ליטל סויסה

‫חינוך התיישבותי‬
‫מוגש במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה‬
‫תחום דעת‪ :‬פסיכולוגיה וסוציולוגיה‬
‫מגישה ‪ :‬ליטל סויסה‬
‫ת‪.‬ז ‪290283613 :‬‬
‫מנחה ‪ :‬הגב' אורלי דניאל‬
‫מרץ ‪3692‬‬
‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫מבוא ……………………………‪………………...............‬‬
‫‪9.‬‬
‫החלק התיאורטי – סקירת ספרות‪:‬‬
‫פרק א ‪……………………………………………XXXXXXX -‬‬
‫א‪…………………………………………………………1.‬‬
‫א‪…………………………………………………………2.‬‬
‫פרק ב – ‪XXXXXX‬‬
‫ב‪………………………………………………………1.‬‬
‫ב‪………………………………………………………2.‬‬
‫פרק ג ‪………………………………………………XXXXXX -‬‬
‫סיכום החלק התיאורטי …………………………‪.‬‬
‫החלק המחקרי – מחקר שדה‪:‬‬
‫מבוא למחקר שדה………………………………‪.‬‬
‫הצגה וניתוח ממצאים…‪………………………….‬‬
‫דיון ומסקנות ……………………………………‬
‫סיכום …………………………………………‪..‬‬
‫רשימת מקורות‪.‬‬
‫נספחים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫שאלון‬
‫‪-‬‬
‫הצעת המחקר המאושרת‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫טבלת עיבוד שאלונים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫הקדשה אישית‬
‫עבודה זו מוקדשת למשפחתי וחבריי‬
‫הקרובים‪.‬‬
‫אלו הם האנשים החשובים לי ביותר‬
‫שמעניקים לי חום ואהבה‪,‬‬
‫סביבה קרובה ותומכת‬
‫והרבה אכפתיות ודאגה‪.‬‬
‫בזכותם אני מי שאני‪.‬‬
‫תודה וקריאה מהנה!‬
‫‪3‬‬
‫הקדמה אישית‬
‫מישהו אחר ‪ /‬דודי בר דוד‬
‫לפחד לא להתעורר בבוקר ‪ /‬להישאר לבד‪ ,‬להשתגע‬
‫לא להגשים את שחלמתי ‪ /‬הייתי בכל הפחדים האלה כבר‬
‫להפוך קורבן ליצר ולאופי ‪ /‬לפורנו ששינה את כל האינטימיות מזמן‬
‫צוקרברג בנה עולם חדש שלא נרגיש לבד ‪ /‬ואיך הוא טעה‬
‫הייתי בכל הפחדים האלה כבר‬
‫זה לא שנהיה לי יותר טוב ‪ /‬זה לא שנהייתי כוכב‬
‫למדתי לחיות עם עצמי ‪ /‬וזה הדבר הכי קשה בעולם‬
‫זה לא שעשיתי מליונים ‪ /‬זה לא שהפסקתי למלצר‬
‫למדתי לחיות עם עצמי ‪ /‬ולא לנסות להיות מישהו אחר‬
‫כשיום אחד זה יגמר עם אבא ועם אמא ‪ /‬ואחותי היקרה וכל החברים מפעם‬
‫הייתי בכל הפחדים האלה כבר ‪ /‬כן‪ ,‬פחדתי את כל הפחדים האלה כבר‬
‫זה לא שנהיה לי יותר טוב ‪ /‬זה לא שנהייתי כוכב‬
‫למדתי לחיות עם עצמי ‪ /‬וזה הדבר הכי קשה בעולם‬
‫זה לא שעשיתי מליונים ‪ /‬זה לא שהפסקתי למלצר‬
‫למדתי לחיות עם עצמי ‪ /‬ולא לנסות להיות מישהו אחר‬
‫כשסוף העולם יבוא ‪ /‬ומה אחרי המוות‬
‫וכמה את יפה ‪ /‬גם כשאת משקרת‬
‫הייתי בכל הפחדים האלה כבר‬
‫‪4‬‬
‫מבוא‬
‫רבי מנחם מנדל מקוצק‪ ,‬מייסד חסידות קוצק‪ ,‬נולד בשנת ‪ .1171‬היה ידוע בדרישתו להגיע לאמת‬
‫גם אם המאמץ להגיע לאמת קשה ומביא התנגשות עם החברה‪ .‬מפורסם בפתגמו ‪" :‬אם אני אני‬
‫כי אתה אתה‪ ,‬ואתה אתה כי אני אני‪ ,‬אז אני לא אני ואתה לא אתה‪ .‬אבל אם אני אני כי אני אני‪,‬‬
‫ואתה אתה כי אתה אתה‪ ,‬אז אני אני ואתה אתה‪ ".‬משפט זה הוביל אותי לעבודתי בה בחרתי‬
‫לעסוק בקשר בין דימוי עצמי לקונפורמיות חברתית בקרב תלמידי תיכון‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הבחירה בנושא זה הייתה מכיוון שבעיניי נושא זה מאוד רלוונטי לתקופה בה אני‬
‫והסובבים אותי נמצאים‪ ,‬גיל ההתבגרות‪ .‬בגילי‪ ,‬נערים רבים מעלים את השאלות‪" :‬האם לעשות‬
‫את מה שחבריי עושים?"‪ " ,‬כדאי לי ללכת עם החברים שלי?"‪" ,‬מה יגידו עלי אם לא אלך איתם?"‬
‫ועוד‪..‬‬
‫בתקופת ההתבגרות הדבר העיקרי שמשפיע על השאלות שעולות זה סביבת החברים‪ ,‬קבוצת‬
‫השווים אשר מהווה בגיל זה תפקיד מרכזי‪ ,‬מהווה ראי‪ ,‬משוב מתמיד ומתבסס המהווה תקופה זו‬
‫תפקיד מרכזי‪ ,‬ראי‪ ,‬משוב מתמיד ומתמשך אשר מבסס את הזהות העצמית של המבגרים‪ .‬הקשר‬
‫עם הסביבה והשפעותיה על הפרט מבססים את יצירת הדימוי העצמי‪.‬‬
‫דבר המשפיע על כך זוהי רמת הקונפורמיות החברתית‪ .‬הפרט מתמודד יום יום עם בחירות‬
‫במעשים שונים‪ ,‬הליכה בדרכים חדשות‪ ,‬והתנהגויות לא רגילות‪ ,‬הגורמות לו לבחון כל פעם מחדש‬
‫את רמת הקונפורמיות החברתית שלו‪ .‬הפרט מכיל בתוכו את מערכת הערכים‪ ,‬הנורמות‬
‫והאמונות האישיות שלו‪ ,‬ועם זאת רוצה להיות חלק מהחברה‪ .‬החברה הסובבת אותו מאלצת‬
‫אותו לפעמים לפעול בניגוד לאני המאמין שלו ולוותר על עצמו‪ .‬לרוב הפרט נוטה ל"שחות עם‬
‫הזרם" ולאבד את עצמו על מנת להישאר במעגל החברתי ולא לקבל דחייה מהחברה‪.‬‬
‫השערתי היא שבני נוער בעלי דימוי עצמי חיובי‪ ,‬התנהגותם לא תהיה מושפעות מהקונפורמיות‬
‫החברתית שסביבם‪ .‬אלא‪ ,‬בני נוער אלו יהיו איתנים בדעותיהם ולא ישנו את הנורמות והערכים‬
‫שלהם מתוך הכנעות לרצון החברה‪ .‬לעומתם‪ ,‬בני נוער בעלי דימוי עצמי שלילי‪ ,‬יענו לקונפורמיות‬
‫עד כדי ציות מלא‪ ,‬מתוך פחד לקבל דחייה חברתית עקב כישלונות עבר שלהם‪ .‬מתבגרים אלו‬
‫מושפעים מאוד מהחברה הסובבת אותם ועלולים לוותר על הערכים והאמונות המרכזיים בחייהם‬
‫על מנת להישאר במעגל החברתי‪.‬‬
‫עבודת המחקר שלי תתחלק לשני חלקים עיקריים‪ :‬החלק התיאורטי והחלק המעשי‪.‬‬
‫בחלק התיאורטי אפרט על המשתנה הבלתי תלוי‪ -‬דימוי עצמי בגיל ההתבגרות‪ ,‬ומשתנה התלוי‪-‬‬
‫קונפורמיות חברתית‪ .‬החלק האחרון בחלק התאורטי הוא המקשר‪ ,‬ובו אעסוק בקשר בין‬
‫המשתנה הבלתי תלוי למשתנה התלוי‪ ,‬הקשר בין דימוי עצמי לקונפורמיות חברתית בקרב‬
‫תלמידי תיכון‪ .‬בחלק המעשי אתמקד במחקר‪ ,‬עבודת שדה‪ ,‬ואסקור תלמידי תיכון בני ‪,11-17‬‬
‫מביה"ס "עמי אסף"‪ .‬אשתמש לכך בשאלון סגור‪ .‬לאחר עבודת השדה אסכם את הממצאים‬
‫ואבודק האם הם תואמים להשערת המחקר שלי‪ .‬בהקדמה בחרתי לעסוק בשיר "מישהו אחר"‬
‫שכתב דודי בר דוד‪ ,‬כשאחליט לעשות שינוי בחייו ולצאת לקריירת סולו שמשקפת את רצונותיו‬
‫האישיים‪ .‬בתור נערה‪ ,‬אני יודעת שמתבגרים רבים מעלים שאלות רבות ביחס לחברה וביחס‬
‫‪5‬‬
‫ללקיחת החלק האישי שלהם במערכת החברתית‪ .‬מערכת הכוללת נורמות‪ ,‬סטטוסים‪ ,‬יחסי כוחו‪.‬‬
‫ועוד‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬בשגרת חיי הפרט‪ ,‬המערכת הקונפורמית לפעמים גורמת לוויתור על אמונות‪ ,‬על‬
‫דעות‪ ,‬על אידיאולוגיות וערכים של כל פרט בפניי עצמו‪.‬‬
‫בעבודתי אני רוצה להדגיש את חשיבות הדימוי העצמי והשמירה על העצמי האישי‪ ,‬למרות‬
‫הקונפורמיות שסובבת אותנו ולפעמים גורמת לאדם לחשוב שהוא "מישהו אחר" ולוותר על האני‬
‫האישי שלו‪ .‬כל אחד מתוך חובה צריך להיות נאמן לעצמו ולערכים עליהם גדל וחונך‪ .‬קונפורמיות‬
‫חברתית העולה על ערכים ונורמות מקובלים עלולה ליצור חברה פגומה‪ .‬מגוון דעות‪ ,‬מגוון ערכים‬
‫ומגוון של אנשים ייחודים עושים את הארץ שלנו ליפה‪ .‬מטרתי בעבודה זו היא לעודד דימוי עצמי‬
‫חיובי אצל בני נוער ושהכי חשוב להיות עצמך‪.‬‬
‫"למדתי לחיות עם עצמי ‪ -‬ולא לנסות להיות מישהו אחר"‪.‬‬
‫‪6‬‬
7
‫‪ .1‬פרק ראשון‪ :‬משתנה בלתי תלוי‪ -‬דימוי עצמי‬
‫פרק זה יעסוק במשתנה הבלתי תלוי בעבודתי‪ -‬הדימוי העצמי‪ .‬הגדרת הדימוי העצמי ומרכיביו‪,‬‬
‫הדימוי העצמי עפ"י התיאוריות השונות‪ ,‬השפעות הדימוי העצמי על גורמים שונים ודימוי עצמי‬
‫בקרב מתבגרים‪.‬‬
‫‪ 9.9‬דימוי עצמי‪ -‬הגדה ומרכיבים‬
‫‪ 1‬דימוי עצמי הוא מושג רב ממדי המכיל בתוכו דעות‪ ,‬תכונות‪ ,‬אמונות וערכים שהאדם מייחס‬
‫לעצמו‪ .‬כל אלה קובעים כיצד אנו תופסים אירועים בחיינו‪ ,‬באיזו דרך נתנהג ומה אנו יכולים‬
‫להיות‪ .‬האדם בונה לעצמו במשך חייו מערכת המכילה את תפיסות העצמי שלו בקשר לתכונותיו‪,‬‬
‫כישוריו‪ ,‬קשייו ושאיפותיו לעתיד‪ 2 .‬דימוי עצמי הו למעשה הבבואה של האדם את עצמו כפי‬
‫שהיא משתקפת לו מתוך ביצועיו האישיים ומתוך האינטראקציה שלו עם הסביבה‪.‬‬
‫‪ 3‬הדימוי העצמי מתבסס על חמישה היבטים מרכזיים‪:‬‬
‫* דימוי אישי‪ -‬האופן בו תופס אדם את תכונותיו האישיות‪.‬‬
‫* דימוי מוסרי‪ -‬האופן בו תופס האדם את התנהגותו ומוסריותו ביחס לנורמות החברתיות‬
‫המקובלות‪.‬‬
‫* דימוי גופני‪ -‬האופן בו תופס האדם את גופו מבחינה פיזית‪ ,‬הופעתו החיצונית ומצבו הבריאותי‪.‬‬
‫* דימוי משפחתי‪ -‬האופן בו תופס האדם את מיקומו במשפחה‪ ,‬מסגרת ההשתייכות למשפחה‬
‫ויחס המשפחה אליו‪.‬‬
‫* דימוי חברתי‪ -‬האופן בו תופס האדם את עצמו ביחסים בין אישיים וחברתיים‪.‬‬
‫העצמי מכיל בתוכו שני מושגים דומים‪ :‬הדימוי העצמי והערכה העצמית‪ ,‬אולם בין שני מושגים‬
‫אלה ישנו הבדל משמעותי‪ .‬דימוי עצמי הוא מכלול המאפיינים שהאדם מיחס לעצמו‪ ,‬ואילו‬
‫הערכה עצמית מתייחסת לערך שמקנה האדם למאפיינים אלו‪ .‬הדימוי העצמי של האדם עשוי‬
‫לכלול את היותו בעל מאפיין מסוים‪ ,‬והערכתו העצמית עשויה לתפוס מאפיין זה כחיובי או‬
‫שלילי‪ 2 .‬דימוי עצמי מתפתח לאורך תקופת הילדות וההתבגרות‪ ,‬אך הוא גמיש וניתן לשינוי‬
‫בעקבות תהליכים פנימיים וחיצוניים שעובר האדם‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בר‪ -‬אל ציפי‪ ,‬נוימאיר מרים‪ ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה‪ -‬מפגש שני‪ -‬פסיכולוגיה התפתחותית‪ ,‬הוצאת רכס‬
‫פרויקטים חינוכיים בע"מ‪.2212 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫גליה ‪ ,www.galiya.co.il‬גלית דקל‬
‫‪3‬‬
‫בטיפולנט‪ ,www.betipunet.co.il ,‬צוות בטיפולנט‪.2222 ,‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 9.3‬הדימוי העצמי עפ"י התיאוריות השונות והשפעתיו על גורמים שונים‬
‫‪ 1‬לפי התיאוריה של רוג'ר‪ ,‬הדימוי העצמי נחלק לשני חלקיים עיקריים בדימוי העצמי‪ ,‬דימוי‬
‫אידיאלי ודימוי ריאלי‪ .‬הדימוי הריאלי הוא האופן בו תופס האדם את עצמו בהווה‪ .‬הדימוי‬
‫האידיאלי נרכש כתוצאה מהערכת הילד למרכיבים‪ ,‬למאפיינים ולערכים אשר לימדו אותו הוריו‪,‬‬
‫ומתפתח במקביל לדימוי הריאלי‪ .‬הדימוי האידיאלי אינו משקף את האדם עצמו כפי שהוא‬
‫בהווה‪ ,‬אלא כפי שהוא היה רוצה להיות בעתיד‪ ,‬האדם שאליו שואף הפרט‪ .‬הדימוי הריאלי‬
‫והדימוי האידיאלי יוצרים ביניהם מספר פערים שונים המשפיעים על העצמי‪ .‬פער נורמאלי בין‬
‫הריאלי לאידיאלי הינו חיובי המניע את האדם לפעול למען התקדמותו והשגת מטרותיו‪ .‬פער גדול‬
‫מידיי בין הדימויים גורמים לפרט להרגשת נחיתות ותחושת מסוגלות עצמית נמוכה‪ .‬זאת מכיוון‬
‫שהאדם תופס את עצמו כרחוק ממה שהיה רוצה להיות‪ .‬בעקבות כך האדם עלול להרגיש חסר‬
‫אונים‪ ,‬תחושת ייאוש ולהגיע למצבים נפשיים‪ -‬קיצוניים של דיכאון עמוק‪.‬‬
‫‪ 2‬תיאורית דימוי עצמי נוספת היא תיאורית "האני במראה" של צ'ארלס קולי‪ .‬בתיאוריה זו קולי‬
‫זיהה את תהליכי יחסי הגומלין והאינטראקציות החברתיות המעצבים את הדימוי העצמי‪ .‬אנו‬
‫מבינים שבני האדם שונים זה מזה‪ .‬לפי קולי הפרט מבין זאת במהלך חייו תוך כדי תקשורת עם‬
‫האחר‪ ,‬התנסויות עם סביבתו ועוד‪ .‬הוא טוען שהאדם תופס את עצמו לפי החברה‪" -‬האדם אינו‬
‫מי שהוא חושב שהוא‪ ,‬האדם אינו מי שאחרים חושבים שהוא‪ ,‬האדם הוא מי שהוא חושב‬
‫שאחרים חושבים שהוא"‪ .‬משפט חשוב זה בתיאוריה של קולי‪ ,‬מציג בפנינו את שלושת השלבים‬
‫המתפתחים בעצמי‪:‬‬
‫‪ .1‬אנחנו תופסים כיצד אחרים תופסים את התנהגותנו‪.‬‬
‫‪ .2‬אנחנו תופסים איך אחרים שופטים את התנהגותנו‪.‬‬
‫‪ .3‬אנחנו מעריכים את התנהגותנו בהתאם לתגובות האחרים כלפינו‪.‬‬
‫במושג "האני במראה"‪ ,‬הכוונה לדימוי העצמי של היחיד לפי האופן בו הוא חושב שאחרים רואים‬
‫אותו ומעריכים אותו‪ .‬כלומר‪ ,‬האחרים מהווים מעין מראה שמשקפת לפרט את התנהגותו‪,‬‬
‫בעיניו‪.‬‬
‫ג'ורג' הרברט מיד הוא סוציולוג נוסף שעסק בהתפתחות העצמי‪ .‬מיד התעניין בחשיבה הפנימית‪,‬‬
‫לעומת הביהביוריסטים שהתעניינו בעיקר בהתנהגותו החיצונית של הפרט‪ .‬לדעתו‪ ,‬יצירת העצמי‬
‫אפשרית רק באמצעות השפה‪ ,‬על פיו ילד בחודשיים הראשונים לחייו עדין אינו מודע להיותו‬
‫מפרד מאחרים‪ ,‬ורק כאשר הילד מפתח שפה ולומד להבין את הסמלים הוא מתחיל לפתח תפיסה‬
‫עצמית‪ -‬אישית‪ .‬מיד חילק את העצמי לשני חלקים עיקריים‪:‬‬
‫‪ -I .1‬מייצג את נטיותיו הטבעיות‪ ,‬הספונטניות והייחודיות של היחיד‪.‬‬
‫‪ -ME .2‬מייצג את החלק התרבותי של העצמי‪ ,‬את דרישותיה המופנמות של החברה ואת מודעות‬
‫האדם לדרישות אלו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בר‪ -‬אל ציפי‪ ,‬נוימאיר מרים‪ ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה‪ -‬מפגש שני‪ -‬פסיכולוגיה התפתחותית‪ ,‬הוצאת רכס‬
‫פרויקטים חינוכיים בע"מ‪.2212 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫נווה ניסן‪ ,‬רן אורית ואלעד רונית‪ ,‬סוציולוגיה במעגלי החברה‪ -‬חברות‪ ,‬הוצאת רכס‪.2222 ,‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 2‬תחילה מתפתח ה‪ I -‬ורק לאחר מכן מתחיל הפרט ללמוד את דרישותיה המופנמות‪ ,‬ולכן עובר‬
‫זמן עד שמתפתח ה‪ .ME -‬מיד טען שההתפתחות של העצמי כרוכה באינטראקציה מתמדת בין ה‪-‬‬
‫‪ I‬לבין ה‪ .ME -‬הוא תיאר את התגבשות ה‪ ME-‬בשלושה שלבים עוקבים‪ .‬השלב הראשון בו הילד‬
‫מחקה קולות ותנועות ללא משמעות‪ ,‬ללא שפה‪ ,‬נפש או תודעה עצמית‪ .‬השלב השני‪ ,‬שכולל את‬
‫נטילת התפקיד באמצעות משחק תפקידים כאשר הדגש הוא על התייחסותו של הילד אל עצמו‬
‫כפי שאחרים מתייחסים אליו‪ ,‬ולפיכך שופט את עצמו כמו שהאחרים שופטים אותו‪ .‬הילד מושפע‬
‫בעיקר מהקבוצה הראשונית שלו‪ .‬לסיום‪ ,‬בשלב השלישי הילד חווה את עצמו מזווית ראייה‬
‫כוללת‪ ,‬בשלב זה ילד תופס שעל עצמו להשתלב במערכת כללית יותר עם חוקיות שאינה קשורה‬
‫רק בו אל גם באחרים שיתוף פעולה בקבוצה‪ ,‬ולא חיקוי של אחרים במשחקי תפקידים‪ .‬כלומר‬
‫שלב של משחקים מאורגנים‪ .‬הפרט מבין שאינו מרכז העולם ומתחיל להכיל את המורכבות של‬
‫הקשרים המשפחתיים והחברתיים שאינם תלויים רק בו‪.‬‬
‫‪ 1‬אריק אריקסון‪ ,‬הדגיש בתיאוריה שלו‪ ,‬שכאשר ילדים מבצעים את המוטל עליהם ומגיעים‬
‫להישגים גבוהים הם חשים כתוצאה מכך הערכה עצמית גבוהה‪ ,‬אך לעומת זאת כאשר הם‬
‫נכשלים‪ ,‬הם חשים תחושת נחיתות‪ ,‬כלומר הערכה עצמית נמוכה‪ .‬ארקיסון טען שבתקופת‬
‫ההתבגרות חלה התפתחות חשובה מאוד בנושא הדימוי העצמי והכוונה היא לעיצוב הזהות‬
‫העצמית ע"י המתבגר‪ .‬זהות עצמית מתייחסת להכרתו של הפרט בייחוד שבו וקבלה בסיסית של‬
‫עצמו‪ ,‬ולכן ניתן להסיק שהזהות העצמית כוללת דימוי עצמי‪ ,‬השלמה וקבלה שלו‪ .‬על פי אריקסון‬
‫הגיבוש של זהות עצמית הוא המשימה המרכזית בגיל ההתבגרות כאשר משימה זו יכולה‬
‫להתממש רק לאחר שהתרחשו התהליכים הקודמים בעיצוב הדימוי העצמי‪ .‬הדימוי העצמי‬
‫והערכה העצמית משפיעים מאוד על התנהגות האדם ועל רגשותיו‪ ,‬ונשים בעלי דימוי עצמי חיובי‬
‫ובעלי הערכה עצמית גבוהה מצליחים יותר בחברה‪ ,‬הם חשים אהובים‪ ,‬ובעקבות זאת יש להם‬
‫ביטחון עצמי‪ ,‬פתיחות וחופשיות‪ .‬לעומתם‪ ,‬ישנם אנשים בעלי דימוי עצמי שלילי והערכה עצמית‬
‫נמוכה‪ .‬אנשים אלה חושבים שאינם ראויים לאהבה ובעקבות זאת אין להם ביטחון עצמי‪ .‬בד"כ‬
‫אנשים אלה נוטים להימנע מהתמודדות עם קשיים‪ ,‬הם מסתגרים בתוך עצמם‪ ,‬ובעקבות כך הם‬
‫מגיעים למצבי כשלון נוספים המגבירים את הדימוי העצמי השלילי שלהם ולהערכה עצמית‬
‫נמוכה‪.‬‬
‫‪ 2‬נווה ניסן‪ ,‬רן אורית ואלעד רונית‪ ,‬סוציולוגיה במעגלי החברה‪ -‬חברות‪ ,‬הוצאת רכס‪.2222 ,‬‬
‫‪ 1‬בר‪ -‬אל ציפי‪ ,‬נוימאיר מרים‪ ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה‪ -‬מפגש שני‪ -‬פסיכולוגיה התפתחותית‪ ,‬הוצאת רכס פרויקטים‬
‫חינוכיים בע"מ‪.2212 ,‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 9.2‬דימוי עצמי בקרב מתבגרים‬
‫‪" 1‬אי אפשר לדבר איתם יותר"‪" ,‬רק החברים מעניינים אותם"‪" ,‬מה עובר עליהם?"‪" ,‬מי הם?"‬
‫תקופת ההתבגרות היא אכן תקופה של שינויים אישיים ובין אישיים משמעותיים עבור המתבגר‪.‬‬
‫‪2‬בגיל ההתבגרות עובר הפרט שינויים ביולוגיים‪ ,‬קוגניטיביים וחברתיים‪ .‬תקופה זו מהווה תקופת‬
‫מעבר בכל תחומי הדימוי העצמי‪ .‬בתחום הגופני המתבגר עובר שינויים ביולוגיים המעסיקים‬
‫אותו‪ ,‬בתחום המוסרי מתרחשת התמודדות עם גיבוש ערכים‪ ,‬אידיאולוגיה‪ ,‬נורמות והשגת‬
‫עמדות‪ ,‬בתחום האישי המתבגר נאלץ להגדיר את תכונותיו האישיות ולגבש זהות מינית‪ ,‬בתחום‬
‫המשפחתי מתרחש ניסיון לצאת מחיק המשפחה ולרכוש אוטונומיה ובתחום החברתי עולה‬
‫חשיבותה של קבוצת בני הגיל הסובבת את פרט‪ .‬דימוי עצמי חיובי אצל המתבגר יוצר שביעות‬
‫רצון אצל המתבגר מבחינה חברתית ומשפחתית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הדימוי העצמי מהווה אבן דרך חשובה‬
‫בתהליך ההתפתחותי של האדם‪ .‬מאחר והמתבגר חווה שינויים רבים ומהירים בתקופת גיל‬
‫ההתבגרות‪ ,‬על הדימוי העצמי להתגבש מחדש תוך שילוב שינויים אלו‪ .‬תקופה זו מובילה בסיומה‬
‫להתגבשות הדימוי העצמי והתגבשותו‪ 3.‬בשלב זה תופסת החברה מקום משמעותי בחיי המתבגר‪,‬‬
‫שינויים בדימוי העצמי מושפעים באופן כמעט מלא מהחברה‪ ,‬ולכן מבלה המתבגר שעות רבות עם‬
‫חברים‪ .‬מצב זה מחזק אצל הפרט את הרצון לייחודיות ועצמאות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בפרק זה הצגתי את המשתנה הבלתי תלוי דימוי עצמי‪ ,‬את מרכיביו והשפעות הדימוי‬
‫העצמי וההערכה העצמית על התנהגותו של האדם ותחושותיו‪ .‬הדימוי העצמי מכיל בתוכו ערכים‬
‫ותכונות שפרט מייחס לעצמו‪ ,‬ושאכן הוא אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על התנהגות‬
‫האדם‪ .‬כמו כן‪ ,‬הדימוי העצמי הולך ונבנה בהדרגה לאורך כל חיינו‪ .‬השנים הראשונות אמנם‬
‫בעלות השפעה רבה בעיצוב הדימוי העצמי‪ ,‬אך שינויים בו מתרחשים לאורך כל החיים ובעיקר‬
‫בתקופת ההתבגרות שאליה אתייחס בעבודתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הדימוי העצמי משתנה ומתאים את עצמו‬
‫לשינויים הגופניים‪ ,‬נפשיים‪ ,‬הקוגניטיביים‪ ,‬החברתיים והמשפחתיים שמתרחשים באדם לאורך‬
‫כל חייו‪.‬‬
‫‪ 1‬בטיפולנט‪ ,www.betipunet.co.il ,‬צוות בטיפולנט‪.2222 ,‬‬
‫‪ 2‬ככה‪ -‬מובילים לאיכות חיים‪ ,www.kacha.co.il ,‬לבקוביץ' ענבר‪.‬‬
‫‪ 3‬אוצרות פנימיים‪ ,www.otsarpnimi.co.il ,‬מימון אודליה‪.2213 ,‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .2‬פרק שני‪ :‬משתנה תלוי‪ -‬קונפורמיות‬
‫פרק זה יעסוק במשתנה התלוי בעבודתי‪ -‬קונפורמיות חברתית‪ .‬במהלך הפרק אגדיר מהי‬
‫קונפורמיות חברתית‪ ,‬אתייחס להיבטים שונים בנושא הקונפורמיות ומחקרים שונים‪.‬‬
‫‪ 3.9‬קונפורמיות חברתית‪ -‬הגדרה‬
‫"לא טוב היות האדם לבדו" (ספר בראשית‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬פסוק י"ח)‬
‫‪1‬קונפורמיות חברתית היה הנטייה של האדם לאמץ התנהגות או חשיבה של אחרים כדי להתאים‬
‫לסטנדרט הקבוצה‪ .‬כלומר‪ ,‬שינוי בהתנהגות הפרט כתוצאה מקונפליקט בין רצונו לנהוג ככול‬
‫שעולה על רוחו לבין הדחף להתאים את עצמו לחברה סביבו‪ .‬הנורמטיביות מהווה סוג של השפעה‬
‫חברתית‪ .‬השפעה זו היא תוצאה של רצון האדם לקבל הסכמה או להימנע מדחייה בתוך הקבוצה‪.‬‬
‫הרוב יוצר את הנורמות המקובלות שהן מאין חוקים בלתי פורמאליים‪ .‬הנטייה לקונפורמיות‬
‫נגרמת מהפחד של האדם להיות סוטה מהחברה המתבטא בדחייה חברתית‪ .‬קונפורמיות מכילה‬
‫בטוכה גם את הסטייה והנון‪ -‬קונפורמיות‪ .‬כלומר‪ ,‬התנהגות עצמאית החורגת‪ ,‬שונה מנורמות‬
‫הקבוצה‪ .‬הסטייה הינה יחסית לקבוצה‪ ,‬לזמן‪ ,‬למקום והיא תלויה בנורמות ובערכים בהתאם‬
‫לקבוצה בה היא מתרחשת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ ,www.uniclaa.co.il,Uniclass‬מדעי החברה‬
‫‪12‬‬
‫‪ 3.3‬היבטים שונים לקונפורמיות חברתית‬
‫‪1‬קונפורמיות חברתית מכילה כמה סוגים‪:.‬‬
‫היענות‪ -‬קונפורמיות הנעשית ללא אמונה כנה במעשים‪ ,‬בניגוד לערכים והאידיאולוגיה של הפרט‬
‫כתוצאה מדרישה מפורשת מחברי הקבוצה‪.‬‬
‫צייתנות‪ -‬התנהגות הפוכה מזו הראויה בעייני הפרט‪ ,‬המתבטאת בהיענות להוראה מפורשת מבעל‬
‫סמכות בקבוצה‪.‬‬
‫קבלה‪ -‬קונפורמיות הנוצרת מתוך אמונה שלמה במעשים ובמחשבות שהקבוצה שכנעה את הפרט‬
‫לקבל‪ .‬מתוך הפנמת ערכי ומטרות הקבוצה‪ .‬לפעמים‪ ,‬הבקלה באה בעקבות היענות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫נווה ניסן‪ ,‬רן אורית ואלעד רונית‪ ,‬סוציולוגיה במעגלי החברה‪ -‬קבוצה‪ ,‬הוצאת רכס‪.2222 ,‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 3.2‬קונפורמיות עפ"י מחקרים שונים‬
‫‪ 1‬הניסוי של סלומון אש (‪– )Solomon Asch, 1955‬‬
‫אש רצה לבדוק האם נבדק יהיה קונפורמי לקבוצה שמבצעת שיפוט שברור לכל שהוא שגוי‪ .‬הוא‬
‫הושיב ‪ 7‬משתפי פעולה וביקש מהם‪ ,‬עפ"י סימן מוסכם‪ ,‬לעבוד על נבדק תמים ולומר שקו ג' דומה‬
‫לקו המצוייר בכרטיס השני‪ ,‬למרות שקו ב' הוא באורך המתאים וניתן לראות זאת בבירור‪.‬‬
‫בהתחלה‪ ,‬כדי ליצור אמון הם אמרו תשובות נכונות‪ ,‬ולאחר מס' סבבים החלו לשקר לפי הסימן‬
‫המוסכם‪ .‬בשלב א' כאשר היה חברה אחד בקבוצה‪ ,‬משפיע אחד בלבד‪ ,‬הסיכוי שנבדק ייפול בפח‬
‫היה ‪ .1%‬אך כאשר היו שני משתפי פעולה‪ ,‬הסיכוי עלה ל ‪ .12%‬כאשר היו ‪ 3‬משתפי פעולה‪31% ,‬‬
‫טעו‪ ,‬ומכאן ל ‪ 1‬משתפי פעולה שהעלו ל ‪ .31%‬מכאן וכבר אין שינוי במספר האחוזים‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל‬
‫שמספר החברים גדל‪ ,‬כך מידת הביטחון שלנו במומחיות הקבוצה גדל‪ .‬בשלב ב' של הניסוי כאשר‬
‫אדם בעל משקפיים עם עדשות עבות במיוחד‪ ,‬היה זה שטען ההפך מדעת הקבוצה‪ ,‬נפגעה‬
‫הקונפורמיות‪ .‬הנבדק כמעט ולא נפל בפח כלומר‪ ,‬השפעת הקונפורמיות היא משמעותית רק במצב‬
‫של "תמימות דעים"‪ .‬הסכמה מוחלטת של ‪ 122%‬מחברי הקבוצה ללא שום חריג‪ ,‬דבר הנדיר‬
‫במציאות‪ .‬כתוצאה מהניסוי אש הבחין במספר סוגים של עיוותים‪:‬‬
‫עיוות שיפוט‪ -‬האדם שם לב שמשהו פה לא נכון‪ ,‬אך הוא חושב בתמימות שהוא זה שטועה ולא‬
‫הרבוצה‪.‬‬
‫עיוות פעולה‪ -‬האדם ידע שהקבוצה טעתה‪ ,‬אך החליט להתנהג כמותה על מנת לא להיות חריג‪.‬‬
‫עיוות תפיסה‪ -‬האדם כלל לא שם לב שהקבוצה טעתה‪ ,‬הוא משוכנע לגמרי שהיא צודקת‪.‬‬
‫הניסוי של מילגרם (‪-)1213‬‬
‫מילגרם רצה לבדוק את גבולה של צייתנות לסמכות‪ ,‬וביקש מהנבדקים שישמשו לו כ"עוזרים"‬
‫במקום העוזר שלא הגיע היום לעבודה‪ .‬עליהם היה לחשמל בזמן הניסוי את האדם שלא זוכר את‬
‫צמדי המילים שהיה עליו ללמוד בע"פ‪ ,‬בטענה שהחשמול ישפר לו את רמת הלמידה‪ .‬בזמן‬
‫החשמול‪ ,‬שמע הנבדק צרחות מהחדר השני‪ ,‬בו ישב האדם אמור לזכור את המילים‪ .‬בכל פעם‬
‫עלתה עוצמת הזרם החשמלי כביכול שהועבר‪ .‬הפסיכיאטרים ציפו שרק ‪ 1%‬מהאוכלוסייה‬
‫יחשמלו את "קורבנותיהם" ביותר מ ‪.V322‬‬
‫התוצאות היום ש ‪ 16%‬מהנבדקים נתנו עוצמה מרבית של כ ‪ ,V262‬למרות שחשו על בשרם מזה‬
‫חשמול נמוך‪ .‬מילגרם הבחין כי מה שהגביר את מידת הקונפורמיות היה מידת הקרבה לבעל‬
‫הסמכות‪ ,‬ומה שהפחית אותה זה מידת הקרבה הרגשית לקורבן‪.‬‬
‫הניסוי הצליח כיוון שהתרחש באוניברסיטה מכובדת‪ ,‬אך עם זאת התקבלו אותן תוצאות גם‬
‫כשהניסוי התרחש בבניין פשוט‪ .‬בעקבות ניסוי זה נוסחה הצהרת הלסינקי הקובעת מהם התנאים‬
‫לביצוע מחקרים בבעלי חיים ובני אדם‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בפ רק זה בעבודתי הצגתי את הקונפורמיות לפי סוגיה השונים‪ ,‬וכיצד היא נבדקה‬
‫במחקרים שונים‪ .‬ניתן לראות את הקונפורמיות כהליכה בתלם‪ ,‬הסתגלות‪ ,‬שינוי בהתנהגות או‬
‫באמונות של פרטים בהתאם לנורמות או לכללים הנהוגים בחברה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫נווה ניסן‪ ,‬רן אורית ואלעד רונית‪ ,‬סוציולוגיה במעגלי החברה‪ -‬קבוצה‪ ,‬הוצאת רכס‪.2222 ,‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .3‬הפרק השלישי" הפרק המקשר‬
‫בפרקים הקודמים בעבודתי‪ ,‬הצגתי את המשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬דימוי עצמי‪ ,‬ואת המשתנה התלוי‪,‬‬
‫קונפורמיות חברתית‪.‬‬
‫ברצוני להציג בפרק זה את הקשר בין שני המשתנים ע"י הוספת מאמר המציג את הקשר הקיים‬
‫בין המשתנים‪.‬‬
‫‪ "9‬גיל ההתבגרות‪ :‬איך עוזרים לילד להתמודד עם לחץ חברתי? "‬
‫חזקו את הדימוי העצמי שלו מגיל צעיר‪ ,‬הסבירו לו מדוע אתם מציבים לו גבולות ותכירו את‬
‫החברים שלו‪ .‬במיוחד בחופשת הקיץ‪ ,‬כשבני נוער עושים יותר שטויות מתמיד‪ ,‬יותר קל להם‬
‫להיכנע ללחצים חברתיים‪ .‬איך מתמודדים? קבלו טיפים חיוניים לכל הורה‬
‫לחץ חברתי עשוי להוביל לשינוי בהתנהגות האדם כתוצאה מקונפליקט שנוצר בין שאיפתו לנהוג‬
‫כרצונו לבין הדחף להתאים את עצמו לחברה מסביב לו‪ .‬מכיוון שבני הנוער מושפעים יותר‬
‫מקבוצת השווים שעמה הם מבלים את רוב זמנם מאשר מבני משפחתם‪ ,‬הלחץ החברתי תופס‬
‫מקום מרכזי בגיל ההתבגרות‪ .‬בשלב הזה‪ ,‬הילד מנסה לייצר לעצמו זהות אישית באמצעות‬
‫שייכות לקבוצה ואימוץ הכללים והחוקים ה"מקובלים" בה‪ ,‬ולכן הוא מהווה מטרה נוחה‬
‫ללחצים חברתיים‪.‬‬
‫חוסן נפשי וערך עצמי גבוה‬
‫לחץ חברתי מופעל‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬על ידי הילדים החזקים‪ ,‬בעלי הביטחון העצמי‪ .‬מי שנכנע ללחץ הם‬
‫בדרך כלל הילדים החלשים‪ ,‬בעלי דימוי עצמי נמוך‪ ,‬שהרצון החזק שלהם בשייכות גובר אצלם על‬
‫שיקול הדעת‪ .‬הדוגמה הקלאסית לתוצאה של לחץ חברתי היא העישון‪ ,‬ובפרט בגיל הנעורים‪.‬‬
‫בעניין הזה‪ ,‬רבים טוענים שצעיר המתחיל לעשן בשל רצונו להשתלב בחברה שבה זו הנורמה –‬
‫סביר להניח שלא היה מעשן בתנאים אחרים‪ .‬אולם חשוב להבין כי לחץ חברתי הוא לא בהכרח‬
‫שלילי‪ .‬כך למשל‪ ,‬תלמיד יכול לנסות להצטיין בלימודיו או להיות חבר בתנועת נוער מסוימת עקב‬
‫לחץ מצד הסביבה שלו‪ ,‬הנחווית על ידו כמשמעותית‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬במה תלויה מידת יכולתו של המתבגר להתמודד בהצלחה עם לחץ חברתי שלילי?‬
‫מידה זו תלויה בעיקר בתחושותיו של הילד לגבי עצמו ולגבי מקומו בעולם‪ .‬ככל שהוא יהיה בעל‬
‫תחושת ערך עצמי חיובי ויוכל למצוא קבוצה חלופית בעת הצורך‪ ,‬וככל שהוריו יחזקו את חוסנו‬
‫באמצעות תפיסת עולם אסרטיבית‪ ,‬כך תגבר המסוגלות שלו לעמוד בפני הלחץ החברתי ולא‬
‫להיכנע לו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית שבירה‪ ,‬חוסר חלופות בקבוצת שווים‬
‫ו הורים שמזדהים עם הצורך של ילדם להיות שייך ומוכנים לאפשר לו לסכן את עצמו – כל אלה‬
‫מגבירים את הסיכון שהנער יפעל לפי הציווי החברתי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מאקו‪ , www.mako.co.il ,‬יטיב קרן‪ ,‬עשר פלוס‪.0120/2/01/ ,‬‬
‫‪15‬‬
‫ואם הילד בוחר להסתובב עם הקבוצה ה"לא נכונה"?‬
‫במקרה כזה חשוב שננסה להבין מדוע הוא מעדיף קבוצה המשפיעה עליו לרעה‪ ,‬כלומר אילו‬
‫צרכים היא מספקת עבורו‪ .‬אם הוא סובל מדימוי עצמי נמוך‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא עשוי להרגיש שהוא‬
‫חייב להתקבל בכל קבוצה שמוכנה לקבלו – אף אם מדובר בקבוצה שלילית‪ .‬במצבים כאלו חשוב‬
‫שנקבל ייעוץ וסיוע מקצועי‪ ,‬כדי שנוכל לאתר את הסיבות לבחירות של הילד ולמצוא דרכים‬
‫יעילות לעזור לו לעמוד בלחצי הקבוצה‪.‬‬
‫איך נעזור להם להתמודד עם לחץ חברתי?‬
‫‪ .9‬הגדירו ציפיות‪ :‬רוב המתבגרים מבלים זמן רב יותר עם חבריהם מאשר עם הוריהם‪ ,‬ולכן חשוב‬
‫להגדיר ציפיות וחוקים ברורים להתנהגות‪ .‬הנהיגו חוקים לגבי יציאות ובילויים עם חברים‬
‫והגדירו מראש‪ ,‬לעצמכם ולמתבגר שלכם‪ ,‬את התוצאות לגבי אי עמידה בהסכמים שנקבעו‪.‬‬
‫‪ .3‬הסבירו את הגבולות‪ :‬הבהירו לילדכם בבהירות את הציפיות שלכם ממנו‪ ,‬והסבירו לו מדוע‬
‫הצבתם גבול כלשהו‪ .‬התייחסות כזו היא מכבדת )איננו דורשים שהמתבגר יפעל באופן מסוים "כי‬
‫ככה אמרנו") ומונעת אפשרות שהוא יטען שהוא לא ידע או לא ממש הבין כיצד עליו להתנהג‪.‬‬
‫‪ .2‬אכפו את הכללים‪ :‬היו מוכנים לשלם את המחיר שיידרש במקרים שבהם יופרו החוקים‬
‫שקבעתם‪ .‬הכוונה היא למחירים פיזיים ורגשיים כאחד‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם הגדרתם שעת חזרה‬
‫מסוימת והמתבגר לא עמד בה‪ ,‬היו מוכנים ללכת למקום הבילוי שלו ולהוציאו משם‪ ,‬ולהשלים‬
‫עם העובדה שיהיה לכם ילד כועס מאוד בבית‪.‬‬
‫‪ .2‬הכירו את החברים‪ :‬בקשו מילדכם להזמין את חבריו אליכם הביתה‪ ,‬כדי שתוכלו לפגוש‬
‫אותם‪ ,‬לשוחח עמם ולהתרשם מהם‪.‬‬
‫‪ .5‬הפיקו רשימת קשר‪ :‬הקפידו שיהיו לכם כל השמות והטלפונים של החברים של ילדכם‪.‬‬
‫הבהירו למתבגר שלא תהססו לעשות בהם שימוש אם תצטרכו לאתר אותו‪.‬‬
‫‪ .0‬שימו לב לשינויים‪ :‬לחץ חברתי יכול להוביל להתנסות באלכוהול‪ ,‬בסמים‪ ,‬היעדרויות מבית‬
‫הספר‪ ,‬ועוד‪ .‬שימו לב לשינויים פתאומיים במראה של ילדכם‪ ,‬בלבוש ובגישה – בייחוד אם אלה‬
‫מלווים בהתנהגות חשאית‪.‬‬
‫ממאמר זה‪ ,‬ניתן ללמוד שלדימוי עצמי יש קשר ישיר לרמת הקונפורמיות החברתיתי בקרב‬
‫מתבגרים‪ .‬דימוי עצמי חיובי מאוד חשוב להתנהגות הפרט בחברה ביחס למצבים של לחץ‪ ,‬דעות‪,‬‬
‫אידיאולוגיות וסולם ערכים‪ .‬דימוי עצמי חיובי מפתח אצל הפרט את היכולת להתנהג לפי דרכו‬
‫האישית‪ .‬החוזק הנפשי לעמוד מול חברה שונה‪ ,‬ובכך להגיע למימוש עצמי ולחיים מאושרים יותר‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מאמר זה מעביר את המסר שעידוד של דימוי עצמי חיובי יפחית את הרונפורמיות "‬
‫וההליכה בתלם "‪ .‬מאוד חשוב לכל אדם לחיות לפי "האני מאמין" שלו תוך כדי כיבוד החברה‬
‫הסובבת‪.‬‬
‫‪ 1‬מאקו‪ , www.mako.co.il ,‬יטיב קרן‪ ,‬עשר פלוס‪.21/21/2212 ,‬‬
‫‪16‬‬
‫סיכום החלק התיאורטי‬
‫שאלת המחקר בעבודתי הינה האם יש קשר בין דימוי עצמי לרמת הקונפורמיות החברתית בקרב‬
‫תלמידי תיכון‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬האם קיים שוני ברמת הקונפוריות החברתית אצל מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי‬
‫לעומת מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי‪.‬‬
‫בחלק זה‪ ,‬אסכם את החלק התאורטי של עבודתי‪ ,‬ואציג בקצרה את המשתנים ואוכלוסיית‬
‫המחקר‪.‬‬
‫ראשית הצגתי את המשתנה הבלתי תלוי שהוא דימוי עצמי‪ .‬דימוי עצמי מתפתח במהלך החיים‬
‫והוא מכלול התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג על פיהם‪ .‬במהלך חייו של הפרט‪,‬‬
‫הוא לומד על תכונותיו הגופניות והאישיות‪ ,‬על כישוריו וקשייו בתחומים שונים‪ ,‬ועל שאיפותיו‬
‫לעתיד שהן פועל יוצא של תכונותיו ואישיותו‪ .‬הדימוי העצמי מתחלק לחמישה תחומים‪ :‬אישי‪,‬‬
‫גופני‪ ,‬מוסרי‪ ,‬משפחתי וחברתי‪ ,‬כאשר להם חשיבות רבה בעיצוב ההתנהגותי של הפרט‪ .‬הדימוי‬
‫העצמי אשר מפתח הפרט מושפע במיוחד מתגוגות של החברה‪ ,‬התנסויות אישיות‪ ,‬השוואה‬
‫שהפרט עורך בינו לבין אחרים והתבוננות של הפרט על עצמו דרך עיניהם של אחרים‪" :‬האדם‬
‫אינו מי שהוא חושב שהוא‪ ,‬האדם גם אינו מי שאחרים חושבים שהוא‪ ,‬האדם הינו מי שהוא חושב‬
‫שאחרים חושבים שהוא" (תאוריית האני במראה של צ'ארלס קולי)‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מפתח הפרט‬
‫גם הערכה עצמית‪ ,‬שהיא הערך שהפרט מייחס לתכונותיו ולהערכותיו בנוגע לעצמו‪ .‬כך שלדימוי‬
‫העצמי ולהערכה העצמית השפעה גדולה על התנהגותו של האדם והרגשותיו‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬הרחבתי על אוכלוסיית המחקר בעבודתי‪ ,‬תלמידי תיכון‪ ,‬כלומר מתבגרים‪ .‬אוכלוסיית‬
‫מחקר זו נמצאת בשלב שבו האישיות מתעצבת‪ ,‬הדימוי האישי מתגבש ונתונה לשינויים רבים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הצגתי את המשתנה התלוי שבעבודתי‪ ,‬הקונפורמיות החברתית‪ .‬משתנה זה כולל בתוכו‬
‫מספר מרכיבים‪ :‬ציות‪ ,‬היענות וקבלה‪ .‬הקונפורמיות מתבטאת הנורמות חברתיות מקובלות‪,‬‬
‫התנהגויות בסיסיות וערכים מקובלים‪ .‬הפרט מושפע מאוד מהחברה ומהלחצים המופעלים‬
‫ממנה‪ .‬המתבגר צריך להיות שלם עם עצמו על מנת לא להיות קונפורמי באופן מלא ולציית‬
‫לתכתיבי החברה‪ .‬הדימוי העצמי של הפרט חשוב מאוד ומהווה בסיס להתנהגויות החברתיות‬
‫כולן‪.‬‬
‫עפ"י ספרות הפסיכולוגיה הדימוי העצמי מתואר כסוג של תמונה פנימית המייצגת את "האני" של‬
‫הפרט‪ ,‬ואת האמת הפנימית שלנו‪ .‬תמונה אישית זו נבנת באמצעות אופיינו המושפע מהצלחות‬
‫וכשלונות‪ ,‬מהאופן שבו אנו נוהגים בחברה ובייחוד בילדות המוקדמת שלנו ובתהליך החברות‬
‫שאנו עוברים‪.‬‬
‫‪17‬‬
18
‫מבוא למחקר שדה‬
‫שאלת המחקר‪ :‬האם קיים שוני ברמת הקונפורמיות בין תלמידי תיכון בעלי דימוי עצמי גבוה‬
‫לתלמידים בעלי דימוי עצמי נמוך‪.‬‬
‫השערת המחקר‪ :‬תלמידים בעלי דימוי עצמי נמוך יהיו בעלי רמת קונפורמיות גבוהה יותר מאשר‬
‫תלמידים המתאפיינים בדימוי עצמי גבוה‪.‬‬
‫המשתנה הבלתי תלוי‪ :‬דימוי עצמי‪.‬‬
‫לצורך בדיקת משתנה זה יש להעניק הגדרות‪ ,‬נומינליות ואופרטיביות‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית‪ :‬הדימוי העצמי הוא מערכת מאורגנת של תכונות והערכות שהאדם מייחס‬
‫לעצמו ומתנהג על פיהן‪ .‬הפרט בונה במהלך חייו מערכת של תפיסות לגבי עצמו‪ ,‬אישיותו‪ ,‬כישוריו‬
‫ותכונותיו הפנימיות והחיצוניות‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית‪ :‬הדימוי העצמי ייבדק תוך התייחסות למרכיב האישיותי‪ ,‬החברתי והדימוי‬
‫הכולל‪.‬‬
‫המשתנה התלוי‪ :‬קונפורמיות‪.‬‬
‫לצורך בדיקת משתנה זה יש להעניק הגדרות‪ ,‬נומינליות ואופרטיביות‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית‪ :‬שינוי בהתנהגות בהתאם לנורמות או לכללים הנהוגים בחברה או בקבוצה‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית‪ .1 :‬היענות‪ -‬קונפורמיות שמתרחשת ללא אמונה במעשים‪ .2 .‬צייתנות‪-‬‬
‫קונפורמיות הבאה לידי ביטוי בעשייה לפי הוראה מפורשת‪ .3 .‬קבלה‪ -‬קונפורמיות המתקיימת‬
‫מתוך אמונה שלמה במעשים ע"י מבצעי הפעולה‪ ,‬ובשכנוע ע"י הקבוצה‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר‪ 22 :‬תלמידי תיכון (גילאי ‪ ,)16-17‬הלומדים בבית הספר "עמי אסף"‪ ,‬בעלי‬
‫רמות דימוי עצמי גבוהות ונמוכות‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪ :‬חלוקת שאלונים סגורים הבנויים מ‪ 21‬היגדים‪ .‬באמצעות כלי מחקר זה ניתן‬
‫לאסוף נתונים מהמחקר‪ .‬זוהי שיטת איסוף הנתונים השכיחה ביותר במחקרים במדעי החברה‪.‬‬
‫השאלות מספקות מידע על הנחקר‪ ,‬עמדותיו ותפישותיו‪ .‬השאלון הוא כלי מחקר כמותי שניתן‬
‫לבדוק איתו בקלות באמצעות אחוזים או עריכת ממוצע את התופעה הנבדקת‪ .‬שאלונים אלה‬
‫אנונימיים‪ ,‬ובכך ניתן להשיג תוצאות אמינות וכנות ביותר מהנבדקים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫ממצאים‬
‫טבלה מספר ‪ :9‬ממוצע מרכיבי הדימוי עצמי בשני ערכיו‪( ,‬חיובי ושלילי) בקרב מתבגרים בעלי‬
‫רמות קונפורמיות גבוהה ורמת קונפורמיות נמוכה‪ .‬תוצאות באחוזים‪:‬‬
‫קונפורמיות‬
‫דימוי עצמי‬
‫דימוי עצמי חיובי‬
‫קונפורמיות גבוהה‬
‫ציות‬
‫היענות‬
‫קבלה‬
‫סה"כ‬
‫‪N=1‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪N=2‬‬
‫‪6%‬‬
‫דימוי עצמי חיובי‬
‫קונפורמיות נמוכה‬
‫דימוי עצמי שלילי‬
‫קונפורמיות גבוהה‬
‫דימוי עצמי שלילי‬
‫קונפורמיות נמוכה‬
‫‪21=N‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪N=2‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪N=29‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪N=29‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪32=N‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪N=5‬‬
‫‪63%‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪37%‬‬
‫דיאגרמה מספר ‪ :9‬דיאגרמה המראה את הנתונים המופיעים בטבלה מספר ‪.1‬‬
‫גרף זה מייצג את הקשר בין מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי‪ ,‬לעומת מתבגרים בעלי דימוי עצמי‬
‫שלילי‪ ,‬לרמת הקונפורמיות שלהם‪.‬‬
‫בדיאגרמה זו ישנה התייחסות ל‪ 3-‬מרכיבי קונפורמיות‪ ,‬כאשר כל מרכיב מחולק ל‪ .2-‬חלוקה זו‬
‫מצביעה על‪:‬‬
‫ מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ורמת קונפורמיות גבוהה‪.‬‬‫ מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ורמת קונפורמיות נמוכה‪.‬‬‫ מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת קונפורמיות גבוהה‪.‬‬‫ מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת קונפורמיות נמוכה‪.‬‬‫גרף זה מציג שתי מגמות מרכזית‪ :‬הראשונה‪ ,‬רמת קונפורמיות נמוכה אצל מתבגרים בעלי דימוי‬
‫עצמי חיובי‪ .‬והשנייה‪ ,‬קונפורמיות גבוהה אצל מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫טבלה מספר ‪ :3‬ממוצע מרכיבי הדימוי העצמי בערכו החיובי בקרב מתבגרים בעלי שתי רמות‬
‫קונפורמיות‪ :‬גבוהה ונמוכה‪.‬‬
‫קונפורמיות‬
‫דימוי עצמי‬
‫ציות‬
‫היענות‬
‫קבלה‬
‫סה"כ‬
‫דימוי עצמי חיובי‬
‫קונפורמיות גבוהה‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=2‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪21=N‬‬
‫‪N=29‬‬
‫‪N=29‬‬
‫‪N=30‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪94%‬‬
‫דימוי עצמי חיובי‬
‫קונפורמיות נמוכה‬
‫דיאגרמה מספר ‪ :3‬דיאגרמה המראה את הנתונים המופיעים בטבלה מספר ‪.2‬‬
‫דיאגרמה זו מייצגת את הקשר בין מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי לבין רמת הקונפורמיות‬
‫שלהם‪ ,‬גבוהה או נמוכה‪.‬‬
‫גרף זה מתחלק לשני חלקים‪:‬‬
‫ מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ורמת קונפורמיות גבוהה‪.‬‬‫ מתברים בעלי דימוי עצמי חיובי ורמת קונפורמיות נמוכה‪.‬‬‫מגמה מרכזית היא בכך שמתבגרים רבים נמצאו כבעלי דימוי עצמי חיובי ורמת קונפורמיות‬
‫נמוכה‪ ,‬יותר מאשר מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת קונפורמיות גבוהה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫טבלה מספר ‪ :2‬ממוצע מרכיבי הדימוי העצמי בערכו השלילי בקרב מתבגרים בעלי שתי רמות‬
‫קונפורמיות‪ :‬גבוהה ונמוכה‪.‬‬
‫קונפורמיות‬
‫דימוי עצמי‬
‫ציות‬
‫היענות‬
‫קבלה‬
‫סה"כ‬
‫דימוי עצמי שלילי‬
‫קונפורמיות גבוהה‬
‫‪N=2‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪N=5‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪63%‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪37%‬‬
‫דימוי עצמי שלילי‬
‫קונפורמיות נמוכה‬
‫דיאגרמה מספר ‪ :2‬דיאגרמה המראה את הנתונים המופיעים בטבלה מספר ‪.3‬‬
‫דיאגרמה זו מייצגת את הקשר בין מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי לבין רמת הקונפורמיות‬
‫שלהם‪ ,‬גבוהה או נמוכה‪.‬‬
‫גרף זה מתחלק לשני חלקים‪:‬‬
‫ מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת קונפורמיות גבוהה‪.‬‬‫ מתברים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת קונפורמיות נמוכה‪.‬‬‫מגמה מרכזית היא בכך שמתבגרים רבים נמצאו כבעלי דימוי עצמי שלילי ורמת קונפורמיות‬
‫גבוה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מספר מתבגרים אשר הדימוי העצמי שלהן שלילי ורמת הקונפורמיות נמוכה‪ ,‬בניגוד‬
‫למצופה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫דיון ומסקנות‬
‫עבודתי עוסקת בקשר בין דימוי עצמי לרמת קונפורמיות חברתית בקרב תלמידי תיכון‪ .‬עבודה זו‬
‫מחפשת אחר ההבדלי השוני בדימוי העצמי בקרב מתבגרים‪ ,‬המעידים על רמת קונפורמיות‬
‫גבוהה‪ ,‬לעומת רמת קונפורמיות נמוכה‪.‬‬
‫בחלק המעשי של העבודה השתמשתי בכלי המחקר שאלון סגור‪ ,‬כדי לחקור ולבדוק האם קיים‬
‫קשר בין הדימוי העצמי לרמת הקונפורמיות החברתית של מתבגרים‪.‬‬
‫מתוצאות החלק המעשי עולה‪:‬‬
‫כי מתבגרים המעידים על דימוי עצמי חיובי מתאפיינים ברמת קונפורמיות חברתית נמוכה‪ ,‬ואילו‬
‫מתבגרים המעידים על דימוי עצמי שלילי מתאפיינים ברמת קונפורמיות חברתית גבוהה‪.‬‬
‫השערתי בנוגע למחקר היא‪ :‬מתבגרים המעידים על דימוי עצמי חיובי יתאפיינו ברמת קונפורמיות‬
‫חברתית נמוכה‪ ,‬ואילו מתבגרים המעידים על דימוי עצמי שלילי יתאפיינו ברמת קונפורמיות‬
‫חברתית גבוהה‪ .‬כלומר ככל שדימויו האישי של הפרט חיובי יותר‪ ,‬כך רמת הקונפורמיות‬
‫החברתית שלו תהיה נמוכה יותר‪ .‬לדעתי‪ ,‬מתבגר בעל דימוי עצמי חיובי ירגיש נחוש בעמדותיו‪,‬‬
‫תכונותיו ובטוח בעצמו ולכן ירגיש שביכולתו לפעול על פי רצונותיו‪ ,‬ולא להיות מחוייב לנורמות‬
‫החברתיות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מתבגר בעל דימוי עצמי שלילי לא יהיה מסוגל לצאת כנגד החברה‪ .‬הוא‬
‫אינו יבטח בדעותיו ואמונתו האישית בעצמו תגרום לכך שיכנע לרוב לקונפורמיות החברתית‪,‬‬
‫יהיה צייתן‪ ,‬יענה לחברה ויקבל את דרך התנהגותה‪ .‬מתוך החלק התאורטי בעבודתי‪ ,‬ניתן לנמק‬
‫את דברי באמצעות הניסוי שהצגתי של סלומון אש (‪ ,)1226‬ובנוסף המאמר גיל ההתבגרות‪" :‬איך‬
‫עוזרים לילד להתמודד עם לחץ חברתי?" קרן יטיב‪ 1.‬ניסויו של אש הציג כניעה ללחץ חברתי של‬
‫אנשים שעמדן כנגד קבוצה‪ ,‬ולא דבקו בדעותיהם‪ ,‬כלומר הפגינו דימוי עצמי שלילי ורמת‬
‫קונפורמיות גבוהה וברורה‪ .‬המאמר הנ"ל שהוצג בפרק המקשר בעבודתי מציג בגופו את הקטע‬
‫הבא‪" 2:‬ככל שהוא‪( ,‬הילד) יהיה בעל תחושת ערך עצמי חיובי ויוכל למצוא קבוצה חלופית בעת‬
‫הצורך‪ ,‬וככל שהוריו יחזקו את חוסנו באמצעות תפיסת עולם אסרטיבית‪ ,‬כך תגבר המסוגלות‬
‫שלו לעמוד בפני הלחץ החברתי ולא להיכנע לו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית‬
‫שבירה‪ ,‬חוסר חלופות בקבוצת שווים והורים שמזדהים עם הצורך של ילדם להיות שייך ומוכנים‬
‫לאפשר לו לסכן את עצמו – כל אלה מגבירים את הסיכון שהנער יפעל לפי הציווי החברתי"‪.‬‬
‫מן הממצאים שעלו ממחקר השדה‪ ,‬ניתן לראות שהשערתי אוששה‪ ,‬ואכן נמצא כי מתבגרים בעלי‬
‫דימוי עצמי חיובי הם בעלי רמת קונפורמיות נמוכה‪ ,‬בעוד שמתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי הם‬
‫בעלי רמת קונפורמיות גבוהה‪.‬‬
‫כך שניתן להגיד שאכן קיים קשר בין הדימוי העצמי לרמת הקונפורמיות החברתית‪.‬‬
‫אם כי עליי לסייג את דברי‪ ,‬בכך שייתכן שבמידה וייעשה מחקר זה בצורה מקיפה יותר הייתי‬
‫מגיעה לתוצאות מהימנות יותר‪ .‬כלומר‪ ,‬יש לבצע מחקר זה גם בחתך אוכלוסיה שונה‪ ,‬אוכלוסיה‬
‫מגוונת יותר‪.‬‬
‫דבר נוסף שהיה עלול להשפיע על תוצאות המחקר‪ ,‬הינו שהמחקר נעשה בקרב בני נוער‪ ,‬ולמרות‬
‫‪1‬‬
‫אלעד רונית‪ ,‬רן אורית ונווה ניסן סוציולוגיה במעגלי החברה‪ -‬קבוצה‪ ,‬הוצאת רכס‪.2222 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫יטיב קרן‪ ,‬מאקו‪ , www.mako.co.il ,‬עשר פלוס‪.21/21/2212 ,‬‬
‫‪23‬‬
‫היותו אנונימי‪ ,‬יכול להיות שחלקם לא ענו בכנות ובכך הטו את תוצאותיו‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬במידה וההגדרה האופרטיבית של המשתנים התלוי והבלתי תלוי הייתה שונה‪ ,‬לא‬
‫היו מתקבלים ממצאים שונים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬אינני רואה כיצד ניתן לשנות את הגדרות אלו‪ .‬אם כי‬
‫אפשר להניח‪ ,‬שאופן ניסוח השאלון בצורה שונה יכול לגרוף אחריו ממצאים שונים‪.‬‬
‫הצעתי למחקר המשך‪:‬‬
‫הייתי חוקרת באופן ספציפי ומעמיק יותר‪ ,‬האם אופן השפעת הדימוי העצמי על רמת‬
‫הקונפורמיות קשור בגופו למקובלות חברתית‪ .‬כלומר‪ ,‬האם רמת המקובלות החברתית משפיעה‬
‫על רמת הקונפורמיות שאכן קשורה לדימוי העצמי‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬שנושא המחקר היה הקשר בין רמת המקובלות החברתית לקונפורמיות חברתית בקרב‬
‫תלמידי תיכון‪.‬‬
‫השערת המחקר‪ ,‬היא שככל שרמת המקובלות החברתית הייתה גבוהה יותר‪ ,‬כך רמת‬
‫הקונפורמיות הייתה נמוכה יותר‪ .‬כלומר מתבגר שמקובלתו החברתית היא נמוכה‪ ,‬ירגיש צורך‬
‫לרצות את החברה והלתנהג על‪ -‬פי הנורמות המקובלות‪ ,‬לעומת מתבגר בעל מקובלות חברתית‬
‫גבוהה שיעיד על רמת קונפורמיות נמוכה וכמובן דימוי עצמי חיובי‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫רפלקציה‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬קוגניציה‪:‬‬
‫התהליך האישי והבין‪-‬אישי‪:‬‬
‫אני בחרתי לעסוק בקשר בין דימוי עצמי לבין רמת הקונפורמיות החברתית בקרב מתבגרים‪,‬‬
‫מכיוון שנושא זה מאוד מעניין אותי‪.‬‬
‫היו עוד מספר נושאים בהם רציתי לעסוק כמו‪ :‬דפוסי משפחה‪ ,‬מקובלות חברתית‪ ,‬דימוי גופני‬
‫ועוד‪ .‬בחרתי לעשות את עבודתי על דימוי עצמי וקונפורמיות חברתית‪ ,‬מכיוון שזה הנושא שהכי‬
‫מצא חן בעיני ובנוסף‪ ,‬רציתי לשלב בין סוציולוגיה לפסיכולוגיה ובכך לבדוק השפעות של הפרט‬
‫והחברה זה על זו ולהפך‪ .‬בנוסף‪ ,‬זהו נושא שחשבתי שיהיו לי עליו הכי הרבה מקורות מידע‬
‫ותיאוריות‪.‬‬
‫תהליך לימודי‪:‬‬
‫את מקורות המידע שלי לקחתי מספרים ומאתרי האינטרנט‪ .‬בחרתי להשתמש במקורות אלו‬
‫לאחר קריאה וסינון של כל מקור בפני עצמו‪ .‬הקריטריונים שלי לבחירת המקורות היו שמקורות‬
‫המידע יהיו כמה שיותר רלוונטים לעבודתי‪ ,‬עשירים בתוכן ומסייעים לי‪ .‬בתהליך חיפוש‬
‫המקורות הופתעתי לגלות מגוון עשיר של מקורות אשר רלוונטים לעבודתי‪ ,‬אךך במציאת מקור‬
‫מידע לפרק המקשר התקשתי‪ .‬מקורות המידע שנגעו לשני המרכיבים שחקרתי היו מעטים ורובם‬
‫עסקו בדימוי עצמי אך לא גם בקונפורמיות‪ .‬מקורות המידע שלי היו משולבים וכללו ספרי‬
‫קריאה‪ ,‬ספרי לימוד‪ ,‬ומקורות אינטרנטיים‪.‬‬
‫בתהליך כתיבת עבודתי למדתי על כל אחד מהמשתנים שלי בפני עצמו‪ .‬למדתי שהדימוי העצמי‬
‫כולל בתוכו המון היבטים כמו אישי‪ ,‬משפחתי‪ ,‬חברתי‪ ,‬פיזיולוגי ועוד‪ ,‬והקונפורמיות החברתית‬
‫מתחלקת לציות‪ ,‬היענות וקבלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬למדתי כיצד שני המשתנים שלי קשורים זה לזה וכיצד‬
‫רמת הקונפורמיות החברתית מושפעת מאוד מהדימוי העצמי של הפרט‪.‬‬
‫החלק שעניין אותי במיוחד היה סיכום החלק התיאורטי כיוון שהתעניינתי לראות האם השערת‬
‫המחקר שלי והספרות תואמות או מנוגדות‪.‬‬
‫היבט ערכי‪ -‬חברתי‪:‬‬
‫הסוגיות האתיות איתן התמודדתי לאורך כתיבת החלק התיאורטי היו בעיקר לנושא שבחרתי‪.‬‬
‫לא מצאתי מקורות מידע רבים לנושא הכולל וקיוויתי שהמקורות שכן השתמשתי בהן אכן יספקו‬
‫לי מידע נכון ורלוונטי‪ .‬כמו כן‪ ,‬חששתי רבות במהלך התהליך שאני מבינה את העבודה כראוי אך‬
‫לבסוף אני מקווה שביצעתי כראוי‪.‬‬
‫למדתי על עצמי‪:‬‬
‫מתהליך כתיבת העבודה למדתי על עצמי את העובדה שכאשר הנושא עליו אני לומדת ועובדת‬
‫מעניין אותי‪ ,‬אני מרגישה רצון רב יותר לגשת אליו‪.‬‬
‫העבודה מאוד עניינה אותי ולכן היה לי את כוח הרצון לעשות אותה על הצד הטוב ביותר‪ .‬למדתי‬
‫‪25‬‬
‫על עצמי שאני מסוגלת לסכם מקורות מידי גדולים מאוד ולקחת רק את המידע הרלוונטי‬
‫לעבודתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬שאלת המחקר לימדה אותי על עצמי עד כמה הדימוי העצמי שלי לא נמוך כמו‬
‫שחשבתי ושבהמון סיטואציות חברתיות אני נונ‪-‬קונפורמיסטית ואיתנה בדעותיי‪.‬‬
‫מתהליך המחקר בנושא זה הבנתי שעיצוב עצמי חיובי בגיל ההתבגרות חשוב מאוד לפרט‪ ,‬וכל‬
‫אדם צריך להעריך את עצמו ולהאמין בדרך שלו‪.‬‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬אסטרטגיה‪:‬‬
‫אסטרטגיות חשיבה‪:‬‬
‫לאורך העבודה כולה השתמשתי באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה‪:‬‬
‫‪ .1‬השוואה‪ -‬בסיכום הממצאים ערכתי השוואה בין תוצאותיהם של כל הנחקרים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬ערכתי השוואה בין הממצאים והספרות בשלב הדיון והמסקנות‪ .‬יתר על כן‬
‫השוואתי בין תיאוריות והגדרות שונות של חוקרים שונים‪.‬‬
‫‪ .2‬השערה‪ -‬בטופס הצעת המחקר ניסחתי השערה שאותה ניסיתי להוכיח ע"י עבודת‬
‫החקר שלי‪.‬‬
‫‪ .3‬הסקה‪ -‬בפרק הממצאים הסקתי והסברתי את המשמעות שלהם‪ .‬למשל‪ ,‬הסברתי‬
‫בטבלה של סיכום ממצאי המשתנים כי השערת המחקר שלי אוששה – נימקתי עפ"י‬
‫החלק התאורטי‪.‬‬
‫‪ .4‬שאילת שאלות‪ -‬בשאלון ניסחתי שאלות שיתאימו לנושא המחקר שלי ולמשתנים‬
‫אותם אני מעוניינת לבדוק‪ ,‬ומטרותיהן היו להגיע לתוצאות מהימנות ביותר‪.‬‬
‫‪ .5‬ייצוג המידע בדרכים מגוונות‪ -‬בשלב התיאורטי הצגתי את המידע בכתיבה‪ ,‬בשלב‬
‫סיכום הממצאים הצגתי את התוצאות בטבלאות ובניתוח שאלת מפתח הצגתי את‬
‫התוצאות בדיאגרמת עוגה‪ .‬בכך ניסיתי להשתמש בטכניקות שונות שמאוד עזרו לי‬
‫להסביר את תהליך עבודתי ולסדר את ממצאי המחקר‪.‬‬
‫‪ .6‬מיזוג‪ -‬בסקירת הספרות השתמשתי במקורות מידע שונים ומיזגתי בניהם כדי להשיג‬
‫כמה שיותר מידע על המשתנים במחקרי‪ .‬מיזוג זה העשיר לי את מקורות המידע‬
‫ותרם לי מאוד בתהליך המחקר‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫ביביליוגרפיה‬
‫‪ .1‬אלעד רונית‪ ,‬נווה ניסן ורן אורית‪ ,‬סוציולוגיה במעגלי החברה‪ -‬חברות‪ ,‬הוצאת רכס‪.2222 ,‬‬
‫‪ .2‬בר‪ -‬אל ציפי‪ ,‬נוימאיר מרים‪ ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה‪ -‬מפגש שני‪ -‬פסיכולוגיה התפתחותית‪,‬‬
‫הוצאת רכס פרויקטים חינוכיים בע"מ‪.2212 ,‬‬
‫‪ .3‬דקל גלית ‪ ,‬גליה ‪. www.galiya.co.il‬‬
‫‪ .2‬יטיב קרן‪ ,‬מאקו‪" ,‬גיל ההתבגרות‪ :‬איך עוזרים לילד להתמודד עם לחץ חברתי?"‪,‬‬
‫‪ , www.mako.co.il‬עשר פלוס‪.2212 ,‬‬
‫‪ .6‬לבקוביץ' ענבר‪ ,‬ככה‪ -‬מובילים לאיכות חיים‪.www.kacha.co.il ,‬‬
‫‪ .1‬מימון אודליה‪ ,‬אוצרות פנימיים‪.2213 ,www.otsarpnimi.co.il ,‬‬
‫‪ .1‬צוות בטיפולנט‪ ,‬בטיפולנט‪.2222 ,www.betipunet.co.il ,‬‬
‫‪ .7‬צוות מדעי החברה‪ ,‬מדעי החברה ‪.www.uniclaa.co.il ,‬‬
‫‪27‬‬
28
‫נספח ‪ -9‬שאלון‬
‫נבדק‪/‬ת יקר‪/‬ה! במסגרת כתיבת עבודתי ביחידה החמישית במדעי החברה‪ ,‬מועבר שאלון זה‪.‬‬
‫שאלון זה הינו אנונימי ויעשה בו שימוש לצורכי מחקר בלבד‪.‬‬
‫השאלון מנוסח בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים כאחד‪.‬‬
‫תודה על שיתוף הפעולה‪ ,‬ליטל סויסה‪.‬‬
‫סמן‪ .1 :‬טווח גילי הוא ‪ .16-17‬כן ‪ /‬לא‬
‫סמן באיקס את התשובה הנכונה ביותר עבורך‪.‬‬
‫‪ =1‬לא מסכים‬
‫בכלל‬
‫‪ =2‬לא‬
‫מסכים‬
‫‪ =3‬מסכים‬
‫‪ =2‬מסכים‬
‫בהחלט‬
‫‪.2‬אני חושב שיש לי מספר תכונות‬
‫טובות‪.‬‬
‫‪ .3‬בסך הכול אני מרוצה מעצמי‪.‬‬
‫‪ .2‬אני אף פעם לא מתחרט על‬
‫מעשיי‪.‬‬
‫‪ .6‬אני מאמין שאצליח בכל אשר‬
‫אעשה‪.‬‬
‫‪ .1‬אני שבע רצון להיות בדיוק מי‬
‫שאני‪.‬‬
‫ציות‬
‫‪ .1‬אני מרגיש שאני מתנהג בהתאם‬
‫לחוקים בבית ספרי‪.‬‬
‫‪ .7‬אני משתדל לעשות משימות‬
‫בדיוק כפי שדורשים ממני‪.‬‬
‫‪ .2‬מפחיד אותי לצאת כנגד דעת‬
‫חבריי‪.‬‬
‫‪ .12‬אעזור לחבר לגנוב אם יבקש‬
‫ממני‪.‬‬
‫‪ .11‬אני אתן לחבר להעתיק במבחן‬
‫כי הוא ביקש ממני‪.‬‬
‫היענות‬
‫‪ .12‬אני מתנהג כפי שחבריי‬
‫מתנהגים למרות שאיני מסכים‬
‫איתם‪.‬‬
‫‪ .13‬אני מתייעץ עם אחרים לפני‬
‫שאני קונה בגדים‪.‬‬
‫‪ .12‬אני פועל על מנת לרצות את‬
‫הסביבה שלי‪.‬‬
‫‪ .16‬אני משתדל להישאר אופנתי‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ .11‬אני נוטה לשנות את דעתי‬
‫בסיטואציות רבות‪.‬‬
‫קבלה‬
‫‪ .11‬אני משתכנע בקלות מדעותיהם‬
‫של אחרים‪.‬‬
‫‪ .17‬איני פועל לשנות דברים‬
‫שמפריעים לי‪.‬‬
‫‪ .12‬נוח לי להתנהג באופן שבו חבריי‬
‫מתנהגים‪.‬‬
‫‪ .22‬אני הולך למסיבות עם חבריי‬
‫גם אם אין לי חשק‪.‬‬
‫‪ .21‬אשתה אלכוהול כמו כל הנוער‬
‫שסביבי‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫שאלת‬
‫רקע‬
‫מספר‬
‫גיל‬
‫רמת דימוי עצמי‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫סהכ‬
‫שאלה‬
‫מספר נחקר‬
‫‪13‬‬
‫קונפורמיות‬
‫דימוי‬
‫עצמי‬
‫קונפו‪-‬‬
‫רמיות‬
‫סיכום‬
‫קבלה‬
‫היענות‬
‫ציות‬
‫‪ 1 1 2 7 1‬סהכ ‪ 1 1 1 1 1‬סהכ ‪ 2 2 1 1 1‬סהכ‬
‫‪1 2‬‬
‫‪1 6 2 3 2‬‬
‫‪1 2 2 7 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2 1 2 2 3‬‬
‫‪2 3 3 3 2 12‬‬
‫‪2 2 2 2 2 16‬‬
‫‪12‬‬
‫‪31‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪2‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪3 2 2 3 3‬‬
‫‪2 3 2 3 2 13‬‬
‫‪1 3 3 2 3 12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪31‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪3‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2 1 1 3 2‬‬
‫‪1 3 1 3 1 11‬‬
‫‪2 1 1 2 2 2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪32‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪2‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪2 1 1 2 2‬‬
‫‪1 3 3 3 1 12‬‬
‫‪3 1 2 1 1 11‬‬
‫‪7‬‬
‫‪33‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪6‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪3 1 1 3 3‬‬
‫‪2 3 2 2 2 11‬‬
‫‪3 3 3 2 2 12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪36‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3 3 1 3 3‬‬
‫‪2 3 2 3 1 13‬‬
‫‪2 2 2 2 2 11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪32‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪1‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪13‬‬
‫‪2 2 1 3 3‬‬
‫‪3 3 2 2 2 11‬‬
‫‪2 2 2 2 2 17‬‬
‫‪12‬‬
‫‪32‬‬
‫שלילי‬
‫גבוהה‬
‫‪7‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪2 1 2 3 2‬‬
‫‪3 3 2 3 2 12‬‬
‫‪2 2 3 3 3 13‬‬
‫‪11‬‬
‫‪22‬‬
‫שלילי‬
‫גבוהה‬
‫‪2‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3 2 2 3 2‬‬
‫‪3 2 2 3 1 12‬‬
‫‪2 2 3 2 2 13‬‬
‫‪11‬‬
‫‪37‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪12‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2 1 2 3 3‬‬
‫‪2 3 2 3 2 11‬‬
‫‪2 2 3 3 2 12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪36‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪11‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2 1 2 2 3‬‬
‫‪2 3 3 3 2 12‬‬
‫‪2 2 2 2 2 13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪36‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪12‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3 1 1 3 3‬‬
‫‪2 3 2 2 1 11‬‬
‫‪1 2 2 2 2 12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪32‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪13‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3 1 2 3 3‬‬
‫‪1 3 2 3 1 12‬‬
‫‪2 3‬‬
‫‪11‬‬
‫‪32‬‬
‫שלילי‬
‫גבוהה‬
‫‪12‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1 2 3 2 2‬‬
‫‪1 2 2 2 1 12‬‬
‫‪2 2 3 3 3 7‬‬
‫‪13‬‬
‫‪31‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪16‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3 1 2 3 3‬‬
‫‪2 3 3 2 2 1‬‬
‫‪2 2 3 2 2 12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪36‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪2 2 12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪2 1 2 1 1‬‬
‫‪2 2 2 1 1 1‬‬
‫‪1 2 2 1 2 7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪23‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪11‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪11‬‬
‫‪2 1 2 1 2‬‬
‫‪1 2 2 1 3 7‬‬
‫‪2 2 2 2 1 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪21‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪17‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪3 2 2 3 3‬‬
‫‪2 3 2 3 2 13‬‬
‫‪1 3 3 2 3 12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪31‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪12‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪2 1 1 2 2‬‬
‫‪1 3 3 3 1 12‬‬
‫‪3 1 2 1 1 11‬‬
‫‪7‬‬
‫‪33‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪22‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3 1 2 3 3‬‬
‫‪3 3 3 2 2 12‬‬
‫‪2 3 3 3 3 16‬‬
‫‪12‬‬
‫‪21‬‬
‫חיובי‬
‫גבוהה‬
‫נספח ‪ -3‬טבלת ממצאים גולמית‬
‫‪13‬‬
‫‪11‬‬
‫‪21‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪17‬‬
‫‪2 2 2 1 2‬‬
‫‪1 1 2 2 1 2‬‬
‫‪3 1 1 2 1 1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪21‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪22‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2 3 2 3 3‬‬
‫‪3 3 2 2 3 11‬‬
‫‪3 2 3 2 2 16‬‬
‫‪11‬‬
‫‪27‬‬
‫שלילי‬
‫גבוהה‬
‫‪23‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3 3 3 3 2‬‬
‫‪3 3 2 2 2 12‬‬
‫‪3 2 2 3 3 12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪32‬‬
‫חיובי גבוהה‬
‫‪22‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3 3 3 3 3‬‬
‫‪3 3 3 3 3 16‬‬
‫‪3 3 3 3 3 16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪63‬‬
‫שלילי‬
‫גבוהה‬
‫‪26‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2 3 2 2 2‬‬
‫‪3 2 3 1 2 11‬‬
‫‪1 2 2 3 3 11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪33‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪21‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2 1 1 3 2‬‬
‫‪1 3 1 3 1 11‬‬
‫‪2 1 1 2 2 2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪32‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪21‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2 1 1 3 2‬‬
‫‪3 1 3 1 1 11‬‬
‫‪1 1 2 2 1 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪21‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪27‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3 2 2 3 2‬‬
‫‪3 2 2 3 1 12‬‬
‫‪2 2 3 2 2 13‬‬
‫‪11‬‬
‫‪37‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪22‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪3 2 2 3 3‬‬
‫‪2 1 2 2 2 13‬‬
‫‪3 3 3 2 2 2‬‬
‫‪13‬‬
‫‪36‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪32‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2 1 2 2 3‬‬
‫‪2 3 3 3 2 12‬‬
‫‪2 2 2 2 2 13‬‬
‫‪16‬‬
‫‪36‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪31‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3 1 2 3 3‬‬
‫‪1 3 2 3 1 12‬‬
‫‪1 3 2 2 2 12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪32‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪32‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3 1 2 3 3‬‬
‫‪1 3 2 3 1 12‬‬
‫‪1 3 2 2 2 12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪32‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪33‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3 1 2 3 3‬‬
‫‪1 3 2 3 1 12‬‬
‫‪1 3 2 2 2 12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪32‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪32‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3 1 1 3 3‬‬
‫‪2 3 2 2 1 11‬‬
‫‪1 2 2 2 2 11‬‬
‫‪2‬‬
‫‪22‬‬
‫שלילי‬
‫נמוכה‬
‫‪36‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪3 1 1 3 3‬‬
‫‪2 3 2 2 1 11‬‬
‫‪1 2 2 2 2 11‬‬
‫‪2‬‬
‫‪22‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪31‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2 1 2 3 3‬‬
‫‪2 3 2 2 2 11‬‬
‫‪2 2 3 3 2 13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪31‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪31‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3 1 2 3 3‬‬
‫‪2 3 3 2 2 12‬‬
‫‪2 2 3 2 2 12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪31‬‬
‫שלילי‬
‫נמוכה‬
‫‪37‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪13‬‬
‫‪3 1 2 3 3‬‬
‫‪2 2 3 2 2 12‬‬
‫‪2 2 1 2 2 13‬‬
‫‪2‬‬
‫‪36‬‬
‫שלילי‬
‫נמוכה‬
‫‪32‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2 3 3 2 3‬‬
‫‪2 3 3 2 2 13‬‬
‫‪3 3 2 2 2 12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪32‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪22‬‬
‫‪16-17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3 2 2 3 3‬‬
‫‪3 3 2 2 2 13‬‬
‫‪1 2 2 2 3 12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪31‬‬
‫חיובי‬
‫נמוכה‬
‫‪=22N‬‬
‫‪13‬‬
‫דימוי עצמי שלילי‪:‬‬
‫‪22%‬‬
‫היענות נמוכה‪:‬‬
‫‪12.6%‬‬
‫קבלה נמוכה‪:‬‬
‫‪76%‬‬
‫קונפ'‬
‫גבוהה‪:‬‬
‫‪11.6%‬‬
‫ציות נמוך‪:‬‬
‫‪72.6%‬‬
‫דימוי עצמי חיובי‪:‬‬
‫‪72%‬‬
‫היענות גבוהה‪:‬‬
‫‪71.6%‬‬
‫קבלה גבוהה‪:‬‬
‫‪16%‬‬
‫קונפ'‬
‫נמוכה‪:‬‬
‫‪72.6%‬‬
‫ציות גבוה‪:‬‬
‫‪11.6%‬‬
‫נספח ‪ -2‬טופס הצעת מחקר‬
‫טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר (יחידה חמישית) במדעי החברה במקצוע‬
‫שם התלמיד‪/‬ה‪ :‬ליטל סויסה‬
‫שם המנחה‪ :‬אורלי דניאל‬
‫שם בית הספר‪ :‬עמי אסף סמל מוסד‪ 212232 :‬ישוב‪ :‬מתן‬
‫טלפון‪262-1132226 :‬‬
‫דואל‪[email protected] :‬‬
‫נושא העבודה‪ :‬הקשר בין דימוי עצמי לקונפורמיות חברתית בקרב תלמידי תיכון‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪ :‬האם יש קשר בין רמת הדימוי העצמי לקונפורמיות חברתית בקרב תלמידי תיכון?‬
‫השערת המחקר‪ :‬קיים קשר‪ .‬רמת הדימוי העצמי משפיעה על הקונפורמיות החברתית אצל‬
‫תלמידי תיכון‪ .‬ככל שרמת הדימוי העצמי חיובית יותר‪ ,‬כך רמת הקונפורמיות החברתית נמוכה‬
‫יותר‪.‬‬
‫משתנים הנבדקים במחקר‪:‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‪ :‬דימוי עצמי‬
‫הגדרה אופרציונלית‪ :‬דימוי אישי‪ ,‬משפחתי‪ ,‬מוסרי‪ ,‬גופני‪ ,‬חברתי‪ ,‬אקדמי ועוד‪...‬‬
‫משתנה תלוי‪ :‬קונפורמיות חברתית‬
‫הגדרה אופרציונלית‪ :‬לחץ חברתי או מדומה הגורם לשינוי בהתנהגות או בדעה‪ .‬לקונפורמיות כמה‬
‫סוגים‪:‬‬
‫היענות‪ -‬קונפורמיות הנעשית ללא אמונה בהתנהגות‪.‬‬
‫צייתנות‪ -‬קונפורמיות הנעשית בהתאם להוראה מפורשת ‪.‬‬
‫הסכמה‪ -‬קונפורמיות הנעשית בהסכמה מלאה ואמונה בהתנהגות‪ ,‬חברי הקבוצה משכנעים את‬
‫הפרט ומפעילים עליו לחצים על מנת להיענות לדרישות‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר‪ :‬תלמידי תיכון בישראל‪ ,‬גילאי ‪.16-17‬‬
‫כלי המחקר‪ :‬שאלון סגור‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪:‬‬
‫‪ .1‬ג' זימברדו פיליפ‪ ,‬גקגריר ריצ'רד‪ ,‬מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫(עריכה מדעית של המהדורה העברית‪ -‬רות פזי גולדברג‪ ,‬רות בייט מרום)‪.‬‬
‫‪ .2‬גלייה (גלית דקל) ‪www.galia.co.il‬‬
‫‪ .3‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬חטיבה שלישית‪ ,‬יחידות ‪.1-2‬‬
‫‪ .2‬יטיב קרן‪ ,‬גיל ההתבגרות‪ :‬איך עוזרים לילד להתמודד עם לחץ חברתי? עשר פלוס‪ /‬מאקו‪/‬‬
‫‪21/21/2212‬‬
‫‪ .6‬מאמר‪ -‬לחץ חברתי בגיל הנעורים ‪www.eserplus.net‬‬
‫‪ .1‬רוקס סוניה‪ ,‬שורצולד יוסף‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית‪ ,‬כרך ב‪ ,3,2 :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫‪13‬‬