להמשך

‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬
‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬
‫כב' השופט אליקים אברהם‬
‫בפני‬
‫‪.1‬מנדלסון מנחם‬
‫‪.2‬מדלסון חוה‬
‫‪.3‬מנדלסון יעל‬
‫‪.4‬מנדלסון רות‬
‫‪.5‬מנדלסון אורי‬
‫‪.6‬היימן בנימין‬
‫‪.7‬היימן אריאל‬
‫‪.8‬אביטל כהן‬
‫‪.9‬גדעון כהן‬
‫‪.10‬ראובן לנדסהוט‬
‫‪.11‬פנחס עמיר‬
‫‪.12‬מתתיהו ניצן‬
‫‪.13‬חדוה ניצן‬
‫ע"י ב"כ דוד בסון ו‪/‬או אורי עמנואל‬
‫עותרים‬
‫נגד‬
‫משיבים‬
‫‪.1‬הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה‬
‫ע"י ב"כ עו"ד אלי וילצ'יק ואח'‬
‫‪.2‬מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ‬
‫ע"י ב"כ עו"ד דוד כחלון‬
‫פסק דין‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‬
‫‪2‬‬
‫‪ .1‬ביום ‪ 2.3.98‬פורסם למתן תוקף בילקוט הפרסומים שינוי מס' ‪ 42‬לתוכנית מתאר ארצית‬
‫לדרכים‪-‬תמ"א ‪ 3‬ולפיו נקבע תוואי חדש לסלילת דרך מהירה מס' ‪ 9‬מכביש החוף‪-‬דרך‬
‫מס' ‪) 2‬בסמוך לישוב מכמורת( ועד לכביש ‪) 6‬דרך כביש ‪.(4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .2‬התוואי החדש מיועד לעבור בשטח שמדרום לעיר חדרה ומצפון לישוב אליכין‪ ,‬בין השאר‬
‫בחלקות ‪ 8,11,19,20,22‬בגוש ‪ 10405‬ו"לבלוע אל קרבו" עשרות דונמים )כ‪ 63-‬דונם‬
‫מחלקה ‪ ,8‬כ‪ 29-‬דונם מחלקה ‪ ,11‬כ‪ 20-‬דונם מחלקה ‪ ,19‬כ‪ 10-‬דונם מחלקה ‪ 20‬וכ‪17-‬‬
‫דונם מחלקה ‪.(22‬‬
‫‪ 1‬מתוך ‪10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬
‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬
‫‪ .3‬על פי הוראת סעיף ‪ 197‬לחוק התכנון והבניה מי שנפגע ע"י תוכנית‪ ,‬שלא בדרך הפקעה‬
‫זכאי לפיצוי מהועדה המקומית ובלבד ש "התביעה לפיצויים תוגש למשרדי הועדה‬
‫המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .4‬ביום ‪ 7.9.05‬פורסמה למתן תוקף תוכנית תשתיות לאומיות‪ ,‬תת"ל‪ 4/6,3/‬כביש מס' ‪9‬‬
‫‪5‬‬
‫המכונה גם "תוכנית מתאר ארצית הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת" ובה תאור‬
‫‪6‬‬
‫מפורט של תוואי הדרך המתוכננת‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .5‬המערערים בעלי החלקות השונות‪-‬חלקות חקלאיות המעובדות על ידם שגילו לטענתם רק‬
‫בשלב זה את הפגיעה שהביאה לשינוי ייעודם של חלקים נרחבים מתוך החלקות מייעוד‬
‫חקלאי לייעוד של כביש הגישו ביום ‪ 17.5.06‬תביעותיהם לפיצויים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .6‬לאחר שהועדה המקומית לא דנה בתביעות במועד‪ ,‬הוגשו עררים שנדונו במאוחד ע"י‬
‫ועדת הערר‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ .7‬ועדת הערר בהחלטתה מיום ‪ 29.3.07‬קבעה כי "בחלקות ‪ 11,8‬ו‪ 19-‬הפגיעה נוצרה בעת‬
‫‪16‬‬
‫אישור שינוי ‪ 42‬ועל כן אין מקום לתבוע פיצויים בגין התת"ל" במילים אחרות נקבע‬
‫‪17‬‬
‫למעשה כי חלפו יותר מ‪ 3-‬שנים ממועד הפגיעה ועילת התביעה התיישנה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .8‬באשר לחלקות ‪ 20‬ו‪ 22-‬הותרה תביעת פיצויים מאחר והפגיעות שנוצרו או נתגלו רק‬
‫בעקבות אישור התת"ל‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .9‬המערערים הגישו ערעור מינהלי על החלטת הוועדה שהבירור בו התעכב לבקשת‬
‫הצדדים בשל הליך מקביל המתנהל בשאלת פיצויי ההפקעה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .10‬ביום ‪ 2.9.10‬הועבר התיק לטפולי‪ ,‬הערעור נקבע לדיון לאחר שהוגשו עיקרי טיעון מטעם‬
‫‪26‬‬
‫הצדדים וכל הצדדים הסכימו כי יש להכריע עתה במחלוקת‪ .‬במהלך הדיון השלימו‬
‫‪27‬‬
‫הצדדים טיעוניהם בע"פ‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 2‬מתוך ‪10‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬
‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬
‫‪ .11‬במאמר מוסגר אבהיר כי הועדה קיבלה את עמדת המערערים לגבי חלקה ‪ 20‬וחלקה ‪,22‬‬
‫כך שעיקר הערעור מתייחס לחלקות האחרות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫השאלות הטעונות הכרעה‬
‫‪4‬‬
‫על הפרק שתי שאלות הטעונות הכרעה‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫• האם יש לראות את התת"ל ואת שינוי ‪ 42‬לתמ"א ‪ 3‬כמהלך תכנוני אחד ומכאן שמנין‬
‫ההתיישנות מתחיל רק לאחר פרסום התת"ל בשנת ‪.2005‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫• במידה והתשובה לשאלה הראשונה שלילית‪ ,‬יש לבחון האם שינוי ‪ 42‬לתמ"א‪ ,‬יצר כבר‬
‫‪9‬‬
‫בעת פרסומו פגיעה שיצרה עילת תביעה בעיניו של האדם הסביר‪ ,‬תשובה חיובית משמעה‬
‫‪10‬‬
‫התיישנות עילת התביעה ודחיית הערעור‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫]אציין כי לצדדים טענות נוספות‪ ,‬אך מדובר בטענות שעיקרן דרך יישום ההלכה הפסוקה‬
‫והתשובות לשאלות אלו תנתנה במהלך ניתוח ‪ 2‬השאלות שבמחלוקת[‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫דיון‬
‫‪16‬‬
‫אקדמת מילין‪-‬היקף ההתערבות בהחלטות ועדת ערר‬
‫‪17‬‬
‫‪ .12‬על הדיון בערעור חלים עקרונות המשפט המינהלי‪ .‬וועדת הערר הינה חלק מהמינהל‬
‫‪18‬‬
‫הציבורי והיא פועלת על פי כלליו‪ .‬לפיכך גם התערבות בתי המשפט בהחלטות וועדות‬
‫הערר נעשית על פי כללי המשפט הציבורי‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .13‬אפנה בענין זה לפסק דינו של כב' הש' י' עמית‪:‬‬
‫"נזכור כי נקודת המוצא היא שאין בית המשפט משמש כטריבונל תיכנון‪ .‬תחום‬
‫התיכנון הופקד בידי מוסדות התיכנון ובית המשפט אינו ממיר את שיקול דעתו‬
‫של מוסד התיכנון בשיקול דעתו שלו‪ .‬על בית המשפט לבחון אם נפל פגם בהליך‬
‫או בשיקול הדעת שהופעל על ידי מוסד התיכנון‪ ,‬באספקלריה של הדין המינהלי‬
‫והציבורי‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬בוחן בית המשפט אם החלטת מוסד התכנון נתקבלה ללא‬
‫משוא פנים או שיקולים זרים‪ ,‬תוך שקילת השיקולים הרלוונטיים ואם מצויה היא‬
‫בתחום הסבירות"‪,‬‬
‫עע"ם ‪ 8872/07‬דר' פהים עתאמנה נגד רסמי עתאמנה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 3‬מתוך ‪10‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬
‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬
‫‪ .14‬יתירה מזאת‪ ,‬וועדות הערר מורכבות מגורמים מקצועיים‪ ,‬להם המומחיות בתחומים‬
‫עליהם הינם מופקדים ועל כן ההתערבות בהחלטות וועדות הערר תהא מצומצמת ביותר‪.‬‬
‫עיון בפרוטוקול הדיון בפני הועדה )נספח ג' לעיקרי הטיעון מטעם המשיבה מס' ‪(2‬‬
‫מראה כי בפני הועדה‪ ,‬הוצגו ראיות לרבות חוות דעת‪ ,‬התייצבו השמאים מטעם המשיבים‬
‫וכי ניתנה לצדדים הזדמנות להעלות טענות בשאלות המשפטיות והתכנוניות לרבות‬
‫בשאלת דרכי ניתוח והבנה של התשריטים הרבלנטיים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .15‬לאור הלכות אלו אנתח את טענות הצדדים ובצדק הדגיש ב"כ המשיבה מס' ‪ 2‬בכתב‬
‫‪8‬‬
‫ובע"פ כי בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת הרשות המוסמכת בשיקול דעתו והוא‬
‫יעשה כן רק במקרים בהם התקבלה החלטה בלתי סבירה ובמקרים יוצאי דופן‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫האם התת"ל ושינוי ‪ 42‬לתמ"א הם מהלך תכנוני אחד‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .16‬שאלה זו למעשה לא נדונה ע"י הועדה משום שהיא גם לא נטענה בפניה‪ .‬בתחילתם של‬
‫‪13‬‬
‫ההליכים הושם הדגש על נושא אחר לחלוטין‪ .‬המערערים הגישו תביעות פיצויים בגין‬
‫פגיעה שמקורה בתת"ל‪ .‬הועדה המקומית התעלמה מהתביעות ובשל כך הוגשו העררים‪,‬‬
‫‪14‬‬
‫בנסיבות אלו בכתבי הטענות לא הועלו כלל שאלות באשר לתמ"א ‪ 3‬או באשר לקשר‬
‫שבינה לבין התת"ל‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .17‬גם שנקבע דיון בערר‪ ,‬לא העלו המערערים בפני הועדה את הטענה בדבר מהלך תכנוני‬
‫‪19‬‬
‫מאוחד‪ ,‬די בכך כדי לדחות את הטענה שכן ערכאת הערעור בוחנת את סבירות החלטת‬
‫ועדת ערר והכיצד ניתן לבחון את שיקול דעת הועדה בקשר לטענה שלא הועלתה בפניה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .18‬למעלה מן הצורך אציין כי טענה מסוג זה אינה מתיישבת עם הוראות סעיף ‪197‬לחוק‬
‫התכנון והבניה ועם תוכנו של שינוי ‪ 42‬לתמ"א ‪.3‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .19‬סעיף ‪ 197‬קובע כתנאי להגשת תביעה‪ ,‬פגיעה "על ידי תוכנית" כנקודת ציון לתחילתו‬
‫‪26‬‬
‫של מרוץ ההתיישנות ולא סיום מימושה של תוכנית או הגעה לשלב תכנוני מסוים אחר‪,‬‬
‫‪27‬‬
‫סעיף ‪ 197‬דן בפגיעה שמקורה בתוכנית ספציפית ולא ברצף תוכניות‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 4‬מתוך ‪10‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬
‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬
‫‪ .20‬מיותר לציין כי במידה ותוכנית מאוחרת תגרום לנזק נוסף ביחס לנזק קיים‪ ,‬הרי שיוכל‬
‫בעל המקרקעין לתבוע פיצוי בגין אותו נזק נוסף‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .21‬האפשרות התיאורטית כי בעתיד תפורסם תוכנית פוגעת בנוסף לתוכנית פוגעת קיימת‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫אינה מצדיקה עכוב הגשת התביעה בגין הפגיעה הידועה והקיימת עד לאותו מועד בלתי‬
‫ידוע‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .22‬משנקבע בתמ"א ‪ 3‬כי תוואי הכביש עובר בתחומה של חלקה מסוימת‪ ,‬נקבע באותה עת‬
‫‪8‬‬
‫כי ירד ערכה ואין צורך בהמתנה לתוכנית מאוחרת יותר‪) ,‬בכפוף לדיני ההתישנות שידונו‬
‫‪9‬‬
‫בהמשך(‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .23‬עיון בתקנון ובתשריט תמ"א ‪) 3‬שינוי ‪ (42‬מראה שהיא עומדת בפני עצמה מבחינה‬
‫תכנונית‪ ,‬אין בתקנון ולו ברמז ביטוי לטענה כי נדרשת הכנת תוכנית מפורטת בעתיד לשם‬
‫יישומה‪ ,‬בענין זה אפנה לפסק דינה של כב' הנשיאה ד' בייניש‪:‬‬
‫" ראשית ‪ ,‬על מנת ששתי תכניות תוכרנה כתכנית אחת לצורך תביעת‬
‫פיצויים על הזיקה התכנוני ת ביניהן להיות הדוקה ומשמעותית ‪ ...‬שנית ‪,‬‬
‫קיומה של זיקה פורמאלית בין שתי התכניות ‪ ,‬כך שהתקנון של תכנית אחת‬
‫צופה את אישורה של תכנית מאוחרת יותר המתייחסת לאותם מקרקעין ‪,‬‬
‫מחזק את האפשרות כי שתי התכניות תוכרנה כתכנית אחת לצורך תביעת‬
‫פיצויים ‪ .‬שלישית ‪ ,‬פרק הזמן שצפוי לחלוף בין מועדי אישורן של שתי‬
‫התכניות אף הוא בעל חשיבות לשאלת ההכרה בהן כתכנית אחת " ‪,‬‬
‫בר " ם ‪ 3781/04‬הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה נ ' מרדכי הר ‪.‬‬
‫‪ .24‬אף אחד מהתנאים הנ"ל לא מתקיים במקרה זה‪ .‬תמ"א ‪) 3‬שינוי ‪ (42‬הינה תוכנית נקודתית‬
‫מסוימת‪ ,‬הכוללת פרטים מוגדרים דיים באשר לתוואי הכביש‪ ,‬מיקום המחלפים והמנהרה‪,‬‬
‫ואין היא צופה את אישורה של התת"ל‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ .25‬לא היתה כל מניעה לפעול על פי אותה תוכנית וליישמה גם ללא פרטי התת"ל שהתפרסמו‬
‫‪28‬‬
‫רק ‪ 8.5‬שנים לאחר מכן ומי שנפגע שווי מקרקעיו בגין אותה תוכנית‪ -‬תמ"א ‪) 3‬שינוי‬
‫‪-(42‬יכול היה לו רצה בכך להגיש תביעתו עד לשנת ‪.2001‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 5‬מתוך ‪10‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬
‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬
‫‪ .26‬ב"כ המשיבה מס' ‪ 1‬הפנה בטיעוניו לסעיף ‪)261‬ד( לחוק התכנון והבניה המאפשר סלילת‬
‫דרכים על פי תוכנית זו גם ללא היתרי בניה וגם מסיבה זו ניתן לראות את תמ"א מס' ‪3‬‬
‫)שינוי ‪ (42‬כתוכנית מעשית לביצוע כבר מיום פרסומה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .27‬לאור האמור לעיל יש לבחון את תמ"א ‪) 3‬שינוי ‪ (42‬כתוכנית פוגעת העומדת בפני עצמה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫האם שינוי ‪ 42‬לתמ"א גרם פגיעה שהביאה לתחילת מרוץ ההתישנות‬
‫‪7‬‬
‫‪ .28‬השאלה העומדת על הפרק הינה שאלה מתחום דיני ההתישנות ומשמעותה האם ביום‬
‫פרסום שינוי ‪ 42‬לתמ"א ‪ 2.3.98 -3‬החל מרוץ ההתישנות לתביעת פיצויים בגין הפגיעה‬
‫‪9‬‬
‫מאותה תוכנית‪ ,‬מרוץ שהסתיים ביום ‪ ,2.3.2001‬יותר מ‪ 5-‬שנים לפני הגשת התביעות‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .29‬ועדת הערר ניתחה את המצב הנורמטיבי‪ ,‬את הראיות שהוצגו בפניה והגיעה למסקנה‬
‫לגבי חלקות ‪ 8,11,19‬כי הפגיעה נגרמה ע"י תמ"א ‪ 3‬שינוי ‪ 42‬וכי ניתן היתה לזהותה‬
‫באופן ברור כבר בעת פרסום התיקון‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ .30‬אין מחלוקת כי תשריט תמ"א ‪) 3‬שינוי מס' ‪ (42‬הינו תשריט שפורסם בקנה מידה‬
‫‪16‬‬
‫‪ 1:100,000‬שמשמעו ‪ 1‬מ"מ על גבי התשריט הינו ‪ 100‬מ' במציאות‪) ,‬התשריט בצבע‬
‫הוצג בפניי וסומן ת‪.(1/‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .31‬אין מחלוקת כי לא צוינו על גבי התשריט מספרי גוש חלקה וגם שם הישוב אליכין אשר‬
‫בסמוך אליו נמצאות החלקות לא מוזכר‪ ,‬או למצער לא ניתן לקרוא הכיתוב לגביו‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .32‬אין מחלוקת כי החלקות שבבעלות המערערים הינן חלקות בשטח גדול‪ ,‬חלקה ‪ 8‬בשטח‬
‫של כ‪ 80-‬דונם‪ ,‬חלקה ‪ 11‬בשטח של כ‪ 60-‬דונם‪ ,‬חלקה ‪ 19‬בשטח של כ‪ 50-‬דונם‪ ,‬חלקה‬
‫‪ 20‬בשטח של כ‪ 20-‬דונם וחלקה ‪ 22‬בשטח של כ‪ 50-‬דונם‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ .33‬בטרם אבחן את מסקנותיה של הוועדה אנתח את המצב הנורמטיבי בנושא זה‪] ,‬הצדדים‬
‫מפנים לאותם פסקי דין מרכזיים‪ ,‬אך מסיקים מהם מסקנות שונות[‪.‬‬
‫‪ 6‬מתוך ‪10‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬
‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬
‫‪ .34‬פסק הדין המרכזי עליו גם הסתמכה הוועדה הינו פסק דינו של כב' הש' א' גרוניס‪ ,‬ע"א‬
‫‪ 664/02‬הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת גן נ' פרופ' אהרון נמדר‪ ,‬כנאמן על‬
‫נכסי עזבונה של המנוחה מרגלית ליטוינסקי ז"ל‪:‬‬
‫"הנחתנו היא כי הגם שמדובר בתוכנית כוללנית‪-‬ארצית‪ ,‬אין לשלול את‬
‫האפשרות שעסקינן בתוכנית פוגעת לעניין סעיף ‪ 197‬לחוק‪ .‬על מנת ליתן תשובה‬
‫לשאלה האם התמ"א אכן הביאה לפגיעה בחלקה‪ ,‬עלינו לבחון את הנתונים‬
‫הספציפיים לגבי הקרקע הרלוונטית לאור התוכנית ובמיוחד לאור התשריט‪.‬‬
‫משמע‪ ,‬כל ‪ 1‬מ"מ בתשריט משקף בעולם המציאות ‪ 100‬מטרים‪ .‬על כן‪ ,‬יש ליתן‬
‫משקל נכבד לקרקע המסוימת‪ ,‬שהרי אין דינה של חלקה גדולה מאוד כדין חלקה‬
‫זעירה‪ .‬כך למשל‪ ,‬בעניין אחד נקבע לגבי התמ"א‪ ,‬כי ניתן היה לזהות בלא קושי‬
‫שתוואי דרך חוצה חלקה מסוימת‪ ,‬שכן מדובר היה בשטח בן כ‪ 600-‬דונם‪ ,‬ואף‬
‫אם היה ספק לבעל הזכויות יכול היה לפנות לרשות המוסמכת על מנת לברר את‬
‫העובדות לאשורן )ע"א ‪ 462/86‬נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ נ' הוועדה‬
‫המחוזית לתכנון ולבנייה ‪ -‬חיפה‪ ,‬פ"ד מב)‪."(353 (2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .35‬זה השלב להבהיר כי קביעה אחרונה זו בדבר פנייה לרשות המוסמכת בעת קיומו של ספק‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫מתיישבת עם דיני ההתיישנות הכלליים כפי שנותחו בצורה מעמיקה רק לאחרונה ע"י כב'‬
‫‪17‬‬
‫הש' י' עמית בעת ניתוח סעיף ‪ 8‬לחוק ההתישנות הדן ב"התיישנות שלא מדעת"‪ ,‬פ"ד‬
‫מיום ‪:19.9.10‬‬
‫" מירוץ ההתיישנות מתחיל כאשר התגבש בידי התובע " כוח תביעה "‬
‫שפירושו כי לתובע עומדת אפשרות של ממש להגיש תביעה ולזכות בסעד‬
‫המבוקש אם יעמוד בנטל ההוכחה העובדתי ובנטל ה משפטי לביסוס‬
‫תביעתו ‪ ...‬כלל הגילוי המאוחר חל כאשר יש פער בין המציאות העובדתית‬
‫והמשפטית לבין השתקפותה של מציאות זו בתודעת התובע והוא משעה את‬
‫מירוץ ההתיישנות עד למועד בו יש בידי הניזוק לעמוד על כוח התביעה‬
‫שבידו ‪...‬סיכומו של דבר‪ ,‬שחשד המתעורר אצל תובע ואף חשד בכ וח ) צריך‬
‫היה לחשוד ( ייחשב כ "קצה חוט " המתחיל את מירוץ ההתיישנות ומבטל את‬
‫השעיית המירוץ לפי סעיף ‪." 8‬‬
‫רע " א ‪ 901/07‬מדינת ישראל ‪ -‬הוועדה לאנרגיה אטומית נגד אודית כהן ‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ .36‬אמור מעתה יש לבחון בעיניו של אדם סביר‪ -‬מבחן אובקיטיבי‪ -‬אשר היה מתבונן על‬
‫התשריט של תמ"א ‪) 3‬שינוי ‪-(42‬ת‪ 1/‬ולקבוע האם הוא היה צריך לחשוד כי תוואי הכביש‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫המתוכנן עובר בשטח חלקות המערערים ומביא בכך לירידת ערכן‪ .‬חשד שהיה מביאו אל‬
‫הרשות המוסמכת או אל בעל המקצוע המתאים לבחון את טיבה של הפגיעה והתביעה‬
‫‪34‬‬
‫שיש להגיש בעקבותיה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ 7‬מתוך ‪10‬‬
‫‪33‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬
‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬
‫‪ .37‬מן הכלל אל הפרט‪-‬הוועדה בהתאם לטיעונים שהוצגו בפניה ניתחה את המצב המשפטי‬
‫תוך התייחסות ל‪ 3-‬מאפיינים גאוגרפיים‪-‬תכסיתיים הנמצאים בשטח והמכונים על ידה‬
‫‪2‬‬
‫עצמים‪ ,‬קו מתח גבוה‪ ,‬מתרוכה וקצהו הצפוני של המושב אליכין‪) ,‬ר' סעיף ‪ 21‬להחלטה(‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .38‬דרך הניתוח ע"י הועדה‪-‬שימוש במאפינים בשטח להבנת מסקנותיו של האדם הסביר‪-‬‬
‫‪5‬‬
‫אינה חורגת ממתחם הסבירות ואבהיר כי הוועדה לא ביססה מסקנותיה על נקודות הציון‬
‫המופיעים בתקנון ובתשריט תמ"א ‪) 3‬שינוי ‪ (42‬ולכן טענות המערערים בנושא זה אינן‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫רלבנטיות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .39‬במהלך הדיון בפניי כמו גם בפני הועדה הציגו הצדדים את התרשימים השונים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .40‬ב"כ המשיבה מס' ‪ 1‬בטיעוניו הציג את מפת הגוש )אותה ניתן לראות גם בתשריט התת"ל‬
‫‪12‬‬
‫שהוצג ע"י ב"כ המערערים( לעומת תשריט תמ"א ‪) 3‬שינוי ‪ (42‬ת‪ ,1/‬השוואת שתי המפות‬
‫מראה כי לא נפל פגם בניתוח המקצועי שעשתה הוועדה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ .41‬אמנם בת‪ 1/‬לא מופיע שמו של הישוב אליכין‪ ,‬אך ניתן לראות בבירור כי תחילתו של‬
‫תוואי הכביש מכוון מערב למזרח הוא באזור מכמרת‪ ,‬וכי הוא עובר צפונית לישוב "חרב‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫לאת" ודרומית לכפר ברנדיס‪ .‬די בכך כדי לעורר חשד בעיני האדם הסביר‪ ,‬חשד לפיו‬
‫תוואי הכביש אמור לעבור סמוך מאוד לחלקו הצפוני של הישוב אליכין )שבתיו ללא ציון‬
‫‪19‬‬
‫שם הישוב נראים בתשריט תמ"א ‪.(3‬‬
‫‪20‬‬
‫‪18‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .42‬לכך יש להוסיף את תוואי קו מתח החשמל )הוקף במעגל על גבי ת‪ (1/‬ואת תאור‬
‫‪22‬‬
‫המתרוכה )דרך המסומנת ב‪ X-‬על גבי ת‪ ,(1/‬ששניהם נראים בבירור על גבי ת‪ 1/‬וכל בעל‬
‫‪23‬‬
‫חלקה יכול היה לעיין במפת הגוש ולאתר בנקל את מיקום הכביש ביחס לחלקתו ואזכיר‬
‫כי קצהו הצפוני של הישוב אלייכין נמצא בסמוך לחלקות‪ ,‬עובדה שהיא בידיעת‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫המערערים והיא בחזקת ידיעתו של האדם הסביר המתבונן בתשריט ובמפת הגוש‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ 8‬מתוך ‪10‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬
‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬
‫‪ .43‬תוך התייחסות לקנה המידה של התשריט‪ ,‬גודל החלקות והמאפינים הגאוגרפיים‪-‬‬
‫התכסיתיים ניתחה הועדה את "כח התביעה" של כל בעל חלקה וחלקה נכון ליום פרסום‬
‫שנוי ‪ 42‬לתמ"א ‪) ,3‬ר' סעיפים ‪.(23-25‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .44‬בניתוח זה לא נפל בו כל פגם והנני קובע כי הניתוח ראוי וסביר שאין להתערב בו‪ .‬על‬
‫‪5‬‬
‫איכותו של הניתוח ניתן ללמוד גם מהעובדה כי הועדה קבעה כי בעלי חלקות ‪ 20‬ו‪ 22-‬לא‬
‫יכלו לדעת על פגיעה בחלקותיהם באותו שלב‪ .‬מיותר לציין ולהזכיר כי ערכאת הערעור‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫תתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה המבררת רק במקרים חריגים ואין זה המקרה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .45‬בטרם סיום אבהיר כי גם טענת המערערים לפיה תמ"א ‪) 3‬שינוי מס' ‪ (7‬מאפשרת גמישות‬
‫‪10‬‬
‫של ‪ 750‬מטר בתוואי הדרך עד כדי אי זיהויו כחלק מחלקות המערערים‪ ,‬הינה טענה‬
‫שדינה להדחות‪ .‬טענה זו לא נטענה בפני הועדה והליך של ערעור נועד לבחון את שיקול‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫דעת הועדה ולא מעבר לכך‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .46‬למעלה מן הצורך אבהיר כי סעיף ‪14‬ד' לתמ"א ‪) 3‬שינוי מס' ‪ (7‬המצביע על אפשרות‬
‫סטיית תוואי הדרך אל מחוץ לחלקת מי מהמערערים‪ ,‬אין בו כדי להפיג את החשד שחייב‬
‫היה כל בעל חלקה לחשוד באשר לפגיעה הצפוייה בחלקתו ולהביאו אל משרדי הועדה‬
‫המקומית על מנת לבדוק את החשד‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .47‬תמ"א ‪) 3‬שינוי ‪ (42‬מציגה את התוואי המתוכנן‪ ,‬העובדה כי תתכן סטיה בו מצביעה על‬
‫היוצא מהכלל ועל בעל החלקה בעת בחינת "כח תביעתו" צריך להתייחס למצב המוצג‬
‫בתוכנית הפוגעת לכאורה ולא להתייחס באותו שלב לאפשרויות תאורטיות אחרות שלא‬
‫באן לידי ביטוי בתוכניות הועדה המקומית או בתשריט‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .48‬בנסיבות אלו עילת התביעה מכח הפגיעה על ידי שינוי ‪ 42‬לתמ"א ‪ 3‬התיישנה ועל‬
‫‪25‬‬
‫המערערים או מי מהם להסתפק בפיצוי מכח הליכי ההפקעה ) ר' עמ' ‪ 4‬לעיקרי הטעון‬
‫‪26‬‬
‫מטעם המשיבה מס' ‪.(2‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 9‬מתוך ‪10‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית‪-‬משפט לעניינים מנהליים‬
‫עת"מ ‪ 431-07‬מנדלסון מנחם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ואח'‬
‫סיכום‬
‫‪1‬‬
‫‪ .49‬לסיכום החלטת ועדת הערר מיום ‪ 29.3.07‬אינה נגועה בחוסר סבירות ולא נפל בה פגם כל‬
‫שהוא ולכן הנני דוחה את הערעור על כל חלקיו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .50‬הנני מחייב ביחד ולחוד את המערערים לשלם לכל אחת מהמשיבות שכר טרחת עו"ד‬
‫בשיעור של ‪ 10,000‬ש"ח בצירוף מע"מ‪ ,‬הפרשי הצמדה וריבית‪.‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬ב' מרחשון תשע"א‪ 10 ,‬אוקטובר ‪ ,2010‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ 10‬מתוך ‪10‬‬