דיראסאת

‫דיראסאת‬
‫מרכז ערבי למשפט ומדיניות‬
‫ת‪.‬ד‪ ,3190 .‬נצרת ‪ ,16131‬טל‪ ,04 – 6083333 :‬פקס‪04 – 6083366 :‬‬
‫‪www.dirasat-aclp.org‬‬
‫מצוקת הדיור בחברה הערבית‪:‬‬
‫חסמים נוכחיים והמלצות לשינוי‬
‫עו"ד קייס נאסר‬
‫)מוסמך במשפט ציבורי ‪(L.L.M.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מצוקת הדיור בישובים הערביים‪ :‬תמונת מצב‬
‫‪1‬‬
‫שיעור האזרחים הערבים במדינה הינו כחמישית מכלל האוכלוסיה‪ 2.‬במדינת ישראל כ ‪1,200 -‬‬
‫יישובים‪ ,‬ומתוכם כ ‪ 100-‬ישובים ערביים‪ ,‬המתפרסים על פני ‪ 76‬רשויות מקומיות עצמאיות ו ‪32-‬‬
‫ישובים במסגרת של רשויות מקומיות מעורבות‪ .‬השטחים המוניציפאליים של היישובים הערביים‬
‫מתפרסים על פני כ ‪ 2.5% -‬בלבד משטח מדינת ישראל‪ .‬ככלל‪ ,‬רוב הרשויות הערביות נמצאות‬
‫באשכולות הנמוכים ביותר של המעמד החברתי ‪-‬כלכלי בישראל‪ 3.‬לאחר הקמתה‪ ,‬קיבלה מדינת‬
‫ישראל שליטה על ‪ 93%‬מהקרקעות בארץ‪ ,‬בעוד שלפני קום המדינה הבעלות הציבורית לא עלתה על‬
‫‪ 10%‬משטח המדינה‪ 3.5% 4.‬משטח המדינה הם בבעלות פרטית של יהודים‪ .‬האזרחים הערבים‬
‫מחזיקים בכ‪ 3.5% -3% -‬משטח המדינה‪ .‬רק כ ‪ 2% -‬נועדו למגורים‪ ,‬ו ‪ 1% -‬מהקרקע נשאר לחקלאות‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬כ ‪) 13% -‬כ ‪ 2.5 -‬מליון דונם( מהשטח המונהל על ידי מינהל מקרקעי ישראל הינו בבעלות‬
‫קק"ל )הקרן הקיימת לישראל( שלפי התקנון שלה הקרן מחזיקה בקרקעות אלה עבור העם היהודי‬
‫בלבד‪ 5.‬בכ‪ 80%- -‬מקרקעות המדינה מנועה האוכלוסיה הערבית מלרכוש או לחכור קרקעות‪ 6 .‬חרף‬
‫העובדה שהאוכלוסיה הערבית גדלה פי‪ 8 -‬מאז קום המדינה‪ ,‬לא נוסד אף לא ישוב ערבי אחד )מלבד‬
‫שבעת הישובים שהקימת מדינת ישראל בנגב לישוב הבדוואים(‪ .‬זאת‪ ,‬שעה שמדינת ישראל הקימה כ ‪-‬‬
‫‪ 700‬ישוב יהודי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫כיום‪ ,‬סובלת האוכלוסייה הערבית בישראל ממצוקת דיור קשה‪ .‬מצוקה זו‪ ,‬שמחריפה משנה‬
‫לשנה‪ ,‬מתבטאת בין היתר באופנים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מחסור ביחידות דיור‪ .‬מבדיקת מימוש תמ"א ‪) 35‬תכנית מתאר ארצית משולבת לבניה‪,‬‬
‫לפיתוח ולשימור(‪ ,‬לפי תחזית אוכלוסיה עד שנת ‪ ,2030‬עולה כי במרקמים הכוללים ישובים‬
‫‪ 1‬לנוסח המלא של נייר העמדה‪:‬‬
‫‪http://www.dirasat-aclp.org/arabic/files/Building_Planning_Kais_Naser_Draft_April2011.pdf‬‬
‫‪ 2‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬הודעה לעיתונות מיום ‪ ,18.4.2010‬זמין באינטרנט‪:‬‬
‫‪http://www1.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201011074‬‬
‫‪ 3‬ש' גרואג‪ ,‬ש' הרטמן‪ ,‬זכויות תכנון ביישובים הערביים בישראל‪ :‬תמונת מצב‪ ,‬המאמר פורסם בדוח עמותת סיכוי‬
‫‪ ,2003 - 2002‬שיצא לאור ביולי ‪.2003‬‬
‫‪ 4‬האגודה הערבית לזכויות האדם‪ ,‬חיים בשוליים‪ ,‬הדו"ח השנתי של הפרת זכויות המיעוט הערבי‪-‬פלסטיני בישראל לשנת‬
‫‪ ,2006‬עמ' ‪.30‬‬
‫‪ 5‬שם‪.‬‬
‫‪ 6‬א' יפתחאל‪ ,‬קרקעות‪ ,‬תכנון ואי ‪-‬שוויון‪ :‬חלוקת המרחב בין יהודים וערבים בישראל‪ ,‬נייר עמדה‪ ,‬מרכז אדוא‪ ,‬נובמבר‬
‫‪ ,2000‬עמ' ‪.6‬‬
‫‪1‬‬
‫ערביים‪ ,‬בולט מחסור דיור קשה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬במרקם שפרעם קיים מחסור של ‪ 7,000‬יחידות‬
‫דיור‪ ,‬במרקם ס'חנין קיים מחסור של ‪ 1,500‬יחידות דיור ובמרקם אום אלפחם קיים מחסור‬
‫‪8‬‬
‫מחסור של ‪ 4,500‬יחידות דיור‪.‬‬
‫ב‪ .‬הריסות בתים‪ .‬במהלך שנת ‪ 2009‬נהרסו ‪ 165‬מבנים השייכים לאזרחים ערבים‪ ,‬ובשנת ‪2010‬‬
‫חלה עליה ב ‪ 38% -‬בשיעור ההריסות עת נהרסו ‪ .227‬רוב היישובים שבהם נהרסו הבתים הם‬
‫ישובים מחוסרי תוכניות מתאר מאושרות או שתוכניות המתאר שלהן הן ישנות ואין להן‬
‫שום קשר למציאות הנוכחית‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ג‪ .‬כפרים בלתי מוכרים ושכונות ערביות לא מוסדרות בישובים מעורבים‪ .‬כיום חיים כ ‪ 90 -‬אלף‬
‫אזרחים ב ‪ 45 -‬כפרים וישובים לא עירוניים‪ .‬עשרה מתוכם מצויים בהליכי הכרה ואילו היתר‪,‬‬
‫‪ 35‬ישובים טרם זכו להכרת ממשלת ישראל‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימות מספר שכונות ערביות לא‬
‫מוסדרות בתחום שיפוט רשויות מקומיות יהודיות‪ .‬ישוב לא מוכר הוא ישוב ששר הפנים‬
‫מסרב להעניק לו זהות מוניציפאלית‪ .‬ביישובים הלא ‪-‬מוכרים אין שירותים בסיסיים כגון‬
‫מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬טלפון וכבישים‪ .‬משמעות העובדה‪ ,‬כי הכפר אינו מוכר‪ ,‬ברמה התכנונית‪ ,‬הינה‬
‫שלא ניתן לקדם תכנית מתאר לישוב‪ ,‬וכי כל בניה בישוב הינה‪ ,‬למעשה‪ ,‬בניה לא חוקית‬
‫שדינה הריסה‪.‬‬
‫המכשולים לפיתוח הישובים הערביים בישראל‬
‫קיימת שורה ארוכה של מכשולים המונעים את פיתוח הישובים הערביים‪ ,‬ובשל כך גורמים‬
‫להתגברות מצוקת הדיור ותופעת הבניה ללא היתר‪ .‬ניתן לחלק מכשולים אלה לשלושה‪ :‬מכשולים‬
‫מוסדיים‪ ,‬מכשולים תכנוניים ומכשולים משפטיים‪-‬בירוקרטיים‪ .‬מכשולים מוסדיים‪ ,‬הם מכשולים‬
‫הגורמים למצב של היעדר תכנון או תכנון מפגר בחלק רב מהישובים הערביים‪ .‬מכשולים תכנוניים‪,‬‬
‫הם מכשולים שגורמים לדחיית תכניות לפיתוח הישובים הערביים‪ ,‬ככל שהן מוגשות‪ .‬מכשולים‬
‫משפטיים‪-‬בירוקרטיים‪ ,‬הם מכשולים המונעים ביצוע תכניות לפיתוח שאושרו בישובים הערביים‪.‬‬
‫להלן אפרט חלק מהמכשולים האמורים‪:‬‬
‫‪ 7‬עמותת סיכוי‪ ,‬מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל‪ ,‬דו"ח לשנת ‪ ,2008‬נערך על ידי עו"ד עלי חיידר‪.‬‬
‫‪8‬שם‪.‬‬
‫‪ 9‬נתונים של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי‪) ,13.1.2010 ,‬פרסום בערבית( זמין ב ‪:-‬‬
‫‪2‬‬
‫מכשולים מוסדיים‬
‫‪ .1‬מחדלן של רשויות התכנון בישראל בהבטחת תכניות מתאר‪ .‬כיום‪ ,‬ל ‪ 25 -‬ישובים ערביים אין‬
‫תכנית מתאר מקומית בתוקף‪ 77 .‬מהישובים הערביים חיים תחת תכניות מתאר ישנות‬
‫שאושרו לפני כעשרים שנה‪ .‬מאז שנת ‪ 2001‬קודם הליך לאישור תכניות מתאר חדשות ל ‪82 -‬‬
‫‪10‬‬
‫ישובים ערביים‪ ,‬אולם רק ‪ 36‬מתכניות אלה אושרו‪ ,‬ו‪ 22 -‬תכניות מופקדות‪.‬‬
‫‪ .2‬אי‪-‬ניצול קרקעות לבניה ולשטחי ציבור ביישובים הערבים‪ .‬בתוך הישובים הערבים ובצמוד‬
‫להם קיים היקף רב של קרקעות המנוהלות על ידי מינהל מקרקעי ישראל‪ .‬היעילות בתכנון‬
‫קרקע המוחזקת על ידי מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬בעיקר מבחינת זמן וקיבולת הדיור שניתן‬
‫להוציא מאישור תכנית על קרקע מדינה‪ ,‬יכולה לפתור את מצוקת הדיור בהרבה ישובים‬
‫ערביים‪ .‬אולם‪ ,‬אי ‪-‬ניצול בפועל של הקרקעות המוחזקות על ידי מינהל מקרקעי ישראל מעלה‬
‫חשש לאפלית הישובים הערבים לרעה ביחס לישובים היהודיים‪ .‬שכן‪ ,‬התברר כי בין השנים‬
‫‪ 2009 -2005‬רק ‪ 21%‬מקרקעות המינהל שבישובים הערביים נוצלו לסיפוק צורכי הדיור של‬
‫האזרחים הערבים‪ ,‬בעוד ש ‪ 63% -‬מקרקעות המינהל שבישובים היהודים נוצלו לסיפוק צורכי‬
‫הדיור של האזרחים היהודים בישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬בין שבשנים ‪ 2005 ,2004‬ו‪ 2006 -‬לא עלה אחוז‬
‫יחידות הדיור שיועדו לערבים על ‪ :5%‬בשנת ‪ ,13% 2007‬בשנת ‪ ,12% 2008‬ובשנת ‪6% 2009‬‬
‫בלבד‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .3‬אי הכרה במספר ישובים ערביים בישראל‪ .‬קיים מספר רב של ישובים ערביים בלתי מוכרים‬
‫בישראל‪ .‬החלק הארי מישובים אלה נמצא בנגב‪ .‬בנגב ישנם כיום ‪ 36‬כפרים ערביים‪-‬בדואים‬
‫לא מוכרים‪ .‬הם תופסים כ ‪ 2.7%‬משטח הנגב‪ 12.‬בשל סירוב ממשלת ישראל להכיר ב ‪36 -‬‬
‫הישובים הערביים שבנגב‪ ,‬עומדים כיום‪ ,‬לפי נתוני ממשלת ישראל‪ ,‬כ‪ 45,000 -‬מבנים בנגב‬
‫ללא היתר‪ ,‬שלחלק רב מהם כבר הוצאו צווי הריסה‪ ,‬וחלק רב מהם נהרסו בפועל‪ 13.‬לפי נתוני‬
‫מכון המחקר של הכנסת‪ ,‬כ ‪ 1,500 -‬מבנים ללא היתר נבנים בכל שנה בכפרים הלא ‪-‬מוכרים‪,‬‬
‫‪http://www.ac-ap.org/index.asp?i=1244‬‬
‫‪ 10‬המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי‪ ,‬הרפורמה בחוק התכנון והבניה‪ ,‬השלכות על הישובים הערבים‪ ,‬דיון בכנסת ביום‬
‫‪) 4.5.2010‬מצגת(‪ ,‬זמין ב ‪:-‬‬
‫‪http://www.ac-ap.org/index.asp?i=1253‬‬
‫‪ 11‬המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי‪ ,‬הודעה לעיתונות מיום ‪ ,1.3.2010‬זמין ב ‪:-‬‬
‫‪http://ac-ap.org/hebrew/index.asp?i=675‬‬
‫‪ 12‬נתונים של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי‪ ,‬זמינים ב ‪http://www.ac-ap.org/files/negev08he.swf :-‬‬
‫‪3‬‬
‫ובשנים ‪ 2006 -2004‬הוצאו כ‪ 1,000 -‬צווי הריסה מינהליים ושיפוטיים כנגד מבנים ללא היתר‬
‫בכפרים הלא ‪-‬מוכרים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .4‬רק אחוז זניח מהרשויות המקומיות הערביות משמש כוועדה מקומית עצמאית‪ .‬לפי חוק‬
‫התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה‪ ,1965-‬כאשר מרחב תכנון מקומי כולל תחום רשות מקומית אחת‬
‫בלבד‪ ,‬תהיה מועצת הרשות המקומית ‪ -‬הוועדה המקומית לתכנון ובניה‪ .‬אחרת‪ ,‬הועדה‬
‫המקומית לתכנון ובניה תהא ועדה מקומית‪-‬מרחבית המורכבת בעיקר מנציג הממונה על‬
‫המחוז ומשבעה חברים שימנה שר הפנים לפי המלצת הרשויות המקומיות שבתוך המרחב‬
‫‪15‬‬
‫המקומי‪.‬‬
‫בישראל רק ‪ 5‬רשויות מכלל הרשויות המקומיות הערביות משמשות כועדה‬
‫מקומית לתכנון ובניה‪ 16.‬מצב דברים זה פוגע בכושר הרשויות המקומיות הערביות לספק את‬
‫צרכי הישובים שלהם בצורה יעילה ומהירה‪ ,‬לרבות קידום תכניות להכשרת שטחים למגורים‬
‫ולפיתוח‪.‬‬
‫‪ .5‬היעדר יצוג הולם לאזרחים הערבים בוועדות התכנון ובצוותי התכנון של הועדות‪ .‬כיום ישנם‬
‫רק שני חברים ערבים במליאת המועצה הארצית לתכנון ובנייה‪ ,‬הכוללת ‪ 32‬חברים; מספר‬
‫החברים הערבים בששת הועדות המחוזיות בישראל אינו עולה על ‪ 5‬חברים מתוך ‪108‬‬
‫חברים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫מצב זה פוגע בזכותם של האזרחים הערבים להשתתף בהתווית תכניות המתאר‬
‫לישובים שלהם‪ .‬התוצאה‪ :‬תכנון שרחוק מלהיות התכנון הרצוי לישובים הערביים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .6‬כושר הביצוע של הרשויות המקומיות הערביות‪ .‬חלק רב מהרשויות המקומיות הערביות‬
‫סובלות ממצוקה כלכלית קשה‪ .‬למספר רב יחסית מהרשויות המקומיות הערביות מונו‬
‫"ועדות קרואות" מטעם משרד הפנים‪ .‬אין ספק כי הדבר פוגע בכושר הרשות המקומית לקדם‬
‫‪ 13‬לא על המפה ‪ -‬הפרת זכויות לקרקע ולדיור בכפרים בדואים בלתי מוכרים בישראל"‪ ,‬דו"ח של ‪Human Rights‬‬
‫‪ ,Watch‬מארס ‪ ,2008‬עמ' ‪.13‬‬
‫‪" 14‬תכניות מתאר לישובי הבדואים בנגב"‪ ,‬הכנסת ‪ -‬מרכז המחקר והמידע‪ ,‬הוגש לועדת הפנים ואיכות הסביבה‪,‬‬
‫‪.3.12.2006‬‬
‫‪ 15‬חוק התכנון והבניה‪ ,‬סעיף ‪.19‬‬
‫‪ 16‬לפי נתוני המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי רק ‪ 5‬רשויות מקומיות ערביות מתוך ‪ 83‬רשויות משמשות גם כרשויות כועדות‬
‫מקומיות לתכנון ובניה‪ .‬ראה המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי‪ ,‬הרפורמה בחוק התכנון והבניה‪ ,‬השלכות על הישובים הערבים‪ ,‬דיון‬
‫בכנסת ביום ‪) 4.5.2010‬מצגת( זמין ב‪:-‬‬
‫‪ .http://www.ac-ap.org/index.asp?i=1253‬הרשויות הערביות שמשמות כוועדות מקומיות לתכנון ובניה הן‪ :‬נצרת‪,‬‬
‫טייבה‪ ,‬טירה‪ ,‬רהט ואבו בסמה‪.‬‬
‫‪ 17‬ראה הרכב מוסדות התכנון במדינת ישראל‪ .‬המידע זמין באתר האינטרנט של משרד הפנים‪www.moin.gov.il :‬‬
‫להרחבה בנושא החסמים ליצוג ערבי הולם במוסדות התכנון בישראל ראה גם‪ :‬ר' ח'מאיסי‪ ,‬חסמים בפני שיתוף הערבים‬
‫במוסדות התכנון ובעיצוב המרחב הציבורי בישראל‪ ,‬מחקרי פלורסהיימר‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬יולי ‪.2010‬‬
‫‪ 18‬ר' ח'מאיסי‪ ,‬בין מנהגים לחוקים‪ ,‬תכנון ביישובים הערביים בישראל‪ ,‬מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות )‪ ,(2007‬עמ'‬
‫‪.37-38‬‬
‫‪4‬‬
‫ולבצע תכניות מאושרות או את התנאים הדרושים לביצוע תכניות מאושרות‪ ,‬שבשטח‬
‫השיפוט שלה‪ .‬זאת‪ ,‬בצל העלות הכספית הכרוכה בקידום ובביצוע ההליכים התכנוניים‪ .‬בעיה‬
‫זו מחמירה כפליים כשמדובר ברשות מקומית המשמשת גם כועדה מקומית כאמור‪ ,‬שכן אז‬
‫הרשות המקומית מתקשה לבצע את תפקידיה המונציפאליים וגם את תפקידיה כועדת תכנון‪.‬‬
‫מכשולים תכנוניים‬
‫‪ .7‬התכנון המתארי הארצי כחסם מפני אישור תכניות לפיתוח‪ .‬היתר בניה מונפק מכוח תכנית‬
‫מתאר מקומית מפורטת‪ .‬סעיפים ‪ 131 -129‬לחוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה ‪ ,1965-‬קובעים‬
‫מדרג הירארכי בין תכניות המתאר הארציות‪ ,‬המחוזיות‪ ,‬המקומיות והמפורטות‪ .‬לפי מדרג‬
‫זה לא ניתן לאשר תכנית מתאר מקומית או מפורטת אלא אם היא תואמת את תכנית‬
‫המתאר המחוזית והארצית שמעליה‪ .‬מבדיקת תכניות המתאר הארציות ניתן לטעון כי‬
‫תכניות המתאר הארציות מגבילות במידה רבה את אפשריות הפיתוח במרבית הישובים‬
‫הערביים‪ 19.‬בנוסף‪ ,‬על בסיס תכנון מתארי ארצי זה‪ ,‬אושרו תכניות מתאר מחוזיות שגם הן‬
‫לא מספקות אפשרויות פיתוח רחבות לישובים הערביים‪.‬‬
‫‪ .8‬תכנון מתארי מקומי שלא מתחשב בדפוסי התכנון והקניין בישוב הערבי‪ 34 .‬תכניות המתאר‬
‫לישובים הערבים‪ ,‬שהוצעו לאחר אירועי אוקטובר ‪ ,2000‬נערכו ביוזמת מינהל התכנון של‬
‫משרד הפנים‪ .‬משרד הפנים מינה לצורך זה צוותי תכנון להצעת תכנון מתארי חדש לישובים‬
‫הערבים‪ .‬הטענה העיקרית כלפי צוותי התכנון היא שהישוב הערבי תוכנן מבלי להתחשב‬
‫במבנה הבעלויות בקרקעות‪ ,‬בדפוסי התכנון ובצרכים האמיתיים של התושבים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫תכניות המתאר החדשות בישובים הערביים אינן תכניות מפורטות‪ ,‬ולכן לא ניתן להוציא‬
‫מכוחן היתרי בניה אלא לאחר אישור תכניות מפורטות לאיחוד וחלוקה שאישורן אורך מספר‬
‫שנים ולפעמים אישורן נכשל מטעמים הקשורים בטיב הבעלות הפרטית בישובים הערביים‪.‬‬
‫תכנון דו ‪-‬שלבי זה עוצר את הפיתוח בישובים הערביים ואינו מבטיח רצועות קרקע זמינות‬
‫לדיור‪.‬‬
‫‪ .9‬שטחי השיפוט של הרשויות המקומיות‪ .‬שטח השיפוט של הרשויות הערביות דל מאוד‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬למרות שהאכלוסיה הערבית בישראל גדלה פי ‪ 8‬מאז קום המדינה‪ ,‬שטח הרשויות‬
‫‪ 19‬ר' ח'מאיסי‪ ,‬חסמים בתכנון בישובים ערביים בישראל‪ ,‬מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‪) ,‬נובמבר ‪ ,(2004‬עמ' ‪.14‬‬
‫‪5‬‬
‫המונציפואליות הערביות נותר‪ ,‬כמעט‪ ,‬כמות שהוא‪ ,‬והוא עומד כיום על כ ‪ 2.5% -‬בלבד משטח‬
‫מדינת ישראל‪ .‬אישור תכנית הגולשת לתחום שיפוט של רשות מקומית אחרת או למרחב‬
‫התכנון המקומי של ועדה מקומית אחרת מזו ששייך לה הישוב‪ ,‬מצריך הסכמת גופים אלה‬
‫לקידום התכנית‪ .‬כמובן‪ ,‬הדבר כרוך בהארכת ההליך התכנוני‪ ,‬ולעיתים בהקפאת התכנית עד‬
‫לשינוי גבולות השיפוט‪ .‬בה בעת‪ ,‬שינוי גבולות שיפוט של רשות מקומית הוא הליך ארוך‬
‫ומסורבל‪ .‬רוב הרשויות המקומיות הערביות בישראל הגישו בקשות לשינוי גבולות השיפוט‪,‬‬
‫אולם מלבד שינויים נקודתיים לא ניתן להצביע על שינוי משמעותי בגבולות השיפוט של‬
‫הרשויות המקומיות‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ .10‬הבעלות הפרטית כחסם בפני תכנון ובפני הבטחת שטחי ציבור‪ .‬הבעלות והחזקה בקרקעות‬
‫שבתוך הישובים הערביים היא‪ ,‬במרביתה‪ ,‬בעלות פרטית‪ .‬עובדה זו‪ ,‬שאינה מופנמת בחוק‬
‫התכנון והבניה ולא במדיניות התכנון של רשויות התכנון בישראל‪ ,‬גורמת למספר מכשולים‬
‫המונעים תכנון ראוי המספק את צורכי האוכלוסיה הערבית‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הבעלות הפרטית‬
‫מהווה סיבה חשובה לקושי בהקצאת שטחי ציבור בישובים הערביים‪ ,‬שכן ייעוד שטחים‬
‫לצורכי ציבור מצריך כלים של נטילה שלטונית שמעבירים את הקניין הפרטי לקניין הציבורי‪,‬‬
‫כגון הפקעה או תכנית לאיחוד וחלוקה‪ ,‬שהם הליכים ארוכים וסבוכים במיוחד בישובים‬
‫הערביים‪.‬‬
‫‪ .11‬כביש חוצה ישראל )כביש מס' ‪ .(6‬ביצוע כביש חוצה ישראל‪ ,‬המוגדר לפי תמ"א ‪ 3‬כדרך‬
‫מהירה‪ ,‬פגע בישובים הערביים בצורה קשה‪ .‬כביש ‪ 6‬גרם להפקעת שטחים רבים מהישובים‬
‫הערביים וחצה את רצף הקרקעות של הישובים הערביים‪ .‬כמו כן‪ ,‬כיום כל הקרקעות‬
‫הקיימות בתוך קווי הבניין של הכביש )שהינם ‪ 120‬מטר לפי תמ"א ‪ (3‬ממזרח וממערב‪,‬‬
‫אסורות לכל שימוש מלבד שימוש לצורכי הדרך לפי תמ"א‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬מוסדות התכנון‬
‫החליטו להתייחס לכביש ‪ 6‬כאל גבול הפיתוח של הישובים הערביים שבצמוד לו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .12‬דחיית תכניות כדי לא לעודד "עבריינות בנייה"‪ .‬בשנת ‪ 2001‬פרסם היועץ המשפטי לממשלה‬
‫הנחיה הקובעת כי מוסד תכנון הדן באישור תכנית‪ ,‬רשאי לתת משקל לעובדה‪ ,‬יחד עם בחינת‬
‫שיקולים אחרים‪ ,‬לכך שהתכנית מכשירה בדיעבד עבירת בנייה ובכך נותנת‪ ,‬למעשה‪" ,‬פרס‬
‫‪ 20‬ר' ח'מאיסי‪ ,‬חסמים בתכנון בישובים ערביים בישראל‪ ,‬מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‪) ,‬נובמבר ‪ ,(2004‬עמ' ‪.22‬‬
‫‪ 21‬החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה ‪ -‬מחוז מרכז מיום ‪ 10.4.2006‬בעניין תכנית המתאר של טייבה )טב‪.(3400/‬‬
‫‪6‬‬
‫לעבריין"‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬עושות ועדות התכנון שימוש מחמיר בהנחיה זו והן אף דחו מכוחה‬
‫מספר רב של תכניות מתאר המיועדות להכשיר בנייה קיימת בישובים הערביים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫מכשולים משפטיים ובירוקרטיים‬
‫‪ .13‬היעדר מערכת תשתיות ודרכים‪ .‬ישובים ערביים רבים סובלים מהיעדר מערכת דרכים‬
‫ותשתיות המספקת את צורכי הישוב‪ .‬מצב זה מונע מאזרחים ערבים רבים להוציא היתרי‬
‫בניה גם בתחום תכניות בניה מאושרות‪ ,‬וזאת משום שמוסדות התכנון מתנות מתן היתרי‬
‫בניה בקיומה של מערכת דרכים ותשתיות של ביוב ומים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .14‬גדר ההפרדה‪ .‬גדר ההפרדה צמודה לחלק מהישובים הערבים הקרובים לקו הירוק‪ .‬בישובים‬
‫אלה לא ניתן לקבל היתרי בניה בשטח המצוי עד ‪ 120‬מ' מהגדר אלא לאחר קבלת אישור‬
‫בכתב של נציג שר הבטחון‪ 25.‬בעקבות הוראה זו‪ ,‬נמנע הפיתוח בשטחים הסמוכים לגדר‬
‫ההפרדה של הישובים הערביים הסמוכים לו‪.‬‬
‫המלצות‬
‫כאמור‪ ,‬לא ניתן לפתור את מצוקת הדיור בישובים הערביים אם לא יינקטו צעדים ממשיים‬
‫להסרת המכשולים המוסדיים‪ ,‬התכנוניים והמשפטיים שפורטו לעיל‪ .‬בין צעדים אלה ניתן למנות‬
‫את שינויי המדיניות הבאים‪:‬‬
‫במישור התכנוני ‪:‬‬
‫‪ .1‬השלמת תכניות המתאר המקומיות שטרם הופקדו או אושרו בישובים הערביים תוך בחינת‬
‫התכניות מחדש לשם הגדלת מכסת יחידות הדיור שבכל תכנית ותוך הפיכתן לתכניות‬
‫מתאר מפורטות ברות ביצוע‪.‬‬
‫‪ .2‬השלמת אישור תכניות המתאר המפורטות בישובים הערביים‪.‬‬
‫‪" 22‬בקשות לדחיית דיון בהליכים פלילים בשל הגשת בקשה להיתר או תכנית"‪ ,‬הנחיות היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬הנחיה‬
‫מס' ‪ 8.1150‬מיום ‪ .24.1.01‬ראה גם חוזר מנכ"ל משרד הפנים מס' ‪ ,1/04‬מיום ‪ ,8.1.2004‬עמ' ‪.11‬‬
‫‪ 23‬ראה לדוגמא החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה ‪ -‬מחוז מרכז מיום ‪ 14.12.2009‬על דחיית תכנית המתאר מס'‬
‫קו‪.3 /3415/‬‬
‫‪ 24‬ערר מס' ‪ 197/06‬מוסא לביב נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת‪-‬עילית‪ ,‬החלטה מיום ‪ 21.8.2007‬של ועדת הערר‬
‫המחוזית לתכנין ובניה ‪ -‬מחוז צפון‪ ,‬על דחיית בקשה להיתר בניה בתחום תכנית ‪ 7919‬עקב היעדר תשתיות‪.‬‬
‫ראה לדוגמא תכנית הכפר סאלם‪ .‬סעיף ‪ ,6.6.13‬תקנון תכנית מתאר מקומית סאלם )ענ‪ .(960/‬הודעה על הפקדת‬
‫התכנית פורסמה ברשומות ביום ‪ ,19.3.2009‬י‪.‬פ‪ ,5932 .‬עמ' ‪.2992‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .3‬הגברת ניצול המקרקעי מינהל מקרקעי ישראל שבתוך הישובים הערביים או בסמוך להם‬
‫לאישור תכניות בנייה ליחידות דיור לזוגות הצעירים‪.‬‬
‫‪ .4‬בחינת תכניות המתאר הארציות והמחוזיות מחדש לשם הסרת המגבלות הקיימות בהן‬
‫לפיתוח הישובים הערביים‪.‬‬
‫‪ .5‬בחינת התכניות הקשורות בכביש ‪ 6‬ובגדר ההפרדה לשם הסרת מגבלות הבניה הקשורות‬
‫בהן‪.‬‬
‫‪ .6‬הכרה בישובים ערביים הלא מוכרים‪ ,‬והסדרת שכונות ערביות שבתחום רשויות מקומיות‬
‫מעורבות‪.‬‬
‫במישור הרשויות המקומיות הערביות‬
‫‪ .7‬הרחבת תחומי השיפוט של הרשויות המקומיות הערביות‪.‬‬
‫‪ .8‬מימון והבטחת התשתיות בישובים הערביים‪ ,‬תשתיות שהיעדרן מהווה מחסום בפני‬
‫הוצאת היתרי בנייה גם בתחום תכניות מאושרות‪.‬‬
‫‪ .9‬הגברת כושר ביצוע הרשויות המקומיות הערביות בתחום הדיור על ידי הבטחת תקציבים‬
‫נאותים להנעת תכניות בנייה ולשם מימוש תכניות בניה מאושרות‪.‬‬
‫‪ .10‬הגברת מספר הרשויות הערביות שמשמשות כועדות מקומיות לתכנון ובניה‪.‬‬
‫במישור ייצוג האזרחים הערבים במוסדות ובצוותי התכנון‬
‫‪ .11‬הגברת יצוג האזרחים ערבים במועצה הארצית לתכנון ובניה ובועדות המחוזיות לתכנון‬
‫ובניה‪.‬‬
‫‪ .12‬הגברת יצוג האזרחים הערבים בצוותי התכנון שעוסקים בתכניות המתאר בישובים‬
‫הערביים‪.‬‬
‫‪ .13‬הגברת יצוג האזרחים הערבים ב"רשות למקרקעי ישראל" )בעבר מינהל מקרקעי ישראל(‪.‬‬
‫נוכח מימדי תופעת הבנייה ללא היתר בישובים הערביים‪ ,‬ומניה ‪-‬וביה השיעור של הריסות הבתים‬
‫שאין לו אח ורע בעולם‪ ,‬ונוכח העובדה שביצוע חלק מההליכים לעיל שעוזרים בפתרון המצוקה מצריך‬
‫‪8‬‬
‫הליכים ממשלתיים‪ ,‬ראוי ורצוי הוא למנות ועדת בדיקה מקצועית מטעם ממשלת ישראל אשר תבחן‬
‫את מצוקת הדיור בישובים הערביים ותמליץ על הפתרונות הדרושים‪ .‬מן הראוי שועדה זו תכלול‬
‫בהרכבה מומחים מהפרקטיקה ומהאקדמיה‪ ,‬אנשי ציבור מהחברה הערבית וראשי רשויות מקומיות‬
‫ערביות‪ .‬מן הראוי להעניק לועדה סמכויות בדיקה נרחבות‪ ,‬לרבות שמיעת עדים‪ ,‬מומחים ונציגי‬
‫תושבים‪ ,‬ומתן המלצות אופרטיביות לביצוע ההממשלה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬במצב שבו נהרסים מאות בתים ערביים מדי שנה ומאות משפחות ערביות מאבדות‬
‫כך את קורת הגג שלהן‪ ,‬ובמצב שבו אלפי בתים אחרים מאוימים בהריסה‪ ,‬יהיה זה מן החובה לפעול‬
‫למימוש הצעדים המפורטים לעיל‪.‬‬
‫‪9‬‬