בן-דוד מור - תזה - המחלקה לתרגום וחקר התרגום - אוניברסיטת בר-אילן

‫אוניברסיטת בר אילן‬
‫המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה; ייחוד פרגמטי בלשונו של‬
‫הגיבור ‪ -‬השוואת מקור ותרגום‬
‫מור בן‪-‬דוד‬
‫עבודה זו מוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת תואר מוסמך‬
‫במחלקה לתרגום וחקר התרגום של אוניברסיטת בר אילן‬
‫רמת גן‬
‫תשס"ט‬
‫עבודה זו נעשתה בהדרכתה של פרופסור אלדעה ויצמן‪ ,‬מן המחלקה‬
‫לתרגום וחקר התרגום של אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫תודות;‬
‫עבודה זו מוקדשת באהבה רבה לבן זוגי ולמשפחתי‪ ,‬שבזכות תמיכתם ועידודם נכתבה עבודה זו‪.‬‬
‫ברצוני להודות מעומק הלב למנחה שלי‪ ,‬פרופ' אלדעה ויצמן‪ ,‬על הדרכתה המקצועית‪ ,‬הערותיה‬
‫והארותיה הבונות והמחכימות‪ ,‬הכוונתה ומסירותה לאורך המסע המפרך הזה‪ ,‬ומעל הכל על‬
‫האופטימיות הבלתי נדלית‪ ,‬שעזרה לי לראות את האור גם כשהייתי על סף ייאוש‪.‬‬
‫תודה מיוחדת מגיעה לד"ר רחל ויסברוד על הייעוץ‪ ,‬ההפניות למאמרים‪ ,‬והמאמצים שהשקיעה‬
‫לשיפור העבודה‪ ,‬וכן לפרופ' מרים שלזינגר על ההערות וההכוונה המקצועית כמו גם על החיוך‪,‬‬
‫האכפתיות והנכונות לסייע שעודדו אותי להמשיך‪ .‬וכמובן לנעמי‪ ,‬מזכירת המחלקה לתרגום‪ ,‬על‬
‫מאור הפנים והסימפטיה‪ ,‬הליווי והעזרה המקצועית‪ ,‬אין כמוך‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬אי אפשר גם שלא להודות לחברותיי‪ ,‬על ההתעניינות‪ ,‬התמיכה הנפשית‪ ,‬ההבנה והייעוץ‪,‬‬
‫בהצלחה לכולכן‪.‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪ .1‬תקציר עברי ‪ ........................................................................................................................‬א‬
‫‪ .2‬מבוא‪1 ..................................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.1‬מטרת המחקר ‪1...................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ 2.2‬תקציר הספר ‪1....................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ 2.3‬סוגיות מתודולוגיות ‪2.............................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ .3‬סקירת ספרות ‪5 .....................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1‬אוטיזם ותסמונת אספרגר ‪5 .......................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.1‬תסמונת אספרגר‪ -‬מאפיינים קליניים ‪6.............................. ................................ ................................‬‬
‫‪ 3.1.2‬תסמונת אספרגר והיבטים פרגמטיים ‪8.............................. ................................ ................................‬‬
‫‪ 3.2‬סינגור עצמי ‪9 .............................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.2.1‬בעלי לקויות וסינגור עצמי ‪10 ............ ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ 3.2.2‬הכוונה עצמית ובעלי לקויות ‪10......................................... ................................ ................................‬‬
‫‪ 3.3‬פרגמטיקה וכשירות פרגמטית ‪12 ................................................................................................‬‬
‫‪ 3.3.1‬פעולות דיבור ‪12 .............................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ 3.3.2‬עקיפות ‪13 ...................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ 3.3.3‬עקרון שיתוף הפעולה ‪15 ................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ 3.3.4‬קישוריות וחזרה לקסיקאלית ‪16 ....................................... ................................ ................................‬‬
‫‪ 3.4‬תרגום ופרגמטיקה ‪17 .................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.4.1‬המודל של האוס להערכת תרגום ‪18 ........................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ 3.4.2‬הזחות ‪20 ............ ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ 3.4.2.1‬אקספליציטאציה‪ ,‬אימפליציטאציה‪ ,‬הוספה והשמטה ‪20 .................................. ................................‬‬
‫‪ 3.4.2.2‬סטיות משלביות ‪21 ....................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ 3.4.2.3‬חידוש‪-‬נתון ‪22 .............................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ .4‬מתודולוגיה ‪24 .......................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.1‬שיטת עבודה ‪24 ...................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ 4.2‬הצגת הניתוח ‪24 ..................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ 4.3‬מבנה העבודה ‪25 ..................................... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ .5‬סינגור עצמי‪ :‬כריסטופר מדבר על לקותו ‪26 ..............................................................................‬‬
‫‪ .6‬פעולות דיבור‪ :‬ביצוע ופענוח‪ ,‬מקור מול תרגום‪37 ......................................................................‬‬
‫‪ .7‬סיכום ומסקנות ‪112 ...............................................................................................................‬‬
‫‪ 7.1‬סינגורו העצמי של הגיבור ‪112 .................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ 7.2‬ביצוע ופיענוח פעולות דיבור ‪113 ............... ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ 7.3‬השוואה בין מקור ותרגום ‪116 .................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ 7.4‬תרומת המחקר ‪119 ................................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪ 7.5‬הצעות למחקר עתידי ‪120 ........................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫רשימה ביבליוגרפית ‪121 .............................................................................................................‬‬
‫נספח צילומי כריכות‪127 .............................................................................................................‬‬
‫תקציר לועזי ‪I ............................................................................................................................‬‬
‫תקציר עברי‬
‫עבודה זו בוחנת את דפוסי השיח הייחודיים של דמות הגיבור‪ ,‬ביצירת הספרות ‪The Curious‬‬
‫‪ Incident of the Dog in the Night-Time‬ל‪ ,Mark Haddon-‬ואת דרכי תרגומם לעברית על ידי‬
‫אהוד תגרי‪ .‬דמות זו‪ ,‬שהיא אף המספר של ספר זה‪ ,‬מפגינה התנהגות לשונית חריגה המצביעה על‬
‫אי‪-‬ציות לנורמות חברתיות ומכאן על ייחוד פרגמטי‪ .‬על אף שהדבר אינו מוזכר בספר עצמו‪ ,‬על‬
‫גבי כריכת הספר האחורית נכתב כי הגיבור לוקה בתסמונת אספרגר‪ ,‬הנחשבת לאחת מן ההפרעות‬
‫ההתפתחותיות על הרצף האוטיסטי‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬בחינת דפוסי השיח תיעשה בהסתמך הן על‬
‫דבריו של הגיבור‪ ,‬המעיד על לקויותיו‪ ,‬והן על הספרות בשלושה תחומים‪ :‬תחום ההפרעות‬
‫ההתפתחותיות; תחום הסינגור העצמי בקרב בעלי לקויות; ותחום הפרגמטיקה‪.‬‬
‫תחילה‪ ,‬מובאים ונסקרים העדויות וההסברים של הגיבור על קשייו ומגבלותיו‪ ,‬וכן נבדקת‬
‫התאמה בין הסבריו אלה ובין המאפיינים הקליניים של התסמונת המתועדים בספרות‪ .‬זאת‪,‬‬
‫במטרה לבחון בהמשך אם הקשיים שעליהם הוא מעיד‪ ,‬תואמים לדפוסי השיח הייחודיים‬
‫המתבטאים בלשונו‪ ,‬וכן על מנת לקבל תמונה כללית של סממני לקותו‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬נבחנים קטעי שיחה של הגיבור עם דמויות אחרות‪ ,‬אשר מהדיאלוג ביניהם עולה כי‬
‫ישנה בעיית ביצוע ו‪/‬או פענוח של פעולות דיבור ישירות ועקיפות‪ .‬קטעי השיחה מנותחים בהרחבה‬
‫בשפת המקור‪ ,‬על פי התיאוריה של סרל )‪ ,(Searle, 1969‬ונעשית הבחנה בין פעולה המתבצעת‬
‫באמצעות המבע (כוח אילוקוציוני) ובין תוכנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מפורטים המקרים שבהם פעולות הדיבור‬
‫המבוצעות הן עקיפות ולא ישירות‪ ,‬כלומר פעולות שבהן אין קשר גלוי בין משמעות המבע לבין‬
‫הפעולה המתבצעת באמצעותו‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬בהתבסס על הגישה הפרגמטית לחקר התרגום‪ ,‬נבדק קיומן של הזחות המשליכות על‬
‫העברת ייחודה הפרגמטי של לשונו של הגיבור‪ ,‬בתרגום‪ .‬במקרים שנמצאות הזחות‪ ,‬נעריך אם‬
‫ניתן לייחסן לאילוצים לשוניים או להבדלים במוסכמות הפרגמטיות בשפת המקור (אנגלית)‬
‫ובשפת היעד (עברית)‪ .‬במקביל‪ ,‬נבדוק אף כיצד הזחות אלו משליכות על העברת לקותו של הגיבור‬
‫לקוראי התרגום‪.‬‬
‫הניתוח מביא למסקנה כי לאור הכוונתו העצמית וסינגורו העצמי של הגיבור‪ ,‬הספרות הקלינית‬
‫בתחום ההפרעות ההתפתחותיות ודפוסי הלשון שנבדקו‪ ,‬הגיבור אכן מפגין ייחוד לשוני המתבטא‬
‫בחוסר כשירות פרגמטית פעילה וסבילה בתחום פעולות הדיבור הישירות והעקיפות‪.‬‬
‫תגובותיו לפעולות הדיבור הישירות שבוצעו מעידות כי לרוב הוא אכן מפענחן‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא תמיד‬
‫כן הדבר‪ ,‬וישנם אף מקרים שבהם כריסטופר מפגין קשיים בפיענוח פעולות דיבור ישירות על אף‬
‫שלא נלוות להן כל משמעויות עקיפות שהן‪.‬‬
‫תגובותיו לפעולות הדיבור המורכבות שלהן נלוו משמעויות עקיפות‪ ,‬הן מעורבות‪ .‬מחד גיסא‪,‬‬
‫ישנם כמה מקרים שבהם כריסטופר מזהה ומפענח את פעולת הדיבור העקיפה‪ .‬מאידך גיסא‪,‬‬
‫ברוב המקרים ניכר כי הוא נתקל בבעיית פיענוח כלשהי‪ .‬במרבית המקרים אמנם לא ניתן לקבוע‬
‫חד משמעית במה מתקשה הגיבור באופן שיטתי‪ ,‬אך ניתן להסיק כי למרות היכולות הפרגמטיות‬
‫א‬
‫שהוא מפגין‪ ,‬הקושי העיקרי שבו הוא נתקל הוא זיהוי עצם קיומן של הכוונות העקיפות‪ .‬מכיוון‬
‫שהוא "נעצר" עוד בשלב התחלתי זה‪ ,‬הוא אינו יכול להמשיך ולפענחן‪.‬‬
‫ניתוח התרגום מעלה כי נמצאו הזחות המשפיעות על העברת הייחוד הלשוני של הדמות‪ .‬ניתן‬
‫לחלק הזחות אלו לשתי קטגוריות‪ :‬הזחות המדגישות מעט יותר את לקותו של הגיבור לעומת‬
‫המקור‪ ,‬והזחות המסוות מעט יותר את לקותו של הגיבור לעומת המקור‪ .‬השוואה בין הדוגמאות‬
‫שנמצאו בכל קטגוריה מעלה כי על אף ההזחות השונות והבדלי התרבויות‪ ,‬נשמר איזון בהעברת‬
‫דפוסי לשונו וייחודו הפרגמטי של הגיבור‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנה הזחה אחת בולטת החוזרת לאורך הספר‬
‫ומתאפיינת בגיוון ובסטייה ממבנה החזרה הלקסיקאלית על הפועל ”‪ “said‬המדווח על פעולת‬
‫הדיבור‪ .‬כאמור‪ ,‬כריסטופר מתקשה בזיהוי‪ ,‬פיענוח וביצוע של פעולות דיבור והזחה זו בתרגום‬
‫פוגמת בהצגת לקותו‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההזחה לפועל ביצועי אחר יוצרת קישוריות מקובלת יותר‪ ,‬כך‬
‫שבתרגום מוצג הגיבור כרהוט יותר‪ ,‬והניסוח מסווה את הלקות שלו‪ .‬בשל מרכזיותה והישנותה‬
‫של הזחה זו‪ ,‬נפגמת במידת מה העברת ייחודו הלשוני של הגיבור בתרגום‪.‬‬
‫ב‬
‫‪ .3‬מבוא‬
‫‪ 3.2‬מטרת המחקר‬
‫בעבודה זו אבחן את דפוסי השיח של דמות המספר ביצירת הספרות ‪The Curious Incident of‬‬
‫‪ the Dog in the Night-Time‬ל‪ ,Mark Haddon-‬ואת דרכי תרגומם לעברית על ידי אהוד תגרי‪.‬‬
‫התנהגותו הלשונית החריגה של גיבור הספר מצביעה על אי‪-‬ציות לנורמות חברתיות ומכאן על‬
‫ייחוד פרגמטי‪ .‬על אף שהדבר אינו מצוין בספר עצמו‪ ,‬על גבי כריכת הספר האחורית נכתב כי‬
‫המספר לוקה בתסמונת אספרגר הנחשבת לאחת מן ההפרעות ההתפתחותיות על הרצף‬
‫האוטיסטי‪ .‬הספרות הקלינית בתחום זה מלמדת‪ ,‬כי חלק ממאפייני התסמונת אכן קשורים‬
‫בלקויות בתחום הפרגמטיקה המתבטאות במגוון ערוצים שונים‪ ,‬החל מדיבור וכלה בתקשורת‬
‫לא‪-‬מילולית (הרחבה על כך בסעיף ‪ .)3.1‬לכן‪ ,‬ניתן לשער כי הגיבור מפגין ייחוד לשוני המעיד על‬
‫חוסר כשירות פרגמטית פעילה וסבילה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מלבד המקרים שבהם ניכרים קשייו‬
‫התקשורתיים המתבטאים בייחוד בביצוע ובפיענוח של פעולות הדיבור‪ ,‬ישנם אף מקרים רבים‬
‫שבהם הוא מסביר את התנהגותו‪ ,‬מוסיף הערות הקשורות בה ולעתים אף מסנגר על עצמו‪ .‬המידע‬
‫הניתן בהסבריו‪ ,‬הערותיו וסינגורו מעיד על כך שהגיבור מודע לקשייו ולמגבלותיו ומכאן מעיד אף‬
‫על כשירות פרגמטית מסוימת‪ ,‬מודעות ללקויותיו ומסוגלות להסביר את צרכיו‪.‬‬
‫חשוב לציין כי הדגש המושם בעבודה על התנהגותו הלשונית של הגיבור ועל לקותו נובעת ממטרת‬
‫המחקר אך אין זו בהכרח הדרך היחידה לקרוא את הספר‪ ,‬שכן בין היתר עולות ממנו סוגיות‬
‫אחרות כגון‪ :‬יחסו הביקורתי של המחבר המשתמע לחברה‪ ,‬הצד הריגשי של ילד החי במשפחה‬
‫פרודה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫על מנת לבחון את ייחודו הפרגמטי של הגיבור‪ ,‬נתמקד בביצוע ובפיענוח של פעולות דיבור ישירות‬
‫ועקיפות על ידו‪ .‬כלומר‪ ,‬נבדוק הן את תהליכי הפרשנות והן את תהליכי הביצוע של הגיבור שבהם‬
‫מתבטאים קשיי הפיענוח ו‪/‬או הביצוע שלו וזאת בהסתמך הן על דבריו של הגיבור המעיד על עצמו‬
‫כבעל לקות‪ ,‬והן על ספרות בשלושה תחומים‪ :‬הפרעות התפתחותיות‪ ,‬סינגור עצמי בקרב בעלי‬
‫לקויות‪ ,‬ופרגמטיקה‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬נבחן את התרגום על פי המודל של האוס‪ ,‬ונבדוק אם ייחודו הלשוני של הגיבור מועבר‬
‫בתרגום‪ .‬ניתוח התרגום יתמקד בהזחות המשליכות על העברת לקותו של הגיבור ויבחן אם ניתן‬
‫לייחס הזחות אלה לאילוצים לשוניים או להבדלים במוסכמות הפרגמטיות בשפת המקור‬
‫(אנגלית) ובשפת היעד (עברית)‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מטרותיו המרכזיות של המחקר הן‪ :‬א‪ .‬לבחון כיצד מתבטאת הייחודיות הפרגמטית‬
‫בלשונו של הגיבור המצהיר על עצמו כבעל לקות‪ .‬בחינה זו תיעשה בהתאם לתיאוריו של הגיבור‬
‫עצמו ובהתאם לספרות בתחום ההפרעות ההתפתחותיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מאחר שהייחוד הפרגמטי של שיח הגיבור הנו חלק בלתי נפרד מאיפיון הדמות‪ ,‬חשוב מאוד‬
‫להעבירו בתרגום אם מעוניינים בתרגום אדקווטי ולכן נבדוק כיצד ייחודיות פרגמטית זו באה‬
‫לידי ביטוי בתרגום לעברית‪ .‬ניתוח התרגום יסתמך על ספרות בשלושה תחומים‪ :‬לשונם של בעלי‬
‫לקויות‪ ,‬פרגמטיקה והערכת התרגום‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 3.3‬תקציר הספר‬
‫הספר מגולל תעלומת מתח שבמרכזה חקירת מקרה רצח של כלב‪ .‬עלילת הספר כתובה בגוף‬
‫ראשון והיא למעשה יומן חקירה שמנהל המספר‪ ,‬כריסטופר בּון‪ ,‬ילד בן חמש עשרה הלוקה‬
‫בהפרעה כלשהי‪ .‬בספר אמנם לא נאמר מפורשות מהי ההפרעה שבה לוקה הגיבור‪ ,‬אך על כריכת‬
‫הספר מצויין כי שמה הוא תסמונת אספרגר‪.‬‬
‫כריסטופר חי עם אביו בעיר סווינדון הנמצאת בחלק הדרום‪-‬מערבי של אנגליה‪ .‬הוא סבור כי אמו‬
‫מתה‪ ,‬משום שכך סיפר לו אביו‪ .‬אולם‪ ,‬בהמשך הספר מתגלה כי אביו שיקר לו וכי אמו חיה‬
‫בלונדון במשך השנתיים האחרונות‪.‬‬
‫באחד הימים‪ ,‬כשכריסטופר חוזר מבית הספר הוא מוצא את גופתו של ולינגטון‪ ,‬כלבה של השכנה‪,‬‬
‫שרוע מגואל בדם בגינה ובגופו נעוץ קלשון‪ .‬גב' שירס‪ ,‬בעלת הכלב‪ ,‬מזעיקה את המשטרה‬
‫וכריסטופר נלקח לחקירה‪ .‬הוא מחליט לפתוח בחקירה משל עצמו למציאת האשם שכן הוא אוהב‬
‫כלבים והוא מאמין כי על הצדק להיעשות‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬במסגרת אחת המטלות שהוא מקבל בבית הספר‪ ,‬עליו לכתוב סיפור‪ .‬הוא מחליט לכתוב‬
‫על תעלומת רצח‪ ,‬שכן זהו סוג הספרים שהוא עצמו אוהב לקרוא‪ .‬הוא אף מספר לקוראים כי הוא‬
‫מתקשה לדמיין דברים שלא קרו לו ומשום כך הוא מעוניין לכתוב על חוויותיו שלו‪ .‬מכיוון שהוא‬
‫אינו מכיר אף מקרה אמיתי של אדם שנרצח‪ ,‬הוא מחליט לכתוב על תעלומת מותו של ולינגטון‪.‬‬
‫הוא מתעד את החקירה שהוא מנהל ביומנו‪ ,‬שאותו הוא מכתיר בשם "המקרה המוזר של הכלב‬
‫בשעת לילה"‪ .‬שם זה‪ ,‬שהוא אף שמו של הספר‪ ,‬נבחר בשל היותו הערה שהעיר הבלש הספרותי‬
‫הנערץ על כריסטופר‪ ,‬שרלוק הולמס‪ ,‬בסיפור "כתם כסף" לסר ארתור קונן דויל משנת ‪.1893‬‬
‫ממסכת החקירה שהוא מתעד ביומנו נגלים מאפיייני לקותו המתבטאים בקשיים שבהם הוא‬
‫נתקל בניסיונו לפענח את העולם הסובב אותו‪.‬‬
‫‪ 3.4‬סוגיות מתודולוגיות‬
‫הסוגיה המתודולוגית הראשונה קשורה בבחירת התורה הפרגמטית שלפיה ניתחנו את קטעי‬
‫השיח‪ .‬בחירת הקטעים נעשתה בשני שלבים‪ :‬בשלב הראשון הבאנו את כל הקטעים שבהם מוסיף‬
‫הגיבור הערות על אודות התנהגותו‪ ,‬מסביר אותה או מסנגר על לקותו‪ ,‬והודגשו הקשיים שעליהם‬
‫הוא מעיד‪ .‬בשלב השני‪ ,‬בחרנו את כל המקרים שבהם הגיבור משוחח עם דמות כלשהי ומהשיחה‬
‫ביניהם עולה כי ישנה בעיית פיענוח או ביצוע כלשהי‪ .‬קטעים אלו נבחרו משום שרצינו להשוות בין‬
‫מאפייני לשונו של הגיבור‪ ,‬ובין הדברים שהוא מעיד על עצמו‪.‬‬
‫על מנת לנתח את קטעי השיח המעידים על בעיית פיענוח או ביצוע‪ ,‬יש לבחור את התיאוריה‬
‫הפרגמטית שבאמצעותה ניתן יהיה להצביע על הקושי של הגיבור‪ ,‬להסביר ממה הוא נובע ולחפש‬
‫מכנה משותף שיאחד בין המקרים‪ .‬נסיונות רבים לניתוח הקטעים על‪-‬פי המודל של דסקל וויצמן‬
‫(דסקל וויצמן‪ )Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal, 1991; 1990 ,‬בלבד‪ ,‬או‬
‫על פי עקרון שיתוף הפעולה של גרייס (‪ )Grice, 1975‬בלבד הראו כי לרוב הניתוח לא היה ממצה‪,‬‬
‫או שהיה הסברתי או תיאורי בעיקרו‪ .‬כל זאת‪ ,‬עד שלבסוף החלטנו להתמקד בניתוח פעולות‬
‫דיבור על פי התיאוריה של סרל (‪ ,)Searle, 1975‬ולהבחין בין הכוח האילוקוציוני של פעולת‬
‫‪2‬‬
‫הדיבור והתוכן הפרופוזיציוני שלה וכן להבחין במקרים שבהם פעולת הדיבור היא עקיפה ולא‬
‫ישירה‪ ,‬כלומר‪ ,‬שישנם כמה כוחות אילוקוציוניים ו‪/‬או כמה תכנים פרופוזיציוניים למבע‪.‬‬
‫נוסף לתיאוריה של סרל (‪ ,)Searle, 1975‬שילבנו בתהליך הניתוח אף את המודל של דסקל וויצמן‬
‫(דסקל וויצמן‪ )Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal, 1991; 1990 ,‬וכן את‬
‫עקרון שיתוף הפעולה של גרייס (‪ ,)Grice, 1975‬כך שהתקבלה מסגרת תיאורטית רחבה דיה‬
‫שבאמצעותה ניתן היה לייחס משמעויות וכוונות למבעים מתוך התחשבות הן בהקשר ובידע‬
‫הלשוני למבע‪ ,‬והן במוסכמות השיח בין דוברים‪.‬‬
‫ניתוח הקטעים כלל התייחסות לדרך שבה מפרשים הדוברים זה את דברי האחר‪ ,‬התייחסות לסך‬
‫המשמעויות העשויות להתקבל בהקשר הנתון וכן התייחסות לקשיים שעליהם מעיד הגיבור עצמו‬
‫אשר מתבטאים בלשונו‪ .‬ניתוח הקטעים איפשר למעשה לאפיין את התנהגותו הלשונית החריגה‬
‫של של הגיבור שהתבטאה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בקשיים בביצוע ו‪/‬או בפיענוח פעולות דיבור ישירות‬
‫ועקיפות‪.‬‬
‫סוגיות מתודולוגית אחרות‪ ,‬קשורות בעותקי המקור והתרגום‪ .‬חיפוש התרגום לספר העלה כי‬
‫הוצאת כנרת זמורה‪-‬ביתן דביר הוציאה לאור תרגום זה בשתי מהדורות‪ ,‬למבוגרים ולנוער‪.‬‬
‫על מנת לעמוד על ההבדלים שבין המהדורות‪ ,‬פניתי להוצאה עצמה‪ .‬התשובה שקיבלתי הייתה‬
‫זהה לזו שנמסרה לי בחנות הספרים שבה רכשתי את התרגום‪ ,‬והיא ששני התרגומים זהים‪.‬‬
‫ההבדל היחיד שישנו בין המהדורות הוא עיצוב הכריכה‪ ,‬בטקסט עצמו לא נעשו כל שינויים‪.‬‬
‫הסיבה לכך היא שעיצוב הכריכה הרתיע את בני הנוער‪ .‬הכריכה למבוגרים עוצבה בצבע שחור‬
‫ועליו איור של משוואה כשהנעלמים המוצבים במונה הם אנשים ובמכנה ישנו כלב (תמונה ‪4‬‬
‫בנספח)‪ .‬כריכה זו הרתיעה קונים פוטנציאלים בגיל הנעורים ולכן ערכה ההוצאה שינוי עיצובי כדי‬
‫להתאים את הכריכה לקהל יעד נוסף‪ ,‬בני נוער‪ .‬על גבי הכריכה לבני הנוער המעוצבת בצבעים‬
‫בהירים יותר‪ ,‬ישנו איור ידידותי של כלב נובח היושב על דשא‪ ,‬ובתחתית הכריכה נכתב‪" :‬הטקסט‬
‫המלא – מהדורה לנוער" (תמונה ‪ 5‬בנספח)‪.‬‬
‫סוגיה מתודולוגית נוספת שבה נתקלתי קשורה במהדורת המקור‪ .‬ברשותי היו שני עותקים של‬
‫הספר בשפת המקור אך עיצוב כריכתם היה שונה‪ ,‬וכן מקום הוצאתם‪ .‬אחד מהם ראה אור‬
‫בבריטניה (תמונה ‪ 1‬בנספח) והשני בארה"ב (תמונה ‪ 2‬בנספח)‪ .‬כשהשוויתי אקראית בין שני עותקי‬
‫המקור מצאתי כי הטקסט היה זהה אך היו הבדלים בפיסוק‪ ,‬בעימוד ובמקום מסוים שבו הופיע‬
‫מחירו של הכרטיס לרכבת ללונדון‪ ,‬היו הבדלים בסכומים הנקובים‪ £17 :‬בעותק שהודפס‬
‫בבריטניה ו‪ £32-‬בעותק שהודפס בארה"ב‪.‬‬
‫על מנת לוודא מה היה העותק ששימש כמקור לתרגום בעברית‪ ,‬פניתי למתרגם‪ ,‬מר אהוד תגרי‪,‬‬
‫שאישש את השערתי לפיה התרגום בעברית בוצע מן העותק שהודפס בבריטניה‪.‬‬
‫גם במקרה זה ניסיתי לעמוד על הסיבות להבדלים שבין העותקים‪ .‬ההוצאה בעלת הזכויות לספר‬
‫בבריטניה היא חברה בשם‪ ,The Random House Group :‬הממוקמת בלונדון‪ .‬לחברה ארבע‬
‫חברות‪-‬בת ברחבי העולם‪ :‬ניו זילנד‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬הודו ודרום אפריקה‪ .‬החברות עובדות עם ‪36‬‬
‫מו"לים אינדיוידואלים מאזורים שונים כשלכל אחד מהם סגנון ייחודי משלו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫נוסף לכל זאת‪ ,‬לחברה יש חברת‪-‬בת נוספת בארצות הברית‪ ,‬אך זוהי חברה המנוהלת באופן‬
‫עצמאי וממוקמת בניו יורק‪ .‬העותק השני שבידי הודפס על ידי הוצאה זו ומכאן שההבדלים‬
‫בעיצוב הכריכה‪ ,‬בפיסוק ובעימוד‪ ,‬נבעו מבחירות של עורך אחר לספר‪.‬‬
‫אגב חיפוש זה‪ ,‬נמצא כי אף באנגלית יצא הספר בשתי מהדורות‪ ,‬לילדים (תמונה ‪ 3‬בנספח)‬
‫ולמבוגרים (תמונה ‪ 1‬בנספח)‪ .‬גם הפעם פניתי להוצאה‪ ,‬הפעם ל‪Random House Group -‬‬
‫ותשובתם הייתה זהה לזו של ההוצאה הישראלית‪ ,‬השינויים הם בכריכת הספר בלבד‪.‬‬
‫היות שהתרגום בעברית בוצע מן העותק שהודפס בבריטניה‪ ,‬השתמשתי בו לצורך עבודה זו ולא‬
‫בעותק שהודפס בארה"ב‪ .‬לצורך מחקר עתידי יהיה מעניין להשוות בין עותקי המקור שהודפסו‬
‫במקומות שונים ולראות אם שינויי העריכה שנעשו משליכים על העברת ייחודו הלשוני של‬
‫כריסטופר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .4‬סקירת ספרות‬
‫‪ 4.2‬אוטיזם ותסמונת אספרגר‬
‫המונח אוטיזם משמש לתיאור הפרעה התפתחותית המכונה בדרך כלל אוטיזם של הגיל הרך‬
‫(‪ )Early Infantile Autism‬או אוטיזם ילדות מוקדמת (‪ .)Early Childhood Autism‬אוטיזם‬
‫תואר לראשונה על ידי ליאו קאנר (‪ (Leo Kanner, 1943‬שפירסם את מחקרו בארה"ב ב‪1943-‬‬
‫וקרא לתסמונת ‪ . Early Infantile Autism‬במאמר זה הוא תיאר את התסמונת אך רק מאוחר‬
‫יותר (‪ )Kanner & Eisenberg, 1956‬הוא פירט את הקריטריונים האיבחוניים ומתוכם ציין‬
‫שניים כעיקריים‪ :‬התבודדות והיעדר מגע חברתי‪ ,‬נטיה כפייתית לחזרה על פעולות ושמירה על‬
‫סדר מסוים‪.‬‬
‫שנה לאחר שיצא מחקרו של קאנר‪ ,‬פורסם בגרמניה מאמרו של הנס אספרגר ( ‪Hans Asperger,‬‬
‫‪ ,)1944‬רופא ילדים אוסטרי‪ ,‬שקרא לתסמונת שחקר "‪ ."Autistic Psychopathy‬במסגרת עבודתו‬
‫הוא טיפל בילדים בעלי קשיים בהשתלבות חברתית ומצא כי הם התקשו להשתמש בשפה בהקשר‬
‫חברתי‪ ,‬וכן גילו יכולת מוגבלת לפענח ולהשתמש במחוות גופניות ובהבעות פנים‪ .‬מחקרו של‬
‫אספרגר נכתב בגרמנית ופורסם לקראת סוף מלחמת העולם השניה ועל כן הגיע לקהל קוראים‬
‫מצומצם בלבד‪ .‬רק בשנות השמונים תורגם מאמרו לראשונה לאנגלית וצוטט על ידי לורנה ווינג‬
‫(‪ )Lorna Wing, 1981‬וכך הפך נגיש לקהל הרחב‪ .‬נוצרה תחושה בקרב החוקרים כי השם שבחר‪,‬‬
‫"‪ "Autistic Psychopathy‬נשמע שלילי מדי‪ ,‬ולכן הוצע השם "תסמונת אספרגר"‪ ,‬כחלופה‬
‫מקובלת יותר (קומין‪ ,‬ליץ' וסטיבנסון‪.)8-7 :2001,‬‬
‫הן קאנר והן אספרגר נסמכו על מחקרו של בלוילר (‪ )Bleuler, 1911‬שטבע לראשונה את המונח‬
‫אוטיזם‪ .‬אולם‪ ,‬בלוילר השתמש במונח לתיאור סכיזופרנים שבין היתר חדלו לקחת חלק בעולם‬
‫החברתי‪ .‬קאנר‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מצא כי אוטיזם של הגיל הרך דומה לסכיזופרניה בחלק‬
‫מהתסמינים אולם הוא מדגיש כי הילדים שחקר מעולם לא נטלו חלק בעולם החברתי‪ .‬אספרגר‬
‫בניגוד לקאנר‪ ,‬אינו מוצא דמיון בין התסמינים של סכיזופרניה ובין התסמינים שאבחן אצל‬
‫הילדים שבדק‪ .‬הוא מתייחס למונח אוטיזם כמתאר הפרעה בתקשורת אשר מתבטאת בצורתה‬
‫הקיצונית ביותר בקרב הלוקים בסכיזופרניה‪ .‬לשיטתו‪ ,‬הפרעה זו נוכחת מלכתחילה בקרב הילדים‬
‫שבדק ומגבילה את יכולתם לתקשר (‪.)Simpson, 2004: 28-29‬‬
‫בעקבות פרסומיו של קאנר על האוטיזם נערך מחקר רב במהלך השנים וזאת בניגוד למאמרו של‬
‫אספרגר שהיה כמעט בלתי ידוע במשך זמן רב‪ .‬ווינג וגולד (‪ ,)Wing & Gould, 1979‬ערכו מחקר‬
‫במחוז קיימברוול בלונדון‪ ,‬ובדקו ילדים עד גיל ‪ ,15‬בעלי לקויות שונות‪ ,‬במטרה לזהות אוטיזם של‬
‫הגיל הרך‪ .‬הן מצאו כי ניתן לאבחן את הקשיים המאפיינים את האוטיזם כ"שלישייה של לקויות"‬
‫)"‪ ("triad of impairments‬ואף הדגישו את האופי החברתי של לקויות אלה‪:‬‬
‫‪ .1‬ליקויים באינטראקציה חברתית‬
‫‪ .2‬ליקויים בתקשורת חברתית‬
‫‪ .3‬ליקויים בדמיון חברתי‪ ,‬גמישות מחשבה ומשחקי דמיון‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הן מצאו כי ילדים רבים לא ענו על המאפיינים שתיאר קאנר כאוטיזם ילדות מוקדמת‪ ,‬אך למרות‬
‫זאת הם הפגינו קשיים בתחומי שלישיית הלקויות (‪ .)Wing & Gould, 1979‬הדבר גרם לווינג‬
‫(‪ )Wing, 1981‬להשתמש במונח "רצף אוטיסטי" ("‪ )"autistic continuum‬ומאוחר יותר ( ‪Wing,‬‬
‫‪ ,)1996‬במונח "הספקטרום האוטיסטי" כך שניתן יהיה להגדיר את התופעה בצורה רחבה יותר‬
‫תוך התבססות על שלישיית הלקויות‪.‬‬
‫ווינג (‪ ,)Wing, 1981, 1991‬אף השוותה בין מחקרו של אספרגר למחקריו של קאנר ומצאה כי‬
‫ישנן נקודות דמיון רבות בין המאפיינים שתיארו שני החוקרים‪ .‬אולם‪ ,‬ההבדל העיקרי היה‬
‫שהילדים שתיאר אספרגר למדו ושלטו בחוקי הדקדוק בשפה בעוד שהילדים שתיאר קאנר לא‬
‫עשו כן‪ .‬בשל כך‪ ,‬תסמונת אספרגר נחשבת אף היא לאחת מן ההפרעות ההתפתחותיות על הרצף‬
‫האוטיסטי‪ ,‬אם כי עד היום הדעות חלוקות באשר למידת הקשר שבין אוטיזם לתסמונת אספרגר‪,‬‬
‫וכן לאבחנה שבין תסמיני שתי ההפרעות (‪.)Wing, 1981: 115‬‬
‫בעבודה זו אתמקד בפן הלשוני‪-‬פרגמטי ולא אעסוק בהבחנה בין אוטיזם לאספרגר‪.‬‬
‫‪ 4.2.2‬תסמונת אספרגר ‪ -‬מאפיינים קליניים‬
‫אספרגר הבחין כי התסמונת נפוצה יותר בבנים מאשר בבנות‪ .‬הוא האמין כי התסמונת מעולם לא‬
‫זוהתה בינקות‪ ,‬ובדרך כלל לא לפני גיל שלוש ואף מאוחר יותר (‪ .)Wing, 1981‬במחקרה‪ ,‬ווינג‬
‫(‪ )Wing, 1981‬מתבססת על תיאורו של אספרגר את התסמונת וכן על המאפיינים שמצאה בקרב‬
‫‪ 34‬נבדקים בין הגילאים ‪ ,35-5‬שהיא עצמה בחנה ואבחנה‪ .‬היא מתארת במאמרה את מאפייני‬
‫התסמונת הכוללים‪ ,‬על פי החלוקה לקטגוריות הבאות‪ :‬דיבור; תקשורת לא מילולית;‬
‫אינטראקציה חברתית; פעילויות חוזרות ונשנות והתנגדות לשינויים; קואורדינציה מוטורית;‬
‫כישורים ותחומי עניין; וחוויות בבית הספר (‪.)Wing, 1981:116‬‬
‫דיבור‬
‫הילדים לרוב לומדים לדבר בגיל נורמלי‪ ,‬אולם ייתכן וההליכה תתעכב‪ .‬הם רוכשים שליטה מלאה‬
‫בדקדוק‪ ,‬אולם ייתכן שיגלו קושי בשימוש נכון בכינויי‪-‬שם שיתבטא בהחלפת הגוף השני או‬
‫השלישי בגוף ראשון‪ .‬תוכן הדיבור חריג‪ ,‬נוטה לפדנטיות ומורכב ממלל ארוך על נושאים מועדפים‪.‬‬
‫לעתים מילה או ביטוי חוזרים שוב ושוב בצורה סטריאוטיפית וייתכן כי הילד‪/‬המבוגר אף ימציא‬
‫מילים‪ .‬בדיחות מילוליות מרומזות אינן מובנות אך ייתכן כי הומור מילולי פשוט כן יובן ( ‪Wing,‬‬
‫‪.)1981: 116‬‬
‫תקשורת לא‪-‬מילולית‬
‫ישנם היבטים של תקשורת לא‪-‬מילולית שאף הם מושפעים מהתסמונת‪ ,‬כגון‪ :‬מיעוט בהבעות‬
‫פנים מלבד הפגנת רגשות עזים כגון כעס או אומללות; האינטונציה נוטה להיות מונוטונית או‬
‫מוגזמת; המחוות הגופניות מוגבלות או מגושמות כך שאינן תואמות לדיבור שאותו הן מלוות;‬
‫פענוח של המחוות והבעות הפנים של אחרים מוגבל‪ ,‬וכן ייתכן כי מי שלוקה בתסמונת אספרגר‬
‫אף יתעלם מהסימנים הלא‪-‬מילוליים או לא יפרשם נכונה (‪.)Wing, 1981:116‬‬
‫‪6‬‬
‫אינטראקציה חברתית‬
‫אחד המאפיינים הבולטים הוא לקות באינטראקציה החברתית‪ .‬הלוקים באספרגר מתקשים‬
‫להבין ולהשתמש בחוקים המושלים בהתנהגות החברתית‪ .‬חוקים אלה אינם כתובים ואינם‬
‫מפורשים‪ ,‬הם מורכבים‪ ,‬משתנים תכופות ומשפיעים על הדיבור‪ ,‬מחוות‪ ,‬יציבה‪ ,‬תנועה‪ ,‬קשר עין‪,‬‬
‫בחירת בגדים‪ ,‬קרבה לאחרים והיבטים נוספים רבים של ההתנהגות‪ .‬דרגת המיומנות בתחום זה‬
‫בקרב אנשים נורמלים גמישה אף היא‪ ,‬אך בקרב הלוקים באספרגר‪ ,‬דרגת המיומנות מצויה הרבה‬
‫מחוץ לטווח הנורמלי‪ .‬התנהגותם החברתית מוזרה ותמימה‪ .‬ייתכן ויהיו מודעים לקשייהם ואף‬
‫ישאפו להתגבר עליהם‪ ,‬אך יעשו זאת בדרכים שאינן הולמות‪ .‬הם חסרים את הידע האינטואיטיבי‬
‫להתאים את פניותיהם ותגובותיהם לצרכיהם ולאישיותם של אחרים‪ .‬חלק מהלוקים באספרגר‬
‫יגלו רגישות רבה מדי לביקורת וחשדנות כלפי אחרים‪ .‬לחלק קטן מהם תהיה היסטוריה של‬
‫התנהגויות מוזרות ואנטי‪-‬חברתיות כתוצאה מהיעדר האמפתיה שלהם (‪.)Wing, 1981:116‬‬
‫פעילויות חוזרות ונשנות והתנגדות לשינויים‬
‫ילדים הלוקים באספרגר מפגינים הנאה‪ ,‬העולה על זו של בני גילם שאינם לוקים בתסמונת‪,‬‬
‫מפעילות של סיבוב חפצים וצפייה בתנועתם עד לעצירה‪ .‬הם נוטים להיקשר לחפצים מסויימים‬
‫והופכים אומללים כשהם נמצאים במקומות שאינם מוכרים (‪.)Wing, 1981:116‬‬
‫קואורדינציה מוטורית‬
‫התנועות המוטוריות הגסות של הלוקים בתסמונת הן מגושמות ולא מתואמות והיציבה נראית‬
‫מוזרה‪ .‬רוב הלוקים בתסמונת אינם מפגינים כישורים במשחקים הכרוכים בהפגנת יכולת‬
‫מוטורית ולעתים קשיים אלה משפיעים על יכולתם לכתוב או לצייר (‪.)Wing, 1981:117‬‬
‫כישורים ותחומי עניין‬
‫לרוב‪ ,‬ללוקים בתסמונת אספרגר יהיו אף כישורים ולא רק לקויות‪ .‬יש להם יכולת שינון יוצאת‬
‫דופן והם מפתחים עניין גובר בתחום אחד או שניים‪ ,‬כגון‪ :‬אסטרונומיה‪ ,‬גיאולוגיה‪ ,‬היסטוריה‪,‬‬
‫לוח זמנים של כלי תחבורה‪ ,‬בעלי חיים פרה‪-‬הסטוריים וכן הלאה‪ ,‬עד כי לא יתעניינו בדבר זולת‬
‫אלה‪ .‬הם קולטים כל פיסת מידע אפשרית הנוגעת לתחומי עניין אלה ומדברים עליהם ארוכות‪,‬‬
‫בין אם המאזין מתעניין בכך או לא‪ .‬הם מצטיינים במשחקי לוח המצריכים יכולת שינון טובה‪,‬‬
‫כגון שחמט‪ ,‬וחלקם אף יפגינו כישרון מוזיקלי (‪.)Wing, 1981:117‬‬
‫חוויות בבית הספר‬
‫השילוב בין הליקויים בתחומים החברתיים והתקשורתיים ובין הכישורים המיוחדים של הלוקים‬
‫באספרגר יוצר רושם של חריגות מיוחדת‪ .‬ייתכן שהילדים הלוקים בתסמונת יסבלו מהטרדות‬
‫רבות בבית הספר ויהפכו כתוצאה מכך לחרדתיים ופחדנים‪ .‬אחרים יתבלטו בכישוריהם יוצאי‬
‫הדופן אך עדייין לא יחשבו לתלמידים טובים בשל נטייתם להתמקד בתחומי עניין צרים ולא‬
‫בהוראותיו של המורה‪ .‬רבים מהלוקים באספרגר יהיו מודעים בשלב כזה או אחר לחריגותם‪,‬‬
‫בייחוד ככל שיתקרבו לגיל ההתבגרות (‪.)Wing, 1981:117‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 4.2.3‬תסמונת אספרגר והיבטים פרגמטיים‬
‫העבודה מתמקדת בהיבטים הפרגמטיים של התסמונת ולכן נסקרו מחקרים שנעשו בתחום‬
‫הפרגמטיקה ומיומנויות השפה אצל הלוקים בתסמונת‪ .‬מחקרים אלו בדקו את הקשיים‬
‫והליקויים הפרגמטיים בשפה בקרב מבוגרים וילדים הלוקים בתסמונת‪.‬‬
‫טנטם (‪ )Tantam, 1988; 252‬טען כי מאפייני התסמונת הייחודיים לתסמונת אספרגר ולא‬
‫לאוטיזם הם‪ :‬שימוש שוטף בשפה אך קושי בהתאמה לנסיבות חברתיות שונות או לצרכיהם של‬
‫שומעים שונים‪ ,‬רצון להיות חברותיים אך אי הצלחה ליצור קשרים עם עמיתים‪ ,‬מגושמות חריגה‪,‬‬
‫תחומי עניין ייחודיים ולקויות בולטות בהבעתיות הלא מילולית המשליכות על טון הדיבור‪,‬‬
‫הבעות הפנים‪ ,‬מחוות‪ ,‬מבטים ויציבה‪ .‬במחקר שערך בקרב מבוגרים (‪ )Tantam, 1991‬הוא מצא‬
‫כי ‪ 67%‬מהנבדקים הפגינו ליקויים פרגמטיים‪ .‬סוגי הליקויים שנבדקו‪ :‬בחירת נושא‪ ,‬חוסר יכולת‬
‫להגיב בהתאם למוסכמות החברתיות ותקשורת לא מילולית לקויה המאופיינת בהיעדר הבעות‬
‫ופרוזודיה שאינה הולמת את הסיטואציה‪.‬‬
‫האפה (‪ )Happé, 1991:239‬מציעה כי הלוקים באספרגר מפגינים ליקוי בתקשורת וכי ניתן‬
‫להשתמש בתיאוריית הרלוונטיות של ספרבר ווילסון (‪ )Sperber & Wilson, 1986‬כמסגרת‬
‫להבנת ליקוי זה‪ .‬היא מנסה להסביר באמצעות תאוריה זו את קשייהם של הלוקים באספרגר‬
‫לפענוח דיבור לא מילולי‪ ,‬כגון אירוניה‪ ,‬דימויים ומטאפורות‪ .‬היא טוענת כי דימויים ניתנים‬
‫להבנה במישור המילולי בלבד‪ ,‬ולכן הלוקים באספרגר יכולים להבינם‪ .‬ואכן‪ ,‬היא מצאה דוגמאות‬
‫להבנת דימויים בכתביהם של נבדקיה‪ .‬מטאפורות לעומת זאת‪ ,‬דורשות הבנת מה של כוונות‪ ,‬ולכן‬
‫הלוקים באספרגר אינם יכולים להבינן במלואן או בצורה נאותה‪ .‬ואכן‪ ,‬היא מצאה מעט דוגמאות‬
‫להן בכתביהם של נבדקיה כאשר בכולן השימוש בהן היה לקוי ו‪/‬או מילולי ‪ .‬ולבסוף‪ ,‬האירוניה‬
‫היא התובענית מכולם‪ ,‬שכן היא דורשת כישורים לעיבוד תקשורת היסקית המחייבת הבנת‬
‫כוונות‪ .‬ואכן לא נמצאו דוגמאות לשימוש באירוניה באף אחד מכתביהם של נבדקיה (‪1991: 237-‬‬
‫‪.)Happé, 238‬‬
‫אדאמס‪ ,‬גרין‪ ,‬גילקריסט וקוקס (‪ ,)2002‬חקרו את הקשיים המתבטאים בשימושי השפה של‬
‫ילדים בני ‪ 19-11‬הלוקים בתסמונת אספרגר בהשוואה לקבוצת ביקורת שהכילה ילדים באותם‬
‫גילאים בעלי הפרעות התנהגותיות‪ .‬הם ניתחו קטעים משיחות שניהלו הילדים עם מבוגרים‪ ,‬אשר‬
‫הוקלטו ותומללו והתמקדו בנושאים חברתיים‪-‬ריגשיים ‪(Adams, Green, Gilchrist & Cox,‬‬
‫)‪ .2002; 681‬הם מצאו כי שתי הקבוצות תפקדו באופן דומה מבחינת היכולת להגיב על שאלות‬
‫ועל הערות‪ .‬אולם‪ ,‬לקבוצת הילדים הלוקים בתסמונת אספרגר היו יותר תגובות בעייתיות‬
‫מבחינה פרגמטית (חוסר תגובה‪ ,‬תגובות שאינן הולמות את ההקשר‪ ,‬או תגובות שאינן מתחשבות‬
‫במידע שניתן קודם לכן)‪ ,‬מאשר לקבוצת הביקורת‪(Adams, Green, Gilchrist & Cox, 2002; .‬‬
‫)‪.686‬‬
‫כשר ומלכסון (‪ )2003‬מציעים כי הליקוי המרכזי באוטיזם הוא בתחום הפרגמטיקה של השפה‬
‫ולא בתחום התקשורת‪ ,‬הרחב הרבה יותר‪ .‬לשיטתם‪ ,‬ניתן להסביר ליקוי זה על ידי הפרגמטיקה‬
‫המודולרית של השפה בהתבסס על המודל של כשר (כשר ומלכסון‪ .)9 :2003 ,‬הם סוקרים הגדרות‬
‫וסיווגים קודמים של ההפרעה ומנסים להסביר את הליקויים המרכזיים באוטיזם כפי שהם‬
‫מוצגים ב‪,)The Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders( DSM-IV-‬‬
‫‪8‬‬
‫באמצעות מסגרת תיאורטית של הפרגמטיקה של השפה‪ .‬לפי מסגרת זו‪ ,‬הליקויים המרכזיים‬
‫מנותחים במונחים של הידע הפרגמטי הנדרש עבור התחומים הפרגמטיים השונים‪ .‬ידע זה‬
‫מתחלק לחמישה סוגים‪ :‬פרגמטיקה גרעינית‪ ,‬ידע של סוגי פעולות דיבור בסיסיות; פרגמטיקה‬
‫של הגרעין המועצמת‪ ,‬הידע של כל מערכות החוקים השולטות ב"דברים שניתן לבצע במילים"‪,‬‬
‫שאינן פעולות דיבור בסיסיות; פרגמטיקה של אינטארקציה בשיח‪ ,‬הידע הפרגמטי השולט‬
‫באספקטים בסיסיים של השיחה‪ ,‬כגון "לקיחת תור"; פרגמטיקה מרכזית‪ ,‬ידע המתייחס‬
‫למערכות קוגניטיביות כלליות ולשימוש בהן בשפה; ופרגמטיקה של הממשק‪ ,‬הידע המאפשר‬
‫אינטגרציה של נתונים מהערוץ הלשוני יחד עם נתונים מערוצים אחרים‪ .‬לבסוף הם משערים כי‬
‫ניתן להסביר ולאפיין כל תופעה בתחום האוטיזם במסגרת התיאורטית שהציעו‪.‬‬
‫קאמינגז (‪ )Cummings, 2007‬טוענת כי הגדרתה של הפרגמטיקה שנויה במחלוקת מאז ומתמיד‬
‫ובעקבות זאת ישנה אי ודאות בכל הקשור להגדרת התופעות הלשוניות המשתייכות אליה‪ .‬היא‬
‫מציינת כי בעשרים השנים האחרונות בוצע מחקר לשוני קליני ענף בתחום הפרגמטיקה וכי‬
‫מחקרים רבים טוענים כי גילו ליקויים פרגמטיים משמעותיים באוכלוסיות של ילדים ובוגרים‬
‫(‪ .)Cummings, 2007; 398‬היא בוחנת מקרוב חלק ממחקרים אלה‪ ,‬וטוענת כי הם אינם‬
‫מדייקים באיפיונן של התופעות הפרגמטיות לכאורה שבהן הם מתמקדים‪ .‬הם נסמכים על‬
‫הגדרות לא נכונות של תופעות אלו ובעקבות זאת‪ ,‬ליקויים פרגמטיים רבים (כגון‪ ,‬התנהגות לא‬
‫מילולית‪ ,‬ייחוס כוונות תקשורתיות במקרים שאין כלל כוונות כאלה‪ ,‬וסילוף תפיסת ההקשר‬
‫בפיענוח פרגמטי)‪ ,‬שזוהו ונבחנו על ידי חוקרים קליניים‪ ,‬אינם ליקויים פרגמטיים אחרי הכל‬
‫(‪ .)Cummings, 2007; 409‬לכך יש השלכות על ההערכה והטיפול בלקויות פרגמטיות אלה שכן‬
‫ההערכות המשמשות ככלי לזיהוי לקויות פרגמטיות אינן מדוייקות ואין קונצנזוס בקרב‬
‫החוקרים והקלינאים על הדרך שבה יש לטפל בהן (‪ .)Cummings, 2007; 418‬לבסוף‪ ,‬מציעה‬
‫קאמינגז קריטריונים שיהוו בסיס רציונלי למחקר עתידי בתחום הפרגמטיקה‪ :‬א‪ .‬השפה צריכה‬
‫להיות חלק מרכזי מהדיון בפרגמטיקה‪ .‬ב‪.‬הסקת מסקנות היא חלק בלתי נפרד מהפרגמטיקה‬
‫בשפה‪ .‬ג‪ .‬הפרגמטיקה זקוקה לעיקרון החסד (‪ )principle of charity‬שאותו ניתן ליישם על‬
‫תהליכי ניתוח שונים ולא רק על תהליכי פענוח‪ .‬הוא חל על יצירתן של הנחות יסוד החסרות לצורך‬
‫הבנייתו של הטיעון‪ .‬ד‪ .‬הפרגמטיקה כרוכה תמיד בכוונה לתקשר (‪.)Cummings, 2007; 423‬‬
‫בעבודתי אני מעוניינת לבחון את התנהגותו הלשונית של גיבור הספר הלוקה באספרגר‪ ,‬לאור‬
‫הדיונים בספרות על כשירות פרגמטית פעילה וסבילה וכן את דרכי העברת פעולות הדיבור‬
‫הייחודיות לו לעברית‪.‬‬
‫‪ 4.3‬סינגור עצמי‬
‫גיבור הספר מודע למגבלות שלו ולקשיים שמהם הוא סובל והוא אף מסביר מדי פעם את‬
‫התנהגותו‪ ,‬ומפרט את הדברים שאינו מבין‪ .‬לפי קוזמינסקי (‪ )2004: 9‬זהו סינגור עצמי‪ ,‬כלומר‬
‫"פעולה המבטאת הכוונה עצמית באמצעותה האדם מדבר בעד עצמו ומייצג את האינטרסים‬
‫האישיים שלו בפני הזולת‪ .‬במהלך הסינגור העצמי האדם משמיע את קולו‪ ,‬מגן על זכויותיו‬
‫ומבטיח שיסופקו לו השרותים המתאימים במסגרות השונות"‪ .‬סינגור עצמי אישי הוא "תהליך‬
‫של התפתחות האדם שבאמצעותו הפרט רוכש ביטחון ויכולת לבטא את הרגשות והשאיפות שלו‬
‫‪9‬‬
‫ואת המחויבות האישית שלו לקחת אחריות על חייו" (קוזמינסקי‪ ,18 ;2004 ,‬בעקבות ‪Simons,‬‬
‫‪.)1995‬‬
‫‪ 4.3.2‬בעלי לקויות וסינגור עצמי‬
‫לפי "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות התשנ"ח ‪ "1998‬מוגדרת אוכלוסיית היעד‪ ,‬בעלי‬
‫לקויות‪ ,‬כ"אדם עם לקות פיזית‪ ,‬נפשית או שכלית לרבות קוגנטיבית‪ ,‬קבועה או זמנית‪ ,‬אשר‬
‫בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים"‪ .‬חוק זה‬
‫קובע כי "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה לזכויות אלה מושתתות על‬
‫ההכרה בעקרון השוויון‪ ,‬על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות‪ ".‬מטרת‬
‫חוק זה היא להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות ו"לתת מענה הולם לצרכיו כך שיוכל‬
‫לחיות את חייו בעצמאות ובכבוד תוך מיצוי יכולותיו" (קוזמינסקי‪.)83 ;2004 ,‬‬
‫סינגור עצמי של אנשים עם מוגבלויות מתייחס לפעולות של הבעת מחשבות או רגשות בדרך‬
‫אסרטיבית‪ ,‬ליכולת לבחור ולהחליט‪ ,‬לידיעה הברורה של אדם לגבי זכויותיו וליכולתיו ליצור‬
‫שינוי בחייו (קוזמינסקי‪ ,17 ;2004 ,‬בעקבות ‪.)Stucliffe & Simons, 1993‬‬
‫‪ 4.3.3‬הכוונה עצמית ובעלי לקויות‬
‫המונח "הכוונה עצמית" מתייחס לנכונותו של אדם לקחת אחריות על מטרותיו האישיות‪ ,‬הישגיו‬
‫וכשלונותיו‪ .‬לרוב‪ ,‬מתייחס המושג לאנשים ה"יכולים לבחון אפשרויות ולקבל החלטות‬
‫מתאימות" (קוזמינסקי‪ ;27 :2004 ,‬בעקבות ‪ .(Schloss, Alper & Jayne, 1993‬ישנן כמה‬
‫הגדרות של הכוונה עצמית לאנשים עם מוגבלויות‪ .‬חלקן רואות בהכוונה עצמית אוסף של‬
‫התנהגויות המאפשרות לאדם לשלוט בחייו ולכוונם‪ ,‬כשסינגור עצמי נחשב לאחת מהתנהגויות‬
‫אלה‪ .‬הגדרות אחרות מפרידות בין סינגור עצמי להכוונה עצמית‪ ,‬וההכוונה העצמית היא כלל‬
‫הכישורים הנדרשים לסינגור עצמי (קוזמינסקי‪ .)19 :2004 ,‬קוזמינסקי מביאה את שבעה מושגי‬
‫העל שמונים מרטין והובר מרשל (קוזמינסקי‪ ;23-22 :2004 ,‬בעקבות ‪(Martin & Huber‬‬
‫‪ Marshall, 1995‬לתיאור התנהגויות של הכוונה עצמית בקרב אוכלוסיות של בעלי לקויות‪,‬‬
‫כשסינגור עצמי הוא אחד ממושגים אלה‪:‬‬
‫‪ .1‬מודעות עצמית‪ :‬זיהוי צרכים ותחומי עניין‪ ,‬זיהוי והבנה של המגבלות‪ ,‬זיהוי הערכים האישיים‪.‬‬
‫‪ .2‬סינגור עצמי‪ :‬ביטוי אסרטיבי של רצונות‪ ,‬צרכים וזכויות‪ ,‬קביעת התמיכות הנדרשות‪ ,‬חיפוש‬
‫פעיל של תמיכה‪ ,‬השגחה ובחינה של התמיכה הנדרשת‪ ,‬ניהול העניינים האישיים‪.‬‬
‫‪ .3‬מסוגלות עצמית‪ :‬האמונה של אדם לגבי יכולתו להשיג יעדים על בסיס תוצאות הפעולות‬
‫הקודמות שלו‪.‬‬
‫‪ .4‬קבלת החלטות‪ :‬בחינת דרישות המצב‪ ,‬קביעת יעדים‪ ,‬קביעת נורמות‪ ,‬זיהוי מידע המסייע‬
‫בקבלת החלטות‪ ,‬התחשבות בפתרונות קודמים עבור מצבים חדשים‪ ,‬הצעת פתרונות חדשים‪,‬‬
‫בחינת ובחירת חלופות‪.‬‬
‫‪ .5‬ביצוע עצמאי‪ :‬התחלת משימה והשלמתה בזמן‪ ,‬ניהול עצמי‪.‬‬
‫‪ .6‬הערכה עצמית‪ :‬מעקב עצמי על ביצוע המשימה‪ ,‬השוואת רמת הביצוע לרמת הביצוע הנדרשת‪,‬‬
‫קבלת החלטה אם הושגה המטרה‪.‬‬
‫‪ .7‬התאמה‪ :‬שינוי יעדים‪ ,‬אסטרטגיות ואמות מידה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מחקרים קודמים שנעשו בתחום הפרגמטיקה ומיומנויות השפה אצל בעלי לקויות‪ ,‬התמקדו‬
‫במשתתפים בגילי בית‪-‬ספר והשוו את בעלי הלקויות לבני גילם שאינם בעלי לקויות בתחום‬
‫הפרגמטיקה ומיומנויות השפה‪ .‬לאפאדאט (‪ )Lapadat, 1991‬סקרה ‪ 33‬מחקרים שבדקו את‬
‫הכישורים הפרגמטיים של תלמידים בגילאי ‪ 12-3‬בעלי הפרעות ולקויות בשפה ו‪/‬או בלמידה וזאת‬
‫בהשוואה לעמיתיהם שאינם בעלי לקויות ו‪/‬או הפרעות אלה‪ .‬חסרים אלו נבדקו בשיחות שנערכו‬
‫במיקומים שונים (כיתה‪ ,‬מעבדה)‪ ,‬עם בני שיחה שונים (מורים‪ ,‬בוחנים‪ ,‬מבוגרים אחרים‪ ,‬עמיתים‬
‫עם לקויות למידה וללא לקויות למידה‪ ,‬הורים) ובקרב קבוצות גיל (בני ‪ .)12-3‬הכישורים‬
‫הפרגמטיים שנבדקו היו פעולות דיבור‪ ,‬נושא שיחה‪ ,‬לקיחת תור בשיחה‪ ,‬בחירה לקסיקאלית‪,‬‬
‫עושר סגנוני‪ ,‬והיבטים על‪-‬לשוניים‪ .‬סקירתה העלתה כי הנבדקים בעלי הלקויות‪/‬הפרעות הפגינו‬
‫קשיים וחסרים פרגמטיים רבים יותר בשימוש בשפה מאשר עמיתיהם שאינם בעלי לקויות‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬ניתן לייחס את החסרים הפרגמטיים ללקות בכישורי השפה יותר מאשר לחוסר בידע חברתי‪.‬‬
‫שכן‪ ,‬קשיים אלה התבטאו במיוחד בשתי הקטגוריות הבאות‪ .1 :‬בחירה ושימוש בפריטים‬
‫לקסיקאלים ‪ -‬הנבדקים התקשו בבחירת מינוח לקסיקאלי מדויק‪ ,‬בשימוש בפריטים לקסיקאלים‬
‫ליצירת קישוריות ובבחירת פריטים לקסיקאליים שאינם תורמים לבהירות‪.‬‬
‫‪ .2‬פעולות דיבור – הנבקים הפגינו יכולת דלה להבין או לעשות שימוש נכון בפעולות הדיבור‬
‫(‪.)Lapadat, 1991‬‬
‫ניפולד (‪ )Nippold, 1994‬חקרה את יכולותיהם הפרגמטיות של תלמידים בעלי לקויות‬
‫למידה‪/‬שפה תוך התמקדות ביכולת השכנוע ככלי פרגמטי רב עוצמה להשפעה על עמדותיהם‪,‬‬
‫אמונותיהם ופעולותיהם של אחרים‪ .‬היא בדקה מחקרים המתעדים את רצף ההתפתחות התקין‬
‫של השימוש באסטרטגיית שכנוע אצל ילדים ומתבגרים בגילאי ‪ .18-5‬רצף זה מורכב‬
‫מהאסטרטגיות הבאות‪ :‬נטייה גדולה יותר של המוען להתאים את השכנוע למאפייני הנמען (כמו‬
‫סמכותו‪ ,‬היכרות עימו)‪ ,‬נטייה גדולה יותר למנות יתרונות בפני הנמען כסיבה לכך שיתרצה‪ ,‬נטייה‬
‫גדולה יותר להבאת טענות שכנגד‪ ,‬נטייה גדולה יותר ליישום אסטרטגיות חיוביות כגון נימוס‬
‫וניהול משא ומתן‪ ,‬שימוש מועט באסטרטגיות שליליות כגון נדנוד ותחינה‪ ,‬הפגנת יכולת ליצור‬
‫מגוון רב ורחב של טיעונים שכנגד ויכולת טובה יותר לשלוט באינטראקציה (‪.)Nippold, 1994; 2‬‬
‫היא בחנה את יכולתם של תלמידים בעלי לקויות למידה לשכנע אחרים‪ ,‬ואת יכולתם לפענח‬
‫ולהגיב לפניות השכנוע של אחרים‪ .‬היא מצאה כי בעלי לקויות למידה נתקלים בקשיים פרגמטיים‬
‫בהבנה ובשימוש ביכולת השכנוע וזאת בהשוואה לבני גילם שאינם בעלי לקויות ( ;‪Nippold, 1994‬‬
‫‪ .)9‬בעבודה ברצוני לבחון את הסינגור העצמי של גיבור הספר‪ ,‬את הקשיים הפרגמטיים שבהם‬
‫הוא נתקל בהבנה ובביצוע של פעולות דיבור‪ ,‬ואת ההסברים שהוא מספק להם‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 4.4‬פרגמטיקה וכשירות פרגמטית‬
‫פרגמטיקה היא ענף של הבלשנות המתמקד בשימוש לשוני‪ .‬מקורה של ההגדרה בפילוסופיה של‬
‫השפה‪ .‬הפילוסוף צ'רלס מוריס הבחין בין שלושה תחומים‪ :‬תחביר‪ ,‬העוסק ביחס שבין סימנים‬
‫לסימנים‪ ,‬סמנטיקה‪ ,‬העוסקת ביחסים שבין הסימנים לבין העולם‪ ,‬ופרגמטיקה‪ ,‬העוסקת ביחסים‬
‫שבין סימנים לבין משתמשיהם (‪.)Blum-Kulka, 1997: 38, following Morris 1938‬‬
‫אחת ההגדרות לפרגמטיקה היא הבניית משמעות באינטראקציה שיחתית‪ .‬הבניית משמעות זו‬
‫אינה טמונה אך במילים עצמן‪ ,‬או מיוצרת על ידי המוען לבדו או על ידי הנמען לבדו‪ ,‬אלא‪ ,‬היא‬
‫תהליך דינמי שבו מעורבים המוען והנמען‪ ,‬הקשר המבע (ממשי ‪ ,‬חברתי ולשוני) והמשמעות‬
‫הפוטנציאלית שניתן לייחס למבע )‪ .(Thomas, 1995:23‬כשירות פרגמטית היא היכולת להשתמש‬
‫בשפה באופן הולם בהקשר חברתי‪ ,‬תקשורתי ותלוי‪-‬סיטואציה‪ ,‬וזאת בהתאם למיומנויות‬
‫חברתיות וידע לשוני (‪ ;Bates 1976, Lahey 1988‬בעקבות ‪.)Hymes, 1971‬‬
‫בעבודה אבחן את כשירותו הפרגמטית של הגיבור תוך התמקדות בשלושה דפוסים פרגמטיים‬
‫העומדים לרשותו לצורך הבעת כוונות תקשורתיות‪ :‬פעולות דיבור‪ ,‬עקיפות ועקרון שיתוף‬
‫הפעולה‪.‬‬
‫‪ 4.4.2‬פעולות דיבור‬
‫המושג "פעולות דיבור" הוא תרגום המונח שטבע הפילוסוף אוסטין בספרו‪:‬‬
‫?‪ )Austin, 1962( How to Do Things with Words‬והוא מבוסס על ההנחה כי היחידות‬
‫המינימליות של התקשורת האנושית אינן ביטויים לשוניים כי אם ביצוען של פעולות כלשהן‪.‬‬
‫אוסטין טען כי ניתן להשתמש בלשון לא רק כדי לטעון טענות אלא גם כדי לבצע פעולות‪ .‬למבעים‬
‫המשמשים לביצוע פעולות הוא קרא בשם משפטים ביצועיים‪-‬פרפורמטיביים‪ .‬פעולת הדיבור‪ ,‬לפי‬
‫אוסטין‪ ,‬אינה נבחנת לפי קריטריון של אמת או שקר‪ ,‬אלא לפי הצלחתה או אי הצלחתה‪ .‬ישנם‬
‫מספר תנאים החשובים להצלחתם של משפטים ביצועיים (‪:)Austin, 1962: 14-15‬‬
‫א‪ .‬חובה שיהיה הליך מוסכם לפעולת הדיבור שלו תוצאה מוסכמת‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש לבצע הליך זה בצורה נכונה ובשלמותו‪ .‬כמו כן לעתים קרובות‪:‬‬
‫ג‪ .1 .‬מבצע הליך זה צריך להיות בעל הכוונות והמחשבות הנדרשות להליך‪.‬‬
‫‪ .2‬אם קיים פירוט לגבי ההתנהלות שלאחר ביצוע ההליך‪ ,‬אזי על הצדדים הרלוונטיים‬
‫לפעול בהתאם לפירוט זה‪.‬‬
‫אוסטין פיתח תיאוריה שאת מושאה כינה בשם פעולות אילוקוציוניות (‪.)Austin, 1962: 108‬‬
‫תיאוריה זו מבחינה בין שלושה מישורים בפעולות הדיבור‪:‬‬
‫‪ – Locution‬האמירה שנהגתה בפועל‪.‬‬
‫‪ - Illocution‬הכוח או הכוונה שמאחורי המבע‪ ,‬איזו פעולה מבקש המוען לבצע באמצעות דבריו‬
‫כגון‪ :‬בקשה‪ ,‬אזהרה‪ ,‬התנצלות‪ ,‬הבטחה‪ ,‬איום וכו'‪.‬‬
‫‪ - Perlocution‬ההשפעה שיש למבע על השומע‪ ,‬כלומר התוצאה שהדובר מבקש להשיג באמצעות‬
‫המבע‪ ,‬כגון‪ :‬שכנוע‪ ,‬הרתעה‪ ,‬קבלת מחילה וכו'‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫סרל (‪ )Searle, 1976: 2‬פיתח את תורתו של אוסטין וחילק את הפעולה האילוקוציונית לשני‬
‫מרכיבים‪ :‬כוח אילוקוציוני (‪ )Illocutionary Act‬ותוכן פרופוזיציוני (‪.)Propositional Content‬‬
‫במילים אחרות הוא הבחין בין תוכן המבע (תוכן פרופוזיציוני) והפעולה המתבצעת באמצעותו‬
‫(כוח אילוקוציוני)‪ .‬הוא הוסיף וחילק את הכוח האילוקוציוני לחמש קטגוריות ( ‪Searle, 1976:‬‬
‫‪:)10-13‬‬
‫‪ .1‬טענות (‪ :)Representatives‬פעולות המתבצעות על ידי הפעלים‪ :‬לטעון‪ ,‬להסיק‪ ,‬להקיש וכד'‪.‬‬
‫המשותף לכל אלו הוא שניתן לבדוק אם הפעולה שקרית או אמיתית‪.‬‬
‫‪ .2‬פניות (‪ :)Directives‬בקשות‪ ,‬הוראות ופקודות המתבצעות על ידי הפעלים‪ :‬לפקד על‪ ,‬לצוות על‪,‬‬
‫לבקש מ‪ ,-‬להציע ל‪ ,-‬להתחנן בפני וכד'‪ .‬המשותף לכל אלו הוא ניסיון הדובר לגרום לשומע לבצע‬
‫פעולה כלשהי‪.‬‬
‫‪ .3‬הבטחות (‪ :)Commissives‬הבטחות‪ ,‬והתחייבויות המתבצעות על ידי הפעלים‪ :‬להבטיח‪,‬‬
‫להתחייב‪ ,‬לערוב ל‪ -‬וכד'‪ .‬המשותף לכל אלו הוא שהדובר מקבל על עצמו לפעול בעתיד למען‬
‫הנמען‪.‬‬
‫‪ .4‬הבעת רגשות (‪ :)Expressives‬הבעת רגשות על ידי הפעלים‪ :‬להודות על‪ ,‬להתנצל על‪ ,‬לגנות את‪,‬‬
‫לברך את‪ ,‬וכד'‪ .‬המשותף לכל אלו הוא הבעת רגשות הדובר בפני השומע‪.‬‬
‫‪ .5‬הצהרות (‪ :)Declarations‬נישואים‪ ,‬מינויים לתפקידים ופיטורים מתפקידים‪ ,‬התפטרות‪ ,‬מתן‬
‫ירושה‪ ,‬הכרזת מלחמה וכד'‪ .‬המשותף לפעולות אלו הוא שמוסד חברתי כלשהו הוא המעניק להן‬
‫את תקפותן‪ ,‬ללא אישורו של מוסד זה לא ניתן יהיה לבצע את הפעולה‪.‬‬
‫סרל הגדיר מספר תנאים הצריכים להתקיים (‪ )Searle, 1969: 64‬על מנת לבצע פעולה‬
‫אילוקוציונית כלשהי‪ :‬תנאים מכינים (‪ ,)Preparatory conditions‬תנאי כנות ( ‪Sincerity‬‬
‫‪ )conditions‬ותנאים חיוניים (‪ .)Essential conditions‬למשל‪ ,‬בעת ביצוע פעולת דיבור של הוראה‪,‬‬
‫על פי התנאים המכינים על המוען להיות בעמדה המאפשרת לו לתת הוראה לנמען‪ .‬על פי תנאי‬
‫הכנות המוען אכן מעוניין שההוראה שנתן תמולא על ידי הנמען‪ .‬ועל פי התנאים החיוניים‪,‬‬
‫המוען מתכוון לגרום לנמען לבצע את ההוראה שנתן באמצעות המבע‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬מבחין סרל (‪ ,)Searle, 1975: 59‬כי ישנם מקרים שבהם פעולות הדיבור הן עקיפות ולא‬
‫ישירות‪ ,‬כלומר שאין קשר גלוי בין תוכן המבע וצורתו לבין הפעולה המתבצעת באמצעותו‪.‬‬
‫בפעולות דיבור עקיפות מעביר המוען לנמען יותר משהוא אומר במילים וזאת באמצעות הישענות‬
‫על ידע הרקע המשותף שלהם הן הלשוני והן החוץ‪-‬לשוני‪ ,‬וכן על יכולת ההסקה והרציונליות של‬
‫הנמען (‪ .)Searle, 1975: 60-61‬ומכאן שיש לפנות ולהגדיר עקיפות מהי שכן ניכר כי גיבור הספר‬
‫מתקשה באמצעי זה במיוחד‪ ,‬הן בהבנת עקיפות והן ביצירתה‪.‬‬
‫‪ 4.4.3‬עקיפות‬
‫גרייס (‪ )Grice, 1957‬הגדיר את התקשורת הלשונית המכוונת כתהליך שבו על ידי הגיית מבע ‪,X‬‬
‫הדובר מעוניין להעביר כוונה תקשורתית מסוימת והוא משיג את מטרתו כשכוונה זו מזוהה על‬
‫ידי השומע והופכת לידע משותף לשניהם (‪.)Blum-Kulka, 1997: 39, following Grice 1957‬‬
‫‪13‬‬
‫גרייס (‪ )Blum-Kulka, 1997: 39, following Grice 1957, 1968, 1971‬חקר את משמעות‬
‫המשמעות‪ ,‬ומצא כי לא תמיד כוונתו התקשורתית של הדובר מועברת בצורה מפורשת בדבריו‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬כשהדובר אומר‪" :‬יש לי מבחן מחר" בתשובה לשאלה אם הוא מעוניין ללכת לסרט‪ ,‬יכול‬
‫להיות שהוא מיידע את השואל על לוח הבחינות שלו‪ ,‬ויכול להיות שהוא מסרב להצעתו‪ .‬הבחירה‬
‫בין המשמעויות היא תוצר השילוב שבין המילים שנאמרו להקשר שבו הן נאמרו‪ .‬עיבוד המילים‬
‫שנאמרו בהתבסס על ידע לשוני בלבד יניב את משמעות המשפט‪ .‬התחשבות בנסיבות שבהן נהגה‬
‫המבע יסייע בפענוח משמעות הדובר‪ ,‬כלומר אם התכוון הדובר במבעו לסירוב להזמנה‪ ,‬לשאלה‪,‬‬
‫לקביעה‪ ,‬לבקשה או לפעולה אחרת‪.‬‬
‫דסקל (‪ )Dascal, 1983‬פיתח את הבחנתו של גרייס (‪ )Grice, 1968‬למודל פרגמטי להבנת כוונת‬
‫עקיפות‪ .‬הוא הבחין בין משמעות המשפט‪ ,‬שהיא המשמעות הסטנדרטית שמייחסים דוברי לשון‬
‫למבנים לשוניים; משמעות המבע‪ ,‬שהיא משמעותם המוסכמת של מבנים לשוניים במבע כפי‬
‫שהיא מתפרשת מתוך הכרת ההקשר; ומשמעות הדובר‪ ,‬שהיא המשמעות שהתכוון הדובר להעביר‬
‫בהקשר נתון‪.‬‬
‫מאוחר יותר הורחב מודל זה כך שניתן יהיה ליישמו על טקסטים לא ספרותיים ( & ‪Dascal‬‬
‫‪ )Weizman, 1987; Weizman & Dascal, 1991‬ועל טקסטים ספרותיים (דסקל וויצמן‪.)1990 ,‬‬
‫מודל זה לפענוח כוונות עקיפות בטקסט‪ ,‬מציע הקבלה בין שני סוגים של ידע הקשרי‪ :‬ידע הקשרי‬
‫חוץ לשוני המצריך הכרת הנסיבות במציאות‪ ,‬וידע הקשרי מטא‪-‬לשוני‪ ,‬המצריך ידע על הלשון ועל‬
‫תפקודיה‪ .‬בתוך כל אחד מסוגי ידע זה‪ ,‬ניתן להבחין בשלוש רמות‪ :‬ידע ספציפי‪ ,‬ידע רדוד וידע‬
‫כללי‪:‬‬
‫‪ .1‬ידע ספציפי כרוך בזמינותו של מידע על אודות הנסיבות שבהן נהגה המבע‪ .‬ידע ספציפי חוץ‬
‫לשוני עשוי לכלול למשל הכרת מאפיינים מיוחדים לנמען‪ ,‬כמו עמדתו הפוליטית‪ .‬ידע ספציפי‬
‫מטא‪-‬לשוני עשוי לכלול למשל הכרות עם מאפיינים לשוניים היחודיים לנמען‪ ,‬כמו סגנון הדיבור‬
‫האופייני לו‪.‬‬
‫‪ .2‬ידע רדוד כרוך בהכרת תרחישים מקובלים בתרבות נתונה‪ .‬ידע רדוד חוץ לשוני עשוי לכלול‬
‫למשל את הכרת נורמות ההתנהגות בסיטואציה מסויימת‪ ,‬כמו ארוחה במסעדה‪ .‬ידע רדוד מטא‪-‬‬
‫לשוני עשוי לכלול למשל את נורמות ההבעה במשלב מסוים‪ ,‬כמו בשיח הפוליטי‪.‬‬
‫‪ .3‬ידע כללי כרוך בהכרת עקרונות ועובדות‪ .‬ידע כללי חוץ לשוני עשוי לכלול למשל מידע על אודות‬
‫העולם‪ ,‬בני אדם וכדומה‪ .‬ידע כללי מטא‪-‬לשוני עשוי לכלול למשל מידע על אודות התנהלותה של‬
‫תקשורת אנושית‪ ,‬כמו עקרון שיתוף הפעולה של גרייס )‪Dascal and Weizman, ( (Grice, 1975‬‬
‫‪.)1987; Weizman & Dascal, 1991‬‬
‫הן הידע החוץ לשוני והן הידע המטא‪-‬לשוני‪ ,‬משמשים לפענוח הטקסט במקרים של אי בהירות‪.‬‬
‫המודל מתייחס לטקסט ובו שיח בין מוענים ונמענים‪ ,‬במקרה כזה אי בהירות יכולה לנבוע מ‪:‬‬
‫א‪ .‬עמימות‪ -‬ישנו קושי לקבוע את משמעות המבע כתוצאה מפער כלשהו‪ ,‬מידע תלוי הקשר‪ ,‬שיש‬
‫אליו הפניות בטקסט באמצעים מוסכמים כגון‪ ,‬ה"א הידיעה‪ ,‬כינויים וכו'‪.‬‬
‫ב‪ .‬עקיפות‪ -‬ישנו קושי לעבור ממשמעות המבע למשמעות הדובר כתוצאה מאי התאמה בין‬
‫משמעות המבע למידע ההקשרי‪ ,‬למבע‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫על פי המודל‪ ,‬כדי לפענח את הטקסט יש להבחין בין "פער" ובין "אי התאמה" ולזהות את‬
‫משמעות המבע ואת משמעות הדובר מתוך משמעות המשפט‪ .‬המידע ההקשרי שבו נעזרים על מנת‬
‫לפענח את משמעות המבע ומשמעות הדובר נקרא רמז (‪ .)Clue‬המידע ההקשרי המסייע להבחנה‬
‫בין איתור צורך במילוי פערים או בגישור על אי התאמה נקרא אות (‪( )Cue‬שם)‪.‬‬
‫ההבחנה בין משמעות ישירה אך עמומה ובין משמעות עקיפה רלוונטית במיוחד לגיבור הספר שכן‬
‫על מנת לפענח את הכוונות התקשורתיות של בן שיחו עליו לזהות אותות המעידים על פער או על‬
‫אי התאמה‪ ,‬ורק לאחר מכן יוכל להמשיך ולהסתייע ברמזים בנסיון לפענח את משמעות המבע‬
‫ומשמעות הדובר (‪ .)Dascal and Weizman, 1987; Weizman & Dascal, 1991‬פענוח‬
‫משמעויות אלו‪ ,‬הישירות והעקיפות‪ ,‬מושתת בין היתר על זיהוי הפרות של עקרון שיתוף הפעולה‬
‫של גרייס (‪.)Grice, 1975‬‬
‫‪ 4.4.4‬עקרון שיתוף הפעולה‬
‫על פי גרייס ( ‪ ,)Grice, 1975‬המשתתפים בשיחה חולקים מטרה משותפת וכדי להשיגה הם‬
‫משתפים פעולה ומצייתים לארבעה כללים‪ .‬הפרה מכוונת וגלויה של כל אחד מן הכללים עשויה‬
‫בתנאים מסויימים להתפרש כנושאת משמעות עקיפה‪ .‬ארבעת הכללים הם‪:‬‬
‫כלל האיכות – ‪ :Quality Maxim‬על התרומה לשיחה להיות אמיתית ונכונה‪ ,‬אין לומר דבר‬
‫שמאמינים כי הוא שקרי או שאין די הוכחות שיאמתוהו‪.‬‬
‫כלל הכמות – ‪ :Quantity Maxim‬על התרומה לשיחה להיות אינפורמטיבית במידה הנדרשת על‬
‫פי נסיבות השיח והדוברים (הכמות ההולמת שונה מתרבות לתרבות)‪.‬‬
‫כלל הרלוונטיות – ‪ :Relation Maxim‬על התרומה לשיחה להיות רלוונטית לנושא השיחה‬
‫ולמגמתה‪.‬‬
‫כלל האופן – ‪ :Manner Maxim‬על התרומה לשיחה להיות ברורה ויש להימנע מאי בהירות ודו‬
‫משמעות )‪.(Grice, 1975; 47-48‬‬
‫כללים אלה מנחים את משתתפי השיחה ומסייעים להם לפענח את הנאמר בה‪ .‬אולם‪ ,‬גרייס היה‬
‫מודע לכך שלא תמיד מצייתים המשתתפים בשיחה לכללים אלה‪ .‬הוא הציג מספר סיבות‬
‫אפשריות לכך שמשתתף בשיחה לא יציית לכללים )‪:(Grice, 1975; 49-55‬‬
‫‪ .1‬ייתכן והמשתתף כלל אינו מודע לכך שהפר את אחד מהכללים‪ .‬במקרה זה הוא עלול להטעות‬
‫את בני שיחו‪.‬‬
‫‪ .2‬ייתכן ונסיבות מסויימות מונעות מהמשתתף בשיחה לציית לכללים‪ ,‬כגון כומר‪ ,‬רופא או‬
‫עיתונאי השומרים על חיסיון המידע שברשותם מתוקף תפקידם‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬יעיד המשתתף‬
‫על כך שאין הוא מציית לכללים (‪.)opt out‬‬
‫‪ .3‬ייתכן וישנה סתירה בין שני כללים‪ ,‬כך שהמשתתף אינו יכול בו זמנית לציית לכלל אחד מבלי‬
‫להפר את הכלל השני‪ .‬למשל‪ ,‬הוא אינו יכול לציית לכלל הכמות ולתת די מידע כמתבקש בשיחה‪,‬‬
‫ובה בעת לציית לכלל האיכות ולתת מידע שאין לו די הוכחות לאמיתותו‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ .4‬ייתכן והמשתתף בשיחה מפר במכוון את אחד הכללים (‪ )flout‬וזאת על אף שהוא יכול לקיימו‪,‬‬
‫כלומר אין התנגשות בין כללים‪ ,‬הוא אינו מעיד על הפרה זו בשום צורה והוא אינו מעוניין‬
‫להטעות את הנמען‪ .‬הפרת הכלל נובעת מרצונו של המשתתף בשיחה לרמז משהו נוסף או שונה‬
‫ממה שאמר‪ .‬זוהי למעשה השתמעות שיחתית (‪.)Grice, 1975( )conversational implicature‬‬
‫השתמעות שיחתית שונה מהשתמעות מוסכמת )‪ (conventional implicature‬שאף היא מעבירה‬
‫רובד משמעות נוסף מעבר לזה שנאמר במילים‪ ,‬אולם ההבדל הוא שהשתמעות מוסכמת תמיד‬
‫תעביר את אותה המשמעות על אף ההקשרים השונים שבה תמצא‪ ,‬בעוד שהמשמעות המועברת‬
‫בהשתמעות השיחתית תלויה בהקשר ומשתנה בהתאם לו )‪.(Thomas, 1995:57-58‬‬
‫בספר שלפנינו ישנן כמה עדויות לכך שהגיבור‪ ,‬הלוקה בתסמונת אספרגר‪ ,‬אינו מבין פעולות דיבור‬
‫עקיפות ואינו מזהה הפרות של כללי עקרון שיתוף הפעולה‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא זו בלבד שאין הוא מפענח‬
‫את משמעות הדובר העקיפה‪ ,‬לעתים הוא אף אינו מבין את משמעות המבע‪ ,‬המושתתת על ידע‬
‫הקשרי מוסכם‪ .‬כדי לנתח תופעות אלה‪ ,‬אבחן את השלבים בתהליך שבהם הוא מתקשה ואבדוק‬
‫אם בתרגום הועברו פעולות הדיבור ללא הזחות‪ ,‬כלומר אם נשמר הייחוד הפרגמטי האופייני‬
‫לגיבור‪.‬‬
‫‪ 4.4.5‬קישוריות וחזרה לקסיקאלית‬
‫כפי שצויין קודם לכן‪ ,‬מטרת העבודה היא לחקור את ייחודם של דפוסי השיח של הגיבור הלוקה‬
‫בתסמונת אספרגר‪ .‬אחד המאפיינים של דפוסי שיח אלו הוא חזרות לקסיקאליות עודפות על‬
‫מבנים לשוניים‪ .‬הטקסט נתפס כיחידת שיח המורכבת מיחסי קישוריות ולכידות‪ .‬לפי האלידיי‬
‫והסן (‪ ,)Halliday & Hassan, 1976‬הקישוריות (‪ )cohesion‬קושרת בין מרכיבי הטקסט ויוצרת‬
‫את המרקם שלו‪ .‬הם מבחינים בין קישוריות דקדוקית וקישוריות לקסיקאלית‪.‬‬
‫קישוריות דקדוקית מתחלקת לסוגים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬איזכורים (‪ -)references‬מזכירים לקורא אל מי ו‪/‬או אל מה הם מתייחסים ובכך נוצר רצף בין‬
‫הפריטים השונים‪ .‬כגון‪ ,‬תוויות יידוע‪ ,‬כינויי גוף וכו'‪.‬‬
‫ב‪ .‬החלפה (‪ - )substitution‬החלפה של פריט לקסיקאלי אחד באחר‪ ,‬לרוב כללי יותר‪ ,‬המתפענח‬
‫רק כשנמצא הפריט שהוחלף‪.‬‬
‫ג‪ .‬השמטה (‪ - )ellipsis‬השמטה של פריט לקסיקאלי במקום שאותו פריט היה אמור להופיע שוב‬
‫והמבע מתפענח רק כשנמצא הפריט שהושמט‪.‬‬
‫ד‪ַ .‬קשָ רים (‪ - )conjunction‬אמצעים המציינים בין היתר חיבור‪ ,‬יחסי סיבה ותוצאה‪ ,‬דירוג‬
‫חשיבות ועוד‪ ,‬לדוגמה‪ :‬וו החיבור‪ ,‬נוסף על כך‪ ,‬לפיכך‪ ,‬משום כך‪ ,‬ראשית‪ ,‬שנית‪ ,‬לסיכום וכו'‪,‬‬
‫קישוריות לקסיקאלית מתחלקת לסוגים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬קולוקאציות (‪ – )collocations‬הפרדה של פריטים לקסיקאליים המופיעים בדרך כלל‬
‫בסמיכות זה לזה כך שיופיעו בשני מבעים שונים‪ .‬הקישוריות בין שני מבעים אלה תיווצר מעצם‬
‫היותם של הפריטים מזוהים כצירוף לשוני בהיקרויות אחרות שלהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬חזרה לקסיקאלית (‪ - )reiteration‬חזרה על פריטים לקסיקאליים מהסוגים הבאים‪:‬‬
‫חזרה על אותן המילים‪ ,‬חזרה על מילים נרדפות‪ ,‬או חזרה על מילים כלליות המשתייכות לאותה‬
‫הקטגוריה‪ .‬החזרות הלקסיקאליות מאפשרות ליחידות השיח השונות להתקשר זו לזו ויוצרות‬
‫‪16‬‬
‫לכידות בטקסט )‪ .(Halliday & Hasan, 1976‬כלומר‪ ,‬החזרה הלקסיקאלית היא אמצעי ליצירת‬
‫קישוריות המצביע על כך שפריט מסוים קשור לפריט אחר בטקסט ובכך נוצרת זיקה ביניהם‪ .‬לפי‬
‫יציב ולבנת (תשס"ז; בעקבות בדיחי‪-‬קלפוס‪ ,)2005 ,‬חזרות עצמיות קשורות בשמירת‬
‫הקוהרנטיות של הטקסט ובחיזוקה‪ .‬חזרה לקסיקאלית עודפת תגרור אם כך קישוריות יתר‬
‫ותפגום בקריאות הטקסט ובקבילותו‪ .‬אחד המאפיינים של דפוסי השיח של גיבור הספר הוא‬
‫חזרה לקסיקאלית עודפת‪ .‬שינוי וגיוון באמצעי זה בתרגום יכול לפגום בהעברת ייחודו הלשוני זה‬
‫ובתורו לפגום בהעברת מאפייני דמותו‪.‬‬
‫‪ 4.5‬תרגום ופרגמטיקה‬
‫מאז תחילת שנות ה‪ ,60-‬חלה עלייה במחקרים בתחום התרגום הן במישור התיאורטי היסטורי‪,‬‬
‫והן במישור המעשי והמקצועי‪ .‬כיום מובן כי המתרגמים אינם פשוט "אומרים" בשפה אחת מה‬
‫ש"נאמר" בשפה אחרת‪ ,‬אלא‪ ,‬תהליך התרגום כרוך בהיבטים בלשניים‪ ,‬חברתיים ותרבותיים‬
‫רבים (‪ .)Hickey, 1998: 1‬הגישות הפרגמטיות לחקר התרגום מנסות להסביר את תהליך התרגום‬
‫ותוצרו מנקודת מבט של בדיקת מה ביצע מחבר טקסט המקור לעומת מה שנעשה בתרגום‬
‫בתגובה לכך‪ ,‬ומדוע נעשו בחירות אלו בהקשר זה (‪.)Hickey, 1998: 4-5‬‬
‫הרווי (‪ )Hervey, 1998: 10-24‬מגדיר את המשפט כיחידה לשונית עצמאית שלה פונקציה‬
‫אילוקוציונית‪ .‬בניית משפטים היא למעשה ייחוס פונקציות אילוקוציוניות ליחידה לשונית בעלת‬
‫משמעות‪ .‬הוא טוען כי אף שניתן להבין פונקציות אילוקוציוניות בשפות ותרבויות שונות‪,‬‬
‫היחסיות החברתית שלהן מקשה על העברתן בתרגום‪ .‬הוא מציע גישה אסטרטגית להעברת‬
‫פונקציות אלו‪ .‬הוא טוען כי בכל שפה יש סט של יחידות הקשורות למשפט שמשמעותן ותפקידן‬
‫הוא אילוקוציוני והוא מבחין בין שלוש קטגוריות‪ :‬אינטונציה‪ ,‬מיליות אילוקוציוניות‪ ,‬ומיקוד‬
‫עוקב (למשל סדר מילים מסומן)‪ .‬האינטונציה‪ ,‬בניגוד לשתי הקטגוריות האחרות‪ ,‬אינה זהה‬
‫בשפה הכתובה והמדוברת והיא מומרת בשפה הכתובה במערכת מוגבלת של סימני ניקוד‬
‫(‪ .)Hervey, 1998: 16‬העברת הפונקציה האילוקוציונית נעשית על ידי האמצעים המפורטים‬
‫בשלוש הקטגוריות‪ .‬העיסוק בתרגום אינו מחייב אך הבנה טובה של פונקציות אילוקוציוניות‬
‫בשפת המקור‪ ,‬אלא אף הבנייה של טקסט סביר בשפת היעד (‪.)Hervey, 1998: 23‬‬
‫מלמקאייר (‪ )Malmkjaer, 1998: 25-40‬בוחנת את עקרון שיתוף הפעולה של גרייס ומוצאת כי‬
‫הקושי העיקרי ביישום עקרון זה על טקסטים ספרותיים ועל תרגומים נובע מההנחה של גרייס כי‬
‫עקרון שיתוף הפעולה נוצר למקרים שבהם משתתפי השיחה מעוניינים להחליף מידע באופן היעיל‬
‫ביותר‪ .‬לא ניתן להניח כי כוונתו העיקרית של מחבר טקסט ספרותי היא החלפה יעילה של מידע‬
‫או כי המחבר מתכוון שהקורא יפענח את כוונותיו‪ .‬עם זאת‪ ,‬היא מניחה כי סביר שהמחבר מעוניין‬
‫כי הקורא יפענח לפחות את המשמעות הבסיסית והמילולית של המילים שבמבעו וכי הקורא‬
‫מצידו יהיה מעוניין בכך גם הוא )‪ .(Malmkjaer, 1998: 32-33‬ומכאן‪ ,‬סוברת מלמקאייר‪ ,‬כי ניתן‬
‫ליישם את עקרון שיתוף הפעולה על טקסטים כתובים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬עקרון שיתוף הפעולה אמנם‬
‫אינו מהווה תיאוריית תרגום בפני עצמו אולם ניתן להסביר ולתאר באמצעותו תופעות רבות‬
‫האופייניות לתרגומים ספרותיים (‪.)Malmkjaer, 1998: 36-37‬‬
‫‪17‬‬
‫נולס (‪ )Knowles, 1998: 103-113‬מציע כי בכל השפות קיימים מנגנונים שונים המסייעים‬
‫לדוברים ולכותבים לסמן מידע כחשוב‪ ,‬כגון הדגשה והתמקדות‪ .‬הדרכים הבסיסיות לעשות זאת‬
‫אינן שונות באופן מהותי בשפות השונות‪ .‬אולם‪ ,‬עצם קיומם של סוגים שונים של מנגנונים‬
‫המסמנים את ההבחנה שבין מידע חדש לנתון‪ ,‬מעיד על כך שהמנגנונים משתנים משפה לשפה‪.‬‬
‫הוא מתמקד בשפה הרוסית ומראה כי המנגנון המועדף להבחנה בין מידע חדש לנתון הוא‬
‫הטייתם של שמות העצם במשפט וזאת לעומת השפה האנגלית ששם נעשית הבחנה זו על ידי סדר‬
‫המילים במשפט‪.‬‬
‫פוסט (‪ )Fawcett, 1998: 114-123‬מצביע על כך שקדם הנחות מצריכות מן הקורא ו‪/‬או המתרגם‬
‫יכולת לקשר בין המבעים המכילים את קדם ההנחות ובין הקשרן‪ .‬הוא דן בשני אמצעים ליצירת‬
‫קדם הנחות‪ ,‬קולוקציות והקשר‪ ,‬וטוען כי הם מציבים קשיים בפני המתרגמים ומאלצים אותם‬
‫להחליט אם ובאיזו מידה עשוי קהל היעד להזדקק לרמזים על אודות מה שהונח מראש לעומת‬
‫מה שהועבר בצורה מפורשת במקור‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬היקי (‪ )Hickey, 1998: 217-232‬מתמקד בהשפעות הפרלוקוציוניות שיש לטקסט על‬
‫קוראיו ומגדירן כרגשות‪ ,‬מחשבות ופעולות הנוצרים אצל הקורא כתוצאה מקריאת הטקסט‪ .‬הוא‬
‫טוען כי כשם שיוצר טקסט המקור השפעות פרלוקוציוניות על קוראיו‪ ,‬כך על טקסט היעד ליצור‬
‫בתורו השפעות פרלוקציוניות מקבילות על קוראיו שלו‪ .‬הוא בוחן שלושה סוגי טקסטים ומציע כי‬
‫בסוג אחד של טקסטים‪ ,‬למשל טקסטים משפטיים‪ ,‬סימון ברור כי הטקסט הוא מתורגם בצירוף‬
‫פרשנות מועטה לטקסט‪ ,‬יתרמו ליצירת השפעות פרלוקוציוניות מקבילות בתרגום‪ .‬בסוג שני של‬
‫טקסטים‪ ,‬טקסטים ספרותיים‪ ,‬סימון קל בלבד כי הטקסט הוא מתורגם בצירוף פרשנות מועטה‬
‫גם כן‪ ,‬יביאו ליצירת השפעות פרלוקוציוניות בתרגום‪ .‬ובסוג השלישי‪ ,‬טקסטים הומוריסטיים‪,‬‬
‫אין כמעט צורך בסימון כי הטקסט הוא מתורגם או בפרשנות לטקסט‪ ,‬אלא במיקום הטקסט‬
‫בהקשר חדש לחלוטין‪ ,‬על מנת ליצור את ההשפעות הפרלוקוציוניות המקבילות למקור‪ ,‬אצל‬
‫הקורא‪.‬‬
‫‪ 4.5.2‬המודל של האוס להערכת תרגום‬
‫מכיוון שמחקר זה עוסק בסוגיות פרגמטיות‪ ,‬התרגום יוערך מנקודת מבט פרגמטית ובאופן‬
‫ספציפי יותר ייעשה שימוש במודל של האוס להערכת תרגומים‪.‬‬
‫ההשוואה תתבסס על הגישה של האוס (‪ )1997‬שתפורט בהרחבה בהמשך‪ ,‬ואשר ההנחה הניצבת‬
‫בבסיסה היא שניתן לנתח טקסטים לצורך השוואתם על ידי בחינת תפקידי החלקים המרכיבים‬
‫אותם‪ ,‬וכי מטרת הטקסט המתורגם היא להתקרב למקור ככל האפשר‪ .‬אולם‪ ,‬ראוי להזכיר כי‬
‫ישנן גישות אחרות המאתגרות גישה זו‪ .‬למשל בארת' (בארת'‪ ,)2005 ,‬לשיטתו‪ ,‬הטקסט הוא ישות‬
‫חמקמקה ונזילה והוא אינו מאפשר פירוק וניתוח אובייקטיבי‪ .‬וכן‪ ,‬ונוטי (‪ ,)Venuti, 1992‬המציע‬
‫כי ההבחנה בין המקור והתרגום התערערה‪ ,‬וכי הן המקור והן התרגום אינם טקסטים מקוריים‬
‫אלא טקסטים מונבעים (‪ ,)derivative‬טקסטים המבוססים על טקסטים אחרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬המקור‬
‫אינו יצירה אישית ומיוחדת‪ ,‬והתרגום הוא טקסט בזכות עצמו‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בעבודה זו בחרנו כאמור‪ ,‬להשוות בין הטקסטים על פי גישתה של האוס‪ .‬גישה זו מתבססת‬
‫על החתירה להקבלה ולשקילות בין המקור ובין התרגום המתבצעת על ידי ניתוח הטקסטים‬
‫והשוואתם‪ .‬לצורך כך עלינו להשעות‪ ,‬ולו רק באופן זמני‪ ,‬את הנחת הנזילות של בארת' (בארת'‪,‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ ,)2005‬וכן‪ ,‬לחזור לגישה מסורתית יותר לפיה על התרגום להתקרב למקור‪ ,‬לאו דווקא משום‬
‫שזהו האחרון "טוב" או "נכון" יותר‪ ,‬אלא משום שלדידנו‪ ,‬צריכה להיות התאמה ביניהם‪.‬‬
‫המודל של האוס (‪ )House, 1997‬מבוסס על תיאוריות פרגמטיות לפיהן‪ ,‬כדי להעריך את הטקסט‬
‫המתורגם יש לערוך השוואה בין שני טקסטים‪ ,‬מקור ותרגום‪ ,‬על סמך קריטריונים לשוניים‬
‫ותרבותיים‪ .‬השאלה העיקרית היא אם הטקסט המתורגם ממלא פונקציה מקבילה למקור‪ .‬כדי‬
‫לבדוק זאת‪ ,‬על פי שיטתה בוחנים אם הטקסט המתורגם מעביר את אותה המשמעות המועברת‬
‫בטקסט המקור‪ .‬המשמעות לדידה‪ ,‬מורכבת משלושה היבטים‪ ,‬סמנטי‪ ,‬פרגמטי וטקסטואלי‪,‬‬
‫והתרגום הוא למעשה החלפה של טקסט בשפת המקור‪ ,‬בטקסט סמנטי ופרגמטי מקביל בשפת‬
‫היעד תוך התחשבות בהקשר שבו מצוי הטקסט (‪.)House, 1997: 29-36‬‬
‫כדי להעריך אם הטקסט המתורגם ממלא פונקציה מקבילה למקור‪ ,‬האוס מבחינה בין שתי‬
‫קטגוריות שלפיהן יש לנתח את שני הטקסטים‪ :‬ממדי המשתמש בשפה וממדי השימוש בשפה‪.‬‬
‫ממדי המשתמש בשפה מורכבים מממדים של זמן‪ ,‬אזור גיאוגרפי ומעמד חברתי‪.‬‬
‫ממדי השימוש בשפה מורכבים מחמישה ממדים‪ :‬מדיום‪ ,‬מונולוג‪/‬דיאלוג‪ ,‬יחסי מוען נמען‪ ,‬מרחק‬
‫חברתי ותחום (המתייחס הן לתחום העיסוק של הכותב והן לתחום שבו שנכתב המאמר)‪.‬‬
‫ממדים אלה בצירוף האמצעים הלשוניים‪ :‬התחביריים הלקסיקאליים והטקסטואליים‪ ,‬הם‬
‫המאפיינים שעל פיהם יש לנתח את הטקסט על מנת לקבוע מהי הפונקציה שהוא ממלא‬
‫)‪ .)House, 1997: 39-42‬האוס מציעה לנתח קודם את טקסט המקור על פי מערך מאפיינים זה‬
‫ולאחר מכן לבחון את התרגום על פי אותו מערך מאפיינים‪ ,‬ולבדוק אם פונקציות אלו מועברות‬
‫בתרגום ועל ידי אלו אמצעים‪ .‬ולבסוף יש להשוות בין ההבדלים שנמצאו ובכך ניתן יהיה להעריך‬
‫אם התרגום מתפקד כמקביל למקור (‪ .)House, 1997: 43‬אולם‪ ,‬בשל מגבלות הקיימות בשפת‬
‫היעד‪ ,‬ההקבלה בין התרגום למקור היא יחסית‪ .‬גורם קריטי בהשוואה בין טקסט המקור‬
‫והתרגום הוא אם וכיצד מעביר התרגום פונקציה מקבילה למקור‪ .‬העברתה של פונקציה זו תלויה‬
‫בסוג התרגום ומכאן מבחינה האוס בין שני סוגי תרגומים‪ ,‬גלוי וסמוי‪ .‬תרגום גלוי הוא תרגום‬
‫שאינו פונה באופן ישיר לקוראיו‪ ,‬כלומר אינו מתיימר להיות מקור נוסף אלא להיקרא כתרגום‪.‬‬
‫בתרגום גלוי‪ ,‬קשור טקסט המקור באופן מסוים עם קהילת שפת המקור ותרבותה‪ ,‬למשל‬
‫טקסטים העוסקים באירועים היסטוריים מסוימים בתרבות המקור‪ ,‬או טקסטים בעלי מעמד‬
‫מיוחד בתרבות המקור כמו יצירות קאנוניות‪ .‬תרגום סמוי לעומת זאת הוא תרגום שאינו מסומן‬
‫מבחינה פרגמטית כתרגום ויכול לעמוד בפני עצמו‪ .‬בתרגום זה רצוי ומוטב להעביר את הפונקציה‬
‫המקבילה של טקסט המקור )‪ .(House, 1997: 65-70‬על מנת לעשות זאת‪ ,‬על המתרגם להפעיל‬
‫אמצעי שנקרא מסנן תרבותי (‪ ,)cultural filter‬בעזרתו ניתן לבצע התאמות שיגשרו על הפערים‬
‫התרבותיים בין המקור והתרגום‪.‬‬
‫בעבודה נמקם את התרגום של המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה בתווך שבין תרגום גלוי וסמוי‬
‫כשהוא קרוב יותר לסמוי שכן הוא שואף להיקרא כמקור‪ .‬זאת‪ ,‬משום שלדעתנו ההבחנה של‬
‫האוס בין סוגי התרגומים חדה מדי ואין תרגום שאינו "מסומנן" במידה זו או אחרת ( ‪Hickey,‬‬
‫‪ .)1998: 221‬לפי המודל של האוס‪ ,‬בעת הערכת התרגום יש להפעיל את המסנן התרבותי‪ ,‬לבדוק‬
‫‪19‬‬
‫את ההבדלים שבין מוסכמות השימוש בשתי הלשונות ולהתייחס למחסרים בתחום הפרגמטי‬
‫הבאים לידי ביטוי ביחידות טקסט גדולות יחסית (‪.)House, 1997: 79-95‬‬
‫בתחום פעולות הדיבור נערכו מחקרים שהראו כי ישנם הבדלים בין‪-‬לשוניים בין תרבויות שונות‪.‬‬
‫בשל הבדלים אלו נוצרות לעתים אי הבנות וכתוצאה מהן כשל תקשורתי הנובע מהשוני‬
‫במוסכמות השיח )‪ .(Blum-Kulka, Kasper and House, 1989‬מאחר שבספר הנבחן כאן‪ ,‬לשונו‬
‫של הגיבור היא המעצבת והמאפיינת את דמותו‪ ,‬חשוב לבחון את התרגום ולראות אם הועבר‬
‫ייחודו הפרגמטי; שכן‪ ,‬ייתכן כי בשתי לשונות יהיה מאגר דומה של צורות הבעה ישירות ועקיפות‬
‫למימוש אותה פעולת דיבור‪ ,‬אולם הבחירה בהן תוכתב על ידי מערכת שונה של כללים חברתיים‪.‬‬
‫‪ 4.5.3‬הזחות‬
‫מטרת עבודה זו היא לבחון את הדפוסים הלשוניים הייחודיים לגיבור בטקסט ספרותי זה ולבדוק‬
‫אם וכיצד מועברים דפוסים אלה בתרגום לעברית‪ ,‬ומה ההשפעה שיש לכך על תפיסת הדמות‬
‫בתרגום בהשוואה למקור‪ .‬בדיקת העברתם של דפוסי השיח המעבירים את ייחודו הלשוני של‬
‫הגיבור בתרגום מתבסס על המונח "הזחה" כפי שמגדירו טורי (טורי‪ )1977 ,‬אולם נעשו מספר‬
‫שינויים בהגדרה זו על מנת להתאימה למחקר זה‪ .‬על פי טורי (טורי‪ )32-30 :1977 ,‬הזחה (‪)shift‬‬
‫היא תופעה בלתי נמנעת המתרחשת בתהליך התרגום‪ ,‬ונובעת כתוצאה מהמעבר בין מערכת‬
‫לשונית אחת לאחרת ובין מערכת ספרותית אחת לאחרת‪ .‬הוא מבחין בין היסט ( ‪obligatory‬‬
‫‪ ,)shift‬הנובע מהשוני הלשוני שקיים בין השפות‪ ,‬ובין הזחה (‪ ,)non-obligatory shift‬שאמנם‬
‫אינה נובעת מאילוץ לשוני אלא משיקולים ספרותיים‪ ,‬תרבותיים או אידאולוגיים ובכל זאת נוטה‬
‫להופיע בכל תרגום (‪ .)Toury, 1995: 57‬טורי כולל במושג הזחה זוגות דיכוטומיים המהווים‬
‫סוגים שונים של הזחות וביניהם‪:‬‬
‫‪ .1‬אקספליציטאציה (הנהרה)‪ ,‬הגברת המפורשות של טקסט‪ ,‬ואימפליציטאציה‪ ,‬הקטנת‬
‫המפורשות של הטקסט‪.‬‬
‫‪ .2‬הוספה של אינפורמציה והשמטה של אינפורמציה (טורי‪ .)32 :1977 ,‬על בסיס חלוקה זו‪ ,‬נוסיף‬
‫במחקר זה שני סוגים נוספים של הזחות בתרגום‪:‬‬
‫‪ .3‬סטיה משלבית‬
‫‪ .4‬הצגת מידע חדש כנתון‪.‬‬
‫בהתבסס על כך‪ ,‬ישמש המושג "הזחה" בעבודה זו כמונח כללי‪ ,‬וההבחנה תיעשה בין סוגי ההזחות‬
‫השונים שפורטו‪.‬‬
‫‪ 3.4.2.1‬אקספליציטאציה‪ ,‬אימפליציטאציה‪ ,‬הוספה והשמטה‬
‫הדיון בתחום ההנהרות בחקר התרגום הוא רחב היקף‪ ,‬מפאת קוצר היריעה אתמקד רק בכמה‬
‫מהדיונים הרלוונטיים המוצגים אצל דמיטרובה (‪ ,)Dimitrova, 2005‬במטרה להתייחס אך לסוגי‬
‫ההנהרות הקשורים בהעברת ייחודו הלשוני של הגיבור‪ ,‬שנמצאו בתרגום ספר זה‪.‬‬
‫המונח אקספליציטאציה‪/‬הנהרה‪ ,‬הוצג לראשונה על ידי ויניי ודארבלנה ( ‪Vinay & Darbelnet,‬‬
‫‪ ,)1958‬ומתייחס לטכניקות של הפיכת מידע שהיה מפורש פחות בטקסט המקור‪ ,‬למפורש יותר‬
‫‪20‬‬
‫בטקסט היעד‪ .‬התופעה ההפוכה‪ ,‬אימפליציטאציה‪ ,‬היא הטכניקה של הפיכת מידע שהיה מפורש‬
‫בשפת המקור‪ ,‬למידע שניתן להבינו מההקשר בשפת היעד (‪.)Dimitrova, 2005: 39‬‬
‫הדיון על אקספליציטאציה ואימפליציטאציה נקשר לעתים קרובות בדיון על הוספות והשמטות‪.‬‬
‫נידה (‪ )Nida, 1964: 227-231‬למשל‪ ,‬רואה בהנהרה את אחת הדרכים לשימוש באסטרטגיה של‬
‫הוספה‪ .‬לעומתו‪ ,‬רואה סגינו דווקא בהנהרה את המושג הרחב יותר ואילו ההוספה לתפיסתה‪,‬‬
‫היא אחד משלושה האמצעים לביצועה (‪ .)Séguinot, 1988: 108‬היא סבורה כי יש לייחס את‬
‫המונח הנהרה להוספות שאינן נובעות מהבדלים סגנוניים‪ ,‬מבניים או רטוריים הקיימים בין שתי‬
‫שפות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הנהרה מתרחשת לא רק במקרים שבהם מופיע בתרגום דבר מה שאיננו נמצא‬
‫במקור (הוספה)‪ ,‬אלא אף במקרים שבהם ישנה במקור קדם הנחה או רמיזה כלשהי אשר מופיעה‬
‫בתרגום בצורה מפורשת‪ ,‬או במקרים שבהם אלמנט מטקסט המקור זוכה בתרגום לחשיבות רבה‬
‫יותר בשל בחירה לקסיקאלית מסויימת או דגש המושם עליו (‪ .)Séguinot, 1988: 108‬כאמור‪,‬‬
‫דפוסי הלשון של הדמות הם המאפיינים את דמותו‪ .‬לכן‪ ,‬בתרגום חשוב לבדוק את המקרים‬
‫שבהם ההזחות הנגרמות על ידי הוספת או השמטת מידע‪ ,‬הנהרתו או הפיכתו לעמום‪ ,‬משליכות‬
‫על העברתו של ייחוד פרגמטי זה‪.‬‬
‫‪ 3.4.2.2‬סטיות משלביות‬
‫המונח משלב (‪ )register‬לקוח מעולם המוסיקה שם פירושו קבוצת צלילים בגובה מסוים ובגוון‬
‫מסוים המופקים על ידי כלי נגינה‪ .‬בתחום הבלשנות המונח משלב מתייחס לשימושי הלשון‬
‫השונים שבהם משתמשים בנסיבות שונות‪ .‬ישנן הנחות מוסכמות בדבר שימושי הלשון ההולמים‬
‫הקשרים שונים (ניר‪ ,‬תשל"ט)‪ .‬המושג משלב "עומד על ההבחנה שבין קבוצות שונות של שימושים‬
‫בלשון‪ .‬כאשר מבקשים לזהות משלב‪ ,‬נוטלים את הדובר כיסוד הבלתי משתנה‪ ,‬ואילו את הנסיבה‬
‫נוטלים כיסוד המשתנה" (ניר‪ ,‬תשל"ו‪.)98 :‬‬
‫על פי ניר (ניר‪ ,‬תשל"ט‪ ,86 :‬בעקבות & ‪Halliday, McIntosh & Strevens, 1964; Crystal‬‬
‫‪ )Davy 1969‬ישנם ארבעה גורמים המשמשים לקביעת המשלב‪:‬‬
‫א‪ .‬סגנון הדובר‪ :‬רשמי‪ ,‬טכני‪ ,‬אישי וכו'‪.‬‬
‫ב‪ .‬המדיום‪ :‬דיבור‪ ,‬כתיבה‪.‬‬
‫ג‪ .‬התחום המקצועי‪ :‬מטרת המבע ונושאו (משפטים‪ ,‬רפואה וכו')‪.‬‬
‫ד‪ .‬מעמדם של המשתתפים בשיח (הורה‪-‬ילד‪ ,‬רופא‪-‬מטופל‪ ,‬חייל‪-‬מפקד וכו')‪.‬‬
‫שילוב גורמים נסיבתיים אלה הוא הקובע את שימושי הלשון האופיינים למשלב כלשהו‪.‬‬
‫שלזינגר (תש"ס) מחדד את הגדרת המושג בהבחינו בין משלב וסגנון‪ .‬הוא מציע כי המשלב "מציין‬
‫את המסגרת הנסיבתית שבה נוצר סגנון כלשהו; הסגנון הוא המימוש הלשוני האופייני למשלב‬
‫נתון" (שלזינגר‪ ,‬תש"ס‪ .)13 :‬הוא מגדיר את הסגנון כסטייה מנורמה כללית כלשהי‪ ,‬ומציין כי‬
‫סטייה מדרכי השימוש הרגילות היא אחת מדרכי הבחירה הסגנונית (שלזינגר‪ ,‬תש"ס‪.)268 ,22 :‬‬
‫ניתן לסמן סטיה מהמשלב המקובל על ידי עירוב משלבי‪ ,‬שימוש בלשון גבוהה ונמוכה לסירוגין‬
‫(שלזינגר‪ ,‬תש"ס‪.)271 :‬‬
‫ניר מביא את הסלנג כדוגמה לסוג מסוים של משלב הנחשב "נמוך"‪ .‬הוא מבחין בין שימוש בסלנג‬
‫המוגדר כסוציולקט (תת לשון המאפיינת קבוצה חברתית)‪ ,‬לעומת שימוש בסלנג כמשלב‪ .‬סלנג‬
‫‪21‬‬
‫כסוציולקט הוא שימוש בביטוי החורג מהלשון התקנית הנובע מהרגל ומאי ידיעת הביטוי התקני‪.‬‬
‫סלנג כמשלב לעומת זאת‪ ,‬הוא בחירה מכוונת בביטוי תת תקני‪ ,‬דווקא בשל הכרת הביטוי התקני‪,‬‬
‫מתוך כוונה להתבטא בצורה לשונית שונה (ניר‪ ,‬תשמ"ח‪.)161-159 :‬‬
‫בספר הנבחן כאן ישנן סטיות מהמשלב על ידי שזירת ביטויי סלנג או ביטויים ממשלב נמוך‬
‫במבעיהם של הדוברים‪ .‬חלק מביטויים אלה הנם "מגבירים" המעצימים את משמעות המבע‬
‫שאליו הם מוספים‪ ,‬למשל "‪ "Ridiculous" ,"Bloody‬ו‪ ."Fuck"-‬לכן‪ ,‬ניתן לראות בסטיה‬
‫המשלבית אמצעי רטורי שנעשה בו שימוש מכוון והמביא ליצירת עומס ריגושי ומכאן שישנה‬
‫חשיבות רבה להעברתו בתרגום‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬כפי שנראה פעמים רבות הגיבור אינו מזהה סטיות‬
‫משלביות אלה‪ ,‬המתבטאות בבעיות פענוח של ביטויי סלנג או באי זיהוי של כוונת הדובר‬
‫המשתמש במכוון בלשון נמוכה כדי להדגיש את רגשותיו‪ ,‬והדבר מדגיש את לקותו של כריסטופר‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬חיוני להעביר בתרגום את הסטיות המשלביות הללו על מנת לשמור על תפיסת דמותו של‬
‫הגיבור‪.‬‬
‫‪ 3.4.2.3‬חידוש‪-‬נתון‬
‫מבחינה לשונית‪ ,‬מכילים מבעים הן מידע נתון‪ ,‬שאותו מצפים מן הנמען לדעת‪ ,‬והן מידע חדש‪,‬‬
‫שאותו אין מצפים מהנמען לדעת (‪ .)Clark & Haviland, 1974: 512‬החוקרים מציעים כי בין‬
‫המשתתפים בשיח מתקיים כעין חוזה חברתי‪ ,‬הקשור בעקרון שיתוף הפעולה של גרייס ( ‪Grice,‬‬
‫‪ )1975‬שבמסגרתו מתקיים שיתוף פעולה בין המוען לנמען ובאמצעותו ניתן לפענח כוונות‬
‫תקשורתיות‪ .‬על פי חוזה זה על המוען לבנות את מבעיו כך שהנמען יוכל לקשר את המידע החדש‬
‫שנמסר עם המידע שכבר מצוי ברשותו‪ ,‬וכן שאין הנמען יודע את המידע המסומן כחדש ( & ‪Clark‬‬
‫‪.)Haviland, 1977: 3-9‬‬
‫לפי ויצמן (תש"ס‪-‬תשס"א‪ )25-23 :‬יחסי החידוש‪-‬נתון אינם יחסים בינריים אלא הדרגתיים‬
‫ודינמיים ומקובל לראותם כממוקמים על רצף הנע מחידוש מוחלט ועד ניתנות מוחלטת‪ .‬ישנם‬
‫אמצעים לשוניים בכל שפה המשמשים לצורך סימון מידע כחידוש או כנתון‪ ,‬וביניהם‪ :‬הטייה של‬
‫פעלים או שמות עצם‪ ,‬שימוש במילות עזר ושינוי סדר המילים במשפט (‪.)Knowles, 1998: 107‬‬
‫דוגמאות לאמצעים לשוניים המסמנים ניתנות בעברית הן‪:‬‬
‫מבנים תחביריים כגון‪ :‬פסוקיות טפלות‪ ,‬שינוי סדר האיברים במשפט‪ ,‬הפניה לתשובה חיובית‬
‫באמצעות ניסוח שאלה בשלילה; יידוע; שמות פרטיים; והמילים‪ :‬הרי‪ ,‬הלוא‪ ,‬הן‪ ,‬דווקא (שן‪,‬‬
‫תש"ס; ויצמן‪ ,‬תשס"ב; ‪.)Areil, 1985, 1988, 1990‬‬
‫הצגת מידע כחידוש או כנתון‪ ,‬על אף שאינו כזה‪ ,‬עשויה להיגרם שלא במכוון במקרים שבהם ישנה‬
‫סתירה בין ידיעותיו של הנמען לבין הנחותיו של המוען על אודות המידע שנמצא ברשות הנמען‪,‬‬
‫כלומר נובעת מהערכה מוטעית של המוען‪ .‬אולם‪ ,‬היא אף עשויה להיגרם במכוון במקרים שבהם‬
‫מעוניין המוען להטעות ולהעביר מסרים עקיפים כמו למשל השגת פונקציה פואטית‪ ,‬יצירת קרבה‪,‬‬
‫נזיפה‪ ,‬זלזול וכו' (ויצמן‪ ,‬תשס"ב; שן‪ ,‬תש"ס)‪.‬‬
‫האמצעים הלשוניים לסימון החידוש והנתון במקור תורמים לייחוס משמעויות לדברי הגיבור‬
‫ולאיפיון דפוסי הלשון הייחודיים ללקותו‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב לבחון את העברתם בתרגום על מנת לראות‬
‫‪22‬‬
‫אם זיהה המתרגם את חשיבותם והצליח להעבירם בתרגום על אף האילוצים הלשוניים הקיימים‬
‫כתוצאה מההבדלים שבין השפות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ .5‬מתודולוגיה‬
‫‪ 5.2‬שיטת העבודה‬
‫כאמור‪ ,‬עבודה זו בוחנת את ייחודה הפרגמטי של לשונו של הגיבור‪ ,‬המספר של ספר זה‪ ,‬בהסתמך‬
‫הן על הספרות העוסקת בהפרעות התפתחותיות‪ ,‬בסינגור עצמי ובפרגמטיקה והן על דבריו של‬
‫הגיבור המעיד על עצמו כבעל לקות‪ .‬בחינה זו תיעשה באמצעות השוואה בין מאפייני לשונו‪ ,‬לבין‬
‫הדברים שעליהם מעיד הגיבור עצמו ותתמקד בעיקר בפעולות הדיבור הישירות והעקיפות‪.‬‬
‫לצורך כך‪ ,‬רוכזו וצויינו כל הקטעים שבהם מוסיף הגיבור הערות על אודות התנהגותו‪ ,‬מסביר‬
‫אותה או מסנגר על לקותו‪ ,‬והודגשו הקשיים שעליהם הוא מעיד‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬נבחנו ונותחו מקרים שבהם ישנה בעיית ביצוע או פענוח של פעולת דיבור‪ .‬יש לזכור כי‬
‫כריסטופר הוא המספר של ספר זה שהנו למעשה יומן החקירה שהוא מנהל‪ .‬לכן‪ ,‬פעולות הדיבור‬
‫שעליהן הוא מדווח התרחשו כפעולות דיבור פעילות ובהתאם לכך אנתחן‪.‬‬
‫הקריטריונים לבחירת המקרים הם‪:‬‬
‫‪ .1‬שיחה בין הגיבור ובין אחת הדמויות האחרות בספר‪.‬‬
‫‪ .2‬הגיבור יוזם ומבצע פעולת דיבור כלשהי‪ .‬אין לכך דוגמאות רבות בספר‪ ,‬שכן במרבית המקרים‬
‫כריסטופר מגיב לפעולת הדיבור אך לא יוזם אותה‪.‬‬
‫‪ .3‬דמות אחרת מבצעת פעולת דיבור ומתגובתו של כריסטופר לפעולה זו ניתן לשער כי ישנה בעיית‬
‫פענוח כלשהי‪.‬‬
‫‪ .4‬משא ומתן על ביצועה של פעולת דיבור כלשהי‪ .‬כלומר‪ ,‬קטעי שיח מתנהלים בעקבות פעולת‬
‫דיבור שבוצעה‪.‬‬
‫בסך הכל ישנם ‪ 9‬קטעי שיח העוסקים בהערותיו‪ ,‬הסבריו וסינגורו העצמי של הגיבור‪ ,‬ו‪ 26-‬קטעי‬
‫שיחה העוסקים בקשיים ובבעיות בביצוע ו‪/‬או בפיענוח‪.‬‬
‫‪ 5.3‬הצגת הניתוח‬
‫בפרק הדן בסינגור עצמי של הגיבור‪ ,‬פרק ‪ ,5‬רוכזו כל הקטעים שבהם ישנן הערות כלליות‬
‫והסברים מצד הגיבור על התנהגותו‪ .‬כל קטע מוגש במלואו בשפת המקור ולאחריו מובא התרגום‪.‬‬
‫בכל אחד מקטעי שפת המקור צויין מהו הקושי שעליו מעיד הגיבור ונבדק אם ישנה התאמה בין‬
‫הצהרה זו למאפיינים הקליניים של התסמונת המתועדים בספרות‪ .‬בפרק זה לא נערכה השוואה‬
‫בין המקור לתרגום שכן הפרק אינו עוסק בהבדלים שביניהם אלא בהכוונתו העצמית ובסינגורו‬
‫העצמי של הגיבור‪ ,‬כלומר במודעות עצמית המתבטאת בזיהוי מגבלותיו‪ ,‬וביכולתו לבטאן‬
‫ולהסבירן ועל ידי כך לפעול עבור עצמו ולנהל את ענייניו (קוזמינסקי‪ .)2004 ,‬זאת‪ ,‬במטרה לבחון‬
‫בהמשך אם הקשיים שעליהם הוא מעיד‪ ,‬תואמים לדפוסי השיח הייחודיים המתבטאים בלשונו‪.‬‬
‫השוואה בין מקור ותרגום תעשה בפרק הבא‪.‬‬
‫בפרק הדן בפעולות הדיבור‪ ,‬פרק ‪ ,6‬נבחנו בטקסט המקור כל הקטעים המתמקדים בפעולות‬
‫הדיבור לפי הקריטריונים שפורטו בשיטת העבודה‪ .‬מתוכם‪ ,‬נבחרו והובאו דוגמאות שאף הן‬
‫מוגשות במלואן‪ ,‬בסדר כרונולוגי לפי התרחשותן בספר‪ ,‬על מנת לשמור על הרצף ולהציג את‬
‫‪24‬‬
‫התפתחות העלילה והדמות‪ .‬בפרק זה בדומה לפרק הקודם‪ ,‬מוגשת כל דוגמה בטקסט המקור‬
‫ובעקבותיה מובא התרגום‪ .‬לכל דוגמה ניתנה הקדמה קצרה ובה סיכום קצר של העלילה המפרט‬
‫את ההקשר שבו היא התרחשה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נותח טקסט המקור במלואו‪ ,‬זוהו פעולות הדיבור‬
‫שבוצעו‪ ,‬נבדק תהליך הפרשנות ו‪/‬או הביצוע של הגיבור והוסברה בעיית הפענוח שלו הרלוונטית‬
‫לאותה דוגמה‪.‬‬
‫לאחר שנותח הקטע והוצגה תמונה של התנהגותו הלשונית של הגיבור הן יחסית לספרות והן‬
‫יחסית להצהרותיו שלו‪ ,‬נבחן התרגום לקטע זה על פי המודל של האוס )‪ .(House, 1997‬ניתוח‬
‫התרגום אינו ממצה ונידונות אך ההזחות הרלוונטיות להעברת הייחוד הפרגמטי המאפיין את‬
‫הדמות‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת לבדוק אם זה האחרון בא לידי ביטוי בתרגום שכן הוא חלק בלתי נפרד‬
‫מאיפיון הדמות‪ ,‬וחשוב מאוד להעבירו בתרגום אם מעוניינים בתרגום אדקווטי‪.‬‬
‫‪ 5.4‬מבנה העבודה‬
‫שני הפרקים הבאים יוקדשו לבחינת המקרים שבהם מתבטא הייחוד הלשוני של הגיבור‪ .‬פרק ‪5‬‬
‫יתאר את המקרים העוסקים בסנגור העצמי של הגיבור ויביא דוגמאות לכך‪ .‬פרק ‪ 6‬יתמקד‬
‫בפעולות הדיבור בטקסט המקור‪ ,‬יביא את הניתוח הפרגמטי שלהן במלואו ולאחר מכן ייבחן‬
‫התרגום מבחינת ההזחות הרלוונטיות להעברת הייחוד הפרגמטי של הדמות‪ .‬הפרק האחרון‪ ,‬פרק‬
‫‪ ,7‬יביא את הסיכום ובו הדיון בממצאים והמסקנות‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪.6‬סינגור עצמי; כריסטופר מדבר על לקותו‬
‫פעמים אחדות בספר הגיבור מדבר על לקותו‪ ,‬וחולק עם הקוראים את תובנותיו על אודות קשייו‬
‫ומגבלותיו‪ .‬תיאורים אלו עולים בקנה אחד עם הגדרת ההכוונה העצמית של סרנה וליאו‪-‬סמיט‬
‫)‪ (Serna & Lau-Smith, 1995‬המצוטטים בספרה של קוזמינסקי (קוזמינסקי‪.)23 :2004 ,‬‬
‫לפיהם‪ ,‬הכוונה עצמית "מתייחסת למודעות עצמית של האדם לכוחות ולחולשות האישיות שלו‪".‬‬
‫(‪.)144 :1995‬‬
‫בפרק זה אביא רק את הערותיו הכלליות של הגיבור לגבי התנהגותו‪ .‬בהמשך הדיון אביא‬
‫דוגמאות להערותיו ולהסבריו הנוגעים להתנהגות לשונית בהקשר נתון‪ ,‬למשל‪ :‬הערות על כך‬
‫שכריסטופר אינו מבין למה מתכוון הדובר (דוג' ‪ ;)23.2‬אינו סבור כי הופנתה אליו שאלה (דוג'‬
‫‪ ;)11.2‬אינו מעוניין לשקר (דוג' ‪ ;)17.2‬ואינו מעוניין לציית להוראה שניתנה לו (דוג' ‪ )15.2‬וכו'‪.‬‬
‫בדוגמאות המובאות בפרק זה נראה כי כריסטופר מתאר בדיוק מה הוא יודע שאינו יודע‪ ,‬הוא‬
‫מאוד מודע לעצמו ואף מספר על כך לקוראים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬חלק מהתיאורים מכוונים להסביר את‬
‫התנהגותו ואת תגובותיו למשל‪ ,‬אין הוא מפענח הבעות פנים מורכבות‪ ,‬אינו מבין הומור ואינו‬
‫יכול לספר בדיחות‪ ,‬אינו יכול לנהל שיחות חולין‪ ,‬אינו מזהה מטאפורות‪ ,‬אינו יכול לשקר‪ ,‬יש לו‬
‫בעיות התנהגותיות‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬הוא מתקשה להבחין בין מחשבותיו שלו למחשבותיהם של אחרים‪.‬‬
‫(‪ )1‬כריסטופר מעיד כי אינו מפענח הבעות פנים‪ .‬כריסטופר מתקשה בפענוחן של הבעות פנים‬
‫השונות מ"שמח" או עצוב"‪ .‬תיאור זה של לקותו מתועד בספרות המקצועית ולפיו היבטים‬
‫אחדים של התקשורת הלא‪-‬מילולית אף הם מושפעים מהתסמונת‪ ,‬כגון‪ :‬מיעוט בהבעות פנים‬
‫מלבד הפגנת רגשות עזים כגון כעס או אומללות‪ ,‬יכולת הפענוח של המחוות והבעות הפנים של‬
‫האחרים היא מוגבלת‪ ,‬וכן ייתכן כי הלוקים בתסמונת אספרגר אף יתעלמו מהמחוות והבעות‬
‫הפנים הלא‪-‬מילוליות או לא יפרשום נכונה )‪.(Wing, 1981: 116‬‬
‫)‪(1‬‬
‫‪1.1 Eight years ago, when I first met Siobhan, she showed me this picture‬‬
‫‪and I knew that it meant “sad”. Which is what I felt when I found the dead dog.‬‬
‫‪1.2 Then she showed me this picture‬‬
‫‪and I knew that it meant “happy” like when I’m reading about the Apollo space‬‬
‫‪missions, or when I am still awake at three or four in the morning and I can walk up‬‬
‫‪and down the street and pretend that I am the only person in the whole world.‬‬
‫‪3.1 Then she drew some other pictures‬‬
‫‪26‬‬
but I was unable to say what these meant.
1.4 I got Siobhan to draw lots of these faces and then write down next to them exactly
what they meant. I kept the piece of paper in my pocket and took it out when I didn’t
understand what someone was saying. But it was very difficult to decide which of the
diagrams was most likely the face they were making because people’s faces move
very quickly.
1.5 When I told Siobhan that I was doing this, she got out a pencil and another piece
of paper and said it probably made people feel very
1.6 and then she laughed. So I tore the original piece of paper up and threw it away.
And Siobhan apologized. And now if I don’t know what someone is saying I ask them
what they mean or I walk away (p. 2-3).
)2(
‫ היא הראתה לי את הציור הזה‬,‫ כשפגשתי את שֶ בֹון בפעם הראשונה‬,‫ לפני שמונה שנים‬2.2
.‫ וזה מה שהרגשתי כשמצאתי את הכלב המת‬,"‫וידעתי שהמשמעות שלו היא "עצוב‬
‫ אחר כך היא הראתה לי את הציור הזה‬2.3
‫ או‬,‫ כמו שאני מרגיש כשאני קורא על הטיסות לחלל של אפולו‬,"‫וידעתי שהמשמעות שלו "שמח‬
‫כשאני עדיין ער בשלוש או ארבע בבוקר ואני הולך ברחוב ומעמיד פנים שאני הבנאדם היחיד בכל‬
.‫העולם‬
‫ ואז היא ציירה עוד כמה ציורים‬2.4
.‫אבל לא הצלחתי להבין את המשמעות שלהם‬
27
‫‪ 2.5‬ביקשתי משבֹון שתצייר לי המון פרצופים כאלה ותכתוב לידם בדיוק מה הם אומרים‪ .‬שמרתי‬
‫את הדף בכיס ושלפתי אותו בכל פעם שלא הבנתי מה מישהו אומר‪ .‬אבל היה לי קשה להחליט‬
‫איזה ציור הכי דומה לפרצוף שעושה האדם שמולי‪ ,‬כי הפנים של אנשים זזות מהר מאוד‪.‬‬
‫‪ 2.6‬כשסיפרתי לשבון שאני עושה את זה‪ ,‬היא לקחה עיפרון ועוד דף ואמרה שכשאנשים רואים‬
‫אותי עושה את זה הם בטח מרגישים מאוד‬
‫‪ 2.7‬ואז היא צחקה‪ .‬אז קרעתי את הדף הראשון וזרקתי אותו‪ .‬ושבון התנצלה‪ .‬ועכשיו אם אני לא‬
‫מבין מה מישהו אומר אז אני שואל אותו למה הוא מתכוון או הולך משם (עמ' ‪.)11-10‬‬
‫בדוגמה זו (‪ )1‬ניתן לראות שכריסטופר מודע למגבלותיו בפענוח הבעות פנים‪ .‬לא רק שהוא מזהה‬
‫קושי זה‪ ,‬הוא אף מספר על כך לקורא (‪ ,)1.2‬כלומר מסנגר על עצמו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא בוחן את המצב‬
‫ומחליט על פתרון יצירתי להתמודדות עם הקושי (‪ ,)1.3‬ולבסוף משנה יעדים לאחר קבלת משוב‬
‫מהסביבה‪ ,‬כלומר מבצע התאמה לאחר בחינת המצב וקובע מה תהיה ההתמודדות העתידית‬
‫(‪ .)1.4‬כל אלה‪ ,‬הנן מיומנויות הנדרשות להכוונה עצמית בקרב אוכלוסיות עם מוגבלויות‬
‫(קוזמינסקי‪.)23-22 : 2004,‬‬
‫ניכר כי כריסטופר מיישם זאת הלכה למעשה‪.‬‬
‫(‪ )2‬כריסטופר מצהיר כי ספר זה לא יהיה מצחיק מפני שהוא אינו מבין בדיחות ולכן אינו יכול‬
‫לספר אותן‪ .‬הוא ער אפוא גם לצד הסביל וגם לצד הפעיל של לקות זו‪ .‬קושי זה אף הוא מעוגן‬
‫בספרות הקלינית‪ ,‬שם מתועד כי הלוקים באספרגר אינם מבינים בדיחות מילוליות מרומזות אך‬
‫ייתכן כי הומור מילולי פשוט כן יובן (‪.)Wing, 1981: 116‬‬
‫)‪(2‬‬
‫‪2.1 This will not be a funny book. I cannot tell jokes because I do not understand‬‬
‫‪them. Here is a joke, as an example. It is one of Father’s.‬‬
‫‪His face was drawn but the curtains were real.‬‬
‫‪2.2 I know why this is meant to be funny. I asked. It is because drawn has three‬‬
‫‪meanings, and they are 1) drawn with a pencil, 2) exhausted, and 3) pulled across a‬‬
‫‪window, and meaning 1 refers to both the face and the curtains, meaning 2 refers only‬‬
‫‪to the face, and meaning 3 refers only to the curtains.‬‬
‫‪2.3 If I try to say the joke to myself, making the word mean the three different things‬‬
‫‪at the same time, it is like hearing three different pieces of music at the same time‬‬
‫‪28‬‬
‫‪which is uncomfortable and confusing and not nice like white noise. It is like three‬‬
‫‪people trying to talk to you at the same time about different things.‬‬
‫‪2.4 And that is why there are no jokes in this book. (p. 01).‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪ 3.2‬הספר הזה לא יהיה מצחיק‪ .‬אני לא מסוגל לספר בדיחות כי אני לא מבין אותן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הנה‬
‫בדיחה‪ .‬זאת אחת הבדיחות של אבא‪.‬‬
‫דבר דבור על אופניו‪ ,‬אבל אין להם גלגלים‪.‬‬
‫‪ 3.3‬אני יודע למה זה אמור להיות מצחיק‪ .‬שאלתי‪ .‬זה כי ‪ )2‬דבר נשמע גם כמו דוור‪" )3 .‬אופניו"‬
‫יכול להיות במשמעות האופנִ ים שלו ו‪" )4 -‬אופניו יכול להיות גם במשמעות האופניים שלו‪ .‬אם‬
‫אפשרויות ‪ 2‬ו‪ 4-‬נכונות אז למילה "דבור" אין שום משמעות אבל הקשר בין שני חלקי המשפט‬
‫ברור‪ .‬ואם אפשרות ‪ 3‬היא הנכונה אז למילה "דבור" יש משמעות אבל אין קשר בין שני חלקי‬
‫המשפט‪.‬‬
‫‪ 3.4‬כשאני מספר את הבדיחה לעצמי ומנסה לחשוב על כל האפשרויות בו זמנית‪ ,‬זה כמו לשמוע‬
‫בו זמנית כמה קטעים מוזיקליים וזה לא נוח ומבלבל ולא נחמד כמו רעש לבן‪ .‬זה כאילו כמה‬
‫אנשים מדברים איתך בו זמנית על דברים שונים‪.‬‬
‫‪ 3.5‬וזאת הסיבה שבספר הזה אין בדיחות (עמ' ‪.)17‬‬
‫(‪ )2‬כריסטופר מבטא יכולת מרשימה שלו להסביר את ההיבטים השונים של הבדיחה ולפרק אותה‬
‫לרכיבי המשמעות שלה וזאת על אף שהוא מצהיר כי אינו יכול לספר בדיחות (‪ .)2.1‬כלומר‪ ,‬ישנה‬
‫סתירה בין האמירה שלו על עצמו כי אינו מבין בדיחות‪ ,‬ובין העובדה כי הוא בירר מדוע הבדיחה‬
‫מצחיקה והוא יודע למנות את רבדי המשמעות השונים (‪ ,2 ,1‬ו‪ )3-‬שצירופם יחד יוצר את האפקט‬
‫ההומוריסטי בבדיחה (‪ .)2.2‬יתרה מזאת‪ ,‬לא רק שכריסטופר מבין את הרכיבים השונים‪ ,‬אלא‬
‫שהוא אף יודע להסביר זאת לעצמו ולקוראים‪.‬‬
‫נקודה נוספת היא שכריסטופר אף מפרט מה התהליך שעובר עליו כשהוא מנסה לספר את‬
‫הבדיחה לעצמו (‪ ,)2.3‬כלומר הוא יודע להצביע בדיוק על הקושי שלו בתפיסת רבדי המשמעות‬
‫השונים בו זמנית‪ .‬ולבסוף הוא אף מסכם את ההסבר שנתן‪ ,‬ואומר כי מאחר שנימק את טעמיו‪,‬‬
‫החלטתו היא שבספר אין בדיחות (‪.)2.4‬‬
‫(‪ )3‬כריסטופר מסתייג מאמירתו הקודמת לגבי בדיחות‪ .‬בהמשך הספר נזכר כריסטופר כי הוא כן‬
‫מכיר ומבין שלוש בדיחות‪ ,‬ולכן הוא מסנגר על האמירה הקודמת שלו בנוגע לאי‪-‬הבנת בדיחות‬
‫ואי‪-‬הופעתן בספר ומסביר מדוע לא שינה זאת (‪ .)3.1‬בנוסף לכך‪ ,‬הוא נותן ביטוי לדרך שבה הוא‬
‫מבין שקר מהו‪ ,‬ומסביר מדוע במקרה זה הסתייגותו אינה שקר‪ ,‬אלא רק הבהרה‪ .‬הבחנה זו בין‬
‫שקר להבהרה היא מהותית כי היא מתקשרת להמשך הספר‪ ,‬שם כריסטופר מעיד על עצמו כי אינו‬
‫משקר (דוגמה ‪.)7‬‬
‫‪29‬‬
(3)
3.1 And I realize that I told a lie in Chapter 13 because I said, “I cannot tell jokes,”
because I do know 3 jokes that I can tell and I understand and one of them is about a
cow, and Siobhan said I didn’t have to go back and change what I wrote in Chapter
13 because it doesn’t matter because it is not a lie, just a clarification (pp. 176-177).
)4(
‫ כי אני‬,"‫ אמרתי שקר כי כתבתי "אני לא מסוגל לספר בדיחות‬24 ‫ ופתאום אני חושב שבפרק‬4.2
‫ ושבון אמרה שאני לא‬,‫ בדיחות שאני יכול לספר ושאני מבין ואחת מהן היא על פרה‬3 ‫כן מכיר‬
‫ אלא רק‬,‫ כי זה לא חשוב בגלל שזה לא שקר‬24 ‫צריך לחזור ולשנות את מה שכתבתי בפרק‬
.)163 '‫הבהרה (עמ‬
‫ ומסינגורו העצמי‬,‫ השכנה מנסה לנהל עימו שיחת חולין‬.‫) כריסטופר מסביר מהי שיחת חולין‬4(
: )4.8( ‫) והוא אף מנסה בה את כוחו‬.4.4( ‫ניתן לראות כי הוא מבין מהי שיחת חולין‬
(4)
4.1 And she said, “I see you every day, going to school.”
4.2 I didn’t reply to this.
4.3 And she said, “It’s very nice of you to come and say hello.”
4.4 I didn’t reply to this either because Mrs. Alexander was doing what is called
chatting where people say things that aren’t questions and answers and aren’t
connected.
4.5 Then she said, "Even if it's only because you're doing detective work."
4.6 And I said, "Thank you," again.
4.7 And I was about to turn and walk away when she said, "I have a grandson your
age."
4.8 I tried to do chatting by saying, "My age is 15 years and 3 months and 3 days." (p.
51).
)5(
".‫ בדרך לבית הספר‬,‫ "אני רואה אותך כל יום‬,‫ והיא אמרה‬5.2
.‫ לא עניתי‬5.3
".‫ "זה נחמד מאוד מצדך לבוא ולהגיד שלום‬,‫ והיא אמרה‬5.4
‫ וזה‬,"‫ גם למשפט הזה לא עניתי כי גברת אלכסנדר עשתה עכשיו מה שקוראים "לפטפט‬5.5
.‫כשאנשים אומרים אחד לשני כל מיני דברים שהם לא שאלות ותשובות ושאין ביניהם שום קשר‬
".‫ "גם אם זה רק מפני שאתה עושה עבודת בלשות‬,‫ ואז היא אמרה‬5.6
".‫ "תודה רבה‬,‫ ואמרתי שוב‬5.7
30
‫‪ 5.8‬והתכוונתי להסתובב וללכת אבל היא אמרה‪" ,‬יש לי נכד בגיל שלך‪".‬‬
‫‪ 5.9‬ניסיתי גם אני לפטפט אז אמרתי‪" ,‬אני בן ‪ 15‬ו‪ 3-‬חודשים ו‪ 3-‬ימים‪( ".‬עמ' ‪.)52-51‬‬
‫(‪ )5‬כריסטופר מצהיר כי אינו מסוגל לנהל שיחת חולין‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬בשיחה אחרת עם אותה‬
‫השכנה‪ ,‬נראה כי כריסטופר שכח את התנסותו הקודמת בשיחת החולין עימה והוא מעיד כי אינו‬
‫יכול לעשות זאת (‪ .)5.2‬מכאן שישנה סתירה בין סינגורו העצמי ובין המתרחש בדוגמה הקודמת‪:‬‬
‫)‪(5‬‬
‫‪5.1 And she said, “Don’t worry. I’m not going to tell the police and I’m not going to‬‬
‫‪tell your father because there’s nothing wrong with having a chat. Having a chat is‬‬
‫”?‪just being friendly, isn’t it‬‬
‫‪5.2 I said, “I can’t do chatting.” (p. 70).‬‬
‫(‪)6‬‬
‫‪ 6.2‬והיא אמרה‪" ,‬אל תדאג‪ .‬אני לא הולכת לספר לאבא שלך כי אם אנחנו מפטפטים קצת אין‬
‫בזה שום רע‪ .‬לפטפט זה פשוט להיות חברותי‪ ,‬לא?"‬
‫‪ 6.3‬ואני אמרתי‪" ,‬אני לא יודע לפטפט" (עמ' ‪.)69‬‬
‫(‪ )6‬כריסטופר מסביר מדוע הוא מוצא כי אנשים הם מבלבלים‪ .‬הסיבה הראשונה לכך היא מפני‬
‫שהם מדברים ללא מילים (‪ ,)6.1‬וזהו סינגור עצמי על מגבלותיו בפענוח הבעות פנים‪ ,‬מחוות‬
‫גופניות ואינטונציה‪ .‬תיאור זה עולה בקנה אחד עם המאפיינים הקליניים של התסמונת ( ‪Wing,‬‬
‫‪.)1981‬‬
‫הסיבה השניה לכך היא שאנשים מדברים במטאפורות (‪ .)6.2‬כריסטופר מבין את המושג‬
‫מטאפורה‪ ,‬ואותה הוא יודע ממש להגדיר אך הוא מתקשה לפענחה‪ ,‬משום שכשהוא מנסה ליצור‬
‫בדמיונו תיאור גרפי לביטוי‪ ,‬הוא מתבלבל‪ .‬ולכן‪ ,‬הוא אף אינו מזהה מטאפורה לכשהוא נתקל בה‪,‬‬
‫וזהו שוב סינגור עצמי על מגבלה שהוא מזהה כי יש לו‪ .‬אי‪-‬הבנת מטאפורות אף היא תועדה‬
‫בספרות (‪.)Happé, 1991‬‬
‫)‪(6‬‬
‫‪6.1 I find people confusing. This is for two main reasons. The first main reason is that‬‬
‫‪people do a lot of talking without using any words.‬‬
‫……‬
‫‪6.2 The second main reason is that people often talk using metaphors. These are‬‬
‫‪examples of metaphors‬‬
‫‪I laughed my socks off.‬‬
‫‪He was the apple of her eye.‬‬
‫‪They had a skeleton in the cupboard.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪We had a real pig of a day.‬‬
‫‪The dog was stone dead.‬‬
‫‪The word metaphor means carrying something from one place to another, and it‬‬
‫‪comes from the Greek words μετα (which means from one place to another) and‬‬
‫‪φερειν (which means to carry) and it is when you describe something by using a‬‬
‫‪word for something that it isn’t. This means that the word metaphor is a metaphor.‬‬
‫‪I think it should be called a lie because a pig is not like a day and people do not have‬‬
‫‪skeletons in their cupboards. And when I try and make a picture of the phrase in my‬‬
‫‪head it just confuses me because imagining an apple in someone's eye doesn't have‬‬
‫‪anything to do with liking someone a lot and it makes you forget what the person was‬‬
‫‪talking about (p. 19-20).‬‬
‫(‪)7‬‬
‫‪ 7.2‬אנשים מבלבלים אותי‪.‬‬
‫זה קורה משתי סיבות עיקריות‪ .‬הסיבה העיקרית הראשונה היא שאנשים אומרים המון בלי‬
‫להשתמש במילים‪.‬‬
‫‪........‬‬
‫‪ 7.3‬הסיבה העיקרית השנייה היא שלעתים קרובות אנשים מדברים במטאפורות‪ .‬הנה כמה‬
‫דוגמות למטאפורות‬
‫התפוצצתי מצחוק‪.‬‬
‫הוא ראה שחורות‪.‬‬
‫היו להם שלדים בארון‪.‬‬
‫השמיים בוכים‪.‬‬
‫פתיל חייו של הכלב ניתק‪.‬‬
‫המשמעות של המילה מטאפורה היא העברה של משהו ממקום אחד למקום אחר ומקורה במילים‬
‫היווניות ‪( μετα‬שפירושה "ממקום אחד למקום אחר") ו‪( φερειν -‬שפירושה "להעביר") והכוונה‬
‫היא כשאדם מתאר משהו על ידי שימוש במילה שמציינת משהו אחר‪ .‬זה אומר שהמילה‬
‫מטאפורה היא בעצמה מטאפורה‪ .‬לדעתי צריך לקרוא לזה שקר כי השמים לא בוכים ולאף אחד‬
‫אין שלדים בארון‪ .‬וכשאני מנסה לצייר תמונה של הביטוי בדמיון שלי זה פשוט מבלבל אותי כי‬
‫כשאתה מדמיין מישהו מתפוצץ אין לזה שום קשר למשהו מצחיק וזה גורם לך לשכוח על מה‬
‫האיש בכלל דיבר (עמ' ‪.)24 -23‬‬
‫(‪ )7‬כריסטופר מצהיר כי אינו משקר‪ .‬כריסטופר מסביר מדוע אינו משקר ומפרט כי אינו עושה‬
‫זאת מטעמי טוב לב‪ ,‬אלא מפני שהשקר מקשה עליו להפריד בין המציאות לאפשרויות שיכלו‬
‫להיות (‪.)7.1‬‬
‫‪32‬‬
(7)
7.1. I do not tell lies. Mother used to say that this was because I was a good person.
But it is not because I am a good person. It is because I can’t tell lies.
…..
A lie is when you say something happened which did not happen. But there is only
ever one thing which happened at a particular time and a particular place. And there
are an infinite number of things which didn’t happen at that time and that place. And
if I think of something which didn't happen I start thinking about all the other things
which didn't happen.
….
And this is why everything I have written here is true. (pp. 24-25)
)8(
‫ אבל זה לא בגלל שאני אדם‬.‫ אמא אמרה שזה בגלל שאני אדם טוב‬.‫ אני אף פעם לא משקר‬.8.2
.‫ זה בגלל שאני לא מסוגל לשקר‬.‫טוב‬
....
.‫ אבל תמיד יש רק משהו אחד שקורה ברגע מסוים‬.‫שקר זה כשאתה אומר שקרה משהו שלא קרה‬
‫ ואם אני חושב על משהו‬.‫ויש אינספור דברים שלא קרו באותו רגע מסוים באותו מקום מסוים‬
.‫שלא קרה אני מתחיל לחשוב על כל שאר הדברים שלא קרו‬
....
.)29 '‫ובגלל זה כל מה שכתבתי כאן הוא אמת (עמ‬
‫) להבחנתו בין שקר להבהרה‬7( ‫ אפשר לקשר הצהרה זו של כריסטופר כי אינו משקר‬,‫בנוסף‬
‫ כריסטופר מבטא יכולת פעילה להסביר שקר מהו וכן יכולת לשונית סבילה‬,‫ כלומר‬. )3( ‫בדוגמה‬
.‫להבין את הדקויות שבין שקרים להבהרות‬
‫ לא רק שהוא מודע למגבלותיו אלא הוא‬,‫ כלומר‬.‫) כריסטופר מונה חלק מבעיות ההתנהגות שלו‬8(
‫ רשימה זו מהווה כעין הסבר להתנהגויות החריגות של הגיבור במהלך‬.)8.1( ‫אף יכול לציין אותן‬
.‫ ולכן יש לראות בה סינגור עצמי‬,‫הספר‬
(8)
8.1 These are some of my Behavioral Problems
A. Not talking to people for a long time.
B. Not eating or drinking anything for a long time.
C. Not liking being touched.
D. Screaming when I am angry or confused.
33
‫‪E. Not liking being in really small places with other people.‬‬
‫‪F. Smashing things when I am angry or confused.‬‬
‫‪G. Groaning.‬‬
‫‪H. Not liking yellow things or brown things and refusing to touch yellow things or‬‬
‫‪brown things.‬‬
‫‪I. Refusing to use my toothbrush if anyone else has touched it.‬‬
‫‪J. Not eating food if different sorts of food are touching each other.‬‬
‫‪K. Not noticing that people are angry with me.‬‬
‫‪L. Not smiling.‬‬
‫‪M. Saying things that other people think are rude.‬‬
‫‪N. Doing stupid things.‬‬
‫‪O. Hitting other people.‬‬
‫‪P. Hating France.‬‬
‫‪Q. Driving Mother’s car.‬‬
‫‪R. Getting cross when someone has moved furniture (pp. 59-60).‬‬
‫(‪)9‬‬
‫‪ 9.2‬הנה כמה מהבעיות ההתנהגותיות שלי‬
‫א‪ .‬לא מדבר עם אנשים במשך הרבה מאוד זמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא אוכל ולא שותה שום דבר במשך הרבה מאוד זמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא אוהב שנוגעים בי‪.‬‬
‫ד‪ .‬צורח כשאני כועס או מבולבל‪.‬‬
‫ה‪ .‬לא אוהב להיות במקומות קטנים מאוד עם עוד אנשים‪.‬‬
‫ו‪ .‬שובר דברים כשאני כועס או מבולבל‪.‬‬
‫ז‪ .‬גונח‪.‬‬
‫ח‪ .‬לא אוהב דברים צהובים או דברים חומים ומסרב לגעת בדברים צהובים או דברים חומים‪.‬‬
‫ט‪ .‬מסרב לצחצח שיניים במברשת שלי אם מישהו אחר נגע בה‪.‬‬
‫י‪ .‬לא מוכן לאכול סוגים שונים של אוכל שנגעו אחד בשני בצלחת‪.‬‬
‫יא‪ .‬לא שם לב כשאחרים כועסים עליי‪.‬‬
‫יב‪ .‬לא מחייך‪.‬‬
‫יג‪ .‬אומר דברים שבעיני אחרים הם חוצפה‪.‬‬
‫יד‪ .‬עושה דברים מטומטמים‪.‬‬
‫טו‪ .‬מרביץ לאנשים אחרים‪.‬‬
‫טז‪ .‬שונא את צרפת‪.‬‬
‫יז‪ .‬נוהג במכונית של אמא‪.‬‬
‫יח‪ .‬מתעצבן כשמישהו מזיז את הרהיטים (עמ' ‪.)60-59‬‬
‫‪34‬‬
‫(‪ )9‬כריסטופר נוקט הכוונה עצמית‪ .‬כלומר‪ ,‬מסינגורו העצמי עולה כי הוא מודע למגבלותיו‪ ,‬מבין‬
‫ומזהה אותן ומאמין ביכולתו להשיג יעדים‪ ,‬אלו הם מאפייניה של ההכוונה העצמית (קוזמינצקי‪,‬‬
‫‪ .)22 :2004‬כריסטופר יודע כי הוא מתקשה להפריד בין מה שהוא חושב ויודע‪ ,‬לבין מה שאנשים‬
‫אחרים חושבים ויודעים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הוא מחליט באופן פעיל כי הוא יראה את הקושי הזה כחידה‪ ,‬וככזו הוא יוכל להתמודד‬
‫איתה ולפתור אותה (‪.)9.2‬‬
‫)‪(9‬‬
‫‪9.1 And one day Julie sat down at a desk next to me and put a tube of Smarties on the‬‬
‫”?‪desk, and she said, “Christopher, what do you think is in here‬‬
‫”‪And I said, “Smarties.‬‬
‫‪Then she took the top off the Smarties tube and tuned it upside down and a red pencil‬‬
‫”‪came out and she laughed and I said, “It’s not a Smarties, it’s a pencil.‬‬
‫‪Then she put the little red pencil back inside the Smarties tube and put the top back‬‬
‫‪on.‬‬
‫‪Then she said, “If your mummy came in now and we asked her what was inside the‬‬
‫‪Smarties tube, what do you think she would say?” because I used to call Mother‬‬
‫‪Mummy then, not Mother.‬‬
‫”‪And I said, “A pencil.‬‬
‫‪9.2 That was because when I was little I didn’t understand about other people having‬‬
‫‪minds. And Julie said to Mother and Father that I would always find this very‬‬
‫‪difficult. But I don’t find this difficult now. Because I decided that it was a kind of‬‬
‫‪puzzle, and if something is a puzzle there is always a way of solving it (p. 145).‬‬
‫(‪):‬‬
‫‪ :.2‬ויום אחד כשישבתי ליד השולחן בכיתה ג'ולי התיישבה על הכיסא שלידי ושמה על השולחן‬
‫שפופרת של סוכריות ושאלה‪" ,‬כריסטופר‪ ,‬מה לדעתך יש פה בפנים?"‬
‫ואני אמרתי‪" ,‬סוכריות‪".‬‬
‫ואז היא הורידה את המכסה של השפופרת והפכה אותה כלפי מטה ויצא ממנה עיפרון אדום קטן‬
‫והיא צחקה‪" ,‬זה לא סוכריות‪ ,‬זה עיפרון‪".‬‬
‫ואז היא החזירה את העיפרון לשפופרת והחזירה את המכסה למקום‪.‬‬
‫ואז היא אמרה‪" ,‬אם אמא שלך היתה באה לפה עכשיו והיינו שואלים אותה מה יש בשפופרת של‬
‫הסוכריות‪ ,‬מה לדעתך היא הייתה עונה?"‬
‫ואני אמרתי‪" ,‬עיפרון‪".‬‬
‫‪ :.3‬וזה כי כשהייתי קטן לא הבנתי שלאנשים אחרים יש מוח‪ .‬וג'ולי אמרה לאבא ואמא שתמיד‬
‫יהיה לי קשה להבין את זה‪ .‬אבל היום לא קשה לי להבין את זה‪ .‬כי החלטתי שזה סוג של חידה‪,‬‬
‫ואם משהו הוא חידה אז תמיד תהיה דרך לפתור אותה (עמ' ‪.)135‬‬
‫‪35‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בפרק זה סקרנו את הקטעים שבהם כריסטופר מפגין הכוונה עצמית וסינגור עצמי‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬מזהה את צרכיו ומודע להם‪ ,‬מסביר את מגבלותיו ולמעשה פועל עבור עצמו ומנהל את‬
‫ענייניו‪ .‬בהמשך העבודה נראה כיצד אמירות דומות יסבירו את התנהגותו במקרים שבהם ייתקל‬
‫בהומור שלא יצליח לפענח‪ ,‬במטאפורות ובעקיפות שלא יזהה או באופן כללי בסיטואציות שבהן‬
‫תבואנה לידי ביטוי הבעיות ההתנהגותיות שציין (התפרצויות זעם‪ ,‬גניחות‪ ,‬אי תקשור עם הסביבה‬
‫וכו')‪ .‬מאחר שכריסטופר פירט באופן מודע את מגבלותיו‪ ,‬ניתן לראות בכך סינגור עצמי מוכוון‬
‫המיועד לשרת מטרה זו בדיוק‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ .7‬פעולות דיבור; ביצוע ופיענוח‪ ,‬מקור מול תרגום‬
‫בפרק זה נציג עדויות לכך שכריסטופר מתקשה בביצוע ובפיענוח פעולות דיבור‪ .‬בכל מקרה‬
‫ומקרה‪ ,‬נבחן כל מבע במקור‪ ,‬ננתח את פעולות הדיבור שבוצעו לפי התיאוריה של סרל ‪(Searle,‬‬
‫)‪ ,1969‬נבחין בין פעולה המתבצעת באמצעות המבע (כוח אילוקוציוני) לבין תוכנה‪ ,‬ונעמוד על‬
‫המקרים שבהם פעולות הדיבור הן עקיפות ולא ישירות‪ ,‬כלומר שאין קשר גלוי בין משמעות המבע‬
‫לבין הפעולה המתבצעת באמצעותו‪.‬‬
‫פעולות הדיבור שייבחנו נבחרו לפי הפרמטרים שהוזכרו בסעיף ‪ ,4.1‬ולקוחות משיחות של‬
‫כריסטופר עם אחרים‪ .‬כאמור‪ ,‬כריסטופר הוא המספר של ספר זה שהנו למעשה יומן החקירה‬
‫שהוא מנהל‪ .‬לכן‪ ,‬פעולות הדיבור שעליהן הוא מדווח התרחשו כפעולות דיבור פעילות ובהתאם‬
‫לכך ננתחן‪ .‬במבעים שבהם כריסטופר אינו היוזם של פעולת הדיבור‪ ,‬ננתח את תגובתו עליה‪,‬‬
‫ונשער בהתאם לתגובה זו אם זיהה ופיענח את הכוח האילוקוציוני והתוכן הפרופוזיציוני‬
‫הישירים‪ ,‬והעקיפים (במידה והיו כאלה)‪ .‬במבעים שבהם פעולת הדיבור מבוצעת על ידי‬
‫כריסטופר‪ ,‬נבדוק את הכשירות הפרגמטית הפעילה שלו בביצוע פעולת דיבור‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬נתייחס לתרגום ונבחן את ההזחות בהעברת הייחוד הפרגמטי המאפיין את כריסטופר‬
‫ואם ניכרים קשייו בביצוע ובפיענוח פעולות הדיבור‪ .‬זאת בשל ההנחה הבסיסית שקשיים אלה‬
‫הכרחיים לאפיון דמותו ומעידים על לקותו‪ .‬רכיבי ההשוואה בטקסט המקור ובטקסט התרגום‬
‫יופיעו בניתוח התרגום באות מודגשת‪ ,‬על מנת להקל על זיהויים‪.‬‬
‫בדוגמה שלפנינו (‪ )10‬כריסטופר רואה את כלבה המת של השכנה שוכב מגואל בדם בחצר ובגופו‬
‫נעוץ קלשון‪ .‬הוא ניגש אליו ומרים אותו‪ .‬השכנה מגיעה ומוצאת את כריסטופר במצב זה‪ ,‬היא‬
‫סבורה כי כריסטופר הרג את הכלב ומזמינה משטרה‪ .‬שיחה זו מתנהלת בין השוטר שהגיע לבית‬
‫השכנה ובין כריסטופר‪:‬‬
‫)‪(10‬‬
‫‪10.1 The policeman squatted down beside me and said, "Would you like to tell me‬‬
‫"?‪what's going on here, young man‬‬
‫"‪10.2 I sat up and said, "The dog is dead.‬‬
‫‪10.3 "I'd got that far," he said.‬‬
‫"‪10.4 I said, "I think someone killed the dog.‬‬
‫‪10.5 "How old are you?" he asked.‬‬
‫"‪10.6 I replied, "I am 15 years and 3 months and 2 days.‬‬
‫‪10.7 "And what, precisely, were you doing in the garden?" he asked.‬‬
‫‪10.8 "I was holding the dog," I replied.‬‬
‫‪10.9 "And why were you holding the dog?" he asked.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪10.10 This was a difficult question. It was something I wanted to do. I like dogs. It‬‬
‫‪made me sad to see that the dog was dead.‬‬
‫‪I like policemen, too, and I wanted to answer the question properly, but the policeman‬‬
‫‪did not give me enough time to work out the correct answer.‬‬
‫‪10.11 "Why were you holding the dog?" he asked again.‬‬
‫‪10.12 "I like dogs," I said.‬‬
‫‪10.13 "Did you kill the dog?" he asked.‬‬
‫‪10.14 I said, "I did not kill the dog" (pp. 7-8).‬‬
‫(‪)21‬‬
‫‪ 21.2‬השוטר התיישב לידי ושאל‪" ,‬איש צעיר‪ ,‬אתה רוצה לספר לי מה קרה פה?"‬
‫‪ 21.3‬התיישבתי ואמרתי‪" ,‬הכלב מת‪".‬‬
‫‪" 21.4‬עד כאן הבנתי‪ ",‬אמר‪.‬‬
‫‪ 21.5‬אמרתי‪" ,‬אני חושב שמישהו הרג את הכלב‪".‬‬
‫‪" 21.6‬בן כמה אתה?" הוא שאל‪.‬‬
‫‪ 21.7‬עניתי‪" ,‬אני בן ‪ 15‬ו‪ 3-‬חודשים ויומיים‪".‬‬
‫‪" 21.8‬ומה בדיוק עשית בחצר?" הוא שאל‪.‬‬
‫‪" 21.9‬החזקתי את הכלב‪ ",‬עניתי‪.‬‬
‫‪" 21.:‬ולמה החזקת את הכלב?" הוא שאל‪.‬‬
‫‪ 21.21‬זאת היתה שאלה קשה‪ .‬זה היה משהו שרציתי לעשות‪ .‬אני אוהב כלבים‪ .‬כשראיתי את‬
‫הכלב מת נהייתי עצוב‪.‬‬
‫אני גם אוהב שוטרים‪ ,‬ורציתי לענות על השאלה כמו שצריך‪ ,‬אבל השוטר לא נתן לי מספיק זמן‬
‫בשביל לתת לו את התשובה הנכונה‪.‬‬
‫‪" 21.22‬למה החזקת את הכלב?" הוא שאל שוב‪.‬‬
‫‪" 21.23‬אני אוהב כלבים‪ ",‬עניתי‪.‬‬
‫‪" 21.24‬אתה הרגת את הכלב?" שאל‪.‬‬
‫‪ 21.25‬אמרתי‪" ,‬אני לא הרגתי את הכלב" (עמ' ‪.)16-15‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 21.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר טיב האירועים‪ ,‬ובדבר מעורבותו של כריסטופר בהם‪.‬‬
‫פעולת דיבור ישירה של שאלה בעלת שני רכיבים של תוכן פרופוזיציוני‪.‬‬
‫‪ 21.3‬תגובת כריסטופר; כריסטופר מזהה את הכוח האילוקוציוני ורכיב מסוים בתוכן‬
‫הפרופוזיציוני‪ .‬כלומר‪ ,‬כריסטופר זיהה כי הופנתה אליו שאלה‪ ,‬וכן הוא זיהה את הרכיב החוקר‬
‫‪38‬‬
‫על אודות טיב האירועים והוא עונה כי הכלב מת‪ .‬עם זאת‪ ,‬מתשובתו נראה כי כריסטופר אינו‬
‫מגיב לרכיב השני בתוכן הפרופוזיציוני על אודות מעורבותו ב"זירת הפשע"‪.‬‬
‫לעתים כדי לפענח את משמעות המוען הישירה במלואה‪ ,‬יש לגשר על פערים באמצעות ידע הקשרי‬
‫(דסקל וויצמן‪ .)Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal, 1991; 1990 ,‬כדי להבין‬
‫הבנה מלאה את שאלתו של השוטר‪ ,‬על כריסטופר להיעזר ברמזים הבאים‪ :‬רמז חוץ לשוני‬
‫ספציפי‪ ,‬כריסטופר יושב ב"זירת הפשע"‪ ,‬גינת השכנה‪ ,‬בגדיו מגואלים בדם ולצידו גופת כלבה של‬
‫השכנה‪ .‬כלומר‪ ,‬על כריסטופר לשאוב מידע מהמאפיינים שאין השואל מתייחס אליהם במפורש‬
‫אך הם עשויים להיות רלוונטיים לפענוחו‪ .‬כמו כן‪ ,‬עליו להישען על רמז חוץ לשוני רדוד‪ ,‬כדי להבין‬
‫כיצד נוהגים כשאתה נשאל על הימצאותך ב"זירת הפשע"‪.‬‬
‫כריסטופר בתשובתו מספק מידע ידוע וברור מאליו‪ .‬מכאן עולה כי הוא לא פיענח את הרכיב השני‬
‫של התוכן הפרופוזיציוני הישיר‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא "נעצר" עוד בשלב שבו עליו לזהות כי ישנם פערים‬
‫ולכן לא המשיך לשלב שבו הוא מנצל את הרמזים ההקשריים על מנת לפענח את התוכן‬
‫הפרופוזיציוני במלואו‪.‬‬
‫‪ 21.4‬כוח אילוקוציוני ישיר; קביעה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [קביעה] בדבר ידיעת המוען‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; שאלת מידע‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [שאלת מידע] בדבר מעורבותו של הנמען באירוע‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא קביעה מצד השוטר כי הבין בעצמו כי הכלב מת‪.‬‬
‫השוטר מפר את כלל הכמות של גרייס (‪ .)Grice, 1975‬הוא הפנה לכריסטופר שאלה ראשונית‬
‫(‪ )10.1‬וממנה משתמעת הנחתו כי לכריסטופר יש מידע עבורו‪ .‬כעת‪ ,‬הוא מבצע קביעה בדבר‬
‫ידיעתו את המידע שכריסטופר מסר לו (‪ .)10.2‬לו היה השוטר מתכוון לקביעה בלבד‪ ,‬היה עליו‬
‫לפרט מה ידע אך הוא אינו עושה זאת‪ .‬מכאן‪ ,‬הוא מספק מעט מדי מידע ביחס למידע שניתן לו‬
‫ולכן ניתן לייחס לו כוונות עקיפות‪ .‬במקרה זה פעולת הדיבור העקיפה המתבצעת בהצלחה היא‬
‫שאלת מידע וזאת מכיוון שהתקיימו התנאים הבאים (‪:)Searle, 1975‬‬
‫‪ .1‬המוען אינו יודע את "התשובה"‪ ,‬השוטר אינו יודע מה עושה כריסטופר בחצר השכנה ליד הכלב‬
‫המת‪.‬‬
‫‪ .2‬אין זה מובן מאליו הן למוען והן לנמען כי הנמען יספק את המידע באותו הזמן אם לא ישאל על‬
‫כך‪ .‬כלומר‪ ,‬אין זה ברור הן לשוטר והן לכריסטופר כי כריסטופר יאמר מה מעשיו שם‪ ,‬לולא ישאל‬
‫על כך‪.‬‬
‫‪ .3‬המוען מעוניין לדעת מידע זה‪ .‬השוטר רוצה לדעת מה עושה כריסטופר בחצר‪.‬‬
‫השוטר קבע כי ידע בעצמו את המידע שמסר לו כריסטופר‪ .‬מכיוון שאינו מפרט מה בדיוק ידע‬
‫ומכיוון שרכיב מסוים מהתוכן הפרופוזיציוני בשאלתו הראשונית לא נענה‪ ,‬משתמע כי כוונותיו‬
‫העקיפות הן לקבל מענה לאותו חלק בשאלתו הקודמת (‪ ,)10.1‬מה טיב מעשיו של כריסטופר‬
‫ב"זירת הפשע"‪.‬‬
‫‪ 21.5‬תגובת כריסטופר; כריסטופר עונה כי הוא סבור שמישהו הרג את הכלב‪ .‬זהו הסבר‬
‫למתרחש המתייחס לשאלתו הראשונית של השוטר (‪ )10.1‬ועונה על הרכיב הראשון בתוכן‬
‫‪39‬‬
‫הפרופוזיציוני שלה‪ ,‬שאלה על אודות טיב האירועים (‪ .)10.1‬גם הפעם תשובתו אינה מתייחסת‬
‫לרכיב השני בתוכן הפרופוזיציוני הדורש הסבר על אודות מעורבותו שלו באירוע‪ .‬ייתכן שהוא‬
‫מתעלם במכוון מרכיב זה‪ ,‬אך אפשרות זו אינו סבירה לאור הסינגור העצמי שלו שיופיע בהמשך‬
‫(‪ ,)10.10‬לפיו הוא מעוניין לענות לשוטר אך זוהי שאלה מסובכת והוא יזדקק לזמן על מנת לגבש‬
‫תשובה‪ .‬לכן‪ ,‬נראה כי הוא לא פיענח את הכוח האילוקוציוני העקיף והתוכן הפרופוזיציוני‬
‫המשתמע של השוטר (‪.)10.3‬‬
‫בתשובה זו אף אין כל התייחסות לכוח האילוקוציוני והתוכן הפרופוזיציוני הישירים במבע‬
‫השוטר‪ ,‬הקביעה כי השוטר הבין את המידע שמסר לו‪ .‬לכן‪ ,‬לא ניתן לדעת אם זיהה ופיענח אותם‪.‬‬
‫‪ 21.6‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר גילו של כריסטופר‪.‬‬
‫משאלתו של השוטר משתמע כי אין הוא מזהה שכריסטופר אינו עונה בהתאם למה שנשאל‬
‫ושאינו מתייחס לרכיב השני של התוכן הפרופוזיציוני בשאלה הראשונית שהפנה אליו (‪ )10.1‬או‬
‫בשאלה העקיפה על אודות אותו רכיב (‪ .)10.3‬ככל הנראה הוא מנסה לייחס זאת לחוסר בשלותו‬
‫של כריסטופר ולכן מפנה לו שאלה ישירה לגבי גילו‪.‬‬
‫‪ 21.7‬תגובת כריסטופר; כריסטופר מזהה ומפענח את הן את הכוח האילוקוציוני הישיר והן את‬
‫התוכן הפרופוזיציוני‪ .‬הוא עונה בפירוט רב מדי מהו גילו המדוייק‪ .‬אחד מהמאפיניים הקליניים‬
‫של התסמונת הוא תוכן דיבור פדנטי המורכב מתיאורים ארוכים (‪ .)Wing, 1981: 116‬מתגובתו‬
‫של כריסטופר נראה כי אין הוא עונה להשתמעות העולה מדברי השוטר‪ ,‬ולפיה תשובותיו‬
‫הקודמות אינן לעניין‪.‬‬
‫‪ 21.8‬למבע זה כוח אילוקוציוני אחד ושני תכנים פרופוזיציוניים אפשריים;‬
‫כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר מעשיו של כריסטופר בחצר‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [שאלה] בדבר אשמתו של כריסטופר במות הכלב‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא שאלה למעשיו של כריסטופר בחצר השכנה‪ .‬עד כה כריסטופר לא‬
‫התייחס לרכיב השני בתוכן הפרופוזיציוני של שאלת השוטר (‪ ,)10.1‬לא סיפק הסבר למעשיו בחצר‬
‫השכנה‪ .‬רכיב זה של התוכן הפרופוזיציוני היה תחילה חלק משאלה ישירה אך עמומה (‪)10.1‬‬
‫ובהמשך השתמע בלבד‪ .‬ניסוח הרכיב הפרופוזיציוני כשאלה ישירה מעיד על כך‪ ,‬שהשוטר מסיק‬
‫כי כוונותיו אלה לא הובנו‪.‬‬
‫פרט לכוח האילוקוציוני ולתוכן הפרופוזיציוני הישירים‪ ,‬בשאלה זו מפר השוטר את כלל‬
‫הרלוונטיות של גרייס (‪ .)Grice, 1975‬הוא אינו מתייחס לתשובה שנתן לו כריסטופר על אודות‬
‫גילו (‪ ,)10.6‬ומשנה נושא‪ .‬הפרה זו מצביעה על כוונות עקיפות בדבריו‪ .‬לפי מידע הקשרי‪,‬‬
‫כריסטופר נמצא בחצר השכנה מגואל בדם לאחר שאחז את כלבה המת‪ .‬בסיטואציה זו נראה‬
‫כריסטופר כ"אשם" באופן טבעי ומצופה ממנו לסנגר על מעשיו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מבע השוטר‪ ,‬השואל‬
‫את כריסטופר על מעשיו‪ ,‬מכיל הדגשות מטא‪-‬לשוניות בדמות מילת החיבור "‪ "and‬ותואר הפועל‬
‫"‪."precisely‬‬
‫‪40‬‬
‫המילה "‪ ,"and‬כשהיא מופיעה בתחילת שאלה‪ ,‬ממשיכה שאלה קודמת ויוצרת עימה משפט‬
‫מאוחה (בורשטין‪ ,‬תשנ"ט‪ .)88 :‬כלומר‪ ,‬מהשימוש במילה זו משתמע כי השוטר מעוניין להמשיך‬
‫את השאלה הראשונית שהפנה (‪ ,)10.1‬מפני שטרם קיבל תשובה עליה‪ .‬המילה "‪ "precisely‬אף‬
‫היא מדגישה את הפירוט שמעוניין השוטר לקבל בתשובה לשאלתו‪ .‬הדגשות אלה מחזקות את‬
‫ההשתמעות העקיפה כי השוטר אינו מעוניין להפנות אך שאלת מידע ישירה על אודות מעשיו של‬
‫כריסטופר בחצר השכנה‪ ,‬אלא‪ ,‬הוא מעוניין לחזור שוב על השאלה העקיפה שכבר הפנה‪ ,‬אך הפעם‬
‫בצורה ממוקדת יותר‪ ,‬בדבר אשמתו של כריסטופר במות הכלב‪.‬‬
‫‪ 21.9‬תגובת כריסטופר; כריסטופר מזהה את הכוח האילוקוציוני ואת התוכן הפרופוזיציוני‬
‫הישירים ועונה כי אחז את הכלב המת‪ .‬הוא משתף פעולה בשיחה ועונה על השאלות שנשאל אך‬
‫אינו מפרט מדוע נמצא בחצר או מדוע אחז את הכלב המת‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא אינו מתייחס לתוכן‬
‫הפרופוזיציוני המשתמע של השאלה‪ .‬מכאן עולה כי הוא כלל לא זיהה כי נוסף לשאלה הישירה‪,‬‬
‫הופנתה אליו אף שאלה עקיפה‪.‬‬
‫‪ 21.:‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר הסיבה לכך שכריסטופר החזיק את הכלב‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; האשמה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [האשמה] בדבר הריגת הכלב‪.‬‬
‫השוטר לא קיבל מענה לתוכן הפרופוזיציוני העקיף בשאלתו הקודמת (‪ .)10.7‬הוא מפנה‬
‫לכריסטופר שאלה ישירה‪ ,‬מדוע החזיק את הכלב‪.‬‬
‫כריסטופר נמצא בגינת השכנה אוחז בכלב המת ומכאן שהנסיבות מחשידות מלכתחילה‪.‬‬
‫בתשובתו של כריסטופר (‪ )10.8‬אין התייחסות לתוכן הפרופוזיציוני המשתמע הקשור באשמתו‬
‫והתנהגותו החריגה מעלה חשדות נוספים‪ .‬חוסר התייחסות זה יכול להתפרש הן כבעיית זיהוי‬
‫ופענוח מצידו של כריסטופר‪ ,‬והן כהתעלמות‪ .‬השוטר אינו יכול לדעת מה הסיבה לחוסר‬
‫התייחסותו של כריסטופר‪ ,‬הוא חוזר על המידע שנתן לו כריסטופר ומנסח אותו כשאלה ישירה‪.‬‬
‫שאלתו מפרה את כלל הכמות של גרייס‪ ,‬הוא נותן מידע עודף‪ .‬בשל כך ובשל התנהגותו החריגה‬
‫של כריסטופר‪ ,‬ניתן לייחס לשוטר כוונות עקיפות של האשמה‪.‬‬
‫בוצעה פה בהצלחה פעולת דיבור עקיפה של האשמה מכיוון שהתקיימו התנאים הבאים ( ‪Searle‬‬
‫‪:)and Vanderveken, 1985; 190‬‬
‫‪ .1‬התוכן הפרופוזיציוני של המבע מנבא אחריות של אדם כלשהו לקיומו של מצב עניינים מסוים‪.‬‬
‫השוטר שואל מדוע אחז כריסטופר בכלב‪.‬‬
‫‪ .2‬מצב עניינים זה אינו טוב‪ .‬כריסטופר אחז בכלב מת וזוהי אינה התנהגות מקובלת או סבירה‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬גם הפעם כמו במבע הקודם של השוטר (‪ ,)10.7‬הוא מוסיף את מילת החיבור "‪."and‬‬
‫מילה זו מעניקה הדגשה והגברה למילת הסיבה "‪ "why‬ובעקבותיה לכלל מבנה השאלה‪ ,‬שכן היא‬
‫מצביעה על כך שטרם ניתנה תשובה לשאלה שנשאלה כבר‪ .‬בכך מחדד השוטר את שאלתו‬
‫כמכוונת לקבלת הסבר‪ ,‬מדוע יחזיק מישהו כלב מת אם לא היה מעורב במותו‪ .‬כלומר‪ ,‬יש בניסוח‬
‫משום חיזוק להאשמה העקיפה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪ 21.21‬תגובת כריסטופר; זוהי תגובה מעניינת של כריסטופר‪ .‬הוא מסנגר על עצמו כלפי הקוראים‬
‫(אם כי לא כלפי השוטר) וחולק עימם את עולמו הפנימי‪ .‬הוא מתייחס לכוח האילוקוציוני ולתוכן‬
‫הפרופוזיציוני הישירים ומסביר כי הוא מודע לכך שהופנתה אליו שאלה מורכבת‪.‬‬
‫הוא מביע את רגשותיו ומחשבותיו (הוא אחז את הכלב כי רצה לעשות כך‪ ,‬כי הוא מחבב כלבים‬
‫וכי העציב אותו לראות שהכלב מת)‪ ,‬הוא מגלה מוטיבציה חיובית לשתף פעולה בשיחה (הוא‬
‫מחבב שוטרים והוא רצה לענות על השאלה) ואף נותן ביטוי לצרכיו (השוטר לא נתן לו די זמן על‬
‫מנת לגבש תשובה ראויה)‪.‬‬
‫‪ 21.22‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] על הסיבה להחזקת הכלב המת‪.‬‬
‫השוטר חוזר על השאלה הישירה שהפנה ב‪ .10.9 -‬כריסטופר לא ענה על השאלה הקודמת‪ ,‬הוא‬
‫מודע לכך והוא אף מסנגר על כך לקוראים ב‪ .10.10 -‬השוטר אינו מודע לסינגור העצמי של‬
‫כריסטופר‪ ,‬מבחינתו שאלתו לא נענתה ולכן הוא מפנה אותה שוב ללא שינוי‪.‬‬
‫‪ 21.23‬תגובת כריסטופר; כריסטופר מתייחס לכוח האילוקוציוני ולתוכן הפרופוזיציוני הישירים‬
‫של השאלה מדוע החזיק את הכלב (‪ .)10.11 ,10.9‬הוא עונה כי הוא מחבב כלבים‪ .‬מתשובה זו‬
‫בצירוף הסינגור העצמי שסיפק כריסטופר קודם (‪ )10.10‬נראה‪ ,‬כי הוא זיהה שהופנתה אליו שאלה‬
‫וכי הוא מודע לכך שענה תשובה חלקית‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא מודע לכך שהתייחס רק לחלק מן התוכן‬
‫הפרופוזיציוני הישיר של השאלה‪ .‬הסינגור העצמי לכך מופיע בחלק השני של מבעו הקודם‬
‫(‪ ,)10.11‬שם מפורט כי לא ניתן לו די זמן להשיב תשובה מלאה‪.‬‬
‫‪ 21.24‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] אם הרגת את הכלב‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; בקשת הסבר‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [הסבר] על הסיבות להחזקת הכלב המת‪.‬‬
‫כריסטופר לא התייחס לכוח האילוקוציוני העקיף ולתוכן הפרופוזיציוני המשתמע של ההאשמה‬
‫אם הרג את הכלב (‪ .)10.9‬השוטר‪ ,‬המנסה לזכות בתשובה‪ ,‬מנסח את פעולת הדיבור העקיפה‬
‫כשאלה ישירה‪ ,‬אם הרג כריסטופר את הכלב‪.‬‬
‫מתוך ההקשר ידוע כי כריסטופר החזיק את הכלב המת‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬התשובה שסיפק לשאלה‬
‫מדוע החזיק את הכלב‪ ,‬מתייחסת רק לחלק מן התוכן הפרופוזיציוני הישיר שלה ולא לכולו‬
‫(‪ .)10.12‬התוכן הפרופוזיציוני הישיר של שאלה זו גורר אחריו תשובה של כן או לא‪ .‬כריסטופר‬
‫נמצא ב"זירת הפשע" והוא התנהג בצורה מחשידה וחריגה‪ .‬לכן‪ ,‬יש להניח כי תשובה חיובית או‬
‫שלילית בלבד על שאלה זו תהיה בגדר הפרת כלל הכמות‪ .‬בין אם הרג את הכלב או לא‪ ,‬עדיין יש‬
‫להסביר מדוע החזיק את גופתו שהרי זו אינה התנהגות נורמלית‪ .‬מכאן שניתן לייחס לפעולת‬
‫הדיבור של השוטר כוונות עקיפות‪ .‬במקרה זה בוצעה כאן בהצלחה פעולת דיבור עקיפה של בקשת‬
‫הסבר‪ ,‬מכיוון שהתקיימו התנאים הבאים (‪:)Searle, 1975‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ .1‬הנמען מסוגל לבצע את הפעולה‪ .‬המוען מאמין כי הנמען מסוגל לבצע את הפעולה‪ .‬כריסטופר‬
‫מסוגל לספק הסבר‪ .‬השוטר מאמין כי כריסטופר מסוגל לספק הסבר להתנהגותו‪.‬‬
‫‪ .2‬אין זה ברור הן למוען והן לנמען כי הנמען יבצע את הפעולה מרצונו ובמהלך השתלשלות‬
‫העניינים הטבעי‪ .‬אין זה ברור הן לשוטר והן לכריסטופר כי כריסטופר יסביר מדוע החזיק את‬
‫הכלב המת‪ ,‬מרצונו החופשי ובאותה העת שבה השיחה מתנהלת‪.‬‬
‫‪ 21.25‬תגובת כריסטופר; כריסטופר מתייחס לכוח האילוקוציוני ולתוכן הפרופוזיציוני הישירים‬
‫ועונה כי לא הרג את הכלב‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא זיהה ופיענח את המשמעות הישירה של פעולת הדיבור‪,‬‬
‫הבין כי הופנתה אליו שאלה ישירה וענה עליה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין בתשובתו כל התייחסות לכוח‬
‫האילוקוציוני העקיף ולתוכן הפרופוזיציוני המשתמע‪ .‬הוא מסתפק בתשובה שלילית ואינו מוסיף‬
‫הסברים כלשהם‪ .‬אחיזה בכלב מת ומגואל בדם היא התנהגות חריגה המצריכה הסבר ולכן מצופה‬
‫ממנו לספק אותו‪ .‬מכיוון שכריסטופר לא עשה כן‪ ,‬נראה כי הוא לא זיהה ופיענח את פעולת‬
‫הדיבור העקיפה ולא הבין את החריגה שבמעשה‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫במבעים ‪ 10.1‬ו‪ 10.12-‬ישנה הזחה בתרגום הפועל הביצועי‪ .‬במקור מופיע הפועל ”‪ ,“said‬פועל גג‬
‫של אמירה‪ .‬בתרגום מומר פועל זה בפעלים‪" :‬שאל" (‪ ,)10.1‬ו‪"-‬עניתי" (‪:10.12‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ The policeman squatted down beside me‬השוטר התיישב לידי ושאל [‪.)10.1( ]...‬‬
‫‪and said […].‬‬
‫‪" "I like dogs," I said.‬אני אוהב כלבים‪ ",‬עניתי‪.)10.12( .‬‬
‫פעלים אלה הם פעלים המסמנים את פעולת הדיבור המתבצעת‪ :‬שאלה ומענה לשאלה‪ .‬יש לזכור‬
‫כי זהו יומנו של כריסטופר והוא המספר‪ .‬לרוב‪ ,‬הוא בוחר לפתוח את הדיווח על פעולות הדיבור‬
‫שלו ושל אחרים בפועל "‪ "said‬ורק לעתים הוא מגוון ומשתמש בפעלים אחרים כמו‪,"replied" :‬‬
‫"‪ ."asked‬ההזחה בתרגום הפועל המדווח על פעולת הדיבור של השוטר ושל כריסטופר מביאה‬
‫להנהרתה ובכך מסייעת לפיענוחה בעוד שבמקור אין זה כך‪ .‬כפי שראינו בדוגמה זו ועוד נראה‬
‫בהמשך‪ ,‬כריסטופר מתקשה בזיהוי פעולות דיבור‪ ,‬בפענוחן ובביצוען‪ ,‬והזחות אלו בתרגום פוגמות‬
‫בהצגת לקותו‪.‬‬
‫במבעים הבאים‪ 10.13 ,10.12 ,10.8 ,10.6 ,10.4 ,10.3 ,‬ו‪ ,10.14 -‬מופיע במקור מבנה קבוע של כינוי‬
‫גוף ואחריו פועל‪ .‬בתרגום‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הומר צירוף זה בפועל בלבד המוטה בהתאם לגוף הדובר‪:‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫"‪" "He said‬אמר" (‪)10.3‬‬
‫"‪" "I said‬אמרתי" (‪)10.14 ,10.4‬‬
‫"‪" "I replied‬עניתי" (‪)10.8 ,10.6‬‬
‫‪43‬‬
‫"‪" "I said‬עניתי" (‪)10.12‬‬
‫"‪" "He asked‬שאל" (‪)10.13‬‬
‫המבנה של כינוי גוף ואחריו פועל הנו מבנה תבניתי וקבוע החוזר לאורך כל הספר (דוגמאות לכך‬
‫יובאו בהמשך)‪ ,‬ומרמז על חזרה לקסיקאלית עודפת של הגיבור‪ .‬כאמור בפרק ‪ ,3.3.4‬חזרה‬
‫לקסיקאלית עודפת יוצרת קישוריות יתר ופוגמת בקריאות הטקסט ובקבילותו‪ .‬תופעה זו בטקסט‬
‫המקור מאירה פן נוסף של לקותו של כריסטופר‪ .‬בתרגום נראה כי ישנם גיוון וסטייה ממבנה זה‪,‬‬
‫כך שבתרגום מוצג הגיבור כרהוט יותר‪ ,‬והניסוח מסווה את הלקות שלו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬שניים‬
‫מהמאפיינים הקליניים של התסמונת הם‪ :‬קושי בשימוש בכינויי גוף בצורה נכונה‪ ,‬וחזרה על‬
‫מילה או ביטוי בצורה סטראוטיפית (‪ .)Wing, 1981: 116‬מכיוון שבתרגום לא מפורט כינוי הגוף‬
‫אלא מוכלל בהטיית הפועל‪ ,‬נעלמת אף חזרת היתר על המבנה המופיע במקור ופן זה של לקותו של‬
‫כריסטופר אינו מועבר לקורא התרגום‪.‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ I replied, "I am 15 years and 3 months‬עניתי‪" ,‬אני בן ‪ 15‬ו‪ 3-‬חודשים ויומיים" (‪.)10.6‬‬
‫"‪and 2 days.‬‬
‫ב‪ 10.6 -‬ישנה גם השמטה‪ .‬במקור מופיע שם העצם "‪ "years‬כחלק מהפירוט של כריסטופר לגבי‬
‫גילו‪ .‬בתרגום הושמט פירוט זה והמתרגם הסתפק אך בציון החודשים והימים של גילו של‬
‫כריסטופר‪ .‬כאמור‪ ,‬אחד מהמאפיניים הקליניים של התסמונת הוא תוכן דיבור פדנטי המורכב‬
‫מתיאורים ארוכים (‪ .)Wing, 1981: 116‬לכן‪ ,‬השמטה זו בתרגום מפחית מעוצמת החריגות‬
‫בפירוט היתר של תיאור של גילו של כריסטופר‪ ,‬ובכך אינה מעבירה את ייחודו הלשוני של הגיבור‬
‫לקורא בתרגום‪.‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ ,)11‬אביו של כריסטופר מגיע לשחררו מתחנת המשטרה לאחר שנעצר מפני שהכה‬
‫שוטר‪ .‬כמה שעות קודם לכן זומן שוטר לבית השכנה בכדי לחקור את רצח הכלב‪ .‬כריסטופר היה‬
‫בגינת השכנה והחזיק את הכלב המת‪ .‬השוטר שאל את כריסטופר מספר שאלות ובשלב כלשהו‬
‫כריסטופר חש עומס יתר‪ ,‬נשכב על הריצפה והחל לגנוח‪ .‬השוטר אחז בידו וניסה להקימו על רגליו‪,‬‬
‫ואז כריסטופר הכה אותו‪ .‬אחד המאפיינים הקליניים של תסמונת אספרגר הוא רגישות יתר למגע‬
‫)‪ .(Wing, 1981:001‬כריסטופר אף מסנגר על עצמו (דוגמה ‪ )8‬ומעיד כי אחת הבעיות‬
‫ההתנהגותיות שלו היא‪."Not liking being touched (p. 46)" :‬‬
‫בעקבות התרחשויות אלו נעצר כריסטופר ונלקח לתחנת המשטרה‪ .‬שיחה זו מתנהלת בינו ובין‬
‫המפקח בתחנת המשטרה‪:‬‬
‫‪44‬‬
‫)‪(11‬‬
‫‪11.1 He said, "I have spoken to your father and he says that you didn't mean to hit the‬‬
‫"‪policeman‬‬
‫‪11.2 I didn’t say anything because this was not a question.‬‬
‫"?‪11.3 He said, "Did you mean to hit the policeman‬‬
‫"‪11.4 I said, "Yes.‬‬
‫"?‪11.5 He squeezed his face and said, "But you didn't mean to hurt the policeman‬‬
‫‪11.6 I thought about this and said, "No. I didn't mean to hurt the policeman. I just‬‬
‫)‪wanted him to stop touching me" (p. 22‬‬
‫(‪)22‬‬
‫‪ 22.2‬הוא אמר‪" ,‬דיברתי עם אבא שלך והוא אמר שלא התכוונת להכות את השוטר‪".‬‬
‫‪ 22.3‬לא אמרתי כלום כי זו לא היתה שאלה‪.‬‬
‫‪ 22.4‬הוא אמר‪" ,‬התכוונת להכות את השוטר?"‬
‫‪ 22.5‬אמרתי‪" ,‬כן‪".‬‬
‫‪ 22.6‬הפנים שלו התכווצו והוא אמר‪" ,‬אבל לא התכוונת להכאיב לשוטר‪ ,‬נכון?"‬
‫‪ 22.7‬חשבתי על זה ואמרתי‪" ,‬לא‪ .‬לא התכוונתי להכאיב לשוטר‪ .‬רק רציתי שהוא יפסיק לגעת בי"‬
‫(עמ' ‪.)27‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 22.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; קביעה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [קביעה] כי לא התכוון להכות את השוטר‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; שאלה‪ ,‬בקשת הסבר‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [שאלה‪,‬בקשת הסבר] כי לא התכוון להכות את השוטר‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא קביעה כי כריסטופר לא התכוון להכות את השוטר‪.‬‬
‫ידוע מההקשר כי כריסטופר עצור בתחנת המשטרה‪ .‬בסיטואציה כזו מקובל כי החשוד נחקר על‬
‫אודות התנהגותו‪ .‬במקרה זה‪ ,‬קביעתו של המפקח מפרה את כלל הרלוונטיות של גרייס ( ‪Grice,‬‬
‫‪ ,)1975‬אלא אם כן הוא מעוניין לבצע פעולת דיבור נוספת‪ ,‬עקיפה‪ .‬בוצעו כאן בהצלחה פעולות‬
‫דיבור עקיפות של שאלה (התנאים לביצועה התקיימו בסעיף הקודם‪ ,)10.13 ,‬ובקשת הסבר‪ ,‬והרי‬
‫התנאים שהתקיימו לביצועה (‪:)Searle, 1975‬‬
‫‪ .1‬המוען אינו יודע אם תוכן טענתו נכון‪ .‬המפקח אינו יודע אם כריסטופר אכן לא התכוון להכות‬
‫את השוטר‪.‬‬
‫‪ .2‬אין זה ברור הן למוען והן לנמען כי הנמען יספק את המידע מבלי שישאל על כך‪ .‬אין זה ברור הן‬
‫למפקח והן לכריסטופר כי כריסטופר יאמר אם התכוון להכות את השוטר מבלי שיישאל על כך‪.‬‬
‫‪ .3‬המוען מעוניין במידע זה‪ .‬המפקח מעוניין לדעת אם כריסטופר לא התכוון להכות את השוטר‪.‬‬
‫‪ 22.3‬תגובת כריסטופר; כריסטופר אינו עונה‪ .‬הוא מציין בפירוש לקוראים כי דבריו של המפקח‬
‫(‪ )11.1‬אינם שאלה‪ ,‬ולכן הוא לא מצא לנכון לענות‪ .‬כלומר‪ ,‬כריסטופר אינו מתייחס לכוחות‬
‫‪45‬‬
‫האילוקוציוניים העקיפים של המבע‪ :‬שאלה ובקשת הסבר‪ ,‬מפני שלא ייחס למבע כוחות‬
‫אילוקוציוניים כאלה‪.‬‬
‫כריסטופר אינו מתייחס אף לכוח האילוקוציוני הישיר של המבע‪ .‬הוא מעיד כי לא הופנתה אליו‬
‫שאלה‪ ,‬אך לא ניתן לדעת אם זיהה איזה כוח אילוקוציוני הוא כן מייחס למבע‪.‬‬
‫‪ 22.4‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר כוונותיו של כריסטופר להכות את השוטר‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; בקשת הסבר‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [בקשת הסבר] לכך שהכה את השוטר‪.‬‬
‫שאלתו העקיפה של המפקח (‪ )11.1‬לא נענתה‪ .‬לכן‪ ,‬הוא מנסח מחדש את השאלה בצורה ישירה‬
‫יותר‪.‬‬
‫על פי ההקשר ידוע כי כריסטופר הכה את השוטר‪ .‬זוהי אינה התנהגות מקובלת ולכן סביר כי הוא‬
‫יידרש לתת על כך הסבר‪ .‬התוכן הפרופוזיציוני הישיר של המוען גורר אחריו תשובה חיובית או‬
‫שלילית בלבד‪ .‬לכן‪ ,‬ישנה הפרה של כלל הכמות (‪ ,)Grice, 1975‬תרומתו של המפקח לשיחה אינה‬
‫מכילה די מידע ביחס לתשובה שהוא מבקש לקבל‪ .‬לכן‪ ,‬ניתן לייחס למבעו כוח אילוקוציוני ותוכן‬
‫פרופוזיציוני נוספים‪ .‬כדי לפענחם‪ ,‬ניתן להיעזר בידע מטא לשוני רדוד (דסקל וויצמן‪,‬‬
‫‪ .)Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal, 1991; 1990‬במקרה זה‪ ,‬נורמות‬
‫ההבעה בסיטואציה של חקירה במשטרה הן שאלות בעלות כוח אילוקוציוני של בקשה להסבר‪.‬‬
‫שאלת המפקח (‪ )11.3‬היא שאלה שהתשובה עליה איננה רק כן או לא‪ ,‬אלא היא גוררת אחריה‬
‫הסבר מנומק‪ .‬לכן‪ ,‬המשמעות העקיפה של המבע היא בקשה להסבר‪.‬‬
‫‪ 22.5‬תגובת כריסטופר; כריסטופר זיהה ופיענח את הכוח האילוקוציוני והתוכן הפרופוזיציוני‬
‫הישירים‪ ,‬שאלה אם התכוון להכות את השוטר‪ ,‬והוא עונה בחיוב‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬כריסטופר אינו מתייחס לתוכן הפרופוזיציוני המשתמע‪ .‬הוא אינו מזהה כי בסיטואציה של‬
‫חקירה במשטרה שבה הוא החשוד‪ ,‬עליו לספק הסברים להתנהגות חריגה כגון הכאת שוטר‬
‫בכוונה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬הוא אינו מזהה כי תשובה חיובית בלבד מחשידה אף יותר‪ .‬היא מחזקת את‬
‫העובדה כי נהג באופן חריג‪ ,‬התכוון להכות שוטר‪ ,‬ואינה מלווה בהסבר שעשוי לרכך אותה‪.‬‬
‫‪ 22.6‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה בשלילה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה בשלילה] בדבר כוונותיו של כריסטופר להכאיב לשוטר‪.‬‬
‫לאור תשובתו הלקונית החיובית של כריסטופר לשאלתו הקודמת של המפקח (‪ ,)11.3‬נראה כי‬
‫המפקח מנסה לחדד את שאלתו‪ .‬הוא מקשר בין ההכאה לכאב ושואל את כריסטופר‪ ,‬על דרך‬
‫השלילה‪ ,‬אם התכוון להסב כאב לשוטר‪.‬‬
‫המפקח פותח את שאלתו במילת הניגוד "‪ "But‬ובכך יוצר השתמעות מוסכמת (‪ )Grice, 1975‬של‬
‫ניגוד למשתמע ממה שנאמר קודם (עבאדי‪ ,‬תשמ"ז ;‪Grice, 1961; Dascal & Katriel, 1977‬‬
‫;‪ .)Levinson, 1983: 127‬דהיינו‪ ,‬השתמעות אפשרית שאם לא התכוון כריסטופר להכאיב כנראה‬
‫שלא התכוון אף להכות‪ .‬בנוסף‪ ,‬המפקח מנסח את השאלה כשאלה בשלילה‪ .‬בשאלה בשלילה יש‬
‫תמיד דרגה גבוהה של ניתנות מאחר שהיא יוצרת קדם‪-‬הנחה כי הנמען יסכים עם המוען (ויצמן‪,‬‬
‫‪46‬‬
‫תשס"ב‪ .)180 :‬במילים אחרות‪ ,‬המפקח מעוניין להביא את כריסטופר להסכים אתו על כך שגם‬
‫אם התכוון להכות את השוטר‪ ,‬הוא לא עשה מתוך כוונה להסב לו כאב‪.‬‬
‫‪ 22.7‬תגובת כריסטופר; כריסטופר מתייחס לכוח האילוקוציוני ולתוכן הפרופוזיציוני של השאלה‬
‫הישירה שהופנתה אליו ועונה בשלילה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬כריסטופר מתייחס לרכיב מן התוכן‬
‫הפרופוזיציוני המשתמע הקודם (‪ )11.3‬ומספק סיבה חלקית מדוע הכה את השוטר‪ ,‬הוא רצה‬
‫שיחדל מלגעת בו‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא אינו מתייחס למלוא התוכן הפרופוזיציוני המשתמע‪ ,‬הווה אומר‬
‫אינו מספק הסבר מלא לכך שהכה את השוטר‪ .‬כריסטופר אינו מסנגר על עצמו ואינו מפרט כי‬
‫הכה את השוטר מפני שאחת מהבעיות ההתנהגותיות שלו‪ ,‬שאותן פירט קודם (דוגמה ‪ ,)8‬היא‬
‫שאינו אוהב מגע‪ .‬כלומר‪ ,‬לא תמיד כריסטופר מוצא לנכון לסנגר על עצמו‪ ,‬וזוהי נקודה מעניינת כי‬
‫במקרה זה הסינגור העצמי יכול היה לספק הסבר להתנהגותו ובכך לקצר את תהליך החקירה‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ He squeezed his face and said, "But you‬הפנים שלו התכווצו והוא אמר‪" ,‬אבל לא‬
‫"?‪ didn't mean to hurt the policeman‬התכוונת להכאיב לשוטר‪ ,‬נכון?" (‪.)11.5‬‬
‫ב‪ 11.5 -‬ישנה הוספה בתרגום של תואר הפועל "נכון"‪ .‬כפי שציינתי‪ ,‬שאלת השוטר (‪ )11.5‬הן‬
‫במקור והן בתרגום מנוסחת בשלילה‪ ,‬וכך מובנית קדם הנחה כי הוא מצפה לתשובה חיובית‬
‫מהנמען‪ .‬בתרגום‪ ,‬מלבד הבניית השאלה כשאלה בשלילה‪ ,‬ישנה הוספה של תואר הפועל "נכון"‬
‫בסופה של השאלה‪ .‬הוספה זו בתרגום‪ ,‬שאינה מופיעה במקור‪ ,‬היא הנהרה המעצימה את‬
‫מפורשות המבע כמכוון לתשובה חיובית ובכך מחדדת אף יותר עבור כריסטופר מהי התשובה‬
‫המתבקשת ממנו‪.‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ )12‬כריסטופר מתנצל על כך שאביו נאלץ לבוא לשחררו מתחנת המשטרה משום‬
‫שהכה שוטר‪:‬‬
‫)‪(12‬‬
‫‪12.1 I said "I'm sorry," because dad had had to come to the police station, which was a‬‬
‫‪bad thing (p. 26).‬‬
‫(‪)23‬‬
‫‪ 23.2‬אמרתי‪" ,‬אני מצטער‪ ",‬כי אבא היה צריך לבוא לתחנת המשטרה וזה לא טוב (עמ' ‪.)30‬‬
‫ניתוח השיח במקור;‬
‫‪ 23.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; התנצלות‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [התנצלות] על כך שאביו נאלץ לבוא לתחנת המשטרה‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫פעולת הדיבור עונה על תנאי ההכנה לביצוע מוצלח של פעולת דיבור ישירה של התנצלות (עבאדי‪,‬‬
‫תשנ"א‪ ;1 :‬בעקבות ‪:)Searle and Vanderveken, 1985‬‬
‫‪ .1‬המוען אחראי למצב שעליו הוא מתנצל‪ .‬כריסטופר הביא לכך שייעצר ומכאן לכך שאביו יגיע‬
‫לתחנת המשטרה‪.‬‬
‫‪ .2‬המצב שעליו מתנצל המוען הוא אמיתי‪ .‬מצב זה רע לנמען שאליו מכוונת ההתנצלות‪ .‬במקרה‬
‫זה כריסטופר אכן גרם לאביו להגיע לתחנת המשטרה והטריח אותו‪.‬‬
‫מאחר שמתקיימים התנאים‪ ,‬ביצע כריסטופר בהצלחה פעולת דיבור ישירה של התנצלות‪.‬‬
‫מלבד הבעת הצער על מעשיו‪ ,‬להתנצלות מטרות נוספות‪ :‬הפגנת נימוסים טובים‪ ,‬שיכוך כעסו של‬
‫הנמען‪ ,‬או חזרה לסדר היום (עבאדי‪ ,‬תשנ"א‪ ;2 :‬בעקבות ‪ .)Norrick, 1978‬במקרה זה מוסיף‬
‫כריסטופר הסבר מדוע ביצע את פעולת הדיבור‪ ,‬אביו נאלץ להגיע לתחנת המשטרה וזה "דבר רע"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬התנצלותו מפגינה נימוסים טובים‪ ,‬ונסיון לחזור לסדר היום‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬בהסברו יש כעין‬
‫לקיחת אחריות‪ ,‬הוא גרם לאביו אי נעימות ולכן עליו להתנצל‪ .‬כלומר‪ ,‬כריסטופר מפגין כמה‬
‫יכולות פרגמטיות מרשימות‪ :‬הוא מביע צער‪ ,‬מפגין נימוסים ולוקח אחריות על המעשה‪.‬‬
‫תרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ […] because dad had had to come to the‬כי אבא היה צריך לבוא לתחנת המשטרה וזה‬
‫‪ police station, which was a bad thing.‬לא טוב (‪.)12.1‬‬
‫ב‪ 12.1 -‬ישנו במקור משפט מורכב בעל פסוקית זיקה טפלה "‪."which was a bad thing‬‬
‫בתרגום הוחלף המשפט המורכב במשפט מאוחה בעל שני איברים‪ .‬האיבר השני של המשפט נפתח‬
‫הקשָ ר "ו" מסמן כי יחידות האינפורמציה המחוברות על ידו שוות‬
‫בקשָ ר "ו"‪":‬וזה לא טוב"‪ַ .‬‬
‫ַ‬
‫מבחינת חשיבותן (שן‪ ,‬תש"ס‪ .)85 :‬כלומר‪ ,‬הזחה זו בתרגום מציגה את המידע המופיע באיבר‬
‫השני של המשפט כשווה ערך מבחינת חשיבותו למידע שמוצג קודם‪ .‬במקור‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מידע זה‬
‫מוצג כטפל‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬השימוש בפסוקית טפלה במקור היא אחת הדרכים להציג את המידע‬
‫המופיע אחריה כנתון או לפחות כמחדש פחות מזה המופיע לפניו (ויצמן‪ ,‬תשס"ב‪.)180 :‬‬
‫הזחה זו חשובה מכיוון שלאורך הספר פותח הגיבור את רוב מבעיו ואת המבעים שעליהם הוא‬
‫מדווח במילה "‪ ."and‬כמו כן‪ ,‬הוא אף שוזר מילה זו בתוך משפטים מורכבים העמוסים‬
‫בתיאורים‪ ,‬למשל בדוגמה הבאה (ההדגשה שלי ואינה מופיעה במקור)‪:‬‬
‫‪"And the bed was in the same room as the kitchen and I didn't like it because it was‬‬
‫‪small and the corridor was painted brown and there was a toilet and a bathroom that‬‬
‫‪other people used and Mother had to clean it before I used it or I wouldn't use it and‬‬
‫‪sometimes I wet myself because other people were in the bathroom. And the corridor‬‬
‫‪outside the room smelled like gravy and the bleach they use to clean the toilets at‬‬
‫‪school. And inside the room it smelled like socks and pine air freshener" (p. 262).‬‬
‫‪48‬‬
‫שימוש היתר במילה מסוימת זוכה לסימוכין בספרות הקלינית שם נכתב כי דיבורם של הלוקים‬
‫באספרגר מורכב ממלל ארוך על נושאים מועדפים וכי לעתים מילה או ביטוי חוזרים שוב ושוב‬
‫(‪ .)Wing, 1981: 116‬לכן‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬הגיוון שהוא נוקט בשינוי הניסוח והשימוש במילה‬
‫"‪ "Which‬מעיד על כשירות פרגמטית‪ ,‬קישוריות טובה יותר ויכולת להציג מידע כטפל‪ .‬בתרגום‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בשל החזרה על הקשר "ו" לא מועבר הגיוון באמצעי הקישוריות ובכך מוחמרת הצגת‬
‫לקותו‪.‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ ,)13‬לאחר שאביו של כריסטופר שיחרר את בנו מהמעצר‪ ,‬הוא מבקש ממנו‬
‫להפסיק להתערב בענייניהם של אחרים‪:‬‬
‫)‪(13‬‬
‫"‪13.1 Father said, "Just try and keep your nose out of other people's business.‬‬
‫"‪13.2 I thought for a little and I said, "I am going to find out who killed Wellington.‬‬
‫"?‪13.3 And Father said, "Were you listening to what I was saying, Christopher‬‬
‫‪13.4 I said, "Yes, I was listening to what you were saying, but when someone gets‬‬
‫)‪murdered you have to find out who did it so that they can be punished" (p. 26‬‬
‫]…[‬
‫‪13.5 Also I don't know what Father means when he says "Stay out of other people's‬‬
‫‪business" because I do not know what he means by "other people's business" because‬‬
‫‪I do lots of things with other people, at school and in the shop and on the bus, and his‬‬
‫‪job is going into other people's houses and fixing their boilers and their heating. And‬‬
‫‪all of these things are other people's business (p. 38).‬‬
‫(‪)24‬‬
‫‪ 24.2‬אבא אמר‪" ,‬פשוט תשתדל לא לדחוף את האף שלך לעניינים של אנשים אחרים‪".‬‬
‫‪ 24.3‬חשבתי במשך זמן קצר ואמרתי‪" ,‬אני הולך לגלות מי הרג את ולינגטון‪".‬‬
‫‪ 24.4‬ואבא אמר‪" ,‬כריסטופר‪ ,‬הקשבת למה שאמרתי כרגע?"‬
‫‪ 24.5‬אמרתי‪" ,‬כן‪ ,‬הקשבתי למה שאמרת‪ ,‬אבל כשמישהו נרצח חייבים לגלות מי עשה את זה כדי‬
‫שנוכל להעניש אותו" (עמ' ‪.)30‬‬
‫[‪]...‬‬
‫‪ 24.6‬וחוץ מזה אני לא מבין למה אבא מתכוון כשהוא אומר "אל תדחוף את האף שלך לעניינים‬
‫של אנשים אחרים" כי אני לא יודע מה הכוונה שלו ב‪"-‬עניינים של אנשים אחרים" כי אני עושה‬
‫המון דברים עם אנשים אחרים‪ ,‬בבית הספר במכולת ובאוטובוס‪ ,‬ובעבודה שלו הוא נכנס לבתים‬
‫של אנשים ומתקן להם את הדודים ואת ההסקה‪ .‬וכל הדברים האלה הם עניינים של אנשים‬
‫אחרים (עמ' ‪.)40‬‬
‫‪49‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 24.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; הוראה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [הוראה] בדבר התערבות בענייני אחרים‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא הוראה לא להתערב בעניינים של אחרים‪.‬‬
‫‪ 24.3‬תגובת כריסטופר; כריסטופר חוזר על כוונתו להמשיך בחקירת רצח הכלב‪.‬‬
‫זוהי תגובה מעניינת מכיוון שלא ניתן לקבוע ממבעו של כריסטופר אם זיהה את הכוח‬
‫האילוקוציוני והתוכן הפרופוזיציוני שהופנו אליו‪ .‬ייתכן שלא פיענח כלל את פעולת הדיבור‬
‫שהופנתה אליו והוא רק חוזר ומדגיש את כוונתו להמשיך בחקירה‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬ייתכן כי זיהה‬
‫את הכוח האילוקוציוני והתוכן הפרופוזיציוני ואז תתפרש תשובתו כסירוב להוראתו של אביו‪.‬‬
‫‪ 24.4‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר הקשבתו של כריסטופר לדברי אביו‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [שאלה] בדבר הבנתו של כריסטופר את דבריו הקודמים של אביו‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; נזיפה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [נזיפה] בדבר התעלמותו של כריסטופר מהוראת אביו‪.‬‬
‫הכוח הפרופוזיציוני הישיר של פעולת הדיבור הוא שאלה‪ ,‬ותוכנה הפרופוזיציוני הישיר הוא אם‬
‫הקשיב כריסטופר לדבריו‪ .‬אביו של כריסטופר יכול לפענח את דבריו של כריסטופר (‪ )13.2‬בכמה‬
‫דרכים‪ :‬הראשונה‪ ,‬כאי הקשבה להוראתו‪ ,‬ובמקרה כזה ניתן לייחס לפעולת הדיבור כוח‬
‫אילוקוציוני ותוכן פרופוזיציוני ישירים של שאלה אם שמע את דבריו הקודמים‪ .‬השניה‪ ,‬כהקשבה‬
‫להוראתו מבלי לפענחה‪ ,‬ובמקרה כזה ניתן לייחס לפעולת הדיבור כוח אילוקוציוני ישיר ותוכן‬
‫פרופוזיציוני משתמע של שאלה אם הבין את דבריו הקודמים‪ .‬והאחרונה‪ ,‬כאי ציות להוראתו‪,‬‬
‫ובמקרה כזה ניתן לייחס לפעולת הדיבור כוח אילוקוציוני עקיף ותוכן פרופוזיציוני משתמע של‬
‫נזיפה‪.‬‬
‫מהמשך השיחה ביניהם עולה כי כריסטופר אכן הקשיב לדבריו של אביו ובחר במכוון שלא לציית‬
‫להם‪ .‬לכן סביר יותר להניח כי במבעו התכוון אביו של כריסטופר‪ ,‬המכיר את דפוס התנהגותו של‬
‫בנו‪ ,‬לנזוף בו על אי הציות להוראתו הקודמת‪.‬‬
‫‪ 24.5‬תגובת כריסטופר; כריסטופר עונה בחיוב‪ ,‬כלומר מתייחס לכוח האילוקוציוני ולתוכן‬
‫הפרופוזיציוני הישירים של שאלתו של אביו‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬בתשובה זו כריסטופר מסנגר על עצמו ומבטא באופן אסרטיבי את רצונותיו‬
‫(קוזמינסקי‪ .)22 :2004 ,‬הוא מסביר מדוע בחר שלא לציית לאביו ומהסבר זה עולה כי הוא אכן‬
‫זיהה את הכוח האילוקוציוני העקיף ב‪ ,13.1-‬קבלת הוראה כלשהי‪ .‬בשלב זה‪ ,‬לא ניתן לקבוע אם‬
‫פיענח את התוכן הפרופוזיציוני המשתמע של ההוראה‪ ,‬אם הבין בדיוק מה עליו לחדול מלעשות‪.‬‬
‫‪ 24.6‬מספר עמודים לאחר מכן כריסטופר מסנגר על עצמו ומסביר כי לא הבין את הביטוי שבו‬
‫השתמש אביו בהוראתו (‪ .“other people's business” )13.1‬מסינגור עצמי זה עולה כי כריסטופר‬
‫אכן לא הבין את התוכן הפרופוזיציוני של המבע‪ .‬הקושי של כריסטופר לפענח את המטאפורה זוכה‬
‫‪50‬‬
‫לחיזוק הן מהסינגור העצמי שלו (דוגמה ‪ ,)6‬שם הוא מפרט כי הוא מתקשה לפענח מטאפורות‪,‬‬
‫משום שהוא מתבלבל כל אימת שהוא מנסה ליצור בדמיונו תיאור גרפי של הביטוי; והן מהתיעוד‬
‫בספרות שם מפורט כי הלוקים בתסמונת אספרגר מתקשים בפענוח דיבור לא מילולי‪ ,‬כגון אירוניה‪,‬‬
‫דימויים ומטאפורות (‪.)Happé, 1991‬‬
‫לפי המודל של דסקל וויצמן (‪ )1987,1991‬נראה כי כריסטופר מתקשה לפענח את משמעות המוען הן‬
‫מפני שאינו מזהה את המטאפוריות בביטוי ב‪ ,Stay out of other people's business-‬והן מפני‬
‫שאינו מזהה כי ישנו פער שאותו עליו למלא‪ .‬כריסטופר מפרש את דברי אביו באופן מילולי לגמרי‬
‫ולכן נראה לו שאביו אינו כן עימו שהרי הוא נכנס לבתים של אחרים וזה חלק מהעסק שלו‪ .‬לו היה‬
‫מזהה את המטאפורה היה עליו עדיין לעשות צעד נוסף כדי לפענח את משמעות המוען והוא להיעזר‬
‫ברמז מטא‪-‬לשוני רדוד המצריך הכרת נורמות הבעה במשלב נתון‪ .‬כלומר‪ ,‬במקרה זה היה עליו‬
‫לזהות ביטוי שפירושו הוראה לחדול מעיסוק בעניינים לא לו ובאופן ספציפי יותר לחדול מניהול‬
‫חקירה עצמאית בעניין רצח הכלב‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬מסינגור עצמי זה של כריסטופר אני מסיקה כי אף כי פיענח את הכוח‬
‫האילוקוציוני של ההוראה‪ ,‬הוא לא זיהה כי ישנו פער שעליו יש לגשר כדי להמשיך ולפענח את‬
‫התוכן הפרופוזיציוני במלואו‪ .‬מכיוון שאינו מודע כלל לפער‪ ,‬הוא אינו יכול להיעזר ברמזים‬
‫ההקשריים שיכולים לסייע לו לפענח את התוכן הפרופוזיציוני ולהבין כי הורו לו לחדול מלחקור‬
‫את רצח הכלב‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪" […] "Were you listening to what I was‬כריסטופר‪ ,‬הקשבת למה שאמרתי כרגע?"‬
‫"?‪)13.3( saying, Christopher‬‬
‫ב‪ 13.3-‬נוסף בתרגום תואר הפועל "כרגע"‪ .‬הוספה זו בתרגום משמעותית מכיווון שהיא מוסיפה‬
‫מידע שאין במקור‪ :‬היא ממקדת ומבהירה לאיזה מן הדברים שאמר אביו היה על כריסטופר‬
‫להקשיב‪ .‬וכן‪ ,‬היא מחדדת יותר מהמקור את היחס לכריסטופר כאל בעל לקות הנזקק להבהרות‪.‬‬
‫ייתכן שאף יש בהוספה זו העצמה לנזיפה המשתמעת‪ ,‬שכן היא יוצרת קדם הנחה שלפיה המוען‬
‫אמר משהו בזמן הלא רחוק‪ ,‬ולפיכך מצופה מן הנמען לדעת אותו‪.‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ Also I don't know what Father means‬וחוץ מזה אני לא מבין למה אבא מתכוון‬
‫‪ when he says "Stay out of other people's‬כשהוא אומר "אל תדחוף את האף שלך‬
‫לעניינים של אנשים אחרים" כי אני לא יודע‬
‫‪business" because I do not know what he‬‬
‫מה הכוונה שלו ב‪"-‬עניינים של אנשים‬
‫‪means by "other people's business" […].‬‬
‫אחרים" (‪.)13.5‬‬
‫ב‪ 13.5-‬מופיע במקור פעמיים הפועל "‪ ."know‬בתרגום בפעם הראשונה ישנה הזחה והפועל הוחלף‬
‫בפועל "מבין"‪ ,‬ואילו בפעם השניה תורגם כ"יודע"‪ .‬הזחה זו של פעולת הדיבור מציגה את‬
‫‪51‬‬
‫כריסטופר כמי שביצע שלב נוסף בתהליך הפענוח של פעולת הדיבור‪ .‬הוא הבין כי אביו אמר‬
‫משהו‪ ,‬כלומר הבין את משמעות המבע‪ ,‬אולם לא הבין למה אביו התכוון‪ ,‬כלומר לא הבין את‬
‫משמעות המוען‪ .‬במקור‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬המשמעות העולה מהשימוש בפועל "יודע" היא כי‬
‫כריסטופר "נעצר" עוד בשלב של פענוח משמעות המבע ובטח ובטח שלא הגיע לפענוח משמעות‬
‫המוען‪.‬‬
‫באותו סעיף‪ ,13.5 ,‬ישנה אף הזחה בתרגום המטאפורה‪ ,‬במקור‪"other people's business" :‬‬
‫ובתרגום‪" :‬עניינים של אנשים אחרים"‪ .‬כלומר‪ ,‬במקור מכילה המטאפורה את הרכיב הסמנטי‬
‫"‪ "Business‬בעוד שבתרגום הוחלף רכיב זה בשם עצם אחר‪" ,‬עניינים"‪ ,‬שאינו מאותו שדה‬
‫סמנטי‪ .‬במקור‪ ,‬נסיונו של כריסטופר לפענח את הביטוי בצורה מילולית מוצדק בהקשר זה גם‬
‫בשל המשמעות הסמנטית של הרכיב עסקים‪ ,‬שכן כריסטופר מקשר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בין הביטוי ובין‬
‫עבודתו של אביו‪ .‬בתרגום רכיב זה הומר בשם עצם אחר‪ ,‬שאינו שייך לאותו שדה סמנטי ולכן‬
‫"מצדיק" פחות את נסיונו של כריסטופר לפענח את הביטוי על ידי שיוך משמעות מילולית‪.‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ )14‬מביע אביו של כריסטופר את צערו על כך שאמו של כריסטופר מתה (האם לא‬
‫באמת מתה‪ ,‬אך כך בוחר אביו של כריסטופר לספר לבנו)‪:‬‬
‫)‪(14‬‬
‫”‪14.1 Father said, “I’m sorry, Christopher, I’m really sorry.‬‬
‫)‪14.2 But it wasn’t his fault (p. 37‬‬
‫(‪)25‬‬
‫‪ 25.2‬אבא אמר‪" ,‬אני מצטער‪ ,‬כריסטופר‪ ,‬אני באמת מצטער‪".‬‬
‫‪ 25.3‬אבל זאת לא הייתה אשמתו (עמ' ‪.)38‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 25.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; התנצלות‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [התנצלות] והבעת צער בפני כריסטופר‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; ניחום‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע‪[ :‬ניחום] על אובדן האם‪.‬‬
‫הכוח האילוקוציוני הישיר הוא התנצלות‪ ,‬התוכן הפרופוזיציוני הוא הבעת צער‪.‬‬
‫מטרתה של פעולת דיבור של התנצלות היא הבעת צער על מצב עניינים שהמוען אחראי לו (עבאדי‪,‬‬
‫תשנ"א‪ ;1 :‬בעקבות ‪ .)Searle and Vanderveken, 1985‬ידוע מההקשר כי אמו של כריסטופר‬
‫"מתה" בשל מחלה‪ ,‬כך שאביו של כריסטופר אינו אחראי למותה‪ .‬מכאן‪ ,‬שאינו "צריך" להתנצל‬
‫על דבר שאינו באחריותו ולכן סביר כי הוא מעוניין לבצע פעולת דיבור נוספת‪ .‬כדי לפענחה‪ ,‬ניתן‬
‫להיעזר בידע הקשרי‪ ,‬רמז מטא לשוני רדוד (דסקל וויצמן‪(Dascal and Weizman, 1987; 1990 ,‬‬
‫‪52‬‬
‫;‪ .Weizman and Dascal, 1991‬כשאדם מת‪ ,‬התנצלות של אדם אחר בפני קרובו של המנוח‬
‫תתפרש באופן מוסכם כבעלת כוונות אילוקוציוניות של ניחום ותכנה הפרופוזיציוני יהיה‬
‫השתתפות בצער הנמען‪.‬‬
‫‪ 25.3‬תגובת כריסטופר; בתגובתו מתייחס כריסטופר לכוח האילוקוציוני ולתוכן הפרופוזיציוני‬
‫הישירים של פעולת הדיבור‪ ,‬התנצלות על כך שהאם מתה‪ .‬הוא סבור כי אביו מתנצל על כך שאמו‬
‫מתה‪ .‬אולם‪ ,‬כריסטופר יודע ואף מסביר לקוראים כי אין זאת אשמתו של אביו ולכן אין לו על מה‬
‫להתנצל‪ .‬כלומר‪ ,‬כריסטופר מפגין ידע על אודות מטרתה של פעולת דיבור של התנצלות‪.‬‬
‫כריסטופר מזהה כי ישנה אי התאמה בין משמעות הדובר לבין הנסיבות‪ ,‬אביו אינו אחראי למותה‬
‫של אמו ולכן אין צורך שיתנצל על כך‪ .‬אולם‪ ,‬הוא אינו מסיק כי אי התאמה זו מצביעה על‬
‫משמעות דובר נוספת‪ ,‬ולכן אינו יודע כי בשלב זה עליו להיעזר בידע הקשרי על מנת לנסות ולזהות‬
‫משמעות דובר אחרת‪ .‬מכאן‪ ,‬כריסטופר אינו מזהה כי המבע נושא כוח אילוקוציוני עקיף ותוכן‬
‫פרופוזיציוני משתמע‪ ,‬דהיינו ‪ -‬הבעת נחמה על מותה של אמו‪ ,‬ולכן אינו מתייחס לכך בתגובתו‪.‬‬
‫התרגום משמר את הייחוד הפרגמטי של הגיבור‪.‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ ,)15‬כריסטופר מסנגר על עצמו ומסביר מדוע הוא ממשיך לחקור על אודות מות‬
‫הכלב על אף שנאסר עליו לעשות כן‪:‬‬
‫)‪(26‬‬
‫‪26.1 I decided that I was going to find out who killed Wellington even though Father‬‬
‫‪had told me to stay out of other people's business.‬‬
‫‪16.2 This is because I do not always do what I am told.‬‬
‫‪16.3 And this is because when people tell you what to do it is usually confusing and‬‬
‫‪does not make sense.‬‬
‫‪15.4 For example, people often say "Be quiet," but they don't tell you how long to be‬‬
‫‪quiet for. Or you see a sign which says KEEP OFF THE GRASS but it should say‬‬
‫‪KEEP OFF THE GRASS AROUND THIS SIGN or KEEP OFF ALL THE‬‬
‫‪GRASS IN THIS PARK because there is lots of grass you are allowed to walk on (p.‬‬
‫‪38).‬‬
‫(‪)26‬‬
‫‪ 26.2‬החלטתי שאני הולך לגלות מי הרג את ולינגטון למרות שאבא אמר לי לא לדחוף את האף‬
‫לעניינים של אנשים אחרים‪.‬‬
‫‪ 26.3‬כי לא תמיד אני עושה מה שאומרים לי‪.‬‬
‫‪ 26.4‬וזה כי כשאנשים אומרים לך מה לעשות זה בדרך כלל מבלבל ולא הגיוני‪.‬‬
‫‪ 26.5‬למשל‪ ,‬הרבה פעמים אנשים אומרים "תהיה בשקט‪ ",‬אבל לא אומרים לך כמה זמן להיות‬
‫בשקט‪ .‬או שרואים שלט שכתוב עליו לא לדרוך על הדשא‪ ,‬אבל צריך להיות כתוב עליו לא לדרוך‬
‫‪53‬‬
‫על הדשא שסביב השלט הזה או לא לדרוך על הדשא בכל הפארק כי יש המון דשא שכן מותר‬
‫לדרוך עליו (עמ' ‪.)40‬‬
‫ניתוח השיח במקור;‬
‫‪ 26.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; קביעה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [קביעה] בדבר המשך החקירה על אודות הריגת הכלב‪ ,‬על אף ההוראה של‬
‫האב‪.‬‬
‫פעולת דיבור ישירה של קביעה‪ .‬מהשימוש של כריסטופר בצירוף "‪ "even though‬משתמע כי הוא‬
‫מזהה שקיים קשר של ניגוד בין מבעו של אביו לבין החלטתו שלו להמשיך ולחקור מי הרג את‬
‫הכלב‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא ניתן לדעת מקביעה זו אם כריסטופר פיענח את הכוח האילוקוציוני והתוכן‬
‫הפרופוזיציוני של אביו‪ ,‬הוראה לחדול לחקור את רצח הכלב (‪ .)13.1-2‬מתגובה זו לא ניתן להסיק‬
‫כי כריסטופר מבין שהוא מפר במכוון את הוראתו של אביו‪ ,‬מכיוון שלא ניתן לקבוע אם פיענח את‬
‫מבעו של אביו כהוראה מלכתחילה‪.‬‬
‫‪ 26.3‬כוח אילוקוציוני ישיר; הצהרה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [הצהרה] בדבר אי ציות מכוון‪.‬‬
‫פעולת דיבור ישירה של הצהרה‪ .‬כריסטופר כבר העיד קודם לכן (דוגמה ‪ )8‬כי אחת מהבעיות‬
‫ההתנהגותיות שלו היא שלא תמיד הוא עושה מה שאומרים לו‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא מודע לכך שלעתים‬
‫הוא מקבל הוראות‪/‬הנחיות והוא בוחר שלא לפעול על פיהן במכוון‪.‬‬
‫מתגובה זו עולה כי הוא אכן פיענח את הכוח האילוקוציוני של דברי אביו (‪ )13.1‬כהוראה‪.‬‬
‫כריסטופר אף מפגין מודעות עצמית (קוזמינסקי‪ .)22 :2004 ,‬הוא מזהה ומבין את יחסי הכוחות‬
‫בין אב לבנו‪ :‬אביו הוא בעל הכוח‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא ברור אם הבין את התוכן הפרופוזיציוני של‬
‫ההוראה שקיבל‪ .‬הוא אמנם קובע כי ימשיך לחקור את פרשת הכלב על אף דברי אביו (‪ ,)15.1‬אך‬
‫לא ניתן לדעת אם הבין מה בדיוק הורה לו אביו לחדול מלעשות‪ .‬חיזוק לסברה זו נמצא בסינגור‬
‫העצמי של כריסטופר (‪ )13.5‬המעיד על כך שהיו רכיבים בתוכן הפרופוזיציוני של אביו שלא פענח‪.‬‬
‫‪ 26.4‬כוח אילוקוציוני ישיר; הצהרה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [הצהרה] בדבר דבריהם המבלבלים והלא הגיוניים של אחרים‪.‬‬
‫בהמשך להצהרה הקודמת (‪ ,)15.2‬כריסטופר מוסיף ומצהיר מדוע אינו מתייחס להוראות שהוא‬
‫מקבל לעתים‪ .‬חלק ממהמיומנויות הנדרשות להכוונה עצמית היא קבלת החלטות (קוזמינסקי‪,‬‬
‫‪ .)23-22 :2004‬כריסטופר זיהה מידע שסייע לו לקבל החלטה כיצד עליו לנהוג ‪ -‬דבריהם‬
‫המבלבלים ולא הגיוניים של אחרים‪ ,‬ולפיכך הוא בוחר במכוון שלא לציית להם לעתים‪ .‬הוא אף‬
‫מביא לכך דוגמה בהמשך (‪ ,)15.4‬על מנת להמחיש את כוונתו‪.‬‬
‫‪ 26.5‬דוגמה לביסוס הצהרתו הקודמת‪ ,‬השילוט‪.“KEEP OFF THE GRASS” :‬‬
‫כוח אילוקוציוני ישיר; הוראה‬
‫תוכן פרופוזיציוני בעל שני רכיבים; [הוראה] בדבר איסור לדרוך על הדשא‪ ,‬איסור כללי‬
‫המתייחס לאזור שבסביבת השלט‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫כריסטופר טוען כי ההוראה שבשילוט לא ברורה וכי יש לפרט בדיוק על איזה דשא אסור לדרוך‬
‫ועל איזה דשא מותר לדרוך‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא פיענח את הכוח האילוקוציוני של המבע‪ ,‬הוראה‪ .‬הוא‬
‫אף פיענח רכיב אחד מהתוכן הפרופוזיציוני שלו‪ ,‬איסור לדרוך על הדשא‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא מתקשה‬
‫בפענוח הרכיב השני הנוגע להוראות כלליות‪ .‬מדוגמה זו עולה כי הוא מתקשה בהבנת מבע המכיל‬
‫השמטים ובפענוח הוראות כלליות‪ .‬אם נבחן זאת לפי המודל של דסקל וויצמן (דסקל וויצמן‪,‬‬
‫‪ .(Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal, 1991; 1990‬נראה כי כריסטופר לא‬
‫איתר את הפער המספק את האות לחיפוש אחר משמעות המבע‪ .‬כלומר‪ ,‬כריסטופר "נתקע" עוד‬
‫בשלב של הזיהוי כי ישנו פער שאותו עליו למלא בטרם יוכל לפענח את מלוא התוכן הפרופוזיציוני‪.‬‬
‫לו היה מזהה כי ישנו פער‪ ,‬אזי היה עליו לעשות צעד נוסף‪ ,‬ולהיעזר ברמז מטא‪-‬לשוני רדוד על מנת‬
‫לפענח את ההוראה שבשילוט‪ .‬רמז זה מצריך הכרת נורמות ההבעה במשלב נתון‪ .‬ובמקרה זה הוא‬
‫מתייחס להוראות כלליות שאינן מצריכות מידע נוסף ומתייחסות לאיסור נקודתי לדרוך על‬
‫הדשא‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫במבעים ‪ 15.3 ,15.2‬ו‪ 15.4-‬ישנן הזחות בתרגום הכינוי הרומז "‪( "This‬במקרה זה מפני שהמילים‬
‫המודגשות מופיעות במקור‪ ,‬אדגיש את רכיבי ההשוואה בקו)‪:‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫)‪ This is because (15.2‬כי לא (‪)15.2‬‬
‫)‪ And this is because (15.3‬וזה כי (‪)15.3‬‬
‫‪ KEEP OFF THE GRASS AROUND‬לא לדרוך על הדשא שסביב השלט הזה או לא‬
‫‪ THIS SIGN or KEEP OFF ALL THE‬לדרוך על הדשא בכל הפארק (‪)15.4‬‬
‫)‪GRASS IN THIS PARK (15.4‬‬
‫ב‪ 15.2-‬מופיע במקור הכינוי הרומז "‪ "This‬ואילו בתרגום הוא הושמט לחלוטין‪ .‬כינוי רומז זה‬
‫הוא משמעותי במקור משתי סיבות‪ :‬הראשונה‪ ,‬במקרה זה מדגיש הכינוי הרומז את מבנה הסיבה‬
‫והתוצאה שאליו הוא מתלווה‪ .This is because…:‬השניה‪ ,‬השימוש החוזר בכינוי הרומז (‪,15.2‬‬
‫‪ )15.3‬מצביע על חזרה לקסיקאלית עודפת היוצרת קישוריות יתר ומדגישה ייחוד מסוים בלשונו‬
‫של כריסטופר (כגון‪ ,‬חזרת היתר על המבנה הקבוע של כינוי גוף ‪ +‬פועל שראינו בדוגמה ‪ ,10‬או‬
‫החזרה על מלת החיבור "‪ "And‬שראינו בדוגמה ‪ .)12‬בתרגום נראה כי ישנו גיוון לעומת המקור‪,‬‬
‫תחילה משמיטים את הכינוי (‪ ,)15.2‬ואילו בפעם השניה מתרגמים אותו (‪ .)15.3‬כך‪ ,‬שבתרגום‬
‫ישנה קישוריות מקובלת יותר והיא מציגה את הגיבור כרהוט יותר‪ ,‬ומסווה את הלקות שלו‪.‬‬
‫אם ב‪ 15.2-‬ראינו את השימוש הפעיל של כריסטופר בכינוי הרומז "‪ ,"This‬הרי שב‪ 15.4-‬מעידים‬
‫דבריו על הצורך הסביל שלו בכינוי‪ .‬כלומר‪ ,‬עבורו החזרה על הכינוי הרומז "‪ "This‬נחוצה לצורך‬
‫הבנה‪ .‬בתרגום לעומת זאת‪ ,‬בפעם הראשונה תרגמו את הכינוי הרומז ואילו בפעם השניה החליפו‬
‫אותו במספר הכמות "כל"‪ .‬מכאן ששוב ישנה התעלמות מהחזרה הלקסיקאלית העודפת בלשונו‬
‫‪55‬‬
‫ נמנעת מהקורא בתרגום‬,‫ ובאי העברתה או בהעברתה באופן חלקי‬,‫של הגיבור המעידה על לקותו‬
.‫הדגשת ייחודו של הגיבור המתבטאת בלשונו‬
‫ הוא נוקש על דלתו של אחד השכנים ולאחר‬,‫) מסתובב כריסטופר בשכונה‬16( ‫בדוגמה הבאה‬
:‫ הוא מנסה לחקור אותו על אודות מקרה הכלב‬,‫שפתח לו‬
(16)
16.1 Mr. Thompson said, "Can I help you?"
16.2 I said, "Do you know who killed Wellington?"
I did not look at his face. I do not like looking at people's faces, especially if they are
strangers. He did not say anything for a few seconds.
16.3 Then he said, "Who are you?"
16.4 I said, "I'm Christopher Boone from number 36 and I know you. You're Mr.
Thompson."
16.5 He said, "I'm Mr. Thompson's brother."
16.6 I said, "Do you know who killed Wellington?"
16.7 He said, "Who the fuck is Wellington?"
16.8 I said, "Mrs. Shears' dog. Mrs. Shears is from Number 41."
16.9 He said, "Someone killed her dog?"
16.10 I said, "With a fork."
16.11 He said, "Jesus Christ."
16.12 I said, "A garden fork," in case he thought I meant a fork you eat food with.
16.13 Then I said, "Do you know who killed him?"
16.14 He said, "I haven't a bloody clue."
16.15 I said, "Did you see anything suspicious on Thursday evening?"
16.16 He said, "Look, son, do you really think you should be going around asking
questions like this?"
16.17 And I said, "Yes, because I want to find out who killed Wellington, and I am
writing a book about it."
16.18 And he said, "Well, I was in Colchester on Thursday, so you're asking the
wrong bloke."
16.19 I said, "Thank you," and I walked away (p. 47-48).
)27(
"?‫ איך אפשר לעזור לך‬,‫ "שלום‬,‫ מר תומפסון אמר‬27.2
"?‫ "אתה יודע מי הרג את ולינגטון‬,‫ שאלתי‬27.3
56
‫לא הסתכלתי לו בפנים‪ .‬אני לא אוהב להסתכל בפנים של אנשים‪ ,‬במיוחד לא של זרים‪ .‬במשך‬
‫כמה שניות הוא לא אמר שום דבר‪.‬‬
‫‪ 27.4‬ואז הוא שאל‪" ,‬מי אתה?"‬
‫‪ 27.5‬אמרתי‪" ,‬אני כריסטופר בון ממספר ‪ 36‬ואני מכיר אותך‪ .‬אתה מר תומפסון‪".‬‬
‫‪ 27.6‬הוא אמר‪" ,‬אני אח של מר תומפסון‪".‬‬
‫‪ 27.7‬שאלתי‪" ,‬אתה יודע מי הרג את ולינגטון?"‬
‫‪ 27.8‬הוא שאל‪" ,‬מי זה הוולינגטון הזה?"‬
‫‪ 27.9‬אמרתי‪" ,‬הכלב של גברת שירס‪ .‬גברת שירס גרה במספר ‪".41‬‬
‫‪ 27.:‬הוא שאל‪" ,‬מישהו הרג לה את הכלב?"‬
‫‪ 27.21‬אמרתי‪" ,‬בקלשון‪".‬‬
‫‪ 27.22‬הוא אמר‪" ,‬אלוהים אדירים‪".‬‬
‫‪ 27.24‬שאלתי‪" ,‬אתה יודע מי הרג אותו?"‬
‫‪ 27.25‬הוא אמר‪" ,‬אין לי שום מושג‪".‬‬
‫‪ 27.26‬אמרתי‪" ,‬ראית משהו חשוד בלילה של יום חמישי?"‬
‫‪ 27.27‬הוא אמר‪" ,‬תשמע חמוד‪ ,‬נראה לך שכדאי לך להסתובב ככה ולשאול כאלה שאלות?"‬
‫‪ 27.28‬ואני אמרתי‪" ,‬כן‪ ,‬כי אני רוצה לגלות מי הרג את ולינגטון‪ ,‬ואני כותב על זה ספר‪".‬‬
‫‪ 27.29‬והוא אמר‪" ,‬תראה‪ ,‬ביום חמישי הייתי בקולצ'סטר‪ ,‬אז אני לא האיש הנכון לשאול אותו‪".‬‬
‫‪ 27.2:‬אמרתי‪" ,‬תודה רבה‪ ",‬והלכתי משם (עמ' ‪.)48-49‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 27.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה‪/‬הצעה] בדבר אפשרות לעזור‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; הצעה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע בעל שני רכיבים; מי אתה ומדוע באת?‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא שאלה‪ ,‬אם אפשר לעזור לנמען‪ .‬מר תומפסון משתמש במבנה מקובל‬
‫של הצעה מנומסת בסיטואציה שבה פונה אליו אדם זר‪.‬‬
‫מידע הקשרי עולה כי כריסטופר היה זה שנקש על דלתו של מר תומפסון ולכן מצופה ממנו להציג‬
‫את עצמו ולהגיד מהי מטרת בואו‪ .‬לכן‪ ,‬כוונת המוען אינה רק לשאול את הנמען אם הוא זקוק‬
‫לעזרה‪ ,‬אלא הוא מעוניין לדעת מיהו ומה רצונו‪ .‬מכאן שלמבע ישנו תוכן פרופוזיציוני משתמע‪.‬‬
‫לצורך פיענוחו ניתן להשתמש במידע הקשרי רלוונטי ‪(Dascal and Weizman, 1987; Weizman‬‬
‫)‪ .and Dascal, 1991‬במקרה זה‪ ,‬רמז מטא לשוני רדוד‪ ,‬מבנה מקובל המשמש כצורה מנומסת‬
‫לשאול מיהו כריסטופר ומה מטרת ביקורו‪.‬‬
‫‪ 27.3‬תגובת כריסטופר; כריסטופר אינו מציג עצמו בתחילת דבריו‪ ,‬הוא מפנה לשכן שאלה ישירה‬
‫תוך הצגת מידע חדש עבור הנמען כנתון‪ :‬היה ולינגטון כלשהו בעולם‪ ,‬ומישהו הרג אותו‪.‬‬
‫מתגובתו של כריסטופר לא ניתן לקבוע אם זיהה את הכוח האילוקוציוני הישיר והעקיף של מר‬
‫תומפסון (‪ .)16.1‬מחד גיסא‪ ,‬כריסטופר מתייחס רק לרכיב אחד מהתוכן הפרופוזיציוני המשתמע‬
‫‪57‬‬
‫של מר תומפסון‪ ,‬שואל את שברצונו לדעת‪ ,‬קרי זוהי מטרת בואו‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬הוא אינו מציג את‬
‫עצמו כלל‪ ,‬כלומר‪ ,‬אינו מתייחס לרכיב השני של התוכן הפרופוזיציוני המשתמע‪.‬‬
‫לא ניתן לקבוע אם התייחסתו לרכיב אחד מהתוכן הפרופוזיציוני המשתמע היא מכוונת או‬
‫שנעשתה כתוצאה מלקותו‪ .‬אם התעלמותו מרכיב התוכן הפרופוזיציוני המשתמע השני היא‬
‫מכוונת‪ ,‬הרי שהוא מפר במכוון את כלל הכמות של גרייס (‪ ,)Grice, 1975‬נותן פחות מידע‬
‫משהסיטואציה מחייבת‪ .‬אם התעלמותו אינה מכוונת‪ ,‬הרי שהיא מצביעה על בעיית זיהוי ופענוח‬
‫של התוכן הפרופוזיציוני המשתמע‪.‬‬
‫‪ 27.4‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר זהותו של כריסטופר‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; נזיפה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [נזיפה] על התנהגותו הלא ראויה של כריסטופר‪.‬‬
‫מר תומפסון מתעלם משאלתו של כריסטופר (‪ .)16.2‬כריסטופר לא הציג את עצמו‪ ,‬כלומר לא‬
‫התייחס לרכיב השני של התוכן הפרופוזיציוני המשתמע בשאלה הקודמת (‪ .)16.1‬לכן‪ ,‬מנסח מר‬
‫תומפסון את שאלתו באופן ישיר ושואל שוב לזהותו‪.‬‬
‫ידע חוץ לשוני רדוד (‪ )Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal, 1991‬אומר שיש‬
‫להציג את עצמך בתחילת שיחה כשאתה נפגש עם אדם שאינך מכיר‪ .‬כריסטופר לא הציג את עצמו‬
‫ולכן שאלתו של מר תומפסון יכולה להדהד נורמה זו שלא נתמלאה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬ניתן לייחס לפעולת הדיבור אף כוח אילוקוציוני עקיף ותוכן פרופוזיציוני משתמע של נזיפה‬
‫על התנהגותו הלא ראויה המפרה את הנורמה‪.‬‬
‫‪ 27.5‬תגובת כריסטופר; כריסטופר מזהה ומפענח את הכוח האילוקוציוני ואת התוכן‬
‫הפרופוזיציוני הישירים ועונה מיהו‪ .‬הוא אף מוסיף מידע שעליו לא נשאל‪ :‬איפה הוא גר וכן‬
‫העובדה שהוא יודע מיהו השכן ונוקב בשמו‪.‬‬
‫קודם לשיחה עם מר תומפסון‪ ,‬כריסטופר מסנגר על עצמו לקוראים ואומר כי אינו אוהב לדבר עם‬
‫זרים‪ .‬הוא מפרט כי הסיבה לכך אינה מפני שלימדו אותו בבית הספר כי אנשים זרים הם‬
‫מסוכנים‪ ,‬אלא מפני שהוא מתקשה לפענח אנשים שאינו מכיר‪:‬‬
‫‪Talking to strangers is not something I usually do. I do not like talking to strangers.‬‬
‫‪This is not because of Stranger Danger which they tell us about at school…I do not‬‬
‫‪like talking to strangers because I do not like people I have never met before. They‬‬
‫‪are hard to understand (p. 45).‬‬
‫סינגור עצמי זה מביע את הכרתו של כריסטופר במגבלותיו (קוזמינסקי‪ ,)22 :2004 ,‬ואף מסביר‬
‫את הוספת המידע שעליו לא נשאל על אודות זהותו של השכן‪ ,‬דהיינו‪ ,‬הוא עושה זאת על מנת‬
‫לבסס את ההיכרות ביניהם כך שמר תומפסון לא ייחשב בעיניו לזר ותהיה לו לגיטימציה לשוחח‬
‫עימו‪.‬‬
‫‪ 27.6‬כוח אילוקוציוני ישיר; קביעה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [קביעה] בדבר זהותו הנכונה של הדובר‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע בעל שני רכיבים; [קביעה] בדבר טעות בזיהוי‪ ,‬ובדבר אי היכרותו של‬
‫הדובר עם כריסטופר‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; הצגה עצמית‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [הצגה עצמית] של הדובר‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא הצהרה על זהותו של מר תומפסון‪ .‬ידוע מההקשר כי מר תומפסון‬
‫משתף פעולה בשיחה ולכן אין בכוונתו אך לקבוע כי הוא אחיו של מר תומפסון אלא ככל הנראה‬
‫הוא מעוניין לבצע פעולה נוספת‪ .‬ידע חוץ לשוני רדוד ( ‪Dascal and Weizman, 1987; Weizman‬‬
‫‪ )and Dascal, 1991‬אומר כי לאדם זהות מסויימת‪ .‬אם מייחסים לו את זהותו של אחר‪ ,‬או אז‬
‫עליו לתקן את הייחוס המוטעה ולהזדהות נכונה‪ .‬לכן‪ ,‬ניתן לייחס למבעו של אחיו של מר‬
‫תומפסון תוכן פרופוזיציוני משתמע בעל שני רכיבים‪ :‬כריסטופר טעה בזיהויו‪ ,‬מר תומפסון הזה‬
‫אינו מכיר את כריסטופר‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לייחס למבעו אף פעולת דיבור עקיפה של הצגה עצמית‪.‬‬
‫‪ 27.7‬תגובת כריסטופר; כריסטופר אינו מתייחס לכוח האילוקוציוני הישיר והעקיף ולתכנים‬
‫הפרופוזיציוניים המשתמעים של המבע‪.‬‬
‫הוא חוזר במדוייק על השאלה הישירה שהפנה למר תומפסון בהתחלה (‪ .)16.2‬יש להניח כי הוא‬
‫לא פיענח את התוכן הפרופוזיציוני של המבע על אודות זהותו הנכונה של מר תומפסון שכן‪ ,‬הוא‬
‫מוסיף לשאול אדם זר שאלות הנוגעות לענייני השכונה וזאת אף כי אין סיבה שידע לענות‪.‬‬
‫אם כריסטופר לא פיענח את פעולת הדיבור הישירה‪ ,‬הוא לא יכול היה להמשיך ולשייך למבע‬
‫כוונות עקיפות‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי לא פיענח את התכנים הפרופוזיציוניים המשתמעים‪ .‬חיזוק לכך ניתן‬
‫אף לראות בהיעדר ההתנצלות המתבקשת בסיטואציה של טעות בזיהוי‪ .‬מידע חוץ לשוני רדוד‬
‫(‪ )Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal, 1991‬עולה כי כאשר אדם טועה‬
‫בזיהויו של אחר ומוכיחים אותו על כך‪ ,‬עליו להתנצל‪ .‬כריסטופר אינו מתנצל כפי שמצופה היה‬
‫ממנו לעשות בסיטואציה זו ולכן סביר כי לא פיענח לפחות רכיב אחד מתוכן הפרופוזיציוני‬
‫המשתמע‪.‬‬
‫‪ 27.8‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלת מידע‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלת מידע] בדבר זהותו של ולינגטון‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; קביעה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [קביעה] בדבר חוסר מעורבותו של הדובר במות הכלב‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; דרישה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [דרישה] כי יניח לדובר‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא שאלת מידע על אודות זהותו של ולינגטון‪.‬‬
‫אחיו של מר תומפסון מתרגז על כריסטופר הן מכיוון שכריסטופר אינו מתייחס למבעו הקודם‬
‫(‪ )16.5‬ואינו מתנצל‪ ,‬והן מכיוון שכריסטופר הציג בפניו בפעם השניה את אותה השאלה ובה מידע‬
‫חדש כנתון וזאת על אף שאין סיבה שידע לענות לו על כך (‪ .)16.2‬לכן‪ ,‬סביר כי אין בכוונתו אך‬
‫לשאול את כריסטופר מיהו ולינגטון‪ ,‬אלא לבצע פעולות דיבור נוספות‪ .‬כדי לפענח את המשמעויות‬
‫העקיפות ניתן להיעזר ברמז מטא לשוני ספציפי ‪(Dascal and Weizman, 1987; Weizman and‬‬
‫)‪ .Dascal, 1991‬מר תומפסון עשה שימוש במשלב נמוך במכוון על מנת להדגיש את כעסו‬
‫‪59‬‬
‫ולהבהיר כי אינו מעורב במותו של הכלב‪ .‬בנוסף‪ ,‬מקביעתו העקיפה משתמעת אף דרישה כי יניח‬
‫לו לנפשו‪.‬‬
‫‪ 27.9‬תגובת כריסטופר; מתגובתו של כריסטופר נראה שהוא פיענח את הכוח האילוקוציוני‬
‫והתוכן הפרופוזיציוני הישירים של השאלה שהופנתה אליו‪ ,‬והוא נותן את התשובה‪ .‬הוא אף‬
‫מוסיף מידע שלא נשאל עליו‪ ,‬ומציין את כתובתה המדוייקת של גברת שירס‪ .‬ממידע זה עולה כי‬
‫גברת שירס גרה בשכונה והדבר מסביר מדוע פונה כריסטופר לשכניו‪.‬‬
‫לא ניתן לקבוע אם במתן המידע שעליו לא נשאל‪ ,‬התכוון כריסטופר לספק הסבר נוסף לפנייתו‪.‬‬
‫אם התכוון לעשות זאת‪ ,‬ייתכן שייחס למבע השכן כוח אילוקוציוני עקיף של שאלה בדבר הקשר‬
‫האפשרי של השכן למותו של הכלב‪ .‬במתן המידע הוא מבסס את הלגיטימציה לשאול את השכן‬
‫על אודות מקרה שקרה לשכנה אחרת ובכך כביכול מסביר חלקית מה רצונו מהשכן‪.‬‬
‫אם לא התכוון לעשות זאת‪ ,‬ייתכן שהדבר נובע מכך שלא פיענח את פעולות הדיבור העקיפות של‬
‫השכן‪ :‬הקביעה כי אין לשכן נגיעה למות הכלב‪ ,‬והדרישה כי יניח לו‪ .‬אפשרות זו סבירה יותר‬
‫משום שהוספת המידע על אודות כתובתה של השכנה אינה קושרת בין השכנה ובין אחיו של מר‬
‫תומפסון‪ ,‬שככל הנראה אינו גר בשכונה ולכן לא סביר כי הוא מכיר את שכנותיו של אחיו ו‪/‬או‬
‫קשור למות כלביהן‪.‬‬
‫‪ 27.:‬לפעולה זו כוח אילוקוציוני אחד ושני תכנים פרופוזיציוניים אפשריים;‬
‫כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר הריגת כלבה של השכנה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [שאלה] כיצד מת הכלב‪.‬‬
‫השכן משתמש במידע שהציג כריסטופר כנתון‪ ,‬מישהו הרג את כלבה של השכנה‪ ,‬ומפנה שאלה‬
‫ישירה כדי לאמת את המידע‪.‬‬
‫כריסטופר הציג את המידע שבשאלה זו כנתון (‪ ,)16.6 ,16.2‬כך ששניהם כבר יודעים מידע זה‪ .‬אין‬
‫טעם לשאול על משהו ידוע ולכן יש בשאלתו משום הפרת כלל הרלוונטיות )‪ .(Grice, 1975‬ניתן‬
‫לראות בהפרת הכלל אות לכך שישנה משמעות עקיפה לשאלתו‪ .‬מידע הקשרי חוץ לשוני רדוד‬
‫(‪ )Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal, 1991‬ידוע כי הריגה יכולה להיגרם‬
‫בכל מיני דרכים‪ .‬כאשר מדברים על מקרה הריגה יש לפרט כיצד הוא נגרם‪ .‬מכיוון שכריסטופר‬
‫הפר את הנורמה‪ ,‬ניתן לראות בתוכן הפרופוזיציוני המשתמע של השכן שאלה על אודות המידע‬
‫שלא מסר‪.‬‬
‫‪ 27.21‬תגובת כריסטופר; כריסטופר זיהה את הכוח האילוקוציוני הישיר‪ ,‬שאלה‪ ,‬והוא מוסר‬
‫מידע על האמצעי ששימש להריגת הכלב‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא מתייחס לתוכן הפרופוזיציוני המשתמע‬
‫ומכאן שפיענח אותו‪ .‬בתשובתו יש משום התייחסות אף לתוכן הפרופוזיציוני הישיר‪ .‬שכן‪ ,‬בעצם‬
‫פירוט האמצעי ששימש להריגת הכלב‪ ,‬יש משום אישוש לכך שמישהו הרג את הכלב שהרי כלבים‬
‫לא מתים בעצמם מקלשונים‪ .‬ומכאן‪ ,‬שכריסטופר פיענח את שני התכנים הפרופוזיציונים של‬
‫המבע‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫‪ 27.22‬כוח אילוקוציוני ישיר; הבעת תדהמה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [הבעת תדהמה] בדבר אופן הריגת הכלב‪.‬‬
‫כתגובה לדבריו של כריסטופר מבצע השכן פעולת דיבור ישירה של הבעת תדהמה‪ .‬מידע הקשרי‬
‫חוץ לשוני רדוד (‪ )Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal, 1991‬ידוע כי אסור‬
‫להרוג כלבים‪ ,‬בטח ובטח כאלה שאינם משוטטים אלא שייכים לבעלים כלשהם‪ .‬הרג הכלב הוא‬
‫מעשה חריג המפר את הנורמה ולכן‪ ,‬יש להניח כי המוען מביע תדהמה‪.‬‬
‫‪ 27.23‬תגובת כריסטופר; כריסטופר אינו מתייחס למבעו של השכן ומוסיף הסבר למבעו הקודם‬
‫(‪ .)16.10‬הוא מנהיר מהו סוג הכלי שבאמצעותו הרגו את הכלב‪ .‬הוא אף מסנגר על מתן ההסבר‬
‫הזה ומציין כי מצא לנכון להוסיף זאת מכיוון שתגובתו הקודמת יכולה להתפרש ביותר מאופן‬
‫אחד‪ .‬הנהרה זו היא מעניינת כי היא מצביעה על יכולת סבילה להבין עמימות‪ ,‬ויכולת פעילה‬
‫להנהיר אותה‪.‬‬
‫‪ 27.24‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] אם השכן יודע מי הרג הכלב‪.‬‬
‫לאחר שמסר מר תומפסון את כל האינפורמציה הרלוונטית‪ ,‬מיהו ולינגטון‪ ,‬העובדה שהרגו אותו‬
‫וכיצד‪ ,‬כריסטופר מפנה שוב את אותה השאלה הישירה שהפנה פעמיים קודם לכן (‪.)16.6 ,16.2‬‬
‫‪ 27.25‬כוח אילוקוציוני ישיר; מתן תשובה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [מתן תשובה] כי אינו יודע‪.‬‬
‫פעולת דיבור ישירה המתייחסת לתוכן הפרופוזיציוני הישיר של כריסטופר ועונה על שאלתו‪.‬‬
‫‪ 27.26‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר התרחשויות חשודות ביום הריגת הכלב‪.‬‬
‫כריסטופר מוסיף לחקור אם יש לשכן מידע נוסף על אודות מה שאירע ביום חמישי בערב‪.‬‬
‫שאלה זו שוב מתפרשת כהתעלמות ממבעו של מר תומפסון על אודות זהותו (‪ .)16.5‬אם מר‬
‫תומפסון אינו שכנו הרי שאינו גר בשכונה וסביר כי לא ראה משהו חשוד שם ביום זה‪ .‬מכאן‪,‬‬
‫שהתעלמותו של כריסטופר מחזקת את הטיעון כי לא פיענח את התוכן הפרופוזיציוני המשתמע‬
‫של המבע (‪.)16.5‬‬
‫‪ 27.27‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר כדאיות שאלותיו של כריסטופר‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; אזהרה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [אזהרה] בדבר הפניית שאלות על נושאים פליליים‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא שאלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנה כאן הפרה של כלל הרלוונטיות של גרייס ( ‪Grice,‬‬
‫‪ ,)1975‬השכן אינו עונה לשאלה שהפנה לו כריסטופר‪ ,‬אלא מפנה לו שאלה משל עצמו‪ .‬מההקשר‬
‫ידוע כי השכן משתף פעולה בשיחה‪ ,‬ולכן התעלמותו משאלתו של כריסטופר היא מכוונת ומצביעה‬
‫‪61‬‬
‫על פעולת דיבור עקיפה‪ .‬בוצעה כאן בהצלחה פעולת דיבור עקיפה של אזהרה (‪)Searle, 1975‬‬
‫מכיוון שהתקיימו התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬המוען מאמין כי אירוע או מצב עניינים עתידי כלשהו יתרחש וכי הוא אינו בטובתו של הנמען‪.‬‬
‫השכן מאמין כי אם כריסטופר ימשיך לשאול שאלות מסוג זה‪ ,‬הוא עלול למשוך אליו אנשים לא‬
‫רצויים‪.‬‬
‫‪ .2‬אין זה ברור הן למוען והן לנמען כי האירוע או מצב העניינים העתידי אכן יתרחש‪ .‬אין זה ברור‬
‫הן לשכן והן לכריסטופר כי הוא עלול למשוך אליו אנשים לא רצויים‪.‬‬
‫‪ .3‬האזהרה נחשבת כהתחייבות כי האירוע או מצב העניינים העתידי אינו בטובתו של הנמען‪.‬‬
‫האזהרה נחשבת כהתחייבות לכך שהסכנה שעלולה להתעורר משאילת שאלות כגון אלה‪ ,‬אינה‬
‫בטובתו של כריסטופר‪.‬‬
‫‪ 27.28‬תגובת כריסטופר; כריסטופר מפענח את הכוח האילוקוציוני והתוכן הפרופוזיציוני‬
‫הישירים ועונה על השאלה שנשאל‪.‬‬
‫הוא אינו מסתפק במתן תשובה חיובית לשאלה אלא אף מוסיף הסבר המפרט את מניעיו לשאילת‬
‫השאלות‪ .‬מכאן עולה כי כריסטופר ייחס למבע כוח אילוקוציוני עקיף של בקשת הסבר‪ ,‬כלומר‬
‫הוא מגלה יכולת לשונית פעילה לפיענוח פעולת דיבור עקיפה‪.‬‬
‫מתשובתו של כריסטופר לא ניתן לקבוע אם זיהה את הכוח האילוקוציוני העקיף והתוכן‬
‫הפרופוזיציוני המשתמע‪ .‬ניתן לפרש את התעלמותו בשני אופנים‪ :‬מכוונת או לא‪ .‬אם התעלם‬
‫מהאזהרה במכוון‪ ,‬הדבר יצביע על כך שפיענח את הכוח האילוקוציוני העקיף והתוכן‬
‫הפרופוזיציוני המשתמע‪ ,‬והוא בוחר לבטל את דבריו של השכן‪ .‬אם התעלם שלא במכוון‪ ,‬הדבר‬
‫יצביע על בעיית זיהוי של הכוח האילוקוציוני העקיף והתוכן הפרופוזיציוני המשתמע‪.‬‬
‫‪ 27.29‬כוח אילוקוציוני; הצהרה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [הצהרה] מצד השכן כי יש לו אליבי‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע‪[ :‬הצהרה] בדבר חוסר הנגיעה של השכן לעניין הכלב‪.‬‬
‫השכן עונה לשאלתו הקודמת של כריסטופר (‪ )16.15‬ומצהיר כי לא היה באזור ביום חמישי שעליו‬
‫שאל כריסטופר‪ ,‬ומכאן שאין לו נגיעה לחקירתו של כריסטופר‪.‬‬
‫‪ 27.2:‬כוח אילוקוציוני ישיר; הבעת תודה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [הבעת תודה] על עזרתו של השכן‪.‬‬
‫כריסטופר מבצע פעולת דיבור ישירה של הבעת תודה‪ .‬ידוע מההקשר כי לאחר שהודה כריסטופר‬
‫למר תומפסון הוא נפרד ממנו והלך‪ .‬מידע הקשרי חוץ לשוני רדוד ( ‪Dascal and Weizman,‬‬
‫‪ )1987; Weizman and Dascal, 1991‬ידוע כי שיחה מסתיימת כאשר נפרדים אלו שניהלו אותה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כריסטופר הבין כי שיחתם נסתיימה והוא יכול ללכת‪ .‬סיום השיחה על ידי כריסטופר‬
‫מעיד על כך שהוא פיענח את שני התכנים הפרופוזיציוניים‪ :‬הישיר והמשתמע‪ .‬הוא הבין כי השכן‬
‫לא היה באזור ביום שעליו שאל ומכאן שאינו יכול לענות על שאלתו‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬ידוע מההקשר כי השכן סייע לכריסטופר בחקירתו וענה על שאלותיו‪ .‬מידע הקשרי‬
‫מטא לשוני רדוד (‪ )Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal, 1991‬ידוע כי מקובל‬
‫"לתגמל" התנהגות כזו ולהודות עליה‪ .‬לכן‪ ,‬ניתן לייחס לפעולת הדיבור של כריסטופר תוכן‬
‫פרופוזיציוני של הבעת תודה לשכן על עזרתו‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫"?‪ Mr. Thompson said, "Can I help you‬מר תומפסון אמר‪" ,‬שלום‪ ,‬איך אפשר לעזור‬
‫לך?" (‪.)16.1‬‬
‫ב‪ 16.1-‬בתרגום‪ ,‬נוספה מילת הפנייה‪/‬ברכה "שלום"‪ ,‬שאינה מופיע במקור‪ .‬הוספה זו מעצימה‬
‫בתרגום את חריגתו של כריסטופר מהנורמה בכך שאינו מציג עצמו בתורו ואינו משיב על ברכת‬
‫השלום (‪.)16.2‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫"‪" "I said‬שאלתי" (‪)16.13 ,16.6 ,16.2‬‬
‫"‪" "He said‬הוא שאל" (‪)16.9 ,16.7 ,16.3‬‬
‫במבעים ‪ 16.9 ,16.7 ,16.6 ,16.3 ,16.2‬ו‪ 16.13-‬ישנה הזחה כדוגמת זו שראינו קודם (דוג' ‪.)10‬‬
‫הפועל "‪ "Said‬במקור הוחלף בפועל "שאל" בהטיות שונות בהתאם לגוף המוען‪ .‬כפי שציינתי‬
‫בדוגמה ‪ ,10‬הזחה זו בתרגום הפועל המדווח על פעולת הדיבור מביאה להנהרתה ובכך מסייעת‬
‫לפיענוחה בעוד שבמקור אין זה כך‪ .‬כזכור‪ ,‬כריסטופר מתקשה בזיהוי‪ ,‬פיענוח וביצוע של פעולות‬
‫דיבור והזחות אלו בתרגום פוגמות בהצגת לקותו‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההזחה לפועל ביצועי אחר יוצרת‬
‫קישוריות מקובלת יותר‪ ,‬ובתורה מסווה אף היא את הייחוד הלשוני של כריסטופר לקורא‬
‫התרגום‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬ההזחה במהלכים ‪ 16.6 ,16.2‬ו‪ ,16.13-‬אינה מעבירה את החזרה הלקסיקאלית העודפת על‬
‫המבנה הקבוע שבו משתמש כריסטופר כדי לדווח על פעולת הדיבור שבוצעה (כינוי גוף‪+‬פועל)‪.‬‬
‫בשל הזחה זו לא מועבר בתרגום אחד ממאפייני לקותו של כריסטופר‪ ,‬קושי בשימוש בכינויי גוף‬
‫בצורה הולמת‪.‬‬
‫ב‪ 16.7-‬וב‪ 16.14-‬ישנה הזחה כתוצאה מאי הקבלה של העירוב המשלבי‪ .‬במקור מופיעים שם‬
‫העצם "‪ )16.7( "Fuck‬ושם התואר‪ )16.14( "Bloody"-‬ואילו בתרגום הם הוזחו לכינוי הרומז‬
‫"הזה" (‪ )16.7‬ולכַמָ ת "שום" (‪ )16.14‬בהתאמה‪:‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫"?‪" "Who the fuck is Wellington‬מי זה הוולינגטון הזה?" (‪)16.7‬‬
‫"‪" "I haven't a bloody clue.‬אין לי שום מושג"‪)16.14( .‬‬
‫‪63‬‬
‫במקור שוזר השכן בדבריו קללות שגורות ובכך מנמיך את המשלב משמעותית‪ .‬מטרת השימוש‬
‫בלשון הנמוכה היא להביע את כעסו של השכן‪ .‬בתרגום ישנה אמנם ירידה משלבית אך היא אינה‬
‫ללשון נמוכה כקללות‪ ,‬אלא ללשון הדיבור‪ ,‬כך שהבעת כעסה של הדמות היא מרוככת מאוד‬
‫וכמעט ואינה מורגשת‪ .‬העברת כעסו של השכן היא משמעותית שכן היא נובעת מהפרות הנורמה‬
‫של כריסטופר הנגרמות בשל לקותו‪ .‬כריסטופר סינגר על עצמו בתחילת הספר (דוגמה ‪ )8‬ופירט כי‬
‫אחת מן הבעיות ההתנהגותיות שלו היא שאינו שם לב כשאחרים כועסים עליו‪ .‬לכן‪ ,‬הבעת הכעס‬
‫במקור‪ ,‬והעובדה כי כריסטופר אינו מרגיש כשכועסים עליו‪ ,‬תואמות למאפייני לקותו ותורמות‬
‫להבניית דמותו‪ .‬בתרגום הבעת הכעס פחותה והדבר מחליש את העברת פן זה של לקותו של‬
‫כריסטופר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במקרה זה הבעת הכעס נובעת מתסכולו של מר תומפסון כתוצאה מהפרת הנורמות‪ :‬הצגת‬
‫מידע חדש כנתון ושאילת אותה השאלה שלוש פעמים ללא השלמת מידע‪ .‬לכן‪ ,‬הבעת הכעס‬
‫מסייעת לפענח את פעולת הדיבור ומכוונת להשלמת המידע שהיה על כריסטופר לתת מלכתחילה‪.‬‬
‫בתרגום עירוב המשלבים מודגש פחות ולכן הבעת הכעס מרוככת‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬קשה להסיק כי‬
‫היו חריגות מהנורמה ובעקבות זאת לפענח את פעולת הדיבור‪.‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫)‪ I said, "With a fork." (16.10‬אמרתי‪" ,‬בקלשון‪)16.10( ".‬‬
‫‪- I said, "A garden fork," in case he‬‬
‫‪thought I meant a fork you eat food with.‬‬
‫)‪(16.12‬‬
‫ב‪ 16.10 -‬במקור‪ ,‬מופיע שם העצם "‪ "Fork‬לתיאור הכלי ששימש להריגת הכלב‪ .‬בהמשך השיחה‬
‫ב‪ ,16.12-‬מוצא כריסטופר לנכון להנהיר את מבעו הקודם ולהוסיף שם תואר לשם העצם‪:‬‬
‫"‪ ."Garden Fork‬בתרגום לעומת זאת‪ ,‬ב‪ 16.10 -‬שם העצם "‪ "Fork‬הוחלף בשם העצם‬
‫"קלשון"‪ .‬כתוצאה מבחירה זו‪ ,‬נעלם הצורך בהנהרה בהמשך ולכן הושמט בתרגום מבע (‪.)16.12‬‬
‫ככל הנראה הבחירה במילה "קלשון" נעשתה בשל מחסר או אי מציאת חלופה סמנטית קרובה‬
‫למילה "‪ ."Fork‬יש לציין כי במקור (‪ )16.12‬מנהיר כריסטופר את עצמו ואף מוסיף הסבר של‬
‫סינגור עצמי מדוע הוא סבור כי עליו להנהיר לשכן איזה סוג של "‪ ."Fork‬בתרגום לעומת זאת‪,‬‬
‫הושמט מבע (‪ )16.12‬לחלוטין מפני שמלכתחילה נבחרה מילה שאינה עמומה ולכן אינה דורשת‬
‫הנהרה ובעקבות זאת נעלם אף סינגורו העצמי של כריסטופר‪ .‬הנהרה זו של כריסטופר במקור‬
‫מצביעה על תיקון יתר שכן הוא מנהיר שם עצם שבהקשר הנתון הנו ברור דיו ואינו דורש הנהרה‬
‫נוספת‪ .‬מכיוון שבתרגום הושמטה ההנהרה ואף לא זכתה לפיצוי במקום אחר‪ ,‬ייחודו הלשוני של‬
‫כריסטופר לא בא לידי ביטוי‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ )17‬כריסטופר שב הבייתה לאחר שחקר את השכנים על אודות הכלב וזאת על אף‬
‫שנאסר עליו לעשות זאת והוא מודע לכך‪ .‬בהגיעו הבייתה‪ ,‬אביו שואל אותו היכן היה‪:‬‬
‫)‪(17‬‬
‫"?‪17.1 He said, “Where have you been‬‬
‫‪17.2 And I said, "I have been out.” This is called a white lie. A white lie is not a lie at‬‬
‫‪all. It is where you tell the truth but you do not tell all of the truth.‬‬
‫]…[‬
‫‪And I said a white lie because I knew that Father didn't want me to be a detective. (p.‬‬
‫‪62).‬‬
‫(‪)28‬‬
‫‪ 28.2‬הוא שאל‪" ,‬איפה היית?"‬
‫‪ 28.3‬ואני אמרתי‪" ,‬הייתי בחוץ‪ ".‬זה נקרא שקר לבן‪ .‬שקר לבן זה בכלל לא שקר‪ .‬בשקר לבן‬
‫אומרים את האמת אבל לא את כל האמת‪.‬‬
‫[‪]...‬‬
‫ואני אמרתי שקר לבן כי ידעתי שאבא לא רוצה שאני אהיה בלש‪( .‬עמ' ‪.)61‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 28.2‬למבע זה כוח אילוקוציוני אחד ושני תכנים פרופוזיציוניים;‬
‫כוח אילוקוציוני ישיר; שאלת מידע‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלת מידע] בדבר מקום הימצאו של כריסטופר‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [שאלת מידע] בדבר טיב מעשיו של כריסטופר‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬ישנו עוד כוח אילוקוציוני עקיף; האשמה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [האשמה] כי עשה מעשה שלא היה צריך לעשות‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא שאלת מידע‪ .‬בהמשך השיחה יאמר אביו של כריסטופר לבנו כי הוא‬
‫יודע שכריסטופר היה אצל השכנה וחקר על אודות הכלב‪ ,‬בניגוד להנחיות שקיבל ממנו‪:‬‬
‫"‪Father said, "I have just had a phone call from Mrs Shears.‬‬
‫]‪[...‬‬
‫"‪Then Father said, "What the hell were you doing poking around her garden.‬‬
‫]…[‬
‫‪Father said, "I told you to keep your nose out of other people's business" (p. 62-63).‬‬
‫בשל ידע הקשרי זה‪ ,‬יש סיבה להניח כי אביו של כריסטופר אינו מתכוון אך לשאול את בנו היכן‬
‫היה מאחר שהוא כבר יודע את התשובה לכך‪ ,‬אלא ישנן משמעויות עקיפות נוספות למבעו‪.‬‬
‫מידע הקשרי חוץ לשוני רדוד (‪,)Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal, 1991‬‬
‫ידוע כי יש לציית להורים‪ .‬אביו של כריסטופר יודע כי בנו לא ציית להוראתו‪ ,‬ולכן שאלתו‬
‫‪65‬‬
‫מהדהדת את הפרת הנורמה‪ .‬לכן‪ ,‬ניתן לייחס לפעולת הדיבור אף כוח אילוקוציוני עקיף ותוכן‬
‫פרופוזיציוני משתמע של האשמה על כך שכריסטופר התנהג באופן לא ראוי‪.‬‬
‫‪ 28.3‬תגובת כריסטופר; כריסטופר עונה כי הוא היה בחוץ‪ .‬מתשובתו עולה כי הוא פיענח את‬
‫הכוח האילוקוציוני והתוכן הפרופוזיציוני הישירים‪ ,‬זיהה כי הופנתה אליו שאלה והוא עונה היכן‬
‫היה‪ .‬עם זאת‪ ,‬כריסטופר עונה תשובה כללית מדי‪ ,‬הוא נותן מעט מדי מידע ביחס לשאלה שעליה‬
‫נשאל‪.‬‬
‫מספר עמודים קודם לשיחה זו כריסטופר מסביר לשכנתו כי הוא אינו יכול לשאול את אביו על‬
‫אודות הכלב מפני שהחקירה שהוא מנהל היא סודית‪:‬‬
‫‪"And I explained that I couldn't ask my father because the investigation was a secret‬‬
‫‪because he had told me to stay out of other people's business" (p. 49).‬‬
‫מכאן עולה כי כריסטופר יודע כי עשה משהו שלא היה אמור לעשות‪ ,‬לחקור על אודות הכלב המת‪.‬‬
‫כמו כן הוא יודע כי אינו יכול לספר על כך לאביו‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬בתשובתו לאביו (‪ )17.2‬מסנגר‬
‫כריסטופר על עצמו ומעיד כי בחר במודע שלא לספר את האמת במלואה אלא שקר לבן‪ ,‬וזאת כי‬
‫אביו אינו מסכים לו שיהיה בלש‪ .‬לכן‪ ,‬זוהי הפרה מכוונת של כלל הכמות של גרייס מצידו של‬
‫כריסטופר‪.‬‬
‫אחת הסיבות להפר את כללי עקרון שיתוף הפעולה היא התנגשות בין שני כללים‬
‫(‪ .)Grice, 1975: 49‬במקרה זה‪ ,‬כריסטופר אינו יכול למלא את כלל הכמות‪ ,‬לתת די מידע‬
‫כמתבקש ממנו בשאלתו של אביו‪ ,‬ובה בעת למלא את כלל האיכות‪ ,‬ולומר את מלוא האמת על‬
‫אודות היכן היה‪ .‬לכן‪ ,‬ייתכן שבחר לציית לכלל האיכות כדי להימנע מלשקר‪.‬‬
‫סביר כי כריסטופר בחר להפר את כלל הכמות ולא את כלל האיכות מכיוון שהוא מעיד על עצמו‬
‫(דוגמה ‪ )8‬כי הוא אינו מסוגל לספר שקרים‪ .‬הוא אף מסנגר על עצמו במבע זה (‪ )17.2‬ומפרט כי‬
‫תשובתו היא בגדר "שקר לבן"‪ ,‬כלומר אמת חלקית ולא שקר‪ .‬מכאן שחשוב לו עד מאוד לא‬
‫לשקר‪ ,‬והדבר מסביר מדוע בחר בתשובה חלקית שאינה שקרית אך ודאי אינה מלאה‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
‫תשובתו אף מעידה על יכולת פרגמטית פעילה ליצירת עמימות‪ ,‬לומר אמת חלקית כדי להימנע‬
‫מלשקר‪.‬‬
‫כריסטופר אמנם מפר במודע את כלל הכמות ונותן פחות מידע מהנדרש‪ ,‬אך לא ניתן לקבוע אם‬
‫עשה זאת משום שפיענח את התוכן הפרופוזיציוני המשתמע של שאלת המידע‪ ,‬מה היו מעשיו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מתשובתו אף לא ניתן לקבוע אם ייחס לאביו כוח אילוקוציוני של האשמה שכן הוא אינו‬
‫מתייחס לכך‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫בתרגום ישנה הזחה ב‪ :17.1-‬הפועל "‪ "Said‬במקור הוחלף בפועל "שאל" בתרגום‪.‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ He said‬הוא שאל (‪)17.1‬‬
‫אלו אותן ההזחות שראינו בדוגמאות ‪ 10‬ו‪ ,16-‬ועיקרן‪ :‬הנהרת הפועל המדווח על פעולת הדיבור‬
‫שבוצעה‪ ,‬וכתוצאה מכך מונהרת בתורה הפעולה עצמה; והזחה לפועל ביצועי אחר שיוצרת‬
‫‪66‬‬
‫קישוריות מקובלת יותר‪ .‬הזחות אלו חוזרות לאורך הספר ועל משמעותן המורחבת עמדתי בדיון‬
‫בדוגמה ‪.10‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ )18‬מבקש אביו של כריסטופר מבנו כי יבטיח לו שלא ימשיך בחקירת רצח הכלב‪:‬‬
‫)‪(29‬‬
‫‪29.1 Father said, "I am going to make you promise, Christopher. And you know what‬‬
‫"‪it means when I make you promise.‬‬
‫‪18.2 I did know what it meant when you say you promise something. You have to say‬‬
‫‪that you will never do something again and then you must never do it because that‬‬
‫"‪would make the promise a lie. I said, "I know.‬‬
‫‪18.3 Father said, "Promise me you will stop doing these things. Promise that you will‬‬
‫"?‪give up this ridiculous game right now, OK‬‬
‫‪18.4 I said, "I promise" (p. 64).‬‬
‫(‪)29‬‬
‫‪ 29.2‬אבא אמר‪" ,‬כריסטופר‪ ,‬אני רוצה שתבטיח לי‪ .‬ואתה יודע מה זה אומר כשאני רוצה שתבטיח‬
‫לי‪".‬‬
‫‪ 29.3‬ידעתי מה זה אומר כשאתה מבטיח משהו‪ .‬אתה חייב לומר שאף פעם לא תעשה שוב משהו‬
‫ואסור לך אף פעם לעשות את זה כי זה יהפוך את ההבטחה לשקר‪ .‬אמרתי‪" ,‬אני יודע‪".‬‬
‫‪ 29.4‬אבא אמר‪" ,‬תבטיח לי שתפסיק לעשות את הדברים האלה‪ .‬תבטיח לי שבזה הרגע אתה‬
‫מפסיק עם המשחק הזה‪ .‬בסדר?"‬
‫‪ 29.5‬אמרתי‪" ,‬אני מבטיח" (עמ' ‪.)63-62‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 29.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; הבעת משאלה ‪ +‬קביעה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני ישיר בעל שני רכיבים; [קביעה] מצד אביו של כריסטופר כי יגרום לבנו‬
‫להבטיח דבר מה‪ ,‬וכי כריסטופר יודע מה המשמעות של כך‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; בקשה בלתי מרוככת‪ ,‬דרישה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [בקשה בלתי מרוככת‪ ,‬דרישה] שכריסטופר יבטיח את המבוקש‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף‪ :‬איום‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע זה גם הוא בעל שני רכיבים‪[ :‬איום] שאם לא יבטיח כריסטופר את‬
‫המבוקש‪ ,‬יהיו לכך השלכות לא חיוביות עבורו‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא קביעה בעלת שני רכיבי תוכן פרופוזיציוני‪.‬‬
‫אביו של כריסטופר אינו מעוניין לקבוע רק כי יגרום לכריסטופר להבטיח משהו וכי כריסטופר‬
‫יודע מה המשמעות של כך‪ ,‬אלא‪ ,‬הוא מעוניין להביא לכך שכריסטופר אכן יבטיח את שנתבקש‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫כלומר‪ ,‬הוא מעוניין לבצע את פעולת הדיבור העקיפה‪ .‬התקיימו כאן בהצלחה התנאים לביצוע‬
‫פעולת דיבור עקיפה של בקשה (‪ ,Searle, 1975‬סעיף ‪ .)10.13‬לכן‪ ,‬ניתן לייחס לקביעתו של אביו‬
‫של כריסטופר כוח אילוקוציוני עקיף ותוכן פרופוזיציוני משתמע של בקשה כי כריסטופר יבטיח‬
‫את שנתבקש‪ .‬מכיוון שבקשתו אינה מלווה בריכוכים היא נתפסת כדרישה‪.‬‬
‫מחילופי הדברים שקדמו למבע זה ידוע כי אביו של כריסטופר כועס עליו משום שהמשיך בחקירת‬
‫מקרה הכלב‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬הוא אוסר עליו מספר דברים ובין היתר לשאול את השכנה או כל אחד‬
‫אחר מי הרג את הכלב‪ .‬כריסטופר אינו עונה על שרשרת האיסורים‪ ,‬כלומר מתעלם ממנו‪ .‬אם‬
‫אביו של כריסטופר מפרש את התעלמותו של בנו מדבריו כאי ציות להוראותיו‪ ,‬יש להניח כי ניתן‬
‫יהיה לייחס לפעולת הדיבור אף כוח אילוקוציוני עקיף נוסף של איום‪ .‬סרל וונדרווקן סיווגו את‬
‫האיום תחת קטגוריה של פעולות דיבור של התחייבות (‪.)Searle and Vanderveken, 1985; 193‬‬
‫הם משווים בין הבטחה ואיום‪ ,‬שכן אף הבטחה שייכת לאותה קטגוריה של פעולות דיבור‪ .‬הם‬
‫טוענים כי הבטחה שונה מאיום בכך שבהבטחה ישנה התחייבות מסוג אחר ( ‪Searle and‬‬
‫‪ .)Vanderveken, 1985; 192‬אמנם הן בהבטחה והן באיום ישנה התחייבות מצד המוען לבצע‬
‫פעולה עתידית כלשהי‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשתי הפעולות מאמין הנמען כי יש בכוחו של המוען לבצע את‬
‫הפעולה העתידית שעליה הוא מתחייב‪ .‬אולם‪ ,‬ההבדל ביניהן הוא שבהבטחה ישנה התחייבות‬
‫לעשות משהו למען הנמען ואילו באיום ישנה התחייבות לעשות משהו לנמען )‪.(Searle, 1969: 58‬‬
‫במקרה זה ניתן לייחס לפעולת הדיבור כוח אילוקוציוני עקיף של איום מכיוון שמשתמע כי ישנה‬
‫אפשרות לעונש אם לא תבוצע הפעולה המתבקשת‪ .‬הנמען יאמין כי ישנה אפשרות לעונש אם יש‬
‫בכוחו של המוען להעניש את הנמען‪ .‬במקרה זה האפשרות להעניש היא סבירה מכיוון שיש‬
‫היררכיה ביחסי הכוחות‪ ,‬אב ובנו‪ .‬מכיוון שמתקיימים התנאים‪ ,‬ניתן להסיק כי ישנה פעולת דיבור‬
‫עקיפה של איום‪.‬‬
‫‪ 29.3‬תגובת כריסטופר; בטרם מתן התשובה לאביו‪ ,‬מסביר כריסטופר לקוראים כי הוא יודע מה‬
‫פירוש להבטיח ואף מפרט הבטחה מהי‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הוא משיב לאביו ואומר כי הוא יודע אך לא‬
‫מפרט מה הוא יודע‪ .‬מתשובתו של כריסטופר עולה כי הוא ייחס למבעו של אביו כוח אילוקוציוני‬
‫של שאלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מהסינגור העצמי שלו לקוראים סביר כי תשובתו עונה על השאלה "האם אתה‬
‫יודע מה פירוש אגרום לך להבטיח?"‪ .‬כלומר‪ ,‬תשובתו מתייחסת אך לרכיב אחד מהתוכן‬
‫הפרופוזיציוני‪.‬‬
‫מהמשך שיחתם של כריסטופר ואביו ידוע כי כריסטופר אכן הבטיח את שנתבקש לאחר שאביו‬
‫ביצע פעולת דיבור ישירה של בקשה‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי התעלמותו של כריסטופר מהכוחות‬
‫האילוקוציוניים העקיפים של מבע זה אינה מכוונת‪ ,‬כלומר אינה מעידה על אי ציות והתעלמות‬
‫מאיום‪ ,‬אלא על בעיית פיענוח של כוונות עקיפות הן של הכוחות האילוקוציוניים והן של התכנים‬
‫הפרופוזיציוניים‪.‬‬
‫‪ 29.4‬כוח אילוקוציוני; בקשה בלתי מרוככת‪ ,‬דרישה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני בעל שני רכיבים; [בקשה בלתי מרוככת‪ ,‬דרישה] כי יבטיח לחדול מחקירתו‪,‬‬
‫וכי יוותר על המשחק המגוחך הזה מיד‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫זוהי פעולת דיבור ישירה של בקשה בלתי מרוככת הנתפסת כדרישה מכריסטופר לחדול ממשחקי‬
‫הבלשים ומחקירת מקרה הכלב‪ .‬כריסטופר לא התייחס לכוח האילוקוציוני העקיף של הבקשה‬
‫להבטחה במבעו הקודם של אביו (‪ .)18.2‬לכן‪ ,‬ייתכן כי אביו של כריסטופר פירש את אי‬
‫התייחסותו של כריסטופר לבקשתו כבעיית פיענוח ולכן הוא מבצע את אותה פעולה של בקשה‬
‫בצורה ישירה‪.‬‬
‫‪ .29.5‬תגובת כריסטופר; כריסטופר מבצע פעולת דיבור ישירה של הבטחה‪ .‬מתשובתו עולה כי‬
‫הוא זיהה את הכוח האילוקוציוני הישיר של הבקשה להבטחה‪ ,‬אך לא ניתן לדעת אם פיענח את‬
‫התוכן הפרופוזיציוני שלה‪ ,‬כלומר אם הבין מה בדיוק נדרש להבטיח‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫"‪" "I am going to make you promise‬אני רוצה שתבטיח לי" (‪)18.1‬‬
‫ישנו היסט ב‪ ,18.1-‬הנובע ממבנה תחבירי שונה של השפות‪ .‬במקור מופיע משפט בעל מבנה‬
‫תחבירי פשוט‪ ,‬ואילו בתרגום ישנו משפט מורכב בעל פסוקית מושא משועבדת‪ .‬בתוך מבנה זה‬
‫הוזח שם הפועל "‪ "to make‬המופיע במקור‪ ,‬והוחלף בפועל "רוצה" בתרגום‪.‬‬
‫בשל השימוש בשם הפועל "‪ "to make‬מתפרשת הפעולה שתבוצע בעקבותיו כמחייבת ובעקבות‬
‫זאת אף מחזקת את ההשתמעות של האיום במבע‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬תשובתו של כריסטופר הבאה‬
‫לאחר מכן יכולה להתפרש הן כאי ציות לבקשה והן כבעיית פיענוח באותה המידה‪ .‬בתרגום‬
‫לעומת זאת‪ ,‬השימוש בפועל "רוצה" מתפרש כמעניק בחירה אם לבצע את הפעולה שבאה אחריו‪,‬‬
‫ולכן ההשתמעות של האיום מוחלשת‪ .‬מכאן שבתרגום אי התייחסותו של כריסטופר לאיום פחות‬
‫בולטת ומתפרשת פחות כאי ציות ויותר כאי פענוח‪.‬‬
‫נקודה למחשבה היא שאמנם ההיסט הוא בלתי נמנע‪ ,‬אך ראוי לציין את השפעתו על העברת‬
‫הכוונות העקיפות‪ .‬פסוקית המושא בתרגום נפתחת בש' הזיקה וגורמת לכך שהמידע המופיע‬
‫אחריה ייתפס כטפל ו‪/‬או פחות דומיננטי (שן‪ ,‬תש"ס‪ .)82 :‬בעקבות זאת‪ ,‬רכיב מהתוכן‬
‫הפרופוזיציוני של המבע‪ ,‬מה רוצה אביו של כריסטופר‪ ,‬מוצג כפחות מרכזי ובתורו תורם אף הוא‬
‫להחלשת האיום המשתמע מהמבע‪.‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪" "Promise me you will stop doing these‬תבטיח לי שתפסיק לעשות את הדברים‬
‫‪ things. Promise that you will give up this‬האלה‪ .‬תבטיח לי שבזה הרגע אתה מפסיק עם‬
‫המשחק הזה‪ .‬בסדר?" (‪.)18.3‬‬
‫"?‪ridiculous game right now, OK‬‬
‫ב‪ 18.3-‬ישנה השמטה של שם התואר ”‪ “ridiculous‬המופיע במקור‪ .‬השמטה זו היא משמעותית‬
‫שכן שם תואר זה מעצים במקור את המפורשות בבקשה על ידי הוספת שדה סמנטי בעל קונוטציה‬
‫‪69‬‬
‫שלילית‪ .‬כלומר‪ ,‬במקור מחזק שם התואר את הרכיב הפרופוזיציוני של הבקשה‪ ,‬לחדול לשחק‬
‫משחק שהוא תופס כשלילי‪ .‬מכיוון שבתרגום הושמט רכיב זה‪ ,‬תוכן הבקשה מפורש פחות‪.‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ )19‬משוחחת גב' אלכסנדר השכנה עם כריסטופר והוא מספר לה על תכניותיו‬
‫להיבחן ברמה הגבוהה ביותר במתמטיקה‪:‬‬
‫)‪(19‬‬
‫”?‪19.1 And Mrs Alexander said, “Really? A level Maths‬‬
‫”‪19.2 I replied, “Yes. I don’t tell lies.‬‬
‫‪19.3 And she said, “I apologize. I didn’t mean to suggest that you were lying. I just‬‬
‫‪wondered if I heard you correctly. I’m a little deaf sometimes” (p. 71).‬‬
‫(‪)2:‬‬
‫‪ 2:.2‬וגברת אלכסנדר אמרה‪" ,‬באמת? ‪ 5‬יחידות במתמטיקה?"‬
‫‪ 2:.3‬ואני עניתי‪" ,‬כן‪ ,‬אני לא משקר‪".‬‬
‫‪ 2:.4‬והיא אמרה‪" ,‬אני מתנצלת‪ .‬לא התכוונתי לרמוז שאתה משקר‪ .‬פשוט לא הייתי בטוחה‬
‫ששמעתי אותך נכון‪ .‬לפעמים אני קצת חירשת" (עמ' ‪.)70‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 2:.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; בקשת הבהרה‪/‬אישוש‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [בקשת הבהרה‪/‬אישוש] בדבר נכונות המידע שמסר כריסטופר‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; הבעת הערכה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [הבעת הערכה] על יכולותיו של כריסטופר‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא בקשת הבהרה‪/‬אישוש כי שמעה נכונה את דבריו‪ .‬השכנה חוזרת על‬
‫המידע שנתן לה כריסטופר‪ ,‬כלומר מפרה את כלל הכמות (‪ )Grice, 1975‬ולכן ניתן לייחס להפרה‬
‫זו משמעות עקיפה‪.‬‬
‫כדי לפענח משמעות זו‪ ,‬יש להיעזר במידע רקע למבע‪ .‬קודם לחילופי דברים אלה‪ ,‬סיפר כריסטופר‬
‫לשכנה מה הוא אוהב ואחד מן הדברים שמנה היה מתמטיקה‪:‬‬
‫‪So I said, "And I like math and looking after Toby"(p. 71).‬‬
‫השכנה בתגובה אמרה כי היא בטוחה שהוא טוב במתמטיקה‪ .‬לולא מידע זה‪ ,‬ניתן היה לפרש את‬
‫דבריה במבע (‪ )19.1‬כהבעת פליאה‪ ,‬אך בשל קביעתה זו של השכנה ניתן לייחס למבע כוח‬
‫אילוקוציוני של הבעת התרשמות מיכולותיו‪.‬‬
‫‪ 2:.3‬תגובת כריסטופר; כריסטופר עונה בחיוב ואף מסנגר על עצמו ומוסיף כי אינו משקר‪.‬‬
‫מסינגורו העצמי של כריסטופר עולה כי הוא מייחס לשאלתה אף כוח אילוקוציוני נוסף של הבעת‬
‫אי אמון‪ .‬כלומר‪ ,‬כריסטופר מגלה יכולת פעילה לפענח משמעות עקיפה‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫כריסטופר אינו מתייחס לכוח האילוקוציוני העקיף של הבעת ההערכה‪ .‬סביר כי התעלמותו אינה‬
‫מכוונת ונובעת מכך שלא זיהה ופיענח כוח זה ‪ ,‬שכן הוא ייחס לשאלה כוח אילוקוציוני של הבעת‬
‫אי אמון שאינו עולה בקנה אחד עם הבעת הערכה‪ .‬ייתכן אף שהסיבה שכריסטופר אינו מפענח את‬
‫הכוח האילוקוציוני העקיף של הבעת ההערכה היא מפני שאינו מקשר בין שאלתה של השכנה‬
‫(‪ )19.1‬ובין מידע הרקע (המחמאה שחלקה לו)‪ ,‬חוסר קישוריות זה עשוי לנבוע מלקותו‪ ,‬שכן אחד‬
‫הקשיים של הלוקים בהפרעות על הרצף האוטיסטי הוא גמישות מחשבתית מוגבלת וקושי‬
‫בשימוש בהיקשים והסקות בהקשרים חברתיים (‪.)Wing & Gould, 1979‬‬
‫‪ 2:.4‬כוח אילוקוציוני; התנצלות‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני בעל מספר רכיבים; [התנצלות] על שלא הבהירה את עצמה‪ ,‬ומתן הסבר לכך‪.‬‬
‫השכנה זיהתה כי כריסטופר ייחס לשאלתה (‪ )19.1‬כוח אילוקוציוני של הבעת אי אמון והיא‬
‫מעוניינת לתקן רושם זה‪ .‬היא עושה זאת באמצעות ביצוע פעולת דיבור ישירה של התנצלות‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬היא אומרת את המילים המפורשות‪ .‬ולאחר מכן היא מפרטת על מה היא מתנצלת‬
‫ומתרצת זאת‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ And Mrs Alexander said, “Really? A‬וגברת אלכסנדר אמרה‪" ,‬באמת? ‪ 5‬יחידות‬
‫”?‪ level Maths‬במתמטיקה?" (‪)19.1‬‬
‫”‪ I replied, “Yes. I don’t tell lies.‬ואני עניתי‪" ,‬כן‪ ,‬אני לא משקר" (‪.)19.2‬‬
‫]…[ ‪ And she said‬והיא אמרה [‪.)19.3( ]...‬‬
‫ב‪ 19.2-‬ישנה הוספה בתרגום של וו החיבור בכינוי הגוף "ואני"‪ .‬במקור מופיעה מילת החיבור‬
‫"‪ "and‬בתחילת מבע ‪ 19.1‬ו‪ 19.3-‬אולם לא ב‪ .19.2-‬ואילו בתרגום מופיעה וו החיבור בכל שלושת‬
‫המבעים‪ .‬כזכור‪ ,‬תופעת ההוספה של וו החיבור נידונה בדוגמה ‪ .12.1‬הוספה זו במקור תואמת‬
‫לאחד המאפיינים הקליניים של התסמונת והוא חזרה על מילה או ביטוי בצורה סטראוטיפית‬
‫(‪ .)Wing, 1981: 116‬במקור‪ ,‬החזרה הלקסיקאלית העודפת על מילת החיבור יוצרת קישוריות‬
‫יתר‪ ,‬ובתורה מאירה פן נוסף של לקותו של כריסטופר‪ .‬ואילו בתרגום‪ ,‬החזרה העודפת‪ ,‬אף‬
‫במקומות ש‪-‬וו החיבור אינה מופיעה במקור‪ ,‬מקצינה את קישוריות היתר במידה מסוימת‬
‫וגורמת לכך שלקותו של כריסטופר מודגשת מעט יותר‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ ,)20‬כריסטופר מגיע הבייתה בערב לאחר ששוב חקר על אודות הריגת הכלב‪ .‬עם‬
‫כניסתו‪ ,‬שואל אותו אביו למעשיו‪:‬‬
‫)‪(20‬‬
‫”?‪20.1 Then Father said, “And what have you been up to, young man‬‬
‫”‪20.2 And I said, “I went to the shop to get some liquorice laces and a Milky Bar.‬‬
‫"‪20.3 And he said, "You were a long time.‬‬
‫‪20.4 And I said, "I talked to Mrs. Alexander's dog outside the shop. And I stroked him‬‬
‫‪and he sniffed my trousers." Which was another white lie (p. 83).‬‬
‫(‪)31‬‬
‫‪ 31.2‬ואז אבא אמר‪" ,‬נו איש צעיר‪ ,‬איפה היית ומה עשית?"‬
‫‪ 31.3‬ואני אמרתי‪" ,‬הלכתי למכולת לקנות שרוכי במבליק וופלת שוקולד‪".‬‬
‫‪ 31.4‬והוא אמר‪" ,‬זה לקח לך הרבה זמן‪".‬‬
‫‪ 31.5‬ואני אמרתי‪" ,‬דיברתי עם הכלב של גברת אלכסנדר שהיה מחוץ למכולת‪ .‬וליטפתי אותו‬
‫והוא הריח לי את המכנסיים‪ ".‬וזה היה עוד שקר לבן (עמ' ‪.)80‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 31.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר מעשיו של כריסטופר‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [שאלה] בדבר מעשיו של כריסטופר בשעות האחרונות‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא שאלה למעשיו של כריסטופר‪ .‬כריסטופר נכנס הבייתה בשעת ערב‪,‬‬
‫זוהי אינה השעה שבה הוא חוזר מבית הספר ולכן סביר כי אביו אינו מעוניין אך לשאול למעשיו‬
‫הכלליים‪ ,‬אלא הוא מעוניין לדעת מה עשה בנו בשעות האחרונות‪ .‬כלומר‪ ,‬לשאלתו יש תוכן‬
‫פרופוזיציוני משתמע הממקד את השאלה למעשיו בפרק זמן מסוים‪.‬‬
‫‪ 31.3‬תגובת כריסטופר‪ :‬כריסטופר זיהה את הכוח האילוקוציוני והתוכן הפרופוזיציוני של‬
‫השאלה והוא עונה כי היה בחנות‪ ,‬ואף מפרט מה בדיוק קנה שם‪.‬‬
‫יש בתשובתו אף התייחסות לתוכן הפרופוזיציוני המשתמע‪ ,‬הוא מפרט בארכנות חלק ממעשיו‬
‫שהתרחשו בשעות האחרונות ולא במשך היום כולו‪ ,‬אך לא את כולם‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי כריסטופר‬
‫זיהה את התוכן הפרופוזיציוני המשתמע ותשובתו מתייחסת אליו‪.‬‬
‫ידוע כי כריסטופר אינו מפרט את כל מעשיו בשעות האחרונות ומכאן שתשובתו חלקית באופן‬
‫מכוון‪ .‬יש לו עוד מידע להוסיף‪ ,‬והוא אכן מוסיף חלק ממנו כשהוא נשאל על כך בהמשך (‪.)20.4‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬המידע שאינו מספר הוא ששוחח עם השכנה וחקר על אודות מקרה הכלב‪ .‬מידע‬
‫קודם ידוע כי נאסר על כריסטופר לעשות זאת‪ ,‬ולכן השמטת המידע לכשהוא נשאל על מעשיו‬
‫נתפסת כמכוונת‪ .‬השמטה זו עולה בקנה אחד עם מקרה קודם שבו מיעט לתת מידע (דוגמה ‪.)17‬‬
‫בשני המקרים נובעת הפרת כלל הכמות המכוונת מהתנגשות בין שני כללים (‪.)Grice, 1975: 49‬‬
‫גם במקרה זה‪ ,‬כריסטופר אינו יכול למלא את כלל הכמות‪ ,‬לתת די מידע כמתבקש ממנו בשאלתו‬
‫של אביו‪ ,‬ובה בעת למלא את כלל האיכות‪ ,‬ולומר את מלוא האמת על אודות מעשיו‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי‬
‫‪72‬‬
‫בחר לציית לכלל האיכות כדי להימנע מלשקר‪ .‬אם כך‪ ,‬זוהי הפעם השניה שבה בוחר כריסטופר‬
‫להפר את כלל הכמות באופן מכוון והדבר מצביע על יכולות פרגמטיות פעילות להשמטת מידע‬
‫רלוונטי מתוך בחירה‪ .‬ייתכן כי הסיבה לכך מעבר להימנעות מהפרת כלל האיכות‪ ,‬היא רצונו של‬
‫כריסטופר שלא להיקלע לצרות שאותן ימיט עליו גילויה של האמת‪.‬‬
‫‪ 31.4‬כוח אילוקוציוני ישיר; קביעה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [קביעה] בדבר הזמן שארך לכריסטופר לעשות את הפעולות שתיאר‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; הבעת ספקות‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [הבעת ספקות] כי לא נתן את מלוא המידע‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; בקשה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [בקשה] לפירוט נוסף של מעשיו‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא קביעה‪ .‬אביו של כריסטופר משתף פעולה בשיחה והוא אינו מעוניין‬
‫אך לקבוע כי בנו נעדר זמן רב‪ ,‬אלא הוא מעוניין כי כריסטופר ירחיב את תשובתו ויספק הסבר‬
‫מדוע התעכב‪ .‬כלומר‪ ,‬אביו של כריסטופר מפר באופן מכוון את כלל הכמות (‪ ,)Grice, 1975‬הוא‬
‫אינו מספק די מידע בקביעתו ביחס למידע שאותו הוא מעוניין לקבל‪ .‬לכן‪ ,‬יש להניח כי בקביעתו‬
‫הוא מעוניין לבצע פעולות נוספות‪ :‬הראשונה‪ ,‬היא הבעת ספקות על כך שהמעשים שפירט בנו‬
‫אינם גוזלים זמן רב ביחס לזמן היעדרותו‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬הפעולה השניה שהוא מעוניין לבצע היא‬
‫בקשה להסבר מה עוד עשה כריסטופר מלבד מה שסיפר‪.‬‬
‫‪ 31.5‬תגובת כריסטופר; כריסטופר מספר על דברים נוספים שעשה בזמן זה ומכאן שפיענח את‬
‫הכוח האילוקוציוני העקיף והתוכן הפרופוזיציוני המשתמע של הבקשה להסבר נוסף‪ .‬יתרה‬
‫מזאת‪ ,‬כריסטופר שוב משמיט את המידע על אודות שיחתו עם השכנה ואף מוסיף הערה לקוראים‬
‫כי זה היה שקר לבן נוסף‪ .‬הערה זו מחזקת את הסברה כי השמטת המידע הקודמת והנוכחית היא‬
‫מכוונת‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ Then Father said‬ואז אבא אמר (‪)20.1‬‬
‫‪ Which was another white lie.‬וזה היה עוד שקר לבן (‪.)20.4‬‬
‫בתרגום‪ ,‬במבע ‪ 20.1‬ישנה הוספה של וו החיבור‪ .‬כזכור תופעת ההוספה של וו החיבור נידונה אגב‬
‫דוגמה ‪ 12.1‬ו‪ .19.2-‬שימוש היתר בוו החיבור במקור תואם לאחד המאפיינים הקליניים של‬
‫התסמונת והוא חזרה על מילה או ביטוי בצורה סטראוטיפית (‪ .)Wing, 1981: 116‬במקור‪,‬‬
‫החזרה הלקסיקאלית העודפת על מילת החיבור יוצרת קישוריות יתר‪ ,‬ובתורה מאירה פן נוסף של‬
‫לקותו של כריסטופר‪ .‬בתרגום לעומת זאת‪ ,‬החזרה העודפת אף במקומות ש‪-‬וו החיבור אינה‬
‫מופיעה במקור‪ ,‬מקצינה את קישוריות היתר במידה מסוימת וגורמת לכך שלקותו של כריסטופר‬
‫מודגשת מעט יותר‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במבע ‪ 20.4‬ישנה הזחה המתבטאת בהחלפת מילית החיבור "‪ "which‬הפותחת פסוקית‬
‫לוואי במקור‪ ,‬ב‪-‬וו החיבור בתרגום‪ .‬כזכור ראינו תופעה זו בדוגמה ‪ ,12.1‬וחשיבותה הוא בסימון‬
‫יחידות האינפורמציה המחוברות על ידה כשוות מבחינת חשיבותן (שן‪ ,‬תש"ס‪ .)85 :‬כלומר‪ ,‬הזחה‬
‫זו בתרגום מציגה את המידע המופיע באיבר השני של המשפט כשווה ערך מבחינת חשיבותו‬
‫למידע שמוצג קודם בעוד שבמקור מידע זה מוצג כטפל‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬השימוש בפסוקית טפלה‬
‫במקור היא אחת הדרכים להציג את המידע המופיע אחריה כנתון או לפחות כמחדש פחות מזה‬
‫המופיע לפניו (ויצמן‪ ,‬תשס"ב‪ .)180 :‬הזחה זו חשובה מכיוון שלאורך הספר פותח הגיבור את רוב‬
‫מבעיו ואת המבעים שעליהם הוא מדווח במילה "‪ ."And‬כמו כן‪ ,‬הוא אף שוזר מילה זו בתוך‬
‫משפטים מורכבים העמוסים בתיאורים‪ .‬לכן‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬הגיוון שהוא נוקט בשינוי הניסוח‬
‫והשימוש במילה "‪ "Which‬מעידים על כשירות פרגמטית‪ ,‬קישוריות טובה יותר ויכולת להציג‬
‫מידע כטפל‪ .‬בתרגום‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬בשל החזרה על הקשר "ו" לא רק שלא מועבר הגיוון באמצעי‬
‫הקישוריות אלא אף נוצרת קישוריות עודפת בשל החזרה הלקסיקאלית על וו החיבור‪ ,‬ובכך‬
‫מוחמרת הצגת לקותו‪.‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ )21‬כריסטופר אחוז חרדה‪ ,‬הוא גילה הן כי אביו שיקר לו ואמו עדיין בחיים וגרה‬
‫בלונדון והן כי אביו הרג את הכלב‪ .‬הוא בורח מהבית‪ ,‬מבלה את הלילה בחוץ ואז מחליט לנסוע‬
‫לבדו ללונדון לגור עם אמו‪ .‬בטרם נסיעתו הוא הולך לשכנה לבקש ממנה כי תשמור על חיית‬
‫המחמד שלו‪:‬‬
‫)‪(21‬‬
‫‪21.1 Then Mrs Alexander opened the door, and she said, "Christopher, what on earth‬‬
‫"?‪has happened to you‬‬
‫"?‪21.2 And I said, "Can you look after Toby for me‬‬
‫‪21.3 And she said, "Who's Toby?" (pp. 164-165).‬‬
‫(‪)32‬‬
‫‪ 32.2‬ואז גברת אלכסנדר פתחה את הדלת‪ ,‬והיא אמרה‪" ,‬כריסטופר‪ ,‬אלוהים ישמור‪ ,‬מה קרה‬
‫לך?"‬
‫‪ 32.3‬ואני אמרתי‪" ,‬תוכלי לטפל בשבילי בטובי?"‬
‫‪ 32.4‬והיא שאלה‪" ,‬מי זה טובי?" (עמ' ‪.)153‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 32.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] לשלומו של כריסטופר‪.‬‬
‫כריסטופר מתדפק על דלתה של גברת אלכסנדר לאחר שבילה את הלילה בחוץ והוא נראה נורא‪.‬‬
‫גברת אלכסנדר נחרדת ממראהו‪ ,‬ומבצעת פעולת דיבור ישירה של שאלה‪ ,‬מה קרה לך?‬
‫‪74‬‬
‫‪ 32.3‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר יכולתה של השכנה לטפל בחיית המחמד של כריסטופר‪.‬‬
‫כוח אילוצקיוני עקיף; בקשה (מוסכמת)‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [בקשה מוסכמת] מהשכנה כי תטפל בחיית המחמד של כריסטופר‪.‬‬
‫כריסטופר אינו מתייחס לשאלתה של השכנה ולכן לא ניתן לדעת אם זיהה את הכוח‬
‫האילוקוציוני והתוכן הפרופוזיציוני הישירים‪ .‬ייתכן שפיענח את פעולת הדיבור ואז ניתן לפרש‬
‫את התעלמותו כמכוונת‪ ,‬כלומר אינו מעוניין לענות על שאלתה‪ .‬ייתכן אף כי התעלמותו אינה‬
‫מכוונת ונובעת מבעיות פיענוח‪.‬‬
‫כריסטופר מבצע פעולת דיבור ישירה של שאלה‪ ,‬הוא שואל את השכנה בדבר יכולתה לטפל בחיית‬
‫המחמד שלו‪ .‬למעשה מעוניין כריסטופר כי שאלתו תתפענח כבקשה‪ ,‬שכן כוונתו היא למסור את‬
‫טובי לטיפולה ולא לשאול על יכולותיה לטפל בו‪ .‬כלומר מבע זה מעיד כי כריסטופר בעל כשירות‬
‫פרגמטית לבצע פעולת דיבור ישירה של שאלה ופעולת דיבור עקיפה של בקשה מוסכמת‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬פעולת הדיבור העקיפה שלו אינה ללא רבב‪ .‬כריסטופר מבקש מהשכנה כי תשמור על‬
‫טובי‪ .‬הוא אמנם סיפר לה פעם כי יש לו חיית מחמד בשם טובי‪ ,‬אך היה זה מזמן ואין לצפות כי‬
‫תזכור זאת‪ .‬לכן בבקשתו היה עליו לפרט מיהו טובי ולא להציג את המידע כנתון‪ .‬בנוסף‪ ,‬אין זה‬
‫סביר למסור את חיית המחמד שלך לאחר כאילו הייתה חפץ‪ .‬בסיטואציה זו מתבקש כי‬
‫כריסטופר יסביר מדוע הוא חורג מהנורמה‪ ,‬מדוע אינו יכול להוסיף ולטפל בחיית המחמד שלו‬
‫בעצמו והוא מוסר אותה‪.‬‬
‫‪ 32.4‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר זהותו של טובי‪.‬‬
‫השכנה אינה מתייחסת לתוכן הפרופוזיציוני הישיר והמשתמע של בקשתו של כריסטופר ותחת‬
‫זאת מפנה שאלה ישירה‪ ,‬מיהו טובי‪ .‬שאלתה מהדהדת את הפרת הנורמה‪ ,‬שכן היה על כריסטופר‬
‫לפרט מיהו ולא להציג מידע זה כנתון‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ And she said […].‬והיא שאלה [‪.)21.3( ]...‬‬
‫ב‪ 21.3 -‬מופיעות אותן ההזחות שראינו בדוגמאות ‪ 16 ,10‬ו‪ ,17-‬ועיקרן‪ :‬הנהרת הפועל המדווח על‬
‫פעולת הדיבור שבוצעה‪ ,‬וכתוצאה מכך מונהרת בתורה הפעולה עצמה; והזחה לפועל ביצועי אחר‬
‫שיוצרת קישוריות מקובלת יותר‪ .‬הזחות אלו חוזרות לאורך הספר ועל משמעותן המורחבת‬
‫עמדתי בדיון בדוגמה ‪.10‬‬
‫‪75‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ )22‬מחליט כריסטופר להגיע לתחנת הרכבת בכוחות עצמו‪ .‬הוא אינו יודע היכן‬
‫היא ולכן פונה לאישה זרה ברחוב‪ ,‬ושואל היכן יוכל לקנות מפה‪:‬‬
‫)‪(22‬‬
‫"?‪22.1 And I said to the lady, "Where can I buy a map‬‬
‫"?‪22.2 And she said, "Pardon‬‬
‫‪22.3 And I said, "Where can I buy a map?" and I could feel the hand that was holding‬‬
‫‪the knife shaking even though I wasn't shaking it.‬‬
‫"?‪22.4 And she said, "Patrick, put that down, it's dirty. A map of where‬‬
‫‪22.5 And I said, "A map of here" (p. 170).‬‬
‫(‪)33‬‬
‫‪ 33.2‬ושאלתי את האישה‪" ,‬איפה אני יכול לקנות מפה?"‬
‫‪ 33.3‬והיא אמרה‪" ,‬סליחה?"‬
‫‪ 33.4‬ואני אמרתי‪" ,‬איפה אני יכול לקנות מפה?" והרגשתי שהיד שמחזיקה את הסכין רועדת‬
‫למרות שלא הרעדתי אותה‪.‬‬
‫‪ 33.5‬והיא אמרה‪" ,‬פטריק‪ ,‬תעזוב את זה‪ ,‬זה מלוכלך‪ .‬מפה של מה?"‬
‫‪ 33.6‬ואני אמרתי‪" ,‬מפה של כאן" (עמ' ‪.)157‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 33.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלת מידע‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלת מידע] היכן ניתן לקנות מפה‪.‬‬
‫כריסטופר ניגש לאישה זרה ברחוב ושואל אותה שאלה ישירה‪ .‬הוא אינו מציג את עצמו או‬
‫משתמש בפנייה המתבקשת בסיטואציה של הפניית שאלה לאדם זר ברחוב‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא אינו‬
‫מוסיף מהלך תומך‪ ,‬כלומר אינו מספק הסבר או רקע שאולי היו עוזרים להבהיר את שאלתו‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬הלכתי לאיבוד‪ ,‬את יודעת איפה אני יכול לקנות מפה?‬
‫ולבסוף‪ ,‬כריסטופר אינו מספק די מידע בשאלתו‪ ,‬אינו מפרט איזו מפה הוא רוצה או לצורך מה‬
‫הוא זקוק לה‪.‬‬
‫‪ 33.3‬לפעולת דיבור זו כוח אילוקוציוני אחד ושני תכנים פרופוזיציוניים אפשריים;‬
‫כוח אילוקוציוני ישיר; בקשת הבהרה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [בקשת הבהרה] מכריסטופר כי יחזור על דבריו מפני שלא שמעה את הנאמר‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [בקשת הבהרה] מכריסטופר כי יחזור על דבריו מפני שלא הבינה את‬
‫בקשתו‪.‬‬
‫תגובתה של האישה לשאלתו של כריסטופר היא‪ ."Pardon"-‬ביטוי זה מתפרש בצורה מקובלת‬
‫כבקשת הבהרה‪ ,‬וניתן לייחס לו שני תכנים פרופוזיציוניים אפשריים‪ .‬האחד‪ ,‬ייתכן שהאישה לא‬
‫שמעה את מה שאמר לה כריסטופר‪ ,‬וזוהי דרך מוסכמת לבקש ממנו לחזור על דבריו‪ .‬פרשנות זו‬
‫‪76‬‬
‫עולה בקנה אחד עם ההקשר‪ ,‬שכן ידוע כי האישה הולכת ברחוב עם ילדיה וסביר כי תשומת ליבה‬
‫אינה נתונה לכריסטופר במלואה‪.‬‬
‫השני‪ ,‬ייתכן שהאישה שמעה את שאלתו של כריסטופר אך לא פיענחה את התוכן הפרופוזיציוני‬
‫המשתמע שלה מכיוון שלא פנה אליה בצורה מקובלת‪ ,‬לא הסביר את הסיבות לשאלתו וכן לא‬
‫פירט לאיזו מפה הוא מתכוון‪ .‬במקרה זה לא ניתן לדעת לאיזה מהתכנים הפרופוזיציוניים‬
‫התכוונה האישה ואולי אף התכוונה לשניהם‪.‬‬
‫‪ 33.4‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלת מידע‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלת מידע] היכן ניתן לקנות מפה‪.‬‬
‫כריסטופר חוזר על השאלה שהפנה לאישה ללא שינוי‪ .‬ניתן לפרש את חזרתו של כריסטופר על‬
‫שאלתו בשתי דרכים‪:‬‬
‫אם האישה התכוונה לבקש כי יחזור על דבריו מפני שלא שמעה היטב‪ ,‬אזי חזרתו תתפרש כפענוח‬
‫נכון לפעולת הדיבור‪.‬‬
‫אם האישה התכוונה לבקש כי יבהיר את דבריו‪ ,‬תתפרש חזרתו של כריסטופר כמתייחסת לתוכן‬
‫פרופוזיציוני אחר ולפיכך כאי הבנה‪.‬‬
‫‪ 33.5‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר המפה שבה הוא מעוניין‪.‬‬
‫תוך מתן התשובה לכריסטופר‪ ,‬מעירה האישה לבנה‪ .‬הניתוח מתייחס אך לפעולת הדיבור שהיא‬
‫מפנה לכריסטופר ולא לזו שהפנתה לבנה‪ .‬האישה מבקשת לחדד את שאלתו של כריסטופר על‬
‫מנת לסייע לו‪ .‬שאלתה של האישה מהדהדת את העובדה כי לא קיבלה די מידע על מנת לענות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ייתכן אף ששאלה זו מכוונת לכך שהתוכן הפרופוזיציוני המשתמע של שאלתה הקודמת‬
‫יתפרש כבקשה להבהרה משום ששאלתו של כריסטופר לא הייתה בהירה‪ .‬כלומר‪ ,‬ייתכן כי‬
‫האישה שמעה את שאלתו‪ ,‬אך מכיוון שלא הייתה אינפורמטיבית דיה‪ ,‬ביקשה האישה הבהרות‪.‬‬
‫‪ .33.6‬תגובת כריסטופר;‬
‫כריסטופר עונה כי הוא מעוניין במפה של האזור הזה ומכאן שפיענח את הכוח האילוקוציוני‬
‫והתוכן הפרופוזיציוני של שאלתה‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ And I said to the lady […].‬ושאלתי את האישה [‪.)22.1( ]...‬‬
‫ב‪ 22.1-‬מופיעות אותן ההזחות שראינו ‪ 17 ,16 ,10‬ו‪ ,21-‬ועיקרן‪ :‬הנהרת הפועל המדווח על פעולת‬
‫הדיבור שבוצעה‪ ,‬וכתוצאה מכך מונהרת בתורה הפעולה עצמה; והזחה לפועל ביצועי אחר‬
‫שיוצרת קישוריות מקובלת יותר‪ .‬הזחות אלו חוזרות לאורך הספר ועל משמעותן המורחבת‬
‫עמדתי בדיון בדוגמה ‪.10‬‬
‫‪77‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הזחה זו אינה מעבירה את החזרה הלקסיקאלית העודפת על המבנה הקבוע שבו משתמש‬
‫כריסטופר כדי לדווח על פעולת הדיבור שבוצעה (כינוי גוף‪+‬פועל)‪ .‬בשל הזחה זו לא מועבר‬
‫בתרגום אחד ממאפייני לקותו של כריסטופר‪ ,‬קושי בשימוש בכינויי גוף בצורה הולמת‪.‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ ,)23‬כריסטופר מגיע לתחנת הרכבת‪ ,‬נבהל מחמת השאון שסביבו‪ ,‬ומתיישב בצד‬
‫ושוקע בעצמו במשך זמן רב‪ .‬בשלב זה ניגש אליו שוטר כדי לשאול אם הכול כשורה‪:‬‬
‫)‪(23‬‬
‫‪23.1 And then I looked up and saw that there was a policeman standing in front of me‬‬
‫‪and he was saying, "Anyone at home?" 23.2 but I didn't know what that meant.‬‬
‫"?‪23.3 And then he said, "Are you all right, young man‬‬
‫‪23.4 I looked at him and I thought for a bit so that I would answer the question‬‬
‫‪correctly and I said, "No." (p. 184).‬‬
‫(‪)34‬‬
‫‪ 34.2‬ואז הרמתי את הראש וראיתי שעומד מולי שוטר והוא אמר‪" ,‬יש מישהו בבית?"‬
‫‪ 34.3‬אבל לא ידעתי למה הוא מתכוון‪.‬‬
‫‪ 34.4‬ואז הוא אמר‪" ,‬בחור‪ ,‬אתה בסדר?"‬
‫‪ 34.5‬הסתכלתי עליו וחשבתי קצת כדי שאוכל לענות על השאלה כמו שצריך ואמרתי‪" ,‬לא‪( ".‬עמ'‬
‫‪.)169‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 34.2‬לפעולת דיבור זו כוח אילוקוציוני אחד ושני תכנים פרופוזיציוניים אפשריים;‬
‫כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] אם יש מישהו בבית‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [שאלה] לשלומו של כריסטופר‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא שאלה‪ .‬ידוע כי כריסטופר והשוטר מצויים בתחנת הרכבת‪ .‬לכן‪,‬‬
‫שאלת השוטר לכריסטופר אינה בהירה דיה וכן אינה רלוונטית להקשר‪ .‬כלומר השוטר מפר‬
‫במכוון את כלל הרלוונטיות וכלל האופן (‪ .)Grice, 1975‬מהפרה זו עולה כי ככל הנראה יש למבע‬
‫השוטר משמעות עקיפה‪ .‬כדי לפענח משמעות זו‪ ,‬יש להכיר את פירושו המטאפורי המקובל בלשון‬
‫הדיבור‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שאלה אם הכל כשורה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬סביר כי השוטר שואל אם כריסטופר בסדר‪.‬‬
‫‪ 34.3‬תגובת כריסטופר; אינו מגיב כלל‪ ,‬הן לתוכן הפרופוזיציוני הישיר והן למשתמע‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הוא מסנגר על עצמו לקורא ומציין כי אינו יודע למה התכוון השוטר‪ .‬כלומר כריסטופר מודע לכך‬
‫שאינו מבין משהו‪ ,‬אם כי לא ניתן לדעת מה‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫‪ 34.4‬כוח אילוקוציוני; שאלת מידע‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני‪[ :‬שאלת מידע] לשלומו של כריסטופר‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; בקשת הסבר‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [בקשת הסבר] על אודות התנהגותו החריגה‪.‬‬
‫השוטר‪ ,‬ששאלתו הראשונה (‪ )23.1‬לא נענתה‪ ,‬חוזר שוב על השאלה בניסוח ישיר יותר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ידוע מההקשר כי כריסטופר אינו מתנהג כשורה‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי אין השוטר מעוניין לשאול‬
‫על דבר הברור לו מהסיטואציה‪ ,‬אלא הוא חותר לקבל עליו הסבר‪ .‬מכאן עולה כי לשאלת השוטר‬
‫יש כוח אילוקוציוני עקיף ותוכן פרופוזיציוני משתמע של בקשת הסבר‪.‬‬
‫‪ 34.5‬תגובת כריסטופר‪ :‬הפעם כריסטופר מגיב ועונה בשלילה‪ .‬מהסינגור העצמי הנלווה לתשובתו‬
‫עולה כי הוא פיענח את הכוח האילוקוציוני והתוכן הפרופזויציוני הישירים וזיהה כי נשאלה‬
‫שאלה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬נראה כי כריסטופר עדיין מתקשה לפענח את הכוח האילוקוציוני העקיף והתוכן‬
‫הפרופוזיציוני המשתמע‪ .‬כריסטופר אינו משייך כוונות עקיפות למבע השוטר ולכן אינו מודע לכך‬
‫שבסיטואציה הנתונה עליו להוסיף הסבר להתנהגותו ולא רק לענות תשובה חיובית או שלילית‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪" “I didn't know what that meant”.‬לא ידעתי למה הוא התכוון" (‪.)23.2‬‬
‫במהלך ‪ ,23.2‬מופיע במקור הכינוי הרומז‪ ."that" :‬בתרגום לעומת זאת‪ ,‬הוחלף הכינוי הרומז‬
‫בכינוי הגוף‪" :‬הוא"‪ .‬אחד מהמאפיינים הקליניים של התסמונת הוא הקושי בשימוש נכון בכינויי‬
‫גוף (‪ .)Wing, 1981: 116‬לכן‪ ,‬הזחה זו בתרגום המצביעה על שימוש נכון בכינוי הגוף‪ ,‬אינה‬
‫מעבירה פן זה של לקותו של כריסטופר‪.‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ )24‬מתואר המשך השיחה בין כריסטופר והשוטר בתחנת הרכבת‪:‬‬
‫)‪(24‬‬
‫"?‪24.1 And he said, "What are you doing here‬‬
‫"‪24.2 And I said, "I needed to sit down and be quiet and think.‬‬
‫‪24.3 And he said, "OK, let's keep it simple. What are you doing at the railway‬‬
‫"?‪station‬‬
‫"‪24.4 And I said, "I'm going to see Mother.‬‬
‫"?‪24.5 And he said, "Mother‬‬
‫"‪24.6 And I said, "Yes, Mother.‬‬
‫"?‪24.7 And he said, "When's your train‬‬
‫‪79‬‬
‫‪24.8 And I said, "I don't know. She lives in London. I don't know when there's a train‬‬
‫"‪to London.‬‬
‫"?‪24.9 And he said, "So, you don't live with your mother‬‬
‫"‪24.10 And I said, "No. But I'm going to.‬‬
‫"?‪24.11 And then he sat down next to me and said, "So, where does your mother live‬‬
‫"‪24.12 And I said, "In London.‬‬
‫"?‪24.13 And he said, "Yes, but where in London‬‬
‫‪24.14 And I said, "451C Chapter Road, London NW2 5NG" (pp. 184-185).‬‬
‫(‪)35‬‬
‫‪ 35.2‬והוא שאל‪" ,‬מה אתה עושה כאן?"‬
‫‪ 35.3‬ואני אמרתי‪" ,‬הייתי צריך לשבת ולהירגע קצת ולחשוב‪".‬‬
‫‪ 35.4‬והוא אמר‪" ,‬בסדר‪ ,‬בוא נבין לאט לאט‪ .‬מה אתה עושה בתחנת הרכבת?"‬
‫‪ 35.5‬ואני אמרתי‪" ,‬אני נוסע לראות את אמא שלי‪".‬‬
‫‪ 35.6‬והוא שאל‪" ,‬אמא שלך?"‬
‫‪ 35.7‬ואני אמרתי‪" ,‬כן‪ ,‬אמא שלי‪".‬‬
‫‪ 35.8‬והוא שאל‪" ,‬מתי יוצאת הרכבת שלך?"‬
‫‪ 35.9‬ואני אמרתי‪" ,‬אני לא יודע‪ .‬היא גרה בלונדון‪ .‬אני לא יודע מתי יש רכבת ללונדון‪".‬‬
‫‪ 35.:‬והוא אמר‪" ,‬אה‪ ,‬אז אתה לא גר עם אמא שלך?"‬
‫‪ 35.21‬ואני אמרתי‪" ,‬לא‪ ,‬אבל אני הולך לגור אצלה‪".‬‬
‫‪ 35.22‬ואז הוא התיישב לידי ואמר‪" ,‬נו‪ ,‬אז איפה גרה אמא שלך?"‬
‫‪ 35.23‬ואני אמרתי‪" ,‬בלונדון‪".‬‬
‫‪ 35.24‬והוא אמר‪" ,‬כן‪ ,‬אבל איפה בלונדון?"‬
‫‪ 35.25‬ואני אמרתי‪" ,‬ברחוב צ'פטר ‪ ,451/3‬לונדון ‪( "NW2 5NG‬עמ' ‪.)170‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 35.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר טיב מעשיו של כריסטופר‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; בקשת הסבר‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע‪ ,‬בעל שני רכיבי תוכן; [בקשת הסבר] לכך שכריסטופר יושב לבדו‬
‫בתחנת הרכבת‪ ,‬ולהתנהגותו החריגה‪.‬‬
‫כריסטופר טרם ענה לשוטר מה מעשיו בתחנת הרכבת‪ .‬לפיכך‪ ,‬השוטר פונה אליו בשאלה ישירה‬
‫וחוקר אותו למעשיו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לפי מידע רקע לשיחה ידוע כי בבית הקפה בתחנת הרכבת אשה זרה אמרה לשוטר כי‬
‫כריסטופר יושב כך לבדו כבר שעתיים וחצי‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬היא אף ניסתה לגשת אליו אך הוא לא‬
‫הגיב אליה כלל‪ .‬מאחר שהתנהגות שכזו אינה מקובלת‪ ,‬ניתן להניח כי השוטר יצפה לקבל הסבר‬
‫להתנהגותו של כריסטופר‪ .‬כלומר‪ ,‬שאלתו של השוטר תתפרש בהקשר זה כבקשה עקיפה להסבר‬
‫על מעשיו‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫‪ 35.3‬תגובת כריסטופר; כריסטופר זיהה את הכוח האילוקוציוני הישיר‪ ,‬שאלה‪ ,‬והוא מספק לה‬
‫תשובה‪ .‬אולם‪ ,‬תשובתו אינה מתייחסת לתוכן הפרופוזיציוני הישיר‪ ,‬אלא לתוכן הפרופוזיציוני‬
‫המשתמע‪ ,‬ואף לא לכולו אלא רק לרכיב אחד שלו‪ .‬הוא אינו מפרט מה מעשיו בתחנת הרכבת או‬
‫מדוע הוא מתנהג בצורה חריגה‪ ,‬אלא רק מסביר מדוע רצה לשבת‪.‬‬
‫מכיוון שכריסטופר נמצא בתחנת רכבת‪ ,‬וזהו מקום רועש‪ ,‬תשובתו כי רצה לשבת ולהיות בשקט‬
‫נתפסת כלא צפויה וחריגה‪ .‬מתשובתו של כריסטופר עולה כי הוא אינו מודע להתנהגותו החריגה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬סביר כי אינו יודע שבמצב זה מצופה ממנו לספק הסבר להתנהגותו ולא לפרט מהם מעשיו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כריסטופר החמיץ את הרכיב השני של התוכן הפרופוזיציוני המשתמע‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬בסיטואציה שבה ניגש שוטר לילד בן ‪ 15‬ושואל אותו שאלות‪ ,‬היינו מצפים כי הילד לכל‬
‫הפחות ייבהל‪ .‬כריסטופר‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נותר רגוע‪ .‬הסבר לכך נמצא במידע הקשרי בתחילת‬
‫השיחה שם מסנגר כריסטופר על עצמו ומעיד כי הוא אוהב שוטרים‪.‬‬
‫‪ 35.4‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר טיב מעשיו של כריסטופר בתחנת הרכבת‪.‬‬
‫כריסטופר לא ענה לשוטר מדוע הוא בתחנת הרכבת‪ .‬כלומר‪ ,‬לא התייחס לתוכן הפרופוזיציוני‬
‫הישיר‪ .‬לכן‪ ,‬מפנה אליו השוטר שוב את השאלה הישירה ששאל קודם (‪ ,)24.1‬אך הפעם ללא‬
‫בקשת ההסבר המשתמעת‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בניסוח המחודש של השוטר הוא מוסיף הערה מטא‪-‬פרגמטית "‪"Lets keep it simple‬‬
‫המעידה על נסיונו להגביר את מפורשות השאלה‪.‬‬
‫‪ 35.5‬תגובת כריסטופר; נראה כי הפעם פיענח כריסטופר את התוכן הפרופוזיציוני הישיר שכן‬
‫הוא עונה כי הוא נוסע לראות את אימא‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא בתחנת רכבת מפני שהוא נוסע למקום‬
‫כלשהו‪ .‬מתשובתו נראה כי כריסטופר מציג פריטי מידע חדש כנתון‪ :‬הוא נוסע לראות את אימא‬
‫ומכאן ניתן להסיק כי ישנה אימא וכי היא במרחק נסיעה ‪ .‬בנוסף‪ ,‬כריסטופר מכנה את אמו‬
‫"‪ ,"Mother‬באות גדולה וללא תוספת כינוי שייכות‪ ,‬הדבר מגביר את הניתנות במידע שמוסר‬
‫כריסטופר‪.‬‬
‫‪ 35.6‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלת הבהרה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה הבהרה] על אודות אימא‪.‬‬
‫המשמעות הישירה של פעולת דיבור זו היא שאלת הבהרה על איזו אימא מדבר כריסטופר‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬שאלתו של השוטר מהדהדת את הפרת הנורמה של כריסטופר‪ ,‬שדיבר על אמו ללא תוספת‬
‫מילת שייכות‪ ,‬דבר האופייני במצבים של יחסי קרבה‪ ,‬ואילו כאן המצב אינו כן‪.‬‬
‫‪ 35.7‬תגובת כריסטופר; מתשובתו של כריסטופר עולה כי הוא פיענח את הכוח האילוקוציוני של‬
‫שאלת השוטר‪ ,‬אולם ייחס לה תוכן פרופוזיציוני שונה של אימות המידע שמסר‪ .‬מהמשך השיחה‬
‫ביניהם נראה כי לכריסטופר אין בעיה לספק מידע על אודות אמו‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי אי התייחסותו‬
‫לתוכן הפרופוזיציוני של שאלת השוטר אינה מכוונת אלא נובעת מבעיית פענוח‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫‪ 35.8‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר לוח הזמנים של הרכבת של כריסטופר‪.‬‬
‫שאלתו העקיפה של השוטר לא נענתה והוא משנה את כיוון השיחה‪ .‬הוא שואל שאלה ישירה מתי‬
‫יוצאת הרכבת של כריסטופר‪.‬‬
‫‪ 35.9‬תגובת כריסטופר; מפענח את הכוח האילוקוציוני והתוכן הפרופוזיציוני ועונה כי אינו יודע‬
‫מתי יוצאת הרכבת‪ .‬הוא אף מוסיף מידע שעליו לא נשאל ואומר כי אמו גרה בלונדון וכי הוא אינו‬
‫יודע מתי יש רכבת לשם‪ .‬כלומר‪ ,‬כריסטופר מתייחס לרכיבי תוכן פרופוזיציוני שעליו לא נשאל‪.‬‬
‫‪ 35.:‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר מגוריו של כריסטופר‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; בקשת הסבר‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [בקשת הסבר] מדוע כריסטופר אינו גר עם אמו‪.‬‬
‫בעקבות תשובתו של כריסטופר (‪ ,)24.8‬השוטר שואל שאלה ישירה אם כריסטופר אינו גר עם אמו‪.‬‬
‫ידוע כי כריסטופר נמצא בתחנת הרכבת בעיר סווינדון וכי אמו מתגוררת בלונדון‪ .‬מידע הקשרי‬
‫חוץ לשוני רדוד (‪ ,)Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal, 1991‬ידוע כי בדרך‬
‫כלל קטין עד גיל ‪ 18‬מתגורר עם הוריו‪ .‬לכן‪ ,‬בסיטואציה הנתונה‪ ,‬מצופה כי כריסטופר בן ה‪15-‬‬
‫יגור עם הוריו‪ .‬בשל ניסוח שאלת השוטר כשאלה בשלילה משתמע כי אין המצב כך‪ ,‬ולכן סביר כי‬
‫בשאלתו מעוניין השוטר לבצע פעולת דיבור נוספת‪ .‬בוצעה כאן בהצלחה פעולת דיבור עקיפה של‬
‫בקשת הסבר (‪ ,)Searle, 1975‬מפני שהתקיימו התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬המוען מאמין כי הנמען מסוגל לבצע את הפעולה‪ .‬השוטר מאמין כי כריסטופר מסוגל להסביר‬
‫לו מדוע אינו גר עם אמו‪.‬‬
‫‪ .2‬המוען מעוניין שהנמען יבצע את הפעולה‪ .‬השוטר מעוניין כי כריסטופר יסביר מדוע אינו גר עם‬
‫אמו‪.‬‬
‫‪ 35.21‬תגובת כריסטופר; כריסטופר מזהה את הכוח האילוקוציוני והתוכן הפרופוזיציוני‬
‫הישירים‪ ,‬ועונה כי הוא אינו מתגורר עם אמו כעת‪ .‬הוא אף מוסיף מידע שעליו לא נשאל ואומר כי‬
‫בכוונתו לגור איתה‪ .‬כלומר‪ ,‬מייחס לפעולת הדיבור תוכן פרופוזיציוני נוסף של שאלה על אודות‬
‫מטרת נסיעתו‪ .‬בתשובתו‪ ,‬כריסטופר אינו מתייחס לכוח האילוקוציוני העקיף והתוכן‬
‫הפרופוזיציוני המשתמע ואינו מפרט מדוע אינו גר עם אמו כעת‪ .‬מהמשך הספר ידוע כי כריסטופר‬
‫סיפר לשוטר אחר מדוע הוא אינו מעוניין לגור עם אביו וכי בשל כך הוא בדרכו לאמו‪ .‬מכאן שאין‬
‫בכוונתו להסתיר מידע זה באופן מכוון‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי אי התייחסותו במבע זה לתוכן‬
‫הפרופוזיציוני המשתמע נובעת מבעיית פיענוח ולא מהתעלמות מכוונת מבקשת ההבהרה של‬
‫השוטר‪.‬‬
‫‪ 35.22‬למבע זה כוח אילוקוציוני אחד ושני תכנים פרופוזיציוניים אפשריים;‬
‫כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] על אודות מקום מגוריה של אמו של כריסטופר‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [שאלה] על אודות כתובתה המדוייקת של אמו של כריסטופר‪.‬‬
‫המשמעות הישירה של פעולת הדיבור היא שאלה היכן גרה אמו של כריסטופר‪ .‬כריסטופר כבר‬
‫אמר במבע הקודם כי אמו גרה בלונדון‪ .‬לכן סביר כי שאלתו של השוטר אינה מכוונת לחזור על‬
‫מידע הידוע לו כבר אלא לקבל מידע נוסף על אודות כתובתה בלונדון‪ .‬ומכאן שיש לשאלת השוטר‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע‪.‬‬
‫‪ 35.23‬תגובת כריסטופר; כריסטופר מייחס לשאלת השוטר תוכן פרופוזיציוני ישיר בלבד ועונה כי‬
‫אמו גרה בלונדון‪ .‬הוא אינו מפרט את כתובתה ומסתפק בציון העיר שבה היא גרה וזאת על אף‬
‫שכבר מסר מידע זה לשוטר‪ .‬מכאן ניתן לקבוע כי כריסטופר לא זיהה את התוכן הפרופוזיציוני‬
‫המשתמע של שאלת השוטר‪ .‬ייתכן שבדומה לדוגמה ‪ ,19.2‬בעיית הפענוח של הכוונות העקיפות‪,‬‬
‫נובעת מקישוריות לקויה של כריסטופר‪ .‬כאמור‪ ,‬אחד הקשיים של הלוקים בהפרעות על הרצף‬
‫האוטיסטי הוא גמישות מחשבתית מוגבלת וקושי בשימוש בהיקשים והסקות בהקשרים‬
‫חברתיים (‪ .)Wing & Gould, 1979‬במקרה זה כריסטופר אינו מקשר בין המידע שמסר לשוטר‬
‫קודם לכן‪ ,‬שאמו גרה בלונדון‪ ,‬ובין המידע שעליו נשאל‪ ,‬היכן גרה אמו‪ .‬לכן‪ ,‬אינו יודע שאין צורך‬
‫לחזור על המידע הנתון אלא עליו לספק מידע חדש ורלוונטי‪.‬‬
‫‪ 35.24‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] על אודות כתובתה של אמו של כריסטופר בלונדון‪.‬‬
‫השוטר זיהה כי שאלתו העקיפה לא נענתה והוא מנסח אותה מחדש בצורה ישירה‪.‬‬
‫‪ 35.25‬תגובת כריסטופר; הפעם מפענח כריסטופר את התוכן הפרופוזיציוני הישיר‪ ,‬שאלה על‬
‫כתובתה של אמו‪ ,‬אך עונה עליה בפירוט רב מדי‪ .‬תיאור הכתובת של כריסטופר חריג מכמה‬
‫בחינות‪ :‬מידע הקשרי חוץ לשוני רדוד ( ‪Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal,‬‬
‫‪ )1991‬ידוע כי בסיטואציה של ציון כתובת בשיחת חולין שלא על מנת לשלוח דברי דואר‪ ,‬ניתן‬
‫להסתפק בפירוט שם הרחוב או השכונה ואין צורך לפרט את מספר הבית והמיקוד‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
‫אזכור הכתובת יהיה בצורה מפורשת ולא בקיצורים הנכתבים על המעטפות‪ .‬ולבסוף‪ ,‬אין צורך‬
‫לציין שוב את שם העיר שבה מתגוררת אמו מאחר שכבר אמר זאת פעמיים‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ And he said […].‬והוא שאל [‪)24.7 ,24.5 ,24.1( ]...‬‬
‫במבעים ‪ ,24.7 ,24.5 ,24.1‬מופיעות אותן ההזחות שראינו בדוגמאות ‪ ,21 ,17 ,16 ,10‬ו‪ ,22-‬ועיקרן‪:‬‬
‫הנהרת הפועל המדווח על פעולת הדיבור שבוצעה‪ ,‬וכתוצאה מכך מונהרת בתורה הפעולה עצמה;‬
‫‪83‬‬
‫והזחה לפועל ביצועי אחר שיוצרת קישוריות מקובלת יותר‪ .‬הזחות אלו חוזרות לאורך הספר ועל‬
‫משמעותן המורחבת עמדתי בדיון בדוגמה ‪.10‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ I needed to sit down and be quiet and‬הייתי צריך לשבת ולהירגע קצת ולחשוב (‪)24.2‬‬
‫‪think.‬‬
‫ב‪ ,24.2 -‬הוזח הפועל ”‪ “be quiet‬במקור והומר בצירוף "להירגע קצת" בתרגום‪ .‬שינוי זה מציג‬
‫את כריסטופר בתרגום כמישהו נסער המעוניין להירגע בעוד שבמקור הוא אך מבקש לעצמו שקט‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הידע שלנו על תחנות רכבת מלמד כי זהו מקום רועש‪ .‬לכן‪ ,‬רצונו של כריסטופר בשקט‬
‫נראה במקור כלא צפוי וחריג‪ .‬בתרגום הצורך להירגע נתפס כצפוי ומקובל יותר ולכן נראים דבריו‬
‫של כריסטופר לקויים פחות‪.‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ OK, let's keep it simple. What are you‬בסדר‪ ,‬בוא נבין לאט לאט‪ .‬מה אתה עושה‬
‫?‪ doing at the railway station‬בתחנת הרכבת? (‪)24.3‬‬
‫ב‪ ,24.3-‬המשפט ”‪ “let's keep it simple‬במקור‪ ,‬הוחלף במשפט "בוא נבין לאט לאט" בתרגום‪.‬‬
‫בשני המקרים זוהי הערה מטא‪-‬פרגמטית שמטרתה להגביר את המפורשות של המבע‪ .‬אולם‪,‬‬
‫במקור נראה כי השוטר זיהה שכריסטופר עונה על התוכן הפרופוזיציוני הישיר של המבע ומחמיץ‬
‫את המשתמע‪ .‬לכן הוא מעוניין לפשט את הדברים עבור כריסטופר על ידי התנסחות בצורה‬
‫ישירה‪ .‬בתרגום‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הערת השוטר מתייחסת להבנת שני רבדיה של פעולת הדיבור‪,‬‬
‫הישיר והעקיף‪ .‬השוטר מניח כי כריסטופר לא הבין כלל מה שאמר‪ ,‬לכן הוא מעוניין לקחת‬
‫אחריות על כך ולהשתתף יחד עם כריסטופר בתהליך ההבנה‪ .‬הזחה זו היא משמעותית כיוון‬
‫שבתרגום מצטייר כריסטופר כבעל לקות חריפה יותר‪ ,‬שכן אינו מפענח את פעולת הדיבור כלל‪,‬‬
‫בעוד שבמקור הוא אינו מפענח רובד משמעות אחד‪.‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ Mother‬אמא שלי (‪)24.6 ,24.4‬‬
‫‪ Mother‬אמא שלך (‪)24.5‬‬
‫ב‪ 24.5 ,24.4 -‬ו‪ 24.6-‬מופיע במקור שם העצם ”‪ “Mother‬בלבד כשהכוונה היא לאמו של‬
‫כריסטופר‪ .‬בתרגום ישנה הוספה של כינויי השייכות‪" :‬שלי"‪ .‬הוספה זו בתרגום יוצרת קישוריות‬
‫טובה יותר ומנהירה על איזו אימא מדובר‪ ,‬וכתוצאה מכך בתרגום לא מועברת הניתנות שישנה‬
‫במקור‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא מועברת חריגותו הלשונית של כריסטופר המתבטאת בהפרת הנורמה שלפיה‬
‫אין לדבר על אמך ללא תוספת מילת שייכות כשאין יחסי קרבה בין המשתתפים בשיחה‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ )25‬כריסטופר מעוניין לדעת כמה עולה כרטיס ללונדון‪ .‬הוא שואל את השוטר‬
‫למחירו‪:‬‬
‫)‪(25‬‬
‫‪25.1 And I asked the policeman, "How much does it cost to get a ticket for a train to‬‬
‫"?‪London‬‬
‫"‪25.2 And he said, "About 20 quid‬‬
‫‪25.3 And I said, "Is that pounds?" (p. 187).‬‬
‫(‪)36‬‬
‫‪ 36.2‬ושאלתי את השוטר‪" ,‬כמה עולה כרטיס לרכבת ללונדון?"‬
‫‪ 36.3‬והוא אמר‪" ,‬בערך ‪ 20‬סטרלינג‪".‬‬
‫‪ 36.4‬ואני שאלתי‪" ,‬זה כמו ‪ 20‬פאונד?" (עמ' ‪.)172‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 36.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר מחיר הכרטיס לרכבת‪.‬‬
‫כריסטופר מבצע פעולת דיבור ישירה של שאלה‪.‬‬
‫‪ 36.3‬תגובת השוטר; השוטר עונה מהו המחיר המשוער כשהוא משתמש במשלב נמוך בהתייחסו‬
‫לסוג המטבע‪.‬‬
‫‪ 36.4‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר סוג המטבע‪.‬‬
‫כריסטופר זיהה כי השוטר ענה על שאלתו‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא אינו מבין את המילה שבה השתמש‪,‬‬
‫מילה נרדפת במשלב נמוך שפירושה סוג מטבע‪ ,‬ושואל אם פירושו פאונד‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא זיהה כי‬
‫ישנו פער בהבנתו ואף התקדם שלב נוסף ופיענח כי הפער קשור בסוג המטבע‪ ,‬ובעקבות זאת שאל‬
‫שאלה שתסייע לו למלא את הפער ולהבין את התשובה‪ .‬למעשה הוא הסתייע ברמז חוץ לשוני‬
‫רדוד )‪ ,(Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal, 1991‬הכרת סוג המטבע‬
‫שבשימוש באנגליה‪ ,‬כדי לפענח מהי כוונת השוטר‪ .‬שאלתו מעידה על יכולת פרגמטית לזיהוי‬
‫ולהשלמת פערים על מנת לפענח את משמעות המוען העמומה‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ About 20 quid‬בערך ‪ 20‬סטרלינג (‪)25.2‬‬
‫‪85‬‬
‫ב‪ 25.2 -‬משתמש השוטר בכינוי סלנג לסוג המטבע "‪ ."quid‬בתרגום לעומת זאת‪ ,‬אין סטייה‬
‫משלבית ללשון נמוכה על מנת לתאר מטבע זה‪ ,‬ככל הנראה מכיוון שלא קיים תרגום מקביל‬
‫בסלנג למטבע זה בעברית‪ .‬לכן‪ ,‬המתרגם משתמש במילה נרדפת לסוג המטבע שהינה מאותו‬
‫המשלב "סטרלינג"‪ .‬השימוש בסלנג במקור מדגיש את הפער שעל כריסטופר להשלים‪ ,‬שכן סביר‬
‫כי ילד בן חמש עשרה הלוקה באספרגר‪ ,‬לא יכיר ביטויי סלנג‪ .‬בתרגום‪ ,‬פער זה לא מועבר שכן‬
‫"סטרלינג" אינו נתפס כסלנג‪ ,‬וסביר כי מילה זו תהיה מוכרת אף לכריסטופר‪ .‬לכן‪ ,‬שאלתו של‬
‫כריסטופר על אודות סוג המטבע נתפסת כלגיטימית פחות ואינה מעבירה את מלוא ההישג שלו‬
‫במילוי הפערים‪.‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ And I said‬ואני שאלתי (‪)25.3‬‬
‫ההזחות במהלך ‪ ,25.3‬הן אותן ההזחות שראינו בדוגמאות ‪ 22 ,21 ,17 ,16 ,10‬ו‪ ,24-‬ועיקרן‪:‬‬
‫הנהרת הפועל המדווח על פעולת הדיבור שבוצעה‪ ,‬וכתוצאה מכך מונהרת בתורה הפעולה עצמה;‬
‫והזחה לפועל ביצועי אחר שיוצרת קישוריות מקובלת יותר‪ .‬הזחות אלו חוזרות לאורך הספר ועל‬
‫משמעותן המורחבת עמדתי בדיון בדוגמה ‪.10‬‬
‫בדוגמה זו (‪ )26‬שואל כריסטופר את השוטר היכן יוכל לקנות כרטיס לרכבת‪:‬‬
‫)‪(26‬‬
‫‪26.1 And I said, “Where do I get a ticket for the train from?" because if you are lost and‬‬
‫‪you need directions you can ask a policeman.‬‬
‫"?‪26.2 And he said, "You are a prize specimen, aren't you‬‬
‫‪26.3 And I said, "Where do I get a ticket for the train from?" because he hadn't‬‬
‫‪answered my question.‬‬
‫‪26.4 And he said, "In there," and he pointed and there was a big room with a glass‬‬
‫‪window on the other side of the train station door (pp. 187-188).‬‬
‫(‪)37‬‬
‫‪ 37.2‬ואני אמרתי‪" ,‬איפה אני קונה את הכרטיס לרכבת?” כי אם הלכת לאיבוד ואתה צריך עזרה‬
‫אז מותר לשאול שוטר‪.‬‬
‫‪ 37.3‬והוא אמר‪" ,‬אתה משהו מיוחד‪ ,‬הה?"‬
‫‪ 37.4‬ואני שאלתי‪" ,‬איפה אני קונה את הכרטיס לרכבת?" כי הוא לא ענה לשאלה‪.‬‬
‫‪ 37.5‬והוא אמר‪" ,‬שם‪ ",‬והצביע‪ ,‬ובקצה התחנה היה חדר גדול עם חלון זכוכית (עמ' ‪.)173-172‬‬
‫‪86‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 37.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר מקום רכישת הכרטיס לרכבת‪.‬‬
‫כריסטופר שואל את השוטר שאלה ישירה‪ .‬הוא אף מוסיף סינגור עצמי כהסבר מדוע "מותר" לו‬
‫לשאול את השוטר שאלות‪ .‬הוא מציין כי הוא אבוד ובמקרים כאלה ניתן להיעזר בשוטר להנחיות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כריסטופר מפגין ידע על אודות קודים חברתיים להתנהגות במצבי חירום‪.‬‬
‫‪ 37.3‬למבע זה‪ ,‬מספר כוחות אילוקוציוניים ותכנים פרופוזיציוניים אפשריים;‬
‫כוח אילוקוציוני ישיר; בקשת אישור‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [בקשת אישור] בדבר ייחודו של כריסטופר‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; קביעה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [קביעה] בדבר ייחודו של כריסטופר‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; הבעת תמיהה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [הבעת תמיהה] משאלותיו של כריסטופר‪.‬‬
‫המשמעות הישירה של פעולת דיבור זו היא בקשת אישור לייחודו של כריסטופר‪ .‬למעשה ניתן‬
‫לייחס לפעולת דיבור זו שתי משמעויות עקיפות‪ .1 :‬קביעה באשר לייחודו של הנמען‪ ,‬ו‪ .2-‬תמיהה‬
‫על אי‪-‬ידיעתו של הנמען מידע שנתפס כידוע לכל‪ :‬היכן קונים כרטיס לרכבת‪ .‬יש לציין כי‬
‫כריסטופר הוא נער בן חמש עשרה ובגיל כזה מצופה ממנו לדעת מידע זה‪.‬‬
‫בוצעה פה בהצלחה פעולת דיבור של קביעה באשר לייחודו של כריסטופר‪ ,‬מכיוון שהתקיימו‬
‫התנאים הבאים (‪:)Searle, 1975‬‬
‫‪ .0‬למוען יש סיבה להאמין כי תוכן הקביעה נכון‪ .‬כריסטופר לא ידע מידע שמצופה היה ממנו‬
‫בגילו לדעת‪ ,‬לכן לשוטר יש סיבה להאמין כי כריסטופר "מיוחד"‪.‬‬
‫‪ .2‬הן למוען והן לנמען לא ברור מאליו כי הנמען יודע את הקביעה‪ .‬אין זה מובן מאליו הן‬
‫לשוטר והן לכריסטופר כי כריסטופר יודע כי הוא "מיוחד"‪.‬‬
‫‪ .3‬המוען מאמין כי תוכן הקביעה נכון‪ ,‬השוטר מאמין כי כריסטופר בעל "ייחוד" כלשהו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ייתכן כי השוטר מבצע אף פעולת דיבור של הבעת תמיהה‪ .‬כפי שציינתי קודם‪ ,‬הוא מצפה‬
‫כי ילד בן ‪ ,15‬שאינו תייר או זר‪ ,‬ידע היכן קונים כרטיסים לרכבת‪ .‬לכן‪ ,‬לאור שאלתו של‬
‫כריסטופר‪ ,‬הוא מבין כי כריסטופר אינו יודע מידע זה ומבצע פעולת דיבור עקיפה של הבעת‬
‫תמיהה על כך‪.‬‬
‫‪ 37.4‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר מקום רכישת הכרטיס לרכבת‪.‬‬
‫כריסטופר חוזר באופן מדוייק על השאלה הישירה שהפנה קודם (‪ .)26.1‬הוא מסנגר על חזרתו על‬
‫השאלה ואומר כי הוא עושה זאת משום שהשוטר לא ענה לו על שאלתו‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא מזהה כי‬
‫תשובת השוטר אינה רלוונטית לשאלה ששאל‪ .‬אולם‪ ,‬לא ניתן לדעת אם זיהה כי אי הרלוונטיות‬
‫הייתה מכוונת וכי יש לתשובת השוטר השתמעויות עקיפות‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫‪ 37.5‬תגובת השוטר;‬
‫השוטר עונה לכריסטופר על שאלתו‪ ,‬ומכוון אותו למקום מכירת הכרטיסים‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ Where do I get a ticket for the train from‬איפה אני קונה את הכרטיס לרכבת (‪,26.1‬‬
‫‪)26.3‬‬
‫במהלכים‪ ,26.1 -‬וב‪ 26.3-‬במקור‪ ,‬ישנה תוית ידוע לשם עצם לא מיודע‪ . “a ticket”:‬בתרגום‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מיודע שם העצם‪" :‬את הכרטיס"‪ .‬כלומר‪ ,‬במקור מדובר על כרטיס באופן כללי‪,‬‬
‫ואילו בתרגום מדובר על כרטיס מסוים‪ .‬במאפיינים הקליניים של התסמונת אין סימוכין‬
‫המעידים על לקות בשימוש באמצעי היידוע‪ .‬חרף זאת‪ ,‬הזחה זו בתרגום מציגה את כריסטופר‬
‫כבעל קישוריות טובה יותר במבעיו ובתורה מסווה פן במאפייני לשונו המועבר במקור‪.‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫?‪ You are a prize specimen, aren't you‬אתה משהו מיוחד‪ ,‬הה? (‪)26.2‬‬
‫ב‪ 26.2 -‬במקור מנוסחת שאלת השוטר כשאלה בשלילה‪ .‬לשאלה בשלילה יש תמיד דרגה גבוהה‬
‫של ניתנות (ויצמן‪ ,‬תשס"ב‪ )180 :‬מאחר שהיא יוצרת קדם‪-‬הנחה לתשובה חיובית‪ ,‬ובמקרה זה‬
‫קדם‪-‬הנחה כי הנמען יסכים עם המוען‪ .‬בתרגום‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אין שימוש במבנה זה‪ .‬תחת זאת‪,‬‬
‫המתרגם בחר במילת קריאה‪" :‬הה?"‪ .‬כלומר‪ ,‬לא מועברת אותה דרגה של ניתנות שישנה במקור‬
‫ובעקבות זאת קשה יותר לכריסטופר לזהות את פעולת הדיבור המופנית אליו‪.‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ And I said‬ואני שאלתי (‪)26.3‬‬
‫ב‪ 26.3-‬מופיעה אותה ההזחה שראינו בדוגמאות‪ 24 ,22 ,21 ,17 ,16 ,10 ,‬ו‪ 25 -‬ועיקרה הנהרת‬
‫הפועל המדווח על פעולת הדיבור שבוצעה‪ ,‬וכתוצאה מכך מונהרת בתורה הפעולה עצמה‪ .‬זאת‪ ,‬על‬
‫אף שהלקות כרוכה בקושי לזהות‪ ,‬לפענח ולבצע פעולה זו‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההזחה לפועל ביצועי אחר‬
‫יוצרת קישוריות מקובלת יותר ובתורה מסווה אף היא את הייחוד הלשוני של כריסטופר לקורא‬
‫התרגום‪ .‬הזחות אלו חוזרות לאורך הספר ועל משמעותן המורחבת עמדתי בדיון בדוגמה ‪.10‬‬
‫‪88‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ )27‬כריסטופר מגיע לדלפק לממכר הכרטיסים ואומר למוכר כי הוא רוצה להגיע‬
‫ללונדון‪ .‬זה המשך השיחה ביניהם‪:‬‬
‫)‪(27‬‬
‫"?‪27.1 And the man said, "Single or return‬‬
‫"?‪27.2 And I said, "What does single or return mean‬‬
‫‪27.3 And he said, "Do you want to go one way, or do you want to go and come‬‬
‫"?‪back‬‬
‫"‪27.4 And I said, "I want to stay there when I get there.‬‬
‫"?‪27.5 And he said, "For how long‬‬
‫"‪27.6 And I said, "Until I go to university.‬‬
‫‪27.7 And he said, "Single, then" (p. 189).‬‬
‫(‪)38‬‬
‫‪ 38.2‬והאיש אמר‪" ,‬כיוון אחד או הלוך‪-‬חזור?"‬
‫‪ 38.3‬ואני שאלתי‪" ,‬מה זה אומר 'כיוון אחד או הלוך‪-‬חזור'?"‬
‫‪ 38.4‬והוא אמר‪" ,‬אתה רוצה לנסוע בכיוון אחד‪ ,‬או שאתה מתכוון לנסוע ולחזור?"‬
‫‪ 38.5‬ואני אמרתי‪" ,‬אני רוצה להישאר שם אחרי שאגיע לשם‪".‬‬
‫‪ 38.6‬אז הוא שאל‪" ,‬כמה זמן?"‬
‫‪ 38.7‬ואני אמרתי‪" ,‬עד שאלך לאוניברסיטה‪".‬‬
‫‪ 38.8‬והוא אמר‪" ,‬טוב‪ ,‬אז כיוון אחד" (עמ' ‪.)174‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 38.2‬לפעולה זו כוח אילוקוציוני אחד ושני תכנים פרופוזיציוניים אפשריים;‬
‫כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר נסיעתו של כריסטופר‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [שאלה] בדבר סוג הכרטיס שבו מעוניין כריסטופר‪.‬‬
‫מוכר הכרטיסים מבצע פעולת דיבור ישירה של שאלה שתכנה הפרופוזיציוני הישיר הוא אם‬
‫כריסטופר נוסע בכיוון אחד או הלוך ושוב‪.‬‬
‫מידע הקשרי חוץ לשוני רדוד (‪)Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal, 1991‬‬
‫ידוע כי מחיר כרטיס הנסיעה נקבע בין היתר על פי כמות הכרטיסים הנרכשים ויעדם‪ .‬מידע‬
‫הקשרי ידוע כי כריסטופר אמר למוכר הכרטיסים שברצונו להגיע ללונדון‪ .‬המוכר פירש קביעה זו‬
‫כבקשה לקנות כרטיס‪ .‬על מנת להיענות לבקשתו של כריסטופר‪ ,‬עליו לדעת באיזה סוג כרטיס‬
‫מעוניין כריסטופר‪ ,‬כדי שיוכל לנקוב במחירו‪ .‬הביטוי "הלוך וחזור"‪ ,‬בהקשר של מכירת כרטיסי‬
‫נסיעה‪ ,‬מתייחס לסוג הכרטיס שבו מעוניין הקונה‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי המוכר אינו מתכוון אך לשאול‬
‫אם כריסטופר נוסע בכיוון אחד‪ ,‬אלא יש לשאלתו תוכן פרופוזיציוני משתמע של שאלה אם‬
‫‪89‬‬
‫כריסטופר מעוניין בכרטיס הלוך ושוב‪ .‬לאחר שכריסטופר יענה לו על שאלתו‪ ,‬הוא יוכל לתמחר‬
‫עבורו את שווי הכרטיס‪.‬‬
‫‪ 38.3‬תגובת כריסטופר; כריסטופר אינו מבין את הביטוי שבו משתמש המוכר ומפנה אליו שאלה‬
‫כדי לקבל הסבר‪ .‬כלומר‪ ,‬כריסטופר זיהה כי ישנו פער שעליו יש לגשר על מנת שיוכל לפענח את‬
‫משמעות המבע‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי כריסטופר לא פיענח את התוכן הפרופוזיציוני הישיר והמשתמע‬
‫במקרה זה‪.‬‬
‫‪ 38.4‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר כמות הנסיעות של כריסטופר‪.‬‬
‫המוכר מנסה להסביר לכריסטופר את משמעות הביטוי על ידי הפניית שאלה מפורטת יותר‪ .‬הוא‬
‫שואל את כריסטופר אם יהיה מעוניין להישאר ביעדו או לשוב לשוב ממנו‪.‬‬
‫‪ 38.5‬תגובת כריסטופר; המוכר הסביר לכריסטופר מה משמעות הביטוי וכריסטופר עונה כי ירצה‬
‫להישאר ביעדו כשיגיע אליו‪ .‬כלומר‪ ,‬כריסטופר פיענח את התוכן הפרופוזיציוני הישיר של המבע‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מתשובה זו עולה כי כריסטופר אינו מזהה שהתשובה שניתנה לו כעת‪ ,‬משלימה פערים לא‬
‫רק עבור התוכן הפרופוזיציוני הישיר של המבע‪ ,‬אלא אף עבור התוכן הפרופוזיציוני המשתמע של‬
‫המבע הקודם (‪ .)27.1‬ייתכן שבדומה לדוגמאות ‪ 19.2‬ו‪ ,24.12 -‬בעיית הפענוח של הכוונות העקיפות‬
‫נובעת מקישוריות לקויה של כריסטופר‪ .‬כאמור‪ ,‬אחד הקשיים של הלוקים בהפרעות על הרצף‬
‫האוטיסטי הוא גמישות מחשבתית מוגבלת וקושי בשימוש בהיקשים והסקות בהקשרים‬
‫חברתיים (‪ .)Wing & Gould, 1979‬במקרה זה כריסטופר אינו מזהה כי בסיטואציה של קניית‬
‫כרטיס נסיעה הביטוי כיוון אחד מתפרש כקניית כרטיס בודד ואילו הביטוי הלוך ושוב מתפרש‬
‫כרכישת שני כרטיסים‪ .‬לכן אינו מוסיף לתשובתו כי מאחר שירצה להישאר ביעד‪ ,‬הרי שהוא‬
‫מעוניין בכרטיס לכיוון אחד‪.‬‬
‫‪ 38.6‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר שהותו של כריסטופר ביעדו‪.‬‬
‫כריסטופר לא עשה את ההיקש המתבקש בתשובתו הקודמת ולא הוסיף לתשובתו איזה כרטיס‬
‫הוא מעוניין לרכוש‪ .‬המוכר מזהה כי כריסטופר מתקשה בפענוח שאלתו העקיפה הראשונית‬
‫(‪ ,)27.1‬ולכן הוא מנסה לשאול שאלה ישירה שתסייע לו לקבוע אם כריסטופר יחזור בטווח הקרוב‬
‫ואז יזדקק לכרטיס חזור‪ ,‬או שמא יישאר לזמן ארוך ואז אין צורך ברכישת כרטיס דו כיווני‪.‬‬
‫‪ 38.7‬תגובת כריסטופר; כריסטופר מפענח את הכוח האילוקוציוני והתוכן הפרופוזיציוני הישירים‬
‫ועונה כי הוא מעוניין להישאר ביעד עד שיילך לאוניברסיטה‪.‬‬
‫כריסטופר "נעצר" עוד בשלב הקודם שבו עליו לפענח את הפערים עבור התוכן הפרופוזיציוני‬
‫המשתמע‪ .‬לכן‪ ,‬הוא אינו מודע לכך שעליו לציין באיזה סוג כרטיס הוא מעוניין באם הוא יישאר‬
‫זמן רב ביעדו‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫‪ 38.8‬כוח אילוקוציוני ישיר; קביעה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [קביעה] בדבר סוג הכרטיס הנמכר‪.‬‬
‫מידע הקשרי מטא‪-‬לשוני רדוד (‪)Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal, 1991‬‬
‫ידוע כי גיל אוניברסיטה לרוב אינו למטה מגיל ‪ 18‬ולעתים אף למעלה מזה‪ .‬אמנם המוכר אינו‬
‫יודע מהו גילו של כריסטופר‪ ,‬אולם ניכר ממראהו כי יש לו עוד שנים מספר בטרם יילך‬
‫לאוניברסיטה‪ .‬לכן‪ ,‬הוא מייחס לתשובתו של כריסטופר תוכן פרופוזיציוני של בקשה לכרטיס‬
‫לכיוון אחד‪ ,‬שכן לא יהיה לו צורך לחזור בזמן הקרוב‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫?‪ Single or return‬כיוון אחד או הלוך‪-‬חזור? (‪)38.2‬‬
‫במבע ‪ 27.1‬מופיעים במקור שמות העצם‪ "single" :‬ו‪ ."return"-‬בתרגום‪ ,‬ככל הנראה מפאת‬
‫מחסר של שם עצם בודד‪ ,‬נעשית הנהרה באמצעות הצירופים הבאים‪" :‬כיוון אחד" ו‪"-‬הלוך‪-‬‬
‫חזור" בהתאמה‪ .‬הנהרות אלה הן משמעותיות מכיוון שבתרגום משמעות הצירוף עמומה פחות‬
‫משם העצם הבודד המופיע במקור‪ .‬לכן‪ ,‬בתרגום נראה כריסטופר כמתקשה להבין משמעות‬
‫מונהרת יותר ובכך מועצמת הצגת הלקות שלו‪.‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ And I said‬ואני שאלתי (‪)27.2‬‬
‫‪ And he said‬אז הוא שאל (‪)27.5‬‬
‫ב‪ 27.2-‬ו‪ 27.5-‬מופיעות אותן ההזחות שראינו בדוגמאות‪ 25 ,24 ,22 ,21 ,17 ,16 ,10 ,‬ו‪ 26-‬ועיקרן‪:‬‬
‫הנהרת הפועל המדווח על פעולת הדיבור שבוצעה‪ ,‬וכתוצאה מכך מונהרת בתורה הפעולה עצמה;‬
‫והזחה לפועל ביצועי אחר שיוצרת קישוריות מקובלת יותר‪ .‬הזחות אלו חוזרות לאורך הספר ועל‬
‫משמעותן המורחבת עמדתי בדיון בדוגמה ‪.10‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬במבע ‪ 27.5‬הוזחה מילת החיבור "‪ "And‬לתואר הפועל "אז"‪ .‬כזכור‪ ,‬החזרה העודפת‬
‫על וו החיבור נידונה אגב דוגמאות ‪ ,12.1‬ו‪ .19.2 -‬חזרה לקסיקאלית זו במקור תואמת לאחד‬
‫המאפיינים הקליניים של התסמונת והוא חזרה על מילה או ביטוי בצורה סטראוטיפית ( ‪Wing,‬‬
‫‪ .)1981: 116‬במקור‪ ,‬החזרה הלקסיקאלית העודפת על מילת החיבור יוצרת קישוריות יתר‪,‬‬
‫ובתורה מאירה פן נוסף של לקותו של כריסטופר‪ .‬בתרגום‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬בשל הסטייה והגיוון‬
‫בשימוש במבנה זה‪ ,‬מוצג כריסטופר כלקוי פחות‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ )28‬מסתתר כריסטופר ברכבת מאחורי מדף עם כבודת הנוסעים‪ .‬באחת התחנות‬
‫מגיעה אישה לקחת את מזוודתה ומוצאת את כריסטופר המתחבא מאחוריה‪ .‬היא שואלת אותו‬
‫אם נגע בחפציה‪:‬‬
‫)‪(28‬‬
‫‪28.1 And then the train stopped and a lady with a yellow waterproof coat came and‬‬
‫"?‪took the big suitcase away and she said, "Have you touched this‬‬
‫"‪28.2 And I said, "Yes.‬‬
‫‪And then she went away (p. 206).‬‬
‫(‪)39‬‬
‫‪ 39.2‬ואז הרכבת עצרה וגברת במעיל גשם צהוב באה ולקחה את המזוודה הגדולה והיא שאלה‪,‬‬
‫"נגעת בזה?"‬
‫‪ 39.3‬ואני אמרתי‪" ,‬כן‪".‬‬
‫ואז היא הלכה (עמ' ‪.)189‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 39.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלת מידע‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלת מידע] בדבר המזוודה‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; האשמה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [האשמה] בגניבה ו‪/‬או חיטוט במזוודה‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא שאלה אם כריסטופר נגע במזוודתה של האישה‪.‬‬
‫מההקשר ידוע כי כריסטופר מתחבא מאחורי התיקים ברכבת‪ .‬מידע הקשרי מטא‪-‬לשוני רדוד‬
‫(‪ )Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal, 1991‬ידוע כי בעת נסיעה ברכבת‬
‫הנוסעים יושבים במושבים שבקרונות ואילו המטען נמצא עימם או במדפים המיועדים לכך‪ .‬לא זו‬
‫בלבד שכריסטופר אינו יושב במושבו אלא הוא מתחבא בין החפצים‪ ,‬כלומר‪ ,‬מפר את הנורמה‬
‫ומתנהג בצורה מחשידה‪ .‬הסתתרותו מעלה חשדות למעשים לא מקובלים כגון גניבה או השחתה‬
‫של חפצים‪ .‬מעצם הסתתרותו של כריסטופר במדף המטען‪ ,‬ברור שהוא אכן נגע פיזית במזוודתה‬
‫של האישה ומכאן שהאישה יודעת את התשובה לשאלתה‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי התכוונה לבצע פעולת‬
‫דיבור נוספת בשאלתה‪.‬‬
‫בוצעה כאן בהצלחה פעולת דיבור עקיפה של האשמה מכיוון שהתקיימו התנאים הבאים ( ‪Searle‬‬
‫‪:)and Vanderveken, 1985; 190‬‬
‫‪ .1‬התוכן הפרופוזיציוני של המבע מנבא אחריות של אדם כלשהו לקיומו של מצב עניינים מסוים‪.‬‬
‫האישה מייחסת לכריסטופר את האחריות על כך שנגע בחפציה‪.‬‬
‫‪ .2‬מצב עניינים זה אינו טוב‪ .‬כריסטופר נגע בחפצים שאינם שלו וזוהי התנהגות לא ראויה‪.‬‬
‫‪ 39.3‬תגובת כריסטופר; כריסטופר מתייחס לכוח האילוקוציוני ולתוכן הפרופוזיציוני הישירים‬
‫של המבע‪ ,‬מבין כי הופנתה אליו שאלה ישירה אם נגע במזוודה‪ ,‬ועונה בחיוב‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫כריסטופר אינו מתייחס לכוח האילוקוציוני העקיף ולתוכן הפרופוזיציוני המשתמע של המבע‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬ייתכן כי אי התייחסותו היא מכוונת‪ ,‬כלומר כריסטופר מתעלם במכוון מההאשמה‬
‫כלפיו‪ .‬אולם אפשרות זו היא סבירה פחות מכיוון שכריסטופר אינו מוסיף סינגור עצמי שיסביר‬
‫את התנהגותו כפי שראינו בדוגמאות הקודמות (‪ 13 ,10‬ו‪ ,)15-‬ומכאן שסביר כי אינו מודע לכך‬
‫שהתנהגותו חריגה‪.‬‬
‫אפשרות אחרת היא כי אי התייחסותו לכוח האילוקוציוני העקיף ולתוכן הפרופוזיציוני המשתמע‬
‫אינה מכוונת ונובעת מבעיית פענוח‪ .‬אפשרות זו סבירה יותר‪ ,‬שכן אם כריסטופר אינו מודע‬
‫להתנהגותו החריגה‪ ,‬הרי שאינו יכול לאתר את האות לכך שמשמעות המוען אינה משמעות המבע‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הוא אינו יכול להמשיך ולפענח את משמעות העקיפה‪ ,‬האשמה הדורשת הסבר‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ and she said‬והיא שאלה (‪)28.1‬‬
‫ב‪ 28.1-‬מופיעות אותן ההזחות שראינו בדוגמאות‪ 26 ,25 ,24 ,22 ,21 ,17 ,16 ,10 ,‬ו‪ ,27 -‬ועיקרן‪:‬‬
‫הנהרת הפועל המדווח על פעולת הדיבור שבוצעה‪ ,‬וכתוצאה מכך מונהרת בתורה הפעולה עצמה;‬
‫והזחה לפועל ביצועי אחר שיוצרת קישוריות מקובלת יותר‪ .‬הזחות אלו חוזרות לאורך הספר ועל‬
‫משמעותן המורחבת עמדתי בדיון בדוגמה ‪.10‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ )29‬כריסטופר נסע מסווינדון ללונדון‪ .‬לאחר שירד מהרכבת הוא מעוניין לוודא כי‬
‫אכן הגיע ללונדון‪ .‬הוא פונה לדלפק המודיעין בתחנת הרכבת ושואל אם הוא בלונדון‪:‬‬
‫)‪(29‬‬
‫"?‪29.1 And I said, "Is this London‬‬
‫"‪29.2 And she said, "Sure is, honey.‬‬
‫"?‪29.3 And I said, "Is this London‬‬
‫"‪29.4 And she said, "Indeed it is.‬‬
‫"?‪29.5 And I said, "How do I get to 451c Chapter Road, London NW2 5NG‬‬
‫"?‪29.6 And she said, "Where is that‬‬
‫‪29.7 And I said, "It's 451c Chapter Road, London NW2 5NG. And sometimes you can‬‬
‫"‪write it 451c Chapter Road, Willesden, London NW2 5NG.‬‬
‫‪29.8 And the lady said to me, "Take the tube to Willesden Junction, honey. Or‬‬
‫"‪Willesden Green. Got to be near there somewhere.‬‬
‫"?‪29.9 And I said, "What sort of tube‬‬
‫"?‪29.10 And she said, "Are you for real‬‬
‫‪93‬‬
‫‪29.11 And I didn't say anything (pp. 210-211).‬‬
‫(‪)3:‬‬
‫‪ 3:.2‬ואני אמרתי‪" ,‬כאן לונדון?"‬
‫‪ 3:.3‬והיא אמרה‪" ,‬בטח‪ ,‬חמוד‪".‬‬
‫‪ 3:.4‬ואני אמרתי‪" ,‬כאן לונדון?"‬
‫‪ 3:.5‬והיא אמרה‪" ,‬בהחלט כן‪".‬‬
‫‪ 3:.6‬ואני שאלתי‪" ,‬איך אני מגיע לרחוב צ'פטר ‪ ,451/3‬לונדון ‪"?NW2 5NG‬‬
‫‪ 3:.7‬והיא שאלה‪" ,‬איפה זה?"‬
‫‪ 3:.8‬ואני אמרתי‪" ,‬זה ברחוב צ'פטר ‪ ,451/3‬לונדון ‪ .NW2 5NG‬ולפעמים כותבים את זה רחוב‬
‫צ'פטר ‪ ,451/3‬וילסדן‪ ,‬לונדון‪".NW2 5NG ,‬‬
‫‪ 3:.9‬והאישה אמרה לי‪" ,‬קח את התחתית עד וילסדן ג'נקשן‪ ,‬חמוד‪ .‬או וילסדן גרין‪ .‬זה בטוח‬
‫איפשהו שם‪".‬‬
‫‪ 3:.:‬ואני אמרתי‪" ,‬תחתית של מה?"‬
‫‪ 3:.21‬והיא שאלה‪" ,‬אתה מתכוון ברצינות?"‬
‫‪ 3:.22‬ואני לא אמרתי כלום (עמ' ‪.)193‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 3:.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] על אודות המקום שאליו הגיע‪.‬‬
‫כריסטופר מפנה שאלה ישירה‪ ,‬אם הוא נמצא בלונדון‪.‬‬
‫‪ 3:.3‬תשובת הנמענת; הנמענת עונה בחיוב תוך שימוש במשלב נמוך במשפט בעל קישוריות לקויה‬
‫בשל השמטת הכינוי הרומז "‪ "it‬והוספת כינוי חיבה‪.‬‬
‫‪ 3:.4‬כוח אילוקוציוני ישיר‪ :‬שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] על אודות המקום שאליו הגיע‪.‬‬
‫כריסטופר חוזר על השאלה שהפנה קודם לכן (‪ )29.1‬ללא שינוי‪ .‬חזרתו המדוייקת על שאלתו‬
‫יכולה להעיד על כך שלא שמע היטב‪ ,‬או שלא ייחס למבע שהופנה כלפיו תוכן פרופוזיציוני של‬
‫מענה חיובי לשאלתו‪ .‬האפשרות השניה סבירה יותר שכן כבר נתקלנו במקרה דומה מוקדם יותר‬
‫בספר (דוגמה ‪ ,)16.6‬ובו כריסטופר אינו מזהה כי התוכן הפרופוזיציוני שהופנה כלפיו מכיל מענה‬
‫לשאלתו‪ ,‬ולכן חוזר עליה‪.‬‬
‫הסבר אפשרי לכך שכריסטופר לא פיענח את משמעות המבע הוא המשפט במשלב הנמוך בשילוב‬
‫עם העדר הקישוריות שנגרם בשל השמטת הכינוי הרומז "‪ ,"it‬שאמרה הגברת‪ .‬ידוע מהמאפיינים‬
‫הקליניים של התסמונת (‪ ,)Wing, 1981: 116‬כי הלוקים באספרגר מתקשים בשימוש נכון בכינויי‬
‫גוף (‪ .)pronouns‬הכינוי הרומז "‪ "it‬באנגלית הוא חלק מאותה קבוצה של כינויי גוף‪ ,‬ולכן סביר כי‬
‫היעדרו יקשה על כריסטופר לפענח את משמעות המבע‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫מבעה של האישה היה ישיר אך עמום‪ .‬כדי לפענחו‪ ,‬היה על כריסטופר לזהות כי ישנו פער שעליו‬
‫למלא‪ .‬או אז הוא יכול היה להיעזר במידע מטא‪-‬לשוני רדוד ;‪(Dascal and Weizman, 1987‬‬
‫)‪ Weizman and Dascal, 1991‬על מנת לפענח את משמעות המבע‪.‬‬
‫‪ 3:.5‬תגובת הנמענת; חוזרת על תשובתה החיובית אולם הפעם במשלב גבוה ובתוספת הכינוי‬
‫הרומז היוצר קישוריות‪.‬‬
‫‪ 3:.6‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר הוראות הגעה לכתובת מסוימת‪.‬‬
‫לאחר שענתה האישה על שאלתו‪ ,‬כריסטופר מפנה אליה שאלה ישירה נוספת‪ .‬הוא מעוניין לדעת‬
‫כיצד להגיע לכתובת מסוימת בלונדון‪ .‬אולם‪ ,‬כפי שעשה בעבר (דוגמה ‪ )24‬כריסטופר מתאר את‬
‫הכתובת באופן לא מקובל‪ ,‬נוקב בכתובת כפי שנכתבה על המעטפה תוך ציון קיצורי הדואר‬
‫המסמלים את המיקוד הכללי ומיקוד העיר‪.‬‬
‫‪ 3:.7‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] היכן מקום זה‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; בקשת הבהרה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [בקשת הבהרה] בדבר הכתובת שאליה הוא מעוניין להגיע‪.‬‬
‫האישה אינה עונה לשאלתו הישירה של כריסטופר‪ .‬תחת זאת‪ ,‬היא מפנה אליו שאלה ישירה‬
‫המתייחסת לתוכן הפרופוזיציוני של שאלתו של כריסטופר‪ ,‬ושואלת היכן נמצאת כתובת זו‪.‬‬
‫כריסטופר הפנה אליה את השאלה על אודות הוראות הגעה לכתובת זו‪ .‬לכן‪ ,‬לא סביר כי היא‬
‫תפנה אליו את אותה השאלה בחזרה‪ ,‬כלומר האישה מפרה את כללי הרלוונטיות והכמות ( ‪Grice,‬‬
‫‪ .)1975‬בקשתה מהדהדת את הפרת הנורמה של כריסטופר ולכן סביר כי היא מעוניינת בהבהרות‬
‫להפרה זו‪ .‬מכאן שהיא מעוניית לבצע פעולת דיבור נוספת והיא בקשת הבהרה‪ ,‬מהי כתובת זו‪.‬‬
‫‪ 3:.8‬תגובת כריסטופר; כריסטופר חוזר במדויק על תיאור הכתובת‪ .‬הוא אף מוסיף כי לעתים‬
‫ניתן לכתוב כתובת זו באופן נוסף‪ ,‬ואז הוא חוזר כמעט במדויק על תיאור הכתובת בתוספת קטנה‬
‫של שם האזור (רישום הכתובת באות הנוטה מופיע במקור)‪.‬‬
‫יש בהוספה זו משום הנהרה באשר למיקומה של הכתובת‪ ,‬ולכן ייתכן כי כריסטופר פיענח את‬
‫התוכן הפרופוזיציוני הישיר של שאלתה ונתן מיקום ממוקד יותר של הכתובת‪ .‬אולם‪ ,‬הוא אינו‬
‫מתייחס לכוח האילוקוציוני העקיף ולתוכן הפרופוזיציוני המשתמע ולכן לא ניתן לקבוע אם זיהה‬
‫אותם‪ .‬סביר כי אי התייחסותו נובעת מבעיית פענוח ואינה מכוונת‪ .‬זאת‪ ,‬מפני שבשתי הפעמים‬
‫הוא חוזר במדויק על תיאור הכתובת החריג תוך הוספה של שם האזור אך ללא שינויים אחרים‪.‬‬
‫‪ 3:.9‬כוח אילוקוציוני ישיר; הוראה‪ ,‬הנחיה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני בעל שני רכיבי תוכן; [הוראה‪ ,‬הנחיה] בדבר נסיעה ברכבת‪ ,‬ובדבר מיקום‬
‫הכתובת המבוקשת‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫לאחר שכריסטופר מוסיף את שם האזור לתיאור הכתובת‪ ,‬האישה מפענחת את מיקומה ומנסה‬
‫לכוונו לשם‪ .‬היא משתמשת במילה "‪ "tube‬אשר בשימוש מושאל בלשון הדיבור מסמנת רכבת‬
‫תחתית‪ ,‬ומדריכה אותו כיצד להגיע ליעדו‪.‬‬
‫‪ 3:.:‬תגובת כריסטופר; כריסטופר מתייחס לרכיב אחד מהתוכן הפרופוזיציוני של האישה‪ ,‬ושואל‬
‫לאיזה סוג של "‪ "tube‬היא מתכוונת‪ .‬הפירוש המילוני של המילה הוא חפץ חלול מוארך‪.‬‬
‫כריסטופר לא שאל מהו ”‪ “tube‬אלא ביקש שתפרט לאיזה סוג היא מתכוונת‪ .‬מכאן שסביר כי‬
‫הוא מכיר את הפירוש המילוני‪ ,‬אולם לא את המשמעות המושאלת‪ .‬משאלתו עולה כי הוא זיהה‬
‫שבמקרה זה המשמעות שהוא ייחס למילה אינה הולמת את ההקשר‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא מגלה כשירות‬
‫פרגמטית לזיהוי פער‪ ,‬ואף נוקט צעד שיסייע לו למלאו על מנת לפענח את משמעות המוען‬
‫הישירה‪.‬‬
‫‪ 3:.21‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר כוונותיו של כריסטופר‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; הבעת תמיהה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [הבעת תמיהה] על שכריסטופר אינו יודע מידע מסוים‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא שאלה בלשון הדיבור‪ ,‬אם כריסטופר "רציני"‪ ,‬כלומר אם אכן התכוון‬
‫לשאול את ששאל‪.‬‬
‫השימוש המושאל של המילה ”‪ “tube‬הוא נפוץ ומקובל באנגליה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬בסיטואציה שבה‬
‫הם מצויים‪ ,‬דלפק מידע בתחנת רכבת‪ ,‬המשמעות המושאלת צפויה יותר מאשר המשמעות‬
‫הישירה‪ .‬לכן‪ ,‬שאלתו של כריסטופר אינה צפויה והאישה מופתעת מכך‪ .‬היא אינה עונה על‬
‫שאלתו‪ ,‬ומכאן שהיא מפרה את כללי הרלוונטיות והכמות במכוון‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי היא מעוניינת‬
‫לבצע פעולת דיבור נוספת‪ ,‬הבעת תמיהה על שאלתו הלא צפויה‪.‬‬
‫‪ 3:.22‬תגובת כריסטופר; אינו עונה‪ .‬הוא מציין במפורש כי לא אמר דבר‪ .‬לא ניתן לדעת אם חוסר‬
‫התייחסותו מכוון‪ ,‬כלומר אם זיהה שלא ניתנה לו תשובה והוא ממתין לקבלה (בהמשך אגב תינתן‬
‫לו תשובה)‪ ,‬או שחוסר התייחסותו נובע מבעיית פיענוח‪ ,‬הוא לא זיהה את התוכן הפרופוזיציוני‬
‫המשתמע ואינו יודע כיצד עליו להגיב‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ And I said‬ואני שאלתי (‪)29.5‬‬
‫‪ And she said‬והיא שאלה (‪)29.10 ,29.6‬‬
‫ההזחות במהלכים ‪ ,29.6 ,29.5‬הן אותן ההזחות שראינו בדוגמאות‪,25 ,24 ,22 ,21 ,17 ,16 ,10 ,‬‬
‫‪ 27 ,26‬ו‪ 28 -‬ועיקרן‪ :‬הנהרת הפועל המדווח על פעולת הדיבור שבוצעה‪ ,‬וכתוצאה מכך מונהרת‬
‫בתורה הפעולה עצמה; והזחה לפועל ביצועי אחר שיוצרת קישוריות מקובלת יותר‪ .‬הזחות אלו‬
‫חוזרות לאורך הספר ועל משמעותן המורחבת עמדתי בדיון בדוגמה ‪.10‬‬
‫‪96‬‬
‫ הוא‬.‫) נמצא כריסטופר בתחנת הרכבת וטובי חולדת המחמד שלו נמלטת מכיסו‬30( ‫בדוגמה הבאה‬
‫ אחד מהנוסעים‬.‫מתחיל לרדוף אחריה ברחבי התחנה ובשלב מסוים אף יורד אל פסי הרכבת‬
:‫ ומנסה להרים את כריסטופר ולהחזירו אל הרציף‬,‫בתחנה מבחין בכך‬
(30)
30.1 And someone said, "Get out of there, for fuck's sake," and I looked up and it was
a man who was wearing a green raincoat and he had black shoes and his socks were
showing and they were grey with little diamond patterns on them.
30.2 And I said, "Toby…Toby…" but he ran off again.
[…]
30.3 And then the man with the diamond patterns on his socks grabbed hold of me
and pulled me and I screamed, but he kept pulling me and he pulled me up onto the
concrete and we fell over and I carried on screaming because he had hurt my
shoulder. And then the train came into the station and I stood up and I ran to the
bench again and I put Toby into the pocket inside my jacket and he went very quiet
and he didn't move. And the man with the diamond patterns on his socks was standing
next to me and he said, "What the fuck do you think you were playing at?"
30.4 But I didn't say anything.
30.5 And he said, "What were you doing?"
[…]
30.6 And I said, "I was finding Toby. He's my pet rat" (pp. 223-225).
)41(
‫" והסתכלתי למעלה וזה היה איש עם מעיל גשם‬,‫ צא משם‬,‫ משוגע‬,‫ "היי‬,‫ ואז מישהו אמר‬41.2
‫ירוק ונעליים שחורות וראו לו את הגרביים והם היו אפורים והיו עליהם צורות של מעוינים‬
.‫קטנים‬
.‫" אבל הוא שוב רץ קדימה‬...‫טובי‬...‫ "טובי‬,‫ ואני אמרתי‬41.3
]...[
‫ אבל הוא לא‬,‫ ואז האיש עם המעוינים על הגרביים תפס אותי ומשך אותי למעלה ואני צרחתי‬41.4
‫הפסיק למשוך אותי והוא משך אותי למעלה אל רצפת הבטון וכולנו נפלנו אחורה ואני המשכתי‬
‫ ואז הרכבת נכנסה לתחנה ואני קמתי וחזרתי בריצה לספסל‬.‫לצרוח כי הוא הכאיב לי בכתף‬
‫ והאיש עם המעוינים על‬.‫והכנסתי את טובי לכיס הפנימי של המעיל והוא נהיה שקט מאוד ולא זז‬
"?‫ אתה נפלת על הראש או מה‬,‫ "תגיד‬,‫הגרביים עמד לידי ואמר‬
.‫ אבל אני לא אמרתי כלום‬41.5
"?‫ "למה ירדת לשם‬,‫ והוא אמר‬41.6
]...[
.)205-206 '‫ הוא החולדה שלי" (עמ‬.‫ "מצאתי את טובי‬,‫ ואני אמרתי‬41.7
97
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 41.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; הוראה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [הוראה] לצאת מן המקום שבו הוא נמצא‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; אזהרה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [אזהרה] בדבר הסכנה הצפויה לו במיקומו הנוכחי‪.‬‬
‫האיש על הרציף מבצע פעולת דיבור ישירה של הוראה‪ ,‬הוא מורה לכריסטופר לצאת מהמקום‬
‫שבו הוא נמצא (פסי הרכבת) ואף מוסיף ביטוי במשלב נמוך‪ ,‬המדגיש את הדחיפות שבהוראתו‪.‬‬
‫ההוראה מגבילה את חופש הביטוי של הנמען ובכך פוגעת בדימוי הציבורי שלו על דרך השלילה‬
‫)‪ .(Brown & Levinson, 1978, 1987‬האיש אינו מכיר את כריסטופר ולכן לא סביר כי הוא מחלק‬
‫לו הוראות ללא סיבה‪ .‬מכאן שפגיעתו בדימוי הציבורי של כריסטופר על דרך השלילה נובעת‬
‫מרצונו לבצע פעולת דיבור נוספת‪ .‬מידע הקשרי מטא‪-‬לשוני רדוד ( ;‪Dascal and Weizman, 1987‬‬
‫‪ )Weizman and Dascal, 1991‬ידוע כי אסור להימצא על פסי הרכבת בשל הסכנה שבדבר‪.‬‬
‫כריסטופר מפר כלל זה ולכן סביר כי הוראתו של האיש נובעת מרצונו להזהירו‪ .‬בוצעה כאן‬
‫בהצלחה פעולת דיבור עקיפה של אזהרה (‪ )Searle, 1975‬מכיוון שהתקיימו התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬המוען מאמין כי אירוע או מצב עניינים עתידי כלשהו יתרחש וכי הוא אינו בטובתו של הנמען‪.‬‬
‫האיש מאמין כי רכבת עשויה להיכנס לתחנה ולדרוס את כריסטופר הנמצא על הפסים‪.‬‬
‫‪ .2‬אין זה ברור הן למוען והן לנמען כי האירוע או מצב העניינים העתידי אכן יתרחש‪ .‬אין זה ברור‬
‫הן לאיש והן לכריסטופר כי הוא לא יספיק לזוז בזמן מהפסים‪.‬‬
‫‪ .3‬האזהרה נחשבת כהתחייבות כי האירוע או מצב העניינים העתידי אינו בטובתו של הנמען‪.‬‬
‫האזהרה נחשבת כהתחייבות לכך שאם לא יזוז כריסטופר מהפסים‪ ,‬נשקפת לו סכנה‪.‬‬
‫‪ 41.3‬תגובת כריסטופר; כריסטופר אינו מתייחס לכוח האילוקוציוני הישיר והעקיף ומוסיף‬
‫לקרוא לחיית המחמד שלו‪ .‬מהידע ההקשרי למבע ידוע כי כריסטופר אינו מזהה כי הרעש שהוא‬
‫שומע סביבו הוא של רכבות הנכנסות לתחנה וכי הוא עלול להידרס אם יישאר על הפסים‪ .‬רק‬
‫לאחר שהוא רואה כי הרכבת מתקרבת לתחנה‪ ,‬או אז הוא מזהה את הסכנה ומנסה לטפס בחזרה‬
‫אל הרציף‪ .‬לכן‪ ,‬ייתכן כי אי התייחסותו של כריסטופר לפעולות הדיבור של האיש אינה מכוונת‬
‫ונובעת מכך שלא שמע את דבריו בשל הרעש סביבו‪ .‬אולם‪ ,‬אפשרות זו אינה סבירה כל כך שכן יש‬
‫לזכור שזהו יומנו של כריסטופר ובו הוא מדווח על פעולות שהתרחשו‪ .‬לכן‪ ,‬לא סביר שהוא מדווח‬
‫על פעולה שלא שמע‪.‬‬
‫אפשרות נוספת שעשויה להסביר את אי התייחסותו של כריסטופר היא שמפאת ההתרגשות‬
‫שאחזה בו בשל המרדף אחר חיית המחמד שלו‪ ,‬הוא לא הקשיב לדברי האיש‪ .‬אפשרות זו פחות‬
‫סבירה אף היא שכן מסינגור עצמי של כריסטופר על התנהגותו‪ ,‬הוא מסביר כי אמנם יש לו קושי‬
‫להתמודד עם עומס גירויים‪ ,‬אך הוא משתדל לשים לב לכל‪:‬‬
‫‪"And when I am in a new place, because I see everything, it is like when a computer‬‬
‫‪is doing too many things at the same time and the central processor unit is blocked up‬‬
‫‪and there isn't space left to think about other things. And when I am in a new place‬‬
‫‪and there are lots of people there it is even harder because people are not like cows‬‬
‫‪98‬‬
‫‪and flowers and grass and they can talk to you and do things you don't expect, so you‬‬
‫‪have to notice everything that is in the place, and also you have to notice things that‬‬
‫‪might happen as well." (p. 177).‬‬
‫ואפשרות אחרת‪ ,‬סבירה מכולן‪ ,‬היא שאי התייחסותו של כריסטופר לפעולת הדיבור הישירה‬
‫והעקיפה של האיש אינה מכוונת‪ ,‬ונובעת מבעיית פיענוח‪ .‬שכן‪ ,‬מפעמים קודמות שבהן כריסטופר‬
‫גם כן אינו מגיב (‪ )29.11 ,11.2‬נראה כי כשהוא נתקל בבעיית פענוח‪ ,‬הוא נותר דומם‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי‬
‫גם במקרה זה נתקל כריסטופר בבעיית פענוח‪ ,‬אם כי לא ניתן לדעת איזה מהתכנים הוא התקשה‬
‫לפענח‪ ,‬הישיר‪ ,‬המשתמע או שניהם‪.‬‬
‫‪ 41.4‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר טיב מעשיו של כריסטופר‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [שאלה] בדבר התנהגותו מסכנת החיים של כריסטופר‪.‬‬
‫לאחר שגרר את כריסטופר חזרה אל הרציף‪ ,‬פונה האיש לכריסטופר ושואל שאלה ישירה תוך‬
‫שימוש בלשון הדיבור‪ .‬ידוע מההקשר כי ידוע לשואל שכריסטופר היה בסכנת חיים‪ ,‬כלומר אינו‬
‫"משחק"‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי יש לשאלתו של האיש משמעות עקיפה נוספת‪ .‬בנוסף‪ ,‬מהמשך השיחה‬
‫ביניהם נראה כי האיש מנסח את שאלתו בצורה ישירה יותר וללא שימוש בלשון הדיבור ושואל‬
‫מדוע התנהג כריסטופר בצורה מסכנת חיים‪.‬‬
‫‪ 41.5‬תגובת כריסטופר; כריסטופר אינו אומר דבר‪ .‬ייתכן שחוסר תגובתו זה נובע בדומה למבע‬
‫הקודם (‪ )30.2‬מכך שלא שמע את דברי האיש או שלא הקשיב להם משום שהיה נסער‪ .‬אך כאמור‬
‫אפשרויות אלה סבירות פחות משום שכריסטופר הוא המספר של הספר ולא סביר שהוא מתאר‬
‫פעולות של אחרים אם לא שמע אותן מלכתחילה‪ ,‬וכן הוא מעיד על עצמו שהוא שם לב לכל‬
‫במיוחד במקומות שהוא לא מכיר‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי גם במקרה זה‪ ,‬כבדוגמאות ‪ 11.2‬ו‪ ,29.11 -‬מעידה‬
‫שתיקתו על בעיית פענוח‪.‬‬
‫‪ 41.6‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר טיב מעשיו של כריסטופר‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [שאלה] בדבר התנהגותו מסכנת החיים של כריסטופר‪.‬‬
‫האיש לא קיבל תשובה לשאלתו הקודמת (‪ .)30.3‬הוא חוזר על שאלתו אך הפעם מנסח אותה‬
‫בצורה ישירה יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬אף הפעם הוא אינו מעוניין לקבל תשובה על מידע הידוע לו כבר‪.‬‬
‫הוא יודע כי כריסטופר ירד אל הפסים‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי יש לשאלתו משמעות עקיפה נוספת והיא‬
‫לקבל הסבר מדוע התנהג כריסטופר כפי שהתנהג‪.‬‬
‫‪ 41.7‬תגובת כריסטופר; הפעם מפענח כריסטופר כי הופנתה אליו שאלה‪ .‬אולם‪ ,‬הוא מתייחס אך‬
‫לתוכן הפרופוזיציוני הישיר ועונה כי חיפש את טובי ואף מציין כי זוהי חיית המחמד שלו‪ .‬אולם‪,‬‬
‫הוא אינו מסביר מדוע הסתכן כך ומכאן שסביר כי הוא אינו מזהה שהתנהג בצורה חריגה‬
‫ומסוכנת ולכן אינו מבין כי עליו לתת על כך הסבר‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫ניתוח התרגום‪:‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ Get out of there, for fuck's sake,‬היי‪ ,‬משוגע‪ ,‬צא משם‪)30.1( ,‬‬
‫‪ What the fuck do you think you were‬תגיד‪ ,‬אתה נפלת על הראש או מה? (‪)30.3‬‬
‫?‪playing at‬‬
‫במבעים ‪ 30.1‬ו‪ 30.3 -‬ישנה הזחה כתוצאה מאי ההעברה של העירוב המשלבי‪ .‬ב‪ 30.1 -‬קורא האיש‬
‫בכעס לכריסטופר לזוז מפסי הרכבת ומוסיף ביטוי מלשון הדיבור‪ ."for fuck's sake":‬בתרגום‬
‫הוחלף הביטוי בפנייה‪" :‬היי‪ ,‬משוגע"‪ .‬הזחה זו היא משמעותית שכן במקור הביטוי הוא קריאה‬
‫כללית המעצימה את הבעת הכעס והוא אינו מתייחס אל כריסטופר ישירות‪ .‬בתרגום לעומת זאת‪,‬‬
‫הפנייה מתארת את התנהגותו של כריסטופר ומציגה אותו כלא שפוי‪ ,‬ולכך יש השלכות לא נעימות‬
‫בעיקר בהקשר של התנהגותו החריגה של כריסטופר‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬שואל האיש את כריסטופר למעשיו תוך שימוש בביטוי מלשון הדיבור (‪ .)30.3‬בתרגום‬
‫נבחר אמנם גם כן ביטוי מלשון הדיבור‪ ,‬אך כזה המרוכך הרבה יותר‪" :‬תגיד‪ ,‬אתה נפלת על‬
‫הראש או מה"‪ .‬בשני המקרים משמעות המבע היא שאלה בדבר התנהגותו מסכנת החיים של‬
‫כריסטופר‪ .‬עם זאת‪ ,‬הביטוי "‪ "what the fuck‬במקור מהדהד את הביטוי שהוזכר קודם ‪"for‬‬
‫"‪ )30.1( fuck sake‬ומביע את כעסו של הדובר על כריסטופר‪ .‬בתרגום לעומת זאת‪ ,‬הביטוי "נפלת‬
‫על הראש" אמנם אינו חוזר מילולית על המבע הקודם "משוגע"‪ ,‬אך הוא משמר את רוח הדברים‬
‫ומחזק את הצגתו של כריסטופר כלא נורמלי‪.‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫?‪ What were you doing‬למה ירדת לשם? (‪)30.5‬‬
‫ב‪ 30.5 -‬הוזחה שאלת האיש לחלוטין‪ .‬במקור שואל האיש שאלה כללית על מעשיו של כריסטופר‪.‬‬
‫בתרגום השאלה מפורטת יותר והאיש שואל על פעולה מסוימת שביצע כריסטופר‪ .‬הזחה זו‬
‫משמעותית שכן היא מנהירה את התוכן הפרופוזיציוני בכך שהיא מציינת את הפעולה שביצע‬
‫כריסטופר ומכוונת לתשובה שתסביר מדוע פעל כך‪ .‬הזחה זו דומה להנהרת הפועל המדווח על‬
‫פעולת הדיבור שבוצעה בדוגמאות של המרת הפועל "‪ "said‬בפועל "שאל"‪ .‬גם כאן תורמת‬
‫ההנהרה בתרגום לפיענוחה של פעולת הדיבור‪ ,‬שהוא כידוע אחד מקשייו של כריסטופר‪ ,‬ובתורה‬
‫מסווה פן זה של לקותו‪.‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ I was finding Toby. He's my pet rat.‬מצאתי את טובי‪ .‬הוא החולדה שלי (‪)30.6‬‬
‫‪100‬‬
.‫ החולדה של כריסטופר‬,‫“ הוא הנהרה ריגושית לזהותו של טובי‬pet” ‫ שם העצם‬,‫ במקור‬30.6 -‫ב‬
‫הנהרה ריגושית זו מעידה על כשירות פרגמטית של כריסטופר למתן לגיטימציה ולהסבר מדוע‬
.‫ הוא רצה להציל את חיית המחמד שלו‬,‫הסתכן כך‬
‫ כשירותו‬,‫ בעקבות זאת‬.‫בתרגום הושמט שם עצם זה והריגושיות שישנה במקור אינה מועברת‬
.‫הפרגמטית של כריסטופר למתן הסבר ולגיטימציה להתנהגותו מודגשת פחות‬
‫ הוא מעוניין לדעת כיצד עליו‬.‫) מגיע כריסטופר לתחנת הרכבת בצומת וילסדן‬31( ‫בדוגמה הבאה‬
:‫ הוא פונה למוכר בדוכן עיתונים ומבקש הנחיות‬.‫להגיע משם לכתובתה של אמו‬
(31)
31.1 So I went up in the little shop and I said, "Where is 451C Chapter Road, London
NW2 5NG?"
31.2 And he picked up a little book and handed it to me and said, "Two ninety five."
And the book was called LONDON AZ Street Atlas and Index, Geographer's A-Z
Map Company, 31.3 and I opened it up and it was lots of maps.
31.4 And the man in the little shop said, "Are you going to buy it or not?"
31.5 And I said, "I don't know."
31.6 And he said, "Well, you can get your dirty fingers off it if you don't mind," and he
took it back from me.
31.7 And I said, "Where is 451C Chapter Road, London NW2 5NG?"
31.8 And he said "You can either buy the A to Z or you can hop it. I'm not a walking
encyclopedia."
31.9 And I said, "Is that the A to Z?" and I pointed at the book
31.10 And he said, "No, it's a sodding crocodile."
31.11 And I said, "Is that the A to Z?" because it wasn't a crocodile and I thought I had
heard wrongly because of his accent.
31.12 And he said, "Yes, it’s the A to Z."
31.13 And I said, "Can I buy it?"
31.14 And he didn't say anything.
31.15 And I said, "Can I buy it?"
31.16 And he said, "Two pounds ninety five, but you're giving me the money first. I'm
not having you scarpering," 31.17 and then I realized that he meant £2.95 when he
said two ninety-five (pp. 228-229).
101
‫(‪)42‬‬
‫‪ 42.2‬אז הלכתי לאיש בחנות הקטנה ושאלתי‪" ,‬איפה זה רחוב צ'פטר ‪ ,451/3‬לונדון ‪"?NW2 5NG‬‬
‫‪ 42.3‬והוא הרים ספר קטן והושיט לי אותו ואמר‪" ,‬שתיים תשעים וחמש‪ 42.4 ".‬והספר נקרא‬
‫"אטלס הרחובות של לונדון לפי סדר אלפביתי של חברת אינדקס גיאוגרפיה למפות רחובות"‪,‬‬
‫ופתחתי את הספר והיו בו המון מפות‪.‬‬
‫‪ 42.5‬והאיש בחנות הקטנה אמר‪" ,‬אתה הולך לקנות אותו או לא?"‬
‫‪ 42.6‬ואני אמרתי‪" ,‬לא יודע‪".‬‬
‫‪ 42.7‬והוא אמר‪" ,‬אז אם לא אכפת לך‪ ,‬תוריד ממנו את האצבעות המלוכלכות שלך‪ ",‬ולקח אותו‬
‫ממני‪.‬‬
‫‪ 42.8‬ואני שאלתי‪ " ,‬איפה זה רחוב צ'פטר ‪ ,451/3‬לונדון ‪"?NW2 5NG‬‬
‫‪ 42.9‬והוא אמר‪" ,‬או שתקנה את אטלס הרחובות או שתתחפף מפה‪ .‬אני לא אנציקלופדיה‬
‫מהלכת‪".‬‬
‫‪ 42.:‬ואני אמרתי‪" ,‬זה אטלס רחובות?"‬
‫‪ 42.21‬והוא אמר‪" ,‬לא‪ ,‬זה פיל מעופף‪".‬‬
‫‪ 42.22‬ואני אמרתי‪" ,‬זה אטלס רחובות?" כי זה לא היה פיל וחשבתי שאולי שמעתי לא טוב בגלל‬
‫המבטא שלו‪.‬‬
‫‪ 42.23‬והוא אמר‪" ,‬כן‪ ,‬זה אטלס רחובות‪".‬‬
‫‪ 42.24‬ואני שאלתי‪" ,‬אני יכול לקנות אותו?"‬
‫‪ 42.25‬הוא לא אמר כלום‪.‬‬
‫‪ 42.26‬ואני שאלתי‪" ,‬אני יכול לקנות אותו?"‬
‫‪ 42.27‬והוא אמר‪" ,‬שני פאונד תשעים וחמש‪ ,‬אבל קודם כול אתה נותן לי את הכסף‪ .‬אני לא רוצה‬
‫שתברח לי עם זה‪ 42.28 ".‬ואז הבנתי שכשהוא אמר לי "שתיים תשעים וחמש" הוא התכוון ל‪2-‬‬
‫פאונד ו‪ 95-‬פני (עמ' ‪.)211-210‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 42.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר מיקומה של הכתובת‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [שאלה] בדבר הוראות ההגעה לכתובת זו‪.‬‬
‫כריסטופר מגלה כשירות פרגמטית בביצוע פעולת דיבור ישירה של שאלה שלה שני תכנים‬
‫פרופוזיציוניים‪ ,‬ישיר ומשתמע‪.‬‬
‫‪ 42.3‬כוח אילוקוציוני ישיר; קביעה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [קביעה] בדבר מחיר הספר‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף‪ :‬דרישה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [דרישה] לתשלום‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; הצעה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע בעל מספר רכיבים; [הצעה] לרכישת הספר‪.‬‬
‫‪102‬‬
‫המוכר מפענח את שאלתו הישירה והעקיפה של כריסטופר ובתגובה מושיט לו ספר בשם אטלס‬
‫הרחובות‪ ,‬ששמו מרמז כי הוא מכיל את התשובה לשאלתו‪ .‬במקביל להושטת הספר הוא נוקב‬
‫במחירו‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא קביעה‪ .‬המוכר נשאל לגבי כתובת מסויימת והושיט ספר העוסק‬
‫במיפוי הרחובות בלונדון‪ .‬בסיטואציה של קניה ומכירה‪ ,‬הושטת ספר מסוים ללקוח תוך נקיבה‬
‫במספר מסוים מתפרשת כהצעה למכירה או כדרישה לתשלום‪ .‬המספרים הנאמרים בהקשר שכזה‬
‫יתייחסו לרוב למחיר הספר‪ .‬לכן יש להניח כי המוכר אינו מעוניין לומר מספרים בעלמא אלא הוא‬
‫מעוניין לבצע פעולות דיבור נוספות‪ .‬הוא מבצע בהצלחה שתי פעולות דיבור עקיפות‪ :‬דרישה‬
‫לתשלום עבור הספר והצעת הספר למכירה‪ ,‬על ידי הושטתו ונקיבה במחירו‪.‬‬
‫‪ 42.4‬תגובת כריסטופר; כריסטופר לוקח מהמוכר את הספר שהושיט לו‪ ,‬אך אינו אומר דבר‪ .‬ידוע‬
‫מסיום השיחה ביניהם כי רק בתום חילופי הדברים כריסטופר הבין כי המספר שבו נקב המוכר‬
‫הוא מחירו של הספר‪ .‬מכאן ניתן להסיק כי בשלב זה כריסטופר לא פיענח את התוכן‬
‫הפרופוזיציוני הישיר‪ ,‬ואינו יודע כי המספרים שאמר המוכר מתייחסים למחיר הספר‪ .‬מכאן שלא‬
‫יכול היה להמשיך ולפענח את הכוחות האילוקוציוניים העקיפים והתכנים הפרופוזיציוניים‬
‫המשתמעים‪ :‬דרישה לתשלום והצעה למכירת הספר‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬כריסטופר לא יכול היה לקשר‬
‫בין הספר המוצע למכירה ובין השאלה ששאל‪ ,‬ולהסיק כי הספר מכיל את התשובה לשאלתו‪ .‬זוהי‬
‫אף נקודה מעניינת כי שם הספר מרמז על תוכנו‪ ,‬ואף כי כריסטופר לא זיהה כי הספר מוצע‬
‫למכירה‪ ,‬עדיין יכול היה לזהות כי הוא מכיל את המידע שעליו שאל‪ ,‬ולא נראה כי הבין זאת‪.‬‬
‫‪ 42.5‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [ישיר] בדבר רכישת הספר‪.‬‬
‫כריסטופר לא התייחס לדרישת התשלום שלו ולהצעתו ולכן המוכר מפנה לכריסטופר שאלה‬
‫ישירה על מנת לדעת מה החליט‪.‬‬
‫‪ 42.6‬תגובת כריסטופר; כריסטופר לא פיענח את הכוחות האילוקוציוניים העקיפים והתכנים‬
‫הפרופוזיציוניים המשתמעים‪ ,‬הוא אינו יודע כי המספרים שאומר המוכר הם מחירו של הספר‬
‫ומכאן שזוהי דרישה לתשלום כי הספר מוצע למכירה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא אינו מזהה כי הספר המושט לו‬
‫מכיל את התשובה לשאלתו‪ .‬לכן‪ ,‬הוא אינו מקשר בין שאלתו הישירה של המוכר‪ ,‬אם ברצונו‬
‫לקנות את הספר‪ ,‬ובין שאלתו הראשונית שלו עצמו (‪ ,)31.1‬היכן הכתובת שהוא מחפש‪ .‬הוא עונה‬
‫כי אינו יודע אם ברצונו לקנות את הספר‪ .‬תשובתו אינה צפויה שכן הוא קיבל מענה לשאלתו‬
‫בדמות הספר המושט לו ועליו רק להחליט אם לרכשו‪ .‬כלומר‪ ,‬אין מקום לאי החלטה‪ ,‬עליו לדעת‬
‫אם הוא מעוניין או לא‪.‬‬
‫‪ 42.7‬כוח אילוקוציוני ישיר; הוראה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [הוראה] להניח את הספר‪.‬‬
‫המוכר מפרש את תגובתו של כריסטופר כסירוב לקנות את הספר‪ .‬הוא אינו מעוניין לתת‬
‫לכריסטופר לקבל את המידע שעליו שאל ללא תמורה‪ .‬לכן‪ ,‬הוא מורה לכריסטופר בכעס תוך‬
‫שימוש בלשון דיבור‪ ,‬ל"הוריד" את ידיו ה"מלוכלכות" מהספר‪ .‬הוא אף לא מחכה שכריסטופר‬
‫‪103‬‬
‫יעשה זאת‪ ,‬אלא לוקח ממנו בעצמו את הספר‪ .‬המוכר אף מעמיד פנים שהוא מרכך את הפגיעה‬
‫בכריסטופר באמצעות הביטוי "‪ ,"if you don't mind‬אך זהו שימוש אירוני‪ .‬כריסטופר כמובן‬
‫אינו מבין זאת והדבר תואם את אחד המאפיינים הקליניים של התסמונת‪ ,‬לפיו הלוקים באספרגר‬
‫מתקשים בפענוח אירוניה‪ ,‬דימויים ומטאפורות )‪ .)Happé, 1991‬כריסטופר אמנם אינו מזכיר‬
‫קושי בפיענוח אירוניה בסינגור העצמי שלו‪ ,‬אך הוא כן מעיד על קשייו להבין‪ :‬הומור (דוגמה ‪)2‬‬
‫בשל הבלבול הנגרם לו כשהוא מנסה לחשוב במקביל על דו המשמעות של הבדיחה; ואנשים‪ ,‬בשל‬
‫נטייתם להשתמש במטאפורות היוצרות אצלו בלבול כשהוא מנסה לפענח את המשמעות‬
‫המילולית ביחס למושאלת (דוגמה ‪.)6‬‬
‫‪ 42.8‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר מיקומה של הכתובת‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [שאלה] בדבר הוראות ההגעה לכתובת זו‪.‬‬
‫כריסטופר חוזר במדויק על שאלתו הראשונה (‪ .)31.1‬סביר כי כריסטופר עושה זאת משום שלא‬
‫פיענח הן את התוכן הפרופוזיציוני המשתמע ההתחלתי של המוכר (‪ )31.2‬שענה לשאלתו‪ ,‬והן את‬
‫תשובתו האירונית והפוגענית של המוכר המכילה את הביטוי המחמיר "‪.)31.6( "dirty hands‬‬
‫חיזוק לכך אף ניתן לראות בדוגמאות קודמות (‪ 26.3‬ו‪ .)29.3-‬בדוגמאות אלו כריסטופר מפנה את‬
‫אותה השאלה ללא שינוי מכיוון שלא פיענח את התוכן הפרופוזיציוני ו‪/‬או הניח כי לא קיבל מענה‬
‫לשאלתו‪.‬‬
‫‪ 42.9‬תגובת המוכר; המוכר כועס שכן כריסטופר חזר שוב על השאלה שעליה כבר ענה לו‪ .‬הוא‬
‫משתמש בלשון הדיבור‪ ,‬שייתכן כי היא הסוציולקט היחידי שלו‪ ,‬ואומר לכריסטופר כי הוא יכול‬
‫לקנות את הספר או "לקפוץ"‪ ,‬ומוסיף כי אינו "אנציקלופדיה מהלכת"‪ .‬כשהוא מדבר על הספר‬
‫הוא מכנה אותו בקיצור ”‪.“A to Z‬‬
‫‪ 42.:‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר אטלס הרחובות‪.‬‬
‫כריסטופר מתייחס אך לרכיב אחד מהתוכן הפרופוזיציוני של דברי המוכר‪ ,‬שם הספר‪ ,‬ושואל אם‬
‫הספר שהוא מחזיק הוא ה‪ .“A to Z”-‬כלומר‪ ,‬כריסטופר איתר כי ישנו פער שעליו למלא על מנת‬
‫לפענח את משמעות המוען‪ .‬הוא זיהה כי אינו יודע על איזה ספר מדבר המוכר ומשער כי ייתכן‬
‫שזהו הספר שאותו הוא מחזיק‪ .‬שאלתו של כריסטופר היא בלתי צפויה שכן מצופה ממנו לדעת כי‬
‫שם הספר שבו נוקב המוכר הוא למעשה כותר חלקי של הספר שאותו הוא מחזיק‪ ,‬ולכן הכוונה‬
‫היא לאותו הספר‪.‬‬
‫‪ 42.21‬כוח אילוקוציוני ישיר; קביעה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [קביעה] בדבר הספר‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [קביעה] כי זהו הספר‪.‬‬
‫המוכר סבור כי שאלתו של כריסטופר מפרה במכוון את כלל הכמות‪ ,‬שכן הוא שואל על מידע‬
‫שכבר ניתן לו‪ .‬לכן‪ ,‬הוא עונה באירוניה כי הספר הוא למעשה ”‪ .“sodding crocodile‬מכיוון‬
‫‪104‬‬
‫שתשובתו מפרה במכוון את כלל האיכות‪ ,‬סביר כי הוא מעוניין להעביר משמעות עקיפה‪ .‬במקרה‬
‫זה הוא מאשש את התשובה לשאלתו של כריסטופר‪.‬‬
‫‪ 42.22‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] אם זהו אטלס הרחובות‪.‬‬
‫כריסטופר חוזר שוב על שאלתו הקודמת (‪ .)31.9‬הוא מסנגר על עצמו ומוסיף כי עשה זאת משתי‬
‫סיבות‪ ,‬האחת‪ :‬הוא יודע כי ספר אינו קרוקודיל‪ ,‬והשניה‪ ,‬הוא חשב שלא שמע טוב בשל מבטאו‬
‫של המוכר‪ .‬מהסינגור העצמי של כריסטופר עולה כי הוא זיהה הפרה של כלל האיכות‪ ,‬ספר אינו‬
‫קרוקודיל‪ .‬הוא סבור כי ייתכן שאין זו הפרה של כלל האיכות אלא פשוט אי הבנה הנובעת מכך‬
‫שלא שמע טוב‪ .‬כלומר‪ ,‬כריסטופר אינו מעלה על הדעת כי ההפרה עשויה להיות מכוונת‪ .‬לכן‪ ,‬הוא‬
‫אינו מזהה כי זהו האות לחיפוש אחר משמעות מוען עקיפה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לפי הדפוס שראינו קודם‬
‫(דוגמאות ‪ ,)31.7 ,29.3 26.3‬כריסטופר חוזר במדויק על שאלה‪ ,‬כשהוא נתקל בבעיית פענוח‪ .‬לכן‪,‬‬
‫סביר כי לא פיענח את התוכן הפרופוזיציוני המשתמע של המוכר‪ ,‬והוא חוזר על שאלתו כדי לקבל‬
‫תשובה‪.‬‬
‫‪ 42.23‬כוח אילוקוציוני ישיר; קביעה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [קביעה] כי זהו הספר‪.‬‬
‫לאחר שכריסטופר מפנה שוב את אותה השאלה‪ ,‬מבין המוכר כי ככל הנראה כריסטופר התכוון‬
‫ברצינות לשאלתו הקודמת (‪ ,)31.9‬וכי לא פיענח את תשובתו העקיפה (‪ .)31.11‬לכן‪ ,‬המוכר עונה‬
‫הפעם תשובה ישירה ומאשר כי זהו אותו הספר‪.‬‬
‫‪ 42.24‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר רכישת הספר‪.‬‬
‫כריסטופר מפענח את התוכן הפרופוזיציוני הישיר של המוכר‪ ,‬ומזהה כי זהו הספר המכיל את‬
‫התשובה לשאלתו‪ .‬כעת‪ ,‬הוא שואל אם ניתן לקנות את הספר‪ .‬שאלתו מחזקת את ההנחה כי‬
‫בתחילת השיחה ביניהם‪ ,‬לא זיהה כריסטופר כי הספר מוצע למכירה‪.‬‬
‫‪ 42.25‬תגובת המוכר; אינו אומר דבר‪ .‬ככל הנראה הוא המום משאלתו של כריסטופר המצביעה‬
‫על כך שלא פיענח את הן את דרישת התשלום והן את הצעתו הראשונית למכור את הספר‪.‬‬
‫‪ 42.26‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר רכישת הספר‪.‬‬
‫כריסטופר חוזר שוב על שאלתו הקודמת (‪ .)31.13‬חזרתו מצביעה על דפוס שכבר ראינו קודם‬
‫(‪ )31.11 ,31.7 ,29.3‬ובכל המקרים היא מעידה על בעיית פענוח‪ .‬לכן‪ ,‬נראה כי גם במקרה זה לא‬
‫פיענח כריסטופר כי התשובה לשאלה זו ניתנה עוד בתחילתה של השיחה ביניהם‪ .‬מכיוון שכך‪,‬‬
‫בשלב זה הוא אינו יכול להסיק משתיקתו של המוכר כי שאלתו אינה צפויה‪.‬‬
‫‪ 42.27‬כוח אילוקוציוני ישיר; קביעה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני בעל שני רכיבים; [קביעה] בדבר מחיר הספר‪,‬ובדבר עיתוי התשלום‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫המוכר מבצע פעולת דיבור ישירה של קביעה‪ .‬הפעם הוא מציין את סוג המטבע כשהוא נוקב‬
‫במחיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא אינו מעוניין לחזור למצב שבו כריסטופר מעיין בספר מבלי לדעת אם יש‬
‫בכוונתו לקנותו‪ ,‬ולכן מציין בפירוש כי על כריסטופר לשלם קודם‪.‬‬
‫‪ 42.28‬תגובת כריסטופר; כריסטופר מתייחס רק לרכיב תוכן אחד מהתוכן הפרופוזיציוני ומציין‬
‫כי רק כעת הבין שהמספר שנקב בו המוכר בתחילת השיחה מתייחס למחיר הספר‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ I said‬אני שאלתי (‪)31.15 ,31.13 ,31.7 ,31.1‬‬
‫במבעים ‪ 31.13 ,31.7 ,31.1‬ו‪ ,31.15 -‬מופיעות אותן ההזחות שראינו בדוגמאות‪,22 ,21 ,17 ,16 ,10 ,‬‬
‫‪ 28 ,27 ,26 ,25 ,24‬ו‪ ,29 -‬ועיקרן‪ :‬הנהרת הפועל המדווח על פעולת הדיבור שבוצעה‪ ,‬וכתוצאה מכך‬
‫מונהרת בתורה הפעולה עצמה; והזחה לפועל ביצועי אחר שיוצרת קישוריות מקובלת יותר‪.‬‬
‫הזחות אלו חוזרות לאורך הספר ועל משמעותן המורחבת עמדתי בדיון בדוגמה ‪.10‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪" LONDON AZ Street Atlas and Index,‬אטלס הרחובות של לונדון לפי סדר אלפביתי‬
‫‪ Geographer's A-Z Map Company‬של חברת אינדקס גיאוגרפיה למפות רחובות"‬
‫(‪.)31.2‬‬
‫‪ A to Z‬אטלס רחובות (‪)31.12 ,31.11 ,31.9 ,31.8‬‬
‫במבע ‪ 31.2‬מוזכר במקור שם הספר במלואו‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬במבעים ‪ 31.11 ,31.9 ,31.8‬ו‪ 31.12 -‬הוא‬
‫מקוצר לצירוף הבא‪ ."A to Z" :‬גם בתרגום מקוצר שם הספר‪ ,‬אולם לצורך הקיצור נבחר חלק‬
‫אחר מהשם‪" :‬אטלס רחובות"‪ .‬הזחה זו גורמת לכך שבתרגום שם הספר עמום פחות ואף מרמז‬
‫על תוכנו של הספר‪ .‬ייתכן שבדומה לדוגמאות ‪ 19.2‬ו‪ ,24.12 -‬בעיית הפענוח של הכוונות העקיפות‪,‬‬
‫נובעת מליקוי בפיענוח קישוריות אצל כריסטופר‪ .‬כאמור‪ ,‬אחד הקשיים של הלוקים בהפרעות על‬
‫הרצף האוטיסטי הוא גמישות מחשבתית מוגבלת וקושי בשימוש בהיקשים והיסקים בהקשרים‬
‫חברתיים (‪ .)Wing & Gould, 1979‬במקרה זה כריסטופר אינו מקשר בין המידע שעליו שאל את‬
‫המוכר קודם לכן‪ ,‬מיקום הכתובת שאליה הוא מעוניין להגיע‪ ,‬ובין המידע שהמוכר מסר לו‪,‬‬
‫שהתשובה לשאלותיך נמצאת בספר זה‪ .‬לכן‪ ,‬הקושי של כריסטופר לזהות כי זהו הספר שאותו‬
‫הוא צריך‪ ,‬נתפס בתרגום כפחות צפוי מהמקור‪.‬‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ and then I realized that he meant £2.95‬ואז הבנתי שכשהוא אמר לי "שתיים תשעים‬
‫‪106‬‬
‫‪ when he said two ninety-five.‬וחמש" הוא התכוון ל‪ 2-‬פאונד ו‪ 95-‬פני (‪.)31.17‬‬
‫במבע ‪ 31.17‬במקור ובתרגום חוזר כריסטופר על מחיר הספר ומציין כי סוג המטבע הוא פאונד‪.‬‬
‫בתרגום‪ ,‬ישנה הוספה של שם העצם "פני" ובכך ישנה הרחבה נוספת על ערך הספר‪ .‬הוספה זו היא‬
‫הנהרה נוספת הנאמרת על ידי כריסטופר ולכן מציגה אותו כלקוי יותר שכן הוא מוסר מידע עודף‬
‫שאותו ניתן להבין מההקשר‪.‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ ,)32‬מנהלים כריסטופר ואמו שיחה‪ .‬כריסטופר מכביר שאלות ובשלב מסוים אמו‬
‫אינה מעוניינת להמשיך את השיחה והיא מבקשת ממנו שיהיה בשקט‪:‬‬
‫)‪(32‬‬
‫"‪32.1 "Now I need you to be quiet for a while.‬‬
‫"?‪32.2 And I said, "How long do you want me to be quiet for‬‬
‫‪And she said, "Jesus." And then she said, "Half an hour, Christopher. I need you to be‬‬
‫‪quiet for half an hour" (p. 253).‬‬
‫(‪)43‬‬
‫‪" 43.2‬אני צריכה שתהיה עכשיו קצת בשקט‪".‬‬
‫‪ 43.3‬ואני אמרתי‪" ,‬כמה זמן את צריכה שאני אהיה עכשיו בשקט?"‬
‫והיא אמרה‪" ,‬אלוהים אדירים‪ ".‬ואחר כך הוסיפה‪" ,‬חצי שעה‪ ,‬כריסטופר‪ .‬אני צריכה שתהיה‬
‫בשקט חצי שעה" (עמ' ‪.)232‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 43.2‬כוח אילוקוציוני ישיר‪ :‬קביעה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [קביעה] בדבר צורך בשקט‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; בקשה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [בקשה] לשקט‪.‬‬
‫פעולת הדיבור הישירה היא קביעה בדבר הצורך בשקט מצד הנמען‪ .‬אמו של כריסטופר אינה‬
‫מעוניינת אך ליידע את כריסטופר בצורך הנוכחי שלה בשקט (מידע רקע עובדתי)‪ ,‬אלא היא‬
‫מעוניינת לזכות בשקט‪ .‬כלומר‪ ,‬בקביעתה היא מעוניינת לבצע פעולת דיבור עקיפה‪ .‬בוצעה כאן‬
‫בהצלחה פעולת דיבור עקיפה של בקשה‪ ,‬מכיוון שהתקיימו התנאים הבאים (‪:)Searle, 1975‬‬
‫‪ .1‬ישנה פעולה עתידית מצד הנמען‪ .‬כריסטופר יהיה בשקט‪.‬‬
‫‪ .2‬הנמען מסוגל לבצע את הפעולה והמוען מאמין כי הנמען מסוגל לבצע את הפעולה‪.‬‬
‫כריסטופר מסוגל להיות בשקט‪ ,‬ואמו מאמינה כי הוא מסוגל לכך‪.‬‬
‫‪ .3‬אין זה ברור למוען ולנמען כי הנמען יבצע את הפעולה בזמן זה על דעת עצמו‪ .‬אין זה ברור לאמו‬
‫של כריסטופר ולכריסטופר כי הוא יהיה בשקט באותה העת על דעת עצמו‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫כלומר‪ ,‬אמו של כריסטופר מעוניית כי קביעתה תתפרש כבקשה עקיפה לשקט מצד הנמען‪.‬‬
‫‪ 43.3‬תגובת כריסטופר; משאלתו של כריסטופר עולה כי הוא פיענח את הכוח האילוקוציוני‬
‫העקיף והתוכן הפרופוזיציוני המשתמע של הבקשה לשקט מצידו‪ .‬אולם‪ ,‬הוא אינו מפענח את‬
‫תוכן הבקשה במלואו‪ .‬במקרה זה‪ ,‬כריסטופר זיהה את משמעות המבע העקיפה (בקשה לשקט)‪,‬‬
‫אך ישנו פער שעליו למלא כדי לעבור ממשמעות המבע למשמעות הדובר‪ .‬כדי לגשר על הפער‪ ,‬ניתן‬
‫להיעזר בידע הקשרי מטא‪-‬לשוני רדוד ( ‪Dascal and Weizman, 1987; Weizman and Dascal,‬‬
‫‪ ,)1991‬שהאם משתמשת בביטוי שפירושו להיות בשקט ולא להפריע‪ .‬משאלתו של כריסטופר‬
‫(‪ )32.2‬עולה כי הוא לא הבין את הביטוי ”‪ “for a while‬ולכן לא הבין את משמעות הדובר‬
‫במלואה‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא לא זיהה שישנו פער שעליו למלא על מנת לפענח את משמעות הדובר ולכן‬
‫אינו מחפש רמזים הקשריים שיסייעו לו לגשר על פער זה‪ .‬תחת זאת‪ ,‬הוא מוצא כי הבקשה אינה‬
‫בהירה דיה ולכן מוסיף ומקשה עד מתי עליו להיות בשקט‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ Now I need you to be quiet for a while.‬אני צריכה שתהיה עכשיו קצת בשקט‪)31.1( .‬‬
‫‪ How long do you want me to be quiet‬כמה זמן את צריכה שאני אהיה עכשיו בשקט?‬
‫?‪.)32.2( for‬‬
‫ב‪ 32.2-‬ישנה הזחה בתרגום הפועל‪ .‬במקור הפועל הוא ”‪ “want‬ואילו בתרגום הפועל הוא‬
‫"צריכה"‪ .‬בתרגום למעשה חוזר כריסטופר על הפועל שבו השתמשה אמו בבקשתה (‪ )32.1‬בעוד‬
‫שבמקור משתמש כריסטופר בפועל אחר‪ .‬להזחה זו בתרגום יכולה להיות משמעות באפיון לקותו‬
‫של הילד‪ ,‬כמי שאוצר המילים שלו אינו מגוון והוא נוטה לחזור על מילים‪ ,‬או כמי שנוטה‬
‫להשתמש בניסוח שהפנו אליו‪ .‬דהיינו‪ ,‬לקותו בולטת יותר בתרגום‪.‬‬
‫בתרגום באותו המבע (‪ ,)32.2‬ישנה אף הוספה של תואר הפועל "עכשיו"‪ .‬תוספת זו מציגה את‬
‫כריסטופר כבעל דיבור עילג ובכך עשויה להתפרש כמדגישה פן בלקותו שאינו נמצא במקור‪.‬‬
‫בדוגמה הבאה (‪ )33‬עושים כריסטופר ואמו את דרכם מלונדון לסווינדון‪ .‬כריסטופר היה אמור‬
‫להיבחן ברמה מוגברת במתטיקה‪ ,‬ועשו עבורו סידור מיוחד שכן הוא היחיד מבית ספרו הניגש‬
‫למבחן זה‪ .‬כשהגיע כריסטופר ללונדון‪ ,‬דיברה אמו עם המנהלת וביטלה את המבחן‪ .‬כעת כשהם‬
‫חוזרים לסווינדון כריסטופר מעוניין לגשת למבחן בכל זאת‪:‬‬
‫)‪(33‬‬
‫‪33.1 And I asked Mother if I could do my Maths A level the next day.‬‬
‫”‪33.2 And she said, “I’m sorry, Christopher.‬‬
‫‪108‬‬
‫‪33.3 And I said, “Can I do my Maths A level?” (p. 254).‬‬
‫(‪)44‬‬
‫‪ 44.2‬ואז שאלתי את אמא אם אני יכול לעשות מחר את המבחן שלי במתמיטיקה‪.‬‬
‫‪ 44.3‬והיא אמרה‪" ,‬כריסטופר‪ ,‬אני מצטערת‪".‬‬
‫‪ 44.4‬ואני שאלתי‪" ,‬אני יכול לעשות את המבחן במתמטיקה?" (עמ' ‪.)233‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 44.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; שאלה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [שאלה] בדבר יכולתו של כריסטופר לגשת למבחן‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; בקשה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [בקשה] לגשת למבחן‪.‬‬
‫כריסטופר מבצע פעולת דיבור ישירה של שאלה אם יוכל לגשת למבחן למחרת‪ .‬למעשה כריסטופר‬
‫חזר מלונדון לעירו וטכנית הוא יכול לגשת למבחן‪ .‬לכן‪ ,‬סביר כי הוא מעוניין ששאלתו הישירה‬
‫תתפרש כבקשה עקיפה לקבל רשות לגשת למבחן‪.‬‬
‫‪ 44.3‬כוח אילוקוציוני ישיר; התנצלות‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [התנצלות] והבעת צער בפני כריסטופר‪.‬‬
‫כוח אילוקוציוני עקיף; סירוב‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע; [סירוב] להיענות לבקשתו‪.‬‬
‫אמו של כריסטופר מבצעת פעולת דיבור ישירה של התנצלות‪ .‬היא מפרה במכוון את כלל הכמות‬
‫(‪ ,)Grice, 1975‬נותנת מעט מדי מידע ביחס לשאלה שנשאלה‪ ,‬ולכן סביר כי בהתנצלות היא‬
‫מעוניינת בעקיפין לבצע פעולת דיבור נוספת‪ .‬הידע ההקשרי למבע הוא שהמבחן בוטל‪ .‬לכן‪ ,‬תגובה‬
‫רלוונטית לשאלתו הישירה של כריסטופר היא תשובה שלילית‪ ,‬ותגובה רלוונטית לבקשתו‬
‫העקיפה היא סירוב‪ .‬התוכן הפרופוזיציוני של האם אינו כזה ומכאן שלהתנצלותה משמעות‬
‫עקיפה של סירוב לבקשתו של כריסטופר‪.‬‬
‫‪ 44.4‬תגובת כריסטופר; כריסטופר אינו מתייחס לכוח האילוקוציוני הישיר והעקיף וחוזר על‬
‫שאלתו הקודמת (‪ )33.1‬ללא שינוי‪ .‬סביר כי התעלמותו אינה מכוונת ונובעת מבעיית פענוח שכן‬
‫חזרתו היא תופעה החוזרת על עצמה בכמה וכמה דוגמאות (‪ ,31.11 ,31.7 ,29.3 ,26.3‬ו‪.)31.15 -‬‬
‫כלומר‪ ,‬זהו דפוס של כריסטופר המצביע על בעיית פענוח‪ .‬כריסטופר אינו מזהה כי קיבל מענה‬
‫לשאלתו‪ ,‬ולכן חוזר עליה‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫‪ And I said‬ואני שאלתי (‪)33.3‬‬
‫ב‪ 33.3 -‬מופיעות אותן ההזחות שראינו בדוגמאות‪ 28 ,27 ,26 ,25 ,24 ,22 ,21 ,17 ,16 ,10 ,‬ו‪,29-‬‬
‫ועיקרן‪ :‬הנהרת הפועל המדווח על פעולת הדיבור שבוצעה‪ ,‬וכתוצאה מכך מונהרת בתורה הפעולה‬
‫‪109‬‬
‫עצמה; והזחה לפועל ביצועי אחר שיוצרת קישוריות מקובלת יותר‪ .‬הזחות אלו חוזרות לאורך‬
‫הספר ועל משמעותן המורחבת עמדתי בדיון בדוגמה ‪.10‬‬
‫בדוגמה האחרונה (‪ )34‬אביו של כריסטופר מגיע לפגוש אותו‪ ,‬כחלק מהמאמצים להתקרב לבנו‬
‫שוב ולגרום לו לבטוח בו מחדש‪ .‬הוא שואל את כריסטופר איך היה במבחן‪ .‬תחילה כריסטופר אינו‬
‫עונה אך לבסוף הוא מתרצה ומספר לו‪.‬‬
‫)‪(34‬‬
‫‪34.1 And then Father nodded and he didn’t say anything for a short while. Then he‬‬
‫"‪said "Thank you.‬‬
‫‪34.2 And I said, "What for?" (p. 261).‬‬
‫(‪)45‬‬
‫‪ 45.2‬ואז אבא הינהן והוא לא אמר כלום במשך כמה זמן‪ .‬ואחר כך הוא אמר‪" ,‬תודה‪".‬‬
‫‪ 45.3‬ואני אמרתי‪" ,‬על מה?" (עמ' ‪.)239‬‬
‫ניתוח השיח ביניהם‪ ,‬במקור;‬
‫‪ 45.2‬כוח אילוקוציוני ישיר; הבעת תודה‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני; [הבעת תודה] על שנענה לבקשתו‪.‬‬
‫תוכן פרופוזיציוני משתמע‪[ :‬הבעת תודה] על שהוא משתף את האב בחייו‪.‬‬
‫בוצעה כאן בהצלחה פעולת דיבור ישירה של הבעת תודה מכיון שהתקיימו התנאים הבאים‬
‫(‪:)Searle, 1975‬‬
‫‪ .1‬פעולה בעבר שנעשתה על ידי הנמען‪ .‬כריסטופר ענה לאביו על שאלתו וסיפר לו על המבחן‪.‬‬
‫‪ .2‬המוען מביע את הערכתו על הפעולה שביצע הנמען‪ .‬אביו של כריסטופר מביע את הערכתו על כך‬
‫שענה על שאלתו‪.‬‬
‫מידע הקשרי ידוע כי כריסטופר ענה לאביו על שאלתו וסיפר על המבחן שלו כפי שביקש ממנו‪.‬‬
‫תודתו של אביו של כריסטופר אינה תגובה צפויה לתשובה שקיבל מבנו‪ .‬כלומר‪ ,‬אביו מפר את כלל‬
‫הרלוונטיות (‪ .)Grice, 1975‬לכן‪ ,‬סביר כי יש לתודתו משמעות עקיפה נוספת‪ .‬מההקשר ידוע כי‬
‫מהרגע שגילה כריסטופר כי אביו הרג את הכלב‪ ,‬הוא פחד להיות בנוכחותו כל שכן לדבר עימו‪.‬‬
‫בעת שיחה זו כריסטופר לא התרצה מיד וענה רק לאחר שאמו הפצירה בו פעמיים‪ .‬לכן‪ ,‬התוכן‬
‫הפרופוזיציוני המשתמע של פעולה זו היא הבעת תודה על שכריסטופר בחר לענות ולשתף את אביו‬
‫בחייו‪.‬‬
‫‪ 45.3‬תגובת כריסטופר; מתשובתו של כריסטופר עולה כי הוא זיהה את הכוח האילוקוציוני‬
‫והתוכן הפרופוזיציוני הישירים‪ .‬הוא מייחס לפעולת הדיבור תוכן פרופוזיציוני של הבעת תודה‪.‬‬
‫הוא אף מודע לכך שתשובתו של אביו אינה הולמת את ההקשר‪ ,‬שכן אין לו על על מה להודות לו‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫אולם‪ ,‬הוא אינו מזהה כי הפרה זו של כלל הרלוונטיות היא מכוונת ומרמזת על משמעות עקיפה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הוא אינו יודע כי זהו האות לחיפוש אחר משמעות עקיפה ( ;‪Dascal and Weizman, 1987‬‬
‫‪ .)Weizman and Dascal, 1991‬כיוון שהוא נעצר עוד בשלב של זיהוי האות‪ ,‬הוא אינו יכול‬
‫להמשיך ולפענח את התוכן הפרופוזיציוני המשתמע‪.‬‬
‫ניתוח התרגום;‬
‫תרגום‬
‫מקור‬
‫"‪ Then he said "Thank you.‬ואחר כך הוא אמר‪" ,‬תודה" (‪.)34.1‬‬
‫בתרגום‪ ,‬במבע ‪ ,34.1‬ישנה הוספה של וו החיבור בצירוף "ואחר כך"‪ .‬כזכור תופעת ההוספה של וו‬
‫החיבור בתרגום נידונה אגב דוגמאות ‪ 12.1‬ו‪ .19.2-‬ראינו שלאורך הספר הגיבור פותח את רוב‬
‫מבעיו שלו ואת המבעים שעליהם הוא מדווח במילה "‪ ,"And‬כמו כן‪ ,‬הוא מרבה לשזור מילה זו‬
‫בתוך משפטיו המורכבים והעמוסים בתיאורים (להמחשה ראה דוגמה ‪ .)12.1‬מכאן שלכריסטופר‬
‫ישנה נטיה לעשות שימוש יתר ב‪-‬וו החיבור‪ .‬תופעה זו תואמת לאחד המאפיינים הקליניים של‬
‫התסמונת והוא חזרה על מילה או ביטוי בצורה סטראוטיפית (‪ .)Wing, 1981: 116‬במקור‪,‬‬
‫החזרה הלקסיקאלית העודפת על מילת החיבור יוצרת קישוריות יתר‪ ,‬ובתורה מאירה פן נוסף של‬
‫לקותו של כריסטופר‪ .‬בתרגום ההוספה של וו החיבור שאינה מופיעה במקור‪ ,‬מקצינה את‬
‫קישוריות היתר במידה מסוימת ולכן גורמת לכך שלקותו של כריסטופר מודגשת מעט יותר‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫‪ .8‬סיכום ומסקנות‬
‫מטרת העבודה הייתה לבחון את ייחודה הפרגמטי של לשונו של כריסטופר‪ ,‬דמות הגיבור הלוקה‬
‫באספרגר (על גב כריכת הספר נכתב כי הגיבור לוקה בתסמונת אספרגר המשתייכת לספקטרום‬
‫האוטיסטי של הפרעות ההתפתחות)‪ ,‬ביצירת הספרות ‪The Curious Incident of the Dog in‬‬
‫‪ ,the Night-Time‬ל‪ Mark Haddon-‬ואת דרכי תרגומה לעברית על ידי אהוד תגרי‪.‬‬
‫בחינה זו נעשתה בהסתמך הן על דבריו של הגיבור המעיד על עצמו כבעל לקות‪ ,‬והן על הספרות‬
‫בשלושה תחומים‪ :‬תחום ההפרעות ההתפתחותיות; תחום הסינגור העצמי בקרב בעלי לקויות;‬
‫ותחום הפרגמטיקה‪.‬‬
‫דפוסי הלשון הייחודיים לגיבור נבחנו תחילה על ידי המידע הניתן בהסבריו והערותיו המעידים על‬
‫הכוונה עצמית וסינגור עצמי של הגיבור על מגבלותיו ולקותו (פרק ‪.)5‬‬
‫לאחר מכן נבחנו דפוסי שיח אלה‪ ,‬על ידי ניתוח קטעים משיחות שמנהל הגיבור עם דמויות אחרות‬
‫ומהם ניכרים קשייו לבצע ו‪/‬או לפענח פעולת דיבור ישירה ו‪/‬או עקיפה שהופנתה אליו (פרק ‪.)6‬‬
‫לבסוף‪ ,‬באותו פרק (‪ ,)6‬נבחן התרגום על פי המודל של האוס‪ ,‬ונבדק אם ישנן הזחות בהעברת‬
‫הייחוד הפרגמטי של לשונו של הגיבור בתרגום‪ .‬במקרים שנמצאו הזחות‪ ,‬בדקנו אם ניתן לייחסן‬
‫לאילוצים לשוניים או להבדלים במוסכמות הפרגמטיות בשפת המקור (אנגלית) ובשפת היעד‬
‫(עברית)‪ .‬במקביל‪ ,‬בדקנו אף כיצד הזחות אלו משליכות על העברת לקותו של הגיבור לקוראי‬
‫התרגום‪.‬‬
‫‪ 8.2‬סינגורו העצמי של הגיבור‬
‫בפרק ‪ ,5‬נבחרו ונסקרו כל המקרים שבהם הגיבור מזהה את קשייו‪ ,‬מסביר את מגבלותיו‪ ,‬מבטא‬
‫את צרכיו ומסנגר על לקותו‪ .‬לחלק מהמקרים אף נמצאו והובאו סימוכין הן מהספרות על אודות‬
‫סינגור עצמי בקרב בעלי לקויות והן מהספרות הקלינית על אודות הפרעות התפתחותיות‪.‬‬
‫בחינת המקרים העלתה כי הגיבור מודע להיבטים הבאים של לקותו‪ .1 :‬קושי לפענח הבעות פנים‬
‫(דוג' ‪ .)1‬כאמור‪ ,‬קושי זה עולה בקנה אחד עם אחד המאפיינים הקליניים של התסמונת לפיו‬
‫מוגבלת יכולת הפיענוח של המחוות והבעות הפנים של אחרים (‪ .2 ;)Wing, 1981: 116‬קושי‬
‫לספר בדיחות ולהבינן (דוג' ‪ .)2‬כלומר‪ ,‬כריסטופר מודע לצד הפעיל והסביל של לקות זו‪ .‬קושי זה‬
‫אף הוא מעוגן בספרות הקלינית‪ ,‬שם מתועד כי הלוקים באספרגר אינם מבינים בדיחות מילוליות‬
‫מרומזות אך ייתכן כי הומור מילולי פשוט כן יובן (‪ .)Wing, 1981: 116‬חרף הצהרותיו‪ ,‬בבדיחה‬
‫שהוא מביא על מנת להמחיש את לקותו‪ ,‬ניכרת יכולתו הפרגמטית המרשימה להסביר את‬
‫ההיבטים השונים של הבדיחה ולפרק אותה לרכיבי המשמעות שלה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬לא זו בלבד‬
‫שהוא מבין את הרכיבים השונים‪ ,‬אלא שהוא אף יודע הן להסבירם והן להצביע בדיוק על הקושי‬
‫שלו בתפיסת רבדי המשמעות השונים בו זמנית‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא מגלה יכולה פרגמטית פעילה לסנגר‬
‫על מגבלותיו; ‪ .3‬קושי לנהל שיחת חולין (דוג' ‪ .)5-4‬בדוגמה הראשונה (‪ )4‬כריסטופר מסביר מהי‬
‫שיחת חולין‪ ,‬כלומר‪ ,‬מגלה יכולת סבילה להבין את התופעה‪ ,‬ויכולת פעילה להסביר מהי‪ .‬יתרה‬
‫מזאת‪ ,‬בדוגמה זו הוא אף מסנגר על עצמו לקוראים ואומר כי השכנה מנהלת שיחת חולין וכי הוא‬
‫ינסה גם כן לעשות זאת‪ .‬מכאן שהוא אף מודע למהלך השיחה ומנסה לשתף פעולה בצורה פעילה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בדוגמה שלאחר מכן (‪ )5‬הוא מעיד כי אינו יכול לנהל שיחה שכזו‪ .‬דהיינו‪ ,‬הוא סותר את‬
‫‪112‬‬
‫התנהגותו בדוגמה הקודמת‪ .‬דוגמאות אלו המעידות על קשייו בתחום החברתי תואמות לאחד‬
‫ממאפייני התסמונת‪ ,‬שלפיו הלוקים באספרגר מתקשים להבין ולהשתמש בחוקים המושלים‬
‫בהתנהגות החברתית‪ .‬ייתכן שיהיו מודעים לקשייהם ואף ישאפו להתגבר עליהם‪ ,‬אך יעשו זאת‬
‫בדרכים שאינן הולמות משום שהם חסרים את הידע האינטואיטיבי להתאים את פניותיהם‬
‫ותגובותיהם לצרכיהם ולאישיותם של אחרים (‪ .4 ;)Wing, 1981: 116‬קושי להבין אנשים (דוג'‬
‫‪ .)6‬כריסטופר מסביר כי הוא מוצא שאנשים הם מבלבלים וזאת משתי סיבות‪ .‬הראשונה‪ ,‬שאותה‬
‫הוא כבר הסביר בדוג' ‪ 1‬ובכך העיד על מגבלה שיש לו‪ ,‬היא נטייתם של אנשים לדבר ללא מילים‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬הפגנת מודעות עצמית לקושי בפיענוח הבעות פנים ומחוות לא מילוליות‪ .‬השניה‪ ,‬היא‬
‫נטייתם להשתמש במטאפורות‪ .‬מסינגור עצמי זה עולה כי כריסטופר יודע להגדיר מהי מטאפורה‬
‫אך מכיוון שהוא מתקשה ליצור לעצמו תיאור גרפי של הביטוי בראשו‪ ,‬הוא מתקשה לתפוס את‬
‫המשמעות ומתבלבל‪ .‬לכן‪ ,‬הוא אף אינו מזהה מטאפורה כשהוא נתקל בה‪ .‬כזכור‪ ,‬תופעה זו של‬
‫הקושי בפענוח מטאפורות תועדה אף היא בספרות (‪ .5 ;)Happé, 1991‬אי יכולת לשקר (דוג' ‪.)7‬‬
‫כריסטופר מעיד על עצמו כי אינו משקר וזאת לא מטעמי טוב לב‪ ,‬אלא בשל הקושי להפריד בין‬
‫המציאות לאפשרויות האחרות שיכלו להתרחש; ‪ .6‬בעיות התנהגותיות שונות ומגוונות (דוג' ‪.)8‬‬
‫כריסטופר מונה מקצת ממכלול הבעיות ההתנהגותיות שלו‪ ,‬ובכך מגלה יכולת סבילה להבינן‪,‬‬
‫ויכולת פעילה להסבירן; ‪ .7‬כריסטופר מעיד כי הוא מתקשה להבחין בין מחשבותיו וידיעותיו שלו‪,‬‬
‫לבין מחשבותיהם וידיעותיהם של אחרים (דוג' ‪ .)9‬הוא מצהיר כי הוא יראה בקושי זה חידה וככזו‬
‫הוא יוכל להתמודד איתה ולפתור אותה‪ .‬כלומר‪ ,‬מהסבריו ומהערותיו עולה‪ ,‬כי כריסטופר מזהה‬
‫את קשייו ומגבלותיו ומודע להם‪ ,‬מבין ומסוגל לבטא אותם‪ ,‬מקבל החלטות ומאמין ביכולתו‬
‫להשיג יעדים‪ .‬אלו הם מאפיינים של ההכוונה העצמית והסינגור העצמי (קוזמינסקי‪23- :2004 ,‬‬
‫‪.)22‬‬
‫‪ 8.3‬ביצוע ופיענוח פעולות דיבור‬
‫לאחר שנסקרו המבעים שבהם הגיבור מסנגר על לקותו‪ ,‬במקביל לסימוכין מהספרות הן בתחום‬
‫הסינגור העצמי‪ ,‬והן בתחום ההפרעות ההתפתחותיות‪ ,‬התקבלה תמונת מצב המשקפת את‬
‫מודעותו והצהרותיו של הגיבור על אודות קשייו‪ .‬בשלב הבא‪ ,‬פרק ‪ ,6‬נבחנו כל המקרים שבהם‬
‫משוחח הגיבור עם דמות אחרת‪ ,‬ומהדיאלוג ביניהם עולה כי ישנה בעיית ביצוע ו‪/‬או פענוח‬
‫המעידה על ייחוד פרגמטי של הגיבור‪ .‬תחילה‪ ,‬נותחו מקרים אלו בשפת המקור בהרחבה ולאחר‬
‫מכן נערכה השוואה בין המקור לתרגום על מנת לראות אם ישנן הזחות בהעברת ייחודו הלשוני‬
‫של הגיבור‪ ,‬ובמידה שנמצאו הזחות נבחן כיצד הן משפיעות על תפיסת דמותו‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬ניתוח המקרים במקור נעשה הן ביחס לעדויות הגיבור על לקויותיו שהובאו בפרק קודם‪,‬‬
‫והן ביחס לספרות בנושאים‪ :‬פרגמטיקה; סינגור עצמי בקרב בעלי לקויות; והפרעות‬
‫התפתחותיות בדגש על תסמונת אספרגר‪ .‬הניתוח התמקד בהיבטים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬יוזמה וביצוע של פעולות דיבור על ידי הגיבור‪.‬‬
‫‪ .2‬תגובותיו של הגיבור המתחלקות לסוגים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬תגובותיו לפעולות דיבור ישירות ללא כוונות עקיפות‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫ב‪ .‬תגובותיו לפעולות דיבור מורכבות‪ :‬דהיינו‪ ,‬פעולות דיבור בעלות כוח אילוקוציוני‬
‫ישיר אחד וכמה תכנים פרופוזיציוניים אפשריים‪ ,‬או פעולות דיבור ישירות שלהן‬
‫אף כוחות אילוקוציוניים עקיפים ותכנים פרופוזיציוניים משתמעים‪.‬‬
‫ג‪ .‬תגובות חריגות אחרות כגון‪ :‬חוסר תגובה‪ ,‬חזרה מדוייקת על מבע שאמר קודם‬
‫לכן ללא שינוי‪ ,‬תגובות המעידות על זיהוי פערים ונסיון למלאם‪ ,‬והפרה מכוונת‬
‫של אחד מכללי עיקרון שיתוף הפעולה של גרייס (‪.)Grice, 1975‬‬
‫ניתוח הדוגמאות במקור העלה את הממצאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .2‬במקרים המעטים שבהם הגיבור הוא היוזם והמבצע של פעולת הדיבור (דוג' ‪ 31.1 ,20.2 ,12.1‬ו‪-‬‬
‫‪ ,)33.1‬ניכר כי הוא מגלה כשירות פרגמטית ויכולת לבצע פעולות דיבור ישירות של התנצלות‬
‫ושאלה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬בכמה מהדוגמאות ניכרת יכולת פרגמטית להעברת כוונות עקיפות‪:‬‬
‫בדוג' ‪ 20.2‬מתבצעת‪ ,‬בנוסף לפעולת הדיבור הישירה של השאלה‪ ,‬פעולת דיבור עקיפה של בקשה‬
‫מוסכמת; בדוג' ‪ ,31.1‬נוסף לתוכן הפרופוזיציוני של השאלה‪ ,‬ישנו תוכן פרופוזיציוני משתמע של‬
‫בקשה; ובדוג' ‪ ,33.1‬מתבצעת נוסף לשאלה הישירה אף פעולת דיבור עקיפה של בקשה‪.‬‬
‫מקרים אלה מעידים על כישורים פרגמטיים פעילים של הגיבור להעברת כוונות עקיפות בשיח‬
‫שאמנם אינם זוכים לסימוכין במאפיינים הקליניים של התסמונת‪ ,‬אך תורמים בתורם לייחודו‬
‫הפרגמטי המורכב של הגיבור שאמנם מתקשה לפענח כוונות עקיפות כפי שנראה בהמשך‪ ,‬אך‬
‫מסוגל ליזום ולהעבירן בעצמו‪.‬‬
‫‪ .3‬א‪ .‬במקרים שבהם בוצעה פעולת דיבור ישירה ללא משמעויות עקיפות‪ ,‬ניתוח תגובותיו של‬
‫כריסטופר העלה כי הוא מפגין דרגות פיענוח שונות‪ .‬לעתים (דוג' ‪ 27.4 ,24.14 ,24.8 ,11.6 ,10.6‬ו‪-‬‬
‫‪ )27.6‬הוא מתייחס הן לכוח האילוקוציוני והן לתוכן הפרופוזיציוני של המבע‪ ,‬והדבר מעיד על כך‬
‫שפיענח את פעולת הדיבור במלואה‪.‬‬
‫במקרים אחרים הוא מתייחס לכוח האילוקוציוני של פעולת הדיבור אך לא לתוכן הפרופוזיציוני‬
‫שלה‪ ,‬או מתייחס רק לרכיבים מסוימים של תוכן זה‪ .‬מקרים אלה מעידים על כך שכריסטופר‬
‫פיענח את הרכיבים שאליהם התייחס‪ ,‬אולם‪ ,‬פיענוח רכיבי התוכן האחרים אינו חד משמעי‪.‬‬
‫בחלק מההיקרויות (‪ 15.4 ,15.3 ,15.2 ,10.2‬ו‪ ,)24.6 -‬ידוע מההקשר כי כריסטופר לא פיענחם‪.‬‬
‫בדוגמאות אחרות (‪ 25.3 ,18.4 ,10.12‬ו‪ ,)31.17-‬ההקשר‪ ,‬השלמת הפערים שהוא יוזם ו‪/‬או הסינגור‬
‫העצמי שלו מעידים על כך שהוא פיענח אף את רכיבי התוכן הפרופוזיציוני שאליהם לא התייחס‪.‬‬
‫ב‪ .‬במקרים רבים בוצעה פעולת דיבור מורכבת‪ .‬דהיינו‪ ,‬לפעולת הדיבור היה כוח אילוקוציוני ישיר‬
‫אחד וכמה תכנים פרופוזיציוניים אפשריים‪ ,‬או שבנוסף לפעולת הדיבור הישירה בוצעה אף פעולת‬
‫דיבור עקיפה שהכילה לעתים יותר מכוח אילוקוציוני עקיף אחד ומתוכן פרופוזיציוני משתמע‬
‫אחד‪ .‬במקרים אלה תגובותיו של כריסטופר היו מגוונות והעלו את הממצאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫במקרים מסוימים (דוג' ‪ 10.4‬ו‪ ,)18.2 -‬כריסטופר אינו מתייחס הן לכוחות‬
‫האילוקוציוניים ולתכנים הפרופוזיציוניים הישירים של פעולת הדיבור והן לכוחות‬
‫האילוקוציוניים העקיפים ולתכנים הפרופוזיציוניים המשתמעים שלה‪ .‬בשני המקרים‬
‫הכוחות האילוקוציוניים הישירים של המבע הם קביעה ולכן אי התייחסותו אליהם‬
‫‪114‬‬
‫נתפסת כלגיטימית ולא כמעידה על בעיית פיענוח‪ .‬אולם‪ ,‬אי התייחסותו לפעולות הדיבור‬
‫העקיפות שבוצעו אינה מכוונת ונובעת מבעיית פיענוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במקרים אחרים (דוג' ‪,23.4 ,19.2 ,16.17 ,16.8 ,16.4 ,16.2 ,14.2 ,11.4 ,10.14 ,10.10 ,10.8‬‬
‫‪ 31.5 ,30.6 ,28.2 ,27.6 ,24.12 ,24.10‬ו‪ ,)34.2-‬כריסטופר מתייחס לכוחות האילקוציוניים‬
‫ולתכנים הפרופוזיציוניים הישירים של פעולת הדיבור אך לא לעקיפים‪ .‬גם במקרים אלו‪,‬‬
‫ידוע מהמשך השיחה ו‪/‬או מההקשר כי אי התייחסותו של כריסטופר לכוונות העקיפות‬
‫של המבע אינה מכוונת אלא נובעת מבעיית פיענוח שנגרמת בין היתר מאי איתור רמזים‬
‫מטא ו‪/‬או חוץ לשוניים או הפרות של עקרון שיתוף הפעולה של גרייס‪ .‬אולם‪ ,‬אין זה‬
‫אומר כי כריסטופר אינו מפענח כוונות עקיפות באופן גורף‪ .‬ניתוח דוג' ‪19.2 ,16.17 ,16.8‬‬
‫ו‪ ,14.10-‬מראה כי כריסטופר מייחס לפעולות הדיבור הישירות אף כוח אילוקוציוני עקיף‬
‫ותוכן פרופוזיציוני משתמע‪ ,‬השונה מזה שאליו התכוונה הדמות‪ ,‬ומכאן שהוא מפגין‬
‫יכולת לייחוס ופיענוח של משמעויות עקיפות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ובמקרים אחרים (דוג' ‪ 24.2 ,20.4 ,16.19 ,16.10 ,13.5 ,13.4‬ו‪ ,)32.2 -‬כריסטופר מתייחס‬
‫הן לפעולת הדיבור הישירה‪ ,‬והן לפעולת הדיבור העקיפה‪ .‬אולם‪ ,‬אף מקרים אלה אינם‬
‫נחרצים‪ ,‬וניתן להוסיף שתי הסתייגויות‪ :‬באחד מהמקרים (‪ ,)20.4‬כריסטופר מזהה‬
‫ומפענח רק חלק מהכוחות האילוקוציונייים העקיפים אך לא את כולם; במקרים אחרים‪,‬‬
‫(‪ 24.2 ,13.5 ,13.4‬ו‪ ,)32.2 -‬כריסטופר מפענח את הכוח האילוקוציוני העקיף‪ ,‬אולם אינו‬
‫מבין את התוכן הפרופוזיציוני המשתמע במלואו‪.‬‬
‫ג‪ .‬לבסוף‪ ,‬היו מקרים שבהם תגובותיו של כריסטופר היו חריגות ביחס למה שנשאל או ביחס‬
‫להקשר שבו נהגו‪ ,‬מהבחינות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר תגובה – במקרים מסוימים (דוג' ‪ 30.4 ,30.2 ,29.11 ,23.2 ,11.2‬ו‪ ,)31.3-‬כריסטופר‬
‫כלל אינו מגיב לפעולת הדיבור שבוצעה‪ .‬לזכותו ייאמר שבשניים מהמקרים הללו (‪ 11.2‬ו‪-‬‬
‫‪ ,)23.2‬הוא מוסיף סינגור עצמי ומעיד כי אינו מגיב או משום שאינו מבין רכיב מסוים‬
‫מהנאמר‪ ,‬או משום שהמבע שהופנה אליו לא הצריך תגובה‪ .‬הסינגור העצמי שהוא מספק‪,‬‬
‫כמו גם הישנותה של התופעה (חוסר התגובה מצידו של כריסטופר)‪ ,‬מעידים על כך‬
‫שייתכן שזהו דפוס התנהגות של הגיבור במקרים שהוא נתקל בבעיית פיענוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חזרה מדוייקת על מבע – במקרים אחרים (‪,31.7 ,29.7 ,29.3 ,26.3 ,22.3 ,16.6 ,13.2‬‬
‫‪ 31.15 ,31.11‬ו‪ ,)33.3-‬כריסטופר חוזר על מבע שאמר קודם לכן ללא שינוי‪ .‬במקרה אחד‬
‫(‪ ,)31.11‬כריסטופר אף מנמק ומסביר כי חזר על שאלתו ללא שינוי הן משום שדבריו של‬
‫בן שיחו לא היו הגיוניים‪ ,‬והן משום שחשב שלא שמע היטב‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא זיהה הפרה של‬
‫כלל האיכות של גרייס (‪ ,)Grice, 1975‬והוא מעוניין בהבהרות‪ .‬גם במקרה של תופעה זו‪,‬‬
‫הסינגור העצמי שהוא מספק כמו גם הישנותה של התופעה‪ ,‬חזרה מדוייקת על מבע ללא‬
‫שינוי‪ ,‬מעידים על כך שייתכן שזהו דפוס התנהגות של הגיבור במקרים שבהם הוא נתקל‬
‫בבעיית פיענוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תגובות המעידות על זיהוי פערים ונסיון למלאם – במקרים מעטים (‪ 29.9 ,27.2 ,25.3‬ו‪-‬‬
‫‪ ,)31.9‬כריסטופר מפגין יכולת פרגמטית מרשימה של זיהוי פערים‪ .‬במקרים אלה הוא אף‬
‫מנסה להשלימם באופן פעיל על ידי הפניית שאלות שיסייעו לו לפענח את המבע‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫‪‬‬
‫הפרה מכוונת של אחד מכללי עקרון שיתוף הפעולה של גרייס (‪ - )Grice, 1975‬בשני‬
‫מקרים בלבד (‪ 17.2‬ו‪ ,)20.2-‬כריסטופר מסנגר על עצמו‪ ,‬מבטא את צרכיו ורצונותיו‪ ,‬ומעיד‬
‫כי בחר להפר במכוון את כלל הכמות (‪ ,)Grice, 1975‬ולא לתת די מידע כמתבקש‬
‫בסיטואציה‪ ,‬על מנת להימנע מלהפר את כלל האיכות ולשקר לאביו‪ .‬סינגור עצמי זה של‬
‫כריסטופר מעיד על יכולת פרגמטית פעילה של הגיבור להשמיט מידע רלוונטי בשיחה‬
‫מתוך בחירה מודעת‪.‬‬
‫ניתן לסכם כי לאור הכוונתו העצמית וסינגורו העצמי של הגיבור‪ ,‬הספרות הקלינית בתחום‬
‫ההפרעות ההתפתחותיות ודפוסי הלשון שנבדקו‪ ,‬ניכר כי כריסטופר מפגין ייחוד לשוני המתבטא‬
‫בחוסר כשירות פרגמטית פעילה וסבילה בתחום פעולות הדיבור הישירות והעקיפות‪.‬‬
‫תגובותיו של כריסטופר לפעולות הדיבור הישירות שבוצעו הראו כי לרוב הוא אכן מפענחן‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬לא תמיד כן הדבר‪ ,‬וראינו אף מקרים שבהם על אף שפעולות הדיבור היו ישירות וללא כל‬
‫משמעויות עקיפות שהן‪ ,‬עדיין הפגין כריסטופר קשיים בפיענוחן‪.‬‬
‫תגובותיו לפעולות הדיבור המורכבות שלהן נלוו משמעויות עקיפות היו מעורבות‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬היו‬
‫כמה מקרים שבהם כריסטופר זיהה ופיענח את פעולת הדיבור העקיפה‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬ברוב‬
‫המקרים ניכר כי הוא נתקל בבעיית פיענוח כלשהי‪.‬‬
‫מכלל הדוגמאות שסקרנו לא ניתן לקבוע חד משמעית במה מתקשה כריסטופר באופן שיטתי‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬ניתן להסיק כי למרות היכולות הפרגמטיות לפענח ולבצע פעולות דיבור‪ ,‬במידה רבה‬
‫כריסטופר אכן מתקשה בזיהוי ההתחלתי של קיומן של הכוונות העקיפות‪ ,‬ולכן אינו יכול להמשיך‬
‫ולפענחן‪ .‬חשוב לציין כי הן במקרים שבהם סינגר הגיבור על קשייו והן במקרים שלא‪ ,‬התנהגותו‬
‫הלשונית תאמה לזו המתוארת בספרות הקלינית בתחום ההפרעות ההתפתחותיות‪.‬‬
‫‪ 8.4‬השוואה בין מקור ותרגום‬
‫ההשוואה בין המקור לתרגום נסמכת על המודל להערכת תרגומים של האוס (‪,)House, 1997‬‬
‫ובוחנת אך את ההזחות הלשוניות המשליכות על העברת ייחודו הלשוני של הגיבור‪.‬‬
‫ההזחות שנמצאו היו בהעברת או אי העברת האמצעים הלשוניים הבאים‪ :‬קישוריות וחזרות‬
‫לקסיקאליות; הנהרות; השמטים; הוספות; סטיות משלביות; הדגשות מטא‪-‬לשוניות;‬
‫השתמעויות והצגת מידע חדש כנתון‪.‬‬
‫על מנת לסכם את ניתוח הממצאים‪ ,‬אחלק את ההזחות לשתי קטגוריות‪:‬‬
‫‪ .1‬הזחות המדגישות מעט יותר את לקותו של הגיבור לעומת המקור‪ .‬בקטגוריה זו נמצאו הזחות‬
‫שהתבטאו באמצעים הלשוניים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הוספות ‪ -‬בדוג' ‪ 16.1 ,32.2 ,13.3 ,11.5‬ו‪ ,31.17-‬נוספו בהתאמה הן תארי פועל (נכון‪ ,‬כרגע‪,‬‬
‫עכשיו)‪ ,‬והן שמות עצם (שלום‪ ,‬פני)‪ .‬חלק מהוספות אלו מופיעות במבעים המופנים לגיבור‬
‫ומחדדות את היחס אליו כבעל לקות הנזקק להבהרות‪ .‬ההוספות האחרות‪ ,‬המופיעות‬
‫במבעים של הגיבור עצמו‪ ,‬מציגות את דיבורו כעילג ובכך בתורן מחריפות את הצגת‬
‫לקותו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השמט – בדוג' ‪ ,30.6‬הושמט שם העצם הריגושי "‪ ,"pet‬וכתוצאה מכך לא מועברת‬
‫כשירותו הפרגמטית של כריסטופר למתן הסבר ולגיטימציה להתנהגותו החריגה‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫‪‬‬
‫קישוריות ‪ -‬בדוג' ‪ 20.1 ,19.2‬ו‪ ,34.1 -‬נוספה בתרגום ו"'ו החיבור‪ .‬בדוג' אחרות‪ 20.4 ,‬ו‪-‬‬
‫‪ ,12.1‬הוזחה מילית החיבור "‪ "which‬לו"ו החיבור בתרגום‪ .‬הזחות אלה מקצינות‬
‫בתרגום את העברת הקישוריות הלקסיאלית העודפת של הגיבור‪ ,‬הנוטה לחזרת יתר על‬
‫ו"ו החיבור (הרחבה על כך נידונה בדוג' ‪.)12.1‬‬
‫‪‬‬
‫עירוב משלבי – בדוג' ‪ 30.1‬ו‪ ,30.3-‬ישנה אי הקבלה בין העירוב המשלבי במקור לבין זה‬
‫המופיע בתרגום‪ .‬עירוב המשלבים במקור משלב קריאה כללית מלשון הדיבור המביעה‬
‫את כעסו של הדובר‪ .‬בתרגום‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬עירוב המשלבים משלב פניה אישית אל‬
‫כריסטופר המציגה אותו כלא שפוי ובכך ישנה הקצנה של לקותו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הדגשה מטא‪-‬לשונית – בדוג' ‪ ,24.3‬מופיעה במקור ובתרגום הדגשה מטא‪ -‬פרגמטית‬
‫שמטרתה להגביר את מפורשות המבע‪ .‬אולם‪ ,‬בתרגום הדגשה זו מפורשת יותר ובכך‬
‫מחדדת את היחס לכריסטופר כבעל לקות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לבסוף‪ ,‬ישנם שני היסטים הנובעים מאילוצים לשוניים אך תורמים בתורם להדגשת‬
‫לקותו של הגיבור בתמונה הכוללת ולכן יש מקום להזכירם‪ .‬הראשון‪ ,‬הוא ביטוי סלנג‬
‫המופיע בדוג' ‪ )“quid”( 25.2‬ומאיר את כשירותו הפרגמטית של הגיבור‪ ,‬המאתר כי ביטוי‬
‫זה הוא פער שעליו למלא‪ .‬בתרגום ישנו מחסר משלבי בביטוי זה ותחתיו נעשה שימוש‬
‫בביטוי שאינו מלשון הדיבור ולכן מצופה כי הגיבור יכירו‪ .‬כתוצאה מכך מילוי הפערים‬
‫של הגיבור נראה לגיטימי פחות ובעקבות זאת אף מוסווית כשירותו הפרגמטית‪ .‬השני‪,‬‬
‫הוא מחסר של ביטויים בני מילה אחת המתארים סוגי כרטיסים דוג' ‪“single or ( 27.1‬‬
‫‪ .)return‬בתרגום‪ ,‬כתוצאה ממחסר זה הומרו ביטויים אלה בצירופים מונהרים יותר‪.‬‬
‫בעקבות זאת‪ ,‬הקשיים שמפגין הגיבור בפיענוח משמעויות מונהרות יותר נראים‬
‫לגיטימים פחות ומעצימים את הצגת לקותו‪.‬‬
‫‪ .2‬הזחות המסוות מעט יותר את לקותו של הגיבור לעומת המקור‪ .‬בקטגוריה זו נמצאו הזחות‬
‫שהתבטאו באמצעים הלשוניים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קישוריות – ישנן מספר הזחות שונות המשפיעות על אמצעי זה‪:‬‬
‫א‪ .‬ההזחה הראשונה והבולטת מכולן היא הנהרת הפועל המדווח על פעולת הדיבור‬
‫שבוצעה‪ .‬הנהרה זו חוזרת לאורך הספר (דוג' ‪ 29 ,28 ,27 ,26 ,25 ,24 ,22 ,21 ,17 ,16 ,10‬ו‪-‬‬
‫‪ ,)33‬וחשיבותה היא בכך שהיא מנהירה כאמור את הפועל הביצועי של פעולת הדיבור על‬
‫אף שהלקות של הגיבור מתבטאת בקושי לזהות ולפענח פעולה זו‪ .‬דהיינו‪ ,‬הנהרת הפועל‬
‫מקלה על תהליך הפיענוח שעל הגיבור לבצע ומכאן שהיא מפחיתה מעוצמת הקושי שלו‬
‫ומסווה את לקותו‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההזחה לפועל ביצועי אחר יוצרת קישוריות מקובלת יותר‬
‫וכתוצאה מכך לא מועברת נטייתו של הגיבור לחזרה לקסיקאלית עודפת ומכאן שוב‬
‫ישנה הסתרת פן מסוים של לקותו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הזחה נוספת היא של הכינויים הרומזים (‪ that‬ו‪ :)this-‬בדוג' ‪ ,15.4‬הוחלף הכינוי הרומז‬
‫"‪ "This‬במילת הכמות "כל"; בדוג' ‪ ,15.2‬הושמט כינוי זה לחלוטין; ובדוג' ‪ ,23.2‬הומר‬
‫הכינוי הרומז "‪ "that‬בכינוי הגוף "הוא"‪ .‬הזחות אלו משפיעות על הקישוריות משום‬
‫‪117‬‬
‫שאינן מעבירות את חזרת היתר של הגיבור על המבנים הטפלים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬החלפת‬
‫הכינוי הרומז (‪ )this‬בכינוי גוף‪ ,‬כשכאמור אחד מהמאפיינים הקליניים של התסמונת הוא‬
‫הקושי בשימוש נכון בכינויי גוף (‪ ,)Wing, 1981: 116‬מצביעה על שימוש נכון של‬
‫כריסטופר בכינוי הגוף ומכאן שאינה מעבירה פן זה של לקותו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הזחה אחרונה היא של מילת החיבור "‪ "and‬שהומרה בתואר הפועל "אז" (דוג' ‪.)27.5‬‬
‫ראינו דוגמאות הפוכות של הזחה זו בקטגוריה הקודמת‪ ,‬שבהן הוספה מילת חיבור זו‬
‫בתרגום‪ .‬במקרה זה מילת החיבור מופיעה במקור אך בתרגום הומרה באחרת‪ .‬הזחה זו‬
‫היא משמעותית שכן קישוריותו הלקויה של הגיבור מתבטאת בין היתר בחזרתו‬
‫הלקסיקאלית העודפת על מילת החיבור (הרחבה על כך נידונה בדוג' ‪ )12.1‬והחלפתה‬
‫במילה אחרת בתרגום מפחיתה במידת מה מהעודפות שישנה במקור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הוספות ‪ -‬בדוג' ‪ 26.1‬ו‪ 26.3-‬נוספו בתרגום תויות יידוע (ה"א הידיעה)‪ ,‬ובדוג' ‪ 24.5 ,24.4‬ו‪-‬‬
‫‪ 24.6‬נוסף כינוי שייכות (שלי)‪ .‬הוספות אלו הן משמעותיות משום שהן יוצרות קישוריות‬
‫טובה יותר בתרגום ובכך מסוות פן מסוים של לקותו של הגיבור‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוספת כינוי‬
‫השייכות (שלי) בתרגום מנהירה את היחס בין השם העצם המתואר (אימא) ובין הגיבור‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬לא מועברת חריגותו הלשונית של כריסטופר המדבר על אמו עם זרים‬
‫ואינו מוסיף את מילת השייכות המתבקשת בסיטואציה כזו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השמטים – בדוג' ‪ 10.6‬הושמט שם העצם "‪ "years‬מהתיאור שמספק כריסטופר לגבי‬
‫גילו‪ .‬השמט זה מסווה את חריגותו הלשונית של כריסטופר הנוטה לפירוט יתר‬
‫ולתיאורים ארוכים‪ .‬בדוג' ‪ 18.3‬הושמט שם התואר "‪ "ridiculous‬מבקשתו של אביו של‬
‫כריסטופר מבנו כי יחדל ממעשיו‪ .‬שם תואר זה מחזק את מפורשות המבע על ידי הוספת‬
‫רכיב סמנטי בעל קונוטציות שליליות‪ .‬השמטתו בתרגום מפחיתה ממפורשות הבקשה‬
‫ובעקבות זאת קשייו של כריסטופר לפענח משמעויות מפורשות פחות‪ ,‬נראים לגיטימים‬
‫יותר‪ ,‬ומחלישים את הצגת לקותו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עירוב משלבי – בדוג' ‪ 16.14‬ו‪ 16.7-‬ישנה אי הקבלה בין העירוב המשלבי במקור לעומת‬
‫זה המופיע בתרגום‪ .‬במקור מופיעים שם העצם "‪ "fuck‬ושם התואר "‪ ,"bloody‬ואילו‬
‫בתרגום הם הוזחו לכינוי הרומז "הזה" ולכַמָ ת "שום"‪ .‬הירידה המשלבית החדה במקור‬
‫מעצימה את כעסה של הדמות‪ ,‬בעוד שבתרגום הבעת כעס זו היא מרוככת מאוד‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬חריגותו הלשונית של כריסטופר‪ ,‬המתקשה לזהות כי כועסים עליו‪ ,‬אינה זוכה‬
‫לאותה הבלטה כבמקור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השתמעויות והצגת מידע חדש כנתון – בדוג' ‪ ,26.2‬מנוסחת שאלת השוטר כשאלה‬
‫בשלילה‪ .‬לאופן ניסוח זה יש דרגה גבוהה של ניתנות מאחר שהוא יוצר קדם הנחה‬
‫לתשובה חיובית (ויצמן‪ ,‬תשס"ב)‪ ,‬ובמקרה זה קדם הנחה כי כריסטופר יסכים עם‬
‫השוטר‪ .‬בתרגום הוזח מבנה זה‪ ,‬והשאלה נחתמת במילת הקריאה "הה"‪ ,‬ובכך מופחתת‬
‫דרגת הניתנות שלה‪ .‬כתוצאה מכך קשייו של כריסטופר לפענח משמעות מפורשת פחות‬
‫מפחיתים במידת מה מלקותו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לבסוף‪ ,‬ישנם אף שני היסטים הנובעים מאילוצים לשוניים אך תורמים בתורם להסוואת‬
‫ייחודו הלשוני של הגיבור בתמונה הכוללת ולכן יש מקום להזכירם‪ .‬הראשון‪ ,‬הוא‬
‫‪118‬‬
‫השמטת ההנהרה העודפת (‪( )garden fork‬דוג' ‪ ,)16.12‬שמוסיף כריסטופר על מנת לתאר‬
‫את סוג הכלי ששימש להריגת הכלב‪ .‬הנהרה זו במקור מצביעה על תיקון יתר מצידו של‬
‫כריסטופר שכן הוא מנהיר שם עצם שבהקשר הנתון הינו בהיר דיו‪ .‬בתרגום נבחר ביטוי‬
‫שאינו מצריך הנהרה נוספת (קלשון) ולכן הושמטה ההנהרה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬בתרגום‬
‫מצטייר כריסטופר כרהוט יותר וייחודו הלשוני אינו מועבר‪ .‬השני‪ ,‬הוא בחירת מטאפורה‬
‫שאינה מכילה רכיב סמנטי המקביל לזה שנמצא במטאפורה המקורית‪ .‬במקור מכילה‬
‫המטאפורה בדוג' ‪ 13.5‬את הרכיב הסמנטי "‪ "Business‬ואילו בתרגום הרכיב הוא‬
‫"עניינים"‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬זיהוי הפער על ידי כריסטופר‪ ,‬ובעקבות זאת הנסיון לייחס‬
‫למטאפורה משמעות מילולית‪ ,‬נתפסים בתרגום כ"מוצדקים" פחות ומסווים את ייחודה‬
‫הלשוני של הדמות‪.‬‬
‫לאור ניתוח התרגום‪ ,‬נראה כי בקטגוריה הראשונה נמצאו ‪ 15‬מקרים שבהם מודגשת לקותו של‬
‫הגיבור בתרגום‪ .‬בקטגוריה השניה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נמצאו ‪ 17‬מקרים שבהם מוסווית לקות זו‪ .‬חשוב‬
‫לציין כי התופעה הנפוצה ביותר בקטגוריה זו‪ ,‬הנהרת הפועל המדווח על פעולת הדיבור‪ ,‬נספרה‬
‫אמנם כמקרה אחד מתוך ה‪ ,17-‬אך היא חוזרת ב‪ 12-‬דוגמאות לאורך הספר ובכל אחת מהן‬
‫מופיעה בכמה ובכמה סעיפים‪ .‬מכאן ניתן להסיק כי על אף ההזחות השונות והבדלי התרבויות‪,‬‬
‫נשמר איזון בהעברת דפוסי לשונו וייחודו הפרגמטי של הגיבור בתרגום‪ .‬עם זאת‪ ,‬ייחוד פרגמטי‬
‫זה מוסווה במידת מה בתרגום‪ ,‬בעיקר בשל הגיוון והסטייה ממבנה החזרה הלקסיקאלית של‬
‫הנהרת הפועל המדווח על פעולת הדיבור‪ ,‬הנפוץ לאורך הספר‪.‬‬
‫‪ 8.5‬תרומת המחקר‬
‫תרומת המחקר הנוכחי מתבטאת בסינתזה שבין שני תחומים שונים‪ :‬חקר הייצוג הספרותי של‬
‫לשונם של בעלי לקויות‪ ,‬והמחקר הפרגמטי בתחום השוואת מקור ותרגום‪ .‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬לא‬
‫נעשה עד כה מחקר המשלב תחומים אלה ומכאן חידושו‪ .‬עבודה זו היא אף הזדמנות להעמיד‬
‫למבחן הנחות שחדרו ללב המחקר בעשורים האחרונים‪ :‬א‪ .‬ההנחה כי הטקסט הוא יישות נזילה‬
‫וחמקמקה‪ ,‬והוא אינו מאפשר פירוק וניתוח אובייקטיבי (בארת'‪ .)2005 ,‬ההנחה העומדת בבסיס‬
‫הגישה שבחרנו לניתוח הטקסט היא כי יש לו משמעות מחבר משתמע אינטגרטיבית‪ ,‬הנובעת מסך‬
‫כל משמעויות הדוברים בו‪ .‬הקורא מחפש אחר משמעות זו בהסתמך על הנתונים הלשוניים וידע‬
‫הקשרי העומדים לרשותו (‪ .)Weizman & Dascal, 1987, 1991‬המחבר המשתמע הוא אמנם‬
‫נסתר ומשוער‪ ,‬אבל עדיין הקורא מחפש אחריו‪ ,‬ואם כך – אין הפיענוח בלתי אפשרי‪ .‬ב‪ .‬ההנחה כי‬
‫אין לצפות בהכרח מהתרגום שישאף להתקרב למקור‪ ,‬משום שזה האחרון אינו "טוב" ו‪/‬או "נכון"‬
‫יותר (‪ ,)Venuti, 1992‬וכי התרגום הוא טקסט בפני עצמו‪ .‬הנחתנו הינה אכן כי על התרגום‬
‫להתקרב למקור‪ ,‬אולם לא משום שהמקור הינו ה"אידיאל"‪ ,‬אלא מפני שכדי לבדוק את התאמתן‬
‫של המשמעויות במקור ובתרגום‪ ,‬יש להשוות ביניהם ולראות אם התרגום ממלא פונקציה‬
‫מקבילה למקור (‪ .)House, 1997‬לחיזוק ולביסוס גישתה‪ ,‬האוס (‪ )House, 1997: 10‬אף מביאה‬
‫את דבריו של ונוטי עצמו‪ ,‬המבקש לראות את התרגום כבנייה מחדש של טקסט אחר אשר תווכה‬
‫על ידי הבדלים בשיח‪ ,‬באידיאולוגיה ובלשון‪ .‬לטענתו‪ ,‬ניתן לגלות הבדלים אלה על ידי ניתוח‬
‫מעמיק שיתבצע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באמצעות השוואות של מקור ותרגום‪ .‬השוואות אלה יסקרו את היחס‬
‫‪119‬‬
‫של הרווח וההפסד של המשמעויות בין שני הטקסטים ויגלו את האסטרטגיות שנקט המתרגם‪,‬‬
‫כמו גם כל השפעות אחרות‪ .‬כלומר‪ ,‬ונוטי עצמו מספק לגיטימציה לעריכתן של השוואות‬
‫מקור‪/‬תרגום בחקר התרגום‪ ,‬לצורך הבנה מעמיקה יותר‪.‬‬
‫‪ 8.6‬הצעות למחקר עתידי‬
‫כאמור‪ ,‬עבודה זו התמקדה בניתוח לשונו של הגיבור ביצירה ספרותית אחת‪ .‬אולם‪ ,‬עבודה זו הינה‬
‫איכותנית בעיקרה ולא כמותית‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעבודה לא נבחנו דפוסי לשון ספונטניים הנהגים על ידי‬
‫בעלי לקויות אמיתיים‪ ,‬אלא כאלה המופיעים בטקסט ספרותי‪ .‬הטקסט שנחקר בעבודה זו נכתב‬
‫על ידי סופר שאמנם הייתה לו היכרות עם הפרעות התפתחותיות ודרכי ביטויין בשל עבודתו עם‬
‫ילדים המשתייכים לספקטרום האוטיסטי‪ ,‬אך הדמות שיצר הינה פיקטיבית במהותה‪.‬‬
‫על מנת לבסס ולעגן את קשיי הביצוע והפענוח של פעולות הדיבור בקרב הלוקים בהפרעות‬
‫התפתחותיות על הרצף האוטיסטי‪ ,‬יש להחילו על טקסטים נוספים ובאופן ספציפי יותר על כאלה‬
‫המשתייכים לסוגה האוטוביוגרפית או לטקסטים שנכתבו על ידי בעלי הלקויות עצמם‪.‬‬
‫מעניין יהיה לבדוק אם בחינת הטקסטים הספרותיים תעלה ממצאים דומים לאלה שימצאו‬
‫בעקבות בחינת טקסטים שכתבו בעלי הלקויות עצמם‪.‬‬
‫מחקר נוסף העשוי להעשיר את המחקר הנוכחי יכול להתמקד בהפרעות אחרות המשתייכות‬
‫לספקטרום האוטיסטי כגון‪ :‬אוטיזם‪ ,‬הפרעות התפתחותיות (‪ ,)PDD‬ותסמונת רט‪ ,‬ולבחון את‬
‫דפוסי לשונם כדי לראות אם ישנם דפוסים החוזרים על עצמם‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬על מנת לאשש את הממצאים בתחום דפוסי התרגום‪ ,‬יש צורך במחקרים נוספים שיחקרו‬
‫טקסטים שלמים הן ספרותיים והן כאלה שנכתבו על ידי בעלי הלקויות עצמם‪ ,‬ויבחנו וינתחו את‬
‫דרכי העברת הייחוד הלשוני בתרגומיהם של טקסטים אלה‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫מקורות ראשוניים‬
‫האדון‪ ,‬מ' (‪ .)2004‬המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה‪( .‬תרגום‪ :‬א' תגרי)‪ .‬אור יהודה‪ :‬כנרת‬
‫זמורה‪-‬ביתן דביר‪.‬‬
‫‪Haddon, M. (2003). The Curious Incident of the Dog in the Night-Time. London:‬‬
‫‪Vintage.‬‬
‫מקורות משניים‬
‫בארת'‪ ,‬ר' (‪ .)2005‬מות המחבר‪( .‬תרגום‪ :‬ד' משעני)‪ .‬תל אביב‪ :‬רסלינג‪.‬‬
‫בורשטין‪ ,‬ר' (תשמ"ט)‪ .‬דרכי השאלה והתשובה בעברית הכתובה בת ימינו‪ :‬הבטים תחביריים‪,‬‬
‫סמנטיים ופרגמטיים‪ .‬עבודת לשם קבלת תואר דוקטור‪ .‬רמת גן‪ :‬אוניבסיטת בר אילן‪.‬‬
‫דסקל‪ ,‬מ' וויצמן‪ ,‬א' (‪ .)1990‬לשאלת משמעות הדובר בספרות היפה‪ .‬תורת הסגנון‬
‫והטקסט הספרותי‪ :‬קובץ מחקרים מיוחד בבלשנות עברית ‪ .30-28‬רמת גן‪ :‬אוניברסיטת בר‪-‬‬
‫אילן‪ ,‬עמ' ‪.19-9‬‬
‫ויצמן‪ ,‬א' (תש"ס‪-‬תשס"א)‪ .‬על עיקר וטפל‪ :‬עיון פרגמטי ביחסי חידוש ונתון ב'החי על המת'‬
‫לאהרן מגד‪ .‬חלקת לשון‪ :‬ספר מאיה פרוכטמן‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת איל"ש ומכללת לוינסקי‬
‫לחינוך‪ ,‬עמ' ‪.39-19‬‬
‫ויצמן‪ ,‬א' (תשס"ב)‪ .‬על מה חלם הירשל? בחינה פרגמטית של קטע מתוך סיפור פשוט לעגנון‬
‫במקור ובתרגום‪ .‬בתוך‪ :‬י' הלוי וד' סיון (עורכים)‪ .‬סולם יעקב –קובץ מאמרים לכבוד יעקב בן‬
‫טולילה‪ .‬באר שבע‪ :‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬עמ' ‪.190-177‬‬
‫טורי‪ ,‬ג' (‪ .)1977‬נורמות של תרגום והתרגום הספרותי לעברית בשנים ‪ .1930-1945‬תל אביב‪ :‬מכון‬
‫פורטר ומפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור‪.‬‬
‫יציב‪ ,‬א' ולבנת‪ ,‬ז' (תשס"ז)‪ .‬חזרות עצמיות בשיח מונולוגי דבור‪ .‬בתוך‪ :‬דברי המפגשים השנתיים‬
‫ה‪ 20-22-‬של החוג הישראלי לבלשנות‪ ,‬חוברת ‪ .16‬רמת‪-‬גן‪ :‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬המחלקה ללשון‬
‫העברית וללשונות שמיות‪.‬‬
‫כשר‪ ,‬א' ומלכסון‪ ,‬ש' (‪ .)2003‬אוטיזם והפרגמטיקה של השפה‪ .‬דש‪ :‬דיבור ושמיעה (‪ .)25‬תל‬
‫אביב‪ :‬האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת‪ ,‬עמ' ‪.126-109‬‬
‫ניר‪ ,‬ר' (תשל"ו)‪ .‬המושג 'משלב' ומקומו בהוראת לשון‪-‬האם‪ .‬עיונים בחינוך (‪ .)11‬חיפה‪:‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‪ ,‬הפקולטה לחינוך‪ ,‬עמ' ‪.110-97‬‬
‫ניר‪ ,‬ר' (תשל"ט)‪ .‬מושגים בבלשנות שימושית‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד החינוך והתרבות‪ ,‬האגף לתרבות‬
‫ולאמנות‪ ,‬המחלקה לחינוך מבוגרים‪.‬‬
‫ניר‪ ,‬ר' (תשמ"ח)‪ .‬סמנטיקה של העברית החדשה‪ .‬תל אביב‪ :‬עמיחי‪ ,‬עמ' ‪.165-150‬‬
‫עבאדי‪ ,‬ע' (תשמ"ז)‪ .‬אבל בהשוואה לאלא – תיאור לוגי ופראגמאטי‪ .‬לשוננו נ"א‪ .‬ירושלים‪:‬‬
‫האקדמיה ללשון עברית‪ ,‬עמ' ‪.109-95‬‬
‫‪121‬‬
'‫ ש' מורג וש‬,‫גוטשטיין‬-‫ מ' גושן‬:‫ בתוך‬.‫ פעולות דיבור של התנצלויות בפומבי‬.)‫ ע' (תשנ"א‬,‫עבאדי‬
.272-257 '‫ עמ‬,‫ אקדמון‬:‫ ירושלים‬.)‫ שי לחיים רבין (אסופת מחקרי לשון‬.)‫קוגוט (עורכים‬
:‫ תל אביב‬.‫ סינגור עצמי של לומדים עם לקויות למידה‬:‫ מדברים בעד עצמם‬.)2004( '‫ ל‬,‫קוזמינסקי‬
.‫הוצאת יסוד ומכון מופת‬
.)‫ אמה ברוורמן‬:‫ תסמונת אספרגר מדריך מעשי (תרגום‬.)2001( '‫ ג‬,‫ ג' וסטיבנסון‬,’‫ ו' ליץ‬,‫קומין‬
."‫ "אח‬:‫קרית ביאליק‬
‫ באר‬.‫ לשונות העיתון – מאפיינים סגנוניים בלשון העיתונות היומית הכתובה‬.)‫ י' (תש"ס‬,‫שלזינגר‬
.‫גוריון בנגב‬-‫ אוניברסיטת בן‬:‫שבע‬
‫ סמני האינפורמציה‬:‫ לאחר שחנקה אותו היא מזדרזת ושוכבת על הרצפה‬.)‫ י' (תש"ס‬,‫שן‬
‫ הוועדה‬,‫אילן‬-‫ אוניברסיטה בר‬:‫ רמת גן‬.45 ‫ בלשנות עברית‬.‫החשובה בטקסט הספרותי‬
.94-79 '‫ עמ‬,‫ האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה‬- ‫לבלשנות חישובית בשיתוף איל"א‬
Adams, C., Green, J., Gilchrist, A. & Cox, A. (2002). Conversational behaviour of
children with Asperger syndrome and conduct disorder. Journal of Child Psychology
and Psychiatry 43(5), pp. 679–691.
Ariel, M. (1985). The discourse functions of given information. Theoretical
Linguistics 12 (2-3), pp. 99-113.
Ariel, M. (1988). Retrieving propositions from context: Why and how. Journal of
Pragmatics 12 (5-6), pp, 567-600.
Ariel, M. (1990). Accessing noun-phrase antecedents. London: Routledge.
Asperger, H. (1944). Die 'Autistischen Psychopathen' im Kindesalter, Archiv fur
Psychiatrie und Nervenkrankheiten 117, pp.76-136.
Austin, J. L. (1962). How To Do Things With Words. Oxford: Clarendon Press.
Bates, E. (1976). Language and Context: The Acquisition of Pragmatics. New
York: Academic Press.
Bleuler, E. (1911). Dementia Praecox or the Group of Schizophrenias (J. Zinkin,
Translation 1950). New York: International Universities Press.
Blum-Kulka, S., Kasper, G. & House, J. (1989). Investigating Cross-Cultural
Pragmatics: An Introductory Overview. In: Blum-Kulka, S., House, J. and Kasper, G.
(Eds.), Cross-Cultural Pragmatics, Requests and Apologies. Norwood: Ablex, pp. 134.
Blum-Kulka, S. (1997). Discourse Pragmatics. In: van Dijk, T. (Ed.), Discourse as
social interaction. London: Sage, pp. 38-64.
Brown, P. & Levinson, S. C. (1978, 1987). Politeness: Some Universals in Language
Usage. Cambridge: Cambridge University Press.
122
Clark, H. H., & Haviland, S. E. (1977). Comprehension and the given-new contract.
In: R. O. Freedle (Ed.), Discourse production and comprehension. Hillsdale, NJ:
Erlbaum. pp. 1-40
Cummings, L. (2007). Clinical Pragmatics: A Field In Search of Phenomena?
Language & Communication 27, (4), pp. 396-432.
Dascal, M. (1983). Pragmatics and the Philosophy of Mind 1. Amsterdam: John
Benjamins Publishing Company.
Dascal, M. & Katriel, T. (1977). Between semantics and pragmatics: the two types of
`but' - Hebrew 'aval' and 'ela'. Theoretical Linguistics 4, pp. 143-172.
Dascal, M. & Weizman, E. (1987). Contextual Exploitation of Interpretation, Clues in
Text Understanding: An Integrated Model. In: Verschueren, J. & Bertuccelli-Papi, M.
(Eds.), The Pragmatic Perspective. Amsterdam and Philadelphia: John Benjamins
Publishing Company, pp. 31-46.
Dimitrova, E. D. (2005). Expertise and Explication in the Translation Process.
Amsterdam and Philadelphia: John Benjamins.
Fawcett, P. (1998). Presupposition and Translation. In: Hickey, L. (Ed.), The
Pragmatics of Translation. Cleavdon: Multilingual Matters, pp. 114-123.
Grice, P. H. (1957). Meaning. The Philosophical Review 66, pp. 377-88.
Grice, P. H. (1961). The Causal Theory of Perception. Proceedings of the Aristotelian
Society, Supplementary 35, pp. 121-152.
Grice, P. H. (1968). Utterer's meaning, sentence meaning, and word meaning.
Foundations of Language 4, pp. 1-18.
Grice, P. H. (1975). Logic and Conversation. In: Cole, P. & Morgan, J. (Eds.),
Syntax and Semantics 3: Speech Acts. New-York: Academic Press, pp. 41-58.
Halliday, M.A.K. & Hasan, R. (1976). Cohesion in English. London: Longman.
Happé, F. (1991). The Autobiographical Writings of Three Asperger Syndrome
Adults: Problems of Interpretation and Implications for Theory. In: Frith U. (Ed.),
Autism and Asperger Syndrome. Cambridge: Cambridge University Press, pp. 207242.
Haviland, S. E., & Clark, H. H. (1974). What’s new? Acquiring new information as a
process in comprehension. Journal of Verbal Learning and Verbal Behavior 13, pp.
512- 521.
Hervey, S. G. J. (1998). Speech Act and Illocutionary Function in: Translation
Methodology. In: Hickey, L. (Ed.), The Pragmatics of Translation. Cleavdon:
Multilingual Matters, pp. 10-24.
123
Hickey, L. (1998). Introduction. In: Hickey, L. (Ed.), The Pragmatics of Translation.
Cleavdon: Multilingual Matters, pp. 1-9.
Hickey, L. (1998). Perlocutionary Equivalence: Marking, Exegesis and
Recontextualisation. In: Hickey, L. (Ed.), The Pragmatics of Translation. Cleavdon:
Multilingual Matters, pp. 217-232.
House, J. (1997). Translation Quality Assessment. Tübingen: Narr.
Hymes, D. H. (1971). On communicative competence. In: Pride, J.B. & Holmes, J.
(Eds.), Sociolinguistics: Selected Readings. Great Britain: Penguin, pp. 269-293.
Kanner, L. (1943). Autistic disturbances of affective contact. Nervous Child 2, pp.
217–50.
Kanner, L. & Eisenberg, L. (1956). Early infantile autism 1943-1955. American
Journal of Orthopsychiatry 26, pp. 55-65.
Knowles, F. (1998). 'New' versus 'Old'. In: Hickey, L. (Ed.), The Pragmatics of
Translation. Cleavdon: Multilingual Matters, pp. 103-113.
Lahey, M. (1988). Language Disorder and Language Development. New York:
Macmillan.
Lapadat, J. C. (1991). Pragmatic Language Skills of Students with Language and/or
Learning Disabilities: A Quantitative Synthesis. Journal of LearningDisabilities,
24(3), pp. 147-158.
Levinson, S. C. (1983). Pragmatics. Cambridge: Cambridge University Press.
Malmakjaer, K. (1998). Cooperation and Literary Translation. In: Hickey, L.
(Ed.), The Pragmatics of Translation. Cleavdon: Multilingual Matters, pp. 25-40.
Nida, E. A. (1964). Toward a Science of Translating: with Special Reference to
Principals and Procedures Involved in Bible Translating. Leiden: Brill.
Nippold, M. A. (1994). Persuasive Talk in Social Contexts: Development, assessment
and intervention. Topics in Language Disorders, 14(3), pp. 1-12.
Norrick, N. R. (1978). Expressive illocutionary acts. Journal of Pragmatics 2, pp.
277–297.
Roth, F. P. & Spekman, N. J. (1984). Assessing the Pragmatic Abilities of children:
Part 1. Organizational Framework and Assessment Parameters. Journal of Speech and
Hearing Disorders, 49, pp. 2-11.
Searle, J. R. (1969). Speech Acts: An Essay in the Philosophy of Language.
Cambridge: Cambridge University Press.
124
Searle, J. R. (1975). Indirect Speech Acts. In: Cole, P. & Morgan, J. L. (Eds.),
Syntax and Semantics, 3: Speech Acts. New York: Academic Press, pp. 59–82.
Searle, J. R. (1976). A Classification of Illocutionary Acts. Language in Society,
vol. 5(1), pp. 1-23.
Searle, J., & Vanderveken, D. (1985). Foundations of Illocutionary Logic.
Cambridge: Cambridge University Press.
Séguinot, C. (1988). Pragmatics and the Explicitation Hypothesis. Traduction
Terminologie Rédaction 1(2), pp. 106-114.
Simpson, D. (2004). Asperger's syndrome and Autism: distinct syndromes with
important similarities. In: Rhode, M. & Klauber, T. (Eds.), The Many Faces Of
Asperger's Syndrome. London: Karnac Books, pp. 25-39.
Sperber, D. & Wilson, D. (1986). Relevance: Communication and cognition. Oxford:
Blackwell.
Tantam, D. (1988). Annotation. Asperger’s Syndrome. Journal of Child Psychology
and Psychiatry 29, pp. 245-255.
Tantam, D. (1991). Asperger Syndrome in Adulthood. In: Frith, U. (Ed.), Autism
and Asperger Syndrome. Cambridge: Cambridge University Press, pp. 147-183.
Thomas, J. (1995). Meaning in Interaction: an introduction to prgamtics. London &
New York: Longman.
Toury, G. (1995). Descriptive Translation Studies and Beyond. Amsterdam and
Philadelphia: John Benjamins.
Venuti, L. (1992). Introduction. In: Venuti, L. (Ed.), Rethinking Translation.
Discourse, Subjectivity, Ideology. London and New York: Routledge, pp. 1-17.
Vinay, J. P. & Darbelnet, J. (1958). Stylistique comparée du franÇais et de l'anglais:
Méthode de traduction. London-Toronto-Paris: Didier.
Weizman, E. (1989). Requestive hints. In: Blum-Kulka, S., House, J. & Kasper, G.
(Eds.), Cross-Cultural Pragmatics: Requests and Apologies. New Jersey: Alex, pp.
71-95.
Weizman, E. & Dascal, M. (1991). On Clues and Cues: Strategies of Text
Understanding. Journal of Literary Semantic, XX/1, pp. 18-30.
Weizman, E. (1999). Building true understanding via apparent miscommunication: A
case study. Journal of Pragmatics 31, pp. 837-846.
Wing, L. (1981). Asperger syndrome: a clinical account. Psychological Medicine
11(1), pp. 115–129.
125
Wing, L. (1991). The Relationship between Asperger's Syndrome and Kanner's
Autism. In: Frith, U. (ed.), Autism and Asperger Syndrome. Cambridge: Cambridge
University Press, pp. 93-121.
Wing, L. (1996). The Autistic Spectrum: a Guide for Parents and Professionals.
London: Constable.
Wing, L. & Gould, J. (1979). Severe impairments of social interaction and associated
abnormalities in children: epidemiology and classification. Journal of Autism and
Developmental Disorders 9, pp. 11–29.
126
‫נספח צילומי כריכות הספר השונות‬
‫תמונה ‪ ,2‬כריכת הספר למבוגרים בשפת‬
‫המקור‪ ,‬מו"ל אמריקאי‪:‬‬
‫תמונה ‪ ,1‬כריכת הספר למבוגרים בשפת המקור‪,‬‬
‫מו"ל בריטי‪:‬‬
‫תמונה ‪ ,3‬כריכת הספר לילדים בשפת המקור‪:‬‬
‫‪127‬‬
‫תמונה ‪ ,5‬כריכת הספר בתרגום‪,‬‬
‫מהדורה לנוער‪:‬‬
‫תמונה ‪ ,4‬כריכת הספר בתרגום‪,‬‬
‫מהדורה למבוגרים‪:‬‬
‫‪128‬‬
English Abstract
This study examines the distinct discourse patterns of the protagonist who, according
to the book jacket, has Asperger's Syndrome, in The Curious Incident of the Dog in
the Night-Time by Mark Haddon. The study also examines the ways in which these
distinct patterns were dealt with in the published Hebrew translation (translated by
Ehud Tagari.)
The anomalous linguistic behavior of the protagonist, who is also the narrator of this
book, is examined with respect to both his own descriptions of his disabilities, and the
literature in three different fields: developmental disorders, self-advocacy of
individuals with disabilities, and pragmatics.
First, we present and explore the explanations and indications of the protagonist's
disabilities and difficulties, as he himself describes them. Here we try to discern the
features of his disabilities.
Afterwards, we examine and analyze excerpts of the protagonist's discourse, pointing
to a certain difficulty or a problem with performing or deciphering direct and indirect
speech acts. According to Searle (Searle, 1969), a distinction is drawn between the
illocutionary force of an utterance, and its propositional content. We also point out the
cases where indirect speech acts are performed, namely, when there is no obvious
relation between the utterance itself and the action performed by it.
Lastly, based on the pragmatic approach to translation studies, we examine the
translation for shifts that affect the reconstruction of the protagonist's distinctness. We
then consider whether the shifts that are found may be ascribed to linguistic
constraints or to differences in pragmatic conventions between the two languages: that
of the source text (English) and that of the target text (Hebrew). We will also examine
the means of conveying the protagonist’s disabilities to the readers of the translation.
We conclude that the protagonist does exhibit pragmatic distinctness, which manifests
itself in a lack of pragmatic competency in the field of direct and indirect speech acts.
I
His responses to the direct speech acts performed show that he does decipher most of
them. Yet, this is not always the case, and there are also cases in which he has
difficulties in understanding direct speech acts, even though no indirectness was
involved.
Christopher's responses to complex speech acts that had indirect intentions are mixed.
On the one hand, there are a few cases in which he recognizes and deciphers the
indirect speech act. On the other hand, in most cases it seems he finds them difficult
to interpret. We cannot conclusively determine what specific and consistent
difficulties the protagonist encounters. However, we can conclude that although he
sometimes demonstrates pragmatic abilities and deciphers direct and indirect speech
acts, in most cases he is initially unable to identify the existence of indirect intentions,
and therefore cannot proceed to decipher them.
The translation analysis showed the presence of numerous non-obligatory shifts
throughout the book, affecting the transfer of the pragmatic distinctness of the
protagonist's speech. These shifts can be divided into two categories: shifts that put a
little more emphasis on the protagonist’s disability; and shifts that further disguise the
protagonist’s disability. A comparison between the examples found in each category
shows that despite the other non-obligatory and obligatory shifts as well as the
cultural differences, the transfer of the pragmatic distinctness of the protagonist
speech is retained. However, there is one specific and prominent shift throughout the
book; namely, deviations from the lexical repetition of the reporting verb “said”
which explicitates the reported speech act performed. As mentioned, Christopher has
difficulties recognizing, deciphering and performing speech acts, and this shift partly
disguises the reflection of the protagonist’s disability in the translation. Also, the use
of a different performative verb in the translation creates better cohesion and presents
the protagonist as more fluent, thus further masking his impairment. Due to its
recurrence, the pragmatic distinctness of the protagonist's speech is less apparent.
II
This work was carried out under the supervision of Prof. Elda Weizman,
Department of Translation and Interpreting Studies, Bar Ilan University.
Bar Ilan University
The Curious Incident of the Dog in the Night-Time:
Pragmatic Distinctness of the Protagonist's Speech –
Comparison of Source vs. Translation
Mor Ben-David
Submitted in partial fulfillment of the requirements for the Master's Degree in the
Department of Translation and Interpreting Studies, Bar Ilan University
Ramat Gan, Israel
2009