docבקרב לומדים מתחילים בגולף השפעת הטקס המוטורי על דיוק הביצוע של חבטה מו
download 
Report Transcription
בקרב לומדים מתחילים בגולף השפעת הטקס המוטורי על דיוק הביצוע של חבטה מו
השפעת הטקס המוטורי על דיוק הביצוע של חבטה בגולף בקרב לומדים מתחילים מוגש בידי3 ענבל פרי 794411120 בהנחיית 3פרופ' רוני לידור עבודת גמר מחקרית (תזה) המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר המכללה לחינוך גופני ולספורט ע''ש זינמן במכון וינגייט אוקטובר 4747 מאושר על ידי ______________________________ תאריך _________________ (מנחה העבודה) מאושר על ידי ______________________________ (יו''ר ועדת מ.א). תאריך __________________ תודה לפרופ' רוני לידור -אשר יזם וליווה אותי לאורך כתיבת התזה במקצועיות ובמסירות רבה ובזכותו השכלתי רבות. למר אנדי סנטוס המנהל המקצועי של מועדון הגולף קיסריה ,למר מייק אוסיפ יו''ר איגוד הגולף ,למר גיל פרס סגן יו''ר איגוד הגולף -שסייעו בכניסה למכביה ה 41-שנערכה במועדון הגולף קיסריה ועזרו באיסוף הנתונים על המשתתפים במכביה. למשתתפי המכביה ה - 81-שהשתתפו והראו נכונות לתרום למחקר על-פי מקצועיותם. לגב' מיכל ארנון -על העזרה בעיבוד נתוני המחקר ועל הערותיה המועילות בשלבי הכתיבה. לסטודנטים במכללה לחינוך גופני ולספורט ע''ש זינמן במכון וינגייט -על ששיתפו פעולה ברצון וברצינות בחלק הביצועי של המחקר. לגב' לאה ליפשיץ וגב' לילך הייסר -על התמיכה והעזרה האדמינסטרטיבית לאורך כתיבת ההצעה ועד לסיומה. למכללה לחינוך גופני ולספורט ע''ש זינמן במכון וינגייט -על השימוש במתקני המכללה והציוד. למר זאב זאבי -על עצותיו הטובות והמועילות ,החל מכתיבת הצעת המחקר וגיבוש שאלות המחקר וכלה בדרך כתיבת הדיון .על שיעורי הגולף ועל אוזן קשבת לשאלות שהתעוררו מעת לעת ,בתהליך הכתיבה. למשפחתי היקרה ,שהייתה מקור של תמיכה ועידוד להורי ,יעל ואמיר בורוכוביץ ולהורי בעלי ,ריקי ומוטי פרי על נתינה בלתי נדלת ,אהבה והקשבה ,ועל שהיוו עבורי השראה לשאפתנות ודבקות במטרה. לבעלי היקר ,אבידן ,אשר עמד לצידי ותמך לכל אורך הדרך ועזר לי להגשים את עצמי. לילדי האהוב ,אדר – מקור של אושר וסיפוק אדיר. 4 תוכן העניינים עמוד תקציר 5 רשימת לוחות 1 רשימת איורים 2 פרק 34סקירת ספרות 47 טקס מוטורי 3הגדרה 47 תמיכה תיאורטית 44 תמיכה אמפירית 3תמיכה כללית 44 השימוש בטקס המוטורי לפני חבטות גולף 43 רציונל המחקר 41 מטרות המחקר 42 השערות המחקר 42 פרק 34השיטה 44 מחקר 4 44 המשתתפים 44 מטלה מוטורית וסביבת הביצוע 44 הליך 44 משתנים תלויים 44 ניתוח נתונים 44 44 מחקר 4 המשתתפים 44 המטלה המוטורית וסביבת הביצוע 44 חבטת הוקי 44 חבטת גולף 43 הליך 43 משתנים תלויים 45 ניתוח סטטיסטי 49 40 פרק 33ממצאים 3 מחקר 4 40 ממצאי הראיון 42 מחקר 4 37 דיוק הביצוע 37 שלב הרכישה 37 שלב השחזור 34 שלב ההעברה 34 עקיבות הביצוע 34 שלב הרכישה 34 שלב השחזור 33 שלב ההעברה 33 31 פרק 31דיון דיון בהשערת המחקר הראשונה (מחקר )4 31 דיון בהשערת המחקר השנייה (מחקר )4 30 דיון בהשערת המחקר השלישית (מחקר )4 11 דיון כללי 15 רעיונות למחקר עתידי 19 רשימת המקורות 10 נספחים 3נספח 34הנחיות לקבוצת המוכנות התנועתית 12 הנחיות לקבוצת המוכנות החשיבתית 54 הנחיות לקבוצת הביקורת 53 51 נספח 34שאלות לשחקנים 1 השפעת הטקס המוטורי על דיוק הביצוע של חבטה בגולף בקרב לומדים מתחילים ענבל פרי תקציר הטקס המוטורי מוגדר כסדרה קבועה של פעולות מוטוריות ופסיכולוגיות המבוצעות לפני ביצוע של מיומנויות מוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי .מיומנויות מוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי מבוצעות בסביבה קבועה ,יחסית ,המספקת למבצע פרק זמן סביר כדי להתכונן לביצוע .למבצע יש אפשרות לנצל את הזמן העומד לרשותו כדי להתכונן ביעילות לביצוע ,והוא יכול להחליט מתי להתחיל את הביצוע ברצף הזמן הנתון .מיומנויות כמו זריקות עונשין בכדורסל ,מכות פתיחה בכדורעף וחבטות בגולף הן דוגמאות למיומנויות מוטוריות ספורטיביות סגורות בעלות קצב פנימי .במשחק הגולף ,עומדים לרשות השחקן זמני מנוחה ארוכים בין חבטה לחבטה שאינם מוגדרים בחוקה .מחקרים אשר בדקו את השימוש בטקס מוטורי מצאו כי טקס זה מתבצע בעיקר בקרב ספורטאי עילית .כמו כן ,נמצא במספר מחקרים כי ספורטאים אשר למדו כיצד לבצע טקס מוטורי שיפרו את ביצועיהם ביחס לספורטאים אשר לא למדו כיצד לבצע טקס זה .עבודה זו כללה שני מחקרים 3המחקר הראשון היה ביצוע תצפית על שחקי גולף מומחים במטרה ללמוד על מאפייני הטקס המוטורי שהם מבצעים לפני חבטת לטווח קצר .המחקר השני כלל שתי אסטרטגיות ללימוד טקס מוטורי לפני ביצוע המיומנות .הראשונה הסתמכה על תוצרי ההתנהגות שנצפו במחקר הראשון ופותחה על פי אופן ההכנה של השחקנים המומחים ,כפי שנצפתה בווידיאו ועל סמך ראיונות עם השחקנים .השנייה פותחה על סמך ממצאי מחקרים קיימים ,אשר בחנו תכנית התערבות של טקס מוטורי במשחקי כדור .מטרתן של האסטרטגיות הייתה להשביח את דיוק החבטה לטווח קצר בקרב סטודנטים .אוכלוסיית המחקר במחקר 4כללה 54שחקני גולף ( 37גברים ו 44-נשים) חלקם חברי איגוד הגולפאים המקצוענים בישראל וחלקם משתתפים בתחרות המכביה ה 41-מרחבי העולם (גיל ממוצע גברים 6כ 55-שנים 4יד דומיננטית 6ימין ,גיל ממוצע נשים 6כ 15-שנים 4יד דומיננטית 6ימין) .השחקנים משחקים בממוצע 45שנים ,חלקם מייצגים את ישראל בתחרויות בינלאומיות וחלקם מייצגים את ארצם בתחרויות בינלאומית. המטלה המוטורית הייתה ביצוע חבטה לטווח ארוך (סווינג) וחבטה לטווח קצר (פוט) .השחקנים צולמו במצלמת וידיאו אשר תיעדה את התנהגותו של החובט במגרש החל מנקודת הזמן שבה התכונן לחבוט את חבטת הסווינג ועד לנקודת הזמן שבה הוא חבט בכדור .לאחר המשחק נערכו ראיונות עם כל השחקנים בהם נשאלו לגבי אופן ההכנה שלהם לפני ביצוע החבטה בגולף. המשתנים התלויים שנבדקו הם 3זמן מוכנות ומאפייני התנהגות מוטורית. 5 אוכלוסיית המחקר במחקר 4כללה 34סטודנטים ו 42-סטודנטיות שלמדו במכללה לחינוך גופני ולספורט ע''ש זינמן במכון וינגייט .הלומדים חולקו לשלוש קבוצות 3מוכנות תנועתית ,מוכנות חשיבתית וביקורת ( 47לומדים בכל קבוצה) .נערך להם מבחן מקדים כדי לבחון רמת ביצוע התחלתית ,לאחר מכן חולקו לקבוצות שוות על פי רמת מיומנותם .המבחן המקדים היה חבטה עם מקל הוקי וכדור הוקי לעבר מטרה מעגלית המונחת על הקרקע ,במרחק 4מ' ממקום החבטה. הלומדים התבקשו לחבוט חבטה חופשית לעבר מרכז המטרה שכללה שלושה מעגלים .פגיעה במרכז המטרה העניקה להם 3נקודות 4פגיעה במעגל הביניים העניקה 4נקודות 4פגיעה במעגל החיצוני העניקה נקודה אחת .אם החבטה לא פגעה כלל במטרה ניתן הניקוד " ."7המטלה המוטורית השנייה ,חבטה בגולף לטווח קצר .משימה זו דורשת מהמשתתף לחבוט עם מקל גולף בכדור גולף לעבר המטרה – גומה אשר ממוקמת מטר וחצי ממקום החבטה .פגיעה במרכז הגומה העניקה להם 4נקודות 4פגיעה במכשיר ללא פגיעה בתוך הגומה העניקה נקודה אחת .אם החבטה לא פגעה כלל בגומה ניתן הניקוד " ."7הלומדים בקבוצות המוכנות התנועתית והמוכנות החשיבתית למדו כיצד לבצע טקס מוטורי לפני ביצוע חבטה בגולף .קבוצת הביקורת קיבלה הנחיות טכניות לשיפור ביצוע חבטה בגולף .המחקר כלל ארבעה מפגשים 3במפגש הראשון נבדקה רמת הדיוק בחבטת הוקי כדי לבחון רמה התחלתית .המפגש השני הוקדש ללמידת עקרונות הטקס המוטורי 3בקבוצת המוכנות התנועתית הוצגה תכנית התערבות על פי הצפייה והראיונות שנערכו עם שחקני העילית .הטקס המוטורי כלל 3עמידה מאחורי הכדור ,עמידה לצד הכדור ,מבט למטרה ,ביצוע חבטת אימון ,מבט למטרה ,סידור רגליים ,ביצוע חבטה .קבוצת המוכנות החשיבתית קיבלה תכנית התערבות המתבססת על הליך מחקרם של מארלו ועמיתיה ( Marlow )et al., 1998שהתבססה על היבטים מנטאליים .הטקס החשיבתי כלל 3הנפת המקל ללא פגיעה בכדור ומבט בכדור ,ביצוע שתי נשימות עמוקות ומבט למטרה ,הדמיה של חבטה מושלמת, ואמירה (בקול פנימי) 3פעמים "דיוק" .קבוצת הביקורת קיבלה הדרכה לגבי שיפור מיומנות החבטה בגולף מבחינה טכנית ללא אזכור הטקס המוטורי .ההסברים לכל הקבוצות הושמעו בעזרת קלטת שהוקלטה על-ידי עורכת הניסוי (משך 9 3דק') ,ולאחר מכן כל משתתף ביצע 3 סדרות של 47חבטות בגולף למרחק 4.5מ' .אופן התרגול היה ביחידים .לכל משתתף ניתנו 44שנ' הכנה לפני כל ביצוע (על-פי ממצאי מחקר )4כאשר זמן המנוחה בין כל סדרה היה 97שנ' .במפגש השלישי היו שני חלקים 3הראשון ,אימון הטקס המוטורי כפי שבוצע במפגש השני .החלק השני היה מבחן שחזור בו כל לומד ביצע 47חבטות מאותו המקום בו התאמן .במפגש הרביעי התבצע מבחן אשר חולק לשני חלקים 3הראשון ,מבחן ההעברה בתוך המיומנות .במבחן זה התבקשו 9 המשתתפים לבצע 47חבטות לטווח קצר מאותו תחום שביצעו במבחן השחזור ,אך הפעם מרחק הביצוע היה 4מ' .בחלק השני ניתן מבחן ההעברה בין-מיומנויות .במבחן זה התבקשו המשתתפים לבצע 47חבטות מאותו תחום ולאותו כיוון שביצעו במבחן השחזור ,אך הפעם ביצעו חבטות הוקי .הלומדים התבקשו לאחוז מקל הוקי מפלסטיק ולחבוט בכדור גומי לעבר המטרה אשר ממוקמת 4.5מ' ממקום החבטה .המשתנים התלויים שנמדדו 3דיוק הביצוע ועקיבות הביצוע. תוצאות מחקר 4מצביעות על כך שזמן ההכנה של שחקני גולף מומחים לפני ביצוע חבטה לטווח ארוך הוא 45.1שנ' וזמן ההכנה לפני ביצוע חבטה לטווח קצר הוא 44שנ' .ממצאי הראיון מציגים כי שחקני גולף מומחים שמים דגש על היבטים מוטוריים מסוימים כמו עמידה מאחורי הכדור, ביצוע חבטת אימון ,מבט למטרה ,סידור רגליים ופחות על היבטים מנטאליים .תוצאות מחקר 4 מציגות כי דיוק הביצוע היה טוב יותר בשלב השחזור בקרב קבוצת המוכנות התנועתית .בשלב הרכישה וההעברה לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות .ממצאי מחקר זה מלמדים כי לומדים מתחילים אשר ביצעו טקס מוטורי המבוסס על היבטים תנועתיים השיגו תוצאות מדויקות יותר בביצוע חבטה בגולף למרחק קצר בהשוואה ללומדים אשר לא ביצעו טקס מוטורי כלל. 0 רשימת לוחות עמוד לוח .4מפגשי המחקר ותכניהם 45 לוח .4ממוצעים וסטיות תקן של זמני המוכנות לפני חבטת סווינג וחבטת דחיפה 40 לוח .3ממוצעים וסטיות תקן של דיוק הביצוע בשלב הרכישה 34 לוח .1ממוצעים וסטיות תקן של עקיבות הביצוע בשלב הרכישה 34 לוח .5ממוצעים וסטיות תקן של עקיבות הביצוע בשלב השחזור 33 לוח .9סיכום מחקרים 14 1 רשימת איורים עמוד איור .4סביבת הביצוע של חבטת ההוקי (מטלת הקדם) 43 איור .4דפוסי ההתנהגות המוטורית של השחקנים בזמן המוכנות 42 איור .3אחוז הפעולות בטקס המוטורי בחבטות כפי שדווחו על ידי הגולפאים 37 איור .1ממוצעים של דיוק הביצוע בשלב השחזור 34 2 פרק 34 סקירת ספרות סקירת הספרות כוללת שלושה חלקים 3החלק הראשון מגדיר את המונח טקס מוטורי ,החלק השני מציג תיאוריות התומכות בשימוש הטקס המוטורי בעת ביצוע של מיומנויות מוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי והחלק השלישי מציג מחקרים תיאוריים והתערבותיים שבחנו את יעילות השימוש בטקס זה .המחקר הנוכחי יבחן את השפעת הטקס המוטורי על חבטה בגולף, ולכן בחלק השלישי יוצגו בעיקר מחקרים על מיומנות זו. הטקס המוטורי 3הגדרה הטקס המוטורי מוגדר כסדרה קבועה של פעולות מוטוריות ופסיכולוגיות המבוצעות לפני ביצוע של מיומנויות מוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי .מיומנויות מוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי מבוצעות בסביבה קבועה ,יחסית ,המספקת למבצע פרק זמן סביר כדי להתכונן לביצוע ( & Lidor .)Singer, 2000למבצע יש אפשרות לנצל את הזמן העומד לרשותו כדי להתכונן ביעילות לביצוע, והוא יכול להחליט מתי להתחיל את הביצוע ברצף הזמן הנתון .מיומנויות כמו זריקות עונשין בכדורסל ,מכות פתיחה בכדורעף וחבטות בגולף הן דוגמאות למיומנויות מוטוריות ספורטיביות סגורות בעלות קצב פנימי. בכל ענף ספורט מעוגנים בחוקות המשחקים משכי זמן קבועים העומדים לרשות הספורטאי כדי להתכונן לביצוע ,של מיומנות מוטורית סגורה בעלת קצב פנימי .כך למשל בכדורסל ,שחקן המבצע זריקת עונשין עומד על קו העונשין וזוכה ל 5-שנ' כדי להתכונן לביצוע הזריקה (ההתאחדות הבינלאומית לכדורסל .)4777 ,במשחק הכדורעף הזמן העובר מרגע שריקת השופט ועד לביצוע מכת הפתיחה הוא 1שנ' (לוטן .)4774 ,במשחק הגולף ,עומדים לרשות השחקן זמני מנוחה ארוכים בין חבטה לחבטה שאינם מוגדרים בחוקה (.)Cohn, 1990 שלושה מאפיינים עיקריים של טקס מוטורי מאפשרים למבצע להתכונן ביעילות לביצוע ) 3)Lidor & Singer, 2003מוכנות – הספורטאי נדרש להיות מוכן מבחינה טכנית ומנטאלית כדי לבצע את המיומנות 4מיקוד קשב – מיקוד קשב בגירוי המתאים הוא בעל חשיבות רבה בביצוע של מיומנויות מוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי ,שכן המבצע עלול להיות מוסח על ידי גורמים חיצוניים ופנימיים .קיום הטקס המוטורי מאפשר לשחקן להתמקד בגירויים הרלוונטיים למיומנות ולסביבת הביצוע 4הערכה – ניתן להשתמש בטקס המוטורי כמקור להערכת הביצוע. ניתוח דפוסי ההתנהגות המוטורית של השחקן המיושמים אחרי הביצוע עשוי לסייע לו להבין מדוע הצליח או נכשל בביצוע. 47 הטקס המוטורי 3תמיכה תיאורטית הספרות מדווחת על שתי תיאוריות עיקריות המסבירות את חשיבות הטקס המוטורי לפני ביצוע של מיומנויות מוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי( 3א) תיאוריית מצב מוכנות הגוף – על פי תיאוריה זו ,ירידה בהשפעת החימום לפני ביצוע המיומנות המוטורית גורמת לערעור מצב מוכנות הגוף .לעיתים עובר פרק זמן ארוך בין החימום לבין ההוצאה לפועל של המיומנות עצמה .לדוגמה במשחק הגולף ,עומדים לרשות השחקן זמני מנוחה ארוכים בין חבטה לחבטה ,המקשים עליו לשמור על ערנות פיזיולוגית וקוגניטיבית .לפיכך ,הטקס המוטורי לפני החבטות יכול לסייע לו להשיג את המוכנות הפיזיולוגית והקוגניטיבית הנדרשת ,למרות ההפסקות המאולצות במהלך המשחק (( 4)Cohn, 1990ב) תיאוריית החזרה המנטאלית – על פי תיאוריה זו הטקס המוטורי יכול לשמש מסגרת מתאימה ליישום תהליכים חשיבתיים ,כמו הדמיה ,קשב ומשוב עצמי .חזרה מנטלית היא תהליך המתבצע בעזרת הדמיה של ביצוע המיומנות (.)Cohn, 1990 הטקס המוטורי 3תמיכה אמפירית מחקרים אחדים נערכו על טקסים מוטוריים ועל אסטרטגיות קוגניטיביות התנהגותיות המיושמות לפני ההוצאה לפועל של מיומנויות מוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי כמו חבטה בטניס ,זריקת עונשין בכדורסל וחבטה בגולף. תמיכה כללית מחקרים תיאוריים והתערבותיים בחנו את יעילות הטקס המוטורי במהלך למידה של מיומנויות מוטוריות סגורות .מחקר תיאורי מבוסס על הנחת היסוד שניתן לפתור בעיות ולשפר מיומנויות דרך צפייה ,ניתוח ותיאור תופעה מסוימת .תצפיות ,שאלונים וראיונות אישיים הן הטכניקות השכיחות במחקר תיאורי ( .)Thomas & Nelson, 2001המחקרים התיאוריים על הטקס המוטורי התבססו על תצפיות שערכו חוקרים על פרמטרים שונים אשר ביצעו ספורטאים לפני הביצוע של מיומנויות סגורות. מחקר התערבותי בוחן קשר של סיבה ותוצאה .במקרה זה נערכת מניפולציה על המשתנה הבלתי-תלוי כדי לבחון את השפעתו על המשתנה התלוי ( .)Thomas & Nelson, 2001המחקרים ההתערבותיים שבחנו את יעילות הטקס המוטורי התבססו על תכניות התערבות אשר ניתנו למשתתפי המחקר לפני ביצוע מיומנות מוטורית סגורה .תכנית ההתערבות כללה היבטים קוגניטיביים והתנהגותיים .לאחר שהספורטאים למדו את פרטי התכנית ,החוקרים בדקו אם ביצועיהם היו מדויקים יותר ביחס לביצוע ההתחלתי ,לפני תכנית ההתערבות. 44 במחקר אחד נמדדו משכי הזמן העומדים לרשות 411שחקני עילית בכדורסל ונבדקה עקיבות התנהגותם בטקס המוטורי לפני ביצוע זריקות עונשין ( .)Lonsdale & Tam, 2008משך הזמן והרצף הספציפי של הפעולות נצפו לפני כל זריקת עונשין בארבעה-עשר משחקי פלייאוף .עבור כל שחקן נלמדה התנהגות החוזרת על עצמה .הפעולות אותן ביצע השחקן לפני הזריקה סווגו כפעולות המבוצעות ברצף ספיציפי או כרצף פעולות לא ספיציפי .מתוצאות המחקר אנו למדים כי לא היה הבדל מובהק באחוזי ההצלחה בזריקות שמשך הטקס המוטורי לפניהן היה קצר ,ארוך או בינוני .אולם ,הזריקות היו יותר מוצלחות עבור שחקן שביצע התנהגות החוזרת על עצמה לעומת אלו שסטו מהפעולה החוזרת ומהרצף הספציפי. במחקר אחר על זריקות עונשין בכדורסל בחנו ריסברג ופין ( )Wrisberg & Pein, 1992את השפעת הטקס המוטורי על דיוק הזריקות לסל .הנבדקים היו שחקני כדורסל ברמות שונות המשחקים בליגת המכללות בארה"ב .החוקרים צילמו בווידאו את השחקנים במהלך המשחק והתמקדו בטקס המוטורי שכל שחקן עורך לפני הביצוע .תוצאות המחקר הצביעו על כך שככל שהשחקן עקבי יותר בטקס המוטורי ,כלומר מבצע פעולות מוטוריות החוזרות על עצמן לפני כל זריקת עונשין ,כך הוא מדייק יותר בזריקות העונשין. במחקר נוסף בכדורסל בדקו אם שחקנים המבצעים טקס מוטורי מצליחים לדייק יותר בזריקות עונשין ביחס לשחקנים שלא מבצעים טקס זה (.)Lobmeyer & Wesserman, 1983 המשתתפים היו שחקני כדורסל מליגת מכללות ותיכונים ,בעלי רמת משחק גבוהה ,אשר פיתחו תבניות קבועות של מוכנות לפני הביצוע .השחקנים התבקשו לזרוק 57זריקות עונשין בשתי טכניקות שונות 3עשר הזריקות הראשונות בוצעו לשם חימום (לא מקו העונשין) ולאחר מכן השחקנים התבקשו לזרוק 17זריקות נוספות מקו העונשין 47 3זריקות ראשונות נזרקו בתנאים רגילים הכוללים פעולות הכנה כפי שהם היו רגילים לבצע ו 47-זריקות ללא פעולות הכנה .לפני הביצועים נאמר לשחקנים כי תוצאות הזריקות יהיו משמעותיות בעתיד (המאמן יחליט על-פי תוצאות אלה אלו שחקנים יטלו חלק במשחק הבא) .מממצאי המחקר אנו למדים שהשחקנים דייקו יותר כאשר הם השתמשו בדפוסים הרגילים שלהם כהכנה לזריקה. במחקר אחר שערך מארלו ( (Marlow, 1998נעשה שימוש במערך של מחקר יחיד ) )case studyכדי לבחון את השפעת הטקס המוטורי על זריקת עונשין בפולו מים .במחקר השתתפו שלושה שחקני פולו מים מנוסים .מטרת המחקר הייתה לבדוק אם לימוד טקס מוטורי לפני ביצוע זריקת עונשין ישפר את ביצועי השחקנים .בתחילת המחקר נערך מבחן ראשוני ,כאשר כל נבדק ביצע שלוש סדרות של חמש זריקות עונשין בכל פעם .לאחר מכן כל נבדק קיבל תכנית 44 התערבות אישית אשר כללה( 3א) תרגילי ריכוז( 4ב) תרגילי רגיעה( 4ג) הדמיה( 4ד) שימוש במילת מפתח .התכנית של נבדק 4הייתה 3סיבוב הכדור על האצבע ,התעלמות ממידע לא רוולנטי ,ביצוע שתי נשימות עמוקות ,הרגשה של סביבה תומכת ופגיעה מושלמת .מילת המפתח שהשתמש הייתה "פחדן" .התכנית של נבדק 4הייתה 3הרמת הכדור מעל המים ,לקיחת נשימה עמוקה אחת והדמיה .מילת המפתח שהשתמש הייתה "דיוק" .התכנית של נבדק 3הייתה 3החזקת הכדור מלפנים והתעלמות מהסביבה ,לקיחת נשימה עמוקה אחת והדמיה .מילת המפתח שהשתמש הייתה "כוח" .המשתתפים נדרשו ללמוד לבצע את ההליך במשך 47שנ' (הזמן המותר על-פי חוקת הפולו מים להחזיק בכדור לפני הזריקה) .לאחר מכן כל נבדק התאמן בעזרת מדריך על הביצוע המנטלי במשך 37דק' בשבוע במשך שמונה שבועות עד לביצוע מבחן שני שנערך במתכונת של המבחן הראשון .ממצאי המחקר הציגו שיפור בדיוק זריקות העונשין במבחן השני בקרב שלושת השחקנים. במחקר נוסף נלמדו דפוסי ההתנהגות המוטורית של טניסאי עילית במהלך הטקס המוטורי שקיימו לפני חבטות הגשה ( .)Loehr, 1994ארבעה דפוסי התנהגות עלו בתצפיות )4( 3תגובה ראשונית לאחר סיום המשחקון (משך הזמן 5-3 3שנ') 3העברת המחבט מהיד הדומיננטית ליד הלא-דומיננטית ,הפניית מבט לנקודת החבטה והליכה איטית לעברה )4( 4הרפיה כללית (משך הזמן 45-9 3שנ') 3הליכה איטית לאורך קו החבטה ,הפניית מבט על מיתרי המחבט וביצוע נשימות עמוקות )3( 4מוכנות כללית לקראת ההוצאה לפועל של חבטת ההגשה (משך הזמן 5-3 3שנ')3 עצירה לפני נקודת החבטה והפניית מבט לאזור שאליו מכוון הכדור בחלק המגרש של היריב)1( 4 טקס מוטורי (משך הזמן 1-1 3שנ') 3כניסה לעמדת מוצא של חבטת הכדור ,אחיזת המחבט ביד הדומיננטית ,שניים-שלושה כדרורים ביד הלא-דומיננטית והמתנה קצרה לפני החבטה .זמן המוכנות לפני ביצוע מכת הפתיחה בטניס ,או לפני ביצוע מכת החזרה ,היה בין 49ו 33-שנ'. לטענתו של לוהר ,השחקנים שדורגו גבוה יותר בטורנירים שבהם ערך את תצפיותיו הקפידו שלא לחרוג מהביצוע של ארבעת שלבי ההתנהגות המוטורית והראו דיוק בדפוסי התנהגותם .לעומתם, השחקנים שדורגו נמוך יותר לא הקפידו תמיד ליישם דפוסי התנהגות אלו לפני חבטות ההגשה, היו פחות עקביים בהתנהגותם ,הפגינו מתח ורגשות שליליים כמו עייפות ,חוסר אונים וביקורת עצמית. השימוש בטקס המוטורי לפני חבטות גולף סדרה של מחקרים תיאוריים והתערבותיים נערכו על יעילות הטקס המוטורי לפני חבטות בגולף. 43 במחקר אחד ( )Crews & Boutcher, 1985נלמדה התנהגות קדם-ביצועית של 44שחקניות גולף במהלך טורניר גולף מקצועי .על-פי תצפיות קודד הטקס המוטורי בו הן השתמשו לפני ביצוע חבטת גולף ( )swingוחבטת דחיפה ( – )Puttסוג הפעולות ,מספרן ,הסדר בו הופיעו והזמן בין חבטה לחבטה .מתוצאות התצפית עולה שלרוב השחקניות היה טקס מוטורי דומה 3לפני ביצוע החבטה ( )swingהשחקניות עמדו מאחורי הכדור ,עברו לעמוד לצידו ,סידרו את המחבט מאחורי הכדור והוסיפו מבט אחד לכיוון המטרה ,סידרו את כפות הרגליים במיקום הנכון ,הניעו את המקל לפנים עם מבט לכיוון המטרה – ואז ביצעו את פעולת החבטה .טקס דומה התרחש לפני ביצוע חבטת הפוט .החוקרים סיווגו את השחקניות למצליחות יותר ולמצליחות פחות .ממצאי התצפית הצביעו על כך שהטקס המוטורי לפני שתי המכות היה דומה בקרב שתי הקבוצות ,כאשר ההבדל בין הקבוצות היה בזמן שהקדישו לטקס 3בקבוצת השחקניות המצליחות פחות זמן ההכנה היה ארוך יותר ( 44שנ') לעומת קבוצת המצליחות יותר ( 41שנ'). מחקר אחר בדק את ההשפעה של לימוד טקס מוטורי לפני הביצוע על הישגיהם של שחקני גולף מתחילים ) .)Crews & Boutcher, 1986הנבדקים היו 37סטודנטים אשר למדו גולף ברמת מתחילים .הם נחלקו ל 1-קבוצות 1 )4( 3גברים שאומנו 0 )4( ,נשים שאומנו 2 )3( ,גברים שלא אומנו 9 )1( ,נשים שלא אומנו .שתי הקבוצות האחרונות שימשו כקבוצת ביקורת .במהלך 49 שבועות כל הנבדקים השתתפו בשיעורי גולף 5פעמים בשבוע ,כשאורך כל שיעור היה 57דק'. בשמונת השבועות הראשונים נלמדה חבטת הגולף ( )swingבכל הקבוצות .בשמונת השבועות הבאים קבוצות הביקורת המשיכו להתאמן על החבטה ,בעוד קבוצות הניסוי קיבלו אימון של טקס מוטורי לפני ביצוע החבטה .הטקס כלל 3הדמיה של הכדור פוגע במטרה (מהקו למטרה), עמידה ליד הכדור ,החזקת המקל ,סידור הרגליים ,מבט למטרה וביצוע החבטה .במהלך השבוע האחרון כל נבדק התבקש לבצע את המיומנות חמש פעמים .ניתוח התוצאות הראה כי רק קבוצת הבנים שאומנו שיפרה את הישגיה לאחר אימון הטקס המוטורי .הנשים שאומנו לא שיפרו את הישגיהן ביחס לקבוצה שלא אומנה .נראה כי שחקני גולף צריכים להגיע לרמה מסוימת של מיומנות לפני שהטקס המוטורי ישפיע באופן חיובי על הביצוע .כלומר ,לומדים מתחילים צריכים להתמקד תחילה בלימוד מיומנויות בסיסיות ולאחר שאלה יילמדו היטב ,לימוד הטקס המוטורי לפני הביצוע עשוי לשפר את הישגיהם. מחקר נוסף נערך על שחקני גולף על ידי אותם חוקרים בוצ'ר וקראוס ) .)Boutcher & Crews, 1987מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת הטקס המוטורי על דיוק 41 הביצוע לפני חבטת דחיפה .השערת המחקר הייתה כי שחקני הגולף בקבוצת הניסוי ,אשר ילמדו כיצד לבצע טקס מוטורי לפני הביצוע ,יבצעו טוב יותר את המיומנות ביחס לקבוצת הביקורת, לאחר 9שבועות של אימונים .הנבדקים היו 9סטודנטיות ו 9-סטודנטים חברי מועדון גולף אשר חולקו באופן רנדומלי לאחת מארבע קבוצות .4 3ניסוי סטודנטים .4ניסוי סטודנטיות .3ביקורת סטודנטים .1ביקורת סטודנטיות .הביצוע נמדד לפני ואחרי תוכנית אימונים של 9שבועות. קבוצות הביקורת התבקשו להתאמן 1פעמים בשבוע ,משך כל אימון 47דקות ,לתקופה של 9 שבועות .המטרה הייתה לשפר את חבטת הפוט .כל נבדק הכין לעצמו לוח זמנים של אימונים והתאמן בשיטה המועדפת עליו .את קבוצות הניסוי לימדו טקס מוטורי מסוים המתבצע לפני הפעולה והם אומנו להשתמש בו .הטקס כלל מחשבות מסוימות כגון הרגעה ושימוש ברמזים כגון מספר חבטות אימון המחבט לפני הנגיעה בכדור אצל כל שחקן .כדי לבדוק את השפעת תכנית האימונים ניתן מבחן מסכם לכל המשתתפים .על -פי תוצאות המבחן נמצאו הבדלים בין הקבוצות בדיוק הביצוע של המשתתפים .קבוצת הניסוי של הנשים הצליחה בצורה מובהקת יותר מאשר קבוצת הביקורת של הנשים .מחקריהם של קראוס ובוצ'ר ))Crews & Boutcher, 1985 ובוצ'ר וקראוס ) )Boutcher & Crews, 1987שנערכו על שחקני גולף לא מקצוענים מצאו כי השחקנים הגיעו לרמה בסיסית מסוימת והטקס המוטורי לפני הביצוע שיפר את ביצועיהם. במחקר שערכו מקאהן לוואל ולוואל ( )Mccann, Lavallee & Lavallee, 2001נבדקה השפעת הטקס המוטורי על דיוק החבטה למרחק קצר בקרב לומדים מתחילים בגולף .במחקר השתתפו 99גברים 41 3שחקני גולף מקצוענים ו 31-לא מקצוענים .המשתתפים חולקו לשש קבוצות ניסוי – שלוש קבוצות של שחקנים לא מקצוענים 45 3שחקנים אומנו במיומנות מוטורית בלבד – השחקנים קיבלו הנחיות טכניות לביצוע המיומנות .שלושה-עשר משתתפים אומנו במיומנות מוטורית וקוגניטיבית – השחקנים קיבלו הנחיות טכניות לביצוע המיומנות והנחיות לביצוע טקס מוטורי כגון 3עמידה מאחורי הכדור ,מעבר לצידו ,סידור המחבט מאחורי הכדור והוספת מבט אחד לכיוון המטרה ,סידור כפות הרגליים במיקום הנכון ,ביצוע חבטת אימון ומבט לכיוון המטרה וביצוע הפעולה .עשרה משתתפים לא אומנו כלל בביצוע החבטה .שלוש קבוצות נוספות היו של שחקנים מקצוענים 3תשעה מהם אומנו במיומנות מוטורית 2 ,אומנו במיומנות מוטורית וקוגניטיבית ו 47-משתתפים לא אומנו כלל .בשבוע הראשון של הניסוי נערך מבחן בו ביצעו המשתתפים 37חבטות משלושה מרחקים שונים 57 ,17 3ו 97-מ' .בשבוע השני ,השלישי והרביעי הקבוצות תרגלו את מיומנות החבטה .המשתתפים התבקשו לבצע שני אימונים בשבוע שכללו חבטות ממרחקים שונים בכל שבוע (שבוע 55 ,15 ,35 34מ' 4שבוע 95 ,55 ,15 33מ' 4שבוע ,37 31 45 07 ,57מ') .בשבוע החמישי נערך מבחן נוסף שנערך 0-1ימים לאחר האימון האחרון .לאחר שבועיים של תקופה ללא אימונים נערך מבחן נוסף .מניתוח הממצאים לא נמצאו הבדלים מובהקים בדיוק החבטות בין קבוצת המקצוענים ללא מקצוענים .בהשוואה בין קבוצת השחקנים הלא מקצוענים לבין קבוצת הביקורת נמצאו הבדלים מובהקים בדיוק החבטה בין אלו שהונחו בהנחיה מוטורית וקוגניטיבית לבין אלו שהונחו בהנחיה מוטורית בלבד. במחקר אחר בחנו החוקרים וולף ,לוטרבך וטול ( )Wulf, Lauterbach, & Tool, 1999את יעילות השימוש של הנחיות מיקוד קשב בעת למידת חבטה בגולף .במחקר נבדקו 44סטודנטים ללא כל ניסיון בגולף .המשתתפים חולקו לשתי קבוצות באופן אקראי .בכל אחת מן הקבוצות נלמדה פעולת חבטת כדור על ידי מקל גולף ,כששתי הקבוצות קיבלו הנחיות בסיסיות זהות על אחיזת המקל ,עמידה ויציבת הגוף .עם זאת ,בקבוצה אחת נדרשו המשתתפים להתמקד בתנועת ההנפה של היד בעת ביצוע המיומנות ,כלומר למיקוד קשב פנימי .בקבוצה השנייה נדרשו הנבדקים להתמקד בתנועת הנפת מקל הגולף ,הנפה דמוית מטוטלת ,כלומר למיקוד קשב חיצוני. משימתם הייתה להכות בכדורי גולף לתוך מטרה מעגלית ,הנמצאת במרחק 45מ' מן החובט. אימון המיומנות לכל משתתף כלל 17ניסיונות ביצוע כאשר לאחר כל 47ניסיונות הוזכר לו שעליו להתמקד בתנועת הנפת היד או בתנועת הנפת המקל .ביום המחרת נערך מבחן בו לכל משתתף היו 37ניסיונות ללא הנחיות קשב .ממחקר זה אנו למדים כי כבר בשלב האימון ניכר יתרון לקבוצה שנדרשה להתמקד בתנועת הנפת המקל ,קרי ,לקשב חיצוני .גם במבחן שנערך יום למחרת ניתן היה לראות שרמת ההצלחה של הקבוצה שהתמקדה בקשב חיצוני גבוהה מזו של קבוצת הקשב הפנימי. מחקר שערכו לידור ומעיין ( )Lidor & Mayan, 2005כלל שני תת-מחקרים 3מטרת מחקר 4 הייתה לקבוע מהם הטקסים הקדם-מוטוריים אותם מבצעים שחקני כדורעף מקצוענים לפני ביצוע של מכות פתיחה .מטרת מחקר 4הייתה ללמוד אם לומדות מתחילות ,ללא ניסיון קודם בכדורעף ,יכולות להפיק תועלת מאימוץ דפוסי תנועה החוזרים על עצמם ,בעת למידת מכת פתיחה בכדורעף .במחקר 4השתתפו 44שחקני כדורעף גברים משתי קבוצות בליגה לאומית א'. החוקרים צילמו את מכות הפתיחה של כל שחקן במהלך משחק חצי גמר פליאוף במצלמת וידיאו ותיעדו את פעולתו מרגע התכוננותו למכת הפתיחה ועד לשחרור הכדור מידו .לאחר ביצוע מכת הפתיחה נערך ראיון שמטרתו הייתה לאסוף מידע על דפוסי ההתנהגות של השחקנים לפני ביצוע מכת הפתיחה .הממצאים העיקרים שהתקבלו מצביעים על ארבעה דפוסי התנהגות מוטורית קדם -חבטה 3הליכה לעבר קו מכת הפתיחה ,כ 1-שנ' 4ארגון הגוף בעמידה על קו מכת הפתיחה, 49 כ 4-שנ' 4כדרור ,כ 1-שנ' 4מבט על הכדור או הרשת ,כ 4-שנ' .מממצאי הראיונות עולה כי 24% מכלל השחקנים דיווחו שניסו ליישם דפוסי תנועה קבועים לפני החבטה .הם דיווחו גם על שימת דגש על מוכנות מוטורית לפני הביצוע .במחקר 4השתתפו 97תלמידות תיכון ללא ניסיון בכדורעף בביה"ס ומחוצה לו .המשתתפות חולקו ל 3-קבוצות על פי הישגיהן במבחן זריקה 3לקבוצה הראשונה ניתנו הנחיות מוטוריות בהתבסס על מחקר 4כגון( 3א) לעמוד בעמדה נוחה לחבטה( ,ב) להרגיש את הכדור בשתי הידיים( ,ג) לכדרר את הכדור ביד הדומיננטית 5-1פעמים( ,ד) להחזיק את הכדור ביד הלא דומיננטית ולבצע את החבטה .לקבוצה השנייה ניתנו הנחיות קוגניטיביות כגון( 3א) לעמוד בעמדה נוחה לחבטה( ,ב) לדמיין את עצמן מבצעות את המטלה בהצלחה (ג) למקד את הקשב בגורם חיצוני – החלק העליון של הרשת( ,ד) לבצע את החבטה .לקבוצה השלישית ניתן הסבר כללי על טכניקת החבטה (קבוצה זו שימשה קבוצת ביקורת) .המשתתפות למדו חבטות פתיחה בכדורעף .הממצא העיקרי במחקר זה היה שחבטות הפתיחה של התלמידות בקבוצת המוכנות התנועתית היו מדויקות יותר בהשוואה לתלמידות בקבוצת המוכנות החשיבתית .הלומדות בקבוצת המוכנות התנועתית ביצעו טקס מוטורי ללא הכוונה לשימוש בתהליכים חשיבתיים נוספים ולכן כנראה הצליחו לבצע את המיומנות הנדרשת בצורה איכותית יותר בהשוואה לשאר הקבוצות .מסקנת החוקרים הייתה שכדי להתחיל וללמד את הטקס המוטורי הלומדים צריכים להגיע לרמת ביצוע בסיסית של המיומנות המבוצעת .לכן ,יש צורך ללמד את הטקס המוטורי המורכב מהיבטים תנועתיים בשלב הרכישה ולהתאים את תנאי הלימוד לרמת הלומדים. במחקר אחר שערך אוחיון ( )4772נבדקה השפעת הטקס המוטורי על דיוק חבטת פתיחה בטניס בקרב לומדים מתחילים .המחקר כלל שני תת-מחקרים 3הראשון היה ביצוע תצפית על שחקני טניס מומחים במטרה ללמוד על מאפייני הטקס המוטורי שהם מבצעים לפני חבטת הפתיחה הראשונה .המחקר השני כלל שתי תכניות התערבות 3הראשונה הסתמכה על מאפייני התנהגות שנצפו במחקר הראשון ופותחה על פי אופן ההכנה של שחקני העילית ,כפי שנצפתה בווידיאו ועל סמך ראיונות עם השחקנים .השנייה פותחה על סמך ממצאי מחקר קיימים שבחנו תכנית התערבות של טקס מוטורי במשחקי כדור .אוכלוסיית המחקר במחקר הראשון כללה שישה שחקני טניס מקצוענים אשר צולמו במצלמת וידיאו ותיעדו את מיקוד השחקן בזמן ההכנות שהוא מבצע לפני תחילת החבטה .לאחר המשחק נערך ראיון שמטרתו הייתה לאסוף מידע על דפוסי ההתנהגות של השחקנים לפני ביצוע מכת הפתיחה .הממצאים העיקרים שהתקבלו מצביעים על זמן ממוצע להכנה של 40.0שנ' ועל חמישה דפוסי התנהגות מוטורית 40 קדם -חבטה 3מבט לאזור החבטה ,ניגוב זיעה ,הקפצת הכדור בעזרת המחבט ,וניתור במקום. ממצאי הראיון מציגים כי שחקני הטניס שמים דגש על היבטים מוטוריים כמו כדרור ביד ,כדרור בעזרת המחבט ,ניגוב זיעה וניתור במקום .במחקר 4השתתפו 15נערים ונערות בגיל .41-43 המשתתפים חולקו ל 3-קבוצות על פי הישגיהן במבחן קדם .הלומדים בקבוצת המוכנות התנועתית למדו לבצע רצף קבוע של תנועות לפני שחבטו את חבטות הפתיחה .התנועות אותן למדו הן אותן תנועות אשר הודגמו במחקר 4על ידי טניסאי העילית .הלומדים בקבוצת המוכנות החשיבתית תודרכו לבצע )4( 3עמידה על קו הבסיס )4( 4הדמיה של הביצוע הנכון של החבטה)3( 4 מיקוד קשב בגירוי חיצוני )1( 4ביצוע החבטה .לקבוצה השלישית ניתן הסבר כללי על טכניקת החבטה (קבוצה זו שימשה קבוצת ביקורת) .ממצאי המחקר השני מציגים כי דיוק הביצוע בקרב קבוצת המוכנות התנועתית היה טוב יותר משאר הקבוצות בשלבי הרכישה והשחזור .ממצאי מחקר זה מראים כי לומדים מתחילים אשר ביצעו טקס מוטורי המבוסס על היבטים תנועתיים השיגו תוצאות מדויקות יותר בביצוע חבטת פתיחה בטניס בהשוואה ללומדים מתחילים שביצעו טקס מוטורי המבוסס על היבטים חשיבתיים וללומדים אשר לא ביצעו טקס מוטורי כלל. רציונל המחקר מסקירת מחקרים זו עולה שספורטאי צמרת עורכים טקס מוטורי קבוע ,פחות או יותר ,לפני ביצועים של מיומנויות מוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי .עוד עולה מסקירה זו שהטקס המוטורי לפני הביצוע יכול לשפר את הישגי הספורטאי בביצוע מיומנויות אלו .המחקרים התיאוריים וההתערבותיים הראו כי ספורטאים המבצעים טקס מוטורי לפני הביצוע מצליחים לבצע את המיומנות באופן מדויק יותר ביחס לספורטאים שלא עושים כך .המחקר הנוכחי יבחן את החשיבות של ביצוע טקס מוטורי לפני חבטה בגולף .מאפייני החבטה בגולף שונים ממאפיינים של מיומנויות אחרות בענפי ספורט שונים משום שהזמן העומד לרשות השחקן ,לפני ביצוע המיומנות ,ארוך יותר וסגנון הביצוע משתנה מחבטה לחבטה ומושפע מתנאי השטח ,סוג הקרקע, המרחק מהגומחה וגורמים נוספים .מכיוון שחבטת הגולף ,בראיית המשחק הכוללת ,ובהשוואה לענפי ספורט אחרים ,היא בעלת השפעה ישירה על תוצאת המשחק ,גם לטקס המוטורי המקדים אותה חשיבות רבה להצלחתה ולהצלחת המשחק כולו ,אשר מורכב רובו ככולו ממקבץ חבטות. בנוסף ,המחקר הנוכחי יבחן את השפעת הטקס המוטורי על ביצוע חבטה בגולף .חבטה בגולף מוגדרת אמנם כמיומנות מוטורית סגורה בעלת קצב פנימי ,אך נראה שמיומנות זו מאופיינת בכמה מאפיינים ייחודיים .כך לדוגמה3 41 ( )4זמן מוכנות 3משחק גולף אורך כ 1-3-שעות בקצב מתון .במהלכו ,משך הזמן העומד לרשות השחקן לפני ביצוע החבטות אינו מוגבל .מן הראוי לבחון את יעילות הטקס המוטורי לפני ביצוע מיומנות שזמן ההכנה שלה אינו מוגבל. ( )4שינויים בסגנון הביצוע 3חבטות בגולף ,בהשוואה למיומנויות סגורות ובעלות קצב פנימי בענפי ספורט אחרים ,מבוצעות בווריאציות שונות ותלויות בשטח המגרש ,במרחק השחקן מהגומה ,בזווית החבטה ,בסוגי המקלות ,במגוון תנאי השטח ובתנאי מזג האוויר כמו רוח .מן הראוי אפוא לבחון את היעילות של הטקס המוטורי על ביצוע של מיומנות מוטורית סגורה שאינה מבוצעת כל פעם באופן זהה. ( )3יעילות הטקס המוטורי בקרב לומדים מתחילים 3טרם נערך מחקר שבחן את ההשפעה של טקס מוטורי על חבטה בגולף בקרב לומדים מתחילים .במחקר 4במחקר הנוכחי תבחן ההשפעה של טקס זה על יכולת הדיוק בחבטה בגולף. מטרת המחקר עבודה זו כוללת שני מחקרים 3מטרת מחקר 4היא לתאר את דפוסי ההתנהגות המוטורית של שחקני גולף מיומנים לפני ביצוע של חבטה בגולף המוגדרת כמיומנות מוטורית סגורה בעלת קצב פנימי .במחקר זה ימדדו משכי הזמן העומדים בפועל לרשות שחקני הגולף המתכוננים לבצע חבטה ויקודדו דפוסי התנהגותם בפרקי זמן אלו .מטרת מחקר 4היא לבחון את ההשפעה של גישות של טקס מוטורי המיושמות לפני ביצוע של חבטה בגולף לטווח קצר על דיוק הביצוע של לומדים מתחילים. השערות המחקר שלוש השערות למחקר זה3 ( )4שחקני גולף מיומנים ישתמשו בטקס מוטורי דומה וקבוע לפני ביצוע חבטת סווינג (מחקר .)4 ( )4המשתתפים במחקר שילמדו כיצד לבצע טקס מוטורי לפני חבטה בגולף יבצעו את המיומנות באופן מדויק ועקבי יותר מאשר משתתפים אשר לא ילמדו את הטקס המוטורי (מחקר .)4 ( )3גישת המוכנות התנועתית ,המתבססת על דפוסי הטקס המוטורי של מומחים בגולף (כפי שנצפו במחקר )4תהיה יעילה יותר מגישת המוכנות החשיבתית בקרב לומדים מתחילים (מחקר )4ומלימוד המיומנות עצמה ללא הנחיות כלל .הנחה זו נובעת מהעובדה שהכנה המבוססת על היבטים מוטוריים בלבד היא יעילה יותר בקרב לומדים מתחילים 42 בהשוואה להכנה מורכבת יותר הכוללת גם היבטים מנטאליים-חשיבתיים .השערה זו מבוססת על ממצאי מחקרם של לידור ומעיין (.)Lidor & Mayan, 2005 47 פרק 34 השיטה מחקר 4 המשתתפים חמישים ושניים שחקני גולף ( 37גברים ו 44-נשים) חלקם חברי איגוד הגולפאים המקצוענים בישראל וחלקם משתתפים בתחרות המכביה ה 41-מרחבי העולם (גיל ממוצע גברים 6כ55- שנים 4יד דומיננטית 6ימין ,גיל ממוצע נשים 6כ 15-שנים 4יד דומיננטית 6ימין) השתתפו במחקר זה .השחקנים שיחקו בממוצע 45שנים חלקם ייצגו את ישראל בתחרויות בינלאומיות וחלקם את ארצם בתחרויות בינלאומית. המטלה המוטורית וסביבת הביצוע הנתונים על חבטות סווינג ופוט בגולף נאספו במהלך טורניר גולף שיערך במסגרת תחרות מוקדמות המכביה ה 41-ותחרות המכביה ה( 41-יוני-יולי .)4772 ,המשחק ארך 5שעות בממוצע. במהלך המשחק נספרו חבטות הסווינג לכל אחד מהמשתתפים ונמדדו זמני המוכנות שלהם לפני החבטה .חבטות הסווינג בוצעו בהתאם לחוקת הגולף הבינלאומית (.)Rules of golf, 2008 לחבטת הסווינג והפוט חשיבות רבה במשחק הגולף מכיוון שהן המיומנויות העיקריות במשחק. הליך מכות הפתיחה צולמו במהלך המשחק במצלמת וידיאו ,דגם .HD 60GB ,Sonyהחוקרת הוכשרה להשתמש במצלמה ולמדה את האופן שבו עליה לעקוב אחר תנועת הגולפאים במגרש. היא התמקמה בנקודה מרכזית במגרש ועקבה אחר התנהגותו של החובט במגרש החל מנקודת הזמן שבה התכונן לחבוט את חבטת הסווינג ועד לנקודת הזמן שבה הוא חבט בכדור .לאחר המשחק נערכו ראיונות עם השחקנים .מטרת הראיון הייתה לאסוף מידע מהשחקנים על ביצוע הטקס המוטורי שלהם לפני ביצוע החבטה .הראיון אורגן על ידי החוקרת וארך כ 47-דק' .כדי להקטין ככל האפשר את השפעתה של המראיינת על הגולפאים (לצורך צמצום "שגיאת המדידה" שלה) ננקטו הליכים לפני הראיון ( .)Fowler & Mangione, 1990לדוגמה ,השאלות נוסחו בבהירות ובפשטות כדי לסייע לגולפאי להבין את אשר נדרש ממנו .חלק מן השאלות נשאלו בשפה העברית וחלקן נשאלו בשפה האנגלית .בכמה מקרים נעזרה המראיינת במתורגמן משום ששני שחקנים הם דוברי צרפתית .השאלות שנשאלו השחקנים הן 3כיצד אתה מכין את עצמך לפני שאתה מבצע חבטת סווינג במהלך משחק 8האם אתה עושה זאת לפני כל חבטה 8האם אתה מודע 44 לכך שאתה מבצע או שאתה עושה זאת באופן ספונטני 8האם אתה חושב שהכנה זו עוזרת לך לדייק יותר בביצועיך 8מתי אתה מתחיל את ההכנה. משתנים תלויים שני משתנים תלויים נמדדו במחקר זה3 ( )1זמן מוכנות 3פרק הזמן שעבר מרגע ידיעתו של השחקן כי עליו לחבוט את חבטת הסווינג ועד לביצוע החבטה עצמה. ( )2מאפייני התנהגות מוטורית 3מאפייני ההתנהגות המוטורית של הגולפאי מרגע ידיעתו שעליו לחבוט את חבטת הסווינג ועד לחבטה בפועל. ניתוח נתונים ממוצעים של זמן המוכנות חושבו עבור כל גולפאי ועבור קבוצת הגולפאים .דפוסי ההתנהגות המוטורית של הגולפאים קודדו במהלך זמני המוכנות .הפרופיל של דפוסי ההתנהגות של קבוצת הגולפאים קודד אף הוא בהתבסס על דפוסי ההתנהגות האישיים של כל אחד מהם .משום שהראיון כלל רק כמה שאלות על דפוסי ההתנהגות המוטורית של השחקנים לפני חבטת הסווינג קובצו הממצאים לארבע קטגוריות המסכמות את דיווחי השחקנים. מחקר 4 המשתתפים שלושים ואחד סטודנטים ו 42-סטודנטיות ( גברים – גיל ממוצע 45.94 6שנים 4יד דומיננטית 6 ימין 4נשים – גיל ממוצע 43.04 6שנים 4יד דומיננטית 6ימין) השתתפו במחקר זה .המשתתפים לומדים במכללה לחינוך גופני ולספורט ע''ש זינמן במכון וינגייט בשנים א' וב' ונבחרו באופן אקראי להשתתף במחקר זה .הם לא הכירו את משחק הגולף ולא היה להם ניסיון קודם בחבטה בגולף .בנוסף ,למשתתפים לא ניתן מידע על מטרות המחקר או השערותיו .המשתתפים שויכו לאחת מתוך שלוש קבוצות ( 47משתתפים בכל קבוצה) 3מוכנות תנועתית ,מוכנות חשיבתית וביקורת (העשרה תנועתית). מטלות מוטורית וסביבת הלמידה המשתתפים ביצעו שתי מטלות מוטוריות 3חבטה עם מקל הוקי וחבטה בגולף לטווח קצר. חבטת הוקי .המטלה המוטורית הראשונה תשמש כמבחן קדם בה התבקשו המשתתפים לבצע חבטה עם מקל הוקי וכדור הוקי לעבר מטרה מעגלית המונחת על הקרקע ,במרחק 4מ' ממקום החבטה (ראה איור .)4המשתתפים התבקשו לחבוט חבטה חופשית לעבר מרכז המטרה שתכלול שלושה מעגלים ,והורשו להשתמש בסגנון החבטה שלהם .פגיעה במרכז המטרה העניקה להם 3 44 נקודות 4פגיעה במעגל הביניים העניקה 4נקודות 4פגיעה במעגל החיצוני העניקה נקודה אחת .אם החבטה לא פגעה כלל במטרה ניתן הניקוד "."7 4 מעגל פנימי 47 3ס"מ מעגל ביניים 17 3ס"מ מעגל חיצוני 97 3ס"מ 4 3 9מ' קו התחלה איור .8 סביבת הביצוע של חבטת ההוקי (מטלת הקדם) חבטת גולף .המטלה השנייה הייתה חבטה בגולף למרחק קצר .משימה זו דרשה מהמשתתף לחבוט עם מקל גולף בכדור גולף (משקל 97 6גר') לעבר המטרה – גומה (קוטר 41 6סמ') אשר ממוקמת מטר וחצי ממקום החבטה .פגיעה במרכז הגומה העניקה להם 4נקודות 4פגיעה במכשיר המדמה גומה ללא פגיעה בתוך הגומה העניקה נקודה אחת .אם החבטה לא פגעה כלל בגומה ניתן הניקוד "."7 הליך הלומדים בקבוצות המוכנות התנועתית והמוכנות החשיבתית למדו כיצד לבצע טקס מוטורי לפני ביצוע חבטה בגולף לטווח קצר והלומדים בקבוצת הביקורת קיבלו הנחיות טכניות לשיפור ביצוע חבטת הגולף .המחקר נערך בארבעה מפגשים .מפגש 4נערך כשלושה ימים עד שישה ימים מהמפגש השני כדי למיין את המשתתפים לקבוצות המחקר .מפגשים 3 ,4ו 1-נערכו יום אחרי יום .במהלך מפגש 4המשתתפים ביצעו 5חבטות רצופות עם מקל הוקי .הם קיבלו הסבר והדגמה של החבטה .בתום מפגש זה התבצעה החלוקה לשלוש קבוצות 3כל שלושת החובטים הטובים ביותר חולקו אחד לכל קבוצה באופן אקראי ,כך גם שלושת החובטים הבאים וכך הלאה. במהלך מפגש 4לכל קבוצה שביצעה את מיומנות החבטה ניתנו ההנחיות הספציפיות. הלומדים הקשיבו להנחיות מוקלטות וצפו בשתי הדגמות של החבטה .בקבוצת המוכנות 43 התנועתית הוצגה תכנית התערבות בהתבסס על ממצאי מחקרים (כגוןCrews & Boutcher, 3 )1985וכן על-פי ממצאי מחקר .4נבחרו כמה מרכיבים קריטיים אשר שימשו להנחיות הטקס המוטורי 3השחקן מתחיל את החבטה בעמידה מאחורי הכדור ,עובר לעמוד לצד הכדור ,מציב את המקל מאחורי הכדור ומביט מבט חטוף לעבר הגומה ,מסדר את רגליו במיקום הנכון ,מניע את המקל לפנים ,מביט לכיוון המטרה ומבצע את הפעולה. בקבוצת המוכנות החשיבתית הוצגה תכנית התערבות המתבססת על הליך מחקרם של מרלאו וחב' ( .)Marlow et al., 1998על-פי מחקר זה מיקוד הקשב של השחקנים הוא חיצוני ומתמקד באזור המטרה .ההנחיות הן אלו( 3א) מיקוד 3מניף את המקל ללא פגיעה בכדור ומביט לכדור. (ב) רגיעה 3מבצע שתי נשימות עמוקות ומביט למטרה( .ג) הדמייה 3מדמיין ביצוע מושלם של פגיעה מדוייקת בנקודה הקרובה ביותר לגומה .כל משתתף יתבקש לדמיין עצמו מבצע את החבטה בגולף ולחוש את הרגשתו בזמן החבטה( .ד) מילת מפתח 3דיוק .לפני שהמשתתף יבצע בפועל את חבטת הסווינג הוא יתבקש לחזור על מילה זו שלוש פעמים בקול פנימי. הלומדים בקבוצת הביקורת קיבלו הדרכה על שיפור מיומנות חבטת הגולף מבחינה טכנית ללא אזכור טקס מוטורי לפני הביצוע .ההסבר על הטכניקה וביצוע החבטה היו לגבי מנח הגוף ) 3)Mclean, 1994שלב ראשון – עמידת מוצא ,פיסוק רגליים ברוחב אגן ,כפיפת ברכיים. שלב שני – הנפת המקל תוך סיבוב האגן לגובה הכתף והישענות על הרגל התואמת את היד הדומיננטית .שלב שלישי – הורדת המקל עם ידיים ישרות לכיוון הכדור בקצב מואץ ,פגיעת המקל בכדור והמשך סיבוב האגן ,הפניית החזה לכיוון המטרה כשהידיים ממשיכות את התנועה. ההסברים לכל הקבוצות הושמעו בעזרת קלטת שהוקלטה על-ידי עורכת המחקר (משך9 3 דק') ,ולאחר מכן כל משתתף ביצע 3סדרות של 47חבטות בגולף לטווח קצר .אופן התרגול היה ביחידים .לכל משתתף ניתנו 44שנ' הכנה לפני כל ביצוע (על-פי ממצאי מחקר )4כאשר זמן המנוחה בין כל סדרה יהיה 97שנ' .המשתתפים תרגלו את המיומנות מקו תחום שהוגדר מראש והתבקשו לחבוט בכדור עם המקל למכשיר המדמה גומה מפלסטיק. המפגש השלישי חולק לשני חלקים 3הראשון ,אימון הטקס המוטורי כפי שבוצע במפגש השני4 בחלק השני ניתן מבחן שחזור .מבחן שחזור מוגדר כתהליך שבו הלומד נדרש לבצע את המיומנות שלמד ללא אימון ותרגול ( .)Schmidt & Lee, 2005במבחן זה כל משתתף התבקש לבצע 47 חבטות מאותו תחום ממנו התאמן ולאותו כיוון .זמן ההכנה הוא כפי שהיה במפגש .4במפגש הרביעי התבצע מבחן אשר חולק לשני חלקים 3הראשון ,מבחן ההעברה בתוך המיומנות .במבחן זה התבקשו המשתתפים לבצע 47חבטות לטווח קצר מאותו תחום שביצעו במבחן השחזור ,אך 41 הפעם מרחק הביצוע היה רחוק יותר .בחלק השני ניתן מבחן ההעברה בין-מיומנויות .במבחן זה התבקשו המשתתפים לבצע 47חבטות מאותו תחום ולאותו כיוון שביצעו במבחן השחזור ,אך הפעם ביצעו חבטות הוקי .המשתתפים התבקשו לאחוז מקל הוקי מפלסטיק (אורך 11 3ס"מ4 משקל 447 3גר') .הם הניחו את המקל על הקרקע ,אלכסונית לגוף כאשר המשטח השטוח פונה כלפי מעלה .יד שמאל אחזה במקל בקצהו העליון ופנתה לכיוון המכה ,וכף יד ימין אחזה במקל באצבעות כף היד בכיוון החבטה ,נמוך יותר מכף יד שמאל .המבחן העריך את הדיוק של המבצע בעת החבטה בכדור גומי (משקל 44 3גר' 4היקף 41 3ס"מ) לעבר המטרה – מכשיר מפלסטיק המדמה גומה (קוטר 41 6סמ') אשר ממוקמת 4מ' ממקום החבטה .הליך המחקר על ארבעת מפגשיו מוצג בלוח .4 לוח :8 מפגשי המחקר ותכניהם קבוצה מוכנות מוטורית מוכנות חשיבתית מפגש 4 ביקורת (העשרה תנועתית) מבחן קדם 3מבדק רמת דיוק בחבטה עם מקל הוקי 4 למידת עקרונות למידת עקרונות למידה של עקרונות הטקס המוטורי על פי הטקס המוטורי על פי טכניים של חבטת גישת המוכנות גישת המוכנות הדחיפה המוטורית החשיבתית למידת הטקס המוטורי (זהה למפגש )4 3 + מבחן שחזור מבחן העברה 1 משתנים תלויים שני משתנים תלויים נמדדו במחקר זה3 ( )4דיוק הביצוע – ממוצע הדיוק הכללי של ביצועי החבטות. ( )4עקיבות הביצוע ( – )VE - variable errorמידע על יכולת הלומדים לשמור על רמת ביצוע קבועה (עקביות) .הערך המייצג את עקיבות הביצוע הוא השורש של סכום ההפרשים בין כל 45 הישג של הנבדק בסדרת הביצוע ,לבין הערך המייצג את ממוצע סדרת הביצוע בחזקת שתיים, ומחולק במספר הכללי של ניסיונות הביצוע (.)Schmidt & Lee, 2005 ניתוח סטטיסטי ניתוח שונות תלת-כיווני (אסטרטגיה xמפגש xסדרה) עם מדידות חוזרות על משתני המפגש והסדרה יערך עבור מטלת הרכישה לכל משתנה תלוי בנפרד .ניתוח שונות חד-כיווני יערך עבור מטלת השחזור עבור כל משתנה תלוי בנפרד .ניתוח שונות חד-כיווני יערך גם עבור מטלת ההעברה לכל משתנה בנפרד .מבחן LSD'sישמש כמבחן מעקב עבור כל ההשוואות הסטטיסטיות ,כנדרש. רמת המובהקות נקבעה ל .75-עבור כל הניתוחים הסטטיסטיים. 49 פרק 33 ממצאים פרק זה כולל שני חלקים 3החלק הראשון מציג את ממצאי מחקר 34זמן הכנה ודפוסי ההתנהגות המוטורית של הגולפאים ואת ממצאי הראיונות שנערכו איתם .החלק השני מציג את ממצאי מחקר 4העוסק בניתוח המשתנים התלויים 3דיוק הביצוע ושגיאת עקיבות הביצוע בשלבי הרכישה ,הדיוק והעברה. מחקר 4 בחלק זה מוצגים זמני המוכנות של השחקנים (בשניות) ודפוסי ההתנהגות המוטורית שלהם במהלך זמן המוכנות .הפעולות של השחקנים לפני ביצוע חבטות הסווינג ( )swingוחבטות הדחיפה ( )puttingמוצגות בנספח .4כמו כן מוצגים ממוצעי חבטות האימון לפני החבטות הסווינג והדחיפה ודפוסי ההתנהגות המוטורית השכיחים בקרב השחקנים .בנוסף מוצגים ממצאי הראיונות שנערכו עם השחקנים. זמן מוכנות לוח 4מציג את ממוצעי זמן ההכנה של כל שחקן לפני ביצוע חבטת סווינג וחבטת דחיפה וכן את ממוצע זמן ההכנה של כל השחקנים. לוח :2 ממוצעים וסטיות תקן של זמני המוכנות לפני חבטת סווינג וחבטת דחיפה שחקן 4 4 3 1 5 9 0 1 2 47 44 44 43 41 45 49 40 זמני המוכנות לפני מס' חבטות חבטת דחיפה (שנ') 3 3 3 4 3 3 1 3 1 4 1 3 3 4 3 3 4 40.4 ,44.5 ,42.4 47.4 ,2.2 ,45 44.3 ,43.5 ,45.9 41.5 ,31 44.1 ,41.9 ,44.5 44.3 ,45.9 ,43.1 44.3 ,40.4 ,49.0 ,40.4 45.1 ,34.4 ,35 30.3 ,35.2 ,55 ,14.1 49.0 ,45.1 43.5 ,44 ,43.0 ,41.4 40 ,44 ,41.4 49.1 ,43.9 ,41.1 31.1 ,13.9 41.4 ,42.4 ,41.1 43.9 ,43.9 ,41.4 43.1 ,47.9 ממוצע וסטיית תקן מס' חבטות זמני המוכנות לפני חבטת סווינג (שנ') (42.9 )4.0 (44.0 )4.2 (43.5 )4.4 (42.3 )9.0 (47.5 )4.9 (43.9 )4.4 (45.9 )4.2 (37.5 )1.1 (14.1 )1.0 (49.4 ).2 (43.4 )4.1 (41.0 )4.4 (43.4 )1.7 (14.7 )3.0 (41.9 ).5 (43.1 ).3 (44.4 )4.3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 44.1 ,44.9 ,43.3 44 ,47.9 ,44 43.0 ,41 ,43.0 47.5 ,0.4 ,47 40.0 ,41.2 ,41.0 2.0 ,44.4 49 ,41.4 ,41.3 34 ,37 ,33.0 41 ,43 ,43.5 49.2 ,49.1 ,49 13 ,17.4 ,14.4 34.9 ,34.4 ,37.9 30.2 ,35.1 ,35.4 44.2 ,44.0 ,47.4 40.3 ,49 ,40.3 40.4 ,40.9 ,49.4 41.4 ,41.3 ,43.3 40 ממוצע וסטיית תקן (44.2 ).1 (47.2 ).4 (43.1 ).4 (2.4 )4.1 (41.1 ).9 (47.1 )4.7 (40.5 )4.3 (34.9 )4.2 (43.5 ).5 (49.1 ).5 (4.5 )14.1 (34.1 )4.4 (39.4 )4.5 (44.9 )4.3 (44.1 ).4 (49.0 ).0 (49.2 ).1 41 42 47 44 44 43 41 45 49 40 41 42 37 34 34 33 31 35 39 30 31 32 17 14 14 13 11 15 19 10 11 12 57 54 54 ממוצע כללי 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 1 4 3 3 3 3 3 1 3 3 3 3 3 3 4 4 3 3 33.1 ,40.4 ,35 47.1 ,43.1 ,44.5 40.4 ,49.4 ,49.3 40.0 ,45.9 ,40.1 41.4 ,41.0 ,44.9 49.5 ,41.4 ,42.0 45.4 ,45.0 ,49.9 11.0 ,31.1 ,31.0 41.4 ,41.4 ,40 40.9 ,42.3 ,40.0 41.5 ,44.3 ,47 41 ,47.1 ,40.9 47.5 ,42.4 ,44.5 41.1 ,49.9 ,45.3 47.5 ,44.4 ,44.1 41.2 ,40.4 ,41.9 47.3 ,42 ,44.3 41.3 ,49.3 ,41.4 ,44.5 41.9 ,42.4 42.2 ,41 ,41 49.5 ,41.5 ,49.2 44.4 ,40.4 ,40 34.4 ,35.9 ,11.4 42.1 ,42.1 ,40.2 43.9 ,43 ,43.4 ,43.4 44 ,43.4 ,43.2 45.1 ,42 ,49 41.0 ,45.5 ,43.4 41.4 ,40.2 ,40.0 42.3 ,44.9 ,42.5 49.0 ,45.2 ,45.2 41.1 ,43 43.1 40.1 ,45 ,40.4 42.1 ,40 ,41.4 4.21 (34.7 )1.3 (44.1 )4.5 (49.5 ).5 (40.7 )4.4 (43.1 )4.4 (41.4 )4.9 (45.1 ).1 (17.0 )0.4 (40.0 ).9 (41.4 )4.7 (44.3 )4.3 (47.1 )3.4 (47.0 )4.0 (49.1 )4.9 (44.0 )4.7 (41.4 )4.7 (47.4 )4.4 (45.3 )4.5 (41.2 ).1 (41.9 )4.4 (49.7 )4.3 (41.5 )4.1 (31.0 )1.1 (42.4 )4.4 (43.4 ).3 (44.0 )4.5 (49.1 )4.2 (45.1 )4.1 (40.2 ).4 (47.4 )4.3 (49.4 )7.5 (43.2 )4.3 43.1 (49.5 )4.3 (41.3 )4.1 3 4 3 3 3 3 3 3 3 3 3 4 4 3 3 3 3 3 3 3 3 3 4 3 3 3 4 3 3 4 4 4 3 4 4 (44.4 )4.4 4.17 42.0 ,42.4 ,41.1 44.2 ,44.9 42.0 ,42.4 ,41.1 44.3 ,45.1 ,41 41.1 ,41.3 ,40.1 30.9 ,33.2 ,41.5 44.5 ,44.4 ,41.5 39.1 ,32.4 ,39.1 42.4 ,40 ,41.1 47 ,47 ,44.9 30.3 ,31.3 ,32.2 54.0 ,59.4 14.5 ,11.4 45.5 ,45 ,43.1 40.1 ,49.3 ,45.4 43.1 ,45.4 ,43.2 41.4 ,49.2 ,45.1 44 ,44.3 ,44.1 41.1 ,47.4 ,41.9 41 ,42.4 ,42.1 49.4 ,49.4 ,41.2 41.9 ,45.0 ,44.2 14.4 ,15.1 44.0 ,43.5 ,44.0 44.1 ,44.4 ,47.2 34.4 ,34.4 ,37.9 47.5 ,2.1 41 ,41.0 ,37.3 15 ,19.5 ,13.1 44.2 ,44.2 54.9 ,55 42 ,42.4 30.5 ,39 ,32.4 41.2 ,41 49.3 ,40.4 (43.2 ).9 (42.4 ).5 (30.3 )4.9 (41.4 )4.4 (47.5 ).2 (31.5 )4.3 (51.1 )4.1 (14.2 )4.2 (41.9 )4.4 (49.3 )4.4 (41.3 ).0 (45.5 )4.1 (44.4 ).4 (42.4 ).1 (42.7 ).2 (40.4 )4.9 (41.1 )4.1 (11.7 )4.9 (43.7 ).5 (44.4 ).3 (34.3 ).1 (47.7 ).1 (42.7 )4.4 (15.4 )4.1 (44.1 ).0 (53.3 )4.1 (42.4 ).4 (30.9 )4.9 (41.5 ).9 (49.0 ).9 (34.7 ).4 (47.5 ).2 (31.5 )4.3 (51.1 )4.1 (14.2 )4.2 ( 45.1 )4.7 מלוח 4עולה כי ממוצע זמן ההכנה של שחקני הגולף לפני ביצוע חבטת הסווינג הוא 45.1שני' ולפני חבטת הדחיפה הוא 44.4שנ' .הזמן הקצר ביותר בחבטת הסווינג היה 2.1שנ' והארוך ביותר 59.4 שנ' .הזמן הקצר ביותר בחבטת הדחיפה היה 2.2שנ' והארוך ביותר 11.0שנ' .זמן זה נמדד מרגע הנחת השחקן את הכדור על הטי בחבטות הסווינג וכן מרגע הנחת הכדור על המגרש בחבטות הדחיפה במקרה שלא היה צורך להניח את הכדור על הקרקע אלא לשחק מהיכן שהכדור נמצא. התחלת המדידה החלה כאשר השחקן עמד ליד הכדור .סה"כ נצפו 54חובטים אשר חבטו 410 חבטות סווינג ו 453-חבטות דחיפה. 41 דפוסי ההתנהגות המוטורית איור 4מתאר את דפוסי ההתנהגות המוטורית של שחקני הגולף במהלך זמן המוכנות. 34% 35% 30% 25% 21% 19% 15% 20% 15% 11% 10% 5% 0% סידור רגליים הסתכלות למטרה ביצוע חבטת אימון פעולות עמידה מאחורי הכדור עמידה לצד הכדור אחוזי פעולה בטקס המוטורי בסווינג ובפוט 40% איור :2 דפוסי ההתנהגות המוטורית של השחקנים בזמן המוכנות מאיור 4עולה כי עמידה מאחורי הכדור ,עמידה לצד הכדור ,ביצוע חבטת אימון ,סידור רגליים והסתכלות למטרה הם הפעולות העיקריות אותם מבצעים שחקני גולף לפני ביצוע חבטת סווינג ודחיפה .ניתן לראות כי ממוצע אחוזי עמידה לצד הכדור הוא ,45%עמידה מאחורי הכדור ,44% ביצוע חבטת אימון ,42%סידור הרגליים 44%והסתכלות למטרה .31%פעולות נוספות שאינן שכיחות אך נצפו הן 3ממוצע עמידה במקום נטרלי – ,4%הרמת המקל מאונך לקרקע – ,4%פיזור דשא או חול – ,4%ועמידה שפופה – .4% ממצאי הראיון הראיונות התקיימו עם 54שחקנים .השחקנים דיווחו על הפעולות העיקריות שהם מבצעים לפני חבטה בגולף (ראה איור .)3פעולות נוספות אשר דווחו היו 3לקיחת נשימות עמוקות ,ריכוז ,שחרור הגוף .מניתוח נתוני הראיונות עולה כי 10%מהנשאלים מבצעים טקס מוטורי לפני כל חבטה לעומת 44%שלא מבצעים כלל 92% .דיווחו על כך שהם מודעים לכך שהם מבצעים את הטקס לעומת 40%שאינם מודעים 4% ,נוספים דיווחו על כך שלעיתים הם מודעים ולעיתים הם לא24% . דיווחו שהחבטה עוזרת להם לדייק לעומת 1%שדיווחו כי החבטה אינה עוזרת להם 1% ,דיווחו שדיוק החבטה תלוי בגורמים שונים כמו תנאי השטח או הרגשה כללית ולאו דווקא בגלל הטקס המוטורי 11% .מהנשאלים דיווחו על כך שהם מתחילים את הטקס המוטורי כשהם הולכים 42 לכדור 34% ,מתחילים כשהם ליד הכדור 44% ,כשהם מאחורי הכדור 1% ,לפני שהם מתחילים את החבטה ו 1%-לפני שהם מניחים את הכדור על הקרקע. 23% 21% 20% 14% 15% 10% 9% 7% 7% 10% 5% 0% ביצוע הדמייה של החבטה נשימות עמוקות סידור רגליים ביצוע חבטת אימון הסתכלות למטרה עמידה מאחורי הכדור עמידה לצד הכדור אחוזי פעולה על פי הראיונות בחבטות בגולף 25% פעולות איור :3 אחוז הפעולות בטקס המוטורי בחבטות כפי שדווחו על ידי הגולפאים מאיור 3ניתן לראות כי ממוצע אחוזי הסתכלות למטרה הוא 43%כפי שמדווחים השחקנים בראיונות ,ביצוע חבטת אימון ,44%הדמיה של החבטה ,41%וביצוע נשימות עמוקות ,47%עמידה מאחורי הכדור ,2%עמידה לצד הכדור 0%וסידור הרגליים .0% מחקר 4 בחלק זה מוצגים ממצאי מחקר 34דיוק הביצוע ושגיאת עקיבות הביצוע בשלבי הרכישה ,הדיוק וההעברה .החישוב של משתני הדיוק ועקיבות הביצוע התבצע כדלהלן 3בשלב הרכישה חושבו הממוצעים של כל 3סדרות הביצוע הכוללות 47חבטות בכל סדרה .בשלב השחזור חושבו הממוצעים בסדרת ביצוע אחת הכוללת 47חבטות .בשלב ההעברה חושבו הממוצעים בסדרת ביצוע הכוללת 47חבטות של העברה בתוך המיומנות ו 47-חבטות של העברה בין המיומנות. דיוק הביצוע שלב הרכישה מבחן ניתוח שונות תלת-כיווני עם מדידות חוזרות על המשתנים מפגש וסדרה (קבוצה xמפגש x סדרה) נערך על הישגי המשתתפים .הממוצעים וסטיות התקן של דיוק הביצוע בשלב הרכישה מוצגים בלוח .3 37 לוח :3 ממוצעים וסטיות תקן של דיוק הביצוע בשלב הרכישה מפגשים קבוצה מפגש שני מפגש ראשון סדרה 4 סדרה 4 סדרה 3 סדרה 1 סדרה 5 סדרה 9 מוכנות ממוצע 44.97 44.07 43.47 43.57 43.35 41.77 תנועתית ס.ת. 3.75 1.75 3.13 4.51 3.71 4.10 מוכנות ממוצע 44.27 43.17 43.15 44.25 41.17 41.35 חשיבתית ס.ת. 4.22 3.73 3.44 3.11 4.23 4.94 ביקורת ממוצע 44.47 44.17 44.97 43.45 43.15 41.77 ס.ת. 4.49 4.97 3.41 4.49 4.91 4.34 מבחן השונות מצא כי גורם המפגש נמצא מובהק ,F )4, 50( 6 40.41, p5 .75גורם הסדרה נמצא גם כן מובהק ,F )4, 50( 6 49.41, p5 .75אך גורם הקבוצה לא נמצא מובהק)4, 50( 6 .52, p7 .75 , .Fהאינטראקציה בין גורם המפגש לגורם הקבוצה לא נמצאה מובהקת,F )4, 50( 6 .45, p7 .75 , האינטראקציה בין גורם הסדרה לגורם הקבוצה לא נמצאה מובהקת,F )4, 50( 6 .45, p7 .75 , האינטראקציה בין גורם המפגש לגורם הסדרה גם כן לא נמצאה מובהקת50( 6 4.13, p7 .75 , .F)4,גם האינטראקציה המשולשת לא נמצאה מובהקת.F )4, 50( 6 .41, p7 .75 , מבחן המעקב LSDדיווח כי דיוק הביצוע במפגש השני ( )43.03היה טוב יותר מהמפגש הראשון ( .)44.50במבחן מעקב LSDנמצא כי דיוק הביצוע בסדרה השישית ( )41.44טוב יותר מדיוק הביצוע בסדרה הראשונה ( ,)44.59השנייה ( ,)43.47השלישית ( )43.75והרביעית (.)43.43 שלב השחזור מבחן ניתוח שונות חד-כיווני נערך על הישגי המשתתפים .במבחן נמצא גורם הקבוצה מובהק.75 , .F )4, 50( 6 1.74, p5מבחן מעקב LSDדיווח כי דיוק הביצוע בקבוצת המוכנות התנועתית ( )41.41היה טוב יותר מקבוצת הביקורת ( )44.29אך לא מקבוצת המוכנות החשיבתית (.)43.43 הממוצעים וסטיות התקן של דיוק הביצוע בשלב השחזור מוצגים באיור .1 34 18 17 16 14 14.18 13 13.13 ממוצע דיוק הביצוע 15 12 11.96 11 10 מוכנות חשיבתית קבוצות ביקורת מוכנות תנועתית איור :4 ממוצעים של דיוק הביצוע בשלב השחזור שלב ההעברה העברה בתוך המיומנות -במבחן ניתוח שונות חד כיווני לא נמצא גורם הקבוצה מובהק,p7 .75 , .F )4 ,50( 6 .74 ההעברה בין המיומנות -במבחן ניתוח שונות חד כיווני לא נמצא גורם הקבוצה מובהק,p7 .75 , .F )4 ,50( 6 .72 עקיבות הביצוע שלב הרכישה מבחן ניתוח שונות תלת כיווני עם מדידות חוזרות (קבוצה xמפגש xסדרה) נערך על הישגי המשתתפים .הממוצעים וסטיות התקן של עקיבות הביצוע בשלב הרכישה מוצגים בלוח .1 לוח :4 ממוצעים וסטיות תקן של עקיבות הביצוע בשלב הרכישה קבוצה מפגש שני מפגש ראשון סדרה 4 סדרה 4 סדרה 3 סדרה 4 סדרה 4 סדרה 3 מוכנות ממוצע .74 .51 .94 .59 .51 .51 תנועתית ס.ת. .45 .45 .43 .45 .44 .41 מוכנות ממוצע .97 .53 .54 .94 .54 .51 חשיבתית ס.ת. .42 .43 .43 .41 .45 .44 34 ביקורת ממוצע .51 .55 .50 .97 .91 .59 ס.ת. .49 .41 .41 .45 .43 .43 מבחן השונות מצא כי גורם הקבוצה לא היה מובהק ,F )4, 50( 6 .93, p7 .75 ,גורם המפגש לא נמצא מובהק ,F )4, 50( 6 .53, p7 .75 ,וגם גורם הסדרה לא נמצא מובהק50( 6 4.74 , p5 7.75 , .F )4,האינטראקציה בין גורם המפגש לקבוצה לא נמצאה מובהקת,F )4, 50( 6 .04, p7 .75 , האינטראקציה בין גורם הסדרה לקבוצה לא נמצאה מובהק,F )4, 50( 6 .25, p7 .75 , האינטראקציה בין גורם המפגש לסדרה גם כן לא נמצאה מובהק.F )4, 50( 6 .71, p7 .75 , האינטראקציה המשולשת גם היא לא נמצאה מובהקת.F )4, 50( 6 .32 p7 .75 , שלב השחזור מבחן ניתוח שונות חד כיווני נערך על הישגי המשתתפים .הממוצעים וסטיות התקן של דיוק הביצוע בשלב השחזור מוצגים בלוח .5 לוח :5 ממוצעים וסטיות תקן של עקיבות הביצוע בשלב השחזור קבוצה ממוצע סטיית תקן מוכנות תנועתית .93 .44 מוכנות חשיבתית .91 .44 ביקורת .91 .41 במבחן ניתוח שונות חד כיווני לא נמצא גורם הקבוצה מובהק.F )4, 50( 6 .14, p7 .75 , שלב ההעברה העברה בתוך המיומנות -במבחן ניתוח שונות חד כיווני לא נמצא גורם הקבוצה מובהק,p7 .75 , .F )4 ,50( 6 .34 ההעברה בין המיומנות -במבחן ניתוח שונות חד כיווני לא נמצא גורם הקבוצה מובהק,p7 .75 , ,F )4 ,50( 6 4.55אך ישנה מגמה להבדל בין הקבוצות .p6 .71 33 פרק 31 דיון עבודה זו כללה שני מחקרים 3הראשון היה תצפית על שחקני גולף מיומנים כדי ללמוד על מאפייני הטקס המוטורי שהם מבצעים לפני ביצוע חבטה בגולף .המחקר השני בחן את ההשפעה של שתי אסטרטגיות 3הראשונה התבססה על דפוסי הפעולה של שחקני גולף מיומנים שנצפו במחקר הראשון .אסטרטגיה זו פותחה על-פי מאפייני ההכנה של השחקנים המיומנים כפי שנצפתה בווידיאו ועל סמך ראיונות עם השחקנים .כלומר ,הלומדים הודרכו לבצע את פרטי הטקס המוטורי כפי שמבצעים אותם שחקנים מיומנים .האסטרטגיה השנייה פותחה על-פי ממצאי מחקרים שבחנו יעילות של תכנית התערבות של טקס מוטורי במשחקי כדור. מטרתן של האסטרטגיות הייתה להשביח את דיוק ועקיבות חבטה בגולף בקרב לומדים מתחילים .אוכלוסיית המחקר כללה 97סטודנטים הלומדים במכללה לחינוך גופני ולספורט ע''ש זינמן במכון וינגייט בשנים א' וב' .הסטודנטים חולקו לשלוש קבוצות 3מוכנות תנועתית ,מוכנות חשיבתית וקבוצת ביקורת ,כאשר עשרים סטודנטים נכללו בכל קבוצה .מבחן מקדים נערך לסטודנטים כדי לבחון רמת ביצוע התחלתית .לאחר מבחן הקדם הם חולקו לשלוש קבוצות. המטלה התנועתית ,חבטת דחיפה בגולף ,בוצעה במעבדה עם ציוד מתאים אשר מדמה את סביבת החבטה האמיתית .הנבדקים עמדו במרחק 4.5מ' מהגומה ונדרשו לבצע חבטת דחיפה לעבר הגומה .הסטודנטים ביצעו 3סדרות של 47חבטות דחיפה בשני מפגשים ,כשבמפגש השני ביצעו גם את הליך השחזור 47 3חבטות דחיפה כפי שביצעו בשלב הלמידה ללא מתן הנחיות .במפגש האחרון ביצעו הסטודנטים את שלב ההעברה 47 ,חבטות דחיפה במרחק 4מ' ו 47-חבטות הוקי מאותו תחום ולאותו כיוון. השערות מחקר 4ו 4-היו 3א .שחקני גולף מיומנים משתמשים בטקס מוטורי קבוע לפני ביצוע חבטות בגולף (מחקר ,)4ב .סטודנטים במכללה לחינוך גופני ולספורט ברמת מתחילים בגולף אשר למדו כיצד לבצע טקס מוטורי לפני חבטה בגולף יבצעו את המיומנות מדויק יותר מאשר סטודנטים אשר לא למדו את הטקס המוטורי (מחקר ,)4ג .גישת המוכנות התנועתית ,המתבססת על חיקוי הטקס המוטורי של המומחים ,יעילה יותר מגישת המוכנות החשיבתית ומלימוד המיומנות עצמה ללא הנחיות כלל (מחקר .)4 דיון בהשערת המחקר הראשונה (מחקר )4 השערת המחקר הראשונה הייתה לבדוק אם שחקני גולף מיומנים מבצעים טקס קבוע ,החוזר על עצמו לפני כל ביצוע של חבטה בגולף .לאחר צפייה בתחרות מוקדמות המכבייה ותחרות המכבייה 31 ה 41-ולאחר ראיונות עם השחקנים ,נמצא כי קיים טקס מוטורי אותו מבצעים השחקנים לפני ביצוע חבטת פתיחה .ממחקר 4עולה כי 3א .לכל שחקן יש טקס מוטורי "אישי" אותו הוא מבצע בצורה קבועה לפני כל ביצוע .ב .יש מאפיינים דומים של טקס מוטורי בין חבטת הסווינג לבין חבטת הדחיפה .ג .יש מאפיינים דומים של טקס מוטורי המבוצעים על-ידי כל השחקנים. ד .השחקנים מודעים לכך שהם מבצעים טקס מסוים לפני ביצוע החבטה בגולף. תוצאות הראיונות מדגישות כי הטקס המוטורי של רוב השחקנים הוא בהיבט התנועתי יותר מאשר בהיבט החשיבתי .רוב השחקנים הזכירו שהם מבצעים חבטת אימון לפני הביצוע כמאפיין חשוב של טקס מוטורי .מאפיין נוסף שהוזכר הוא עמידה מאחורי הכדור ומעבר לעמידה לצד הכדור ,הסתכלות למטרה וסידור הרגליים ליציבה טובה יותר והורדת מתח. תוצאות התצפיות מצביעות על דפוסי התנהגות דומים בין השחקנים ובין חבטת הסווינג וחבטת הדחיפה .נמצא כי הזמן הממוצע שהשחקנים מתכוננים לפני חבטת הסווינג דומה לזמן הממוצע לפני חבטת הדחיפה .דפוסי ההתנהגות המוטורית שנצפו בשתי החבטות בזמן המוכנות הם 3עמידה מאחורי הכדור ,עמידה לצד הכדור ,הסתכלות למטרה ,ביצוע חבטת אימון ,הסתכלות למטרה וסידור הרגליים. האפשרות להתכונן לפני ביצוע של חבטה בגולף נובעת מהעובדה שחבטה בגולף היא מיומנות סגורה ( .)Lidor & Singer, 2000זמן ההכנה לביצוע אינו קבוע והוא מורכב מהרגע שבו השחקן מתכונן לחבטה ועד לרגע שבו הוא מבצע אותה .בפרק זמן זה השחקן יכול להכין את עצמו לביצוע החבטה מבחינה מוטורית ומנטאלית ( .)Lidor & Singer, 2000מטרת ההכנה היא להגיע לביצוע מיטבי של המיומנות ולהצליח לבצעה ברמת דיוק מרבית .ההנחה ששחקני גולף מיומנים מבצעים טקס מוטורי לפני ביצוע מיומנות סגורה נובעת ממחקרים קודמים אשר בדקו ומצאו כי ספורטאי עילית בתחומי ספורט שונים מבצעים טקס מוטורי קבוע (Loehr, 4Lidor & Mayan, 2005 .)1994 ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קודמים .כך לדוגמה ,קרואז ובוצ'ר ( )Crews & Boutcher, 1985 ,1986ובוצ'ר וקראוז ) )Boutcher & Crews, 1987ערכו מחקרים תצפיתיים על שחקני גולף מקצוענים ומחקרים התערבותיים על תלמידי גולף שלמדו כיצד לבצע טקס מוטורי לשיפור דיוק הביצוע .במחקר התצפיתי החוקרים מצאו שלרוב השחקניות היה טקס מוטורי דומה 3לפני ביצוע חבטת הסווינג השחקניות עמדו מאחורי הכדור ,עברו לעמוד לצידו, סידרו את המחבט מאחורי הכדור והוסיפו מבט אחד לכיוון המטרה ,סידרו את כפות הרגליים במיקום הנכון ,הניעו את המקל לפנים עם מבט לכיוון המטרה – ואז ביצעו את פעולת החבטה. 35 טקס דומה התרחש לפני ביצוע חבטת הדחיפה .ממוצע זמן ההכנה לפני הביצוע של כל השחקניות היה 40.09שנ' בחבטת הסווינג ו 47.24-שנ' בחבטת הדחיפה .בהשוואה למחקר הנוכחי נמצאו מאפיינים דומים וסדר פעולות דומה .כמו כן ,נמצא כי זמן ההכנה בחבטת הסווינג היה 45.1שנ' ובחבטת הדחיפה 44.4שנ'. במחקר התערבותי אחד בדקו החוקרים ( )Crews & Boutcher, 1986את ההשפעה של לימוד טקס מוטורי לפני הביצוע על הישגיהם של שחקני גולף מתחילים ,שחולקו לקבוצות ביקורת וניסוי .קבוצות הביקורת למדו והתאמנו על חבטות סווינג וקבוצות הניסוי אומנו לפני ביצוע חבטת הסווינג בטקס מוטורי אשר כלל 3הדמיה של הכדור פוגע במטרה ,עמידה ליד הכדור ,ביצוע חבטת אימון ,סידור כפות הרגליים ,מבט למטרה וביצוע החבטה .בדומה למחקר הנוכחי נמצאו כמה פעולות כמו 3עמידה ליד הכדור ,סידור הרגליים במיקום הנכון ,מבט למטרה וביצוע החבטה, המהוות את הטקס המוטורי של הגולפאים .במחקר נוסף שערכו החוקרים )& Crews, 1987 )Boutcherהם בדקו את השפעת הטקס המוטורי על דיוק הביצוע לפני ביצוע חבטת דחיפה. הנבדקים חולקו לקבוצות ניסוי וקבוצות ביקורת .את קבוצות הניסוי לימדו טקס מוטורי מסוים המתבצע לפני הפעולה והם אומנו להשתמש בו .הטקס כלל שימוש במחשבות כמו להירגע ושימוש ברמזים ספציפיים כמו מספר הנפות הכנה של המקל לפני הנגיעה בכדור אצל כל שחקן .בדומה למחקר הנוכחי פעולות כמו ביצוע הנפות הכנה לפני החבטה נמצאו בשכיחות אצל הגולפאים. במחקר התערבותי שערכו מקאהן ,לוואל ולוואל ()McCann, Lavallee, & Lavallee, 2001 נבדקה השפעת טקס מוטורי על דיוק החבטה למרחק קצר בקרב לומדים מתחילים בגולף. הלומדים קיבלו הנחיות טכניות לביצוע המיומנות והנחיות לביצוע טקס מוטורי כגון 3עמידה מאחורי הכדור ,מעבר לצידו ,סידור המחבט מאחורי הכדור והוספת מבט אחד לכיוון המטרה, סידור כפות הרגליים במיקום הנכון ,ביצוע חבטת אימון ומבט לכיוון המטרה וביצוע הפעולה. החוקרים מצאו הבדלים מובהקים בדיוק החבטה בין קבוצת שחקני גולף לא מקצוענים לבין קבוצת ביקורת שהונחו בהנחיה מוטורית וקוגניטיבית לבין אלו שהונחו בהנחיה מוטורית בלבד. בהשוואה למחקר הנוכחי נמצאו פעולות דומות בטקס המוטורי כמו 3עמידה מאחורי הכדור, מעבר לצידו ,מבט למטרה ,סידור כפות הרגליים ,ביצוע חבטת אימון וביצוע החבטה. במחקר אחר בדק אוחיון ( )4772את השפעת הטקס המוטורי על דיוק חבטת פתיחה בטניס בקרב לומדים מתחילים .ראשית הוא ערך תצפית על שחקני טניס מומחים במטרה ללמוד על מאפייני הטקס המוטורי שהם מבצעים לפני חבטת הפתיחה הראשונה .אוכלוסיית המחקר כללה שישה שחקני טניס מקצוענים אשר צולמו במצלמת ווידיאו ותיעדו את פעולות השחקן בזמן 39 ההכנות שהוא מבצע לפני תחילת החבטה .לאחר המשחק נערך ראיון עם השחקנים שמטרתו הייתה לאסוף מידע על דפוסי ההתנהגות של השחקנים לפני ביצוע מכת הפתיחה .הממצאים העיקרים שהתקבלו מצביעים על זמן ממוצע להכנה של 40.0שנ' ועל חמישה דפוסי התנהגות מוטורית קדם-חבטה 3מבט לאזור החבטה ,ניגוב זיעה ,הקפצת הכדור בעזרת המחבט ,וניתור במקום .ממצאי הראיון מציגים כי שחקני הטניס שמים דגש על היבטים מוטוריים כמו כדרור ביד ,הקפצת כדור בעזרת המחבט ,ניגוב זיעה וניתור במקום. ממצאי המחקר הנוכחי תומכים בממצאי מחקרים קודמים הטוענים כי( 3א) קיים טקס מוטורי אותו מבצעים השחקנים לפני ביצוע חבטת פתיחה( ,ב) יש מאפיינים דומים של טקס מוטורי המבוצעים על-ידי כל השחקנים והם 3עמידה מאחורי הכדור ,עמידה לצד הכדור ,ביצוע חבטת אימון ,סידור רגליים והסתכלות למטרה .הפעולות השכיחות יותר הן הסתכלות למטרה, חבטת אימון וסידור הרגליים( .ג) יש מאפיינים דומים של טקס מוטורי בין חבטת הסווינג לבין חבטת הדחיפה. דיון בהשערת המחקר השנייה (מחקר )4 השערת המחקר השנייה הייתה כי המשתתפים במחקר שילמדו כיצד לבצע טקס מוטורי לפני חבטה בגולף יבצעו את המיומנות באופן מדויק ועקבי יותר מאשר משתתפים אשר לא ילמדו את הטקס המוטורי .ממצאי המחקר תמכו בהשערה זו בשלב השחזור אך לא תמכו בה בשלבי הרכישה וההעברה. במחקר הנוכחי נמצא יתרון ללומדי האסטרטגיה בשלב הביניים ,קרי בשלב השחזור ,ולא בשלב ההתחלתי והסופי קרי שלב הרכישה וההעברה .אמנם בשלב השחזור הלומדים לא הודרכו ביישום האסטרטגיה ,אך הוזכר להם להשתמש באסטרטגיה שלמדו במפגשים הקודמים. ההתנסות במטלת החבטה בגולף בשלבים הראשוניים אפשרה להם לממש את עקרונות האסטרטגיה בשלב מאוחר יותר באותם תנאים כמו מרחק וסוג מחבט וכדור ולא כמו בהעברה שבה התנאים השתנו .ממצאי המחקר הנוכחי תומכים בממצאי מחקרים קודמים הטוענים כי לימוד טקס מוטורי לפני הביצוע משפר את דיוק הביצוע של מיומנויות סגורות (כגון 3אוחיון, Lauterbach, & Tool, 1999 4Crews & Boutcher, 1986 4Boutcher & Crews, 1987 44772 McCann, Lavallee & Lavallee, 4Marlow, 1998 4Loehr, 1994 4Lidor & Mayan, 2005 4 )Wulf, Lobmeyer & Wassermann, 19834 2001במחקר זה נמצא כי הלומדים בקבוצת המוכנות התנועתית אשר למדו לבצע טקס מוטורי לפני החבטה בגולף למרחק קצר ביצעו את המיומנות בצורה מדויקת יותר ביחס ללומדים בקבוצת הביקורת אשר לא למדו כיצד לבצע טקס 30 זה .הסיבה להצלחת הלומדים בשלב השחזור יכולה לנבוע מן העובדה כי הלומדים תרגלו את המיומנות בשלב הרכישה 97פעמים ,כלומר חבטו 97חבטות .בנוסף הלומדים תרגלו את המיומנות בסביבה קבועה כאשר הם ביצעו את החבטה ממקום קבוע לעבר מרחק קבוע וגומה קבועה ללא תנאים משתנים .תרגול המיומנות מספר רב של פעמים ובאותם תנאים גרם לכך שהלומדים למדו ויישמו את שלבי הטקס המוטורי באופן יעיל והטמיעו את המוכנות התנועתית לפני הביצוע בצורה טובה ובכך שיפרו את ביצועיהם. במחקר הנוכחי נמצאו גם הבדלים בין הסדרות והמפגשים בדיוק הביצוע בשלב הרכישה. הלומדים הצליחו לדייק יותר במפגש השני בהשוואה למפגש הראשון .כמו כן הם הצליחו לדייק יותר בסדרה השלישית לעומת הסדרה השנייה והראשונה. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קודמים .קראוס ובוצ'ר ( & Crews )Boutcher, 1986ערכו מחקר על תלמידי גולף שלמדו כיצד לבצע טקס מוטורי לשיפור דיוק הביצוע 37 .משתתפים ברמת מתחילים השתתפו במהלך 49שבועות 5פעמים בשבוע ,כשאורך כל שיעור היה 57דק' .בשמונת השבועות הראשונים נלמדה חבטת הסווינג בכל הקבוצות .בשמונת השבועות הבאים קבוצות הביקורת המשיכו להתאמן על החבטה ,בעוד קבוצות הניסוי קיבלו אימון של טקס מוטורי לפני ביצוע החבטה .הטקס כלל 3הדמיה של הכדור פוגע במטרה (מהקו למטרה) ,עמידה ליד הכדור ,החזקת המקל ,סידור הרגליים ,מבט למטרה וביצוע החבטה .במהלך השבוע האחרון כל נבדק התבקש לבצע את המיומנות חמש פעמים .ניתוח התוצאות הראה כי רק קבוצת הבנים שאומנו שיפרה את הישגיה לאחר אימון הטקס המוטורי .הנשים שאומנו לא שיפרו את הישגיהן ביחס לקבוצה שלא אומנה .נראה כי שחקני גולף צריכים להגיע לרמה מסוימת של מיומנות לפני שהטקס המוטורי ישפיע באופן חיובי על הביצוע. במחקר נוסף שנערך על שחקני גולף ) )Boutcher & Crews, 1987החוקרים בדקו את השפעת הטקס המוטורי על דיוק הביצוע לפני חבטת דחיפה .שנים-עשר נבדקים השתתפו בתכנית אימונים של 9שבועות 1 ,פעמים בשבוע ,משך כל אימון 47דקות .את קבוצות הניסוי לימדו טקס מוטורי שכלל שימוש במחשבות מרגיעות ושימוש ברמזים כגון ביצוע חבטות אימון לפני הנגיעה בכדור. במבחן המסכם נמצאו הבדלים בין הקבוצות בדיוק הביצוע .קבוצת הניסוי של הנשים הצליחה בצורה מובהקת יותר מאשר קבוצת הביקורת של הנשים. גם במחקר אחר שערכו מקאהן ,לוואל ולוואל ()McCann, Lavallee & Lavallee, 2001 נבדקה השפעת הטקס המוטורי על דיוק החבטה למרחק קצר בקרב לומדים מתחילים בגולף. במחקר השתתפו 99גברים אשר חולקו לשש קבוצות ניסוי – 45שחקנים אומנו במיומנות 31 מוטורית בלבד כלומר קיבלו הנחיות טכניות לביצוע המיומנות 43 4משתתפים אומנו במיומנות מוטורית וקוגניטיבית כלומר קיבלו הנחיות טכניות לביצוע המיומנות והנחיות לביצוע טקס מוטורי כגון 3עמידה מאחורי הכדור ,מעבר לצידו ,סידור המחבט מאחורי הכדור והוספת מבט אחד לכיוון המטרה ,סידור כפות הרגליים במיקום הנכון ,ביצוע חבטת אימון ומבט לכיוון המטרה וביצוע הפעולה 47 4משתתפים לא אומנו כלל בביצוע החבטה .שלוש קבוצות נוספות היו של שחקנים מקצוענים 2 3מהם אומנו במיומנות מוטורית 2 ,אומנו במיומנות מוטורית וקוגניטיבית ו 47-משתתפים לא אומנו כלל .בשבוע הראשון של הניסוי נערך מבחן בו ביצעו המשתתפים 37חבטות משלושה מרחקים שונים 57 ,17 3ו 97-מ' .בשבוע השני ,השלישי והרביעי הקבוצות תרגלו את מיומנות החבטה .המשתתפים התבקשו לבצע שני אימונים בשבוע שכללו חבטות ממרחקים שונים בכל שבוע .בשבוע החמישי נערך מבחן נוסף שנערך 0-1ימים לאחר האימון האחרון .לאחר שבועיים של תקופה ללא אימונים נערך מבחן נוסף .מניתוח הממצאים אנו למדים על הבדלים מובהקים בדיוק החבטה בין אלו שהונחו בהנחיה מוטורית וקוגניטיבית לבין אלו שהונחו בהנחיה מוטורית בלבד. במחקר נוסף על גולף בחנו החוקרים וולף לוטרבך וטול ()Wulf, Lauterbach, & Tool, 1999 את יעילות השימוש של הנחיות מיקוד קשב בעת למידת חבטה בגולף .במחקר נבדקו 44 סטודנטים ללא כל ניסיון בגולף .המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות .בכל אחת מן הקבוצות נלמדה פעולת חבטת כדור על ידי מקל גולף ,כששתי הקבוצות קיבלו הנחיות בסיסיות זהות על אחיזת המקל ,עמידה ויציבת הגוף .עם זאת ,בקבוצה אחת נדרשו המשתתפים להתמקד בתנועת ההנפה של היד בעת ביצוע המיומנות ,כלומר למיקוד קשב פנימי .בקבוצה השנייה נדרשו הנבדקים להתמקד בתנועת הנפת מקל הגולף ,הנפה דמוית מטוטלת ,כלומר למיקוד קשב חיצוני. משימתם הייתה להכות בכדורי גולף לתוך מטרה מעגלית ,הנמצאת במרחק 45מ' מן החובט. אימון המיומנות לכל משתתף כלל 17ניסיונות ביצוע כאשר לאחר כל 47ניסיונות הוזכר לו שעליו להתמקד בתנועת הנפת היד או בתנועת הנפת המקל .ביום המחרת נערך מבחן בו לכל משתתף היו 37ניסיונות ללא הנחיות קשב .במבחן שנערך יום למחרת ניתן היה לראות שרמת ההצלחה של הקבוצה שהתמקדה בקשב חיצוני גבוהה מזו של קבוצת הקשב הפנימי. בענפי ספורט אחרים נערכו גם כן מחקרים אשר בדקו את השפעת הטקס המוטורי על דיוק הביצוע .במחקר על כדורסל בדקו אם שחקנים המבצעים טקס מוטורי מצליחים לדייק יותר בזריקות עונשין בהשוואה לשחקנים שלא מבצעים טקס זה ( Lobmeyer & Wassermann, .)1983המשתתפים היו שחקני כדורסל בעלי רמת משחק גבוהה ,אשר פיתחו תבניות קבועות של 32 מוכנות לפני הביצוע .השחקנים התבקשו לזרוק 57זריקות עונשין בשתי טכניקות שונות 3עשר הזריקות הראשונות בוצעו לשם חימום ולאחר מכן השחקנים התבקשו לזרוק 17זריקות נוספות מקו העונשין 47 3זריקות ראשונות בוצעו בתנאים רגילים הכוללים פעולות הכנה כפי שהם היו רגילים לבצע ו 47-זריקות ללא פעולות הכנה .ממצאי המחקר מציגים כי השחקנים דייקו יותר כאשר הם השתמשו בדפוסים הרגילים שלהם כהכנה לזריקה. במחקר אחר שערך מארלו ( (Marlow, 1998נבחנה השפעת הטקס המוטורי על זריקת עונשין בפולו מים .במחקר השתתפו שלושה שחקני פולו מים מנוסים .בתחילת המחקר נערך מבחן ראשוני ,כאשר כל נבדק ביצע שלוש סדרות של חמש זריקות עונשין בכל פעם .לאחר מכן כל נבדק קיבל תכנית התערבות אישית אשר כללה( 3א) תרגילי ריכוז( 4ב) תרגילי רגיעה( 4ג) הדמיה( 4ד) שימוש במילת מפתח .המשתתפים נדרשו ללמוד לבצע את ההליך במשך 47שנ' (הזמן המותר על- פי חוקת הפולו מים להחזיק בכדור לפני הזריקה) .לאחר מכן כל נבדק התאמן בעזרת מדריך על הביצוע המנטאלי במשך 37דק' בשבוע במשך שמונה שבועות עד לביצוע מבחן שני שנערך במתכונת של המבחן הראשון .ממצאי המחקר הציגו שיפור בדיוק זריקות העונשין במבחן השני בקרב שלושת השחקנים. במחקר נוסף נלמדו דפוסי ההתנהגות המוטורית של טניסאי עילית במהלך הטקס המוטורי שקיימו לפני חבטות הגשה ( .)Loehr, 1994ארבעה דפוסי התנהגות עלו בתצפיות )4( 3תגובה ראשונית לאחר סיום המשחקון (משך הזמן 5-3 3שנ') 3העברת המחבט מהיד הדומיננטית ליד הלא-דומיננטית ,הפניית מבט לנקודת החבטה והליכה איטית לעברה )4( 4הרפיה כללית (משך הזמן 45-9 3שנ') 3הליכה איטית לאורך קו החבטה ,הפניית מבט על מיתרי המחבט וביצוע נשימות עמוקות )3( 4מוכנות כללית לקראת ההוצאה לפועל של חבטת ההגשה (משך הזמן 5-3 3שנ')3 עצירה לפני נקודת החבטה והפניית מבט לאזור שאליו מכוון הכדור בחלק המגרש של היריב)1( 4 טקס מוטורי (משך הזמן 1-1 3שנ') 3כניסה לעמדת מוצא של חבטת הכדור ,אחיזת המחבט ביד הדומיננטית ,שניים-שלושה כדרורים ביד הלא-דומיננטית והמתנה קצרה לפני החבטה .זמן המוכנות לפני ביצוע מכת הפתיחה בטניס ,או לפני ביצוע מכת החזרה ,היה בין 49ו 33-שנ'. לטענתו של לוהר ,השחקנים שדורגו גבוה יותר בטורנירים שבהם ערך את תצפיותיו הקפידו שלא לחרוג מהביצוע של ארבעת שלבי ההתנהגות המוטורית והראו דיוק בדפוסי התנהגותם .לעומתם, השחקנים שדורגו נמוך יותר לא הקפידו תמיד ליישם דפוסי התנהגות אלו לפני חבטות ההגשה, היו פחות עקביים בהתנהגותם ,הפגינו מתח ורגשות שליליים כמו עייפות ,חוסר אונים וביקורת עצמית. 17 במחקר אחר שערכו לידור ומעיין ( )Lidor & Mayan, 2005בחנו החוקרים אם לומדות מתחילות ,ללא ניסיון קודם בכדורעף ,יכולות להפיק תועלת מאימוץ דפוסי תנועה החוזרים על עצמם ,בעת למידת מכת פתיחה בכדורעף .במחקר השתתפו 97תלמידות תיכון ללא ניסיון בכדורעף .המשתתפות חולקו ל 3-קבוצות על פי הישגיהן במבחן זריקה 3לקבוצה הראשונה ניתנו הנחיות מוטוריות כגון( 3א) לעמוד בעמדה נוחה לחבטה( ,ב) להרגיש את הכדור בשתי הידיים( ,ג) לכדרר את הכדור ביד הדומיננטית 5-1פעמים( ,ד) להחזיק את הכדור ביד הלא דומיננטית ולבצע את החבטה .לקבוצה השנייה ניתנו הנחיות קוגניטיביות כגון( 3א) לעמוד בעמדה נוחה לחבטה( ,ב) לדמיין את עצמן מבצעות את המטלה בהצלחה( ,ג) למקד את הקשב בגורם חיצוני – החלק העליון של הרשת( ,ד) לבצע את החבטה .לקבוצה השלישית ניתן הסבר כללי על טכניקת החבטה (קבוצה זו שימשה קבוצת ביקורת) .הממצא העיקרי במחקר זה היה שחבטות הפתיחה של התלמידות בקבוצת המוכנות התנועתית היו מדויקות יותר בהשוואה לתלמידות בקבוצת המוכנות החשיבתית וקבוצת הביקורת. במחקר אחר שערך אוחיון ()4772נבדקה ההשפעה של הטקס המוטורי על דיוק חבטת פתיחה בטניס בקרב לומדים מתחילים .במחקר השתתפו 15נערים ונערות בגיל .41-43המשתתפים חולקו ל 3-קבוצות על פי הישגיהן במבחן הקדם .הלומדים בקבוצת המוכנות התנועתית למדו לבצע רצף קבוע של תנועות לפני שחבטו את חבטות הפתיחה 3מבט לאזור החבטה ,ניגוב זיעה, הקפצת הכדור בעזרת המחבט ,וניתור במקום .הלומדים בקבוצת המוכנות החשיבתית תודרכו לבצע )4( 3עמידה על קו הבסיס )4( 4הדמיה של הביצוע הנכון של החבטה )3( 4מיקוד קשב בגירוי חיצוני )1( 4ביצוע החבטה .לקבוצה השלישית ניתן הסבר כללי על טכניקת החבטה (קבוצה זו שימשה קבוצת ביקורת) .מממצאי המחקר עולה כי דיוק הביצוע בקרב קבוצת המוכנות התנועתית היה טוב יותר משאר הקבוצות בשלבי הרכישה והשחזור .ממצאי מחקר זה מראים כי לומדים מתחילים אשר ביצעו טקס מוטורי המבוסס על היבטים תנועתיים השיגו תוצאות מדויקות יותר בביצוע חבטת פתיחה בטניס בהשוואה ללומדים מתחילים שביצעו טקס מוטורי המבוסס על היבטים חשיבתיים וללומדים אשר לא ביצעו טקס מוטורי כלל. במחקר הנוכחי נמצאו הבדלים מובהקים בשלב השחזור בין קבוצות שלמדו טקס מוטורי לבין משתתפים שלא למדו .ניתוח משתנה הדיוק בשלב השחזור מצביע על כך שקבוצת המוכנות התנועתית הייתה מדויקת יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת .כלומר המשתתפים שביצעו טקס מוטורי דומה לזה שמבצעים שחקני גולף מקצוענים ,הצליחו יותר מאשר משתתפים שלא ביצעו טקס מוטורי כלל .הממצאים של המחקר הנוכחי ואלו שעולים ממחקרים אחרים מוצגים בלוח .5 14 לוח :6 סיכום מחקרים על טקס מוטורי מחקר נוכחי ענף גולף מיומנות חבטת דחיפה מס' משתתפים 34לומדים מתחילים ו42- לומדות מתחילות בגולף & Crews Boutcher ()1986 גולף חבטת סווינג 40לומדים מתחילים ו43- לומדות מתחילות בגולף & Boutcher Crews ()1987 McCann, & Lavallee Lavallee ()2001 גולף חבטת דחיפה 44שחקניות גולף גולף חבטת דחיפה 41שחקנים מקצוענים ו31- לא מקצוענים Wulf, Lauterbach, & Tool ()1999 גולף חבטת סווינג 44לומדים מתחילים Lobmeyer & Wesserman ()1983 כדורסל זריקת עונשין Marlow ()1998 פולו מים זריקת עונשין 45שחקניות ו44- שחקנים מנבחרת כדורסל באוניברסיטה ,ו- 9שחקניות ו47- שחקים מנבחרת כדורסל בתיכון 3שחקני פולו מים מנוסים Loehr ()1994 טניס חבטת פתיחה שחקנים & Lidor כדורעף חבטת 97תלמידות ביצוע טקס מוטורי הנחיות לקבוצת המוכנות תנועתית3 א .עמידה מאחורי הכדור ב .עמידה לצד הכדור ג .ביצוע חבטת אימון ד .סידור רגליים ה .הסתכלות למטרה ו .ביצוע החבטה הנחיות לקבוצת המוכנות החשיבתית3 א .הנפת המקל ללא פגיעה בכדור ומבט לכדור ב .ביצוע שתי נשימות עמוקות ומבט למטרה ג .הדמיית ביצוע מושלם של פגיעה ד .מילת מפתח 3דיוק א .הדמיה של הכדור פוגע במטרה (מהקו למטרה) ב .עמידה ליד הכדור ,החזקת המקל ג .סידור הרגליים ד .מבט למטרה ה .ביצוע החבטה א .מחשבות כגון הרגעה ב .שימוש ברמזים כגון מס' חבטות אימון לפני הנגיעה בכדור א .עמידה מאחורי הכדור ב .מעבר לצידו ג .סידור המחבט ד .מבט למטרה ה .סידור כפות הרגליים ו .ביצוע חבטת אימון ז .מבט למטרה ח .ביצוע החבטה 4הקבוצות קיבלו הנחיות בסיסיות זהות על אחיזת המקל ,עמידה ויציבות הגוף. קבוצה ראשונה התמקדה בתנועת ההנפה של היד בעת ביצוע המיומנות – קשב פנימי קבוצה שנייה התמקדה בתנועת הנפת המקל גולף – קשב חיצוני שחקני כדורסל ברמת משחק גבוהה אשר פיתחו תבניות קבועות של מוכנות לפני הביצוע א .תרגילי ריכוז ב .תרגילי רגיעה ג .הדמיה ד .שימוש במילת מפתח א .כניסה לעמדת מוצא של חבטת הכדור ב .אחיזת המחבט ביד הדומיננטית ג .שניים-שלושה כדרורים ביד הלא-דומיננטית ד .המתנה קצרה לפני החבטה הנחיות לקבוצת המוכנות תנועתית 14 משך אימון מפגש ראשון – 37חבטות אימון מפגש שני – 37חבטות אימון 47 +חבטות שחזור מפגש שלישי מבחן ההעברה 47חבטות 49שבועות 5 פעמיים בשבוע כל שיעור 57דק' 9שבועות 1פעמים בשבוע 47דק' כל אימון 1שבועות בשבוע החמישי מבחן 1-0ימים לאחר מכן נערך מבחן נוסף ביום הראשון קיבלו הנחיות וביצעו 47 חבטות אימון סווינג 47חבטות סווינג ולאחר מכן התאמנו 17 חבטות. יום לאחר מכן ביצעו מבחן 17 חבטות מחקר תצפיתי מבחן קדם התאמנו שמונה שבועות במשך 37דק' בשבוע מבחן בתר מחקר תצפיתי מפגש ראשון – Mayan ()2005 אוחיון ()4772 טניס פתיחה מתחילות חבטת פתיחה 15תלמידים מתחילים א .לעמוד בעמדה נוחה לחבטה ב .להרגיש את הכדור בשתי הידיים ג .לכדרר את הכדור ביד הדומיננטית 5-1 פעמים ד .להחזיק את הכדור ביד הלא דומיננטית ולבצע את החבטה. הנחיות לקבוצת המוכנות החשיבתית א .עמידה בעמדה נוחה לחבטה ב .הדמיית המטלה בהצלחה ג .מיקוד הקשב בגורם חיצוני – החלק העליון של הרשת ד .ביצוע החבטה הנחיות לקבוצת המוכנות תנועתית ה .מבט לאזור החבטה ו .ניגוב זיעה ז .הקפצת הכדור בעזרת המחבט ח .ניתור במקום הנחיות לקבוצת המוכנות החשיבתית א .עמידה על קו הבסיס ב .הדמיה של הביצוע הנכון של החבטה ג .מיקוד קשב בגירוי חיצוני ד .ביצוע החבטה 37חבטות אימון מפגש שני – 37חבטות אימון 47 +חבטות שחזור מפגש שלישי – מבחן ההעברה 47חבטות מפגש ראשון – 37חבטות אימון מפגש שני – 37חבטות אימון מפגש שלישי – 47חבטות שחזור בשלב הרכישה לא נמצא הבדל בין הקבוצות בדיוק הביצוע .הסיבה לכך יכולה לנבוע מן העובדה שיש לתרגל מיומנות חדשה מספר רב של פעמים ולאורך זמן רב יותר כמו לדוגמה במחקר של קראוס ובוצ'ר ( )Crews & Boutcher, 1986בו המשתתפים תרגלו את המיומנות במשך 49 שבועות .במחקר אחר ( (Marlow, 1998המשתתפים התאמנו במשך 1שבועות .נוסף על כך ,בשלב ההעברה בין המיומנות ובשלב ההעברה בתוך המיומנות גם כן לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בדיוק הביצוע .הסיבה לממצא זה יכולה לנבוע מן העובדה שרמת הלומדים הייתה נמוכה יחסית ולכן הם התקשו לבצע את המיומנות בתנאים משתנים ,כלומר היה להם קשה לבצע את החבטה ממרחק גדול יותר ובמחבט וכדור שונים מכפי שתרגלו בשלב הרכישה והשחזור .כמו כן לא היה להם ניסיון קודם בחבטה בגולף וכן המבחן נערך לאחר יומיים שבהם היה הלימוד .לעומת מחקרים אחרים כמו למשל במחקרם של מקאהן ,לוואל ולוואל ( & McCann, Lavallee )Lavallee, 2001שבו המבחן נערך 0-1ימים לאחר האימון האחרון. משתנה עקיבות הביצוע נמדד במחקרים קודמים העוסקים בלמידה מוטורית .משתנה זה מתאר את ערך המרחק בין תוצאות הזריקה לבין ממוצע התוצאות של סדרת הביצוע ( & Schmidt .)Lee, 2005לא נמצא הבדל בין הקבוצות במשתנה עקיבות הביצוע בשלב הרכישה ,השחזור וההעברה בתוך המיומנות .בשלב ההעברה בין המיומנות נמצאה מגמה המצביעה על הבדל בין הקבוצות .קבוצה 3יותר עיקבית מקבוצות 4ו .4-הסיבה העיקרית לכך היא כנראה חוסר בתרגול 13 של המיומנות .רמת מיומנותם של הלומדים הייתה נמוכה וכדי להגיע לרמה גבוהה בביצוע היה כנראה צורך לתרגל את המיומנות מספר פעמים רב יותר ולאורך זמן. דיון בהשערת המחקר השלישית (מחקר )4 השערת המחקר השלישית הייתה כי גישת המוכנות התנועתית ,המתבססת על דפוסי הטקס המוטורי של מומחים בגולף (כפי שנצפו במחקר ,)4תהיה יעילה יותר מגישת המוכנות החשיבתית בקרב לומדים מתחילים (מחקר .)4הנחה זו נובעת מהעובדה שהכנה המבוססת על היבטים מוטוריים בלבד היא יעילה יותר בקרב לומדים מתחילים בהשוואה להכנה מורכבת יותר הכוללת גם היבטים מנטאליים-חשיבתיים .השערה זו לא אוששה. תוצאות המחקר אינן מצביעות על הבדלים בין קבוצת המוכנות התנועתית לבין קבוצת המוכנות החשיבתית בשלב הרכישה ,השחזור וההעברה .לעומת זאת כן נמצאו הבדלים בין קבוצת המוכנות התנועתית לבין קבוצת הביקורת אשר למדה ותרגלה את המיומנות אמנם ללא הנחיות לביצוע טקס מוטורי אך עם הנחיות על טכניקת הביצוע .הלומדים בקבוצת המוכנות התנועתית ביצעו טקס מוטורי ללא שילוב של תהליכים חשיבתיים והצליחו לדייק יותר בביצוע .הסיבה לכך יכולה לנבוע מן העובדה שסוג ההנחיה לפני הביצוע הוא שגרם להצלחה בדיוק בקבוצת המוכנות התנועתית .ההבדל העיקרי ביישום הטקס המוטורי בין קבוצת המוכנות התנועתית לקבוצת המוכנות החשיבתית היה במיקוד הקשב. ממצא זה אינו עולה בקנה אחד עם ממצאי מחקרם של מארלו ואחרים ( (Marlow et al., .1998החוקרים בחנו את ההשפעה של טקס מוטורי בהיבט מנטאלי על זריקת עונשין בפולו מים. שלבי ההכנה לפני הביצוע כללו (א) תרגילי ריכוז( 4ב) תרגילי רגיעה( 4ג) הדמיה( 4ד) שימוש במילת מפתח .מיקוד הקשב במחקר זה היה פנימי 3השחקן מבצע את הטקס כאשר הוא מתמקד יותר בעצמו מאשר בצד המוטורי של המיומנות .ממצאי המחקר הציגו שיפור בדיוק זריקות העונשין. במחקרים העוסקים בלימוד טקסים מוטוריים (Crews & 4 Boutcher & Crews, 1987 )Boutcher, 1986נמצא כי כדי להתחיל וללמד את הטקס המוטורי הלומדים צריכים להגיע לרמת ביצוע בסיסית במיומנות המבוצעת .אם הלומדים נמצאים ברמת מתחילים יש צורך ללמדם טקס מוטורי המבוסס על היבטים תנועתיים בשלבי הלימוד ההתחלתיים .כמו כן ,יש להתאים את תנאי הסביבה לרמת הלומדים כדי ליצור סביבת לימוד המאפשרת הצלחה בביצוע .נוסף על כך, החוקרים סינגר ולידור ( )Lidor & Singer, 2003טוענים כי לומד שאינו מיומן בביצוע המטלה מפנה את תשומת ליבו בעיקר לטכניקת הביצוע .רק לאחר התנסות עם המטלה ושיפור הטכניקה שלה הלומד יכול להפיק תועלת מעקרונות הטקס המוטורי שלמד. 11 דיון כללי במחקר זה נמצאו כמה ממצאים בולטים .הממצא הראשון הוא ששחקני גולף מיומנים מבצעים טקס מוטורי קבוע לפני ביצוע חבטות בגולף .לכל שחקן טקס מוטורי אישי ,אך נמצא כי יש כמה פעולות המאפיינות את כל השחקנים .לממצא זה יש תמיכה רחבה בספרות .קראוס ובוצ'ר ) )Crews & Boutcher, 1985מצאו כי לשחקניות גולף מקצועניות יש טקס מוטורי המתבצע לפני כל חבטה .לוהר ) )Loehr, 1994מצא כי לטניסאים מיומנים יש הכנה מוטורית בעלת מאפיינים דומים המתבצעת בין נקודה לנקודה ,להבדיל משחקנים שאינם מיומנים ,שלא מבצעים כלל הכנה לפני ביצוע המיומנות .וויסברג ופין ) )Wrisberg & Pein, 1992דיווחו כי שחקני כדורסל ברמות גבוהות היו יותר עקביים בטקס המוטורי אותו הם מבצעים לפני ביצוע זריקת עונשין ,לעומת שחקנים המשחקים ברמות נמוכות יותר .לידור ומעיין ( )Lidor & Mayan, 2005מצאו כי לשחקני כדורעף מיומנים טקס מוטורי המתבצע לפני ביצוע חבטת פתיחה .בנוסף מצאו כי לכל שחקן טקס מוטורי "אישי" אותו הוא מבצע בצורה קבועה לפני כל ביצוע ,אם כי נמצאו גם מאפיינים דומים של טקס מוטורי המבוצעים על-ידי כל השחקנים. צפייה בספורטאים מיומנים המתכוננים לבצע מיומנויות מוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי יכולה לסייע למאמנים להשביח את סביבות הלמידה והאימון שהם מעצבים בעבודתם עם ספורטאים מתחילים .לומדים מתחילים אשר ילמדו מהמומחים ויחקו את הפעולות המוטוריות לפני שהם מבצעים את המיומנות יוכלו לאמץ לעצמם דפוסים דומים ולהצליח בביצוע .דפוסי תנועה הכלולים בטקס המוטורי אשר מבצעים ספורטאים מיומנים יכולים לסייע לספורטאי המתחיל לאמץ דפוס התנהגות של טקס מוטורי אישי ובכך להגדיל את סיכוי הצלחתו ).(Lidor, 1999 הממצא השני הוא שלומדים מתחילים בגולף אשר למדו לבצע טקס מוטורי המבוסס על היבטים תנועתיים הצליחו לדייק יותר בשלב השחזור בהשוואה ללומדים שלא למדו טקס מוטורי לפני הביצוע .כלומר ,נמצא יתרון למתן הנחיות המכוונות לביצוע פעולות של הכנה מוטוריות לעומת הנחיות כלליות למיומנות עצמה ללא דגש על הכנה לפני הביצוע .לא נמצא יתרון להנחיות המכוונות לביצוע הכנה מוטורית על פני הנחיות המכוונות לביצוע הכנה מנטאלית .ממצאים אלו מחזקים את הטענה שיש ללמד לומדים מתחילים עקרונות תנועתיים של טקס מוטורי לפני ביצוע המיומנות בעלת קצב אישי כבר בשלבי הלימוד הראשוניים .החוקרים לידור וסינגר ( & Lidor )Singer, 2003מציגים במאמרם תמיכה לממצא זה .לטענתם ,טקס מוטורי לפני ביצוע מיומנות 15 סגורה בעלת קצב פנימי צריך להיות מוצג ללומדים כחלק מלימוד הטכניקה של המיומנות. השילוב בין הביצוע הטכני לבין הטקס המוטורי צריך להתקיים בשלב ההתחלתי של תהליך הלמידה .בנוסף יש להתאים את הטקס המוטורי לרמת הביצוע של הלומדים .כלומר ,כדי ללמד מיומנות סגורה כמו חבטה בגולף למרחק קצר מומלץ לשלב בתהליך הלמידה שימוש בטקס מוטורי המבוסס על היבטים תנועתיים. המסקנה העיקרית העולה ממחקר זה היא שכדאי ללמד עקרונות תנועתיים של טקס מוטורי לאחר לימוד של מיומנות מוטורית מורכבת או בשלבי הלמידה הראשוניים של המיומנות .כאשר מלמדים לומדים מתחילים מיומנות מורכבת כמו חבטה בגולף יש להביא בחשבון את חוסר מיומנותם וללמד קודם את המיומנות בשלמותה ,לראות שיפור בביצוע ולאחר מכן ללמד את הטקס המוטורי .כמו כן ,ניתן ללמד את המיומנות בשילוב הנחיות למיקוד קשב והנחיות ללימוד טקס מוטורי בשלבי הלמידה הראשוניים אשר עשויים לשפר את איכות הביצוע של החבטה בגולף ולהשביח למידה בקרב הלומדים. מורים ומדריכים לגולף יוכלו להיעזר בממצאי מחקר זה .עליהם לשלב בתכנית הלימוד שלהם, מעבר ללימוד פעולות מוטוריות המרכיבות את חבטת הגולף ,את ההכנה התנועתית בשלבים הראשוניים של הלמידה .עליהם להפנות את תשומת לב התלמידים לחשיבות ההכנה והשפעתה על דיוק הביצוע .יתר על כן ,עליהם להסביר לתלמידים שיש למקד את הקשב בסביבת הביצוע ולהתמקד במטרה ,קרי להשתמש במיקוד קשב חיצוני. רעיונות למחקר עתידי בהתבסס על מחקר זה מחקרים עתידיים נדרשים לבחון את יכולת השימור של לומדים מתחילים לבצע טקסים מוטוריים דומים שיסייעו בידם להשביח את הביצוע .כמו כן מומלץ לבחון שימוש בטקס המוטורי הנלמד לאחר לימוד מיומנות מורכבת ולאחר תרגול רב בשלב הרכישה. 19 רשימת המקורות . אוניברסיטת חיפה.א. עבודת מ.)4772( . א,אוחיון תל. חוקת הכדורסל הרשמית ומכניקת השיפוט.)4777( .ההתאחדות הבינלאומית לכדורסל . דפוס תבור3אביב .) (לא מצוין הוצאה.2004-2008 מהדורת: חוקי המשחק הבינלאומיים.)4774( . ג,לוטן Boutcher, S.H., & Crews, D.J. (1987). The effect of a preshot attentional routine on a well-learnd skill. International Journal of Sport Psychology, 18, 30-39. Cohn, P.G. (1990). Preperformance routines in sport: Theoretical support and practical applications. The Sport Psychologist, 4, 301-312. Crews, D. J., & Boutcher, S.H. (1985). An exploratory observational behavior analysis of professional golfers during com petition. Journal of Sport Behavior, 9, 51-58. Crews, D. J., & Boutcher, S.H. (1986). Effects of structured preshot behaviors on beginning golf performance. Perceptual and Motor Skills, 62, 291-294. Fowler, E.J., & Mangione, T.W. (1990). Standardized survey interviewing: minimizing interviewer-related error. Newbury Park, CA: Sage. Lidor, R., & Singer, R.N. (2000). Teaching performance routines to beginners. Journal of Physical Education, Recreation & Dance, 71, 34-36. Lidor, R., & Singer, R.N. (2003). Preperformance routines in self-paced tasks: Developmental and educational considerations. In R. Lidor & K.P. Hanschen (Eds), The psychology of team sports (pp. 69-98). Morgantown, WV: Fitness Information Technology. Lidor, R., & Mayan, Z. (2005). Can beginning learners benefit from preperformance routines when serving in volleyball. The Sport Psychologist, 19, 343-363. Lobmeyer, D.L., & Wesserman, E.A. (1983). Preliminaries to Free Throw Shooting: Superstitious Behavior? Journal of Sport Behavior, 9, 70-78. 10 Loehr, J.E. (1994). The development of a cognitive-behavioral between-point intervention strategy for tennis. In serpa, S., Alves, J., Pataco, V. (Eds.), International perspectives on sport and exercise psychology (pp. 219233). Morgantown, WV: Fitness Information technology. Lonsdale, C., & Tam, J.T.M. (2008). On the temporal and behavioral consistency of pre- performance routines: An intra-individual analysis of elite basketball players' free throw shooting accuracy. Journal of Sport Science, 26, 259266. Marlow, C. (1998). The use of single case design to investigate the effect of a preperformance routine on the water polo penalty shot. Journal of Science & Medicine in Sport, 1, 143-155. McCann, P., & Lavalle, D. (2001). The effect of performance routines on early learners performing the golf wedge shot. European Journal of Sport Science, 1, 123-129. Schmidt, R.A., & Lee (2005). Motor control and learning: A behavioral emphasis (4th ed.). Champian, IL: Human Kinetics. Rules of golf, (2008). R&A Rules Limited and The United States Golf Association. In: http://www.randa.org Wrisberg, C.A., & Pein, R.L. (1992). The preshot interval and free shooting accuracy: an exploratory investigation. The Sport Psychologist, 6, 14-23. Wulf, G., Lauterbach, B., & Toole, T. (1999). The learning advantages of an external focus of attention in golf. Research Quarterly for Exercise and Sport, 70, 120-126. Thomas, J,R., & Nelson, J,K. (2001). Research methods in physical activity (4 th ed.). Chmpian, IL: Humen kinetics. 11 נספחים נספח 34 הנחיות לקבוצת המוכנות התנועתית שלום ,ותודה שהסכמת להשתתף במחקר. המחקר בו אתה משתתף עוסק בתחום הלמידה וההתנהגות המוטורית והפסיכולוגיה של הספורט ,בנושא הטקס המוטורי לפני ביצוע מיומנויות שונות. טקס מוטורי הוא סדרה קבועה של פעולות המבוצעים לפני תחילת ביצוע של התפקוד המוטורי. סדרה זו של פעולות מתקיימת במקרים בהם מבצע הספורטאי מיומנות מוטורית סגורה (מיומנות בה סביבת הביצוע נשארת קבועה) ,וניתנת לו שהות מספקת להכין את עצמו לקראת הביצוע. במשחקי כדור ,כמו בעת זריקת עונשין בכדורסל ,בעיטות עונשין ממרחק 44מ' בכדורגל וכן לפני ביצוע חבטה בגולף ,נקבע העיתוי של התחלת הביצוע של מיומנויות אלה על-ידי המבצע .כלומר, המבצע יכול להכין את עצמו מבחינה מוטורית ומנטאלית כדי להשיג ביצוע מרבי. במשחק הגולף שחקן יכול להתכונן לפני ביצוע החבטה זמן ארוך אך מוגבל .זמן זה יכול להיות מנוצל להכנה מוטורית ומנטאלית של השחקן כדי שיוכל לבצע את הפעולה בצורה יעילה. אני עומדת להציג בפנייך מספר הנחיות אותן תתבקש ליישם לפני ביצוע חבטת דחיפה בגולף. מהרגע בו ידוע לך כי עלייך לבצע את חבטת הפוט ועד הביצוע יעברו 44שנ' .בזמן זה יהיה עליך לנקוט בסדרה של פעולות מוטוריות מסוימות .חשוב לבצע את הפעולות שיוסברו בהמשך לפי הסדר ולפי הזמנים שיוצגו בפנייך .לאחר שיאמר לך כי הניסוי החל אתה מתבקש לבצע מספר פעולות אנא זכור את התנועות עצמן ואת הרצף בו תנועות אלו צריכות להתבצע. א .עמוד מאחורי הכדור ב .עמוד לצד הכדור ג .הסתכל למטרה ד .בצע חבטת אימון ה .הסתכל למטרה ו .סדר רגליים ז .חבוט 12 עלייך לכוון את החבטה לכיוון המטרה המסומנת על הקרקע ,עלייך לנסות להכניס את הכדור לתוך הגומה. לסיכום עליך לבצע 3סדרות של 47חבטות בכל סדרה .זמן ההכנה לפני כל ביצוע הוא 47.4שנ'. זמן ההמתנה בין כל סדרה הוא 97שנ'. להזכירך ,השלבים העיקריים בביצוע החבטה הם 3עמידה מאחורי הכדור ,עמידה לצד הכדור, הסתכלות למטרה ,ביצוע חבטת אימון ,הסתכלות למטרה ,סידור רגליים וחבטה. בהצלחה ותודה על שיתוף הפעולה. 57 הנחיות לקבוצת המוכנות החשיבתית שלום ,ותודה שהסכמת להשתתף במחקר. המחקר בו אתה משתתף עוסק בתחום הלמידה וההתנהגות המוטורית והפסיכולוגיה של הספורט ,בנושא הטקס המוטורי לפני ביצוע מיומנויות שונות. טקס מוטורי הוא סדרה קבועה של פעולות המבוצעים לפני תחילת ביצוע של התפקוד המוטורי. סדרה זו של פעולות מתקיימת במקרים בהם מבצע הספורטאי מיומנות מוטורית סגורה (מיומנות בה סביבת הביצוע נשארת קבועה) ,וניתנת לו שהות מספקת להכין את עצמו לקראת הביצוע. במשחקי כדור ,כמו בעת זריקת עונשין בכדורסל ,בעיטות עונשין ממרחק 44מ' בכדורגל וכן לפני ביצוע חבטה בגולף ,נקבע העיתוי של התחלת הביצוע של מיומנויות אלה על-ידי המבצע .כלומר, המבצע יכול להכין את עצמו מבחינה מוטורית ומנטאלית כדי להשיג ביצוע מרבי. במשחק הגולף שחקן יכול להתכונן לפני ביצוע החבטה זמן ארוך אך מוגבל .זמן זה יכול להיות מנוצל להכנה מוטורית ומנטאלית של השחקן כדי שיוכל לבצע את הפעולה בצורה יעילה. אני עומדת להציג בפנייך מספר הנחיות אותן תתבקש ליישם לפני ביצוע חבטת פוט בגולף .מהרגע בו ידוע לך כי עלייך לבצע את חבטת הפוט ועד הביצוע יעברו 47.4שנ' .בזמן זה יהיה עליך לנקוט בסדרה של פעולות מוטוריות מסוימות .חשוב לבצע את הפעולות שיוסברו בהמשך לפי הסדר ולפי הזמנים שיוצגו בפנייך .לאחר שיאמר לך כי הניסוי החל אתה מתבקש לבצע מספר פעולות אנא זכור את התנועות עצמן ואת הרצף בו תנועות אלו צריכות להתבצע. א) הנף את המקל ללא פגיעה בכדור והבט בכדור ב) בצע שתי נשימות עמוקות והבט למטרה. ג) דמיין כיצד אתה מבצע את מכת הפתיחה בצורה מושלמת מהרגע שחבטת בכדור עם המקל ועד הרגע בו הכדור נוחת בנקודה הקרובה ביותר לגומה .ראה בדמיונך את מעוף הכדור ונחיתתו בנקודה המסוימת שבחרת קודם לכן .דמיין את הרגשתך לאחר שביצעת את המשימה בצורה מושלמת. ד) לפני שאתה מבצע את חבטת הדחיפה בפועל ,חזור על המילה "דיוק" 3פעמים בקול פנימי. הקפד על הפניית מבטך לכיוון הגומה. עלייך לכוון את החבטה לכיוון המטרה המסומנת על הקרקע ,עלייך לנסות להכניס את הכדור לתוך הגומה. 54 לסיכום עליך לבצע 3סדרות של 47חבטות בכל סדרה .זמן ההכנה לפני כל ביצוע הוא 47.4שנ'. זמן ההמתנה בין כל סדרה הוא 97שנ'. א) להזכירך ,השלבים העיקריים בביצוע החבטה הם 3הנפת המקל ללא פגיעה בכדור והבט בכדור ,ביצוע שתי נשימות עמוקות והבט למטרה ,הדמיה של ביצוע מוצלח וחזרה על המילה "דיוק" 3פעמים בקול פנימי. בהצלחה ותודה על שיתוף הפעולה. 54 הנחיות לקבוצת הביקורת שלום ,ותודה שהסכמת להשתתף במחקר. המחקר בו אתה משתתף עוסק בתחום הלמידה וההתנהגות המוטורית והפסיכולוגיה של הספורט. חבטת דחיפה בגולף היא מיומנות חשובה במשחק הגולף ,חבטת הדחיפה מתבצעת על הגרין (משטח הדשא שבו נמצאת הגומה עם דגל המסמן את מיקומה המדויק .משטח הגרין מכוסח נמוך מאוד ,ומהודק כך שהכדור מתגלגל עליו במהירות) והיא מהווה יסוד יחיד המתבצע בחבטה לטווח קצר והשימוש בה צריך להיות יעיל וממוקד. משימה זו דורשת מהמשתתף לחבוט עם מקל גולף בכדור גולף (משקל 97 6גר') המונח על טי (מתקן פלסטיק המונח 4ס"מ מהמשטח להגבהת הכדור) לעבר המטרה – גומה (קוטר 47 6סמ') אשר ממוקמת 3מ' ממקום החבטה. אני עומדת להציג בפנייך מספר הנחיות אשר יעזרו לך לבצע מכת פתיחה בצורה נכונה3 שלב ראשון – עמידת מוצא ,פיסוק רגליים ברוחב אגן ,כפיפת ברכיים. שלב שני – הנפת המקל תוך סיבוב האגן לגובה הכתף והישענות על הרגל התואמת את היד הדומיננטית. שלב שלישי – הורדת המקל עם ידיים ישרות לכיוון הכדור בקצב מואץ ,פגיעת המקל בכדור והמשך סיבוב האגן ,הפניית החזה לכיוון המטרה כשהידיים ממשיכות את התנועה. הנה תזכורת כיצד עלייך לבצע את חבטת הדחיפה בצורה נכונה3 עמידת המוצא לביצוע חבטת דחיפה היא פיסוק רגליים ברוחב אגן וכפיפת ברכיים .הנף את המקל תוך סיבוב האגן לגובה הכתף והישען על הרגל התואמת את היד הדומיננטית .הורד את המקל עם ידיים ישרות לכיוון הכדור בקצב מואץ ,פגע עם המקל בכדור והמשך את סיבוב האגן עם תנועת הגוף ,הפנה את בית החזה לכיוון המטרה כשהידיים ממשיכות את התנועה. עלייך לכוון את החבטה לכיוון המטרה המסומנת על הקרקע ,עלייך לנסות להכניס את הכדור לתוך הגומה. לסיכום עליך לבצע 3סדרות של 47חבטות בכל סדרה .זמן ההכנה לפני כל ביצוע הוא 47.4שנ'. זמן ההמתנה בין כל סדרה הוא 97שנ'. בהצלחה ותודה על שיתוף הפעולה. 53 נספח 34 שאלות לשחקנים .4כיצד אתה מכין את עצמך לפני שאתה מבצע חבטת סווינג במהלך משחק8 .4האם אתה עושה זאת לפני כל חבטה8 .3האם אתה מודע לכך שאתה מבצע או שאתה עושה זאת באופן ספונטני8 .1האם אתה חושב שהכנה זו עוזרת לך לדייק יותר בביצועיך8 51
