מעגל הלמידה החוויתית
Transcription
מעגל הלמידה החוויתית
מעגל הלמידה החווייתית נאסף ועובד ע"י ליבת שרון קטלר ,עמותת אתגרים במסגרת של פעילות תהליכית יש צורך במעגל של למידה חיובית תוך חיזוקים והפנמה על מנת שמה שקורה בפעילות האתגרית יצא אל מעבר לגבולות הפעילות ויעצים את הפרט בעוד חלקים של חייו .קונספט מעגל הלמידה שפיתח דיויד-קולב ()Kolb, 1974 מתאר את תהליך הלמידה המאפיין כל למידה משמעותית .המעגל מתחיל בהתנסות פעילה ,עליה מתבצע עיבוד רפלקטיבי – שחזור ,המשגה והכללה של ההתנסות לעקרונות רחבים יותר, והעברה של הלמידה – "מה ניתן לקחת" – אל ההתנסות הבאה. בסדנאות השטח אנו מבצעים צעד נוסף ,ומעבירים את הלמידה מן החוויה הסדנאית אל העולם האמיתי של המשתתפים .כך ניתן למשל להתנסות בהובלת עזים וללמוד ,לדוגמא ,על מנהיגות ועבודת צוות .מעגל הלמידה יכול לשמש כשלד לעיבוד של כל אירוע בשטח – מקרה מזדמן במהלך טיול ,או תרגיל מתוכנן בסדנת שטח .בתהליך העיבוד המנחה מסייע למשתתפים "לתרגם את החוויה" וליצור את הקשר בין הפעילות להזדמנות ללמידה. השאלות האופייניות על פי מעגל הלמידה בונות את הרצף של "מה היה?" (שחזור) "אז מה?" (המשגה והכללה) ,ו"-מה עכשיו?" (העברה ) . קביעת מטרות ויעדים סיכום ויציאה אל "מה הלאה" שיקוף של "מה היה" ועיבוד החוויה עם הקבוצה מתן משימה/ תרגיל תצפית על הקבוצה בזמן התרגיל פעילות הרצף מאפשרת חוויות מעגליות ולא רק ליניאריות .כאשר חלה חזרה על נושאים מוכרים ותוך כדי הצגת נושאים חדשים באופן הדרגתי ,ניתנת למשתתפים אפשרות להרחיב את רפרטואר התגובות שלהם ,מתאפשרת הכרות לעומק עם משתתפים אחרים ומודעות לעצמם. שלב ראשון -קביעת מטרות ויעדים למידה אתגרית -קביעת מטרות בחירת יעדים התאמת רמת האתגר. קביעת המטרות מתייחסת למיצוי הפוטנציאל של המשתתף ובעצם מגדיר לנו לאן אנחנו רוצים להביא אותו .מטרה הינה כוון אשר מתקדמים אליו שהיא צריכה להתאים לאוכלוסיה שאנחנו מדריכים .חשוב ל זכור כי הדרך אל מטרה אינה תמיד ישרה ואנחנו יכולים לכוון לכמה מטרות במקביל. יעדים הם מדד אמיתי ומוחשי שאפשר לראות האם הצלחנו להגיע אליו .היעד נקבע בכדי לאפשר התקרבות אל המטרה .בכדי שנצליח לקרב את הקבוצה אל המטרה. "אתגר" הוא מושג מרכזי למדי ברוב סדנאות השטח ,ומופיע בהטיות כאלה ואחרות בשמות, כותרות ותיאורים של פעילויות שטח רבות .מול קהל היעד של הסדנאות ,מושג האתגר קשור בדרך כלל לקושי הפיזי או המנטאלי של התרגילים ,או לרמת האטרקטיביות של הפעילות. מה שמתואר ונתפש כ"אתגרי" ו"מאתגר" הם בדרך כלל תרגילי גובה או תרגילים הדורשים מאמץ פיזי מובהק ובעל ניראות גבוהה .אין ספק שפעילויות כאלה כוללות אתגר אישי ברור ונראה לעין ,אך האם זו אכן מהותו של האתגר בסדנאות השטח? למושג האתגר יש לפחות שתי משמעויות (שמופיעות אפילו בהגדרות מילוניות שונות של אותה המילה) .המשמעות המקובלת הנ"ל מתייחסת לאתגר כאל משימה הדורשת השקעת מאמץ חריג; אולם ,המשמעות השנייה של האתגר הוא גירוי להתמודדות (מכאן נגזר גם הפועל לאתגר – ) to challengeוזוהי המשמעות העמוקה והחשובה יותר של המושג .הרי לא כל קושי הוא אתגר ,וגם לא כל משימה הדורשת מאמץ חריג .מה שהופך קושי לאתגר הוא הבחירה – הרצון להתמודד עם המשימה ועם הקושי ,ולהתגבר עליהם. הנחת היסוד של הלמידה מאתגרים היא כי התמודדות עם אתגרים מקדמת התפתחות אישית ברמות הקוגניטיביות ,הבין-אישיות והתוך-אישיות .על מנת ללמוד דברים חדשים ,יש לקחת סיכונים ולצעוד מחוץ לאזור המוכר והנוח .ההתמודדות הזו איננה תמיד נוחה – היא צפויה להיות מלווה בחוסר נוחות הנובע מן הבלתי ידוע והבלתי מוכר .מול האתגרים החדשים ניתן להתבסס על ידע ומיומנויות קיימים ,אך אלו אינם מספיקים – נדרש גם פיתוח של יכולות חדשות – וכך מתרחשת הלמידה. לאור תפישה זו של מושג האתגר ,ברור כי אתגר איננו קשור רק לקושי הפיזי של התרגיל, אלא להתמודדות עם כל דבר שאיננו ברפרטואר ההתנהגות השגור והידוע .האתגר הקבוצתי איננו דווקא ההתמודדות עם המשימה -מעבר מכשול או פיתרון בעיות -אלא בהתמודדות עם הדינאמיקה הקבוצתית במהלך המשימה .האתגר האישי של משתתף עשוי להיות בהתמודדות עם גובה ,עבודה בעיניים עצומות או חוסר נוחות פיזית ,אך באותה מידה הוא יכול להיות התמודדות עם מתן אמון בחברים ,דיבור מול הקבוצה ,קבלה של ההחלטה הקבוצתית וכיו"ב. שלב שני – העברת התרגיל התרגיל האתגרי בנוי נכון כשהוא מאתגר את המשתתפים בו .תרגיל קל מדי אינו מספק את המצע הדרוש ללמידה ואילו תרגיל קשה מדי יכול ליצור התכנסות וחרדה אשר ימנעו צמיחה של המשתתפים .לפני תחילת התרגיל כל ההוראות של המשימה/תרגיל צריכים להיות ברורים לחלוטין למשתתפים .בעבודה עם אוכלוסיות של צרכים מיוחדים חשוב במיוחד להתאים את רמת ההסברים לקבוצה ולוודא שאכן הבינו את מה שמתבקש מהם תוך מתן תמיכה מלאה. שלב שלישי -תצפית שלב התצפית הוא חיוני בכל סוג של חוויה לימודית התנסותית .האם המשתתפים עמדו באתגר או עקפו אותו מה היו נקודות החוזק שלהם בתרגיל ומה היינו רוצים להאיר/להעצים בהם בעקבות הצלחת התרגיל. שלב רביעי -שיקוף ועיבוד באופן הכללי ביותר ניתן להגדיר למידה התנסותית ככל מה שאדם לומד בדרך של התנסות פעילה ולמידה מן ההתנסות. אם להשתמש בדוגמא שחוקה אך יעילה ,ניתן לומר כי יש שתי דרכים עיקריות ללמידה" :אם נרצה ללמד ילד שחשמל זה מסוכן ,יש שתי אפשרויות – הראשונה :להושיב את הילד בכיתה מול הלוח ,להסביר לו על וולטים ,אמפרים ,וההשפעה הפיזיולוגית של זרם החשמל על גוף האדם; והדרך השנייה – "שתי אצבעות בשטקר."... מהי הדרך היותר-אפקטיבית ללמידה? למידה שמתחילה בהתנסות חווייתית ("שתי אצבעות בשטקר") היא אפקטיבית יותר. ברמה הפחות פשטנית ,ברור כי למידה שמתבססת רק על חוויה חושית איננה מושלמת. ההתנסות הרגשית יוצרת זיכרון חזק של התנהגות ותגובה ,אבל לא של ידע מופשט והצהרתי .הלמידה ההתנסותית המושכלת מנסה בעצם לשלב את שתי דרכי הלמידה – להתחיל מהתנסות חוויתית ורגשית ,ולעבד אותה ללמידה עיונית ,רציונאלית ומושכלת .או בדוגמא הקיצונית שכבר הזכרנו – להתחיל עם "שתי אצבעות בשטקר" ,ואז לדבר על וולטים ,אמפרים וההשפעה הפיזיולוגית של זרם חשמלי על גוף האדם. עיבוד של החוויה האתגרית: שלב העיבוד מלווה את המפגש האתגרי .הסבר מילולי של החוויה והיזון חוזר על ביצוע המשימה שהוצבה ע" י הקבוצה מאפשרים לחניך לרכוש כלי שבו יוכל להשתמש בעתיד. עיבוד מודל של החוויה האתגרית מאפשר לחניך להשליך את הנלמד לכל תחומי החיים. מטרת העיבוד היא לחשוף את החניך למגוון אפשרויות פעולה ותגובה ,שיאפשרו לו לשנות בכוחות עצמו את עמדותיו באופן תמידי על מנת להסתגל למצבים חדשים. דגשים לעיבוד מוצלח .1 שיקוף של הצופה על פעולות הקבוצה – בלי שיפוטיות. .2 שחזור – המנחה משחזר עם הקבוצה מה שהיה בפעילות -מתן זמן ומקום לביטוי החוויה -.תן למשתתף להציף את החוויה. .3 למידה – מה אפשר לשנות ולשמור ממה שהיה. .4 העברה – מה אפשר לקחת לחיים האמיתיים ,כדאי לתת דוגמאות של סיטואציות מחיי היום יום. החוויה האתגרית היא ,אם כן ,חוויה בעלת איכות וייחוד ,משום שהיא מאפשרת למשתתפים בה גמישות ,רגישות ,צורך ומוכנות להבין את המתרחש ולהכליל אותו מעבר לתופעה בודדת שבה התנסה .העיבוד מעביר את הפעילות מרמה של חוויה לרמה של הבנה וגדילה.