2102 לספטמבר 01 , הישראלית למחקר בסיעוד כנס העשור של העמותה

Comments

Transcription

2102 לספטמבר 01 , הישראלית למחקר בסיעוד כנס העשור של העמותה
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫‪0‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫דברי מבוא לכנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‬
‫עמיתים יקרים‪,‬‬
‫הכנס השנתי העשירי של העמותה לקידום המחקר בסיעוד בישראל יעסוק השנה בהיבטים מגוונים‬
‫שמאפיינים את רצף הטיפול‪ .‬הכנס הינו מפגש ארצי רב‪ -‬משתתפים של אחים ואחיות מרחבי הארץ‪ .‬תכני‬
‫הכנס יתמקדו בתיאור ההישגים והאתגרים המחקריים העומדים בפני העוסקים במחקר בתחום הסיעוד‬
‫בישראל ובהתוויות כיווני התפתחות לעתיד לבוא בארץ ובעולם‪ .‬הכנס מהווה הזדמנות מיוחדת למפגש‬
‫מקצועי של כל המעורבים במחקר בסיעוד בארץ ויכללו בו הרצאות מעניינות של טובי המחקרים בסיעוד‬
‫שנערכו השנה‪ ,‬תערוכת כרזות והרצאה מרתקת של מחקר שבוצע בארה"ב‪.‬‬
‫כפי שתיווכחו‪ ,‬המחקרים שיוצגו משקפים עבודה איכותית ומשמעותית בכל תחומי המקצוע‪.‬‬
‫חברי ועד העמותה ואני מודים לכל האחיות שמפתחות ומקדמות מחקרים בשדות הקליניים ומקווים‬
‫שהעיסוק במחקר יהווה חלק מובנה מהעשייה היומיומית‪.‬‬
‫בברכת כנס מעשיר ומרחיב אופקים‪,‬‬
‫ד"ר מירב בן‪-‬נתן – יו"ר הכנס‬
‫וחברי ועד העמותה ‪:‬‬
‫ד"ר מירב בן‪-‬נתן – יו"ר העמותה‬
‫ד"ר צביה בר נוי‬
‫ד"ר אפרת דגן‬
‫גב' יפה עין גל‬
‫ד"ר ענת פלס בורץ‬
‫ד"ר איליה קגן‬
‫ד"ר דורית רובינשטיין‬
‫ד"ר מינה רותם‬
‫גב' חיה רז‬
‫‪2‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫רשימת הרצאות (לפי סדר המושבים)‪3....................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫שימוש ברשומה רפואית אלקטרונית בבית חולים כללי בישראל‪ :‬השלכות השימוש על העבודה‬
‫הקלינית של רופאים ואחיות‪.‬‬
‫ד"ר אנה אופיר ‪7.........................................................................................................................‬‬
‫‪ ‬סימולציות קליניות כאמצעי להפחתת רמת החרדה‪ ,‬לשיפור רמת הביטחון העצמי היכולת‬
‫והיעילות הטיפולית אצל סטודנטים לסיעוד‪.‬‬
‫ד"ר רביע חלאילה‪ ,‬אורית אלדר‪ ,‬סאלם חדיד‪8...............................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫טיפול האחות בצנתר מרכזי ‪ :PICC LINE‬האם זה הידע‪ ,‬המיומנות תחושת הביטחון או‬
‫השילוב ביניהם ?‬
‫יהודית חייט‪ ,‬ענת ליברטי‪ ,‬הנקה רוטמן‪ ,‬ברכה קליין‪ ,‬פאני ברדיצ'בר‪ ,‬ד"ר ענת פלס בורץ‪9..................‬‬
‫‪‬‬
‫השוואה בין מטופלים העוברים צנתור בגישה רדיאלית לבין מטופלים העוברים צנתור בגישה‬
‫פמורלית‪ -‬היבטים סיעודיים‬
‫רינת מלכה‪ ,‬ענת גלס‪01................................................................................................................‬‬
‫‪ ‬מבדקי ידע בתרופות‪ :‬כלי ניהולי לאומדן השתלבות אחות חדשה במחלקה‬
‫אורנה אלוק‪ ,‬ענת דובובי‪ ,‬ננסי בלק‪ ,‬מיכל קרנצלר‪ ,‬טניה משיח‪00.....................................................‬‬
‫‪ ‬הקשרים בין תפיסת סיכון בנטילת תרופות ללא מרשם ויחסי אמון‬
‫דניאלה דליות‪ ,‬שרונה צור פלד‪ ,‬אורנה בקאל‪ ,‬מרגלית קנטור‪01........................................................‬‬
‫‪‬‬
‫אי פריון ואיכות חייהן של מטופלות ‪IVF‬‬
‫קרן גרינברג‪ ,‬פרופ' תלמה קושניר ‪01................................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫תפיסת איכות חיים של הורים לתינוק במשקל לידה נמוך ביותר לעומת הורים לתינוק במשקל‬
‫רגיל‬
‫אורלי בנור ‪01..............................................................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫איכות חיים ומאפייני התמודדות בקרב בני זוג של נשים החולות בסרטן השד בהשוואה לבני זוג‬
‫של נשים בריאות‬
‫ולדה שור‪ ,‬ד"ר ורד דלבר‪01......................................................................................................... .‬‬
‫‪3‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫‪ ‬איכות חיים ותפקוד מיני לאחר הכנסת נקז מלעורי ושחרורם לביתם‬
‫אילנה חורי‪ ,‬הלן מלכה ‪-‬זאבי ‪07..................................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫איכות חייהם של עובדים זרים המטפלים בקשישים‬
‫דניאלה שרעבי ‪08.......................................................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫מאפייני אורח חיים‪ ,‬תפקוד ואיכות חיים של מטופלי דלקת כבד נגיפית מסוג ‪ ,C‬בזמן ובתום‬
‫הטיפול האנטי ויראלי המשולב"‬
‫ורד יעבץ בר‪ ,‬ד"ר ורד דלבר‪ ,‬פרופ' עמנואל סיקולר ‪09....................................................................‬‬
‫‪ ‬גורמים המנבאים השמנת יתר בגיל הילדות המוקדמת‬
‫יפה עין גל‪ ,‬מרים פייס‪ ,‬איריס רנצר‪ ,‬יעל בן שלום‪ ,‬ענת שר‪ ,‬זהבה יהב ועליזה חברוני‪10....................‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ED‬בילדים לאחר הרדמה כללית‬
‫אליק גולולובוב‪ ,‬ליאת טודריס‪ ,‬יעקב ברמן‪ ,‬ציפי רוזנברג גילעד‪ ,‬פנינה שלפר‪ ,‬ד"ר ערן סגל‪11............‬‬
‫‪‬‬
‫חום וכאב בילדים‪ :‬ידע‪ ,‬עמדות והתנהגויות בטיחותיות של הורים בנוגע לשימוש בתרופות מדף‬
‫(‪ )OTC‬לשיכוך כאב ולהורדת חום בילדים‬
‫יהודית לב‪ ,‬וד"ר רחל יפה זיסק רני ‪13.................................................................................................‬‬
‫‪ ‬הערכה של תכניות ביקורי בית למניעת היפגעות ילדים בבית ובחצר‬
‫אומימה כנאעני‪ ,‬פרופ' אורנה בראון‪-‬אפל‪11........................................................ ..........................‬‬
‫‪‬‬
‫טיפול בילדים סופניים הסובלים מגידולי מוח במחלקה האונקולוגית ובקהילה‬
‫‪‬‬
‫צאלה הופמן‪ ,‬אינה אדלר‪ ,‬יפעת עזר– כהן‪ ,‬פרופ' איין כהן‪ ,‬פרופ' יצחק יניב‪ ,‬ד"ר הלן‬
‫טולדנו‪11...................................................................................................................... .......‬‬
‫‪ ‬גבר הולך לאיבוד‪...‬‬
‫רלי אלון ‪11................................................................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫חיבוק עוטף למבוטח – הקמת מחלקה בקהילה לצמצום אשפוזים חוזרים‬
‫רותי רוזן‪ ,‬דאוד חזקיה‪18..................................................... .......................................................‬‬
‫‪ ‬רצף טיפולי בשחרור מאשפוז‪ :‬תפקיד ההכנה להמשך טיפול הן באשפוז והן בקהילה‬
‫מיכל פנצ'ק ‪ ,‬מרינה לאוננקו‪ ,‬ריקי זטלנד‪ ,‬ד"ר אפרת שדמי‪19.........................................................‬‬
‫אפידמיולוגיה וניבוי של נפילות חולים במחלקות אשפוז‬
‫סבטלנה למשוב‪ ,‬ד"ר רפאל גורודישר‪ ,‬ד"ר נדב דוידוביץ‪ ,‬מלכה ליבושור‪ ,‬ד"ר נטליה בלינקו‪31...........‬‬
‫‪4‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫‪‬‬
‫אמונות בריאות ופרספקטיבת הזמן כמנבאות היענות לטיפול בקרב חולי סוכרת מסוג ‪2‬‬
‫תמר וכטר‪ ,‬פרופ' יורם בר טל ‪30..................................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫הערכת התוכנית לאיתור דיכאון לאחר לידה‬
‫נעמה חייט‪ ,‬פליסה פרחגרוד‪ ,‬ד"ר יגאל פלכט‪ ,‬ד"ר אורלי שריד‪ ,‬ד"ר דורית סגל‪-‬אנגלצ'ין‪ ,‬אלינה‬
‫קופטמן ‪31..................................................................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫ניהול סדר יום בקרב מטופלים לאחר חבלה מוחית‬
‫אירית קוצין גבוביץ‪ ,‬צביה דולב‪ ,‬עליזה וושניצה‪ ,‬אאידה דיניה‪ ,‬אוסנת בראל‪ ,‬עמאר מנסור‪ ,‬פאוז עבד‬
‫אל קאדר‪ ,‬ד"ר ירון סחר ‪33...........................................................................................................‬‬
‫‪ ‬תרומתה של אחות בגמילה מעישון ושינוי אורח חיים של ציבור הלקוחות‪.‬‬
‫פולינה קפליאנוב – ברוור‪ ,‬ד"ר רותם מינה‪31..................................................................................‬‬
‫‪ ‬גברים בסיעוד בישראל‪ :‬מחסומים‪,‬מניעים והתפיסות כלפיהם‬
‫אשכנזי ליאת‪ ,‬רומם פנינה‪ ,‬ליבשיץ‪-‬ריבן אילנה‪ ,‬אורלי גרינשטיין ‪-‬כהן‪31..........................................‬‬
‫‪‬‬
‫רק ביחד נזהה את י‪.‬ח‪.‬ד‪( .‬סימני ‪ :TIA/ STROKE‬יד‪ ,‬חיוך‪ ,‬דיבור)‬
‫עטרה זמיר‪ ,‬מרינה לאוננקו‪ ,‬מיכל פנצ'ק‪ ,‬ריקי זטלנד ‪37..................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫בדיקת תפיסתן של נשים שאובחנו עם סרטן שד את מידת תרומתן של אחיות מתאמות בריאות‬
‫השד לאורך הרצף הטיפולי‪ :‬מחקר סיעודי רב מרכזי בישראל‬
‫ליויה כסלו‪ ,‬עירית דינור‪ ,‬מלכה כהן‪ ,‬חנה זה‪ ,‬מירה דמארי‪ ,‬האנה חלאג'‪ ,‬עליזה כץ‪ ,‬דר' אילנה‬
‫קדמון‪38.......................................................................... ..........................................................‬‬
‫‪‬‬
‫הגורמים המשפיעים על מידת היענות האחיות לעבור בדיקות בריאות תקופתיות לגילוי מוקדם‪,‬‬
‫בבית החולים‬
‫לובה בלין‪ ,‬יונתן לרמן‪ ,‬איליה גרינברג‪ ,‬עדה אדלר‪39.......................................................................‬‬
‫‪ ‬סמני קרישה ואיכות שינה בקרב אחיות עובדות משמרות ואחיות עובדות יום‬
‫גלב סחרוב‪11..............................................................................................................................‬‬
‫רשימת פוסטרים (לפי א‪-‬ב מציגים) ‪10...............................................................................................‬‬
‫תודות ‪11..........................................................................................................................................‬‬
‫‪5‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫מושב בוקר ‪ :1‬טכנולוגיות וטיפול תרופתי‬
‫יו"ר – ד"ר אפרת דגן‬
‫‪6‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫שימוש ברשומה רפואית אלקטרונית בבית חולים כללי בישראל‪ :‬השלכות השימוש על‬
‫העבודה הקלינית של רופאים ואחיות‬
‫ד"ר אנה אופיר‬
‫בית חולים הלל יפה‬
‫רקע‪ :‬המחקר הנוכחי עוסק ברשומה רפואית אלקטרונית‪ ,‬הטמעתה‪ ,‬השלכותיה על תהליכים ארגוניים ועל‬
‫העשייה הקלינית בב"ח כללי בישראל‪.‬‬
‫התפתחויות מהירות של טכנולוגיות רפואיות בתחום האבחון‪ ,‬הטיפול והמידע הגבירו את כמויות המידע‬
‫המקצועי אשר מחד‪ ,‬משפרות את עבודתם של אנשי הרפואה בשל הנגישות למידע חיוני ומאידך מקשות‬
‫עליהם בהתמודדות עם עומס מידע העלול לגרום לטעויות בקבלת החלטות קליניות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מורכבות‬
‫הטיפול בחולה הולכת ועולה ומערבת מומחים רפואיים שונים בו זמנית‪ .‬הדבר מחייב תיאום ואינטגרציה‬
‫בין גופים ומטפלים רבים בתחום זרימת המידע‪ ,‬על מנת להבטיח רצף טיפולי תקין ואיכותו‪.‬‬
‫רשומה רפואית אלקטרונית – ‪ )EMR( Electronic Medical Record‬מהווה סוג של טכנולוגית מידע‬
‫אשר באמצעותה‪ ,‬יכולים הרופאים והאחיות לארגן את המידע הרב וליעל את השימוש בו לצורך עבודתם‬
‫הקלינית‪.‬‬
‫למרות הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות הללו ובתרומתן האפשרית לשיפור עשייה קלינית‪ ,‬שילובן ויישומן‬
‫בשדה נתקל בקשיים‪ ,‬כך שרופאים ואחיות בבתי החולים משתמשים בהן באופן חלקי בלבד‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬מטרתו של המחקר הנוכחי היא להבין פערים אלה ולאמוד את היקף השימוש ברשומה‬
‫האלקטרונית בעשייה הקלינית ולאתר גורמים המשפיעים על השימוש‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬המחקר נערך בשיטה איכותנית ובדק תפיסתם של רופאים ואחיות לגבי תרומת רשומה‬
‫אלקטרונית לעשייה הקלינית‪ ,‬הגורמים המשפיעים על תהליך ההטמעה והשלכות של שימוש על העבודה‬
‫הקלינית של אחיות ורופאים‪ .‬איסוף נתונים זה התבצע באמצעות ראיון עומק‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬ממצאי המחקר מוצגים על פי שלושה מימדים‪ :‬הארגון וסביבת העבודה‪,‬‬
‫אינטראקציות בין אנשי הצוות והמערכת הממוחשבת ואינטראקציות בין הצוות והמטופל ‪ .‬הממצאים‬
‫דנים בגורמים המשפיעים על הטמעה ועל מידת ואופן השימוש במערכת‪ ,‬השפעת השימוש על אופן ניהול‬
‫המידע ואיכות התיעוד‪ ,‬על דפוסי התקשורת בין רופאים ואחיות‪ ,‬על ניהול תהליכים קליניים‪ ,‬על תהליכי‬
‫בקרה‪ ,‬שליטה וניהול סיכונים‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬רשומה אלקטרונית מהווה משאב אינטגראלי בניהול הטיפול בחולה‪ .‬שילובה בשדה‬
‫הקליני מושפע מגורמים אשר חלקם מסייעים וחלקם מעכבים את הטמעתה ושימוש יעיל בה‪.‬‬
‫מודל המחקר מסייע להבין את התהליכים פסיכולוגיים אותם חווים המשתמשים במהלך ההטמעה ואת‬
‫הדינאמיקה של תהליכים ארגוניים המהווים שינוי ארגוני מנדטורי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫סימולציות קליניות כאמצעי להפחתת רמת החרדה‪ ,‬לשיפור רמת הביטחון העצמי‪,‬‬
‫היכולת והיעילות הטיפולית אצל סטודנטים לסיעוד‬
‫ד"ר רביע חלאילה‪ ,‬אורית אלדר‪ ,‬סאלם חדיד‬
‫המכללה האקדמית צפת‬
‫רקע‪ :‬הסימולט ורים מהווים בשנים האחרונות כוח מוביל בהכשרת עובדי בריאות ובחינוך סטודנטים‬
‫לסיעוד‪ .‬למידה מעשית באמצעותם מאפשרת למידה והתמודדות במצבים מורכבים קריטיים או נדירים‪,‬‬
‫חופשיים מסיכונים‪ .‬נמצא‪ ,‬שסטודנטים לסיעוד שעברו חינוך באמצעות סימולציות מדווחים על שיפור‬
‫ברמת הביטחון העצמי וביכולת החשיבה הקריטית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מעט מאוד מחקרים התערבותיים בדקו‬
‫את ההשפעה של הסימולציות על יכולת הטיפול של הסטודנטים לסיעוד‪ ,‬על רמת החרדה המצבית‪ ,‬ועל‬
‫יעילות הטיפול במהלך התנסותם הראשונה‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬להעריך את מידת היעילות של הסימולציות הקליניות בהפחתת רמת החרדה‪ ,‬שיפור רמת‬
‫הביטחון העצמי‪ ,‬שביעות רצון‪ ,‬יכולת ויעילות הטיפול בקרב סטודנטים לסיעוד בהתנסותם הקלינית‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר דמוי ניסוי עם מדידות חוזרות (לפני ואחרי)‪ .‬המחקר כלל ‪ 10‬סטודנטים הלומדים‬
‫בשנה ב‪ .‬נקודת המדידה הראשונה נעשתה לפני כניסתם להתנסות הראשונה והנקודה השנייה בסוף‬
‫ההתנסות הקלינית‪ ,‬וזאת לאחר התנסותם בשני ימי סימולציות‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬ממצאי ניתוח השונות למדידות חוזרות הצביע על ירידה ברמת החרדה המצבית ועל‬
‫עליה ביכולת הטיפולית בין שתי נקודות הזמן‪ .‬ממצאי הרגרסיה הלינארית הצביעו על שלושה גורמים‬
‫המנבאים את היעילות הטיפולית אצל סטודנטים‪ :‬רמת החרדה המצבית‪ ,‬היכולת הטיפולית ורמת‬
‫הביטחון העצמי שנמדדו בנקודת הזמן השנייה‪ .‬נמצא כי ככל שרמת החרדה המצבית עולה‪ ,‬כך פוחתת‬
‫היעילות הטיפולית של הסטודנט‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נמצא כי ככל שהיכולת הטיפולית משתפרת‪ ,‬וככל שרמת‬
‫הביטחון עולה‪ ,‬כך גבוהה היעילות הטיפולית של הסטודנט‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬התנסות הסטודנטים באמצעות סימולציות במהלך הכשרתם המעשית מפחית מרמת החרדה‬
‫המצבית‪ ,‬משפרת את רמת הביטחון‪ ,‬וכך גם משפרת את היכולת והיעילות הטיפולית שלהם‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫טיפול האחות בצנתר מרכזי ‪ :PICC LINE‬האם זה הידע‪ ,‬המיומנות‪ ,‬תחושת הביטחון או‬
‫השילוב ביניהם?‬
‫‪4,1‬‬
‫יהודית חייט‪ ,1‬ענת ליברטי‪ ,1‬הנקה רוטמן‪ ,2‬ברכה קליין‪ ,2‬פאני ברדיצ'בר‪ ,3‬ד"ר ענת פלס בורץ‬
‫‪.0‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.1‬‬
‫מרכז רפואי העמק עפולה‬
‫שירותי בריאות כללית ‪ -‬מחוז צפון‬
‫שיקום לב‪ -‬מרפאת עכו‪ ,‬מחוז חיפה‬
‫סגל אחות ראשית‬
‫רקע‪ :‬צנתר מרכזי מסוג ‪ (Peripherally Inserted Central Catheter) PiccLine‬מחייב טיפול ברמת‬
‫מיומנות גבוהה למען איכות ובטיחות המטופל‪ ,‬ככל צנתר מרכזי אחר‪ .‬צנתר זה מוחדר לווריד מרכזי דרך‬
‫ווריד פריפרי ועל כן עשוי לגרום לתפיסת סיכון מוטעית בקרב המטפלים‪ .‬כמו כן ישנו גיוון בנהלי הטיפול‬
‫וברכישת המיומנות בבתי‪-‬חולים ובקהילה‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬לבחון את הקשרים בין רמת ידע‪ ,‬תחושת ביטחון ותפיסת מיומנות בקרב אחיות המטפלות‬
‫באוכלוסיית מטופלים עם צנתר זה‪ ,‬בקהילה ובבית חולים‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר תיאורי‪ .‬כלי המחקר שאלון למילוי עצמי‪ ,‬שהתבסס על שאלון מאת & ‪Roselien‬‬
‫‪ All‬והותאם לצרכי המחקר הנוכחי‪ .‬בשאלון ‪ 39‬שאלות בתחום הידע‪ ,‬תחושת הביטחון ורמת מיומנות‬
‫בטיפול בצנתר‪ .‬נאספו ונותחו ‪ 113‬שאלונים מאחיות המטפלות בצנתר‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ 01% :‬מהאחיות ציינו שטיפלו בשבוע אחרון‪ 09% ,‬בחודש אחרון‪ 19% ,‬בשנה אחרונה‪.‬‬
‫ממוצע רמת ידע ציון ‪( 11‬בין ‪ )1-011‬ללא הבדל מובהק בין אחיות הקהילה וב"ח‪ .‬ממוצע תחושת בטחון ‪1.7‬‬
‫(בין ‪ .)0-1‬ממוצע תפיסת מיומנות ‪( 01‬בין ‪ .)0-01‬לא נמצא הבדל ברמת ידע‪ ,‬מיומנות ובטחון בין אחיות‬
‫שקבלו הכשרה לבין אחיות שלא (‪ .)P> 0.01‬ככל שרמת הידע של האחות גבוהה יותר‪ ,‬רמת הביטחון‪,‬‬
‫מיומנות ותפיסת הסיכון בטיפול בצנתר גבוה יותר (‪ .)P> 0.01‬כמו כן ככל שתפיסת המיומנות גבוה יותר‪,‬‬
‫כך עולה תחושת הביטחון בטיפול‪ .‬כ‪-‬חמישית מהאחיות מטפלות בצנתר פיק ליין בדומה לצנתר פריפרי‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬במחקר נראה שככל שרמת ידע גבוה‪ ,‬תפיסת הסיכון לגבי השלכות הטיפול עבור‬
‫המטופל נכונה יותר‪ .‬רמת הביטחון של האחיות קרוב ל‪ 3-‬מתוך ‪ ,1‬ומבוסס על ותק מקצועי ומועד האחרון‬
‫של הטיפול‪.‬‬
‫היינו מצפים לראות רמת ידע תואמת לרמת בטחון בטיפול‪.‬‬
‫מומלץ לקיים תכנית לימודים מובנת ואחידה‪ ,‬שתותאם לצרכים בשדה הקליני‪ ,‬כמו כן לנסח נהלים‬
‫והנחיות אחידים לקהילה ולבתי חולים‪.‬‬
‫מגבלות המחקר‪ :‬אינו מייצג את כלל אוכלוסיית האחיות בארץ ומחקר חתך‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫השוואה בין מטופלים העוברים צנתור בגישה רדיאלית לבין מטופלים העוברים צנתור‬
‫בגישה פמורלית‪ -‬היבטים סיעודיים‬
‫רינת מלכה‪ ,‬ענת גלס‬
‫בית חולים הלל יפה‬
‫רקע‪ :‬נוהל הצנתור הקלאסי להדגמת העורקים הכליליים לאבחון וטיפול‪,‬בוצע במשך שנים רבות בגישה‬
‫הפמורלית‪ .‬בשנת ‪ 0989‬הציג ‪ CAMPEAU‬לראשונה את הגישה הרדיאלית לשם הדגמה ואבחון של‬
‫העורקים הכליליים‪ .‬גישה זו שופרה ב‪ 0993-‬ע"י ‪ LAARMAN & KIEMENEIJ‬ואפשרה שימוש בגישה‬
‫הרדיאלית גם למטרת טיפול‪.‬‬
‫מחקרים רבים השוו בין הגישות מהיבטים שונים אך מעט מחקרים עסקו בהשוואה מהיבטים סעודיים‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬אוכלוסיית המחקר כללה ‪ 011‬מטופלים המועמדים לצנתור לב שנבחרו במדגם נוחות‪.‬‬
‫מחציתם עברו צנתור בגישה הרדיאלית ומחציתם עברו צנתור בגישה הפמורלית‪ .‬כולם מילאו שאלון לפני‬
‫הצנתור‪,‬בסיום הצנתור וארבע שעות מסיום הצנתור‪.‬‬
‫מטרת השאלון לבדוק הבדלים בין הגישות ברמת הכאב‪ ,‬רמת החרדה‪ ,‬המבוכה ושביעות הרצון בקרב‬
‫המטופלים‪ .‬הנתונים נותחו באמצעות תכנה סטטיסטית לפי מבחן ‪T TEST, MANN-WHITNEY, U‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בעוצמת הכאב בשלוש נקודות הזמן שנבדקו פחות‬
‫כאב בגישה הרדיאלית‪.‬רמת המבוכה הייתה גבוהה יותר בגישה הפמורלית‪.‬‬
‫באשר לרמת החרדה לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי הגישות‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬ממצאים אלו מעודדים להמשיך לבצע צנתורים בגישה הרדיאלית ולהמליץ למרכזים‬
‫נוספים לאמץ את הגישה לטובת המטופלים‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫מבדקי ידע בתרופות‪ :‬כלי ניהולי לאומדן השתלבות אחות חדשה במחלקה‬
‫אורנה אלוק‪ ,‬ענת דובובי‪ ,‬ננסי בלק‪ ,‬מיכל קרנצלר‪ ,‬טניה משיח‬
‫בית החולים רמב"ם‪ -‬הנהלת הסיעוד‬
‫רקע‪ :‬מתן תרופות בטוח הינו תהליך שיטתי הנשען על גוף ידע‪ ,‬עבודה עפ"י נהלים מובנים ונקיטת משנה‬
‫זהירות‪ .‬האחות מחוייבת לנטילת אחריות ואי גרימת נזק‪ .‬בארה"ב מדווחים בשנה כ‪ 11-‬אלף מקרי מוות‬
‫כתוצאה ממתן תרופות שגוי ובארץ‪ -‬לפי הערכת משרד הבריאות כ‪.0,811-‬‬
‫כחלק ממחויבות לאיכות ולצמצום טעויות במתן תרופות‪ ,‬הוחלט לקיים מבדק ידע תיאורטי ומעשי‬
‫בתרופות‪ ,‬לאחיות הנקלטות בביה"ח‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬לזהות גורמים ידועים מראש המשפיעים על אחוזי ההצלחה ‪ /‬אי הצלחה במבדק ידע‪ ,‬כדי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לקבוע המועד המיטבי לקיים המבחן מרגע הקבלה לעבודה‬
‫‪‬‬
‫ל בנות קריטריונים לעדיפות בקבלה לעבודה של אחיות חדשות ככלי לניבוי ההשתלבות בעבודה‬
‫בהמשך‬
‫‪‬‬
‫לבנות תוכנית קליטה ייחודית לאחיות שהשתלבו בעבודה עם קריטריונים שמנבאים אי קליטה‪.‬‬
‫כלי המחקר‪ :‬בין השנים ‪ 1111‬ל‪ 1101 -‬עובדו נתונים אודות האחיות שנבחנו (‪:) N=547‬‬
‫‪‬‬
‫צלחו את המבחן במועד א' ‪ 11%‬ו‪ 91.3% -‬במועד ב'‬
‫‪‬‬
‫גיל מעל ‪ 31‬והעדר תואר אקדמי בסיעוד – ניבאו אי הצלחה במועד א'‬
‫‪‬‬
‫‪ 1‬שנים ויותר מסיום לימודי הסיעוד‪ ,‬מין זכר והעדר תואר אקדמי‪ ,‬ניבאו כשלון במועד ב'‬
‫‪ ‬בקרב נבחני מועד ג' פוטרו ‪ 31%‬ו ‪ 11%‬עזבו ביוזמתם‬
‫ממצאים עיקריים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מועד אופטימאלי לקיום המבדק ‪ 3 -‬חודשים לפחות ממועד הקליטה‬
‫‪ ‬הגורמים המנבאים הצלחה במבדק ידע‪ :‬גיל מתחת ל‪ ,31 -‬תואר אקדמי‪ ,‬עד ‪ 1‬שנים מסיום לימודי‬
‫סיעוד‪ ,‬מין נקבה‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬בעבודה זו נתאר את התהליך שלווה מחקרית‪ ,‬נציג ממצאים חשובים נוספים מסקירת אוכלוסיית‬
‫הנבחנים‪ ,‬נצביע על גורמים שזוהו כמשפיעים על אחוזי הצלחה‪/‬אי‪-‬הצלחה במבדק הידע‪ .‬כמו כן נדון‬
‫בתובנות והמלצות לשימוש במבדק ככלי ניהולי נוסף‪ ,‬לאומדן יכולותיה של האחות הנקלטת וקבלת‬
‫החלטה על המשך העסקתה במחלקה בפרט ובבית החולים בכלל‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫הקשרים בין תפיסת סיכון בנטילת תרופות ללא מרשם ויחסי אמון‬
‫‪4‬‬
‫דניאלה דליות‪ ,1‬שרונה צור פלד‪ ,2‬אורנה בקאל ‪ 3‬ומרגלית קנטור‬
‫‪ .0‬מרפאת חיים מחוז מרכז‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫‪ .1‬מחוז שרון‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫‪ .3‬בית ספר לסיעוד בבית חולים מאיר‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫רקע‪ :‬מרבית ההריונות מלווים בתסמינים שונים אשר ניתנים להקלה באמצעות תרופות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬נשים‬
‫הרות רבות מעדיפות לא ליטול תרופות להקלה על תסמינים במהלך הריון בגלל הסיכון לבריאת העובר‪ .‬על פי‬
‫הספרות‪ ,‬היקף השימוש בתרופות ללא מרשם בקרב נשים הרות נע בין ‪ 7.3‬אחוזים ל‪ 91.1 -‬אחוז‪ .‬מעט מחקרים‬
‫נעשו בארץ ובעולם בנושא ולא נבדק הקשר בין יחסי אמון אחות‪-‬מטפלת‪ ,‬כמו גם בחינת הקשר בין יחסי‬
‫האמון לבין נטילת תרופות בקרב נשים הרות‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬בחינת הקשרים בין תפיסת סיכון בנטילת תרופות ויחסי אמון אחות‪-‬מטופלת‪ ,‬לבין מידת‬
‫השימוש בתרופות ללא מרשם רופא‪ ,‬בקרב נשים הרות בגיל ‪ 11‬עד ‪.11‬‬
‫שיטת מחקר‪ :‬קריטריוני הכללה נשים ההרות בישראל בגילאי ‪ 11‬עד ‪ ,11‬ממרכזי בריאות האישה ותחנות‬
‫טיפת חלב בכללית‪ .‬המדגם כלל ‪ 088‬נשים הרות‪.‬‬
‫כלי המחקר ‪:‬‬
‫•‬
‫תפיסת הסיכון לאם ולעובר נבדקו באמצעות שאלון מובנה‬
‫•‬
‫יחסי האמון בין המטופלות לאחיות נבדקו באמצעות אומדן ‪Nurse-Patient Relationship‬‬
‫‪.Communication‬‬
‫•‬
‫נתונים סוציו‪-‬דמוגרפים נאספו באמצעות שאלון מובנה‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬גיל ממוצע ‪ 17% 30.1±3.94‬בהריון ראשון‪ 70% ,‬בעלות השכלה אקדמית‪ 88% ,‬מכלל‬
‫הנשים סבלו מתסמין אחד לפחות‪ 31% ,‬השתמשו בתרופות ללא מרשם במהלך ההיריון‪ 13% ,‬השתמשו‬
‫בתרופות ללא מרשם על בסיס שבועי‪ ,‬נמצא כי לתפיסת הסיכון (לאם ולעובר) יש השפעה על ההחלטה האם‬
‫להשתמש או לא בתרופות ללא מרשם בהריון‪ ,‬בדומה למדווח בספרות‪ .‬התערבות סיעודית שתפחית את‬
‫תפיסת הסיכון‪ ,‬עשויה לגרום להחלטה מושכלת יותר אם ליטול תרופה ללא מרשם‪ ,‬על מנת להקל על‬
‫תסמיני ההיריון‪.‬‬
‫המלצות‪ :‬איתור נשים הרות בעלות תפיסת סיכון גבוהה לגבי שימוש בתרופות ללא מרשם‪.‬‬
‫ביצוע התערבות סיעודית בנושא שימוש מושכל בתרופות ללא מרשם לנשים ההרות שאותרו‪ .‬ביצוע‬
‫מחקרים נוספים במטרה לבחון מאפיינים אחרים שיכולים להשפיע על מידת השימוש בתרופות ללא‬
‫מרשם‪ ,‬כגון‪ :‬תפיסת בריאות‪ ,‬רקע תרבותי ומידת המקצועיות והידע של האחות‬
‫השלכות לסיעוד‪ :‬שימוש מושכל בתרופות ללא מרשם יכול לשפר את איכות חייהן של נשים הרות ולכן‬
‫חשוב לזהות את הגורמים המשפיעים על מידת השימוש ולספק מידע רלוונטי בנושא‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫מושב בוקר ‪ :2‬איכות חיים‬
‫יו"ר ‪ -‬ד"ר פנינה רומם‬
‫‪03‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫אי‪-‬פריון ואיכות חייהן של מטופלות ‪IVF‬‬
‫גרינברג קרן‪ ,1‬פרופ' תלמה קושניר‬
‫‪2‬‬
‫‪ .0‬ביה"ס האקדמי לסיעוד הלל יפה‬
‫‪ .1‬אוניברסיטת באר שבע‬
‫רקע‪ :‬אי‪-‬פריון הוא בעיה בריאותית נפוצה המוגדרת כחוסר יכולת להרות במשך שנה‪ ,‬למרות ניסיונות‬
‫רצופים‪ .‬לפי נתוני משרד הבריאות‪ ,‬בישראל‪ ,‬כ‪ 01%-‬מהזוגות בגיל הפריון סובלים מבעיה זו‪ ,‬וכ‪ 01%-‬מהם‬
‫עוברים טיפולי הפריה חוץ גופית‪ .‬טיפולים אלו כוללים מספר שלבים‪ ,‬ובמהלכם ניכרת השפעה משמעותית‬
‫על איכות חייהם של המטופלים‪.‬‬
‫השכיחות הגבוהה של טיפולי ההפריה באוכלוסייה‪ ,‬והשלכותיהם הנרחבות על חיי בני הזוג (בפרט נשים)‪,‬‬
‫מעלים את הצורך במחקר‪ ,‬במטרה להבין טוב יותר את הגורמים המשפיעים על איכות חייהן של נשים‬
‫המטופלות ביחידה להפריה חוץ גופית‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪:‬מטרת העבודה היא לבדוק את הקשר בין תפיסת בעיית אי‪-‬פריון של נשים המטופלות‬
‫בהפריה חוץ גופית לבין איכות חייהן‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬במחקר השתתפו ‪ 81‬נבדקות עם בעיית פריון כלשהי‪ ,‬כולן מצפון הארץ ושעברו לפחות‬
‫טיפול אחד של הפריה חוץ –גופית ( ‪ ,)IVF‬ללא הצלחה‪.‬‬
‫איסוף הנתונים נעשה באמצעות שלושה שאלונים למילוי עצמי‪ .‬שאלון ראשון בדק נתונים סוציו‪-‬‬
‫דמוגרפים‪ ,‬שאלון לתפיסת הבעיה (מחלה) ושאלון שבדק את איכות חייהן של הנשים‪ .‬הנתונים נאספו‬
‫במהלך שבעה חודשים בשנת ‪ .1117‬הנתונים קודדו ועובדו על ידי תוכנת ‪.SPSS‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬תוצאות המחקר מצביעות על קיום קשר כללי בין מרכיבי תפיסת בעיית הפריון לבין‬
‫איכות חיים של נשים שמטופלות ביחידה להפריה חוץ גופית‪ .‬ככל שהבעיה נתפסה כשלילית יותר‪ ,‬כך איכות‬
‫החיים של הנשים הייתה נמוכה יותר‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬לאור הממצאים עולה הצורך במחקרים אחרים נוספים בנושא‪ ,‬אשר ייבדקו את תפיסת בעיית‬
‫הפריון ואיכות חיים של נשים שעוברות טיפולי הפריה חוץ גופית‪ ,‬זאת על מנת להעלות הידע והמודעות‬
‫לנושא‪ .‬ממצאי המחקר גם מעלים צורך בהערכה וזיהוי של תפיסת בעיית הפריון בקרב נשים שעוברות‬
‫טיפולי הפריה חוץ גופית‪.‬‬
‫‪04‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫תפיסת איכות חיים של הורים לתינוק במשקל לידה נמוך ביותר לעומת הורים לתינוק‬
‫במשקל רגיל‬
‫אורלי בנור‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‬
‫רקע‪ :‬לידת פג הינה מצב דחק‪ ,‬לעומת לידת תינוק שנולד במועד‪.‬‬
‫סיכויי הישרדות הפגים עלו הודות להתפתחות הטכנולוגית והפרמקולוגית ולשיפור מיומנויות הצוות‬
‫הרפואי והסיעודי‪ ,‬אולם הם עדיין בסיכון גבוה להפרעות התפתחותיות‪ ,‬נוירוקוגניטיביות‪ ,‬נשימתיות‬
‫ואופטלמולוגיות‪.‬‬
‫אלה עלולים לגרום לירידה בתפיסת איכות החיים של ההורים‪ ,‬שמוגדרת כתפיסת הפרט את "מקומו‬
‫בחיים בהקשר של מערכת הערכים שלו ותרבותו וביחס למטרותיו‪ ,‬הסטנדרטים שלו ודאגותיו" (‪.)WHO‬‬
‫יש קשר בין איכות החיים לבין יכולת התמודדות ההורים במצבי משבר‪ ,‬שתלויה בתחושת הלכידות‬
‫שלהם‪ :‬המידה בו תופס הפרט את חייו והאירועים החלים בהם כמובנים ובעלי פשר‪ ,‬כבעלי משמעות‬
‫והניתנים לשליטה‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬להשוות את תפיסת איכות החיים של ההורים לפגים לעומת הורים לתינוקות רגילים‪.‬‬
‫המחקר מנסה לחשוף את הגורמים המשפיעים על תפיסת איכות חיי ההורים כפונקציה של תחושת‬
‫הלכידות‪ ,‬מצבם הבריאותי והשכלתם‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬במחקר חתך מתאמי הושוו הורים לפגים להורים לתינוקות רגילים (‪ (N=120‬במחלקת‬
‫ילודים ופגים בבית החולים פוריה‪ .‬הנבדקים ענו על שאלון איכות חיים המקוצר ועל שאלון תחושת לכידות‬
‫המקוצר של אנטונובסקי‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬תפיסת איכות החיים של ההורים לפגים הייתה נמוכה באופן מובהק מזו של ההורים‬
‫לתינוקות רגילים‪ .‬נמצא קשר מובהק בין תפיסת איכות חיים כללית לבין תחושת הלכידות בקבוצת‬
‫ההורים לפגים ולא בקרב ההורים לתינוקות רגילים‪ .‬נמצא כי שיעור גבוה מהשונות בתפיסת איכות החיים‬
‫נובע ממצב בריאות ורמת השכלה‪ ,‬לידת הפג מסבירה חלק קטן מהשונות‪ ,‬ותחושת הלכידות כמעט ואינה‬
‫משפיעה‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬תוצאותיו של מחקר זה מעידות על הצורך של מערך שירותי הבריאות‪ ,‬ביחידות לטיפול‬
‫נמרץ בפגים‪ ,‬ובקהילה‪ ,‬לבנות מערך תמיכה בהורים שיפחית את חרדותיהם‪ ,‬מערך כזה נתון במידה‬
‫מכריעה בידי עובדי הסיעוד‪.‬‬
‫‪05‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫איכות חיים ומאפייני התמודדות בקרב בני זוג של נשים החולות בסרטן השד בהשוואה‬
‫לבני זוג של נשים בריאות‬
‫ולדה שור‪ ,‬ד"ר ורד דלבר‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‬
‫רקע‪ :‬אבחון סרטן השד פוגע לא בחיי החולה בלבד אלה גם בחיי הסובבים אותו ובעיקר במטפלים‬
‫העיקריים‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬העבודה השוותה את איכות החיים של בני זוג של נשים חולות בסרטן השד ללא גרורות‬
‫מרוחקות‪ ,‬בתקופה עד חצי שנה מהאבחנה‪ ,‬במהלך הטיפולים הכימותרפיים לאיכות החיים של בני זוג של‬
‫נשים בריאות‪ .‬כמו כן נבדקה ההשפעה של תחושת הלכידות על תפיסת איכות החיים בקרב בני זוג של‬
‫נשים חולות בסרטן השד ועל היכולת להתמודד עם השלכות הטיפול במחלה‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬קבוצת המחקר‪ 11 -‬גברים שבנות זוגם חולות בסרטן השד‪ .‬קבוצת הביקורת‪ 11 -‬גברים‬
‫שבנות זוגם בריאות ‪ .‬ההתאמה בין הקבוצות נעשתה על פי גיל‪ ,‬השכלה‪ ,‬תעסוקה ‪.‬כלי המחקר כלל שאלון‬
‫סוציו‪-‬דמוגרפי‪ ,‬שאלון תחושת הלכידות המקוצר ‪ SOC-13‬ושאלון איכות חיים ‪. SF-36‬המחקר הינו‬
‫השוואתי‪ ,‬מזווג‪ ,‬מדגם נוחות‪.‬‬
‫מילוי השאלונים התבצע בנקודת זמן אחת‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬התוצאות העיקריות היו‪ :‬איכות החיים בקרב הנחקרים מקבוצת המחקר בהשוואה‬
‫לקבוצת הביקורת הייתה נמוכה באופן מובהק בכל המרכיבים‪ ,‬פרט לתפיסת בריאות כללית‪ .‬הקשר בין‬
‫תחושת הלכידות לבין איכות החיים הינו חיובי ומובהק‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות‪ :‬ההשפעה העיקרית של סרטן השד אצל האישה על איכות החיים של בן הזוג היא במרכיב‬
‫הנפשי‪ ,‬אך על אנשי המקצוע להתייחס גם אל בריאותו הפיזית של בן הזוג‪ .‬תוכנית התערבות הכוללת‬
‫הקניית כלים להתמודדות יעילה עם המטלות הרבות של הטיפול יכול לגרום לשיפור באיכות חייהם‪.‬‬
‫‪06‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫איכות חיים ותפקוד מיני לאחר הכנסת נקז מלעורי ושחרורם לביתם‬
‫אילנה חורי‪ ,‬הלן מלכה‪-‬זאבי‬
‫בית חולים לגליל מערבי נהריה‬
‫רקע‪ :‬חלק מהמטופלים המגיעים עם דלקת בכיס מרה עוברים פרוצדורה של הכנסת נקז מלעורי )‪(PTC‬‬
‫לניקוז מיצי מרה ומטופלים אחרים עוברים הכנסת נקז בניתוח‪ .‬לרב הם משתחררים עם הנקז הביתה ואז‬
‫נאלצים להיות אחראים על הטיפול בנקז ובהחלפת השקית (‪.)Horak, Padr, & Hoch, 2006‬‬
‫הדרכת מטופלים הינו חלק בלתי נפרד מהעשייה הסיעודית‪ ,‬הדרכת מטופלים היא פעולה מתוכננת ע"‬
‫עוסק במקצועי הבריאות‪ ,‬שבאה להעביר ידע‪ ,‬לשנות התנהגויות וללמד מיומנויות במטרה לשנות‬
‫התנהגות‪ ,‬לשפר הענות לטיפול ולקדם בריאות (רונן‪ ,‬בר‪-‬און‪ ,‬ותבורי‪.)0991 ,‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬לבדוק את השוני באיכות חייהם של מטופלים המשתחררים עם נקז מלעורי ומקבלים‬
‫הדרכה רציפה ומובנית‪ ,‬לבין אלו שמקבלים הדרכה שגרתית‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬חולים המשתחררים מבית החולים לביתם עם נקזים מיל עוריים‪ .‬קבוצת גיל ‪ .11-71‬כלי‬
‫המחקר כלל שאלון שבדק את איכות חייהם ותפקודם היומי והמיני והחזרה לעבודה לאחרת הכנסת נקז‬
‫מלעורי‪ ,‬שאלון שהתבסס על שאלון ‪ SF36‬לאיכות חיים‪ .‬במחקר השתתפו שתי קבוצות של מטופלים ‪:‬‬
‫קבוצת בקורת קבלה הדרכה שגרתית שקיימת במחלקה (‪ ,)n=20‬קבוצת התערבות קבלה הדרכה מובנית‪,‬‬
‫רציפה וחדשה (‪.)n=20‬‬
‫תוצאות המחקר‪ :‬בקבוצת הביקורת ממוצע ימי המחלה היה ‪ 11.1‬ימים‪ ,‬לעומת קבוצת ההתערבות‬
‫שהממוצע היה ‪ 01.1‬יום‪ 91% .‬ממשתתפי קבוצת הבי קורת דווחו על שינוי בתפקוד המיני לעומת ‪11%‬‬
‫ממשתתפי קבוצת ההתערבות‪ .‬אין הבדל מובהק סטטיסטית בין אלו שיש להם מקור תמיכה משפחתי‬
‫לאלו שלא‪ .‬אך המגמה הנצפית היא שאלו שלא תומכים בהם לוקחים יותר ימי מחלה ‪ 13‬יום‪ ,‬לעומת ‪08‬‬
‫יום באלו עם מקור תמיכה‪ .‬מבחינת השימוש בשירותי הקהילה ‪ ,‬מוצע הביקורים בקבוצת ההתערבות היה‬
‫‪ 1.1‬פעמים כאשר בקבוצת הביקורת היה ‪ 8.0‬פעמים‪.‬‬
‫‪07‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫איכות חייהם של עובדים זרים המטפלים בקשישים‬
‫דניאלה שרעבי‬
‫מחוז ירושלים‪ ,‬שירות בריאות כללית‬
‫רקע‪ :‬עובדים זרים נוטלים חלק נכבד בטיפול בקשיש הסיעודי בקהילה‪ .‬בספרות המחקר מידע מועט על‬
‫איכות חייהם ורמת המעמסה המוטלת עליהם‪.‬‬
‫חשיבות המחקר‪ :‬כאחות העובדת בקהילה‪ ,‬מלווה תהליך הקשור בקשיים בהכנסת אדם זר לבית הקשיש‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬להעריך את איכות חייהם של המטפלים הזרים‪ ,‬רמת המעמסה המוטלת עליהם ואת‬
‫הגורמים המשפיעים על איכות חייהם‪.‬‬
‫שיטות‪ :‬מדגם נוחות של ‪ 87‬זוגות מטפלים זרים‪ ,‬ומטופליהם‪ .‬נתונים סוציו‪-‬דמוגרפיים נאספו באמצעות‬
‫שאלון‪ .‬איכות חייהם של המטפלים הוערכה באמצעות כלי ‪ ,WHOQOL-bref‬הכולל ארבעת תחומי‬
‫איכות החיים‪ :‬הפיזי‪ ,‬הנפשי‪ ,‬החברתי והסביבתי ‪ ,‬תפיסת רמת המעמסה של המטפלים הוערכה באמצעות‬
‫‪ ,Zarit 12-item burden interview‬התפקוד של המטופל הוערך באמצעות ‪. Barthel ADL index‬‬
‫הנבדקים‪ :‬נבדקו ‪ 87‬מטפלים (‪ 71‬נשים ו‪ 01-‬גברים) רובם מהפיליפינים‪ ,‬נפאל‪ ,‬סרי‪-‬לנקה או הודו‪,‬‬
‫ומטפליהם (‪ 11‬נשים ו‪ 13-‬גברים)‪ .‬גילם הממוצע של המטפלים‪( 31 :‬טווח ‪ .)11-11‬גילם הממוצע של‬
‫המטופלים‪( 81 :‬טווח ‪.)011-11‬‬
‫תוצאות‪ :‬נמצא יחס הפוך בין רמת המעמסה לבין איכות החיים בתחומים פיזי‪ ,‬נפשי‪ ,‬סביבתי‪ .‬בתחום‬
‫החברתי לא נמצא מתאם בין רמת המעמסה על המטופל ואיכות חייו‪ .‬לא נמצא מתאם בין תפקוד המטופל‬
‫ואיכות החיים של המטפל בתחומים פיזי‪ ,‬חברתי וסביבתי‪ .‬בתחום הנפשי נמצא מתאם בין תפקוד המטופל‬
‫לאיכות החיים של המטפל‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות‪ :‬קיים קשר בין רמת מעמסה גבוהה לאיכות חיים ירודה בקרב מטפלים זרים‪ .‬יום חופשי‬
‫בשבוע מעלה את איכות החיים בתחומים הנפשי החברתי והסביבתי‪ .‬מטפלים מהפיליפינים מדווחים על‬
‫איכות חיים טובה יותר בתחום הנפשי והסביבתי‪ .‬תקוותי שמחקר זה יהווה כלי לאיתור צרכי אוכלוסייה‬
‫ייחודית זו‪ ,‬ולבניית תוכניות התערבות שתסייענה למנוע את שחיקתם של העובדים הזרים בישראל‪.‬‬
‫‪08‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫מאפייני אורח חיים‪ ,‬תפקוד ואיכות חיים של מטופלי דלקת כבד נגיפית מסוג ‪ ,C‬בזמן‬
‫ובתום הטיפול האנטי ויראלי המשולב‬
‫ורד יעבץ בר‪ ,‬ד"ר ורד דלבר‪ ,‬פרופ' עמנואל סיקולר‬
‫בית חולים סורוקה‪ ,‬שירותי בריאות כללית ואוניברסיטת בן גוריון‬
‫רקע‪ :‬דלקת כבד נגיפית מסוג ‪ (Hepatitis C Virus) HCV ,C‬מערבת כ‪ 3%-‬מאוכלוסיית העולם‪ .‬המטופל‬
‫ומשפחתו‪ ,‬נדרשים להתמודד לא רק עם מחלה כרונית‪ ,‬אלא גם עם תופעות לוואי קשות המתלוות לטיפול‬
‫האנטי ויראלי )‪ .(Pegylated interferon and Ribavirin‬התמודדות זו‪ ,‬מצריכה גיוס משאבים גופניים‪,‬‬
‫רגשיים וקוגניטיביים לשם השגת שליטה בתהליך איזון הסימפטומים של המחלה והטיפול‪.‬‬
‫מטרת המחקר ושיטה‪ :‬המחקר הינו מחקר חתך )‪ ,(Cross-sectional‬תיאורי ומתאמי‪ ,‬שמטרתו להעריך‬
‫את היכולות של חולי ‪ HCV‬לשליטה והתמודדות עם סימני המחלה ושלבי הטיפול‪.‬‬
‫תשעים מטופלים )‪ (42.3 ± 13.0‬נכללו במחקר‪ .‬המטופלים חולקו לארבע קבוצות לפי השלב הטיפולי ‪.‬‬
‫מטופלים עם סימני יתר לחץ דם שערי‪ ,‬סרטן ראשוני של תאי הכבד‪ ,‬מחלת נפש לא נכללו במחקר‪.‬‬
‫המטופלים רואיינו באמצעות בשאלון איכות חיים ‪ ;WHOQOL-BREF‬שאלון איזון סימפטומים ‪;SCA‬‬
‫שאלון תחושת קוהרנטיות ‪ SOC‬ושאלון מיקוד שליטה בנושא בריאות ‪.MHLC‬‬
‫ממצאים‪ :‬הבדלים מובהקים נמצאו בין הקבוצות באיזון הסימפטומים במשתנים‪ :‬עצמאות‪ ,‬תמיכה‬
‫משפחתית וידע‪ .‬במידת הידע נמצאו הבדלים מובהקים ב‪ 8-‬סימפטומים‪ ,‬אך לא באיכות החיים‪ ,‬תחושת‬
‫לכידות ומיקוד שליטה‪ .‬בעוצמת הס בל ממוצעי המטופלים הצביעו על מידת סבל בינונית‪-‬גבוהה‪ ,‬אך ללא‬
‫מובהקות סטטיסטית‪ .‬במטופלים ללא תעסוקה ו‪/‬או נתמכי ביטוח לאומי‪ ,‬נמצאה יכולת נמוכה ומובהקת‬
‫באיזון עוצמת הסבל מהסימפטומים‪ ,‬בעצמאות בטיפול‪ ,‬במידת התמיכה המשפחתית בטיפול ובמידת‬
‫הידע‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות‪ :‬הן המחלה עצמה והן תופעות הלוואי של הטיפול מביאים לתחושות חוסר אונים‪ ,‬חרדה‪,‬‬
‫בושה ולערעור מסגרות החיים וחוסר שליטה‪ .‬זיהוי מוקדם של בעיות קיימות ופוטנציאליות תוך גילוי‬
‫רגישות והתחשבות בצרכים‪ ,‬בתקוות ובפחדים יכול לאפשר מתן תמיכה הולמת‪.‬‬
‫‪09‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫מושב בוקר ‪ :3‬סוגיות בחיי הילד ופריון‬
‫יו"ר ‪ -‬אילנה סטולרמן‬
‫‪21‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫גורמים המנבאים השמנת יתר בגיל הילדות המוקדמת‬
‫יפה עין גל‪ ,‬מרים פייס‪ ,‬איריס רנצר‪ ,‬יעל בן שלום‪ ,‬ענת שר‪ ,‬זהבה יהב ועליזה חברוני‬
‫מחוז מרכז‪ ,‬משרד הבריאות‬
‫רקע‪ :‬בישראל‪ ,‬חמישית מהילדים סובלים מהשמנת יתר (דו"ח מבקר המדינה ‪ .)1118 ,‬מחקרנו מתבסס על‬
‫מודל "התקופה הקריטית" למשקל עודף עבור האימהות ותינוקן‪ ,‬המעמידה את התינוק בסיכון להשמנת‬
‫יתר בילדות‪ .‬השמנה בילדות תוביל להשמנה בבגרות ‪ ,‬סיבוכים ואשפוזים‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪:‬‬
‫‪ .0‬אמדן מגמות גדילה של ילדים בעודף משקל והשמנת יתר מלידה ועד גיל ‪ 1‬שנים‪.‬‬
‫‪ .1‬זיהוי גורמי סיכון להשמנת יתר בקרב ילדים מלידה ועד גיל ‪ 1‬שנים‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬במחקר רטרוספקטיבי‪ ,‬נבדקו בטיפות חלב במחוז מרכז ‪ 0,117‬רשומות ילידי ‪1113-‬‬
‫‪ , 1111‬להם לפחות ‪ 3‬ביקורי מעקב מהלידה ועד גיל ‪ 1‬שנים‪ .‬האישור למחקר התקבל מרופאת המחוז‬
‫ומוועדת הלסינקי‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .0‬במדגם מחצית בנים ומחצית בנות‪ 70% .‬יהודים ו‪ 19%-‬לא יהודים‪ 18% .‬ינקו שלושה חדשים‬
‫בממוצע (ס‪.‬ת‪ 11.1% .)3.81 -‬סובלים מעודף משקל והשמנה‪ .‬שכיחות עודף המשקל גבוהה יותר‬
‫בקרב היהודים ( ‪ )11%‬לעומת הלא יהודים (‪.)10%‬‬
‫‪ .1‬במבחן ‪ Χ1‬נמצא הבדל מובהק בקרב ילדים בגיל ‪ 1-1‬שנים בין היונקים שסבלו פחות מעודף משקל‬
‫לעומת הלא יונקים (‪.)p= 1.119‬‬
‫‪ .3‬ברגרסיי ה ליניארית נמצא כי לא רק משקל הלידה מנבא משקל בגיל ‪ 1-1‬שנים אלא גם ההפרשים‬
‫בין המשקלים במדידות השונות ( ‪. )p<1.110‬‬
‫‪ .1‬ברגרסיית ‪ GEE‬מתקבלות עקומות גדילה‪ ,‬שאינן בהלימה ל‪ .CDC -‬המנבאים לעלייה במשקל‪:‬‬
‫גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬הנקה‪ BMI ,‬האב‪.)p<0.001( ,‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬יש לעודד הנקה כגורם מגן מפני השמנה‪ .‬במעקב גדילה לשים לב לא רק לעלייה‬
‫במשקל אלא גם להפרשים בין המשקלים ו‪ BMI -‬של האב‪ .‬ניתן לאתר קבוצות ילדים בסיכון לעודף‬
‫משקל והשמנת יתר ולהתאים עבורם התערבות מונעת הן בטיפות החלב והן במסגרות החינוך והאשפוז‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫‪ Emergence Delirium‬בילדים לאחר הרדמה כללית‬
‫אליק גולולובוב‪ ,‬ליאת טודריס‪ ,‬יעקב ברמן‪ ,‬ציפי רוזנברג גילעד‪ ,‬פנינה שלפר‪ ,‬ד"ר ערן סגל‬
‫בית חולים אסותא‬
‫רקע‪ :‬תופעת ‪ (ED) Emergence Delirium‬מוכרת כבעיה נפוצה בקרב ילדים המתאוששים לאחר ניתוח‬
‫בהרדמה כללית‪ .‬התופעה מתרחשת ב‪ 01-11% -‬מהילדים‪ ,‬פוגעת בהליך ההתעוררות ומסכנת את‬
‫בריאותם‪ .‬בנוסף התופעה מהווה מקור חרדה להורים ואתגר טיפולי לצוות המטפל‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬הערכת היקף התופעה בילדים העוברים ניתוחים אמבולטוריים ואפיון אוכלוסיית הילדים‬
‫שנמצאת בסיכון גבוה‪ ,‬במטרה לרכז מאמץ מניעתי באוכלוסיה זו‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬לצורך הערכת תופעת ה‪ ED-‬בחרנו להשתמש בכלי ‪Pediatric Anesthesia Emergence‬‬
‫‪ Delirium Scale‬שמדרג את עצמת הסימנים של ‪ ED‬מ‪ .1-11-‬לאחר הטמעת הכלי אספנו מידע‬
‫מהגיליונות הממוחשבים של כל הילדים (‪ )n=1600‬שנותחו בניתוחים אמבולטוריים בהרדמה כללית‬
‫במשך חודשיים במהלך ‪ , 1101‬באסותא קמפוס רמת החי"ל‪ .‬הנתונים הוצאו באופן סמוי מבסיס הנתונים‬
‫של מערכת מחשוב קלינית – ‪ Metavision‬של חברת ‪ .IMDsoft‬מערכת זו מהווה את הבסיס לרשומה‬
‫הרפואית של המנותחים בשלב הניתוח ובתקופה הבתר‪-‬ניתוחית‪ .‬רמת החומרה על פי ‪ PAED‬נבחנה אל‬
‫מול פרמטרים של כאב (שימוש באמדן ‪ ,(FLACC‬גיל‪ ,‬סוג הניתוח‪ ,‬סוג ההרדמה‪ ,‬שימוש בחומרי הרדמה‬
‫ושימוש בפרמדיקציה‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬נמצא מתאם בין גיל הילד לבין שכיחות ועוצמת ‪ ED‬נמצא מתאם בין ניתוחי עיניים‬
‫וא‪.‬א‪.‬ג‪ .‬לבין שכיחות ועצמת ‪ ED‬נמצא מתאם בין עוצמת ‪ ED‬לבין רמת הכאב נמצא מתאם בין שכיחות‬
‫ועצמת ‪ ED‬למתן פרמדיקציה‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות‪ :‬תופעת ‪ ED‬מהווה גורם משמעותי המחייב התייחסות של הצוות הסיעודי והרפואי‬
‫בתקופה שלאחר הרדמה כללית‪ .‬ניתוח הנתונים מבסיס נתונים מחשובי גדול‪ ,‬יכול להביא לתובנות מבחינה‬
‫קלינית ומבחינה ניהולית‪ .‬בהמשך בכוונתנו לפתח כלים ניהוליים שיסייעו בתכנון יעיל של תמהיל הצוות‬
‫המטפל‪ .‬הכלי יציג את גיל הילדים המנותחים וסוגי הניתוחים הצפויים במטרה לסייע בהליך קבלת‬
‫ההחלטות בנושא‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫חום וכאב בילדים‪ :‬ידע‪ ,‬עמדות והתנהגויות בטיחותיות של הורים בנוגע לשימוש בתרופות‬
‫מדף (‪ )OTC‬לשיכוך כאב ולהורדת חום בילדים‬
‫יהודית לב‪ ,‬וד"ר רחל יפה זיסק רני‬
‫מרכז רפואי הדסה‪ ,‬ירושלים‬
‫רקע‪ :‬כאבים ומחלות חום הם בין הסיבות הנפוצות ביותר לפניה של הורים למערכת הרפואית‪ .‬תרופות‬
‫מדף (‪ )OTC‬לטיפול בחום וכאב‪( Acetaminophen :‬אקמול)‪( Ibuprofen ,‬נורופן‪/‬אדוויל) ו‪Dypirone-‬‬
‫(אופטלגין) נחשבות בטיחותיות‪ .‬מטפלים במערכת הבריאות מניחים שהורים משתמשים בתרופות אלו לפי‬
‫הנחיות היצרנים ולפי המלצות הרפואיות‪.‬‬
‫מחקרים מצאו להורים חסר ידע לגבי חום וכאב בילדים ולגבי היעילות ובטיחותיות של תרופות מדף‪ .‬ידוע‬
‫שלכאב לא מטופל השלכות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות מרובות‪ .‬לחום גוף גבוה ("חום") אפקט תרפויתי‬
‫כחלק מתגובה החיסונית של הגוף לזיהומים ולא כדאי להורית "חום" ללא אינדיקציה רפואית‪.‬‬
‫הטיפול התרופתי בהם משתמשים הורים לשני מצבים אלו זהה – אקמול‪ ,‬איבופרופן ואופטלגין‪ .‬מחקרים‬
‫מצאו שהורים נוטים לתת תת‪-‬טיפול לכאב בילדים על ידי מתן פחות מנות ומינונים קטנים יותר מהמומלץ‬
‫של תרופות מדף‪ .‬לאומת זאת הורים נוטים לטיפול יתר בחום בילדים על ידי מתן יותר מנות מהמומלץ‪.‬‬
‫קלינאים מדווחים שיש הורים שבוחרים מינון לפי גובה החום או רמת הכאב ולא לפי משקל הילד כפי‬
‫שהומלץ‪.‬‬
‫במחקר זה נבדקו‪:‬‬
‫א‪ .‬ידע ועמדות של הורים לגבי כאב וחום בילדים‬
‫ב‪ .‬ידע ועמדות של הורים לגבי שימוש בטיחותי של תרופות מדף לכאב וחום‬
‫ג‪ .‬הבדל בין ידע ועמדות של הורים לגבי תרופות מדף בשימוש לשיכוך כאבים מול שימוש להוריד‬
‫חום‪.‬‬
‫שיטה‪ :‬מחקר חתך של ‪ 11‬הורים לילדים בני ‪ 1-01‬שנים שהגיעו למלר"ד ילדים ו‪ 71-‬הורים לילדים בני ‪1-‬‬
‫‪ 01‬בקהילה‪ .‬הורים מילאו שאלונים שעברו תיקוף עם ומהימנות גבוהה‪ .‬המחקר קיבל אישור מועדה אתית‬
‫ונמצא בסוף איסוף הנתונים של שלב הפיילוט‪.‬‬
‫תוצאות ומסקנות‪ :‬תוצאות והשלכות יוצגו‪ .‬המטרה לטווח הארוך למחקר היא להכין חומר לימוד להורים‬
‫שמתאימים לצורכי האוכלוסייה שלנו‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫הערכה של תכניות ביקורי בית למניעת היפגעות ילדים בבית ובחצר‬
‫אומימה כנאעני‪ ,‬פרופ' אורנה בראון‪-‬אפל‬
‫משרד הבריאות חדרה‬
‫רקע‪ :‬שיעור גבוה של היפגעות ילדים מתאונות מהווה בעיה חמורה לבריאות הציבור בישראל בכלל ובמגזר‬
‫הערבי בפרט‪ .‬יתכן שעמדות פטליסטיות המאפיינות את המגזר משמשות כחסם לשינוי התנהגות‪ .‬תכנית‬
‫ביקורי בית של אחיות אום‪-‬אלפחם מופעלת על ידי לשכת הבריאות חדרה‪ ,‬בשיתוף ארגון "בטרם"‬
‫לבטיחות ילדים‪ ,‬העירייה ושיקום שכונות‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪:‬‬
‫•‬
‫הערכת יעילות התכנית באמצעות מדידת שינויים סביבתיים ברמת הבטיחות שבוצעו בבתים‬
‫בעקבות הדרכת האם בביקור הראשון‪.‬‬
‫•‬
‫זיהוי גורמים אישיים וחברתיים בקרב האימהות‪ ,‬שמשפיעים על עריכת או אי‪-‬עריכת שינויים‬
‫בבית לאחר ההדרכה‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר כמותי פרוספקטיבי להערכת התוכנית‪ .‬אוכלוסיית המחקר כללה מדגם אקראי של‬
‫‪ 90‬משפחות מאום‪-‬אלפחם בהן נולד ילד שני‪ ,‬ילידי ‪ 0.0.1101‬עד ‪.30.01.1101‬‬
‫בביקור הראשון נבדקה סביבת הבית לשם הערכת מפגעים באמצעות רשימת בדיקה‪ ,‬הועבר שאלון‬
‫והודרכה האם‪ .‬כעבור ששה חודשים נערך ביקור חוזר‪ ,‬שבמהלכו הוערכו השינויים והועבר שאלון‪ ,‬שכלל‬
‫התייחסות לסיבות לביצוע או לאי‪-‬ביצוע שינויים בסביבה‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬בעקבות ההדרכה חל שינוי מובהק ברמת הבטיחות הכללית בבית ובסביבתו‪ ,‬כאשר‬
‫הסיבה המרכזית לאי‪-‬ביצוע שינוי הינה עלותו‪ .‬בנוסף‪ ,‬עלה כי בקרב אימהות שבצעו שינוי נמצאה רמת‬
‫פטליזם נמוכה מאשר באלה שלא ביצעו שינוי‪ .‬נמצא‪ ,‬שיותר שינויים בוצעו אצל נשים שההדרכה בביקור‬
‫הראשון הייתה הראשונה עבורן‪ .‬בהתאם‪ ,‬עלה כי רמת השינוי בבטיחות בבית ניתנת לניבוי באמצעות רמת‬
‫פטליזם נמוכה ואי‪-‬קבלת הדרכה בעבר‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬תכנית ההדרכה יעילה בשיפור ברמת הבטיחות בבית‪ ,‬בייחוד בקרב אימהות עבורן זוהי‬
‫ההדרכה הראשונה ובקרב אימהות בעלות רמת פטליזם נמוכה‪.‬‬
‫יש מקום להרחיב תכניות התערבות מסוג זה‪ ,‬יתכן שיש מקום לשתף אנשי דת בכדי להדגיש את החשיבות‬
‫בהתנהגות מניעתית אף על פי תפיסת העולם הפטליסטית‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫טיפול בילדים סופניים הסובלים מגידולי מוח במחלקה האונקולוגית ובקהילה‬
‫צאלה הופמן‪ ,‬אינה אדלר‪ ,‬יפעת עזר– כהן‪ ,‬פרופ' כהן איין‪ ,‬פרופ' יצחק יניב‪ ,‬ד"ר הלן טולדנו‬
‫המערך ההמטו‪-‬אונקולוגי‪ ,‬מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל‬
‫רקע‪ :‬מרבית הילדים הסופניים מעדיפים לשהות בסוף חייהם בבית‪ .‬לשהות בבית יתרונות רבים מבחינת‬
‫המשפחה והעלויות למערכת‪ .‬בילדים הסובלים מגידולי מוח לרוב מופיעה ירידה תפקודית‪ .‬הטיפול התומך‬
‫בהם מתמקד בסיוע בפעילויות החיים הבסיסיות ומתן תמיכה פסיכו‪-‬סוציאלית‪ .‬טיפול זה מתאים למתן‬
‫במסגרת הקהילה‪ .‬לעיתים קרובות נקבע מקום המוות בעיקר על ידי מאפייני מערכת הבריאות והיקף‬
‫השירותים בקהילה ולא על ידי רצון החולה‪ .‬ישנה חשיבות גם למשתנים קליניים‪ ,‬למבנה המשפחתי‪,‬‬
‫לתנאים הפיזיים בבית ולמאפיינים התרבותיים של המשפחה‪ .‬רוב הילדים בארה"ב ובמדינות שונות‬
‫באירופה מטופלים ונפטרים בביתם‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬בחינת דפוסי האשפוז‪ ,‬המשתנים הקליניים והסוציו ‪-‬דמוגרפים של הילדים ששהו בבית‬
‫לעומת הקהילה בסיום חייהם‪ .‬בחינת הסימנים והסימפטומים המביאים לאשפוז‪ ,‬על מנת לבסס גישות‬
‫התומכות במשפחה בקבלת ההחלטה המיטבית עבורם‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר תיאורי רטרוספקטיבי‪ ,‬שכלל ‪ 13‬ילדים שטופלו במערך ההמטו‪-‬אונקולוגי במרכז‬
‫שניידר ונפטרו מגידולי מוח בין השנים ‪ .1111-1100‬איסוף הנתונים כלל משתנים סוציו דמוגרפיים‪,‬‬
‫קליניים‪ ,‬בעיות משמעותיות בסוף החיים‪ ,‬דפוסי אשפוז ומקום המוות‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ 31.1% :‬משפחות הביעו נכונות שילדם ימות בבית רק ‪ 00%‬מהילדים נפטרו בביתם‪ .‬כל‬
‫המשפחות שביקשו לשהות בבי"ח סמוך למות הילד עשו זאת‪ .‬ב‪ 11%-‬מהילדים טיפלה היחידה לטיפול‬
‫ביתי ל ‪ 01%‬נערך ביקור בית ע"י היחידה‪ .‬כל הילדים שנפטרו בביתם גרו בישובים קטנים‪ .‬למרות עלויות‬
‫הטיפול הביתי והמיומנויות הטיפוליות הנדרשות מהמשפחה לא נמצא קשר בין רמת הכנסה והשכלה של‬
‫ההורים לרצון לשהות בבית‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬מרבית הילדים שנפטרים מגידולי מוח מאושפזים בסוף חייהם בבי"ח‪ .‬חלק‬
‫מהמשפחות שמעדיפות שבנם ימות בבית לא ממשות את חזונן‪ .‬מדיניות המקדמת סיוע למשפחות בקהילה‬
‫ותמיכה סיעודית ורפואית יאפשרו ליותר משפחות לראות בטיפול הביתי חלופה ראויה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫גבר הולך לאיבוד‪...‬‬
‫רלי אלון‬
‫בית הספר לסיעוד אסף הרופא‬
‫רקע‪ :‬מכלל בעיות הפריון‪ ,‬כ‪ 11%-‬מיוחס לבעיות פריון גברי‪ .‬במהלך טיפוליהם‪ ,‬הנמשכים לעתים לאורך‬
‫שנים‪ ,‬עוברים גברים מטופלי פריון בין מסגרת הקהילה למסגרת בית החולים ובחזרה מספר פעמים‬
‫בחודש‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הם נחשפים הן לסגל המרפאות בקהילה והן לסגל מרפאות הפריון בבתי חולים‪-‬‬
‫דבר המאלץ אותם לחשוף את רגשותיהם האינטימיים ביותר בפני מספר בלתי מבוטל של אנשים‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬הבנת התנסויותיהם הגופניות‪ ,‬הרגשיות והזהותיות של גברים מטופלי פריון‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר איכותני המבוסס על מודל "זהות‪ -‬רגש‪ -‬גוף" של דר' הילה העליון‪ .‬המחקר נערך‬
‫בקרב גברים באמצעות ראיונות מובנים למחצה‪.‬‬
‫תוצאות עיקריות‪ :‬זוהו ‪ 1‬קטגוריות תוכן עיקריות‪ :‬סוד והסתרתו‪ ,‬העדר מרחב חברתי‪ ,‬כשלון בתפקיד‬
‫המגדרי במימד הזהות ואיום על זכריות במימד הגוף‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬תפישה חברתית סטיגמאטית הטוענת כי לגברים יכולת ירודה לוורבליזציית רגשותיהם‬
‫האינטימיים הופרכה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬בהינתן המקום והזמן הנכונים‪ ,‬גברים מטופלי פריון מעוניינים להשמיע‬
‫את קולותיהם לא פחות מנשים‪ .‬המודל "זהות‪ -‬רגש‪ -‬גוף"‪ ,‬שנבדק עד עתה בקרב נשים בלבד‪ ,‬נמצא‬
‫מתאים גם לגברים ופתח צוהר לרגשותיהם במהלך טיפולי הפריון‪.‬‬
‫על הסגל הסיעודי‪ ,‬הן במסגרת הקהילה והן במסגרת של מרפאות פריון‪ ,‬להכיר בעובדה‪ ,‬כי גברים‪ ,‬לא‬
‫פחות מנשים‪ ,‬מעוניינים להשמיע את רגשותיהם האינטימיים המשפיעים על כל מימדי חייהם‪ .‬השימוש‬
‫במודל "זהות‪ -‬רגש‪ -‬גוף" מומלץ בכל מסגרת ובכל פעם בה מתרחש המפגש הטיפולי בין הסגל הסיעודי‬
‫לבין הגבר מטופל הפריון‪ .‬לאור האמור לעיל‪ ,‬על הסגל הסיעודי לעודד את הגברים לבטא את רגשותיהם‬
‫ובכך להגיע לרווחה נפשית‪ ,‬גופנית וזהותית המרבית‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫מושב צהריים ‪ :1‬רצף הטיפול ואיכות השירות‬
‫יו"ר – ד"ר אילנה מרגלית‬
‫‪27‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫חיבוק עוטף למבוטח ‪ -‬הקמת מחלקה בקהילה לצמצום אשפוזים חוזרים‬
‫רותי רוזן‪ ,‬דאוד חזקיה‬
‫מחוז שרון‪ ,‬מכבי שירותי בריאות‬
‫רקע‪ :‬מדיניות משרד הבריאות בשנים האחרונות מעודדות את קופות החולים לטפל במבוטחים במסגרת‬
‫הקהילה במטרה למנוע אשפוזים חוזרים ולהקל על העומס במחלקות הפנימיות‪ .‬מכבי שירותי בריאות‬
‫הקימה יחידה ייעודית כדי לצמצם את האשפוזים החוזרים ‪ -‬הנקראת מחלקה בקהילה (מחב"ק)‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪:‬‬
‫‪ .0‬מניעת אשפוזים חוזרים של חולים כרונים‬
‫‪ .1‬הטבת מתן טיפול רפואי וסיעודי למבוטח‬
‫‪ .3‬טיוב המידע והשרות למטופל בין המערכות השונות הקימות בקהילה‬
‫‪ .1‬העלאת שביעות רצון המבוטחים‬
‫שיטת המחקר‪ :‬המחלקה בקהילה מטפלת במבוטחים חולים כרונים להם למעלה מ‪ 1‬אשפוזים בשנה‬
‫בביה"ח ‪ .‬המחלקה מורכבת מצוות רב מקצועי ‪ :‬רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬עו"ס‪ ,‬תזונאית‪ ,‬רוקחת קלינית ומתאמת‬
‫שירות‪ .‬המטופלים מאותרים בביה"ח ע" י אחיות מכבי ומכתבי השחרור מועברים לאחות מנהלת הטיפול‬
‫למחלקה בקהילה ‪ ,‬נוצר קשר טלפוני של האחות עם המטופל והרופא הראשוני במטרה לתפור חליפת‬
‫טיפול אישית עבור המבוטח בביתו או במסגרת אחרת בקהילה (דיור מוגן‪ ,‬בית אבות וכו')‪ .‬במסגרת‬
‫המעקב נערכים ביקורי בית יזומים של האחות בהם היא מדריכה על טיפול תרופתי‪ ,‬הדרכה על תפעול ציוד‬
‫רפואי‪ ,‬טיפול בתרופות לווריד‪ ,‬טיפול בפצעים מורכבים וכו'‪ .‬בנוסף‪ ,‬האחות מהווה גורם מתאם בין‬
‫הגורמים הרב מקצועיים בקהילה‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬בשנת ‪ 1100‬שיעור אשפוזים החוזרים בכלל המחוז עמד על ‪ 09%‬בעוד מבוטחים שהיו‬
‫במעקב המחב"ק שיעור אשפוזים חוזרים עמד על ‪ .00%‬נוצר רצף טיפולי כמענה מידי לצרכיו‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬הקמת מחלקה בקהילה שיפרה את הרצף הטיפולי עבור המבוטח במעבר מבית‬
‫החולים לקהילה‪ .‬באמצעות יצירת מעטפת מקצועית חובקת למטופל עם שחרורו מביה"ח ומתן מענה מידי‬
‫לצרכיו נמנעו אשפוזים חוזרים ותחושת חוסר האונים המלווה את המטופל המורכב ביציאתו מביה"ח ‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫רצף טיפולי בשחרור מאשפוז‪ :‬תפקיד ההכנה להמשך טיפול הן באשפוז והן בקהילה‬
‫‪1,2‬‬
‫מיכל פנצ'ק‪ , 1,2‬מרינה לאוננקו‪ ,1‬ריקי זטלנד‪ ,1‬ד"ר אפרת שדמי‬
‫‪.0‬שירותי בריאות כללית‪ .1 ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫רקע‪ :‬מעבר המטופל בין מסגרות טיפול שונות מהווה חוליה חלשה ברצף הטיפולי‪ .‬איכות שחרור המטופל‬
‫מביה" ח ואיכות קליטתו להמשך הטיפול בקהילה עשויים להשפיע על רצף הטיפולי‪ .‬פגיעה ברצף טיפולי‬
‫עלולה לפגום באיכות הטיפול הרפואי ותוצאותיו‪ ,‬להביא להידרדרות במצב הבריאות של המטופל‬
‫ולאשפוזים חוזרים‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬לבדוק את ההשפעה המשולבת של ההדרכה לפני שחרור מבית החולים ובתהליך קליטה‬
‫בקהילה‪ ,‬על איכות המעבר מבית החולים לקהילה‪ ,‬ע"פ תפיסת המטופל‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר פרוספקטיבי‪,‬בקרב ‪ 017‬מטופלים‪ ,‬שהשתחררו ממחלקות פנימיות לביתם‪ .‬לפני‬
‫השחרור המטופלים נשאלו על ההסברים שקיבלו ועל מצב בריאותם בעת השחרור‪ .‬כעבור כשבועיים הועבר‬
‫שאלון טלפוני נוסף על המפגש עם צוות רופא ו‪/‬או אחות בקהילה וקבלת הדרכה‪ .‬בנוסף נבדקה איכות‬
‫המעבר מבית חולים לקהילה באמצעות שאלון מתוקף שנמצא במחקרים קודמים קשור לסיכון לביקורים‬
‫במיון ואשפוזים חוזרים (‪.)Care Transition Measure- CTM‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬מטופלים שקיבלו הדרכה מקיפה לקראת שחרורם העריכו את איכות המעבר מבית‬
‫חולים לקהילה כטובה יותר מאילו שקיבלו הסברים מועטים או כלל לא הודרכו (ממוצע ‪ 79.63 CTM‬ו‪-‬‬
‫‪ 67.52‬בהתאמה‪ .)p<0.001 ,‬מטופלים שלאחר שחרורם הודרכו בקהילה‪ ,‬העריכו את איכות מעברם בין‬
‫מסגרות הטיפול כטובה יותר‪ ,‬מאשר מטופלים ללא ביקור רופא או‪/‬ו אחות בקהילה (‪ 86.31‬ו‪68.34-‬‬
‫בהתאמה‪ .)p<0.05 ,‬ציון ה‪ CTM-‬הגבוה ביותר דווח בקרב מטופלים אשר קיבלו הדרכה מקיפה הן בבית‬
‫החולים והן בקהילה (‪.)p<0.05 ,82.18‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬סוגיית המעבר מבית החולים לקהילה נמצאת בליבת העיסוק של ארגוני בריאות בארץ‬
‫ובעולם‪ .‬מחקר זה מדגיש את חשיבות הכנת המטופל לשחרור וקליטתו בקהילה ותרומתם לאיכות המעבר‬
‫ולמוכנותו המטופל להמשך טיפול‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫אפידימיולוגיה וניבוי של נפילות חולים במחלקות אשפוז‬
‫סבטלנה למשוב‪ ,‬ד"ר רפאל גורודישר‪ ,‬ד"ר נדב דוידוביץ‪ ,‬מלכה ליבושור‪ ,‬ד"ר נטליה בלינק‬
‫בית חולים סורוקה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫רקע‪ :‬נפילות במסגרת אשפוז בבתי‪-‬חולים הינה תופעה נפוצה‪ ,‬בעיקר במבוגרים‪ .‬מניעת נפילות חשובה‬
‫לבטיחותו ובריאותו של המטופל ומהווה סוגיה חשובה בבריאות הציבור‪ .‬שיעור הנפילות בבתי החולים‬
‫הכלליים כ‪ 1.3-7-‬ל‪ 0,111-‬ימי‪-‬אשפוז‪ ,‬כ‪ 31.9%-‬מהן ניתנות למניעה‪ .‬בנוסף לפציעות הפיזיות ישנה לנפילות‬
‫השפעה פסיכולוגית רבה‪ .‬כלי מדידה שהראה את יעילותו בקביעת גורמי סיכון בקרב בתי חולים עירוניים‬
‫בארה"ב הינו ‪ (MFS( Morse Fall Scale‬ונמצא בשימוש שוטף בבתי החולים של ה"כללית"‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬להעריך שיעור נפילות בקרב מאושפזים; לבדוק גורמי סיכון לנפילות ויעילות של כלי‬
‫‪.MFS‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר מקרה‪-‬בקרה כולל מאושפזים בני ‪ 08‬שנה ומעלה במחלקות הפנימיות והכירורגיות‬
‫במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בשנת ‪ .1117‬קבוצת המקרים כללה מטופלים שדווח על נפילתם‬
‫באמצעות דו"חות אירוע‪ .‬קבוצת הביקורת (‪ )0:0‬כללה מדגם אקראי מתוך רשימת מאושפזים ללא דיווח‬
‫על נפילתם תוך זיווג על‪-‬פי מין‪ ,‬גיל ומחלקת אשפוז‪ .‬נתוני רקע הדמוגראפיים והקליניים נאספו ממאגרי‬
‫מידע ממוחשבים‪ ,‬סיכון לנפילה נערך באמצעות כלי ‪ .MFS‬עיבוד הנתונים כללו ‪ χ²-test ,t-test‬ורגרסיה‬
‫לוגיסטית‪ .‬יכולת ניבוי של ‪ MFS‬נבדקה באמצעות חישוב ערכי רגישות‪ ,‬סגוליות וערך מנבא חיובי כאשר‬
‫נקודות חתך שנבדקו היו ‪ 11‬ו‪.11-‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬שיעור הנפילות היה ‪ 1.9‬ל‪ 0,111-‬ימי‪-‬אשפוז (סה"כ דווח על ‪ 311‬אירועי נפילה)‪ .‬גורמי‬
‫סיכון עצמאיים לנפילות היו‪ :‬היסטוריה של נפילות (‪ ,)Odds Ratio (OR)=3.34, p<0.001‬אי שליטה על‬
‫מתן שתן (‪ ,)OR=6.13, p<0.001‬הגבלה פיזית‪ ,)OR=8.31, p<0.001( ,‬נטילת תרופות הרגעה ( ‪OR=2.34,‬‬
‫‪ ,)p=0.009‬נטילת תרופות שינה (‪ )OR=1.57, p=0.07‬ומחלת הסוכרת (‪ .)OR=1.73, p=0.02‬הכלי ‪MFS‬‬
‫מזהה את המטופלים שהם בסיכון לנפילה‪.‬‬
‫סיכום והמלצות‪ :‬עבור האוכלוסייה הנחקרת נמצאו גורמי סיכון לנפילה שונים במקצת מאלו הכלולים ב‪-‬‬
‫‪ .MFS‬מומלץ לבנות תכנית לחינוך הצוותים הסיעודיים לגבי זיהוי גורמי סיכון והתאמת התערבות על‪-‬‬
‫פיהם‪ .‬בנוסף נדרשת הדרכת המטופלים ובני משפחותיהם לגבי מניעת נפילות ושמירה על בטיחות המטופל‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫אמונות בריאות ופרספקטיבת הזמן כמנבאות היענות לטיפול בקרב חולי סוכרת מסוג ‪2‬‬
‫וכטר תמר ‪ ,1‬פרופ' יורם בר‪-‬טל‬
‫‪2‬‬
‫‪ .0‬בית הספר האקדמי לסיעוד ע"ש פט מתיוס המרכז הרפואי הלל יפה‪ ,‬חדרה‬
‫‪ .1‬אוניברסיטת ת"א הפקולטה לרפואה המדרשה לתארים מתקדמים‬
‫רקע‪ :‬סוכרת מבוגרים סוג ‪ 1‬היא מחלה כרונית בעלת סיבוכים רבים‪ ,‬נכות ותמותה‪ ,‬אך ניתנת לשליטה על‬
‫ידי טיפול הולם‪ .‬עבור חולים רבים סוכרת היא מחלה מורכבת ומאתגרת מבחינת הטיפול ונמצא כי לא‬
‫מעט מהם אינם נענים לטיפול הנדרש‪ .‬מכיוון שהיענות לטיפול נמצאה כחיונית על מנת למנוע או לעכב‬
‫סיבוכים כרוניים ולשמור על איכות החיים‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬בחינת הגורמים המנבאים היענות לטיפול בקרב חולי סוכרת סוג ‪ 1‬מאושפזים על סמך‬
‫מודל אמונות בריאות של ‪ )0971( Becker‬ותפיסת פרספקטיבת הזמן של ‪.)0999( Zimbardo‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬המדגם כלל ‪ 011‬חולי סוכרת סוג ‪ 1‬בגילאי ‪ ,81-11‬גברים ונשים במהלך אשפוזם‬
‫במחלקות ‪ :‬פנימיות‪ ,‬קרדיולוגיה‪ ,‬טיפול נמרץ לב במרכז הרפואי צאנז‪ ,‬בית חולים לניאדו‪ ,‬נתניה‪.‬‬
‫נתוני המחקר נאספו באמצעות חמישה שאלונים הכוללים את מרכיביהן של שתי התיאוריות‪ .‬נעשה שימוש‬
‫בשאלון של )‪ Champion (1984‬ושאלון של )‪.Zimbardo Time Inventory (1999‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬מתוך המחקר עולה כי עבור היענות לטיפול בקרב חולי סוכרת‪ ,‬מוטיבציה בריאותית‬
‫כללית ופטליזם‪ ,‬נמצאו כמנבאים הטובים מבין שאר המרכיבים‪ .‬תפיסת זמן עתיד נמצאה כמנבא הטוב‬
‫ביותר עבור מוטיבציה בריאותית ופטליזם נמצא כמנבא הטוב ביותר עבור אמונות בריאות‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬ממצאי המחקר מספקים הסבר למניעים להתנהגויות בריאות בקרב חולי סוכרת סוג ‪1‬‬
‫במושגים של ניתוח רציונל של תועלת ונזק באמצעות מודל אמונות בריאות ומנעים מוטיבציוניים‬
‫באמצעות פרספקטיבת הזמן‪.‬‬
‫תרומתו של המחקר בהאירו את משקלם הרב של מוטיבציה בריאותית ופטליזם בהתוויית התנהגויות‬
‫בריאות בקרב חולי סוכרת סוג ‪ ,1‬פיתוח תוכניות טיפול לנטרול השפעת הפטליזם והתפיסה השגויה לגבי‬
‫מחלת הסוכרת‪ ,‬שימוש במוטיבציה בריאותית לשיפור ההיענות כבר באשפוז האקוטי‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫הערכת התוכנית לאיתור דיכאון לאחר לידה‬
‫נעמה חייט‪ ,‬פליסה פרחגרוד‪ ,‬ד"ר יגאל פלכט‪ ,‬ד"ר אורלי שריד‪ ,‬ד"ר דורית סגל‪-‬אנגלצ'ין‪ ,‬אלינה קופטמן‬
‫בית חולים סורוקה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫רקע‪ :‬בישראל ‪ 01-01%‬מהיולדות סובלות מדיכאון לאחר לידה (‪ PPD .)PPD‬עלול להשפיע על היולדת‪,‬‬
‫היילוד והמשפחה‪ .‬ניתן לאתר את הנשים שבסיכון ל‪ PPD-‬כבר בהריונן‪ .‬ואולם‪ ,‬נשים רבות הסובלות מ‪-‬‬
‫‪ PPD‬אינן מאובחנות מהסיבה ש‪ PPD-‬מופיע לרוב שבועות לאחר הלידה‪ ,‬כשאישה אינה במעקב רפואי‬
‫צמוד‪ .‬בשירותי בריאות הציבור פותחה תוכנית לאיתור נשים בסיכון ל‪.PPD-‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬להעריך את תוכנית איתור הדיכאון בתקופת ההיריון ולאחר הלידה‪ ,‬לאמוד את מידת‬
‫השינוי ברמת הסיכון ל‪ PPD-‬בתקופה שלאחר הלידה יחסית לתקופת ההיריון‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר פרוספקטיבי כלל נשים בשבועות ‪ 18-31‬להריונן‪ ,‬תושבות צפון‪-‬הנגב בהריון תקין‬
‫הנמצאות במעקב במרכז לבריאות האישה‪ .‬הנחקרות רואיינו תוך סיקור לגילוי תסמיני דיכאון‬
‫(‪ .)Edinburgh Depression Scale - EDS‬לנחקרות עם ציון מעל ‪ 01‬נקודות נעשתה הערכה פרטנית ע"י‬
‫אחות‪ .‬הנחקרות עם ציון ‪ EDS‬מעל ‪ 01‬הופנו למעקב של רופא משפחה ‪ /‬עובדת סוציאלית‪ .‬חודשיים לאחר‬
‫הלידה שוב בוצע ‪ EDS‬בראיון טלפוני‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬מתוך ‪ 010‬נשים שגויסו למחקר (גיל ממוצע ‪ 19.9‬שנים‪ ,‬סטיית תקן – ס"ת ‪77 ,)1.8‬‬
‫השלימו את המעקב‪ .‬במהלך המעקב ציון ממוצע ‪ EDS‬ירד מ‪ 1.0-‬נקודות (ס"ת ‪ )1.7‬ל‪ 3.1-‬נקודות (ס"ת ‪)3.3‬‬
‫(‪ .)p<0.001‬מתוך ‪ 01‬נשים עם ‪ EDS‬מעל ‪ 01‬בתחילת המעקב‪ )87.1%( 01 ,‬קבלו ציון ‪ EDS‬מתחת ל‪01-‬‬
‫בסוף המעקב (‪.)p=0.004‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬למרות הממצאים בספרות כי נשים נוטות לפתח ‪ PPD‬שבועות לאחר הלידה‪ ,‬זיהוי‬
‫מוקדם והתערבות יעילה במסגרת הקהילה קשורים להפחתת הסיכון ל‪ PPD-‬אצל נשים בסיכון גבוה‪.‬‬
‫מומלץ להמשיך ולהרחיב את התוכנית לאיתור נשים בסיכון ל‪.PPD-‬‬
‫‪32‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫ניהול סדר יום בקרב מטופלים לאחר חבלה מוחית‬
‫אירית קוצין גבוביץ‪ ,‬צביה דולב‪ ,‬עליזה וושניצה‪ ,‬אאידה דיניה‪ ,‬אוסנת בראל‪ ,‬עמאר מנסור‪ ,‬פאוז עבד אל‬
‫קאדר‪ ,‬ד"ר ירון סחר‬
‫בית חולים לוינשטיין‬
‫רקע‪ :‬פגיעה קוגניטיבית לאחר חבלה מוחית טראומטית מתבטאת לרוב בפגיעה בזיכרון‪ ,‬ביכולת פתרון בעיות‬
‫ובמיומנויות גבוהות יותר כמו ניהול סדר יום‪ ,‬תכנון וארגון‪ .‬כבר בשלבי השיקום הראשוניים נערכת שיחת‬
‫הדרכה עם המטופל ומשפחתו בנושאי חשיבות עידוד העצמאות התפקודית בהתאם ליכולתו וסדר היום‬
‫במחלקה‪ .‬הפעילות בשעות הבוקר במחלקה תוכננה כך שתדמה סדר יום אופייני של אדם בריא ‪ -‬השכמה‪,‬‬
‫התארגנות‪ ,‬ארוחה ויציאה לטיפולים מחוץ למחלקה‪ ,‬במטרה להכין את המטופל באופן הדרגתי לחיים בבית‬
‫לאחר שחרורו‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬בדיקת אופן ניהול סדר היום של מטופלים לאחר חבלה מוחית טראומטית המאושפזים‬
‫במחלקה‪ ,‬לאחר ההדרכה שקיבלו‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬בהיעדר כלי מתאים בספרות‪ ,‬נבנה לצורך הסקר שאלון מובנה‪ ,‬הכולל ‪ 1‬תצפיות ומספר שאלות‬
‫המופנות למטופל‪ .‬איסוף הנתונים מתייחס לאופן הקימה בבוקר‪ ,‬וההגעה לארוחות ולטיפולים‪ .‬בעבודה נכללו‬
‫מטופלים בעלי ציון ‪ 11‬ומעלה באומדן ‪ Mini mental‬ובעלי ניקוד ‪ 1‬ומעלה בסעיף ניידות באומדן ‪FIM‬‬
‫המסוגלים להתנייע באופן עצמאי‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬בסקר נכללו ‪ 19‬נבדקים‪ .‬מניתוח הנתונים עולה כי רוב מוחלט של הנבדקים מתמודד‬
‫בהצלחה עם ניהול סדר היום‪ .‬השיעור הממוצע של הגעה בזמן לארוחות נע בין ‪ .91-011%‬השיעור הממוצע של‬
‫ההגעה בזמן לפיזיותרפיה הוא ‪ 90%‬לעומת שיעור ממוצע של הגעה בזמן ‪ 71%‬לטיפולי ריפוי בעיסוק‪ .‬כרבע‬
‫מהאיחורים הינם עקב נסיבות התלויות במערכת כמו צמידות טיפולים‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬ניהול וארגון סדר היום בקרב המטופלים עולה בקנה אחד עם ההדרכה הניתנת במחלקה‪ .‬יש לציין כי‬
‫הנבדקים במחקר הינם ברמה קוגניטיבית –תפקודית גבוהה יחסית לממוצע במחלקה‪ .‬אנו מאמינים כי קידום‬
‫עצמאותם של המטופלים בניהול סדר היום במסגרת האשפוז עשויה להקל על השתלבותם בקהילה לאחר‬
‫השחרור‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫מושב צהריים ‪ – 2‬תפקיד האחות היום ומחר‬
‫יו"ר ‪ -‬ד"ר מירי רום‬
‫‪34‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫תרומתה של אחות בגמילה מעישון ושינוי אורח חיים של ציבור הלקוחות‬
‫פולינה קפליאנוב‪-‬ברוור‪ ,‬ד"ר מינה רותם‬
‫שרותי בריאות כללית‪ ,‬מנהלת חיפה‬
‫רקע‪ :‬מערכות בריאות בעולם מכשירות אחיות תפקידי גמילה מעישון‪ .‬בסקירת קוקרן משנת ‪ 1119‬על‬
‫קבוצות לגמילה מעישון נמצא תיעוד על התערבויות של אחיות‪ ,‬אך לא נמצא מחקר על עבודה הכוללת‬
‫איתור‪ ,‬הנחיית סדנא ומעקב על ידי אחות לאורך זמן‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬גודל המדגם מצומצם‪ .‬בשנת ‪1101‬‬
‫הוכנסו סדנאות לגמילה מעישון לסל הבריאות בישראל‪ .‬ב"כללית" הסדנאות מבוססות על קווים מנחים‬
‫המקובלים בארגון הבריאות העולמי בשילוב התיאוריה ההתנהגותית‪-‬קוגניטיבית ותיאוריית ההשתנות‬
‫בשלבים‪ .‬סדנא שאותה מנחה אחות שהוכשרה לרכז גישה ייחודית זו‪ ,‬טרם נבדקה בכלים אמפיריים‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪:‬‬
‫‪ .0‬לבחון את יעילות מודל גמילה מעישון באמצעות אחות ייעודית‪.‬‬
‫‪ .1‬לבחון את תרומת האחות לשינוי אורח חיים של משתתפי הסדנא‪.‬‬
‫התערבות‪ :‬איתור ורישום מטופלים‪ ,‬בדיקת איכות חיים והתנהגות בריאות לפני ואחרי הסדנא‪ ,‬הפעלת‬
‫הסדנא בת שמונה מפגשים‪ ,‬שעה וחצי בשבוע‪ ,‬שתוף צוות מטפל במידע רלוונטי לתהליך הגמילה‪ ,‬בניית‬
‫תוכנית טפול ומעקב ופעולות שימור ומעקב‪.‬‬
‫ממצאים ראשוניים‪ :‬במהלך ‪ 1100‬נרשמו בסדנאות ‪ 011‬מטופלים‪ ,‬בגילאים ‪ .08-81‬המעשנים ‪ 31‬שנים‬
‫בממוצע‪ 37 ,‬סיגריות ליום‪ .‬חצי שנה מסיום ההתערבות ‪ 11%‬ממשתתפי הסדנא נגמלו מעישון‪ ,‬חזרה‬
‫לעישון ‪ .1%‬הלקוחות ביצעו שינויים באורח חיים הכוללים שינוים בתזונה‪ ,‬התחלת ביצוע פעילות גופנית‪.‬‬
‫תוצאות סופיות הכוללות ניתוחים מרשימים נוספים יוצגו בכנס עצמו‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬לאחות תפקיד משמעותי באיתור מטופלים‪ ,‬גיוסם לסדנא ובהנחיית קבוצות‪ .‬בחישובי‬
‫עלות תועלת של עבודת אחות בגמילה מעישון‪ ,‬עולה כי בגמילה קבוצתית על ידי אחות ישנה יעילות‬
‫כלכלית מובהקת‪ .‬יש לחזור על הסקר אחרי שנה ממועד הגמילה‪ .‬נדרש מחקר מעמיק של תהליך הגמילה‬
‫ותוצאתו‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫גברים בסיעוד בישראל‪ :‬מחסומים‪ ,‬מניעים והתפיסות כלפיהם‬
‫ליאת אשכנזי ‪ ,1,2‬פנינה רומם ‪ ,1‬אילנה ליבשיץ‪-‬ריבן ‪ ,1,2‬אורלי גרינשטיין‪-‬כהן‬
‫‪1,2‬‬
‫‪ .0‬בית הספר למקצועות הבריאות הקהילתיים ע"ש רקאנטי‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫‪ .1‬המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה‬
‫רקע‪ :‬מאז ימי ההיסטוריה נתפס מקצוע הסיעוד כנשי‪ .‬אומנם‪ ,‬הספרות מתעדת גברים שעסקו בסיעוד‬
‫בתחומים מובחנים עוד לפני שהפך למקצוע‪ .‬כיום‪ ,‬בישראל מהווים הגברים כ‪ 01% -‬מכלל כוח העבודה‬
‫הסיעודי‪ .‬למרות היותם מיעוט‪ ,‬הגברים בסיעוד בולטים בהשתלבותם בתחומים הנחשבים יוקרתיים‬
‫ובקידומם המקצועי‪ .‬על אף היתרונות‪ ,‬סטריאוטיפים חברתיים‪ ,‬הצורך במגע באנשים במהלך העבודה‪,‬‬
‫הקשרים האינטימיים יותר עם המטופלים‪ ,‬תוכניות הלימודים ומעמדו הציבורי והמקצועי של הסיעוד‬
‫תועדו כמחסומים המעכבים גברים מלבחור בו‪ .‬מעטי הגברים הבוחרים בסיעוד כקריירה‪ ,‬מונעים ממניעים‬
‫חיצוניים כגון‪ :‬ביטחון תעסוקתי‪ ,‬שכר הולם ואפשרויות לקידום מקצועי‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬לבדוק את תפיסותיהם של סטודנטים לסיעוד כלפי הגברים העוסקים בסיעוד ואת מניעי‬
‫הגברים לבחירת המקצוע‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬במחקר חתך‪ ,‬השתתפו סטודנטים ממסלולי הלימוד השונים במחלקה לסיעוד‬
‫באוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ .‬הנחקרים התבקשו למלא שאלון אנונימי המכיל פרטים כגון‪ :‬תפיסות כלפי‬
‫המקצוע והגברים העוסקים בו‪ ,‬תפיסות כלפי מעמדו הציבורי והמניעים לבחירה בו‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬מאתיים תשעים ואחד סטודנטים (‪ 81%‬היענות) מילאו את השאלון‪ 9.3% ,‬גברים‪ .‬כ‪-‬‬
‫‪ 18%‬מהנחקרים תמכו בטיעון כי גברים העוסקים בסיעוד הינם הומוסקסואליים ובעלי מאפיינים נשיים‪,‬‬
‫אחוז גבוה של נשים (‪ )13%‬הסכים עם הטיעון יחסית לגברים (‪ .P=0.002 )00%‬מעמדו הציבורי של‬
‫המקצוע נמצא כגורם מעכב גברים מלבחור בו כקריירה‪ .‬בהשוואה לנשים (‪ )1%‬אחוז גבוה יותר של גברים‬
‫(‪ )01%‬בחרו במקצוע בעקבות אילוצים כלכליים ‪.P=0.001‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬למרות שמשתתפי המחקר בחרו במקצוע‪ ,‬תפיסתם כלפיו וכלפי העוסקים בו דומה‬
‫בחלקה לתפיסה הציבורית‪ .‬אי לכך‪ ,‬בעידן המחסור הגובר בכוח אדם סיעודי‪ ,‬יש צורך בהבנת מניעי‬
‫הגברים לבחירת המקצוע וזאת על מנת להעצימם‪ ,‬להוביל לגיוס גברים נוספים למקצוע מחד ולהשפיע על‬
‫מעמדו הציבורי מאידך‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫‪37‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫רק ביחד נזהה את י‪.‬ח‪.‬ד‪( .‬סימני ‪ :TIA/STROKE‬יד‪ ,‬חיוך‪ ,‬דיבור)‬
‫עטרה זמיר‪ ,‬מרינה לאוננקו‪ ,‬מיכל פנצ'ק‪ ,‬ריקי זטלנד‬
‫מרכז רפואי מאיר‬
‫רקע‪ :‬אירוע מוחי‪/‬אירוע מוחי חולף‪ ,‬מהווים גורם תחלואה שלישי בהיקפו וגורם נכות עיקרי במבוגרים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חלו התפתחויות בגישה ובמגוון הטיפולים המוצעים ל‪ .TIA/STROKE-‬הצלחת הטיפול‪,‬‬
‫מזעור הנזקים ומניעת האירוע הבא‪ ,‬קשורים בגורם הזמן‪ .‬ייתכן‪ ,‬כי ידע הציבור אודות סימני אזהרה‬
‫וגורמי סיכון לאירוע מוחי הינו דל‪ .‬סקטור הסיעוד יזם והוביל סקר לבדיקת הידע והעמדות הציבור בנושא‬
‫זה‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬לבדוק את רמת הידע והגורמים המשפיעים עליה לגבי התנהגות בעת אירוע‬
‫‪ TIA/STROKE‬בקהל הרחב ובקרב צוותים רפואיים‬
‫שיטת המחקר‪ :‬המחקר הינו מחקר חתך על מדגם שמתחלק לקהל רחב וצוותים מטפלים‬
‫איסוף נתונים בוצע באמצעות שאלון ייעודי לדיווח עצמי שפותח לצרכי המחקר‪,‬המידע נאסף לפני מתן‬
‫הרצאות מקצועיות בנושא‪ .‬המחקר התבצע ברחבי הארץ‬
‫ממצאי המחקר‪ :‬על פי תוצאות הסקר‪:n=1000 ,‬‬
‫אמצעי התקשורת מהווים גורם מידע עיקרי לקהל הרחב בנושא‬‫נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין רמת הידע של הנשאלים שאמצעי תקשורת היווה עבורם את מקור‬‫המידע לבין נשאלים שמקור הידע שלהם היה רופא‪ /‬אחות‪.‬‬
‫מודעות הקהל הרחב לסימנים מקדימים לאירוע מוחי לוקה בחסר‪ .‬הקהל אינו מודע לחשיבות גורם הזמן‬‫בהקשר לאפשרויות טיפוליות (רק‪ 110-‬איש ציינו‪ ,‬שימליצו לקרוביהם להגיע בהקדם לביה"ח בהופעת‬
‫סחרחורת וחוסר יציבות פתאומית)‪.‬‬
‫מסקנות והמלצות‪ :‬ידע של הציבור הרחב בנושא חשוב זה אינו מספק‪ .‬העלאת מודעות האוכלוסייה לגורמי‬
‫הסיכון ולהתנהגות המומלצת בעת ‪ TIA/ STROKE‬תפחית את הנזקים ותמנע עומס תחלואה על מערכת‬
‫הבריאות‪ .‬מקצוע הסיעוד מכיר בחשיבות חינוך לקידום הבריאות בקרב אוכלוסיה רחבה‪ .‬תוצאות המחקר‬
‫מלמדות‪ ,‬כי ביכולת הסיעוד ליזום ולהוביל תהליכי שינוי התנהגותיים בקרב אוכלוסיה רחבה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫בדיקת תפיסתן של נשים שאובחנו עם סרטן שד את מידת תרומתן של אחיות מתאמות‬
‫בריאות השד לאורך הרצף הטיפולי‪ :‬מחקר סיעודי רב מרכזי בישראל‬
‫ליויה כסלו‪ ,1‬עירית דינור‪ ,2‬מלכה כהן‪ ,3‬חנה זהר‪ ,4‬מירה דמארי‪ ,5‬האנה חלאג'‪ ,6‬עליזה כץ‪ ,7‬דר' אילנה‬
‫‪8‬‬
‫קדמון‬
‫‪ .0‬האגודה למלחמה בסרטן‬
‫‪ .1‬בית חולים אסף הרופא‬
‫‪ .3‬המרכז הרפואי שיבא‪ ,‬תל השומר‬
‫‪ .1‬הקרייה הרפואית לבריאות האדם‪ ,‬רמב"ם‬
‫‪ .1‬בית חולים קפלן‬
‫‪ .1‬שרותי בריאת כללית‬
‫‪ .7‬בית חולים מאיר כפר סבא‬
‫‪ .8‬המרכז הרפואי הדסה עין כרם‬
‫רקע‪ :‬סיעוד סרטן השד הינו תחום ייחודי בתוך התחום הכוללני של הסיעוד האונקולוגי‪ .‬אחיות המתמחות‬
‫בנושא‪ ,‬מיועדות ללוות נשים לאורך כל רצף הטיפול‪ ,‬השיקום והמעקב‪ .‬כמו כן תפקידן לתת תמיכה‪ ,‬ייעוץ‪,‬‬
‫הדרכה ומידע ולתאם בין הגורמים המטפלים לבין הנשים ומשפחותיהן‪ .‬בישראל התפקיד החל בשנת ‪0991‬‬
‫בתמיכתה של האגודה למלחמה בסרטן‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬לבדוק מהי תפיסתן של נשים שאובחנו עם סרטן שד בישראל את מידת תרומתן של אחיות‬
‫מתאמות בריאות השד בשבעה מרכזים רפואיים‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬המחקר כולל כ‪ 311 -‬נשים שאובחנו עם סרטן השד‪ .‬הנשים התבקשו למלא שני שאלונים‪:‬‬
‫האחד‪ -‬שאלון דמוגראפי ופרטי המחלה והשני‪ -‬שאלון תפיסת המטופלות את תפקיד האחות המתאמת‬
‫בהתייחס לעשרה תחומים שונים ברצף הטיפולי‪ .‬שאלון זה התבסס על שאלון אוסטרלי‪ ,‬שהותאם‬
‫למציאות הישראלית‪ .‬דגש מיוחד יוקדש בהרצאה לתיאור אופן העבודה המשותפת בין כל שבעת המרכזים‬
‫בשלבי המחקר השונים‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬ממצאי המחקר המקדים הצביעו על תפיסה חיובית של הנשים כלפי תרומתן של‬
‫האחיות בהתייחס למגוון תפקידיה‪ .‬באופן כללי נמצא ש‪ 81% -‬מהנשים דווחו כי תרומת אחות מתאמת‬
‫בריאות השד הייתה רבה או רבה מאוד‪ .‬רוב הנשים חשבו‪ ,‬כי בבחירת מקום הטיפול‪ ,‬חשוב לבדוק האם יש‬
‫שם אחות מתאמת‪ .‬בכנס יוצג ניתוח התוצאות הסופיות של המדגם כולו בהתייחס לעשרת התחומים‬
‫שנבדקו‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬תוצאות המחקר המקדים נתנו חיזוק לחשיבות קיומם של תחומי התפקיד השונים של אחות‬
‫מתאמת בריאות השד‪ .‬באשר לתהליך ביצוע מחקר סיעודי רב מרכזי‪ ,‬ניתן היה להיווכח בחשיבותו לא רק‬
‫עבור חיזוק תקפות התוצאות‪ ,‬אלא לצורך הידוק קשרי העבודה בין העמיתים במרכזים השונים‪ ,‬ולמען‬
‫חשיבה משותפת על שדרוג ושיפור איכות הטיפול הסיעודי הניתן במסגרת תפקיד ייחודי וחשוב זה‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫הגורמים המשפיעים על מידת היענות האחיות לעבור בדיקות בריאות תקופתיות לגילוי‬
‫מוקדם‪ ,‬בבית החולים‬
‫לובה בלין‪ ,‬יונתן לרמן‪ ,‬איליה גרינברג‪ ,‬עדה אדלר‬
‫ביה"ח לגליל המערבי‪-‬נהריה‬
‫רקע‪ :‬בדיקות הסקר התקופתיות המוצעות לאחיות במקום עבודתן‪ ,‬הן בדיקות כלליות שנועדו לבדוק את‬
‫תקינותן של מרבית מערכות הגוף אחת לשנתיים בקרב בני גיל ‪ 11‬שנה ומעלה‪ .‬יש חשיבות לביצוען בקרב‬
‫אחיות‪/‬ים שעובדים בבית החולים‪ ,‬במגוון משמרות ומתמודדים לעיתים תכופות עם עומסים גופניים‬
‫ונפשיים רבים‪ ,‬עם מחלות מדבקות ומצבי חולי מורכבים‪ ,‬אקוטיים וכרוניים‪ .‬ההיענות לבדיקות ולקבלת‬
‫טיפול הינה מרכיב חיוני בהצלחת המאמצים למניעה וטיפול במחלות‪.‬בספרות סווגו שני מרכיבים‬
‫עיקריים לאי היענות של האוכלוסייה הכללית לבדיקות סקר‪ :‬אי היענות בשל חוסר ידע ואי היענות‬
‫בעקבות בחירה מודעת שלא להיענות‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬בדיקת הגורמים המשפיעים על מידת ההיענות של האחיות‪/‬ים‪ ,‬לבדיקות בריאות‬
‫תקופתיות הנערכות במב"ת (מכון בדיקות תקופתיות) בבית החולים בו הם עובדים‪ .‬שאלות המחקר‪:‬‬
‫האם יש קשר בין היענות האחיות לבצע בדיקות סקר במקום עבודתם לבין גיל האחות‪ ,‬וותק בעבודתה‪.‬‬
‫כמו כן נבדק הקשר בין תפיסת הסיכוי לחלות ‪ ,‬תפיסת המחסומים ‪ ,‬חשש הפרת הסודיות הרפואית‬
‫ותפיסת התועלת בביצוע הבדיקות לבין ההיענות לביצוען‪.‬שיטת המחקר‪ :‬מחקר כמותי‪ ,‬במסגרתו ‪79‬‬
‫אחיות ממחלקות שונות העובדות בבית החולים לגליל המערבי ענו על שאלון שנבנה לצורך מחקר זה ‪.‬‬
‫השאלון כולל ‪ 11‬שאלות שדנות בשלושה מימדים‪ :‬פרטים האישיים והדמוגרפים‪ ,‬שאלות אודות התפיסות‬
‫וההתנהגויות הבריאותיות של הנחקרים‪ ,‬שאלות המתייחסות לביצוע הבדיקות עצמן ולזמינותן‪.‬ממצאים‬
‫ומסקנות המחקר‪ :‬על סמך המחקר נמצא כי רוב האחיות ידעו על אפשרות לבצע בדיקות תקופתיות‬
‫במקום עבודתן‪ .‬נמצא קשר חיובי מובהק בין גיל האחות לבין מידת היענותה‪ .‬אחיות ציינו כי קיימת‬
‫תועלת בביצוע בדיקות סקר ללא קשר להיענותן‪ .‬כמו כן נמצא שככל שתפיסת המחסומים בקרב אחיות‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬התועלת שהן תופסות מביצוע בדיקות סקר נמוכה יותר‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫סמני קרישה ואיכות שינה בקרב אחיות עובדות משמרות ואחיות עובדות יום‬
‫גלב סחרוב‬
‫קריה רפואית רמב"ם‬
‫רקע‪ :‬ישנן עדויות אפידמיולוגים אודות הקשר בין תחלואה קרדיו‪-‬וסקולרית לבין עבודה במשמרות‪ .‬הדבר‬
‫נגרם כתוצאה משיבוש המקצבים הביולוגיים של אדם‪ ,‬ועל ידי צמצום שעות השינה ופגיעה באיכות השינה‬
‫במהלך היממה ‪ .‬למערכת הקרישה תפקיד משמעותי במאורעות לב וכלי דם‪ .‬נמצא כי קיים קשר בין רמות‬
‫גורמי הקרישה לבין מאורע לבבי‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬רמות גורמי הקרישה בקרב החולים גבוהים מאלה של‬
‫אנשים בריאים‪ ,‬מאידך‪ ,‬פעילות פיברינוליטית המפרקת את קריש דם‪ ,‬נצפתה ירודה‪ .‬למרות הקשר‬
‫המסתמן בין עבודה במשמרות לבין שכיחות גבוהה של תחלואה קרדיווסקולרית‪ ,‬לא נמצאה ספרות‬
‫המתעדת שינוים בסמני קרישה בקרב עובדי משמרות‪.‬‬
‫חשיבות המחקר‪ :‬היות ומחלות לב וכלי דם מהוות גורם תחלואה בין המובילים בעולם‪ ,‬והתופעה נצפתה‬
‫בשכיחות גבוהה יותר בקרב עובדי משמרות ‪ ,‬נראה כי יש מקום לחקור האם בקרב עובדי משמרות אותם‬
‫סמני קרישה נמצאים במצב של חוסר איזון‪ ,‬לעומת עובדי יום‪ .‬הממצאים יוכלו לחזק את ההשערה בדבר‬
‫הקשר בין מצב של חוסר סנכרון של המערכת הסירקאדית ותחלואה‪ ,‬ולתרום להבנת המנגנון המוביל‬
‫להגברה בתחלואת לב וכלי דם בעובדי משמרות‪.‬‬
‫השערה‪ :‬מתוך ידיעה כי עבודת משמרות קשורה לשיבושים במקצבים סירקאדיים –מקצבים יממתיים‬
‫ולפגיעה באיכות השינה‪ ,‬שני גורמים אשר מעלים את הסיכון לשינוים בפעילות קרדיווסקולרית‪ ,‬ניתן לשער‬
‫כי הדבר יבוא לידי ביטוי גם במערכת הקרישה‪ ,‬כלומר‪ ,‬יימצא סיכון מוגבר לקרישיות יתר (רמות גבוהות‬
‫של סמני קרישה) בקרב אחיות עובדות משמרות‪ ,‬לעומת אחיות עובדות יום‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬מחקר עם מערך חתך השוואתי‪ .‬גויסו כ‪ 11-‬אחיות‪ 31 :‬לקבוצת המחקר – אחיות העובדות‬
‫משמרות‪ ,‬ו‪ 31-‬לקבוצת בקורת – עובדות יום‪ .‬כל משתתפת מילאה שאלון סוציו דמוגרפי‪ ,‬בריאותי ושאלון‬
‫איכות השינה‪ .‬רמות סמני הקרישה ואיכות השינה הושוו בין שתי קבוצות המחקר באמצעות מבחני הסקה‬
‫סטטיסטיים בתוכנת ‪.SPSS‬‬
‫לכל אחת נבדקו ‪ 1‬סמני הקרישה‪von Willibrand factor (vWF), fibrinogen, D-dimer, :‬‬
‫‪Heparanase ,Plasminogen activator inhibitor-1 (PAI-1), Global protein C.‬‬
‫ממצאים עיקריים‪ :‬גויסו ‪ 31‬מתנדבות בריאות לקבוצת בקורת (עובדות יום) ו‪ 31-‬לקבוצת מחקר (עובדות‬
‫משמרות) תוך שליטה בגורמים מתערבים כמו ‪ ,BMI‬שימוש בגלולות‪ ,‬גיל‪ .‬נמצאו הבדלים מובהקים ב‪-‬‬
‫‪ Plasminogen activator inhibitor-1‬וב‪ .)p>0.05( Heparanas-‬בשאר המדדים ‪von Willibrand -‬‬
‫‪ - factor (vWF), fibrinogen, D-dimer, Global protein C‬לא נמצאו הבדלים‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬רמות גבוהות יותר של ‪ PAI-1‬ו‪ Heparanase-‬שנמצאו בקבוצת עובדות משמרות לעומת עובדות‬
‫יום מהוות עדות למצב קרישיות יתר בקרבן‪ .‬הממצא עשוי לסייע להבנת המנגנון המוביל להגברה‬
‫בתחלואת לב וכלי דם בקרב עובדי משמרות‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫רשימת כרזות (פוסטרים)‬
‫‪1‬‬
‫אתי סטולר‪ ,‬טניה מוטעי‪ ,‬הדר זאבי‪ ,‬רוזה זבולון וד"ר חנה קרצמן ‪ -‬הקשר בין מאפיינים דמוגרפיים‪ ,‬איכות‬
‫חיים ודימוי גוף בקרב נשים משוחזרות שד‪ .‬בית חולים תל השומר‬
‫‪2‬‬
‫דורית בן חור‪ ,‬ד"ר יוסי טל ‪ -‬אירועים חריגים בנושא רציפות הטיפול‪ .‬מכבי שירותי בריאות‪ -‬ניהול סיכונים‬
‫‪3‬‬
‫ג'ודי לב‪ ,‬ד"ר ישיעיה וקסלר‪ ,‬סבטלנה קפלן ד"ר אנה ולובסקי‪-‬ורובל וד"ר רחל יפה זיק‪-‬רוני‪ -‬השפעה‬
‫תרבותית על עמדות כלפי כאב של הורים‪ .‬בית חולים הדסה עין כרם‬
‫‪4‬‬
‫עירית גנץ‪ ,‬ד"ר ירון ברין‪ ,‬נעמי אלדור‪ ,‬פרופ' מאיר ניסקה‪ ,‬מרסל ויגלמן‪ ,‬מיכל בן דב‪ ,‬צופיה כהן נעמי סטברו‪,‬‬
‫ליאת רולניק וסופיה פטליאר‪ -‬איכות חיים והערכה תפקודית של קשישים בקהילה לאחר ניתוח לתיקון שבר‬
‫במפרק צוואר הירך‪ .‬ביה"ס לסיעוד מאיר‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫‪5‬‬
‫לבנה שושן‪ ,‬דבורה בן צבי‪ ,‬צפי הלל דיאמנט ‪ -‬צעירים עם ספינה ביפידה‪ -‬זוגיות מיניות ועצמאות תפקודית‪.‬‬
‫בית חולים אלין‬
‫‪6‬‬
‫פחרי טנגה‪ -‬תזונה נכונה וצרכנות נבונה‪ .‬שירותי בריאות כללית‪ -‬חדרה‬
‫‪7‬‬
‫ילנה אברומבסקי‪ ,‬אנטולי דרגוביצקי‪ ,‬פרומה אלתר ונסרה אדלבי‪ -‬הערכת מעמד האחות בחטיבה פנימית‬
‫בעיני המטופלים בעידן המחשבים‪ .‬בית חולים לגליל מערבי נהריה‬
‫‪8‬‬
‫פארס עלי‪ ,‬יאסר סויד‪ ,‬גוליה עראף ונסרה אדלבי‪ -‬השפעת ידע ועמדות הצוות הסיעודי של אבחון חולים‬
‫בסיכון ל‪ .VTE -‬בית חולים גליל מערבי נהריה‬
‫‪9‬‬
‫בתיה מג'ר‪ -‬מיסוד רצף טיפול ומתן מענה מכוון ליולדות בסיכון ‪ .‬לשכת הבריאות‪ -‬חיפה‬
‫‪11‬‬
‫פאדיה חאג יחיא‪ -‬טכנולוגיה ככלי לניהול הטיפול בחולי אי ספיקת לב ‪ .‬מכבי שירותי בריאות‪ -‬מרכז‬
‫‪11‬‬
‫פרס אלה‪ ,‬אירנה ריבקובסקי‪ -‬חווית מטופלים ובני זוגם העוברים ניתוח כריתת וושט‪ .‬בית החולים תל השומר‬
‫‪12‬‬
‫רונית וייזר‪ ,‬טובה דרור‪ ,‬היאם כנען‪ ,‬הגר אדרי‪ ,‬שירין זובידאת‪ -‬צרכים ועמדות של אלמנות בגיל הביניים‬
‫השוואה בין המגזרים‪ .‬שירותי בריאות כללית‪ -‬מנהלת כרמל‬
‫‪13‬‬
‫ג'אנה שאפס‪ ,‬רחל קליין ואילנה פטרפרוינד‪ -‬ידע ועמדות הצוות המטפל בחולים אלכוהוליסטים‪ .‬מרכז רפואי‬
‫בני ציון‬
‫‪14‬‬
‫טטיאנה גינזבורג‪ -‬שיתוף הפעולה בדרך למטרה‪ .‬מכבי שירותי בריאות‬
‫‪42‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫‪15‬‬
‫מרינה בן יצחק‪ ,‬עליסה גליצר‪ ,‬אנה ניידיץ‪ ,‬גל ספיר ורותי רדיאנו ‪ -‬עצירות כסימפטום במושתלי מח עצם‪ .‬בית‬
‫חולים הדסה עין כרם‬
‫‪16‬‬
‫ענת ליברטי‪ ,‬קרולין מועלם‪ ,‬זכי שויהדי‪ ,‬הניה תירוש‪ ,‬מרי עזריאל – איך משפרים את איכות הטיפול הפונים‬
‫למחלקה לרפואה דחופה לקבלת סיוע נפשי‪ .‬מרכז רפואי העמק עפולה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫‪17‬‬
‫ד"ר לימור גורן‪ ,‬גלית לוי‪ ,‬ג'ני סגלוביץ‪ ,‬רותי רוזנברג‪ ,‬אירנה רובנוביץ‪ ,‬טלי סטולובי‪ ,‬פני ברבלק ופרופ' יובל‬
‫מלמד ‪ -‬פעילות גופנית קבוצתית מסודרת בקרב חולי סכיזופרניה‪ .‬המרכז לבריאות הנפש "לב השרון"‬
‫‪18‬‬
‫ג'ני סגלוביץ‪ ,‬ד"ר פנינה רומם‪ ,‬פנינה ברבלק‪ ,‬ד"ר עדיאל דורין ‪ -‬היכולת לאינטימיות בקרב חולי סכיזופרניה‪.‬‬
‫המרכז לבריאות הנפש "לב השרון"‪ .‬המחלקה לסיעוד‪ ,‬הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫ב"ש‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫תמר הוך‪ ,‬ד"ר רות קפלן‪ ,‬רחל אופיר‪ ,‬מיכל אבירם‪ ,‬רלי אלון‪ ,‬רחל בנטוב ואורית מרידן ‪ -‬הבטחת איכות‪:‬‬
‫לשיפור הטיפול בחולים עם רגל סוכרתית‪ .‬מרכז רפואי אסף הרופא‬
‫‪21‬‬
‫נטליה לוקסמבורג‪ ,‬אירנה יאקשין ‪ -‬איכות חיים בהמודיאליזה‪ :‬השפעת תפיסת מטופל בהמודיאליזה על‬
‫מצבו הבריאותי‪ .‬בית חולים תל השומר‬
‫‪21‬‬
‫ילנה מעוז וד"ר רות קפלן ‪ -‬תפיסת האחות כ"אחות טובה" ברצף הטיפולי‪ .‬בית הספר לסיעוד אסף הרופא‬
‫‪22‬‬
‫מלי ממן‪ ,‬ד"ר סולי מזרחי‪ ,‬אליענה ליברמן‪ ,‬גלית יחיא‪-‬צפדיה ודרורה כורם ‪ -‬חווית המטופל באשפוז‪ .‬בית‬
‫חולים סורוקה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫‪23‬‬
‫טלי ברבי ויהודית קרנר ‪ -‬שילוב נשים מהקהילה האתיופית במעגל העבודה בבית החולים‪ .‬בית חולים‬
‫סורוקה‪ -‬הנהלת הסיעוד‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫‪24‬‬
‫אירנה דרונוב ‪ -‬מעז יצא מתוק אוטונומיה בניהול הטיפול בית חולים סורוקה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫‪25‬‬
‫צילה צ'יצ'יק‪ ,‬אוסנת רזניק‪ ,‬אלה פנחסוב‪ ,‬ד"ר יגאל פלכט וד"ר אלון חיים – חסמים בהיענות לטיפול בהורמון‬
‫גדילה‪ .‬בית חולים סורוקה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫‪26‬‬
‫צילה צ'יצ'יק‪ ,‬סלמה אבועסא‪ ,‬איה פנאדקה‪ ,‬ד"ר נטע לבנטל וד"ר אלון חיים – הבדלים בצריכת שירותי‬
‫הבריאות בית חולים סורוקה‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫‪27‬‬
‫אושרית שיר‪ -‬הדרכה בנושא מיניות למטופלים לאחר ניתוח לב‪ .‬בית החולים בילינסון‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫‪28‬‬
‫שושי פרידמן‪ ,‬שושי ברוכים והלנה רוזט‪ -‬עמדות וידע של אחים‪/‬יות לטיפול בסוכרת‪ .‬מרכז רפואי וולפסון‬
‫‪29‬‬
‫לאה קניאז'ישצ'א‪ -‬שיתוף האחיות בביקור רופאים‪ .‬בית חולים הרצפלד‪ ,‬שירותי בריאות כללית‬
‫‪31‬‬
‫דפנה וירצברגר‪ ,‬ד"ר קרן אור חן‪ -‬עומס עבודה סיעוד‪ -‬הכצעקתה? בית הספר לסיעוד בני ציון‬
‫‪43‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫‪31‬‬
‫ד"ר חנה צפריר‪ ,‬ד"ר שרה ניסים‪ ,‬טובה קירשן וליאורה קורדרו – לומדים להצלחה ומצליחים ללמוד‪ :‬הרגלי‬
‫למידה בקרב סטודנטים לסיעוד‪ .‬בית ספר לסיעוד זיו צפת‬
‫‪32‬‬
‫ג'בר עמראן‪ ,‬שולה פתאל‪ ,‬ד"ר מוניקה גון אוסישקין‪ -‬הגורמים המשפיעים על אחים‪/‬יות פסיכיאטריים למלא‬
‫תפקיד תומכת מרכז דחק‪ .‬המרכז הירושלמי לבריאות הנפש‬
‫‪33‬‬
‫אהובה ספיץ‪ ,‬נאוה עסיס‪ ,‬אסתרא ליבוביץ וגלי וייס ‪ -‬הטיפול בחולים המתארחים‪ .‬מרכז רפואי שערי צדק‬
‫‪34‬‬
‫יפה אסף‪ ,‬פרידמן שושנה ואלה דזורייב ‪ -‬שימוש בטיטולים בקשישים מרכז רפואי וולפסון‬
‫‪35‬‬
‫שלבי עלי‪ -‬תפיסת כאב‪ -‬מטופלים הסובלים מזרימה כלילית איטית‪ .‬בית חולים הלל יפה‬
‫‪36‬‬
‫פלורה חיים‪ ,‬אילנה שמחה‪ ,‬שמואל חי דוד‪ ,‬חנה סאלם‪ ,‬ד"ר ברבר‪ ,‬ד"ר שטיינפלד וחנה אדלשטיין‪ -‬טרילוגיית‬
‫הקסם בסוכרת שירותי בריאות כללית‪ -‬מחוז חיפה‬
‫‪37‬‬
‫ד"ר מינה רותם‪ ,‬חנה אדלשטיין‪ ,‬לריסה בוים‪ ,‬מלי אפטוב ואחיות מנהלת חיפה ‪ -‬הטריאז בקהילה בשירותי‬
‫בריאות כללית‪ .‬שירותי בריאות כללית‪ -‬חיפה‬
‫‪38‬‬
‫ד"ר שלומית בלומנטל‪ ,‬כלנית קיי‪ ,‬לריסה ראם‪ ,‬ד"ר גבריאל פלוטניק‪ ,‬רחל ברקוביץ‪ ,‬ד"ר ניקי ליברמן וד"ר‬
‫אורית יעקוסון ‪ -‬רשומה רפואית ממוחשבת ומרכזית כאסטרטגיה נבחרת לתיאום הטיפול הביתי בין הצוות‬
‫הרב תחומי‪ .‬שירותי בריאות כללית‪ -‬הנהלה ראשית‬
‫‪39‬‬
‫מריאנה איסחקי ‪ -‬הקשר בין תפיסת השימוש בטכנולוגיות רפואיות מורכבות במחלקות השונות בסיעוד לבין‬
‫תפיסת היוקרה המקצועית של אחיות הן בעיני עצמן והן בעיני הציבור הכללי‪ .‬בית חולים איכילוב‬
‫‪44‬‬
‫חוברת תקצירים‪ :‬כנס העשור של העמותה הישראלית למחקר בסיעוד‪ 01 ,‬לספטמבר ‪2102‬‬
‫תודות לנותני החסות לכנס ‪...‬‬
‫‪45‬‬

Similar documents