docהקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס עם המין השני בגיל אינטימי תקשורת . ההתבגר
download 
Report Transcription
הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס עם המין השני בגיל אינטימי תקשורת . ההתבגר
הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות. מוגש במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה. תחום דעת :פסיכולוגיה. מגישה :אור רוזנר ת.ז641400002 :. מנחה :הגברת אורלי דניאל מאי 2014 1 תוכן עניינים הקדמה אישית…………3..................................................................………………....... מבוא4............................................................................................................................... החלק התיאורטי 5............................................................................................................. פרק א -משתנה בלתי תלוי :דימוי עצמי 1.1מהו דימוי עצמי ומרכיביו6.............................................................................................. 1.1דימוי עצמי על פי התאוריות השונות7.............................................................................. 1.3גורמם המשפיעים על הדימוי העצמי8.............................................................................. 1.4דימוי עצמי בקרב מתבגרים9.......................................................................................... פרק ב – משתנה תלוי :דפוס התקשורת עם המין השני 1.1מהי תקשורת-הגדרה11................................................................................................... 1.1תקשורת בין אישית ומאפייניה11-11................................................................................. 1.3התפתחות חברתית בגיל ההתבגרות13.............................................................................. 1.4אינטימיות בקרב מתבגרים14-15..................................................................................... פרק ג -הקשר בין דימוי עצמי לדפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות 3.1הקשר בין דימוי עצמי לדפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות -מאמר16-17.. סיכום החלק התיאורטי 18.................................................................................................... החלק המחקרי 19................................................................................................................ מבוא למחקר שדה………………………………11-11....................................................... הצגה וניתוח ממצאים…13-15.....................................................…………………………. דיון ומסקנות ……………………………………16-18..................................................... רפלקציה ………………………………………19-31....................................................... ביביליוגרפיה31.................................................................................................................... נספחים 31-41....................................................................................................................... 2 הקדמה אישית שמי אור רוזנר ואני לומדת בבית הספר עמי אסף ,במסגרת בחירתי להרחיב פסיכולוגיה- סוציולוגיה עלי לעשות עבודת מחקר ליחידה האחרונה בהרחבה. את עבודתי בחרתי לעשות על הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת עם המין השני בגיל ההתבגרות מכיוון שהנושא של דימוי עצמי סובב את כולנו במשך כל חיינו והקשר שלו לתקשורת עם המין השני הוא בדיוק מה שעובר על כל המתבגרים ועלי כחלק מכלל המתבגרים בחיינו כעת. בהמשך לחקירת הנושא ולעשיית העבודה גיליתי את הדברים המרכיבים את הדימוי העצמי ואת הדברים היכולים לשפר אותו ונעזרתי בכך ,וזה גם עזר לי לפתח קשרים בין אישיים עם מתבגרים מהמין השני. אני מקווה שתהנו לקרוא את עבודתי ושתיקחו גם אתם ממנה משהו כמו שאני לקחתי ולמדתי ממנה . 3 מבוא במסגרת היחידה החמישית במגמת מדעי החברה אני עושה עבודה ,עבודתי תעסוק בקשרבין דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת עם המין השני בגיל ההתבגרות .שאלת המחקר שלי היא האם יימצא קשר בין דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת עם המין השני בגיל ההתבגרות ? ,המשתנה הבלתי תלוי שלי הוא דימוי עצמי והמשתנה התלוי שלי הוא דפוס התקשורת עם המין השני. בעבודתי אחקור מתבגרים בכיתות י' -יב'. מטרת עבודתי היא למצוא את הקשר שבין הדימוי העצמי בקרב מתבגרים לבין דפוסי התקשורת הבין אישיים עם המין השני אצל מתבגרים .השערת המחקר שלי היא שככל שהדימוי העצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת עם המין השני בגיל ההתבגרות יהיה אינטימי יותר. הסיבות העיקריות אשר הובילו אותי לכתיבת העבודה בנושא זה הם בעיקר כי זה נושא הסובב סביבנו כל הזמן ,אנחנו המתבגרים חווים קשרים עם המין השני כל הזמן ורציתי להבין מה משפיע על קשרים אלה ואם יש קשר לאיך שהמתבגר תופס את הדימוי העצמי שלו לבין יצירת קשריו עם המין השני. עבודתי בנויה משני חלקים : החלק הראשון חלק תאורטי .בו יוצגו תאוריות והביטים שונים בנוגע לנושא העבודה מתוך מאמרים וספרים העוסקים בנושא .בחלק זה יש 3פרקים ,כל פרק עוסק בפן אחר לגבי הנושא. הפרק הראשון דן במשתנה הבלתי התלוי – דימוי עצמי ,בו אכתוב על תתי הנושאים הבאים : מהו דימוי עצמי ומרכיביו ,דימוי עצמי על פי התאוריות השונות ,גורמים המשפיעים על דימוי עצמי ,דימוי עצמי בקרב מתבגרים. הפרק השני עוסק במשתנה התלוי – דפוס התקשורת עם המין השני ,בו אכתוב על תתי הנושאים הבאים :מהו דפוס (הגדרה) ,מהי תקשורת (הגדרה) ,תקשורת בין המינים ,השפעות על דפוס התקשורת בין המינים ,דפוסי תקשורת עם המין השני. בפרק השלישי אציג את נושא עבודתי – הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת עם המין השני בגיל ההתבגרות ,לאחר מכן אכתוב על דימוי עצמי ועל דפוס התקשורת ובסוף הפרק אציג מחקר שמשקר בין דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת עם המין השני. החלק השני של עבודתי הוא החלק המעשי .בחלק זה אנסה להוכיח את אשר טענתי בחלק התאורטי ,אי לכך אבצע שאלון על נושא העבודה ואבדוק את שאלת המחקר שלי .ואמצא את הקשר בין המשתנה התלוי -דפוס התקשורת עם המין השני לבין המשתנה הבלתי תלוי -דימוי עצמי. כולי תקווה שעבודתי תמחיש ותדגיש את הקשר בין המשתנים שעליהם בחרתי לעשות את העבודה ,דימוי ועצמי ותקשורת אינטימית . 4 החלק התאורטי 5 פרק ראשון -משתנה בלתי תלוי :דימוי עצמי תת פרק זה יעסוק במהו דימוי עצמי ומהם מרכיביו .חשיבותו של פרק זה לעבודה היא 1.1 רבה מאוד מכיוון שהדימוי העצמי הוא המשתנה הבלתי תלוי בעבודה אשר אותו אני 1 חוקרת כחלק משאלת המחקר. דימוי עצמי הוא אוסף של מרכיבים רבים המשקפים את מה שהיחיד חושב ומכיר את עצמו בזמנים שונים ,בסיטואציות ופעילויות שונות. הדימוי העצמי הוא למעשה מה שמשקף לאדם את עצמו מתוך ביצועיו ומתוך 2 האינטראקציות שלו עם הסביבה. הדימוי העצמי מכיל בתוכו את התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו .הדימוי העצמי מורכב מהיבטים שונים הבאים לידי ביטוי במשך כל חייו. ההיבטים השונים המרכיבים את הדימוי העצמי : דימוי אישי – תפיסת האדם את תכונותיו האישיות. דימוי גופני -תפיסת האדם את גופו ,בריאותו והופעתו החיצונית. דימוי מוסרי -תפיסת מוסריותו והתנהגותו של הפרט על פי הנורמות המקובלות. דימוי משפחתי-תפיסת הפרט את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ותפיסתו את יחס המשפחה אליו. דימוי חברתי-תפיסת הפרט את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות 3 חברתיות. היבטים אלה הם רק חלק מכל ההיבטים המרכיבים את הדימוי העצמי של האדם אך אלו הם ההיבטים החשובים ביותר אשר סובבים את האדם בכל מקום בו הוא נמצא ואליו הוא הולך. הדימוי העצמי שהאדם מסגל לעצמו הוא גורם חשוב בעיצוב התנהגותו ,כלומר ככל שהדימוי העצמי של האדם יהיה חיובי יותר כך האדם יחוש ביטחון עצמי רב יותר יהיה לו קל להסתדר בחברה ,וכך להפך ככל שהדימוי העצמי היה שלילי יותר כך האדם יחוש ביטחון עצמי נמוך ויהיה לו קשה להסתדר בחברה. 1 2 3 אתר גליה" ,מרחב להתפתחות אישית ובין אישית" www.galiya.co.il אתר ויקפדיה " ,דימוי עצמי" he.wikipedia.org/wiki/דימוי_עצמי ספר פסיכולוגיה התפתחותית,מפגש שני .הוצאת רכס ( )2212ד"ר ציפי בר-אל ד"ר מרים נוימאיר 6 1.2בתת פרק זה אעסוק בדימוי עצמי על פי התאוריות השונות .פרק זה חשוב מכיוון שהוא עוזר להבין את המושג דימוי עצמי בכמה מובנים ועל ידי כמה תאוריות שונות. על-פי רוג'רס ,התפתחות הדימוי העצמי של האדם בין אם הוא דימוי עצמי חיובי ובין אם הוא דימוי עצמי שלילי ,היא תוצאה של ההשפעה של הערכות האחרים ,שניתנות לאדם בעיקר בילדותו .העצמי של האדם מעוצב דרך האינטראקציה עם האחרים ,שהם משמעותיים לו ,ועם התגובות שלהם . הסביבה יכולה להגיב בשני סוגי הערכה : א .הערכה חיובית מותנית ב .הערכה חיובית בלתי מותנית לכל אדם ,ולילדים במיוחד ,יש צורך בהערכה חיובית ,באהבה ובקבלה .השאלה היא :האם ההערכה ,האהבה והקבלה ניתנות לילד או לילדה ללא תנאי ,או שהן ניתנות רק בתנאי שהעצמי שלהם מתאים את עצמו לציפיות של הסביבה? מה קורה לאישיות בכל אחד מהמצבים האלה ? הערכה חיובית מותנית ילדים ,הזוכים להערכות חיוביות ,לחיזוקים ,לתשבחות ולאהבה ,רק כאשר הם ממלאים את ציפיות ההורים -מתרחקים מן העצמי האמתי שלהם ,משום שהוא מתאים את עצמו לציפיות הסביבה .סוג זה של הערכה נקרא :הערכה חיובית מותנית .מכיוון שהילדים עסוקים במילוי הציפיות ,הם אינם פנויים לבחור את בחירותיהם ולממש את כישוריהם . הערכה חיובית בלתי מותנית לעומת זאת ,התנאים להתפתחות תקינה ולצמיחה של העצמי מתקיימים אצל ילדים הגדלים בסביבה המעניקה להם הערכה חיובית בלתי מותנית ,דהיינו :הערכה חיובית ,תשבחות ,חיזוקים ואהבה ,הניתנים ללא כל תנאי .תנאים אלה מאפשרים לפרט למצות את הכישורים שלו כפי שהוא 4 באמת ,ובכך להגיע להגשמה עצמית . פיטס בעקבות רוג'רס ואחרים סבורים שיש קשר חיובי בין הדימוי העצמי לבין התפקוד .ככל שהדימוי העצמי גבוה יותר ,התפקוד יעיל יותר .ככל שהדימוי העצמי נמוך יותר יעילות התפקיד נפגמת .אנשים בעלי דימוי עצמי גבוה בטוחים בדרך כלל בעצמם וחשים פחות חרדה מפני משימות קשות. על פי הררי סבור כי הדימוי העצמי מתפתח בעיקר דרך אינטראקציה חברתית .כאשר הוא משתנה בתגובה להשוואה שבין תפישת האדם את עצמו לתגובות האחרים .השקפה זו מזהה גורמים סביבתיים כמשפיעים עיקריים על התפתחות הדימוי העצמי .לפיו ההגדרה לדימוי העצמי כוללת 5 סדרה של עמדות שיש לפרט על אובייקט מסוים הנקרא "עצמי". 4 סיכום פסיכולוגיה http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=3951294 5דימוי עצמי ,תאוריות http://img1.tapuz.co.il/forums/46738742.doc - 7 1.3בתת פרק זה אעסוק בגורמים המשפיעים על הדימוי העצמי ,חשיבות פרק זה לעבודה היא רבה מכיוון שפרק זה יסביר מהם הגורמים אשר משפיעים על התפתחות הדימוי העצמי . ההתפתחות הקוגנטיבית של הילד בכלל ושל יכולתו הלשונית בפרט מאפשרת לו להכיר את עצמו ולתאר את עצמו ולאחרים את תפיסותיו לגבי עצמו .מסקנותיו לגבי עצמו מגיעות מארבעה מקורות: תגובות אחרים -ילדים לפני גיל בית הספר לומדים על עצמם בעיקר דרך תגובות של אחרים ,כאשר אחרים אוהבים אותם ומחמיאים להם הם לומדים על עצמם שהם טובים ,יפים ,חכמים וכו ,אך כאשר אחרים אומרים שהם לא טובים ויורדים עליהם הם לומדים שהם לא מוצלחים ,רעים ועוד. תגובות האחרים בגילאים אלה גורמות לילד לרכוש דימוי עצמי סובייקטיבי ולא מציאותי .אך כאשר הילד מגיע לגיל בית ספר וחבריו מבקשים ממנו עזרה בחשבון או בנושא אחר הילד מבין שהוא טוב באותו נושא ,תגובות אלו הן אובייקטיביות יותר וגורמות לילד להבין על עצמו כפי שהוא באמת. התנסות אישית -כשחשיבותו של הילד נעשית הגיונית יותר הוא מסוגל להבין ולהסיק על עצמו מסקנות אובייקטיביות וללמוד על עצמו ולא רק על פי מה שהסביבה שלו מגיבה לו . התנסויות אלה של הילד במצבים רבים ומגוונים מלמדות אותו על נטיותיו ,כישוריו וחולשותיו וגורמות לו לרכוש דימוי עצמי על פי מה שהוא יודע על עצמו ולא מה שאחרים אומרים עליו. השוואות שהילד עורך בינו ובין אחרים -ככל שהילד גדל יותר כך גם יכולת החשיבה שלו מתפתחת ומאפשרת לו להשוות בינו ולבין חבריו .הפסיכולוג פסטינגר הציע את תאוריית ההשוואה החברתית שעל פיה האדם לומד להכיר את עצמו מתוך השוואות שהוא עורך בינו לבין בני גילו הדומים לו .ככל שהילד גדל הוא מרבה לערוך השוואות בינו לבין חבריו , ועל בסיס השוואות אלו הוא בונה במידה רבה את הדימוי העצמי שלו. התבונות בעצמו מנקודת מבטם של אחרים -ילדים בגיל בית הספר נמצאים כבר אחרי שלב החשיבה האגוצנטרית .הם מסוגלים להתייחס לנקודת מבטם של אחרים ולמה שאחרים חושבים .וכך הם מסוגלים להסתכל על עצמם דרך עיניהם של אחרים וללמוד מכך על עצמם .לפי ג'ורג' הרברט מיד ,סוציולוג ופסיכולוג חברתי ,הדימוי העצמי בכל גיל הוא תוצאה של יחסי גומלין בין הפרט לסביבתו ,ושל היכולת של האדם להתבונן בעצמו מנקודת מבטם של אחרים .האחרים משמשים לילד סוג של מראה שדרכה הוא רואה את עצמו .יכולת זו הולכת ומתחזקת בגיל ההתבגרות ומשום כך השאלה המעסיקה מאוד את 6 המתבגרים מה אחרים חושבים עליהם. 6ספר פסיכולוגיה התפתחותית ,מפגש שני .ד"ר ציפי בר-אל ,ד"ר מרים נוימאיר הוצאת רכס ()1111 8 1.4בתת בפרק זה אעסוק בדימוי עצמי בקרב מתבגרים ,פרק זה הוא פרק חשוב מאוד בעבודתי מכיוון שעבודתי מופנית אל מתבגרים ושאלת המחקר שלי היא על דימוי עצמי בקרב מתבגרים. תקופת ההתבגרות מאופיינת בשינויים ביולוגיים ,קוגניטיביים וחברתיים .גיל ההתבגרות מהווה תקופת מעבר בכל התחומים של הדימוי העצמי .בתחום הפיזי מתרחשים שינויים ביולוגים המעסיקים את המתבגר ,בתחום המוסרי המתבגר מתמודד עם גיבוש ערכים ,אידאולוגיה ונורמות ,בתחום האישי עליו להגדיר תכונות ואופי וגיבוש הזהות המינית ,בתחום יחסי המשפחה ישנו ניסיון לצאת החוצה מהמשפחה ולהיות עצמאי ,בתחום החברתי עולה חשיבותה של קבוצת בני הגיל .כל אלו משפיעים על הדימוי העצמי של המתבגר ,הניסיון שלו ברכישת כל הדברים 7 האלו ישפיעו על הדימוי העצמי שלו ,ביכולתם להשפיע לרעה וביכולתם להשפיע לטובה. דימוי עצמי מהווה מרכיב משמעותי בתהליכי ההתפתחות .מאחר והמתבגר חווה שינויים רבים ומהירים בתקופת ההתבגרות ,על הדימוי העצמי להתגבש מחדש תוך שילוב שינויים אלו .לרוב, תקופת גיל ההתבגרות על כל שינוייה הדרמטיים מובילה בסופו של דבר להתגבשות דימוי עצמי 8 ולהתייצבותו. החלק המשמעותי של הדימוי העצמי מתפתח בגיל ההתבגרות .גיל ההתבגרות הוא גיל קשה מאד, שבו החברה תופסת מקום רב בנפשם של הנערים והנערות ,והיא משפיעה מאד על הדימוי העצמי שלהם .גיל ההתבגרות הוא הגיל שבו בני הנוער מנסים לגלות את עצמם ,את אישיותם ואת 9 יכולותיהם ,וההצלחות או הכישלונות שלהם בחברה עלולים להשפיע על הדימוי העצמי שלהם. מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי יהיו מודעים לערכם וליכולותיהם ,יהיו בטוחים בכוחם להשיג מטרות שונות וכדומה ואילו מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי יהיו חסרי ביטחון ויתקשו להאמין ביכולתם לבצע משימות שונות ובכך עלולים לשבש לעצמם את המשך חייהם ,מכיוון שאם הדימוי העצמי שלהם יהיה שלילי הם עלולים להגיד לעצמם שהם מראש לא יצליחו בביצוע המשימות וכך מראש לא לגשת לנסות לבצע משימות ולכן חשוב מאוד שבגיל ההתבגרות הדימוי 10 העצמי יתפתח ויהיה גבוה וכך המתבגרים יהיו מודעים לעצמם וליכולתם. 7 ענבר לבקוביץ ,דימוי עצמי בילדות ובגיל ההתבגרות חלק א'www.kacha.co.il/?pageId=7076 . 8 "שם" 9 אתי בן נון ,דימוי עצמי בגל ההתבגרות www.etty-ben-nun.co.il/דימוי-עצמי-בגיל-ההתבגרות/ 10 "שם" 9 פרק שני – משתנה תלוי :דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני. 2.1תת פרק זה יעסוק במהי היא תקשורת והגדרתה .פרק זה חשוב מאוד לעבודתי מכיוון שהינו הפרק שמדבר על המשתנה התלוי בעבודה אשר אותו אני חוקרת כחלק משאלת המחקר שלי. התקשורת הבין אישית שלנו מושפעת מיכולתינו להבין מצבים חברתיים ,לנתח ולפרש אותם .אנו 11 נוטים לעשות את אלו על סמך אישיותינו וניסיון העבר שלנו באינטראקציות חברתיות. חיי היום יום שלנו מאופיינים באינטראקציות חברתיות -עם בן הזוג ,ההורים ,האחים /אחיות, הבוס ,לקוחותינו ,הגננת בגן של הילדים ,ועוד. את רוב האינטראקציות החברתיות שלנו אנו מנהלים על סמך מידע שלמדנו לאורך השנים .את המידע אנו למדים מאנשים משמעותיים בחיינו למשל ,הורינו ,מנורמות חברתיות ומערכים .ניתן לראות ילדים מחקים דפוסי תקשורת שאותם למדו מהאנשים הקרובים והמשמעותיים בחייהם 12 ומנהלים התקשרויות עם אנשים ומערכות יחסים דומות לאלו של קרוביהם. אך ישנה בעיה והיא מתחילה כאשר התקשורת של הקרובים אלינו לקויה .כלומר ,ילד שהוריו רבים הרבה לומד לתקשר על ידי מריבה וזה יבוא לידי ביטוי במסגרות החברתיות בהן הוא נמצא. תחילה בביה"ס ולאחר מכן יכול להתפתח ולהופיע גם בזוגיות שלו בעתיד. תוצאות תקשורת לקויה יכולות להיות אי הבנה ,חילוקי דעות ,ויכוחים ,חוסר הקשבה ,חוסר שיתוף פעולה ,בעיות בתפקוד היומיומי ומריבות אינסופיות .למרות כך ישנה דרך לנהל את 13 המריבות בדרך נכונה ובכך לפגוע פחות בתקשורת. מרבית הדברים החשובים לנו בחיים קשורים לתקשורת שיש לנו עם אנשים אחרים ולכן, התנהגות אסרטיבית שהיא תוצאה של תקשורת בין אישית טובה ואפקטיבית ,מסייעת בכל ביכולת לבנות חיים טובים ,הצלחה ,הגשמה עצמית ,ומסייעת בהמשך החיים בכל התחומים. אפשר להגדיר שלושה דפוסים עיקריים של תקשורת בין אישית :תקשורת בינאישית פסיבית, 14 תקשורת בינאישית אגרסיבית תוקפנית ותקשורת בינאישית אסרטיבית. אדם בעל דפוס של תקשורת בין אישית פסיבית מתקשה בד"כ להביע את דעתו ,מאפשר לאחרים להשתלט עליו ,לא משיג את שלו ,מממש רק חלק קטן מהפוטנציאל האישי שלו וכתוצאה הוא בד"כ מתוסכל .אדם שנוקט בדפוס תקשורת בינאישית אגרסיבית מעורר כעס ואנטגוניזם ,חי במתח ,אחרים יחכו לו בפינה וינסו להכשילו .לעומת זאת ,אסרטיביות היא התקשורת המוצלחת ביותר בין תקשורת פסיבית לתקשורת אגרסיבית .התנהגות אסרטיבית מאפשרת לאנשים להצליח ולהשיג הרבה יותר. 11 "כלים אימון לאיכות חיים" http://www.kelim.biz/ 12 "שם" 13 "שם" 14 "שיפור וחיזוק ביטחון עצמי" – פיתוח אסרטיביותhttp://www.yossivilenski.co.il/ . 12 1.1בתת פרק זה אעסוק בתקשורת בין אישית ,תקשורת בין אישית חשובה מאוד לעבודתי מכיוון שבעבודתי אני חוקרת את דפוס התקשורת בין מתבגרים כלומר הקשר בין אישי בין המתבגרים. תקשורת בין אישית היא קשר חברתי בין שני אנשים או יותר ,אשר מאופיינים בדרך כלל בתלות הדדית .הינה מיומנות רגשית המאפשרת ניהול יחסים חברתיים ,שמקורה ביכולת להבחין ולקלוט את רגשותיו של האחר ולהתאים את עצמך לרגשות אלו .היכולת לזהות ולטפל ברגשותיו של 15 האחר ,היא התמצית של המיומנות החברתית המביאה לתקשורת בין אישית טובה. בנוסף תקשורת בין אישית היא מיומנות שניתן לשפר אותה באופן שיאפשר לכם לשפר את היחסים עם אנשים אחרים ועם בני זוג ,לבנות מערכות יחסים המושתתות על הבנה ואמון וכן להגיע למטרות בקשרים האישיים והמקצועיים. תקשורת בין אישית טובה מאפשרת בטחון עצמי והיא תנאי ליצירת זוגיות טובה ,ליצירת קשרים חברתיים ועסקיים ,להתנהלות מול קולגות ,היא הבסיס לרושם שאנו יוצרים ,להצלחה בראיון לעבודה ,בקידום בעבודה ,ברכישת חברים ועוד והיא בעיקר מיומנות נרכשת ונלמדת שיש לעשות 16 בה שימוש נבון בכל תחומי החיים. תקשורת בין אישית בנויה על קונצנזוס חברתי ביחס להתנהגויות שונות ,כתגובה לפעילות חברתית כלשהי .בנסיבות בהן מתרחשת סיטואציה מסוימת ,ישנו קוד חברתי שעלינו ליישמו 17 בתגובה. כיצורים חברתיים שהולכים על פי הנורמות החברתיות המקובלות ,אנו "מחויבים" ,על-פי "ספר החוקים החברתי" לפעול על פיהן .הפרה של חוקים חברתיים ,גוררת סנקציות חברתיות המתבטאות לעיתים בבידוד חברתי ודחיקה מן המעגל החברתי. 18 את החוקים החברתיים אנו לומדים עוד כפעוטות .תחילה כחיקוי המבוגר האחראי ,ובשלב מאוחר יותר כלמידה עצמית ,כאשר אנו חלק מתוך מעגל חברתי ,בגן ובבתי הספר. למשל כאשר נותנים לילדנו מתנה ,אנו מחנכים אותו להודות על כך ,גם אם המתנה לא מוצאת חן בעיניו .זהו החלק מהתקשורת הבין אישית ,ככה נוצרת תקשורת בין אישית טובה אשר בנויה על כבוד הדדי. התפתחות הטכנולוגיה ,מידע ותקשורת מאפשרות יצירה של קשרים חזקים דרך האינטרנט והמחשב .רוב הטכנולוגיה הקיימות כיום מאפשרות קיום של תקשורת בין אישית ומרחיבה אותן במידה זו או אחרת .למשל הפייסבוק כרשת חברתית מאפשרת שיתוף של תמונות ,סרטונים , יכולת לדבר עם אנשים בצ'אט ועוד .דבר זה מחזק ומקרב בין האנשים אשר יוצרים תקשורת בין אישית. 19 15 "בלוג האימון של טל פלד " http://tally-coach.co.il 16 מאמרים משפטיים -תקשורת בין אישיתhttp://www.lawforums.co.il/fullArticleDetails.aspx?id=23300 . 17 "שם" 18 "שם" 19 "שם" 11 2.3בתת פרק זה אעסוק בנושא ההתפתחות החברתית בגיל ההתבגרות .ההתפתחות החברתית בגיל ההתבגרות חשובה מאוד לנושא שלי מכיוון שחלק מההתפתחות זהו שלב הזהות העצמית שבו הנער או הנערה מתחילים לגלות את הזהות שלהם ואת הכוונות שלהם גם מבחינה חברתית וגם מבחינה ביולוגית כלומר גופנית. 12 1.3על פי אריקסון המטלה המרכזית בגיל ההתבגרות היא ביסוס הזהות האישית כלומר תחושת עצמי שלמה ,לכידה ומכוונת כלפי מטרה ,כולל הבנת יחסיו של אדם עם אחרים והבנת ערכיו ותפקידיו בחברה .ישנם שינויים החלים מתקופת הילדות לגיל ההתבגרות והם חלק ממציאת הזהות העצמית של המתבגר: ישנם שינויים התפתחותיים בהבנה של העצמי ושל הזולת: .1הבנה הדדית – בגלל שהמתבגרים מודעים יותר להרגשותיהם הייחודיות שלהם ,הם מתחילים לפתח מודעות להרגשות הייחודיות של זולתם. .1חשיפה עצמית –מתוך הבנה הדדית נובע הרצון של בני עשרה לשתף זה את זה בהתנסויותיהם הפנימיות ובתולדות חייהם . .3אינטימיות – נובעת מהשניים הקודמים .בין גיל הילדות לתקופת ההתבגרות התיכונה, צעירים מראים יכולת ושאיפה גדלות לאינטימיות עם חבריהם. .4כחלק מהאינטימיות ,נבנית גם מחויבות ,החברויות מתהדקות ומתפתחת נאמנות גדולה 20 יותר מאשר בגיל הילדות. השינויים החלים מתקופת ההתבגרות המוקדמת למאוחרת ,אופייה של החברות ממשיך להשתנות :בתקופת ההתבגרות התיכונה ,האינטימיות והמחויבות גדלות .בתקופת ההתבגרות המאוחרת חלים 1שינויים נוספים: טווח החברים גדל :בגלל התקדמות איכותית נוספת ביכולת לתאם בין היבטים שונים של העצמי, מסוגלים מתבגרים לתאם טווח רחב יותר של חברים .החברויות אינן צריכות שוב להיות בלעדיות. יציבות :כתוצאה מהנטייה של מתבגרים להמשיך בפעילות גומלין עם חבריהם ,גם לאחר עימות, גדלה היציבות ביחסיהם .לפני גיל 15קיימת בין "חברים הכי טובים" יציבות מעטה ,ע"פ תקופות 21 של שבועיים .בין גיל ,16-19החברּות בין "החברים הכי טובים" יציבה ביותר. הבלבול הרב והקושי של הנערות והנערים עצמם וכן של הסובבים אותם בתקופה זו נובע מכך שעולמם הפנימי של הילדות נפתח לפתע והילד מוצא את עצמו בתוך סערת רגשות תשוקות ויצרים .אך שבמצבים אלו חסרה לו העצמאות שלו והכוח שלו לנווט את עצמו .כוח זה נבנה בסביבות שנות העשרים ועד אז נמצאים הנער או הנערה במצב של בלבול תסכול מצב המשפיע לא רק עליהם אלא גם על כל הסובבים אותם .בשלב זה בגלל כל הבלבול והתסכול הקושי לסגל זהות 22 עצמית גבוה . בני הנוער בגיל זה נסחפים אחר מערבולת הרגשות והיצרים ושקועים לכן פעמים רבות בעולם פנימי ,אישי שבמקרים קיצוניים יכול להוביל לכל התופעות ההרסניות של הגיל :התמכרויות, 20 ההתפתחות הריגשית והחברתית בגיל ההתבגרות- http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:erVyUONSxfYJ:psicho567.files.wordpress.c om/2010/04/chapter14.doc+&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il 21 "שם" 22 "שם" 13 בעיות אכילה והרס עצמי .התעניינות אמיתית באיכויות העולם יכול להוציא אותם פעמים רבות 23 מאותה מערבולת פנימית ולקשר אותם למציאות סביב. 2.4בתת פרק זה אעסוק באינטימיות בקרב מתבגרים ,נושא זה חשוב לעבודתי מכיוון שדפוס התקשורת האינטימי הוא הדפוס אותו אני בודקת בשאלת המחקר שלי. גיל ההתבגרות מעניק למצויים בו אפשרות להתנסות ראשונית בקשרים עם בני המין השני כחלק מגיבוש הזהות וההכרה העצמית .התעניינותם של מתבגרים בבני המין השני צומחת ומתגברת בראשיתו של תהליך ההבשלה הפיזית ,שהיא "היזם הביולוגי של ההתבגרות" .רק באמצע של ההתבגרות מתחילה להתייצב ההתעניינות של המתבגרים בבני המין השני ומקבלת אופי של רצון 24 בקשרים רומנטיים ואינטיימים . חוקרים מציינים ארבעה שלבים בהתפתחות מערכות יחסיים רומנטיות במהלך גיל ההתבגרות עד לתחילת הבגרות הצעירה .שינויים אלה מתייחסים לאופי הקשרים האינטימיים הנוצרים. בשלב הראשוני -אהבה עיוורת ,משיכה גופנית היא חלק דומיננטי .המשיכה מאופיינת כלפי אובייקט מסוים ,אולם אינו מלווה בקשר ממשי ,מלבד מפגשים מקריים או שיחות בטלפון. בשלב השני -יחסיים רומנטיים בלי מאפיין של שייכות בנים ובנות נפגשים בקבוצות מעורבות. בשלב השלישי -יחסים רומנטיים אינטימיים -הקשרים הופכי לקשרים זוגיים .המתבגרים נותנים דגש רב יותר לאינטימיות המשותפת עם בן הזוג. בשלב הרביעי -יחסים רומנטיים עם מחייבות -היחסים הם ארוכי טווח ומלווים בדאגה, 25 אינטימיות ומשיכה הדדית ודומים במספר מובנים לקשרים בוגרים (קיפניס .)1111 נסיונות רומנטיים בגיל ההתבגרות הינם בעלי חשיבות להתפתחותו של העצמי ,וליכולת להיות באינטימיות עם אחר משמעותי .סוגי האינטרקציה עם בני המין השני בתקופה זו משפיעים על מערכות רומנטיות בהמשך ועל דפוסי הנישואין בבגרות. אריקסון התייחס לתקופת ההתבגרות כאל תקופה בה האנרגיה הלבידינלית של הפרט מתמקדת בציפיות החברתיות ממנו והוא מונע לפעול בשני כיוונים :נפרדות מהמשפחה ופיתוח זהות עצמאית לקראת בניית קשר אינטימי .לפי מודל זה אופן פתרון הקונפליקט של שלב נתון הוא המפתח למעבר אדפטיבי לשלב הבא .אופן פתרון הקונפליקט במאמץ לגיבוש זהות יתבטא ביכולת 26 הפרט לאינטימיות והוא קריטי לקביעת אופי הקשרים העתידיים כאדם בוגר. מתבגרים שבשלב זה שמים דגש גדול על אינטימיות עם בן הזוג הרומנטי הם חווים רגשות הדדיים עמוקים יותר והפעילות המינית הופכת נרחבת יותר .בשלב זה של המתבגר ,תפקידה של 27 קבוצת השווים בבניה ובוויסות מערכת היחסים הרומנטית יורד. 23 התפתחותו של הילד בגיל ההתבגרות- http://waldorf.co.il/waldorf_highschool.htm 24 חברות אינטימית בגיל ההתבגרות- http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:nmFmy92e8UMJ:demo.ort.org.il/clickit2/fi les/forums/657821637/909558969.doc+&cd=1&hl=iw&ct=clnk&gl=il 25 "שם" 26 יחסים רומנטיים בגיל ההתבגרות- http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:a9HGiJyq4W4J:demo.ort.org.il/clickit2/file s/forums/456654137/501439034.doc+&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il 27 "שם" 14 יחסי המין עשויים לייצג עבור בני הזוג הצעירים רמה של השקעה במערכת היחסים הרומנטית אשר מאפשרת להם לספוג רמות גבוהות יותר של קונפליקטים ,ועל ידי כך מתבטא שלב התפתחותי גבוה של תלות הדדית בין בני הזוג ויש מקום לקונפליקטים ועימותים ,ללא פירוק 28 הקשר. התנהגות מינית בתוך מערכת יחסים רומנטית קבועה ומתמשכת אצל המתבגרים דווקא קשורה באיכות של קשר חיובי ובאינטימיות גבוהה יותר ,ביכולת של בני הזוג לספוג עימותים 29 וקונפליקטים בתוך הקשר. 28 "שם" 29 "שם" 15 פרק מקשר עבודתי עוסקת בקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת האינטימי עם בן המין השני בקרב מתבגרים-מתבגרות. השערת המחקר של עבודתי היא שככל שרמת הדימוי העצמי תהייה גבוה ,כך דפוס הקשר האינטימי (הזוגי) יהיה שכיח יותר. המאמר "זוגיות מתחילה מבפנים" נכתב על ידי דנה ברוצקי ,שנת ,1115אשר סבורה שעל מנת להיכנס לקשר זוגי ואינטימי מוצלח ,האדם צריך לבוא ממקום שלם עם עצמו ,לכבד את עצמו, להעריך את עצמו ,לקבל את עצמו כפי שהוא ופשוט לאהוב אותו ואת כל מה שהוא מכיל. הכותבת פותחת במאמרה בטענה שאנשים נכנסים פעם אחר פעם לקשרים לא מספקים ,לא בריאים ואף הרסניים .או לצורך העניין טוענים שהאדם פשוט לא מתאים להם ואז מדלגים בין מערכות יחסים שונות ,אך כל פעם עולה אותה התשובה " זה לא זה". בהקשר לכך ,הכותבת משלבת את הגישה ההוליסטית של "עוצמת הרכות" אשר מקיפה את כל התחומים של חיינו ומחברת בין כל הרבדים בישותנו .שלושת עיקריה -לקיחת אחריות ,מודעות וקבלה ,אלו כלים רבי עצמה שמאפשרים לצאת מתחושת הקורבנות ,ולהשתמש בכל מצב ובכל קושי שהחיים מזמנים לנו -לגדילה וצמיחה. אחת ההשפעות החשובות ביותר של גישה זו היא ריפוי מערכות יחסים בכלל ,וזוגיות בפרט. הכותבת טוענת שכאשר אנו לא שלמים עם עצמנו ,על כל חלקינו ,הדחף הטבעי הוא לחפש מישהו בחוץ שימלא את החסכים שלנו ,ולרוב הציפייה היא ,לעיתים לא מודעת ,שבני הזוג שלנו ייקחו על עצמם את התפקיד הזה ,ולרוב כך באמת קורה .כל עוד הבן זוג איתנו ,כל עוד הוא ממלא את התפקיד שייעדנו לו ,באופן לא מודע -אז אנחנו שלמים .אך מצב זה מאפיין את תקופת ההתאהבות ולא יכול להימשך לנצח. למעשה כל אחד מאיתנו הוא בן אדם ,עם הצרכים שלו ועם החולשות שלו .כל עוד אנו חיים באשליה שאושרנו תלוי במי שנמצא לידנו -אנו נידונים לחוות הרבה אכזבות ,כעסים ואף תחושת בדידות ונטישה .הדרך להימנע מכך ,טמונה אך ורק בנו. ע"פ הכותבת ,אם את רוצה שבן זוגך יאהב אותך ויקבל אותך כפי שאת ,שיסמוך עליו ויכבד אותך ,תשאלי את עצמך האם את אוהבת את עצמך כפי שאת או שאת מבקרת את עצמך ללא הרף? האם את אוהבת ומקבלת את גופך כפי שהוא ,או שאת מנסה לשנותו כל הזמן? האם את סומכת על עצמך? האם את מכבדת את עצמך ,את גופך? האם זה אפשרי לקבל מבחוץ את מה שאנחנו לא מוכנים לתת מעצמנו? מסתבר שזה לא עובד ככה. בחוץ-כמו בפנים .החוץ הוא המראה שלנו ,בן הזוג הוא המראה שלנו. 16 הכותבת מתמקדת במערכת היחסים הראשונית שלנו ,כך היא סבורה ,שזוהי מערכת היחסים שלנו עם גופנו .נוכל ללמוד רבות על עצמנו ,ועל מערכות היחסים שלנו בחוץ ,דרך התבוננות במערכת היחסים הראשונית שלנו -עם גופנו האישי .האם זו מערכת יחסים בריאה ואוהבת? האם יש שם התחשבות ,הקשבה ,קבלה? רובנו ,עם יד על הלב ,היא סבורה ,כי יודו שלא כך הדבר -לרוב יש לנו הרבה טענות ודרישות כלפי גופנו ,ואנחנו שוכחים להודות לו על העבודה המופלאה שהוא עושה עבורנו כל רגע ורגע. כשאנחנו מרפאים את מערכת היחסים הראשונית הזאת ,אנחנו בונים למעשה בסיס בריא למערכות יחסים בחוץ ,ומרפאים מערכות יחסים קיימות ואז קורים ניסים ,קטנים וגדולים. הכותבת מדגישה את האחראיות על האושר שלנו אשר נמצאת בידיים שלנו ,ואם נשקם את מערכת היחסים הפנימית שלנו עם עצמנו -לא נצטרך יותר לסבול ממערכות יחסים הרסניות בחוץ .רוב מערכות היחסים שלנו ישתנו לטובה ,לא רק עם בני הזוג ,אלא גם עם ההורים, החברים ,בעבודה וכ"ו. המאמר מסתיים כך " :כשאנחנו שלמים עם עצמנו ,אנחנו מוכנים לאהבה בוגרת .אין צורך לחפש בין זוג שישלים אותנו ,אלא כל אחד מגיע עם המאה אחוז שלו ,טוב לנו יחד ,ויש מספיק מרחב לכל אחד לחוד. זהו המצב האידיאלי להתחיל בו קשר זוגי". הקשר של מאמר זה לעבודתי מתבטא בכך שלמעשה רק כאשר רמת הדימוי העצמי שלנו גבוהה, היכולת שלנו לראות את עצמנו כחיוביים ,מועילים ,חיוניים ,וכאשר אנו אוהבים את עצמנו ומקבלים את גופנו ואת חולשתנו ללא יוצא מן הכלל ,לקשר הזוגי יהיה נותר רק לעמוד בפתח. תחילה ,הזוגיות העצמית ,אני מול עצמי. רק לאחר מכן ,אני מול האחר ,אני מול בין זוגי .זה המפתח להצלחה ,לאושר ולמערכת יחסים 30 אינטימית ,בריאה ואוהבת. 30 "זוגיות מתחילה מבפנים" -דינה ברוצקיhttp://www.derech.net/holistic_pulsing_pairs.htm . 17 סיכום החלק התאורטי בחלק התאורטי של עבודתי ישנם 3פרקים .בפרק הראשון חקרתי את המשתנה הבלתי תלוי- דימוי עצמי ,תוך חלוקה של המשתנה ל 4תתי נושאים :מהו דימוי עצמי ומרכיביו ,דימוי עצמי על פי התאוריות השונות ,גורמים המשפיעים על דימוי העצמי ,דימוי עצמי בקרב מתבגרים . בחלק השני חקרתי את המשתנה התלוי -דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני וגם בו חילקתי את המשתנה ל 4תתי נושאים :מהי תקשורת -הגדרה ,תקשורת בין אישית ומאפייניה ,התפתחות חברתית בגיל ההתבגרות ,אינטימיות בקרב מתבגרים .ובחלק השלישי חקרתי את הקשר בין שני המשתנים -הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות על ידי הבאת מאמר הקשור לנושא העבודה. על ידי כך שחקרתי את הנושאים בעזרת חלוקתם לתתי נושאים הגעתי לתשובה לגבי שאלת המחקר שלי ,כלומר שדימוי עצמי הוא באמת פרט שמשפיע על תקשורת אינטימית בין מתבגרים. על פי כך שכתבתי על דימוי עצמי בהרחבה ועל המאפיינים והמרכיבים שלו כחלק מהמשתנה הבלתי תלוי וחקרתי גם את המושג תקשורת ואת אינטימיות בין מתבגרים כחלק מהמשתנה התלוי השערתי היא שכאשר הדימוי העצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת עם המין השני יהיה אינטימי יותר ולאחר שסיימתי לכתוב על כך בסקירת הספרות אני עוברת לחקור את הנושא ולבדוק האם דימוי עצמי באמת משפיע על תקשורת אינטימית והאם גם מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי יכולים לפתח תקשורת אינטימית עם מתבגר מהמין השני. 18 החלק המחקרי 19 מבוא למחקר שדה הגדרות מטרת המחקר: בחלק התאורטי של עבודתי בנושא "הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימית עם המין השני בגיל ההתבגרות " סקרתי תאוריות רבות בנושא דימוי עצמי ,והתייחסתי אל דפוס תקשורת בכללותו ,תקשורת בין אישית ,התפתחות חברתית אצל מתבגרים ,וקשרים אינטימיים בקרב המתבגרים. בחלק המחקרי של עבודה זו אני רוצה לבחון האם השערתי נכונה ,האם ישנו קשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי בין מתבגרים ,ואם קשר זה קיים כיצד הוא מתבטא. שאלת המחקר שלי היא – האם יימצא קשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות? השערת המחקר שלי היא שככל שהדימוי העצמי חיובי/גבוה יותר ,כך דפוס התקשורת יהיה אינטימי יותר. ההשערה שלי מתבססת על פי ההסתכלות שלי על הסביבה שלי ,כולנו מתבגרים וחווים קשרים אינטימיים ולכן אפשר לראות שמישהי שהיא בעלת דימוי עצמי חיובי יהיה לה קל יותר לפתח קשר אינטימי עם מישהו מהמין השני. המשתנה בלתי תלוי הוא :דימוי עצמי (נמוך/גבוה). הגדרה נומינלית :דימוי עצמי היא מערכת מאורגנת של תכונות והערכות שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיהם. הגדרה אופרטיבית :דימוי אישי-תפיסת האדם את תכונות אישיותו .דימוי חברתי -תפיסת הפרט את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות .דימוי מוסרי – תפיסת מוסריותו והתנהגותו של הפרט לפי הנורמות המקובלות .דימוי משפחתי -תפיסת הפרט את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ותפיסתו את יחס המשפחה אליו. המשתנה התלוי הוא :דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני הגדרה נומינלית :דפוס -תבנית ,דגם ,טופס ,מסגרת ,פורמה ,דמות ,צורה ,אורח. תקשורת -תהליך שבאמצעותו נערכים חילופי מידע בין פרטים תוך כדי שימוש במערכות סמלים, סימנים והתנהגות. הגדרה אופרטיבית :זהות אישית -תפיסה של המשכיות והתאמה בין מרכיבים שונים של אישיות האדם ,חוויות וזיכרונות .אינטימיות -קירבה נפשית ומשיכה גופנית אל האחר .אמון -תודעה המבטאת יחס כלפי המציאות .שיתופיות -הפקת תועלת מפעילותיו של האחר ותלויות באחר. שיטת המחקר: אוכלוסיית מחקר :בעבודתי בחרתי לחקור קבוצה .1 22 אוכלוסיית המחקר הנבדקת היא כ 41מתבגרים ממין נקבה בגילאי ,16-18הנבדקים משתייכים לחינוך התיישבותי לומדים בבית הספר "עמי אסף" ,בכיתות עיוניות ובמגמות הומניות וריאליות. כלי המחקר :כלי המחקר בעבודתי הוא שאלון סגור. באמצעות כלי מחקר זה ניתן לאסוף נתונים מהמחקר .זוהי שיטת איסוף נתונים השכיחה ביותר במחקרים במדעי החברה. השאלון כולל מספר רב של שאלות בהן הנחקר מתבקש לדווח על תפיסותיו ,עמדותיו והתנהגותו בעבר ובהווה ועל תוכניותיו לעתיד ,מצבו המשפחתי ,גילו ,מינו וכו'. בעבודה זו נבחרו שאלות סגורות בעלות מספר תשובות אלטרנטיביות מוכנות מראש והנחקר מתבקש לבחור ולסמן אחת מבניהן .שאלות נוספות שמופיעות מתייחסות לרקע הנבדק. ישנן מספר יתרונות וחסרונות לשאלון סגור: יתרונות: השאלון מאפשר גישה נוחה למספר רב של נבדקים. בשאלון מופיעות סדרות של שאלות שיש להן תשובות מוכנות בעלות משמעויות שמבטיחות שתשובת המחקר לא תהיה קשורה במידה ניכרת לאישיותו של הבודק או לממצב רוחו של הנבדק. השאלון הוא אנונימי ולכן אנשים יכולים לענות בתשובות אמיתיות בלי הפחד שילעגו להם על תשובותיהם. חסרונות: בשיטת איסוף הנתונים יש חוסר רב בגמישות. את השאלות והתשובות האלטרנטיביות מנסחים זמן רב לפני היציאה אל השטח ולכן קשה להכניס בו שינויים ולהוסיף שאלות או לשנות את כיוון המחקר. מקרא לשאלון: שאלון זה בנוי מ 11שאלון ,כאשר הוא מחולק ל 3חלקים: החלק הראשון :בחלק זה 1שאלות העוסקות במשתנה רקע –בעלת קשר אינטימי או לא וגיל. החלק השני – בחלק זה 10שאלות העוסקות במשתנה הבלתי תלוי – דימוי עצמי. מטרת שאלות אלו היא לבדוק את רמת דימויו העצמי של הנשאל .על מנת לבדוק משתנה זה ישנם שני היבטים: דימוי עצמי חברתי – הבודק את תפיסות הנשאל כלפי עצמו מבחינה חברתית .היבט זה כולל את שאלות .18-11 דימוי עצמי גופני -הבודק את תפיסות הנשאל כלפי עצמו מבחינה גופנית .היבט זה כולל את שאלות 13-17 הערכים של המשתנה הבלתי תלוי נעים בין ( 1-4ע"פ סולם ליקהרט) -1 :לא מסכים כלל , -1לא מסכים -3 ,מסכים -4 ,מסכים מאוד. ערכים 1-1מציינים שכיחות נמוכה של המשתנה ,כלומר – דימוי עצמי נמוך ואילו ערכים 3-4 מציינים שכיחות גבוהה של המשתנה ,כלומר דימוי עצמי גבוה .בחלק זה עשר שאלות וטווח ממוצע התשובות ינוע בין , 11-41לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין 11-15יצביע על נחקר בעל 21 דימוי עצמי נמוך בעוד שטווח ממוצע התשובות הנע בין 16-41יצביע על נחקר בעל דימוי עצמי גבוה. החלק השלישי :בחלק זה 15שאלות ,3-17עוסקות במשתנה התלוי – דפוסי תקשורת. שאלות אלו בודקות את דפוס התקשורת ,רמת האמון באדם האחר לעומת חוסר יכולת לבטוח או להרגיש בטוח . הערכים של המשתנה התלוי נעות בין ( 1-4ע"פ סולם ליקהרט) -1 :לא מסכים כלל -1 ,לא מסכים -3 ,מסכים -4 ,מסכים מאוד .ערכים 1-1מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים תקשורת אינטימית נמוכה ,כלומר תקשורת מרוחקת ואילו ערכים 3-4מציינים ערכים גבוהים של המשתנה המבטאים צריכת תקשורת אינטימית גבוהה .בחלק זה 15שאלות וטווח ממוצע התשובות ינוע בין ,15-61לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין 15-38מצביע על דפוס תקשורת מרוחקת – כלומר תקשורת אינטימית נמוכה ,בעוד שטווח ממוצע התשובות הנע בין 39-61מצביע על דפוס תקשורת אינטימית גבוהה. השאלון בעל סכלות הפוכות והן שאלות 3,4,6,11,15,17בשאלות אלו ניקוד הערכים מתהפך כלומר . 1=4 ,1=3, 3=1 ,4=1בעזרת שאלות אלו ,ניתן לראות האם תשובות הנשאלים מהימנות, אחידות ,והאם הנחקר עקבי. מהלך המחקר :המחקר נעשה על גבי פרק זמן של יומיים ,השאלון חולק ל 41בנות בגילאי 16-18 בבית הספר "עמי אסף" שבבית ברל .השאלונים חולקו על ידי בבית הספר ,לנבדקים לא הייתה הגבלת זמן והם קיבלו הסבר על מטרת המחקר .כמו כן ,כל נשאל מודע לכך שהשאלון אנונימי ותשובותיו ישמשו אך ורק למטרות המחקר. 22 ממצאים הקשר בין דימוי עצמי לבין תקשורת אינטימית -טבלה מס' 0 הקשר מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי לבין רמת תקשורת אינטימית הקשר מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי לבין רמת תקשורת אינטימית גופני חברתי סה''כ N=5 41% N=1 1% N=7 58% N=7 58% N=11 111% N=5 41% מטבלה מס' 1ניתן ללמוד כי בדקתי את הדימוי העצמי על ידי שני ביטויים ,וכי ביטוי אחד עלול להיות גבוה אך השני עלול להיות נמוך והחיבור של שניהם יחדיו יכול לתת גם דימוי עצמי שלילי וגם דימוי עצמי חיובי .בנוסף אפשר ללמוד ניתן ללמוד שבקרב בעלי רמת תקשורת אינטימית 58%מתוכם הינם בעלי דימוי עצמי שלילי לעומת 41%שהם בעלי דימוי עצמי חיובי . גרף מס' -0 100% מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת תקשורת אינטימית 80% 60% מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ורמת תקשורת אינטימית 40% 20% 0% סהכ חברתי גופני מתוך גרף מס' 1ניתן ללמוד כי בעמודה המראה על דימוי גופני בשני המקרים הדימוי הגופני הוא גבוה ורמת התקשורת היא אינטימית ופעם הדימוי הגופני הוא נמוך ורמת התקשורת היא אינטימית .ובעמודה המראה על דימוי חברתי ניתן לראות כי פעם הדימוי החברתי הוא אפסי 23 כלומר נמוך ורמת התקשורת היא אינטימית ופעם הדימוי החברתי הוא גבוה ורמת התקשורת היא אינטימית. הקשר בין דימוי עצמי לבין תקשורת מרוחקת -טבלה מס' 6 מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי לבין רמת תקשורת מרוחקת מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי לבין רמת תקשורת מרוחקת גופני חברתי סה"כ N=8 19% N=3 11% N=15 54% N=11 71% N=15 89% N=13 46% מטבלה מס' 1ניתן ללמוד כי בדקתי את הדימוי העצמי על ידי שני ביטויים ,וכי ביטוי אחד עלול להיות גבוה אך השני עלול להיות נמוך והחיבור של שניהם יחדיו יכול לתת גם דימוי עצמי שלילי וגם דימוי עצמי חיובי .בנוסף אפשר ללמוד שבקרב בעלי רמת תקשורת מרוחקת 54%מתוכם הינם בעלי דימוי עצמי שלילי לעומת 46%שהם בעלי דימוי עצמי חיובי . גרף מס' -6 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת תקשורת מרוחקת מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ורמת תקשורת מרוחקת סהכ חברתי גופני מתוך גרף מס' 1ניתן ללמוד כי בעמודה המראה על דימוי גופני פעם הדימוי הגופני הוא גבוה ורמת התקשורת היא מרוחקת ופעם הדימוי הגופני הוא נמוך ורמת התקשורת היא מרוחקת. ובעמודה המראה על דימוי חברתי ניתן לראות כי פעם הדימוי החברתי הוא נמוך ורמת התקשורת היא מרוחקת ופעם הדימוי החברתי הוא גבוה ורמת התקשורת היא מרוחקת. 24 טבלה מרכזת על הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות– טבלה מס'3 מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי לבין רמת תקשורת אינטימית מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי לבין רמת תקשורת אינטימית מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי לבין רמת תקשורת מרוחקת מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי לבין רמת תקשורת מרוחקת גופני חברתי סה''כ N=5 51% N=1 1% N=7 59% N=5 51% N=9 111% N=5 41% N=8 19% N=3 18% N=15 54% N=11 71% N=14 81% N=13 46% מטבלה מס' 3ניתן ללמוד כי בדקתי את הדימוי העצמי על ידי שני ביטויים ,וכי ביטוי אחד עלול להיות גבוה אך השני עלול להיות נמוך והחיבור של שניהם יחדיו יכול לתת גם דימוי עצמי שלילי וגם דימוי עצמי חיובי .בנוסף ,ניתן ללמוד שבקרב בעלי רמת תקשורת אינטימית 59%מתוכם הינם בעלי דימוי עצמי שלילי לעומת 41%שהם בעלי דימוי עצמי חיובי .מנגד ניתן ללמוד שבקרב בעלי רמת תקשורת מרוחקת 54%מתוכם הינם בעלי דימוי עצמי שלילי לעומת 46%שהם בעלי דימוי עצמי חיובי . גרף מס' -3 100% מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת תקשורת אינטימית 80% מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ורמת תקשורת אינטימית 60% 40% מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת תקשורת מרוחקת מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ורמת תקשורת מרוחקת 20% 0% סהכ חברתי גופני 25 מתוך גרף מס' 3ניתן ללמוד מהעמודה המתארת את הדימוי הגופני כי כאשר הדימוי הגופני הוא שווה (כ )51%-מדובר בתקשורת אינטימית וכאשר הוא גבוה (כ )71%-ונמוך (כ )31%מדובר בתקשורת מרוחקת .העמודה המתארת את הדימוי החברתי ניתן ללמוד כי כאשר הדימוי החברתי הוא הגבוה ביותר ( )111%והנמוך ביותר ( )1%מדובר על תקשורת אינטימית וכאשר הוא גבוה (כ- )81%ונמוך (כ )11%מדובר בתקשורת מרוחקת. דיון ומסקנות טענה :ככל שהדימוי עצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת יהיה אינטימי יותר. נימוקים מסוג הסבר: בחלק התאורטי של עבודתי סקרתי את הגורמים המשפיעים על תקשורת אינטימית ,אחד מן הגורמים היה דימוי עצמי שהוא אחד מהמשתנים שלי בעבודה .בפרק המקשר כתבתי על מאמר שמדבר על כך שהדימוי העצמי שלנו הוא חלק בלתי נפרד מפיתוח יחסים אינטימיים ואם לא נאהב את עצמנו ולא נקבל את עצמנו יהיה לנו קושי גדול לפתח יחסים .מאמר זה מאשש את טענתי בעבודה שאומרת שככל שהדימוי העצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת יהיה אינטימי יותר. בחלק התאורטי סקרתי את מרכיבי הדימוי העצמי ואת הדברים שמשפיעים עליו ,איך אפשר לפתח דימוי עצמי חיובי יותר ומדוע דימוי עצמי שלילי רק מוריד אותנו כבני אדם למטה ולא עוזר לנו להתקדם. בנוסף לחלק התאורטי ישנו חלק מחקרי בעבודתי שהוא מפריך חלקית את השערת המחקר שלי. לפי תוצאות המחקר שערכתי השערת המחקר שלי הופרכה חלקית כלומר 59% ,מהמתבגרים היו בעלי דימוי עצמי שלילי אך בעלי רמת תקשורת אינטימית מה שמפריך את השערת המחקר שלי. אך מנגד 54%היו מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ותקשורת אינטימית מה שמאושש את השערת המחקר שלי. בסופו של המחקר המסקנה היא שישנם יותר מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי עם רמת תקשורת אינטימית מאשר מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ורמת תקשורת אינטימית ולכן אפשר להגיד שהשערת המחקר שלי הופרכה חלקית. נימוקים מסוג ראיה: תוצאות ממצאי המחקר שלי התאימו חלקית להשערת המחקר שלי ,שכן לפי השאלונים שחילקתי ניתן היה לראות כי בעלי דימוי עצמי חיובי הם באמת בעלי רמת תקשורת אינטימית אך מנגד ישנם יותר מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת תקשורת אינטימית ולכן השערת המחקר שלי לא אוששה אך גם לא הופרכה . למחקר שערכתי היו מספר מגבלות: .1מדגם קטן -מספר הנבדקים במחקרי היה .41כל הנבדקים שלי היו מאותו בית הספר ,מאותה שכבת גיל ומאותם אזורי מגורים .אני חושבת שאם אוכלוסיית 26 המחקר שלי הייתה גדולה יותר ומגוונת יותר למשל; מאזורי מגורים שונים ,שכבות גיל שונות או בתי ספר שונים ,השערת המחקר שלי הייתה מאוששת באופן מלא. .1מהימנות -השאלון אותו העברתי בין הנבדקים היה שאלון הקשור בדימוי עצמי .לפי דעתי אין אדם שיהיה מוכן להעיד על עצמו\ לסמן שאלות שמראות כי הוא בעל דימוי עצמי שלילי ,גם לא באופן אנונימי .בשל עובדה זו ,קיימת בעיית מהימנות במחקר שלי ,שכן גם נבדקים בעלי דימוי עצמי שלילי סימנו תשובות המתאימות לבעלי דימוי עצמי חיובי כדי לא להעיד על עצמם אפילו לא באופן אנונימי כי הם בעלי דימוי עצמי שלילי ,דבר שיפגע בדימוי העצמי שלהם. .3המציאות שונה מימה שחשבתי -קיים סיכוי שהמציאות בה אנו חיים היום שונה מהמציאות אותה אני רואה מנקודת המבט שלי .לכן ,קיים סיכוי שנקודת מבטי השונה מהמציאות פגעה בהשערת המחקר שלי. מחקרי עוסק באוכלוסיית מחקר של מתבגרים בגילאי ,16-18חילונים המתגוררים באזור השרון ולומדים בבית ספר של החינוך ההתיישבותי בכיתות עיוניות במגמות ראליות והומניות .תוצאות הממצאים התאימו חלקית להשערת המחקר שלי הכתובה לעיל ,שכן לפי השאלונים שחולקו מצאתי כי ישנם מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת תקשורת אינטימית וגם מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ורמת תקשורת אינטימית .לפי השערת המחקר שלי אמורים להיות יותר מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ותקשורת אינטימית אך לפי הממצאים ישנם יותר מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ותקשורת אינטימית. לפי הפרק המקשר בו הצגתי מאמר המדבר על המחקר שלי ,השערת המחקר שלי אוששה ,כי במאמר היא מדברת על כך שהדימוי העצמי הוא חלק בלתי נפרד מקיום יחסים אינטימיים ואם לא נהיה שלמים עם עצמנו לא נוכל לפתח קשר אינטימי. מסקנות החקר בעבודת החקר שלי הן שישנם גם מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי שיכולים לפתח תקשורת אינטימית .וכנראה שהדימוי העצמי לא משפיע על פיתוח יחסים אינטימיים בין מתבגרים .לפי דעתי לא ניתן להכליל את ממצאי המחקר שלי לאוכלוסייה הרחבה מהסיבה שאת המחקר שלי ערכתי על אוכלוסייה קטנה של 41בנות שחיות באותו אזור מגורים ולומדות באותו בית הספר אלו חלק מהדברים המשפיעים על המשתנים שלי ולכן הממצאים של המחקר שלי לא מתאימים לאוכלוסייה הרחבה. לפי דעתי לא ניתן להשתמש בתוצאות המחקר שלי בכל אוכלוסייה ,כיוון שתוצאות אלו נוגדות את השערת המחקר שלי ובנוסף נושא המחקר הוא דימוי עצמי ואין נבדק שיעיד על עצמו מרצון כי הוא בעל דימוי עצמי שלילי ,לכן לפי דעתי קשה לבדוק את נושא זה בשל בעיה של מהימנות. יתרה מזאת ,מחקרי נעשה על אוכלוסייה קטנה יחסית 41 ,נבדקים ,שאינה מייצגת את האוכלוסייה כולה. הצעה לחקר עתידי :לפי דעתי חוקרים בעתיד יכולים לערוך השוואה בנוגע למשתנה התלוי -דימוי עצמי בין תלמידים הלומדים בבית ספר של החינוך ההתיישבותי וחיים בישובים\ קיבוצים\ מושבים ,לבין תלמידים הלומדים בבית ספר עירוני וחיים בעיר .באפשרותם לבדוק גם את היכולת לפיתוח יחסים אינטימיים-משתנה בלתי תלוי ,במקומות המגורים הללו. 27 בנוסף ,תהיה לה אפשרות להשתמש בשאלת המחקר שלי -האם יימצא קשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות. ובהשערת המחקר שלי -ככל שהדימוי העצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת יהיה אינטימי יותר. הצעות ליישום המחקר :שאלון הדימוי העצמי שלי מתחלק ל 1היבטים -היבט חברתי והיבט גופני .לפי היבטים אלו בדקתי את הדימוי העצמי של אוכלוסיות המחקר שלי .אפשר לעבוד עם מתבגרים על כל היבט בנפרד ולחזק כל היבט בנפרד כדי שהדימוי העצמי הכולל שלהם יהיה חיובי יותר. תרומת המחקר שלי :מחקרי וממצאיו תורמים מספר דברים: .1שאלון -חוקרים אחרים שיהיו מעוניינים לבדוק את הקשר בין דימוי עצמי לבין תקשורת אינטימית יוכלו להשתמש בשאלון שלי ככלי המחקר שלהם. .1השערת מחקר -מחקרי ותוצאותיו יכולים לסייע לחוקרים אחרים בבחירת השערת מחקר שיכולה להתבסס על המחקר שלי ,וכך הסיכויים שהשערת המחקר תאושש הם גבוהים יותר. לסיכום ,עבודה זו תרמה לי בהבנת המצב של החברה כיום ,בתחילת העבודה חשבתי כי דימוי עצמי הוא המרכיב החשוב ביותר להתפתחות בחברה ,שהוא הגורם שמשפיע על הכל ומתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי יהיה להם קשה יותר להתפתח חברתית ואינטימית מבעלי דימוי עצמי חיובי. אך לאחר שעשיתי את המחקר הבנתי כי ישנם גם מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי שמצליחים לפתח יחסים אינטימיים ואולי דימוי עצמי הוא לא המפתח להכל. 28 רפלקציה רפלקציה מסוג מטה-קוגניציה: התהליך האישי והבין-אישי: אני בחרתי לעסוק בקשר בין סדר הלידה במשפחה לבין הערכה עצמית כיוון שזהו נושא מעניין. היו עוד מספר נושאים שאותם רציתי לבדוק כמו למשל :הקשר בין ערכה עצמית לבין רמת לחץ, הקשר בין סדר הלידה והתנדבות והקשר בין סדר הלידה לבין צריכת אלכוהול .בחרתי לעשות את עבודתי על סדר הלידה במשפחה והערכה עצמית מכיוון שזה הנושא הכי עניין אותי ומצא חן בעיני .בנוסף ,זהו נושא שחשבתי שיהיו לי עליו הכי הרבה מקורות מידע ותיאוריות. תהליך לימודי: את מקורות המידע שלי לקחתי מספרים ומאתרי האינטרנט .בחרתי להשתמש במקורות אלו אחרי קריאה של כל מקור בנפרד והחלטה האם הוא רלוונטי לעבודתי או שאינו מספר לי מידע נוסף .כמו כן ,היו מקורות שפסלתי כיוון שהם לא נראו לי ראויים ורלוונטיים לעבודתי. במציאת המקורות על המשתנים השונים לא נתקלתי בקושי ,אך בשלב הפרק המקשר שבו נאלצתי לחפש מחקר או תיאוריה הקשורים לשני המרכיבים שבדקתי נתקלתי בקושי רב מכיוון שהחומר אליו אני חשופה ובו השתמשתי הקשה עלי במציאת מחקר /מאמר המדבר בדיוק על שני המשתנים שלי. רוב מקורות המידע בהם השתמשתי היו אינטרנטיים כי אלו המקורות הזמינים ביותר .ישנם מקורות מידע ספרותיים שבהם השתמשתי בנוגע למשתנים שלי. בשל כתיבת העבודה למדתי על המשתנים שלי דברים שונים כמו למשל שקיימות מספר הגדרות לכל משתנה ,למדתי שדימוי עצמי משפיע כמעט על הכל והמושג תקשורת הוא רחב ומושפע מנושאים שונים. החלק שעניין אותי במיוחד היה הצגת הממצאים ששם בדקתי האם השערת המחקר שלי ותוצאות המחקר שלי באמת מוכיחות אחת את השניה. היבט ערכי -חברתי: הסוגיות האתיות איתן התמודדתי לאורך כתיבת החלק התיאורטי היו בעיקר בקשר למקורות המידע שבחרתי ולסיכום שעשיתי למידע שמצאתי בהם .קיוויתי שמקורות המידע שבחרתי להשתמש בהם באמת יתאימו ויהיו רלוונטיות לעבודתי ,בנוסף ,חששתי שאיני מסכמת את החומר בצורה טובה ומספיקה בשביל שזה לא ישפיע לרעה על המחקר שלי. 29 למדתי על עצמי: מתהליך כתיבת העבודה למדתי על עצמי כי אני מסוגלת לסכם מקורות מידע ,להבין הנחיות, לעמוד בלוח זמנים ולסיים את העבודה בזמן .בנוסף למדתי כי הדימוי העצמי שלי חיובי ושזה מה שבאמת עוזר לי לפתח יחסים אינטימיים עם בין זוגי. רפלקציה מסוג מטה-אסטרטגיה: אסטרטגיות חשיבה: לאורך העבודה כולה השתמשתי באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה: .1השערה -בטופס הצעת המחקר ניסחתי השערה שאותה ניסיתי להוכיח ע"י עבודת החקר שלי .השערתי :ככל שהדימוי העצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת יהיה אינטימי יותר. .2השוואה -בסיכום הממצאים ערכתי השוואה בין התוצאות של כל הנבדקים .בנוסף ערכתי השוואה בין הממצאים והספרות בשלב הדיון והמסקנות .יתר על כן השוואתי בין תיאוריות והגדרות שונות של חוקרים שונים .בשלב דיון ומסקנות השוותי בין סקירת הספרות שלי שבפרק המקשר כתבתי על מאמר שמדבר על כך שדימוי עצמי חיובי הוא חלק בלתי נפרד מפיתוח יחסים אינטימיים אך הממצאים של המחקר מראים כי ישנם מתבגרים שלמרות שהדימוי העצמי שלהם שלילי הם בעלי יחסים אינטימיים. .3הסקה -בפרק הממצאים הסקתי והסברתי את המשמעות שלהם .למשל ,הסברתי בטבלה של סיכום ממצאי המשתנים כי השערת המחקר שלי הופרכה חלקית- הסברתי מדוע וכתבתי מהן התוצאות הנכונות. .4שאילת שאלות -בשאלון ניסחתי שאלות שיתאימו לנושא המחקר שלי ולמשתנים אותם אני מעוניינת לבדוק. .5העלאת מגוון נקודות מבט -בחלק התיאורטי הצגתי לכל משתנה מספר הגדרות שונות המציגות את דעותיהם ונקודות המבט השונות של כל אדם .בחלק התאורטי חילקתי את המשתנים לתתי נושאים .המשתנה התלוי חולק ל 4תתי נושאים לדוגמה :דימוי עצמי על פי התאוריות השונות ,גורמים המשפיעים על דימוי עצמי. והמשתנה הבלתי תלוי שלי חולק גם ל 4תתי נושאים לדוגמה :תקשורת בינאישית ומאפייניה ,אינטימיות בקרב מתבגרים. .6ייצוג המידע בדרכים מגוונות -בשלב התיאורטי הצגתי את המידע בכתיבה ,בשלב סיכום הממצאים הצגתי את התוצאות בטבלאות ובניתוח שאלת המפתח הצגתי את 32 הממצאים בדיאגרמה לכן ,ניתן לראות כי הצגתי את המידע הנתון בעבודתי בדרכים שונות. .7מיזוג -בסקירת הספרות השתמשתי במקורות מידע שונים ומיזגתי בניהם כדי להשיג כמה שיותר מידע על המשתנים במחקרי. ביבליוגרפיה אבין -ארנוורט "אינטימיות" ,אתר על הספה http://www.alhasapa.co.il/3137.asp בן-נון אתי" ,דימוי עצמי בגיל ההתבגרות" http://www.etty-ben- nun.co.il/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9C/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA (ד"ר) בר-אל ציפי וד"ר נוימאיר מרים" ,ספר פסיכולוגיה התפתחותית-מפגש שני" הוצאת רכס ()1111 ברוצקי דינה "זוגיות מתחילה מבפנים" http://www.derech.net/holistic_pulsing_pairs.htm ברנדן נתנאל ",הערכה עצמית" הוצאת כרטא ()1996 (ד"ר) דמרס אן וד"ר וויט ולרי ",רושם ראשוני ,כיצד רואים אותנו אנשים אחרים " מודן הוצאה לאור ()1115 "דימוי עצמי" אתר ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99_%D7%A2 %D7%A6%D7%9E%D7%99 דימוי עצמי ,תאוריות http://img1.tapuz.co.il/forums/46738742.doc - ההתפתחות הריגשית והחברתית בגיל ההתבגרות- http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:erVyUONSxfYJ:psicho567. files.wordpress.com/2010/04/chapter14.doc+&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il התפתחותו של הילד בגיל ההתבגרותhttp://waldorf.co.il/waldorf_highschool.htm - חברות אינטימית בגיל ההתבגרות- http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:nmFmy92e8UMJ:demo.o rt.org.il/clickit2/files/forums/657821637/909558969.doc+&cd=1&hl=iw&ct=clnk&gl =il יחסים רומנטיים בגיל ההתבגרות- http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:a9HGiJyq4W4J:demo.ort. org.il/clickit2/files/forums/456654137/501439034.doc+&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il "כלים אימון לאיכות חיים" http://www.kelim.biz/ לבקוביץ ענבר "דימוי עצמי בילדות ובגיל ההתבגרות חלק א" www.kacha.co.il/?pageId=7076 מאמרים משפטיים -תקשורת בין אישית. http://www.lawforums.co.il/fullArticleDetails.aspx?id=23300 31 מלאך פיינס איילה ",פסיכולוגיה של המינים -כרך א' " .הוצאה של האוניברסיטה הפתוחה ()1997 "מרחב להתפתחות אישית ובין אישית" ,אתר גליה /http://www.galiya.co.il "סיכום פסיכולוגיה" http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=3951294 פלד טל " ,בלוג האימון" /http://tally-coach.co.il רוקס סוניה ושוורץ יוסף ",פסיכולוגיה חברתית -כרך ב' " הוצאה של האוניברטיסה הפתוחה ()1111 "שיפור וחיזוק ביטחון עצמי" – פיתוח אסרטיביותhttp://www.yossivilenski.co.il/ . נספחים 32 מקרא לשאלון: שאלון זה בנוי מ 11שאלון ,כאשר הוא מחולק ל 3חלקים: החלק הראשון :בחלק זה 1שאלות העוסקות במשתנה רקע –בעלת קשר אינטימי או לא וגיל. החלק השני – בחלק זה 10שאלות העוסקות במשתנה הבלתי תלוי – דימוי עצמי. מטרת שאלות אלו היא לבדוק את רמת דימויו העצמי של הנשאל .על מנת לבדוק משתנה זה ישנם שני היבטים: דימוי עצמי חברתי – הבודק את תפיסות הנשאל כלפי עצמו מבחינה חברתית .היבט זה כולל את שאלות .18-11 דימוי עצמי גופני -הבודק את תפיסות הנשאל כלפי עצמו מבחינה גופנית .היבט זה כולל את שאלות 13-17 הערכים של המשתנה הבלתי תלוי נעים בין ( 1-4ע"פ סולם ליקהרט) -1 :לא מסכים כלל , -1לא מסכים -3 ,מסכים -4 ,מסכים מאוד. ערכים 1-1מציינים שכיחות נמוכה של המשתנה ,כלומר – דימוי עצמי נמוך ואילו ערכים 3-4 מציינים שכיחות גבוהה של המשתנה ,כלומר דימוי עצמי גבוה .בחלק זה עשר שאלות וטווח ממוצע התשובות ינוע בין , 11-41לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין 11-15יצביע על נחקר בעל דימוי עצמי נמוך בעוד שטווח ממוצע התשובות הנע בין 16-41יצביע על נחקר בעל דימוי עצמי גבוה. החלק השלישי :בחלק זה 15שאלות ,3-17עוסקות במשתנה התלוי – דפוסי תקשורת. שאלות אלו בודקות את דפוס התקשורת ,רמת האמון באדם האחר לעומת חוסר יכולת לבטוח או להרגיש בטוח . הערכים של המשתנה התלוי נעות בין ( 1-4ע"פ סולם ליקהרט) -1 :לא מסכים כלל -1 ,לא מסכים -3 ,מסכים -4 ,מסכים מאוד .ערכים 1-1מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים תקשורת אינטימית נמוכה ,כלומר תקשורת מרוחקת ואילו ערכים 3-4מציינים ערכים גבוהים של המשתנה המבטאים צריכת תקשורת אינטימית גבוהה .בחלק זה 15שאלות וטווח ממוצע התשובות ינוע בין ,15-61לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין 15-38מצביע על דפוס תקשורת 33 מרוחקת – כלומר תקשורת אינטימית נמוכה ,בעוד שטווח ממוצע התשובות הנע בין 39-61מצביע על דפוס תקשורת אינטימית גבוהה. השאלון בעל סכלות הפוכות והן שאלות 3,4,6,11,15,17בשאלות אלו ניקוד הערכים מתהפך כלומר . 1=4 ,1=3, 3=1 ,4=1בעזרת שאלות אלו ,ניתן לראות האם תשובות הנשאלים מהימנות, אחידות ,והאם הנחקר עקבי. שאלון לנבדק – נבדק יקר ,שאלון זה נעשה במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה ועוסק בקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות. סמן את התשובה הנכונה ביותר עבורך .זהו שאלון אנונימי לצורכי מחקר בלבד. תודה על שיתוף הפעולה. (1בעלת קשר אינטימי כלשהו כן /לא )1גיל16/17/18/ : לא מסכים כלל 1 לא מסכים 1 מסכים 3 מסכים בהחלט 4 .3אני מתקשה לבטוח באחרים לגמרי. .4אני הרבה פעמים מודאגת מכך שבן הזוג שלי לא אוהב אותי. .5אני מוצאת שקל לי באופן יחסי להתקרב לאנשים. .6לעיתים קרובים בני הזוג שלי היו רוצים ביחסים אינטימיים יותר מהמידה בה נוח לי להיות. .7אני מרגישה טוב כאשר אני תלויה באחרים. .8בדרך כלל אני מרוצה בקרבתם של אחרים גם במידה פיזית וגם נפשית. .9הייתי רוצה לפתח קשר אינטימי עם אדם אחר. .11אני מרשה לעצמי להיות תלויה באחרים. .11אני מרגישה נוח להתקרב לאנשים שאני לא מכירה. .11אני מרגישה בנוח כאשר אנשים תלויים בי. .13אני מרגישה בטוחה בעצמי כאשר אני מפתחת שיחה עם אנשים שאני לא מכירה. .14קשה לי כשאנשים נכנסים למרחב האישי שלי. .15יש לי נטייה לסמוך על אנשים במהירות. .16אני מרגישה לא בטוחה כאשר אני נמצאת במצב אינטימי עם מישהו אחר. .17קל לי להיפתח בקטע אינטימי עם מישהו אחר. .18אני אדם חברותי. .19כשאני נמצאת בחברת אחרים אני מרגישה שהם שמחים להיות בחברתי. 34 .11כשאני בחברת אנשים זרים אני מרגישה נבוכה. .11אני מרגישה שאנשים נהנים לשוחח איתי. .11אני פופולארית בקרב חברי. .13אני שלמה עם המראה שלי. .14הייתי רוצה לשנות כמה חלקים בגופי. .15אני משתדלת להקפיד על הופעתי. .16אני רואה את עצמי כבחורה נאה. .17אני מרגישה בנוח עם גופי. 35 דפוס תקשורת מרוחק= 15-38 דפוס תקשורת אינטימי= 39-61 דף ריכוז נתונים – נספח מס' .1 סיכום ממצאי הנבדקים למשתנה הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות . מס' הנחקר 1 1 3 4 5 6 7 8 9 11 11 11 3 3 3 1 1 1 3 3 3 1 1 1 1 4 3 1 1 1 1 1 4 1 1 1 3 3 5 1 3 3 3 3 1 3 3 3 4 3 3 6 1 3 1 1 1 1 1 1 3 1 1 1 7 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 8 3 3 3 3 3 1 1 3 4 4 3 3 9 3 4 3 4 1 1 3 3 4 3 4 4 13 14 15 16 17 18 19 11 3 3 1 1 3 3 1 3 1 1 1 1 3 3 1 1 1 3 3 3 1 4 4 3 3 3 1 3 1 3 3 1 1 1 1 1 1 1 1 1 3 3 3 1 3 4 3 4 4 3 4 1 3 4 3 3 תקשורת בין אישית -אינטימית 13 11 11 11 3 1 4 3 1 1 1 1 3 1 3 1 1 3 1 1 1 1 1 1 3 1 3 1 1 1 3 3 4 4 3 3 1 1 1 1 3 3 3 3 3 1 1 1 3 1 3 3 1 3 3 1 3 1 3 3 1 3 1 1 1 4 1 3 3 3 1 3 3 1 3 3 1 3 3 3 3 4 3 1 14 4 1 1 3 4 4 1 3 1 1 4 1 15 1 1 1 1 1 3 3 1 3 4 1 3 16 3 1 1 3 1 1 1 1 3 1 3 1 17 1 3 3 3 1 1 1 3 1 1 1 1 3 1 3 1 4 3 1 4 3 3 1 3 1 4 1 3 1 1 1 3 1 1 1 3 1 3 1 1 1 3 3 1 סיכום סה''כ סוג התקשורת אינטימי 38 מרוחק 35 מרוחק 36 מרוחק 36 מרוחק 29 מרוחק 34 מרוחק 36 מרוחק 37 מרוחק 37 אינטימי 41 אינטימי 38 מרוחק 37 35 41 36 33 39 45 38 41 מרוחק אינטימי מרוחק מרוחק אינטימי אינטימי אינטימי אינטימי 36 דפוס תקשורת מרוחק= 15-38 דפוס תקשורת אינטימי= 39- 61 דף ריכוז נתונים – נספח מס' .6 סיכום ממצאי הנבדקים למשתנה הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות . מס' הנחקר 11 11 13 14 15 16 17 18 19 31 31 31 33 34 35 36 37 38 39 41 3 1 3 1 3 1 1 1 1 1 1 4 1 1 3 1 1 1 1 3 1 4 1 1 3 3 1 3 1 1 1 1 4 1 3 1 1 1 3 1 4 3 5 3 4 1 4 3 3 3 3 3 3 1 4 1 4 3 3 3 3 3 3 6 3 1 1 4 1 1 1 1 1 1 3 1 3 1 3 1 1 1 4 1 7 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 3 1 1 1 8 3 3 4 3 4 4 3 3 3 3 3 4 3 3 3 4 3 3 1 3 9 3 1 1 3 4 4 3 1 1 3 3 1 1 1 4 3 1 1 4 3 תקשורת בין אישית -אינטימית 13 11 11 11 3 1 3 3 1 1 3 1 1 3 1 1 3 3 4 1 3 1 3 1 1 3 3 3 3 1 3 1 3 1 1 1 3 1 1 1 3 4 3 3 1 4 1 1 3 1 3 1 1 1 1 1 1 1 1 1 4 1 1 1 1 1 1 3 3 3 1 3 3 1 3 1 1 3 3 3 1 1 1 1 14 1 3 1 3 1 3 1 4 3 1 4 3 4 4 3 1 1 1 1 3 15 1 3 4 1 1 4 3 3 1 1 1 3 1 1 3 3 3 3 3 3 16 1 1 1 1 1 1 1 1 3 1 3 1 1 1 1 1 1 1 4 1 17 1 3 3 3 1 4 1 1 4 3 1 1 1 1 3 3 1 4 1 3 סיכום סה''כ סוג התקשורת מרוחק 35 מרוחק 31 מרוחק 34 אינטימי 44 מרוחק 33 אינטימי 43 מרוחק 34 מרוחק 33 מרוחק 34 מרוחק 34 מרוחק 37 מרוחק 33 מרוחק 31 מרוחק 31 אינטימי 39 מרוחק 34 מרוחק 37 מרוחק 31 אינטימי 43 מרוחק 34 37 דימוי עצמי נמוך = 11-18 דימוי עצמי גבוה = 19-41 דף ריכוז נתונים – נספח מס' .3 סיכום ממצאי הנבדקים למשתנה הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות. דימוי עצמי 11 סיכום מס' הנחקר 1 1 3 4 5 6 7 8 9 11 11 11 13 14 15 חברתי 11 3 3 3 3 3 4 3 3 3 3 4 3 3 4 3 3 3 3 3 3 4 3 3 3 3 4 3 3 3 3 1 3 1 1 3 3 3 1 4 1 4 1 1 1 1 3 3 3 3 4 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 14 15 14 14 16 17 15 13 16 14 18 14 14 15 14 1 3 4 1 3 3 1 3 1 1 3 3 1 3 1 16 17 18 19 11 3 1 4 4 3 3 3 3 4 3 3 3 1 1 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 15 14 15 15 15 1 1 1 1 1 1 19 11 גופני 16 17 סיכום 4 4 1 3 4 3 3 3 3 3 3 1 4 4 4 3 4 3 4 3 3 3 3 3 3 4 3 4 3 3 1 3 4 1 3 3 3 3 1 3 4 3 3 3 3 3 3 4 3 4 3 3 3 3 3 3 3 3 3 1 13 14 15 סה''כ רמת הדימוי העצמי 1 3 4 3 1 3 1 3 1 3 1 3 1 1 1 12 17 17 14 15 15 11 15 12 14 16 14 14 15 14 26 32 31 28 31 32 26 28 28 28 34 28 28 30 28 נמוך גבוה גבוה נמוך גבוה גבוה נמוך נמוך נמוך נמוך גבוה נמוך נמוך גבוה נמוך 3 3 1 1 1 14 14 14 12 10 29 28 29 27 25 גבוה נמוך גבוה נמוך נמוך 38 דימוי עצמי נמוך = 11-18 דימוי עצמי גבוה = 19-41 דף ריכוז נתונים – נספח מס' .0 סיכום ממצאי הנבדקים למשתנה הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות . דימוי עצמי מס' הנחקר 18 4 11 4 11 4 13 4 14 4 15 3 16 3 17 3 18 3 19 3 31 3 31 4 31 3 33 3 34 3 35 3 36 4 37 3 38 3 39 3 41 19 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 1 3 4 1 3 3 4 3 1 3 11 1 3 1 1 1 3 1 1 3 1 3 1 3 3 3 1 1 1 3 3 חברתי 11 3 3 4 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 11 3 4 3 3 3 3 3 3 4 3 3 4 4 3 3 3 3 3 1 3 סיכום 15 17 16 15 14 15 14 14 16 14 13 16 17 14 15 15 14 13 14 15 13 1 3 1 3 1 1 3 3 3 3 1 3 1 1 3 3 1 3 1 1 14 3 1 4 4 4 4 3 3 1 3 4 3 3 4 3 1 3 3 4 3 15 4 1 4 3 3 3 4 4 1 3 4 4 3 3 3 4 4 3 1 3 גופני 16 3 3 1 4 3 1 3 3 4 3 1 3 1 1 3 3 3 3 1 3 17 1 1 1 3 1 1 3 3 3 3 1 3 1 1 3 4 3 3 1 1 סיכום 14 11 11 17 14 11 16 16 14 15 11 16 11 11 15 15 15 15 11 13 סה''כ 19 18 17 31 18 17 31 31 31 19 15 31 17 14 31 31 19 18 16 18 רמת הדימוי עצמי גבוה נמוך נמוך גבוה נמוך נמוך גבוה גבוה גבוה גבוה נמוך גבוה נמוך נמוך גבוה גבוה גבוה נמוך נמוך נמוך 39 נמוך = 5-13 גבוה = 14-11 עמדה כוללת נמוכה =11-18 עמדה כוללת גבוהה =19-41 סיכום ממצאי משתנה בלתי תלוי -דימוי עצמי מס נבדק 1 1 3 4 5 6 7 8 9 11 11 11 13 14 15 16 17 18 19 11 11 11 13 14 15 16 17 18 19 31 31 31 33 34 35 36 37 38 39 41 N=40 חברתי 14 15 14 14 16 17 15 13 16 14 18 14 14 15 14 15 14 15 15 15 15 17 16 15 14 15 14 14 16 14 13 16 17 14 15 15 14 13 14 15 מרכיב חברתי גבוה: 91.5% מרכיב חברתי נמוך: 7.5% גופני 11 17 17 14 15 15 11 15 11 14 16 14 14 15 14 14 14 14 11 11 14 11 11 17 14 11 16 16 14 15 11 16 11 11 15 15 15 15 11 13 מרכיב גופני גבוה: 67.5% מרכיב גופני נמוך: 31.5% עמדה כוללת 16 31 31 18 31 31 16 18 18 18 34 18 18 31 18 19 18 19 17 15 19 18 17 31 18 17 31 31 31 19 15 31 17 14 31 31 19 18 16 18 עמדה כוללת גבוהה45%: עמדה כוללת נמוכה: 55% 42 משרד החינוך המזכירות הפדגוגית הפיקוח על הוראת מדעי החברה טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר (יחידה חמישית) במדעי החברה במקצוע שם התלמיד/ה :אור רוזנר שם בית הספר :עמי אסף סמל מוסד 461131:ישוב:סלעית שם המנחה :אורלי דניאל טלפון 1516819811:דוא''ל [email protected] : נושא העבודה :הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות. שאלת המחקר :האם יימצא קשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות? השערת המחקר :ככל שהדימוי העצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת יהיה אינטימי יותר. משתנים הנבדקים במחקר: משתנה בלתי תלוי :דימוי עצמי (נמוך/גבוה) הגדרה אופרציונלית :דימוי אישי ,חברתי ,מוסרי ,משפחתי. הגדרה נומינלית :דימוי עצמי הוא מערכת מאורגנת של תכונות והערכות שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיהם. משתנה תלוי :דפוס תקשורת (אינטימי/מרוחק) הגדרה נומינלית :תקשורת –תהליך שבאמצעותו נערכים חילופי מידע בין פרטים תוך כדי שימוש במערות סמלים ,סימנים והתנהגות. אינטימיות -אינטימיות היא תהליך דינאמי בו לומדים השותפים ליחסים האחד על השני. הגדרה אופרציונלית :זהות אישית ,אינטימיות ,אמון ,שיתופיות ,קרבה. אוכלוסיית המחקר :כ 41-מתבגרים בגילאי תיכון ( , )16-18כיתות י'-י''ב . כלי המחקר :שאלון ביבליוגרפיה: )1ברנדן נתנאל ",הערכה עצמית" הוצאת כרטא ()1996 )1ד"ר דמרס אן וד"ר וויט ולרי ",רושם ראשוני ,כיצד רואים אותנו אנשים אחרים " מודן הוצאה לאור ()1115 )3מלאך פיינס איילה ",פסיכולוגיה של המינים -כרך א' " .הוצאה של האוניברסיטה הפתוחה ()1997 )4רוקס סוניה ושוורץ יוסף ",פסיכולוגיה חברתית -כרך ב' " הוצאה של האוניברטיסה הפתוחה ()1111 41 חתימת התלמיד: ת.ז התלמיד247444116 : אישור הפיקוח על מדעי החברה ההצעה אושרה יש להחזיר את ההצעה עם התיקונים הנדרשים יש לתקן את ההצעה אולם אין צורך להחזירה לפיקוח לאישור מחדש ההצעה לא אושרה שם המדריך/ה המאשר/ת : שימו לב :הצעה מאושרת חייבת להיות צמודה לעבודה הסופית .עבודה ללא הצעה מאושרת לא תיבדק. נא שימו לב להערות שלהלן :ההערות הרלוונטיות להצעה מסומנות ב .X הנושא רחב מדי ,יש למקד אותו השערת המחקר אינה מנוסחת כראוי ,יש לנסח השערה במונחים של קשר בין משתנים. האוכלוסייה איננה זמינה למחקר. משתנה חייב לקבל יותר מערך אחד .המשתנה :איננו עומד בתנאי זה. הגדרת המשתנה התלוי ו/או הבלתי תלוי איננה נכונה. מומלץ לשקול שימוש בכלי מחקר אחר יש להוסיף מקורות לרשימה הביבליוגרפית. הרשימה הביבליוגרפית איננה כתובה על פי כללי הכתיבה המדעית. הרשימה הביבליוגרפית איננה עדכנית .יש להוסיף פרטים עדכניים. העבודה אינה יכולה להתקבל כעבודה במדעי החברה. הערות נוספות: 42
