מימון המונים Crowd Funding

‫מימון המונים‬
‫‪Crowd Funding‬‬
‫עו"ד שירי שחם‪ ,‬שותפה‬
‫‪ - Crowd Funding‬הגדרה‬
‫"תפיסת מימון בה תהליך גיוס הכסף לפרויקט או‬
‫מיזם נעשה דרך איסוף כספים ממספר גדול של‬
‫אנשים פרטיים המשקיעים בסכומים נמוכים‪ ,‬על‬
‫פי רוב דרך פלטפורמות מקוונות"‬
‫(‪)Milken Institute, 2012‬‬
‫‪2‬‬
‫סוגים עיקריים של מימון המונים‬
‫•‬
‫• ‪ CF‬בתמורה למוצר‬
‫‪ CF‬ללא תמורה (תרומות)‬
‫•‬
‫קיקסטארטר‪ ,‬מימונה‬
‫•‬
‫• ‪Equity Crowd Funding‬‬
‫‪ – Debt CF‬הלוואות המון‬
‫•‬
‫גיוס הון מהציבור (בד"כ באמצעים מקוונים) בתמורה‬
‫לקבלת נייר ערך‬
‫‪3‬‬
‫‪Equity CF‬‬
‫‪ ‬מאפיינים עיקריים‬
‫◦ סכומים קטנים‬
‫◦ מספר משקיעים רב‬
‫◦ שימוש בפלטפורמות‬
‫אינטרנטיות (קבלת מידע‪,‬‬
‫ביצוע השקעה‪ ,‬מעקב)‬
‫◦ מיזמים בשלב התפתחות‬
‫ראשוני‬
‫‪4‬‬
‫‪( Equity CF‬המשך)‬
‫‪ ‬יתרונות עיקריים‬
‫◦ נגישות קלה לאפיקי גיוס הון לחברות בשלב ה‪Seed -‬‬
‫◦ היענות להשקעה מהציבור כאינדיקטור ("חכמת ההמונים")‬
‫◦ מצד הציבור ‪ -‬אפשרויות השקעה השמורות בד"כ למשקיעים‬
‫מתוחכמים‬
‫‪ ‬הבעיה המרכזית ביישום המודל‪ :‬הוראות חוק‬
‫ניירות ערך‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫חובת פרסום תשקיף‬
‫ס' ‪ 15‬לחוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ"ח – ‪:1968‬‬
‫"(א) לא יעשה אדם הצעה‬
‫לציבור אלא על פי תשקיף‬
‫שהרשות התירה את פרסומו [‪]...‬‬
‫(ב) לא יעשה אדם מכירה לציבור‬
‫אלא על פי תשקיף שהרשות‬
‫התירה את פרסומו‪".‬‬
‫‪6‬‬
‫פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור‬
‫•הצעה למשקיעים שמספרם אינו עולה על ‪35‬‬
‫•הקצאה של מניות הטבה‬
‫•הקצאה או העברה של ני"ע בהליך שיפוטי‬
‫•הזמנה פומבית לנהל מו"מ לרכישת ני"ע‬
‫•הצעה ל"משקיעים כשירים" (מסווגים)‬
‫•מו"מ עם חתמים‬
‫•הצעה לעובדים‬
‫•הצעה תוך כדי מסחר בבורסה של ני"ע רשומים‬
‫•הצעה "קטנה"‬
‫•רישום ני"ע למסחר אגב ביצוע פעולות שונות‬
‫‪7‬‬
‫פטור ה‪35 -‬‬
‫‪ ‬עד ‪ 35‬ניצעים בהצעה אחת;‬
‫‪ ‬עד ‪ 35‬אנשים שרכשו ניירות ערך כלשהם של המציע‬
‫בשנה;‬
‫‪ ‬משקיעים כשירים אינם נספרים לעניין מגבלת מספר‬
‫הניצעים‬
‫‪8‬‬
‫פטור "הצעה קטנה"‬
‫‪9‬‬
‫‪‬‬
‫תמורה מרבית מהצעה אחת ‪-‬‬
‫‪₪ 2,619,000‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור מרבי מהון התאגיד‬
‫בהצעה אחת – ‪5%‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור מרבי מהון התאגיד של‬
‫כל ההצעות באותה שנה – ‪10%‬‬
‫‪‬‬
‫מס' משקיעים מרבי להצעה – ‪75‬‬
‫פטור הצעה ל"משקיעים כשירים" (מסווגים)‬
‫‪10‬‬
‫‪‬‬
‫גופים מוסדיים ישראלים הפועלים בשוק ההון (קרנות‬
‫נאמנות‪ ,‬מבטחים‪ ,‬קרנות פנסיה וכ'ו)‬
‫‪‬‬
‫תאגידים זרים (הדומים במהותם לגופים הישראלים‬
‫המצוינים לעיל‪ ,‬באישור הרשות)‬
‫‪‬‬
‫בעל שליטה‪ ,‬מנכ"ל ודירקטור בתאגיד המציע‬
‫‪‬‬
‫תאגידים גדולים (הון עצמי מעל ‪ 50‬מיליון ש"ח)‬
‫‪‬‬
‫יחידים מתוחכמים‬
‫פטור הצעה למשקיעים כשירים ‪ -‬יחיד מתוחכם‬
‫"יחיד מתוחכם" הוא אדם שמקיים לפחות שתיים משלוש הדרישות האלו‪:‬‬
‫)‪ (1‬השווי הכולל של מזומנים‪ ,‬פיקדונות‪ ,‬נכסים פיננסיים וניירות ערך‬
‫שבבעלותו עולה על ‪ 12‬מיליון ש"ח;‬
‫)‪ (2‬בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון או הועסק לפחות שנה‬
‫בתפקיד מקצועי שדורש מומחיות בשוק ההון;‬
‫)‪ (3‬ביצע לפחות ‪ 30‬עסקאות בממוצע בכל רבעון במשך ארבעת‬
‫הרבעונים הקודמים‪ ,‬לא כולל עסקאות‬
‫שבוצעו עבורו ע"י מנהל תיקים‬
‫‪11‬‬
‫פטור הזמנה פומבית לנהל מו"מ לרכישת ני"ע‬
‫‪12‬‬
‫המצב בעולם ובישראל‬
‫‪‬‬
‫המצב בעולם‬
‫◦ ארה"ב‪ ,‬ה‪JOBS Act-‬‬
‫‪‬‬
‫המצב בישראל‬
‫◦ הוועדה לקידום השקעות בחברות‬
‫ציבוריות הפועלות בתחום המחקר‬
‫והפיתוח (דוח ביניים מחודש יוני ‪)2013‬‬
‫◦ הצעת החוק של ח"כ ברוורמן מחודש‬
‫מרץ ‪2013‬‬
‫‪13‬‬
‫‪The JOBS Act‬‬
‫‪ ‬הגבלה על סכום הגיוס – גיוס של עד ‪ 1‬מיליון דולר בשנה;‬
‫‪ ‬הגבלה על סכום ההשקעה השנתי של המשקיע‪:‬‬
‫◦ משקיע ה"שווה" עד ‪ 100,000‬דולר – הגבוה מבין ‪ 2,000‬דולר או ‪ 5%‬מ"שווי‬
‫המשקיע";‬
‫◦ משקיע ה"שווה" מעל ‪ 100,000‬דולר – הנמוך מבין ‪ 100,000‬דולר או ‪10%‬‬
‫מ"שווי המשקיע"‪.‬‬
‫‪ ‬מתווכי השקעה ופורטלי השקעה – רשומים ב‪SEC-‬‬
‫‪ ‬דרישות גילוי מסוימות – תקציב‪ ,‬תכנית עסקית‪ ,‬דוחות כספיים‪ ,‬הן בעת הגיוס‬
‫והן גילוי שוטף‪ ,‬בהתאם להיקף הגיוס‬
‫‪‬‬
‫‪14‬‬
‫תקופת חסימה של שנה לכל ניירות הערך שנרכשו באמצעות‬
‫המודל (למעט מכירה ל‪ ,accredited investor-‬לבן משפחה או למגייס)‬
‫הועדה לקידום חברות הפועלות בתחום המו"פ‬
‫עיקרי מודל ‪ CF‬כמתואר בדוח הועדה‬
‫‪ ‬הגבלה על סכום הגיוס ‪ -‬לסכום מצטבר של עד ‪ 2,000,000‬ש"ח ב‪-‬‬
‫‪ 12‬חודשים עוקבים;‬
‫‪‬‬
‫הגבלה על סכום ההשקעה של המשקיע –‬
‫◦ עד ‪ 20,000‬ש"ח בכל ‪ 12‬חודשים עוקבים‪ ,‬ועד ‪ 10,000‬ש"ח‬
‫בהשקעה בודדת;‬
‫◦ משקיעים "עשירים" רשאים להשקיע יותר בכל מיזם ובכל ‪12‬‬
‫חודשים עוקבים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫המלצות הועדה ‪ -‬המשך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪16‬‬
‫משקיע כשיר‪ -‬לפחות ‪ 10%‬מסכום ההשקעה‬
‫חברה פרטית ישראלית‬
‫אישור המדען הראשי (היתכנות טכנולוגית‪ ,‬בעלות במוצר)‬
‫דרישות גילוי מסוימות (דוחות כספיים‪ ,‬תכנית עסקית‪ ,‬זהות‬
‫משקיעים ובעלים‪ ,‬ייעוד התמורה ועוד)‬
‫גיוס דרך האינטרנט‬
‫רכז גיוס ‪ -‬כגורם מתווך‪ ,‬גוף מאושר ע"י רשות ני"ע‬
‫הגבלות על תנאי ניירות המונפקים (למשל‪ :‬הענקת זכות‬
‫הצטרפות)‬
‫החלת דיני התרמית לפי חוק ני"ע על גיוסים אלו‪.‬‬
‫המלצות הועדה – מגבלות וסיכויים‬
‫‪ ‬דורש שינוי חקיקה (זמן)‬
‫‪ ‬מוגבל לחברות שיזכו‬
‫באישור המדע"ר‬
‫מנגד‬
‫‪ ‬יוזמה של הרשות‪,‬‬
‫בתמיכת הבורסה‬
‫והציבור‬
‫‪ ‬סנונית ראשונה‬
‫‪17‬‬
‫הצעת החוק של חה"כ ברוורמן‬
‫‪ ‬הוספת פטור לחוק ניירות ערך שיאפשר מימון המונים‬
‫‪ ‬עקרונות דומים ל‪JOBS Act -‬‬
‫‪18‬‬
‫סיכום‬
‫‪19‬‬
‫‪‬‬
‫‪ CF‬יכול לשמש כפלטפורמה יעילה לגיוס ממון מההמון‬
‫‪‬‬
‫אנו עדים למספר יוזמות ציבוריות בישראל שפועלות‬
‫למימוש פתרונות ‪ CF‬במסגרת המצב החוקי הקיים או לשם‬
‫קידום שינוי חקיקה‬
‫‪‬‬
‫ישנו מתח בין רצון המחוקק והרגולטורים להגן על המשקיע‬
‫לבין הרצון לעודד השקעות בחברות‬
‫‪‬‬
‫פתרונות יכולים להימצא ע"י יישום מושכל של מודל ‪CF‬‬
‫וע"י הורדת הרף או הדרישות של חלק מההחרגות‬
‫המופיעות בחוק ניירות ערך‬
‫תודה רבה‬
‫עו"ד שירי שחם‪ ,‬יגאל ארנון ושות'‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪20‬‬