הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט

Transcription

‫ספטמבר ‪2012‬‬
‫מחקר מס’ ‪64‬‬
‫הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל‬
‫באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי (‪)Private Equity‬‬
‫הצעה לשיתוף פעולה ממשלתי‪-‬פרטי‬
‫שיר כהנוב‬
‫עמיתת קורת — מכון מילקן‬
‫תודות‬
‫עם השלמת המחקר‪ ,‬ברצוני להודות למי שלקחו בו חלק ותרמו מזמנם ומידיעותיהם למען הצלחתו‪ .‬לאסף ויטמן‪ ,‬מנחה‬
‫המחקר‪ ,‬שליווה את תהליך הכתיבה מראשית גיבוש הרעיון‪ ,‬סייע‪ ,‬אִתגר‪ ,‬נתן מענה והאיר את עינ ָי במגוון נושאים ותחומים‪.‬‬
‫לאנשי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים — רן קויתי‪ ,‬ד"ר ניר בן‪-‬אהרון‪ ,‬גלי בן‪-‬מיכאל‪ ,‬רועי דהן ואורית איצ'ר — שתמכו‪,‬‬
‫נידבו מזמנם והעשירו את המחקר רבות‪ .‬תודה מיוחדת למנהל תחום המימון בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬ארבל לוין‪,‬‬
‫שהקדיש מזמנו לליבון סוגיות הנוגעות למחקר והרחיב את ידיעותי בסבלנות אין קץ‪.‬‬
‫ברצוני להודות לעמיתי התוכנית‪ ,‬כרמית אבידן‪-‬שפלטר ועידן רייכמן‪ ,‬על העידוד והתמיכה לאורך השנה וכן לנעמי היימן‪-‬רייש‬
‫על הידידות והעזרה‪ .‬תודות גם לצוות התוכנית‪ ,‬אורלי מובשוביץ‪-‬לנדסקרונר‪ ,‬פרופ' גלן יאגו ואלמה גדות‪-‬פרז‪.‬‬
‫על אודות תוכנית עמיתי קורת‪-‬מכון מילקן‬
‫תוכנית עמיתי קורת‪-‬מכון מילקן מקדמת את הצמיחה הכלכלית בישראל באמצעות התמקדות בפתרונות חדשניים‪ ,‬מבוססי‬
‫שוק‪ ,‬לבעיות מתמשכות בתחומים חברתיים‪ ,‬כלכליים וסביבתיים‪ .‬התוכנית מתמקדת באיתור פתרונות גלובליים והתאמתם‬
‫למציאות הישראלית ובבניית ממשקים חיוניים המחברים בין משאבים ממשלתיים‪ ,‬פילנתרופיים ועסקיים‪ ,‬לטובת צמיחה‬
‫ופיתוח לאומי בר‪-‬קיימא‪.‬‬
‫התוכנית מעניקה מלגות שנתיות לישראלים מצטיינים‪ ,‬בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובעולם‪ ,‬המתמחים במוקדי‬
‫קבלת ההחלטות הלאומיים ומסייעים בפיתוח פתרונות באמצעות מחקר והתמחות‪ .‬היקף הפעילות של עמיתי התוכנית הוא‬
‫מקסימלי — התמחות‪ ,‬הכשרה ומחקר במשך חמישה ימים בשבוע‪.‬‬
‫במשך שנת התמחותם עוסקים עמיתי קורת‪-‬מכון מילקן במחקר המדיניות במשרדי הממשלה וברשויות שלטוניות אחרות‪,‬‬
‫ומסייעים למקבלי ההחלטות ולמעצבי המדיניות בחקר ההיבטים השונים של סוגיות כלכליות‪ ,‬סביבתיות וחברתיות‪.‬‬
‫בנוסף עורכים העמיתים מחקר מדיניות עצמאי‪ ,‬שמטרתו לזהות חסמים לתעסוקה ולצמיחה בישראל ולאתר פתרונות‬
‫אפשריים‪ .‬מחקרי העמיתים מתבצעים בהדרכת צוות אקדמאי ומקצועי מנוסה ותומכים במחוקקים וברגולטורים‪ ,‬המעצבים‬
‫את המציאות הכלכלית‪ ,‬חברתית והסביבתית בישראל‪.‬‬
‫במהלך השנה מוענקת לעמיתים הכשרה אינטנסיבית במדיניות כלכלית‪ ,‬ממשל ושיטות מחקר‪ .‬במסגרת מפגשי ההכשרה‬
‫השבועיים‪ ,‬העמיתים רוכשים כלים מקצועיים לכתיבת תזכירים‪ ,‬מצגות וניירות מדיניות‪ ,‬וכן כלי ניהול‪ ,‬שיווק ותקשורת‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נפגשים העמיתים עם בכירים במשק ובממשל ועם אנשי אקדמיה מהשורה הראשונה בישראל ובעולם‪ .‬בסמסטר‬
‫הראשון‪ ,‬העמיתים משתתפים בקורס המתמקד בחידושים פיננסיים‪ ,‬במסגרת בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪ .‬הקורס מקנה ‪ 3‬נקודות זכות אקדמיות‪ ,‬ומלמד אותו פרופ' גלן יאגו‪ ,‬מנהל בכיר‪ ,‬ומייסד‪ ,‬המעבדות‬
‫לחידושים פיננסיים™ במכון מילקן‪.‬‬
‫את בוגרי התוכנית ניתן למצוא במגוון תפקידים בכירים במגזר הפרטי‪ ,‬כמרצים באקדמיה‪ ,‬במגזר הציבורי וכיועצים לשרים‬
‫ולמשרדי הממשלה‪ .‬ישנם בוגרים שנקלטו במשרדי הממשלה‪ ,‬ואחרים המשיכו ללימודים גבוהים באוניברסיטאות מובילות‬
‫בישראל‪ ,‬ארצות הברית ובריטניה‪.‬‬
‫תוכנית עמיתי קורת‪-‬מכון מילקן היא לא פוליטית ובלתי מפלגתית‪ ,‬ואינה מקדמת קו פוליטי או אידאולוגי‪ .‬התוכנית ממומנת‬
‫על ידי קרן קורת וקרנות פילנתרופיות מובילות בארצות הברית ובישראל ומנוהלת על ידי מכון מילקן‪.‬‬
‫למידע נוסף על אודות התוכנית‪www.kmifellows.org :‬‬
‫הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל‬
‫באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי (‪)Private Equity‬‬
‫הצעה לשיתוף פעולה ממשלתי‪-‬פרטי‬
‫שיר כהנוב‬
‫עמיתת קורת — מכון מילקן‬
‫תוכן עניינים‬
‫תקציר מנהלים ‪1............................................................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬מבוא‪5.........................................................................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬רקע‪ :‬כלי סיוע לעסקים קטנים ובינוניים — ניתוח השוואתי ‪7................................................................................‬‬
‫‪ 2.1‬קרנות בערבות מדינה — בעבר‪7....................................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.2‬קרנות בערבות מדינה — כיום‪8.......................................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.3‬תוכנית תנופה‪10................................................................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.4‬קרן פיתוח עסקי לעולה העצמאי ‪11............................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.5‬קרנות קורת ‪11...................................................................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.6‬קרנות הלוואות של מוקדי השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‪11....................................................‬‬
‫‪ 2.7‬קרנות הסוכנות היהודית לארץ ישראל ‪12...................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.8‬קרנות נוספות‪12................................................................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.9‬התוכנית להאצת עסקים מתפתחים ‪12......................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.10‬קרן לעידוד השיווק לחוץ לארץ ‪12..............................................................................................................................‬‬
‫‪ 2.11‬סיכום‪13.............................................................................................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬כלי סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בתחום המימון בשלוש מדינות מפותחות‪14................................................‬‬
‫‪ 3.1‬בריטניה ‪14...........................................................................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.2‬ארצות הברית ‪15................................................................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.3‬דרום קוריאה‪19..................................................................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.4‬סיכום ‪20...............................................................................................................................................................................‬‬
‫‪ .4‬סיוע ממשלתי בעולם בתחום המימון — פרייבט אקוויטי (‪22.....................................................)Private Equity‬‬
‫‪ 4.1‬פינלנד ‪22.............................................................................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.2‬איטליה ‪23............................................................................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.3‬הולנד ‪23...............................................................................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.4‬ניו זילנד‪24...........................................................................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.5‬סיכום ‪25...............................................................................................................................................................................‬‬
‫‪ .5‬הגדרת הבעיה והצעת פתרון ‪26...............................................................................................................................‬‬
‫‪ 5.1‬קרנות פרייבט אקוויטי ככלי מימון עסקי ‪26...............................................................................................................‬‬
‫‪ .6‬יוזמות ממשלתיות בשיתוף פרייבט אקוויטי בישראל‪30.......................................................................................‬‬
‫‪ 6.1‬תוכנית יוזמה‪30..................................................................................................................................................................‬‬
‫‪ 6.2‬קרנות מנוף ‪32....................................................................................................................................................................‬‬
‫‪ 6.3‬הקרן למדעי החיים (אורבימד) ‪34.................................................................................................................................‬‬
‫‪ 6.4‬קרן אל‪-‬באוודר‪38..............................................................................................................................................................‬‬
‫‪ .7‬דיון ומסקנות‪39..........................................................................................................................................................‬‬
‫‪ 7.1‬הקמת קרן פרייבט אקוויטי בשילוב עיקרון ה‪40..........................................................................................Upside-‬‬
‫‪ 7.2‬הקמת קרן פרייבט אקוויטי בשילוב עיקרון ה‪40....................................................................................Downside-‬‬
‫‪ 7.3‬מימון דמי הניהול ‪41..........................................................................................................................................................‬‬
‫‪ .8‬סיכום והמלצות ‪42.....................................................................................................................................................‬‬
‫‪ 8.1‬הצעה לתקצוב הקרן‪44...................................................................................................................................................‬‬
‫‪ .9‬נספחים ‪49..................................................................................................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪60...............................................................................................................................................................‬‬
‫הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי (‪)Private Equity‬‬
‫םילהנמ ריצקת‬
‫תקציר מנהלים‬
‫עסקים קטנים נחשבים למנוע צמיחה כלכלי ברחבי העולם‪ .‬לעסקים הזעירים‪ ,‬הקטנים או הבינוניים (הגדרות אלו משתנות‬
‫מעט ממדינה למדינה) מיוחסים יתרונות רבים כגון חדשנות‪ ,‬יזמות‪ ,‬תעסוקת מיעוטים‪ ,‬פריסת אוכלוסייה‪ ,‬התמודדות עם‬
‫משברים כלכליים ועוד‪ ,‬ואף על פי כן הם נאלצים בכל העולם להתמודד עם חסמים גבוהים‪ .‬ניתן לחלק את החסמים לשלוש‬
‫קטגוריות עיקריות‪ :‬ידע‪ ,‬בירוקרטיה ומימון‪.‬‬
‫‪1 .1‬ידע — מיומנות בניהול‪ ,‬כלים שיווקיים‪ ,‬התמודדות עם רגולציה משתנה ואספקטים נוספים של אחזקת עסק‪,‬‬
‫מכילים קושי עבור העסקים הקטנים‪ ,‬שבהם עובדים מעטים אמונים על מגוון רחב של תחומים שאינם בהכרח‬
‫תואמים את הכשרתם‪ .‬לחסם הידע יש השלכות על פיתוח העסק הקטן וסיכוייו להצליח‪ ,‬והוא גם פוגע בסיכויי‬
‫העסק לקבל הלוואה בנקאית בשל הקושי להעריך את רמת הסיכון שבהלוואה כזו‪.‬‬
‫‪2 .2‬בירוקרטיה — עסקים קטנים מתקשים להקצות את המשאבים הדרושים על מנת לעמוד בדרישות רגולציה‬
‫משתנה‪ ,‬תקנים שונים והתמודדות מול הרשויות בנושאים מגוונים כגון רישוי‪.‬‬
‫‪3 .3‬מימון — בממד האשראי‪ ,‬הלוואות הן לרוב יקרות יותר וקשות יותר להשגה עבור העסק הקטן‪ ,‬בעיקר בשל הקושי‬
‫לאמוד את הסיכון הכרוך בהן‪ .‬בממד ההשקעה‪ ,‬עסק קטן אינו נחשב כבעל פוטנציאל לתשואה גבוהה ועל כן‬
‫יתקשה לגייס הון להשקעה‪.‬‬
‫מחקר זה מתמקד בחסם השלישי ובעיקר בשיתוף הפעולה בין המגזר הממשלתי למגזר הפרטי‪ ,‬היכול להגדיל את היצע‬
‫המימון עבור עסקים קטנים‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬סקטור העסקים הזעירים‪ ,‬הקטנים והבינוניים (להלן‪ :‬הקטנים) מהווה למעלה מ‪ 99%-‬מכלל העסקים במדינה‪.‬‬
‫אף על פי שכל ֵי סיוע לעידוד ולחיזוק עסקים קטנים קיימים בישראל כבר יותר משני עשורים‪ ,‬מִפנה משמעותי בנושא זה חל‬
‫כאשר בעקבות דוח מבקר המדינה לשנת ‪ 2010‬קמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת‪ .‬גוף ממשלתי זה‬
‫אמון על סקטור העסקים הקטנים ועל דרכי המעורבות הממשלתית לחיזוק העסקים הקטנים — על רקע תרומם לכלכלה‬
‫ועל רקע קשייהם לשרוד ולהתפתח בשל החסמים שצוינו לעיל‪ .‬כפי שעולה מסקירת כל ֵי הסיוע הממשלתיים‪ ,‬פועלת‬
‫הסוכנות לעסקים קטנים בכל אחד מהחסמים באופן שיפורט להלן‪.‬‬
‫בתחום הידע פועלים שני ערוצים עיקריים‪ :‬האחד כולל ‪ 25‬מוקדי שטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬הפרוסים‬
‫ברחבי הארץ והאחראים על הדרכות‪ ,‬סדנאות וליווי עִסקי ליזמים ולבעלי עסקים‪ .‬השני הוא תוכנית הייעוץ‪ ,‬שבמסגרתה‬
‫זכאים עסקים קטנים לייעוץ פרטני מסובסד במגוון תחומים וביניהם ניהול‪ ,‬שיווק‪ ,‬סביבה‪ ,‬עיצוב‪ ,‬תקינה‪ ,‬טכנולוגיה ויצוא‪.‬‬
‫בהיבט הבירוקרטי עוסקת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בקידום חוק לעידוד עסקים קטנים‪ ,‬הכולל החלת הגדרה‬
‫אחידה במשק לעסקים קטנים ומחייב התייעצות מקצועית לפני כל שינוי רגולטורי בעל השלכה על סקטור עסקי זה‪ .‬בנוסף‬
‫מקדמת הסוכנות לעסקים קטנים מדיניות להכללת עסקים קטנים ברכש הממשלתי‪ ,‬להסדרת מדיניות רישוי לעסקים ועוד‪.‬‬
‫בתחום המימון — הנמצא במוקד עבודה זו — מציעה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים כמה כלי סיוע‪ ,‬שהעיקרי בהם‬
‫הוא קרן הסיוע לעסקים בערבות מדינה‪ .‬בין כל ֵי הסיוע הנוספים בתחום המימון נמצאת קרן השיווק לחו"ל ובה תוכנית‬
‫המאגדים‪ ,‬הוותיקה יחסית‪ ,‬שבמסגרתה יכולה קבוצת עסקים לקבל מימון בגובה מחצית הוצאותיה הקשורות ליצוא עד‬
‫‪1‬‬
‫סכום של כ‪ 2-‬מיליון ש"ח‪ .‬יצואן בודד יכול לקבל מימון בסכום כספי דומה‪ ,‬ועסקים ממחזור עסקי מסוים נדרשים להחזיר‬
‫את הוצאות המדינה באמצעות תמלוגים‪ .‬תוכנית נוספת היא ה"מאיץ העסקי"‪ ,‬המיועדת לעסקים חברתיים המעסיקים‬
‫חרדים או ערבים‪ ,‬ובמסגרתה משתתפת המדינה בעלות התרחבות עסקים אלו בסכום של כמה מאות אלפי שקלים‪ .‬חשוב‬
‫לציין שתוכנית המאיץ העסקי וקרן השיווק ליצואן הבודד הן תוכניות חדשות‪ ,‬שמחד גיסא מבשרות מגמה מבורכת של‬
‫שיתוף פעולה בין הממשלה לבין המגזר הפרטי במטרה להעצים את סקטור העסקים הקטנים‪ ,‬ומאידך גיסא היקפיהן‬
‫המצומצמים והיותן חלוצות בתחום מצביעים על החסך המשמעותי בכל הנוגע למימון עסקים קטנים על ידי השקעה‬
‫(‪ )equity‬ולא על ידי אשראי (‪.)debt‬‬
‫חשיבות העסקים הקטנים לצמיחה הכלכלית‪ ,‬וקשייהם של עסקים אלה בתחום המימון‪ ,‬אינם ייחודיים לישראל‪ .‬השוואה‬
‫למדינות מפותחות אחרות מעלה‪ ,‬שבתחום המימון יש דמיון בין כלי הסיוע המעמידים אשראי לעסקים קטנים בישראל‬
‫לבין הכלים במדינות השונות‪ ,‬אך ישנו הבדל משמעותי בכלי הסיוע שמטרתם לאפשר לעסקים הקטנים גישה להון לצורכי‬
‫השקעה‪ .‬במדינות פינלנד‪ ,‬הולנד‪ ,‬איטליה‪ ,‬ניו זילנד‪ ,‬איטליה‪ ,‬בריטניה וארצות הברית‪ ,‬רֹוו ֵח שיתוף המגזר הפרטי בתחום‬
‫זה‪ .‬על פי הדוגמה במדינות אלו‪ ,‬מציע המחקר הנוכחי להקים קרן "פרייבט אקוויטי" (‪ )Private Equity‬משותפת לממשלת‬
‫ישראל ולמגזר הפרטי‪ ,‬שתיועד להשקעות בעסקים קטנים‪ .‬יתרונותיה של קרן כזו הם שניים‪ :‬הראשון הוא יצירת ערוץ‬
‫מימון חדש עבור עסקים קטנים בישראל‪ ,‬שיאפשר להם גישה להון לצורך הרחבה ופיתוח‪ .‬סכומי ההשקעות המתוכננים‪,‬‬
‫בטווח שבין ‪ 2‬ל‪ 12-‬מיליון ש"ח‪ ,‬אינם מוצעים כיום במסגרת הסיוע הקיים אלא כהלוואה‪ .‬היתרון השני הוא ליטוש יכולת‬
‫הניהול של עסקים אלה הודות למעורבות מנהלי הקרן‪ ,‬שהם בעלי ניסיון מוכח וידע מקצועי רב‪ ,‬וביכולתם לסייע בפיתוח‬
‫העסק תוך השבחת דרכי הניהול‪ ,‬השיווק והתפעול שלו‪ .‬כלי סיוע זה מתמודד למעשה עם שניים מתוך שלושת החסמים‬
‫העיקריים העומדים בפני עסקים קטנים‪ :‬הוא מנגיש את העסק הקטן להון משמעותי להשקעה וגם משפר את יכולותיו‬
‫העסקיות‪ .‬בכך יש לו יתרון על כלי סיוע אחרים שנבחנו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תרשים ‪ :1‬כלי סיוע ממשלתיים לעסקים קטנים בישראל על פי סוגי חסמים‬
‫·‪‰ÈË¯˜Â¯È‬‬
‫‪ÌÈÂ˙ ˙ÂÈÓÊ‬‬
‫‪Ú„È‬‬
‫‪ÔÂÓÈÓ‬‬
‫‪‰ÈˆÏÂ‚¯Â ‰˜È˜Á‬‬
‫‪ÈÏÂÎÂ ˜ÂÂÈ˘ ¨ÏÂ‰È‬‬
‫‪ÔÂ‰‬‬
‫‪ÌÈ˜ÒÚ „Â„ÈÚÏ ˜ÂÁ‰‬‬
‫˜‪‰„ÚÂÂ‰ ¨Ï‡¯˘È· ÌÈË‬‬
‫‪˙Â‡¯Â‰ ¨ÌÈ˜ÒÚ ÈÂ˘È¯Ï‬‬
‫‪È˙Ï˘ÓÓ ˘Î¯Ï‬‬
‫˙‪ÌÈ˜ÒÚÏ ıÂÚÈÈ‰ ˙ÈÎÂ‬‬
‫˜‪ÌÂÁ˙· ÌÈÈÂÈ·Â ÌÈË‬‬
‫‪Æ„ÂÚÂ ˜ÂÂÈ˘‰ ¨ÏÂ‰È‰‬‬
‫‪ÌÈÒÎÂ ÌÈÒ¯Â˜ ¨˙ÂÎ¯„‰‬‬
‫‪¯ÈÚÊ ˜ÒÚ ÈÏÚ·Â ÌÈÓÊÈÏ‬‬
‫·‪˙ÂÎÂÒ‰ Ï˘ ÁË˘‰ È„˜ÂÓ‬‬
‫‪ÌÈÈÂÈ·Â ÌÈË˜ ÌÈ˜ÒÚÏ‬‬
‫˙‪≤ „Ú© ÌÈ„‚‡Ó‰ ˙ÈÎÂ‬‬
‫‪Æ®˜ÒÚÏ Á¢˘ ÔÂÈÏÈÓ‬‬
‫˜¯‪≤ „Ú© ‰˘„Á‰ ˜ÂÂÈ˘‰ Ô‬‬
‫‪Æ˙ÏÚÂÙ Ì¯Ë – ®Á¢˘ ÔÂÈÏÈÓ‬‬
‫‪ÌÈ˜ÒÚ ∫È˜ÒÚ‰ ıÈ‡Ó‰‬‬
‫‪– ÌÈ·¯ÚÂ ÌÈ„¯Á ¨ÌÈÈ˙¯·Á‬‬
‫‪ÏÂÚÙÏ ÏÁ‰ Ì¯Ë‬‬
‫‡˘¯‡‪È‬‬
‫˜¯‪ÚÂÈÒ ˙Â‬‬
‫·‪‰È„Ó ˙Â·¯Ú‬‬
‫˜¯‪Ï‡¯˘È· ÌÈË˜ ÌÈ˜ÒÚÏ PE Ô‬‬
‫©‪®Á¢˘ ÔÂÈÏÈÓ ±≤≠Ï ≤ ÔÈ· ˙ÂÚ˜˘‰‬‬
‫מקור‪ :‬מכון מילקן‪.2012 ,‬‬
‫המצב הקיים היום מחייב את הטמעת המנגנונים שבקרן המוצעת‪ ,‬על מנת לעודד משקיעים להיכנס לסקטור עסקי זה‪.‬‬
‫ההנחה היא ששיעורי התשואה של העסקים הקטנים הם נמוכים (בהשוואה לתעשיית ההייטק‪ ,‬למשל)‪ ,‬ושיש נטייה לייחס‬
‫רמת סיכון גבוהה (מדי) להשקעה בעסקים אלה‪ .‬לאחר סקירה של תוכניות דומות‪ ,‬מוצע לאמץ את מודל קרן פרייבט‬
‫אקוויטי‪ ,‬שיכלול את המאפיינים הבאים‪:‬‬
‫מכרז להקמת קרן פרייבט אקוויטי משותפת — מתוך שאיפה לכונן בישראל תעשיית פרייבט אקוויטי הפונה גם לעסקים‬
‫קטנים‪ ,‬על תנאי הסף במכרז לכלול הגדרות ברורות לניסיונם המקצועי המוכח של המועמדים‪ ,‬הן בפן של פרייבט אקוויטי‬
‫הן בפן של עסקים קטנים‪ .‬בנוסף יכללו תנאי המכרז את הגדרת שיעורי ההשקעה הנדרשים בנישות עסקיות מסוימות‪,‬‬
‫כגון עסקים מוטי ייצוא‪ ,‬עסקים בתחום השירותים לגיל השלישי וכדומה‪ .‬כמו כן יגדיר המכרז יחס מינוף מינימלי להצעות‬
‫המתחיל ב‪ ,1:4-‬כדי לוודא שהקרן המשותפת מסוגלת להעמיד לרשות העסקים הקטנים בישראל הון בשיעור שאינו זמין‬
‫היום במסגרת כלי הסיוע הקיימים‪ .‬לבסוף יגדיר המכרז את העסקים המיועדים להשקעה באמצעות הקרן‪ .‬מדובר בעסקים‬
‫שמחזורם השנתי נע בין ‪ 5‬ל‪ 30-‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫‪ — Upside‬כדי להגדיל את התשואה הפוטנציאלית שהמשקיעים משווים לנגד עיניהם‪ ,‬תיתן המדינה עדיפות למשקיעים‬
‫הפרטיים בעת חלוקת רווחים‪ .‬אלמנט נוסף הוא לאפשר לאורך תקופת ההשקעה של הקרן את רכישת חלקה של הממשלה‬
‫במחיר עלות‪ .‬שני אלה יגדילו את רווחי המשקיעים מהשקעותיהם בעסקים הקטנים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ — Downside‬מטרתם של מנגנונים מסוג זה היא להפחית את הסיכון שהמשקיעים לוקחים על עצמם‪ ,‬בדומה למה שנעשה‬
‫בקרן מדעי החיים (אורבימד ישראל )‪ .‬כתלות ביחס המינוף בקרן‪ ,‬נקבע באילו שיעורים נושאת הממשלה בהפסדי הקרן‬
‫כאשר ישנם הפסדים‪ ,‬וכך המשקיעים הפרטיים בקרן אינם מפסידים את כספי השקעתם עד שיעורים מסוימים של תשואה‬
‫שלילית‪ .‬הדבר נעשה כדי לצמצם את הסיכון עבור המשקיעים — סיכון שהוא אחד מהגורמים העיקריים להיעדרותם‬
‫מסקטור העסקים הקטנים‪.‬‬
‫דמי ניהול — אחד הקשיים בהפעלת פרייבט אקוויטי בקרב עסקים קטנים הוא שאחוז דמי הניהול המקובל‪ ,‬מתוך סך‬
‫ההשקעה הממוצעת בעסק קטן‪ ,‬אינו מאפשר פעילות של מנהלי הקרן בצורה שתשפיע על העסק באופן מיטבי‪ .‬לכן מומלץ‬
‫שלפחות במהלך תקופת ההשקעה תשתתף המדינה בתשלום דמי הניהול‪ ,‬גם אם לא באופן מלא‪ ,‬על מנת למצות את‬
‫הפוטנציאל הגלום בפעילות קרן פרייבט אקוויטי בעסק הקטן שבו היא משקיעה‪ .‬מבחינה תקציבית תעמיד הממשלה כ‪80-‬‬
‫מיליון ש"ח‪ ,‬כך שיוקמו שלוש קרנות שונות עם ‪ 24‬מיליון ש"ח (לפני מינוף על ידי משקיעים) בכל אחת‪ ,‬סכום של כחצי‬
‫מיליון ש"ח להשתתפות הממשלה בדמי הניהול בעסקים שבהם משקיעה הקרן‪ ,‬וכן השתתפות הממשלה מעבר לחלקה‬
‫היחסי בקרן בהפסדים מעל שיעור מסוים (אם יהיו כאלה)‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הקמת קרן פרייבט אקוויטי להשקעות בעסקים קטנים בישראל‪ ,‬המשותפת לממשלה ולמגזר הפרטי‪ ,‬עשויה‬
‫לסייע לעסקים אלו להתמודד עם קשיים בתחום המימון‪ ,‬בייחוד כאלה המבקשים להרחיב את עסקיהם באמצעות הון‬
‫ולא באמצעות הלוואה‪ .‬סכומי ההשקעות שתציע הקרן משלימים לכלי סיוע חדשים בישראל בתחום המימון‪ ,‬ובנוסף —‬
‫עבודת הקרן תאפשר רכישת מיומנויות וכלים מקצועיים וניהוליים בקרב העסקים הקטנים שבהם היא תשקיע‪ .‬זהו יתרון‬
‫משמעותי‪ ,‬לאור העבודה שרמת הידע של עסקים קטנים נחשבת כחסם להתפתחותם‪ .‬עידוד עסקים קטנים באמצעות‬
‫הקרן המוצעת יגדיל את סיכוייהם לשרוד ולהתפתח‪ .‬לאור תרומתם של העסקים הקטנים לשיעורי תעסוקה‪ ,‬חדשנות‪,‬‬
‫הגברת התחרותיות ורמת השוויון במשק‪ ,‬עידודם טומן בחובו חיזוק של המשק הישראלי כולו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אובמ‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫לא כברוש‪,‬‬
‫לא בבת אחת‪ ,‬לא כולי‪,‬‬
‫אלא כדשא‪ ,‬באלפי יציאות זהירות ירוקות‪...‬‬
‫(יהודה עמיחי)‬
‫בשנת ‪ ,1992‬כשהיא בת ‪ ,52‬הצליחה ג'מילה ח'ורי לייצר סבונים מצמחי מרפא כשהיא מתבססת על ידע שצברה משפחתה‬
‫בפקיעין לאורך מאות בשנים‪ .‬תחילה חילקה ח'ורי סבונים לאנשים בסביבתה הקרובה ומכרה מספר סמלי בלבד של‬
‫סבונים‪ .‬השינוי הגיע שלוש שנים מאוחר יותר‪ ,‬לאחר כתבה עיתונאית שבעקבותיה החל שיווק בקנה מידה ארצי באמצעות‬
‫הדואר לחנויות טבע ובתי מרקחת — "סבוני סבתא ג'מילה" הפכו למותג‪ .‬עם זאת פריצת הדרך העסקית המשמעותית‬
‫התרחשה רק תשע שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,2004‬עם הקמת המפעל לייצור סבונים באזור התעשייה תפן‪ .‬המפעל‬
‫העסיק ‪ 25‬עובדות ושנתיים לאחר הקמתו החל ייצור ייעודי של "סבוני סבתא ג'מילה" לרשת סופר‪-‬פארם‪ .‬בשנת ‪2007‬‬
‫החל יצוא למדינות באירופה‪ ,‬ארצות הברית ויפן‪ .‬כיום אחראית "סבתא ג'מילה" בת ה‪ 72-‬על ‪ 40‬עובדות במפעל באזור‬
‫התעשייה תפן‪ ,‬היא מנהלת משרד בהולנד האחראי על שיווק מוצריה באירופה‪ ,‬מחזיקה חנות יוקרה בלונדון‪ ,‬ומנצחת על‬
‫הרחבת השיווק לשוק הסיני‪ .‬כברת הדרך שעשתה סבתא ג'מילה מייצור ביתי של סבונים בודדים בביתה שבפקיעין לייצור‬
‫תעשייתי איכותי המשווק ברחבי העולם‪ ,‬מגלמת בתוכה חלק ניכר מהיתרונות שנהוג לזקוף לזכותם של עסקים קטנים‬
‫— הגדלת שיעור התעסוקה בקרב נשים‪ ,‬מיעוטים‪ ,‬תושבי פריפריה ואנשים לאחר גיל הפרישה‪ ,‬ועידוד חדשנות‪ .‬בד בבד‬
‫ממחיש סיפור ההצלחה הזה את אחד הקשיים עמם נאלצים להתמודד עסקים קטנים בישראל — היעדר עתודות מימון‬
‫לצרכי השקעה ולשם פיתוח עסקי לטווח ארוך‪ .‬המפעל בתפן — שמיצב את "סבוני סבתא ג'מילה" בשוק העולמי — הוקם‬
‫בעזרת שלושה מילדיה של ח'ורי‪ ,‬שהשקיעו בהקמתו מהונם הפרטי והפכו לבעלי תפקידים במפעל — סמנכ"ל שיווק‪ ,‬מנהל‬
‫המפעל והאחראי על תחום בישול הסבונים‪ .‬יזמים ובעלי עסקים בישראל שאין ברשותם עתודות הון עצמי לפיתוח העסק‪,‬‬
‫והמוכנים לחלוק את ניהול העסק שלהם כנגד גישה להון‪ ,‬נמצאים בלב המחקר הנוכחי‪ ,‬המבקש להציע מודל של שיתוף‬
‫פעולה בין הממשלה לבין המגזר הפרטי במטרה להגדיל את היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל‪.‬‬
‫כיצד מוגדרים עסקים זעירים‪ ,‬קטנים ובינוניים בישראל? בימים אלה מובילה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד‬
‫התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה תהליך להאחדת הגדרה זו במגזר הפרטי (בדגש על בנקים מסחריים) ובמגזר הממשלתי‪.‬‬
‫המהלך טרם הושלם ולכן תתבסס להלן הגדרת עסקים קטנים ובינוניים על החלטת ממשלה ‪ 2190‬מיום ‪ 12‬באוגוסט‬
‫‪ ,2007‬הנמצאת גם בבסיס הצעת החוק לעידוד עסקים קטנים ובינוניים בישראל‪ ,‬שעבר קריאה ראשונה בכנסת ב‪ 25-‬ביולי‬
‫‪ 1.2012‬עסקים זעירים‪ ,‬קטנים ובינוניים בישראל מוגדרים אפוא על פי הקריטריונים האלה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫בעתיד תאפשרנה תקנות בחוק לעידוד עסקים קטנים בישראל שינוי הגדרות אלו‪ ,‬בהתאם למתווה של הסוכנות לעסקים‬
‫קטנים ובינוניים בישראל‪ .‬ככל הנראה יקבעו התקנות שעסק זעיר הוא עסק עם מחזור שנתי של עד מיליון ש"ח‪ ,‬ועסק קטן הוא‬
‫עסק בעל מחזור שנתי שאינו עולה על ‪ 20‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫אובמ‬
‫טבלה ‪ :1‬הגדרת עסק זעיר‪ ,‬עסק קטן ועסק בינוני בישראל‬
‫מחזור שנתי מקסימלי במיליוני ש"ח‬
‫מספר עובדים מקסימלי‬
‫עסק זעיר‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫עסק קטן‬
‫‪25‬‬
‫‪50‬‬
‫עסק בינוני‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫מקור‪ :‬החלטת ממשלה ‪ 2190‬מיום ‪.www.pmo.gov.il/secretary/govdecisions/2009/pages/des780.aspx .12.08.2007‬‬
‫כפי שיפורט בהמשך‪ ,‬הקריטריונים לעסק זעיר וקטן בישראל דומים להגדרות בעולם‪ ,‬בעוד שההגדרות הרווחות בעולם‬
‫לעסק בינוני כוללות ברוב המקרים מספר עובדים מקסימלי הגבוה מ‪ 100-‬עובדים‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬ועל רקע מיעוט העסקים‬
‫הבינוניים בישראל על פי הגדרות אלו (כאחוז מכלל העסקים הזעירים‪ ,‬הקטנים והבינוניים)‪ ,‬מחקר זה מתייחס לעסקים‬
‫הקטנים והבינוניים בישראל כאל מקשה אחת בכל הנוגע למצוקת עתודות המימון העומדות לרשות סקטור עסקי זה‪ .‬כדי‬
‫לבסס את ההצעה להקמת קרן הון פרטי (‪ )Private Equity‬המשותפת לממשלה ולמגזר הפרטי‪ ,‬ועל מנת לבנות ערוץ מימון‬
‫נוסף לסקטור העסקי של עסקים קטנים ובינוניים בישראל‪ ,‬יסקור מחקר זה את כלי הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים‬
‫בישראל ובעולם‪ ,‬ויתמקד בכלי סיוע המעמידים הון לרשות עסקים אלה; לאחר מכן ייבחן הניסיון הישראלי בכלי סיוע‬
‫מסוג זה‪ ,‬שהועמדו לתעשיות שונות לאורך השנים; ולסיכום יוצג מודל לקרן הנידונה‪.‬‬
‫על פי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬היוו העסקים הזעירים‪ ,‬הקטנים והבינוניים בשנת ‪ 2010‬כ‪ 99.3%-‬מכלל‬
‫‪ 480,000‬העסקים בישראל‪ .‬לכאורה מצביעים נתונים אלו על חשיבותו ומרכזיותו של סקטור עסקי זה בכלכלת ישראל‪.‬‬
‫לכן מפתיע לגלות שחרף זאת‪ ,‬ולמרות היתרונות המיוחסים לעסקים אלו — ביניהם פוטנציאל חדשנות וגמישות החיוני‬
‫להישרדות בעתות משבר; פריסה גיאוגרפית התורמת לתעסוקה בפריפריה; עידוד תחרותיות במשק; ויצירת מקומות‬
‫עבודה — הם נאלצים להתמודד עם קשיים כלכליים רבים ובראשם מחסור במקורות מימון‪ .‬סקטור זה מתאפיין בהשקעות‬
‫נמוכות במחקר ופיתוח ובשיעורי יצוא נמוכים‪ ,‬ברגישות רבה למצבי חירום ובזמינות אשראי נמוכה‪ .‬בעיית האשראי נובעת‬
‫מכמה גורמים הנגזרים ממבנה שוק האשראי בישראל‪ :‬בצד הביקוש — מחיר גבוה של הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים‬
‫(עבור קטנים יותר מאשר עבור בינוניים)‪ ,‬מינוף נמוך בהשוואה לעסקים גדולים וסיכויים נמוכים לאשרור בקשות לאשראי‬
‫באופן כללי‪ .‬בצד ההיצע — ריכוזיות המערכת הבנקאית‪ ,‬המחזיקה ברוב עתודות המימון‪ ,‬המעניקה את מרב האשראי‬
‫למספר מצומצם של עסקים גדולים‪ ,‬והנוטה לייחס לעסקים קטנים ובינוניים (לא תמיד בצדק) רמות סיכון גבוהות‪ ,‬בין‬
‫היתר משום שאין מערכת דירוג אשראי הולמת עבור סקטור עסקי זה או משום שבעסקים אלו לא נהוגה תרבות ארגונית‬
‫העולה בקנה אחד עם הסטנדרטים המקובלים במערכת האשראי הבנקאי‪ .‬לכל אלה נוסף מוסר התשלומים הבעייתי‬
‫בישראל‪ :‬בשנת ‪ 2010‬עמד מספר ימי האשראי הממוצע (פרק הזמן מאספקת המוצר או השירות עד קבלת התמורה עבורו)‬
‫על ‪ 98‬יום‪ ,‬כלומר ‪ 27%‬יותר מהממוצע האירופי‪ .‬זהו גורם משמעותי למצוקת ההון החוזר‪ ,‬המגשר בין תזרים התשלומים‬
‫לבין תזרים התקבולים‪ .‬כאשר מאושר אשראי עבור עסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬הוא לרוב קצוב לזמן קצר ומתומחר באופן‬
‫שאינו מאפשר אלא את השימוש בו כהון חוזר‪ .‬מובן שהבעיה חמורה אף יותר בנוגע להון הנדרש להשקעה ופיתוח עסקי‪ .‬על‬
‫‪6‬‬
‫עקר‬
‫רקע זה‪ ,‬עולה שהקשיים של העסקים הקטנים והבינוניים לקבל אשראי הם גורם המגביל פיתוח‪ ,‬הרחבה או אפילו שיווק‪,‬‬
‫ולכן זמינות האשראי הנמוכה בישראל פוגעת בפוטנציאל צמיחתם וסיכויי שרידותם של עסקים קטנים ובינוניים (בר‬
‫וצדיק‪ ;2012 ,‬זקן‪ ;115—114 :2012 ,‬הימיין‪-‬רייש‪ ;5—3 :2011 ,‬בר וצדיק‪ ;6—1 :2011 ,‬בר וצדיק‪.)4 :2011 ,‬‬
‫לכאורה ניתן לטעון‪ ,‬שמענה לבעיית המימון יכול להימצא בגיוס הון על פני אשראי על סוגיו השונים‪ .‬אולם בישראל‪,‬‬
‫בדומה למדינות נוספות בעולם‪ ,‬הנפקה בבורסה מגבילה עסקים קטנים ובינוניים בהשוואה לעסקים גדולים‪ .‬למשל‪ ,‬חברה‬
‫קטנה הנרשמת לבורסה חייבת להציג ותק של שנה לפחות‪ ,‬להחזיק בהון עצמי בשיעור של ‪ 25‬או ‪ 35‬מיליון ש"ח‪ ,‬ולהציג‬
‫שווי החזקות ציבור של ‪ 20‬או ‪ 30‬מיליון ש"ח (בהתאמה ל‪ 25%-‬ו‪ 20%-‬שיעור החזקת הציבור) — בעוד שחברות גדולות‬
‫מחויבות רק בשווי של ‪ 80‬מיליון ש"ח החזקות הציבור ובשווי מניות של ‪ 200‬מיליון ש"ח‪ 2.‬בנוסף‪ ,‬חברה המעוניינת להנפיק‬
‫את עצמה בבורסה מחויבת בהכנת תשקיף — מסמך המפרט את פעילת החברה ומקורות הרווח שלה‪ ,‬ומסביר מדוע היא‬
‫מגייסת הון בבורסה‪ .‬למסמך זה עלויות קבועות של העסקת רואי חשבון‪ ,‬עורכי דין וכיוצא בזה‪ ,‬המסתכמות במאות‬
‫אלפי שקלים‪ .‬לכן מובן שביחס למחזור העסקים‪ ,‬הוצאה זו גדולה יותר עבור עסקים קטנים ובינוניים בהשוואה לעסקים‬
‫גדולים‪ 3.‬לאור כל זאת‪ ,‬לא מפתיע שסקירת כלי הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בישראל בתחום המימון‪ ,‬מגלה שעיקר‬
‫הסיוע מתמקד בשיפור זמינות האשראי‪ ,‬בעיקר באמצעות הפחתת הסיכון של הבנקים בעת מתן הלוואה לעסקים אלו —‬
‫באמצעות ערבות‪ ,‬סבסוד ריביות או מתן הלוואות בסכומים מוגבלים‪ .‬בנוסף‪ ,‬התוכניות השונות לסיוע לעסקים קטנים‬
‫ובינוניים כוללות לעתים ליווי וסיוע בתחומים תומכים‪ ,‬כגון כלים ניהוליים שונים או ייעוץ עסקי בתחומים מגוונים‪.‬‬
‫‪ .2‬רקע‪ :‬כלי סיוע לעסקים קטנים ובינוניים — ניתוח‬
‫השוואתי‬
‫‪ 2.1‬קרנות בערבות מדינה — בעבר‬
‫הקרן הראשונה לעידוד עסקים בערבות מדינה והקרן להון חוזר בערבות מדינה — ביולי ‪ ,1993‬על רקע גלי העלייה ומתוך‬
‫מחשבה כי עסקים קטנים יוכלו להקל על מצוקת התעסוקה‪ ,‬המליצה ועדת בהט בין השאר על קרן מימון שתסייע להקמה‬
‫והרחבה של עסקים קטנים‪ .‬בעקבות כך קמה "הקרן הראשונה לעידוד עסקים בערבות מדינה"‪ ,‬שפעלה על פי קריטריונים‬
‫אלה‪ :‬מספר העובדים בעסק הפונה לקרן אינו עולה על ‪ ;70‬המחזור העסקי השנתי של עסק הפונה לקרן אינו עולה על ‪5‬‬
‫מיליון דולר; האשראי שניתן על ידי הקרן נועד להון חוזר‪ ,‬רכישת ציוד ושיפורים; בעסק הפונה לקרן אין הליכים של כינוס‬
‫נכסים‪ ,‬הוצאה לפועל או חשבון מוגבל; ההון העצמי של העסק הפונה הוא לפחות ‪ 25%‬מהאשראי שאושר; לעסק יש‬
‫תוכנית עסקית; יתבצע שִעבוד נכסים קבועים הממומנים על ידי הלוואה ותינתן ערבות אישית‪ .‬קריטריונים אלו מדגימים‬
‫הישענות על שיטות בנקאיות קיימות‪ .‬בשנת ‪ 1997‬נפסקה פעילות הקרן ביוזמת הבנקים‪ ,‬שקבלו על קשיים מול הגוף‬
‫המתאם (חברת "מכלול")‪ ,‬על אחוזי דיפולט (חדלות פירעון) גבוהים‪ ,‬על תנאי חילוט בלתי ישימים ועל כך שהם אינם‬
‫שותפים לוועדת ההיגוי של הקרן‪ .‬כעבור כחמש שנים‪ ,‬באוגוסט ‪ ,2002‬החלה לפעול "הקרן להון חוזר בערבות מדינה"‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫קובי אברמוב‪ ,‬מנהל יחידת המחקר בבורסה לניירות ערך ושוק ההון‪ ,‬במפגש של עמיתי קורת—מכון מילקן‪.6.6.2012 ,‬‬
‫התכתבות עם מיכאל גורקוב‪ ,‬עמית קורת—מכון מילקן בבנק ישראל‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫עקר‬
‫שפעילותה פסקה כעבור ‪ 13‬חודשים בלבד כתוצאה מהקשחה דרמטית של הקריטריונים‪ ,‬שצ ִמצמו את פעילות הקרן — כמו‬
‫גם את שיעורי הדיפולט (פרג‪.)2006 ,‬‬
‫הקרן לעסקים קטנים בערבות מדינה — בספטמבר ‪ 2003‬הוקמה "הקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות מדינה"‪ ,‬באחריות‬
‫אגף החשב הכללי במשרד האוצר‪ .‬הקרן נועדה לפעול במשך שנתיים בלבד אך פעלה עד אפריל ‪ .2012‬הקריטריונים‬
‫העיקריים בקרן היו‪ :‬מחזור שנתי שאינו עולה על ‪ 22‬מיליון ש"ח; היקף ביטחונות אישיים עד ‪ 25%‬מגובה ההלוואה; ערבות‬
‫אישית בשיעור של ‪ 30%‬מגובה ההלוואה; וערבות מדינה בשיעור של עד ‪ 70%‬מגובה ההלוואה‪ .‬בדומה לקרן הראשונה‪,‬‬
‫תקופת ההלוואה הייתה חמש שנים‪ ,‬אך היא כללה חצי שנה של "גרייס" (האפשרות להחזיר רק את תשלומי הריבית)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬שיעורי הריבית בקרן לעסקים קטנים בערבות מדינה היו גבוהים מאלו של קודמותיה‪ :‬שיעור הריבית המקסימלי‬
‫בקרן זו עמד על פריים פלוס ‪ ,2.9%‬לעומת שיעור מקסימלי של פריים פלוס ‪ 1.7%‬בקרנות הקודמות‪ .‬ההבדל המשמעותי‬
‫בין קרן זו לבין קודמותיה היה שקרן זו הייתה תקציבית‪ ,‬כלומר הכסף של הקרן נושא ריבית והצמדה בפיקדונות הבנק‬
‫המלווה (ולא נמצא אצל הממשלה ומועבר רק במקרה של חדלות פירעון)‪ .‬קרן זו כללה גם חידוש בהשוואה לקודמותיה‪:‬‬
‫היא הציעה מסלול הלוואה לצרכי השקעה‪.‬‬
‫הקרן לעסקים בינוניים בערבות מדינה — על רקע המשבר הכלכלי בשנת ‪ 2008‬ובעקבות הצלחת קרן הסיוע לעסקים קטנים‬
‫בערבות מדינה‪ ,‬הוחלט על הקמת קרן ייעודית לעסקים בינוניים‪ .‬בדומה לקרן לעסקים קטנים‪ ,‬גם קרן זו פעלה במתכונת‬
‫של קרן תקציבית הנתונה לאחריות החשב הכללי במשרד האוצר‪ ,‬ופעילותה נשענה על קריטריונים אלה‪ :‬מחזור עסקי שנתי‬
‫בטווח שבין ‪ 100—22‬מיליון ש"ח; ערבות מדינה בשיעור של עד ‪ 70%‬מגובה ההלוואה; ביטחונות אישיים בשיעור של עד‬
‫‪ 25%‬מגובה ההלוואה‪ .‬בדומה לקרן לעסקים קטנים‪ ,‬ההלוואה ניתנה לתקופה של חמש שנים‪ ,‬אם כי תקופת הגרייס הייתה‬
‫שנה והריבית בשיעור מקובל במערכת הבנקאית וכתלות במסלול (שקלי‪ /‬שקלי צמוד‪ /‬מט"ח)‪ .‬כמו בקרן לעסקים קטנים‪,‬‬
‫חולקו ההלוואות שניתנו במסגרת הקרן לשני מסלולים‪ :‬הלוואות להון חוזר והלוואות להשקעות בעסק קיים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬קרנות בערבות מדינה — כיום‬
‫קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה — על רקע הצלחות הקרן לעסקים קטנים והקרן לעסקים בינוניים‪,‬‬
‫הוחלט לאחד את שתי הקרנות תוך הקצאת ‪ 70%‬מהאשראי בקרן לעסקים קטנים‪ .‬תנאי הסף בקרן כוללים מחזור שנתי‬
‫של עד ‪ 100‬מיליון ש"ח (עסקים קטנים ובינוניים בלבד); היעדר הלוואות אחרות בזמן הבקשה; אישור הגופים המתאמים‪,‬‬
‫האחראים על הבדיקה המקדמית של הפונים לקרן ובודקים את יכולת החזר ההלוואה של המועמדים‪ .‬נבדק גם שיתוף‬
‫הפעולה עם הבנקים המשתתפים בקרן ונדרש אישור ועדת האשראי (שבה יושבים נציגי הבנקים‪ ,‬הגופים המתאמים‬
‫ונציגי ציבור) שהעסק הפונה מצדיק את קיומו מבחינה כלכלית‪ .‬פעילות הקרן נשענת על הנהלים הבאים‪ :‬ההלוואה‬
‫ניתנת לתקופה של עד חמש שנים (כולל חצי שנה "גרייס"); עסק ותיק יידרש לביטחונות בשיעור של ‪ 25%‬ועסק בהקמה‬
‫יידרש לביטחונות בשיעור של ‪ 10%‬מההלוואה; ערבות המדינה נעה בין ‪( 70%‬עסק ותיק) ל‪( 85%-‬עסק בהקמה) מגובה‬
‫ההלוואה‪ ,‬ובכל מקרה נדרשת ערבות אישית של בעלי העסק; שיעור הריבית הוא בהתאם למקובל בכל אחת מתוכניות‬
‫ההלוואה (שקלי צמוד‪ ,‬שקלי לא צמוד‪ ,‬ריבית משתנה או צמוד מט"ח) ובכפוף לאישור ועדת האשראי שהוזכרה לעיל;‬
‫לעסק ותיק יש אפשרות לקבל הלוואה בתהליך קצר יחסית‪ .‬גובה ההלוואות במסלול זה הוא עד ‪ 100,000‬ש"ח‪ ,‬והוא מיועד‬
‫לעסקים בעלי מחזור שנתי של עד ‪ 3‬מיליון ש"ח‪ .‬אפשרות נוספת עבור עסק ותיק היא מסלול הלוואה בגובה מקסימלי של‬
‫‪ 500,000‬ש"ח אם המחזור השנתי שלו אינו עולה על ‪ 6.25‬מיליון ש"ח‪ ,‬ואם המחזור גדול מסכום זה‪ ,‬ההלוואה לא תעלה‬
‫‪8‬‬
‫עקר‬
‫על ‪ 8%‬מהמחזור‪ .‬עבור עסק בהקמה‪ ,‬ההלוואה המקסימלית הניתנת במסגרת הקרן עומדת על ‪ 500,000‬ש"ח‪ ,‬כאשר‬
‫ה‪ 300,000-‬ש"ח הראשונים ניתנים בתנאים שצוינו לעיל‪ ,‬דהיינו ערבות מדינה בגובה ‪ 85%‬וביטחונות בשיעור של ‪ .10%‬אם‬
‫העסק לווה סכום גבוה יותר‪ ,‬ההפרש ניתן בתנאי הקרן המוצעים לעסקים ותיקים‪ .‬ייחודה של קרן ההלוואות נובע מהיקפה‬
‫— יותר מ‪ 4.25-‬מיליארד שקלים‪ ,‬כלומר גידול של כ‪ 40%-‬לעומת היקף האשראי בערבות המדינה שניתן עד להקמת קרן‬
‫זו‪ .‬בנוסף חל שינוי במבנה הקרן‪ :‬מתוך ‪ 500‬מיליון ש"ח של הממשלה‪ 100 ,‬מיליון ש"ח נמצאים בפיקדון ו‪ 400-‬מיליון ש"ח‬
‫נמצאים בערבות ויופקדו רק אם יבוצעו חילוטים להלוואות (אתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‪.)2012 ,‬‬
‫קרנות סיוע ממשלתיות‪ ,‬כגון אלו שהוקמו בישראל‪ ,‬נמנות עם כלי הסיוע הנפוצים ביותר בתחום המימון לעסקים קטנים‬
‫ובינוניים במדינות המפותחות (פרג‪ ;1 :2006 ,‬הימיין‪-‬רייש‪ .)5—4 :2011 ,‬עם זאת מהשוואה בינלאומית (אתר האיחוד‬
‫האירופי‪ ;2012 ,‬זקן‪ )115: 2012 ,‬עולה שגובה ערבויות המדינה בישראל‪ ,‬ביחס לתוצר‪ ,‬הוא נמוך יחסית‪ .‬עובדה זו תומכת‬
‫בטענה‪ ,‬שהביקוש עולה על ההיצע ושהקרנות השונות סיפקו מענה חלקי בלבד למצוקת האשראי של העסקים הקטנים‬
‫והבינוניים בישראל‪ .‬ייתכן שהייתה לכך תרומה להחלטת הממשלה לצאת במכרז להקמת קרן סיוע חדשה להקצאת‬
‫הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים‪ .‬כאמור‪ ,‬הקרן המאוחדת החלה לפעול באפריל ‪ ,2012‬תקציבה ‪500‬‬
‫מיליון ש"ח (לעומת ‪ 140‬מיליון ש"ח שהוקצו לקרנות הסיוע עד כה)‪ ,‬ולאחר מינוף הבנקים המשתתפים היא מעמידה‬
‫אשראי בהיקף של כ‪ 4.25-‬מיליארד ש"ח המהווים ‪ 0.5%‬מהתוצר בישראל — לעומת ‪ 3.5‬מיליארד ש"ח בעבר שהיוו ‪0.34%‬‬
‫מהתוצר‪ .‬גם עתה ישראל ניצבת ברף התחתון של אחוזי תוצר המוקצים לאשראי בערבות מדינה‪ ,‬הנעים בין ‪ 0.5%‬ל‪1%-‬‬
‫מהתוצר במדינות המפותחות‪ ,‬אך הפעלתה של הקרן המאוחדת שיפרה את מצבה היחסי בהשוואה למדינות המפותחות‬
‫(בר וצדיק‪ ;9 :2011 ,‬זקן‪.)115—114 :2012 ,‬‬
‫טבלה ‪ :2‬סיכום פעילות קרנות הסיוע לעסקים בערבות מדינה בישראל‬
‫קרן ממשלתית‬
‫ראשונה‬
‫קרן להון חוזר‬
‫קרן סיוע‬
‫לעסקים קטנים‬
‫לעסקים‬
‫בינוניים‬
‫קרן הלוואות‬
‫ובינוניים בערבות‬
‫מדינה‬
‫יולי ‪—1993‬יולי‬
‫‪1997‬‬
‫אוגוסט ‪—2002‬‬
‫ספטמבר ‪2003‬‬
‫ספטמבר ‪—2003‬‬
‫אפריל ‪2012‬‬
‫ינואר ‪—2009‬‬
‫דצמבר ‪2011‬‬
‫אפריל ‪—2012‬‬
‫היום*‬
‫מודל הקרן קרן ערבות‬
‫קרן ערבות‬
‫קרן תקציבית‬
‫קרן תקציבית‬
‫מעורב‬
‫דיסקונט‪ ,‬אוצר‬
‫הבנקים‬
‫המשתתפים החייל‪ ,‬המזרחי‬
‫המאוחד‪ ,‬מרכנתיל‪,‬‬
‫לאומי הבנק העולמי‬
‫לפיתוח‬
‫דיסקונט‪ ,‬אוצר‬
‫החייל‬
‫אוצר החייל‪,‬‬
‫מרכנתיל**‬
‫והבינלאומי‬
‫אוצר החייל‪,‬‬
‫מרכנתיל והפועלים מזרחי טפחות‬
‫זמן‬
‫פעילות‬
‫הקרן‬
‫הפועלים‬
‫מרכנתיל דיסקונט‬
‫אוצר החייל‬
‫‪9‬‬
‫עקר‬
‫טבלה ‪ :2‬סיכום פעילות קרנות הסיוע לעסקים בערבות מדינה בישראל (המשך)‬
‫קרן ממשלתית‬
‫ראשונה‬
‫קרן להון חוזר‬
‫לעסקים‬
‫בינוניים‬
‫קרן הלוואות‬
‫ובינוניים בערבות‬
‫מדינה‬
‫מס'‬
‫הפניות‬
‫***‬
‫לקרן‬
‫‪6,936‬‬
‫‪224‬‬
‫‪16,227‬‬
‫‪1,105‬‬
‫‪1,190‬‬
‫מס'‬
‫האישורים‬
‫בקרן‬
‫‪3,051‬‬
‫‪105‬‬
‫‪7,281‬‬
‫‪****631‬‬
‫‪242‬‬
‫היקף‬
‫האשראי‬
‫שאושר‬
‫בקרן‬
‫‪ 667‬מיליון ש"ח‬
‫‪ 2.0538‬מיליארד‬
‫ש"ח‬
‫‪ 1.867‬מיליארד‬
‫ש"ח*****‬
‫* נתוני קרן הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה עדכניים ליולי ‪.2012‬‬
‫** במאי ‪ 2011‬הועבר הוחלף הגוף המתאם של הקרן מול בנק מרכנתיל — מחברת "תבור פיננסיים" לחברת ‪.BDI‬‬
‫*** כולל בקשות חוזרות‪.‬‬
‫**** כולל אישורים של עסקים קטנים ב‪( 2011-‬אין נתונים)‪.‬‬
‫***** כנ"ל‪.‬‬
‫מקורות‪ :‬בי‪.‬די‪.‬אי קופאקס‪ ,‬דוח סיכום פעילות לשנת ‪ ;2011‬בי‪.‬די‪.‬אי קופאקס‪ ,‬דוח סיכום פעילות לרבעון הראשון של שנת ‪ ;2012‬בי‪.‬די‪.‬אי‬
‫קופאקס‪ ,‬דוח סיכום פעילות לרבעון השני של שנת ‪ ;2012‬פרג‪ ; 2006 ,‬תבור כלכלה ופיננסיים בע"מ‪ ;2011 ,‬תבור כלכלה ופיננסיים בע"מ‪.2012 ,‬‬
‫‪ 2.3‬תוכנית תנופה‬
‫תוכנית תנופה מופעלת על ידי לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת (אתר משרד התמ"ת‪ )2012 ,‬ומטרתה עידוד יַז ָמות‬
‫טכנולוגית באמצעות עזרה ליזמים מתחילים למימוש תעשייתי של רעיונותיהם‪ .‬התוכנית כוללת ארבעה מסלולים עיקריים‪:‬‬
‫מסלול תנופה לפרויקטים מתחילים — עיקר פעילות התוכנית נעשה במסגרת מסלול זה‪ ,‬הנותן מענק לבדיקת היתכנות‬
‫תעשייתית‪ ,‬בניית אבטיפוס‪ ,‬רישום פטנטים וכדומה‪ .‬המענק אינו עולה על ‪ 85%‬מעלות הפרויקט או ‪ 210,000‬ש"ח‪ .‬אם‬
‫ההשתתפות בתוכנית מניבה הכנסות עבור היזם‪ ,‬המדינה מקבלת תמלוגים בשיעור שנקבע מראש‪.‬‬
‫מסלול שיתוף פעולה עם תאגידים בינלאומיים — במסגרת מסלול זה ניתן מימון של ‪ 50%‬ועד ‪ 250,000‬ש"ח‪ ,‬לשם‬
‫התאמת המוצר הישראלי לשּוקי חוץ לארץ‪.‬‬
‫מסלול תנופה ירוקה — מיועד לממן פיתוח או התאמה של מוצר לחדשנות סביבתית‪ .‬שיעור המימון הוא ‪ 66%‬מעלות‬
‫המיזם ועד ‪ 250,000‬ש"ח‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫עקר‬
‫מסלול שדרוג לתעשייה המסורתית — בעסקים שבהם עד ‪ 100‬עובדים‪ ,‬שיפור מוצר או פיתוחו מזכים את העסק במימון‬
‫של עד ‪ 66%‬מעלות המיזם ועד ‪ 250,000‬ש"ח‪.‬‬
‫בכל מסלולי תוכנית "תנופה" מוצבים תנאי הסף הבאים‪ :‬א‪ .‬היזם הוא תושב קבע בישראל המתגורר בה בפועל; ב‪ .‬החברה‬
‫רשומה בישראל; ג‪ .‬חברה בבעלות פרטית; ד‪ .‬החזר ההלוואה הוא בעיקר מתמלוגים של מכירות עתידיות‪.‬‬
‫‪ 2.4‬קרן פיתוח עסקי לעולה העצמאי‬
‫מטרת קרן זו של המשרד לקליטת עלייה היא לעודד יזמות עסקית בקרב עולים חדשים ותושבים חוזרים‪ .‬תנאי ההלוואה‬
‫הם כדלקמן‪ :‬הון עצמי בשיעור של ‪ 25%‬לפחות מגובה ההלוואה‪ ,‬העומדת על ‪ 100,000‬ש"ח לכל היותר‪ .‬אם במהלך שלוש‬
‫שנים ממתן ההלוואה נפתח עסק המפרנס את הלווה‪( 17.5% ,‬עד ‪ 5,000‬ש"ח) מההלוואה הופכים למענק‪ .‬תקופת הפירעון‬
‫היא שש שנים (מתוכן שנת גרייס אחת)‪ ,‬והריבית היא ‪ 2%‬בצמוד למדד‪ .‬מוקדי השטח של הסוכנות לעסקים קטנים‬
‫ובינוניים במשרד התמ"ת מלווים את הלווים ומספקים להם שירותי ייעוץ‪ ,‬הדרכה וכדומה (אתר המשרד לקליטת עלייה‬
‫ואתר משרד התמ"ת‪.)2012 ,‬‬
‫‪ 2.5‬קרנות קורת‬
‫קרנות קורת הן קרנות פילנתרופיות (הנשענות על כספי יהדות סן‪-‬פרנסיסקו) שהוקמו ב‪ .1994-‬תחומי הפעילות של‬
‫קרנות קורת כוללים סיוע לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬סיוע לעסקים זעירים‪ ,‬תוכנית למיקרופייננס (מימון זעיר) וסיוע‬
‫באשראי חוץ בנקאי לעידוד יזמות זעירה בקרב נשים במגזר המיעוטים‪ .‬במסגרת הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬קיימים‬
‫שני מסלולי הלוואה עיקריים‪ ,‬שבמסגרתם מעמידות קרנות קורת ערבות או מסבסדות ריבית עבור יזמים או בעלי עסקים‬
‫קיימים המתקשים לגייס אשראי‪ .‬במסגרת זו מתקיים שיתוף פעולה בין קרנות קורת לבין בנק דיסקונט‪ ,‬בנק אוצר החייל‪,‬‬
‫בנק לאומי‪ ,‬בנק ערבי‪-‬ישראלי‪ ,‬ארגון ‪( AACI‬איגוד יוצאי צפון אמריקה בישראל) וקרן שמש המעודדת יזמים צעירים (עד‬
‫גיל ‪( )35‬אתר קרנות קורת‪. )2012 ,‬‬
‫‪ 2.6‬קרנות הלוואות של מוקדי השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‬
‫שיתופי פעולה בין מוקדי השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת ("מרכזי טיפוח יזמות") לבין קרנות‬
‫פילנתרופיות שונות‪ ,‬המבקשות למקד את פעילותן באזור גיאוגרפי החופף לזה שבאחריות מוקד שטח מסוים‪ ,‬מעמידים‬
‫סיוע בתחום המימון עבור עסקים קטנים ובינוניים באותם אזורים‪ .‬גובה הסיוע משתנה בין הקרנות וכן גם תנאי הזכאות‪.‬‬
‫‪ 2.7‬קרנות הסוכנות היהודית לארץ ישראל‬
‫בשיתוף קרנות פילנתרופיות של קהילות יהודיות בחוץ לארץ מפעילה הסוכנות היהודית‪ ,‬לעתים בשיתוף מוקדי השטח‬
‫של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬קרן הלוואות לעסקים קיימים ולעידוד יזמים באזורי עדיפות לאומית‪ .‬הסוכנות‬
‫רקמה שיתוף פעולה עם בנק אוצר החייל‪ ,‬שבמסגרתו ועדה משותפת לנציגי הסוכנות‪ ,‬הבנק והציבור בוחנת בקשות שונות‬
‫של יזמים או בעלי עסקים קיימים העונים על הקריטריונים בכל אחת מהקרנות‪ .‬אם מצאה הוועדה שיש לפונה פוטנציאל‬
‫פיתוח עסקי מתאים‪ ,‬נבנית בעזרת מוקד השטח הקרוב אליו תוכנית עסקית‪ ,‬שעל בסיסה מתכנסת שוב הוועדה‪ ,‬ובשילוב‬
‫הערכות הסיכון הפיננסי של הבנק מתקבלת החלטה אם לתת הלוואה ובאיזה היקף (אתר הסוכנות היהודית‪.)2012 ,‬‬
‫‪11‬‬
‫עקר‬
‫‪ 2.8‬קרנות נוספות‬
‫קרנות אחרות המאפשרות ליזמים או לעסקים קטנים קיימים לקבל אשראי הן קרנות המתמקדות באוכלוסיות שפיזורן‬
‫הגיאוגרפי רחב יחסית לקרנות הסוכנות היהודית‪ ,‬מה גם שאין הן בהכרח משתפות פעולה עם המוסדות הממשלתיים‬
‫הרלוונטיים (כגון הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ומוקדי השטח שהיא אחראית להם)‪.‬‬
‫‪ 2.9‬התוכנית להאצת עסקים מתפתחים‬
‫במהלך כתיבת מחקר זה‪ ,‬ביוני ‪ ,2012‬יצאה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת בתוכנית חדשה המכונה‬
‫בקצרה "המאיץ העסקי"‪ .‬מטרת התוכנית לעודד התרחבות עסקים קטנים בסקטור התעשייה המסורתית ובסקטור‬
‫השירותים ולהשתתף בעלות התרחבות זו — המתוכננת ומנוהלת על ידי גופים עסקיים פרטיים המקבלים בתמורה‬
‫לעבודתם דמי ניהול‪ ,‬מניות או אחוז מהגידול ברווחים של העסק‪ .‬הגופים העסקיים ניגשים למכרז‪ ,‬ובמסגרתו עליהם‬
‫להגיש תוכנית המפרטת כיצד יגייסו עסקים מתאימים לתוכנית ומהי תוכניתם המפורטת להרחבה‪ ,‬המשולבת בייעוץ‬
‫וליווי עסקי‪ ,‬גיוס הון‪ ,‬בקרה ועוד‪ .‬משגייס הגוף העסקי הזוכה במכרז (הנקרא "מפעיל") עסק המתאים לקריטריונים‬
‫של התוכנית — קרי עסק שבו בין ‪ 5‬ל‪ 20-‬עובדים מתחום התעשייה המסורתית או מתחום השירותים‪ ,‬ובעליו נמנה עם‬
‫האוכלוסייה שהוגדרה במכרז — מוגשת על ידו לאישור תוכנית עסקית להרחבת העסק‪ .‬המדינה תישא בחלק מההוצאות‬
‫הכרוכות במימוש תוכנית זו‪ ,‬כגון התמודדות עם חסמי יצוא או מִחשוב העסק‪ .‬שאר ההוצאות מתחלקות בין המפעיל‪,‬‬
‫העסק עצמו ומקורות מימון אחרים כמפורט בתוכנית‪ .‬מהתוכנית המאושרת נגזר סכום דמי הניהול שתשלם המדינה‬
‫למפעיל‪ ,‬העומדים על ‪ 10%‬מהשקעת המדינה בעסק או ‪ 30,000‬ש"ח לעסק בודד‪ .‬בנוסף משלם העסק למפעיל באחת‬
‫משתי דרכים‪ 7% :‬מהמניות בעסק‪ ,‬או ‪ 10%‬מהגידול ברווחי העסק למשך חמש שנים מאישור הפרויקט‪ .‬אם המפעיל‬
‫מעוניין להשקיע בעצמו בעסק שהוא אחראי להרחבתו‪ ,‬הוא יכול לעשות זאת ובלבד שאינו הופך לבעל שליטה בעסק‪ .‬כמו‬
‫כן המפעיל אינו רשאי למכור את מניותיו בעסק‪ ,‬אם ישנן כאלה‪ ,‬במשך כל תקופת יישום תוכנית ההרחבה‪ .‬עדיין מוקדם‬
‫לקבוע את מידת הצלחתה של תוכנית זו‪ ,‬בכל מקרה מדובר בתוכנית בקנה מידה קטן‪ .‬התוכנית מיועדת לעסקים קטנים‬
‫המעסיקים חרדים‪ ,‬ערבים או נכים‪ ,‬ומתוקצבת ב‪ 5-‬מיליון ש"ח בלבד‪.‬‬
‫‪ 2.10‬קרן לעידוד השיווק לחוץ לארץ‬
‫ביולי ‪ 2012‬יצאה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת בקול קורא לקרן שיווק חדשה‪ ,‬שמטרתה לסייע‬
‫לעסק המעוניין להתחיל לייצא או להרחיב את היקף היצוא הקיים‪ .‬תמיכת הקרן מתבצעת באמצעות מימון של מחצית‬
‫מעלויות מוגדרות להשגת מטרות אלו ועד גובה של ‪ 2‬מיליון ש"ח לעסק בודד‪ .‬העלויות הממומנות על ידי הקרן נחלקות‬
‫לשלוש קטגוריות עיקריות‪ :‬פרסום‪ ,‬ובכלל זה הפקת חומרים בשפות זרות ופעולות שיווק בחוץ לארץ; מידע‪ ,‬ובכלל זה‬
‫מימון השתתפות בכנסים ותערוכות; וכן איסוף מידע בחוץ לארץ ותקינה‪ ,‬ובכלל זה מימון הקרן עלויות הכרוכות למשל‬
‫ברישום פטנטים או רישום סימן מסחרי בחוץ לארץ‪ .‬הקרן פועלת בשני מסלולים‪ :‬סיוע ליצואן הבודד וסיוע למאגד‬
‫עסקים‪ .‬ההבדל בין השניים הוא שבמסלול השני מדובר בכמה עסקים שחברו יחדיו כדי להגדיל את הייצוא שלהם‪,‬‬
‫ובמסגרת זו נשכרו שירותיו של מנהל מאגד‪ .‬בתוכנית הפעולה המוגשת לאישור הקרן אין שכרו של המאגד יכול לעלות על‬
‫‪ 8%‬מהשקעות המדינה במאגד‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫עקר‬
‫הקרן מיועדת ליצואנים קטנים ובינוניים‪ ,‬כאשר הראשונים מוגדרים כעסקים שטרם החלו לייצא או שהיקף היצוא‬
‫שלהם אינו עולה על ‪ 7‬מיליון ש"ח והמחזור הכספי השנתי שלהם אינו גבוה מ‪ 20-‬מיליון ש"ח‪ .‬יצואן בינוני מוגדר ככזה‬
‫שהמחזור השנתי שלו הוא בין ‪ 20‬ל‪ 100-‬מיליון ש"ח והיקף היצוא שלו הוא בין ‪ 7‬ל‪ 40-‬מיליון ש"ח‪ .‬את השקעת המדינה‬
‫מחזיר העסק במלואה באמצעות תשלום של ‪ 3%‬מהגידול בהיקף היצוא בעקבות תמיכת הקרן הממשלתית‪ .‬יצואנים‬
‫קטנים פטורים מכך‪ .‬מסלול מאגד העסקים נשען למעשה על תוכנית קודמת שנקראה "מאגדים"‪ ,‬אך מכיוון שמעולם לא‬
‫בוצעה הערכה של התוכנית‪ ,‬גם הקרן החדשה לשיווק היא כלי סיוע שמוקדם עדיין להעריך את תרומתו לעסקים הקטנים‬
‫והבינוניים‪.‬‬
‫‪ 2.11‬סיכום‬
‫הסקירה שלעיל מדגימה גישה של ‪ more of the same‬בתחום הסיוע לעסקים זעירים‪ ,‬קטנים ובינוניים בישראל‪ .‬למרות‬
‫השינוי שמסמנות שתי התוכניות החדשות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬שהושקו בקיץ ‪ ,2012‬רובו המכריע של‬
‫הסיוע בתחום המימון מתמקד בהעמדת אשראי לרשות העסקים בתנאים הכוללים ביטחונות או ערבות אישית‪ ,‬ריבית‬
‫גבוהה יחסית ותקופת החזרים שאינה עולה על חמש שנים‪ .‬מכאן מתחזקת הטענה‪ ,‬שמטרת מרבית הסיוע בתחום המימון‬
‫לעסקים קטנים ובינוניים בישראל היא לספק אשראי לעסקים אלו‪ ,‬והתנאים שבהם ניתן האשראי מאפשרים את השימוש‬
‫בו בעיקר כהון חוזר‪ .‬דהיינו‪ ,‬הסיוע מתמקד באספקת הון המגשר בין תזרים התשלומים לבין תזרים התקבולים‪ ,‬כלומר הון‬
‫המשמש לאחזקה שוטפת ולפיתוח עסקי מוגבל יחסית (בשל תקופות ההלוואה הקצרות)‪.‬‬
‫לאור העובדה שעסקים קטנים ברחבי העולם מתמודדים עם קשיים דומים‪ ,‬בפרט בתחום המימון‪ ,‬נראה שסקירת כלי הסיוע‬
‫לעסקים קטנים ובינוניים בעולם‪ ,‬בדגש על המדינות המפותחות‪ ,‬תאפשר הבנה טובה יותר של מדיניות קיימת לעידוד‬
‫עסקים‪ ,‬ובפרט תאפשר בחינת כלים שאינם קיימים בישראל‪ .‬סיכום של סקירת כלי הסיוע ראו בטבלאות שבנספחים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫םיקסעל עויס ילכ‬
‫‪ .3‬כלי סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בתחום המימון‬
‫בשלוש מדינות מפותחות‬
‫קשיי המימון שעמם מתמודדים עסקים קטנים ובינוניים אינם ייחודיים לישראל‪ .‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬זו תופעה גלובלית‪ ,‬ולכן‬
‫מעניין לראות כיצד מדינות מפותחות אחרות מתמודדות אִתה‪ ,‬ולבחון אם ישנם כלים המומלצים לאימוץ בישראל‪.‬‬
‫‪ 3.1‬בריטניה‬
‫הגדרת העסקים קטנים ובינוניים של ממשלת בריטניה זהה לקריטריונים שקבעה הנציבות האירופית בנושא‪ :‬עסקים‬
‫זעירים הם עסקים שבהם עד ‪ 9‬עובדים‪ ,‬עסקים קטנים מעסיקים בין ‪ 10‬ל‪ 49-‬עובדים‪ ,‬ועסקים בינוניים הם כאלה שבהם‬
‫בין ‪ 50‬ל‪ 249-‬עובדים (צדוק‪ .)3 :2011 ,‬עסקים אלו מהווים כ‪ 99.6%-‬מכלל העסקים בבריטניה (חלקם היחסי הוא‪ :‬זעירים‬
‫— ‪ ,94.9%‬קטנים — ‪ ,3.1%‬בינוניים — ‪ .)OECD, 2012: 151( )1.6%‬הגוף הממשלתי האחראי על עידוד סקטור העסקים‬
‫הקטנים והבינוניים בבריטניה הוא גוף ממשלתי בשם )‪,The Department for Business, Innovation and Skill (BIS‬‬
‫האחראי להפעלת כמה תוכניות להעצמת סקטור העסקים הקטנים והבינוניים בבריטניה‪ ,‬כמודגם להלן‪:‬‬
‫)‪Enterprise Finance Guarantee (EFG‬‬
‫בינואר ‪ ,2009‬בעקבות המשבר הכלכלי העולמי‪ ,‬החליטה ממשלת בריטניה לבטל את התוכנית להלוואות בערבות מדינה‬
‫לעסקים קטנים (‪ )Small Firm Loan Guarantee Scheme‬ולהקים תחתיה את תוכנית ה‪ .EFG -‬שלושה שינויים מהותיים‬
‫בתוכנית החדשה שילשו את מספר ההלוואות שניתנו במסגרתה‪ :‬ראשית‪ ,‬גובה ההלוואה המרבית גדל פי ארבעה (מרבע‬
‫מיליון למיליון לירות שטרלינג)‪ .‬שנית‪ ,‬גובה המחזור המרבי של העסקים הרשאים לבקש הלוואה עלה מ‪ 5.6-‬מיליון ל‪25-‬‬
‫מיליון לירות שטרלינג‪ .‬שלישית‪ ,‬הוחלט שניתן להמיר חוב קיים בהלוואה במסגרת התוכנית‪ .‬שינויים אלו נעשו מתוך‬
‫מחשבה שהמשבר הכלכלי יצר מחנק אשראי ושיש לעצב תוכנית שתאפשר לעסקים מתפקדים‪ ,‬שבנסיבות כלכליות אחרות‬
‫לא היו מתקשים לקבל אשראי‪ ,‬לעמוד בתנאי הסף של הבנקים (‪ .)OECD, 2012: 153‬כיום‪ ,‬עם התאוששות הכלכלה‪,‬‬
‫מכּוונת התוכנית לעזור לעסקים קטנים ובינוניים לקבל הלוואות לצורכי השקעה והרחבה של העסק‪ .‬כעת על העסקים‬
‫הפונים לקבלת ההלוואה להיות בעלי מחזור שנתי שאינו עולה על ‪ 41‬מיליון לירות שטרלינג וסכומי ההלוואות הניתנות‬
‫נעים בין אלף למיליון לירות שטרלינג‪ .‬לאחרונה הוחלט להמשיך את התוכנית עד שנת ‪( 2014‬במקור הייתה זו תוכנית‬
‫תלת‪-‬שנתית)‪ ,‬לאחר שבשנים ‪ 2011—2009‬הוענקו למעלה מ‪ 14,000-‬הלוואות לכ‪ 6,000-‬עסקים ברחבי בריטניה בגובה‬
‫ממוצע של ‪ 99,500‬לירות שטרלינג‪ .‬רוב העסקים הלווים באו מתחום הקמעונאות והסיטונאות (כ‪( )27%-‬אתר ה‪,BIS-‬‬
‫‪ .)2012‬אחד מדגשי התוכנית הוא שההלוואה נועדה לעסקים ברי‪-‬קיימא‪ .‬אם העסק אינו בעל פוטנציאל להחזיר את‬
‫ההלוואה‪ ,‬אינו צפוי להיות רווחי או נדחה על ידי הבנק משום שהוגדר ככזה‪ ,‬אין הוא יכול לפנות ל‪ EFG-‬על מנת לקבל‬
‫הלוואה (אתר ה‪.)2012 ,BIS-‬‬
‫)‪Capital for Enterprise Limited (CFEL‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬קמו בבריטניה תשע קרנות שמטרתן להתגבר על מה שמכונה ‪ ,equity gap‬שפירושו מצב שבו עסקים קטנים‬
‫ובינוניים בעלי פרופיל השקעה גבוה — עסקים בעלי מודל עסקי מוצלח ופוטנציאל עסקי רב — אינם מצליחים לגייס‬
‫‪14‬‬
‫משקיעים או קרנות הון סיכון‪ .‬הקמת קרנות אלו‪ ,‬שבהן משקיעה המדינה‪ ,‬נועדה למשוך משקיעים פרטיים וקרנות הון‬
‫סיכון להשקיע בעסקים קטנים ובינוניים‪ .‬בשנת ‪ 2009‬אוחדו קרנות אלו עם קרנות של ה‪ BIS-‬לגוף אחד שנקרא ‪CFEL‬‬
‫(‪ ,)Capital for Enterprise Limited‬האחראי לעיצוב‪ ,‬ליישום ולניהול תוכניות משקיעים המשלבת ידע‪ ,‬ניסיון ומומחיות‬
‫בשוק ההון עם הבנת פעילות המגזר הציבורי‪ ,‬על מנת לשפר את איכות העשייה הציבורית ולהתגבר על ה‪.equity gap-‬‬
‫כביטוי לשילוב בין הפרטי והציבורי‪ ,‬מועצת המנהלים של ה‪ CFEL-‬כוללת נציגים של המגזר הציבורי והפרטי‪ ,‬ובצמוד אליה‬
‫עובדים מומחים בתחום המימון‪ ,‬וכן מומחים מתחומים מקצועיים רלוונטיים המשתנים מעת לעת‪ .‬באופן ישיר השקיעה‬
‫ה‪ BIS-‬כ‪ 1.2-‬מיליארד לירות שטרלינג בקרנות השונות‪ ,‬וסכום זה שולש על ידי המגזר הפרטי‪ .‬קרנות ה‪ CFEL-‬מחולקות על‬
‫פי תחומי פעילות שונים וביניהם הייטק‪ ,‬יוזמות של נשים ויַז ָמים באזורים מתפתחים‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ארצות הברית‬
‫על פי הגדרות הממשל האמריקני‪ ,‬בעסק זעיר ישנם עד ‪ 9‬עובדים‪ ,‬בעסק קטן ישנם בין ‪ 10‬ל‪ 99-‬עובדים ובעסק בינוני ישנם‬
‫בין ‪ 100‬ל‪ 499-‬עובדים‪ .‬עסקים אלו מהווים במשותף ‪ 99.6%‬מכלל העסקים במשק האמריקני (חלקם היחסי הוא‪ :‬זעירים‬
‫— ‪ ,75.7%‬קטנים — ‪ ,22.2%‬בינוניים — ‪ ,)1.7%‬והם אחראים להעסקתם של יותר ממחצית העובדים במשק הפרטי (‪OECD,‬‬
‫‪.)2012: 157‬‬
‫תוכנית הערבויות להלוואות ‪)a(7‬‬
‫במסגרת תוכנית זו ניתנות מרבית ההלוואות של ה‪.)United States Small Businesses Administration( USSBA-‬‬
‫למעשה‪ ,‬כמעט כל העסקים יכולים לקבל ערבויות מגוף זה‪ .‬תנאי הסף הם אלה‪ :‬עסק למטרות רווח; עסק העונה להגדרת‬
‫עסק קטן על ידי ה‪( SBA-‬ההגדרות משתנות מענף לענף ומבוססות על המספר הממוצע של העובדים בענף מסוים ב‪12-‬‬
‫חודשים האחרונים‪ ,‬על שווי העסק וכדומה); עסק בעל פוטנציאל צמיחה עסקית והיסטוריית אשראי תקינה; הלווה הוא‬
‫בעלי נכסים‪ ,‬שכן נדרשת העמדת ערבונות אישיים לטובת העסק‪ .‬התוכנית מחולקת לסכומים שונים של הלוואות (מהם‬
‫נגזרים שיעורי הריבית‪ ,‬הערבות ומשך תקופת החזר ההלוואה) על פי קטגוריות שונות של עסקים‪ .‬ישנן למשל תת‪-‬תוכניות‬
‫להלוואות של עד ‪ 250,000‬דולר המיועדות לעסקים באזורי פיתוח‪ ,‬ישנן ערבויות המיועדות לעסקים קטנים בתחום‬
‫היצוא‪ ,‬לעסקים באזורים כפריים‪ ,‬לעסקים בבעלות חיילים משוחררים וכדומה‪ .‬ההלוואות יכולות לשמש כמעט לכל מטרה‬
‫(בתנאים מיוחדים‪ ,‬אפילו להחזר חובות)‪ .‬עסק המעוניין בהלוואה פונה לגוף המלווה ומוכיח שהוא עומד בתנאי הזכאות‬
‫לערבות‪ .‬הריבית נקבעת בין הלווה לגוף המלווה (תקרת הריבית נקבעת על ידי ה‪ )SBA-‬ותלויה בגובה ההלוואה‪ ,‬וכך גם‬
‫תקופת ההחזר הנגזרת ממטרת הלוואה וסכומה (אתר ה‪.)SBA, 2012-‬‬
‫‪Loan Program 504 — Fixed Asset Financing Program‬‬
‫זוהי התוכנית השנייה בגודלה של ה‪ SBA-‬ומטרתה היא יצירת ערוץ מימוני לעסקים קטנים‪ ,‬המאפשר להם להשקיע‬
‫ברכישת נדל"ן‪ ,‬ציוד להרחבה או מודרניזציה של העסק‪ ,‬בתנאים נוחים יחסית של הלוואה לטווח ארוך בריבית קבועה‪.‬‬
‫התוכנית מתבססת על חברות פיתוח מוכרות — ‪ ,)Certified Development Companies( CDS‬המאושרות ומפוקחות על‬
‫ידי ה‪ SBA-‬ופרוסות ברחבי ארצות הברית‪ .‬שיתוף פעולה בין חברות אלה לבין ה‪ ,SBA-‬הבנקים והעסקים הקטנים עצמם‪,‬‬
‫מאפשר הלוואה המתחלקת באופן שהעסק הקטן יכול לעמוד בה‪ :‬ה‪ CDS-‬המקומית‪ ,‬באמצעות ה‪ ,SBA-‬אחראית למימון‬
‫‪15‬‬
‫‪ 40%‬מעלות הפרויקט‪ ,‬הבנק אחראי ל‪ ,50%-‬והיתר הוא באחריות העסק עצמו (ישנם מקרים שבהם חלקו של העסק הקטן‬
‫מגיע ל‪ 20%-‬מעלות הפרויקט)‪.‬‬
‫ב‪ 2008-‬נפגעו משמעותית שתי התוכניות שתוארו לעיל כתוצאה מהמשבר הכלכלי‪ .‬בתגובה לכך כלל הנשיא אובמה‬
‫— בתוכניתו לייצוב פיננסי (‪ )The Financial Stability Plan‬שעליה הכריז במרץ ‪ — 2009‬הקצאה של ‪ 15‬מיליארד דולר‬
‫לרכישת הלוואות של ה‪ SBA-‬בשוק המשני‪ ,‬והבטיח את מעמדה של המדינה כקונה מוצא אחרון (‪.)Buyer of last resort‬‬
‫צעד זה אִפשר את העלאת אחוזי הערבות המרביים מטעם ה‪ SBA-‬ל‪ ,90%-‬וכן הורדה זמנית של התעריפים שמשלמים‬
‫המוסדות הפיננסיים השונים המשתתפים בתוכנית (‪ .)OECD, 2012: 163—165‬נוסף על כך‪ ,‬לאור ירידה של כ‪ 60%-‬בגובה‬
‫ההלוואות החודשי במסגרת תוכניות ה‪ )a(7-‬וה‪ ,504-‬העביר בשנת ‪ 2010‬הקונגרס האמריקני תקנות לקביעת תנאי סף‬
‫עבור השתתפות בשתי התוכניות שלעיל‪ ,‬כדי לאפשר למספר גדול יותר של עסקים קטנים ליהנות מאפיקי מימון אלה‪.‬‬
‫במסגרת התקנות החדשות אִפשר הקונגרס ל‪ SBA-‬לקבוע סטנדרטים חדשים לקביעת גודלו של עסק מסוים על בסיס‬
‫שוויו הנקי המוחשי של העסק ועל בסיס הכנסותיו הנקיות ממסים פדרליים‪ .‬עד לקביעת סטנדרטים חדשים קבע הקונגרס‬
‫ששווי נקי מקסימלי של עסק המשתתף בתוכנית יעמוד על ‪ 15‬מיליון דולר‪ ,‬והכנסותיו השנתיות הנקיות ממס לא יעלו על‬
‫‪ 5‬מיליון דולר בממוצע‪ ,‬על סמך שנתיים פיסקליות שקדמו להגשת הבקשה של העסק להשתתף באחת משתי התוכניות‬
‫(‪ .)Dilger 2012: 2‬התוצאות החיוביות של צעדים אלה נראות בבירור בטבלה ‪.3‬‬
‫טבלה ‪ :3‬הערבויות שניתנו במסגרת ‪ SBA‬לתוכניות ‪ & )a(7‬ו‪ 504-‬בשנים ‪2010—2000‬‬
‫שינוי שנתי‬
‫במספר העסקים‬
‫המשתתפים‬
‫(באחוזים)‬
‫גובה הערבויות‬
‫(במיליוני‬
‫דולרים)‬
‫שינוי שנתי בגובה‬
‫הערבויות (באחוזים)‬
‫‪2000‬‬
‫‪47,369‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪11,903‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪49,551‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12,670‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪60,844‬‬
‫‪23‬‬
‫‪14,573‬‬
‫‪15‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪79,369‬‬
‫‪30‬‬
‫‪15,380‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪94,069‬‬
‫‪19‬‬
‫‪18,147‬‬
‫‪18‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪103,370‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20,534‬‬
‫‪13‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪109,941‬‬
‫‪6‬‬
‫‪20,236‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪107,567‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪20,611‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪65,519‬‬
‫‪-39‬‬
‫‪16,064‬‬
‫‪-22‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪57,020‬‬
‫‪-13‬‬
‫‪15,366‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪66,059‬‬
‫‪16‬‬
‫‪22,536‬‬
‫‪47‬‬
‫שנה‬
‫מספר העסקים‬
‫המשתתפים‬
‫מקור‪.OECD, 2012: 164 :‬‬
‫‪16‬‬
‫‪Microloan Program‬‬
‫מטרת תוכנית זו היא לספק אשראי בהיקף נמוך יחסית (ההלוואה המקסימלית היא של ‪ 50,000‬דולר והממוצעת עומדת‬
‫על ‪ 13,000‬דולר בלבד) עבור רכישת ציוד‪ ,‬אספקה‪ ,‬הון חוזר או רהיטים (ובהגדרה‪ ,‬שלא על מנת להחזיר חובות או כדי‬
‫לממן רכישת נדל"ן)‪ .‬האשראי ניתן לתקופה קצרה יחסית (עד ‪ 6‬שנים)‪ ,‬לעסקים קטנים (יוצאי דופן הם ארגונים ללא‬
‫מטרות רווח לרווחת ילדים) שאינם מצליחים לקבל אשראי בנקאי‪ ,‬בריבית שנעה בין ‪ 8%‬ל‪ .13%-‬עסקים אלו מקבלים‪,‬‬
‫נוסף על ההלוואה‪ ,‬ייעוץ בנושאים ניהוליים וטכניים ממלכ"רים המוכרים על ידי ה‪ ,SBA-‬ותנאי מוקדם להשתתפות‬
‫בתוכנית הוא אימון עסקי שהעסק או היזם לוקחים על מנת להרחיב או להקים עסק‪ .‬לרוב נדרשים מהלווה ערבונות‪ ,‬כגון‬
‫ערבות אישית של בעל העסק (אתר ה‪.)SBA, 2012-‬‬
‫)‪Small Businesses Investments Companies (SBIC‬‬
‫היקף פעילותה של התוכנית כיום הוא כמה מיליארדי דולרים‪ .‬בשנת ‪ 2010‬לבדה הונפקו על ידי ה‪ SBA-‬איגרות חוב‬
‫ממשלתיות עבור חברות ה‪ SBIC-‬בסכום של ‪ 1.7‬מיליארד דולר‪ ,‬שאִפשרו השקעות בהיקף כולל של ‪ 2.05‬מיליארד דולר‬
‫בכ‪ 1,300-‬עסקים קטנים‪ .‬התוכנית החלה כבר בשנת ‪ 1958‬במטרה לספק הון‪ ,‬הלוואות לטווח ארוך וייעוץ עסקי לחיזוק‬
‫עסקים קטנים בארצות הברית‪ 4.‬חברות ה‪ SBIC-‬הן חברות השקעה לכל דבר — חברות בבעלות פרטית המנהלות כספי‬
‫השקעות — הפועלות להשקיע בעסקים קטנים‪ .‬השקעתן יכולה להיות על ידי חוב או על ידי הון‪ ,‬באמצעות כספים שלהן‬
‫עצמן או באמצעות כספים שגויסו על ידן ממשקיעים אחרים‪ .‬הייחוד מתבטא בכך שחברות אלו מפוקחות על ידי ה‪SBA-‬‬
‫ולכן מתאפשר להן להשתמש בערבויות שלה על מנת להלוות כספים להשקעות להשבחת עסקים קטנים‪ .‬היחס המקסימלי‬
‫המותר הוא ‪ ,1:4‬כלומר ה‪ SBA-‬מעמידה ערבות בסכום הגבוה עד פי ארבעה מהסכום שלווה חברת ‪ ,SBIC‬אם כי לרוב‬
‫המינוף הוא ביחס של ‪( 1:2‬חשוב לשים לב‪ ,‬שבכל מקרה ה‪ SBA-‬אינה משקיעה ישירות בעסקים)‪.‬‬
‫את כללי הפעולה המחייבים את חברות ה‪ SBIC-‬ניתן לחלק לחמש קטגוריות עיקריות‪:‬‬
‫‪1 .1‬כלי מימון — ניתן לבצע השקעות בצורת חוב‪ ,‬הלוואה או שילוב של השניים‪ .‬חברות ה‪ SBIC-‬אינן רשאיות להשקיע‬
‫יותר מ‪ 10%-‬מהיקף המימון שהן מציעות בעסק אחד בלבד ללא אישור מפורש של ה‪;SBA-‬‬
‫‪2 .2‬נישות עסקיות — חברות ‪ SBIC‬אינן יכולות להשקיע בתחומי הנדל"ן והפיננסיים או בחברות ‪ SBIC‬אחרות;‬
‫‪3 .3‬גיאוגרפיה — עסקים שיותר ממחצית מעובדיהם ונכסיהם אינם בתחומי ארצות הברית‪ ,‬או עסקים שפעילותם‬
‫נוגדת את האינטרס הציבורי‪ ,‬אינם יכולים להיות יעד להשקעה;‬
‫‪4 .4‬תקופת השקעה — שליטת חברת ‪ SBIC‬בעסק שבו היא משקיעה מוגבלת לשבע שנים ובתומן נדרש אישור של‬
‫ה‪ SBA-‬להמשיך בכך;‬
‫‪5 .5‬גודל העסק — חברות ‪ SBIC‬יכולות להשקיע בעסקים ששוויים הנקי קטן מ‪ 18-‬מיליון דולר והכנסתם הממוצעת‬
‫הנקייה ממיסים בשנתיים שקדמו להגשת המועמדות קטנה מ‪ 6-‬מיליון דולר‪ ,‬או בעסקים שבהם פחות מ‪500-‬‬
‫‪4‬‬
‫בניגוד למה שצוין לגבי שאר תוכניות ה‪ ,SBA-‬בתוכנית ה‪ SBIC-‬מוגדרים עסקים קטנים כעסקים ששווים עד ‪ 18‬מיליון דולר‬
‫ושהכנסתם הנקייה ממסים בשנתיים הקודמות לתוכנית לא עולה על ‪ 6‬מיליון דולר‪ ,‬אך יש תעשיות מסוימות שעבורן הקביעה‬
‫יכולה להשתנות בהתאם לתקנות ה‪.SBA-‬‬
‫‪17‬‬
‫עובדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬חלה על חברות ה‪ SBIC-‬החובה להשקיע רבע ממימונן בעסקים קטנים ששווים הנקי קטן מ‪6-‬‬
‫מיליון דולר והכנסותיהם הממוצעות הנקיות ממס בשנתיים שקדמו למועמדותם נמוכות מ‪ 2-‬מיליון דולר‪.‬‬
‫כיום ישנן למעלה מ‪ 300-‬חברות ‪ SBIC‬הפועלות ברחבי ארצות הברית‪ .‬חלקן מתמחות בנישות מסוימות מבחינה עסקית‬
‫או גיאוגרפית וחלקן פועלות באופן מפוזר יותר‪ .‬מרבית ההשקעות מבוססות על חוב והון במשולב‪ ,‬חוב בלבד‪ ,‬או הון בלבד‪,‬‬
‫בשיעורים של ‪ 43% ,44%‬ו‪ 17%-‬בהתאמה מסך ההשקעות‪ .‬החזר ההלוואה נפרס על פני כעשר שנים (אתר ה‪.)SBA, 2012-‬‬
‫תרשים ‪ :2‬התפלגות פעילות חברות ה‪ SBIC-‬בין סקטורים עסקיים שונים‪2012—2006 ,‬‬
‫מקור‪ :‬אתר ה‪.2012 ,SBA-‬‬
‫לכאורה‪ ,‬בשל הכללת עסקים של עד ‪ 500‬עובדים בסקטור העסקים הקטנים והבינוניים בארצות הברית‪ ,‬יש שיטענו כי‬
‫תוכנית ה‪ SBIC-‬אינה רלוונטית למשק הישראלי‪ .‬אולם כפי שניתן לראות בתרשים ‪ 3‬להלן‪ ,‬התפלגות העסקים המשתתפים‬
‫בתוכנית מצביעה על כך שגם עסקים קטנים על פי ההגדרות האירופיות ואף הישראליות יכולים להיות רלוונטיים עבור‬
‫חברות השקעה מסוג זה‪ ,‬שכן שני שלישים מהעסקים המשתתפים בתוכנית הם עסקים שבהם מספר העובדים קטן מ‪.100-‬‬
‫‪18‬‬
‫תרשים ‪ :3‬מספר העסקים בתוכנית ה‪ SBIC-‬על פי מספר העובדים בעסק (בשלושת‬
‫הרבעונים הראשונים של ‪)2011‬‬
‫‪∞≠µ‬‬
‫•∂‪±‬‬
‫´∞∞‪±‬‬
‫•‪≤π‬‬
‫∞‪µ≠µ‬‬
‫•≤‪¥‬‬
‫∞∞‪µ±≠±‬‬
‫•≥‪±‬‬
‫מקור‪.2012 ,John Wilmeth, SBA, Investments Departments :‬‬
‫‪ 3.3‬דרום קוריאה‬
‫הגדרת דרום קוריאה לעסקים קטנים ובינוניים נמצאת בתווך בין ההגדרה הישראלית לזו האירופית‪ .‬עסקים זעירים‪,‬‬
‫קטנים ובינוניים מוגדרים בדרום קוריאה כעסקים שבהם בין ‪ 5‬ל‪ 9-‬עובדים‪ ,‬בין ‪ 10‬ל‪ 49-‬עובדים ובין ‪ 50‬ל‪ 199-‬עובדים‬
‫בהתאמה‪ .‬עסקים אלו מהווים כ‪ 98.9%-‬מכלל העסקים במדינה (התפלגותם היחסית היא‪ :‬זעירים — ‪ ,49.4%‬קטנים —‬
‫‪ ,43.1%‬בינוניים — ‪ ,)6.4%‬והם אחראים להעסקה של כ‪ 71%-‬מכוח העבודה במדינה (‪ .)OECD, 2012: 99—101‬בתחילת‬
‫שנות האלפיים זיהו מעצבי המדיניות מגמה של גידול בתרומת העסקים הקטנים והבינוניים לתעסוקה‪ ,‬ובעקבות כך‬
‫השתנה מוקד התוכנית האסטרטגית לצמיחה כלכלית מחברות גדולות לעסקים אלו‪ .‬שינוי המדיניות הוביל להקמת‬
‫תוכנית שתכליתה שיפור נגישות העסקים הקטנים והבינוניים בדרום קוריאה למימון‪.‬‬
‫‪SME loan Guarantee Program‬‬
‫תוכנית זו להלוואת בערבות מדינה מופעלת על ידי שלוש סוכנויות ממשלתיות שונות‪ :‬קרנות אשראי בערבות מדינה‬
‫(‪ ,)Korea Credit Found‬קרנות הערבות של "קוריאה טכנולוגיה" (‪ )Korea Technology Guarantee Funds‬וקרנות‬
‫ערבות לאשראי עבור עסקים זעירים וקטנים (‪ ,)Credit Guarantee Foundations‬שעבודתן מתחלקת לפי מטרת ההלוואה‬
‫שהעסקים לוקחים ועל פי תחומם העסקי‪ .‬שלושת הגופים הנ"ל אחראים על קביעת תנאי האשראי — אם תינתן הלוואה‪,‬‬
‫גובה העמלות וכדומה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ 3.4‬סיכום‬
‫הדוגמאות שהובאו מבריטניה‪ ,‬ארצות הברית ודרום קוריאה תורמות לדיון על פיתוח מודל חדש של סיוע לעסקים קטנים‬
‫ובינוניים בישראל‪ ,‬שכן הן ממחישות את מגוון האמצעים והדרכים לעיצוב מדיניות של שיתוף פעולה בין הממשלה לבין‬
‫המגזר פרטי במטרה לעודד עסקים קטנים ובינוניים‪ .‬בדומה למתרחש בישראל‪ ,‬נראה שרבים מכלי הסיוע בתחום המימון‬
‫מתמקדים בהעמדת אשראי‪ ,‬אך בשונה מישראל‪ ,‬כלי סיוע כגון ה‪ SBIC-‬או ה‪ CFEL-‬ממחישים ערוץ פעולה העוסק בקידום‬
‫פיתוח והשקעה בעסקים שלא באמצעות הלוואות אלא על ידי השקעות‪ ,‬המאפשרות פיתוח והרחבה של עסקים בטווח‬
‫הארוך והקניית כלים ניהוליים מקצועיים ללא עול החזרי תשלומים להלוואות‪ .‬כדי להתעמק באפשרות זו של כספי השקעות‬
‫המנותבים לסקטור העסקים הקטנים והבינוניים‪ ,‬כחלק ממדיניות ממשלתית לעידודם‪ ,‬ייסקרו בטבלה מסכמת כלי הסיוע‬
‫בשלוש מדינות אלה‪ .‬המתודה המאפיינת את כלי הסיוע היא שיתוף פעולה בין קרנות פרייבט אקוויטי (‪ )PE‬לבין הממשלה‪.‬‬
‫טבלה ‪ :4‬סיכום סקירת כלי הסיוע בתחום המימון בעולם‬
‫הגדרת‬
‫מדינה‬
‫‪SME‬‬
‫בריטניה עד ‪250‬‬
‫עובדים‬
‫כלי הסיוע‬
‫מטרה‬
‫אופן הסיוע‬
‫הערות‬
‫‪-EFG‬‬
‫לאפשר‬
‫לעסקים‬
‫קטנים לקבל‬
‫הלוואה‬
‫בתנאים‬
‫מיטביים‬
‫ממוסדות‬
‫פיננסיים‬
‫הלוואה של ה‪*BIS-‬‬
‫ההלוואה אינה‬
‫מבטיחה הלוואה‬
‫בנקאית‪ ,‬אלא‬
‫מיועדת לעסקים‬
‫קטנים המבקשים‬
‫אשראי בנקאי‬
‫למטרת כיסוי‬
‫משיכת יתר או מימון‬
‫הלוואות קיימות‬
‫‪Enterprise‬‬
‫‪Finance‬‬
‫‪Guarantee‬‬
‫עוזרת לעסק הקטן להגיע לתנאי הסף‬
‫הפיננסיים של הבנק כדי לקבל הלוואה‪.‬‬
‫העסק צריך להחזיר את ההלוואה‬
‫בריבית שנתית של ‪ 2%‬במשך תקופה‬
‫שנעה בין ‪ 3‬חודשים לעשר שנים‬
‫עידוד השקעת ישנם ‪ 7‬תחומי סיוע שונים תחת פעילות הקרנות פועלות‬
‫‪- **CFEL‬‬
‫כקרנות רגילות‪,‬‬
‫של כ‪ 40-‬קרנות משותפות שונות‬
‫מימון מקרנות כסף פרטי‬
‫ייחודן הוא בשילוב‬
‫ביזמות או‬
‫הון סיכון‬
‫כסף פרטי וציבורי‬
‫הרחבה של‬
‫ממשלתיות‬
‫עסקים קטנים‬
‫ארצות‬
‫הברית‬
‫עד ‪500‬‬
‫עובדים‬
‫תוכנית‬
‫הערבויות‬
‫להלוואות‬
‫‪)a(7‬‬
‫סיוע ליזמים‬
‫או להרחבת‬
‫עסקים‬
‫ערבות כנגד ‪ 85%‬מההלוואה להלוואות מיועד לעסקים‬
‫קטנים שאינם‬
‫עד ‪ 150,000‬דולר וכנגד ‪75%‬‬
‫מההלוואה על סכומים גבוהים יותר (עד עוסקים בנדל"ן‪,‬‬
‫‪ 2‬מיליון דולר)‪ ,‬במסלולי ריבית משתנים השקעות‪ ,‬ספקולציות‬
‫(מבחינת גובה ההלוואה‪ ,‬ריבית‪ ,‬תקופת או הלוואות‬
‫החזר וכדומה)‬
‫‪20‬‬
‫טבלה ‪ :4‬סיכום סקירת כלי הסיוע בתחום המימון בעולם (המשך)‬
‫הגדרת‬
‫מדינה‬
‫‪SME‬‬
‫כלי הסיוע‬
‫מטרה‬
‫אופן הסיוע‬
‫ארצות‬
‫הברית‬
‫עד ‪500‬‬
‫עובדים‬
‫‪Fixed 504‬‬
‫מימון עסקות‬
‫נדל"ן‪ ,‬או‬
‫רכישת ציוד‬
‫או מכונות‬
‫הלוואות לטווח ארוך עם ריבית גבוהה‬
‫— מסופקת על ידי חברה מנהלת של‬
‫ה‪ SBA-‬באופן הבא‪ 10% :‬מהעסק‪,‬‬
‫‪ 50%‬גוף מלווה ו‪ 40%-‬על ידי החברה‬
‫המנהלת באמצעות אג"ח וערבות מלאה‬
‫של ה‪SBA -‬‬
‫‪Asset‬‬
‫‪Financing‬‬
‫‪Program‬‬
‫‪Microloan‬‬
‫מתן הלוואות הלוואות עד ‪ 50‬אלף דולר‪ ,‬משולבות‬
‫בחבילת ליווי הכוללת סיוע טכני‬
‫קטנות‬
‫והכשרה מקצועית הניתנים על ידי‬
‫לעסקים‬
‫קטנים שאינם מלכ"רים המועסקים על ידי ה‪SBA -‬‬
‫מצליחים‬
‫לקבל הלוואות‬
‫מהבנקים‬
‫‪Small‬‬
‫לקדם הקמה חברות פרטיות זוכות במכרז של ה‪ SBA-‬ה‪ SBA-‬מעמיד‬
‫והרחבת‬
‫משקיעות או מגייסות כספים להשקעה ערבות של פי ארבעה‬
‫עסקים‬
‫מההשקעה הפרטית‪.‬‬
‫בעסקים קטנים‬
‫קטנים ולעודד‬
‫נוסף על גיוס‬
‫השקעת כסף‬
‫והשקעה‪ ,‬מעורבות‬
‫פרטי בסקטור‬
‫החברות הפרטיות‬
‫העסקים‬
‫בליווי מקצועי‬
‫קטנים‬
‫והקניית כלי ניהוליים‬
‫‪Program‬‬
‫‪Businesses‬‬
‫‪Investments‬‬
‫‪Companies‬‬
‫עד ‪200‬‬
‫דרום‬
‫קוריאה עובדים‬
‫הערות‬
‫‪SME loan‬‬
‫‪Guarantee‬‬
‫‪Program‬‬
‫סיוע לעסקים‬
‫קטנים שלא‬
‫עומדים בתנאי‬
‫סף בנקאיים‬
‫העמדת ערבויות להלוואות בנקאיות עד‬
‫‪ 85%‬מההלוואה‬
‫מקור‪ :‬מכון מילקן‪.2012 ,‬‬
‫* משרד ממשלתי בבריטניה — ‪.The Department for Businesses, Innovations & Skills‬‬
‫** ‪.Capital for Enterprise Limited‬‬
‫‪21‬‬
‫מיועד להון חוזר‪,‬‬
‫רכש מלאי או‬
‫אספקה‪ ,‬רכישת‬
‫מכונות‪ ,‬ריהוט או‬
‫ציוד אחר‬
‫םלועב יתלשממ עויס‬
‫‪ .4‬סיוע ממשלתי בעולם בתחום המימון — פרייבט‬
‫אקוויטי (‪)Private Equity‬‬
‫‪ 4.1‬פינלנד‬
‫הגדרת עסקים זעירים‪ ,‬קטנים ובינוניים בפינלנד זהה להגדרה בהחלטת הנציבות האירופית (כלומר ‪49—10 ,9—1‬‬
‫ו‪ 249—50-‬עובדים בעסק זעיר‪ ,‬קטן ובינוני בהתאמה)‪ .‬העסקים בקטגוריות אלה מהווים כ‪ 99.4%-‬מכלל העסקים במדינה‬
‫ואחראים להעסקת שני שלישים מכוח העבודה הפיני‪ .‬במסגרת מדיניות הסיוע הממשלתי לסקטור עסקי זה‪ ,‬הוקמה בשנת‬
‫‪" 2006‬פינרבה" (‪ ,)Finnerva‬שהיא חברה ציבורית (‪ )Public Limited Company‬בבעלות ממשלתית ומטרתה לספק‪,‬‬
‫באמצעות חברות בת‪ ,‬שירותים פיננסיים נוספים לאלו שמציע המגזר הפרטי‪ .‬באמצעות שלוש חברות בת של פינרבה —‬
‫‪ — Seed Fund Vera Ltd, Veraventure Ltd, Matkailunkehitys Ltd‬שתקציב ההשקעות השנתי המשותף שלהן עומד‬
‫על ‪ 180‬מיליון אירו‪ ,‬מתבצעות השקעות ביוזמות עסקיות‪ .‬ההשקעות נעשות בשלב ההקמה וכן בשלבי הרחבה והבינאום‬
‫(‪ .)Internationalization‬נוסף על כך‪ ,‬באמצעות ‪ Finnish Export Credit Ltd‬ניתנת ערבות ליצוא (‪)export guarantee‬‬
‫המאפשרת ליצואנים לקבל הלוואה בנקאית להון חוזר בטרם או לאחר המשלוח עצמו‪ ,‬וכן גם ערבות לאשראי ליצוא‬
‫(‪ — )export credit guarantees‬כלומר הוזלת עסקות יצוא על ידי הפחתת הסיכון הכרוך בהן (באמצעות כיסוי מקרים‬
‫בהם הקונים משתמטים מתשלומים)‪.‬‬
‫באמצעות השקעה בקרנות הון אזוריות המאורגנות כחברות בעירבון מוגבל‪ ,‬והשקעה בקרנות האצה "ויגו" (‪Vigo‬‬
‫‪ ,)Accelerator Funds‬משקיעה פינרבה הון ציבורי ביוזמות הנמצאות בשלבים התחלתיים‪ ,‬ומעודדת השקעות הון סיכון‬
‫אזוריות ברחבי פינלנד‪ .‬ההשקעה הראשונית המקסימלית המותרת היא חצי מיליון אירו‪ ,‬ואחזקות הקרנות נעות בין‬
‫‪ 10%‬ל‪ 40%-‬בחברות השונות‪ .‬קהל היעד של התוכניות הוא יוזמות בתחום הטכנולוגיה‪ ,‬יוזמות עתירות טכנולוגיה או‬
‫יוזמות חדשניות בתחום השירותים‪ ,‬כולן בעלות פוטנציאל צמיחה והתרחבות‪ .‬אמנם חברות הבת של פינרבה הן משקיעות‬
‫במיעוט‪ ,‬אך הן פועלות באופן אקטיבי ביוזמות שבהן הן מושקעות‪ ,‬למשל כחברות במועצת המנהלים‪ .‬בשנים ‪2011—2006‬‬
‫השקיעה פינרבה ב‪ 173-‬יוזמות‪ ,‬נוסף על השקעות שנעשו באמצעות הקרנות המקומיות והקרנות המאיצות‪ ,‬שדרכן‬
‫השקיעה פינרבה ב‪ 180-‬יוזמות נוספות‪ .‬פעילות אחרת הנעשית ברמה האזורית היא יצירה ותחזוקה של רשת משקיעים‬
‫פרטיים ובלתי תלויים (‪ ,)Angels Investors‬שבאמצעותה מציעים הגופים האזוריים של פינרבה באופן שוטף יוזמות שונות‬
‫להשקעה (‪ .)OECD, 2012: 66—69‬את התפלגות ההשקעות ביוזמות בשלביהן ההתחלתיים‪ ,‬נכון לסוף שנת ‪ ,2011‬ניתן‬
‫לראות בתרשים ‪.4‬‬
‫‪22‬‬
‫תרשים ‪ :4‬התפלגות ההשקעות של "פינרבה" ביוזמות עסקיות לפי סקטור עסקי‬
‫באחוזים בשנת ‪2011‬‬
‫מקור‪.Finnerva Annual Report, 2011: 57 :‬‬
‫‪ 4.2‬איטליה‬
‫באיטליה מוגדרים עסקים קטנים ובינוניים באופן הזהה להגדרת הנציבות האירופית‪ .‬אחוז העסקים הזעירים‪ ,‬שבהם עד‬
‫‪ 9‬עובדים‪ ,‬גבוה יחסית למדינות האיחוד האירופי ועומד על כ‪ 95.8%-‬מכלל העסקים באיטליה‪ .‬כלל העסקים הזעירים‪,‬‬
‫הקטנים והבינוניים מהווים ‪ 99.9%‬מהעסקים באיטליה (הקטנים — ‪ ,3.6%‬הבינוניים — ‪ .)OECD, 2012: 89( )0.5%‬בשנת‬
‫‪ 2010‬הקימה ממשלת איטליה‪ ,‬בעקבות המשבר הכלכלי‪ ,‬קרן פרייבט אקוויטי עם הון התחלתי של מיליארד אירו על מנת‬
‫לעודד את התאוששות שוק ההון בתחום העסקים הקטנים והבינוניים‪.‬‬
‫‪ 4.3‬הולנד‬
‫בדומה לארצות שהוזכרו לעיל‪ ,‬ההגדרה של הולנד לעסקים זעירים‪ ,‬קטנים ובינוניים תואמת את החלטת הנציבות‬
‫האירופית‪ .‬עסקים אלה מהווים ‪ 99.6%‬מכלל העסקים (זעירים — ‪ ,91.6%‬קטנים — ‪ ,6.6%‬בינוניים — ‪OECD,( )1.4%‬‬
‫‪ .)2012: 105‬בצעד שנועד להקל על עסקים קטנים ובינוניים לגייס הון‪ ,‬הוקמה בהולנד ה‪.Growth Facility Scheme-‬‬
‫בנק האוצר ומשרד החקלאות והחדשנות של ממשלת הולנד מעמידים ערבות של ‪ 50%‬כנגד השקעה של בנקים או קרנות‬
‫פרייבט אקוויטי (מתוך רשימה מסודרת) בעסקים קטנים ובינוניים (‪ .)SME‬הערבות הזו ממומשת במקרים שבהם‬
‫‪23‬‬
‫התקיימה מכירת מניות בהפסד או פשיטת רגל או מחיקת הלוואות‪ .‬התנאי למימוש הערבות הוא טווח זמן מקסימלי של‬
‫‪ 12‬שנים‪ .‬תנאי ההשתתפות בתוכנית הם אלה‪:‬‬
‫‪1 .1‬העסק עונה להגדרת האיחוד האירופי של ‪;SME‬‬
‫‪2 .2‬העסק רשום בהולנד ופעילותו המסחרית העיקרית היא בתחומה;‬
‫‪3 .3‬לעסק תוכנית עסקית המציגה רווחיות על פי הגורם המממן;‬
‫‪4 .4‬התוכנית אינה מיועדת למחזור חובות;‬
‫‪5 .5‬לא נעשתה משיכת הון מוגזמת בשנה שקדמה להשתתפות בתוכנית (‪;)excessive withdrawals of capital‬‬
‫‪6 .6‬המימון יהיה עבור פעילות מסחרית או השתלטות של החברה (אתר ממשלת הולנד‪.)2012 ,‬‬
‫‪ 4.4‬ניו זילנד‬
‫ההגדרה של ניו זילנד לעסקים זעירים‪ ,‬קטנים ובינוניים זהה לזו של ישראל (זעירים — עד ‪ 9‬עובדים‪ ,‬קטנים — עד ‪,49‬‬
‫בינוניים — עד ‪ .)100‬סקטור עסקי זה כולל ‪ 99.6%‬מכלל העסקים בניו זילנד (זעירים — ‪ ,93.6%‬קטנים — ‪ ,5.5%‬בינוניים‬
‫— ‪ .)0.5%‬בשנת ‪ 2002‬הקימה ממשלת ניו זילנד את ‪)NZVIF (New-Zealand Venture Investments Funds Limited‬‬
‫במטרה לעורר את שוק ההון במדינה באמצעות השקעות בקרנות הון סיכון ו"מלאכים" (‪ ,)Angel inventor‬שיזרימו כספי‬
‫השקעות לחברות ניו זילנדיות עם פוטנציאל צמיחה‪ .‬את קרן ‪ NZVIF‬מנהלת מועצת מנהלים שהדירקטורים בה הם אנשי‬
‫המגזר הפרטי‪ .‬תפקידם להשגיח על אנשי ההשקעות‪ ,‬לוודא שההשקעות מתנהלות בסטנדרטים של השוק ולעקוב אחרי‬
‫תוצאותיהן‪ .‬ההשקעות מתבצעות באמצעות שני מכשירים עיקריים‪ :‬הראשון‪ ,‬שבאמצעותו מושקע רוב התקציב‪ ,‬הוא קרנות‬
‫ה‪ Venture Capital Fund of Funds -‬המשקיעות ‪ 160‬מיליון דולר‪ ,‬ובהן שותפות שמונה חברות הון סיכון‪ .‬בשנת ‪2010‬‬
‫הקציבה ממשלת ניו זילנד ‪ 40‬מיליון דולר נוספים לכלי זה‪ ,‬כדי לעודד את מפעיליו להמשיך ולמצוא שותפים מבטיחים‬
‫ל‪ .)OECD, 2012: 112( Co-Investing-‬באמצעות המכשיר השני — ‪ — Seed Co-investment Fund‬מושקעים ‪ 40‬מיליון‬
‫דולר נוספים‪ ,‬והוא כולל ‪ 14‬שותפים‪ .‬מכשירי ה‪ NZVIF-‬כוללים השקעות בהיקף של ‪ 420‬מיליון דולר ב‪ 124-‬חברות‪,‬‬
‫הנחלקות לסקטורים שונים באופן המתואר בתרשים ‪.5‬‬
‫‪24‬‬
‫ןורתפו היעב‬
‫תרשים ‪ :5‬התפלגות קרנות ‪ NZFIV‬לפי סקטור עסקי‬
‫•∑‬
‫•‪π‬‬
‫‪ÔÂ‰ È¯ˆÂÓ‬‬
‫˘‪˙Â‡È¯· È˙Â¯È‬‬
‫‪‰È‚ÂÏÂÎË‬‬
‫·‪˜Ë≠ÂÈ‬‬
‫•‪π‬‬
‫•∑‪¥‬‬
‫˙‪‰Î‬‬
‫•∏≤‬
‫מקור‪ :‬מבוסס על אתר ה‪.2012 ,NZVIF-‬‬
‫‪ 4.5‬סיכום‬
‫סקירת כלי הסיוע הממשלתיים לעסקים קטנים ובינוניים המשלבים שימוש בקרנות פרייבט אקוויטי —בפינלנד‪ ,‬הולנד‪,‬‬
‫איטליה וניו זילנד — מדגימה את מגוון האפשרויות העומדות בפני כל ממשלה בבואה לרתום הון פרטי לטובת השקעה‬
‫בעסקים קטנים ובינוניים‪ .‬התוכניות שנבחנו בפינלנד ובניו זילנד מבוססות במידה רבה על המודל של תוכנית "יוזמה"‬
‫הישראלית‪ ,‬שתפורט בהמשך‪ .‬אך בניגוד אליה‪ ,‬משתתפים בתוכניות אלו גם עסקים שאינם מענף ההייטק‪ .‬מכיוון שבשתי‬
‫המדינות הנ"ל‪ ,‬ההגדרות לעסקים קטנים ובינוניים וכן מדדים אחרים כגון גודל האוכלוסייה‪ ,‬התל"ג ומדד הפיתוח האנושי‬
‫דומים לקיים בישראל‪ ,‬נראה שהצלחת תוכניות אלו בפינלנד ובניו זילנד מרמזת על האפשרות‪ ,‬ששימוש במודל זה בישראל‬
‫— גם עבור עסקים קטנים ובינוניים שאינם בנישות עסקיות עתירות טכנולוגיה — עשוי להניב תוצאות חיוביות‪ .‬המודל‬
‫ההולנדי ייחודי בכך שהממשלה אינה מעורבת כלל בניהול קרן הפרייבט אקוויטי‪ ,‬אלא עורבת להפסדי קרנות שאושרו‬
‫על ידה אם הפסידו בשל השקעה בעסקים קטנים ובינוניים‪ .‬יתרונו של מודל זה הוא העלויות הנמוכות יחסית של הקמת‬
‫קרן פרייבט אקוויטי וכן הפשטות הבירוקרטית של יישום מודל זה‪ ,‬אם יתבצע באמצעות הרחבת פעילות קיימת של הקרן‬
‫לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה‪ .‬בפרק ‪ 5‬להלן יסוכמו הממצאים עד כה במטרה להגדיר באופן ממוקד‬
‫ממה נובעת מצוקת המימון של עסקים קטנים ובינוניים בישראל‪ ,‬וכדי להראות מדוע הקמת קרן פרייבט אקוויטי על ידי‬
‫הממשלה עשויה להקל על מצוקה זו‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .5‬הגדרת הבעיה והצעת פתרון‬
‫השוואה בין כלי הסיוע בתחום המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל לבין כלי סיוע בתחום זה במדינות אחרות‪,‬‬
‫מעלה נקודות דמיון ונקודות שוני כאחת‪ .‬עצם קיומם של כלי סיוע בתחום המימון במגוון מדינות‪ ,‬על צורותיהם השונות‪,‬‬
‫תומך בטענה הרווחת שסקטור העסקים הקטנים והבינוניים סובל ממצוקת אשראי — שם כולל לכשלי שוק בתחום‬
‫האינפורמציה‪ ,‬הרגולציה ועוד‪ ,‬המתבטאים בין השאר בכך שההלוואות לסקטור העסקים הקטנים והבינוניים הן מועטות‪,‬‬
‫יקרות‪ ,‬וניתנות בתנאים מגבילים יחסית‪ .‬כל זה מקשה על הקמה‪ ,‬שרידות והתפתחות של עסקים אלה‪ ,‬וכפי שאפשר ללמוד‬
‫מההשוואה הבינלאומית‪ ,‬מדינות רבות נקטו צעדים שמטרתם להגדיל את נגישות העסקים הקטנים והבינוניים לאשראי‪.‬‬
‫ההשוואה הבינלאומית מחדדת את היעדרותו של אספקט חשוב בתחום המימון בישראל — מימון שאינו ניתן כאשראי‬
‫(‪ )debt‬אלא כהשקעה (‪ .)equity‬במדינות רבות ישנן קרנות הון פרטיות ייעודיות להשקעות בעסקים קטנים ובינוניים‬
‫בעידוד הממשלה‪ .‬לעומת זאת בישראל‪ ,‬כלי הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים מתמקדים בהגדלת זמינות האשראי‬
‫ומתבססים על קרנות ממשלתיות או פילנתרופיות‪ ,‬ולחלופין על ערבויות ממשלתיות להלוואות בנקאיות‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫כפי שצוין קודם לכן‪ ,‬הלוואות בנקאיות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל מאופיינות בדרישה ליחס פיקדונות גבוה‪,‬‬
‫שיעורן נמוך ביחס לשיעור העסקים הקטנים והבינוניים במשק‪ ,‬ומשך החיים הממוצע שלהן קצר מאוד ועומד על חצי שנה‬
‫(היימן‪-‬רייש‪ ;2011 ,‬זקן‪ .)2012 ,‬חמשת מאפיינים אלה אינם ייחודיים לישראל‪ ,‬אולם הם מדגישים את העובדה שרוב רובן‬
‫של ההלוואות הניתנות לסקטור העסקים הקטנים והבינוניים משמשות כהון חוזר‪ ,‬ופירושו של דבר שגם האשראי הנגיש‬
‫לעסקים אלו אינו נותן מענה מספק ליזמים ולבעלי עסקים הזקוקים להון על מנת לפתח ולהרחיב את העסק שברשותם‪.‬‬
‫העובדה שמרבית כלי הסיוע הקיימים מאופיינים בכך שתקופת ההחזר של ההלוואה במסגרתם היא עד חמש שנים‪ ,‬מחזקת‬
‫את הביקורת שכלי הסיוע בתחום המימון בישראל‪ ,‬על סוגיהם השונים‪ ,‬אינם נותנים מענה ליזמים ולבעלי עסקים קטנים‬
‫ובינוניים‪ ,‬המבקשים להתפתח ולהרחיב את עסקיהם והזקוקים לסיוע כדי לממן את השקעתם זו‪.‬‬
‫שילוב שני הדברים — קרי המחסור במימון להקמה והרחבה של עסקים‪ ,‬והיעדרו של שוק ההון הפרטי ממדיניות כלי הסיוע‬
‫הממשלתיים בישראל — מציף את השאלה אם אין מקום לפתח מודל חדש בישראל‪ ,‬הדומה למודלים בחוץ לארץ‪ ,‬הקושר‬
‫בין קרנות הון פרטי לבין עסקים קטנים ובינוניים‪ .‬כדי לפתח מודל כזה‪ ,‬יש להבין טוב יותר מהן אותן קרנות הון פרטיות‪,‬‬
‫כיצד הן מאורגנות ומהם הכשלים שעליהם יש לתת מענה‪ .‬כדי לאפשר פעילות מיטבית ושיתוף פעולה פרודוקטיבי‪ ,‬יש‬
‫לבחון גם את הניסיון הישראלי הקיים בנוגע לשיתוף פעולה ממשלתי עם קרנות פרייבט אקוויטי‪ ,‬ואת היתכנות שיתוף‬
‫הפעולה מסוג זה לעידוד ולהעצמת סקטור העסקים הקטנים והבינוניים בישראל‪.‬‬
‫‪ 5.1‬קרנות פרייבט אקוויטי ככלי מימון עסקי‬
‫באופן כללי‪ ,‬כאשר עסק מסוים מעוניין להשיג מימון להשקעה‪ ,‬באפשרותו לפנות לשוק ההון ולגייס כסף באמצעות הנפקת‬
‫מניות בעלּות‪ ,‬או הנפקת חוב באג"ח‪ .‬העסק יכול לפנות גם לגופים פיננסיים שונים ולקבל הלוואה לשם אותה מטרה‪.‬‬
‫ההבדל העקרוני בין שני ערוצי הפעולה הנ"ל מקופל בשאלה‪ ,‬אם העסק קיבל את המימון הדרוש לו בצורת הלוואה או‬
‫בצורת השקעה (‪ .)debt or equity‬הלוואה — משמעותה שהעסק הלווה יודע מראש את סכום הכסף שעליו להחזיר‪ ,‬את‬
‫עלות ההלוואה (הריבית עליה) ואילו סנקציות יינקטו נגדו אם לא יעמוד בהחזרי התשלומים‪ .‬השקעה — פירושה שהעסק‬
‫מקבל את המימון הדרוש לו כנגד מכירת אחוזים מסוימים מהעסק‪ .‬אלא אם הוסכם אחרת‪ ,‬יכול מי שקנה את חלקו בעסק‬
‫‪26‬‬
‫למכור חלק זה למי שיחפוץ ובכמה שיחפוץ‪ .‬מבחינת היזמים או בעלי העסק‪ ,‬ההבדל העיקרי הוא שבהלוואה הם נותרים‬
‫חייבים גם אם ההשקעה כשלה (כלומר הקמת העסק או פיתוחו לא הניבו רווחים)‪ ,‬ולעומת זאת במקרים שבהם המימון ניתן‬
‫בערוצי השקעה אין הם חייבים להשיב את הסכומים שירדו לטמיון‪ .‬מצד אחר‪ ,‬שליטתם במיזם או בעסק עשויה להצטמצם‬
‫לאחר שהכניסו כספי השקעה כנגד אחוזים‪ .‬בהנחה שהתשואה שמניב העסק מפעילותו גבוהה מעלות ההלוואה‪ ,‬הנפקת‬
‫מניות בעלּות גוזרת עלות הון גבוהה יותר עבור העסק‪ .‬באופן דומה‪ ,‬ההבדל המשמעותי שאותו רואים הלווים או המשקיעים‬
‫הוא רמת הסיכון שהם לוקחים על עצמם — הלוואה נחשבת למהלך בעל סיכון נמוך יותר בהשוואה להשקעה‪ ,‬שכן ההחזרים‬
‫אינם תלויים בלעדית בהצלחה עסקית‪ .‬עם זאת מובן שהשקעה מוצלחת מניבה רווחים גבוהים משמעותית מהלוואה‪.‬‬
‫קרנות הון פרטי הן קרנות המשקיעות כספי משקיעים‪ ,‬רובם מוסדיים‪ ,‬בשוק הפרטי ומתבססות על מודל הכולל את‬
‫ה‪ ,)GP( General Partners-‬קבוצת מנהלי הקרן האחראים על גיוס כספי ההשקעות של הקרן‪ ,‬ואת ה‪Limited Partners-‬‬
‫(‪ ,)LP‬השותפים המוגבלים בקרן‪ .‬קרנות ‪ PE‬נבדלות זו מזו ברמת הסיכון שהמשקיעים לוקחים על עצמם ובנישות העסקיות‬
‫שבהן מושקעים כספי הקרן‪ .‬המשותף לכל קרנות ה‪ PE-‬הוא הרעיון שלפיו הכסף מושקע לטווח ארוך‪ ,‬דבר עליו "משלם"‬
‫המשקיע בקשיי נזילות (בהשקעות בבורסה מימוש הנכסים אפשרי תמיד ולכן הנזילות גבוהה)‪ ,‬במטרה ליהנות מתשואות‬
‫גבוהות על השקעותיו‪ .‬קיימים מודלים עסקיים רבים לקרנות‪ ,‬אולם המודל הנפוץ הוא זה שבו הקרן עושה את הונה מכך‬
‫‪5‬‬
‫שחמישית מהרווחים בהשקעות (בניכוי כספי ההשקעה הראשונית בתוספת שיעור של ‪ 8%‬ברוב המקרים) שייכים לה‪.‬‬
‫תעשיית הפרייבט אקוויטי בישראל החלה להתפתח לפני כעשרים שנה והיא עדיין נחשבת לצעירה יחסית‪ .‬נכון לסוף שנת‬
‫‪ ,2011‬בישראל פועלות ‪ 29‬קרנות פרייבט אקוויטי המנהלות הון בהיקף של ‪ 7.5‬מיליארד דולר‪ .‬נוסף על קרנות אלו‪ ,‬פועלות‬
‫בישראל כ‪ 45-‬קרנות פרייבט אקוויטי זרות‪ ,‬שחלקן היחסי בשווי הכולל של עסקות פרייבט אקוויטי בישראל הולך וגדל‪.‬‬
‫בתרשימים שלהלן מצטיירת תמונתו של שוק הפרייבט אקוויטי בישראל‪ .‬ניתן להבחין‪:‬‬
‫‪1 .1‬באי‪-‬היציבות המאפיינת את סכומי ההון המגויס בתעשיית הפרייבט אקוויטי‪ ,‬דבר שאינו ייחודי לישראל;‬
‫‪2 .2‬בסקטורים העסקיים שבהם משקיעות הקרנות השונות על פי שוויין הכולל היחסי של העסקות בסקטורים אלה;‬
‫‪3 .3‬בקרנות ה‪ PE-‬המובילות בישראל על פי ההון שאותו הן מנהלות ועל פי מספר ההשקעות שבוצעו בשנת ‪.2011‬‬
‫‪5‬‬
‫שיחה עם מר ישי העצני‪ ,Senior Vice President ,‬טנא קפיטל‪.5.4.2012 ,‬‬
‫‪27‬‬
‫תרשים ‪ :6‬גיוס הון על ידי קרנות פרייבט אקוויטי בישראל בשנים ‪( 2010—2000‬במיליוני דולרים)‬
‫∞∞‪±¥‬‬
‫‪±≤∏µ‬‬
‫∞≥≥‪±‬‬
‫∞∞≤‪±‬‬
‫∂‪±∞µ‬‬
‫∞∞∞‪±‬‬
‫∞∞∏‬
‫‪∂∞µ‬‬
‫‪µ∑µ‬‬
‫∞‪µ¥‬‬
‫∞∞∂‬
‫∏∏‪µ‬‬
‫∞∞‪¥‬‬
‫‪¥µ¥‬‬
‫‪ππ‬‬
‫‪≤∞±±‬‬
‫∞‪≤∞±‬‬
‫∞∂‪±‬‬
‫∑‪¥‬‬
‫‪≤∞∞π‬‬
‫∏∞∞≤‬
‫∑∞∞≤‬
‫∂∞∞≤‬
‫‪≤∞∞µ‬‬
‫‪≤∞∞¥‬‬
‫∞∞≤‬
‫≥∞∞≤‬
‫≤∞∞≤‬
‫‪≤∞∞±‬‬
‫∞‬
‫שנה‬
‫מקור‪.2011 ,IVC :‬‬
‫תרשים ‪ :7‬השקעות פרייבט אקוויטי בישראל לפי סקטור עסקי באחוזים משווי כלל‬
‫העסקאות בשנת ‪2011‬‬
‫•‪±‬‬
‫‡‪¯Á‬‬
‫‪ÌÈÈÒÈÙ‬‬
‫‪ÌÈÈÁ‰ ÈÚ„Ó‬‬
‫˘‪ÌÈ˙Â¯È‬‬
‫˙˜˘‪˙¯Â‬‬
‫‪‰ˆÁÓÏ ÌÈÎÈÏÂÓ‬‬
‫˜‪˙ÂÂÚÓ‬‬
‫˙‪‰ÈÈ˘Ú‬‬
‫‪Ô“Ï„‬‬
‫‡‪Ë¯ËÈ‬‬
‫˙˘˙‪˙ÂÈ‬‬
‫˙‪‰ÎÂ‬‬
‫˜‪˜Ë ÔÈÏ‬‬
‫•‪±‬‬
‫•‪±‬‬
‫•‪≤•±‬‬
‫•≤‬
‫•≤‬
‫•‪¥‬‬
‫•‪µ‬‬
‫•≥≥‬
‫•∏‬
‫•‪±±‬‬
‫•‪≤π‬‬
‫מקור‪.2011 ,IVC :‬‬
‫‪28‬‬
‫תרשים ‪ :8‬קרנות ה‪ PE-‬המובילות בישראל על פי ההון המגויס במיליוני דולרים בשנת ‪ 2011‬ושנת הקמה‬
‫∞∞≤‪±‬‬
‫∞∞∞‪±‬‬
‫∞∞∏‬
‫∞∞∂‬
‫∞∞‪¥‬‬
‫∞∞≤‬
‫∞∞≤‬
‫∞∞≤‬
‫‪Tene‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪Fortissimo‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪≤∞±‬‬
‫∞≥≤‬
‫‪Israel‬‬
‫‪Vpartners‬‬
‫‪Infrastructure 2000‬‬
‫‪2006‬‬
‫∞‪≤µ‬‬
‫∞‪≥µ‬‬
‫∞∞‪¥‬‬
‫‪SKY‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪Origo‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪KCPS‬‬
‫‪2006‬‬
‫∂∂∑‬
‫∞‪µ¥‬‬
‫‪Bereshit‬‬
‫‪2009‬‬
‫∂∏∑‬
‫∞∏∞‪±‬‬
‫‪FIMI‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪Markstone Shamrock‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪1978‬‬
‫∞‬
‫מקור‪.2011 ,IVC :‬‬
‫תרשים ‪ :9‬קרנות ה‪ PE-‬הפעילות בישראל על פי מספר השקעותיהן ולפי גודלן בשנת ‪2011‬‬
‫(במאות מיליוני דולרים)‬
‫∑‬
‫∂‬
‫‪¥‬‬
‫≥‬
‫≤‬
‫≥‬
‫∑‬
‫∑‬
‫‪¥‬‬
‫‪¥‬‬
‫≥‬
‫‪$200‬‬
‫‪Fortissimo‬‬
‫‪$350‬‬
‫‪Origo‬‬
‫‪$400‬‬
‫‪KCPS‬‬
‫‪$540‬‬
‫‪Bereshit‬‬
‫‪$96‬‬
‫‪Plenus‬‬
‫‪Mezzanine‬‬
‫‪$1,080‬‬
‫‪FIMI‬‬
‫מקור‪.2011 ,IVC :‬‬
‫‪29‬‬
‫‪±‬‬
‫∞‬
‫‪˙ÂÚ˜˘‰ ¯ÙÒÓ‬‬
‫‪µ‬‬
‫ תויתלשממ תומזוי‬
‫לפני גיבוש הצעה לפתרון בתחום המימון לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬יש להבין היטב את הפוטנציאל הגלום בשיתוף פעולה‬
‫בין הממשלה לבין קרנות ה‪ .PE-‬פרק ‪ 6‬יסקור את שיתופי הפעולה מסוג זה בישראל ולאחר מכן‪ ,‬לאור הסקירה ולאור‬
‫מאפייני הבעיה שהוצגו לעיל‪ ,‬תועלנה מספר אפשרויות לשיתוף פעולה אפשרי כדי להגדיל את גישת העסקים הקטנים‬
‫והבינוניים למימון‪.‬‬
‫‪ .6‬יוזמות ממשלתיות בשיתוף פרייבט אקוויטי‬
‫בישראל‬
‫‪ 6.1‬תוכנית יוזמה‬
‫בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת השפיעו מספר אירועים על עיצובו מחדש של סדר העדיפות הלאומי בישראל‪.‬‬
‫עם גלי העלייה ההמוניים מברית המועצות לשעבר הגיעו לישראל אלפי מהנדסים‪ ,‬שהצטרפו אל מאות מהנדסים שנפלטו‬
‫באותה עת מהתעשיות הצבאיות‪ ,‬וממשלת ישראל החלה לחפש אחר פתרון להעסקתם‪ .‬בו בזמן החלה הכרה בכך‪ ,‬שאף על‬
‫פי שחברות הזנק (סטארט אפ) רבות מוקמות בישראל‪ ,‬הן נכשלות בזו אחר זו‪ .‬דוח רשמי של משרד המדען הראשי במשרד‬
‫התמ"ת חשף כי שני שלישים מהפרויקטים שאושרו על ידו נכשלו לאחר שלב פיתוח המוצר‪ ,‬כיוון שלא הצליחו לגייס הון‬
‫נוסף לשיווק‪ .‬מצב זה רמז על שתי בעיות‪ — capital gap :‬מצב שבו עסקים בעלי פרופיל השקעה גבוה אינם מצליחים לגייס‬
‫הון; והיעדר יכולות שיווק‪ .‬פקידי הממשלה הבינו‪ ,‬שלמרות התמיכה הממשלתית המסיבית לפיתוח‪ ,‬קיים כשל שוק וישנם‬
‫חסמים העומדים בפני הצלחתן של חברות ההזנק‪ .‬ההנחה הייתה שהחסמים נובעים מכך שמקורות המימון הקיימים אינם‬
‫יעילים לשלב שלאחר הפיתוח‪ ,‬שיכולות הניהול חלשות‪ ,‬ושתהליכי הפיתוח אינם מכווני שוק‪ .‬היה ברור שמוקד המדיניות‬
‫צריך להשתנות — מקידום פיתוח (‪ )R&D‬לקרנות צמיחה והשבחה‪ .‬המדען הראשי‪ ,‬יגאל ארליך‪ ,‬התמקד בשאלה כיצד‬
‫להפוך את תמיכת המדינה ליותר אפקטיבית‪ .‬בעיה מהותית של החברות בעת ההיא‪ ,‬הייתה יכולתן המוגבלת לצמוח לאחר‬
‫שלב פיתוח המוצר‪ .‬על רקע זה הגה ארליך תוכנית אסטרטגית בעלת חזון — תוכנית יוזמה‪ .‬בין השאר כללה התוכנית שני‬
‫אלמנטים‪ :‬התייחסות למימון והקניית כלים ניהוליים ושיווקיים‪ .‬שני אלה אותרו כחוליות החלשות‪ ,‬וההחלטה הייתה שיש‬
‫לתגבר את שוק ההון סיכון על מנת להתגבר על אותה אי‪-‬יעילות‪.‬‬
‫תוכנית יוזמה החלה לפעול בשנת ‪ 1992‬ומטרותיה היו‪ :‬יציקת בסיס לתעשיית הון סיכון תחרותית במסה קריטית‪ ,‬למידה‬
‫מקרנות ‪ Limited Partners‬זרות וטוויית רשת קשרים בינלאומית‪ .‬תקציב התוכנית עמד על ‪ 100‬מיליון דולר‪ ,‬שהוקצו‬
‫בצורת קרן הון סיכון ממשלתית (‪ .)Yozma Venture Fund‬פעילותה של הקרן התקיימה בשני ערוצים‪Fund of funds .1 :‬‬
‫— השקעה בקרנות הון סיכון פרטיות (אלו הן בעצם קרנות יוזמה שבהן הושקעו ‪ 80‬מיליון דולר מהתקציב הממשלתי‬
‫לתוכנית); ‪ .2‬השקעות ישירות בחברות הייטק בסך ‪ 20‬מיליון הדולר הנותרים (באמצעות אותה קרן הון סיכון ממשלתית‪,‬‬
‫"יוזמה")‪ .‬הכוונה הייתה לקדם הקמת קרנות הון סיכון מקומיות‪ ,‬עם תמיכה ממשלתית ומעורבות של גופים פיננסיים‬
‫זרים (בעיקר קרנות ‪ PE‬זרות)‪ ,‬שישקיעו בחברות הזנק ישראליות בתחום ההייטק‪ .‬קרנות אלו חויבו להיות מנוהלות על ידי‬
‫חברה ישראלית‪ ,‬וכן שתהיינה בהן השקעות ממוסד פיננסי בחוץ לארץ וגם ממוסד פיננסי ישראלי מבוסס‪ .‬תנאים אלה‬
‫הדגישו שתוכנית יוזמה מעדיפה כניסה של מנהלים מקצועיים עם כישורים הקשורים לניהול הון סיכון לתעשייה שהייתה‬
‫עדיין בחיתוליה בישראל (תעשיית ינוקא)‪ .‬קרן שעמדה בתנאים אלה יכלה לקבל השקעה ממשלתית בהיקף של כ‪40%-‬‬
‫‪30‬‬
‫(או עד ‪ 8‬מיליון דולר) מגיוסיה‪ 100 .‬מיליון הדולרים הממשלתיים משכו‪ ,‬דרך הקרן הממשלתית‪ 150 ,‬מיליון דולר נוספים‬
‫מקרנות הסקטור הפרטי (בישראל ובחוץ לארץ)‪.‬‬
‫תוכנית יוזמה לא נתנה מענקים‪ ,‬לא ּת ִמר ֵצה משקיעים באמצעות השתתפות בסיכון (כפי שהיה מקובל בתוכניות‬
‫ממשלתיות אחרות של תמיכה בקרנות הון סיכון)‪ ,‬ולא סיפקה ערבויות‪ ,‬הטבות מס או רגולציה עבור קרנות הפנסיה‪.‬‬
‫תחת כל זאת התמריץ העיקרי של תוכנית יוזמה היה ה‪ upside-‬כשההשקעות השתלמו‪ .‬בכל קרן יוזמה הייתה אופציית‬
‫רכש (‪ )call option‬על חלקה של הממשלה בעלות של ריבית בתוספת ‪ 7%—5%‬לתקופה של חמש שנים‪ .‬תפיסת ‪Supply‬‬
‫‪ Side Learning‬באה לכדי ביטוי בתוכנית באמצעות חובת ההשתתפות של מוסדות פיננסיים זרים (ללמוד מאחרים —‬
‫מכניזם מקובל לפיתוח תעשיית ינוקא במדינות מתפתחות)‪ ,‬השתתפות אנשי המדען הראשי בכל ישיבות הוועד המנהל‬
‫(מה שבוודאי עזר לרישות ולהעברת אינפורמציה)‪ ,‬וגם באמצעות דרבון להשקעה משותפת (‪ )co-investment‬של קרנות‬
‫יוזמה השונות‪ .‬מבחינה תרבותית‪ ,‬הוכנה הקרקע להתנהלות מרובת התייעצויות לא רשמיות ואינטראקציות בין מנהלי‬
‫הקרנות‪ .‬בצד הביקוש‪ ,‬תמיכה סופקה לא רק על ידי תוכנית יוזמה לבדה אלא גם על ידי תוכניות נוספות שתמכו בפיתוח‬
‫וטכנולוגיה‪ .‬נקודה משמעותית נוספת הייתה ההתמדה במדיניות השקעות אגרסיבית שהובילה קרן יוזמה הממשלתית‪,‬‬
‫וממנה למדו הקרנות עצמן‪.‬‬
‫בסופו של דבר הביאה תוכנית יוזמה ליצירת עשר קרנות יוזמה פרטיות באופן הבא‪ :‬ב‪ ,1993-‬בשנה הראשונה לתוכנית‪,‬‬
‫הוקמו שש קרנות‪ .Gemini, Star, Concord, Pitango, Walden & Inventec :‬שנה לאחר מכן הוקמה ‪ ,JVP‬וב‪ 1995-‬הוקמו‬
‫‪ Medica‬ו‪ .EuroFund-‬ב‪ 1997-‬הוקמה הקרן העשירית‪ .Vertex ,‬באמצעות קרן יוזמה הממשלתית הושקעו ‪ 20‬מיליון דולר‬
‫בחברות הייטק בישראל (הקרן החלה לפעול ב‪ 1993-‬והופרטה ב‪ .)1997-‬סך ההון שגויס במסגרת התוכנית עמד על ‪250‬‬
‫מיליון דולר (מתוכו ‪ 100‬מיליון דולר הון ממשלתי)‪ ,‬שהושקעו באמצעות הקרנות השונות ביותר מ‪ 200-‬חברות הזנק‪.‬‬
‫שני העשורים שחלפו מאז הסתיימה תוכנית יוזמה מאפשרים להעריך את מידת הצלחתה‪ .‬הנתונים מראים על קפיצה‬
‫דרמטית בפעילות קרנות הון סיכון בישראל‪ ,‬וכמו כן עיקרי התוכנית אומצו במדינות נוספות (למשל קרנות ה‪ NZVIF-‬של‬
‫ממשלת ניו זילנד שהוזכרו לעיל)‪ .‬הערכות שנעשו במהלך השנים ורשמים של אנשים המעורבים בתעשייה מהווים בסיס‬
‫למסקנה‪ ,‬שתוכנית זו אכן היוותה גורם משמעותי בהופעתו ובצמיחתו של שוק קרנות ההון סיכון בישראל‪ .‬אינדיקציה‬
‫נוספת להצלחת התוכנית היא הרחבת פעילות הקרנות לאחר תום תמיכת התוכנית‪ ,‬הרחבה שכללה השקעות בהיקף של‬
‫מיליארדי דולרים והיוותה נתח משמעותי בתעשיית ההון סיכון בישראל‪ .‬מדד אחר להצלחת התוכנית הוא כניסתן המהירה‬
‫של קרנות נוספות שלא היו קשורות לתוכנית‪ ,‬ככל הנראה על רקע הרווחים של הקרנות ובשל הקמת ה‪The Israeli( IVA-‬‬
‫‪ )Venture Association‬ב‪ .1996-‬מרבית מנהלי קרנות יוזמה נותרו שחקנים דומיננטיים בשוק עד היום‪ ,‬רמז לכך שמטרת‬
‫התוכנית להשביח את יכולות הניהול בתחום הושגה‪.‬‬
‫סיכום המאפיינים הבולטים בתוכנית יוזמה‬
‫ )‪ 9 — Favored type of VC company (Limited Partnership, Closed End Fund‬מהקרנות אימצו צורת ארגון‬
‫זו ואחת נותרה קרן הון סיכון ציבורית‪.‬‬
‫ התמקדות בהשקעות בשלב מוקדם בחברות הזנק ישראליות בתחום ההייטק‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫ המטרה הייתה להגיע להון של ‪ 250—200‬מיליון דולר (כולל תמיכה ממשלתית של ‪ 100‬מיליון דולר) — גבול זה‬
‫הוגדר כ"מסה קריטית" הנדרשת ל'הופעת' תעשיית הון סיכון בישראל‪.‬‬
‫ יצירת מגוון של קרנות הון סיכון ישראליות בבעלות פרטית (‪ ,)10‬כל אחת מנוהלת על ידי חברת ניהול מקומית‬
‫ומעורבת בה חברה פיננסית מבוססת זרה ומוסד פיננסי מקומי אחד‪.‬‬
‫ השתתפות ממשלתית בכל קרן — ‪ 8‬מיליון דולר (עד ‪ 40%‬מהון הקרן)‪.‬‬
‫ קרן ממשלתית של ‪ 20‬מיליון דולר‪ ,‬המשקיעה ישירות בחברות הייטק ישראליות‪ :‬הקרן הזו נקראה ‪Yozma‬‬
‫‪ Venture Fund‬כדי להבדילה מקרנות התוכנית‪ .‬מדיניות ההשקעות האגרסיבית של הקרן עודדה השקעות על ידי‬
‫קרנות יוזמה‪.‬‬
‫ תמריץ חזק ל‪ — Upside-‬אפשרות במשך חמש שנים לקנות את חלקה של הממשלה במחיר של ריבית פלוס‪ .‬אין‬
‫שום ערבות ל‪.Downside-‬‬
‫ הפרטה מתוכננת של תוכנית יוזמה ‪ Venture Fund‬נעשה ב‪ 1997-‬כדי להבטיח את היותה קטליזטור‪.‬‬
‫ תוכנית יוזמה גרמה לתהליך משמעותי של למידה קולקטיבית‪.‬‬
‫(סיכום המאפיינים נעשה לפי ‪.)Avnimelech and Morris, 2003‬‬
‫‪ 6.2‬קרנות מנוף‬
‫משבר המשכנתאות בארצות הברית ב‪ 2008-‬הביא למחיקת נכסים שערערה את המערכת הפיננסית והורידה את הנכונות‬
‫להעניק אשראי‪ .‬כך נוצר מחנק אשראי וגדלה אי‪-‬הוודאות בשוקי ההון‪ .‬המשק הישראלי הוא קטן ופתוח לכלכלה‬
‫הגלובלית‪ ,‬ולכן גם מושפע במידה רבה מהמתרחש בה‪ .‬משום כך עלה החשש שבשל הצמצום בהיצע האשראי — בעקבות‬
‫קושי בגיוס אשראי או במִחזור חובות ועלייה בפרמיית האשראי (כלומר התייקרות ההלוואות) — ייווצר כשל שוק‪,‬‬
‫וההשפעות השליליות של הכשל על הכלכלה הראלית עשויות להתבטא בירידה בשיעור הצמיחה הכלכלית ובפגיעה בתוצר‪.‬‬
‫על רקע זה הוחלט להקים קרנות השקעה ממשלתיות בשיתוף המגזר הפרטי‪ ,‬שכונו בשם קרנות מנוף‪.‬‬
‫כשהוצגה לראשונה בשנת ‪ 2009‬תוכנית קרנות המנוף‪ ,‬הגדירה המדינה — באמצעות אגף החשב הכללי במשרד האוצר —‬
‫את מטרתן לעזור לשוק האג"ח הקונצרני (על מנת למנוע את כשל השוק בשוק האשראי) על ידי מתן הלוואות שיסייעו‬
‫למִחזּור חובות או לארגון הסדרי חוב של גופים שהוגדרו כ"תאגידי מטרה" על פי ארבעה תנאים‪:‬‬
‫‪1 .1‬לפחות ‪ 50%‬מהכנסות התאגיד (ללא הכנסות ממימון) הן בישראל‪ ,‬וכן לפחות ‪ 50%‬מנכסיו;‬
‫‪2 .2‬התאגיד הנפיק אג"ח (סחיר או לא סחיר);‬
‫‪3 .3‬אין מדובר בתאגיד בנקאי‪ ,‬חברה ממשלתית או מנפיקים של מכשירים פיננסיים;‬
‫‪4 .4‬הערך הכולל של אחזקותיו הפיננסיות של התאגיד בניירות ערך של תאגידים אחרים אינו עולה על מחצית‬
‫משוויים של כלל נכסי התאגיד‪ .‬המגבלות שהוטלו על השקעות הקרן באותם תאגידי מטרה כללו את‬
‫שיעור ההשקעה המקסימלי בתאגיד (עד ‪ 10%‬מהתחייבויות ההשקעה בקרן)‪ ,‬בקבוצת תאגידים (עד ‪15%‬‬
‫מהתחייבויות ההשקעה בקרן)‪ ,‬וברכישת אג"ח בשוק המשני (עד ‪ 20%‬מהתחייבויות ההשקעה בקרן)‪ ,‬וכן גם‬
‫‪32‬‬
‫את הדרישה לאישור ועדה מיוחדת עבור השקעה בצדדים הקשורים למנהל הקרן‪ .‬המבנה המשפטי של כל קרן‬
‫בתוכנית הוגדר כשותפות מוגבלת‪ .‬מנהל הקרן הוגדר כשותף כללי (‪ )General Partner‬והממשלה והמשקיעים‬
‫המוסדיים הוגדרו כשותפים מוגבלים (‪ .)Limited Partners‬הגופים המשקיעים בקרנות‪ ,‬נוסף על הממשלה‪ ,‬הם‬
‫מוסדיים בלבד‪ ,‬ולכן הם יכולים להיות קופות גמל‪ ,‬קרנות פנסיה או חברות ביטוח (כנגד התחייבויות תלויות‬
‫תשואה בלבד)‪ .‬מגבלות נוספות שהוטלו על ידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר כללו התייחסות לתקופת‬
‫פעילות הקרנות‪ .‬תקופת השותפות היא שבע שנים בלבד‪ ,‬והשותף הכללי (מנהל הקרן) יכול להאריך את השותפות‬
‫בשנה נוספת‪ ,‬תחת התנאי של הסכמת רוב השותפים הכלליים (הממשלה והמשקיעים המוסדיים) ולא יותר‬
‫משלוש פעמים‪.‬‬
‫כיוון שפעילות הקרנות נתחמה בזמן‪ ,‬נקבעו כללים להתמודדות עם רווחיה או הפסדיה לאחר פירוקה‪ .‬ההבחנה העיקרית‬
‫היא האם התשואה הראלית הממוצעת של הקרן‪ ,‬לאורך שנות פעילותה‪ ,‬הייתה נמוכה או גבוהה מ‪ .4%-‬אם התשואה‬
‫הייתה נמוכה משיעור זה‪ ,‬התחייבה הממשלה לשלם את סך החזרי הקרן לממשלה בתוספת הצמדה או ‪ 90%‬מהסכום‬
‫שיעלה את שיעור התשואה הראלית הממוצעת ל‪ ,4%-‬הנמוך מבין השניים‪ .‬אם שיעור התשואה הראלית הממוצעת עלה‬
‫על ‪ ,4%‬התחייבה הממשלה לשלם למשקיעים המוסדיים את הסכום הנדרש כדי להוריד את התשואה הראלית הממוצעת‬
‫לשיעור זה מבחינתה‪ .‬לגבי מנהל הקרן‪ ,‬נקבע שדמי הניהול השנתיים המרביים במהלך תקופת ההשקעה יכולים להיות עד‬
‫‪ 0.8%‬מסך התחייבויות ההשקעה בקרן‪ ,‬ו‪ 0.5%-‬מסך זה לאחר תקופת ההשקעה‪ .‬לגבי תגמול מנהל הקרן על תשואתה‪,‬‬
‫נקבע כי מנהל הקרן יוכל לקבל ‪ 15%‬מהרווח העודף של הקרן (כלומר הרווח מעל ה‪ 8%-‬המחולקים לשותפים המוגבלים —‬
‫הממשלה והמשקיעים)‪.‬‬
‫תחת הנהלים האלה יצאה הממשלה למכרז להקמת מספר קרנות‪ ,‬כאשר היא מחויבת להשקעה ממשלתית בסכום של עד‬
‫‪ 5‬מיליארד ש"ח ומציבה תנאי סף של ‪ 400‬מיליון ש"ח לפחות להשקעות עבור המציעים‪ .‬תוצאות המכרזים היו ייסודן של‬
‫שלוש קרנות מנוף‪ :‬קרן בראשית‪ ,‬קרן אוריגו (שבתחילה נקראה סנונית) וקרן ‪ .KCPS‬בדצמבר ‪ 2009‬הודיע החשב הכללי על‬
‫הגמשת הקריטריונים המגדירים את תאגידי המטרה של הקרנות‪ ,‬ואִפשר לקרנות להשקיע גם בחברות שלא הנפיקו אג"ח‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הקרנות הורשו להעמיד אשראי עבור חברות שקיבלו אשראי בנקאי בלבד‪ .‬תיקון זה לווה בהעלאת סף פעילות‬
‫תאגיד המטרה בישראל ממחצית כלל פעילות התאגיד לשני שלישים ממנו‪ .‬נטען ששינוי זה במדיניות ההשקעה של קרנות‬
‫מנוף נבע מקשייהן לעמוד בלוח הזמנים להשקעות‪ .‬בהתחשב בעובדה שהקרנות נדרשו לבצע את השקעותיהן בפרק זמן‬
‫מוגבל‪ ,‬נרתמה המדינה לעזרתן בהגמשת מדיניות ההשקעות על מנת להרחיב את הענפים שאליהן יוכלו הקרנות להיכנס‪.‬‬
‫עולה השאלה‪ ,‬מדוע התקשו הקרנות לבצע השקעות בהיקף המתוכנן והאם הדבר מרמז על הצלחת התוכנית או דווקא על‬
‫כישלונה‪ .‬תשובה אחת לשאלה זו‪ ,‬היא שבחצי השנה שחלפה מגיבוש התוכנית ועד יישום תוצאות המכרזים (גם אם מדובר‬
‫בפרק זמן קצר יחסית לעיצוב וביצוע מדיניות) חלה התאוששות בשוק האג"ח הקונצרני שייתרה את פעילות הקרנות‬
‫ודחקה אותן אל נתיבי השקעה שונים מאלו שתוכננו עבורן‪ 6.‬מנגד יש טוענים‪ ,‬שעצם ההכרזה על תוכנית קרנות המנוף‬
‫הורידה את רמת אי‪-‬הוודאות בשוק ההון‪ ,‬ומכאן שמקור התאוששות שוק האג"ח הקונצרני הוא קרנות המנוף‪ ,‬גם אם לא‬
‫כפי שתוכנן מלכתחילה‪ .‬סברה נוספת בנוגע לקשיי יישום מדיניות ההשקעה‪ ,‬היא שחברות נמנעו מלפנות לקרנות המנוף‬
‫בשל המעורבות הממשלתית בהן‪ ,‬כיוון שלתפיסתן שימוש בכלי ממשלתי שכזה משדרת חולשה לשוק‪ .‬את הקביעה אם‬
‫‪6‬‬
‫פגישה עם יובל וולמן‪ ,‬יועץ לשר האוצר‪.24.4.2012 ,‬‬
‫‪33‬‬
‫קרנות המנוף כשלו או הצליחו יש לסייג בכך‪ ,‬שטרם חלף פרק הזמן הנדרש כדי לקבוע זאת בוודאות‪ .‬עם זאת בטבלה ‪5‬‬
‫להלן מפורטות תוצאות קרנות המנוף‪ ,‬נכון לפברואר ‪ ,2011‬ומהן אפשר ללמוד שהקרנות עצמן רווחיות ושיש מקום לומר‬
‫שהן השיגו מטרות חיוביות למשק הישראלי‪ ,‬גם אם שונות מאלו שתכננה עבורן ממשלת ישראל (אפללו‪ ;2008 ,‬ארלוזורוב‪,‬‬
‫‪ ;2009‬שטיין‪ ,2009 ,‬אתר משרד האוצר‪.)2012 ,‬‬
‫טבלה ‪ :5‬תוצאות קרנות המנוף (נכון לסוף הרבעון השלישי של ‪ ,2011‬במיליוני ש"ח)‬
‫בראשית‬
‫אוריגו‬
‫‪kcps‬‬
‫סך היקף נכסים‬
‫‪2,020‬‬
‫‪1,254‬‬
‫‪1,217‬‬
‫היקף השתתפות המדינה‬
‫‪500‬‬
‫‪310‬‬
‫‪301‬‬
‫מספר החברות בהן השקיעה הקרן‬
‫‪15‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫היקף העסקאות‬
‫‪1,252‬‬
‫‪660‬‬
‫‪775‬‬
‫דמי ניהול שנתיים‬
‫‪17‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫הכנסות ממימון ‪1-9/2011‬‬
‫‪94‬‬
‫‪31‬‬
‫‪40‬‬
‫רווח ‪1-9/2011‬‬
‫‪-11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪26‬‬
‫רווח ב‪2010-‬‬
‫‪74‬‬
‫‪21‬‬
‫‪3‬‬
‫חלוקה למשקיעים עד כה*‬
‫‪189‬‬
‫‪53‬‬
‫‪22‬‬
‫* הנתונים הם לפי הערכות‪.‬‬
‫מקור‪ :‬פאר‪.2012 ,‬‬
‫‪ 6.3‬הקרן למדעי החיים (אורבימד)‬
‫בשלהי שנת ‪ 2009‬החליטה ממשלת ישראל ליישם את המלצות מכון מילקן להקמת קרנות משותפות לממשלה ולמגזר‬
‫הפרטי‪ ,‬כדי להזרים הון לקידום תעשיית מדעי חיים גלובלית בישראל‪ ,‬והחלה בגיבוש תוכנית לעידוד פיתוח וצמיחה‬
‫של תעשייה זו בישראל (אתר מכון מילקן‪ .)2012 ,‬תעשייה זו כוללת שלושה תחומים עיקריים‪ :‬תעשיית ביו‪-‬טכנולוגיה‪,‬‬
‫תעשיית מכשור רפואי‪ ,‬ותעשיית תרופות (פארמה) — הכוללת תרופות אתיות (המתבססת על מולקולות קיימות‪ ,‬למשל‬
‫לייצור תרופות גנריות)‪ ,‬וביו‪-‬פארמה הנשענת על פיתוח תרופות המבוססות על חומרים ביולוגיים (כגון נוגדנים‪ ,‬חלבונים‪,‬‬
‫תאי גזע וכדומה)‪ .‬ההחלטה להתמקד דווקא בתעשיית מדעי החיים נבעה מיתרונותיו הכלכליים המשמעותיים של‬
‫הגידול בשוק זה‪ ,‬ביניהם הגידול בתוצר‪ ,‬משיכת השקעות זרות ועלייה בשיעור תעסוקת האקדמאים‪ .‬לזה יש להוסיף את‬
‫הימצאותו של ידע רב בישראל בתחומים הקשורים לתעשייה זו‪ ,‬דבר המתבטא במספר הפטנטים‪ ,‬במספר הרב של חוקרים‬
‫וחברות‪ ,‬וכן בהימצאותם בישראל של מומחים בקנה מידה עולמי בתחום מחקר תאי גזע‪ ,‬הרלוונטי לתעשיית הביו‪-‬פארמה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫כל אלה מקנים לישראל יתרון תחרותי בשוק העולמי‪ .‬לצד זאת מספר גורמים הובילו למצב‪ ,‬שבו הפוטנציאל הכלכלי הרב‬
‫הטמון בתעשיית מדעי החיים לא בא לכדי מימוש‪ .‬השקעה בתעשייה זו נחשבת לבעלת רמת סיכון גבוהה ועל כן מספר‬
‫המשקיעים בה מועט יחסית‪ ,‬מאפיין שיוצר ‪ ,Finance Gap‬כלומר מצב שבו עסקים בעלי פרופיל השקעה גבוה אינם‬
‫מצליחים לגייס השקעות בהתאם לפוטנציאל שלהם‪ ,‬וכך מוגבלת הצמיחה וההישרדות של עסקים אלו‪ .‬שוק תעשיית מדעי‬
‫החיים בישראל התאפיין בעבר בהיקף השקעות שאינו הולם את הפוטנציאל הכלכלי שלו‪ ,‬במספר חברות קטן שכמחצית‬
‫מהן צעירות יחסית (קיימות פחות משש שנים) ורובן קטנות (כ‪ 85%-‬מהחברות מונות פחות מ‪ 25-‬עובדים)‪ .‬בהיעדר ניסיון‬
‫ניהולי ייחודי‪ ,‬האסטרטגיה העסקית בתחום מדעי החיים הייתה כזו של אקזיט מוקדם‪ ,‬כך שרוב החברות לא הגיעו לשלב‬
‫מסחרי בישראל והייתה מגמה של "בריחת מוחות" בתחום‪ .‬בשל כך החליטה הממשלה לפעול על מנת להשביח את יכולות‬
‫הניהול בתחום מדעי החיים‪ ,‬לייעל ולצמצם את ה‪ ,Finance Gap-‬ועל ידי כך להגדיל את היקף ההשקעות בתחום‪ .‬הוחלט‬
‫שהדרך הטובה ביותר להתערבות ממשלתית‪ ,‬שמטרתה בניית תעשיית מדעי החיים ברת‪-‬קיימא‪ ,‬היא הקמת קרן הון סיכון‬
‫שתאפשר למידה של כלים ניהוליים‪ ,‬הרחבת תשתית הידע בתחום ורתימה של הון זר תוך מעורבות ממשלתית לזמן מוגבל‪,‬‬
‫בדומה לתוכנית יוזמה שפורטה לעיל‪.‬‬
‫בהתאם לכך כללו תנאי המכרז את הסעיפים האלה‪ :‬מנהלי הקרן יהיו מומחים בתעשיית ההון סיכון‪ ,‬ובפרט מומחים‬
‫בתעשיית מדעי החיים בעלי ניסיון בינלאומי וישראלי כאחד‪ .‬המשקיעים הפרטיים בקרן יתחייבו להשקעה מינימלית לפי‬
‫גובה ההשקעה הממשלתית — על כל ‪ 24‬מיליון דולר ממשלתיים יתחייבו המשקיעים הפרטיים להשקעה של לפחות ‪76‬‬
‫מיליון דולר‪ ,‬ועל כל ‪ 36‬מיליון דולר ממשלתיים — להשקעה של לפחות ‪ 100‬מיליון דולר (סך הכול התחייבה הממשלה‬
‫להשקיע ‪ 80‬מיליון דולר בשתיים או שלוש קרנות הון סיכון בתחום מדעי החיים)‪ .‬הקרנות יתחייבו להשקעה במסה‬
‫קריטית בתחום הביו‪-‬פארמה‪ ,‬והשקעותיהן ייעשו בחברות ישראליות בלבד‪ .‬תקופת ההשקעה של הקרן היא חמש שנים‪.‬‬
‫דמי הניהול המקסימליים יהיו ‪ .2%‬חלקם של מנהלי הקרן (‪ )GP‬ברווחיה לא יעלה על ‪ .20%‬הממשלה תהיה שותף מוגבל‬
‫(‪ )LP‬בקרן ותמנה מטעמה משקיף בוועדת ההשקעות של הקרן‪ .‬מבנה הקרן בשיתוף ממשלתי למדעי החיים מתואר להלן‬
‫בתרשים ‪.10‬‬
‫‪35‬‬
‫תרשים ‪ :10‬מבנה הקרן למדעי החיים‬
‫‪‰‰Ê ˙Â˜ÊÁ‡ ‰·Ó ÌÚ ÌÈÈ˙˘ Â‡ ˙Á‡ ˙Â˘È‬‬
‫‪ÔÂÈÒ‬‬
‫˘‪ÌÈÈÏÏÎ ÌÈÙ˙Â‬‬
‫©‪®GP‬‬
‫‪Ï‡¯˘È ˙Ï˘ÓÓ‬‬
‫˘‪Ï·‚ÂÓ Û˙Â‬‬
‫©‪®LP‬‬
‫‪ÏÂ‰È ˙¯·Á‬‬
‫‪˙ÈÏ‡¯˘È‬‬
‫∂≥≠‪≤¥‬‬
‫‪¯ÏÂ„ ÔÂÈÏÈÓ‬‬
‫‪˙Â·Ë‰‬‬
‫‪ÌÈÈÁ‰ ÈÚ„ÓÏ ˙ÈÏ‡¯˘È‰ Ô¯˜‰‬‬
‫©˘‪®˙ÈÏ‡¯˘È ˙Ï·‚ÂÓ ˙ÂÙ˙Â‬‬
‫‪ÌÈÚÈ˜˘Ó‬‬
‫˘‪ÌÈÏ·‚ÂÓ ÌÈÙ˙Â‬‬
‫∞∞‪¯ÏÂ„ ÔÂÈÏÈÓ ∑∂≠±‬‬
‫‪˙Â¯·Á· ‰Ú˜˘‰‬‬
‫מקור‪.2010 ,Dar :‬‬
‫ייחודה של קרן ההון סיכון‪ ,‬שהממשלה הוציאה מכרז להקמתה במטרה לפתח את תעשיית מדעי החיים‪ ,‬הוא בצמצום‬
‫הסיכון למשקיעים על ידי הממשלה‪ .‬צמצום הסיכון הושג באמצעות שני כלים עיקריים‪ ,‬שתכליתם הגדלת התשואה‬
‫למשקיעים הפרטיים בקרן‪ :‬הכלי הראשון הוא קביעת ‪ hurdle rate‬בשיעור של ‪ .5%‬פירוש קביעה זו הוא שמנהלי הקרן‬
‫(‪ )GP‬לא יוכלו ליהנות מדמי עידוד כלשהם לפני שהמשקיעים הפרטיים מקבלים ‪ 5%‬תשואה על השקעתם‪ .‬הכלי השני‪,‬‬
‫המהותי יותר‪ ,‬הוא קביעת ‪ distribution waterfall‬או ‪ ,Preferred return‬שמשמעותו שהממשלה מספקת למשקיעים‬
‫הגנה מפני הפסדים (‪ )downside‬ונותנת עדיפות בעת חלוקת הרווחים (‪ .)upside‬ההגנה משתנה בהתאם לתשואות הקרן‬
‫וכתלות ביחס המינוף בפועל‪ ,‬על פי חישוב שתוצאתו נקראת ה‪ .Government Benefit-‬הנוסחה לחישוב זה כוללת את‬
‫הכפלת יחס המינוף ב‪ 0.2-‬ובסכום שהשקיעה הממשלה בקרן‪ ,‬כאשר רשת הביטחון המקסימלית מגיעה ל‪ 80%-‬מהסכום‬
‫שהשקיעה הממשלה בקרן‪ .‬כפי שמודגם להלן‪ ,‬מנגנון זה עשוי ליצור מצב שבו אף שהקרן עצמה מפסידה‪ ,‬המשקיעים‬
‫הפרטיים נהנים מתשואה חיובית‪ .‬כך מגנה הממשלה על משקיעים מפני הפסדים ומורידה את רמת הסיכון שהמשקיעים‬
‫מייחסים להשקעה בקרן‪ .‬בצד הרווחים‪ ,‬הממשלה תיתן עדיפות ל‪ LP-‬הפרטיים על פניה בחלוקת רווחי הקרן (‪,)upside‬‬
‫‪7‬‬
‫בהתאם למנגנון ה‪ distribution waterfall-‬של הקרן‪ ,‬כמתואר בטבלאות ‪ 6‬ו‪ 7-‬להלן‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ההנחות בטבלאות ‪ 6‬ו‪ 7-‬הן מינוף של ‪ 1:4‬ותשואה מובטחת של ‪ 5%‬למשקיעים (‪.)LP‬‬
‫‪36‬‬
‫טבלה ‪ :6‬רשת הביטחון של קרן מדעי החיים‬
‫מפל רווחים‬
‫שותפים כלליים‬
‫)‪Distribution‬‬
‫‪)Waterfall‬‬
‫שותפים מוגבלים‬
‫פרטיים (‪)LP‬‬
‫ממשלה‬
‫(‪)GP‬‬
‫‪1‬‬
‫עד שהשותפים‬
‫הפרטיים מקבלים‬
‫החזרים ‪5 +‬‬
‫אחוזים תשואה‬
‫שנתית‪.‬‬
‫חלקם היחסי‬
‫(‪)Pro rata share‬‬
‫בהשקעה ‪ +‬הטבות‬
‫הממשלה‬
‫חלקה היחסי‬
‫בהשקעה‬
‫בניכוי ההטבות‬
‫למשקיעים‬
‫—‬
‫‪2‬‬
‫עד שהממשלה‬
‫מקבלת החזרים ‪+‬‬
‫תשואה שנתית של‬
‫‪ 5‬אחוזים‪.‬‬
‫—‬
‫את סך הרווחים‬
‫—‬
‫‪3‬‬
‫עד שהשותפים‬
‫הכלליים מקבלים‬
‫‪ 20‬אחוזים‬
‫מחלוקת הרווחים‬
‫על פי הנוסחה‬
‫—‬
‫—‬
‫את סך הרווחים‬
‫‪4‬‬
‫כנ"ל‬
‫‪ 80‬אחוזים מחלקם‬
‫היחסי בהשקעה‬
‫בתוספת הטבות‬
‫הממשלה‬
‫מחלקה היחסי‬
‫של הממשלה‬
‫בקרן בניכוי‬
‫הטבות למשקיעים‬
‫הפרטיים‬
‫מההחזרים‬
‫שלב‬
‫מקור‪ :‬אתר משרד התמ"ת‪.2012 ,‬‬
‫‪37‬‬
‫טבלה ‪ :7‬חלוקת הסיכון בין הממשלה לבין המשקיעים הפרטיים בקרן מדעי החיים‬
‫קרן הון סיכון רגילה‬
‫קרן הון סיכון למדעי החיים‬
‫תשואת הקרן‬
‫כל אחד מהשותפים‬
‫שותפים פרטיים‬
‫ממשלה‬
‫‪30%-‬‬
‫‪30%-‬‬
‫‪16%-‬‬
‫‪74%-‬‬
‫‪20%-‬‬
‫‪20%-‬‬
‫‪4%-‬‬
‫‪71%-‬‬
‫‪10%-‬‬
‫‪10%-‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪67%-‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪15%-‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪27.68%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪27.68%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪27.68%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪34.3%‬‬
‫‪15%‬‬
‫מקור‪.2010 ,Dar :‬‬
‫כפי שעולה מטבלאות ‪ 6‬ו‪ ,7-‬ההשקעה הממשלתית הופכת את הממשלה למשקיע מוגבל‪ ,‬אך ניתנת עדיפות למשקיעים‬
‫פרטיים מוגבלים הן ברווחים הן בכיסוי להפסדים‪ ,‬באופן שמאפשר להם להשקיע בתעשייה בעלת פרופיל סיכון גבוה‬
‫יחסית וליהנות מרשת ביטחון ממשלתית‪ .‬המכרז להקמת קרנות הון סיכון במסגרת תוכנית זו יצא לדרך בספטמבר ‪,2011‬‬
‫וההסכם עם הזוכה במכרז‪ ,‬חברת אורבימד העולמית‪ ,‬נחתם באפריל ‪ .2012‬בסופו של דבר השקיעה הממשלה ‪ 40‬מיליון‬
‫דולר‪ ,‬שמונפו על ידי אורבימד ל‪ 200-‬מיליון דולר‪ ,‬ואלה יושקעו בתעשיית מדעי החיים בישראל (גרימלנד‪ .)2011 ,‬נכון‬
‫ליולי ‪ ,2012‬שלושה חודשים מאז נחתם ההסכם בין ממשלת ישראל לקרן אורבימד‪ ,‬בוצעו רק שתי השקעות (וינרב‪)2012 ,‬‬
‫וקשה עדיין להעריך את התוכנית‪ .‬עם זאת חשוב לשים לב‪ ,‬שבעוד שתוכנית יוזמה תוכננה לפתח תעשייה שלא הייתה‬
‫קיימת בישראל קודם לכן‪ ,‬וכלי מרכזי בעיצובה היה ה‪ ,upside-‬מטרת התוכנית החדשה היא לשכלל ולפתח תעשייה קיימת‬
‫באמצעות משיכה של ידע וכספים מחוץ לארץ‪ ,‬וכלי מרכזי בהתנהלותה הוא ה‪ downside-‬המפחית את הסיכון שאותו‬
‫רואים המשקיעים הפרטיים‪.‬‬
‫‪ 6.4‬קרן אל‪-‬באוודר‬
‫בשנת ‪ ,2010‬כחלק מהשאיפה להביא לידי מימוש את הפוטנציאל של המגזר הערבי ובמטרה לעודד את הסקטור הפרטי‬
‫להשקיע במגזר הערבי‪-‬העסקי‪ ,‬יצא מכרז משותף למשרד ראש הממשלה‪ ,‬משרד האוצר ומשרד התמ"ת‪ ,‬להקמת קרן‬
‫ההשקעות משותפת (פרייבט אקוויטי) לממשלה ולמגזר הפרטי להשקעות בעסקים במגזר המיעוטים‪ .‬מטרות הקרן הוגדרו‬
‫כסיוע בהרחבת עסקים קיימים והקמת עסקים חדשים‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫תונקסמו ןויד‬
‫הפרייבט אקוויטי נבחר בשל הערך המוסף של הניהול העסקי ומתוך מחשבה שנוסף על מקורות המימון‪,‬‬
‫במגזר הערבי‪-‬העסקי יש צורך בהקניית כלי ניהול עסקיים ואסטרטגיים‪ ,‬שהטמעתם תסייע בעתיד בהשגת מימון‬
‫באמצעים נעדרי התערבות ממשלתית‪ .‬ישנן נקודות דמיון בין המודל של הקרן הזו ובין קרנות מנוף‪ :‬תקופת ההשקעה‬
‫של הקרן נתחמה לחמש שנים‪ ,‬שלאחריהן הקרן לא תבצע השקעות אבל תהיה שותפה ותלווה מקצועית את הרחבת‬
‫העסקים שבהם הושקעו כספים‪ .‬כמו כן הממשלה היא שותף מוגבל בלבד‪ ,‬ואת ההחלטה כמה והיכן להשקיע מקבלים‬
‫מנהלי הקרן הזוכה במכרז לבדם‪ ,‬ללא התערבות המדינה‪ .‬כמו כן למשקיעים יש עדיפות על המדינה בקבלת התשואה‬
‫הראשונית‪ .‬בשונה מקרנות מנוף‪ ,‬הוטלה מגבלה בנוגע לתאגידי המטרה — הקרן אינה יכולה להשקיע בנדל"ן מניב (זאת‬
‫כמובן נוסף על המגבלה הכללית של השקעות במגזר הערבי בלבד)‪ .‬עוד דבר השונה מקרנות מנוף הוא דמי הניהול למנהל‬
‫הקרן‪ ,‬המשולמים על ידי המדינה‪ .‬במכרז זכתה קבוצת אל‪-‬באוודר מבית קרן ההון סיכון פיטנגו‪ ,‬הייתה זו ההצעה היחידה‬
‫במכרז שהצליחה לגייס הון פרטי בהיקף גבוה יותר מזה שהוקצה על ידי המדינה (‪ 97‬מיליון ש"ח לעומת ‪ 80‬מיליון ש"ח‬
‫של המדינה)‪ .‬עדיין מוקדם לקבוע אם ניתן להכתיר את הקרן כהצלחה‪ ,‬אך לאור העובדה שנכון למאי ‪ 2012‬בוצעו שלוש‬
‫השקעות בלבד‪ ,‬בכיר באוצר הביע חשש שלמועצת המנהלים (שאת דמי הניהול שלה כזכור משלמת המדינה) אין תמריץ‬
‫אפקטיבי דיו לבצע את ההשקעות האופטימליות‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת סברה שלא היתכנות עסקית הביאה משקיעים לקרן‬
‫והמשקיעים‪ ,‬שהם בעיקרם מוסדיים (ובפרט בנקים)‪ ,‬מצאו לנכון לחבור לתוכנית לא משום שהאמינו כי ירוויחו מכך‬
‫ישירות‪ ,‬אלא משום שהאמינו שבכך תוקל עליהם החדירה לשוק הערבי בעתיד‪ ,‬לאחר שבזכות השקעתם בקרן יזכו לחשיפה‬
‫במגזר זה (אתר משרד האוצר‪ 8.)2012 ,‬את הדברים האלו ניתן לסייג בכך‪ ,‬שסביר כי ישנם חסמים שאינם קשורים בשוק‬
‫האשראי (חסמים תרבותיים)‪ ,‬שהזמן הנדרש על מנת להתגבר עליהם ממושך יותר בהשוואה לשוק שבו הכשל הוא בשוק‬
‫האשראי בלבד‪ .‬אך כאמור‪ ,‬טרם חלפה מחצית מתקופת ההשקעות של הקרן ולכן קשה לאמוד את פועלה בצורה מהימנה‪.‬‬
‫‪ .7‬דיון ומסקנות‬
‫עד כה סקר מחקר זה כלי סיוע שונים שמטרתם לסייע לעסקים קטנים ובינוניים להתמודד עם מחסור בעתודות מימון‬
‫החיוניות לשרידותם‪ ,‬להתפתחותם ולהתרחבותם‪ .‬הסקירה החלה בכלי סיוע ממשלתיים ופילנתרופיים בישראל‪ ,‬המשיכה‬
‫בדוגמאות מהעולם בתחום המימון באופן כללי‪ ,‬ובפרט תוך שיתוף קרנות פרייבט אקוויטי‪ ,‬ולבסוף — לאחר תיאור תמציתי‬
‫של האופן בו פועלת קרן הון — נסקרו דוגמאות לתוכניות בישראל שנשענו על שיתוף פעולה בין הממשלה לבין קרנות‬
‫פרייבט אקוויטי‪ ,‬כיצד נבנו ומה הייתה מטרתן‪ .‬על כל אלה יש לתת את הדעת בבואנו לעצב מודל לגיוס כספי קרנות הון‬
‫פרטיות לטובת סקטור העסקים הקטנים והבינוניים בישראל‪.‬‬
‫תחילה ייבחנו מאפייני פעילות קרן פרייבט אקוויטי לאור אתגרי עסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬כפי שתוארו לעיל‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫רווחי קרן כזו מתבססים על אחוזים ממימוש השקעות שצלחו‪ ,‬וכך היחס ההפוך בין רמת סיכון לרווח הפוטנציאלי הוא‬
‫בעוכרי העסקים הקטנים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אמנם רמת הסיכון של ההשקעה בהזנק גבוהה במידה ניכרת מההשקעה בעסק‬
‫קטן‪ ,‬אך השקעה מוצלחת בהזנק מניבה תשואה הגבוהה פי כמה מההשקעה בעסק קטן‪ .‬מכיוון שרווחי מנהלי הקרן ורווחי‬
‫‪8‬‬
‫פגישה עם יובל רז‪ ,‬עוזר החשבת הכללית במשרד האוצר‪.6.5.2012 ,‬‬
‫‪39‬‬
‫המשקיעים בקרן מתבססים על אחוזי הרווח‪ ,‬נוטים מנהלי הקרנות והמשקיעים להשקיע בחברות עם פוטנציאל צמיחה של‬
‫אלפי אחוזים‪ .‬והואיל ופוטנציאל הצמיחה של עסקים קטנים היא מוגבל יחסית‪ ,‬ההשקעה בהם אטרקטיבית פחות‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬דמי הניהול של הקרנות מתבססים על אחוזים מגובה ההשקעה‪ ,‬ולכן גם מאפיין זה של פעילות הקרנות הוא בעוכרי‬
‫העסקים הקטנים והבינוניים‪ ,‬שכן סכום ההשקעה בעסק קטן הוא נמוך בהשוואה להשקעה בעסק בתחום ההייטק‪ .‬תחת‬
‫הנחה שעלויות הניהול זהות‪ ,‬התוצאה היא שעל מנת לקבל את אותו היקף של שעות ניהול — שיאפשר לנציגי הקרן להשביח‬
‫את העסק — נאלצים המשקיעים בעסקים הקטנים להוציא אחוזים גבוהים יותר מהשקעתם על ניהול‪ .‬כנגד זאת ניתן‬
‫לטעון‪ ,‬שניהול חברת הזנק הוא מורכב בהרבה מניהול של עסק קטן‪ ,‬בשל הטכנולוגיה ובשל הצורך בפריצה לשוק עולמי‬
‫חדש‪ .‬לכן אם קרן פרייבט אקוויטי תשקיע במספר גדול של חברות‪ ,‬סביר שבאחוז זהה של דמי ניהול זהים היא תוכל‬
‫להביא לרמת השבחה דומה של מספר גדול של עסקים קטנים‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬בעיקר בנישת העסקים הקטנים עשויה להיות התנגשות בין האסטרטגיה העסקית הרווחת של הקרנות — לעשות‬
‫אקזיט — ובין היותה של מכירת עסקים קטנים מורכבת יותר‪ ,‬מה גם שחלק מתרומתם ויתרונם של העסקים הקטנים‬
‫הוא היותם בבעלות אנשי פריפריה גיאוגרפית או חברתית‪ ,‬ומהלך שיגרום לאבדן הבעלות של אנשים אלו על עסקיהם‬
‫אינו בהכרח חיובי‪ 9.‬בנוסף‪ ,‬אסטרטגיה עסקית של ביצוע אקזיט עשויה להיות בעיתית עבור עסקים קטנים או בינוניים‬
‫המעוניינים להישאר הבעלים העיקריים של העסק‪ .‬הבעיות הללו מחייבות התייחסות בכל מודל שיוצע‪ .‬יש לבחון כל‬
‫מודל גם לאור העלויות‪ ,‬הישימות‪ ,‬והסיכון שהוא יגרום לעיוות בשוק ההשקעות‪ .‬על אלה משפיעה ההחלטה לשלב כלים‬
‫מסוימים בתנאי הקרן‪ ,‬שהעיקריים שבהם יפורטו להלן‪.‬‬
‫‪ 7.1‬הקמת קרן פרייבט אקוויטי בשילוב עיקרון ה‪Upside-‬‬
‫בבסיס מודל זה מונח הרעיון‪ ,‬שהמדינה אינה מתמרצת על ידי הטבות רגולטוריות כלשהן‪ ,‬אלא מגדילה את תשואת‬
‫המשקיעים הפרטיים באמצעות אופציית רכישה (של חלקה של הממשלה בקרן)‪ ,‬או באמצעות מתן עדיפות למשקיעים‬
‫הפרטיים כאשר הקרן מרוויחה — כך שרק מעל אחוז תשואה מסוים תיקח הממשלה לכיסה את חלקה היחסי ברווחי הקרן‪.‬‬
‫תוכנית יוזמה‪ ,‬שהוזכרה לעיל‪ ,‬כללה אלמנט כזה כשאִפשרה למשקיעים הפרטיים לקנות את חלקה של הממשלה לאורך‬
‫תקופת ההשקעה של הקרן‪ .‬לכאורה קיים דמיון בין מטרת התוכנית — הקמת תעשיית הון סיכון בישראל — ובין מטרת‬
‫קרן פרייבט אקוויטי בשיתוף המדינה‪ ,‬המבקשת לעודד הקמה של תעשייה שכמעט אינה קיימת בישראל (תעשיית פרייבט‬
‫אקוויטי המתמקדת בעסקים קטנים ובינוניים שאינם מסקטור ההייטק או הביומד)‪ .‬עם זאת‪ ,‬בניגוד להייטק או לביומד‪,‬‬
‫התשואות הצפויות במקרה זה הן נמוכות משמעותית‪ ,‬ועל כן לא סביר שאלמנט זה של הקרן לבדו יעודד צמיחה של‬
‫תעשיית פרייבט אקוויטי המתמקדת בעסקים קטנים ובינוניים בישראל‪.‬‬
‫‪ 7.2‬הקמת קרן פרייבט אקוויטי בשילוב עיקרון ה‪Downside-‬‬
‫בבסיס המודל המשלב את עיקרון ה‪ Downside-‬מונח הרצון לצמצם את הסיכון שרואים המשקיעים הפרטיים באמצעות‬
‫פריסת "רשת ביטחון" על ידי המדינה‪ .‬בהולנד‪ ,‬למשל‪ ,‬מצמצמת הקרן את הסיכון שלוקחים על עצמם המשקיעים על ידי‬
‫העמדת ערבות בגובה מחצית מההשקעה‪ ,‬המחולטת במקרה של הפסד‪ .‬בישראל ישנו בקרנות מנוף מרכיב של צמצום‬
‫סיכונים למשקיעים הפרטיים‪ ,‬שם הובטחה למשקיעים אלה תשואה של ‪ .4%‬אך יש לשים לב שכאשר הקרן הפסידה‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫שיחה עם ארבל לוין‪ ,‬מנהל תחום מימון בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת‪.21.3.2012 ,‬‬
‫‪40‬‬
‫המשקיעים הפרטיים לא יראו תשואה חיובית‪ .‬זאת בניגוד ל"רשת הביטחון" שהובטחה לזוכי המכרז בקרן למדעי החיים‪,‬‬
‫שם נוסף על תשואה בשיעור של ‪ 5%‬הובטח גם כיסוי מכספי הממשלה להפסדי הקרן — כיסוי התלוי בשיעור המינוף אבל‬
‫מבטיח כי בשיעור תשואה שלילית מסוים ייהנו המשקיעים הפרטיים מתשואה חיובית‪ .‬בנוסף התחייבה הממשלה‪ ,‬בקרן‬
‫למדעי החיים‪ ,‬למתן עדיפות בחלוקת רווחים מהקרן למשקיעים הפרטיים‪ ,‬וקבעה שיעור תשואה מינימלי לקרן‪ ,‬שממנו‬
‫מקבלים מנהלי הקרן (‪ )GP‬את חלקם ברווחים‪ ,‬כמו גם תקרה לשיעור דמי הניהול‪ .‬כל אלה הבטיחו צמצום משמעותי‬
‫בסיכון שהמשקיעים הפרטיים לוקחים על עצמם‪.‬‬
‫לאור העובדה שתוצאות קרנות מנוף אינן חד‪-‬משמעיות ושהקרן למדעי החיים (אורבימד) היא עדיין בראשית דרכה‪ ,‬קשה‬
‫לקבוע אילו מבין שני המתווים אפקטיבי יותר או הולם יותר את מטרות המודל שמחקר זה מבקש לגבש‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫אם נסתכל על סקטור העסקים הקטנים והבינוניים כסקטור בעל פוטנציאל כלכלי שאינו בא לידי מימוש‪ ,‬ונקביל אותו‬
‫בכך לתעשיית מדעי החיים שבגינה הוקמה קרן אורבימד‪ ,‬ניתן לומר שיש לקבוע מדיניות ‪ downside‬דומה לעידוד קרנות‬
‫פרייבט אקוויטי הפועלות בתחום העסקים הקטנים‪.‬‬
‫‪ 7.3‬מימון דמי הניהול‬
‫בתוכנית הממשלתית שבמסגרתה קמה קרן אל‪-‬באוודר‪ ,‬חלקה של המדינה הוא מימון דמי הניהול של הקרן‪ .‬ההצדקה‬
‫למדיניות זו היא הטענה שצוינה לעיל‪ ,‬שלפיה דרך התשלום הנהוגה לדמי ניהול — כ‪ 2%-‬מגובה ההשקעה — מהווה גורם‬
‫המדיר קרנות פרייבט אקוויטי מהשקעות בעסקים קטנים‪ ,‬שכן סדרי הגודל של השקעות אלו פירושם דמי ניהול נמוכים‬
‫שאינם מאפשרים פעילות מיטבית של מנהלי הקרן‪ .‬פתרון לכך הוא העלאת אחוזי ההשקעה המוקצים לדמי ניהול‪ ,‬אבל‬
‫פתרון זה פירושו עול כלכלי המכביד על המשקיעים‪ .‬לכן תשלום דמי הניהול על ידי המדינה הוא למעשה אלמנט נוסף של‬
‫‪ ,upside‬שכן הוא חוסך מהמשקיעים עלות של כ‪ 2%-‬לשנה ובכך תורם לגידול תשואתם‪ .‬פתרון אחר עשוי להיות גביית‬
‫חלק מדמי הניהול מהעסקים הקטנים עצמם‪ .‬הצדקה לכך עשויה להיות הטענה‪ ,‬שלאור מצוקת האשראי בישראל‪ ,‬ייתכן‬
‫שדמי הניהול הם בסופו של דבר זולים מהלוואה של סדר גודל דומה של כספים‪ 10.‬בנוסף הועלתה טענה על ידי בכיר‬
‫באוצר‪ ,‬שמימון דמי ניהול עשוי להפחית מהתמריצים של מנהלי הקרן לנהל מדיניות השקעות אפקטיבית ורווחית‪ .‬אך‬
‫סייג לטיעון זה עשויה להיות העובדה שברווחי מנהלי הקרן ישנו מרכיב של תשואה‪ ,‬ולכן לא סביר שמועצת המנהלים‬
‫תפעל באופן שאינו המיטבי בעת שדמי הניהול שלה מובטחים‪ .‬בהקשר המסוים של קרן אל‪-‬באוודר‪ ,‬נאמר שבשם הרצון‬
‫שלא להתערב בשוק‪ ,‬הממשלה לא יושבת במועצת המנהלים ואינה שותף מוגבל בקרן‪ .‬כך מימון דמי הניהול יוצר מצב שבו‬
‫מושקעים כספי ציבור בלי שום פיקוח לכאורה‪ .‬ואולם בבואנו לעצב מודל חדש לשיתוף בין קרנות פרייבט אקוויטי לבין‬
‫כספי הממשלה בישראל‪ ,‬נראה שמרכיב זה אינו החשוב ביותר‪ ,‬שכן הוא אינו מהגורמים המרתיעים מלכתחילה משקיעים‬
‫מוסדיים ופרטיים מלהשקיע בסקטור עסקי זה (הגורמים המרתיעים הם הצפי לתשואה נמוכה ורמת סיכון גבוהה)‪ .‬לכן גם‬
‫מימון או סבסוד דמי הניהול אינו צריך להיות מוטיב מרכזי במודל המוצע‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫שיחה עם גיא רולניק‪ ,‬עורך ראשי של דה מרקר‪.24.5.2012 ,‬‬
‫‪41‬‬
‫תוצלמהו םוכיס‬
‫‪ .8‬סיכום והמלצות‬
‫מחקר זה הציג את מצוקת המימון של עסקים קטנים ובינוניים בישראל‪ ,‬ואת נחיצותו של ערוץ מימוני נוסף המעמיד‬
‫לרשות העסק הון לפיתוח‪ ,‬התרחבות או הקמה של עסק — לא כהלוואה אלא כהשקעה‪ .‬היתרונות של העמדת הון כזה‬
‫על ידי קרן פרייבט אקוויטי נמנו במסמכי הרקע לכלים הממשלתיים הכוללים שיתוף פעולה עם קרנות מסוג זה‪ ,‬ובראש‬
‫ובראשונה רכישת כלי ניהול טובים יותר‪ ,‬יצירת תשתית ידע רחבה יותר לתחום מקצועי מסוים ומשיכת משקיעים נוספים‪.‬‬
‫רתיעת משקיעים מוסדיים ופרטיים מסקטור העסקים הקטנים והבינוניים מחייבת שיתוף פעולה ממשלתי על מנת לעודד‬
‫משקיעים להתגבר על רתיעתם זו‪ .‬עם זאת בעוד הממשלה יכולה לצמצם את הסיכון שאותו לוקחים על עצמם המשקיעים‪,‬‬
‫אין היא יכולה להגדיל באופן משמעותי את אחוזי התשואה מעסקים קטנים‪ .‬לכן ההמלצה בשלב זה היא להקים קרן‬
‫פרייבט אקוויטי בשיתוף ממשלתי‪ ,‬המיועדת לעסקים קטנים ובינוניים הקרובים לתפר שבין הגדרת עסקים קטנים‬
‫לעסקים בינוניים‪ .‬קרי‪ ,‬עסקים שהמחזור השנתי שלהם הוא בין ‪ 5‬ל‪ 30-‬מיליון ש"ח בשנה והם מעסיקים יותר מעשרה‬
‫עובדים‪ .‬ייתכן שכך קהל היעד של הקרן המוצעת מצומצם מעט‪ 11.‬אולם באופן טבעי קרנות הון סיכון‪ ,‬ובכלל זה קרנות‬
‫פרייבט אקוויטי‪ ,‬אינן מבצעות מספר גדול של השקעות מדי שנה‪ .‬מסקירת תעשיית הפרייבט אקוויטי בישראל‪ ,‬עולה‬
‫שהקרנות הפעילות ביותר ביצעו ‪ 7‬השקעות בלבד בשנה‪ .‬המדד המשמעותי לפעילות קרן פרייבט אקוויטי בהקשר זה הוא‬
‫ה‪ ,Deal Flow-‬שהוא היחס בין מספר המועמדים להשקעה לבין מי שבסופו של דבר מושקעים על ידי הקרן‪ .‬בהיבט הזה‪ ,‬גם‬
‫הגדרת טווח העסקים המיועדים להשקעה באופן שתואר לעיל תותיר למעלה מ‪ 17,000-‬עסקים פוטנציאלים‪ ,‬כך שה‪Deal-‬‬
‫‪ Flow‬יוכל להיות מיטבי לפעילות הקרן‪ ,‬כפי שניתן לראות בתרשים ‪.11‬‬
‫‪11‬‬
‫עם חקיקת החוק לעידוד עסקים קטנים בישראל‪ ,‬בכוונת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לחוקק תקנות‪ ,‬שלפיהן עסק זעיר הוא‬
‫עסק עם מחזור שנתי של עד מיליון ש"ח בלבד‪ .‬מכאן שהגדרת סף של מחזור שנתי בגובה ‪ 5‬מיליון ש"ח פירושה צמצום מסוים‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫תרשים ‪ :11‬מספר עסקים על פי גודל מחזור (במיליוני ש"ח)‬
‫≤∞‪≤≥≥¨µ‬‬
‫∞∞∞∞‪≤µ‬‬
‫∞∞∞‪≤≤µ‬‬
‫∞∞∞∞∞≤‬
‫∞∞∞‪±∑µ‬‬
‫∞∞∞‪±≤µ‬‬
‫∞∞∞∞∞‪±‬‬
‫‪ÌÈ˜ÒÚ‰ ¯ÙÒÓ‬‬
‫∞∞∞∞‪±µ‬‬
‫∞∞∞‪∑µ‬‬
‫∞‪¥±¨±π‬‬
‫∂‪≤≥¨∂±‬‬
‫∏‪±¨±¥‬‬
‫≥≥‪±¨µ‬‬
‫∑‪±¨πµ‬‬
‫≤‪µ¨¥π‬‬
‫∞∏∂¨‪π‬‬
‫∞∞‪µ∞ ≠ ±‬‬
‫∞‪≥∞ ≠ µ‬‬
‫∞≥ ≠ ∞≤‬
‫∞≤ ≠ ∞‪±‬‬
‫∞‪µ ≠ ±‬‬
‫‪≤≠µ‬‬
‫∞∞∞∞‪µ‬‬
‫∏∏∞¨‪≤π‬‬
‫∞∞∞‪≤µ‬‬
‫≤≠‪±‬‬
‫‪∞Æµ ≠ ±‬‬
‫‪∞Æµ „Ú‬‬
‫∞‬
‫‪È˜ÒÚ ¯ÂÊÁÓ‬‬
‫מקור‪ :‬נתוני הלמ"ס‪.2012 ,‬‬
‫על הטענה‪ ,‬שאסטרטגיה של אקזיט עשויה להיות בעייתית עבור עסקים קטנים‪-‬בינוניים משפחתיים‪ ,‬ניתן להשיב שבלאו‬
‫הכי הקרן מיועדת לתת מענה למספר מצומצם של עסקים בשנה‪ ,‬וסביר שבסקלה של עסקים קטנים השואפים לצמוח‬
‫ולהתרחב נפוצים יותר הרואים באסטרטגיה עסקית זו אפשרות רצויה מבחינתם‪ .‬מכיוון שכיום אין קרנות פרייבט אקוויטי‬
‫הפועלות בתחום העסקים הקטנים שלא בתחום ההייטק או הביומד‪ ,‬יציאה למכרז להקמת קרן חדשה — כפי שעשתה‬
‫ממשלת ישראל בתוכנית יוזמה‪ ,‬בקרנות מנוף‪ ,‬בקרן למדעי החיים (אורבימד) ובקרן אל‪-‬באוודר — תבטיח הקמת קרן‬
‫שמנהליה מומחים לסקטור עסקי זה‪ ,‬ותמנע טענות על עיוות אסטרטגיות עסקיות של קרנות הפועלות בשוק ופגיעה‬
‫בתעשיית הפרייבט אקוויטי בישראל‪.‬‬
‫המלצה נוספת היא ללמוד מקרנות דומות בחוץ לארץ ולהתמקד בנישה עסקית מסוימת בסקטור העסקים הקטנים‬
‫והבינוניים בישראל‪ ,‬למשל עסקים מוטי ייצוא או לכל הפחות בעלי פוטנציאל עסקי כלל ארצי‪ .‬קריטריון זה יאפשר מחד‬
‫גיסא הצבת תנאי מכרז שיבטיחו מועמדים בעלי ניסיון משולב בתעשיית פרייבט אקוויטי‪ ,‬עסקים קטנים‪-‬בינוניים וייצוא‪,‬‬
‫ומאידך גיסא יתרום לכדאיות ההשקעה בקרן בכך שיבטיח תשואה גבוהה יחסית לסקטור העסקים הקטנים והבינוניים‪.‬‬
‫מאפייני הקרן — מכרז ייעודי להקמתה‪ ,‬קהל יעד עסקי מוגדר‪ ,‬התמקדות בנישה עסקית מסוימת — אינם תלויים בכלים‬
‫שתבחר הממשלה ליישם במסגרת נהלי הקרן‪ .‬לאור הדיון במחקר זה‪ ,‬מומלץ לשלב בקרן הנידונה מדיניות ‪ upside‬מסוימת‬
‫‪43‬‬
‫לצד מדיניות של הגנה מפני הפסדים (‪ )downside‬רחבה‪ .‬למשל‪ ,‬לאפשר למשקיעים הפרטיים לקנות את חלקה של‬
‫הממשלה בקרן לאורך תקופת ההשקעה המוגדרת‪ ,‬ובד בבד לעצב מדיניות ‪ Distribution Waterfall‬שתגן על המשקיעים‬
‫הפרטיים מפני הפסדים גם כאשר תשואתה הכללית של הקרן שלילית‪ .‬אמנם עולה החשש שדגש על הגנה מפני הפסדים‬
‫עשוי למשוך מנהלי קרנות מוכשרים פחות‪ 12.‬ולכן חשוב לתת משקל לתנאי הסף במכרז להקמת הקרן‪ ,‬ולהבטיח ניסיון‬
‫מקצועי רלוונטי בתחום‪ .‬בתום תקופת ההשקעה תאפשר בחינת תוצאות הקרן לקבוע אם נדרשת התערבות ממשלתית‬
‫לתקופת זמן נוספת‪ ,‬ובאילו תנאים (אם הקרן תצליח במידה רבה‪ ,‬אפשר שלא יהיה צורך עוד במדיניות ה‪ upside-‬כדי‬
‫למשוך משקיעים)‪ .‬לסוגיית דמי הניהול‪ ,‬נראה שלצד הגנה מפני הפסדים ואפשרות הרכישה‪ ,‬לא חיוני מימון מלא על ידי‬
‫המדינה אלא סבסוד מסוים וחלוקת הנטל עם שותפים פרטיים בקרן‪.‬‬
‫‪ 8.1‬הצעה לתקצוב הקרן‬
‫בהנחה שהעסקים שבהם מיועדת הקרן להשקיע מאופיינים במחזור עסקי שנתי שבין ‪ 5‬ל‪ 30-‬מיליון ש"ח‪ ,‬ושהשקעת קרן‬
‫פרייבט אקוויטי בהם תהיה בין ‪ 2‬ל‪ 12-‬מיליון ש"ח‪ ,‬גודלה הרצוי של הקרן המשותפת לממשלה ולמשקיעים פרטיים צריך‬
‫לעמוד על כ‪ 120-‬מיליון ש"ח‪ .‬אם נתבסס על מינוף בסדר גודל הדומה לקרנות מסוג זה בעבר‪ ,‬חלקה של המדינה כשותף‬
‫מוגבל יהיה חמישית מהקרן‪ ,‬כלומר ‪ 24‬מיליון ש"ח‪ .‬דמי הניהול של הקרן (בשיעור של ‪ )2%‬יעמדו על ‪ 2.4‬מיליון ש"ח‪ ,‬שהם‬
‫‪ 24‬מיליון ש"ח בעשר השנים המהוות את פרק הזמן המקובל (‪ 7‬שנים של השקעה ועוד ‪ 3‬שנים של פעילות הקרן)‪ .‬דמי‬
‫הניהול יכולים להתחלק בין הממשלה לבין השותפים הפרטיים האחרים‪ ,‬כך שבהתאם ליחס המינוף הממשלה תיתן כחצי‬
‫מיליון ש"ח והשותפים בקרן ישלמו את שני המיליון הנותרים‪.‬‬
‫אמנם קודם לכן צוינה האפשרות‪ ,‬שהשתתפות העסקים עצמם בדמי הניהול עשויה להיות חלק ממנגנון ה‪ upside-‬בקרן‪,‬‬
‫אולם במצב הנוכחי שבו עסקים הנמנים על קהל היעד של הקרן המיועדת אינם מורגלים בעבודה עם משקיעים‪ ,‬צעד כזה‬
‫עשוי להרתיע את העסקים‪ .‬עם זאת את השתתפות המשקיעים הפרטיים בדמי הניהול אפשר לאזן באמצעות פריסת רשת‬
‫הגנה מפני הפסדים — כלומר בניית מנגנון הקושר בין יחס המינוף בקרן לבין חלקה של הממשלה בכיסוי הפסדים אם‬
‫ישנם‪ ,‬והקובע את המידה שבה יש לתת עדיפות למשקיעים הפרטיים בחלוקת רווחים אם ישנם כאלה‪ .‬נוסף על קביעת‬
‫שיעור דמי ניהול קבועים לתקופת ההשקעה‪ ,‬מומלץ לקבוע את שיעור הרווח של מנהלי הקרן בתשואותיה‪ ,‬וכן את שיעור‬
‫התשואה בקרן המהווה סף מינימלי שממנו יוכלו ליהנות משיעור רווח זה‪ .‬באופן כללי יש לבנות את הקרן כך‪ ,‬שמנהליה‬
‫יהיו בעלי ניסיון בעבודה בקרנות דומות ובעלי התמחות מקצועית בעסקים קטנים‪-‬בינוניים בנישות העסקיות שבהן‬
‫יוחלט להתמקד‪ .‬המלצת העבודה היא ליצור מסה קריטית של השקעות‪ ,‬שיניעו התפתחות של קרנות פרייבט אקוויטי‬
‫המתמחות בעסקים קטנים בישראל‪ .‬לשם כך יש להגדיר יותר מנישה עסקית אחת‪ ,‬כשהמשותף לנישות המוגדרות הוא‬
‫פוטנציאל הצמיחה הגבוה שלהן‪ .‬למשל‪ ,‬ניתן להתמקד בעסקים מוטי ייצוא‪ ,‬או בעסקים הפונים לשוק מתפתח כגון שוק‬
‫המוצרים או השירותים לגיל השלישי‪ ,‬או בשוק האינטרנט‪ ,‬או באטרקציות בתחום התיירות‪ .‬הקמת שלוש קרנות‪ ,‬שכל‬
‫אחת מהן מתמקדת בנישה עסקית שונה‪ ,‬תוכל לחולל שינוי של ממש בהיצע המימון לעסקים קטנים בישראל‪ ,‬תוך השקעה‬
‫ממשלתית של כ‪ 80-‬מיליון ש"ח בלבד‪ ,‬על פי התרחיש שהוצג הכולל השקעה בקרן והשתתפות בדמי הניהול‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫שיחה עם ד"ר גיל אבנימלך‪ ,‬מרצה בכיר בפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו ומומחה לתעשיית הון סיכון‪.7.8.2012 ,‬‬
‫‪44‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ישנה הסכמה רחבה על חשיבותם של עסקים קטנים (זעירים עד בינוניים) בפיתוח כלכלי‪ ,‬חדשנות‪ ,‬התמודדות‬
‫בעתות משבר כלכלי‪ ,‬קידום יזמות בקרב אוכלוסיות מוחלשות‪ ,‬העלאת שיעורי התעסוקה ועוד‪ .‬על רקע זה‪ ,‬ובהנחה‬
‫שתרומה לסקטור הזה היא תרומה משמעותית לצמיחה הכלכלית בכלל‪ ,‬מבקש המחקר הנוכחי לקדם את סקטור העסקים‬
‫הקטנים בישראל‪ .‬יש לציין שלא רק בישראל ישנו שיעור גדול של עסקים קטנים בתוך סך כל העסקים‪ .‬במדינות רבות‬
‫בעולם מהווה סקטור זה חלק משמעותי מכלכלת המדינה‪ ,‬כמודגם בתרשים ‪.12‬‬
‫תרשים ‪ :12‬התפלגות העסקים הזעירים‪ ,‬הקטנים והבינוניים בתוך כלל העסקים במדינות‬
‫שונות בעולם‬
‫‪±‬‬
‫≥‪±‬‬
‫∞‬
‫∂‬
‫‪±‬‬
‫∑‬
‫‪π¥‬‬
‫≤‪π‬‬
‫‪„ÏÈÊ ÂÈ‬‬
‫‪„ÏÂ‰‬‬
‫∞‬
‫‪¥‬‬
‫≤‬
‫∂‬
‫≥‪±‬‬
‫≤‬
‫≤‬
‫≥‬
‫≤≤‬
‫•∞∞‪±‬‬
‫•∞‪π‬‬
‫•∞∏‬
‫≥‪¥‬‬
‫•∞∑‬
‫•∞∂‬
‫‪∏µ‬‬
‫∂‪π‬‬
‫‪πµ‬‬
‫‪∏¥‬‬
‫∂∑‬
‫•∞‪µ‬‬
‫•∞‪¥‬‬
‫•∞≥‬
‫‪¥π‬‬
‫•∞≤‬
‫•∞‪±‬‬
‫‪Ï‡¯˘È‬‬
‫‪ÌÈË˜ ÌÈ˜ÒÚ‬‬
‫‡‪‰ÈÏËÈ‬‬
‫‪„ÏÈÙ‬‬
‫‪ÌÈÈÂÈ· ÌÈ˜ÒÚ‬‬
‫„¯‪˙È¯·‰ ˙Âˆ¯‡ ‰‡È¯Â˜ ÌÂ‬‬
‫·¯‪‰ÈËÈ‬‬
‫•∞‬
‫‪ÌÈ¯ÈÚÊ ÌÈ˜ÒÚ‬‬
‫מקור‪.2012 ,OECD :‬‬
‫מחקר זה עוסק בתחום שנחשב לאחד הקשיים בסקטור העסקים קטנים בעולם כולו — תחום המימון‪ .‬בישראל‪ ,‬כמו‬
‫במדינות אחרות‪ ,‬בחינה של שוק האשראי מצביעה על אי‪-‬הלימה בין שיעור העסקים הקטנים במשק לבין שיעורם בקבלת‬
‫אשראי‪ ,‬וזו אינדיקציה למצוקת האשראי של עסקים אלה‪ .‬כדי להגדיר טוב יותר את התמונה הכוללת של קשיי המימון‬
‫עמם מתמודדים עסקים קטנים בישראל‪ ,‬וכדי לשפוך אור חדש על דרכי הפעולה לסייע להם‪ ,‬נסקרו בפרוטרוט האמצעים‬
‫הקיימים בישראל לסיוע לעסקים קטנים בתחום המימון‪ ,‬כולל אלה שאינם ממשלתיים‪ .‬הסקירה העלתה שעיקר הסיוע‬
‫‪45‬‬
‫מתמקד בהעמדת אשראי לרשות אותם עסקים‪ ,‬אך בתנאים שאינם מאפשרים את השימוש בו אלא כהון חוזר‪ ,‬ולא לצרכי‬
‫השקעה ופיתוח ארוכי טווח‪ .‬נסקרו גם כלי סיוע לעסקים קטנים בתחום המימון במדינות מפותחות בעולם‪ ,‬ומהשוואה בין‬
‫שתי הסקירות עלה שבישראל נעדרים כלי סיוע המעמידים משאבים להשקעה ופיתוח לטווח רחוק‪ .‬נמצא גם שבישראל אין‬
‫השוק הפרטי מעורב בהעמדת משאבים מסוג זה‪ ,‬וודאי שאינו מעורב בסיוע בהשגת מימון בצורת השקעה (‪ )equity‬ולא‬
‫אשראי (‪ .)debt‬לכן נטען שכלי סיוע הטומן בחובו שיתוף פעולה בין הממשלה לבין המגזר הפרטי במטרה לשפר את גישת‬
‫העסקים הקטנים להשקעות‪ ,‬יהיה חידוש בישראל ויתרום תרומה משמעותית לצמיחת סקטור העסקים הקטנים ולכלכלה‬
‫בכלל‪ .‬על מנת להפוך קביעה זו להמלצה קונקרטית‪ ,‬נבחנו כלי סיוע מסוג זה בעולם וכן תוכניות דומות שנעשו בישראל‬
‫לפיתוח לקידום תעשיות ההייטק‪ ,‬מדעי החיים והסקטור העסקי‪-‬הערבי‪.‬‬
‫על רקע זה התגבשה ההמלצה להקים קרן פרייבט אקוויטי משותפת לממשלה ולמגזר הפרטי‪ ,‬שתנוהל על ידי אנשי‬
‫מקצוע שהם בעלי ניסיון בתעשיית הפרייבט אקוויטי ומומחים לסקטור העסקים הקטנים והבינוניים‪ .‬הקרן תתמקד‬
‫בנישה עסקית בעלת פוטנציאל לצמיחה ולשיעור תשואה שנתי הגבוה מ‪ .10%-‬נישות כאלה הן למשל עסקים מוטי ייצוא‪,‬‬
‫שירותים ומוצרים לגיל השלישי‪ ,‬תחום האינטרנט או התיירות‪ .‬הקמת קרן כזו תאפשר מתן מענה לשני קשיים עיקריים‬
‫עמם מתמודדים עסקים קטנים בכל העולם — תחום המימון ותחום הידע והניהול‪.‬‬
‫תרשים ‪ :13‬כלי סיוע ממשלתיים לעסקים קטנים בישראל על פי סוגי חסמים‬
‫·‪‰ÈË¯˜Â¯È‬‬
‫‪ÌÈÂ˙ ˙ÂÈÓÊ‬‬
‫‪Ú„È‬‬
‫‪ÔÂÓÈÓ‬‬
‫‪‰ÈˆÏÂ‚¯Â ‰˜È˜Á‬‬
‫‪ÈÏÂÎÂ ˜ÂÂÈ˘ ¨ÏÂ‰È‬‬
‫‪ÔÂ‰‬‬
‫‪ÌÈ˜ÒÚ „Â„ÈÚÏ ˜ÂÁ‰‬‬
‫˜‪‰„ÚÂÂ‰ ¨Ï‡¯˘È· ÌÈË‬‬
‫‪˙Â‡¯Â‰ ¨ÌÈ˜ÒÚ ÈÂ˘È¯Ï‬‬
‫‪È˙Ï˘ÓÓ ˘Î¯Ï‬‬
‫˙‪ÌÈ˜ÒÚÏ ıÂÚÈÈ‰ ˙ÈÎÂ‬‬
‫˜‪ÌÂÁ˙· ÌÈÈÂÈ·Â ÌÈË‬‬
‫‪Æ„ÂÚÂ ˜ÂÂÈ˘‰ ¨ÏÂ‰È‰‬‬
‫‪ÌÈÒÎÂ ÌÈÒ¯Â˜ ¨˙ÂÎ¯„‰‬‬
‫‪¯ÈÚÊ ˜ÒÚ ÈÏÚ·Â ÌÈÓÊÈÏ‬‬
‫·‪˙ÂÎÂÒ‰ Ï˘ ÁË˘‰ È„˜ÂÓ‬‬
‫‪ÌÈÈÂÈ·Â ÌÈË˜ ÌÈ˜ÒÚÏ‬‬
‫˙‪≤ „Ú© ÌÈ„‚‡Ó‰ ˙ÈÎÂ‬‬
‫‪Æ®˜ÒÚÏ Á¢˘ ÔÂÈÏÈÓ‬‬
‫˜¯‪≤ „Ú© ‰˘„Á‰ ˜ÂÂÈ˘‰ Ô‬‬
‫‪Æ˙ÏÚÂÙ Ì¯Ë – ®Á¢˘ ÔÂÈÏÈÓ‬‬
‫‪ÌÈ˜ÒÚ ∫È˜ÒÚ‰ ıÈ‡Ó‰‬‬
‫‪– ÌÈ·¯ÚÂ ÌÈ„¯Á ¨ÌÈÈ˙¯·Á‬‬
‫‪ÏÂÚÙÏ ÏÁ‰ Ì¯Ë‬‬
‫‡˘¯‡‪È‬‬
‫˜¯‪ÚÂÈÒ ˙Â‬‬
‫·‪‰È„Ó ˙Â·¯Ú‬‬
‫˜¯‪Ï‡¯˘È· ÌÈË˜ ÌÈ˜ÒÚÏ PE Ô‬‬
‫©‪®Á¢˘ ÔÂÈÏÈÓ ±≤≠Ï ≤ ÔÈ· ˙ÂÚ˜˘‰‬‬
‫תעשיית הפרייבט אקוויטי בישראל מדירה את עצמה מסקטור העסקים הקטנים‪ ,‬בין השאר על רקע תשואות צפויות‬
‫נמוכות יחסית‪ ,‬ומכאן שעל הקרן המדוברת לכלול כלים שיהפכו את ההשקעה במסגרתה לכדאית‪ .‬כפי שפורט לעיל‪ ,‬ניתן‬
‫לעשות זאת באמצעות פריסת רשת ביטחון למשקיעים או הבטחה לשיעור תשואה מסוים‪ .‬מחקר זה ממליץ על שילוב שני‬
‫האלמנטים וכן על פריסת רשת ביטחון‪ .‬מבחינה תקציבית‪ ,‬עלות הקמה של קרן כזו אינה עולה על כמה עשרות מיליוני‬
‫‪46‬‬
‫שקלים‪ ,‬ואולם קרן זו תוביל לאפיקי מימון והשקעה חדשים ותתרום לצמיחתה של הכלכלה הישראלית‪ .‬נוסף על כך הוזכרו‬
‫לאורך העבודה תוכניות אחרות מהעולם‪ ,‬ובהן אמצעים מגוונים לשילוב הון פרטי בסקטור העסקים הקטנים בעידוד‬
‫הממשלה‪ .‬להלן סקירה מסכמת של תוכניות אלו והשוואתן למודל הקרן המשותפת המוצע במחקר זה‪.‬‬
‫קרן ה‪ Growth Facility Scheme-‬בהולנד‬
‫קרן זו מעמידה ערבות ממשלתית להשקעותיהן של קרנות פרייבט אקוויטי מסוימות בעסקים קטנים‪ .‬אם ההשקעה לא‬
‫צלחה‪ ,‬מקבלים המשקיעים עד מחצית מהסכום שהושקע על ידם‪ .‬כך מופחת הסיכון בהשקעה של המשקיעים הפרטיים‬
‫בעסקים קטנים‪ .‬יתרונותיו של כלי זה‪ ,‬בהשוואה לקרן המוצעת‪ ,‬הם העלויות הנמוכות והעובדה שכאשר ניתן להעמיד‬
‫ערבות כזו באמצעות הרחבת פעילותה של קרן הסיוע בערבות מדינה הקיימת‪ ,‬הבירוקרטיה פשוטה יותר‪ .‬מנגד‪ ,‬ספק‬
‫רב אם קרן כזו מסוגלת ליצור יש מאין תעשיית פרייבט אקוויטי המתמחה בעסקים קטנים‪ .‬סביר יותר שהיא מעודדת‬
‫התמחות קיימת של קרנות‪.‬‬
‫תוכנית ה‪ SBIC-‬האמריקנית‬
‫במסגרת תוכנית זו‪ ,‬ערבות ממשלתית מאפשרת לחברות פרטיות למנף את כספן לטובת השקעות בעסקים קטנים‬
‫ובינוניים ברחבי ארצות הברית‪ .‬במידה מסוימת מזכירה התוכנית את "המאיץ העסקי" — התוכנית החדשה של הסוכנות‬
‫לעסקים קטנים ובינוניים‪ .‬אבל תוכנית "המאיץ" היא בעלת תקציב מוגבל של ‪ 5‬מיליון ש"ח בלבד‪ ,‬ושמה דגש על נישות‬
‫עסקיות בעלות פוטנציאל חברתי‪ ,‬ועל כן — בהשוואה לקרן המוצעת שבה טווח ההשקעות עולה על ‪ 2‬מיליון ש"ח וישנו‬
‫דגש על השקעות בעסקים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה — נראה שה"מאיץ"‪ ,‬בצורתו הנוכחית‪ ,‬אינו סותר את הקמת הקרן‬
‫המוצעת אלא מהווה מוצר משלים עבורה‪.‬‬
‫חברת ‪ Finnerva‬בפינלנד‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬חברה פינית ממשלתית זו פועלת באמצעות חברות בת במספר מישורים‪ ,‬ויהיה מעניין לבחון שני ערוצי‬
‫פעולה שלה‪ :‬האחד הוא השקעה בקרנות הון סיכון אזוריות‪ ,‬והשני הוא יצירת רשת של משקיעים פרטיים — "מלאכים"‬
‫(אנג'לים)‪ .‬לגבי הראשון‪ ,‬ייתכן שגם בקרן המוצעת יש לייחד שיעור פעילות מסוים לאזורים מוגדרים‪ .‬לגבי השני‪ ,‬בישראל‬
‫ישנם כ‪ 450-‬משקיעים פרטיים כאלה‪ ,‬המשקיעים במגוון תחומים עסקיים ובכלל זה הייטק‪ ,‬תקשורת‪ ,‬אינטרנט ועוד (‪IVC,‬‬
‫‪ .)2011: 38‬למעורבות ממשלתית ביצירת רשת קשרים עסקיים וחברתיים בין המשקיעים האלו יש יתרון מבחינת עלות‬
‫הקרן המוצעת‪ ,‬הן מבחינת השקעת כספי ממשלה הן מבחינת העסקים‪ ,‬שכן דמי הניהול של האנג'לים הם בדרך כלל נמוכים‬
‫מדמי הניהול המשולמים בקרנות פרייבט אקוויטי‪ .‬כמו כן‪ ,‬כפי שצוין‪ ,‬אחד הגורמים להצלחת תוכנית יוזמה היה הקשרים‬
‫שנרקמו בין מנהלי הקרנות‪ ,‬וייתכן שגם כאן רשת כזו תעודד גידול השקעות והתמקצעות התעשייה‪ .‬החיסרון בכלי מסוג‬
‫זה בישראל‪ ,‬הוא שאין כל ערובה שהמשקיעים הפרטיים יפנו לעסקים קטנים‪ ,‬בפרט לכאלה שאינם בתעשיית ההייטק‬
‫או הביומד שבהן עיקר ניסיונם‪ .‬מכאן שהקמת רשת משקיעים פרטיים בישראל עשויה לתרום לעסקים קטנים רק לאחר‬
‫שייצבר ניסיון בתעשיית הפרייבט אקוויטי בסקטור זה‪.‬‬
‫סקירה זו מדגימה את מגוון האפשרויות העומדות בפני הממשלה לעידוד השקעות פרטיות בסקטור העסקים הקטנים‪.‬‬
‫ראוי לבחון תוכניות אלה במחקר נפרד‪ ,‬אולם נראה כי בשלב זה שבו מצוקת הנגישות להון של העסקים הקטנים בישראל‬
‫כה גדולה‪ ,‬ובהיעדר כלי סיוע משמעותיים בתחום זה‪ ,‬הקמת קרן פרייבט אקוויטי משותפת לממשלה ולמגזר הפרטי תיתן‬
‫‪47‬‬
‫את המענה הטוב ביותר לעסקים קטנים‪ .‬הקרן תשלב עזרה בשיפור רמת הניהול והידע בעסקים קטנים עם עזרה בהגדלת‬
‫הגישה להון לצרכי השקעה ופיתוח עסקי‪ ,‬ותתווה דרך לגורמים נוספים בתעשייה‪ ,‬כגון משקיעים פרטיים או קרנות אחרות‪.‬‬
‫בעקבות זה‪ ,‬כלים נוספים כדוגמת אלו שנסקרו לעיל יהיו רלוונטיים ויוכלו לתרום לסקטור העסקים הקטנים בישראל —‬
‫ששגשוגו הוא שגשוג הכלכלה הישראלית‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫םיחפסנ‬
‫‪ .9‬נספחים‬
‫טבלה ‪ :8‬קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת פעילות קרן קורת‬
‫שם המסלול‬
‫(בנק)‬
‫פיתוח הנגב‬
‫והצפון‬
‫(לאומי)‬
‫הלוואות‬
‫למגזר ערבי‬
‫ישראל‬
‫(ערבי‬
‫ישראל)‬
‫מורחב‬
‫(דיסקונט)‬
‫‪( AACI‬אוצ"ח)‬
‫*‬
‫הדדית‬
‫(אוצ"ח)‬
‫סכום‬
‫ההלוואות‬
‫(בש"ח)‬
‫‪—50,000‬‬
‫‪1,200,000‬‬
‫עד ‪300,000‬‬
‫עד ‪300,000‬‬
‫‪—80,000‬‬
‫‪250,000‬‬
‫‪—80,000‬‬
‫‪300,000‬‬
‫‪—300,000‬‬
‫‪600,000‬‬
‫עד ‪600,000‬‬
‫ערבות‬
‫הקרן‬
‫‪50%‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪50%‬‬
‫תקופת‬
‫החזר‬
‫עד ‪ 5‬שנים‬
‫תקופת‬
‫גרייס‬
‫עד ‪ 6‬חודשים‬
‫עד ‪3‬‬
‫חודשים‬
‫עד ‪3‬‬
‫חודשים‬
‫עד ‪3‬‬
‫חודשים (‪6‬‬
‫לייצור)‬
‫ריבית‬
‫פריים פלוס‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪1.95%‬‬
‫‪1.85%‬‬
‫פריים פלוס פריים פלוס פריים פלוס‬
‫‪1.4%‬‬
‫‪1.95%‬‬
‫‪1.8%‬‬
‫ביטחונות‬
‫ערבות אישית‬
‫של היזמים‬
‫על כל הסכום‪,‬‬
‫של בני‪/‬בנות‬
‫זוגם‪25% ,‬‬
‫מינימום‬
‫מטריאליים‬
‫או ערבות‬
‫(החלטת ועדת‬
‫האשראי)‪,‬‬
‫ערבות הקרן‬
‫ערבות‬
‫אישית של‬
‫היזמים על‬
‫כל הסכום‪,‬‬
‫ערבות‬
‫בני‪/‬בנות‬
‫זוגם‪25% ,‬‬
‫או ערבות‬
‫(החלטת‬
‫ועדת‬
‫האשראי)‪,‬‬
‫ערבות‬
‫בעלים על‬
‫ערבות‬
‫זוגם‪25% ,‬‬
‫מטריאליים‪,‬‬
‫ערבים לפי‬
‫החלטת‬
‫ועדת‬
‫האשראי‬
‫ערבות‬
‫ערבות‬
‫ערבות‬
‫ערבות‬
‫אישית‬
‫אישית‬
‫בעלים על‬
‫היזמים‪,‬‬
‫ערבות‬
‫ערבות‬
‫ערבות‬
‫אישית של אישית של ערבות‬
‫אישית‬
‫של בני‪/‬‬
‫זוגם‪ 25% ,‬זוגם‪ 60% ,‬בני‪/‬בנות‬
‫בנות זוגם‪,‬‬
‫זוגם לפי‬
‫החלטת‬
‫מטריאליים ביטחונות‬
‫מטריאליים‪ ,‬מטריאליים ועדת‬
‫או ערבים‬
‫וערב חיצוני האשראי‪,‬‬
‫ערבות‬
‫חיצוניים‬
‫‪25%‬‬
‫(אלא אם‬
‫הקרן‬
‫בהתאם‬
‫הבנק ויתר)‪ .‬ביטחונות‬
‫לגובה‬
‫ההלוואה‪,‬‬
‫של העסק‪,‬‬
‫ערבות‬
‫הקרן‬
‫‪49‬‬
‫עד ‪6‬‬
‫חודשים‬
‫םיחפסנ‬
‫טבלה ‪ :8‬קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת פעילות קרן קורת (המשך)‬
‫שם המסלול‬
‫(בנק)‬
‫הכנת‬
‫תוכנית‬
‫עסקית‬
‫עמלות של‬
‫הבנק‬
‫פיתוח הנגב‬
‫והצפון‬
‫(לאומי)‬
‫למגזר ערבי‬
‫ישראל‬
‫(ערבי‬
‫ישראל)‬
‫מורחב‬
‫(דיסקונט)‬
‫‪( AACI‬אוצ"ח)‬
‫*‬
‫הדדית‬
‫(אוצ"ח)‬
‫על ידי יועצים מורשים של הקרן‪ .‬תשלום עבור הכנת התוכנית יקרה רק אם זו אושרה על ידי ועדת‬
‫האשראי של הקרן‬
‫עמלת עריכת‬
‫מסמכים‬
‫בגין הקמת‬
‫ההלוואה —‬
‫‪ 50%‬בלבד‬
‫מתעריפון‬
‫הבנק‬
‫עמלת‬
‫עריכת‬
‫מסמכים‬
‫‪ 50%‬בלבד‬
‫הבנק‬
‫מסמכים‬
‫ההלוואה‬
‫לפי תעריפון‬
‫הבנק‬
‫עמלת עריכת מסמכים‬
‫בגין הקמת ההלוואה לפי‬
‫תעריפון הבנק‬
‫לחברי ‪ AACI‬בלבד‪.‬‬
‫שונות‬
‫עם ערבות‬
‫הלוואות עם ערבות‬
‫של‬
‫חלקית‬
‫חלקית‬
‫הקרן וריבית‬
‫מסובסדת‬
‫לעסקים‬
‫* ‪.2012 ,Association of Americans and Canadians in Israel‬‬
‫‪50‬‬
‫עמלת‬
‫עריכת‬
‫מסמכים‬
‫‪ 1,000‬ש"ח‬
‫לחברי קרן‬
‫הדדית‬
‫בלבד‪.‬‬
‫ערבות‬
‫הקרן‪50% :‬‬
‫קרן קורת‬
‫ו‪ 50%-‬קרן‬
‫הדדית מסך‬
‫כל הערבות‬
‫םיחפסנ‬
‫טבלה ‪ :9‬הלוואות מיקרואנטרפרייז במסגרת קרן קורת ‪2012‬‬
‫אוצר החייל ‪AACI +‬‬
‫דיסקונט‬
‫קרן שמש ‪ +‬אוצר החייל‬
‫סכום‬
‫(בש"ח)‬
‫‪90,000—20,000‬‬
‫‪60,000—20,000‬‬
‫‪90,000—20,000‬‬
‫עד ‪90,000‬‬
‫ערבות‬
‫המוצעת של‬
‫הקרן‬
‫‪60%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪90%‬‬
‫תקופת החזר‬
‫תקופת גרייס‬
‫ריבית‬
‫פריים פלוס ‪2.25%‬‬
‫‪1.75%‬‬
‫פריים פלוס ‪2.25%‬‬
‫פריים‬
‫ערבות אישית של‬
‫היזמים ושל בני‪/‬בנות‬
‫זוגם‪ ,‬ערב חיצוני (לפי‬
‫החלטת הבנק והקרן)‪,‬‬
‫של היזמים ושל‬
‫בני‪/‬בנות זוגם‪,‬‬
‫ערבים חיצוניים‬
‫או ביטחונות‬
‫בהתאם לסכום‬
‫ההלוואה‪ ,‬ערבות‬
‫הקרן‬
‫ערבות אישית של‬
‫היזמים ושל בני‪/‬בנות‬
‫זוגם‪ ,‬ערב חיצוני (לפי‬
‫החלטת הבנק והקרן)‪,‬‬
‫ערבות אישית של היזמים‬
‫ושל בני‪/‬בנות זוגם‪ ,‬ערבים‬
‫חיצוניים או ביטחונות‬
‫מטריאליים בהתאם לסכום‬
‫ההלוואה‪ ,‬ערבות הקרן‬
‫הכנת תוכנית‬
‫עסקית‬
‫יועצים לפי המלצת‬
‫הקרן‬
‫יועצים מורשים‬
‫של הקרן‪ ,‬תשלום‬
‫עבור הכנתה‬
‫יתבצע אם‬
‫התוכנית אושרה‬
‫על ידי ועדת‬
‫האשראי של הקרן‬
‫יועצים לפי המלצת‬
‫הקרן‬
‫על פי נהלי קרן שמש‬
‫‪51‬‬
‫םיחפסנ‬
‫טבלה ‪ :9‬הלוואות מיקרואנטרפרייז במסגרת קרן קורת ‪( 2012‬המשך)‬
‫אוצר החייל ‪AACI +‬‬
‫קרן שמש ‪ +‬אוצר החייל‬
‫בגין הקמת ההלוואה‬
‫מסמכים‬
‫ההלוואה — ‪75%‬‬
‫מהתעריפון‬
‫בגין הקמת ההלוואה‬
‫עמלת עריכת מסמכים בגין‬
‫הקמת ההלוואה‬
‫הלוואות בערבות‬
‫חלקית של הקרן‬
‫הלוואות עם‬
‫ערבות חלקית‬
‫של הקרן וריבית‬
‫מסובסדת‬
‫לעסקים‬
‫שמתקשים לגייס‬
‫אשראי‬
‫לחברי ‪ AACI‬בלבד‬
‫הלוואות בערבות‬
‫חלקית של הקרן‬
‫הלוואות עם ערבות חלקית‬
‫של הקרן וריבית מסובסדת‬
‫לעסקים בבעלות יזמים‬
‫זעירים שמתקשים לגייס‬
‫אשראי‪.‬‬
‫ערבות הקרן‪ 70% :‬קרן‬
‫קורת‪ ,‬ההשלמה עד ‪ 90%‬של‬
‫קרן שמש סבסוד ריבית‪ :‬קרן‬
‫קורת וקרן שמש‬
‫עמלות של‬
‫הבנק‬
‫שונות‬
‫דיסקונט‬
‫‪52‬‬
‫םיחפסנ‬
‫טבלה ‪ :10‬קרנות הלוואות לעסקים קטנים במוקדי השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‬
‫(נכון ל‪)2012-‬‬
‫קרנות לעסקים‬
‫במרכז ירושלים‬
‫(ירושלים)‬
‫שם הקרן‬
‫(מט"י)‬
‫מטרה‬
‫הגליל‬
‫בולטימור (גליל‬
‫(אשקלון) מערבי)‬
‫ירוק‬
‫(חדרה)‬
‫בוסטון‬
‫(חיפה)‬
‫הון חוזר‬
‫קריטריונים העסק‬
‫קיים‬
‫חצי שנה‬
‫לפחות‬
‫באשקלון;‬
‫מחזור עד‬
‫‪ 1.2‬מיליון‬
‫ש"ח;‬
‫רישיון‬
‫עסק‬
‫בתוקף‪/‬‬
‫הוגשה‬
‫בקשה‬
‫רשמית;‬
‫בנימין‬
‫אוריון‬
‫(ירושלים) (ש"י)‬
‫בנק‬
‫לאומי‬
‫(רעננה)‬
‫בשיתוף‬
‫הקרן‬
‫להלוואות בשיתוף‬
‫קרנות‬
‫ללא‬
‫קורת‬
‫ריבית‬
‫סיוע לעסקים שנפגעו‬
‫מעבודות פיתוח‬
‫במרכז העיר (כמו‬
‫בניית הרכבת הקלה)‬
‫השקעה‬
‫הון חוזר ‪+‬‬
‫השקעה‬
‫השקעה‬
‫פיתוח‬
‫עסקים‬
‫במועצה‬
‫אזורית‬
‫בנימין‬
‫השקעה‬
‫תוסיף‬
‫מקומות‬
‫עבודה‬
‫למיזמים‬
‫עסקיים‬
‫בתחום‬
‫התעשיה‪,‬‬
‫חקלאות‬
‫ותיירות‬
‫באזור‬
‫הגליל‬
‫עסקים‬
‫העוברים‬
‫התייעלות‬
‫סביבתית‬
‫או עוסקים‬
‫בתחום‬
‫סביבתי‬
‫תושב או‬
‫בעל עסק‬
‫בחיפה או‬
‫הסביבה‬
‫יזם או‬
‫בעל עסק‬
‫בירושלים‬
‫בעל עסק‬
‫המתגורר‬
‫ומנהל‬
‫עסק‬
‫בתחום‬
‫מועצה‬
‫אזורית‬
‫בנימין‬
‫עסק קיים למעלה‬
‫נדרש‬
‫משנה באזור העונה‬
‫אבחון‬
‫של מט"י על הגדרת מרכז‬
‫כדי לבקש העיר ירושלים‪ ,‬ללא‬
‫הגבלות על חשבון‬
‫הלוואה‬
‫הבנק‪ ,‬תוכנית עסקית‬
‫מהבנק‬
‫(הלוואות ללא ריבית‬
‫— עלות של ‪ 500‬ש"ח‪.‬‬
‫בקורת עלות של‬
‫‪ 2,700‬ש"ח לפני מע"מ‬
‫אם ההלוואה אושרה)‬
‫יש חשבון‬
‫בנק ואין‬
‫חובות‬
‫לעירייה;‬
‫תוכנית‬
‫עסקית‬
‫סכום‬
‫(בש"ח)‬
‫עד ‪ 40,000‬עד‬
‫‪160,000‬‬
‫‪—50,000‬‬
‫‪300,000‬‬
‫כ‪5,000 -‬‬
‫דולר‬
‫עד‬
‫‪100,000‬‬
‫‪53‬‬
‫עד ‪—30,000 40,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫עד‬
‫‪60,000‬‬
‫עד‬
‫‪100,000‬‬
‫םיחפסנ‬
‫טבלה ‪ :10‬קרנות הלוואות לעסקים קטנים במוקדי השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‬
‫(נכון ל‪ ,)2012-‬המשך‬
‫קרנות לעסקים‬
‫במרכז ירושלים‬
‫(ירושלים)‬
‫שם הקרן‬
‫(מט"י)‬
‫הגליל‬
‫בולטימור (גליל‬
‫(אשקלון) מערבי)‬
‫ירוק‬
‫(חדרה)‬
‫בנימין‬
‫אוריון‬
‫(ירושלים) (ש"י)‬
‫בוסטון‬
‫(חיפה)‬
‫בנק‬
‫לאומי‬
‫(רעננה)‬
‫בשיתוף‬
‫הקרן‬
‫להלוואות בשיתוף‬
‫ללא ריבית קרנות קורת‬
‫ריבית‬
‫‪2%—1%‬‬
‫ללא ריבית פריים‬
‫פלוס‬
‫‪1.5%‬‬
‫‪2%‬‬
‫פריים‬
‫פלוס‬
‫‪0.5%‬‬
‫צמוד‬
‫פלוס חצי‬
‫מהריבית‬
‫הנמוכה‬
‫בבנק ביום‬
‫עד פריים‬
‫פלוס‬
‫‪3.5%‬‬
‫ללא‬
‫פריים‬
‫פלוס‬
‫‪1.8%‬‬
‫ערב אחד‬
‫לפחות‪,‬‬
‫תלוש שכר‬
‫של שנה‬
‫ומעלה‬
‫בגובה‬
‫‪3,500‬‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫במקרים‬
‫מסוימים‪,‬‬
‫צ'קים‬
‫אישיים של‬
‫הערבים או‬
‫של הלווה‬
‫ערבים‬
‫‪ 2‬ערבים‬
‫עד שני‬
‫ערבים‪,‬‬
‫הקרן‬
‫מעמידה‬
‫ערבות עד‬
‫‪ 40%‬מסך‬
‫הבנקאית‬
‫לשיקול‬
‫הבנק‬
‫ערב ‪/1‬‬
‫נזילים‬
‫בהלוואה‬
‫עד ‪.50,000‬‬
‫מעל ‪2‬‬
‫ערבים‪/‬‬
‫נזילים‬
‫(לשיקול‬
‫הבנק‬
‫בהתאם‬
‫להון‬
‫העצמי)‬
‫ערב‬
‫שונות‬
‫עמלת‬
‫אשראי‬
‫בהתאם‬
‫לתנאי‬
‫הבנק‬
‫עמלה של‬
‫‪2%—1.5%‬‬
‫מהלוואה‬
‫בשנה‬
‫‪54‬‬
‫שנה וחצי גרייס של‬
‫אבחון‬
‫שנה‬
‫החזר‬
‫‪ +‬הכנת‬
‫חודשי‬
‫הבקשה‪.‬‬
‫של ‪300‬‬
‫עבור‬
‫הלוואה של ש"ח‪,‬‬
‫עד ‪ 50,000‬לאחר‬
‫מכן‬
‫— ‪560‬‬
‫ש"ח‪ .‬מעל ‪1,300‬‬
‫ש"ח‬
‫לסכום‬
‫זה — ‪ 960‬בחודש‬
‫ש"ח‬
‫םיחפסנ‬
‫טבלה ‪ :11‬קרנות הלוואות לעסקים קטנים של הסוכנות היהודית‬
‫קרנות הסוכנות היהודית‬
‫קרן‬
‫פדרציית ניו‬
‫יורק לטיפוח קרן‬
‫פיטסבורג‬
‫יזמות‬
‫בלב הגליל‬
‫בירושלים‬
‫קרן פדרציית קרן נס‬
‫לעסקים‬
‫ניו יורק‬
‫בנגב‬
‫לישראל‬
‫קרן גליל‬
‫מערבי‬
‫לכל שימוש‬
‫עסקי‬
‫הון חוזר‪+‬‬
‫השקעה‬
‫הון חוזר‪+‬‬
‫השקעה‬
‫קריטריונים קידום עסקים קידום עסקים קידום עסקים קידום עסקים הקרן‬
‫באזור כרמיאל מתמקדת‬
‫באור עקיבא בירושלים‪,‬‬
‫באזור נצרת‬
‫בעסקים‬
‫ומועצה‬
‫סביבתה‬
‫עילית‪ ,‬מגדל‬
‫אזורית משגב (חדשים או‬
‫ומועצה‬
‫העמק ומועצה‬
‫קיימים)‬
‫אזורית מטה‬
‫אזורית עמק‬
‫הנמצאים של‬
‫יהודה‪ ,‬נדרש‬
‫יזרעאל‪,‬‬
‫עולים‪ ,‬נשים‬
‫הון עצמי‬
‫עדיפות‬
‫או הנמצאים‬
‫לעוסקים‬
‫באזורים‬
‫בכלכלה ירוקה‬
‫בהם אין קרן‬
‫הלוואות של‬
‫הסוכנות‬
‫עידוד פיתוח‬
‫עסקי ויזמות‬
‫באזור הנגב‬
‫קידום עסקים‬
‫באזור עכו‬
‫ומועצה‬
‫אזורית מטה‬
‫אשר‬
‫סכום‬
‫(בש"ח)‬
‫עד ‪200,000‬‬
‫עד ‪200,000‬‬
‫עד ‪350,000‬‬
‫עד כ‪-‬‬
‫‪300,000‬‬
‫עד ‪200,000‬‬
‫עד ‪300,000‬‬
‫עד ‪200,000‬‬
‫תקופת‬
‫החזר‬
‫ריבית‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫מטרה‬
‫קרן דטרויט‬
‫קרן מיאמי‬
‫לפיתוח אור‬
‫עקיבא‬
‫השקעה‬
‫השקעה‬
‫השקעה‬
‫‪55‬‬
‫השקעה‬
‫םיחפסנ‬
‫טבלה ‪ :11‬קרנות הלוואות לעסקים קטנים של הסוכנות היהודית (המשך)‬
‫קרנות הסוכנות היהודית‬
‫עד ‪70%‬‬
‫מההלוואה‪,‬‬
‫היתר פרטני‬
‫מול הבנק‬
‫שונות‬
‫‪ 50%‬עמלה‬
‫‪ 50%‬עמלה‬
‫‪ 50%‬עמלה‬
‫‪ 50%‬עמלה‬
‫‪ 50%‬עמלה‬
‫‪ 50%‬עמלה‬
‫‪ 50%‬עמלה‬
‫הבנק; עד שנת הבנק; עד שנת הבנק; עד שנת הבנק; עד שנת הבנק; עד שנת הבנק; עד שנת הבנק; עד שנת‬
‫גרייס אחת‬
‫עד ‪70%‬‬
‫ערבות הקרן ערבות הקרן‬
‫עד ‪70%‬‬
‫עד ‪70%‬‬
‫עצמיים והיתר מול הבנק‬
‫פרטני מול‬
‫הבנק‬
‫עד ‪95%‬‬
‫מההלוואה‬
‫עד ‪70%‬‬
‫עד ‪70%‬‬
‫טבלה ‪ :12‬קרנות הלוואות שונות לסיוע ליזמים ועסקים קטנים (נכון ל‪)2012-‬‬
‫האגודה‬
‫הישראלית‬
‫ללא ריבית‬
‫(אתר‬
‫האגודה)‬
‫מטרה‬
‫קרן שמש‬
‫קרן סולם‬
‫קרן נתן‬
‫(אתר הקרן)‬
‫‪ +‬השקעה‬
‫השקעה עבור‬
‫עסקים קטנים עבור יזמים‬
‫לשם פיתוח או או עסקים‬
‫התמודדות עם הקיימים פחות‬
‫המשבר הכלכלי משנה‬
‫עידוד יזמות‬
‫יצירת שינוי‬
‫בשוק האשראי בישראל‬
‫הבנקאי במגזר (עסקים‬
‫חדשים בלבד)‬
‫הערבי‬
‫‪56‬‬
‫קרן ברכה‬
‫בעסקים‬
‫קרן ליוצאי‬
‫מרוקו‬
‫(אתר‬
‫הסוכנות)‬
‫(אתר‬
‫השקעה‬
‫השקעה‬
‫םיחפסנ‬
‫טבלה ‪ :12‬קרנות הלוואות שונות לסיוע ליזמים ועסקים קטנים (המשך)‬
‫האגודה‬
‫(אתר‬
‫האגודה)‬
‫קרן שמש‬
‫קרן נתן‬
‫קריטריונים הכנסה חודשית גיל הלווה ‪—20‬‬
‫שלא עולה על ‪ ;35‬עדיפות‬
‫‪ 150,000‬ש"ח; לפריפריה; הון‬
‫עצמי של ‪15%‬‬
‫עסק חדש‬
‫חייב להכין‬
‫תוכנית עסקית‬
‫במוקד השטח‬
‫של הסוכנות‬
‫ובינוניים‬
‫סכום‬
‫(בש"ח)‬
‫הון חוזר עד‬
‫‪;45,000‬‬
‫עד ‪90,000‬‬
‫יזם שטרם‬
‫הון עצמי של‬
‫התחיל‬
‫‪ 20%‬מסך‬
‫בפעילות‬
‫ההשקה‪ ,‬ללא‬
‫עסקית‬
‫חוב לרשות‬
‫המתחייב שלא‬
‫המיסים‪,‬‬
‫למכור את‬
‫ללא מגבלות‬
‫על חשבון הבנק העסק‬
‫עד ‪135,000‬‬
‫עד ‪100,000‬‬
‫בעסקים‬
‫מרוקו‬
‫(אתר‬
‫(אתר‬
‫קידום יזמות‬
‫ופיתוח עסקי‬
‫באוכלוסייה‬
‫החרדית‬
‫יזמים ובעלי‬
‫עסקים ילידי‬
‫מרוקו (או‬
‫ילדיהם)‬
‫עד ‪45,000‬‬
‫עד ‪45,000‬‬
‫השקעה עד‬
‫‪67,500‬‬
‫תקופת‬
‫החזר‬
‫‪45—30‬‬
‫חודשים‬
‫ריבית‬
‫ללא‬
‫פריים‬
‫פריים פלוס ‪ 2%‬ללא‬
‫עד ‪ 2 3 — 60,000‬ערבים בעלי‬
‫וותק של שנה‬
‫ערבים;‬
‫‪5,000‬‬
‫של‬
‫ושכר‬
‫הלוואות עד‬
‫מעל ‪— 60,000‬‬
‫ש"ח‬
‫‪ 60,000‬ערב‬
‫אחד‪ ,‬מעל שני‬
‫ערבים‬
‫ערבות של‬
‫הקרן עד ‪,50%‬‬
‫‪57‬‬
‫מותאם אישית‬
‫ליזם ולגובה‬
‫ללא‬
‫ללא‬
‫ללא‬
‫‪ 3—2‬ערבים‬
‫בהתאם‬
‫להלוואה‬
‫‪ 3—2‬ערבים‬
‫בהתאם‬
‫להלוואה‬
‫םיחפסנ‬
‫טבלה ‪ :12‬קרנות הלוואות שונות לסיוע ליזמים ועסקים קטנים (המשך)‬
‫האגודה‬
‫(אתר‬
‫האגודה)‬
‫שונות‬
‫עמלות‬
‫ההלוואה‪:‬‬
‫עד ‪— 45,000‬‬
‫‪ 250‬ש"ח;‬
‫עד ‪— 60,000‬‬
‫‪ 350‬ש"ח;‬
‫עד ‪— 90,000‬‬
‫‪ 450‬ש"ח‬
‫קרן שמש‬
‫קרן נתן‬
‫אפשרות‬
‫לתקופת גרייס‬
‫של חצי שנה;‬
‫עמלה לבנק‬
‫‪900—500‬‬
‫ש"ח; ההלוואה‬
‫כוללת‬
‫ליווי וייעוץ‬
‫מסובסדים‬
‫אפשרות‬
‫לגרייס של‬
‫‪ 3‬חודשים;‬
‫הנחה של ‪50%‬‬
‫בעמלות הבנק‬
‫בעסקים‬
‫מרוקו‬
‫(אתר‬
‫(אתר‬
‫תוכנית עסקית תוכנית עסקית‬
‫מבוצעת על ידי מבוצעת על ידי‬
‫מוקד השטח‬
‫מוקד השטח‬
‫לעסקים קטנים לעסקים קטנים‬
‫בירושלים‪,‬‬
‫בירושלים‪,‬‬
‫מתבצעת‬
‫מתבצעת‬
‫באגודה‬
‫באגודה‬
‫להלוואות ללא להלוואות ללא‬
‫ריבית‬
‫ריבית‬
‫טבלה ‪ :13‬סה"כ עסקים קטנים ובינוניים בישראל עפ"י מחזור וסקטור‬
‫סקטור‬
‫עסקי‬
‫מחזור‬
‫עסקי‬
‫במיליוני‬
‫ש"ח‬
‫חקלאות‬
‫תעשייה חשמל‬
‫מים‬
‫(כריה‬
‫וחרושת) ובינוי‬
‫מסחר‬
‫שירותי‬
‫סיטוני‪,‬‬
‫קמעונאי אירוח‬
‫ותיקונים ואוכל‬
‫בנקאות‪ ,‬נכסי דלא‬
‫ניידי‪,‬‬
‫ביטוח‬
‫תחבורה‪ ,‬ומוסדות השכרה‬
‫פיננסיים ושירותים‬
‫אחסנה‬
‫עסקיים‬
‫ותקשורת אחרים‬
‫סך הכול עסקים‬
‫סך הכול‬
‫‪ ‬‬
‫עד ‪0.5‬‬
‫‪9,384‬‬
‫‪13,202‬‬
‫‪13,202‬‬
‫‪48,592‬‬
‫‪11,688‬‬
‫‪30,314‬‬
‫‪7,470‬‬
‫‪99,650‬‬
‫‪233,502‬‬
‫‪1—0.5‬‬
‫‪1,570‬‬
‫‪2,915‬‬
‫‪2,915‬‬
‫‪12,723‬‬
‫‪2,914‬‬
‫‪2,819‬‬
‫‪1,823‬‬
‫‪13,511‬‬
‫‪41,190‬‬
‫‪2—1‬‬
‫‪1,191‬‬
‫‪2,353‬‬
‫‪2,353‬‬
‫‪10,402‬‬
‫‪2,315‬‬
‫‪1,689‬‬
‫‪1,071‬‬
‫‪7,714‬‬
‫‪29,088‬‬
‫‪5—2‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪2,283‬‬
‫‪2,283‬‬
‫‪9,111‬‬
‫‪1,945‬‬
‫‪1,275‬‬
‫‪703‬‬
‫‪5,016‬‬
‫‪23,616‬‬
‫‪58‬‬
‫םיחפסנ‬
‫טבלה ‪ :13‬סה"כ עסקים קטנים ובינוניים בישראל עפ"י מחזור וסקטור (המשך)‬
‫סקטור‬
‫עסקי‬
‫מחזור‬
‫עסקי‬
‫במיליוני‬
‫ש"ח‬
‫חקלאות‬
‫תעשייה חשמל‬
‫מים‬
‫(כריה‬
‫וחרושת) ובינוי‬
‫מסחר‬
‫שירותי‬
‫סיטוני‪,‬‬
‫קמעונאי אירוח‬
‫ותיקונים ואוכל‬
‫בנקאות‪ ,‬נכסי דלא‬
‫ניידי‪,‬‬
‫ביטוח‬
‫תחבורה‪ ,‬ומוסדות השכרה‬
‫פיננסיים ושירותים‬
‫אחסנה‬
‫עסקיים‬
‫ותקשורת אחרים‬
‫סך הכול עסקים‬
‫סך הכול‬
‫‪ ‬‬
‫‪20—10‬‬
‫‪184‬‬
‫‪755‬‬
‫‪755‬‬
‫‪2,188‬‬
‫‪268‬‬
‫‪304‬‬
‫‪122‬‬
‫‪916‬‬
‫‪5,492‬‬
‫‪30—20‬‬
‫‪67‬‬
‫‪302‬‬
‫‪302‬‬
‫‪808‬‬
‫‪49‬‬
‫‪113‬‬
‫‪45‬‬
‫‪271‬‬
‫‪1,957‬‬
‫‪50—30‬‬
‫‪37‬‬
‫‪258‬‬
‫‪258‬‬
‫‪591‬‬
‫‪33‬‬
‫‪89‬‬
‫‪29‬‬
‫‪238‬‬
‫‪1,533‬‬
‫‪100—50‬‬
‫‪24‬‬
‫‪195‬‬
‫‪195‬‬
‫‪441‬‬
‫‪19‬‬
‫‪73‬‬
‫‪26‬‬
‫‪175‬‬
‫‪1,148‬‬
‫סך הכול‬
‫‪13,767‬‬
‫‪23,468‬‬
‫‪23,468‬‬
‫‪88,518‬‬
‫‪19,934‬‬
‫‪37,217‬‬
‫‪11,532‬‬
‫‪129,302‬‬
‫‪347,206‬‬
‫מקור‪ :‬נתוני הלמ"ס‪.2012 ,‬‬
‫‪59‬‬
‫ היפרגוילביב‬
)Private Equity( ‫הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי‬
‫ביבליוגרפיה‬
.‫ ביוני‬6 ,‫ מצגת במפגש עמיתי קורת—מכון מילקן‬,‫ הבורסה בת"א‬.‫ הבורסה לניירות ערך ושוק ההון‬.2012 .‫ קובי‬,‫אברמוב‬
‫ בקרנות ההשקעה באג"ח‬4% ‫ המדינה תבטיח תשואה ריאלית של‬:2009 ‫ "ההזדמנות העסקית של‬.2008 .‫ אתי‬,‫אפללו‬
.‫ בדצמבר‬31 ,‫ שוק ההון‬,‫ אתר הארץ‬,"‫בערבות ממשלתית‬
.www.themarker.com/markets/1.512430
.‫ במאי‬10 ,‫ שוק ההון‬,‫ אתר הארץ‬,"‫ מיליארד שקל‬2.5 ‫ "האוצר אישר שתי קרנות מנוף נוספות בסכום של‬.2009 .‫ מירב‬,‫ארלוזורוב‬
.14.2.12 ‫ צפייה אחרונה בתאריך‬,‫ הקמה ופיתוח של עסקים ויזמות קטנים‬,‫אתר האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית‬
.http://ifla.j-town.com/2010/12/pfolf5
‫ צפייה‬,‫ נושאים ומתודולוגיה בעובדות על העסקים הקטנים‬,‫ תעשייה ויזמות‬,‫ נציבות האיחוד‬,‫אתר האיחוד האירופי‬
.2.5.12 ‫אחרונה בתאריך‬
http://ec.europa.eu/enterprise/policies/sme/facts-figures-analysis/performance-review/files/supporting.documents/2008/methodology_en.pdf
.14.2.12 ‫ צפייה אחרונה בתאריך‬,‫ "סולם" קרן הלוואות‬,‫ היחידה העסקית‬,‫ערבי לפיתוח כלכלי‬-‫אתר המרכז היהודי‬
.www.cjaed.org.il/Heb/Index.asp?CategoryID=88&ArticleID=55
.15.2.12 ‫ צפייה אחרונה בתאריך‬,‫ סכומי ההלוואה ותנאיה‬,‫ יזמות עסקית‬,‫אתר המשרד לקליטת עלייה‬
.www.moia.gov.il/Moia_he/BusinessInitiative/LoanTable.htm
.14.2.12 ‫ צפייה אחרונה בתאריך‬,‫ קרנות הלוואה ליזמים ועסקים קטנים‬,‫אתר הסוכנות היהודית לארץ ישראל‬
.http://p2g.jewishagency.org/hebrew/loanfunds/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA
.14.2.12 ‫ צפייה אחרונה בתאריך‬,CFEL-‫ תוכנית ה‬,BIS-‫אתר ה‬
.www.bis.gov.uk/policies/enterprise-and-business-support/access-to-finance/enterprise-capital-funds
.www.capitalforenterprise.gov.uk/about
.www.bis.gov.uk/assets/biscore/enterprise/docs/r/11-1053-review-capital-for-enterprise
.14.2.12 ‫ צפייה אחרונה בתאריך‬,EFG-‫ תוכנית ה‬,BIS-‫אתר ה‬
.www.bis.gov.uk/policies/enterprise-and-business-support/access-to-finance/enterprise-finance-guarantee
.www.bis.gov.uk/policies/enterprise-and-business-support/access-to-finance/enterprise-finance-guarantee
.15.2.12 ‫ צפייה אחרונה בתאריך‬,SBA-‫אתר ה‬
www.sba.gov/category/navigation-structure/loans-grants/small-business-loans/sba-loan-programs/7a.loan-program
.www.businessknowhow.com/money/7aloan.htm
.www.sba.gov/content/cdc504-loan-program
.www.sba.gov/content/microloan-program
.www.sba.gov/content/sbic-program-0
.www.sba.gov/sites/default/files/SBIC%20Program%20Overview.pdf
60
‫אתר ה‪ ,NZVIF-‬צפייה אחרונה בתאריך ‪.14.5.12‬‬
‫‪.www.nzvif.com‬‬
‫אתר מכון מילקן‪ ,‬צפייה אחרונה בתאריך ‪.5.8.12‬‬
‫‪.www.milkeninstitute.org/pdf/FILMedandFin_Heb.pdf‬‬
‫אתר ממשלת הולנד‪ ,‬מידע בנושא ה‪ ,Growth Facility Scheme-‬צפייה אחרונה בתאריך ‪.15.2.12‬‬
‫‪.www.answersforbusiness.nl/subsidy/growth-facility-scheme‬‬
‫אתר משרד האוצר‪ ,‬דוברות והסברה‪.‬‬
‫‪http://dover.mof.gov.il/Mof/Dover/MofDoverTopNav/MofDoverSubjects/MofDoverSubjects_2009/‬‬
‫‪.MofDoverSubjects_2009_12/News2010_02_04_12_38_34.htm‬‬
‫אתר משרד האוצר‪ ,‬קרנות מנוף‪ ,‬מצגת בנושא קרנות מנוף‪ ,‬צפייה אחרונה בתאריך ‪.15.2.12‬‬
‫‪.www.mof.gov.il/Lists/List17/Attachments/9/manof2008.pps‬‬
‫אתר משרד התמ"ת (התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה)‪ ,‬לשכת המדען הראשי‪ ,‬מו"פ תעשייתי‪ ,‬תנופה — סיוע למיזמים‬
‫טכנולוגיים מתחילים‪ ,‬צפייה אחרו בתאריך ‪.11.2.12‬‬
‫‪.www.moit.gov.il/NR/exeres/CC73503A-0CDB-465A-AB09-B3145438462C.htm‬‬
‫אתר משרד התמ"ת‪ ,‬הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬תוכניות סיוע לתעשייה ולעסקים וקידום תעסוקה‪ ,‬צפייה אחרונה‬
‫בתאריך ‪.14.2.12‬‬
‫‪.www.moit.gov.il/NR/exeres/7B2354EC-606C-47E6-B5DB-7354B734298F.htm‬‬
‫אתר משרד התמ"ת‪ ,‬הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬תוכניות סיוע לתעשייה ולעסקים וקידום תעסוקה‪ ,‬קרן ברכה‬
‫בעסקים‪ ,‬צפייה אחרונה בתאריך ‪.14.2.12‬‬
‫‪.www.moit.gov.il/NR/exeres/A94AB8A4-6CE1-4927-8B11-9AD820DC6E85.htm‬‬
‫אתר משרד התמ"ת‪ ,‬הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬תוכניות סיוע לתעשייה ולעסקים וקידום תעסוקה‪ ,‬קרן ליוצאי‬
‫מרוקו‪ ,‬צפייה אחרונה בתאריך ‪.14.2.12‬‬
‫‪.www.moit.gov.il/NR/exeres/A181FEDC-6E25-43C8-A8DF-D580D56ED7FE.htm‬‬
‫אתר משרד התמ"ת‪ ,‬קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה‪ ,‬צפייה אחרונה בתאריך ‪.24.6.12‬‬
‫‪.www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/690962A2-6B56-4D8A-AADB-4BBCB267DD95/0/alvaa_asakim_ktanim.pdf‬‬
‫אתר משרד התמ"ת‪ ,‬הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬מדריך כלי סיוע לעסקים קטנים ובינוניים ויזמים מתחילים‪ ,‬צפייה‬
‫אחרונה בתאריך ‪.15.2.12‬‬
‫‪.www.tamas.gov.il/NR/rdonlyres/F6130F50-5E8E-4AD9-B55A-37581940C6D6/0/madrichsmallbusiness.pdf‬‬
‫אתר קרן נתן‪ ,‬צפייה אחרונה בתאריך ‪.14.2.12‬‬
‫‪.http://nksf.org.il/in_page.asp?seed_found=867‬‬
‫אתר קרנות קורת‪ ,‬תוכניות והלוואות‪ ,‬סקירה כללית ותנאי ההלוואות‪ ,‬צפייה אחרונה בתאריך ‪.14.2.12‬‬
‫‪.www.kiedf.org/home/hebrew/programs_overview.html‬‬
‫בי‪.‬די‪.‬אי קופאס (‪ )BDI Coface‬בע"מ‪ .2011 .‬דוח סיכום פעילות לשנת ‪ ,2011‬הקרן לסיוע לעסקים בינוניים בערבות מדינה‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫בי‪.‬די‪.‬אי קופאס (‪ )BDI Coface‬בע"מ‪ .2011 .‬דוח סיכום פעילות לרבעון הראשון של שנת ‪ ,2012‬קרן הסיוע בערבות מדינה‬
‫לעסקים קטנים‪.‬‬
‫בי‪.‬די‪.‬אי קופאס (‪ )BDI Coface‬בע"מ‪ .2012 .‬דוח סיכום פעילות לרבעון השני של שנת ‪ ,2012‬קרן הסיוע בערבות מדינה‬
‫לעסקים קטנים‪.‬‬
‫בר‪ ,‬אילנית ועמי צדיק‪ .2011 .‬מצוקת האשראי של המפעלים הקטנים והבינוניים‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫בר‪ ,‬אילנית ועמי צדיק‪ .2012 .‬תיאור וניתוח פערים ומרווחים של הריבית הבנקאית בישראל ובמדינות המפותחות‪ ,‬מרכז‬
‫המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫גרימלנד‪ ,‬גיא‪" .2011 .‬קרן אורבימד‪ :‬נשקיע גם בחברות ציבוריות"‪ ,‬אתר הארץ‪ ,‬פיננסים‪ 7 ,‬באפריל‪.‬‬
‫‪.www.themarker.com/hitech/1.621537‬‬
‫הוראות מנכ"ל משרד התמ"ת‪ ,‬תוכנית להאצת עסקים מתפתחים (הוראת מנכ"ל ‪.)4.26‬‬
‫‪www.moital.gov.il/cmsTamat/InternalPage.aspx?NRORIGINALURL=%2fNR%2fexeres%2fB1CB10EF-64F1‬‬‫‪4968-8628-0357380704E9%2ehtm&FRAMELESS=false&NRNODEGUID=%7bB1CB10EF-64F1-4968-8628‬‬‫‪.0357380704E9%7d&NRCACHEHINT=Guest#a1‬‬
‫הוראות מנכ"ל משרד התמ"ת‪ ,‬הקרן לעידוד השיווק לחו"ל (הוראת מנכ"ל ‪.)5.9‬‬
‫‪.www.moital.gov.il/NR/exeres/D964E3CD-8AED-492A-B563-70539464AD1C.htm‬‬
‫הימיין‪-‬רייש‪ ,‬נעמי‪ .2011 .‬מידע אשראי לעסקים קטנים כהתמודדות עם חסמי אשראי‪ ,‬מכון מילקן‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫וינרב‪ ,‬גלי‪" .2012 .‬קרן אורבימד ישראל תשקיע ‪ 17.5‬מיליון דולר ב‪ ,"RDD-‬אתר גלובס‪ ,‬הייטק‪ 7 ,‬ביולי‪.‬‬
‫‪.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000763562‬‬
‫זקן‪ ,‬דוד‪ .2012 .‬דוח ביניים‪ ,‬הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות‪ ,‬בנק ישראל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬יולי‪.‬‬
‫‪.www.bankisrael.gov.il/deptdata/pikuah/competition/full_rep.pdf‬‬
‫מצגת על קרן ההון סיכון המשותפת לממשלה ולמשקיעים פרטיים בתחום מדעי החיים‪.‬‬
‫‪www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/4F282362-EC70-46BA-9B3E-1368AC26D6D8/0/PresentationLifeSciencesConf‬‬
‫‪.erenceDec82009.pdf‬‬
‫נתוני הלמ"ס‪ .2012 .‬פדיון עסקים ומועסקים לפי ענפים וקבוצות גודל — שהופקו בהזמנת הסוכנות לעסקים קטנים‬
‫ובינוניים במשרד התמ"ת‪.‬‬
‫פאר‪,‬עירן‪" .2012 .‬סירוב להאריך את תקופת ההשקעות במנוף"‪ ,‬אתר גלובס‪ ,‬שוק ההון‪ 1 ,‬בפברואר‪.‬‬
‫‪.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000721058‬‬
‫פגישה עם יובל וולמן‪ ,‬יועץ לשר האוצר‪ ,24.4.2012 ,‬משרד האוצר‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫פגישה עם מר יובל רז‪ ,‬עוזר החשבת הכללית‪ ,6.5.2012 ,‬משרד האוצר‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫פגישה עם גיא רולניק‪ ,‬העורך הראשי של דה מרקר‪ ,24.5.2012 ,‬מערכת עיתון הארץ‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫פרג‪ ,‬נועה‪ .2006 .‬קרן מימון ממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים בישראל‪ .‬מכון מילקן‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪62‬‬
)Private Equity( ‫הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי‬
.‫ ירושלים‬,‫ מרכז המחקר והמידע של הכנסת‬.‫ הגדרת עסקים קטנים ובינוניים — סקירה משווה‬.2011 .‫ דינה‬,‫צדוק‬
www.themarker.com/markets/1.515577
‫ פורטל‬,‫ אתר גלובס‬,"‫ קרנות המנוף יוכלו לסייע גם לחברות שלא הנפיקו אג"ח‬:‫ "בעקבות העליות בשוק‬.2009 .‫ רון‬,‫שטיין‬
.‫ בפברואר‬16 ,‫פיננסי‬
.www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000522871
.‫ ירושלים‬,21.3.12 ,‫ מנהל תחום מימון בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת‬,‫שיחה עם ארבל לוין‬
.‫ תל אביב‬,5.4.2012 ,‫ טנא קפיטל‬Senior Vice President ,‫שיחה עם ישי העצני‬
.‫ הקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות מדינה‬,2011 ‫ סיכום שנתי‬.2011 .‫תבור כלכלה ופיננסיים בע"מ‬
.‫ הקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה‬,2012 ‫ סיכום רבעון שני לשנת‬.2012 .‫תבור כלכלה ופיננסיים בע"מ‬
.2012 ‫ מאי‬,SBA-‫) ממחלקת ההשקעות ב‬John Wilmeth( '‫תכתובת בדואר אלקטרוני עם ג'ון וילמת‬
Avnimelech, G. & T. Morris. 2003. Evaluating Venture Capital Policies: Methodological Lessons from the Israeli
Experience, Hebrew University, Jerusalem.
Dar, Orna. 2010. Life Sciences Funds - Joint Venture of the Israeli Government and Private Sector, Ministry of
Industry, trade and Labour, Israel.
Dilger, R. J. 2012. Small Business Size Standards: A Historical Analysis of Contemporary Issues, The Congressional
Research Center, Washington DC.
Finnvera's annual report. 2011, accessed 15.2.12.
http://www2.finnvera.fi/annualreport/en/wp-content/themes/annualreport2011/pdf/finnvera2011-en.pdf.
IVC (Israel Venture Capital) Analysis. 2011.
OECD. 2012. Financing SMEs and Entrepreneurs 2012: An OECD Scoreboard, OECD Publishing.
www.oecd-ilibrary.org/industry-and-services/financing-smes-and-entrepreneurship_9789264166769-en.
63
FELLOWS Koret
PROGRAM Milken Institute
‫תוכנית עמיתי קורת — מכון מילקן‬
13 ‫ רחוב תל חי‬,‫בית מילקן‬
97102 ,‫ירושלים‬
[email protected]
www.kmifellows.org

הגדלת היצע המימון לעסקים קטנים ובינוניים בישראל באמצעות קרנות פרייבט

Transcription

Similar documents

תכנית הכנס - בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר

שיקמה שי מסגרת מושגית, רו;quot&ח ירון תירוש 1! תרגול 6

Econommunity - התחדשות מתחמים מסחריים כמנוף לפיתוח

מימון המונים Crowd Funding

מימון המונים בישראל - הארגון הישראלי למימון המונים | ISCA

חלוקת תכנים – קורס יועצים לכלכלת המשפחה

פרופ` דן גלאי | מימון - Jerusalem Executive MBA

התשואה נפלאות

דוגמא לבקשת פריסת אשראי מהבנק לעסק מסחרי