עבודת חקר לכיתות ז` בנושא :

‫תרבות יהודית ישראלית‬
‫בעולם משתנה‬
‫עבודת חקר אישית בתרבות ישראל‪:‬‬
‫חוברת לתלמיד – כיתות ז'‬
‫בשבילי הזהות שלי‬
‫פתח דבר‬
‫עבודה זו תוביל אתכם להתחקות אחר שבילי שורשיכם – השבילים המיוחדים שבהם בחרה‬
‫משפחתכם‪ .‬ייחשפו תקופות ומאורעות בעברה של המשפחה שאתם מצאצאיה‪ .‬בעמים אחרים‪,‬‬
‫שילדיהם נולדים למשפחה היושבת זה דורות על אדמת אבותיה‪ ,‬קל לעקוב אחר שורשי העבר‪ ,‬אך‬
‫במשפחה יהודית אשר נדדה מארץ לארץ – מלאכת איסוף המידע קשה יותר אך כדאית‪ .‬פעמים רבות‪,‬‬
‫משפחות השאירו מאחור תמונות‪ ,‬מסמכים‪ ,‬חפצים ומזכרות משפחתיות‪ ,‬ונטלו איתם רק את זיכרון‬
‫יקיריהן‪ .‬גם שמות משפחה הוחלפו ולשונות השתנו‪ .‬אולם דווקא משום כך‪ ,‬הרפתקת החיפוש מרתקת‬
‫יותר‪ .‬גם אם לא יעלה בידיכם לשחזר אלא טפח מתולדות משפחתכם‪ ,‬בוודאי יתגלו לכם פרשות‬
‫חיים יפות – ותבואו על שכרכם‪.‬‬
‫ּגֹורל הֹולִיד אֹותִ י ו ְאֶ ת ַאחַ י‪ְ ,‬בנֵי ִ‬
‫ּדֹורי‪ַ ,‬ביָמִ ים הַ ּגְדֹולִים בָהֶ ם‬
‫הַ ָ‬
‫ְַארצָם ו ֶהֱ קִ ימּו אֹותָ ה מֵ חָ דָ ש‪ .‬שּוב אֵ ינֶנִי הַ יְהּודִ י‬
‫שָ בּו הַ יְהּודִ ים ל ְ‬
‫הַ נֹודֵ ד בְדַ ְרכֵי הָ עֹולָם‪ ,‬הַ מְ הַ ּגֵר מִ מְ דִ ינָה לִמְ דִ ינָה‪ ,‬הַ מְ ג ָֹרש‬
‫מִ ּגֹולָה לְגֹולָה‪ .‬אֲ בָל כָל י ְהּודִ י‪ְ ,‬בכָל ּדֹור ו ְדֹור‪ ,‬חַ יָב ל ְִראֹות‬
‫עַ צְמֹו כְאִ ּלּו הָ י ָה שָ ם‪ּ ,‬ובַמְ קֹומֹות ּובָאֵ רּועִ ים שֶ קָ דְ מּו לֹו‪.‬‬
‫לְפִ יכְָך עֹודֶ נִי נֹודֵ ד‪ ,‬אֲ בָל ֹלא בַּדְ ָרכִים הַ נִּדָ חֹות שֶ ל הָ עֹולָם‪.‬‬
‫עַ תָ ה אֲ נִי נֹודֵ ד בְמֶ ְרחֲ בֵי הַ זְמַ ן‪ ,‬נָע מִ ּדֹור לְדֹור‪ ,‬נֹוסֵ עַ ִבנְתִ יבֵי הַ ִזכְרֹונֹות‪.‬‬
‫הַ ִזכָרֹון מְ צַמְ צֵם אֶ ת הַ מֶ ְרחַ קִ ים‪.‬‬
‫‪ּ 022‬דֹורֹות עָ בְרּו מֵ ֵראשִ ית תֹולְדֹות עַ מִ י‪ ,‬ו ְהֵ ם ּדֹומִ ים בְעֵ ינַי ְכי ָמִ ים אֲ חָ דִ ים‪.‬‬
‫ַארצֹו‬
‫ַרק ‪ּ 022‬דֹורֹות עָ בְרּו מֵ ָאז קָ ם ָאדָ ם ּושְ מֹו ַאב ְָרהָ ם ו ְעָ זַב אֶ ת ְ‬
‫ַארצִי‪.‬‬
‫ָארץ שֶ הַ יֹום הִ יא ְ‬
‫ו ְאֶ ת מֹולַדְ תֹו ו ְהָ לְַך אֶ ל הָ ֶ‬
‫ַרק ‪ּ 022‬דֹורֹות עָ בְרּו מֵ ָאז שֶ קָ נָה ַאב ְָרהָ ם אֶ ת מְ עָ ַרת הַ מַ כְפֵ לָה בָעִ יר‬
‫חֶ בְרֹון ו ְעַ ד לַסִ כְסּוכִים הָ ַר ְצחָ נִיִים הַ מִ תְ ַרחֲ שִ ים בָּה ב ִ‬
‫ְדֹורי‪.‬‬
‫ַרק ‪ּ 052‬דֹורֹות עָ בְרּו מֵ עַ מּוד הָ אֵ ש שֶ ל יְצִיַאת מִ צ ְַרי ִם ו ְעַ ד עַ מּודֵ י הֶ עָ שָ ן שֶ ל הַ ּׁשֹוָאה‪.‬‬
‫ְַארצֹו שֶ ל ַאב ְָרהָ ם‪ ,‬הָ י ִיתִ י ְב ֻכּלָם‪:‬‬
‫ו ַאֲ נִי‪ ,‬שֶ נֹולַדְ תִ י מִ ז ְַרעֹו שֶ ל ַאב ְָרהָ ם ּוב ְ‬
‫תֹורה בְהַ ר סִ ינַי‪ ,‬וְי ַחַ ד‬
‫הָ י ִיתִ י עֶ בֶד בְמִ צ ְַרי ִם‪ ,‬ו ְקִ ַבלְתִ י אֶ ת הַ ָ‬
‫עִ ם י ְהֹושֻ עַ ו ְאֵ ִליָהּו עָ ב ְַרתִ י אֶ ת נְהַ ר הַ י ְַרּדֵ ן‪ .‬נִ ְכנַסְ תִ י‬
‫לִירּושָ ַלי ִם עִ ם ּדָ ו ִד‪ ,‬ו ְ ָגלִיתִ י מִ מֶ נ ָה עִ ם צִדְ קִ י ָהּו‪ ,‬ו ְֹלא שָ כַחְ תִ י‬
‫אֹותָ ּה עַ ל נַהֲ רֹות ָבבֶל‪ּ ,‬ובְשּוב אֲ דֹנָי אֶ ת שִ יבַת צִיֹון‬
‫חָ לַמְ תִ י בֵין בֹונֵי חֹומָ תָ ּה‪ .‬לָחַ מְ תִ י בָרֹומָ אִ ים‪ ,‬ו ְג ַֹרשְ תִ י‬
‫מִ סְ פָ ַרד‪ ,‬ו ְהָ עֳ לֵיתִ י עַ ל הַ מֹוקֵ ד בְמַ ֶגנְצָה‪ ,‬הִ יא מַ יְנְץ‪ ,‬וְלָמַ דְ תִ י‬
‫תֹורה בְתֵ ימָ ן‪ ,‬ו ְשָ ַכלְתִ י אֶ ת מִ שְ פַ חְ תִ י בְקִ ישִ ינֶב‪ ,‬וְנִשְ ַרפְ תִ י‬
‫ָ‬
‫בִטְ ֶר ְבלִינְקָ ה ּומָ ַרדְ תִ י ְבו ְַרשָ ה ו ְעָ לִיתִ י לְאֶ ֶרץ י ִשְ ָראֵ ל‪ ,‬הִ יא‬
‫ַארצִי שֶ מִ מֶ נָה ָּגלִיתִ י ּובָּה נֹולַדְ תִ י ּומִ מֶ נָה אֲ נִי בָא ו ְאֵ לֶיהָ אָ שּוב‪.‬‬
‫ְ‬
‫ּוכְשֵׁ ם שֶׁ אֲ נַחְ נּו נִתְ בָּעִ ים‪ ,‬בְכ ֹחֹו שֶׁ ל הַ ִז ָּכרֹון‪ ,‬לְ הִ שְ תַ תֵׁ ף ְבכָּל‬
‫יֹום ּו ְבכָּל אֵׁ רּועַ שֶׁ ל עָּ ב ֵָּׁרנּו‪ ,‬כְָּך אֲ נַחְ נּו נִתְ בָּעִ ים‪ ,‬בְכ ֹחָּ ּה שֶׁ ל‬
‫הַ תִ קְ וָּה‪ ,‬לְ הִ תְ כֹונֵׁן לְ כָּל יֹום וְיֹום שֶׁ ל עֲ תִ ֵׁ‬
‫ידנּו‪...‬‬
‫מתוך נאום של הנשיא עזר ויצמן בפני חברי הפרלמנט של גרמניה‪ :‬בכ"ד בטבת תשנ"ו‬
‫פרק ‪ – 1‬מי אני ומה שמי?‬
‫א‪ .‬תעודת זהות שלי‬
‫שם פרטי‪_____________:‬‬
‫מקור השם ומשמעותו‪_______________________:‬‬
‫שמות נוספים‪____________________________:‬‬
‫שם חיבה‪_______________________________:‬‬
‫שנת לידה‪ ________ :‬מקום הלידה‪ _________ :‬שנת עלייה לארץ‪_________:‬‬
‫מקום המגורים כיום‪______________ :‬‬
‫מין‪ _____ :‬גובה‪ ________ :‬משקל‪____________ :‬‬
‫תיאור חיצוני (צבע עיניים‪ ,‬צבע שיער‪ ,‬צבע העור וכו')‪:‬‬
‫_________________________________________‬
‫_________________________________________‬
‫_________________________________________‬
‫ב‪ .‬הסיפור שלי‪( .‬הנרטיב האישי)‬
‫שלוש‪-‬חמש תחנות חשובות בקורות‬
‫האני מאמין שלי‪:‬‬
‫חיי‪:‬‬
‫( הערכים החשובים לי ביותר)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התפילה שלי‬
‫לאחר היכרותכם עם התפילות השונות‪ ,‬בחרו נושא כלשהו לתפילה (או שילוב בין הנושאים)‪ :‬שבח‪,‬‬
‫הודיה או בקשה‪ .‬כתבו תפילה אישית שלכם‪ .‬התפילה יכולה להיות על בסיס אחת מהתפילות היהודיות‬
‫שהכרתם‪ ,‬או תפילה יהודית שהיא משמעותית בביתכם‪ ,‬או פשוט תפילה שאתם כתבתם‪( .‬תוכלו לעצב‬
‫דף משלכם!)‬
‫התפילה שלי‬
‫פרק ‪ – 2‬מקור שם משפחתי‬
‫שמות משפחה התחילו להופיע רק לפני כ‪ 022-‬שנים‪ .‬עד אז ניתנו כינויים למשפחות‪ ,‬כדי להבדיל בין‬
‫בני אדם‪ .‬בסוף המאה ה‪ 01-‬קבעה הממלכה ההאבסבורגית באוסטריה‪ ,‬כי על היהודים להיקרא בשם‬
‫משפחה שהם יבחרו לעצמם‪ ,‬או בשם שהרשות תבחר להם‪ .‬מאוחר יותר התרחבה התופעה לכלל‬
‫אירופה‪.‬‬
‫הכינויים נחלקו לכמה סוגים‪:‬‬
‫‪ .0‬כינוי על שם האב‪ :‬אברהמסון‪ ,‬אברהמוב‪ ,‬אברמסקי‪ ,‬אברמשווילי‪ ,‬אברהמיאן (בוכרי)‪.‬‬
‫‪ .0‬כינוי על שם האם‪( :‬נדיר יותר) ביילין‪ ,‬סירקין‪ ,‬נחמקין‪.‬‬
‫‪ .3‬כינוי לפי מקצוע‪:‬‬
‫ זגג – גלזר‪ ,‬גלסמן‪ ,‬אלג'ם‪.‬‬‫ בנאי – עמר‪ ,‬בניאן (פרסי)‪ ,‬באמן (גרמני)‪.‬‬‫ חלפן (כספים) – חלפון‪ ,‬וקסלר‪.‬‬‫ טוחן קמח – מילר‪ ,‬מילמן‪ ,‬מלניק‪ ,‬טחן‪.‬‬‫ נגר – טישלר‪ ,‬סטולר‪ ,‬סטולרו‪.‬‬‫ סוחר (חנווני) – טג'ר‪ ,‬קאופמן‪ ,‬קרמר‪.‬‬‫ סורג – שטריקר‪ ,‬חייק‪.‬‬‫ סנדלר – שוסטר‪ ,‬שומאכר‪ ,‬צ'יבוטרו‪.‬‬‫ צבע (צייר) – מאהלר‪ ,‬סייג‪ ,‬אזולאי‪.‬‬‫ צורף ‪ -‬גולדשמיט‪ ,‬אמזלג‪ ,‬ארג'נטרו‪.‬‬‫ מדפיס – דרוקר‪ ,‬דרוקמן‪.‬‬‫ חייט – שניידר‪ ,‬קרביץ‪ ,‬פורטנוי‪ ,‬סאבו‪ ,‬קרוטרו‪.‬‬‫‪ .4‬כינוי על פי מוצא‪:‬‬
‫ ארצות – פולק‪ ,‬פולנסקי‪ ,‬הונגר‪ ,‬הולנדר‪ ,‬דויטש‪ ,‬צרפתי‪ ,‬מזרחי (ניתן למי שהגיע לא"י מהמזרח‪ ,‬ללא‬‫שם משפחה‪ ,‬בעיקר פרסים או כורדים)‪ ,‬אשכנזי (ספרדים – אירופים רבים ממגורשי ספרד נקראו ע"י‬
‫המקומיים בתקופת האימפריה העות'מאנית)‪.‬‬
‫ מקום מגורים – וילנר‪ ,‬ורשבסקי דנציגר‪ ,‬מינסקי‪ ,‬שפירא (שפייר בחל הריינוס)‪ ,‬עדני‪ ,‬צנעני‪ ,‬טולידאנו‪,‬‬‫שושני‪ ,‬אלפסי (פס)‪.‬‬
‫‪ .5‬כינוי על פי תפקיד בקהילה‪:‬‬
‫ רב – רבין‪ ,‬רבינוביץ‪ ,‬רבנו‪ ,‬רבינא‪.‬‬‫ חכם – חכימי‪ ,‬דיין‪ ,‬נגיד‪ ,‬פרנס‪ ,‬גבאי‪.‬‬‫ שוחט – שיחטמן‪ ,‬שכטמן‪ ,‬שכטר‪ ,‬שו"ב (שוחט ובודק)‪.‬‬‫ מלמד – מועלם‪ ,‬מורנו‪ ,‬לרר‪ ,‬מאסטרו‪ ,‬מלמד‪ ,‬מגיד‪.‬‬‫ חזן – ש"ץ (שליח ציבור)‪ ,‬זינגר סומך (עוזר חזן)‪ ,‬דסקל‪.‬‬‫ סופר (סת"מ) – ספרא‪ ,‬ספראי‪ ,‬שרייבר‪ ,‬שרייבמן‪.‬‬‫‪ .6‬כינויים שונים‪:‬‬
‫ מוצא שבטי – כהן ולוי‪ :‬כהן‪ ,‬כהנא‪ ,‬כהנוב‪,‬כגן כוגן‪ ,‬כ"ץ (כהן צדק)‪ ,‬לוינסון‪.‬‬‫‪ .7‬כינוי אופי ותכונות‪ :‬נבון‪ ,‬גאון‪ ,‬קדוש ‪,‬חכם‪ ,‬צדיק‪ ,‬כשר חפץ‪ ,‬למדן‪ ,‬נדיב‪ ,‬אברך‪ ,‬רחמן‪ ,‬טוויל‪ ,‬לנגר‪.‬‬
‫‪ .1‬כינוי על פי צבעים‪ :‬שוורץ‪ ,‬שוורצמן‪ ,‬וייס‪ ,‬וייסברג‪ ,‬רוט‪( ,‬אדום)‪ ,‬רוטשילד‪ ,‬בלוי‪ ,‬בלאו‪ ,‬גרין‪ ,‬אמרילו‬
‫(צהוב)‪.‬‬
‫עליכם לבדוק‪:‬‬
‫‪.1‬מהו מקור שם משפחתכם?‬
‫‪.0‬האם היו שמות קודמים למשפחה‪ ,‬מדוע הוחלפו?‬
‫‪ .3‬האם השמות עברו גלגולים שונים ‪ /‬עברות?‬
‫‪.4‬על פי מה נקבע שם משפחתכם? האם על פי כינוי מקצוע? האם על פי‬
‫מוצא?‬
‫פרק ‪ – 3‬הטקסים במשפחתי‬
‫א‪ .‬הטקס שלי‬
‫בחלק זה עליכם לבחור ולספר על טקס שחוויתם באופן אישי במעגל חייכם‪ :‬ברית‪ ,‬זבד הבת‪ ,‬בר‬
‫מצווה‪ ,‬בת מצווה‪ ,‬חנוכת בית‪ ,‬יום הולדת‪ ,‬אבל‪ ,‬יום זיכרון‪ ,‬כניסה לכיתה א‪ ,‬סיום היסודי‪ ,‬או כל טקס‬
‫אחר‪.‬‬
‫תארו את הטקס על פי מאפייני הטקס שלמדתם‪ ,‬ציינו האם היה אישי או ציבורי‪ ,‬אילו מאפייני תרבות‬
‫וזהות יהודית–ישראלית היו בו‪ ,‬אילו מאפיינים אישיים שלכם היו בו‪.‬‬
‫ב‪ .‬טקס במשפחתי‬
‫בחלק זה עליכם לחקור טקס ממעגל החיים היהודי שהתקיים במשפחתכם (חתונה ‪ /‬בר מצווה ‪ /‬בת‬
‫מצווה ‪ /‬ברית ‪ /‬זבד הבת ‪ /‬פדיון הבן ‪ /‬אירוסין ‪ /‬נישואין ‪ /‬שבת חתן ‪ /‬שבת כלה ‪ /‬גירושין ‪ /‬אבלות‪.‬‬
‫בכל טקס שאתם חוקרים‪:‬‬
‫א‪ .‬הציבו שאלת חקר‪.‬‬
‫ב‪ .‬כתבו רקע על הטקס עצמו (עמוד אחד)‪ ,‬על משמעותו של הטקס‪ ,‬מקורותיו וחשיבותו‪ .‬עליכם‬
‫להסתמך על ממקורות מידע‪ .‬ניתן להיעזר גם במקורות הבאים‪[:‬ראוי להוסיף פרטים]‬
‫בקר ראובן ורובין‪ ,‬מושגים ומונחים ביהדות‪ ,‬הוצאת‪....‬‬
‫הרב [???] לאו‪ ,‬יהדות הלכה למעשה‪ ,‬הוצאת‪...‬‬
‫הרב מצגר יונה‪ ,‬לנגטל נחום‪ ,‬מעגלי החיים‪ ,‬הוצאת‪....‬‬
‫ויגור ג'פרי‪ ,‬אנציקלופדיה ליהדות‪ ,‬הוצאת מעריב‪.‬‬
‫כהן מנחם ודבורה (עורכים)‪ ,‬חיי אדם‪ ,‬הוצאת כתר‪.‬‬
‫לוינסקי‪ ,‬יום טוב‪ ,‬אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות‪ ,‬הוצאת דביר‪.‬‬
‫מייזליש שאול‪ ,‬אבלות או ברית מילה או חופה וקידושין‪ ,‬הוצאת מודן‪.‬‬
‫אתרי אינטרנט‪ :‬סנונית‪ ,‬עיתים‪ ,‬תל"י‪ ,‬כיפה‪ ,‬דעת‪.‬‬
‫ג‪ .‬ספרו את גלגולו של הטקס במשפחתכם תוך השוואת המאפיינים בדורות השונים‪.‬‬
‫פרק ‪ – 4‬הזמן היהודי שלי ‪-‬‬
‫השבת החגים והמועדים שלנו‬
‫בחרו באחד מטקסי הזמן בלוח השנה היהודי‪ :‬שבת מועד או חג ‪ -‬הזמן היהודי שהוא החווייתי או‬
‫המשמעותי ביותר בעיניכם ‪ -‬וחקרו אותו‪.‬‬
‫א‪ .‬הזמן היהודי כיום‪:‬‬
‫תארו את אופי הזמן שבחרתם במשפחה שלכם כיום‪ ,‬מה אתם מרגישים כלפי תאריך זה בלוח השנה‪,‬‬
‫מה חשיבותו בעיניכם ומדוע בחרתם דווקא בו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הזמן היהודי במקורות‪:‬‬
‫חקרו בכתובים את הזמן היהודי שבחרתם‪ .‬סכמו את מחקרכם והשוו את אורחותיו לקורה במשפחתכם‬
‫כיום‪.‬‬
‫תוכלו להיעזר במקורות‪:‬‬
‫ז'‪ .‬אריאל‪ ,‬ספר החג והמועד‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬ת"א‪.0775 ,‬‬
‫כהן מנחם ודבורה (עורכים )‪ ,‬חגים ומועדים‪ ,‬סדרה‪ ,‬הוצאת כתר‪.‬‬
‫אנציקלופדיה מאיר נתיב‪ ,‬הליכות ומנהגים בישראל‪ ,‬הוצאת מודן‪.0777 ,‬‬
‫מיכל מילר‪ ,‬חגי ישראל‪ ,‬הוצאת עופרים‪.0222 ,‬‬
‫אתרים‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪www.snunit.k12.il‬‬
‫‪www.daat.co.il‬‬
‫‪www.chabad.org.il‬‬
‫‪www.daatemet.co.il‬‬
‫‪www.KIPA.co.il‬‬
‫אתר שורשי ישראל‪ ,‬רשת אורט‪shorshey.ort.org.il .‬‬
‫ג‪ .‬גלגולו של חג או מועד‬
‫חקרו את גלגולו של זמן יהודי במשפחתכם‪ .‬ניתן לבחור חג‪ ,‬שבת או מועד ולספר על העבר שלהם‬
‫במשפחתכם‪ :‬כיצד נערך החג? מי השתתף בטקסים? מה היו המנהגים? מה נהגו לאכול? היכן ומי‬
‫התפללו? מה נותר היום?‬
‫פרק ‪ – 5‬ונקבצו פזורינו‬
‫חקר מקורות המשפחה שלי‬
‫בפרק זה עליכם לבחור ארץ מוצא אחת של משפחתכם וספרו עליה‪:‬‬
‫‪ ‬העלו שאלת חקר‪.‬‬
‫‪ ‬אספו מידע רקע כללי על הקהילה היהודית בארץ זו אז והיום‪.‬‬
‫‪ ‬אספו מידע רלוונטי למשפחתכם על ארץ המוצא (ראו להלן שאלות מנחות שמהן תוכלו לבחור)‪.‬‬
‫‪ ‬בסיכום – ענו על שאלת החקר שלכם מתוך המידע שאספתם‪.‬‬
‫מוצא משפחתי – שאלות מנחות‪:‬‬
‫‪ ‬מקום המגורים בארץ המוצא‪ :‬תארו את מקום המגורים ואת הנוף בארץ המוצא‪ .‬האם הוקצתה‬
‫ליהודים שכונה נפרדת בעיר המגורים? כיצד נראה בית המשפחה?‬
‫‪ ‬מצב כלכלי‪ :‬מה היה המצב הכלכלי של המשפחה בארץ המוצא? מה היו התעסוקות העיקריות‬
‫של בני המשפחה בארץ המוצא?‬
‫‪ ‬חינוך‪ :‬אילו מוסדות חינוך היו קיימים בארץ המוצא? האם היו מוסדות חינוך מיוחדים ליהודים?‬
‫האם היו מוסדות להשכלה גבוהה?‬
‫*הילדות בארץ המוצא‪ :‬האם הילדים עבדו (בבית או מחוצה לו)? אם כן‪ ,‬מאיזה גיל? באילו‬
‫משחקים שיחקו הילדים בארץ המוצא?מה היה יחס המבוגרים לילדים?‬
‫*מעמד האישה בארץ המוצא‪ :‬כיצד התלבשו הנשים? במה עסקו הנשים? האם הן למדו? מה היה‬
‫מעמד הנשים? האם הן השתתפו בחיים הפוליטיים והציבוריים?‬
‫‪ ‬מעמד הזקנים בארץ המוצא‪ :‬כיצד התייחסו אל הזקנים במשפחה ובקהילה?‬
‫‪ ‬מוסדות הקהילה היהודית‪ :‬האם הייתה הנהגה יהודית של הקהילה? מה היו מוסדות הדת של‬
‫הקהילה? מה היו מוסדות הרווחה והסעד? מה היו המוסדות התרבותיים?‬
‫*יחסים עם השכנים הלא‪-‬יהודים בארץ המוצא‪ :‬מה היה יחס השלטון לקהילה היהודית? האם‬
‫שותפו היהודים במוסדות העירוניים או הממשלתיים בארץ המוצא? האם גויסו היהודים לצבא? האם‬
‫ידוע לכם על יהודים שהשתתפו במלחמות? האם היו השפעות בין תרבותיות בתחומי השפה‪,‬‬
‫המוזיקה‪ ,‬האמנות‪ ,‬ההלכה‪ ,‬המנהגים וכו'?‬
‫‪ ‬אישים חשובים ודמויות שהשפיעו על הקהילה היהודית בארץ המוצא‪:‬‬
‫ מי היו השליטים והמנהיגים היהודים (והלא יהודים) שהשפיעו על חיי הקהילה?‬‫ ציינו שמות של רבנים‪ ,‬צדיקים‪ ,‬פייטנים‪ ,‬עיתונאים‪ ,‬סופרים‪ ,‬זמרים‪ ,‬מוזיקאים‪ ,‬ואומנים חשובים‬‫של הקהילה‪ ,‬והביאו תיאור כללי של הדמות ופועלה‪.‬‬
‫ מי היו המשפחות העשירות או החשובות של הקהילה?‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪ ‬מוסדות דת‪ ,‬תרבות ומוזיקה‪:‬‬
‫מה היה סגנון המוזיקה ששמעו וניגנו בארץ המוצא?‬
‫תארו את בתי הכנסת של הקהילה‪.‬‬
‫האם היו בתי מדרש וישיבות? מה ידוע לכם על מוסדות אלה ועל ארגונם?‬
‫‪ ‬פתגמים או ביטויים מיוחדים מארץ המוצא‪:‬‬
‫ מה היו שפות הדיבור בארץ המוצא?‬‫ האם הייתה ליהודים שפה משלהם? אם כן ציינו מהי‪.‬‬‫‪ -‬האם אתם מכירים פתגמים‪ ,‬ביטויים‪ ,‬קללות‪ ,‬או בדיחות מארץ המוצא?‬
‫‪ ‬מאכלים מיוחדים לארץ המוצא‪:‬‬
‫ מה היו המאכלים האופייניים לארץ המוצא?‬‫ האם היו מאכלים מיוחדים ליהודים?‬‫ מה היו המאכלים המיוחדים של הקהילה לחגים ולשבתות?‬‫‪ ‬הלבוש האופייני בארץ המוצא‪:‬‬
‫ מה היה הלבוש האופייני לנשים? לגברים?‬‫ האם היה ליהודים לבוש מיוחד ושונה מזה של שאר תושבי ארץ המוצא? אם כן‪ ,‬מהו?‬‫‪ ‬מנהגים מיוחדים במעגל השנה ובמעגל החיים בארץ המוצא ‪ -‬בחרו באחד המעגלים‪:‬‬
‫ מעגל החיים‪ :‬מה ידוע לכם על מנהגי הלידה‪ ,‬ברית מילה‪ ,‬בר מצווה‪ ,‬חתונה ואבלות?‬‫ מעגל השנה‪ :‬מה ידוע לך על מנהגי החגים והמועדים ומיוחדים לקהילה?‬‫ מה הם האמונות והטקסים העממיים המוכרים לכם מארץ המוצא?‬‫‪ -‬מה ידוע לכם על שיטות הריפוי העממיות בארץ המוצא?‬
‫פרק ‪ - 6‬המסע לארץ המובטחת והקליטה‬
‫בארץ – ""ארץ בה נחיה‪ ,‬יהיה מה שיהיה"‬
‫בפרק זה עליכם לחקור את אחד מסיפורי הקליטה של משפחתכם בארץ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫העלו שאלת חקר‪.‬‬
‫אספו מידע רקע כללי על העלייה שאיתה הגיעו ארצה הוריכם או הסבים והסבתות שלכם‪.‬‬
‫אספו מידע על היישוב שבו נקלטה משפחתכם והתנאים שהיו בו בזמן הגעתם‪.‬‬
‫תארו את מסע משפחתכם אל הארץ המובטחת ואת סיפור קליטתה בארץ (ראו שאלות מנחות)‬
‫בסיכום – ענו על שאלת החקר שלכם מתוך המידע שאספתם‪.‬‬
‫המסע אל הארץ המובטחת והקליטה בה – שאלות מנחות‬
‫תיאור המסע‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה היו הסיבות לעליית משפחתכם ארצה?‬
‫כיצד הגיעו ארצה? תארו את שלבי המסע והאם היו תחנות ביניים‪.‬‬
‫מה הם זיכרונות בני המשפחה מהמסע?‬
‫באיזו עלייה עלו המשפחות ארצה? האם הייתה זאת עלייה מיוחדת (מרבד הקסמים‪,‬‬
‫מבצע שלמה‪ ,‬העפלה)?‬
‫האם היו מאורעות מיוחדים במהלך המסע?‬
‫האם עלו במוחות בני המשפחה הנודדים מחשבות והרהורים לגבי העלייה ארצה?‬
‫הקליטה בארץ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה הייתה שנת העלייה לארץ של בני המשפחה?‬
‫האם ידוע לכם על קיומם של ארגונים ציוניים חשאיים? ו‪/‬או על שליחים מארץ‪-‬ישראל‬
‫בארץ המוצא?‬
‫האם התבצע רישום של העולים? כיצד?‬
‫האם העלייה הייתה לגאלית (חוקית) או בלתי לגאלית (בלתי חוקית)?‬
‫ציינו מה היו הקשיים שהתעוררו לפני העלייה ובמהלכה‪.‬‬
‫האם היו מבני משפחתכם מי שנמנע מהם לעלות לארץ? מדוע?‬
‫ציינו מה היה המקום הראשון בארץ שאליו הגיעה המשפחה עם עלייתה‪ ,‬מה מאפיין‬
‫מקום זה‪ ,‬מה משך השהייה בו? מה היו הסיבות לעזיבתו?‬
‫ציינו מה היו העיסוקים העיקריים של בני המשפחה בשנים הראשונות בישראל‪.‬‬
‫בהצלחה‬
‫עבודת חקר לכיתות ז' בנושא‪:‬‬
‫זהות יהודית ישראלית בעולם משתנה‬
‫‪……………………………………………..‬‬
‫בשבילי הזהות שלי‬
‫‪……………………………………………..‬‬
‫הקדמה למורים‬
‫עבודה זו היא עבודת חקר משפחות כחלק מפסיפס התרבות היהודית–ישראלית‪ .‬הזהות האישית שלנו‬
‫מתעצבת מיחסי הגומלין שלנו עם הסביבה התרבותית שלנו ובעיקר עם משפחותינו‪.‬‬
‫מטרות העבודה‬
‫א‪ .‬לבוא במקום עבודת השורשים במתכונתה המסורתית שהועתקה על פי תוכנית הלימודים החדשה‬
‫לכיתות ו‪ ,‬ומשום כך היא אמורה לבחון כיווני זהות נוספים ולהוות נדבך נוסף לעבודת השורשים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לשמש כתלקיט חומרים לעבודת התלמידים במהלך השנה‪ .‬בנקודות מסוימות במהלך השנה‪,‬‬
‫יתבקשו התלמידים להגיש למורים את התלקיט לקריאה‪ ,‬ודרך תלקיט זה ילמדו המורים על התלמידים‬
‫החדשים‪ ,‬כמו גם יעריכו את השקעתם כהערכה חלופית לציון‪.‬‬
‫ג‪ .‬להוביל את התלמידים במהלך החקר שלהם בפרקים השונים‪ ,‬להכיר את מקורות התרבות שהשפיעו‬
‫על זהותם‪ ,‬לבחון אותם מתוך ידע ולבחור מה להעביר הלאה‪.‬‬
‫ד‪ .‬לפתח מיומנויות חקר אצל התלמידים‪.‬‬
‫מהלך העבודה‬
‫א‪ .‬המורים עם הצוות יקבעו את חלוקת השנה לפי פרקי העבודה ויודיעו לתלמידים על תאריכי ההגשה‬
‫של הפרקים השונים כחלק מתוכנית הלימודים‪.‬‬
‫ב‪ .‬המורים ינחו את הכיתה לתהליך עבודת החקר (ראו הנחיות בנספחים לעבודה זו)‪ .‬המורים יתרגלו‬
‫עם התלמידים את בחירת שאלת החקר ודרכי המחקר הרלוונטיים (בכל אחד מהפרקים ניתן לשאול‬
‫שאלת חקר שונה)‪ .‬כמו כן‪ ,‬המורים ימליצו לתלמידים למלא את כל חלקי העבודה במהלך התהליך‪,‬‬
‫למשל‪ :‬בכל פרק להשלים את שאלת החקר בדגם החקר שבחרו‪ ,‬ולקרוא את הביבליוגרפיה הרלוונטית‬
‫(כך גם יוכלו המורים להכיר את תלמידיהם החדשים וללמוד מעבודותיהם על התקדמותם בתהליך)‪.‬‬
‫ג‪ .‬בסיום לימוד התכנים של כל פרק השייך לעבודה‪ ,‬המורים ינחו את התלמידים לשלב הבא של‬
‫העבודה ויקבעו איתם לו"ז כיתתי להגשת העבודות‪.‬‬
‫ההנחיה גם תתייחס לאפשרויות בחירת הנושאים הרלוונטיים בפרק העבודה‪ ,‬לאיסוף המידע בפרק זה‪,‬‬
‫ולבחירת שאלות חקר אפשריות‪.‬‬
‫שלב א‪ :‬תכנון העבודה‬
‫‪ .0‬איסוף החומרים והמידע – איסוף זה חשוב מאוד‪ ,‬בין אם העבודה מתבססת על חומר עיוני‬
‫מתוך ספרים וכתבי עת המצויים בספריות ובין אם על חומר שנאסף מתוך עבודת שדה‪:‬‬
‫ראיונות‪ ,‬תצפיות‪ ,‬סקרים‪ ,‬תיעוד‪ .‬על החוקרים בתחילת עבודתם לאתר את כל המקורות‬
‫הראשוניים הקשורים לנושא ואת המקורות המשניים‪.‬‬
‫‪ .0‬נושא העבודה – בחירת נושא העבודה היא גורם חשוב להצלחת הכתיבה‪ .‬לכן יש לבחור בנושא‬
‫הקרוב ללב החוקרים‪ .‬על הנושא להיות ברור‪ ,‬ממוקד ותחום‪ .‬יש להימנע מבחירת נושאים‬
‫כלליים‪ .‬אם הנושא כללי‪ ,‬יש לקבוע לו גבולות ולצמצם אותו‪.‬‬
‫יש ליידע את הכותבים לגבי תאריך הגשת העבודה כדי שיוכל לתכנן את שלבי הכתיבה‪.‬‬
‫מקובל להקציב שני שלישים מהזמן לחיפוש חומרים וכשליש לכתיבה ועריכה‪.‬‬
‫‪ .3‬ניסוח שאלות ושאלות החקר – שאלת החקר היא הצהרה מנוסחת היטב ובבהירות על מה‬
‫שמעניין את כותבי העבודה‪ ,‬והיא מצביעה על כיוון המחקר של הכותבים‪ .‬שאלת החקר מופיעה‬
‫בדרך כלל כמשפט שאלה עם סימן שאלה בסופו‪ ,‬אך לעתים יכולה להופיע כמשפט חיווי‪.‬‬
‫ג‪ .‬המורים יחלקו לתלמידים מתוך הנספחים את הדפים החשובים לבניית העבודה‪ :‬מבנה העבודה‬
‫וכתיבה ביבליוגרפית‪:‬‬
‫‪ .1‬עמוד שער – בעמוד השער יופיעו נושא העבודה‪ ,‬שם הכותב‪ ,‬באיזו מסגרת נכתבה‬
‫העבודה‪,‬ותאריך ההגשה‪.‬‬
‫‪ .2‬תוכן העניינים – תוכן העניינים נותן לקורא מושג ראשוני על הנושאים שבהם העבודה דנה‪ ,‬ומאפשר‬
‫איתור נושא מסוים‪ .‬בתוכן העניינים יש לציין את פרקי העבודה‪ ,‬ביבליוגרפיה‪ ,‬נספחים ומספרי העמודים‪.‬‬
‫‪ .3‬הקדמה (לא חובה!) ‪-‬‬
‫ההקדמה נושאת אופי אישי שבה הכותבים מציינים את הסיבות לבחירת הנושא‪ ,‬איך נעשה איסוף‬
‫החומר וכיצד הגיעו למקורות ראשוניים‪ .‬בהקדמה גם המקום להביע תודה לאנשים שסייעו בהכנת‬
‫העבודה‪.‬‬
‫‪ .4‬מבוא – המבוא משמש פתיחה לעבודה‪ ,‬שבו הכותבים מציגים את נושא העבודה‪ ,‬תוחמים אותו‬
‫ומציינים באילו היבטים הם עוסקים‪ ,‬על אילו מהם ויתרו‪ ,‬ומה מטרת העבודה‪.‬‬
‫במבוא‪ ,‬הכותבים מנסחים את שאלת החקר ומעלים שאלות נוספות המסבירות את ההשערה העיקרית‬
‫שהם מנסים לבדוק‪.‬במבוא הם גם מציינים את כלי המחקר‪ :‬שאלון‪ ,‬ראיונות‪ ,‬ניתוח מסמכים‪ ,‬ואת דרך‬
‫העבודה‪.‬‬
‫המבוא גם יכלול פירוט של‪:‬‬
‫ הנבדקים – אוכלוסיית המחקר‪ :‬כיצד נבחרה‪ ,‬מי הם הנחקרים‪ ,‬מספרם‪ ,‬גילם‪ ,‬מינם;‬‫ הכלים – הצגת הכלים לאיסוף הנתונים שבהם נעשה שימוש במחקר;‬‫ הליך העבודה ‪ -‬הראיונות‪ ,‬התצפיות‪ ,‬הסקרים‪ ,‬ניתוח המסמכים (תמונות‪ ,‬חפצים‪ ,‬תעודות)‪.‬‬‫‪ .5‬גוף העבודה – בחלק זה כלולים הפרקים ותת הפרקים של נושא העבודה‪ .‬על הכותבים לבנות את‬
‫הפרקים ברצף הגיוני ומתפתח בהתאם לתוכן העניינים‪ .‬יש להתחיל כל פרק ראשי בדף חדש‪ .‬יש‬
‫להקפיד לרשום את שם הפרק בצורה מלאה‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫פרק ‪ – 0‬שם הפרק‬
‫בפרק זה יש להגדיר באופן מילוני‪ ,‬לקסיקוני את התופעה הנחקרת‪ ,‬ולאחר מכן להסביר אותה באמצעות‬
‫תיאוריות מתחום הדעת ובאמצעות מחקרים ונתונים שקיימים בספרות‪.‬‬
‫כל מקור שממנו נלקח מידע יאוזכר בגוף העבודה בתוך סוגריים בסוף הקטע המובא באופן הבא‬
‫(שם משפחה‪ ,‬שם פרטי‪ ,‬שנה‪ :‬עמודים)‪ .‬לדוגמה‪( :‬נוימאיר‪ ,‬מרים ובר‪-‬אל ציפי‪ .)06–04 :0777 ,‬כאשר‬
‫מדובר בחוקר המוזכר במקור אחר‪ ,‬האזכור ייעשה באופן הבא‪ :‬פרויד (‪ )0736‬טען שאישיות האדם‬
‫מעוצבת בתקופה המכריעה שבין גיל שנה לשש‪( ....‬בתוך נוימאיר‪ ,‬מרים ובר‪-‬אל ציפי‪.)17 :0777 ,‬‬
‫‪ .6‬סיכום ומסקנות – זהו הפרק האחרון בעבודה המהווה כעשרה אחוזים מהעבודה‪ .‬הפרק אמור לכלול‬
‫כמה מרכיבים‪ :‬ריכוז עיקרי הדברים שנכתבו בפרקי העבודה‪ ,‬הסקת מסקנות במקומות שהדבר‬
‫מתבקש‪ ,‬או הבעת דעה אישית והערכה של הכותבים לגבי הנושא שבו עסקה העבודה‪ .‬הסיכום חייב‬
‫להתקשר לפרקי העבודה ולבטא את מה שהוזכר בה‪ .‬אין להוסיף ראיונות שלא הוזכרו בגוף העבודה או‬
‫לפתוח שאלה לדיון‪.‬‬
‫‪ .7‬סיום – בסיום יובאו התייחסות אישית לעבודה‪ ,‬משוב אישי והמלצות להמשך החקר בעתיד‪.‬‬
‫‪ .8‬נספחים – בנספחים יש לפרט את הראיונות‪ ,‬התצפיות‪ ,‬המסמכים‪ ,‬התמונות‪ ,‬התעודות וכל חומרי‬
‫הגלם שעליהם מתבססים ממצאי עבודת החקר‪.‬‬
‫‪ .9‬ביבליוגרפיה – הרשימה הביבליוגרפית היא רשימת המקורות שעליהם התבססו הכותבים‬
‫בעבודתם‪ .‬את הרישום הביבליוגראפי יש לכתוב על פי כללי ציון ביבליוגראפי מדעי (ראו בהמשך‪ :‬חומרי‬
‫עזר לתלמיד)‪.‬‬
‫נקודות מחשבה למורה‪:‬‬
‫א‪ .‬עבודה זאת בהיקפה המלא דומה לעבודת השורשים‪ .‬יש לזכור כי התלמידים כבר הכינו עבודה‬
‫בהיקף דומה בכיתה ו‪ .‬כדי שהעבודה תהיה תלקיט המכיל גם מיומנויות חקר‪ ,‬המורים עם הצוותים‬
‫יוכלו לבחור בין הפרקים בהתאם להדגשים בכיתה‪.‬‬
‫מלאכת החקר בכל הפרקים עלולה להוות עומס על הלומד‪ ,‬ולכן רצוי לבחור פרקים מתאימים מתוכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרקים ‪ 0–0‬יכולים להוות יחידה אחת של היכרות אישית הכוללת גם עבודת חקר‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרקים ‪ 4–3‬יכללו‪ ,‬כל אחד מהם‪ ,‬עבודת חקר‪ .‬ניתן לבקש לחקור רק בחלק מהפרקים‪ ,‬ובשאר‬
‫הפרקים לבצע רק את המטלות האישיות והמשפחתיות שהן כתיבה אישית חווייתית‪.‬‬
‫ד‪ .‬פרקים ‪ 6–5‬הם פרקי חקר נרחבים‪ .‬מומלץ לבקש לחקור רק את אחד הפרקים‪.‬‬
‫כתבה נילי בן ישי – אחראית פיתוח חומרי למידה ברשת אורט‪.‬‬
‫נכתב תוך עיון בתוכנית ח"ץ של משרד החינוך והתאמתה לספר הלימוד לכיתות ז‬
‫זהות יהודית ישראלית בעולם משתנה – אורט‪.‬‬
‫חומרי עזר לתלמיד‬
‫א‪ .‬הכללים לכתיבה ביבליוגרפית‬
‫‪ .1‬כרטיס רישום לספר ‪ /‬למאמר‪:‬‬
‫שם הספר‬
‫באותיות מודגשות‬
‫החינוך העברי בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬כרך ב‬
‫שם המחבר‬
‫רחל אלבוים‪-‬דרור‬
‫ההוצאה‬
‫מקום ההוצאה‬
‫שנת הוצאה‬
‫מס' העמודים‬
‫ירושלים‬
‫תש"ן‬
‫עמ' ‪356-302‬‬
‫‪ .2‬רישום מאמר מתוך ספר או כתב עת‪:‬‬
‫לפי הכלל הנזכר לעיל‪ ,‬תחילה ירשמו שם המחבר ושם הספר ואח"כ יצוין שם המאמר במלואו‪:‬‬
‫שם המחבר‬
‫שם המאמר‬
‫יוסף שטרית‬
‫תנועת‬
‫ההשכלה‬
‫במרוקו‪...‬‬
‫שם העורך ושם‬
‫ההוצאה‬
‫שם הספר או כתב‬
‫העת באותיות‬
‫מודגשות‬
‫בן‪-‬עמי (עורך)‪,‬‬
‫בתוך‪ :‬מחקרים‬
‫עמ' ‪330-303‬‬
‫בתרבותם של‬
‫יהודי צפון‪-‬אפריקה‬
‫מקום ההוצאה‬
‫שנת הוצאה‬
‫ירושלים‬
‫תשנ"א‬
‫‪ .3‬רישום ראיונות בעל‪-‬פה‪:‬‬
‫שם המרואיין‬
‫מקום‬
‫תאריך‬
‫נושא הריאיון‬
‫יעקב פייזקוב‬
‫תל‪-‬אביב‬
‫‪00/00/0777‬‬
‫בריחת יהודי‬
‫בוכרה‬
‫מקורות מידע על קהילות ישראל‪:‬‬
‫קהילות ישראל במזרח‪http://www.jic.tau.ac.il/en.asp :‬‬
‫חבר העמים‪http://www.jajz-ed.org.il/100/hebrew/concepts/aliya4,html :‬‬
‫תימן‪http://www.jajz-ed.org.il/100/hebrew/concepts/ld2-6.html :‬‬
‫יהודי אתיופיה‪http://go.walla.co.il/kerenqasher.html :‬‬
‫היהודים בלוב‪http://www.daat.ac.il/daat/history/nidhey/friga,htm :‬‬
‫מרכז מורשת יהדות לוב‪http://www,or-shalom.org.il :‬‬
‫יהודית כורדיסטאן‪http://www.kurdishjewry.org.il :‬‬
‫הארגון הארצי של יהדות כורדיסטאן בישראל‪:‬‬
‫‪http://www.daat.ac.il/daat/history/nidhey/markus.htm‬‬
‫יהדות עיראק‪http://www.babylonjewry.org.il/new/hebrew/index.html :‬‬
‫יהדות בוכרה‪:‬‬
‫(לחצו על הבול וקראו מידע אודות הקהילה)‪http://www.amalnet.kl2.il/sites/bool/bolml005.htm .‬‬
‫יהדות רומניה‪http://www.tau.ac.il/humanities/diaspora/gold.htm :‬‬
‫ארגון יוצאי לובלין – פולניה‪http://www.lublin.org,il:‬‬
‫אתר החוקר את סיפורי המשפחות הראשונות בישובי הנגב‪ ,‬מובאים בו סיפורים ותיעוד‪:‬‬
‫‪http://www.edu-negev.gov.il/first/main.htm‬‬
‫יהדות הונגריה – אתר המורשת בצפת – ‪www.hjm.org.il/ – 10k‬דפים דומים‬
‫ב‪ .‬מאפייני שאלת החקר‬
‫לאחר מיקוד שאלת החקר‪ ,‬מפרקים את השאלה לשאלות רלוונטיות שעל פיהן ייקבעו ראשי הפרקים‬
‫בעבודה‪.‬‬
‫• שאלת חקר טובה היא שאלה המנוסחת בצורה מעניינת‪ ,‬מייצגת את הנושא הנחקר‪ ,‬מזמנת דיון‬
‫ומאפשרת פרשנות של החוקר‪ .‬לא ניתן לענות עליה בכן או לא‪.‬‬
‫• כדי לענות על שאלת חקר‪ ,‬יש לבצע פעולות כגון‪ :‬ראיונות‪ ,‬תצפית‪ ,‬סקר‪ ,‬העברת שאלונים‪ ,‬השוואה‬
‫בין מקורות מידע שונים ועוד‪.‬‬
‫להלן דוגמאות אחדות לשאלות החקר‪:‬‬
‫מהי החשיבות של‪ ;.......‬מה הן הסיבות ל‪ ;......‬מהו הקשר‪ ;.......‬מה הם הגורמים העיקריים ל‪ ;....‬מהי‬
‫התרומה‪ ;.....‬באיזו מידה‪ ;......‬מה הן ההשפעות של‪ ;......‬מה הן המטרות של‪ ;.....‬מה הם המאפיינים‬
‫הייחודיים של‪ ;....‬כיצד התאפשר‪ ;....‬מה הן התוצאות של‪ ;....‬מה גרם ל‪ ;....‬כיצד‪ ;....‬מה הקשר‪;...‬‬
‫השוואה בין‪ .....‬לבין‪ ;...‬מהו ההבדל בין‪ ....‬לבין‪ ;....‬מה היתרון‪ ;.....‬מהו המקור של‪ ;...‬מה הן הדעות‬
‫השונות בקשר ל‪ ;....‬מה מאפיין את‪;...‬‬
‫מה יקרה אם‪ ;...‬ממה‪ ;...‬ממתי‪ ;....‬מה ההשפעה של‪...‬על‪ ;....‬עד מתי‪ ;....‬מה עלול לקרות‪ ;.....‬מה‬
‫מביא לידי כך ש‪....‬‬