הקשר בין סגנון הורות לבין דימוי עצמי בקרב מתבגרים

‫חינוך התיישבותי‬
‫הקשר בין סגנון הורות לבין‬
‫דימוי עצמי בקרב מתבגרים‬
‫מוגש במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה‬
‫תחום דעת‪ :‬פסיכולוגיה‬
‫מגישה ‪ :‬עידן שילנסקי‬
‫ת‪.‬ז‪861432313 .‬‬
‫מנחה‪ :‬גב' אורלי דניאל‬
‫מרץ ‪4162‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫הקדמה אישית‪3.......................................................................‬‬
‫מבוא ……………………………‪4...……...…........…...............‬‬
‫החלק התיאורטי – סקירת ספרות‪5..............................................‬‬
‫פרק ראשון ‪ -‬משתנה בלתי תלוי‪ -‬סגנון הורות ‪1-9...............................‬‬
‫‪- 6.6‬פירוט של מספר דפוסי הורות‪1-7...............................................‬‬
‫‪-6.4‬מקורות השפעה על דפוס הורות‪7............................................‬‬
‫‪ -6.8‬התיאוריה הפסיכו‪-‬סוציאלית של אריקסון‪7-9.............................‬‬
‫פרק שני – משתנה תלוי‪-‬דימוי עצמי‪61-68...............................................‬‬
‫‪-4.6‬מהו דימוי עצמי ומרכיביו‪61-66....................................................‬‬
‫‪-4.4‬השפעת הדימוי העצמי על קיומנו‪66..........................................‬‬
‫‪-4.8‬גורמים המשפיעים על הדימוי העצמי‪66-64....................................‬‬
‫‪-4.2‬דימוי עצמי על פי תאוריות שונות‪64-68.........................................‬‬
‫‪ -4.2‬הערכה עצמית‪68..................................................................‬‬
‫פרק שלישי ‪ -‬פרק מקשר‪62.............................................................‬‬
‫סיכום החלק התיאורטי …………………………‪62.....................‬‬
‫החלק המחקרי – מחקר שדה‪61..................................................‬‬
‫מבוא למחקר שדה………………………‪67-41...............……….......‬‬
‫הצגה וניתוח ממצאים…‪46-42....................………………………….‬‬
‫דיון סיכום ומסקנות ……………………………‪42-41............……..‬‬
‫רפלקציה‪47-43....................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה‪49...............................................................................‬‬
‫נספחים‪33..............................................................................‬‬
‫שאלון ‪86......................................................................................‬‬
‫טבלת עיבוד שאלונים‪84-82..................................................................‬‬
‫הצעת המחקר המאושרת‪82-81.............................................................‬‬
‫הקדמה‬
‫מבוא‬
‫חוקרים רבים מתחום הפסיכולוגיה מצאו שישנם דפוסי הורות שונים המגדירים את אופייה של‬
‫המשפחה ‪ .‬הבולטים מבניהם הם ‪ :‬דפוס סמכותי‪ ,‬דפוס דמוקרטי‪ ,‬דפוס שתלטני‪ ,‬מתירני ודפוס‬
‫הורות דוחה‪.‬‬
‫בעבודה זו אעסוק בקשר שבין דפוסי ההורות השונים לדימוי עצמי בקרב מתבגרים‪.‬‬
‫בחירתי בנושא זה נבעה מסקרנותי הרבה לדעת האם אופן התנהלותם של ההורים כלפי ילדיהם‬
‫משפיעה על הדרך בה המתבגרים רואים את עצמם‪ ,‬האם לסגנונות ההורות השונים ישנה השפעה‬
‫שונה על המתבגר בנושא הערכה עצמית או שמא כולם ישפיעו עליו באותה צורה‪.‬‬
‫עבודתי בנויה משני חלקים‪ :‬הראשון הוא החלק התיאורטי אשר יעסוק בנושא הנדון ויציג‬
‫תאוריות שונות ופרטים על המשתנה הבלתי תלוי‪-‬דפוס ההורות ועל המשתנה התלוי‪ -‬הדימוי‬
‫העצמי הלקוחים מתוך ספרים מאמרים באינטרנט וכתבי עת‪.‬‬
‫חלק זה מורכב משלושה פרטים כאשר הפרק הראשון יעסוק במשתנה הבלתי תלוי‪ -‬בדפוס‬
‫ההורות‪ ,‬הפרק השני יעסוק במשתנה התלוי שכן הוא הדימוי העצמי והפרק השלישי ישמש כפרק‬
‫מקשר בו יוצג מאמר על הקשר בין דפוסי ההורות והשפעתם על התפתחותם הרגשית‬
‫והקוגניטיבית של ילדים שכתבה ד"ר רותי הרפז‪.‬‬
‫החלק השני של העבודה – הינו החלק המעשי שבו אנסה להוכיח את השערתי לפיה קיים קשר בין‬
‫דפוסי ההורות השונים לבין הדימוי העצמי של בני הנוער‪.‬‬
‫חלק זה יבוצע ע"י חלוקת שאלונים לאוכלוסיית המתבגרים בין גילאי ‪ .62-63‬על ידי שאלון זה‬
‫אבדוק את השפעת סגנון ההורות על הדימוי העצמי של המתבגרים הנבדקים‪.‬‬
‫כולי תקווה שקוראי העבודה ימצאו אותה מעניינת ומסקרנת ושהממצאים יתרמו להתנהלות‬
‫נכונה מצד ההורים ואופן התייחסותם ופעולתם יתרמו להעלאת הדימוי העצמי בקרב המתבגרים‪.‬‬
‫החלק התיאורטי‪-‬‬
‫סקירת ספרות‬
‫פרק א'‪-‬משתנה בלתי תלוי‪-‬סגנון הורות‬
‫הורות נחשבת על ידי רבים כאחד מביטויי המימוש העצמי של האדם‪ .‬אף אנשים שאינם חיים‬
‫במסגרת זוגית פורמלית ואף זוגות בני אותו המין מחפשים את הדרך המתאימה להיות הורים‪.‬‬
‫בכל אחד משלבי התפתחותם של הילדים עומדים ההורים בפני אתגרים שונים‪ ,‬אולם ישנם רבים‬
‫החשים שהורות לילדים מתבגרים היא משימה קשה במיוחד ‪.‬‬
‫‪.6.6‬בספרות מקובל להבחין בין ארבעה סגנונות הורות‪ ,‬שבאים לידי ביטוי במאפייני הסמכות‬
‫שהם מפעילים כלפי המתבגרים‪:‬‬
‫סגנון הורות סמכותי‪ -‬סגנון המבוסס על קבלת המתבגר תוך פיקוח הדוק עליו‪ .‬סגנון זה הוא גם‬‫דרשני וגם נענה לצורכי האוטונומיה של המתבגרים‪ .‬ההורים מציבים סטנדרטים ברורים‬
‫להתנהגות המתבגר‪ ,‬והם אסרטיביים אך לא חודרניים או מגבילים‪ .‬יש להם קני מידה וציפיות‬
‫והם מצליחים להעבירן בצורה ברורה למתבגר‪ .‬הם נמנעים ממאבקי כוח לא הכרחיים ונמנעים‬
‫מלקבל את התנהגותו הבלתי רציונלית של המתבגר כעלבון אישי‪ .‬הורים כאלה מנסים להדריך‬
‫את המתבגר אך נמנעים מלהגן עליו הגנת‪-‬יתר מתוצאות התנהגותו‪ .‬הסגנון ההורי הסמכותי כולל‬
‫את המרכיבים הבאים‪ :‬מתן חום‪ ,‬קביעת כללים ותמיכה באוטונומיה של המתבגר‪ .‬המשמעת‬
‫יותר תומכת ופחות מענישה‪ .‬סגנון ההורות הסמכותי הוא סגנון ההורות המעודד אוטונומיה‬
‫ואינדיווידואציה‪.‬‬
‫סגנון הורות דמוקרטי‪ -‬הורים בעלי מודעות לחוקים‪ ,‬סדר יום קבוע‪ ,‬בעלי ערכים ‪,‬השכלה‪,‬‬‫חוכמה ‪,‬המלמדים את הילד להגיע לעצמאות תוך כדי שמירה על הכללים‪ ,‬תוך כדי התנסות‬
‫מבוקרת‪ ,‬תוך כדי לימוד מה טוב ומה רע‪.‬ההורים הדמוקרטים מודעים לצורך לשוחח עם הילדים‪,‬‬
‫לשאול לרגשותיהם‪ ,‬ומה הם חושבים על הדברים‪ ,‬נותנים להם להביע ולהחליט ‪,‬תוך כדי הכוונה‬
‫להחלטה הנכונה בשיטות של שכנוע ומשא ומתן‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫סגנון הורות שתלטני‪ -‬סגנון זה מבוסס בעיקר על פיקוח הדוק במתבגר ומעט על קבלתו‪.‬‬‫ההורים מבססים את סמכותם על דרשנות ומתן הוראות אך אינם נענים באותה מידה לצורכי‬
‫המתבגר‪ .‬המתבגר נדרש לציית ולהיענות להורה בשל הסטטוס שלו כהורה‪ ,‬ואילו ההורים מצפים‬
‫כי הוראותיהם ימולאו מבלי שיחושו חייבים למתן הסבר‪ .‬התרומה של המתבגרים לקביעת‬
‫החוקים היא מעטה והפיקוח עליהם הוא רב‪ .‬במחקרים נמצא כי מתבגרים שמדווחים על‬
‫חודרנות ופיקוח הדוק מאוד‪ ,‬מבטאים סימפטומים של מצוקה‪ ,‬דיכאון ובעיות התנהגות במידה‬
‫רבה יותר ממתבגרים שחווים סגנון הורות סמכותי הכולל יחסים חמים‪.‬‬
‫סגנון הורות מתירני‪ -‬בסגנון הורות זה ההורים נענים במידה רבה מאוד לצורכי המתבגרים‬‫וממעטים להציב בפניהם דרישות‪ .‬הם אינם דורשים התנהגות בוגרת‪ ,‬מאפשרים למתבגרים ויסות‬
‫עצמי ונמנעים מעימותים‪ .‬לעתים קרובות סגנון הורות זה נובע מקושי ומהימנעות של ההורים‬
‫לעמוד במשימותיהם ההוריות‪ ,‬כגון התמודדות עם קונפליקטים‪ .‬המתבגרים במשפחות כאלה‬
‫‪1‬‬
‫‪http://cafe.themarker.com/post/2370706/‬‬
‫נוטים להיראות כבעלי ביטחון עצמי‪ .‬בקרב מתבגרים אלה נמצאה שכיחות גבוהה יותר של שימוש‬
‫באלכוהול ובסמים‪.‬‬
‫סגנון הורות דוחה‪ -‬הורים המאמצים לעצמם סגנון זה מזניחים למעשה את המתבגרים‪ .‬הם‬‫אינם מציגים דרישות בפני המתבגר אך בו בזמן גם אינם נענים לצרכיו‪ .‬ההורים אינם קובעים‬
‫כללי התנהגות ולא מפקחים על מילואם‪ ,‬המתבגרים החווים סגנון זה הם הפגיעים ביותר לבעיות‬
‫התנהגות‪ ,‬לשימוש באלכוהול ובסמים‪ ,‬לעבריינות‪ ,‬לדימוי עצמי נמוך ולבעיות זהות‪.‬‬
‫סגנון הורות אפקטיבי הוא סגנון המצליח להגיע לאיזון בין האינדיווידואליות של ההורה ובין‬
‫הקשר עם המתבגר שכולל כבוד כלפיו וכלפיי עמדתו‪ .‬איזון זה יבוא לידי ביטוי בהגדלת החופש‬
‫הניתן למתבגר על חשבון הפיקוח עליו‪ .‬סגנון הורות בא לידי ביטוי בנוכחות הורית שאותה חש‬
‫ואליה מתייחס המתבגר‪ .‬חסך בנוכחות הורית עלול להיות הרסני מבחינת המתבגר‪ .‬פגיעה‬
‫בנוכחות ההורית מתרחשת כאשר ההורה מאבד את קולו האישי או כאשר המתבגר מתמודד עם‬
‫דמות שנוכחת כאינדיבידואל אך לא כמי שממלאת את התפקיד ההורי‪ .‬המתבגרים ככלל זקוקים‬
‫‪2‬‬
‫לגבולות דווקא משום שהם עוברים שינויים פיזיים‪ ,‬רגשיים וחברתיים בתקופה קצרה יחסית‬
‫‪.6.4‬סגנון הורות הוא הדרך המאפיינת את ההתנהגות ההורית שלנו‪ .‬נשאלת השאלה מה הופך את‬
‫סגנון ההורות שלנו לכפי שהוא? ניתן להצביע על שלושה כיוונים המשפיעים על התפתחות סגנון‬
‫ההורות‪:‬‬
‫האחד‪ ,‬סגנון ההורות שלנו מושפע ממי שאנחנו ‪ -‬מסך כל ההיסטוריה שלנו‪ ,‬החוויות‪ ,‬הייצוגים‪,‬‬
‫המחשבות והסיפורים שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו‪ .‬השני‪ ,‬ההורות שלנו מושפעת גם‬
‫מייחודיות ומאיכות הקשר שלנו עם ילדנו והשפעתו עלינו‪ .‬והשלישי‪ ,‬ההורות שלנו מושפעת‬
‫מהמערכת הסביבתית האקולוגית‪-‬תרבותית שבה אנו חיים‪ :‬הציפיות מאתנו כהורים‪ ,‬הנורמות‬
‫‪.‬המקובלות ועוד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .6.8.‬חוקרים רבים שעסקו באישיות האדם הדגישו את השפעת הקשר שבין ההורים לילד‬
‫בתקופות שונות בחייו על התפתחותו של הילד ועל המוטיבציה שלו לשאוף ולהגיע להישגים‬
‫בתחומים שונים מבין החוקרים נעסוק באריקסון‪:‬‬
‫אריקסון הדגיש בתאוריה הפסיכו סוציאלית שפיתח את חשיבות הקשר ההדדי שבין הפרט‬
‫לסביבתו ואת השפעתו על התפתחות האדם‪ .‬לטענת אריקסון האדם מתפתח פסיכולוגית גם‬
‫בבגרותו כל עוד נמשכים יחסי הגומלין בינו לבין הסביבה‪ .‬התאוריה שלו מורכבת משמונה שלבים‬
‫שבכל אחד מהם נלמדת תכונה או נטייה להתנהגות מסוימת‪ .‬אם הדבר לא נרכש בשלב המתאים‬
‫האדם יתקשה לרכוש אותו מאוחר יותר‪ .‬כל שלב מאופיין במשבר או קונפליקט שהוא חלק חיובי‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8548‬מ‪.‬טוראל ‪-‬הורות סמכות ומתבגרים‬
‫‪http://www.doctors.co.il/ar/10800/%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94+%D7%9E%D7%99%D7%9F+%‬‬
‫‪ D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%90%D7%AA%D7%9D+q00+‬מערכת דוקטורס‬
‫ובלתי נפרד בהתפתחות ‪ .‬התמודדות אתו עשויה להביא לבנייה וצמיחה אישיותית אם‬
‫הקונפליקט או המשבר יפתרו כראוי‪.‬‬
‫שלב אמון לעומת חשד (גילאים‪ -)3-6‬בשנה הראשונה של חייו התינוק תלוי בהוריו‪ .‬היחס שלהם‬
‫כלפיו משפיע על רכישת אמון בסיסי שהוא היכולת לתפוס את העולם כמקום בטוח ויציב שטוב‬
‫לחיות בו‪ ,‬ואת בני האדם כאנשים שאפשר לבטוח בהם‪ .‬יחס חם ויציב מצד האם מתבטא‬
‫בהתייחסותה לצורכי התינוק ובדאגה למחסורו יוצרים אצלו אמון בה‪ .‬האמון באם מוכלל לשאר‬
‫האנשים לעצמו ולעולם‪ .‬בצורה כזאת תתפתח אצל התינוק תחושה שהוא יכול לבטוח גם בעצמו‪-‬‬
‫דבר החשוב להמשך חייו‪ .‬לעומת זאת כשהאם דוחה את תינוקה ואינה קשובה לצרכיו היא לא‬
‫יוצרת סביבה בטוחה שניתנת לחיזוי ולכן התינוק מפתח אי אמון או חשד כלפי העולם וכלפי בני‬
‫האדם בכלל מה שיגרום לו לחוסר ביטחון‪.‬‬
‫ככל שהתינוק יחווה יותר חוויות חיוביות וככל שהוריו יהיו קשובים לצרכיו כך הוא ירכוש יותר‬
‫אמון בסיסי כלפי סביבתו‪ .‬תינוק שצלח את השלב הזה יגדל לאדם שמעז לטפח תקוות מעצמו‬
‫ומאחרים ומסוגל לייצר קשר קרוב ואינטימי‪.‬‬
‫שלב אוטונומיה לעומת בושה(גילאים ‪ -)2-3‬בשנים אלו הילד מתפתח מוטורית ושכלית והוא‬
‫פחות תלוי בהורים‪ .‬בשלב זה הילד שואף לאוטונומיה בתחומים שונים‪ .‬ככל שהוריו יעודדו אותו‬
‫לבצע דברים באופן עצמאי וישבחו אותו על הצלחותיו עולה הסיכוי שבעתיד הוא יאמין ביכולות‬
‫שלו ורמת המוטיבציה שלו להשיג הישגים גבוהים בתחומים שונים תגדל‪.‬‬
‫שלב יוזמה לעומת אשמה(גילאים ‪ -)4-1‬בשלב זה הילד מגלה סקרנות רבה כלפי העולם סביבו‪.‬‬
‫כשההורים מעודדים את יוזמתו של הילד הם גורמים לו להמשיך ולהיות אדם סקרן פתוח‬
‫לסביבה ויוזם רעיונות ופעולות‪ .‬כשההורים מטילים מגבלות רבות מדיי על הילד או עונשים‬
‫כבדים על יוזמותיו הם עלולים לגרום להתפתחות של מצפון נוקשה מדיי שיעורר רגשות אשם‬
‫אצל הילד‪.‬‬
‫שלב חריצות לעומת נחיתות(גילאים ‪-)1-62‬זהו שלב שבו הילד עובר למסגרת בית ספרית‬
‫שמעמידה דרישות שהילד חייב לעמוד בהן והמעגל החברתי שלו הולך וגדל‪ .‬בית הספר מטיל על‬
‫הילד מימות אינטלקטואליות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬רגשיות גופניות‪ .‬כשהילד עושה את המוטל עליו ועומד‬
‫בהצלחה במשימות הוא מקבל הכרה‪ ,‬הוקרה והקשבה מהוריו ‪.‬הערכה העצמית שלו עולה כמו גם‬
‫הביטחון ביכולתו לשלוט במיומנויות שונות‪ .‬הרגשה זו מדרבנת אותו להמשיך להשקיע מאמצים‬
‫כדי להגיע להישגים גבוהים ולבצע משימות בהצלחה‪ .‬אם הילד מרבה להיכשל ואינו זוכה להכרה‬
‫והקשבה מהסביבה הוא מפתח תחושת נחיתות וכישלון והמוטיבציה שלו להצלחה יורדת‪.‬‬
‫שלב זהות לעומת טשטוש זהות(גיל תקופת ההתבגרות)‪ -‬בגיל ההתבגרות המשימה העיקרית של‬
‫המתבגר היא לפתח זהות אישית‪ .‬ילדים מזדהים עם הדמויות המשמעותיות בחייהם ומפנימים‬
‫את ערכיהן‪ ,‬דעותיהן‪ ,‬והתנהגותן‪ .‬לכן עם תחילת ההתבגרות עליהם לבחון את התכונות שספג‬
‫לנסות להבין מה מתאים לו ומה לא ולבנות זהות מגובשת‪ .‬כשאומרים זהות מתכוננים ליכולת‬
‫הפרט לקבל את תכונותיו כוחותיו וחולשותיו לקבלם ולהחליט כיצד הוא יטפל בהן יחד עם‬
‫דעותיו השקפת עולמו וזהותו המינית‪ .‬את הזהות יש "לחפש" ולכן מתבגרים רבים מתרחקים‬
‫מהוריהם ומחפשים אחר קבוצת הגיל‪ ,‬כלומר החברים‪ ,‬בין היתר כדי לענות על השאלה "מי‬
‫אני?"‪ .‬התשובה לשאלה זו תלויה במידה רבה בחברים שנותנים לו משוב על הופעתו תכונותיו‬
‫והתנהגותו אך לא רק בהם‪ .‬הזהות מתגבשת גם ע"י התנסויות שונות שהמתבגר חווה כשהוא‬
‫נוטל על עצמו תפקידים שונים‪ .‬החברה מעניקה למתבגר תקופת מורטוריום בה היא מאפשרת‬
‫למתבגר לעשות טעויות ולבדוק את עצמו בתחומים שונים ומגוונים‪ .‬בשלב זה המתבגרים‬
‫מחפשים אחר אוטונומיה אך הפעם הם מתקרבים להשתחררות מכבלי הוריהם מבחינה פיזית‪-‬‬
‫מעשית ונפשית‪ .‬העצמאות מאפשרת מתבגרים לעשות דברים בעצמם וכך ללמוד על עצמם‪.‬‬
‫הצלחותיהם וכישלונותיהם מלמדים אותם על תכונותיהם כישוריהם ודרכי התמודדותם‪ .‬הם‬
‫מעמידים למבחן את מה שהם חושבים על עצמם ומשנים את דעתם בהתאם למשוב שהם‬
‫מקבלים ובהתאם להשוואות שהם עורכים ביניהם לבין אחרים‪ .‬אדם שלא גיבש זהות חווה‬
‫טשטוש זהות‪ -‬בלבול וספק עצמי‪ .‬הוא אינו יודע מי הוא‪ ,‬מה מתאים לו‪ ,‬מה לא מתאים לו‪ ,‬מה‬
‫רצונותיו ולאן פניו מועדות‪.‬‬
‫אינטימיות לעומת בדידות(תקופת הבגרות הצעירה)‪ -‬אינטימיות פירושה קשר רגשי קבוע עם‬
‫אדם אחר שיש בו מחויבות הדורשת לעיתים פשרות משמעותיות‪ .‬קשר אינטימי מוביל ליחסי‬
‫אהבה‪ ,‬מין‪ ,‬אחריות הדדית וחיי שיתוף‪ .‬התנאי ההכרחי ליצירת קשר אינטימי הוא שלכל אחד‬
‫מבני הזוג תהיה זהות אישית‪ .‬אדם שזהותו האישית מטושטשת עלול להתקשות ביצירת קשרים‬
‫אינטימיים‪ .‬מי שהיו לו בעיות בשלבים הקודמים יתקשה ליצור אינטימיות וירגיש בדידות‪.‬‬
‫פוריות לעומת קיפאון(תקופת הבגרות)‪ -‬לאחר שכל אחד מבני הזוג פיתח אינטימיות השניים‬
‫בשלים להורות‪ .‬הורות זהו שלב היצירה‪.‬‬
‫שלמות לעומת ייאוש(גיל תקופת הזקנה)‪ -‬הקונפליקט האופייני לתקופת הזקנה הוא בין הרגשת‬
‫שלמות לייאוש‪ .‬השלמות מושגת כשאדם משלים עם היותו זקן ועם התקרבותו לסוף הדרך עם‬
‫‪4‬‬
‫קבלה עצמית ללא מרירות וחרטה‪ .‬הייאוש מורגש כשאדם חש מרירות ועויינות ושחייו בוזבזו‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בפרק זה התמקדתי בנושא הבלתי תלוי של עבודתי והוא דפוס הורות‪ .‬הצגתי מספר‬
‫דפוסי הורות שונים בתור רקע לאחר מכן פירטתי על הגורמים לעיצוב דפוס ההורות ולבסוף‬
‫הסברתי את השפעת דפוס ההורות על הילדים לפי התיאוריה הפסיכו‪-‬סוציאלית של אריקסון‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫צ' בר‪-‬אל‪ ,‬מ' נוימאיר‪ ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה רכס‪6991 ,‬‬
‫פרק ב' –משתנה תלוי‪-‬דימוי עצמי‬
‫‪-4.6‬מהו דימוי עצמי ומרכיביו‪-‬‬
‫דימוי עצמי הינו אוסף של מרכיבים רבים‪ ,‬המשקף את מה שהיחיד יודע‪ ,‬חש‪ ,‬חושב ומכיר לגבי‬
‫עצמו בזמנים‪ ,‬בסיטואציות ובפעילויות שונות‪ .‬דימוי עצמי הוא הבבואה של האדם את עצמו כפי‬
‫שהיא משתקפת לו מתוך ביצועיו ומתוך האינטראקציה שלו עם הסביבה‪.‬‬
‫דרך המפגש והאינטראקציה עם הסביבה‪ ,‬הילד לומד להכיר בתכונותיו ומאפייניו‪ ,‬להעריכם‬
‫ולשפוט את טיבם ‪.‬בעוד שבגיל צעיר הילד תופס את עצמו כאישיות כוללת ולא כצירוף של חלקים‬
‫ומרכיבים שונים והוא מגדיר את עצמו במושגים כוללניים‪ ,‬עם גדילתו והתבגרותו‪ ,‬התערותו‬
‫החברתית וראיית עצמו במסגרות הקבוצתיות השונות מתחיל תהליך‬
‫של דיפרנציאציה (אבחנה) בדימויו העצמי‪ .‬הילד מתחיל להיות מודע למרכיבים השונים הבאים‬
‫לידי ביטוי אצלו בתחום החברתי‪ ,‬הלימודי‪ ,‬הגופני וכד'‪.‬‬
‫ישנה חשיבות רבה מאוד ליחסי הגומלין של הילד עם משפחתו‪ ,‬סביבתו‪ ,‬מוריו וחבריו בהתפתחות‬
‫הדימוי העצמי שלו‪ .‬הדרך בה האנשים החשובים לו‪ ,‬מגיבים כלפיו מבהירה לו מה הם חושבים‬
‫עליו‪ ,‬על פעולותיו ומה ערכו בעיניהם‪ .‬תגובות מעודדות‪ ,‬מחזקות וחוויות הצלחה יסייעו לילד‬
‫בפיתוח דימוי עצמי חיובי‪ ,‬בעוד שתגובות שליליות‪ ,‬כעס‪ ,‬ביקורת‪ ,‬הענשה וכישלונות חוזרים‬
‫עשויים לפתח אצל הילד דימוי עצמי שלילי‪.‬‬
‫דימוי עצמי חיובי מתורגם לתחושת ערך עצמי חיובית‪ ,‬שביעות רצון וקבלה עצמית‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫דימוי עצמי שלילי פוגע בתחושת הערך העצמי ומתבטא בתחושת חוסר שביעות רצון עצמית‬
‫ופגיעה בתפקוד‪.‬‬
‫הדימוי העצמי מתפתח לאורך תקופת הילדות וההתבגרות‪ ,‬אך הוא גמיש וניתן לשינוי בעקבות‬
‫תהליכים פנימיים וחיצוניים שעובר האדם‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫וויליאם פיטס –אחד מהחוקרים החשובים בתחום הדימוי העצמי מצא חמישה חלקים חשובים‬
‫שמרכיבים את הדימוי העצמי להלן‪:‬‬
‫‪ .6‬דימוי אישי‪ -‬תפיסת האדם את תכונות אישיותו‪.‬‬
‫‪ .4‬דימוי גופני‪ -‬תפיסת גופו‪ ,‬בריאותו והופעתו החיצונית של הפרט‪.‬‬
‫‪ .8‬דימוי מוסרי‪ -‬תפיסת מוסריותו והתנהגותו לפי הנורמות המקובלות‬
‫‪ .2‬דימוי משפחתי‪ -‬תפיסת האדם את עצמו תוך מסגרת משפחתית ותפיסתו את יחס‬
‫המשפחה אליו‪.‬‬
‫‪ .2‬דימוי חברתי‪ -‬תפיסת האדם את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות‪.‬‬
‫האדם מאמץ לעצמו הערכה חיובית על עצמו כאשר הישגיו ותכונותיו מוערכים בחברתו ומאמץ‬
‫הערכה שלילית כאשר הם אינם מוערכים‪.‬‬
‫פיטס מבדיל בין שני סוגים של דימוי עצמי‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫ג' דקל ‪http://www.galiya.co.il/default.aspx?siteid=88&pageid=4179&lang=1‬‬
‫דימוי ריאלי – תפיסת האדם את עצמו כפי שהוא בהווה‪.‬‬
‫עם בניית הדימוי העצמי הריאלי שלו‪ ,‬לומד הילד לייחס ערך לתכונות המרכיבות את הדימוי‬
‫העצמי שלו‪ .‬משחר ילדותו מקנים לו הוריו ערכים‪ .‬הם אומרים לו מהטוב ומה רע‪ ,‬מה כדאי‬
‫לעשות וממה כדאי להימנע‪ .‬מתוך הערכות אלה לומד הילד מה הדבר הרצוי בחברה‪ ,‬ומאמץ לו‬
‫דימוי אידיאלי‪.‬‬
‫דימוי אידיאלי – זהו דימוי שיש לאדם על עצמו‪ ,‬לא כפי שהוא בהווה‪ ,‬אלא כפי שהיה רוצה‬
‫להיות‪ .‬זוהי הדמות שהאדם שואף אליה‪.‬‬
‫ישנו פער מסוים בין דימוי ריאלי לדימוי אידיאלי‪ .‬פער זה הוא הכוח המניע את הפרט להגשים את‬
‫שאיפותיו‪ ,‬בתנאי שהן מציאותיות ואינן רחוקות מדי מתכונותיו וכישוריו הממשיים‪.‬‬
‫העדר פער בין דימוי ריאלי לדימוי אידיאלי מביא לקפיאה על השמרים‪ ,‬שכן במקרה זה הפרט‬
‫חסר אתגרים‪ ,‬אין לו למה לשאוף‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 4.4‬השפעת הדימוי העצמי על קיומנו‪-‬‬
‫דימוי עצמי חיובי מניע את האדם להעז‪ ,‬להיות בטוח בעצמו ולהתמודד ביתר ביטחון עם משימות‬
‫העומדות בפניו‪ .‬דימוי עצמי שלילי הוא תחושה של חוסר שביעות רצון מהישגים‪ ,‬מהתכונות‬
‫ומהמאפיינים העצמיים‪ .‬תחושה כללית של חוסר ערך עצמי מניעה את האדם להססנות‬
‫בהחלטות‪ ,‬להימנעות מהתמודדות עם משימות הדורשות מאמץ‪ ,‬חשש מכישלון והעדר יוזמה‪.‬‬
‫לדימוי עצמי שלילי נלווים לעיתים חרדה והיעדר כוחות פנימיים או לחלופין נלווים רגשות‬
‫מרדניים ומטען רגשי שלילי‪.‬‬
‫‪ -4.8‬על הדימוי העצמי משפיעים מספר גורמים‪:‬‬
‫‪ .6‬תגובות האחרים‪ :‬תגובות הסביבה היא בדרך כלל אובייקטיבית ולכן מלמדות את הילד‬
‫יותר על עצמו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬כאשר מבקשים ממנו עזרה בתחום מסוים‪ ,‬כנראה שזה התחום‬
‫החזק בו וכך הוא לומד על עצמו מה הם יתרונותיו‪.‬‬
‫‪ .4‬התנסות‪ :‬התנסויות של הילד בחייו מלמדת אותו על כישרונותיו‪ ,‬נטיותיו‪ ,‬כישוריו‬
‫וחולשותיו‪ .‬הוא לומד כי בתחומים מסוימים הוא לא מצליח ובתחומים אחרים הוא‬
‫נהנה‪.‬‬
‫‪ .8‬השוואות‪ :‬הפסיכולוג החברתי האמריקני ליאון פסטינגר הציע את תיאוריית ההשוואה‬
‫החברתית ‪ ,‬לפיה האדם לומד להכיר את עצמו מתוך השוואות שהוא עורך בינו לבין חברי‬
‫קבוצת ההתייחסות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬תלמיד שנבחן במתמטיקה משווה את הציון שקיבל לציוני‬
‫תלמידי ההקבצה שלו ולא לציוני התלמידים בהקבצה נמוכה יותר או גבוהה יותר‪ .‬ככל‬
‫שהילד גדל‪ ,‬הוא מרבה לערוך השוואות בינו לבין חבריו‪ ,‬ועל בסיס השוואות אלה הוא‬
‫בונה במידה רבה את הדימוי העצמי שלו‪ .‬לדוגמא‪ :‬ילד שמקבל ‪ 31‬במבחן בחשבון‪ ,‬זוכה‬
‫‪6‬‬
‫צ' בר‪-‬אל‪ ,‬מ' נוימאיר "מפגשים עם הפסיכולוגיה"‪ ,‬רכס ‪6991‬‬
‫לשבחים מהוריו‪ ,‬אך כאשר הוא משווה את הציון שלו לציוני חבריו‪ ,‬שרובם קיבלו ‪,91‬‬
‫הוא נוכח לדעת שבניגוד למה שאמרו לו הוריו הוא רחוק מלהצטיין בחשבון‪.‬‬
‫‪ .2‬התבוננות בעצמו מנקודת מבטם של אחרים‪ :‬הסוציולוג והפסיכולוג החברתי‪ ,‬הרברט‬
‫מיד‪ ,‬טען כי הדימוי העצמי בכל גיל הוא תוצר של יחסי גומלין שבין פרט ובין סביבתו‪,‬‬
‫ושל יכולת האדם להתבונן בעצמו מנקודת מבטם של אחרים‪ .‬האחרים משמשים לילד‬
‫מראה שדרכה הוא רואה את עצמו‪ .‬יכולת זו הולכת ומתחזקת בגיל ההתבגרות‪ .‬משום כך‬
‫מעסיקה את המתבגרים מאוד השאלה מה אחרים חושבים עליהם‪ .‬ככל שילדים גדלים‪,‬‬
‫הם מתארים את עצמם בפירוט רב יותר ומתייחסים יותר להיבטים באישיותם ובעולמם‪.‬‬
‫הדימוי העצמי בגיל בית ספר נעשה מפורט יותר‪ ,‬מופשט ומורכב‪ :‬כלולים בו יותר פרטים‬
‫ודקויות‪ ,‬ישנן יותר הכללות‪ ,‬דימוי גופני‪ ,‬אישי‪ ,‬חברתי ומשפחתי‪ .‬עדיין אין התייחסות‬
‫לצד המוסרי‪ .‬הוא מתפתח בשלב מאוחר יותר‪ .‬על פי תיאוריה של פיאז'ה‪ ,‬המתבגרים‬
‫נמצאים בשיא החשיבה האנושית‪ .‬חשיבתם מופשטת וחוש הביקורת שלהם מפותח‬
‫ביותר‪ .‬הם ביקורתיים לא רק כלפי הזולת‪ ,‬אלא גם כלפי עצמם‪ .‬בנוסף ישנו גם נופך‬
‫מוסרי בביקורת העצמית של המתבגרים‪ .‬הפרט בגיל הזה מסוגל כבר לשפוט את רמת‬
‫מוסריותו במצבים שונים‪ ,‬ומקיש מהם על הצד המוסרי שבאישיותו‪.‬‬
‫‪ -4.2‬דימוי עצמי על פי תאוריות שונות‪-‬‬
‫על פי התיאוריה של ויליאם פיטס‪:‬‬
‫הדימוי העצמי מורכב ומתגבש על ידי תפיסתו של הפרט לגבי עצמו במספר תחומים‪ .‬ויליאם פיטס‬
‫מצא כי הדימוי העצמי מורכב מחמישה חלקים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .6‬דימוי גופני‪ -‬כיצד האדם תופס את גופו‪ ,‬מראהו החיצוני ובריאותו‬
‫‪ .4‬דימוי חברתי‪ -‬כיצד האדם תופס את עצמו ביחס לזולת תוך יחסי הגומלין החברתיים‬
‫‪ .8‬דימוי משפחתי‪ -‬כיצד האדם תופס את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ואת יחס‬
‫המשפחה כלפיו‪.‬‬
‫‪ .2‬דימוי מוסרי‪ -‬כיצד האדם תופס את מוסריותו והתנהגותו על פי הנורמות המקובלות‬
‫בחברה‬
‫‪7‬‬
‫‪ .2‬דימוי אישי‪ -‬כיצד האדם תופס את ערכיו כאדם בעל תכונות חיוביות ושליליות‪.‬‬
‫על פי התיאוריה של צ'ארלס קולי‪:‬‬
‫על פי תאוריה זו הדימוי העצמי מתפתח בעקבות הערכותיהם‪ ,‬דעותיהם ותגובותיהם של אנשים‬
‫מסביב‪ .‬הדמויות המשפיעות ביותר נמצאות במעגל החשוב ביותר המקיף ומלווה את הפרט‬
‫במהלך חייו‪ .‬צ'ארלס קולי היה מראשוני הסוציולוגים‪ ,‬שניסו להסביר את הקשר עם הסביבה‬
‫והאינטראקציה החברתית כבסיס ליצירת הדימויים העצמיים שלנו על‪-‬פי התאוריה שלו‪ ,‬זהות‪-‬‬
‫‪7‬‬
‫בר‪-‬אל צ'‪ ,‬נוימאיר מ' "מפגשים עם הפסיכולוגיה" מפגש שני‪ ,‬רכס ‪6991‬‬
‫האדם אינה דבר נתון‪ ,‬מולד או נרכש‪ ,‬אלא מתפתח בתהליך הדרגתי תוך כדי מגענו עם סביבתנו‪.‬‬
‫מגעים אלו‪ ,‬כפופים לאינטרפרטציות ייחודיות‪ ,‬כלומר‪ ,‬לאופן שבו אנו מפרשים את יחסה של‬
‫הסביבה אלינו‪ .‬פרשנות זו הופכת להיות חלק בלתי‪-‬נפרד מדימויינו העצמיים‪ ,‬ומהווה את הבסיס‬
‫למושג ה"עצמי" המתפתח שלנו‪ .‬על‪-‬פי קולי‪ ,‬מדובר בתהליך תלת‪-‬שלבי‪:‬‬
‫‪ .6‬אנו קולטים את האופן בו אחרים מתייחסים להתנהגותנו‬
‫‪ .4‬אנו מפרשים את שיפוטם של האחרים כלפינו‬
‫‪ .8‬אנו מעריכים את התנהגותנו בהתאם לדעתם של האחרים‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬טוען קולי‪ ,‬התהליך כולו הוא ניסיון ליצירת "עצמי שבמראה"‪ ,‬שאינו אלא דימוי מוכלל‬
‫של האופן בו אנו נתפשים על ידי בני‪-‬אדם אחרים‪ .‬על פי קולי‪ ,‬העצמי‪-‬שבמראה אינו האופן בו אנו‬
‫‪8‬‬
‫נתפשים על ידי אחרים‪ ,‬אלא האופן שבו אנו מדמיינים את עצמנו נתפשים‪.‬‬
‫‪ -4.2‬הערכה עצמית‪-‬‬
‫הערכה עצמית היא בטחונו של אדם בנפשו וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪ ,‬היא חווית ההכרה של‬
‫האדם כי הוא מתאים לחיים ודרישותיהם‪ .‬הערכה עצמית זהו הביטחון ביכולתנו לחשוב‪,‬‬
‫ביכולתנו להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים ‪ ,‬ביטחון בזכותנו להצלחה ‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לנו ערך ושאנו רשאים להגשים את ערכינו וליהנות מפרי מאמצינו‪.‬‬
‫ההערכה העצמית היא כוח מניע‪ .‬היא משפיעה על קיומנו‪ :‬על אופן פעילותנו בעבודה‪ ,‬על אופי‬
‫קשרינו עם אנשים‪ ,‬על סיכוי התקדמותנו בחיים‪ ,‬על סיכויי הצלחותינו והישגינו ובתחום האישי‪-‬‬
‫על רמת אופי יחסנו עם שותפים לחיים עם ילדנו וחברנו ועל רמת האושר האישי אותו אנו‬
‫משיגים‪.‬‬
‫ההערכה העצמית מקיימת את החיים ומקדמת אותם‪.‬‬
‫ככל שהערכתנו העצמית גבוהה יותר אנו נחושים לבטא את עצמנו ואת תחושת העושר הפנימי‬
‫שלנו אנו פתוחים יותר וסומכים על עצמינו‪ .‬ככל שההערכה העצמית נמוכה יותר אנו מפקפקים‬
‫במחשבותינו וחוששים מביקורת‪.‬‬
‫הערכה עצמית מתבטאת בארשת פנים‪ ,‬באופן דיבור ובסגנון תנועה המעידים על שלמותו של אדם‬
‫עם חייו‪ ,‬מתבטאת בנינוחות שאדם חש כשמקבל מחמאה או ביטוי הערכה בפתיחותו וסקרנותו‬
‫של אדם לדברים חדשים וכן במראהו החיצוני של האדם‪ .‬היא תורמת לרציונליות‪ ,‬ריאליזם‪,‬‬
‫אינטואיטיביות‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬עצמאות‪ ,‬גמישות‪ ,‬יכולת עמידה בשינויים‪ ,‬נכונות להודות בטעויות‬
‫‪9‬‬
‫ולתקנן וכן‪ ,‬לטוב לב ונכונות לשיתוף פעולה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬פרק זה עסק במשתנה התלוי בעבודתי והוא הדימוי העצמי‪ .‬תחילה הסברתי מהו הדימוי‬
‫העצמי ופירטתי את מרכיביו‪ ,‬לאחר מכן פירטתי על השפעת הדימוי העצמי על החיים של כל אדם‬
‫ועל מה משפיע על הדימוי העצמי‪ .‬בהמשך הצגתי את הדימוי העצמי על פי תאוריות שונות ולבסוף‬
‫הסברתי מהי הערכה עצמית‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ http://clickit.ort.org.il/files/txt/911680382/357015973.htm‬קרניאל דרורי ח'‬
‫‪9‬‬
‫ברנדן נ' "הערכה עצמית" הוצאת כרטא ‪6991‬‬
‫פרק ג'‪ -‬פרק מקשר‪ -‬הקשר בין דפוס הורות לדימוי עצמי בקרב מתבגרים‬
‫בפרק זה אציג מחקר שנערך ע"י ד"ר באר בקרב ‪ 2938‬מתבגרים ביוטה שבארצות הברית ‪ ,‬בו‬
‫בדקו את ההשפעה של סגנון ההורות על צריכה של משקאות אלכוהול בשיעורים גבוהים (שתיית‬
‫בולמוס – חמש מנות משקה או יותר בתוך פרק זמן קצר)‪.‬‬
‫נבדקו ההשפעות של ארבעה סגנונות הורות‪ :‬סמכותי‪ ,‬רודני‪ ,‬מתירני וזונח‪.‬‬
‫הורות סמכותית – מתייחסת לרמה גבוהה של משמעת‪ ,‬השגחה ואחריות ורמה גבוהה של תמיכה‬
‫וחום‪.‬‬
‫הורות רודנית – מתייחסת לרמה גבוהה של שליטה אך רמה נמוכה של חום ותמיכה‪.‬‬
‫הורות מתירנית – רמה גבוהה של חום ותמיכה אך רמה נמוכה של אחריות‪.‬‬
‫הורות מזניחה – רמה נמוכה של תמיכה‪ ,‬חום ואחריות‪.‬‬
‫במחקר נמצא שמתבגרים להורים סמכותיים‪ ,‬שתו פחות שתיית בולמוס בהשוואה למתבגרים‬
‫שהוריהם מתאפיינים בסגנון הורות אחר‪ ,‬וכן הם היו פחות בסיכון להתחבר למי שצורכים‬
‫משקאות אלכוהול‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא שדתיות קשורה קשר שלילי לצריכת משקאות אלכוהול‬
‫בשיעורים גבוהים‪.‬‬
‫מתבגרים להורים מתירניים היו בסיכון גבוה פי שלוש לשתיית בולמוס בהשוואה למתבגרים של‬
‫הורים סמכותיים‪ .‬מתבגרים להורים רודניים היו בסיכון גבוה פי שניים לשתייה כבדה‪.‬‬
‫לא נמצאו הבדלים בין המתבגרים על פי סגנונות ההורות בשיעורי ההתנסות באלכוהול‪ ,‬בעוד‬
‫נמצאו הבדלים ניכרים בשיעורי שתיית הבולמוס‪ ,‬המסוכנת יותר‪.‬‬
‫מחקר זה מתקשר לעבודתי בכך שהוא עוסק בהשפעת ההורים על ילדיהם‪ .‬הנושא הנבדק במחקר‬
‫זה הוא הקשר שבין סגנון ההורות להרגלי השתייה של המתבגרים בעוד נושא המחקר שלי עוסק‬
‫בקשר שבין סגנון הורות לדימוי עצמי‪ .‬בשני הנושאים ניתן לראות את השפעת ההורים על‬
‫ילדיהם‪.‬‬
‫לאחר ניתוח המשתנים והשלמת החלק המקשר אוכל לעבור למחקר המעשי בו אמצא את הקשר‬
‫–אם קיים‪ -‬בין סגנון הורות לדימוי עצמי בקרב מתבגרים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בפרק זה הצגתי מחקר אשר מתקשר לנושא עבודתי בכך שהוא מתאר את ההשפעה של‬
‫ההורים על ילדיהם‪ .‬פירטתי על המחקר ‪ ,‬הצגתי את דרך ביצועו וכן את התוצאות שלו‪ .‬לבסוף‬
‫הסברתי את הדרך בה מתקשר המחקר לנושא עבודתי‪.‬‬
‫סיכום החלק התיאורטי‬
‫בחלק זה נכללו שלושת הפרקים המהווים רקע למחקר השדה‪.‬‬
‫בפרק הראשון הוצג המשתנה הבלתי תלוי על העבודה – סגנון ההורות‪ .‬סגנון ההורות מבטא את‬
‫הדרך בה בוחרים ההורים על מנת לחנך את ילדיהם לפי ערכים מסוימים‪.‬‬
‫גיל ההתבגרות יוצר מתחים בין ההורים למתבגרים שכן ההורים מנסים לחנך ולשמור על ילדיהם‬
‫בעוד הם דורשים אוטונומיה ועצמאות‪.‬‬
‫בפרק זה הצגתי סוגים שונים של דפוסי הורות‪ ,‬איך נבחר סוג הורות וכיצד הקשר עם ההורים‬
‫משפיע על הילדים‪.‬‬
‫בפרק השני הוצג המשתנה התלוי שהוא הדימוי העצמי‪ .‬הדימוי העצמי כולל בתוכו את כל‬
‫היכולות התכונות ההישגים והכישלונות של הפרט ומהווה את הדרך בה הפרט רואה את עצמו‪.‬‬
‫הדימוי העצמי נרכש במהלך החיים ומשתנה בעקבות דעות תגובות והערכות של הסביבה הקרובה‬
‫של הפרט‪.‬‬
‫בפרק זה הצגתי את מרכיבי הדימוי העצמי על פי ויליאם פיטס‪ ,‬מה משפיע על הדימוי העצמי‬
‫ואיך הוא משפיע עלינו ‪ ,‬הצגתי תאוריות שקשורות בדימוי העצמי האחת של קולי –"האני‬
‫במראה" לפיה כל סוכני החברות שלנו משמשים לנו כמראה והשנייה היא התאוריה של ויליאם‬
‫פיטס בה הוא מונה חמישה מרכיבים מרכזיים של הדימוי העצמי של האדם ‪ ,‬בנוסף פירטתי על‬
‫הערכה עצמית‪.‬‬
‫בפרק השלישי הצגתי מחקר שהדגיש את השפעת סגנון ההורות על המתבגר מה שתורם לאישור‬
‫השערתי בנוגע להשפעת סגנון ההורות על הדימוי העצמי‪.‬‬
‫כעת אעבור לחלק המעשי בו אבדוק את השערותיי בנוגע לנושא העבודה‪.‬‬
‫החלק המחקרי‪-‬‬
‫מחקר השדה‬
‫מבוא למחקר השדה‪:‬‬
‫הגדרות נומינליות ואופרטיביות‪-‬‬
‫בחלק התיאורטי ערכתי סקירה כרקע לעבודת השטח ולמחקר השדה המעניקה היבטים‬
‫תיאורטיים להשערת המחקר בחלק המחקרי אבדוק את האופן בו דפוס ההורות משפיע על‬
‫הדימוי העצמי של המתבגרים‪.‬‬
‫שאלת המחקר של עבדותי היא – האם יש קשר בין דפוסי הורות לבין דימוי עצמי בקרב‬
‫מתבגרים‪ .‬מכאן נגזרות השערות המחקר הבאות –‬
‫‪ .6‬יימצא קשר בין דפוסי ההורות לבין הדימוי העצמי של המתבגר‪.‬‬
‫‪ .4‬מתבגרים שהוריהם סמכותיים יהיו בעלי דימוי עצמי נמוך בעוד שמתבגרים שהוריהם‬
‫דמוקרטים יהיו בעלי דימוי עצמי גבוה‪.‬‬
‫בהתאם לכך המשתנה הבלתי תלוי בעבודתי הוא דפוס ההורות (סמכותי‪/‬דמוקרטי) והמשתנה‬
‫התלוי הוא הדימוי העצמי(נמוך‪/‬גבוה)‬
‫לצורך בדיקת משתנים אלו יש להעניק להם הגדרות נומינליות (מילוניות) והגדרות אופרטיביות ‪:‬‬
‫הגדרה נומינלית למשתנה הבלתי תלוי– דפוס הורות ‪ :‬דפוס ההורות מתחלק לשני דפוסים‪ -‬דפוס‬
‫הורות סמכותי ‪ -‬הורים אלו מנסים תמיד להיות בשליטה ולהפעיל את השליטה על ילדיהם‪ .‬הם‬
‫קובעים כללים נוקשים כדי לשמור על הסדר והארגון בבית לרוב ללא ביטויים של חום ואהבה‪,‬‬
‫ודפוס הורות דמוקרטי‪ -‬הורים בעלי מודעות לחוקים‪ ,‬סדר יום קבוע‪ ,‬בעלי ערכים ‪,‬השכלה‪,‬‬
‫חוכמה ‪,‬המלמדים את הילד להגיע לעצמאות תוך כדי שמירה על הכללים‪ ,‬תוך כדי התנסות‬
‫מבוקרת‪ ,‬תוך כדי לימוד מה טוב ומה רע‪.‬ההורים הדמוקרטים מודעים לצורך לשוחח עם הילדים‪,‬‬
‫לשאול לרגשותיהם‪ ,‬ומה הם חושבים על הדברים‪ ,‬נותנים להם להביע ולהחליט ‪,‬תוך כדי הכוונה‬
‫להחלטה הנכונה בשיטות של שכנוע ומשא ומתן‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית למשתנה הבלתי תלוי – דפוס הורות ‪ :‬משתנה זה ייבדק ע"י תשאול מתבגרים‬
‫לגביי אופן התייחסות ההורים כלפיהם‪ .‬האם הם יותר סמכותיים או דמוקרטיים‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית למשתנה התלוי – דימוי עצמי‪ :‬הדימוי העצמי הוא מערכת מאורגנת של תכונות‬
‫והערכות שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיהן‪ .‬ישנו דימוי ריאלי שהוא תפיסת האדם את עצמו‬
‫כפי שהוא בהווה ודימוי אידיאלי שהוא הדימוי של האדם כפי שהיה רוצה להיות‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית למשתנה התלוי – לדימוי העצמי חמישה היבטים‪ :‬דימוי אישי‪ -‬תפיסת האדם‬
‫את תכונות אישיותו‪ ,‬דימוי גופני‪ -‬תפיסת גופו‪ ,‬בריאותו והופעתו החיצונית של הפרט‪ ,‬דימוי‬
‫מוסרי‪-‬תפיסת מוסריותו והתנהגותו לפי הנורמות המקובלות‪ ,‬דימוי משפחתי‪ -‬תפיסת האדם את‬
‫עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ותפיסתו את יחס המשפחה אליו ודימוי חברתי‪ -‬תפיסת האדם‬
‫את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות‪ .‬באמצעות שאלון עמדות יבדקו מרכיבי‬
‫הדימוי העצמי‪ :‬רגשי‪ ,‬קוגניטיבי ‪ ,‬והתנהגותי‪:.‬‬
‫המרכיב הקוגניטיבי יתבטא בקיומם של מחשבות ‪,‬דעות ואמונות שיש לפרט על נושא הדימוי‬
‫העצמי‬
‫המרכיב הרגשי יתבטא ברגשות הנלווים לדימוי העצמי של הפרט‬
‫המרכיב ההתנהגותי יתבטא בנכונותו של הפרט להתנהג בדרך חיובית‪ ,‬או שלילית‪ ,‬כלפי הדימוי‬
‫העצמי‬
‫אוכלוסיית מחקר מדגם –‬
‫במחקר זה ייבדקו ‪ 21‬מתבגרים ‪-‬בנים ובנות בגילאי ‪ 62-63‬בני ישובים הלומדים בכיתה עיונית‪:‬‬
‫‪ 41‬מתבגרים להם הורים סמכותיים וכ‪ 41-‬להם הורים דמוקרטיים‪.‬‬
‫כלי המחקר –‬
‫כלי המחקר הוא שאלון סגור ‪ -‬סדרת שאלות שתוכנן‪ ,‬ניסוחן וסדר הצגתן קבוע במדויק מראש‪.‬‬
‫מקומה של שאלה בשאלון‪ ,‬או עצם הצגתה‪ ,‬עשוי להיות תלוי בתשובה לשאלה אחרת ועדיין‬
‫תכנית סדר השאלות קבוע מראש‪.‬‬
‫לשאלון מספר יתרונות להלן‪:‬‬
‫‪ .6‬ניתן לכלול אוכלוסייה רחבה יחסית במדגם‬
‫‪ .4‬סיכום הנתונים והניתוח שלהם ‪ ,‬מהירים‪.‬‬
‫‪ .8‬קל להשוות בין תשובות נבדקים‬
‫‪ .2‬חסכוני בזמן ובכסף‬
‫‪ .2‬בעל מהימנות שיחזור גבוהה‬
‫‪ .1‬בעל מהימנות בין אישית גבוהה ‪ ,‬לאישיות החוקר אין השפעה על הנחקרים‪.‬‬
‫למרות יתרונותיו קיימים גם חסרונות בשימוש בשאלון הסגור להלן‪:‬‬
‫‪ .6‬אפשרויות מוגבלות למבחר התשובות שמציע החוקר‪ ,‬לא תמיד יבחר הנחקר את התשובה‬
‫המבטאת כהלכה את עמדתו‪.‬‬
‫‪ .4‬קשה לוודא כי המשיב דובר אמת‬
‫‪ .8‬קשה להבין באיזו מידה תשובותיו משקפות את התנהגותו בפועל‬
‫‪ .2‬החוקר יקבל תשובות לפי שאלת המחקר וההגדרות שהוא קבע לשם מדידת משתנים‪.‬‬
‫לשאלון הסגור יותר יתרונות מחסרונות ולכן זהו כלי אידיאלי לביצוע המחקר‪.‬‬
‫מקרא לשאלון‪-‬‬
‫שאלון זה בנוי מ‪ 41 -‬שאלות‪ ,‬כאשר הוא מחולק ל‪ 8-‬חלקים ‪:‬‬
‫החלק הראשון – בחלק זה שאלה העוסקת במשתנה הרקע (מין)‪.‬‬
‫החלק השני‪ -‬בחלק זה שאלות ‪ 6-61‬העוסקות במשתנה הבלתי תלוי ‪ ,‬דפוסי הורות ‪.‬‬
‫לדוגמה ‪ :‬שאלה מס' ‪" – 4‬הוריי מכבדים אותי ומתייחסים ברצינות לדעותיי‪".‬‬
‫שאלות אלו בודקות את סוג דפוס ההורות של הורי המתבגר ‪ .‬שאלות אלו עושות הבחנה בין דפוס‬
‫הורות סמכותי לדפוס הורות דמוקרטי‪ .‬הערכים של המשתנה הבלתי תלוי נעים בין ‪( 6-2‬ע"פ‬
‫סולם ליקהרט) ‪ -6 :‬לא מסכים כלל ‪ -4 ,‬לא מסכים ‪ -8 ,‬מסכים ‪ -2 ,‬מסכים מאוד‪ .‬ערכים ‪6-4‬‬
‫מצביעים על דפוס הורות סמכותי‪ ,‬ואילו ערכים ‪ 8-2‬מצביעים על דפוס הורות דמוקרטי‪ .‬בחלק זה‬
‫‪ 61‬שאלות וטווח ממוצע התשובות ינוע בין ‪ , 61-21‬לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין ‪61-42‬‬
‫יצביע על נחקר שהוריו סמכותיים בעוד שטווח ממוצע התשובות הנע ‪ 41-21‬יצביע על נחקר‬
‫שהוריו דמוקרטיים‪ .‬חלק זה בעל סכלות הפוכות והן שאלות ‪ .8,2,1,9,61‬בשאלות אלו ניקוד‬
‫הערכים מתהפך כלומר ‪ . 6=2 ,4=8, 8=4 ,2=6‬שאלות אלו בודקות את מהימנות תשובות‬
‫הנחקרים‪ ,‬אחידות התשובות ועקביות הנחקר‪.‬‬
‫החלק השלישי – בחלק זה שאלות ‪ 66-41‬העוסקות במשתנה התלוי‪ ,‬דימוי עצמי‪ .‬לצורך בדיקת‬
‫משתנה זה הענקתי ‪ 2‬היבטים ‪:‬‬
‫שאלות ‪ 66,61,69‬עוסקות במרכיב האישי‪( -‬למשל שאלה ‪ :61‬אני מרגיש שנכשלתי כשאני לא‬
‫עומד בציפיות ממני)‬
‫שאלות ‪64,68‬עוסקות במרכיב הגופני ‪(-‬למשל שאלה ‪ :64‬אני אוהב את הגוף שלי)‬
‫שאלה ‪ 67‬עוסקת במרכיב המוסרי‪( -‬אני צוחק על אנשים השונים ממני)‬
‫שאלה ‪ 41‬עוסקת במרכיב המשפחתי –( אני מרגיש חלק מהמשפחה שלי)‬
‫הערכים של המשתנה התלוי נעות בין ‪( 6-2‬ע"פ סולם ליקהרט) ‪ -6 :‬לא מסכים כלל ‪ -4 ,‬לא‬
‫מסכים‪ -8 ,‬מסכים ‪ -2 ,‬מסכים מאוד‪ .‬ערכים ‪ 6-4‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים‬
‫דימוי עצמי נמוך‪ ,‬ואילו ערכים ‪ 8-2‬מציינים ערכים גבוהים של המשתנה המבטאים דימוי עצמי‬
‫גבוה ‪.‬בחלק זה ‪ 61‬שאלות וטווח ממוצע התשובות ינוע בין ‪ ,61-21‬לכן טווח ממוצע התשובות הנע‬
‫בין ‪ 61-42‬מצביע על שכיחות נמוכה של המשתנה – דימוי עצמי נמוך‪ ,‬בעוד שטווח ממוצע‬
‫התשובות הנע בין ‪ 41-21‬מצביע על שכיחות גבוהה של המשתנה – דימוי עצמי גבוה‬
‫השאלון בעל סכלות הפוכות והן שאלות ‪ .68,62,61,67‬בשאלות אלו ניקוד הערכים מתהפך כלומר‬
‫‪ . 6=2 ,4=8, 8=4 ,2=6‬שאלות אלו בודקות את מהימנות תשובות הנחקרים‪ ,‬אחידות התשובות‬
‫ועקביות הנחקר‪.‬‬
‫מהלך המחקר –‬
‫מהלך המחקר חשוב לצורך היכולת לשחזר את המחקר באותו אופן שוב ושוב כפי שבוצע‬
‫לראשונה‪ ,‬דבר המעלה את מהימנות המחקר‪.‬‬
‫המחקר בעבודתי יבוצע ע"י חלוקת שאלונים לבני נוער מכיתות י'‪-‬יב' בבית ספר "עמי אסף"‬
‫במהלך יום הלימודים במשך כשבוע‪.‬‬
‫לנבדקים יוסבר כי השאלון הוא אנונימי ועליהם לענות עליו באופן אישי‪ .‬עוד יוסבר לנבדקים‬
‫שמטרת השאלון היא לעבודת חקר הנעשית במסגרת היחידה החמישית במגמת מדעי החברה‬
‫בלבד‪ ,‬ולכן לא יעשה בשאלון שימוש למטרות נוספות‪.‬‬
‫משך הזמן שיעמוד לרשות הנבדקים על מנת לענות על השאלון הוא כ‪ 62-41 -‬דקות ‪ ,‬כאשר תוצג‬
‫בפניהם הזכות המלאה שברשותם להפסיק את מתן התשובות לשאלון בכל רגע נתון ‪.‬‬
‫ממצאים‬
‫טבלה מס' ‪-6‬טבלה זו מרכזת את ההבדלים של הדימוי העצמי בקרב מתבגרים להורים‬
‫סמכותיים לבין מתבגרים להורים דמוקרטיים‪.‬‬
‫היבט אישי‬
‫דימוי עצמי‬
‫חיובי בקרב‬
‫מתבגרים‬
‫להורים‬
‫סמכותיים‬
‫היבט גופני‬
‫‪%61‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪4=N‬‬
‫‪N=0‬‬
‫דימוי עצמי‬
‫‪91%‬‬
‫‪611%‬‬
‫שלילי בקרב‬
‫מתבגרים‬
‫‪N=18‬‬
‫היבט מוסרי‬
‫‪32%‬‬
‫‪2%-‬‬
‫‪67=N‬‬
‫‪41=N‬‬
‫‪31%-‬‬
‫דימוי עצמי‬
‫חיובי בקרב‬
‫מתבגרים‬
‫להורים‬
‫דמוקרטיים‬
‫‪61=N‬‬
‫דימוי עצמי‬
‫‪41%‬‬
‫‪2=N‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪6=N‬‬
‫‪62%‬‬
‫‪61%‬‬‫‪4=N‬‬
‫‪61=N‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪8=N‬‬
‫להורים‬
‫סמכותיים‬
‫שלילי בקרב‬
‫מתבגרים‬
‫להורים‬
‫דמוקרטיים‬
‫היבט חברתי‬
‫היבט משפחתי‬
‫סה"כ‬
‫‪69=N‬‬
‫‪61=N‬‬
‫‪63=N‬‬
‫– ‪12%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪611%‬‬
‫– ‪91%‬‬
‫‪68=N‬‬
‫‪69=N‬‬
‫‪69=N‬‬
‫‪41=N‬‬
‫‪63=N‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪7=N‬‬
‫‪2%-‬‬
‫‪6=N‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪6=N‬‬
‫‪1%-‬‬
‫‪1=N‬‬
‫מטבלה מספר ‪ 6‬ניתן ללמוד כי קיימים הבדלים בין מתבגרים להורים סמכותיים לבין מתבגרים‬
‫להורים דמוקרטיים בדימוי העצמי שלהם – חיובי ושלילי‪.‬‬
‫לפי טבלה זו ניתן לראות כי בקרב מתבגרים להורים סמכותיים הדימוי העצמי לרוב שלילי לעומת‬
‫מתבגרים להורים דמוקרטיים שבקרבם הדימוי העצמי לרוב חיובי‪.‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪4=N‬‬
‫גרף מס' ‪ – 6‬ההבדלים של הדימוי העצמי בין מתבגרים להורים סמכותיים לבין מתבגרים להורים‬
‫דמוקרטיים‪.‬‬
‫‪100%‬‬
‫דימוי עצמי חיובי בקרב‬
‫מתבגרים להורים‬
‫סמכותיים‬
‫‪80%‬‬
‫דימוי עצמי שלילי בקרב‬
‫מתבגרים להורים‬
‫סמכותיים‬
‫‪60%‬‬
‫‪40%‬‬
‫דימוי עצמי חיובי בקרב‬
‫מתבגרים להורים‬
‫דמוקרטיים‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫דימוי עצמי שלילי בקרב‬
‫מתבגרים להורים‬
‫דמוקרטיים‬
‫הגרף מתאר את הנתונים בטבלה מספר ‪ -6‬ניתן לראות כי בקרב המתבגרים להורים סמכותיים‬
‫הדימוי העצמי הוא לרוב שלילי בהיבטים‪ :‬האישי‪ ,‬הגופני‪ ,‬והחברתי והוא חיובי בהיבט המוסרי ‪.‬‬
‫בהיבט המשפחתי ישנה הקבלה בין הדימוי החיובי שלילי‪ .‬בקרב המתבגרים להורים דמוקרטיים‬
‫ניתן להבחין שהדימוי בשלל ההיבטים הוא חיובי‪ -‬ההיבט האישי‪ ,‬גופני‪ ,‬מוסרי‪ ,‬חברתי ומשפחתי‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ -2‬טבלה זו מרכזת את הנתונים שהתקבלו בקרב אוכלוסיית המתבגרים להורים‬
‫סמכותיים‪.‬‬
‫היבט אישי‬
‫דימוי עצמי‬
‫חיובי בקרב‬
‫מתבגרים‬
‫להורים‬
‫סמכותיים‬
‫היבט גופני‬
‫היבט מוסרי‬
‫‪32%‬‬
‫‪%61‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪4=N‬‬
‫‪N=0‬‬
‫דימוי עצמי‬
‫שלילי בקרב‬
‫‪91%‬‬
‫‪611%‬‬
‫‪62%‬‬
‫מתבגרים‬
‫להורים‬
‫סמכותיים‬
‫‪N=18‬‬
‫‪41=N‬‬
‫‪8=N‬‬
‫היבט חברתי‬
‫‪2%-‬‬
‫היבט משפחתי‬
‫‪21%‬‬
‫‪6=N‬‬
‫‪67=N‬‬
‫סה"כ‬
‫‪61%‬‬‫‪4=N‬‬
‫‪61=N‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪69=N‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪61=N‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪63=N‬‬
‫טבלה מספר ‪ 4‬להן מייצגת את אוכלוסיית המחקר הראשונה שנבדקה במחקר שביצעתי והיא‬
‫המתבגרים להורים סמכותיים‪ .‬מטבלה זו ניתן לראות ש‪ 61%-‬מכלל המתבגרים הללו הם בעלי‬
‫דימוי עצמי חיובי לעומת ‪ 91%-‬מתבגרים שהם בעלי דימוי עצמי שלילי‪.‬‬
‫גרף מס' ‪ – 2‬נתוני המתבגרים להורים סמכותיים על פי היבטי הדימוי העצמי‬
‫מתבגרים להורים סמכותיים‬
‫‪100%‬‬
‫היבט אישי‬
‫‪80%‬‬
‫היבט גופני‬
‫‪60%‬‬
‫היבט מוסרי‬
‫‪40%‬‬
‫היבט חברתי‬
‫היבט משפחתי‬
‫‪20%‬‬
‫סה"כ‬
‫‪0%‬‬
‫דימוי עצמי חיובי‬
‫בקרב מתבגרים‬
‫להורים סמכותיים‬
‫דימוי עצמי שלילי‬
‫בקרב מתבגרים‬
‫להורים סמכותיים‬
‫הגרף הנ"ל מתאר את הנתונים מטבלה ‪ - 4‬ניתן לראות כי ההיבטים ‪ :‬האישי‪ ,‬הגופני והחברתי‬
‫לוקחים חלק גדול בדימוי עצמי שלילי בקרב מתבגרים להורים סמכותיים‪ .‬בעוד שההיבטים‪:‬‬
‫המוסרי והמשפחתי לוקחים חלק גדול בדימוי עצמי חיובי בקרב המתבגרים הללו‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ -3‬טבלה זו מרכזת את הנתונים שהתקבלו בקרב אוכלוסיית המתבגרים להורים‬
‫דמוקרטיים‬
‫דימוי עצמי‬
‫חיובי בקרב‬
‫מתבגרים‬
‫להורים‬
‫דמוקרטיים‬
‫היבט אישי‬
‫היבט גופני‬
‫היבט מוסרי‬
‫היבט חברתי‬
‫היבט משפחתי‬
‫סה"כ‬
‫‪31%-‬‬
‫– ‪12%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪611%‬‬
‫– ‪91%‬‬
‫‪68=N‬‬
‫‪69=N‬‬
‫‪69=N‬‬
‫‪41=N‬‬
‫‪63=N‬‬
‫‪61=N‬‬
‫דימוי עצמי‬
‫שלילי בקרב‬
‫מתבגרים‬
‫‪41%‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪2%-‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪1%-‬‬
‫‪61%‬‬
‫להורים‬
‫דמוקרטיים‬
‫‪2=N‬‬
‫‪7=N‬‬
‫‪6=N‬‬
‫‪6=N‬‬
‫‪1=N‬‬
‫‪4=N‬‬
‫טבלה מספר ‪ 8‬להלן מייצגת את אוכלוסיית המחקר השנייה שנבדקה במחקר שביצעתי והיא‬
‫המתבגרים להורים דמוקרטיים‪ .‬טבלה זו משקפת כי ‪ 91%‬מכלל המתבגרים ההלו הם בעלי דימוי‬
‫עצמי חיובי לעומת ‪ 61%‬בעלי דימוי עצמי שלילי‪.‬‬
‫גרף מספר ‪ -3‬נתוני המתבגרים להורים דמוקרטיים ע"פ היבטי הדימוי העצמי‬
‫מתבגרים להורים דמוקרטיים‬
‫‪100%‬‬
‫היבט אישי‬
‫‪80%‬‬
‫היבט גופני‬
‫‪60%‬‬
‫היבט מוסרי‬
‫‪40%‬‬
‫היבט חברתי‬
‫היבט משפחתי‬
‫‪20%‬‬
‫סה"כ‬
‫‪0%‬‬
‫דימוי עצמי חיובי‬
‫בקרב מתבגרים‬
‫להורים דמוקרטיים‬
‫דימוי עצמי שלילי‬
‫בקרב מתבגרים‬
‫להורים דמוקרטיים‬
‫הגרף מתאר את הנתונים מטבלה ‪ -8‬ניתן לראות כי בקרב המתבגרים להורים דמוקרטיים כל‬
‫היבטי הדימוי העצמי‪ :‬אישי‪ ,‬גופני‪ ,‬מוסרי‪ ,‬חברתי ומשפחתי לוקחים חלק בדימוי העצמי חיובי ‪.‬‬
‫ניתן להבחין שלרוב המתבגרים הללו יש דימוי עצמי נמוך יחסית בהיבט הגופני‪.‬‬
‫דיון סיכום והסקת מסקנות‬
‫במסגרת העבודה ערכתי מחקר הבודק את ההבדל בדימוי העצמי‪ -‬חיובי או שלילי בין מתבגרים‬
‫להם הורים דמוקרטיים לבין מתבגרים להם הורים סמכותיים‪.‬‬
‫שאלת המחקר שלי היא‪ ,‬האם יש קשר בין דפוס ההורות‪ -‬סמכותי או דמוקרטי לבין הדימוי‬
‫העצמי‪ -‬חיובי או שלילי‪.‬‬
‫לשאלת המחקר שלי שתי השערות‪:‬‬
‫‪ .6‬דפוס ההורות ימצא כמשפיע על דימוי עצמי חיובי או שלילי בקרב מתבגרים‪.‬‬
‫‪ .4‬בקרב המתבגרים להורים סמכותיים הדימוי העצמי יימצא שלילי לעומת המתבגרים להורים‬
‫דמוקרטיים שבקרבם הדימוי העצמי יימצא חיובי‪.‬‬
‫בכדי לגלות אם השערותיי נכונות או שמא הן שגויות השתמשתי בכלי מחקר של שאלון סגור‪.‬‬
‫השאלון הסגור מאפשר לכלול אוכלוסייה רחבה יחסית אשר תשתתף במחקר ובכך להיימן את‬
‫התוצאות‪ ,‬סיכום הנתונים וניתוח מהיר ‪ ,‬השוואה קלה בין תשובות הנבדקים‪ ,‬בנוסף לכך הוא‬
‫חסכוני בזמן ובכסף ולחוקר כלל אין השפעה על תשובות הנחקרים‪.‬‬
‫ממצאי המחקר הראו שבקרב המתבגרים להורים סמכותיים אחוז הדימוי העצמי השלילי היה‬
‫גבוה מאשר הדימוי העצמי השלילי בקרב מתבגרים להורים דמוקרטיים‪ 91% -‬בקרב המתבגרים‬
‫להורים סמכותיים לעומת ‪ 61%‬בקרב המתבגרים להורים דמוקרטיים‪.‬‬
‫לעומת זאת בקרב המתבגרים להורים דמוקרטיים אחוז הדימוי העצמי החיובי היה גבוה מאשר‬
‫הדימוי העצמי החיובי בקרב המתבגרים להורים סמכותיים‪ 91% -‬בקרב המתבגרים להורים‬
‫דמוקרטיים לעומת ‪ 61%‬בקרב המתבגרים להורים סמכותיים‪.‬‬
‫בנוסף ‪ ,‬נמצא שהדימוי העצמי השלילי בקרב רוב המתבגרים להורים סמכותיים בא לידיי ביטוי‬
‫בהיבט האישי הגופני והחברתי של הדימוי העצמי‪ ,‬בעוד שהדימוי העצמי החיובי בא לידי ביטוי‬
‫בהיבט המוסרי והמשפחתי של הדימוי העצמי ‪ .‬הדימוי העצמי החיובי אצל רוב המתבגרים‬
‫להורים דמוקרטיים בא לידי ביטוי בכל ההיבטים של הדימוי העצמי מלבד ההיבט הגופני‬
‫שמבטא דימוי עצמי שלילי בקרב רוב המתבגרים להורים דמוקרטיים‪.‬‬
‫הממצאים שהתקבלו בחלק המחקרי תומכים בתיאוריות השונות שהוצגו בחלק התיאורטי וכן‬
‫בתוצאות המחקר שהצגתי בחלק המקשר של העבודה‪ .‬לפי התיאוריות הקשורות לדפוסי ההורות‬
‫נמצא כי אכן ישנה השפעה של דפוסי ההורות השונים על הילד‪ .‬לדוגמא‪ ,‬התאוריה הפסיכו‪-‬‬
‫סוציאלית של אריקסון מדברת על השפעתם של ההורים בכל שלב ושלב בחייו של הילד באמצעות‬
‫דפוס היחס שלהם כלפיו‪ .‬בתוצאות המחקר של הפרק המקשר נמצא כי אכן ישנו קשר בין דפוס‬
‫ההורות להרגליי שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב מתבגרים‪ .‬הממצאים שהתקבלו מהמחקר‬
‫שערכתי הראו גם הם שאכן ישנה השפעה של דפוס ההורות על הילדים בתחומים שונים‪ -‬במקרה‬
‫הזה על הדימוי העצמי שלהם‪.‬‬
‫הממצאים והמחקר שערכתי בנוסף לחלק התיאורטי מאמתים את השערותיי שהועלו בתחילתה‬
‫של העבודה‪ .‬נוכחתי לדעת שלדפוסי ההורות השונים ישנה השפעה על הדימוי העצמי של‬
‫המתבגרים‪ .‬בקרב המתבגרים להורים סמכותיים הדימוי העצמי נמצא לרוב שלילי בעוד שבקרב‬
‫המתבגרים להורים דמוקרטיים הדימוי העצמי נמצא לרוב חיובי ‪.‬‬
‫אף על פי שהשערותיי אוששו למחקר שערכתי נלוו כמה מגבלות‪ :‬המחקר נעשה באזור מסוים‬
‫בארץ‪-‬דרום השרון‪ -‬ולא כלל מתבגרים מאזורים שונים ‪,‬הוא נערך בקרב ‪ 21‬מתבגרים ומתבגרות‬
‫בלבד‪ ,‬דבר שהגביל את כמות הנחקרים ולא ייצג את האוכלוסייה כולה‪.‬‬
‫המחקר שבצעתי בדבר הקשר בין דפוסי ההורות לדימוי העצמי מעמיק את הידע הקיים על‬
‫השפעת ההורים על ילדיהם לטובה או לרעה ‪-‬מדגיש את החשיבות הרבה של היחס של ההורים‬
‫לילדיהם ועוזר להבין איזה דפוס הורות הוא זה שיגרום לילד להתפתח ולהפוך לאדם בעל דימוי‬
‫עצמי חיובי ככל הניתן‪ -‬דבר שיעזור לו לחיות את חייו בצורה המלאה ביותר‪ .‬בנוסף לכך נוכחתי‬
‫לדעת שדפוס ההורות משפיע בעיקר על ההיבט האישי‪ ,‬הגופני והחברתי וההיבט המוסרי‬
‫והמשפחתי הם ככל הנראה ערכים שנרכשים במהלך החיים ולאו דווקא מושפעים מדפוס‬
‫ההורות‪.‬‬
‫כולי תקווה שהמחקר שערכתי במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה יתרום ויקדם ביצוע‬
‫מחקרים בעלי שאלות חקר דומות לדוגמא‪ ,‬האם קיים קשר בין דפוס ההורות ליצירת מערכת‬
‫יחסים בריאה עם בן זוג‪ .‬ההשערה של מחקר זה תהיה שאכן קיים קשר בין דפוס ההורות‬
‫למערכת יחסים בריאה עם בן זוג בקרב מתבגרים‪ .‬השערה זו תתקבל בהסתמך על המידע‬
‫שהתקבל במחקר שביצעתי‪ ,‬לפיו דפוס ההורות אכן משפיע על הדימוי העצמי‪ -‬כלומר יש משהו‬
‫ביחס שהילד מקבל מהוריו שמשפיע על אורח חייו ‪ .‬המשתנה התלוי במחקר יהיה מערכת‬
‫היחסים עם בן הזוג בעוד שדפוס ההורות יהיה המשתנה הבלתי תלוי‪ .‬במחקר זה המחקר שערכתי‬
‫יוכל לשמש כפרק מקשר ויהיה ניתן להוכיח בעזרתו שלכל דפוס הורות השפעה אחרת על היבטים‬
‫שונים בחיים‪.‬‬
‫רפלקציה‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪ -‬קוגניציה‪-‬‬
‫התהליך האישי והבין‪-‬אישי‪:‬‬
‫במסגרת לימודיי במגמת פסיכולוגיה נדרשתי לבחור נושא לעבודת חקר של היחידה החמישית‪.‬‬
‫בתחילת התהליך לא היה לי ברור מה הנושא שמעניין אותי או שארצה לחקור עליו והתחלתי‬
‫לחפש נושאים למשל‪ :‬הקשר בין סוגי מוזיקה אהודה לבין הדימוי העצמי‪ -‬חיובי או שלילי ‪,‬אך‬
‫לאחר עזרה ממורתי החלטתי לבחור בנושא אשר מעניין אותי ובנוסף לכך הוא קשור לתהליך‬
‫גיבוש הזהות של כל אדם‪ ,‬והוא – הקשר בין דפוס ההורות –סמכותי או דמוקרטי‪ ,‬לבין הדימוי‬
‫העצמי‪ -‬חיובי או שלילי‪.‬‬
‫תהליך לימודי‪:‬‬
‫במהלך העבודה השתמשתי במקורות מידע רבים‪ :‬מאמרים באינטרנט‪ ,‬כתבי עת וספרים‬
‫הקשורים למשתנים בנושא עבודתי‪ ,‬כמו כן קיבלתי המון עזרה מהספרניות במציאת חומרים‬
‫רלוונטיים‪ .‬בחלק המקשר של העבודה נתקלתי בקושי כאשר לא מצאתי מחקר המתקשר לנושא‬
‫עבודתי ‪ ,‬אך לאחר חיפוש מעמיק באינטרנט מצאתי מחקר מתאים‪ .‬את כל מקורות המידע‬
‫אספתי וצילמתי במכונת הצילום אשר בספרייה בבית הספר‪ .‬לאחר איסוף המקורות בתחומים‪:‬‬
‫הדימוי העצמי ודפוסי הורות‪ ,‬התחלתי בתהליך של סינון ופסילה של חומרים עקב אי רלוונטיות‬
‫או שחזרו על מידע ממקורות אחרים‪ .‬כתיבת העבודה הוסיפה לי ידע תיאורטי בנושא הדימוי‬
‫העצמי עקב קריאה של חומרים שנכתבו ע"י דוקטורים ופסיכולוגיים מכל העולם‪ .‬כתיבת החלק‬
‫התיאורטי העשירה את הידע שלי בנושאי עבודתי וגיליתי דברים שלא ידעתי עליהם כגון‪ :‬היבטיו‬
‫השונים של הדימוי העצמי והתיאוריות השונות הקשורות לנושא‪ ,‬מהו ההבדל בין דימוי עצמי‬
‫להערכה עצמית‪ ,‬סוגי דפוסי ההורות השונים מהותם והשוני הגדול בניהם‪.‬‬
‫החלק שעניין אותי במיוחד היה סיכום החלק התיאורטי שעזר לאושש את שאלת המחקר שלי‪.‬‬
‫היבט ערכי‪ -‬חברתי‪:‬‬
‫הסוגיות הערכיות‪-‬אתיות שנתקלתי בהן במהלך כתיבת החלק התיאורטי היו מיזוגם של חומרים‬
‫רלוונטיים לנושא לסיכום אחד‪ .‬חששתי שהמידע שהכנסתי לסיכום לא יתאים לנושא או לא יענה‬
‫על הקריטריונים הדרושים בחלק זה‪ .‬בנוסף חששתי שאפספס מידע נחוץ לעבודה באחד מן‬
‫הנושאים שיגרום לבלבול במידה ויקרה‪.‬‬
‫למדתי על עצמי‪:‬‬
‫מתהליך כתיבת העבודה למדתי על עצמי דברים רבים‪ .‬למדתי שכאשר אני עוסקת בנושא שמעניין‬
‫אותי ומתקשר לחיי אני עובדת יותר ביעילות ונהנית מהתהליך של כתיבת העבודה‪ .‬בנוסף לכך ‪,‬‬
‫התנסיתי בתהליך עבודה חדש שלא מוכר לי וגיליתי שאני יכולה לעמוד בדרישות שהעבודה‬
‫מציבה‪ .‬במהלך כתיבת העבודה למדתי שטוב וכיף להיעזר בחברותיי במידה וקשה ושהן תמיד שם‬
‫לעזור לי וכמו כן הבנתי שלהורים השפעה רבה מאוד כשזה מגיע לנושא הדימוי העצמי‪ .‬אני‬
‫מרגישה כי אוכל להשתמש בידע זה שצברתי בעבודה בעתיד‪ ,‬בחיי הפרטיים ‪ ,‬ביום‪-‬יום מכיוון‬
‫שידע זה מתקשר לנושא מרכזי בחיי‪ ,‬וביום בו אקים משפחה אדע בדיוק איזה דפוס הורות כדאי‬
‫לי לאמץ בכדי שלילדים שלי יהיה דימוי עצמי חיובי ככל הניתן‪.‬‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪ -‬אסטרטגיה ‪:‬‬
‫בתהליך כתיבת העבודה השתמשתי באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שאילת שאלות – במחקר השדה ניסחתי שאלות המתקשרות לנושא עבודתי ולמשתנים‬
‫בה שארצה לבדוק ‪ .‬תשובה על השאלות הללו עזרה לי במציאת ממצאים שיעזרו לאושש‬
‫את השערתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השוואה – בכתיבת החלק התיאורטי ביצעתי השוואה בין תיאוריות‪ ,‬גישות והגדרות‬
‫שונות של חוקרים העוסקות במשתנים בעבודתי ‪ ,‬דימוי עצמי ודפוס הורות‪ .‬בפרק דיון‬
‫סיכום ומסקנות ערכתי השוואה בין התיאוריות והמחקרים אשר נכללו בסקירת הספרות‬
‫בחלק התיאורטי לבין הממצאים שהתקבלו בשאלון אשר חילקתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסקה – בפרק הממצאים הסקתי מסקנות העולות מהם והסברתי את משמעותם ‪,‬בפרק‬
‫דיון ומסקנות הצגתי והסברתי את המשמעות של הממצאים ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נימוק מסוג הסבר – השתמשתי בנימוקים מסוג הסבר בחלק התיאורטי באמצעות‬
‫מחקרים ותיאוריות שונים‪ .‬לדוגמה במשתנה התלוי בעבודתי‪ -‬הדימוי העצמי ‪ ,‬הצגתי את‬
‫מרכיביו לפי התיאוריה של וויליאם פיטס ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ייצוג המידע בדרכים מגוונות‪ -‬המידע בעבודה הוצג בדרכים שונות ומגוונות ‪.‬בחלק‬
‫התיאורטי הצגתי את המידע בעזרת סיכומים מילוליים של מחקרים תיאוריות ופירושים‬
‫מילוניים של המשתנים‪ ,‬בשלב הממצאים הצגתי את התוצאות בטבלאות מפורטות‬
‫ובנוסף הוספתי גרפים המתארים את הממצאים ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מיזוג‪ -‬בחלק התיאורטי מיזגתי בין טקסטים ממקורות מידע שונים‪ :‬מהאינטרנט‪ ,‬ספרים‬
‫שונים וכתבי עת בנושאים הרלוונטיים ‪ .‬מיזוג המקורות נתן שלל זוויות של הנושאים‬
‫הנחקרים ותרם למהימנותה של העבודה‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‪-‬‬
‫‪ .6‬אדר בוניס מתת‪" ,4117 ,‬משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית"‪ ,‬בית ההוצאה לאור של‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬ע"מ ‪21-18‬‬
‫‪ .4‬ברנדן נתנאל‪" ,6991 ,‬הערכה עצמית"‪ ,‬הוצאת כרטא‬
‫‪ .8‬דקל גלית‪" ,‬דימוי עצמי‪-‬מהו?"‪www.galiya.co.il ,‬‬
‫‪ .2‬ד"ר הראל ציפי וד"ר נוימאיר מרים‪" ,4161 ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה‪-‬פסיכולוגיה‬
‫התפתחותית‪-‬מפגש שני"‪ ,‬הוצאת רכס‬
‫‪ .2‬ד"ר הרפס רותי‪" ,‬דפוסי הורות והשפעתם על התפתחותם הרגשית והקוגניטיבית של ילדים"‪,‬‬
‫‪www.hebpsy.net‬‬
‫‪ .1‬חברה וקהילה‪ ,‬חינוך‪ ,‬הורות‪café.themarket.com ,‬‬
‫‪ .7‬טוראל מרים‪" ,‬הורות סמכות ומתבגרים"‪lib.cet.ac.il ,‬‬
‫‪ .3‬ליה יזרעאלי מעיין‪" ,4111 ,‬השפעת סגנונות הורות על הדימוי העצמי של מתבגרים"‪ ,‬הוצאת‬
‫לאו באק‪ -‬פנימי‪.‬‬
‫‪ .9‬מערכת ‪" ,doctors‬איזה מן הורים אתם"‪www.doctors.co.il ,‬‬
‫‪ .61‬עצמי אני‪ -‬המושג הפסיכולוגי‪shvoong.com ,4117 ,‬‬
‫‪ .66‬קרניאל דרורי חנה‪" ,‬צרלס ה' קולי –האני במראה"‪clicket.ort.org.il ,‬‬
‫‪ .64‬רוקס סוניה ושות'‪" ,‬פסיכולוגיה חברתית"‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬יחידות ‪ ,8,2‬האוניברסיטה הפתוחה‬
‫‪ .68‬רפפורט שושי‪" ,‬דימוי עצמי הורים וילדים"‪www/adabecker.com ,‬‬