ביטאון בריאות וביטוח רפואי

Transcription

ביטאון בריאות וביטוח רפואי
‫ביטאון בריאות וביטוח רפואי‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬כ"ב בשבט תשע"ב ‪15.2.2012‬‬
‫אפיגנטיקה – עולם‬
‫חדש של מסתורין‬
‫ברפואה‬
‫אחת החידות הגדולות שלעולם‬
‫הרפואה אין תשובה לגביה טמונה‬
‫בשאלה‪ :‬כיצד יתכן שלכל בני האדם‬
‫כרומוזומים זהים אבל הביטוי שלהם‬
‫שונה מאדם לאדם?‬
‫לדוגמא‪ :‬ההנחה היא שאצל כל בני‬
‫האדם קיימים גנים לסוכרת ולמחלות‬
‫לב‪ ,‬אולם לא כל בני האדם חולים‬
‫בסוכרת או במחלות לב‪ .‬לאחרונה‬
‫מתפתח עולם חדש בתחום הגנטיקה‬
‫שמכונה אפיגנטיקה‪ .‬המדענים חושבים‬
‫שבאמצעות האפיגנטיקה יוכלו‬
‫לתת תשובה לשאלה המסקרנת הזו‪.‬‬
‫חוקרים מכל העולם עסוקים בפיצוח‬
‫החידה וביניהם גם חוקרים ישראלים‪.‬‬
‫קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים גילתה גן שלדעתם‬
‫אחראי לגרימת מחלת הסוכרת‪.‬‬
‫החוקרים אומרים שכאשר הגן‬
‫“חסום” הסוכרת לא תבוא לידי ביטוי‬
‫וכאשר הגן “פתוח” הסוכרת תתפרץ‪.‬‬
‫לדעתם מולקולה פשוטה הנקראת‬
‫מתיל‪ ,‬היא זו שאחראית לחסום את‬
‫הגן ולמנוע את התפרצות הסוכרת‪.‬‬
‫התחום המדעי העוסק כאמור בחקר‬
‫המולקולות שחוסמות או מאפשרות‬
‫ביטוי של גנים נקרא אפיגנטיקה ועוד‬
‫נשמע עליו רבות‪.‬‬
‫מחלות אוטואימוניות‬
‫– פתרונות יצירתיים‬
‫בדרך אלינו‬
‫רבות הן המחלות שנגרמות לאדם על‬
‫ידי עצמו‪ .‬מחלות אילו נקראות מחלות‬
‫אוטואימוניות והן נגרמות כאשר הגוף‬
‫מייצר נוגדנים נגד עצמו‪ .‬מחלות‬
‫כמו זאבת‪ ,‬סוגים שונים של דלקות‬
‫פרקים‪ ,‬חלק ניכר ממחלות הכליה‪,‬‬
‫מחלות מעי כגון קרוהן ועוד נחשבות‬
‫למחלות אוטואימוניות‪ .‬קבוצת‬
‫חוקרים ישראלים ממכון ויצמן פתחה‬
‫שיטה באמצעותה ניתן יהיה לחסן‬
‫את הגוף נגד אותם נוגדנים שהוא‬
‫עלול לפתח נגד עצמו‪ .‬מסובך‪ ,‬אבל‬
‫לא נורא‪ .‬על פי דעת החוקרים‪ ,‬בגופם‬
‫של החולים במחלות האוטואימוניות‬
‫ישנם אנזימים בשם ‪ MMP‬שמסייעים‬
‫ביצירת המחלה האוטואימונית‪.‬‬
‫קבוצת החוקרים פתחה חיסון נגד‬
‫אותם אנזימים בתקווה שחסימתם על‬
‫ידי החיסון תעכב או אולי אף תמנע‬
‫את התפתחות המחלה האוטואימונית‪.‬‬
‫המחקר נמצא בשלבים ראשוניים אבל‬
‫התקוות בו גדולות‪.‬‬
‫שלפוחית שתן‬
‫מלאכותית – כבר כאן‬
‫ילדה צעירה אשר לרוע מזלה חלתה‬
‫בדלקת של חוט השדרה וכתוצאה‬
‫מהדלקת נפגעו העצבים המעצבים‬
‫ביטאון בריאות וביטוח רפואי‬
‫את שלפוחית השתן‪ .‬כפועל יוצא הילדה‬
‫לא יכולה לרוקן את השלפוחית ונאלצת‬
‫כל כמה שעות לצנתר את עצמה ולרוקן‬
‫את השלפוחית בדרך מלאכותית‪ .‬מצב‬
‫חולני זה נקרא שלפוחית נוירוגנית והוא‬
‫יחסית שכיח‪ .‬שלפוחית נוירוגנית יכולה‬
‫להיווצר לאחר דלקות בעמוד השדרה‪,‬‬
‫ניתוחים בעמוד השדרה‪ ,‬גידולים בעמוד‬
‫השדרה‪ ,‬תאונות ועוד‪ .‬מדובר במצב שפוגע‬
‫מאוד באיכות החיים ועלול אף לסכן‬
‫אותם‪ .‬לאחרונה פתחה קבוצת רופאים‬
‫באנגליה כלי עזר מלאכותי באמצעותו‬
‫יכול החולה לרוקן את השלפוחית‪ .‬מדובר‬
‫במתקן שמושתל בגופו של החולה סביב‬
‫עמוד השדרה ומתחבר לשלפוחית השתן‪.‬‬
‫באמצעות מתג חשמלי שנמצא אצל החולה‪,‬‬
‫הוא מפעיל את העצבים המעצבבים את‬
‫שלפוחית השתן ומאפשרים לה להתכווץ‬
‫ולהתרוקן‪ .‬מדובר באביזר שנמצא כבר‬
‫בשימוש מעשי וישנם מספר חולים שכבר‬
‫נהנים ממנו‪ .‬חלק מפוליסות הבריאות‬
‫המשווקות בשוק מכסות את הכיסוי‬
‫להתקנת אביזר‪/‬שתל זה‪.‬‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬כ"ב בשבט תשע"ב ‪15.2.2012‬‬
‫שתיית אלכוהול וסרטן‬
‫השד‬
‫גילוי מוקדם של סרטן‬
‫שלפוחית השתן‬
‫בדצמבר ‪ 2011‬פורסם בעיתון הרפואי‬
‫היוקרתי ‪ JAMA‬שקבוצת חוקרים‪,‬‬
‫שבדקה בין השנים ‪ 2008 - 1980‬למעלה‬
‫ממאה אלף חולים‪ ,‬קבעה שקיים קשר‬
‫ישיר בין שתיית אלכוהול להתפתחות‬
‫של סרטן השד בנשים‪ .‬נמצא שגם שתיה‬
‫מועטה של ‪ 3-6‬משקאות בשבוע מגדילה‬
‫את הסיכוי ללקות במחלה‪ .‬עוד מצאו‬
‫החוקרים שהסיכון קיים במידה זהה גם‬
‫אצל צעירות וגם אצל נשים מבוגרות‪.‬‬
‫סרטן שלפוחית השתן הוא הסרטן‬
‫הרביעי בשכיחותו אצל גברים והשמיני‬
‫אצל נשים‪ .‬בישראל יחלו בכל שנה כאלף‬
‫וחמש מאות חולים חדשים במחלה‪,‬‬
‫כאשר השכיחות במחלה עולה עם השנים‪.‬‬
‫מדובר במחלה שקשה לגלות “מוקדם”‬
‫מאחר והיא אינה כואבת‪ ,‬כאשר הסימן‬
‫הראשון לקיומה הוא דם בשתן‪ .‬המחלה‬
‫יכולה להיגרם גם מגורמים סביבתיים‬
‫כמו חשיפה לחומרים כימיים ונחשבת‬
‫לעיתים למחלת מקצוע‪ .‬ככל שהמחלה‬
‫מתגלה בשלבים מוקדמים יותר סיכויי‬
‫ההחלמה טובים יותר‪ .‬לא קיימת היום‬
‫בדיקה איכותית וזמינה לגילוי מוקדם‬
‫של המחלה‪ .‬בעיתון “הרפואה” פורסם‬
‫לאחרונה מאמר שמציע בדיקה גנטית‬
‫לאבחון מוקדם של המחלה‪ .‬השיטה עדיין‬
‫לא קלינית אולם המסר הנו שחוקרים‬
‫בעולם כולו כבר עוסקים בה‪ .‬ההנחה היא‬
‫שהשיטה תהפוך בקרוב לשיטה המועדפת‬
‫לאבחון מוקדם של סרטן שלפוחית השתן‬
‫ותחסוך סבל רב ללא מעט אנשים‪.‬‬
‫ביטאון בריאות וביטוח רפואי‬
‫תחליף ניתוח – החלפת‬
‫מסתם בלב בצנתור‬
‫הלב הוא שריר המספק דם מועשר בחמצן‬
‫לכלל אברי הגוף לצורך תפקודם‪ .‬הלב‬
‫מחולק לשני אזורים מופרדים באמצעות‬
‫מסתמים ‪ ,‬היוצרים חיץ בין דם עשיר‬
‫בחמצן – לדם דל בחמצן‪ .‬אחד המסתמים‬
‫המועדפים ביותר לפגיעה הוא המסתם‬
‫האאורטלי (‪ ,)aortic valve‬המפריד בין‬
‫החדר השמאלי לאבי העורקים‪ .‬הפגיעות‬
‫במסתם מתחלקות לשניים‪ :‬אי ספיקה‬
‫(‪ – )insufficiency‬כאשר עלי המסתם לא‬
‫נסגרים עד הסוף‪ ,‬והדם דולף; והיצרות‬
‫(‪ – )stenosis‬כאשר עלי המסתם לא‬
‫נפתחים מספיק‪ ,‬והדם מתקשה לזרום‬
‫דרך המסתם‪ .‬ניתוחי החלפת או תיקון‬
‫מסתם נחשבים לניתוחי לב שכיחים‬
‫והם מבוצעים לרוב בניתוח לב פתוח‬
‫( בו מנוסר קיר בית החזה) או בניתוח‬
‫בשנים‬
‫(זעיר‪-‬פולשני)‪.‬‬
‫לפרוסקופי‬
‫האחרונות‪ ,‬התפתחה בעולם טכנולוגיה‬
‫חדשנית‪ ,‬המאפשרת השתלת מסתם‬
‫מלאכותי בצנתור‪ ,‬ללא צורך בפתיחת בית‬
‫החזה‪ .‬פעולה זו מבוצעת בשנה האחרונה‬
‫במספר מרכזים רפואיים בעולם וגם‬
‫בישראל‪ .‬בשלב זה פעולה זו מוצעת בעיקר‬
‫למטופלים הנחשבים לחולים בעלי סיכון‬
‫ניתוחי גבוה‪ .‬בעתיד ככל שייצבר ניסיון‬
‫תהפך הפעולה לזמינה ליותר ויותר חולים‪.‬‬
‫הפעולה החדשה מבוצעת בחדר הצנתורים‪.‬‬
‫באמצעות הצנתר‪ ,‬מועבר המסתם התותב‬
‫אל תוך מקומו בלב במעבר שבין החדר‬
‫השמאלי לאבי העורקים‪ .‬במהלך הצנתור‬
‫לא נדרש שימוש במכונת לב‪-‬ריאה‪,‬‬
‫ובחלק גדול מן המקרים הפעולה מבוצעת‬
‫בהרדמה מקומית בלבד‪ .‬הצנתור מתבצע‬
‫תוך שימוש בהדמיית אקו לב (אולטרא‪-‬‬
‫סאונד)‪ ,‬ובאמצעותה ניתן לראות מייד‬
‫עם סיום הפעולה את השיפור בתפקוד‬
‫המסתם‪ ,‬ואת התגברות זרימת הדם‬
‫המתאפשרת דרך המסתם המושתל‪ .‬משך‬
‫הפעולה הוא בין שעה לשעה וחצי ושיעור‬
‫ההצלחה של הפעולה הוא גבוה‪ ,‬מעל ‪.95%‬‬
‫למה צריך את זה?‬
‫קורה דבר במערך השיווק של חברות‬
‫הביטוח‪ ,‬זה התחיל בהראל וממשיך‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬כ"ב בשבט תשע"ב ‪15.2.2012‬‬
‫ובפניקס ואני מניח שגם השאר יבואו‬
‫בעקבותיהם‪ .‬חברות הביטוח החלו לפרסם‬
‫את ביטוחי הבריאות אותם הם מבקשים‬
‫להציע לציבור גם בטלוויזיה‪ ,‬בפרסומות‬
‫משולבות עם בית החולים אסותא‪.‬‬
‫מדינת ישראל היא מדינה ששיעור גבוה‬
‫מאוד מאזרחיה מבוטח בביטוח בריאות‬
‫פרטי‪ .‬אם נתייחס לביטוח המשלים‬
‫כאל ביטוח פרטי הרי שלמעלה מ ‪70%‬‬
‫מהציבור מבוטח בו‪ .‬אם נתייחס רק‬
‫לביטוחים הפרטיים המשווקים על ידי‬
‫חברות הביטוח‪ ,‬גם אז למעלה מ ‪40%‬‬
‫מהציבור מבוטח בהם‪.‬‬
‫בגלל שיעור המבוטחים הגבוה‪ ,‬גם‬
‫ניסיונם של חברות הביטוח בתחום רב‪,‬‬
‫ואנו מהווים מודל חיקוי ולימוד למבטחי‬
‫המשנה הגדולים בעולם‪ ,‬לגבי התנהגות‬
‫השוק המיוחד הזה‪ ,‬הן בתחום הבריאות‬
‫והן בתחום הסיעוד‪.‬‬
‫לפחות שלוש חברות הביטוח המובילות‪,‬‬
‫הראל‪ ,‬הפניקס וכלל מיומנות‪,‬מנוסות‬
‫מאוד ונותנות שירות מצוין למאות אלפי‬
‫המבוטחים שלהם‪.‬‬
‫ולפתע‪ ,‬אדם קם בבוקר ורואה שהראל‬
‫והפניקס משווקות מוצרי נישה שוליים‬
‫ותולות את יהבם בפרסום משולב עם‬
‫בית החולים אסותא‪ .‬אדם קם בבוקר‬
‫משפשף את העיניים ולא מאמין‪ .‬מוצרי‬
‫נישה שמיועדים לכסות אירועים מאוד‬
‫ספציפיים כמו סרטן או ליווי רפואי‬
‫משווקים כחבילה עם המוסד נותן‬
‫השירות‪ ,‬מוסך הסדר?‪.‬‬
‫ביטוח בריאות פרטי‪ ,‬רחב‪ ,‬מקיף הוא‬
‫דבר חשוב מאוד‪ ,‬חשוב מאין כמותו‪ ,‬אדם‬
‫שלא מצטייד בביטוח כזה לו ולמשפחתו‬
‫הוא אדם חסר אחריות לחלוטין‪ ,‬בעיקר‬
‫במדינה בה למעלה מחמישים אחוז‬
‫מההוצאה הלאומית לבריאות היא הוצאה‬
‫פרטית‪ .‬חברות הביטוח מנוסות מאוד‪,‬‬
‫מוצרי הביטוח מצוינים אז למה צריך את‬
‫אסותא בכל הסיפור הזה?‬
‫האם מנהלי השיווק של אסותא חכמים‬
‫יותר? מנוסים יותר? מתוחכמים יותר?‬
‫חזקים יותר ממנהלי השיווק של חברות‬
‫הביטוח‪ .‬האם יש כאן ליקוי מאורות?‬
‫האם יש כאן משהו שאני לא מבין?‪.‬‬
‫ביטאון בריאות וביטוח רפואי‬
‫אסותא היא אכסניה לרופאים‪ ,‬אכסניה‬
‫מצוינת עם ציוד חדשני ואיכותי‪ ,‬חדרי‬
‫אשפוז נוחים וצוות סיעודי מיומן‪ .‬אבל‪,‬‬
‫אסותא היא לא בית חולים במובן הרחב של‬
‫המילה‪ .‬לאסותא אין רופאים משל עצמה‪.‬‬
‫אסותא לא מגדלת רופאים‪ ,‬לא מכשירה‬
‫רופאים‪ ,‬אסותא מאפשרת לרופאים‬
‫שמגיעים מבתי החולים הציבוריים לעשות‬
‫שימוש בתשתיות שברשותה‪.‬‬
‫הקו המנחה‪ ,‬המהות של ביטוח בריאות‬
‫פרטי‪ ,‬הוא זכות הבחירה‪ ,‬במשך שנים‬
‫לימדנו וחינכנו את הציבור שצריך לרכוש‬
‫ביטוח בריאות פרטי על מנת להבטיח‬
‫את זכות הבחירה‪ .‬הזכות לבחור ברופא‬
‫המטפל‪ ,‬בבית החולים בו יינתן הטיפול‬
‫הרפואי ובמועד בו יינתן הטיפול הרפואי‪.‬‬
‫זה ההבדל העיקרי בין שירות ציבורי‬
‫לשירות פרטי‪ .‬רמת הרפואה במערכת‬
‫הציבורית היא מצוינת‪ ,‬מהגבוהות בעולם‪,‬‬
‫אבל זכות הבחירה שמורה רק במערכת‬
‫הפרטית‪.‬‬
‫תפקידה של חברת הביטוח להציע‬
‫למבוטח את חופש הבחירה המרבי‪,‬‬
‫את הזכות והיכולת המוחלטת לשלוט‬
‫על התהליכים הכרוכים בניהול הבעיה‬
‫הרפואית ממנה הוא סובל‪ .‬אז איפה לתוך‬
‫התפיסה הזו נכנסת אכסניה של רופאים‬
‫גם אם קוראים לה אסותא?‬
‫גיליון מס' ‪ ,5‬כ"ב בשבט תשע"ב ‪15.2.2012‬‬
‫והשאלה האחרונה למה גימיקים? בשנות‬
‫התשעים כאשר הייתי שותף במסגרת‬
‫עבודתי בחברת הפניקס בבניית השוק‬
‫לביטוחים פרטיים‪ ,‬נאלצנו להשתמש‬
‫בגימיקים‪ .‬בימים ההם היה קשה מאוד‬
‫לשכנע את הציבור למה הוא צריך ביטוח‬
‫בריאות פרטי כאשר יש לו קופת חולים‪.‬‬
‫ואני מודה‪ ,‬שעל מנת להיכנס לביתו של‬
‫המבוטח השתמשנו בגימיקים‪ ,‬הצענו‬
‫קופונים לבדיקות צ’ק אפ רפואי‪ ,‬הצענו‬
‫קופונים לנעלי ספורט ועוד רעיונות רבים‬
‫ואחרים שאני לא בהכרח גאה בהם‪.‬‬
‫אבל היום‪ ,‬כאשר כל אדם בישראל מודע‬
‫היטב לצורך בביטוח בריאות פרטי‪ ,‬למה‬
‫צריך גימיק? למה לא לתאר פשוט ואמיתי‬
‫את המציאות‪ ,‬מציאות שמי שאין לו‬
‫ביטוח בריאות פרטי בישראל חי פחות!‬
‫למנהל השיווק של אסותא מגיע צל”ש‪.‬‬
‫אכסניה לרופאים שמצליחה הודות‬
‫למערכת השיווק המוצלחת שלה לשמור‬
‫על רמות מחירים מהגבהות בעולם‪,‬‬
‫מחירים שגורמים לכך שכולנו נשלם יותר‬
‫על ביטוחי הבריאות שלנו‪ .‬וזה לא הכל‪,‬‬
‫להביא לכך שהלקוחות שלה (חברות‬
‫הביטוח) יממנו עבורה מסע פרסום‬
‫בטלוויזיה! גאון מי שעשה את זה ואולי‬
‫קצת פחות גאון מי שנפל בפח‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬אליה וקוץ בה‪ .‬לדעתי ההתנהלות‬
‫הזו‪ ,‬תשומת הלב הרבה שאסותא מבקשת‬
‫לקבל ומצליחה לקבל בחודשים האחרונים‪,‬‬
‫תביא בסופו של דבר לשני מהלכים בלתי‬
‫נמנעים‪ .‬האחד כניסה של הממונה על‬
‫ההגבלים העסקים לסוגיה מורכבת זו‬
‫והשניה קידום הדעות שנשמעות לאחרונה‬
‫יותר ויותר הן מצד מבקר המדינה והן‬
‫מצד משרד הבריאות‪ ,‬על שנוי שיש לעשות‬
‫בענף‪ .‬הפרדת אסותא ממכבי מחד ואולי‬
‫גם סוף סוף קידום השר”פ במדינת ישראל‪.‬‬
‫חשוב לזכור שלנו הלקוחות‪ ,‬יש מספיק‬
‫הבנה לא ללכת שולל אחרי גימיקים‬
‫שיווקיים כאלו או אחרים‪ .‬אנו נעמוד על‬
‫זכותנו לרכוש ביטוחי בריאות מקיפים‪,‬‬
‫מלאים ועשירים שיבטיחו לנו זכות בחירה‬
‫מלאה‪ ,‬ושליטה מלאה על ניהול הרפואה‬
‫אם וכאשר נזדקק לה‪.‬‬
‫חברת הביטוח תתן לנו את המימון‬
‫במסגרת הפוליסה ואנו נחליט איך למי‬
‫מתי ואיפה לקבל את הטיפול הרפואי‪.‬‬
‫כותבים‪ :‬ד"ר אודי פרישמן ‪www.udif.co.il‬‬
‫טל‪ .‬מערכת‪03- 7517274 :‬‬
‫מייל לתגובות ‪[email protected]‬‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬מירב שמואלי‬

Similar documents