null

‫הזהות‪:‬‬
‫הזהות כוללת את המאפיינים הייחודים של האדם‪ ,‬חלקם מולדים וחלקם נרכשים ומתפתחים‬
‫במהלך חייו‪ ,‬תוך כדי יחסי גומלין עם הסביבה‪.‬‬
‫הזכות כוללת סטטוסים‪ ,‬תפקידים‪ ,‬ערכים‪ ,‬נורמות‪ ,‬אינטראקציות ועוד‪.‬‬
‫•‬
‫מאפיינים מולדים‪ ,‬ברובם שיוכים או תוצאה של תורשה‪.‬‬
‫•‬
‫מאפיינים נרכשים הם מאפיינים שהושגו תוך כדי אינטראקציה עם הסביבה וניתנים‬
‫לשינוי‪.‬‬
‫זהות משתנה במהלך החיים‪ ,‬חלק מהשינויים בעקבות הגיל‪ ,‬בעקבות שינויים בסביבה‪ ,‬בעקבות‬
‫אינטראקציה עם הסביבה המשתנה‪.‬‬
‫הזהות ורכבת מזהויות שמנה‪ ,‬שכל זהות שמנה אחראית על תחום אחר‪ .‬כגון‪ -‬זהות שמנה מינית ‪/‬‬
‫פוליטית ‪ /‬דתית ‪ /‬משפחתית ‪ /‬לאומית ‪ /‬עדתית ועוד‪...‬‬
‫לכל זהות משנה יש את הערכים‪ ,‬הנורמות‪ ,‬הסטטוסים ואינטראקציות השייכים רק לה‪ .‬לדוגמא‪-‬‬
‫בזהות משנה מינית שהיא נקבה‪ ,‬הערכים המשתייכים הם פמיניזם לדוגמא‪ ,‬הנורמות הם איפור‪,‬‬
‫הסטטוסים הם אמא‪ ,‬האינטראקציות הם יותר זורמות עם בנות ושונות עם בנים‪.‬‬
‫תהליך החברות‪:‬‬
‫תהליך של השפעה חברתית בו החברה משפיעה על היחיד המעצב את עצמאותו וזהותו‪.‬‬
‫תהליך באמצעותו לומד היחיד לנהוג ע"פ ערכים‪ ,‬נורמות ותפקידים מקובלים בתרבותו‪ .‬ללא‬
‫תהליך החיברות לא תהיה לאדם זהות‪.‬‬
‫מטרת תהליך החיברות‪:‬‬
‫‪ .1‬מבחינת הפרט‪:‬‬
‫‪ -‬פיתוח זהות‬
‫תיאוריה‬
‫האינטראקציה‬
‫הסימבולית‬
‫ שילוב בחברה‬‫ מימוש פוטנציאל‬‫‪ .2‬מבחינת החברה‪:‬‬
‫תיאוריה‬
‫פונקציונאלית‬
‫ העברה תרבותית‬‫ שמירה על הסדר החברתי‪ ,‬מלמד את הפרט כיצד להתנהג לפי התרבות‬‫ומאפשר לו למלא תפקידים בחברה‪.‬‬
‫תורשה וסביבה‪:‬‬
‫תורשה= ה‪ ,DNA‬התכונות שעברו בגנטיקה‪.‬‬
‫הזהות של האדם נבנית בעזרת התורשה והסביבה יחד‪.‬‬
‫האם האדם יכול לפתח זהות ללא סביבה ? האם האדם יכול להתפתח ללא אינטראקציה?‬
‫מהסיפורים של אנה ואיזבל )עמ' ‪ (15‬לומדים שהאדם לא יכול להתפתח ללא הסביבה ובעזרת‬
‫התורשה בלבד‪) .‬אנה יותר תורשה ‪ /‬איזבל יותר סביבה‪(.‬‬
‫מה משפיע יותר ‪ -‬התורשה או הסביבה‬
‫הגישה הביו‪ -‬חברתית )הסוציו‪-‬ביולוגית(‪ -‬הדגשה על הגורמים הביולוגיים‪ .‬המקור היה על‬
‫התיאוריה של דארווין‪ .‬לפי גישה זו זהות האדם והאישיות שלו ברובה באה מהביולוגיה של‬
‫האדם והתורשה שלו‪ .‬כל פעולות האדם מושפעות מהאינסטיקטואלים‪ .‬רוב תכונותיו של האדם‬
‫‪54esty‬‬
‫‪1‬‬
‫הם ביולוגיות‪ ..‬וכל פעולות האדם היא נובעת מהגנים שלו ומהאינסטינקטים שלו‪ .‬הסוציו‪-‬‬
‫ביולוגים הקיצוניים אומרים ש‪ 99%‬מהגנטיקה של בנה"א משותפת לבע"ח והאחוז הנותר הוא‬
‫השפעת הסביבה‪.‬‬
‫ביקורת‪:‬‬
‫‪ .1‬התיאוריה לא מוכחת באופן מדעי מוחלט‪.‬‬
‫‪ .2‬אי אפשר להתעלם מהשפעת הסביבה ובכל הדוגמאות שנותנים‪ ,‬רואים‬
‫את השפעת החברה והיא משמעותית‪.‬‬
‫‪ .3‬ישנתם פעולות שבני האם עושים שהם מנוגדות לאי אינסטינקטים והם‬
‫נובעים רק מהסביבה כגון אדם שמקריב את חייו או אימא שמגנה על‬
‫בנה המאומץ‪.‬‬
‫הגישה הביהביוריסטית )=התנהגותית( ‪ :‬נוסדה ע"י ווסטון‪ .‬הוא טוען שהאדם נולד כמו לוח חלק‬
‫וההתפתחות שלו והזהות שתיבנה לו קשורה לחברה בלבד‪ .‬ווטסון אמר שאם יתנו לו ‪ 12‬תינוקות‬
‫הוא יכול לגדלם בדיוק למה שהוא רוצה שהם יהיו‪ .‬גישה זו התפתחה נגד הגישה הביו‪-‬חברתית‪.‬‬
‫תהליך החיברות הוא תהליך למידה ‪ -‬שינויים שחלים בהתנהגות האדם בעקבות התנסות‪ .‬האדם‬
‫מתנסה בחייו ובכך התנהגותו משתנית ומתרחשת הלמידה‪ .‬בעקבות הניסיונות של האדם הוא‬
‫מקבל חיזוקים‪ .‬אם הפעולה הייתה טובה האדם יקבל חיזוקים חיוביים ואם הפעולה לא טובה‬
‫הוא יקבל חיזוקים שליליים‪ .‬כל חיי האדם הם התנסות‪ ,‬בעקבותה חיזוקים‪ ,‬בעקבותם למידה‬
‫ולבסוף זהות שלמה של האדם‪ .‬לפי גישה זו לפי החיזוקים של הסביבה היא יכולה ליצור מהפרט‬
‫את האזרח שהוא רוצה‪.‬‬
‫התנסות‬
‫חיזוקים‬
‫למידה‬
‫הזהות השלמה של האדם‬
‫ביקורת‪:‬‬
‫‪ .1‬אי אפשר להתעלם מהתורשה של האדם‪ ,‬שמוכח שהשפעתה עיקרית‬
‫ומשמעותית‪.‬‬
‫‪ .2‬אי אפשר להתעלם מהבחירה החופשית של האדם‪ ,‬ואי אפשר לגדל ילד לפי‬
‫איך שאתה רוצה ולהתעלם ממי שהוא באמת‪.‬‬
‫‪54esty‬‬
‫‪2‬‬
‫הגישות לחיברות‪:‬‬
‫הגישה הפונקציונאלית לחיברות‪:‬‬
‫•‬
‫מטרת תהליך החיברות‪ :‬שימור הסדר החברתי‪ ,‬הרמוניה‪ ,‬איזון‪ ,,‬שכל פרט ילמד מה‬
‫תפקידו ויממש אותו‪.‬‬
‫•‬
‫כדי לממש את מטרות אלו‪ ,‬מאז הילד תינוק החברה מלמדת אותו מה מצופה ממנו‪ ,‬איך‬
‫להתנהג ומה לעשות‪ .‬כך מאפשרים לילד להשתלב במערכת החברתית בצורה הכי טובה‪.‬‬
‫כל תהליך בלימוד מבוסס על ערכי התרבות והנורמות‪ .‬התהליך מוצלח כשהאדם פועל לפי‬
‫הנורמות וקונפורמי‪ , ,‬התהליך לא מוצלח כשהאדם הוא נון‪-‬קונפורמי או עוזב את‬
‫התרבות ששלו‪.‬‬
‫•‬
‫)מבחינה כלכלית‪ -‬תלמד מקצוע‪ ,‬תרוויח כסף ותחזור לחברה‪ .‬מבחינה חברתית‪ -‬תיצור‬
‫קשרים רבים ותקים משפחה‪ .‬מבחינה אקולוגית‪ -‬תשמור על הסביבה‪ .‬מבחינה פוליטית‪-‬‬
‫תהיה מעורב ותשפעי(‪.‬‬
‫•‬
‫דיס פונקציות ‪ :‬מרטון‪ .1 -‬אישית‪ .‬הפרט ממלא את הצרכים של החברה‪,‬אך לא מממש‬
‫את עצמו ולא שמח‪.‬‬
‫‪" .2‬חיברות יתר"= אנשים קונפורמים ולא חושבים אלא‬
‫מצייתים לנורמות‪ .‬זה מדכא את המחשבה העצמית והאישיות‪.‬‬
‫*סוכני חיברות = האנשים שמעבירים את התרבות‪.‬‬
‫שלב‪:‬‬
‫ינקות ‪ /‬ילדות‬
‫סוכני חיברות‪:‬‬
‫הורים‪ ,‬אחים‪ ,‬גננת‬
‫משימות חברתיות‪:‬‬
‫ללמוד את השפה‪ ,‬יחסים‬
‫חברתיים בסיסיים‪ ,‬הישמעות‬
‫לסמכות‪ ,‬חינוך לתיקון‪ ,‬קניית‬
‫ערכים ונורמות‬
‫לימודים‪,‬‬
‫עצמאות‪,‬‬
‫ניסיון‬
‫נעורים‬
‫קבוצת השווים‪ ,‬תקשורת‬
‫בגרות‬
‫מקום עבודה‪ ,‬שכנים‪ ,‬בני זוג‬
‫זקנה‬
‫נכדים‪ ,‬חברים‪ ,‬בית אבות‪ ,‬להשלים עם החיים‪,‬להתכונן‬
‫חברתי‪ ,‬רכישת ידע‪.‬‬
‫עבודה‪,‬‬
‫תפקיד‬
‫במשפחה‪,‬‬
‫תפקיד בחיים הציבוריים‪.‬‬
‫ילדים‬
‫למוות‪ ,‬להיות סבא‪ ,‬לנצל‬
‫רגעים מהחיים‪.‬‬
‫ביקורת‪:‬‬
‫‪ .1‬לא מסוגלים להסביר שינויים‪.‬‬
‫‪ .2‬מתעלמת מהשפעת הפרט על החברה ומתמקדת בהשפעת החברה על הפרט‪.‬‬
‫גישת האינטראקציה הסימבולית לחיברות‪:‬‬
‫ מטרת תהליך החיברות‪ :‬יצירת זהות אישית של הפרט‪.‬‬
‫‪54esty‬‬
‫‪3‬‬
‫ היחיד מגבש את זהותו ע"י אינטראקציה תמידית ובנייה חברתית‪ .‬בעלי האינטראקציה‬
‫לא יהיה הבנייה חברתית ולכן הזהות שתיווצר‪ ,‬אם בכלל תיווצר‪ ,‬תהיה לקויה‪.‬‬
‫ איך נוצרת הערכה העצמית ? איך האדם יודע מי הוא‪ ,‬מי האחרים ומה לעשות ?‬
‫ע"י התנסות חברתית בה מחליפים סמלים שבעקבותיהם באות פרשנויות שונות להם עד‬
‫שמגיעים להבנה משותפת‪ .‬יש איפשהו וויכוח שגורם לתיאום ציפיות‪ .‬הפרט מדמיין איך‬
‫האחרים רואים אותו בעזרת השימוש בסמלים‪ ,‬ולכן זה יכול לנבא את התגובות שלהם‪.‬‬
‫כך‬
‫האדם‬
‫לומד‬
‫את‬
‫הנורמות‬
‫והערכים‬
‫של‬
‫התרבות‬
‫שלו‪.‬‬
‫תהליך החיברות יהיה מוצלח אם הפיקוח החיצוני של החברה הופך לפיקוח פנימי של‬
‫האדם‪.‬‬
‫ "הערכה רפלקטיבית" = הפרט תופס את עצמו ורואה את עצמו כמו שהחברה תופסת‬
‫אותו‪ .‬ההערכה העצמית של האדם היא כמו מראה משקפת את מה שהחברה משדרת‪.‬‬
‫)‪.(Reflection‬‬
‫ תהליך הלמידה‪ ,‬החיברות הוא לא רק בהשפעת החברה‪ ,‬אלא גם הפרט שותף פעיל בו‪.‬‬
‫החבה לא מכתיבה לפרק כיצד להתנהג מנכת את הפרט כפי רצונו‪ ,‬אלא גם הפרט שותף‬
‫בבניית זהותו‪ .‬ביכולתו של הפרט להחליט מה הוא ייקח מהחברה ומה הוא ישנה‪.‬‬
‫ ביקורת‪ :‬הגישה מתעלמת מתהליך מאקרו שמשפיעים גם כן על הפרט ומתמקדת רק‬
‫במיקרו‪ .‬לא רק הסביבה הקרובה משפיעה על הפרט‪.‬‬
‫ קולי‪" -‬האני במראה"‪:‬‬
‫קולי‪ ,‬אחד התיאורי ינים החשובים של הגישה‪ .‬הוא שואל‪" -‬איך מתפתחת הזהות האישית"?‬
‫תשובתו היא שהפרט מגלה את עצמו ומפתח את עצמו ע"י תגובות הנאשים סביבו‪ .‬האדם‬
‫תמיד מסתכל על הסביבה כדי לראות את תגובתם‪.‬‬
‫לפי קולי האדם אינו מה שהוא חושב שהוא‪ ,‬וגם אינו מה שהאחרים חושבים שהוא‪ .‬אלא מה‬
‫שהוא חושב שהאחרים חושבים שהוא‪.‬‬
‫שלושת השלבים להתפתחות עצמית‪:‬‬
‫אנו תופסים כיצד האחרים תופסים אותנו‬
‫אנו תופסים את השיפוט של האחרים כלפינו‬
‫אנו מעריכים את עצמנו ע"י תגובות האחרים‬
‫עקרונות הגישה‪:‬‬
‫‪ .1‬תהליך למידה בו השותף פעיל‬
‫‪ .2‬תפיסה עצמית מושפעת מהערכה רפלקטיבית‬
‫‪ .3‬פיקוח חברתי הופך לפיקוח פנימי‬
‫‪54esty‬‬
‫‪4‬‬
‫סוכני החיברות‪:‬‬
‫סוכני חיברות= כל הגורמים שאחראים להעברה של תהליך החיברות )אנשים‪ ,‬אמצעי‬
‫תקשורת וכו'‪(.‬‬
‫התפקיד הוא לתווך בין האדם לחברה‪ ,‬ולעזו לו להיות חלק מהחברה ולהתנהג ל[פי הנורמות‪.‬‬
‫בחברה המסורתית תהליך החיברות יותר פשוט‪ -‬אתה נולד לחברה מסויימת וברורה‪ ,‬כל‬
‫הכללים ברורים וקשה להתבלבל‪ .‬ואילו בתרבות הפוסט מודרנית כל התחומים רחבים יותר‬
‫והידע כל פעם מתחדש ומתרחב ותהליך החיברות יותר מורכב ומרובה פרטים‪ .‬החברה כל‬
‫הזמן משתנה‪ ,‬יש הרבה אמיתות‪.‬‬
‫הסוכנים החשובים בחרה הפ"מ )פוסט‪-‬מודרנית( –המחשב בעיקר )לדוגמא‪ -‬רשתות‬
‫חברתיות(‪ ,‬האינטרנט‪ ,‬וכל מיני אמצעי תקשורת למניהם‪.‬‬
‫סוכני חיברות‬
‫סוכני חיברות ראשוניים‬
‫סוכני חיברות משניים‬
‫סוכני חברות ראשוניים‪ :‬דמות ‪ /‬קבוצה או ספר ‪ /‬טלוויזיה ‪ /‬מחשב שמשפיעים על העיצוב‬
‫הבסיסי של האדם‪ ,‬משפיעים בד"כ על הרבה תחומי חיים‪ .‬בד"כ הסוכני‪-‬חברות הראשוניים‬
‫הם המשפחה המהווה השפעה בסיסית‪ .‬החברה בד"כ גם מהווה סוכנת חברות משמעותית‪.‬‬
‫)החל מחברי ילדות עד לצבא(‪.‬‬
‫סוכני חברות משניים‪ :‬מישהו שאחראי על עיצוב תחום ספציפי בחיים של האדם )כדון מורה‬
‫לריקוד – שמלמדת רק ריקוד‪ ,‬או ילד בגן בלומד לקשור שרוכים(‬
‫המשפחה כסוכנת חברות‪:‬‬
‫ טענה ‪ :‬המשפחה היא סוכנת חברות ראשונית מאוד‪.‬‬
‫הנימוקים‪:‬‬
‫‪ .I‬המשפחה היא המקום הראשון אליו נחשפים היא מהווה את החינוך העיקרי‪ ,‬כל התהליך‬
‫מתחיל במשפחה‪ -‬הילד נולד לוח חלק והמשפחה מעצבת אותו‪ .‬השנים הראשונות הם‬
‫השנים הקריטיות בעיצוב דמותו של התינוק ובד"כ המשפחה אחראית עליו‪ ,‬המשפחה‬
‫יוצרת השקפת עולם ראשונית‪.‬‬
‫‪ .II‬המשפחה היא קבוצה ששומרים איתה על קשר לטווח ארוך‪ .‬זה שנמצאים בקשר לטווח‬
‫ארוך עם בנאדם זה משפיע‪ ,‬זה יוצר מעקב תמידי‪.‬‬
‫‪ .III‬המשפחה היא קבוצה קטנה‪ ,‬יש יחסים אינטימיים ואינטנסיביים‪ .‬רוב האמת פתוחה‬
‫וקשה להסתיר דברים‪.‬‬
‫‪ .IV‬תלות‪ -‬שאדם תלוי במישהו הא מושפע יותר‪ .‬שתינוק נולד זה יוצר תלות שלו בהורים‬
‫ובאחים הגדולים‪ .‬התלות מחברת יוצרת אמון‪ .‬התינוק‪ -‬שמתפתח לילד מחוייב להקשיב‬
‫לקול ההורים‪.‬‬
‫‪ .V‬דימוי עצמי‪ -‬הבסיס נבחנה עם המשפחה )לפי קולי( ‪ .‬המשפחה מהווה מראה וזה יוצר‬
‫דימוי עצמי‪.‬‬
‫‪54esty‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.1‬‬
‫סוגי השפעות‬
‫השפעה עקיפה‬
‫השפעה ישירה‬
‫השפעה ישירה‪ :‬כל מה שהמשפחה מנסה להקנות‪ -‬ידע‪ ,‬נורמות‪ ,‬ערכים ‪ :‬כל מה שמגיע‬
‫ישירות לילד‪.‬‬
‫השפעה עקיפה‪ :‬השפעה שעוברת דרך סוכן אחר‪ .‬ההורים בוחרים לילד סוכני חיברות‬
‫אחרים שישפיעו על הילד )כגון‪ :‬עיר מגורים‪ ,‬בי"ס‪ ,‬גן‪ ,‬ספרים שקנו לו וכו' (‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫סוגי השפעות‬
‫השפעה מתוכננת‬
‫השפעה לא מתוכננת‬
‫השפעה מתוכננת‪ :‬חינוך מתוכנן שבו ההורים מכוונים לחינוך שלהם‪ ,‬שבו הם מקנים‬
‫לילדיהם דרך התנהגות )לדוגמא‪ :‬אמא אומרת לילד שלה מה מותר ‪ /‬אסור לעשות‪.‬‬
‫אומרת לו איך לדבר ‪ /‬לא לדבר וכו' (‬
‫השפעה לא מתוכנת‪ :‬הילד סופג מהוריו ומשפחתו דרך חשיבה‪ ,‬התנהגות‪ ,‬ערכים‪ ,‬נורמות‬
‫וכו' ע"י צפייה בהם )לדוגמא שאבא מקלל‪ ,‬והילד רואה את זה הוא מושפע מכך‪.‬‬
‫שהמשפחה דוגלת בציונות‪ ,‬הילד סופג את הערכים עוד בילדותו‪(.‬‬
‫‪ .3‬ההבדלים בין משפחות‪:‬‬
‫יש שוני מאוד גדול בין משפחות‪.‬‬
‫בתרבות‪ :‬בערכים‪ ,‬נורמות‪ ,‬סמלים‪ ,‬הבדלי מגדר‪ ,‬דת‪ ,‬חינוך וכו' )כגון‪ :‬משפחה‬
‫אמריקאים או משפחה מזרחית וכו'‪(...‬‬
‫במבנה המשפחה‪ :‬משפחה גרעינית ‪ /‬רחבה‪ ,‬דו‪-‬הורית ‪ /‬הורית וכו'‪..‬‬
‫בתנאים‪ :‬בית קטן ‪ /‬גדול‪ ,‬הרבה כסף ‪ /‬קצת כסף‪ ,‬עיר פיתוח ‪ /‬פריפרייה וכו'‪...‬‬
‫ כל אלו משפיעים על הילד ותהליך החיברות שלו‪.‬‬
‫‪ 2‬תחומי השפעה חשובים‪:‬‬
‫ הצבה חברתית‪ :‬נקודת הזינוק של האדם‪ .‬נקודת שיבוץ בחברה‪ -‬לאום‪ ,‬דת‪ ,‬מעמד כלכלי‪,‬‬
‫מקום מגורים וכו'‪) .‬כיום זה פחות משפיע מבעבר‪ ...‬יש יותר ניידות חברתית‪(.‬‬
‫ חיברות מטרים‪) :‬מטרים= מלשון טרם( כל תחומי החיים שבהם ההורים נותנים הכנה‬
‫לחיים בוגרים‪ .‬דבר שהוא לא משמעותי לפרק זמן התחלתי אך מאוחר יותר בחיים זה‬
‫ישמש את הילד‪) .‬כגון‪ -‬פוליטיקה‪ 90% ,‬מהאוכלוסייה בישראל תומכים בדעה של‬
‫ההורים שלהם בנוגע לפוליטיקה( או תכונות – "מכוונות מקצועית" ‪ :‬ההורים מלמדים‬
‫‪54esty‬‬
‫‪6‬‬
‫את ילידיהם דרך לחיות ולנהוג בחיים של הילד‪ .‬להיות יצירתי ‪ /‬קונפורמי ‪ /‬מנהיג ‪ /‬נגר ‪/‬‬
‫ניטראלי‪.‬‬
‫ בסופו של דבר השפעת המשפחה בתקופה הפ"מ משפיעה פחות מבעבר‪ ,‬בתקופה‬
‫המסורתית‪.‬‬
‫בית הספר כסוכן חברות‪:‬‬
‫התפקיד‪ :‬חינוך ידע‪ ,‬מיומנויות למידה‪ ,‬להקנות תרבות‪.‬‬
‫מבחינה היסטורית פעם ההורים היו המחנך הראשי )גם מבחינת מקצוע( וביה"ס לא היה נגיש‬
‫לכל האחד‪ .‬כיום יש יותר ידע והתמחו‪ ,‬ביה"ס מהווה לק חשוב מחינוך הילד והשרשת דרך‬
‫חיים‪ ,‬ערכים‪ ,‬נורמות וכו'‪ .‬זה נחשב לדבר בסיסי וחיוני כדי להצליח בחיים‪" -‬מי שלומד‬
‫יותר‪ -‬מצליח יותר" ‪ :‬מסר שהושרש בחברה הפ"מ שמעודד למידה ומצויינות ע"מ להשיג‬
‫כסף‪ -‬שהפך להיות תנאי הכרחי לאורח חיים טוב‪.‬‬
‫בבית ספר יש ‪ 2‬תוכניות לימודים‪:‬‬
‫‪ .1‬תוכנית גלויה‪ :‬תכנית הלימודים הרשמית)כגון‪ :‬מת'‪ ,‬אנגלית(‬
‫‪ .2‬תוכנית סמויה‪ :‬קוריקולום סמוי‪ ,‬דברים שמלמדים בבית הספר בצורה לא רשמית‪.‬‬
‫כגון‪ :‬משמעת‪ ,‬ארגון‪ ,‬לעמוד במטלות‪ ...‬כמו כן גם בפן החברתי‪ -‬התלמיד לומד איך‬
‫ליצור קשרים חברתיים ולעמוד בהם‪.‬‬
‫קבוצת השווים כסוכנת חברות ‪:‬‬
‫קבוצת השווים= הקבוצה החברתית של בני אותו גיל בעלי סטטוס דומה‪ ,‬עם אותם‬
‫אינטרסים‪ .‬קבוצה ששווה לפרט ודומה לו‪.‬‬
‫‪ 2‬סוגים של קבוצת השווים‪:‬‬
‫‪ .1‬חברות מסורתיות= חברות בתוך המשפחה שחיות באופן שווה ועוברות תהליכים‬
‫ביחד בזמן מסויים‪.‬‬
‫‪ .2‬חברות מודרניות= הפרט פוגש חברה זו מחוץ למשפחה‪) .‬בהתחלה במעון בגן וכו'(‬
‫הקבוצה מקרית וככל שמתבגרים חברי הקבוצה מתחברים יותר מתוך בחירה‪.‬‬
‫ישנם מקרים בהם בקבוצה אין קשר רגשי ואינטימי‪.‬‬
‫מה ההשפעה של קבוצת השווים ?‬
‫היתרון הגדול של קבוצת השווים בניגוד למשפחה הוא שוויון הכוחות והיחסים הסימטריים‪.‬‬
‫במשפחה‪ ,‬ההורים צריכים לחנך‪ ,‬הם בעלי סמכות‪ ,‬ונמצאים מעל הפרט‪ .‬ואילו קבוצת השווים אין‬
‫לאחד סמכות על השני‪ .‬בקבוצת השווים אפשר לדבר על הכול ועם ההורים פחות בגלל שהפרט‬
‫פוחד שישפטו אותו או יתאכזבו‪ ,‬והחברים יותר מבינים‪.‬‬
‫מחקרים מוכיחים שהורים משפיעים לטווח ארוך‪ ,‬ואילו חברים בקבוצת השווים לטווח קצר‪.‬‬
‫בגיל ההתבגרות הילדים מקשיבים לחברי קבוצת השווים בדברים לא משמעותיים‪ ,‬ואילו הדברים‬
‫המשמעותיים משופעים מההורים‪ .‬במדינות דמוקרטיות קבוצת השווים משפיעה פחות בגלל שיש‬
‫יותר גיוון ופלורליזם ולכן אין הרבה אנשים ששווים לך‪.‬‬
‫תקשורת כסוכנת חברות ‪:‬‬
‫בעבר התקשורת היוותה בעיקר חומרים מודפסים‪ ,‬המידע היה מצומצם ועבר לאט‪ .‬ואילו כיום‬
‫אנחנו מוצפים בשפע של מידע זמין‪ ,‬רחב‪ ,‬מהיר‪ ,‬משתנה‪.‬‬
‫‪54esty‬‬
‫‪7‬‬
‫טלוויזיה‪ :‬בארה"ב ל‪ 98%-‬ממשקי הבית יש טלוויזיה‪ ,‬ל‪ 70%-‬יש ‪ 2‬טלוויזיות ויותר‪ .‬עשו סקר‬
‫בקרב הילדים ומהמסקנות ניתן לראות שהם צופים בטלוויזיה בזמן של כ‪ 100-‬ימי לימוד‪.‬‬
‫יתרונות בטלוויזיה ‪ --‬מידע‪ ,‬שפה‪ ,‬הנאה‪ ,‬התעדכנות‬
‫חסרונות בטלוויזיה – מסרים שליליים )אלימות‪ ,‬שקרים‪ ,‬צביעות( ‪ ,‬בזבוז זמן וכדומה‪...‬‬
‫ הטלוויזיה מאוד משפיעה וצריך להסתכל עלייה במבט ביקורתי‪.‬‬
‫‪54esty‬‬
‫‪8‬‬
‫חברות מחדש‪:‬‬
‫•‬
‫חברות למקצוע‪ -‬התהליך בו האדם רוכש את הידע ואת דרך ההתנהגות של המקצוע‪.‬‬
‫חברות מחדש ‪:‬‬
‫חברות מחדש= תהליך חברות של אדם שעובר לתרבות אחרת‪ ,‬לגמרי שונה‪.‬‬
‫בדרך כלל התהליך כולל שינו בסטטוס‪ .‬האדם צריך ללמוד את התרבות החדשה ולכן התהליך‬
‫הוא קשה מאוד‪.‬‬
‫התהליך בנוי מ‪ 2‬תהליכים שונים הקורים בד"כ במקביל‪ ,‬ואם לא האדם נמצא בבלבול וחוסר‬
‫ביטחון‪:‬‬
‫‪ .1‬דה‪-‬סוציליזציה‪ :‬ניתוק ממאפייני החברה הישנה של האדם‪.‬‬
‫‪ .2‬רה‪ -‬סוציליזציה‪ :‬התחברות למאפייני החברה החדשה של האדם‪.‬‬
‫הקושי בשינוי תלוי ברמת הבחירה בשינוי‪ .‬אם האדם בחר להחליף תרבויות‪ ,‬השינוי יהיה קל‬
‫בגלל התכנון והמוטיבציה‪ .‬אילו אדם לא בחר להחליף תרבות השינוי יהיה קשה ויותר איטי‪.‬‬
‫"ארגונים כוללניים" = ארגונים שמאלצים את החברה שלהם לעבור סוציליזציה מחדש‬
‫כדי להתאים לארגון ולחברה‪) .‬לדוגמא‪ :‬בית כלא‪ ,‬צבא‪ ,‬בית אבות(‪ .‬כשהאדם נכנס לארגון‬
‫כזה הוא מתנתק מהעולם הנורמאלי ומגיע לעולם קשה‪ ,‬בעל פיקוח רב יותר וכללים רבים‪.‬‬
‫‪54esty‬‬
‫‪9‬‬
‫מטרותיו של תהליך החברות‪:‬‬
‫‪ .1‬הנחלת התרבות לדור הבא‪:‬‬
‫כיצד זה נעשה?‬
‫בכל דור התרבות עוברת שימור ושינוי‪ .‬הדור משנה את התרבות כדי להתאים לתקופה‪ .‬בחברה‬
‫יציבה‪ ,‬הימור יהיה גדול מהשינוי‪ ,‬והשינוי יהיה קטן ולא משמעותי‪ .‬החברה לא יציבה‪ ,‬השינויים‬
‫יהיו גדולים ומשמעותיים‪.‬‬
‫נקודת מבט חברתית‪:‬‬
‫פונקציונליזם‪ :‬שימור על התרבות‪ ,‬מסורת‪ ,‬המשכיות‪ ,‬שמרה על סדר ויציבות‪.‬‬
‫קונפליקט‪ :‬דבר זה טוב בשביל הנמצאים בראש הפירמידה‪ ,‬משום שכשאין הרבה שינויים בחברה‬
‫הם ממשיכים להיות בעמדת הייתרון‪.‬‬
‫נקודת מבט של הפרט‪:‬‬
‫גורם לתחושת שייכות‪ ,‬ולכן גם לביטחון ויציבות‪ .‬לכל צורך שלו יש מענה חברתי‪.‬‬
‫‪ .2‬שיבוץ הפרט במבנה חברתי‪:‬‬
‫כיצד זה נעשה?‬
‫האדם לומד את תפקידיו‪ ,‬הסטטוסים שלו מהחברה‪ .‬רק כך הוא יכול לבנות זהות‪.‬‬
‫נקודת מבט חברתית‪:‬‬
‫פונקציונליזם‪ :‬כך פרט משובץ בחברה במקום בו הוא יהיה הכי פונקציונלי בשבילה‪.‬‬
‫קונפליקט‪ :‬השיבוץ נעשה באי צדק‪ .‬האנשים הבאים ממעמד גבוהה נשארים בו‪ ,‬ואילו הבאים‬
‫ממעמד נמוך לא יכולים להתקדם‪ .‬כך בעלי הייתרון נשארים במעמדם‪.‬‬
‫נקודת מבט של הפרט‪:‬‬
‫הפרט מקבל זהות‪ ,‬יודע מי הוא ומה הוא צריך לעשות‪ ,‬מה מצופה ממנו‪.‬‬
‫‪ .3‬פיקוח חברתי‪:‬‬
‫כיצד זה נעשה?‬
‫ע"י סנקציות שליליות וחיוביות‪.‬‬
‫בחברה מסורתית‪ ,‬הפיקוח נוקשה יותר‪ ,‬הנורמות ברורות‪ ,‬והסנקציות קפדניות וחדות‪ .‬מרכיבי‬
‫התרבות נתפסים כקדושים וכל שינוי מאיים‪ .‬בחברה פ"מ הפיקוח פחות קפדני‪ ,‬הגבולות מעטות‪,‬‬
‫ולכן כשיש גבול שומרים עליו בצורה חזקה‪ ,‬סנקציות מעטות‪.‬‬
‫נקודת מבט חברתית‪:‬‬
‫פונקציונליזם‪ :‬צריך פיקוח חברתי כדי שהחברה תישאר יציבה‪ .‬גורם להרמוניה‪ ,‬קונפורמיות‬
‫וסדר‪.‬‬
‫קונפליקט‪:‬המעמד הגבוהה רוצה לפקח על המעמד הנמוך כדי להשאיר אותו במעמד‪ .‬הפיקוח הוא‬
‫כדי להשתיק קולות‪ ,‬להשאיר את הסדר כמו שהוא ולהעניש את אלה שמנסים לעשות שינוי‪.‬‬
‫נקודת מבט של הפרט‪:‬‬
‫הפרט יודע מה לעשות ומה לא‪ ,‬ולכן מרגיש ביטחון‪ .‬מצד שני הוא מרגיש שטיפת מוח ועושה‬
‫גברים בגלל שאחרים אומרים לו‪ ,‬גם אם זה לא מתאים לו‪.‬‬
‫‪54esty‬‬
‫‪1‬‬
‫החידה הסינגפורית‪) :‬עמ' ‪(77‬‬
‫‪ .1‬מטרות שהסינגפורים משיגים‪:‬‬
‫סדר‪ ,‬ביטחון‪ ,‬נאמנות‪ ,‬גאווה לאומית‪ ,‬כלכלה יציבה וצומחת‪ .‬לאנשים יש זהות בטוחה לגבי‬
‫הנורמות והערכים שלהם‪.‬‬
‫‪ .2‬הפונקציונליסטים‪:‬‬
‫יש סדר‪ ,‬הרמוניה‪ ,‬הממשלה מצליחה להעביר לחברה את המסר‪ ,‬ולכן היא יציבה‪.‬‬
‫‪ .3‬אינטראקציה סימבולית‪:‬‬
‫האזרחים לומדים את זהותם לפי החברה הנוקשה ולפי הסנקציות הנוקשות‪ .‬האזרח מציית‬
‫לנורמות משום שמפחד מהפיקוח החברתי והביזיון‪.‬‬
‫‪.4‬שוני בין החברה הישראלית לחברה הסינגפורית‪:‬‬
‫ההצלחה‪:‬‬
‫ישראל‪ :‬מרדן‪ ,‬שונה‪ ,‬חוצפן‪ ,‬הולך בדרכו שלו‪.‬‬
‫סינגפור‪ :‬צייתן‪ ,‬מלומד‪ ,‬נאמן‪ ,‬קח את מקומו הראוי‪.‬‬
‫ערכים‪:‬‬
‫ישראל‪ :‬כסף‪.‬‬
‫סינגפור‪ :‬הצלחה‪ ,‬נאמנות‪ ,‬לימוד‪ ,‬חובות‪ ,‬ציות‪.‬‬
‫צורת שלטון‪:‬‬
‫ישראל‪ :‬דמוקרטי‪.‬‬
‫סינגפור‪ :‬דיקטטורי‪.‬‬
‫פיקוח חברתי‪:‬‬
‫ישראל‪ :‬רופף‪.‬‬
‫סינגפור‪ :‬קפדני ובעל סנקציות רבות‪.‬‬
‫נורמות‪:‬‬
‫ישראל‪ :‬ללעוס מסטיק‪ ,‬לפצח פיצוחים‪.‬‬
‫סינגפור‪:‬אסור ללכלך‪ ,‬אסור ללעוס מסטיק‪ ,‬אסור להחזיק נשק‪.‬‬
‫תחושת התושבים‪:‬‬
‫ישראל‪ :‬משוחררת וחופשית‪.‬‬
‫סינגפור‪ :‬פחד‪ ,‬הקפדה ברמה גבוהה מידי‪.‬‬
‫ מסקנה‪ :‬מן ההשוואה ניתן לראות שמשטר דמוקרטי נותן חופש רב לפרט ומאפשר לפעול‬
‫באישיות‪ ,‬ובעקבות כך האדם והחברה נמצאים בפחות ביטחון ויציבות ‪.‬‬
‫‪54esty‬‬
‫‪1‬‬
‫גיל ההתבגרות‪:‬‬
‫תהליך ההתבגרות מתחלק ל‪ 3‬תהליכי בגרות שקורים הן במקביל והן לא במקביל‪:‬‬
‫‪ .1‬תהליך ביולוגי פיזי‪ :‬שינוי בגוף האדם‪.‬‬
‫‪ .2‬תהליך פסיכולוגי‪ :‬מסתיים ביכולת המתבגר למלא את תפקידי אדם מבוגר‪.‬‬
‫‪ .3‬תהליך חברתי‪ :‬מסתיים בזה שהאדם חלק מהחברה‪ ,‬מנהל חברה‪ -‬התקבל‬
‫לחברת המבוגרים )עצמאי‪ ,‬מכלכל‪ ,‬מקים משפחה‪ ,‬יוצר קשרים(‬
‫פעמים רבות התהליך הפסיכולוגי והחברתי חופפים ולכן נתייחס אליהם יחד‪.‬‬
‫תהליך ביולוגי הוא התהליך הראשון בתהליך ההתבגרות‪ .‬בעבר היה קורה במקביל לתהליך‬
‫הפסיכולוגי – חברתי‪ ,‬אך כיום מתרחש הרבה יותר מוקדם‪.‬‬
‫בחברות מסורתיות תהליך ההתבגרות קצר‪ ,‬ההתבגרות המינית צמודה לתהליך הפסיכולוגי‪-‬‬
‫חברתי‪.‬‬
‫בחברות מודרניות תהליך ההתבגרות ארוך‪ .‬צריך התמחות רבה יורת עד שנהיים מבוגרים‪ ,‬ולכן‬
‫לוקח יותר זמן להתפתח פסיכולוגית וחברתית משלקח בעבר‪ .‬לכן נוצר פער בין ההתפתחות‬
‫הביולוגית שמתרחשת באותו זמן לתהליכים באחרים שהתארכו‪ .‬המתבגרים נראים כמבוגרים אך‬
‫עדיין לא מספיקים לתפקד כבוגרים ולעשות את תפקידי המבוגרים‪.‬‬
‫גיל ההתבגרות= תקופה של שינוי ומעבר המאופיין באי‪-‬וודאות‪ ,‬מתח ובלבול‪ .‬תקופה שבין‬
‫ההבשלה ביולוגית לתהליך הפסיכולוגי ‪ -‬חברתי‪.‬‬
‫הבעתיות בגיל ההתבגרות‪:‬‬
‫‪ .1‬מורטוריום= שמטת חובות‪.‬‬
‫בגיל ההתבגרות נוצר מצב בו למתבגר אין יותר את הזכויות של הילדים‪ ,‬אך עדיין הוא לא בעל‬
‫החובות של המבוגר‪ .‬הוא מתנסה בחובות המבוגרים אך לא חייב לעמוד בהם‪ .‬המורטוריום הוא‬
‫חלק מחובות מטרים‪ -‬אין חובות אך מתנסים‪ .‬לא צריכים לפרנס‪ ,‬אך עובדים בקיץ‪ .‬לא צריך‬
‫להתחתן‪ ,‬אך מחזרים ומתנסים באהבה ללא נישואים‪.‬‬
‫המתבגר נמצא באי‪-‬וודאות‪ ,‬הוא לא בטוח האם הוא ילד או שנכנס לליגת הגדולים‪ .‬זה מהווה את‬
‫הבעיה הגדולה ביותר בגיל ההתבגרות‪) .‬אמנת האו"ם העוסקת בזכויות ילדים – יש להגביל את‬
‫גיל הנישואים בהתאם לתרבות המדינה‪ .‬שיש בחוק גיל נישואים‪ ,‬נושא זה פחות עמם ועוזר לאי‪-‬‬
‫הוודאות של גיל ההתבגרות(‪.‬‬
‫‪ .2‬מתגרים כאנשי שוליים – אנשים שנמצאים בשולי יחידה חברתית‪ ,‬ז"א שהסטטוס שלהם לא‬
‫ברור‪ .‬בד"כ זה קורה שהאדם עובר מיחידה חברתית אחת לאחרת )למשל חוזר בתשובה שעדיין‬
‫אל דתי אך הוא לא חילוני(‪ .‬אנשי שוליים מאופיינים בחוסר ביטחון‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬עמעום וחוסר‬
‫שקט‪ .‬אך מצד שני יש ייתרון שהמתבגרים יכולים להתנסות לגבש אישיות וזהות ייחודית‬
‫ולהתנתק מהאחריות‪.‬‬
‫קורט לווין אומר שהמתבגרים הם אנשי שוליים כי הם לא נמצאים בקבוצה חברתית בצורה‬
‫ברורה‪ .‬הם כבר לא ילדים אך גם לא מבוגרים‪) .‬הקבוצה הנורמטיבית היא מבוגרים(‬
‫‪ .3‬פער הדורות‪ -‬מושג המשקף את הפערים בערכים‪ ,‬אמונות‪ ,‬דעות‪ ,‬נורמות בין דור המבוגרים‬
‫לדור הצעירים כשהגורם הוא הגיל‪.‬‬
‫‪ 2‬סיבות לגיל כגורם לפער הדורות‪:‬‬
‫‪54esty‬‬
‫‪1‬‬
‫א‪ .‬תרבותית‪ -‬כל דור חווה חוויות שונות‪ .‬החשיבה הנבנית עפ"י התרבות שבה אתה‬
‫נמצא‪ .‬כל דור מתגבש ומתעצם לפי החוויות שלו ולכן יהיה פער בין הדורות השונים שלא חוו‬
‫אותם דברים‪ .‬התקופה בה אדם חי מעצב את השקפת עולמו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפרדה חברתית – המבוגרים נמצאים ברמה גבוהה מזו של הצעירים‪ ,‬ויש להם זכויות‬
‫ויתרונות‪ .‬לכן יש הפרדה חברתית היוצרת תרבות נגד‪ .‬המתח של הסטטוסים השונים גורם‬
‫להפרדה חברתית ולזה שהמתבגרים נגד המבוגרים‪.‬‬
‫האם גיל ההתבגרות הוא אוניברסל תרבותי‪:‬‬
‫יש וויכוח‪ ,‬אין החלטה גורפת‪ ,‬השאלה נתונה במחלוקת‪.‬‬
‫מרגרט מיד‪ :‬חקרה כל מיני תרבויות מודרניות ומסורתיות‪ .‬היא הייתה בסמואה ואמרה שאין‬
‫דבר כזה גיל ההתבגרות‪ ,‬כ היה בעוד כמה מקומות‪ .‬לפיה אין דבר כזה גיל ההתבגרות בכל‬
‫המקומות המסורתיים )יש ילדות ומיד לאח"כ בגרות(‪ .‬בחברות המודרניות היא מצאה שגיל‬
‫ההתבגרות קיים ולאורך זמן )כ‪ 10-‬שנים(‪ .‬כמו כן‪ ,‬מרגרט מצאה שבכל מקום גיל ההתבגרות‬
‫שונה‪) .‬כמו שגיל ההתבגרות אצל עשירים הוא יותר סוער וכו'(‪ .‬באופן כללי‪ ,‬גיל ההתבגרות אינו‬
‫לגמרי אוניברסל תרבותי מכיוון שיש חברות שאצל אין את גיל ההתבגרות‪.‬‬
‫איך נוצר גיל ההתבגרות‪:‬‬
‫בחברות כפריות לילדים ולזקנים הייתה אותה שגרה‪ .‬לילדים כמעט לא הייתה ילדות ועם הזמן‬
‫)מהמאה ה‪ (19‬נוצר המושג "הילדות" בו אמרו שזהו שלב שנצרך‪ .‬שוק העבודה הוא זה שהשפיע‬
‫על זה‪ ,‬בשוק העבודה כל זוג ידיים עובדות היה משמעותי‪ .‬הילדים עבדו בלי סוף וסייעו למשפחה‪.‬‬
‫במרגע שהתחילה המהפכה התעשייתית היו צריכים פחות ידיים ויותר ידע ולכן לא הזדקקו‬
‫לילדים בעבודות הבית‪ .‬ע"כ שלחו את הילדים ללמוד ובכך התרחבה ההשכלה‪ .‬בעקבות‬
‫התפתחות הטכנולוגיה נוצר בית ספר‪ .‬בבית הספר הילדים גדלו עם קבוצת השווים )השווים‬
‫בסטטוס( ופחות בילו עם המשפחה‪ .‬עם השנים גיל ההתבגרות התארך יותר כי ההתבגרות הפיזית‬
‫מתרחשת יותר מוקדם‪ .‬הילדים נחשפים לתכנים שפעם לא היו נחשפים אליהם ואילו השלב בו‬
‫הילד נכנס לעצמאות קרה יותר מאוחר‪ :‬גיל ההתבגרות ארוך‪.‬‬
‫איך התמסד המונח "גיל ההתבגרות"‪:‬‬
‫קיים חוקר בשם אדוארד הול שחקר את העניין של גיל ההתבגרות והגיע למסקנה שיש גיל‬
‫מסויים בו יש רווח בין ההתבגרות הביולוגית להתפתחות החברתית – פסיכולוגית‪ .‬בתקופה זו יש‬
‫בעיה של סטטוס‪ -‬העוברים תקופה זו אינם ילדים אך גם לא מבוגרים‪ .‬הבעיה מתעצמת משום‬
‫שהילדים נמצאים רוב הזמן עם קבוצת השווים המשפיעה רבות והשפעת המשפחה קטנה‪.‬‬
‫קב‪4‬וצת השווים דוחפת להתנסויות חדשות ולתרבות נגד‪.‬‬
‫מושגים‪:‬‬
‫•‬
‫מבוגרים צעירים‪ :‬מונח חדש שהתמסד בשנים האחרונות‪ .‬הגיל הוא בין ‪ 20‬ל‪ ,30‬בו‬
‫האנשים הם חצי מבוגרים‪ ...‬עדיין בשלב של התנסויות ודילמות‪.‬‬
‫•‬
‫מבוגר‪ :‬הקים משפחה‪ ,‬בעל ילדים‪ ,‬בעל קריירה‪ .‬קיבל על עצמו את הנורמות של החברה‪,‬‬
‫אדם עצמאי‪ ,‬בעל שיטה עצמאית‪ ,‬בעל זהות מגובשת‪ ,‬בעל השתייכות לאומית‪ ,‬פוליטית‪,‬‬
‫דתית‪ ,‬מינית‪ ,‬מגדרית‪.‬‬
‫תליך החברות לא הסתיים‪ ,‬אך אצל המבוגרים הוא פחות אינטנסיבי‪.‬‬
‫‪54esty‬‬
‫‪1‬‬
‫הסוכנים המשפיעים בגיל ההתבגרות‪:‬‬
‫בילדות הסוכן הכי משפיע הוא המשפחה‪ .‬בגיל ההתבגרות לא בטוחים מה משפיע יותר‪ -‬הסוכנים‬
‫העיקריים ם המשפחה וקבוצת השווים‪ .‬יש בעייה עם שאלת ההשפעה של כל אחד משום ש‪:‬‬
‫‪ .1‬משפחה – ההשפעה שאנחנו רואים יכולה להיות תוצאה של השפעה גנטית‪.‬‬
‫‪ .2‬קבוצת השווים ‪ -‬הילד דומה להם בגלל ההשפעה או שדומה להם ולכן בחר להיות חלק‬
‫מקבוצה‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 80-90‬האמינו שהשפעת הטלוויזיה היא העיקרית וראו אותה באופן שלילי‪ .‬בשנים אלו‬
‫הצדיקו את ההורים וראו את החברה כמנוגדת למשפחה‪.‬‬
‫כיום מבינים שההשפעה משותפת‪ -‬המשפחה לטווח ארוך והחברים לטווח קצר‪.‬‬
‫משפחה‪:‬‬
‫סגנון הורות‪:‬‬
‫דרישות*‬
‫היענות**‬
‫הסבר‬
‫סמכותי‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫גבולות ברורים והענקה לילד את צרכיו‬
‫סמכותני‬
‫‪V‬‬
‫‪X‬‬
‫הרבה דרישות אך אין היענות‪ ,‬בית קשוח‬
‫מתירני‬
‫‪X‬‬
‫‪V‬‬
‫אין דרישות מהילד אלא פינוק יתר‪ .‬הילד מקל‬
‫מזניח‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫הכול ולא נדרש לעשות כלום‪.‬‬
‫אין דרישות מהילד‪ ,‬אין היענות לצרכים‬
‫האישיים שלו‪.‬‬
‫* דרישות = כללים‪ ,‬גבולות וציפיות ברורים‪.‬‬
‫** היענות = היענות לצרכים אקספרסיביים ואינסטרומנטאליים‪.‬‬
‫סגנון סמכותי הוא הכי טוב‪ .‬הילד לא מורד‪ ,‬אין לו בעיות פסיכולוגיות והוא אינו מתקשה‬
‫בלימודים‪.‬‬
‫‪54esty‬‬
‫‪1‬‬