השימוש בגיליון הממוחשב ככלי עזר למניעה ובקרה של זיהומים נרכשים

‫השימוש בגיליון הממוחשב ככלי עזר למניעה ובקרה של זיהומים נרכשים‬
‫סטאס זוסמן‪ ,1‬אלכסנדר אקסל‪ ,1‬ליאת טודריס‪ ,2‬הלן בינדר‪ ,2‬ערן סגל‪ ,3‬פנינה‬
‫‪2‬‬
‫שלפר‪ ,4‬דרור אדמון‪ ,2‬ברוך מרגנית‬
‫‪1‬יחידה למניעת זיהומים‪ ,‬אסותא‪ ,‬ישראל‬
‫‪2‬מחשוב קליני‪ ,‬אסותא‪ ,‬ישראל‬
‫‪3‬מנהל מערך הרדמה וטיפול נמרץ‪ ,‬אסותא‪ ,‬ישראל‬
‫‪4‬ראש אגף סיעוד‪ ,‬אסותא‪ ,‬ישראל‬
‫עולם שבו רב המידע הרפואי מתועד‪ ,‬קיימת חשיבות לאיכות המידע המוצג לצוות המטפל ולאחראים על‬
‫תחום מניעת זיהומים‪ .‬באמצעות מערכות מחשוב שלתוכן מוטמע ידע קליני‪ ,‬ניתן להעביר מידע באופן‬
‫המסייע לעבודה על פי נהלים ולתהליך קבלת ההחלטות אצל הצוות המטפל‪.‬‬
‫ברצוננו לתאר שימוש במערכת מחשבית קלינית ככלי עזר למניעה ובקרת זיהומים‪.‬‬
‫שיטה באסותא‪ ,‬תוך שימוש במערכת מחשבית מסחרית יצרנו כלים המבטיחים העברת מידע חיוני ומדויק‬
‫למניעה ובקרת‬
‫תוצאות‪ :‬במסגרת עבודתנו בנושא בנינו כלים הבאים המסייעים במניעה ובקרת הזיהומים‪-‬‬
‫במעמד הקבלה של מטופל חוזר‪ ,‬שבאשפוז הקודם היה נשא של הפתוגן עמיד‪ ,‬מופיעה הודעה אשר‬
‫מפעילה אלגוריתם טיפולי בהתאם לסוג הפתוגן‪.‬‬
‫עם קבלת תוצאה של חיידק עמיד בגיליון הממוחשב‪ ,‬עולה התראה לצוות המטפל כי המטופל נשא חיידק‬
‫עמיד ויש להכניסו לבידוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬לצורכי בקרה ומעקב ליחידה למניעת זיהומים במוסד קיים מסך בקרה‬
‫המראה את המטופלים שיש צורך לבודדם ולא בודדו עדיין‪.‬‬
‫מסך תיעוד הצנתרים מעוצב בצורה גרפית ומאפשר סימון מיקום הצנתרים על פי מיקומם בגוף‪ ,‬ובצבעים‬
‫שונים על פי סוג הצנתר‪ .‬בשיטה זו ניתן להתרשם ממפת הצנתרים בצורה מהירה וקלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬במסך‬
‫התיעוד מופיע התרעה המסיבה את תשומת לב האחות לכל צנתר שנמצא מעל ארבעה ימים‪ .‬התרעה זו‬
‫מאפשרת לעקוב אחר הוצאת צנתרים בזמן‪ ,‬וכך למנוע זיהומים בדם או במקום ההחדרה‪.‬‬
‫במסך תיעוד הבידוד הטמענו אלגוריתם של נוהל הטיפול‪.‬האחות מזינה את סוג הפתוגן והמערכת מציגה‬
‫מהו סוג הבידוד הנחוץ על פי סוג הפתוגן‪ ,‬מהו הציוד הנדרש עבור כל סוג בידוד‪ ,‬והנחיות להמשך המעקב‬
‫עבור החולה‪.‬‬
‫לפני הקבלה לבית החולים עוברים מטופלים הנמצאים בקבוצת סיכון מוגדרות בדיקת סיקור לזיהוי‬
‫נשאות חיידקים יציבים לאנטיביוטיקה‪ .‬בחלק מהמטופלים אשר אשפוזם המתוכנן קצר מ‪ 24-‬שעות‪ ,‬אך‬
‫הם נמצאים בקבוצת סיכון הוחלט שאין צורך לבצע סיקור אלא אם אשפוזן יאורך מעל יממה‪ .‬חלק‬
‫ממנגנון הבקרה אחר מטופלים אלו הינה הקמת מערכת מתריעה בצורך ללקיחת סיקור כאשר האשפוז של‬
‫המטופל עולה מעל ‪ 24‬שעות‪ .‬כמו‪ -‬כן‪ ,‬קיים מנגנון בקרה נוסף אחר חולים אלו ע"י שאילתה (חלק‬
‫מתוכנת המטוויז'ון) ‪ ,‬במידה ואחות לא ציינה צורך בלקיחת הסיקור ‪.‬‬
‫מערכת זו באה לידי שימוש באופן יומיומי ונמצאה כיעילה מאוד במניעת מצבים בעלי חשיבות‬
‫אפידמיולוגית‪ ,‬למשל זיהוי חולים בסיכון לפני כניסתם לחדר ניתוח‪.‬‬
‫דוגמא נוספת ליעילות המערכת הינה יכולת מעקב אחר החולים אשר להם התגלה חיידק יציב והינם‬
‫צריכים לשהות בתנאי בידוד‪ -‬ניתן לעקוב האם החולה הוכנס לבידוד לאחר קבלת תשובת המעבדה‬
‫במחלקה‪ ,‬מתי התחיל הבידוד‪ ,‬מתי הוצא מבידוד‪ ,‬ניתנת האפשרות להודעה מוקדמת מראש בין היחידות‬
‫בעת העברת המטופל בתוך כותלי בית החולים וכו‬
‫הכלים הממוחשבים נותנים מענה איכותי לניטור תמונת הזיהומים בארגון‪ .‬בעתיד אנו נבדוק את השפעת‬
‫ההתראות ומידת דיוקן על איכות הטיפול ובטיחות המטופל‪.‬‬