ליזמות חברתית 3102 שלמדתי בכנס סקול שיעורים עשרה

Transcription

ליזמות חברתית 3102 שלמדתי בכנס סקול שיעורים עשרה
‫עשרה שיעורים שלמדתי בכנס סקול ‪ 3102‬ליזמות חברתית‬
‫לפני מספר חודשים קיבלתי הזמנה מפרופ' פמלה הרטיגן מבית ספר סעיד למנהל עסקים‬
‫באוקספורד להשתתף בכנס סקול העולמי שמתקיים מידי שנה באוקספורד וחוגג השנה את שנתו ה‪-‬‬
‫‪ .01‬זו תהיה חוויה של פעם בחיים היא הבטיחה‪.‬‬
‫כנס סקול הושק בשנת ‪ 4112‬ומטרתו היתה ליצר פלטפורמה גלובלית ומכובדת להכרה ביזמות‬
‫חברתית ונקודת מפגש בין היזמים לקובעי המדיניות ומנהלי התאגידים הגדולים בעולם‪ .‬הנחת‬
‫העבודה היתה שהמפגש הזה יכול להיות קטליזטור לשינוי – ה"דבוס" של היזמות החברתית‪ .‬מי‬
‫שעומד מאחורי היוזמה הוא ג'ף סקול העובד מס' ‪ 0‬של ‪ ebay‬שהקצה מילארד דולר מהונו הפרטי‬
‫לקידום יזמות חברתית פורצת דרך בעולם‪.‬‬
‫בין האנשים שהשתתפו בכנס סקול וזכו למלגות סקול במהלך השנים אפשר למנות את זוכה פרס‬
‫נובל לשלום מוחמד יונס‪ ,‬סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור והזמרת אנני לנוקס ‪.‬‬
‫בשבילי זו היתה הפעם הראשונה‪ .‬הגעתי כצופה והנה רשימת ‪ 01‬התובנות שלי מהכנס‪:‬‬
‫‪ .0‬אנחנו נמצאים בעידן ה ‪.- social fiction -‬כפי שהמדע הבדיוני קידם את המדע החזון החברתי‬
‫הבדיוני יקדם את החברה‪ .‬בסרט הפתיחה של הכנס " להעיז לחלום" פיסיקאי בכיר‪ ,‬מוציא לאור‬
‫מוערך‪ ,‬ניורולוג זוכה פרסים‪ ,‬איש הייטק פורץ דרך ואיש מימון עשיר כקורח התבקשו לדמיין את‬
‫העולם בעוד ‪ 01‬שנה‪ .‬כולם הסכימו שהדרכים המוכרות לפתרון בעיות לא יעזרו ושיש לדמיין ואחר‬
‫כך לפתח דרכים חדשות להתמודדות עם האתגרים הכלכליים‪ ,‬החברתיים והסביבתיים עמם נאלץ‬
‫להתמודד בעתיד‪ .‬דוגמא טובה למי שהעז וחלם ושינה ומשנה הוא סלמן קאהן שזכה השנה לקבל‬
‫מלגה מקרן סקול‪ .‬קאהן הקים את ה ‪ Khan Academy‬ארגון שלא למטרות רווח שפועל לשנות‬
‫את החינוך מהקצה לקצה ומספק אפשרות ללימוד באיכות גבוה בכל מקום שיש בו מחשב –‬
‫ובחינם‪ .‬האירגון הוקם לפני ‪ 2‬שנים והיום ‪ 411‬מליון אנשים ברחבי העולם כבר צפו בהרצאות‬
‫שלו אכן ‪.social fiction‬‬
‫‪ .4‬תאגידים גדולים הפכו לשחקנים מן השורה בעולם העשיה החברתית‪ .‬לצד "החשודים הרגילים"‬
‫שמצפים לפגוש בכנס "חברתי" הופתעתי מכמות נושאי המשרה הבכירים בתאגידים גלובלים‬
‫שונים אשר לקחו חלק בכנס ושיתפו אותנו באסטרטגיות החדשניות לקיימות החברתית שלהם‪.‬‬
‫כדוגמא אפשר להביא את הרצאתה של הגב' שרה סברן‪ ,‬מנהלת בכירה ב‪ NIKE -‬שדיברה על‬
‫תוכנית ה ‪ Road to Zero‬שהיא מובילה בארגון שמטרתה לגרום לכך שכל שרשרת הערך של יצור‬
‫נעלי נייק תהיה ללא תוצרים או חומרים רעילים בכלל‪ .‬לא פלא שחלק ממנהלי הקרנות‬
‫הפילנתרופיות בחדר התחילו לבדוק אפשרות לרכוש מניית נייק כחלק מההשקעה הפילנתרופית‬
‫שלהם‪.‬‬
‫‪ .3‬הטובים שבמנהלים ליזמות החברתית‪ .‬בכנס סקול פגשתי את המנהלים והיזמים היצירתיים‬
‫ביותר והמשכילים ביותר בהשוואה לכל הכנסים העסקיים והאקדמים בהם השתתפתי בעבר‪ .‬זה‬
‫לא הפתיע אותי – כך צריך להיות‪ ,‬אולם הופתעתי מכך שרבים מהם למדו בבתי ספר מובילים‬
‫בעולם למנהל עסקים ‪ .‬אני מגיעה מבית ספר למנהל עסקים שמתחיל‪ ,‬מאוד בזהירות‪ ,‬לדבר על‬
‫יזמות חברתית‪ ,‬מימון אלטרנטיבי ליוזמות חברתיות ו‪ .shared values -‬בכנס סקול פגשתי כמה‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫מהעומדים בראש בתי הספר המובילים למנהל עסקים בעולם‪ :‬רוג'ר מרטין‪ ,‬דיקאן ביה"ס רוטמן‬
‫לניהול באוניברסיטת טורונטו‪ ,‬סטפן צ'מברס – דירקטור בבית ספר למנהל עסקים סעיד‬
‫באוקספורד‪ ,‬פרופ' דברה דון‪ -‬בית ספר סטנפורד למנהל עסקים‪ ,‬פרופ' מייקל פורטר‪ ,‬בית ספר‬
‫הרווארד למנהל עסקים ועוד רבים וטובים שהגיעו למדו ולימדו ‪ .‬אני רואה בכך סימן ראשון לכך‬
‫שהחומה הסינית שהפרידה שנים רבות כל כך בין "לעשות כסף" ל"לעשות טוב" מתחילה להבקע‪.‬‬
‫טכנולוגיה היא המנוע של השינוי‪ .‬השיח על הטכנולוגיה היה בלב הדיון בכנס סקול‪ .‬הקשר בין‬
‫הטכנולוגיה לשינוי חברתי מהותי הוא כבר לא היפותזה הוא מציאות‪ .‬בעידן שבו מהפכות מובלות‬
‫על ידי הפייסבוק ‪ ,‬כספים מגוייסים באפליקציות סלולריות וחינוך חינמי ניתן בסרטי וידאו ברשת זה‬
‫ברור שהמפתח לשינוי חברתי מהותי טמון ברתימת הטכנולוגיה לשינוי חברתי‪.‬‬
‫דרכי מימון חדשות לפתרון של בעיות ישנות – איך ממנים יזמות חברתית פורצת דרך? בכנס‬
‫סקול למדתי שמונחים שרק מתחילים להכנס ללקסיקון קורסי המימון בארץ כבר שגורים בג'רגון‬
‫הבנלאומי‪ Microfinance, crowed funding social impact bonds .‬ו – ‪impact investment‬‬
‫לצד מונחים כמו ‪ SROI‬ו‪double bottom line -‬הם מונחים שכבר לא זקוקים להסבר‪ .‬במסגרת‬
‫אחת מהפאנלים המרכזיים בכנס בחסות ה‪ BBC -‬דיברו ג'ודית רודן – נשיאת קרן פורד‪ ,‬סר רונלד‬
‫כהן – נשיא ‪ Big Society Capital‬והדיקאן של בית ספר סקול למנהל עסקים על מודלים חדשניים‬
‫למימון יזמות חברתית כאלו שמערבבים כספים ממקורות פילנתרופיים ‪ ,‬עסקיים וממשלתיים‪.‬‬
‫חשבתי לעצמי שדווקא בהיבט זה של יצירתיות פיננסית ישראל כנראה עומדת להיות בחזית‬
‫הפיתוח לנוכח ההצהרה של פרופ' יוג'ין קנדל על הקמה של קרן להשקעה בעסקים חברתיים עוד‬
‫השנה – בתקווה שזה אכן יצא לפועל‪.‬‬
‫מדידה והערכה אפקטיבית להשגת תוצאות אופטימליות‪ .‬בעולם העסקי אנחנו מודדים את‬
‫עצמנו בצורה אובססיבית ומשווים כל הזמן‪ .‬בעולם היזמות החברתית הדרך עוד ארוכה‪ .‬איך‬
‫מודדים ‪ SROI‬בצורה שתעזור לנו לבחור בין יוזמות שונות ושתגרום לנו להשתפר ולפתח כלים‬
‫חברתיים יעילים יותר? הרצאה מרתקת בנושא זה נתנה קרוליין פיינס מנהלת בארגון מדידה‬
‫בשם ‪ giving evidence‬שהדגימה איך אפשר ללמוד על פתרונות חברתיים שכבר נוסו בחוסר‬
‫הצלחה‪ ,‬ולהמנע מלהשקיע בהם שוב ושוב‪ .‬פיינס הדגישה את הצורך בפיתוח ‪ r&d‬חברתי אשר‬
‫יחליף את ה ‪ m&e -‬שמתמקד במדידה והערכה‪ .‬אני השתכנעתי‪ .‬נדמה כי הגיעה השעה להקים‬
‫‪ MIT‬חברתי שיבחון אפקטיביות של פתרונות לבעיות חברתיות שונות‪ ,‬ישתף במסקנות ויאפשר‬
‫יישום גלובלי ויעיל יותר‪ .‬רק כך לא נבזבז משאבים יקרים בפתרונות שלא הוכחו או בבדיקה‬
‫מיותרת של פתרונות שכבר הוכחו‪.‬‬
‫שיתוף פעולה – זה שם המשחק‪ .‬בכנס סקול התחדד לי ההבדל בין צמיחה של עסק ‪,‬שהרבה‬
‫פעמים קשור בתחרות ובבידול‪ ,‬לבין צמיחה של אימפקט שדורש שיתופי פעולה‪ .‬אולמות הכנס‬
‫היו מלאים במונחים כמו‪ :‬שותפויות‪ ,‬השפעה‪ ,‬חיקוי‪ ,‬זכיונות וכן הלאה‪ .‬האם זו תוצאה של חוסר‬
‫במשאבים למימון יזמות חברתית או חיפוש אמיתי של אפקטיביות? אין לדעת‪ ,‬אולם כמו בכל כנס‬
‫עסקי שהשתתפתי בו – הרבה "עסקאות" חברתיות נרקמו בהפסקות הצהרים ובארוחות הערב‬
‫במהלך הכנס‪ .‬או כמו שאמר וילי פוט מנכל ‪" root capital‬אני מאמין בשיתוף פעולה ברמה של‬
‫פתולוגיה"‪ .‬אציין כי ‪ root capital‬סטארט אפ שקם לפני שנים מועטות‪ ,‬הלווה עד היום למעלה מ‪-‬‬
‫‪ 011‬מליון ‪ $‬לחקלאים ממדינות מתפתחות והכל בדרך של שיתופי פעולה!!‬
‫‪ Intrapreneur‬הוא היזם החברתי החדש‪ .‬המונח החדש מאפשר לאנשים ליצר שינוי‬
‫מבפנים‪ ,‬בלי לשבור את הכלים‪ ,‬לעזוב את העבודה וליסוע לאפריקה‪ .‬דוגמא נהדרת ליזם מפנים‬
‫שכזה הוא ג'ימס אינגלסבי מיוניליבר שמפתח בתוך הארגון שלו מוצרים לשוק הניגרי הצומח‪.‬‬
‫כתוצאה מהחשיפה שלו לבעיות של האזורים האורבניים העניים באפריקה הוא פיתח בתוך‬
‫יוניליבר פרוייקט להקמת מרכז לטיהור מים בגאנה‪.‬‬
‫‪ .9‬הכח עובר להמונים‪ .‬הארוע הבולט ביותר שהדגים את השינוי בשיווי המשקל בין המומחה להמון‬
‫היה הפורום המרכזי בו הציג פרופ' מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד במסגרת ההרצאה ‪from‬‬
‫‪ - per capita to pro capita‬את מדד ה‪ . social progress imperative -‬מדד זה אמור לאותת‬
‫לנו באופן מדוייק יותר ממדד ה‪ GDP -‬מה מצב ה‪ wellbeing & sustainability -‬של המדינה בה‬
‫אנו חיים‪ .‬במסגרת דיון ער שהתקיים בנושא וסקר את המתודולוגיה והתוצאה הקול המרכז י שיצא‬
‫מהנוכחים באולם היה‪ :‬איפה חכמת ההמון במדד שפיתחת פרופ' פורטר‪ .‬נראה שהימים שהחכמה‬
‫יצאה מהרווארד בלבד – חלפו ואינם‪ .‬דרך אגב‪ ,‬ישראל הגיע למקום ‪ 06‬מתוך ‪ 01‬מדינות‬
‫שנבדקו‪ .‬מה דעתכם?‬
‫ישראל – לא נמצאת על המפה ‪ .‬ביליתי ‪ 3‬ימים גדושים ומטלטלים בכנס סקול ‪.4103‬‬
‫‪.01‬‬
‫פגשתי מאות אנשים‪ .‬השתתפתי בעשרות הרצאות ופורומים‪ .‬ובתוך כל השפע הזה ישראל לא‬
‫היתה נוכחת‪ .‬ישראל – שמצטיינת כמקום ה‪ 3 -‬ביזמות עולמית אחרי הסיליקון ואלי וניו‪-‬יורק‪,‬‬
‫שמלמדת אחרים איך להיות יזם‪ ,‬שחתומה על כמה מהפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר‬
‫בעולם – נעדרה מהפורום‪ .‬לא היו שם אנשי עסקים מישראל ולא היו שם אנשי ממשל מישראל‬
‫(למעט ח"כ סתיו שפיר שהגיעה באופן פרטי)‪ .‬אני מתכוונת להגיע שוב לכנס סקול בשנה הבאה‬
‫ואני מקווה שהפעם זה יהיה כחלק ממשלחת ישראלית מכובדת שתרכז פאנל או שניים ותציג‬
‫לעולם‪ ,‬לראשונה‪ ,‬את אפליקצית ה‪ social jenny -‬שפותחה בישראל ופותרת את בעיית העוני‬
‫בעולם‪ .‬אמן‪.‬‬