מעגל הלמידה החוויתית

‫מעגל הלמידה החווייתית‬
‫נאסף ועובד ע"י ליבת שרון קטלר‪ ,‬עמותת אתגרים‬
‫במסגרת של פעילות תהליכית יש צורך במעגל של למידה חיובית תוך חיזוקים והפנמה על‬
‫מנת שמה שקורה בפעילות האתגרית יצא אל מעבר לגבולות הפעילות ויעצים את הפרט‬
‫בעוד חלקים של חייו‪ .‬קונספט מעגל הלמידה שפיתח דיויד‪-‬קולב‬
‫(‪)Kolb, 1974‬‬
‫מתאר את‬
‫תהליך הלמידה המאפיין כל למידה משמעותית‪ .‬המעגל מתחיל בהתנסות פעילה‪ ,‬עליה‬
‫מתבצע עיבוד רפלקטיבי – שחזור‪ ,‬המשגה והכללה של ההתנסות לעקרונות רחבים יותר‪,‬‬
‫והעברה של הלמידה – "מה ניתן לקחת" – אל ההתנסות הבאה‪.‬‬
‫בסדנאות השטח אנו מבצעים צעד נוסף‪ ,‬ומעבירים את הלמידה מן החוויה הסדנאית אל‬
‫העולם האמיתי של המשתתפים‪ .‬כך ניתן למשל להתנסות בהובלת עזים וללמוד‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬על‬
‫מנהיגות ועבודת צוות‪ .‬מעגל הלמידה יכול לשמש כשלד לעיבוד של כל אירוע בשטח – מקרה‬
‫מזדמן במהלך טיול‪ ,‬או תרגיל מתוכנן בסדנת שטח‪ .‬בתהליך העיבוד המנחה מסייע‬
‫למשתתפים "לתרגם את החוויה" וליצור את הקשר בין הפעילות להזדמנות ללמידה‪.‬‬
‫השאלות האופייניות על פי מעגל הלמידה בונות את הרצף של "מה היה?" (שחזור) "אז‬
‫מה?" (המשגה והכללה)‪ ,‬ו‪"-‬מה עכשיו?" (העברה ) ‪.‬‬
‫קביעת מטרות‬
‫ויעדים‬
‫סיכום ויציאה‬
‫אל‬
‫"מה הלאה"‬
‫שיקוף של "מה‬
‫היה" ועיבוד‬
‫החוויה עם‬
‫הקבוצה‬
‫מתן משימה‪/‬‬
‫תרגיל‬
‫תצפית על‬
‫הקבוצה בזמן‬
‫התרגיל‬
‫פעילות הרצף מאפשרת חוויות מעגליות ולא רק ליניאריות‪ .‬כאשר חלה חזרה על נושאים‬
‫מוכרים ותוך כדי הצגת נושאים חדשים באופן הדרגתי‪ ,‬ניתנת למשתתפים אפשרות להרחיב‬
‫את רפרטואר התגובות שלהם‪ ,‬מתאפשרת הכרות לעומק עם משתתפים אחרים ומודעות‬
‫לעצמם‪.‬‬
‫שלב ראשון ‪ -‬קביעת מטרות ויעדים‬
‫למידה אתגרית ‪ -‬קביעת מטרות‬
‫בחירת יעדים‬
‫התאמת רמת האתגר‪.‬‬
‫קביעת המטרות מתייחסת למיצוי הפוטנציאל של המשתתף ובעצם מגדיר לנו לאן אנחנו‬
‫רוצים להביא אותו‪ .‬מטרה הינה כוון אשר מתקדמים אליו שהיא צריכה להתאים לאוכלוסיה‬
‫שאנחנו מדריכים‪ .‬חשוב ל זכור כי הדרך אל מטרה אינה תמיד ישרה ואנחנו יכולים לכוון‬
‫לכמה מטרות במקביל‪.‬‬
‫יעדים הם מדד אמיתי ומוחשי שאפשר לראות האם הצלחנו להגיע אליו‪ .‬היעד נקבע בכדי‬
‫לאפשר התקרבות אל המטרה‪ .‬בכדי שנצליח לקרב את הקבוצה אל המטרה‪.‬‬
‫"אתגר" הוא מושג מרכזי למדי ברוב סדנאות השטח‪ ,‬ומופיע בהטיות כאלה ואחרות בשמות‪,‬‬
‫כותרות ותיאורים של פעילויות שטח רבות‪ .‬מול קהל היעד של הסדנאות‪ ,‬מושג האתגר קשור‬
‫בדרך כלל לקושי הפיזי או המנטאלי של התרגילים‪ ,‬או לרמת האטרקטיביות של הפעילות‪.‬‬
‫מה שמתואר ונתפש כ"אתגרי" ו"מאתגר" הם בדרך כלל תרגילי גובה או תרגילים הדורשים‬
‫מאמץ פיזי מובהק ובעל ניראות גבוהה‪ .‬אין ספק שפעילויות כאלה כוללות אתגר אישי ברור‬
‫ונראה לעין‪ ,‬אך האם זו אכן מהותו של האתגר בסדנאות השטח?‬
‫למושג האתגר יש לפחות שתי משמעויות (שמופיעות אפילו בהגדרות מילוניות שונות של‬
‫אותה המילה)‪ .‬המשמעות המקובלת הנ"ל מתייחסת לאתגר כאל משימה הדורשת השקעת‬
‫מאמץ חריג; אולם‪ ,‬המשמעות השנייה של האתגר הוא גירוי להתמודדות (מכאן נגזר גם‬
‫הפועל לאתגר – ‪ ) to challenge‬וזוהי המשמעות העמוקה והחשובה יותר של המושג‪ .‬הרי‬
‫לא כל קושי הוא אתגר‪ ,‬וגם לא כל משימה הדורשת מאמץ חריג‪ .‬מה שהופך קושי לאתגר‬
‫הוא הבחירה – הרצון להתמודד עם המשימה ועם הקושי‪ ,‬ולהתגבר עליהם‪.‬‬
‫הנחת היסוד של הלמידה מאתגרים היא כי התמודדות עם אתגרים מקדמת התפתחות‬
‫אישית ברמות הקוגניטיביות‪ ,‬הבין‪-‬אישיות והתוך‪-‬אישיות‪ .‬על מנת ללמוד דברים חדשים‪ ,‬יש‬
‫לקחת סיכונים ולצעוד מחוץ לאזור המוכר והנוח‪ .‬ההתמודדות הזו איננה תמיד נוחה – היא‬
‫צפויה להיות מלווה בחוסר נוחות הנובע מן הבלתי ידוע והבלתי מוכר‪ .‬מול האתגרים‬
‫החדשים ניתן להתבסס על ידע ומיומנויות קיימים‪ ,‬אך אלו אינם מספיקים – נדרש גם פיתוח‬
‫של יכולות חדשות – וכך מתרחשת הלמידה‪.‬‬
‫לאור תפישה זו של מושג האתגר‪ ,‬ברור כי אתגר איננו קשור רק לקושי הפיזי של התרגיל‪,‬‬
‫אלא להתמודדות עם כל דבר שאיננו ברפרטואר ההתנהגות השגור והידוע‪ .‬האתגר הקבוצתי‬
‫איננו דווקא ההתמודדות עם המשימה ‪ -‬מעבר מכשול או פיתרון בעיות ‪ -‬אלא בהתמודדות‬
‫עם הדינאמיקה הקבוצתית במהלך המשימה‪ .‬האתגר האישי של משתתף עשוי להיות‬
‫בהתמודדות עם גובה‪ ,‬עבודה בעיניים עצומות או חוסר נוחות פיזית‪ ,‬אך באותה מידה הוא‬
‫יכול להיות התמודדות עם מתן אמון בחברים‪ ,‬דיבור מול הקבוצה‪ ,‬קבלה של ההחלטה‬
‫הקבוצתית וכיו"ב‪.‬‬
‫שלב שני – העברת התרגיל‬
‫התרגיל האתגרי בנוי נכון כשהוא מאתגר את המשתתפים בו‪ .‬תרגיל קל מדי אינו מספק את‬
‫המצע הדרוש ללמידה ואילו תרגיל קשה מדי יכול ליצור התכנסות וחרדה אשר ימנעו צמיחה‬
‫של המשתתפים‪ .‬לפני תחילת התרגיל כל ההוראות של המשימה‪/‬תרגיל צריכים להיות‬
‫ברורים לחלוטין למשתתפים‪ .‬בעבודה עם אוכלוסיות של צרכים מיוחדים חשוב במיוחד‬
‫להתאים את רמת ההסברים לקבוצה ולוודא שאכן הבינו את מה שמתבקש מהם תוך מתן‬
‫תמיכה מלאה‪.‬‬
‫שלב שלישי ‪ -‬תצפית‬
‫שלב התצפית הוא חיוני בכל סוג של חוויה לימודית התנסותית‪ .‬האם המשתתפים עמדו‬
‫באתגר או עקפו אותו מה היו נקודות החוזק שלהם בתרגיל ומה היינו רוצים להאיר‪/‬להעצים‬
‫בהם בעקבות הצלחת התרגיל‪.‬‬
‫שלב רביעי ‪ -‬שיקוף ועיבוד‬
‫באופן הכללי ביותר ניתן להגדיר למידה התנסותית ככל מה שאדם לומד בדרך של התנסות‬
‫פעילה ולמידה מן ההתנסות‪.‬‬
‫אם להשתמש בדוגמא שחוקה אך יעילה‪ ,‬ניתן לומר כי יש שתי דרכים עיקריות ללמידה‪" :‬אם‬
‫נרצה ללמד ילד שחשמל זה מסוכן‪ ,‬יש שתי אפשרויות – הראשונה‪ :‬להושיב את הילד בכיתה‬
‫מול הלוח‪ ,‬להסביר לו על וולטים‪ ,‬אמפרים‪ ,‬וההשפעה הפיזיולוגית של זרם החשמל על גוף‬
‫האדם; והדרך השנייה – "שתי אצבעות בשטקר‪."...‬‬
‫מהי הדרך היותר‪-‬אפקטיבית ללמידה? למידה שמתחילה בהתנסות חווייתית ("שתי אצבעות‬
‫בשטקר") היא אפקטיבית יותר‪.‬‬
‫ברמה הפחות פשטנית‪ ,‬ברור כי למידה שמתבססת רק על חוויה חושית איננה מושלמת‪.‬‬
‫ההתנסות הרגשית יוצרת זיכרון חזק של התנהגות ותגובה‪ ,‬אבל לא של ידע מופשט‬
‫והצהרתי‪ .‬הלמידה ההתנסותית המושכלת מנסה בעצם לשלב את שתי דרכי הלמידה –‬
‫להתחיל מהתנסות חוויתית ורגשית‪ ,‬ולעבד אותה ללמידה עיונית‪ ,‬רציונאלית ומושכלת‪ .‬או‬
‫בדוגמא הקיצונית שכבר הזכרנו – להתחיל עם "שתי אצבעות בשטקר"‪ ,‬ואז לדבר על‬
‫וולטים‪ ,‬אמפרים וההשפעה הפיזיולוגית של זרם חשמלי על גוף האדם‪.‬‬
‫עיבוד של החוויה האתגרית‪:‬‬
‫שלב העיבוד מלווה את המפגש האתגרי‪ .‬הסבר מילולי של החוויה והיזון חוזר על ביצוע‬
‫המשימה שהוצבה ע" י הקבוצה מאפשרים לחניך לרכוש כלי שבו יוכל להשתמש בעתיד‪.‬‬
‫עיבוד מודל של החוויה האתגרית מאפשר לחניך להשליך את הנלמד לכל תחומי החיים‪.‬‬
‫מטרת העיבוד היא לחשוף את החניך למגוון אפשרויות פעולה ותגובה‪ ,‬שיאפשרו לו לשנות‬
‫בכוחות עצמו את עמדותיו באופן תמידי על מנת להסתגל למצבים חדשים‪.‬‬
‫דגשים לעיבוד מוצלח‬
‫‪.1‬‬
‫שיקוף של הצופה על פעולות הקבוצה – בלי שיפוטיות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫שחזור – המנחה משחזר עם הקבוצה מה שהיה בפעילות ‪ -‬מתן זמן ומקום‬
‫לביטוי החוויה‪ -.‬תן למשתתף להציף את החוויה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫למידה – מה אפשר לשנות ולשמור ממה שהיה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫העברה – מה אפשר לקחת לחיים האמיתיים‪ ,‬כדאי לתת דוגמאות של‬
‫סיטואציות מחיי היום יום‪.‬‬
‫החוויה האתגרית היא‪ ,‬אם כן‪ ,‬חוויה בעלת איכות וייחוד‪ ,‬משום שהיא מאפשרת למשתתפים‬
‫בה גמישות‪ ,‬רגישות‪ ,‬צורך ומוכנות להבין את המתרחש ולהכליל אותו מעבר לתופעה בודדת‬
‫שבה התנסה‪ .‬העיבוד מעביר את הפעילות מרמה של חוויה לרמה של הבנה וגדילה‪.‬‬