All In One

‫גיליון ‪ 148‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪ 2014‬בהוצאת מירב‪-‬דסקלו הפקות בע״מ‬
‫‪KITARON ERP&MES‬‬
‫מערכת מידע המתקדמת ביותר למפעלי ייצור‬
‫‪All In One‬‬
‫זה הזמן לגלות את הכסף ברצפת הייצור שלך‬
‫צור‪/‬י קשר‪:‬‬
‫ג'אוסופט מערכות בע"מ‬
‫טל‪ ˆ 04-8813130 :‬פקס‪ ˆ 04-8491560 :‬מייל‪ ˆ [email protected] :‬אתר‪www.geosoft-sys.com :‬‬
03-6098976 :‫ פקס‬, 054-8834551 :‫ טל‬223 .‫ד‬.‫ ת‬,‫מושב רינתיה‬
www.plastic-box.co.il n [email protected] :‫מייל‬
‫המלגזותההידרוסטטיותשל ‬
‫‬
‫תפוקה מירבית בטכנולוגיה מתקדמת‬
‫חיסכון בדלק‬
‫מערכת מעצורים אוטומטית‬
‫בטיחות מירבית בעבודה‬
‫כושר טיפוס וגרירה גבוה‬
‫מתאימות במיוחד לעבודה בשיפועים‬
‫מערכת בלמים ללא בלאי‬
‫‪www.emcol.co.il | 08-8636000‬‬
‫‬
‫תוכן‬
‫גיליון ‪ l 148‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬
‫עורך אחראי‪/‬מנכ"ל‬
‫ישראל דסקלו‬
‫עורך‬
‫עמרי מריאן‬
‫גרפיקה ועיצוב‬
‫סטודיו גבזה ‪[email protected]‬‬
‫לוחות‬
‫אורניב‬
‫הדפסה‬
‫רבגון דפוס ואריזות בע"מ‬
‫אחראית מדיה והפקה‬
‫אירית ענבר ‪03-9007909‬‬
‫מנהלת מסחרית‬
‫אילנה מצא‬
‫יועצי שיווק ומכירות‬
‫צבי מטיאס‪ ,‬אליהו פרילוק‬
‫מנויים ותפוצה‬
‫נורית שרון‪ ,‬דורית פתאי ‪03-9007900‬‬
‫הנהלה‬
‫ישראל דסקלו‪ ,‬מנחם בלונדר‪ ,‬אהרון פלמון‪,‬‬
‫הגר פלמון‬
‫מו״ל‪ :‬מירב דסקלו הפקות בע״מ‬
‫רח׳ העבודה ‪ 11‬ראש העין מיקוד ‪48017‬‬
‫טל‪ .‬מערכת‪ 03-9007900 :‬פקס‪03-9007902 :‬‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫למירב דסקלו הפקות בע"מ‬
‫אין להעתיק חומר כלשהו בלי אישור המו"ל‬
‫חומר פרסומי המופיע בעיתון הינו על אחריות‬
‫החברות המפרסמות בלבד‪.‬‬
‫שער התעשיה באינטרנט‬
‫‪www.industry.co.il‬‬
‫דואר אלקטרוני‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מנוי שנתי ל‪ 6-‬גיליונות ‪ 250‬ש״ח‬
‫כולל מע״מ ודמי משלוח‬
‫‪LOGISTICS‬‬
‫‪BI montly magazine dealing with material‬‬
‫‪handling, pakaging and shipping.‬‬
‫‪MERAV DASCALU PUBLISHING L.T.D‬‬
‫‪11 Haavoda st. Rosh Ha’ayin 48017‬‬
‫‪Tel. 972(3)-9007900 Fax .972(3)-9007902‬‬
‫‪ISSN 156-060X‬‬
‫תמונת השער‬
‫חדשות‬
‫גיליון ‪ 148‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪ 2014‬בהוצאת מירב‪-‬דסקלו הפקות בע״מ‬
‫חדש בשטח ‪6...............................................................................................‬‬
‫‪KITARON ERP&MES‬‬
‫מערכת מידע המתקדמת ביותר למפעלי ייצור‬
‫‪All In One‬‬
‫מבצע צוק איתן‬
‫שרשרת של אספקה ללוחמי "צוק איתן" ‪14.......................‬‬
‫מרכזים לוגיסטיים‬
‫זה הזמן לגלות את הכסף ברצפת הייצור שלך‬
‫מניעת תקלות אספקה‬
‫צור‪/‬י קשר‪:‬‬
‫ג'אוסופט מערכות בע"מ‬
‫שעיה כליף ‪16..................................................................................................‬‬
‫רכש‬
‫חסכון ברכש ומניעת עלויות‬
‫שלום גלדר ‪20..................................................................................................‬‬
‫ניהול נכון של הזמנות הרכש‬
‫משה אמון ‪22....................................................................................................‬‬
‫שרשרת האספקה‬
‫מה אומרים המומחים בחו"ל‬
‫עמרי מריאן ‪24.................................................................................................‬‬
‫על הסמכת ‪ APICS‬כבר שמעתם?‬
‫עמרי מריאן ‪26.................................................................................................‬‬
‫שילוח‬
‫נדחתה תביעה נגד חברת ביטוח בשל 'אריזה לקויה'‬
‫למטען מיובא‬
‫עו"ד גיל נדל‪ ,‬רו"ח ומשפטן ג'מיל אבו מוך ‪30................................‬‬
‫ידיעות ומאמרים לפרסום‬
‫נא לשלוח למערכת למייל‪[email protected] :‬‬
‫טל‪ ˆ 04-8813130 :‬פקס‪ ˆ 04-8491560 :‬מייל‪ ˆ [email protected] :‬אתר‪www.geosoft-sys.com :‬‬
‫ג’אוסופט מערכות בע”מ הוקמה‬
‫בשנת ‪ 1998‬ועוסקת בפיתוח‬
‫תוכנות לארגון‪ ,‬המתמחות במתן‬
‫מענה ופתרון כולל לנושאים‬
‫ניהוליים שונים בארגון‪ ,‬תוך כדי‬
‫שימת דגש על אפיון צורכי מידע‬
‫ניהולי בארגון‪ ,‬יישום והטמעת‬
‫מערכת קיטרון ‪ERP&MES‬‬
‫ופיתוח אפליקציות ייחודיות‪.‬‬
‫החברה הוקמה ונבנתה ע”י‬
‫אנשי מקצוע בעלי ניסיון רב‬
‫בעולם התעשייה‪ ,‬לצד ידע נרחב‬
‫מתחום המחשבים‪ .‬לעובדה‬
‫שמוצרי החברה “צמחו”‬
‫מתוך ריצפת הייצור ומעולם‬
‫הניהול המודרני‪ ,‬יש משקל‬
‫רב ביכולתנו לפתח מוצרים‬
‫איכותיים המותאמים בצורה‬
‫מושלמת לצורכי ארגונים‬
‫רבים‪ .‬מוצרי חברת ג’אוסופט‬
‫מתמקדים בצורך של מנהלים‬
‫לנהל ולפקח על זרימת המידע‬
‫בארגון שיסייע בקבלת החלטות‬
‫ולייעול תהליכים‪.‬‬
‫לפרטים‪ :‬טל‪,04-8813130 :‬‬
‫מייל‪[email protected] :‬‬
‫עופר יפת מתקנים נילווים למלגזות‬
‫הנדסה ותעשיות‬
‫מתכת‬
‫עופר יפת‬
‫שינוע והנדסה (‪ )1993‬בע״מ‬
‫דרך השבעה ‪ ,112‬אזור טל‪ 03-5595553 :‬פקס‪03-5594447 :‬‬
‫‪e-mail: [email protected]‬‬
‫‪www.offer-shinua.co.il‬‬
‫ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪ / 2014‬לוגיסטיקה ‪5 /‬‬
‫…‬
‫ארדן קונטרול טק תשווק‬
‫ותיישם את פתרון‬
‫ה‪ L M S -‬של סימנס‬
‫לניטור ובקרת קווי יצור‬
‫חטיבת בקרת התעשייה של‬
‫ארדן קונטרול טק החלה לשווק‬
‫את מערכת ה‪Simatic IT LMS-‬‬
‫)‪ (Line Monitoring System‬של‬
‫חברת סימנס המבצעת ניטור‪,‬‬
‫מדידת ביצועים ושליטה בזמן אמת‬
‫בקו היצור‪ .‬המערכת מבצעת מדידת‬
‫הספקי ייצור וכן בקרת תפוקות‬
‫ויעילות של הקו באמצעות מדדים‬
‫כמותיים לארגונים קטנים ובינוניים‪.‬‬
‫המערכת מיועדת לחטיבת היצור‬
‫או המפעל כולו בארגונים קטנים‬
‫או בינוניים‪ ,‬אשר אינם מעוניינים‬
‫לרכוש מערכת ניהול רצפת יצור‬
‫מלאה המחייבת השקעות בהתאם‪.‬‬
‫המערכת מבצעת איסוף אוטומטי‬
‫של נתונים בזמן אמת ישירות‬
‫מרצפת הייצור במפעל‪ ,‬לרבות‬
‫נתוני תהליך‪ ,‬תפוקות ומדדי‬
‫איכות ומפיקה דוחות וחישובי‬
‫יעילות המשמשים את מנהלי‬
‫הארגון היצרני לניצול טוב יותר של‬
‫משאבי הארגון‪ .‬המערכת מאפשרת‬
‫את הפחתת חוסר היעילות בקו‪,‬‬
‫הגברת תשואת הקו והקטנת‬
‫פחתים בתהליך‪ .‬מדובר בפתרון‬
‫קטן ו"רזה" יותר בהשוואה למערכת‬
‫‪ , Simatic IT‬מערכת ה‪MES -‬‬
‫)‪(Manufacturing Enterprise System‬‬
‫של סימנס‪ ,‬אותה מיישמת ארדן‬
‫קונטרול טק מזה מספר שנים‪.‬‬
‫מערכת האם‪ ,‬ה‪ Simatic IT-‬של‬
‫סימנס‪ ,‬מהווה פתרון לניהול כל‬
‫שרשרת הערך של רצפת הייצור‬
‫לרבות קישור למערכות ‪,ERP‬‬
‫שרשרת אספקה‪ ,‬מערכות ניהול‬
‫מלאי ומערכות ארגוניות אחרות‬
‫והיא מיושמת באולמות הייצור של‬
‫החברות המובילות בעולם‪ .‬יישום‬
‫המערכת למערכי ייצור קטנים או‬
‫בינוניים הצריך עד כה מימוש חלקי‬
‫של מערכת ה‪ ,MES -‬כמו גם תכנון‬
‫תקציבי מתאים‪ .‬בעוד שמערכת‬
‫ה‪ LMS-‬מאפשרת לארדן ליישם‬
‫את מערכת ה‪ MES-‬של ‪Siemens‬‬
‫גם בארגונים קטנים לרמת הקו או‬
‫מערך הייצור כולו וזאת בתקציב‬
‫התואם את יכולות הארגון‪" .‬מערכת‬
‫ה‪ LMS-‬מתבססת על מערכת האם‪,‬‬
‫ה‪ MES Simatic IT-‬של סימנס‪,‬‬
‫אשר מאפשרת טיפול במפעלים‬
‫גדולים או ארגונים הפזורים על‬
‫מספר אתרי יצור במיקומים‬
‫גיאוגרפיים שונים"‪ ,‬אמר דודו לוי‪,‬‬
‫מנהל חטיבת בקרה תעשייתית‬
‫בארדן קונטרול טק‪" .‬ביכולתה של‬
‫ארדן להציע כיום יישום מוגבל היקף‬
‫לגופים יצרניים בינוניים וקטנים‪ ,‬גם‬
‫במציאות הכלכלית הלא פשוטה בה‬
‫הם פועלים כיום"‪ ,‬אמר הלוי‪.‬‬
‫…‬
‫דו"ח הטרנדים‬
‫הלוגסטיים של חברת‬
‫הגישה ללקוח‪.‬‬
‫בנוסף מדבר הדוח של ‪ DHL‬על‬
‫אפשרות תשלום גלובלית‪ ,‬התומכת‬
‫בכל אמצעי שיחליף תשלום שאינו‬
‫כסף‪ ,‬כגון תוכניות נוסע מתמיד‪,‬‬
‫או דקות שיחה בטלפון הסלולרי‪.‬‬
‫…‬
‫דורשים פיצוי מנמל‬
‫אשדוד‬
‫נשיא לשכת הספנות ד"ר יורם‬
‫זבה‪ ,‬נשיא איגוד לשכות המסחר‬
‫עו"ד אוריאל לין ומנכ"ל התאחדות‬
‫התעשיינים‪ ,‬אמיר חייק‪ ,‬שלחו‬
‫מכתב למנכ"ל משרד התחבורה‬
‫עוזי יצחקי‪ ,‬ובו הם דורשים‬
‫פיצוי חלקי עם הנזקים שנגרמים‬
‫ללקוחות הנמל עקב חוסר כוח‬
‫אדם תפעולי בנמל אשדוד‪.‬‬
‫הדרישה מתייחסת לפרק זמן של‬
‫שישה חודשים‪.‬‬
‫‪DHL‬‬
‫לדברי ענקית השילוח ‪,DHL‬‬
‫שוק הלוגיסטיקה עובר שינויים‬
‫מהירים ומרחיקי לכת‪ ,‬המאמצים‬
‫טכנולוגיה שתוביל לקמעונות רב‪-‬‬
‫ערוצית וכן למכירות מוקדמות‪.‬‬
‫‪ DHL‬זיהתה טרנדים חדשים‬
‫והזדמנויות בטווחים הקצרים‬
‫והארוכים עבור שוק הלוגיסטיקה‬
‫באירופה‪ .‬הדו"ח עומד גם על‬
‫מספר בעיות בהן ייתקלו אנשי‬
‫הלוגיסטיקה ובפתרונות אפשריים‪.‬‬
‫הפתרון של ‪ DHL‬היה ליצור רדאר‬
‫לוגיסטיקה‪ ,‬מכשיר שאמור לספק‬
‫פתרונות יצירתיים‪.‬‬
‫אחד הפתרונות עליהם מסתכלים‬
‫אנשי ‪ DHL‬הוא לוגיסטיקה רב‪-‬‬
‫ערוצית‪ ,‬עם פתרונות מכירה וקנייה‬
‫און ואוף ליין עבור תכנים אישיים‬
‫דרך המדיה החברתית והמכשירים‬
‫הסלולאריים‪.‬‬
‫מערכות המידע ידעו לנתח את‬
‫רצונותיו של לקוח הקצה‪ ,‬את‬
‫היסטוריית הרכישות שלו ואת‬
‫ההעדפות שלו‪ ,‬ובכך לספק לחברות‬
‫מידע מוקדם‪ ,‬שיקל עליהם את‬
‫‪ / 6‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪ 20‬יום; ‪ 40%‬תוספת לדמי הניטול‬
‫במוצ"ש (עד ‪ 06:00‬בוקר יום א');‬
‫הפחתות מתעריף המעגן הבסיסי‪,‬‬
‫שכן‪ ,‬במצב הנוכחי בנמל אשדוד‪,‬‬
‫העיכוב לשחרור סחורות יכול להגיע‬
‫ליותר משתי משמרת‪ .‬ההצעה היא‬
‫לקבלת וספת הנחה של ‪ 5%‬עבור‬
‫כל דחייה של משמרת נוספת מעל‬
‫לשתי המשמרות הנקובות בתעריף;‬
‫הפחתות מתעריף המינגש הבסיסי‪.‬‬
‫הם מציינים‪ ,‬כי כאשר מופסקת‬
‫העבודה‪ ,‬יש לפטור לחלוטין את‬
‫האנייה מתשלומי המינגש; ביטול‬
‫יצוא‪.‬‬
‫זבה‪ ,‬לין וחייק ציינו במכתבם‬
‫ליצחקי‪ ,‬כי לאור המצב החמור‬
‫בשטח‪ ,‬הם מבקשים החלטות‬
‫מהירות ומידיות‪ .‬זבה‪" :‬קיבלתי‬
‫תגובות ראשונות אוהדות ביותר‬
‫מגורמים בכירים‪ ,‬שהצביעו על כך‬
‫שיש הצדקה מלאה לבקשות שלנו‪.‬‬
‫נצטרך לקבל תשובה בהקדם האפשרי‬
‫מגורמים שונים העוסקים בנושא"‪.‬‬
‫…‬
‫ק‪.‬א‪.‬ל רוכשת שני‬
‫מטוסים חדשים‬
‫במכתב ציינו השלושה‪ ,‬כי לאור‬
‫מכתבים קודמים בנוגע ל"מצב‬
‫החמור" בנמל אשדוד‪ ,‬ברצונם‬
‫להציע תיקוני חירום לתקופה‬
‫מוגבלת בתעריפי הנמל‪ .‬עוד ציינו‪,‬‬
‫שהפיצוי המבוקש קטן בהרבה‬
‫מהנזקים‪ ,‬הישירים והעקיפים‪,‬‬
‫הנגרמים ללקוחות הנמל מזה‬
‫למעלה משנתיים‪.‬‬
‫התיקונים המוצעים מתייחסים‬
‫לתעריפים המרביים הנקבעים על‬
‫ידי נציגי הממשלה‪ .‬פרק הזמן של‬
‫חצי שנה הוצע למרות תוכנית הנמל‬
‫לגייס סוורים חדשים‪ ,‬בהתחשב‬
‫בזמן ההכשרה וה"הסתגלות למצב‬
‫נורמלי"‪.‬‬
‫זבה‪ ,‬לין וחייק ציינו "בחיוב‬
‫ובהערכה" את נחישות הנהלת הנמל‪,‬‬
‫שעושה הפעם צעדים משמעותיים‬
‫לתיקון המצב האבסורדי הנוכחי"‪,‬‬
‫וציינו אין להנהלה שום סמכות‬
‫לשנות תעריפים מרביים לשירותי‬
‫הנמל‪.‬‬
‫התיקונים שאותם מציעים זבה‪,‬‬
‫לין וחייק כוללים‪ :‬אחסנת מכולות‬
‫ומטען כללי לתקופה אחידה של‬
‫בימים האחרונים חתמה קבוצת‬
‫ק‪.‬א‪.‬ל על הסכם חכירה יבשה של‬
‫מטוס מדגם ‪ ,747-400F‬והיא‬
‫צפויה לחתום בימים הקרובים‬
‫על הסכם רכישה של מטוס‬
‫נוסף מדגם ‪ .747-400ERF‬דגם‬
‫ה‪ 400F-‬צפוי להיכנס לפעילות לא‬
‫יאוחר מחודש ספטמבר‪ ,‬ואילו דגם‬
‫ה‪ 400ERF-‬צפוי להתחיל פעילות‬
‫כחודשיים לאחר מכן‪.‬‬
‫המטוסים‪ ,‬שהינם צעירים בגילם‪,‬‬
‫הינם מטוסי מטען מקוריים עם‬
‫דלתות אף וצד‪ ,‬שיביאו לשיפור‬
‫משמעותי בטווחי הטיסה‪ ,‬בצריכת‬
‫הדלק ובמערכות ההעמסה‬
‫של המטוסים‪ .‬באשר להגדלת‬
‫הטווחים‪ ,‬מדובר באפשרות להגיע‬
‫עם מטוסים אלה לדרום אמריקה‬
‫או למזרח הרחוק בטיסות ישירות‬
‫ללא נחיתות ביניים לצורך תדלוק‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪8‬‬
‫המרכז למסועים ולרשתות‬
‫נציגים בלעדיים‪:‬‬
‫מסועי רשתות פלסטיק‬
‫ואביזרים‬
‫מסועי רשת פלסטיק לכל מטרה‬
‫טכנולוגית מסועים מתקדמת‬
‫ופרופילי אלומיניום למסגרות‬
‫חגורות טיימינג סרטי ‪ PVC‬ופוליוריתאן‬
‫ספיר יוסף ‪ 6‬ראשון לציון | טלפון‪ | 03-9415150 :‬נייד‪ | 050-5237447 :‬פקס‪03-9415575 :‬‬
‫‪www.m-marcus.co.il | e-mail: [email protected]‬‬
‫המשך מעמוד ‪6‬‬
‫לדברי איל זגגי‪ ,‬מנכ"ל ק‪.‬א‪.‬ל‪" ,‬זהו‬
‫אירוע מאוד משמעותי לקבוצה‬
‫ולשוק המטען הישראלי‪ ,‬שירגיש‬
‫היטב את המהלך‪ .‬עבור קבוצה‬
‫בסדר גודל שלנו‪ ,‬מהלך כזה משול‬
‫להמצאת הקבוצה מחדש‪ ,‬והוא‬
‫נועד גם לאפשר לקבוצה לחזק את‬
‫מעמדה בעולם‪ ,‬כחלק ממימוש‬
‫התוכנית האסטרטגית שלנו‪.‬‬
‫הצוותים התפעוליים של ק‪.‬א‪.‬ל ‪-‬‬
‫האוויריים והקרקעיים ‪ -‬נמצאים‬
‫בשלהי תהליך הכשרה אינטנסיבי‬
‫לקראת המטוסים החדשים‪ .‬כולנו‬
‫נרגשים לקראת הכנסת המטוסים‬
‫להפעלה מבצעית"‪.‬‬
‫…‬
‫שלושה מרלו"גים‬
‫במכרז‬
‫חברת נמלי ישראל (חנ"י) פרסמה‬
‫מכרזים לשיווק של שלושה מתחמי‬
‫אחסנה ולוגיסטיקה ושטחי אחסנה‬
‫פתוחה בסמוך לנמלי חיפה ואשדוד‪.‬‬
‫שלושת המתחמים הם בעלי נגישות‬
‫גבוהה לצירי תחבורה ראשיים‪.‬‬
‫בחיפה מוצע במכרז מתחם בצת‬
‫(לשעבר בסיס בצת)‪ ,‬המשתרע על‬
‫שטח של כ‪ 85-‬דונם וכולל כ‪20-‬‬
‫אלף מבנים ומחסנים‪ .‬המתחם‬
‫ממוקם אסטרטגית סמוך לשער‬
‫נמל חיפה ולמתחם משקף המכס‪.‬‬
‫הקצאת השטח הינה לתקופה של‬
‫כ‪ 25-‬שנה ודמי ההרשאה השנתיים‬
‫המינימאליים הנדרשים במכרז הם‬
‫‪ 43‬שקל למ"ר‪ .‬באשדוד מוצעים‬
‫שני מתחמים‪ :‬הראשון הוא שטח‬
‫מפותח במתחם מגודר לאחסנה‬
‫פתוחה בתחום מסוף הפחם‪ .‬גודל‬
‫השטח הוא כ‪ 20.2-‬דונם והוא‬
‫ממוקם ליד שער נמל אשדוד‪ ,‬פארק‬
‫נמלי ישראל ומתחם משקף המכס‪.‬‬
‫הקצאת השטח הינה לתקופה של‬
‫חמש שנים‪ ,‬עם אופציית הארכה‬
‫לחמש שנים נוספות‪ .‬דמי ההרשאה‬
‫השנתיים המינימאליים הנדרשים‬
‫במכרז הם ‪ 60‬שקל למ"ר‪ .‬המתחם‬
‫השני באשדוד ממוקם בעורף‬
‫הדרומי של הנמל וכולל מחסן‬
‫ושטחי אחסנה פתוחה‪ .‬גודל השטח‬
‫כ‪ 38.6-‬דונם‪ ,‬הכוללים שטח בנוי‬
‫בהיקף של ‪ 10,424‬מ"ר‪ .‬המתחם‬
‫מפותח ומגודר ומשלב שטחי‬
‫אחסנה פתוחה ושטח בנוי‪ .‬הקצאת‬
‫המתחם הינה לתקופה של ‪ 10‬שנים‪,‬‬
‫עם אופציית הארכה ל‪ 5-‬שנים‬
‫נוספות‪ .‬דמי ההרשאה השנתיים‬
‫המינימאליים הנדרשים במכרז‬
‫הם ‪ 75‬שקל למ"ר‪ .‬מחנ"י נמסר כי‬
‫העלויות התפעוליות של העוסקים‬
‫בסחר החוץ הינן מרכיב מרכזי‬
‫בשיקולים העסקיים‪ ,‬לפיכך יש‬
‫יתרונות רבים למיקום המרלו"גים‬
‫ומרכזי ההפצה‪ ,‬האחסנה והשינוע‬
‫בסמיכות לנמלי הים‪.‬‬
‫…‬
‫שובל הנדסה תקים‬
‫מרכז לוגיסטי‪,‬‬
‫ומפעלים לעיבוד שבבי‬
‫והרכבות לחברת ברמד‬
‫קבוצת שובל הנדסה הפועלת‬
‫בתכנון‪ ,‬ניהול וביצוע פרויקטים‬
‫בבניה בתחום הבניה המתועשת‪,‬‬
‫בניה תעשייתית‪ ,‬בניה למגורים‪,‬‬
‫זכתה במכרז של חברת ברמד‬
‫לביצוע עבודות מרכז לוגיסטי‪,‬‬
‫מפעל לעיבוד שבבי‪ ,‬משרדי ביקורת‪,‬‬
‫ומפעל הרכבות‪ ,‬שיכלול ‪ 4‬מבנים‬
‫בשני הקיבוצים עברון וכברי‪ ,‬בשטח‬
‫כולל של כ ‪ 6,700‬מ"ר‪ .‬מקבוצת‬
‫שובל הנדסה נמסר‪ ,‬כי פרויקט‬
‫ההקמה יימשך כ‪ 16-‬חודשים‪.‬‬
‫ההיקף הכספי הכולל של עבודות‬
‫הביצוע נאמד‪ ,‬בכ‪ 30-‬מיליון ‪.₪‬‬
‫לאחר שנבחרה ע"י חברת ברמד‬
‫מבין חברות ביצוע גדולות‬
‫ומובילות בתחום בארץ‪ ,‬החלה‬
‫בימים אלה‪ ,‬קבוצת שובל הנדסה‬
‫בביצוע עבודות ההקמה של מרכז‬
‫לוגיסטי‪ ,‬מפעל לעיבוד שבבי‪,‬‬
‫משרדי ביקורת‪ ,‬ומפעל הרכבות‪,‬‬
‫בשני הקיבוצים עברון וכברי‪ .‬לדברי‬
‫סמנכ"לית קבוצת שובל הנדסה‬
‫פרידה מאיר‪" ,‬עבודות הביצוע‬
‫צפויות להימשך עפ"י התכנון‬
‫‪ / 8‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬
‫טכנולוגיה בשירות הלוגיסטיקה‬
‫הטכנולוגיה ודרישת הלקוחות מקדימים ברוב המקרים את‬
‫מוכנות הארגונים‬
‫"המורכבות של שרשראות האספקה הולכת גדלה וארגונים אינם‬
‫מוכנים לכך‪ .‬כתוצאה מכך שרשראות האספקה בארגונים אינן‬
‫ערוכות טכנולוגית לענות על דרישות הלקוחות"‪ .‬כך אמר אבי שחם‪,‬‬
‫מנהל פתרונות בתחום הלוגיסטיקה וניהול שרשרת האספקה בחברת‬
‫‪ ,SAP‬במהלך הרצאה שנשא בפני באי כנס ‪ ISUG 2014‬שנערך על‬
‫ידי מגאזין "אנשים ומחשבים" במסלול אפליקציות עסקיות‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫"המורכבות של שרשראות האספקה הולכת גדלה‪ ,‬ויש הרבה מאוד‬
‫טכנולוגיות‪ .‬הכול מתחיל בדרישת הלקוחות והלקוחות שלהם‪ .‬האם‬
‫הארגונים מוכנים? התשובה היא לא"‪.‬‬
‫הוא ציין עוד‪ ,‬כי הפתרונות של ‪ SAP‬מאפשרים לארגון לבצע תהליך‬
‫תכנון מלא‪ ,‬אשר כולל גם מענה לצרכים לוגיסטיים כגון תובלה‬
‫אווירית וימית‪ .‬היתרון המרכזי לדברי שחם‪ ,‬נעוץ בעובדה שכל‬
‫הפתרונות בתחום מחוברים למערכות הליבה של ‪ SAP‬בארגון‪ ,‬ובראשן‬
‫‪ .HANA‬גם העובדה שהעבודה כולה נעשית היום בענן מקלה לדבריו‬
‫מאוד את היישום‪ .‬פעילות ‪ SAP‬בתחום שרשרת האספקה מבוצעת‬
‫במסגרת תוכנית כללית שנקראת ‪,Integrated business planning‬‬
‫כאשר העבודה נעשית בשיתוף מלא עם הלקוח‪ ,‬באופן שהחברה‬
‫מעניקה לו את מרחב הפתרונות הקיימים תוך ראייה עסקית כוללת‪,‬‬
‫עם דגש על שלוביות מלאה בין הכלים‪.‬‬
‫היבט אחר של השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לעולם הלוגיסטי‬
‫הובא על ידי רועי זוהר‪ ,‬מנמ"ר נס טכנולוגיות‪ ,‬אשר דיבר על תפקיד‬
‫המנמ"ר בחברה גלובלית‪ .‬לדבריו‪" ,‬ההנהלה מצפה ממך שתהיה חלק‬
‫בלתי נפרד מליבת העסקים של החברה ולא סתם טכנאי מחשבים‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬מצפים מאיתנו לנהל ולתת מענה בצורה יעילה וטובה‪ .‬עברו‬
‫הימים שבהם מנמ"רים ניהלו 'אוגדות' של ‪ 100‬איש‪ .‬כיום המנמ"ר‬
‫הוא חלק מההנהלה ותפקידו להיות קשוב לצרכים העסקיים של‬
‫הארגון ולתת מענה הולם"‪.‬‬
‫פעילות מרכז השירות של נס משולבת עם פעילות היועצים שהיא‬
‫מעסיקה‪ ,‬והם זמינים ללקוחות בכל שאלה שהם נתקלים בה‪ .‬זאת‪,‬‬
‫בנוסף לשירותי תחזוקה שנס מעניקה למנמ"רים‪ .‬לדבריו‪ ,‬המערכת‬
‫הזו שופרה לאין ערוך‪ ,‬לאחר שבנס התקבלה החלטה להעמיד את‬
‫פתרונות מרכז השירות הפנימי שמפעיל אגף מערכות המידע של‬
‫החברה גם לשימוש חיצוני‪" .‬לאחר בחינה מחודשת מצאנו שיש לנו‬
‫מערכת שיודעת לתת מענה כל כך טוב לאנשים שלנו ואין סיבה שלא‬
‫נחלוק את המידע עם המנמ"רים הלקוחות שלנו‪ .‬בכך אנחנו מורידים‬
‫מהם כאב ראש ומאפשרים להם למלא את המשימה המרכזית שלהם‬
‫ לסייע לארגון בליבת עסקיו"‪ ,‬אמר זוהר‪.‬‬‫כ‪ 16-‬חודשים"‪ .‬אדריכל הפרויקט‬
‫ יעד מהנדסים הפיקוח על עבודות‬‫ההקמה יתבצע על ידי חברת דומרק‬
‫טכנולוגיות‪ ,‬והקונסטרוקציה ע"י‬
‫רפי אנונו‪ .‬מנהל ההקמה הוא אבי‬
‫אובנטל‪ .‬חברת "ברמד‪ ,‬נחשבת‬
‫לאחת החברות המובילות בעולם‬
‫בתחום ייצור מגופי וויסות ובקרה‪.‬‬
‫החברה עוסקת כיום בפיתוח‪ ,‬ייצור‬
‫ושיווק מגופי בקרה הידראוליים‪,‬‬
‫הידרומטרים‪ ,‬קוצבים ואביזרי פיקוד‬
‫הידראוליים‪ ,‬לשוק הולכת המים‬
‫והשוק המוניציפלי‪ ,‬לחקלאות‪,‬‬
‫לגינון‪ ,‬לכיבוי אש‪ ,‬לתעשייה‬
‫ולדלק‪ .‬קבוצת שובל הנדסה הוקמה‬
‫בשנת ‪ 1985‬ע"י מייסדה משה מילר‬
‫ומאז היא פועלת באינטנסיביות‬
‫בתכנון‪ ,‬ניהול וביצוע פרויקטים‬
‫בבניה בתחום הבניה המתועשת‪,‬‬
‫בניה תעשייתית‪ ,‬בניה למגורים‪,‬‬
‫ועבודות גמר בפרויקטים גדולים‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪10‬‬
‫פתרונות‬
‫אחסון‬
‫מתקדמים‬
‫ אחסון משטחים על גבי קורות‬
‫ אחסון דינאמי למשטחים – ‪PUSH BACK‬‬
‫ אחסון דינאמי למשטחים –‪FLOW RACK‬‬
‫ מדפים לעומסים קלים ובינוניים – דגם וריץ‬
‫ אחסון דינאמי לקופסאות קרטון ופלסטיק‬
‫ גלריות מעברים‬
‫ מערכת אחסון‪-‬קנטיליבר – ‪CANTILEVER‬‬
‫ מדפים ניידים למשטחים‬
‫ תומכי משטח ורשתות למשטחים‬
‫רח' אפעל ‪ ,26‬קרית אריה‪ ,‬פתח‪-‬תקוה‪ .‬טל' ‪( 03-9222397‬רב קווי)‪ ,‬פקס' ‪03-9246060‬‬
‫‪www.globe.co.il • [email protected]‬‬
‫המשך מעמוד ‪8‬‬
‫מנכ"ל החברה‪ ,‬שי נחשון‪ ,‬הינו‬
‫מהנדס בהכשרתו בעל ידע רחב‬
‫וניסיון בתחומי הניהול הביצוע‬
‫התכנון והרישוי והוא בעל ניסיון רב‬
‫שנים בביצוע פרויקטים הנדסיים‬
‫מורכבים‪ ,‬בבניה ציבורית ובניה‬
‫למגורים ומסחר בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫…‬
‫בל מאר ספנות תייצג‬
‫בישראל את ‪TSC‬‬
‫חברת בל‬
‫מאר ספנות‬
‫קיבלה לידיה‬
‫מינוי כסוכנת הרשמית של‬
‫חברת ‪ TSC‬האמריקאית בישראל‪,‬‬
‫המתמחה בשילוח בינלאומי‬
‫מארצות הברית לכל העולם‪.‬‬
‫החברה האמריקאית‪ ,‬העוסקת‬
‫ביצוא לרחבי העולם‪ ,‬נמצאת‬
‫בבעלות ‪,The Scoular Company‬‬
‫המחזיקה ב‪ 90-‬חברות שונות‬
‫המציעים שירותים שונים לאורך‬
‫שרשרת האספקה‪ ,‬כמו גם חברת‬
‫הובלה יבשתית בארצות הברית‪.‬‬
‫עם ההודעה על קבלת הסוכנות של‬
‫‪ TSC‬אמר רפאל סבן‪ ,‬מנכ"ל בל‬
‫מאר‪" ,‬אנו שמחים לייצג את ‪TSC‬‬
‫בישראל‪ .‬דרך הקשרים הענפים‬
‫שלה‪ ,‬הפריסה בארצות הברית‬
‫והניסיון רב השנים‪ ,‬נוכל להציע‬
‫ליבואנים בישראל פתרונות הובלה‬
‫זולים ומהירים ביבוא סחורות‬
‫מארצות הברית‪ ,‬תוך שמירה על‬
‫רמת שירות מקסימלית"‪ .‬חברת‬
‫‪ TSC‬נוסדה בשנת ‪ ,1999‬כחטיבת‬
‫הובלת מטען של ענקית השילוח‬
‫‪ .The Scoular Company‬לחברה‬
‫חמישה משרדים בארצות הברית‬
‫ובקנדה‪ ,‬והיא עוסקת ביצוא‬
‫סחורות מארצות הברית‪TSC .‬‬
‫מחזיקה בהסכמי הובלה ימית‬
‫עם עשרות חברות ספנות והיא‬
‫מובילה מטען ברוב קווי הסחר‬
‫בעולם‪ .‬החברה מציעה שירותי‬
‫הובלה למגוון מגזרים כגון נוזלים‪,‬‬
‫כימיקלים‪ ,‬מזון‪ ,‬מכונות‪ ,‬ציוד ועוד‪.‬‬
‫בנוסף מציעה החברה שירותי‬
‫ביטוח ימי‪The Scoular Company.‬‬
‫פועלת למעלה מ‪ 120 -‬שנה‪,‬‬
‫כשבשנה שעברה עמדו המכירות‬
‫שלה על למעלה משישה מיליארד‬
‫דולר‪.‬‬
‫…‬
‫פרידנזון תייצג בלעדית‬
‫בישראל את ‪,STOLET‬‬
‫חברת שינוע מכולות‬
‫הצובר הגדולה בעולם‬
‫קבוצת פרידנזון הודיעה כי‬
‫קיבלה ייצוג בלעדי של חברת‬
‫‪ Stolt-Nielsen Limited‬בישראל‪.‬‬
‫חברת ‪ Stolt‬היא ענקית לוגיסטיקה‬
‫בתחום השינוע והאחסנה של מטעני‬
‫צובר בים וביבשה‪ ,‬עם מחזור מכירות‬
‫שנתי של למעלה משני מיליארד‬
‫דולר‪ .‬החברה מחזיקה בצי עולמי של‬
‫למעלה מ‪ 31,000-‬מכולות להובלת‬
‫נוזלים וגזים הכלואים בתוך מסגרת‬
‫(איזוטנק)‪ ,‬אתרי אחסון נוזלים‪,‬‬
‫אוניות צובר ופריסה גלובלית‬
‫של ‪ 24‬משרדים ברחבי העולם‪.‬‬
‫פרידנזון תייצג את ‪ Stolt‬במגזר‬
‫מכולות הצובר מסוג איזוטנק‪,‬‬
‫שחברת ‪ Stolt‬משנעת ומספקת‬
‫שירותים לוגיסטיים לכ‪100,000-‬‬
‫משלוחים של מכולות מסוג זה‬
‫המניבים לה הכנסה שנתית של‬
‫למעלה מ‪ 500-‬מיליון דולר‪ .‬בישראל‬
‫עושות שימוש תדיר במכולות צובר‬
‫מסוג איזוטנק‪ ,‬יצרניות כימקלים‬
‫ומוצרים פטרוכימיים שונים כגון‬
‫מכתשים אגן‪ ,‬בתי הזיקוק‪ ,‬טבע‬
‫ודור כימקלים‪ ,‬כמו גם חברות מזון‬
‫ומשקאות ביניהן אפשר למנות את‬
‫קוקה‪-‬קולה‪ ,‬גן שמואל‪ ,‬גת גבעת‬
‫חיים ועוד‪ .‬מנכ"ל החברה‪ ,‬רמי‬
‫פרידנזון‪ ,‬אמר כי "פרידנזון גאה‬
‫על בחירתה כמייצגת הבלעדית של‬
‫‪ Stolt‬בישראל‪ .‬קבלת הייצוג תאפשר‬
‫לנו להרחיב את סל השירותים‬
‫שאנו מציעים ללקוחותינו‪ ,‬ובנוסף‬
‫תאפשר לנו להגיע לפלחי שוק‬
‫חדשים בשילוח ולוגיסטיקה‬
‫בינלאומית‪ .‬הבחירה בפרידנזון‬
‫מהווה ראייה למקצוענות‪ ,‬ליכולות‬
‫הגבוהות‪ ,‬למוניטין ולניסיון הרב‬
‫שלנו כקבוצת הלוגיסטיקה המובילה‬
‫בישראל‪ ,‬המספקת פתרונות כוללים‬
‫לשרשרת האספקה הלוגיסטית של‬
‫לקוחותינו"‪.‬‬
‫‪ / 10‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬
‫רכבי עבודה ושטח‬
‫הטנדר המוביל ברכבי העבודה והשטח‬
‫ישנם סוגים שונים של רכבי עבודה ושטח‪ .‬הטנדר‪ ,‬שנחשב לאחד‬
‫הבולטים שבהם‪ ,‬יכול לספק מענה לצרכים שונים ובעיקר בזכות‬
‫יתרונותיו הרבים‪ .‬הטנדר הגיע אלינו לישראל בשנות העשרים של‬
‫המאה הקודמת ושימש בעיקר לצרכים משטרתיים ולצרכי ההגנה על‬
‫היישובים השונים‪ .‬מי שמחפש רכבי עבודה ושטח יכול ליהנות כיום‬
‫מדגמים שונים של טנדר‪ ,‬המיוצרים על ידי חברות הרכבים המוכרות‬
‫בעולם‪ ,‬ומוצעים בטווח רחב של מחירים‪.‬‬
‫לא בכדי הפך הטנדר לאחד מרכבי העבודה המובילים‪ .‬מי שמחפש‬
‫טנדר‪ ,‬יוכל למצוא מגוון רחב של דגמים‪ ,‬המשלבים בין חוזק‪ ,‬עוצמה‬
‫וגם יכולת להתמודד עם תנאי השטח השונים‪ .‬הטנדר נחשב לרכב‬
‫מסחרי‪ ,‬המתאים בעיקר לצרכי עבודה‪ .‬זו גם הסיבה מדוע בעלי מקצוע‬
‫רבים‪ ,‬הנדרשים להעביר סחורה או ציוד ממקום למקום‪ ,‬נעזרים בו‪.‬‬
‫חברות רכבים שונות מייצרים דגמים שונים של טנדר‪ ,‬המציעים חסכון‬
‫בעלויות‪ ,‬יעילות רבה מאד וגם אמינות‪ .‬יכולתו של הטנדר להתמודד‬
‫עם האתגרים השונים מאפשרים לו לשרת רבים‪ .‬הוא בעל כושר תמרון‬
‫ברמה גבוהה וקל להיכנס איתו ולצאת בעזרתו ממקומות שונים‪ ,‬הן‬
‫באזורים עירוניים‪ ,‬בינעירוניים וגם בשטח עצמו‪ .‬מכיוון שהטנדר‬
‫נחשב צר באופן יחסי‪ ,‬ובעיקר בהשוואה למשאית‪ ,‬אפשר לנסוע איתו‬
‫בכבישים צרים ואפילו להיכנס איתו לסמטאות בכל מקום‪ .‬הטנדר הוא‬
‫רכב עבודה קומפקטי ונוח מאד וגם בין הפופולאריים ביותר כיום‪.‬‬
‫מה מציע לנו הטנדר‬
‫הטנדר כולל את תא הנהג שבו יושב הנהג‪ ,‬וארגז פתוח מאחוריו‪,‬‬
‫המיועד למטען‪ .‬אפשר למצוא טנדרים הכוללים גם שורה של מושבים‬
‫מאחורי הנהג ואפשר גם למצוא טנדרים עם ארגז סגור‪ .‬מי שמעוניין‬
‫לרכוש טנדר כרכב עבודה חשוב שיש היטב את הדגמים המוצעים‬
‫וגם יבדוק אילו מהם מתאימים לתנאי שטח שונים‪ .‬ישנם לא מעט‬
‫דגמים וותיקים מאד של טנדרים‪ ,‬הנחשבים לאמינים מאד‪ ,‬וישנם‬
‫גם חדשים‪ .‬טנדר עם אפשרות להנעה קדמית או להנעה כפולה יכול‬
‫להתאים‪ .‬מי שעיקר עבודתו בשטח‪ ,‬ומעוניין ברכב שטח חזק‪ ,‬טנדר‬
‫המציע הנעה של ‪ 4X4‬הוא הפתרון הטוב ביותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם רוב‬
‫העבודה היא בתוך העיר או בכבישי עפר‪ ,‬טנדר עם הנעה קדמית יכול‬
‫להספיק‪ .‬אפשרות נוספת‪ ,‬ובעיקר כזו המוצעת ממש לאחרונה‪ ,‬הם‬
‫הטנדרים בדגם מיוחד‪ ,‬טנדרים רבי עוצמה כמו משאית‪ .‬הראם‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫הוא אחת האפשרויות והוא דוגמא טובה לטנדר נוח ויעיל מאד אך‬
‫גם בעל עוצמה שקשה להתעלם ממנה‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬לא משנה באיזה דגם בוחרים‪ ,‬חשוב להגדיר תחילה את הצרכים‬
‫ולבדוק איזה רכב עבודה ושטח יכול לספק את המענה המתאים ביותר‪.‬‬
‫מומלץ לבחון את דגמי הטנדר השונים בעזרתם של המומחים בתחום‪,‬‬
‫תוך התייחסות אל יתרונותיו של כל דגם וכן גם אל המחיר שלו בשוק‬
‫כיום‪ .‬בחינה מעמיקה תעזור לאתר את הפתרון הטוב ביותר המתאים‬
‫לצרכי עבודה ולנסיעה בשטח‪.‬‬
‫לוגיסטיקר‬
‫השותף הלוגיסטי שלך‬
‫מעבדות שירות‬
‫קיוט ואריזה‬
‫בקרת משקל במהלך הליקוט‬
‫• ‪ 100,000‬מ”ר מרכזים לוגיסטיים בפריסה ארצית • ניסיון עשיר במגוון פעילויות לוגיסטיות ובמגוון תחומים‬
‫• אחסנה בבקרת טמפרטורה • מערך הפצה מגוון כולל פעילות של הפצה לבתי לקוח • ניסיון עשיר ומגוון‬
‫בפעילויות “ערך מוסף” • מערכות מידע מתקדמות‬
‫‪www.logisticare.co.il‬‬
‫לוגיסטי‪-‬קר‬
‫משרדי הנהלה‪ :‬רח’ פסח לב ‪ ,5‬אזור התעשייה הצפוני לוד‪ ,‬טל’‪ 08-9271900 :‬פקס‪[email protected] 08-9250523 :‬‬
‫…‬
‫נחתם הסכם בין ישראל‬
‫לארה"ב שיקל על הסחר‬
‫ההדדי ויקטין את הנטל‬
‫הבירוקרטי‬
‫מנהל רשות המסים‪ ,‬משה אשר‪ ,‬ומנהל‬
‫המכס האמריקאי‪ ,‬גיל קרליקווסקה‪,‬‬
‫חתמו בבריסל‪ ,‬במסגרת כנס מנהלי‬
‫המכס של ארגון המכס העולמי‪ ,‬על‬
‫הסכם להכרה הדדית בין תוכניות‬
‫הנקראות "גורם כלכלי מאושר" בשתי‬
‫המדינות‪ .‬מטרתה של התוכנית היא‬
‫להקל על הבירוקרטיה בתהליכי‬
‫יבוא ויצוא בין גופים עסקיים‬
‫בשתי המדינות אשר קיבלו בהן‬
‫מעמד של "גורם כלכלי מאושר"‪.‬‬
‫מדובר בהקלות בקיצור הליכי‬
‫השחרור מהמכס ובהקטנת עלויות‬
‫כספיות של תהליכי היבוא והיצוא‪.‬‬
‫לדברי אשר‪" ,‬כרבע מכלל הייצוא‬
‫הישראלי מתבצע לארה"ב ומכאן‬
‫חשיבותו האדירה של ההסכם‬
‫לקידום מכירת התוצרת הישראלית‪.‬‬
‫באמצעות הקלה על הבירוקרטיה‬
‫הכרוכה בהליכים אלה‪ ,‬נסייע‬
‫ליצואנים הישראלים בפיתוח‬
‫וחשיפה לשווקים חדשים‪ .‬ההסכם‬
‫צפוי להעלות את היקף הסחר‬
‫עם ארה"ב‪ ,‬העומד כיום על כ‪25-‬‬
‫מיליארד שקל מדי שנה וכמובן‪ ,‬לחזק‬
‫את שיתוף הפעולה בין המדינות‬
‫בתחומים נוספים"‪ .‬עם הגורמים‬
‫המאושרים הישראליים הכלולים‬
‫בהסכם נכללות חברות המייצאות‬
‫את מוצריהן לארה"ב‪ ,‬יבואנים‪ ,‬סוכני‬
‫מכס‪ ,‬משלחים בינלאומיים‪ ,‬נמלים‬
‫ימיים‪ ,‬מסופים לוגיסטיים וגורמים‬
‫נוספים בשרשרת האספקה‪ .‬כל אלה‬
‫יזכו להקלות בתהליכי כניסת טובין‬
‫ושחרור הסחורות בארה"ב‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬מטעני ארגונים אלה‬
‫ייהנו מאחוז קטן יותר מהממוצע‬
‫של בידוק מכס ובטחון‪ ,‬מה שיביא‬
‫לחיסכון בזמן ובכסף‪ .‬מאז הושקה‬
‫תוכנית "גורם כלכלי מאושר" על‬
‫ידי המכס הישראלי בסוף שנת‬
‫מדד מנהלי הרכש‪:‬‬
‫ירידה בחודש יולי ‪2014‬‬
‫מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים וארגון מנהלי הרכש לחודש‬
‫יולי ‪ 2014‬ירד ב‪ 2.1-‬נקודות לרמה של ‪ 46.8‬נקודות‪ .‬זהו החודש‬
‫השני ברציפות שהמדד מצביע על התכווצות בפעילות התעשייתית‪.‬‬
‫רכיבי הביקושים המקומיים‪ ,‬התעסוקה ומחירי חומרי הגלם‪ ,‬המשיכו‬
‫להצביע על התכווצות‪ .‬רכיבי המלאים עברו להצביע על התרחבות‪.‬‬
‫רכיב הביקושים ליצוא רשם עלייה לרמה של ‪ 52.3‬נקודות‪ ,‬והוא נמצא‬
‫בהתרחבות מזה שישה חודשים‪ .‬מדד מנהלי הרכש העולמי‪ ,‬שמפרסם בנק‬
‫‪ ,JPMorgan‬נותר יציב בקירוב בחודש יולי (ירידה קלה של ‪ 0.1‬נקודות)‬
‫ברמה של ‪ 52.5‬נקודות‪ .‬המדד נמצא במגמת התרחבות מזה עשרים חודשים‪.‬‬
‫מגמה זו נתמכה בעיקר בהתרחבות בהזמנות החדשות‪ .‬מדד מנהלי הרכש‬
‫בארה"ב רשם ירידה של ‪ 0.5‬נקודות לרמה של ‪ 55.8‬נקודות ובגוש האירו‬
‫נותר יציב בקירוב (ירידה קלה של ‪ 0.1‬נקודות) ברמה של ‪ 51.9‬נקודות‪.‬‬
‫כלכלני בנק הפועלים‪" :‬שני מדדי מנהלי הרכש האחרונים מצביעים על‬
‫התכווצות בפעילות התעשייתית בישראל‪ .‬יש להדגיש שתוצאות הסקר‬
‫הושפעו כנראה גם ממבצע צוק איתן‪ ,‬והשפעתו להקטנת הביקושים‬
‫המקומיים‪ .‬מנגד השפיעו לחיוב הביקושים ליצוא‪ ,‬בהם חלה התרחבות‬
‫מזה שישה חודשים‪ .‬ירידת המדד עולה בקנה אחד עם אינדיקאטורים‬
‫כלכליים נוספים שפרסמה הלמ"ס‪ ,‬ובהם הצמיחה ברבעון השני של השנה‪,‬‬
‫שהאטה לכדי ‪ 1.7%‬משיעור של ‪ 2.8%‬ברבעון הראשון של השנה‪ .‬אנו‬
‫מעריכים כי הפעילות הכלכלית במשק נמצאת בנסיגה מסוימת‪ ,‬שהחלה‬
‫עוד לפני תחילת המבצע צוק איתן‪ .‬לאור ניסיון העבר‪ ,‬סביר להניח שנסיגה‬
‫זו תוחרף ברבעון הנוכחי‪ ,‬אולם התאוששות מסוימת צפויה כבר לאחר‬
‫סיום המבצע‪ .‬מכל מקום‪ ,‬נראה כי הצמיחה השנה תהיה נמוכה ממרבית‬
‫ההערכות המוקדמות‪ ,‬והיא צפויה להסתכם להערכתנו במעט מעל ל‪."2% -‬‬
‫‪ / 12‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪ 2010‬אושרו כבר למעלה מ‪40-‬‬
‫ארגונים‪ ,‬והם יכללו אוטומטית‬
‫בהסכם החדש‪ .‬יצטרף לתוכנית‪,‬‬
‫כאשר בחירת הארגונים נעשתה‬
‫על סמך עמידה בקריטריונים כגון‬
‫איתנות פיננסית‪ ,‬ציות לדיני היבוא‬
‫והיצוא וכן קריטריונים ביטחוניים‪.‬‬
‫גורמים מאושרים בתוכנית‬
‫האמריקאית יזכו להקלות דומות‬
‫בכניסה ובשחרור טובין בישראל‪.‬‬
‫התוכנית זוכה לחסות ארגון המכס‬
‫העולמי שמבקש ליעל ולפשט את‬
‫תהליכי הסחר הבינלאומי‪ ,‬הכל‬
‫תוך עמידה בסטנדרטים לאבטחת‬
‫שרשרת האספקה על מנת להפחית‬
‫את עלויות השילוח‪ .‬ההסכם‬
‫הראשון של המכס הישראלי נחתם‬
‫מול טייוואן‪ ,‬ובימים אלה נמצא‬
‫מינהל המכס בשלבים מתקדמים‬
‫של קידום חתימה על הסכם דומה‬
‫עם המכס בדרום קוריאה ורשויות‬
‫מכס נוספות‪.‬‬
‫מלגזות חדשות מיובאות* לפי יצרנים מובילים‬
‫שם היצרן‬
‫‪Atlet‬‬
‫‪Bt‬‬
‫‪baoli‬‬
‫‪Caterpiller‬‬
‫‪clark‬‬
‫‪crown‬‬
‫‪Doosan DAEWOO‬‬
‫‪Ep‬‬
‫‪Feeler‬‬
‫‪Global Power‬‬
‫‪General lift‬‬
‫‪GetStar‬‬
‫‪Heli‬‬
‫‪Hiunday‬‬
‫‪Hu-Lift‬‬
‫‪Hyster‬‬
‫‪Jungheinrich‬‬
‫‪Kalmar‬‬
‫‪Komatsu‬‬
‫‪lifter‬‬
‫‪Linde‬‬
‫‪Ligong‬‬
‫‪Manitou‬‬
‫‪Maxilift‬‬
‫‪Maximal‬‬
‫‪Ningbo‬‬
‫‪Nissan‬‬
‫‪Noblelift‬‬
‫‪O.M‬‬
‫‪Raymond‬‬
‫‪Still‬‬
‫‪Svetruck‬‬
‫‪Toyota‬‬
‫‪un‬‬
‫‪Yale‬‬
‫‪zowell‬‬
‫לתחילת חודש אוגוסט*‬
‫דיזל חשמלית חשמלית מפעיל הולך‬
‫‪77‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪16‬‬
‫‬‫‪29‬‬
‫‪19‬‬
‫‪16‬‬
‫‪9‬‬
‫‬‫‬‫‪12‬‬
‫‪14‬‬
‫‬‫‪54‬‬
‫‪9‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪83‬‬
‫‪8‬‬
‫‪32‬‬
‫‪11‬‬
‫‪46‬‬
‫‬‫‪32‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪41‬‬
‫‪-‬‬
‫‪140‬‬
‫‪28‬‬
‫‬‫‬‫‪9‬‬
‫‪24‬‬
‫‬‫‪24‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪12‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪114‬‬
‫‬‫‬‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‬‫‪13‬‬
‫‬‫‬‫‪27‬‬
‫‪19‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫‪5‬‬
‫‪167‬‬
‫‬‫‬‫‪1‬‬
‫‪55‬‬
‫‪87‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪164‬‬
‫‪45‬‬
‫‪16‬‬
‫‬‫‪599‬‬
‫‪9‬‬
‫‬‫‪679‬‬
‫‪-‬‬
‫‪15‬‬
‫‪38‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪16‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫סה"כ‬
‫* הנתונים נמסרו על ידי נחום וולינץ –‬
‫רכז מפרטים ותקינה אגף צ‪.‬מ‪.‬ה במשרד התחבורה‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪17‬‬
‫‪201‬‬
‫למבנה שלך דרושות‬
‫דלתות איכות?‬
‫דלתות מהירות דלתות למפתחים גדולים חומרי מבנה מגוונים‬
‫ציוד משלים לרציפים‪ :‬משווי גובה‪ ,‬שרוולי אטימה‪ ,‬מסכי אוויר‬
‫עיצוב‪ :‬סטודיו נגה טריבלסקי‬
‫א‪ .‬אדירן הנדסה וסוכנויות בע"מ‬
‫רח' שחם ‪ ,32‬ת‪.‬ד‪ 7010 .‬פתח‪-‬תקוה ‪4917001‬‬
‫טל'‪ 03-9700500 :‬פקס‪03-9700510 :‬‬
‫‪www.adiran.co.il e-mail: [email protected]‬‬
‫מבצע צוק איתן‬
‫שרשרת של אספקה‬
‫ללוחמי "צוק איתן"‬
‫כל מי שנשאר מאחור בעיתות מלחמה‪ ,‬מכיר מישהו שנמצא בחזית‪ .‬הרצון לתרום הוא טבעי‪.‬‬
‫האיסוף וההובלה לעיתים נתקלים בבעיות‪ .‬אין כמו ענף הלוגיסטיקה שיודע להתגבר על זה‬
‫הפורום הישראלי לתפעול ולניהול שרשרת‬
‫אספקה קיבל על עצמו משימה – לפנק את‬
‫הלוחמים במבצע "צוק איתן" ולדאוג לרווחתם‪.‬‬
‫לדברי הנהלת הפורום "בעת הזו‪ ,‬בה לוחמינו‪,‬‬
‫כוחותינו הגיבורים פועלים למיגור הטרור‬
‫ותשתיותיו‪ ,‬הפורום מחבק את החיילים‬
‫והמפקדים ובוטחים ביכולת צה''ל להכריע‬
‫את המערכה‪ .‬חיילינו פועלים בעוז‪ ,‬בנחישות‪,‬‬
‫במסירות ובמוסריות ‪ -‬עם ישראל כולו גאה‬
‫בחיילים"‪.‬‬
‫בזכות הרתמות ותרומות רבות הצליח הפורום‬
‫לשמח גדודים רבים‪ .‬בימים שני ושלישי‬
‫ה ‪ 21-22‬ביולי‪ ,‬ביומיים של הפצה ולוגיסטיקה‬
‫בחירום‪ ,‬הפורום בסיוע רבים הצליח לשנע‬
‫שתי משאיות ושני טרנזיטים לחיילים‪ .‬הנהלת‬
‫הפורום והחיילים הרבים מגולני‪ ,‬גבעתי‪ ,‬הנחל‪,‬‬
‫הודו מקרב לב לחברות בפורום שתרמו‪ ,‬שינעו‬
‫וסייעו בכוחות משותפים לספק לחיילים‬
‫תחתונים‪ ,‬גרביים‪ ,‬מגבות‪ ,‬מוצרי רחצה‪ ,‬היגיינה‪,‬‬
‫דאודורנטים‪ ,‬משחות שיניים‪ ,‬עוגיות‪ ,‬מגבונים‬
‫ועוד‪ .‬תודה נשלחה גם לביה''ס עירוני א' בתל‬
‫אביב‪ ,‬שאפשר לנהל מרלו''ג מאולתר בשטח‬
‫ביה''ס‪ ,‬ואף עזר באריזת משלוחים מהורי‬
‫ותלמידי ביה''ס‪ .‬התודה שלוחה גם לעמותת‬
‫‪ Standing together‬שסייעו בחלוקת האספקה‬
‫לחיילים בשטח תחת סיכון חייהם במסירות‬
‫רבה ומכל הלב‪.‬‬
‫עזרה מיוחדת התקבלה ממשמר הגבול בפיקודו‬
‫של ניצב עמוס יעקב‪ ,‬בשינוע והעמסה ע''י טירוני‬
‫מג''ב‪ .‬ואלה חברות התורמות ועובדיהן‪ :‬סנו‪ ,‬על‬
‫בד משואות יצחק‪ ,‬תרו‪ ,‬עובדי מינהל האספקה‬
‫שירותי בריאות כללית‪ ,‬פריגו האגיס‪ ,‬עובדי מי‬
‫אביבים‪ ,‬שסטוביץ‪ ,‬תה ויסוצקי‪ ,‬סטראקיסט‪,‬‬
‫גיבור סברינה ועוד חברות רבות ונהדרות‪.‬‬
‫התרומות התקבלו בהתראה של מהיום למחר‬
‫ובתוך יום הועמסו המשטחים שנשלחו לחיילים‪.‬‬
‫"בשל ההצלחה הגדולה והביקוש הנוסף מצד‬
‫החיילים וההתרגשות של כולנו למראה השמחה‬
‫של החיילים" נאמר בהודעה שנשלחה ע"י הנהלת‬
‫‪ / 14‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬
‫הפורום‪" ,‬יצא משלוח גדול נוסף ביום ראשון‬
‫ה‪ 27-‬ביולי‪ ,‬שיכלול‪ ,‬עפ''י בקשת החיילים‪ ,‬פנסי‬
‫ראש‪ ,‬מטענים ניידים לסלולר‪ ,‬תחתונים‪ ,‬חומר‬
‫דוחה יתושים‪ ,‬חולצות מנדפות זיעה‪ ,‬גרביים‪,‬‬
‫קרטיבים‪ ,‬מברשות ומשחות שיניים‪ ,‬סיגריות‬
‫וכמובן דברי נשנוש ומזון‪.‬‬
‫הנהלת הפורום וחבריה שולחים גם תנחומים‬
‫למשפחות הנופלים ואיחולים להחלמת‬
‫הפצועים‪" .‬מי ייתן וחיילי צה''ל ישובו בשלום‬
‫לביתם והשקט ישכון בגבולנו" נאמר בהודעת‬
‫הפורום‪.‬‬
‫ומוצרים נוספים לרווחת הלוחמים‪.‬‬
‫הציוד הועבר ישירות לגדודים ע"י בלדרי החברה‬
‫בשיתוף עובדים המגויסים בצו ‪ 8‬אשר ביצעו‬
‫את התיאום מול רשויות צבא ההגנה לישראל‪.‬‬
‫בין הלקוחות שקראו לעובדיהם לסייע ולהירתם‬
‫ניתן למצוא את‪ :‬טבע ישראל‪Vishay Israel ,‬‬
‫ו‪.Vishay Precision Group -‬‬
‫שילוח אקספרס לחיילים‬
‫חברת ‪ DHL‬אקספרס אספה למעלה משלושה‬
‫טון של ציוד לרווחת לוחמי מבצע "צוק איתן"‬
‫והעבירה אותו ישירות לשמונה גדודי צה"ל‬
‫בשירות סדיר ומילואים הלוחמים בחזיתות‬
‫השונות‪ .‬מבצע ההתרמה יצא לפועל בעקבות‬
‫שיתוף פעולה בין עובדי החברה ללקוחות‬
‫האסטרטגיים שנרתמו בצורה מהירה וחסרת‬
‫תקדים למהלך‪ .‬במסגרת הפרויקט נאספו מוצרי‬
‫צריכה וטואלטיקה‪ ,‬ביגוד‪ ,‬שקי שינה‪ ,‬חטיפים‬
‫יאיר ביטון ‪ ,‬מנכ"ל ‪ DHL‬אקספרס בישראל אמר‬
‫כי "מאוד מרגש לראות את ההירתמות ואת חיוכי‬
‫הלוחמים מהשטח‪ .‬אין ספק כי בתקופה כזאת‬
‫כולנו מחפשים כיצד ניתן לתמוך ולסייע‪ ,‬וזה רק‬
‫מתבקש שאנו נמצא את הדרך להגיע לכל יעד‬
‫ולאפשר לעובדים וללקוחות היקרים לתרום"‪ˆ .‬‬
‫מרכזים לוגיסטיים‬
‫מניעת תקלות אספקה‬
‫תקלות אספקה הן רעה חולה ונובעות ממגוון של סיבות‪ .‬ההגדרה ל'תקלת אספקה' היא רחבה‪.‬‬
‫מתוך מגוון התקלות האפשריות‪ ,‬תטפל כתבה זו במניעתן של אלה הנובעות מזיהוי לא נכון של‬
‫פריטים ומכמות לא נכונה בליקוט‪ .‬כתבה ראשונה בסדרה‬
‫שעיה כליף*‬
‫כמות האנרגיה והמשאבים הדרושים לתיקון או‬
‫טיפול בתקלה רבים לאין ערוך מאלה שידרשו‬
‫כדי למנוע אותה‪ .‬תקלות אספקה לפריט לא‬
‫נכון נעות במרווח בין מה התכוון הלקוח הסופי‬
‫ומה קיבל בפועל‪ ,‬והן קורות בכל טווח העברת‬
‫המידע החל ממה שאמר הקונה‪ ,‬דרך מה ששמעו‬
‫הסוכן או פקידת המכירות‪ ,‬מה הוקלד‪ ,‬מה הועבר‬
‫למחסן‪ ,‬מה לוקט ומה סופק‪.‬‬
‫טווח תקלות זה‪ ,‬הניתן ללא ספק למניעה‪,‬‬
‫גורמם לא רק לעלות גדולה בתיקונן‪ ,‬אלא גם‬
‫לפגיעה בשמו של הספק‪ .‬האנרגיה הדרושה‬
‫לטיפול בתקלה היא עצומה‪ :‬החל מאיסוף‬
‫הפריטים מהלקוח‪ ,‬העברתם למחסן המספק‪,‬‬
‫ביצוע פעולת החזרה וקליטה למלאי‪ ,‬פיזור‬
‫למדפים‪ ,‬ליקוט מחדש ואספקה חוזרת‪ .‬כל זה‬
‫עוד לפני שהתייחסנו לפגיעות במוצר כתוצאה‬
‫מהטלטולים הלוך ושוב‪ .‬נמצא‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי העלות‬
‫הכוללת של פעולות תיקון התקלה עולה יותר‬
‫מכפול מפעולת הליקוט והאספקה החוזרת של‬
‫המוצרים ללקוח‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬ביצוע בקרה מלאה לאחר הליקוט אינו‬
‫ריאלי לעלות המצטברת ולא תמיד אפשרי טכנית‪.‬‬
‫הנחת העבודה היא שיש לבצע בקרת ליקוט בעת‬
‫הליקוט עצמו‪ ,‬ויצירת שיטת עבודה ותשתית‬
‫מלאי איכותית כזאת שתמנע תקלות‪ .‬להלן טווח‬
‫האפשרות לתקלות מההזמנה ועד לאספקה‪:‬‬
‫קבלה והקלדת‪/‬רישום הזמנה מהלקוח‬
‫‪1.1‬לא אחת קורה שמוכתבת הזמנה בטלפון‪.‬‬
‫בהיעדר האמצעים להעביר הזמנה כתובה‪,‬‬
‫קורה לא אחת שהלקוח אמר דבר אחד אך‬
‫התכוון לדבר אחר‪ .‬מבחינתו – הוא אינו‬
‫יודע כלל שטעה‪ ,‬אם הייתה טעות – לטעמו‬
‫טעה מי שרשם‪ .‬הוא מקרה קלאסי בו כולם‬
‫*הכותב הוא מהנדס תעשייה וניהול‪ ,‬סמנכ"ל‬
‫תפעול בחברת בנדור לוגיסטיקה בע"מ‬
‫‪ / 16‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬
‫משוכנעים שהם צודקים ובכל זאת לא סופק‬
‫המוצר אותו רצה הלקוח‪.‬‬
‫‪2.2‬הלקוח לא תמיד יודע את המק"ט‪ .‬לעיתים‬
‫הוא מכתיב או רושם תיאור‪ ,‬אך הדבר בדרך‬
‫כלל לא מספיק וגורם ללא מעט טעויות‪ ,‬שכן‬
‫התיאור אינו חד ערכי כמו המק"ט ולעיתים‬
‫אף חסר‪.‬‬
‫‪3.3‬שימוש במק"טים שונים ‪ -‬לעיתים ללקוח יש‬
‫מק"טים השונים ממה שכתוב על האריזות‪.‬‬
‫חלק מהלקוחות מעבירים הזמנה לפי ברקוד‬
‫או מק"ט ומערכת המידע שלהם משתמשת‬
‫ב"מפתח" פריט אחר‪ .‬במקרה זה היכולת ללקט‬
‫נכון פוחתת‪ ,‬ועוד יותר מכך פוחתת היכולת‬
‫לאתר טעות זיהוי כמעט נעלמת‪.‬‬
‫‪4.4‬בהרבה ארגונים ומערכות מקלידים הזמנות‬
‫ללא קשר למלאי או למצב האשראי של הלקוח‪.‬‬
‫ההזמנה בחלק מהמקרים עוברת לליקוט‪ ,‬שם‬
‫לעיתים מגלים שאין מספיק מלאי או שלא‬
‫יכולים להפיק תעודה בגלל מגבלת אשראי‬
‫וכו' והלקוח – ממתין לאספקה‪.‬‬
‫‪5.5‬מוצר שאינו מזוהה או שאינו מזוהה נכון‬
‫בתצוגת מוצרים‪.‬‬
‫‪6.6‬מוצר שדרושים לו מרכיבים נוספים באספקה‪,‬‬
‫כאלה שנדרש לרשום אותם גם בהזמנה‪ ,‬נדרש‬
‫ליצור קשר או התראה לרישום המק"ט הנוסף‬
‫בהזמנה ולא חסרות שיטות לכך‪.‬‬
‫‪7.7‬היווצרות "פקק" של הזמנות להקלדה יוצר‬
‫עיכוב בהעברה לליקוט ובאופן ישיר עיכוב‬
‫ביכולת לרכוש ו‪/‬או לספק בזמן אמת‪.‬‬
‫איך מונעים תקלות‬
‫ישנם מאפיינים שונים בענפים שונים ובצורות‬
‫מכירה אחרות‪ ,‬החשופות לתקלות בשלב זה‪,‬‬
‫וקצרה היריעה מלהכילן כאן‪ .‬מניעת התקלות‬
‫בסעיף זה יכולה להתבצע במגוון הפעולות הבאות‪:‬‬
‫ •שימוש בטכנולוגיה להעברת מידע ‪ -‬עשו כל‬
‫מה שאפשר כדי לקבל את ההזמנות בקובץ‬
‫לטעינה‪ ,‬במייל כתוב‪ ,‬ב‪ SMS -‬או בפקס‪.‬‬
‫דרשו וקבלו מק"טים ותיאור ‪ -‬ודרשו זאת‬
‫המשך בעמוד ‪18‬‬
‫פתרונות שינוע‪ ,‬הולכה והרמה‬
‫מסועים עיליים ומונוריילים‬
‫עגורנים והרמה בוואקום‬
‫מסועי סרט ומסועי גלילים‬
‫מסועי אקורדיון‬
‫מעליות משא‬
‫במות הרמה‬
‫גלילים‪ ,‬גלגלונים‪ ,‬מיסבי כדוריות‬
‫כל הרכיבים לייצור מסועים‬
‫בית שערים טל‪,04-9833078 .‬‬
‫נייד‪ ,050-5335928 .‬פקס‪04-9833110 :‬‬
‫‪www.maso.co.il ,[email protected]‬‬
‫מרכזים לוגיסטיים‬
‫המשך מעמוד ‪16‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫בכתב‪ .‬כך תצמצמו את האפשרות לטעויות‬
‫הן של הלקוח והן של המחסן המספק‪ .‬ישנן‬
‫אפליקציות להקלדת הזמנה בניידים חכמים‪,‬‬
‫טאבלטים מסופונים סלולאריים ועוד‪ .‬הדבר‬
‫יתרום גם לחסכון ניכר בהפעלת פקידת‪/‬ות‬
‫ההזמנות ע"י העברת המידע וההזמנות לעבודה‬
‫"ללא מגע יד אדם" ובמהירות גבוה יחסית‪.‬‬
‫•כשלקוח מעביר הזמנה כתובה הוא עובר באופן‬
‫מודע ותת מודע שלושה שלבים‪ :‬חושב על זה‪,‬‬
‫כותב את זה וקורא את זה‪ .‬שלושה שלבים אשר‬
‫אם טעה בכל אחד מהם ‪ -‬יעלה על הטעות‬
‫ויתקן‪ .‬אם לא יעלה על הטעות – מבחינת‬
‫הספק אין טעות‪ .‬יש הזמנה כתובה‪ .‬עשו הכל‬
‫בכדי לקבלה כך‪.‬‬
‫•במידה וההזמנה נמסרה בעל פה ‪ -‬הקריאו‬
‫ללקוח את ההזמנה וקבלו את אישורו כנוהל‪.‬‬
‫למקרים כאלה מומלץ לנהל יומן הזמנות‪,‬‬
‫לכתוב בו בעת קבלת ההזמנה‪ ,‬להקריאה‪,‬‬
‫לאשר ואז להקליד‪.‬‬
‫•בצעו בדיקת מלאי בהתייחס לכלל ההזמנות‬
‫ גם לאלה שטרם סופקו ובהתייחס למה‬‫שעתיד להתקבל למלאי – הכל בהתאם למועד‬
‫האספקה הצפוי‪ ,‬הכל בתיאום ציפיות עם‬
‫הלקוח‪.‬‬
‫•וודאו שהתצוגה מזוהה כולה ומזוהה נכון‪.‬‬
‫•במידה ומנוהל מלאי סדרות או מנות‪ ,‬הקפידו‬
‫לתת מוצר מסדרה תואמת למה שסופק‬
‫באספקה קודמת‪ .‬במידה וזו אספקה ראשונה‪,‬‬
‫הקפידו לבדוק מה תכולת העבודה והאם סה"כ‬
‫הכמות במלאי תואמת את הצורך הכללי‪.‬‬
‫מערכות המידע המשמשות היום בעבודה‬
‫עונות בצורה קלה יחסית על נושא זה‪.‬‬
‫•בדקו ואשרו הזמנה במסגרת האשראי של‬
‫הלקוח לפני העברתה לליקוט במחסן‪ .‬קיימו‬
‫נוהל העברה לעבודה שניתן להפעיל ולקיים‬
‫בהתאם לבעיות השונות‪.‬‬
‫•נהלו תהליך לאישור ההזמנות שיכלול‪ ,‬לפי‬
‫הצורך‪ ,‬אישור ההזמנה על ידי הלקוח‪ ,‬אישור‬
‫ההזמנה על ידי מנהל‪/‬ת‪ ,‬בקרה על ההזמנה לפני‬
‫הוצאתה לעבודה‪ ,‬בדיקת תאריכי האספקה‬
‫והתאמה לציפיות‪ .‬כל השקעה בהוצאת פקודת‬
‫עבודה נכונה תישא פרי במיעוט התקלות‬
‫וביצירת מוניטין‪.‬‬
‫רכש בגין ההזמנה‬
‫זיהוי לא נכון למוצר בהזמנת הלקוח (מכל‬
‫הסיבות שתוארו לעיל) יגרום לרכש לא נכון‬
‫ובכך לאספקה לא נכונה‪ .‬מספר השלבים וכן‬
‫כמות זמן העבודה המושקע רבים הם ויורדים‬
‫לטמיון‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬נדרש לבצע הכל שנית ועוד‬
‫להחזיר ולהזדכות על מוצר לא נכון וכל זאת‬
‫מבלי להזכיר את נושא הסדרות ו‪/‬או המנות‪.‬‬
‫‪ / 18‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬
‫יש חשיבות בבצוע רכש בזמן – ובזמן פירושו‬
‫שהמוצר נמצא אצל הספק‪ ,‬וזמן אספקתו תואם‬
‫לציפיות המזמין‪ .‬לעיתים לקוח לא ימתין למוצר‬
‫גם משום שהלקוח שלו לא ימתין וגם משום‬
‫שהצורך במוצר עלול כבר לא להתקיים במידה‬
‫ולא סופק בזמן‪ .‬לעיתים קורה שברכש חוזר‬
‫מקבלים מוצר מעודכן או מוצר אחר‪ .‬יש לקחת‬
‫זאת בחשבון בבצוע ההזמנה‪ ,‬במיוחד במוצרים‬
‫בעלי חשיבות עיצובית‪ ,‬מנוהלי מנות‪ ,‬סדרות וכו'‪.‬‬
‫מניעת התקלות בסעיף זה יכולה להתבצע‬
‫במגוון הפעולות הבאות‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•מניעת תקלות אספקה בסעיף הראשון תלויה‬
‫רבות בהגדרת מוצרים עם מק"טים חד ערכיים‬
‫וביטול שימוש במק"ט כללי‪ .‬במידה והמק"ט‬
‫שבשימושכם אינו המק"ט של היצרן – קיימו‬
‫קשר בין המק"טים ושלחו לספק הזמנה‬
‫במק"טים שלו‪.‬‬
‫•עבור מוצרים הדורשים שינוי כל שהו או‬
‫שנדרש לייצרם‪ ,‬צריך לפתח שיטה המגדירה‬
‫את המוצר באופן העונה על דרישות הייצור‬
‫והרכש ועל זמן האספקה הנגזר מכך‪.‬‬
‫•יש לפתח שיטה להעברת הזמנת לקוח‬
‫מאושרת לבצוע רכש‪ .‬השיטה יכולה לכלול‬
‫תנאים כמו מקדמה‪ ,‬אישור מנהל לייבוא או‬
‫רכש מקומי‪ ,‬מענה למשתנים הנדרשים בקשר‬
‫למוצר וכו'‪ .‬כמו כן יש להטיח תיאום ציפיות‬
‫באשר למועדי האספקה הצפויים‪.‬‬
‫•ככלל יש לעודד מכירה מהמלאי‪ .‬הדבר לא‬
‫רק יתרום לחוזקו של הארגון‪ ,‬והחשוב מכל‬
‫‪ -‬לאספקה מיידית של פריט קיים‪.‬‬
‫העברת ההזמנה למחסן לליקוט‬
‫‪1.1‬העבירו הזמנות לליקוט על פי תאריכי‬
‫האספקה המתואמים או המבוקשים‪ .‬אל‬
‫תלקטו הזמנות שלא מיועדות לאספקה בתום‬
‫הליקוט או בסמוך לתום הליקוט‪.‬‬
‫‪2.2‬בחלק מהמחסנים מלקטים עם טופס נייר‪.‬‬
‫שבו מסמנים את הפריטים שלוקטו‪ .‬שיטת‬
‫העברת הנייר לעיתים בעייתית ובמיוחד‬
‫כשמדובר במספר רב של הזמנות‪ .‬לעיתים‬
‫המחסנאי הוא זה שמדפיס ולעיתים מדפיסים‬
‫עבורו‪ .‬לא אחת קורה שהזמנה "נפלה" מתחת‬
‫לשולחן או בין הכיסאות (תרתי משמע)‪ ,‬ורק‬
‫כשהלקוח מחפש אותה מגלים שהיא איננה‪.‬‬
‫רק אז מוציאים אותה לעבודה‪.‬‬
‫‪3.3‬בחלק מהמחסנים המלקטים עם טפסי נייר‪,‬‬
‫הליקוט מתבצע על הזמנת לקוח או על‬
‫דו"ח הזמנות‪ ,.‬ברוב המכריע של המקרים‬
‫לא התבצעה התאמה לנייר הליקוט לצרכי‬
‫המחסן ‪ -‬המינימום המתבקש‪.‬‬
‫‪4.4‬קורה ואנשי המכירות לא מאמינים למלאי‬
‫ומתקשרים באופן תדיר לבדוק‪ .‬הטלפונים‬
‫האלה – בצדק או שלא‪ ,‬גוזלים זמן עבודה‬
‫יקר‪ ,‬מעסיקים שלא לצורך את מנהלי המחסן‬
‫וגורמים בפועל לעיכובים בליקוט ובאספקה‪.‬‬
‫ויותר מכך‪ .‬במקרים שכאלה קורה כי עסקאות‬
‫"נסגרות" בין אנשי מכירות למחסנאים על‬
‫משקל "שמור לי בצד‪ ,‬אני כבר אוציא הזמנה"‬
‫וכו‪ .‬כידוע‪ ,‬הדרך מכאן לתקלות קצרה ביותר‪.‬‬
‫מניעת התקלות בסעיף זה יכולה להתבצע‬
‫במגוון הפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪1.1‬האם המחסנאי המלקט קיבל את הנייר‪ ,‬האם‬
‫ישנה שיטה המבקרת את הנייר שיצא כמות‬
‫מול כמות חוזרת? ניתן לפתח שיטות לחלוקת‬
‫העבודה למחסנאים‪ .‬בכל מקרה יש לסמן‬
‫במערכת מה הודפס לעבודה ומה בוצע כבר‪.‬‬
‫על כל אלה יש לנהל בקרה בזמן אמת לבצוע‬
‫המשימות‪.‬‬
‫‪2.2‬נייר הליקוט – האם הוא טופס ייעודי או שמא‬
‫הזמנה מודפסת? בחלק מהארגונים שולחים‬
‫בפקס דו"ח ליקוט שבקושי ניתן להבחין בו‬
‫במלל בגלל גודל הפונטים‪ .‬במידה וכך – צרו‬
‫נייר ליקוט יעודי העונה על צרכי המלקט‬
‫בצורה המיטבית ביותר‪ ,‬הכולל את המק"ט‬
‫הרשום על האריזה‪ ,‬את מיקומו או איתורו‪.‬‬
‫עשו זאת בצורה סדורה לליקוט על פי סדר‬
‫ההליכה‪ ,‬באותיות ברורות‪ ,‬עם תיבת סימון‬
‫לכמות ולתיקון כמות וכו'‪ .‬הכל על פי צרכי‬
‫המחסן והמלקטים‪.‬‬
‫‪3.3‬המידע החוזר מהמחסנאי אינו מתועד אלא‬
‫על נייר הליקוט‪ .‬ולכן‪ ,‬אם הנייר אבד הלקוח‬
‫עלול לא לקבל את הסחורה בזמן או לא‬
‫לקבלה כלל‪ .‬ושוב‪ ,‬בצעו בקרת הזמנות בקרת‬
‫ליקוט ובקרה על מה שלוקט ולא יצא‪.‬‬
‫‪4.4‬אחרי שהמחסנאי סימן – מישהו צריך להזין‬
‫למחשב וכל שלב מעלה את ההסתברות‬
‫לתקלות‪" .‬כולם יכולים לטעות וכולם מנצלים‬
‫את זכותם לטעות"‪ .‬בצעו תהליכים מבוקרים‬
‫לכל שלב‪.‬‬
‫‪5.5‬פקק הקלדות תורם לעיכובים באספקה‬
‫ולהצגת מלאי פנוי לא מעודכן‪ ,‬גורם להערכה‬
‫לא נכונה של כמות העבודה ולבזבוז משאבי‬
‫המערכת‪ .‬אם לא תשנו את השיטה – השקיעו‬
‫בה כוח אדם בהתאם לצרכים‪ˆ .‬‬
‫פתרונות לניהול לוגיסטי חכם‬
‫בתוכנת ‪SAP Business One‬‬
‫מזניקים אותך קדימה‬
‫בזכות הניסיון‪,‬‬
‫השרות והפתרונות‬
‫‪RELS‬‬
‫‪RELS Advanced Technologies‬‬
‫מודול לניהול מערך הפצה ‪Dispatch One‬‬
‫א‬
‫א‬
‫א‬
‫א‬
‫א‬
‫א‬
‫חיסכון בעלויות בזכות ניצול אופטימאלי של משאבי ההפצה‬
‫חיסכון משמעותי בזמן בזכות מנגנון שיבוץ אוטומטי‬
‫סדר וארגון במערך ההפצה בזכות האינטגרציה להנהח"ש‪ ,‬מכירות ומלאי‬
‫הימנעות מעבירות בטיחות‬
‫שליטה ובקרה תמידית בזמן אמת על פעילות ההפצה ושיפור רמת השירות ללקוחות‬
‫קבלת החלטות עסקיות ותפעוליות נכונות ושיפור מתמיד בזכות דוחות בקרה‬
‫מודול מסופוני מחסן ‪WMS One‬‬
‫א‬
‫א‬
‫א‬
‫א‬
‫א‬
‫שליטה מלאה על המלאי בזמן אמת‬
‫ייעול תהליכי עבודה וקיצור בזמן ביצוע פעולות במחסן‬
‫הגדלת התפוקות והפרודוקטיביות התפעולית‬
‫קבלת החלטות עסקיות ותפעוליות בהתבסס על נתונים מהימנים‬
‫מניעת טעויות ומיצוב גבוה בקרב הלקוחות‬
‫למידע נוסף והצעת מחיר‪ ,‬נשמח לעמוד לשירותך‬
‫בטלפון ‪ 03-6136166‬שלוחה ‪ 1‬או בדוא"ל ‪[email protected]‬‬
‫‪www.rels.co.il‬‬
‫רכש‬
‫חסכון ברכש ומניעת עלויות‬
‫לסיכום‪ :‬הערך המוסף הכלכלי ברכש‪ ,‬משמעותו בחינת מרכיבי ערך המפרט הדרוש‪ ,‬חלקי העלות‬
‫הכוללת ברכישתו‪ .‬עקרון זה טומן בחובו הזדמנויות רבות לחסכון‪ ,‬כמו למשל תנאי התשלום וכן עלויות‬
‫נסתרות‪ ,‬כגון תקופת אחריות‪ ,‬התקנה וכו'‪ .‬כל אלה מחייבים הבנה טובה של מצב השוק מצד אחד‪,‬‬
‫ניהול סיכונים‪ ,‬בקרה מתמדת‪ ,‬שקיפות ארגונית ותהליכי התחדשות רציפים‪ ,‬הם תנאי הכרחי לניהול‬
‫נכון של רכש‪ .‬אי אפשר להגזים בחשיבותו ובמידת השפעתו על כמעט כל אחד ממגזרי הפעילות‬
‫של הארגון‬
‫וניתוח אזור הרווח ההדדי של הרכש והספק‪ ,‬לקביעת המחיר האופטימאלי‪ ,‬ומניעת עלויות מיותרות‬
‫ותרומה משמעותית לכושר התחרותי של הארגון‪.‬‬
‫* הכותב‪ ,‬בעל תואר ‪ ,MBA‬הוא יועץ ומרצה בכיר לניהול רכש‪ ,‬מנכ"ל חברת אינפרסט בע"מ‪ .‬מומחה‬
‫להטמעת תהליכי רכש בארגונים ופיתוח קשרי ספקים‬
‫שלום גלדר*‬
‫ידוע כי מרכיב הרכש נע בממוצע‪ ,‬בין מחצית‬
‫ועד ‪ 3/4‬מכלל הוצאות החברה‪ ,‬בהתאם לאופי‬
‫הארגון ומשימותיו‪ .‬משמעות הדבר כי כל‬
‫אחוז חסכון ברכש מהווה תרומת מינוף נטו‬
‫לכושר התחרות של הארגון ורווחיותו‪ .‬מגמה זו‬
‫מתחזקת עוד יותר בסביבה תחרותית גלובלית‬
‫ובמצבי אי וודאות ושינויים כלכליים‪ .‬אך אליה‬
‫וקוץ בה‪ ,‬שהרי הסכנה במיקוד הכלכלי בלבד‪,‬‬
‫עלולה גם להוביל להוצאות גבוהות עוד יותר‪,‬‬
‫כתוצאה מאיכות קלוקלת‪ ,‬תחזוקה יקרה לאחר‬
‫הרכישה‪ ,‬אספקה בלתי סדירה‪ ,‬עצירת ייצור‬
‫ופגיעה בשביעות הרצון ובמוניטין של החברה‪.‬‬
‫הדוגמא הקלאסית לכך היא תעשיות המכוניות‬
‫המבצעות "ריקול" ‪ -‬קריאה לתיקון לבעלי הרכב‪,‬‬
‫בהיקפים עצומים‪ ,‬עקב כשלים במרכיבים‬
‫השונים‪ ,‬שחלקם נובע מניסיון לחסוך באיכות‬
‫הפריטים עצמם‪ .‬המשפט הידוע "מה שעולה‬
‫בזול ‪ -‬עולה ביוקר" מוכיח את עצמו שוב‬
‫ושוב‪ .‬לא מכבר נתקלתי בספר כלכלי בשם‬
‫" ‪ ."the secrets of economic factors‬מצידו‬
‫האחורי של הספר ציינו המבקרים כי "זוהי‬
‫יצירת מופת פורצת דרך ומהפכנית‪ ,‬המתארת‬
‫נאמנה כיצד לנהל מערך רכש כלכלי ונכון"‪.‬‬
‫הספר מחזיק ‪ 360‬עמודים ריקים (!)‪ ,‬למעט‬
‫משפט אחד החוזר על עצמו בראש כל דף‪:‬‬
‫‪( Cost Avoidance Purchasing‬הימנעות מעלויות‬
‫רכש)‪.‬‬
‫כאשר מתייחסים לשאלת מחיר הרכישה‪,‬‬
‫צריך לבחון ולנתח את החלופות ומרכיבי‬
‫העלות הכוללת של הקניה‪ ,‬ה‪TCO -‬‬
‫)‪ )Total Cost of Ownership‬לזיהוי ‪Cost Drivers‬‬
‫* הכותב‪ ,‬בעל תואר ‪ ,MBA‬הוא יועץ ומרצה‬
‫בכיר לניהול רכש‪ ,‬מנכ"ל חברת אינפרסט‬
‫בע"מ‪ .‬מומחה להטמעת תהליכי רכש בארגונים‬
‫ופיתוח קשרי ספקים‬
‫‪ / 20‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬
‫ומיפוי גורמי ההשפעה על עלויות הרכישה כגון‪:‬‬
‫ •מספר ספקים וסביבה תחרותית‪.‬‬
‫ •מרכיבי הצעות הספקים‪.‬‬
‫ •מחירי אנרגיה וקומודיטיז משתנים (בורסה)‪.‬‬
‫ •טכנולוגיה חדשה‪.‬‬
‫ •כמות נרכשת‪.‬‬
‫ •שערי מט"ח‪.‬‬
‫ •מידת סטנדרטיזציה של הפריט‪.‬‬
‫ •‪ - Life Cycle Cost‬עלויות מחזור חיי המוצר‪,‬‬
‫התקנה‪ ,‬ספרות טכנית‪ ,‬הדרכה‪ ,‬תחזוקתה‪,‬‬
‫חלקי חילוף‪ ,‬שינויים ושדרוגים‪ ,‬עלויות‬
‫הספקים והמפעילים‪ ,‬עלויות הוצאה משירות‪.‬‬
‫ •שיקולי רכישה או ליסינג‪ ,‬שיקולי ‪,Make or Buy‬‬
‫‪ ROI‬לניתוח החזר השקעה‪.‬‬
‫ •עלויות לוגיסטיקה‪ ,‬שינוע ויבוא‪ ,‬אחסנה‪.‬‬
‫ •מידת דחיפות ומועדי אספקה‪.‬‬
‫ •מחירי שעות עבודה‪.‬‬
‫ •מחירי שעות מכונה ועוד‪.‬‬
‫צריך לזכור כי בנוסף לעלויות הישירות יש גם‬
‫עלויות קבועות ומשתנות‪ ,‬כולל עלויות הנובעות‬
‫מתהליך הרכש עצמו‪ ,‬יעילות‪ ,‬מקצועיות‪,‬‬
‫ואמצעים העומדים לרשות העוסקים בו‪.‬‬
‫כיצד מונעים עלויות וחוסכים‬
‫ברכש‬
‫כדי לענות על השאלה‪ ,‬אשתמש בנתון מפתיע‪,‬‬
‫המראה כי ‪ 17%‬בממוצע מדרישות הרכש‪ ,‬לא‬
‫הופכות להזמנות עקב סיבות שונות (ביניהן‬
‫חוסר מקור תקציבי מתאים)‪ ,‬ועיקרן נועדו‬
‫לבדיקת עצם הצורך ברכישה והצעת חלופות‪.‬‬
‫נקודה זו לבדה מוכיחה‪ ,‬כי מנהל רכש וקניין‬
‫חייבים בהבנה מעמיקה של המהות והצורך‬
‫ברכישה‪ ,‬באימות מפרטים‪ ,‬מלאי זמין (לעיתים‬
‫מפרויקט אחר) ומקור תקציבי מאושר‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ .‬חסכון אמיתי יכול להתבצע רק אם הרכש‬
‫ישפיע כבר בשלב התכנוני על קביעת המפרט‪,‬‬
‫כדי לאזן את הנטייה ההנדסית לדרוש מפרט‬
‫טכנולוגי מתקדם ‪ ,State of the Art‬ולנתב את‬
‫המפרט ככל הניתן לסטנדרטיזציה‪ ,‬באותם‬
‫חסכון בעלות הכוללת והשפעה‬
‫על רווחיות הארגון‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫גידול‬
‫בהוצאות‬
‫מו"מ‪ ,‬בעיות‬
‫חוזיות ולוגיסטיות ‪,‬‬
‫"כיבוי שריפות"‪.‬‬
‫זמן‬
‫‪75%‬‬
‫עלות כתוצאה‬
‫מהחלטות‬
‫מעורבות מוקדמת‬
‫בניהול הפרוייקט‬
‫ובתיאום גורמי‬
‫פנים וחוץ‬
‫‪15%‬‬
‫חסכון‬
‫פוטנציאלי‬
‫ייצור‬
‫רכש תפעולי ‪ -‬מסורתי‬
‫‪5%‬‬
‫אב‪-‬טיפוס‬
‫תכנון‬
‫רכש משולב‬
‫עלות‬
‫שלום גלדר )‪(c‬‬
‫מקומות שזה אפשרי כמובן‪.‬‬
‫יש כמובן להבטיח ביצוע מודל בנצ'מרקינג‪,‬‬
‫לניתוח והשוואה בין ספקים וחלופות‪ ,‬הכנת‬
‫התקציב ומבנה העלויות והמחירים (קבוע‪/‬‬
‫משתנה‪/‬משולב‪-‬יחסי)‪ ,‬תנאי התשלום‪ ,‬הצמדות‪,‬‬
‫מועדים‪ ,‬השוואה למחירים היסטוריים (אם‬
‫קיים)‪ ,‬השוואה למחיר המטרה של הארגון‪ ,‬ניתוח‬
‫והבנה כיצד הספק קבע את המחיר‪ ,‬ובדיקה האם‬
‫הספק כלל בהצעתו את כל שעליו לבצע‪ ,‬והאם‬
‫הספק מתכוון לבצע דבר שאין לנו בו צורך‪.‬‬
‫ספקים בתקופות שונות דורשים מרווחים‬
‫(‪ )MARGINS‬שונים‪ .‬ספקים שרכשו מלאי חו"ג‬
‫כשהיה זול‪ ,‬יכולים להציע מחיר טוב יותר יחסית‬
‫למתחרים‪ .‬לספקים יש מכונות שונות ועלויות‬
‫תפעוליות שונות‪ .‬קיימים גם שיקולי מחירי‬
‫חדירת שוק של ספקים שניתן לנצל הדדית‪ .‬אין‬
‫ספק כי למרכיב הלוגיסטי יש השפעה מהותית‬
‫על ההוצאה הכוללת של הרכש‪ .‬נהוג לחשב את‬
‫העלות הלוגיסטית בכ‪ 30%-‬בממוצע ממחיר‬
‫הרכש‪ ,‬אך פעמים רבות הוצאות הלוגיסטיקה‬
‫גבוהות יותר ממחיר הפריטים הנרכשים‪ .‬הן‬
‫בהיבטי השינוע ושרשרת האספקה והן בהיבטי‬
‫ניהול כלכלי של המלאי‪.‬‬
‫בפרויקט שביצעתי לאחד מלקוחותיי‪ ,‬הוגדרו‬
‫תפקידיו העיקריים של רכש כלכלי בארגון כך‪:‬‬
‫הבטחת רכש בעל ערך מוסף גבוה ביחס; מפרט‬
‫מתאים וחסכון כלכלי; איסוף ומעקב מידע‬
‫חיוני על מצב השוק; מקורות אספקה; מחירים;‬
‫רכש‬
‫מלאי בקרת תהליכי וביצועי הרכש ביחידות‬
‫לצורך אופטימיזציה‪ ,‬שיפור וייעול מתמיד;‬
‫תכנון ותקצוב רכש ציוד השקעה הוני (אינוונטר‪-‬‬
‫מצאי) וביצוע האחדות (קונסולידציות) למניעת‬
‫כפילויות רכש‪ .‬כמו כן נמצא אצל אותו לקוח כי‬
‫רכש מטה הוא גורם תכנוני וביצועי כאחד‪ ,‬העובד‬
‫באינטגרציה ובתאום מלאים‪ ,‬מנהלי הכספים‪,‬‬
‫התפעול והייצור‪ ,‬שיווק ומכירות‪ ,‬מו"פ‪ ,‬מנהלת‬
‫פרויקטים‪ ,‬הבטחת איכות‪ ,‬היועץ המשפטי‪,‬‬
‫מבקר החברה‪ ,‬משאבי אנוש‪ ,‬לוגיסטיקה‬
‫ושרשרת ההספקה‪ .‬הוא נמצא בקו דיווח ישיר‬
‫למנכ"ל החברה או למערך התפעולי או למערך‬
‫הפיננסי‪( .‬תלוי בסוג החברה ומאפייניה)‪.‬‬
‫בסקר שנערך ב‪ 2013-‬בקרב ‪ 124‬חברות‬
‫בינלאומיות‪ ,‬ניתן ללמוד כי ‪ 72%‬מהחברות‬
‫חוו נזק משמעותי‪ ,‬כתוצאה מחשיפה גלובאלית‬
‫והתממשות של סיכונים בשרשרת ההספקה!‬
‫הגידול בסיכונים מתרחש גם כתוצאה מגידול‬
‫במיקור חוץ ויישום שיטות של ניהול רזה להוזלת‬
‫עלויות‪ .‬לכן אנו עדים בצורך גדל והולך בבקרה‬
‫אקטיבית של ניהול סיכוני רכש‪ ,‬כדי למתן‬
‫את הזעזועים האפשריים הנובעים מפעולות‬
‫רדיקליות של חסכון והתייעלות ורצון להשיג‬
‫יתרון תחרותי‪.‬‬
‫קבלת החלטות על פעולות מניעה בניהול‬
‫סיכונים הן תמיד תוצאה של שני תבחינים‪:‬‬
‫האחד ‪ -‬מידת ההסתברות הסטטיסטית של‬
‫האירוע להתרחש בפועל‪ ,‬והשני ‪ -‬אם אמנם זה‬
‫יקרה‪ ,‬מה תהיה מידת ההשפעה והנזק לארגון‪.‬‬
‫מכאן אפשר להניח כי פעולות לגידור הסיכון‬
‫חייבות לקחת בחשבון קודם כל את מידת הסיכון‬
‫לארגון במונחי נזק‪ ,‬ורק אחר כך לחשב את הנתון‬
‫הסטטיסטי ההסתברותי להתרחשותו‪.‬‬
‫צמצום סיכוני רכש מחייב מיפוי מלא של‬
‫פוטנציאל הסיכון‪ ,‬סיכויי התממשותו ומידת‬
‫השפעתו על הפרויקט‪/‬הארגון‪ .‬לדוגמא‪ ,‬במידה‬
‫והסיכון כרוך ברכש סחורות הנתונות לשינויי‬
‫מחיר (כגון ‪ ,)SPOT‬יש לרכוש ביטוח סחר חוץ‬
‫ולגדר את הסיכון בהתאם‪ .‬יש למסד תכנית‬
‫מסודרת לניהול סיכוני רכש‪ ,‬המשלבת בקרה‬
‫ונקודות ביקורת‪ ,‬מתוך מודעות גבוהה של דרגי‬
‫ההנהלה‪ ,‬שילובה בקביעת המדיניות ותהליכי‬
‫שרשרת ההספקה של הארגון‪ ,‬תוך הקפדה‬
‫על ביצועה ע"י גורמים אחראים שיקבלו את‬
‫הסמכות המתאימה לכך‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬תהליך‬
‫ניהול סיכוני רכש מסתכם בשיקול דעת בין עלות‬
‫לבין תועלת‪ ,‬כדי למנוע מצב בו ניהול הסיכונים‬
‫מסוכן בעצמו‪ ...‬שהרי נאמר כבר‪" :‬האויב של‬
‫הטוב הוא הטוב מאד"‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬הערך המוסף הכלכלי ברכש‪ ,‬משמעותו‬
‫בחינת מרכיבי ערך המפרט הדרוש‪ ,‬חלקי‬
‫העלות הכוללת ברכישתו‪ .‬עקרון זה טומן‬
‫בחובו הזדמנויות רבות לחסכון‪ ,‬כמו למשל‬
‫תנאי התשלום וכן עלויות נסתרות‪ ,‬כגון תקופת‬
‫אחריות‪ ,‬התקנה וכו'‪ .‬כל אלה מחייבים הבנה‬
‫טובה של מצב השוק מצד אחד‪ ,‬וניתוח אזור‬
‫הרווח ההדדי של הרכש והספק‪ ,‬לקביעת המחיר‬
‫האופטימאלי‪ ,‬ומניעת עלויות מיותרות ותרומה‬
‫משמעותית לכושר התחרותי של הארגון‪ˆ .‬‬
‫מידוף ואחסנה מודולרית‬
‫‪MEZZANINES‬‬
‫‪PICKING‬‬
‫‪FLOW RACK‬‬
‫‪PUSH–BACK‬‬
‫מפעל‪02-5900145 :‬‬
‫מכירות‪03-6399057 :‬‬
‫‪www.metallic.co.il‬‬
‫‪DRIVE–IN‬‬
‫‪PALLET–RAcking‬‬
‫ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪ / 2014‬לוגיסטיקה ‪21 /‬‬
‫רכש‬
‫ניהול נכון של הזמנות הרכש‬
‫'סוף מעשה במחשבה תחילה'‪' ,‬הכל בגלל מסמר קטן'‪' ,‬אלוהים נמצא בפרטים הקטנים'‪ .‬איך‬
‫שלא תקראו לזה‪ ,‬כדאי לקרוא‪ ,‬להפנים ובעיקר להקפיד על קוצו של יוד‪ .‬זה יחסוך לכם הרבה כאבי‬
‫ראש ולב‪ ,‬שלא לדבר על כסף‪ .‬לגזור ולשמור‬
‫משה אמון*‬
‫קיומה של ההזמנה מותנית ב"הצעה וקיבול"‪.‬‬
‫לשם קיומו של התהליך מתקיימים שלושה‬
‫שלבים שבסיכומם נכרת החוזה בין הספק‬
‫ללקוח‪:‬‬
‫‪1.1‬שליחת בקשה (‪ )RFQ‬על ידי הלקוח (הצעה)‪,‬‬
‫בדיקתה ו"קיבולה" על ידי הספק ושליחת‬
‫מענה על ידו‪ .‬בתהליך מוגדר זה בלשון‬
‫המשפטית‪ ,‬הניצע שלח מענה למציע‪ ,‬ומענה‬
‫זה מהווה הצעת הניצע למציע‪.‬‬
‫‪2.2‬בחינת מענה הניצע ע"י המציע וההחלטה‬
‫איזו הצעת ניצע לקבל‪ ,‬תוביל להפקת‬
‫ההזמנה להצעה שנבחרה ע"י המציע‪ .‬הפקת‬
‫ההזמנה מהווה קיבול להצעת הניצע הנבחר‪.‬‬
‫‪3.3‬שליחת ההזמנה המופקת לספק מהווה הצעה‬
‫לניצע‪ .‬תהליך קיבול ההזמנה ע"י הניצע הינה‬
‫חתימת הניצע כאישור ל"תכולת ההזמנה"‪.‬‬
‫בשלב זה למעשה נוצר החוזה בין המציע‬
‫לניצע‪ .‬חתימת הספק צריכה להיות חתימת‬
‫מקור על גבי עותק ההזמנה‪ ,‬כדי שניתן יהיה‬
‫תוקף לחוזה‪ .‬כל מסמך נפרד המאשר את‬
‫קבלת ההזמנה מבלי שיצוין בו במפורש‬
‫שהאישור הינו "לתכולת ההזמנה" לא מהווה‬
‫הוכחה לתקיפות החוזה‪.‬‬
‫חוזה נכרת ב"הצעה וקיבול" בהתאם לדרישות‬
‫חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – ‪.1973‬‬
‫"הצעה" בהתאם לדרישות החוק‪ ,‬היא פניה‬
‫של אדם לחברו המעיד על גרימת דעתו של‬
‫המציע להתקשר עם ניצע בחוזה‪ ,‬והיא טומנת‬
‫בחובה את הפרטים המהותיים הכלולים בהצעה‪.‬‬
‫"קיבול" בהתאם לדרישות החוק‪ ,‬הוא הודעת‬
‫*הכותב הוא מרצה בתחום הרכש והלוגיסטיקה‪,‬‬
‫היה רכז אקדמי במכללה העסקית וראש חוג‬
‫במכללת משלב‪ .‬בשנים האחרונות הקים ושימש‬
‫כחונך במערכי רכש וקבלנות משנה בארגונים‬
‫תעשייתיים‬
‫‪ / 22‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬
‫הניצע שנמסרה למציע ומעידה על גרימת דעתו‬
‫של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי‬
‫ההצעה‪ .‬מקובל להסביר כי משמעות דרישת‬
‫"גרימת הדעת" היא כוונה רצינית ושלמה‬
‫להתקשר בחוזה מסוים עם האדם המסוים‪.‬‬
‫על מנת שתהייה התחייבות חוזית נדרשת איפה‬
‫שהצדדים לחוזה יהיו מודעים להתחייבויות‬
‫שהם נוטלים על עצמם ושתהייה להם כוונה‬
‫להיכבל משפטית בחוזה מסוים‪.‬‬
‫התוצר הסופי של התהליך הינו חוזה שנכרת‬
‫בין הצדדים על ההנחיות של הצעה וקיבול‬
‫בחוק החוזים – חלק כללי‪ .‬להלן ההסברים‬
‫המתבקשים‪ :‬ההזמנה הינה מסמך (חוזה)‬
‫המכיל גם נספחים (‪)Addendum or Appendix‬‬
‫המהווים חלק בלתי נפרד ממנה‪ ,‬לכן קיבול‬
‫ואישור תכולת ההזמנה מהווה קיבול הנספחים‬
‫ותכולתם‪ .‬על הרוכש (הלקוח) לציין במפורש על‬
‫גבי ההזמנה צירופם של הנספחים על תכולתם‬
‫והמהווים חלק בלתי נפרד מההזמנה‪.‬‬
‫כל שינוי בנספחים ו‪/‬או בהזמנה‪ ,‬פירושו שינוי‬
‫בתכולת ההזמנה ולכן לא יתקיים "קיבול" ‪-‬‬
‫מכאן שיש צורך לחזור על התהליך של הצעה‬
‫וקיבול ולהפיק הזמנת שינוי (במידה והשינוי‬
‫מוסכם על שני הצדדים)‪ ,‬או ע"י ביטול ההזמנה‬
‫שבה נעשו השינויים והפקת הזמנה חדשה‬
‫הכוללת את השינויים המבוקשים‪ .‬ביטול‬
‫ההזמנה נובע מכך שמערכות המחשוב בארגונים‬
‫מסוימים אינן מאפשרות הפקת הזמנת שינוי‪.‬‬
‫הזמנה המופקת על ידי הרוכש (המציע) חייבת‬
‫לענות לחוקי המדינה שלו וכן לחוקי המדינה‬
‫של הספק (הניצע)‪ .‬חוקיות ההזמנה מותנת‬
‫בהסכמות ו‪/‬או אמנות שנחתמו בין המדינות‬
‫לסחר מאושר של תשומות ביניהן‪ .‬הסכמים אלה‬
‫מופצים על ידי לשכת המסחר הבינלאומית ה–‬
‫)‪.ICC (International Chamber of Commerce‬‬
‫יש לזכור שבכל הזמנה מופקת מתקיימים ארבעה‬
‫חוזים שונים‪ ,‬על אף היותם באותו מסמך‪:‬‬
‫חוזה מכר – הבא להגדיר את התשומה‬
‫המבוקשת בכמות‪ ,‬איכות ומחיר‪ .‬חוזה כספי –‬
‫מתייחס לתנאי התשלום המוסכמים בין הרוכש‬
‫רכש‬
‫תהליך הצעה וקיבול באופן סכמתי להמחשה‪:‬‬
‫תהליך‬
‫קונה = מציע‬
‫הצעה‬
‫שליחת בקשה להצעה‬
‫קיבול‬
‫קבלת הקיבול מהווה הצעה לבחינה וקיום‬
‫מבחן להצעה המתקבלת הפקת ההזמנה‬
‫הצעה‬
‫ושליחתה לספק‬
‫קיבול‬
‫יצירת חוזה הדדי עם הסכמת‬
‫הספק לתכולת ההזמנה‬
‫לקונה‪ .‬חוזה הובלה – ההסכמה שנעשתה בין‬
‫הקונה לספק "לנקודת המסירה" והעברת‬
‫הבעלות והסיכון ביניהם‪ .‬חוזה ביטוח – בא‬
‫להגדיר את רמת הכיסוי בביטוח ורמת השיפוי‬
‫עד למסירת התשומה מבעלות הספק לבעלות‬
‫הקונה‪.‬‬
‫יש לציין שניתן לתבוע כל אחד מהנושאים‬
‫המרכיבים את החוזה‪/‬ההזמנה בנפרד‪ ,‬כאשר‬
‫נוצרה או תיווצר הפרה באחד מהם ולא רק‬
‫בהרכב ההזמנה כולה‪.‬‬
‫תכולת ההזמנה‬
‫תכולתה של ההזמנה צריכה לשקף את התנאים‪,‬‬
‫המפרטים והנספחים שצורפו אליה וההצעה‬
‫והקיבול כללו את כל המרכיבים האמורים לעיל‪.‬‬
‫כל תוספת שתוכנס להזמנה ולא נכללה בבקשה‬
‫להצעה ו"ההצעה והקיבול" לא לקחה אותן‬
‫כחלק מהתנהלות‪ ,‬הדבר יחייב הצעה חדשה‬
‫והתנהלות של הצעה וקיבול מחדש‪ .‬מה נכלול‬
‫בהזמנה‪ ,‬שיש להניח שהתכולה נכללה בבקשה‬
‫להצעה בטרם הפקת ההזמנה‪ ,‬ונידונה בתהליכי‬
‫"הצעה וקיבול" בין המציע לניצע‪ .‬להלן הנתונים‪:‬‬
‫ •תיאור התשומה – טובין‪/‬פריט‪/‬מוצר‪/‬שירות‪.‬‬
‫ •מספר הקטלוגי של הספק‪/‬ים‪ ,‬מספר הקטלוגי‬
‫של הארגון‪.‬‬
‫ •מפרט האיכות לבדיקות ו‪/‬או רמת הבדיקות‬
‫והמבחנים הנדרשים מהתשומה‪.‬‬
‫ •הכמות המבוקשת בהזמנה (במקרים בהם‬
‫קיימת דרישת הספק למינימום לאריזה‬
‫( ‪)MPQ –Minimum Package Quantity‬‬
‫או מינימום סכום הרכישה להזמנה‬
‫)‪ .)MOQ - Minimum Order Quantity‬במקרה‬
‫זה הכמות המבוקשת היא באחד מהמצבים‬
‫המתוארים כאן‪.‬‬
‫ •המחיר המוסכם ליחידה וסה"כ המחיר לשורה‬
‫ ולא סה"כ המחיר לכלל ההזמנה‪ ,‬כאשר‬‫חוץ מהשורות הנרכשות עשויים להתווסף‬
‫היטלים נוספים שהם לא חלק ממחיר היחידה‪.‬‬
‫גם כאשר נקבע על ידי הספק שמחירה כולל‬
‫את כל ההיטלים‪ ,‬רצוי מאוד לדעת את‬
‫הרכב ההיטלים‪ ,‬בהתחשב בעובדה שיתכן‬
‫ספק = ניצע‬
‫בחינת ההצעה ומענה להצעה‬
‫בחינת ההזמנה ותאימותה להצעה‬
‫שנשלחה ללקוח ואישור תכולת‬
‫ההזמנה‬
‫‪Acknowledgement‬‬
‫‪Confirmation‬‬
‫כי התשומה נרכשת בארץ והיא מיועדת ליצוא‬
‫בעוד שבמקור תשומה זו מקורה ביבוא של‬
‫הספק‪.‬‬
‫ •מ ו ע ד ה ס פ ק ה מ ו ס כ ם – ‪D T‬‬
‫)‪ (Delivery Time‬וזאת לאחר שנדון טווח‬
‫ההספקה )‪.LD (Lead Time‬‬
‫ •נקודת המסירה המוסכמת והתואמת את מועד‬
‫ההספקה‪ .‬צריך לחשב גם זמן הגעה מנקודת‬
‫המסירה לשערי הארגון בכל אותם המקרים‬
‫של מסירת התשומה בנקודה שאיננה שערי‬
‫הארגון בפועל – כשהיא מיובאת מחו"ל או‬
‫שאוספים אותה במתקני הספק בארץ‪.‬‬
‫ •תיאור המסמכים המבוקשים מצירוף להספקת‬
‫התשומה כחובה והם‪ :‬תעודת מקור ‪COO‬‬
‫)‪ ,(Certificate Of Origin‬תעודת תאימות‬
‫‪ (Certificate Of Compliance) COC‬תעודת‬
‫משלוח ו‪/‬או תעודת אריזה וחשבון מקור‬
‫במקרה של יבוא‪ .‬במידה והמדובר בהובלה‬
‫ימית צריך להגדיר את כמות חשבונות המקור‪.‬‬
‫במידה והמדובר בהולה אווירית יהיו בין‬
‫אחד לשני חשבונות מקור ו‪/‬או חשבונית‬
‫מס במקור‪.‬‬
‫מסמכים נלווים נוספים בהתאם לצורכי הקונה‬
‫ו‪/‬או בהתאם לנדרש על ידי שלטונות המדינה‬
‫בעת ביצוע היבוא‪ ,‬ובמקרה של תשומות רגישות‬
‫ בהתאם לדרישות הבטחת האיכות של הארגון‪.‬‬‫לכל הזמנה‪ ,‬בהיותה חוזה לכל דבר ועניין‪,‬‬
‫יש צורך לצרף תנאים ותניות ‪T&C‬‬
‫)‪ (Terms and Conditions‬כנספח המוגדר בהסכם‬
‫והמהווה חלק בלתי נפרד מתכולת ההזמנה‪.‬‬
‫במקרים בהם החוזה הינו המוביל‪ ,‬ההזמנה‬
‫תהיה נספח לחוזה‪ .‬נספח תנאים ותניות יוכן‬
‫על ידי המחלקה המשפטית של הארגון (או‬
‫משפטן יועץ לארגון)‪.‬‬
‫ •ההזמנה צריכה להכיל את תנאי הביטוח‬
‫למשלוח מקומי (בארץ)‪ ,‬במידה והמדובר‬
‫ביבוא צריך לקבוע את תנאי הביטוח של‬
‫הספק או לחילופין שהלקוח הוא זה שיפעיל‬
‫ביטוח מיציאת התשומה מהספק בארץ היצוא‬
‫ועד קליטתו בשערי הארגון בארץ היבוא‪.‬‬
‫ •צריך לקבוע בתאום מוקדם ולציין על גבי‬
‫ההזמנה ו‪/‬או הזמנה המצורפת לחוזה את שם‬
‫המשלח (‪ )Forwarder‬וכתובתו המלאה בארץ‬
‫הייצוא‪ .‬במשלוחים בארץ צריך לקבוע את‬
‫שם המוביל המוסכם וכן את תנאי ההובלה‬
‫ועל מי חל התשלום למוביל‪.‬‬
‫ •במידה והתשומה שייכת לחומרים מסוכנים‪,‬‬
‫צריך לציין שעל הספק לצרף את כל המסמכים‬
‫המתחייבים על פי החוק‪ .‬במידה וקיימת‬
‫דרישה של הבטחת האיכות לבדיקה ו‪/‬או‬
‫לאנליזה של החומר יש לציין את סוג התעודות‬
‫המבוקשות‪ .‬במידה וקיימת מגבלה להובלת‬
‫התשומה צריך לתאם עם הספק את אמצעי‬
‫ההובלה וההגנה הנדרשים מחד ומאידך‬
‫לתאם עם המשלח ו‪/‬או המוביל את תנאי‬
‫ההובלה‪( .‬סוגי המסמכים ידועים לספקים‪,‬‬
‫יחד עם זאת לשם הבנת הנושא אנשי הרכש‬
‫חייבים להיות מודעים למספר מסמכים או‬
‫לאותן התעודות שעל הספק לספק לאחר‬
‫בדיקה ו‪/‬או אנליזה של התשומה לדוגמה‪:‬‬
‫‪- MSDS – Material Safety Data Sheet‬‬
‫במקרים של נקודת הבזק‪/‬בעירה (‪,)Flash Point‬‬
‫במקרים של דרישות הבחינה ו‪/‬או האנליזה‬
‫‪COA/COT/COQ – (Certificate Of Analysis/‬‬
‫‪Certificate Of Testing/ Certificate Of‬‬
‫‪ ,)Quality‬ישנן תעודות רבות נוספות שבכל‬
‫מקרה צריך לברר‪ ,‬ללמוד ולדרוש‪ ,‬בהתחשב‬
‫שהדבר מתחייב מעצם חוק חומרים מסוכנים‬
‫ התשנ"ג ‪ ,1993‬התשנ"ח ‪ 1998‬ועדכונים‬‫‪ .2011‬על כל האמור לעיל‪ ,‬יש לציין שבכל‬
‫מקרה חייבים לציין על גבי ההזמנה וכן במידת‬
‫הצורך גם בגוף החוזה את מחויבותו של‬
‫הספק לספק את כל המסמכים‪ ,‬את הרכב‬
‫פוליסת הביטוח והשיפוי המתבקש לטובת‬
‫הלקוח וזאת מעבר לנאמר לעיל לגבי ביטוח‬
‫התשומה בהובלה‪.‬‬
‫משלוחים מיוחדים – מחו"ל או לחו"ל‬
‫משלוחים אלה אינם כתוצאה מהזמנת טובין‬
‫אבל הם עדיין מטופלים על ידי יחידת הרכש‬
‫בארגון‪ .‬משלוחים אלה כוללים‪ :‬מוצרים לתצוגה‬
‫ו‪/‬או לתערוכה‪ ,‬מוצרים המובאים או נשלחים‬
‫לשם הוכחת ביצועים של המוצר‪ ,‬ארגזי כלים‬
‫וציוד נלווה של מהנדסים ו‪/‬או טכנאים נותני‬
‫השירות של הארגון‪ ,‬כל המשלוחים וגם אחרים‬
‫נמצאים במעבר וצריכים להיות מוחזרים בפרק‬
‫זמן נתון לארץ היצוא (בכל מקרה יש לוודא את‬
‫כללי ההתנהלות לגבי ארצות היעד או הכללים‬
‫הנהוגים בארץ)‪.‬משלוחים אלה מלווים במסמך‬
‫בשם ‪ Carne ATA‬המגדיר אישור כניסה זמנית‪,‬‬
‫המסמך מופק על ידי לשכת המסחר בארץ‬
‫הייצוא וצריך להיות מאושר בכניסה בארץ‬
‫היבוא כדי שניתן לייצא בחזרה את התשומה‬
‫שהקרנה מלווה‪ˆ .‬‬
‫ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪ / 2014‬לוגיסטיקה ‪23 /‬‬
‫שרשרת האספקה‬
‫מה אומרים המומחים‬
‫בחו"ל‬
‫שני סקרים בינלאומיים‪ ,‬פורסים בפנינו את המגמות‪ ,‬אופן ההתנהלות והאתגרים בתחום שרשרת‬
‫האספקה שעליהם מצביעים הארגונים‬
‫עמרי מריאן‬
‫סקר מעניין של שרשרת האספקה הגלובלית‬
‫נערך על ידי חברת ‪ .PwC‬הסקר כלל למעלה‬
‫מ‪ 500-‬מומחי שרשרת אספקה ממגוון מגזרי‬
‫תעשייה בחברות ברחבי העולם‪ ,‬והוא מתווה‬
‫שש תובנות מרכזיות בתחום ניהול שרשרת‬
‫אספקה לשנת ‪ .2013‬החברה נוסדה ב‪,1924-‬‬
‫וכיום פועלים בה ‪ 57‬שותפים ויותר מ‪1100-‬‬
‫אנשי מקצוע‪ ,‬לרבות רואי חשבון‪ ,‬כלכלנים‪,‬‬
‫בוגרי מנהל עסקים‪ ,‬מנתחי מערכות‪ ,‬מהנדסים‬
‫ועוד‪ .‬היא מתמחה בשלושה תחומים‪ :‬ביקורת‬
‫ודיווח כספי‪ ,‬ייעוץ מס וייעוץ עסקי‪.‬‬
‫לדברי ירון נחמנה‪ ,‬יועץ בכיר לשרשרת אספקה‬
‫בחברת ‪ ISCS‬שהפיצה את הסקר ללקוחותיה‪,‬‬
‫ניהול בתנאים של תנודות קיצוניות בביקושים‬
‫הפכו למנטרה החדשה של מנהלי שרשרת‬
‫אספקה בעולם‪" .‬סביבה מאקרו‪-‬כלכלית‬
‫עם מעגלים של צמיחה והתכווצות שהפכו‬
‫לתכופים יותר והפרעות שנגרמות מאסונות‬
‫טבע מוסיפים אף הם לאי‪-‬הודאות בשרשרת‬
‫האספקה‪ .‬גם נאמנות ארוכת טווח ביחסי ספק‬
‫לקוח וזרימת חומר סדירה הם מושגים ששייכים‬
‫לעבר‪ .‬ניהול שרשרת האספקה הינו מרכיב‬
‫אסטרטגי ביכולת של ארגונים להשיג יתרון‬
‫תחרותי ‪ -‬היכולת לנהל שרשרת אספקה גמישה‬
‫שמותאמת ללקוחות השונים הפכה להיות צורך‬
‫חיוני לחברות שרוצות לגדול ולהצליח"‪ .‬נחמנה‬
‫מסביר כי "הסקר משקף באופן בהיר מאד את‬
‫התהליכים שאנו מזהים גם אצל לקוחותינו ולכן‬
‫בחרנו לשתף אתכם בתמצית של התובנות"‪.‬‬
‫ממצאי הסקר‪:‬‬
‫שיפור בביצועים והגדלת רווחים ‪ -‬ארגונים אשר‬
‫מתייחסים לשרשרת האספקה כנכס אסטרטגי‬
‫משיגים ביצועים גבוהים ב‪ 70%-‬מהאחרים‪.‬‬
‫‪ / 24‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬
‫הארגונים המובילים מציגים ‪ 15.3‬סבבי מלאי‬
‫לעומת ‪ 3.8‬אצל הארגונים הנחשלים ‪ -‬עובדה‬
‫שמצביעה על יעילות תפעולית ושביעות רצון‬
‫גבוהה של לקוחות הארגון‪ ,‬שבאה לידי ביטוי גם‬
‫בשורה התחתונה‪ .‬הארגונים המובילים מציגים‬
‫גם רווח ממוצע של ‪ )EBIT ( 15.6%‬לעומת‬
‫ממוצע של ‪ 7.3%‬אצל הנחשלים‪.‬‬
‫התמקצעות בכדי לעמוד בדרישות הלקוחות –‬
‫אתגרי שרשרת האספקה הינם רבים ומגוונים‪:‬‬
‫החל מגידול בעלויות ושחיקת רווחיות‪ ,‬דרך מתן‬
‫מענה לצרכים שונים של הלקוחות‪ ,‬תנודתיות‬
‫גבוהה בשוק‪ ,‬פערים בכ"א מיומן ועוד‪ .‬הארגונים‬
‫המובילים מתמודדים עם ריבוי האתגרים הללו‬
‫ע"י התמקדות בשלושה מנועים‪:‬‬
‫ •רמת שירות גבוהה בכמות ובזמן‬
‫(‪.)perfect order delivery‬‬
‫ •הפחתת עלויות וגמישות בשרשרת האספקה‪.‬‬
‫ •הטמעה של כלים וטכנולוגיות שמאפשרים‬
‫גמישות לוגיסטית ומפשטים תהליכים‬
‫עסקיים‪.‬‬
‫הארגונים המובילים מתמקדים במספר מנופים‬
‫על מנת להגדיל את הערך משרשרת האספקה‬
‫כפי שניתם לראות בתרשים הבא‪ .‬שני המנופים‬
‫שמייצרים את הערך הגבוה ביותר הם מקסום‬
‫ביצועי האספקה וצמצום עלויות האספקה‪.‬‬
‫‪ 90%‬מהארגונים המובילים השיגו ביצועים של‬
‫למעלה מ‪ 96%-‬תודות לתהליכי תכנון מקצה‬
‫לקצה )‪ ,(Integrated business planning‬הגדלת‬
‫סבבי המלאי ואופטימיזציה של מלאי הביטחון‪.‬‬
‫קונפיגורציה של שרשרת אספקה לפי לקוחות‬
‫ הארגונים המובילים מתאימים קונפיגורציות‬‫שונות של שרשרת אספקה בהיבטים של‬
‫תהליכים‪ ,‬רשת לוגיסטית ורמות שירות שונות‬
‫עבור מחירים שונים‪ .‬יחד עם זאת ארגונים‬
‫אלו ממוקדים יותר מבחינת ערוצי ההפצה‪:‬‬
‫רק ‪ 35%‬מהארגונים המובילים נעזרים ביותר‬
‫מערוץ הפצה אחד לעומת למעלה מ‪ 80%-‬אצל‬
‫הארגונים הנחשלים‪ .‬השילוב של מיקוד בערוצי‬
‫ההפצה יחד עם התאמת התהליכים ושירות‬
‫הלקוחות מהווים נוסחה מנצחת‪.‬‬
‫מיקור חוץ למול שימור יכולות ליבה – ארגונים‬
‫מוציאים למיקור חוץ ‪ 60%‬מהאחסנה והפעילות‬
‫הלוגיסטית וכ‪ 50%-‬מפעילויות הייצור אך‬
‫ישמרו בתוך הארגון תהליכי ליבה אסטרטגיים‬
‫כגון תכנון המכירות והתפעול (‪ ,)S&OP‬רכש‬
‫אסטרטגי ומחקר ופיתוח‪ .‬תהליכים אלו‬
‫מנוהלים באופן מרכזי בעוד שתהליכי ייצור‬
‫והפצה מנוהלים לפי אזורים גיאוגרפיים על‬
‫מנת להגדיל את יכולת הגמישות‪ .‬באופן מעניין‬
‫תהליכים אלו נכונים לכל הארגונים ולא רק‬
‫למובילים‪.‬‬
‫השגת יתרון תחרותי ביכולות שרשרת‬
‫האספקה – ארגונים רבים דואגים לספק את‬
‫מוצריהם באופן יעיל‪ ,‬אך הארגונים המובילים‬
‫לא מסתפקים בכך ויוצרים יתרון תחרותי‬
‫בעזרת תהליכי ייחודיים כגון ניהול בזמן אמת‬
‫של תמונת הביקושים והאספקות יחד עם‬
‫הספקים והלקוחות המרכזיים או ניהול יעיל של‬
‫המיסוי בשרשרת האספקה‪ .‬ארגונים בשווקים‬
‫מתפתחים אינם ממתינים להתפתחות הדרגתית‬
‫שאפיינה את השווקים המפותחים וסוגרים את‬
‫הפער במהירות‪.‬‬
‫למרות קיומן של טכנולוגיות מתקדמות להגברת‬
‫השקיפות וכלים תומכי החלטה מבוססי מנוע‬
‫סטטיסטי‪ ,‬ארגונים רבים עדיין אינם ממצים את‬
‫שרשרת האספקה‬
‫האפשרויות הגלומות בטכנולוגיות אלו ‪ -‬אבל‬
‫זה עומד להשתנות‪ .‬יותר ממחצית מהנשאלים‬
‫ציינו כי הם בתהליכי יישום או מתכוונים ליישם‬
‫כלים חדשים לשיפור השקיפות ולאוטומציה‬
‫של תהליכים‪ .‬תחום זה בולט בעיקר במגזרי‬
‫הפארמה‪ ,‬הטכנולוגיה‪ ,‬הטלקום‪ ,‬הקמעונאות‬
‫ויצרני מוצרי הצריכה שמתכוונים להשקיע‬
‫באופן משמעותי בתחום זה בשנים הקרובות‪.‬‬
‫השוואת עלויות בהתאם לגודל‬
‫החברה‬
‫שוקו פיק‪ ,‬מנכ"ל חברת פרסייט טכנולוגיות‪,‬‬
‫העוסקת בפיתוח תוכנות לניהול שרשרת‬
‫האספקה‪ ,‬הציע לנו לעיין בנתונים שפרסמה‬
‫חברת אברדין המתמחה במחקר וניתוח של‬
‫טכנולוגיות מידע‪ .‬החברה תחקרה ‪ 174‬חברות‬
‫מגדלים שונים – חברות אשר תקציב ההובלה‬
‫שלהן נע מחצי מיליון דולר ועד עשרות מיליון דולר‬
‫בשנה‪ .‬הבדיקה התמקדה במגמות המניעות אותן‬
‫והערכות הביצועים בהתייחס לשאלות הבאות‪:‬‬
‫ •מה היה השינוי בהוצאות עלויות ההובלה‬
‫(בניכוי שינויים תפעוליים)?‬
‫ •מה היא איכות התאימות של ספקי ההובלה‬
‫לעומת החוזים‪/‬הסכמים בפועל?‬
‫ •מהו אחוז נאותות השירות (‪ )SLA‬אשר ספקי‬
‫השירות (משלחים‪/‬מובילים) מבצעים לעומת‬
‫התכנון?‬
‫ •כמה השקעה בזמן נדרשת לבדוק‪ ,‬להזין‪,‬‬
‫לשלם חשבוניות הובלה?‬
‫ •כמה אחוזים מחשבוניות ההובלה באמת‬
‫נבדקות?‬
‫התשובות ממוינות לשלוש קטגוריות ‪ -‬חברות‬
‫מצוינות‪ ,‬ממוצעות ונגררות‪ .‬להלן התשובות‪:‬‬
‫‪ 12.8‬ימים אורכים לחברות נגררות לטפל‬
‫באישור ובדיקת חשבוניות הובלה‪ ,‬הזרמתן‬
‫לספרי הנהלת החשבונות והעברת תשלום תוך‬
‫כדי ביצוע בירורים על אי התאמה – כאשר‬
‫רק ‪ 27.1%‬מהחשבוניות בכלל נבדקות‪ .‬ועוד‬
‫מצהירות אותן חברות שרק ‪ 31.5%‬מהמובילים‬
‫עומדים בכלל בהסכמים שסוכמו עימם‪.‬‬
‫נתוני ה‪ SLA-‬היו כי בחברת הגדולות עמדו‬
‫‪ 91.9%‬מנותני השירות בהתחייבויות‪,‬‬
‫‪ 78.8%‬בבינוניות ואילו בנגררות‬
‫עמדו בהתחייבות רק ‪.52.2%‬‬
‫בחברות הבינוניות נמשך תהליך‬
‫הבקרה והאישור של חשבוניות ‪11.4‬‬
‫ימים כאשר ‪ 51.8%‬מהחשבוניות‬
‫נבדק‪ ,‬ו‪ 78%-‬מהמובילים עומדים‬
‫בהתחייבויות שלהם‪ .‬המצוינות שבין‬
‫החברות טוענות שתהליך הבקרה‬
‫והאישור נמשך ‪ 9.2‬ימים‪ ,‬כאשר‬
‫‪ 86.4%‬מהחשבוניות נבדקים ו‪91.9%-‬‬
‫מהמובילים עומדים בהסכם‪ .‬זאת‬
‫אומרת ש‪ 8.1%-‬עדיין מחייבים בעודף – וזה‬
‫אצל החברות המצטיינות‪.‬‬
‫"והיכן אתם ממקמים את חברתכם" שואל פיק‪,‬‬
‫ומוסיף ותוהה‪" ,‬האם אי פעם העליתם שאלות‬
‫אלו‪ ,‬ולמי יש די הצורך כח אדם לממש זאת?"‪.‬‬
‫וזה עוד לא הכל‪ .‬על פי הניתוח‪ ,‬נתבקשו החברות‬
‫לציין מה היא עלות הבדיקה לחשבוניות ההובלה‪.‬‬
‫"נזכיר רק קצת סטטיסטיקות מעולמנו‪ ,‬כאן‪,‬‬
‫בארץ ישראל" מציע פיק‪" .‬ממוצע חשבוניות‬
‫ההובלה למשלוח ייבוא או ייצוא הינו ‪2.4‬‬
‫חשבונית למשלוח‪ .‬דהיינו‪ ,‬עלות הבקרה הנאותה‬
‫למשלוח ייבוא או ייצוא‪ ,‬בהנחה שכל החשבוניות‬
‫אכן נבדקות הינה‪ ,‬במושגים אמריקאיים שעלו‬
‫מהבדיקה‪ ,‬כ‪ $ 26.35-‬לחברות המצטיינות‪,‬‬
‫‪ $ 33.6‬לחברות הבינוניות וכ‪ $ 52.84-‬לחברות‬
‫הנגררות‪ ,‬למשלוח בהתאמה‪ .‬אם נתאים את‬
‫העלויות ביחס להשוואת עלות השכר האמריקאי‬
‫כאן בארץ‪ ,‬הרי שבמושגים נומינאליים – עלות‬
‫בקרת חשבוניות ממוצעת תהיה כ‪₪ 50.70-‬‬
‫למשלוח ייבוא או ייצוא בחברות מצטיינות‪ ,‬ופי‬
‫שניים ויותר – בחברות נגררות‪ .‬למחיר עצום‬
‫זה‪ ,‬יש להוסיף‪ ,‬כמובן‪ ,‬את הסטיות בחישובי‬
‫ההובלה ‪ -‬הן לחיוב ביתר או חיוב בחסר או‬
‫כפל חיוב‪ .‬מספרים לא פשוטים"‪.‬‬
‫ח זו נן של הח בר ות ה מ וב י לו ת ה וא‬
‫לפעול במסגרת מודל הנקרא‬
‫"‪ ."Transportation Closed Loop Process‬על‬
‫פי מודל זה‪ ,‬נרצה לחתור לתהליך סגור וחוזר‪-‬‬
‫חלילה של התהליכים‪ ,‬וארגון הפועל על פי‬
‫עיקרי מודל זה‪ ,‬ראוי וחייב לעשות שימוש‬
‫בטכנולוגיה מתקדמת כמו גם שיתוף פעולה‬
‫ושקיפות מלאה עם שותפיו העסקיים‪ .‬ואלה‬
‫התהליכים המתחייבים‪:‬‬
‫ •ניהול חוזי הובלה ושירותים לוגיסטיים נגזרים‬
‫(למשל‪ ,‬היטלי דלק אשר משתנים תדירות)‪.‬‬
‫ •יכולת סימולציה ובחירה בספק‪/‬נתיב‪/‬לו"ז‪/‬‬
‫איכות שירות אופטימאליים‪.‬‬
‫ •מימוש תהליך הנעת המטען הרלוואנטי‬
‫וניהולו‪.‬‬
‫ •קליטה אוטומטית של חשבוניות ההובלה‬
‫והשירותים הנלווים‪.‬‬
‫ •ביצוע בקרה (‪ (AUDIT‬של חשבוניות ההובלה‪.‬‬
‫ •ניהול ‪ – DISPUTE‬מעקב על חריגים‪.‬‬
‫ •העברת החומר המבוקר לרישום פיננסי‬
‫ולתשלום‪.‬‬
‫ •הקמת ותחזוקו של בסיס נתונים אשר יספק‬
‫נתונים טקטיים ואסטרטגיים לגבי ניהול‬
‫מכרזי הובלה‪.‬‬
‫וחוזר חלילה‪.....‬‬
‫מודול התכנה ‪ SCMaster SAM‬של פרסייט‪,‬‬
‫מאפשר ממש זאת‪ .‬ניהול עלויות נלוות‪ ,‬ישירות‪,‬‬
‫כמושג‪ ,‬לעניות דעתנו‪ ,‬צריך להכיל את היכולות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫ •‪ - Bidding‬יכולת לנהל מערך בקשות להצעות‬
‫מחיר לגבי ‪ Landed Expenses‬מול ספקי‬
‫שירותים‪.‬‬
‫ •‪ – Managing‬יכולת לנהל את עולם המחירים‬
‫והתעריפים‪ ,‬לפי קטגוריה‪ ,‬על פי ספק לוגיסטי‪,‬‬
‫על פי פרמטריים לוגיסטים ופיננסיים‪,‬‬
‫ •‪ – Planning‬קיום יכולת תכנון מראש של‬
‫עלויות נילוות ‪ – LCM‬ברמת פריט רכש‬
‫(או תוצ"ג)‪ ,‬אשר מתוכנן להירכש‪/‬להימכר‪.‬‬
‫ •‪ – Provisioning‬יכולת רישום זמני של עלויות‬
‫המלאי המתקבל‪ ,‬עוד טרם הגיעו כל העלויות‬
‫בפועל – מהספקים הלוגיסטיים‪.‬‬
‫ •‪ – Auditing‬קיום יכולת בקרה על העלויות‬
‫הנלוות ‪ LCM‬ברמת משלוח יבוא או ייצוא‬
‫בקונטקסט המתאים‪.‬‬
‫ •‪ – Costing‬קיום יכולת העמסה נאותה של‬
‫עלויות הנלוות והמסים המשולמים‪ ,‬בחתכים‬
‫לוגיסטיים ופיננסיים – ברמת הפריט הבודד‬
‫– בייבוא ספציפי ובחתכים נוספים‪.‬‬
‫ •‪ – Posting‬יכולת רישום לספרי הנהלת‬
‫החשבונות את העלויות בהעמסה נאותה‪,‬‬
‫תוך כדי תיקון ה‪ Provisioning-‬ל‪Actual-‬‬
‫של העלויות בפועל שהגיעו בסופו של דבר‪.‬‬
‫ •‪ - Analytics‬יכולת ניתוח ברמת פריט‪ ,‬בחתכי‬
‫זמן‪ ,‬מקורות רכש ושערי מטבע‪ ,‬בחתכים‬
‫לוגיסטיים של העלויות הללו‪.‬‬
‫זהו בדיוק המודל העולה מהסקר של‬
‫‪ ,Aberdeen Group‬אלא שכאן פנינו גם להשלכות‬
‫תמחיריות נגזרות‪ˆ .‬‬
‫ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪ / 2014‬לוגיסטיקה ‪25 /‬‬
‫שרשרת האספקה‬
‫על הסמכת ‪APICS‬‬
‫כבר שמעתם?‬
‫הצורך לקבל הסמכה בתחום ניהול שרשרת האספקה אינה עוד עניין של יוקרה בלבד‪ .‬אלפי ארגונים‬
‫ברחבי העולם‪ ,‬ביניהם גם ארגוני ענק הבינו ששיפור מתמיד ביצירת ערך מוסף לארגון מחייב פעולה‬
‫שיטתית הנסמכת על ידע בין תחומי נרחב‪ ,‬המתעדכן באופן שוטף‪ APICS .‬תעשה את זה בישראל‬
‫עמרי מריאן‬
‫בחודש אוקטובר השנה יפתח קורס ההסמכה‬
‫הראשון למומחי שרשרת האספקה של חברת‬
‫‪ APICS‬הבינלאומית‪ ,‬המיוצגת בישראל ע"י‬
‫חברת ‪ .ISCS‬הסמכת ‪ APICS‬היא ההסמכה‬
‫המובילה בתחומה בעולם והיא מועברת ברחבי‬
‫העולם בעזרת ‪ 250‬שותפים כדוגמת ‪.ISCS‬‬
‫הבנת יתרונותיה של ההסמכה ובסיס הידע עליו‬
‫היא נשענת יכולים ללמד אותנו לא מעט על‬
‫הדרך בה אפשר להגיע ל‪ Best Practice-‬בארגון‪.‬‬
‫לצורך זה פגשנו שניים ‪ -‬שירה רז‪ ,‬מנהלת‬
‫השיווק ב‪ ISCS-‬ואחראית על תחום הסכמות‬
‫מקצועיות ב‪ ,ISCS -‬ואת יותם בן אריה‪ ,‬מנהל‬
‫תכנון הביקושים בחברת דיפלומט מפיצים‪ ,‬אשר‬
‫עבר לאחרונה את מבחן ההסמכה של ‪.APICS‬‬
‫‪ ,APICS‬חברה אמריקאית במקור‪ ,‬היא כיום‬
‫כבר חברה גלובלית שעובדת עם ‪ 250‬שותפים‬
‫דוגמת ‪ .ISCS‬היא בונה מערכי ידע ומשתפת‬
‫את הידע הזה עם מומחים בשרשרת האספקה‬
‫ע"י מערך קורסים והסמכות‪ .‬החברה הוקמה‬
‫בשנת ‪ 1957‬בארה"ב כאיגוד של כל הארגונים‬
‫היצרניים שעסקו בניהול הייצור והמלאי‪,‬‬
‫כדי לתת להם מענה בפיתוח כלים ועריכת‬
‫מחקרים בתחומים אלה‪ .‬בשלב זה אפשר היה‬
‫אולי להשוות את הארגון לחטיבה בהתאחדות‬
‫התעשיינים הישראלית‪ .‬הפעילות כל כך הצליחה‪,‬‬
‫עד שהארגון הפך לחברה עצמאית‪ .‬הצלחתו של‬
‫המותג הובילה להסמכה ראשונה בשנות ה‪70-‬‬
‫בתכנון הייצור וניהול המלאי‪ .‬בשנות האלפיים‬
‫נוספה הסמכה נוספת‪ ,‬רוחבית יותר‪ ,‬המתייחסת‬
‫לכל שרשרת האספקה‪.‬‬
‫לדברי שירה רז מ‪" ,ISCS -‬הידע הרחב של‬
‫‪ APICS‬מקורו בבסיס הידע הנצבר מעבודה‬
‫מול ארגונים שאת עובדיהם הוא מסמיך‪ ,‬בנוסף‬
‫‪ / 26‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬
‫למחקרים עצמאיים שנערכים לכל אורך ורוחב‬
‫התחומים בהם עוסק הארגון‪ .‬בסופו של תהליך‪,‬‬
‫הידע הנצבר והנרכש‪ ,‬זה יותר מ‪ 50-‬שנה‪ ,‬מקבל‬
‫את ביטויו בקורסים ובהסמכות שעוברים עובדי‬
‫החברות בדרגים השונים‪ .‬הקורסים וההסמכות‬
‫מחולקים לפי תפקידים בארגון ורמת הניסיון של‬
‫המוסמך"‪ .‬ההסמכות נותנות למשתתפים לא רק‬
‫ידע מקצועי בתחום הספציפי בו הם עוסקים‪,‬‬
‫אלא גם היכרות רחבה יותר עם פעילויות אחרות‬
‫בארגון הקשורות לעבודתם‪ ,‬תוך הרחבת הידע‬
‫וההבנה שמחוץ למשבצת הצרה שלהם‪ .‬במהלך‬
‫למודי ההסמכה נחשפים המשתתפים להיבטים‬
‫של כל שרשרת האספקה תוך שימת דגש על‬
‫ההבנה הרחבה של תהליכי העבודה בה‪.‬‬
‫לדברי רז‪ ,‬חשוב שהאחראי על הרכש יבין את‬
‫ההשלכות של הפעולות שהוא עושה על תחומים‬
‫אחרים – החל בעלויות שינוע ואחסון וכלה‬
‫בשיווק ומכירות‪" .‬לא פעם בארגונים יד ימין‬
‫לא בהכרח יודעת מה עושה יד שמאל‪ .‬בארגונים‬
‫גדולים התיאום בין המחלקות השונות בוודאי‬
‫שאינו פשוט‪ .‬הרבה פעמים מגלים שלכל אחד‬
‫יש את המונחים שלו‪ ,‬מדדי ביצוע שונים עליהם‬
‫הוא נמדד‪ ,‬וזווית הראייה שלו לדברים‪ ,‬או‬
‫כמו שאנחנו נוהגים לומר‪" ,‬כל אחד בא עם‬
‫האקסל שלו"‪ .‬הרצון הוא לייצר שפה ארגונית‬
‫משותפת וטרמינולוגיה אחידה‪ .‬הבנה של‬
‫האתגרים‪ ,‬התפקידים והיעדים של חוליות‬
‫אחרות בשרשרת שלך נותנת ערך מוסף תוך‬
‫תכנון וביצוע מיטביים‪ .‬לא עוד עולמות של‬
‫איים בודדים"‪.‬‬
‫ולמרות מה שעשוי להיראות‪ APICS ,‬אינה‬
‫חברת ייעוץ‪ .‬זוהי חברה המביאה ידע מתוך‬
‫השוק‪ ,‬מתוך צבר הלקוחות שלה‪ ,‬עם מעל ‪40‬‬
‫אלף חברים מארגונים במגוון תעשיות‪ .‬החברה‬
‫לוקחת ומרכזת את "חזית הידע הפרטי" שמגיע‬
‫מהשטח באופן שמתעדכן כל הזמן ומשמש‬
‫להכנת תוכנית ההכשרה וההסמכה שהולכת‬
‫ומשתכללת כל הזמן‪" .‬אחת לתקופה מבצעים‬
‫שרשרת האספקה‬
‫סקר נרחב לניתוח משימות עבודה" מסבירה רז‪.‬‬
‫"התהליך בא לבדוק עם אילו משימות מתמודדים‬
‫המנהלים בשטח‪ ,‬מה מוגדר כחשוב יותר או‬
‫מאתגר יותר על פי הערכת מנהלים ועובדים‬
‫בתחומי הרכש‪ ,‬הלוגיסטיקה וניהול שרשרת‬
‫האספקה‪ .‬התובנות שעולות מהשטח מהוות‬
‫הבסיס לתכני הלימוד בקורסים ובהסמכות‪,‬‬
‫כך שהחומר שנלמד נמצא בקשר הדוק ותמידי‬
‫עם הצרכים שעולים מהשטח‪ .‬זה תהליך למידה‬
‫רציף"‪.‬‬
‫חלק מהרזומה המקצועי‬
‫מסתבר‪ ,‬שבארה"ב ובאירופה מאוד מקובל‬
‫שעובדים פונים בעצמם לקבל הסמכות ואף‬
‫משלמים על זה מכיסם‪" .‬למען האמת" אומרת‬
‫רז‪" ,‬תמצאו כי בקורות החיים של עובדים‬
‫בתחום‪ ,‬מצוינת הסמכת ‪ ,APICS‬ממש כמו‬
‫שאחרים מוסיפים תואר אקדמי‪ ,‬עו"ד או רואה‬
‫חשבון‪ .‬למרות שההסמכה היא וולונטרית ולא‬
‫מחייבת‪ ,‬העובדה שהיא חלק מהרזומה של‬
‫העובד נותנת לו הרבה נקודות אצל המעסיקים‪.‬‬
‫זה הפך מעין תו תקן‪ .‬זו הכרה מובילה בעולם‬
‫כולו"‪ .‬אך זהו כמובן רק חלק אחד של הפעילות‪.‬‬
‫ברוב המקרים‪ ,‬נעשית הפניה להסמכת עובדים‬
‫על ידי הארגונים עצמם אשר רוצים לשכלל‬
‫את פעילותם‪ ,‬כאשר ארגונים גדולים מבקשים‬
‫ומקבלים מערך הדרכות "תפור לפי מידה"‬
‫לקראת ההסמכה של עובדים בארגון‪ .‬עבור‬
‫ארגונים גלובליים כגון אינטל‪ HP ,‬או מכתשים‬
‫אגן‪ ,‬חשוב שהשיח הגלובלי יתנהל תוך שימוש‬
‫באותה טרמינולוגיה‪" .‬למכתשים אגן למשל‪,‬‬
‫שהם לקוח שלנו" מסבירה רז‪" ,‬יש פעילות יצור‬
‫ומכירה בסניפים ברחבי העולם‪ ,‬כך שתהליך‬
‫עבודה עם שפה אחידה ושקיפות לכל אורך‬
‫ורוחב השרשרת נותן ערך עסקי רב"‪.‬‬
‫תוכנית ההכשרה הארגונית בארץ תיעשה‬
‫במקצים של שלושה סמסטרים בשנה (כשלושה‬
‫חודשים בשנה)‪ ,‬בהם יוכשרו גם עובדים וגם‬
‫מדריכים לתוכנית‪ ,‬כשהמטרה היא להגיע ל‪10-‬‬
‫מדריכים בשלב הראשון‪ .‬בהמשך יפתחו גם‬
‫קורסים קצרים יותר‪ ,‬שאינם מובילים להסמכה‪,‬‬
‫בתחומים כגון מיקור חוץ‪ ,‬תורת המשחקים‪,‬‬
‫ניהול סיכונים‪ ,‬והסמכה של תכנון הייצור‪.‬‬
‫במהלך שיווק ההסמכה בארץ נתקלים אנשי‬
‫‪ ISCS‬לא אחת בכאלה שכבר עברו הסמכות‬
‫של ‪ APICS‬בחו"ל אם ביוזמתם ואם ביוזמת‬
‫הארגון‪ .‬אחד מהם הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬יותם בן‬
‫אריה‪ ,‬מנהל תכנון הביקושים בחברת דיפלומט‬
‫מפיצים בע"מ‪" .‬אחד הדברים שמאפיינים‬
‫אותנו כחברה‪ ,‬ואותי באופן אישי‪ ,‬זה הצורך‬
‫להיות בחזית הידע" אומר בן אריה ומוסיף‬
‫כי "בדרך להשגת מצוינות‪ ,‬בעיקר כשיוצאים‬
‫מעבר לגבולות הארץ‪ ,‬הבנו שלא די להשתתף‬
‫בכנסים בינלאומיים‪ .‬הבנו שעלינו לאתר את‬
‫הגורם המוביל והמתאים ביותר להסמכות‬
‫המובילות בתחום העיסוק שלנו‪ .‬עשינו מחקר‬
‫שנועד לזהות יתרונות וחסרונות ובחרנו לפני‬
‫כשנתיים ללכת עם ‪."APICS‬‬
‫לדברי בן אריה‪ ,‬הוא הראשון שקיבל את‬
‫ההסמכה‪" ,‬אבל יש עוד אנשים בחברה שנמצאים‬
‫בשלבים שונים שלה‪ ,‬דיפלומט משקיעה רבות‬
‫במשאב האנושי ובהכשרתו"‪ .‬לדבריו‪ ,‬ההסמכה‬
‫לא נועדה להשלים חסך בידע ספציפי או לתקן‬
‫ולתת פיתרון קונקרטי לבעיות‪ .‬ההחלטה מקורה‪,‬‬
‫לדבריו‪ ,‬בשני מניעים‪" :‬הראשון – הצורך‬
‫בשיפור מתמיד וחתירה למצוינות הטבועים‬
‫עמוק מאוד ב‪ DNA-‬של החברה וההבנה שכדי‬
‫לשפר תהליכים ולשמור על מובילות בתחומנו‬
‫צריך להתחבר למקור ידע מהשורה הראשונה‬
‫ולקבל ממנו תובנות על מהלכים מייצרי שיפור"‪.‬‬
‫המניע השני מורכב יותר –הצורך במתן ערך‬
‫מוסף ללקוחותינו‪ ,‬קמעונאים וספקים‪ ,‬על ידי‬
‫יצירת יתרון תחרותי שאינו גנרי וקשה לחיקוי‪.‬‬
‫יתרון תחרותי המתבסס על חיסכון בעלויות‬
‫והגברת שיתופי הפעולה עם שותפי הסחר‬
‫לכדי "ארגון וירטואלי אחד" בלשון ‪ .APICS‬לכן‬
‫בחרנו בהסמכה הזאת ששמה דגש על עולמות‬
‫התוכן האלה ‪ -‬על היכולת לפרוץ מחוץ לגבולות‬
‫הארגון ולייצר ערך בכך שנהפוך את הלקוחות‬
‫לשותפים עסקיים"‪.‬‬
‫הסמכה‪ ,‬יישום ותועלות‬
‫דיפלומט הינה חברת המכירות וההפצה הגדולה‬
‫בארץ‪ ,‬עם מחזור של יותר משני מיליארד ‪,₪‬‬
‫המפיצה מיליונים רבים של קרטונים עם סחורה‬
‫ואלפים רבים של מכולות בשנה‪ .‬החברה מעניקה‬
‫ניהול מלא ומתקדם של שרשרת האספקה החל‬
‫ביבוא‪ ,‬דרך עבודה מול מכון התקנים‪ ,‬משרד‬
‫הבריאות ורגולטורים אחרים‪ ,‬ככל הנדרש‪,‬‬
‫המשך בפריקה‪ ,‬שינוע ואחסון במרכז הלוגיסטי‬
‫בקרית שדה התעופה‪ ,‬עם מרלו"ג בשטח של‬
‫‪ 28,000‬מ"ר וצי של עשרות משאיות חלוקה‪.‬‬
‫דיפלומט מבצעת סחר ומכירות ומטפלת‬
‫במוצר עד להצבתו על המדף‪ .‬לדברי בן אריה‪,‬‬
‫"פעילות החברה העוסקת בעולמות הלוגיסטיים‪,‬‬
‫מבוצעת ברמה כה גבוהה‪ ,‬עד שארגונים רבים‬
‫אחרים באים ללמוד מאיתנו על שיטות עבודה‪,‬‬
‫טכנולוגיה‪ ,‬הפעלת מערכת ‪ WMS‬ומערכות‬
‫אחסון וליקוט‪ ,‬הכוללות גם הנחיות קוליות‬
‫למלגזנים‪ .‬שירותי הערך המוסף שלנו בהחלט‬
‫נמצאים בחזית התחום"‪.‬‬
‫כשמתבקש בן אריה לספר על מקרה שבו הייתה‬
‫להסמכה של ‪ APICS‬השפעה מהותית על עבודה‬
‫מול לקוח הוא מספר‪" :‬הצענו לאחד הספקים‬
‫בעולם המזון לעבור לתכנון משותף‪ .‬עד לאותו‬
‫שלב הוא עבד לפי תחזיות עצמאיות שהכין‪,‬‬
‫סיפק סחורה ב‪ ,Push-‬מה שהוביל לרמות מלאי‬
‫מאוד גבוהות שייצרו עלויות מיותרות גם לו‬
‫וגם לנו‪ .‬לאחר שהסברנו לו שיש לנו מחלקה‬
‫ייעודית ותהליך ‪ ,S&OP‬המאפשר לנו‪ ,‬בזכות‬
‫תוכנות סטטיסטיות מתאימות וגישה לפורטלים‬
‫של הרשתות‪ ,‬להיות מעודכנים ברמות המלאי‬
‫בסחר‪ ,‬לייצר תחזית מכירות עדכנית ולספק לו‬
‫המלצות להזמנה‪ ,‬קיבל את הצעתנו ובפועל‪,‬‬
‫הצליח לרדת במלאים בעשרות אחוזים‪ .‬החיסכון‬
‫היה מאד משמעותי‪ .‬חל גם שיפור אדיר ברמת‬
‫השירות‪ .‬כיוון שזה היה מוצר מזון עם תוקף‬
‫מוגבל‪ ,‬הוא סבל מהשמדות כיוון שהיו מוצרים‬
‫שפג תוקפם‪ .‬שיעור ההשמדות ירד כמעט לאפס‪.‬‬
‫חוויית הצריכה הייתה טובה יותר‪ .‬יש הבדל בין‬
‫עוגייה (לדוגמא) שנאפתה לפני חודש או לפני‬
‫ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪ / 2014‬לוגיסטיקה ‪27 /‬‬
‫שרשרת האספקה‬
‫מודול ‪- 1‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫שישה חודשים"‪.‬‬
‫לדברי בן אריה צורת החשיבה והפעולה הזאת‬
‫אינם ביחס של אחד לאחד להסמכה‪ ,‬אבל‬
‫בהחלט יש לה משום תרומה מהותית‪" .‬בחלק‬
‫מהמקרים"‪ ,‬הוא מסביר‪" ,‬תובנות שאתה‬
‫מעלה בתהליך מייצרות אצל הספק חסכונות‬
‫גלובליים שגדולים פי עשרות מונים מאלה‬
‫שנחסכו בפעילות המשותפת מול ישראל‪ .‬רק‬
‫לאחרונה‪ ,‬הובלנו שינוי באופן האריזה של אחד‬
‫מהמק"טים מול אחד מהספקים הגלובליים‬
‫הגדולים‪ .‬עשינו זאת כדי להביא לחיסכון בעלות‬
‫המשטוח ובהמשך בשטח האחסון‪ .‬כשראו‬
‫שזה עובד‪ ,‬יישמו את זה ברמה הגלובאלית‪.‬‬
‫ישראל היתה‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬רק פסיק קטן בהיקפי‬
‫החיסכון של החברה‪ ,‬אבל היוזמה וההצלחה‬
‫היתה כולה שלנו"‪.‬‬
‫דוגמא נוספת היא של אחד הלקוחות אשר נהג‬
‫לשלוח את הסחורה במחירי ‪" .FOB‬הוא הוביל‬
‫אותה לנמל הקרוב ביותר אליו"‪ ,‬אומר בן אריה‬
‫ומוסיף‪ ,‬כי "אילו היה מוביל לנמל מרוחק יותר‬
‫אומנם היה מייקר את ההובלה היבשתית‪ ,‬אך‬
‫לנו היה מוזיל מאוד את ההובלה הימית‪ .‬ברור‬
‫שמבחינתו האופטימום הלוקאלי הוא לחסוך‬
‫בהוצאות הובלה בצד שלו‪ .‬ברגע שאתה פותח‬
‫‪Strategy, Design, Compliance‬‬
‫•קיימות (‪ )Sustainability‬והשפעתה על עיצוב שרשרת האספקה‪.‬‬
‫•ניהול סיכונים בשרשרת האספקה‪.‬‬
‫•גלובליזציה והשפעותיה‪.‬‬
‫•מדדי ביצוע‪ ,‬יעילות ותגובתיות בשרשרת האספקה‪.‬‬
‫•תהליכי ‪.S&OP‬‬
‫•מערכות המידע בשרשרת אספקה‬
‫•‪ - SRM ,CRM‬ניהול קשרי לקוחות וספקים – אסטרטגיות‪ ,‬טכנולוגיות תומכות ואתגרי יישום‪.‬‬
‫מודול ‪– 3‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪Fundamental of Supply Chain‬‬
‫•קונספטים ותפיסות מרכזיות בשרשרת אספקה – תהליכים‪ ,‬מטרות‪ ,‬שיטות אינטגרציה‬
‫ותועלות עסקיות‪.‬‬
‫•התאמת מאפייני שרשרת האספקה ליעדים האסטרטגיים של הארגון‪.‬‬
‫•עיצוב הרשת הלוגיסטית‪.‬‬
‫•מדדים מרכזיים בתכנון וניהול מלאי‪.‬‬
‫•זיהוי וניהול פילוח שוק ולקוחות‪.‬‬
‫•חיזוי וניהול ביקושים – השפעות פנים וחוץ ארגוניות על הביקושים‪.‬‬
‫מודול ‪– 2‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מה מלמדים בהסמכת‬
‫‪APICS‬‬
‫‪Implementation and Operations‬‬
‫•ניהול שרשרת דינמית – איזון בין תגובתיות ויעילות‪.‬‬
‫•ניהול אספקות ממקורות פנים וחוץ ארגוניים‪.‬‬
‫•יישום תכנית ביקושים – תעדוף‪ ,‬אספקה‪ ,‬הפצה‪ ,‬אינטגרציית נתונים‪.‬‬
‫•כלים וטכניקות לתמיכה באסטרטגיית שיפור מתמיד‪.‬‬
‫את הדיון ומסתכל על התהליך כאילו הוא של‬
‫ארגון אחד‪ ,‬בסופו של דבר התוספת של ‪400‬‬
‫אירו במשלוח היבשתי תביא לחיסכון של ‪1,000‬‬
‫אירו במשלוח הימי ונוכל להתחלק בחסכון‪.‬‬
‫במקרה הזה מדובר אומנם בכסף קטן יחסית‪ ,‬כי‬
‫זה לא היה ספק גדול‪ ,‬אבל כשמתחילים לחשוב‬
‫כך – השמיים הם הגבול"‪.‬‬
‫בן אריה מעיד כי הסמכת ‪ APICS‬נותנת רקע‬
‫מאוד מקיף בעולם שרשרת האספקה‪ .‬ערכת‬
‫הלימוד כוללת כ‪ 1,000-‬דפי תוכן תוך חשיפה‬
‫למידע שאפשר לתרגם אותו לתהליכי שיפור‬
‫מתמידים‪ .‬גם לאנשים מנוסים שכבר יודעים דבר‬
‫או שניים יש מה ללמוד ולהרוויח מההסמכה‪.‬‬
‫זה מחדש ומרענן‪ .‬ולראיה‪ ,‬תהליך מסוים שנדון‬
‫בהסמכה עומד אצלנו לפני שינוי שיתקיים‬
‫תוך בדיקה עם מנהל המחסן שלנו‪ .‬זה מרשת‬
‫את כולנו על שפה אחידה‪ ,‬אך בעיקר מהווה‬
‫מנוף לשנוי תפיסתי‪ .‬שיתוף הפעולה והשקיפות‬
‫עליהם מושם דגש אינם מנטרות דמגוגיות או‬
‫נאיביות‪ .‬הן מתורגמות להתייחסות קונקרטית‬
‫ושיטות עבודה‪ .‬זה מהלך שמסייע לארגונים‬
‫להגיע לשלב הבא"‪ˆ .‬‬
‫הוועידה השנתית לניהול‬
‫שרשרת האספקה‬
‫מתקיימת ברציפות כבר השנה ה‪14 -‬‬
‫במרכז אווניו – מרכז האירועים והקונגרסים‪ ,‬קרית שדה התעופה‬
‫‪SAVE THE DATE – 11/11/2014‬‬
‫‪ / 28‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬
‫עגורנים ‪ -‬האיכות שבפרטים‬
‫בין ספקינו‪:‬‬
‫החברות המובילות בעולם‬
‫יונדאי‪-‬קוריאה‪ ,‬שטאל – גרמניה‪,‬‬
‫גלארצה‪-‬ספרד‪ ,‬אקאפ‪-‬הולנד‬
‫תכנון ייצור והתקנת עגורנים‬
‫שירותי אחזקה ותיקון לכל סוגי העגורנים‪,‬‬
‫גלגלות הרמה חשמליות וידניות‬
‫ציוד נלווה למתקני הרמה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.molram.co.il‬‬
‫מולרם מרכזיה‪ l 04-6511150 :‬מחלקת שירות‪04-6511161 :‬‬
‫פקס שירות‪ l 04-6511162 :‬שיווק‪04-6511164 :‬‬
‫מכירות‪ l 04-6511155 :‬פקס מכירות‪04-6511151 :‬‬
‫שילוח‬
‫נדחתה תביעה נגד חברת ביטוח‬
‫בשל 'אריזה לקויה' למטען מיובא‬
‫עו"ד גיל נדל‪ ,‬רו"ח ומשפטן‬
‫ג'מיל אבו מוך*‬
‫חברות ביטוח רבות נוהגות להתגונן בבית‬
‫המשפט כנגד תביעות שמגישים נגדם גורמים‬
‫בשרשרת הלוגיסטיקה בגין נזק למטען‪ ,‬בטענה‬
‫של "אריזה לקויה"‪ .‬כלומר‪ ,‬חברות הביטוח‬
‫טוענות כי גם אם התרחש אירוע נזיקי למבוטח‪,‬‬
‫הן פטורות מתשלום שכן המבוטח או מי מטעמו‬
‫לא ארזו את המשלוח כמקובל ולכן מתקיים‬
‫חריג לפוליסה‪.‬‬
‫בנסיבות כאלה‪ ,‬נטל ההוכחה מוטל על חברת‬
‫הביטוח‪ ,‬אשר נדרשת להוכיח מהי אריזה ראויה‬
‫בנסיבות המקרה ומדוע האריזה שבה בחר‬
‫המבוטח‪ ,‬אינה ראויה‪ .‬לאחרונה‪ ,‬דחה בית‬
‫המשפט השלום בתל אביב תביעה של יצואן‬
‫נגד חברת הביטוח‪ ,‬בגין נזק שנגרם למשלוח‬
‫שהועבר מטורקיה ליעדו בעיר קנקון‪ ,‬מכסיקו‪,‬‬
‫על אף שמדובר היה בביטוח "כנגד כל הסיכונים‬
‫ממחסן למחסן"‪ .‬בית המשפט קבע כי הנסיבות‬
‫העובדתיות של המקרה מצביעות כי האריזה‬
‫של המשלוח הייתה לקויה ולכן מתקיים חריג‬
‫שמקנה פטור לחברת הביטוח‪.‬‬
‫עובדות המקרה וטענות הצדדים‪:‬‬
‫יצואן שעוסק במערכות להתפלת מים שיגר‬
‫משלוח בדרך הים מטורקיה לנמל ורה קרוז‬
‫במכסיקו‪ ,‬המשלוח הועבר בהובלה יבשתית‬
‫מנמל ורה קרוז לנמל פגסוס בעיר קנקון‪.‬‬
‫חברת הביטוח ביטחה את המשלוח האמור‬
‫בביטוח "כנגד כל הסיכונים ממחסן למחסן"‪.‬‬
‫עם הגיע המשלוח ליעדו הסופי‪ ,‬הסתבר כי הוא‬
‫ניזוק והיצואן טען כי עלות תיקונו והחזרתו‬
‫לכשירותו מסתכמת בכ‪ 660-‬אלפי ‪ .₪‬היצואן‬
‫* עו"ד גיל נדל‪ ,‬ראש תחום יבוא‪ ,‬יצוא וסחר‬
‫בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים‬
‫במשרד גולדפרב זליגמן‬
‫‪ / 30‬לוגיסטיקה ‪ /‬ספטמבר ‪ -‬אוקטובר ‪2014‬‬
‫טען שפעולות ההמכלה‪ ,‬האריזה והמשלוח‬
‫בוצעו על ידי אנשי מקצוע‪ ,‬ולאחר הובלה ימית‬
‫ויבשתית‪ ,‬נפתחו המכולות והתברר כי המטען‬
‫ניזוק במהלך המסע הימי‪.‬‬
‫חברת הביטוח סירבה לשלם ליצואן את תגמולי‬
‫הביטוח‪ ,‬מהנימוקים שפעולות האריזה וההמכלה‬
‫בוצעו באופן בלתי מקצועי או לקוי‪ ,‬במידה‬
‫כזו שהנזק היה בלתי נמנע‪ ,‬שכן המשלוח לא‬
‫היה מוגן מספיק להפלגה בים‪ .‬חברת הביטוח‬
‫הוסיפה וטענה שהיצואן פעל בחוסר תום לב‬
‫והפר את חובות הגילוי החלות עליו‪ ,‬מכיוון‬
‫שהיצואן ביצע תיקונים בציוד ללא הסכמתה‬
‫ואף לא הוכיח את פרוט עבודות התיקון‪.‬‬
‫פסק‪-‬הדין‪:‬‬
‫בית המשפט ציין שמדובר בפוליסת ביטוח‬
‫מסוג כל הסיכונים (‪)INSTITUTE CARGO‬‬
‫המעניקה כיסוי למשלוח מעת צאתו ממחסן‬
‫השוגר ועד למסירתו במחסן הנשגר‪ .‬בית‬
‫המשפט דן בנושא קיומו של אירוע תאונתי‪,‬‬
‫כאשר מנסיבות המקרה ומהראיות שהוצגו‬
‫בפניו‪ ,‬לאור המכות רבות העוצמה שהופיעו‬
‫על דפנות המכולות‪ ,‬נפסק כי אכן היה אירוע‬
‫תאונתי‪.‬‬
‫הסוגיה השניה שדן בה בית המשפט‪ ,‬הייתה‬
‫סוגיית ההמכלה והאריזה של המשלוח‪ .‬לאחר‬
‫חקירת שני הצדדים‪ ,‬נוכח העובדה שנטל‬
‫ההוכחה מוטל על חברת הביטוח להוכיח‬
‫שפעולות ההמכלה והאריזה לא בוצעו כשורה‪,‬‬
‫קבע בית המשפט שחברת הביטוח עמדה בנטל‬
‫ההוכחה‪ ,‬דהיינו פעולות ההמכלה והאריזה‬
‫בוצעו בצורה לקויה‪ .‬בית המשפט קיבל את‬
‫עמדת חברת הביטוח לפיה מערכות התפלת‬
‫המים הוכנסו למכולה ללא אמצעי הגנה מפני‬
‫טלטול במהלך ההובלה‪.‬‬
‫בנוסף דחה בית המשפט את דרך הוכחת הנזק‬
‫של היצואן וחייב את היצואן לשאת בהוצאות‬
‫ושכ"ט עו"ד בסכום של ‪[ .20,000₪‬ת‪.‬א‪( .‬שלום‬
‫ת"א) ‪ 11193-08‬שיא טל חקלאות בע"מ נ'‬
‫כלל חברה לביטוח בע"מ‪-‬ת"א‪ ,‬פסק‪-‬דין מיום‬
‫‪ ,8.5.14‬השופט מרדכי בן חיים]‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫החריג של "אריזה לקויה" עליה לדיון פעמים‬
‫נוספות בבתי המשפט‪ .‬למשל‪ ,‬במקרה שעלה‬
‫לדיון לפני מספר שנים‪ ,‬קבע בית המשפט כי‬
‫החזקת מטען של תרופות שלא בתנאי קירור‬
‫למשך שבוע אחד מהווה למעשה "אריזה לקויה"‬
‫ופטר את הביטוח מאחריות (ת‪.‬א‪,1595/0 .‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב‪ ,‬פסק‪-‬דין‬
‫מיום ‪ .)10.5.06‬במקרה אחר‪ ,‬קבע בית משפט‬
‫השלום בהרצליה כי חריג האריזה הלקויה אין‬
‫משמעו אריזה שתמנע כל נזק‪ ,‬אלא אריזה‬
‫מקובלת‪ .‬באותו מקרה‪ ,‬נארזו אריחי קרמיקה‬
‫בצורה אנכית והביטוח טען כי אריזה בצורה‬
‫אופקית הייתה מונעת נזק בצורה טובה יותר‪.‬‬
‫בית המשפט דחה את הטענה וחייב את הביטוח‬
‫באחריות לנזק (ת‪.‬א‪ ,3870-04-10 .‬פסק דין‬
‫מיום ‪.)21.6.11‬‬
‫הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית‪ .‬המידע‬
‫הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד‬
‫ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי‪ˆ .‬‬
‫מחסן לוגיסטי חברת התרופות "תרו"‬
‫מחסן לוגיסטי "אסם"‬
‫רצפות סופר מדוייקות‬
‫חסינות שחיקה‬
‫‪S.F.F - Super Flat Floors‬‬
‫שושני את וינשטיין בע"מ‬
‫פתרונות כוללים לריצוף תעשייתי ולמרכזים לוגיסטיים‬
‫רצפה מדויקת היא המפתח לתפעול יעיל ונכון של אולם האחסון או המרלו"ג‪.‬‬
‫בשל הסטייה הגדולה שמתקבלת ככל שגובה האחסנה עולה וציר התנועה חוזר על עצמו‪ ,‬ישנה חשיבות‬
‫רבה לביצוע מושלם של רצפות מדויקות חסינות שחיקה באולמות אלה‪.‬‬
‫חב' שושני את וינשטיין בע"מ המובילה בתחום הריצוף התעשייתי בארץ‪ ,‬בעלת ידע‪ ,‬ניסיון ומוניטין‬
‫מקצועי רב בקרב משרדי תכנון והנדסה‪ ,‬מנהלי פרויקטים וחברות בנייה‪ ,‬מייצגת בישראל את חברת‬
‫מונופלור ‪ MONOFLOOR‬מאנגליה ומעניקה שירות כולל‪ :‬ייעוץ‪ ,‬תכנון‪ ,‬ליווי ופיקוח‪ ,‬החל משלב התכנון‬
‫הראשוני ועד לשלבי הביצוע בשטח ומסירתו ללקוח‪.‬‬
‫דוגמאות לפרויקטים בארץ‬
‫המחסן הלוגיסטי של חברת התרופות "תרו" במפרץ חיפה‬
‫(גובה אחסנה מירבי ‪14‬מ')‪ .‬הרצפות בפרוייקט זה נוצקו בעובי‬
‫‪ 25‬ס"מ‪ ,‬עם סיבי פלדה בלבד וללא רשתות ברזל‬
‫מחסן לוגיסטי "אסם"‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬חבל מודיעין שוהם‬
‫בשטח של ‪ 36,000‬מ"ר‪ ,‬הכולל שטחים של עד ‪ 600‬מ"ר‬
‫ללא תפרים‬
‫שיטת ‪ S.F.F‬הכרחית ליישום במרכזים לוגיסטיים שבהם קיימת מערכת אחסנה גבוהה‪ .‬רצפת‬
‫מתוכננת ועומדת בדרישות כל התקנים הבינלאומיים וגם בתקנים‪:‬‬
‫‪.TR34, DIN 15-185, ASTM 1155‬‬
‫‪S.F.F‬‬
‫חלוצי התעשיה ‪ ,86‬ת‪.‬ד‪ ,10112 .‬מפרץ חיפה ‪ .26110‬טלפון‪ ,04-8411350 :‬פקס‪04-8418742 :‬‬
‫ק ו ה י י ע ו ץ ה ט כ נ י ‪ ,‬ל מ ה נ ד ס י ם ו ל מ ת כ נ נ י ם ‪ ,‬ט ל ‪w w w . s - w . c o . i l .0 4 - 8 4 1 8 2 3 9 :‬‬
‫‪04-8411350‬‬
‫‪www.mlehavi.co.il‬‬
‫מחסני משרד הביטחון‬
‫בשיטת שתי השכבות הרצופות (יציקת חומר השחיקה בעובי‬
‫‪ 10‬מ"מ על גבי הבטון הטרי)‪ .‬גובה אחסנה כ‪ 12 -‬מ'‬
‫חברת ‪ MONOFLOOR‬פיתחה את שיטת ביצוע רצפות בטון מדויקות‪ ,‬סופר שטוחות‪ ,‬חסינות שחיקה‬
‫‪ S.F.F - Super Flat Floors‬ליישום במחסנים לוגיסטיים‪.‬‬
‫השיטה מיושמת מספר שנים בהצלחה רבה במדינות רבות בעולם ולנציגי חב' ‪ MONOFLOOR‬נסיון וידע‬
‫רב בתחום אותו פיתחו‪.‬‬
‫החברה עובדת ומשתמשת בטכנולוגיה החדישה והמתקדמת ביותר ומספקת שירותי מדידה וסקירת‬
‫הרצפות באמצעות רובוט חדשני בטכנולוגיית ‪ FLOORPRO‬בהתאם לעומסים והדרישות של התקנים‬
‫ויצרני ציוד השינוע וההרמה‪.‬‬
‫הוועידה הארבע‪-‬עשרה בתחום ‪SCM‬‬
‫של הפורום הישראלי לתפעול ולניהול שרשרת אספקה‬
‫כנס החברות המובילות במשק בתאריך ‪11.11.2014‬‬
‫הועידה ה‪ 14 -‬ברציפות‬
‫במרכז הכנסים והקונגרסים אווניו‪ ,‬קריית שדה התעופה בן גוריון‬
‫המפגש הייחודי‪ ,‬המוביל והגדול מסוגו בארץ‬
‫השתתפות החברים אינה כרוכה בתשלום – עבור ‪ 4‬משתתפים – מותנה ברישום מראש‬
‫לנהל את הכסף בתפעול בשרשרת ולהשפיע על השורה התחתונה‬
‫‪ SHOW ME THE MONEY‬קטר הצמיחה של הפורום‬
‫אם צריך להגדיר מטרה מרכזית לשרשרת האספקה בארגונים‪ ,‬הרי המטרה היא לתת ערך לארגון‪ ,‬ערך שימדד בתועלת כספית‪.‬‬
‫היום יותר מתמיד‪ ,‬מנהלי תפעול ושרשרת אספקה מחפשים דרכים חדשות ויצירתיות לתת ערך לארגון‪ ,‬תוך התמודדות עם סביבה‬
‫עסקית שהופכת להיות מורכבת ומאתגרת יותר ויותר‪ .‬הועידה השנה תדון במגמות מרכזיות בעולם העסקי בכלל ובשרשרת‬
‫האספקה בפרט‪ ,‬המשתתפים יחשפו לגישות מתקדמות ולטקטיקות "מחוץ לקופסא"‪.‬‬
‫בועידה חשובה זו תינתן הזדמנות ייחודית עבור המנהלים המובילים והמקצוענים בתחום‪ ,‬לקבל כלים לניהול התפעול ושרשרת‬
‫האספקה ולשמוע אספקטים שונים מפי מנהלים בכירים המובילים בתחום‪.‬‬
‫יום טוב סמיה‬
‫אהוד שבת‬
‫דני בן עטר‬
‫דורון בירן‬
‫קובי בן משה‬
‫חיים מזעקי‬
‫נאוה רביד‬
‫רמי לוי‬
‫אביעד בוסי‬
‫אבי מוטולה‬
‫מאיר אימבר‬
‫דורון ארבלי‬
‫אלי לוי‬
‫סיגל כספי‬
‫שמואל חכם‬
‫שי טורטון‬
‫גיא יוגב‬
‫קובי גולן‬
‫איתי אנגלנדר‬
‫זיו אבטליון‬
‫בועידה ישתתפו כל בכירי השרשרת הניהולית‪ ,‬אשר מלווים את הפורום‪:‬‬
‫צמרת המנהלים המובילים במשק ביניהם מנכ‘‘לים‪ ,‬סמנכ‘‘לי תפעול‪,‬‬
‫סמנכ‘‘לי שרשרת האספקה‪ ,‬מנהלי לוגיסטיקה‪ ,‬מנהלי חומר‪ ,‬רכש‪ ,‬תפעול‪,‬‬
‫סמנכ‘‘לי כספים‪ ,‬מנהלי מכירות ושיווק‪ ,‬ספקי פתרונות שירותים ועוד‪.‬‬
‫על במת הכנס יציגו מומחים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם‪ ,‬בצד הכנס‬
‫תתקיים תערוכה עם החידושים האחרונים והמידע המעודכן והמקצועי‬
‫ביותר‪.‬‬
‫הפורום שימש במשך ‪ 15‬שנים וימשיך לשמש בשנים הבאות כבסיס לחילופי‬
‫דיעות‪ ,‬ידע‪ ,‬ניסיון וחדשנויות בין עמיתים המתמודדים עם אתגרים שונים‪.‬‬
‫חסות והובלה מקצועית‬
‫חסות על‬
‫הפורום שימש במשך ‪ 15‬שנים וימשיך לשמש בשנים הבאות כבסיס לחילופי‬
‫דיעות‪ ,‬ידע‪ ,‬ניסיון וחדשנויות בין עמיתים המתמודדים עם אתגרים שונים‪.‬‬
‫‪08:00-08:45‬‬
‫‪08:45-11:05‬‬
‫‪08:45-09:00‬‬
‫‪09:00-09:25‬‬
‫‪09:25-09:50‬‬
‫‪09:50-10:15‬‬
‫‪10:15-10:40‬‬
‫‪10:40-11:05‬‬
‫‪11:05-11:35‬‬
‫‪11:35-13:40‬‬
‫‪11:35-12:00‬‬
‫‪12:00-12:25‬‬
‫‪12:25-12:50‬‬
‫‪12:50-13:15‬‬
‫‪13:15-13:40‬‬
‫‪13:40-14:30‬‬
‫‪11:05-11:35‬‬
‫התכנסות‪ ,‬רישום וארוחת בוקר עשירה‬
‫מליאה‬
‫דברי ברכה‪ :‬יו''ר הועידה ומנחה המליאה ‪ -‬מר דורון בירן‪ CFO ,‬מוטורולה סולושיינס‬
‫הגב' סיגל ג'ורג'ביץ' – מנכ''ל הפורום‪ ,‬הגב' ריקי טבת ‪ -‬מנהלת הועידה‬
‫איך מביאים כסף לארגון – מנכ''ל מתעשייה גדולה במשק‪.‬‬
‫אתגרי ייצור בתעשייה הישראלית ‪ -‬מר אבי מוטולה ‪ -‬מנכ"ל אפריקה ישראל תעשיות וקבוצת נגב‬
‫מנהיגות ברגעים של אמת‪ -‬ניהוג‪ ,‬ניהול ופיקוד בשגרה ובעתות מבחן ‪-‬‬
‫אלוף (במיל‪ ).‬ד''ר יום טוב סמיה ‪ -‬מנכ''ל ‪IC green energy & member of Israel Corp. Group‬‬
‫הלוגיסטיקה בעתיד לאן ? מר אביעד בוסי ‪ -‬מנכ''ל טבע סלא‬
‫ניהול מדדי פריון בתעשייה הישראלית – מר קובי בן משה‪ ,‬מנכ''ל ‪AVIV-AMCG‬‬
‫הפסקה וכיבוד‬
‫מושב א'‬
‫תפעול שרשרת אספקה ומה שביניהם ‪ -‬איך מביאים כסף לארגון‬
‫יו''ר ומנחה המושב‪ :‬מר דורון בירן‪ CFO ,‬מוטורולה סולושיינס‬
‫(במקביל למושב ב')‬
‫מנהיגות שיתופית – האם לשבור את מה שמצליח? ‪ -‬מר מאיר אימבר‪ ,‬משנה מנכ''ל תפעול אסם‬
‫חיזוק הממשק בין הרכש לתכנון בטרה החדשה ‪ -‬מר אהוד שבת ‪ -‬סמנכ''ל שרשרת אספקה טרה‪.‬‬
‫תפקיד מנהל שרשרת האספקה ותפעול בסביבה עיסקית דינאמית משתנה ‪ -‬מר שמוליק חכם ‪ -‬סמנכ''ל שרשרת‬
‫אספקה קומברס‬
‫ניהול הסיכונים כתנאי להמשכיות עסקית – מר אלי לוי ‪ -‬מנהל שרשרת אספקה קבוצת בז''ן‬
‫מקומה של שרשרת האספקה למיקסום ערך לקוח ‪ -‬ד"ר גיא יוגב‪ -‬מנהל תחום אסטרטגיית לקוח (קו פרויקט יועצים‬
‫לניהול מקבוצת ‪)BDO‬‬
‫פאנל סיכום מומחים‬
‫אורחים נוספים בפאנל‪ :‬מר דורון ארבלי – יו''ר חברת אביר ולשעבר יו''ר רשות המיסים והמכס בישראל‬
‫מר חיים מזעקי ‪ -‬סמנכ''ל תפעול דואר ישראל‬
‫הפסקה‪ ,‬כיבוד עשיר ותערוכה פתוחה למשתתפים‬
‫מושב ב'‬
‫*ייתכנו שינויים בתוכנית‬
‫‪ 11:35-13:40‬מגמות ואתגרים בסביבה העסקית והטכנולוגית‬
‫יו''ר ומנחה המושב‪ :‬חן אשכנזי‪ ,‬מנהל חטיבת תעשיה‪ ,‬טכנולוגיה ומסחר ‪AVIV-AMCG‬‬
‫‪11:35-12:00‬‬
‫‪12:00-12:25‬‬
‫‪12:25-12:50‬‬
‫‪12:50-13:15‬‬
‫‪13:15-13:40‬‬
‫‪13:40-14:30‬‬
‫‪14:30-15:30‬‬
‫(במקביל למושב א' )‬
‫תכנית מערכתית לשיפור הפריון בשטראוס ‪ -‬מר איתי אינגלדר ‪ COO -‬קבוצת שטראוס‬
‫אתגרי שרשרת אספקה בצה''ל – אל''מ זיו אבטליון ‪ -‬מפקד מצל''ח בצה''ל‬
‫עידוד תעשייה ישראלית‪ ,‬אתגרי הייצור בהייטק ‪ -‬מר דני בן עטר ‪ -‬מנהל מפעל אינטל‬
‫אתגרי הייצור והיצוא בישראל בחברה גלובאלית ‪ -‬מר שי טורטון‪ -‬מנהל מפעל אפלייד מטיראלס‬
‫הרכש בעידן המודרני – מר קובי גולן ‪ -‬מנהל אגף רכש ‪ORANGE‬‬
‫פאנל סיכום מומחים‬
‫אורחים נוספים בפאנל‪ :‬מר רמי לוי – מנכ''ל רמי לוי שיקמה‬
‫הגב' נאוה רביד ‪ -‬מנכ''לית לוריאל ישראל‬
‫הגב' סיגל כספי ‪ -‬מנהלת בכירה בתחומי קמעונאות ומסחר אלקטרוני‪.‬‬
‫לשעבר מנכ"ל וואלה! שופס‪ ,‬אתר הסחר האלקטרוני המוביל בישראל‪.‬‬
‫ארוחת צהריים עשירה וביקור בתערוכה פתוחה למשתתפים‬
‫חסות ראשית‬
‫חסות משנית‬
‫לפרטים והרשמה ניתן לפנות‪:‬‬
‫טל‘‪03-6208345 ,03-6955994 :‬‬
‫אימייל‪[email protected] :‬‬
‫למי שאינו חבר בפורום ההשתתפות כרוכה בתשלום‬
‫לנרשמים עד לתאריך‪ 15.10.2014 :‬יינתן מחיר מיוחד‬
‫הפורום הישראלי לתפעול‪:‬‬
‫‪˙„ÁÂÈÓ ÔÂËÈ· ˙Â„Â·Ú ÆÓÆ·ÆÚ‬‬
‫‪www.haforum-letiful.co.il‬‬
‫·‪Ó¢Ú‬‬
‫בשיתוף‬
‫פורטל ידע ניהול שרשרת אספקה‪:‬‬
‫‪www.scm-forum.co.il‬‬
‫‪www.israsafetyforum.net‬‬
‫‪www.isafetyforum.net‬‬































































TNT



UPS
UPS
















BEE







DHL


