Ever since I can remember myself: Implications of attachment and

‫מאז שאני זוכרת את עצמי‪:‬‬
‫השלכות ההתקשרות ותפישת דפוסי‬
‫ההאכלה האימהיים בילדות על אי‬
‫שביעות רצון מדימוי הגוף‬
‫ד"ר באומגרטן‪-‬כץ‪ ,‬ע‪ ,.‬ד"ר לב‪-‬ארי‪ ,‬ל‪ ,.‬גב'‬
‫דהן‪ ,‬ד‪ ,.‬גב' דויד‪ ,‬ל‪ .‬ופרופ' זוהר‪ ,‬ע‪ .‬ח‪.‬‬
‫תוכנית המוסמך בפסיכולוגיה קלינית‬
‫המרכז האקדמי רופין‬
‫התקשרות והפרעות אכילה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫רמות גבוהות יותר של התקשרות לא בטוחה בקרב נשים עם‬
‫הפרעות אכילה מאשר בקרב נשים ללא הפרעות אכילה‬
‫התקשרות לא בטוחה חרדתית קשורה לסמפטומים רבים יותר‬
‫של הפרעות אכילה ולתוצאות טיפול דלות יותר‬
‫התקשרות לא בטוחה נמנעת קשורה לנשירה מהטיפול בקרב‬
‫מטופלות המאובחנות כאנורקטיות‬
‫הערכה מחודשת של טיפול ממוקד בסימפטום לבעלות‬
‫התקשרות לא בטוחה‬
‫)‪(Tasca & Ritchie, 2011‬‬
‫דפוסי התקשרות‬
‫• התקשרות בינקות‬
‫– הקשר הרגשי בין התינוק להורה המטפל‬
‫)‪(Bowlby, 1979‬‬
‫• התקשרות בבגרות‬
‫– הבנת הטבע והאתיולוגיה של אהבה ובדידות בבגרות‬
‫)‪(Hazan & Shaver, 1987‬‬
‫דפוסי התקשרות בבגרות‬
‫• שני מודלים מרכזיים‪:‬‬
‫– ארבעה דפוסים עפ"י מימדי ייצוגי עצמי וייצוגי האחר‬
‫)‪(Bartholomew 1990; Bartholomew & Horowitz, 1991‬‬
‫– ארבעה דפוסים עפ"י מימדי רמת החרדה לעומת רמת‬
‫ההימנעות (‪(Fraley & Shaver, 2000‬‬
‫דפוסי התקשרות בבגרות‬
‫• שני מודלים מרכזיים‪:‬‬
‫– ארבעה דפוסים עפ"י מימדי ייצוגי עצמי וייצוגי האחר‬
‫)‪(Bartholomew 1990; Bartholomew & Horowitz, 1991‬‬
‫– ארבעה דפוסים עפ"י מימדי רמת החרדה לעומת רמת‬
‫ההימנעות (‪(Fraley & Shaver, 2000‬‬
‫דפוסי התקשרות בבגרות‬
‫הימנעות‬
‫נמוכה‬
‫בטוח‬
‫מוטרד‬
‫)‪(Secure‬‬
‫)‪(Preoccupied‬‬
‫חרדה‬
‫נמוכה‬
‫חרדה‬
‫גבוהה‬
‫נמנע‪-‬מפוחד‬
‫)‪(Fearful‬‬
‫הימנעות‬
‫גבוהה‬
‫נמנע‬
‫מבטל‬
‫)‪(Dismissing‬‬
‫)‪Fraley & Shaver (2000‬‬
‫תפקודי מערכת ההתקשרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ויסות האפקט‬
‫הסגנון הבינאישי‬
‫התפקוד הרפלקטיבי‬
‫מידת הקוהרנטיות‬
‫תפקודי מערכת ההתקשרות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ויסות האפקט‬
‫הסגנון הבינאישי‬
‫התפקוד הרפלקטיבי‬
‫מידת הקוהרנטיות‬
‫תסריט‪ :‬התקשרות בטוחה‬
‫המרכיב ההערכתי‪-‬‬
‫זיהוי גורם לחץ‬
‫דמות ההתקשרות זמינה ותומכת‬
‫דמות ההתקשרות מאכזבת‬
‫המרכיב ההתנהגותי‪-‬‬
‫מטרות ההתנהגות‬
‫חיפוש קרבה‬
‫חווית הקלה ונחמה‬
‫חזרה לפעילות שגרתית‬
‫הימנעות‬
‫תסריט‪ :‬התקשרות חרדתית‬
‫המרכיב ההערכתי‪-‬‬
‫זיהוי גורם לחץ‬
‫דמות ההתקשרות זמינה ותומכת‬
‫דמות ההתקשרות זמינה א‬
‫מאכזבת‬
‫המרכיב ההתנהגותי‪-‬‬
‫מטרות ההתנהגות‬
‫חיפוש קרבה‬
‫חווית הקלה ונחמה‬
‫חזרה לפעילות שגרתית‬
‫הימנעות‬
‫תסריט‪ :‬התקשרות נמנעת‬
‫המרכיב ההערכתי‪-‬‬
‫זיהוי גורם לחץ‬
‫דמות ההתקשרות זמינה ותומכת‬
‫דמות ההתקשרות אינה‬
‫זמינה‬
‫המרכיב ההתנהגותי‪-‬‬
‫מטרות ההתנהגות‬
‫חיפוש קרבה‬
‫חווית הקלה ונחמה‬
‫חזרה לפעילות שגרתית‬
‫הימנעות‬
‫תפישת דפוסי ההאכלה האימהיים בילדות‬
‫• ‪The Retrospective Child Feeding Questionnaire‬‬
‫)‪(RCFQ‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫אחריות הורית נתפשת כלפי המשקל של הילד‬
‫תפישת המשקל של ההורה במהלך ילדותו‬
‫תפישת המשקל של הילד‬
‫דאגה למשקל של הילד)‪(concern‬‬
‫הגבלה אימהית של צריכת מזון )‪(restriction‬‬
‫לחץ אימהי לאכילה )‪(pressure to eat‬‬
‫ניטור אימהי של צריכת מזון משמין )‪(monitoring‬‬
‫) ‪(Johnson, S.L. & Birch, L.L.,1994‬‬
‫)‪)Lev-Ari, L., & Zohar, A. H., in press‬‬
‫תפישת דפוסי ההאכלה האימהיים בילדות‬
‫דאגה‬
‫ניטור‬
‫לחץ‬
‫הגבלה‬
‫המחקר הנוכחי‬
‫‪ -ECR‬דפוסי התקשרות‬
‫‪EDI‬‬
‫‪ .1‬הדחף לרזון‬
‫‪ .2‬אי שביעות הרצון מדימוי הגוף‬
‫‪-Figure Rating Scale‬‬
‫פער בין הדימוי העצמי הנוכחי לבין הדימוי‬
‫העצמי האידיאלי‪.‬‬
‫‪ .1‬חרדה‬
‫‪ .2‬הימנעות‬
‫‪ -RCFQ‬תפישת דפוסי ההאכלה‬
‫האימהיים בילדות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫דאגה למשקל של הילד‬
‫הגבלה אימהית של צריכת מזון‬
‫לחץ אימהי לאכילה‬
‫ניטור אימהי של צריכת מזון משמין‬
‫שיטה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 283‬נשים‬
‫בין הגילאים ‪)SD=3.53; M=25.04(18-42‬‬
‫נדגמו דרך רשתות חברתיות‬
‫שאלונים‬
‫– שאלון התנסות ביחסים קרובים‪ECR-‬‬
‫– שאלון האכלה אימהית בילדות‪RCFQ -‬‬
‫– ‪Figure Rating Scale‬‬
‫– תת‪-‬הסולמות של דחף לרזון ושל אי שביעות רצון מדימוי‬
‫הגוף הלקוחים משאלון ה‪.EDI-2-‬‬
‫דוגמאות לשאלונים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪"-ECR‬אני דואג‪/‬ת לגבי מערכות היחסים שלי"‬
‫‪" -RCFQ‬כמה מודאגת הייתה אימך ביחס לכך שלא‬
‫תאכל יותר מידי כשהיא לא לידך?"‬
‫‪" -EDI-2‬אני פוחדת מאוד מעליה במשקל"‪" ,‬אני‬
‫חושבת שהקיבה שלי גדולה מידי"‪.‬‬
‫‪-FRS‬‬
‫‪Adj R2= .23‬‬
‫הדחף לרזון‬
‫תוצאות‬
‫* ‪β= .20‬‬
‫‪Adj R2= .18‬‬
‫אי שביעות הרצון‬
‫מדימוי הגוף‬
‫‪Adj R2= .04‬‬
‫פער בין הדימוי העצמי‬
‫הנוכחי לבין הדימוי‬
‫העצמי האידיאלי‬
‫* ‪β= .19‬‬
‫* ‪β= .11‬‬
‫* ‪β=.13‬‬
‫חרדה‬
‫המנעות‬
‫‪Adj R2= .23‬‬
‫הדחף לרזון‬
‫‪Adj R2= .18‬‬
‫אי שביעות הרצון‬
‫מדימוי הגוף‬
‫‪Adj R2= .2o‬‬
‫פער בין הדימוי העצמי‬
‫הנוכחי לבין הדימוי‬
‫העצמי האידיאלי‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫* ‪β= .31‬‬
‫*‪β= .14‬‬
‫* ‪β= .26‬‬
‫ניטור‬
‫* ‪β= .-11‬‬
‫* ‪β= .14‬‬
‫* ‪β= .20‬‬
‫דאגה‬
‫* ‪β= .-11‬‬
‫לחץ‬
‫הגבלה‬
‫אינטראקציה בין דפוסי התקשרות‬
‫לתפישת דפוסי האכלה אימהיים בילדות‬
‫‪EDI‬‬
‫‪ .1‬הדחף לרזון‬
‫‪ .2‬אי שביעות הרצון מדימוי הגוף‬
‫‪-Figure Rating Scale‬‬
‫פער בין הדימוי העצמי הנוכחי לבין הדימוי‬
‫העצמי האידיאלי‪.‬‬
‫‪ -ECR‬דפוסי התקשרות‬
‫‪ .1‬חרדה‬
‫‪ .2‬הימנעות‬
‫‪ -RCFQ‬תפישת דפוסי ההאכלה‬
‫האימהיים בילדות‬
‫דאגה למשקל של הילד‬
‫הדחף לרזון‬
4.10
4.10
3.90
3.90
3.70
3.70
3.50
3.50
3.30
anxious low
3.30
avoidant low
avoidant high
anxious high
3.10
3.10
2.90
2.90
2.70
2.70
2.50
high
low
concern
2.50
high
low
concern
‫מסקנות‬
‫חרדה‬
‫אי שביעות הרצון‬
‫מדימוי הגוף אצל נשים‬
‫המנעות‬
‫דפוסי‬
‫התקשרות‬
‫דאגה‬
‫ניתור‬
‫לחץ‬
‫דפוסי‬
‫האכלה‬
‫אימהיים‬
‫נתפשים‬
‫התפתחות אי שביעות רצון מדימוי הגוף‬
‫והפרעות אכילה‬
‫המנעות‬
‫הסטת‬
‫הקשב‬
‫גורם לחץ‬
‫חרדה‬
‫הגברת הקשב‬
‫השוואה חברתית‬
‫התמקדות באוכל ובמשקל‬
‫)‪(Bamford Halliwell,2009‬‬
‫(‪)Bamford &Halliwell,2009‬‬
‫אי שביעות רצון מדימוי הגוף‬
‫הפרעות אכילה‬
‫הפרעות אכילה‬
‫השלכות לטיפול‬
‫• זיהוי והבנת הסימפטום בפריזמת דפוסי ההתקשרות‬
‫• הבנת תפקודי וצרכי ההתקשרות בקשר הטיפולי‬
‫• השלכות פסיכו‪-‬חינוכיות‬
‫תודה רבה‬