פרשת רצח תאופיק בק

Transcription

פרשת רצח תאופיק בק
‫שמואל גילר‬
‫ההתנקשוּת בחיי הקצין תאופיק בק אלסעיד‪:‬‬
‫טעות גורלית‬
‫בצהרי כ"ג בניס תרפ"א‪ ,‬אחד במאי ‪ ,1921‬פרצו מהומות בפאתי השכונות‬
‫מנשייה ונווהֿשלו ועד מהרה ה התפשטו ליפו‪ .‬המו ערבי פר לחנויות‬
‫היהודי ובזז אות‪ .‬השוטרי הערבי שהיו מופקדי על שמירת הסדר הצטרפו‬
‫לפורעי וירו ביהודי‪ .‬מהומות אלו מוכרות בש – מאורעות תרפ"א‪ .‬אחד‬
‫מיעדי הפורעי היה 'בית החלו' ביפו‪ ,‬ששימש אכסנייה לקליטת עולי מחלוצי‬
‫העלייה השלישית‪ 1.‬בית החלו הוק בידי 'ועד הצירי' הציוני ביולי ‪ 1920‬ע‬
‫ִאזר‪+‬ח השלטו הצבאי הבריטי באר ישראל והתגברות זר העולי ארצה‪.‬‬
‫הבניי נמצא סמו‪ 7‬לבית החולי הצרפתי בתו‪ 7‬חצר מוקפת חומה‪ .‬המבנה בלב‬
‫השכונה הערבית הפ‪ 7‬בעיני הערבי לסמלה של הציונות והעלייה‪ ,‬ולכ הוא‬
‫שימש יעד לתקיפה‪.‬‬
‫המו ערבי התגודד סביב בית החלו וניסה לפרו את שעריו‪ .‬צעירי ארגו‬
‫'החלו' שהיו בבניי התגוננו כארבעי דקות במוטות ברזל שפורקו מהגדר‪,‬‬
‫והצליחו להדו! את עשרות התוקפי שהיו מזויני בכידוני ברזל‪ ,‬בסכיני‬
‫ובגרזֵני‪ .‬קציני המשטרה והשוטרי הערבי הגיעו למקו‪ ,‬והנצורי בבית‬
‫סברו כי ה באו לסייע לה א‪ 7‬אלה ירו לעבר השער ופרצו אותו ביריות‪.‬‬
‫הערבי פרצו לחצר ותקפו את העולי‪ .‬באירוע הטבח והשוד נהרגו ‪ 15‬עולי‬
‫וֿ‪ 24‬נפצעו‪.‬‬
‫העילה הרשמית להתלקחות המהומות הייתה התנגשות בי משתתפי הפגנה בלתי‬
‫חוקית‪ ,‬שערכו פועלי יהודי קומוניסטי‪ 2,‬שנתקלו במשתתפי הפגנה חוקית‬
‫שארגנו מפלגות הפועלי בתלֿאביב‪ .‬למעשה‪ ,‬זה היה שיאו של מסע התנגדות‬
‫ִ‬
‫פלסטיני מתמש‪ 7‬נגד הציונות והעלייה‪ ,‬שהחל לאחר פרסו 'הצהרת בלפור' בֿ‪2‬‬
‫בנובמבר ‪ .1917‬התנגדות הערבי התגברה במהל‪ 7‬שנת ‪ 1920‬כשהתנהלו דיוני‬
‫בח ֶבר הלאומי על גורל המזרח התיכו ועל חלוקתו לאחר מלחמת העול‬
‫ֶ‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫מבנה בית החלו )שמו הנוס – 'בית העולי'( ניצב על ִתלו ברחוב יפת ‪ 34‬ביפו‪.‬‬
‫הכוונה למפלגת הפועלי הסוציאליסטי )מפ"ס(‪.‬‬
‫‪ 36‬משטרת ארץ ישראל‬
‫בית החלו ביפו‬
‫באדיבות נורית גרנות‬
‫הראשונה‪ ,‬וביתר שאת לאחר אישור הסכ 'סייקס פיקו' )מֿ‪ 16‬במאי ‪(1916‬‬
‫ב'וועידת ַס רֵמ‪ '1‬שנערכה באפריל ‪ 1920‬באיטליה‪ 3.‬המתיחות הגיעה לשיאה‬
‫כעבור שנה ע ביקורו של שר המושבות‪ ,‬וינסטו צ'רציל )‪ ,(Churchill‬באר‬
‫ישראל באפריל ‪ ,1921‬וע הכרזתו כי בריטניה נחושה לממש את 'הצהרת‬
‫בלפור'‪.‬‬
‫שנה ושמונה חדשי לאחר אירועי הדמי בֿ‪ 17‬בינואר ‪ 1923‬בשעה ‪17:15‬‬
‫לפנות ערב נורה למוות ביפו קצי המשטרה הערבי‪ ,‬מפקח ראשו תאופיק בק‬
‫אלֿסעיד‪ .‬הוא נורה במצחו בידי אלמוני בשכונת נווהֿשלו ומת במקו‪" .‬בהלה‬
‫תקפה את היהודי תושבי השכונה‪ ,‬והחלה מנוסה כללית‪ .‬חנויות היהודי‬
‫והערבי נסגרו‪ ,‬ודבר הרצח עשה רוש מדכא ברחבי יפו‪ .‬היה חשש להתפרצות‬
‫מהומות מחדש"‪ ,‬תיאר כעבור ‪ 47‬שני בזיכרונותיו דוד תדהר‪ ,‬קצי משטרת‬
‫המנדט‪ ,‬שחקר את פרשת הרצח‪ 4.‬תדהר סיפר כי תאופיק בק היה הקצי שהגיע‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫בוועידת ס רמו )‪ 2619‬באפריל ‪ (1920‬החליטו מדינות ההסכמה במלחמת העול הראשונה‬
‫על חלוקת האימפריה העותמנית לשעבר בי המעצמות האירופיות המנצחות‪ .‬בֿ‪ 24‬באפריל‬
‫החליטה הוועידה למסור לבריטניה את השלטו על אר ישראל )כולל עבר הירד( במנדט‬
‫ביֿלאומי‪.‬‬
‫דוד תדהר‪ ,‬בשרות המולדת ‪ :19601912‬זכרונות‪ ,‬דמויות‪ ,‬תעודות ותמונות‪ ,‬תלֿאביב‪ :‬הוצאת‬
‫ידידי‪ ,1960 ,‬עמ' ‪) 99‬להל‪ :‬תדהר‪ ,‬בשרות המולדת(‪.‬‬
‫ההתנקשוּת בחיי הקצין תאופיק בק אלסעיד‪ :‬טעות גורלית ‪37‬‬
‫בראש קבוצת השוטרי ואיל את העולי לפתוח את שער החצר‪ ,‬ולכ ראו בו‬
‫אחראי לרצח החלוצי‪ .‬לדבריו‪ ,‬חברי אגודת 'השומר' החליטו לנקו בקצי‬
‫הדמי‪ ,‬והטילו על חבר 'גדוד העבודה וההגנה עלֿש יוס! טרומפלדור'‪,‬‬
‫ירחמיאל לוקצ'ר‪ ,‬לבצע את מעשה הנק‪.‬‬
‫לימי נחש! כי תאופיק בק אלֿסעיד חוסל בידי מתנקשי שהיו חברי קבוצת‬
‫'הקיבו החשאי' בהוראת מניה שוחט‪ .‬לטענתה‪ ,‬בוצע הרצח כנקמה על שהקצי‬
‫הערבי עמד בראש קבוצת השוטרי‪ ,‬שפרצה לחצר בית העולי‪ִ .‬גרסת מניה‬
‫בסי<ר )נרטיב( הציוני ובספרות‬
‫ֵ‬
‫ותדהר להשתלשל‪+‬ת האירוע אומצה‬
‫ההיסטוריוגרפית של היישוב העברי‪ .‬סיפור המעשה‪ ,‬כפי שתיארו‪ ,‬שב ועלה‬
‫‪5‬‬
‫במרוצת השני בכתבות העיתונאיות על אודות פרשת חייו של לוקצ'ר‪.‬‬
‫בחינת העדויות על שהתרחש במקו‪ ,‬העלו ספקות לגבי ִגרסת מניה שוחט‪.‬‬
‫במאמר הנוכחי נבחני אירועי הפרשה וההתנקש‪+‬ת על בסיס התחקות מחקרית‬
‫מחודשת אחר העדויות המאוחרות של חלק מהנפשות הפועלות‪ .‬המסקנה העולה‬
‫מניתוח העדויות שנגבו במרוצת הדורות מלמדת שהנרצח לא היה כלל באזור‬
‫בית העולי‪ .‬המחסלי טעו בזיהוי הקורב‪ ,‬והמניע לרצח נבע מסיבה שונה‪.‬‬
‫המניע לרצח היה רצו לנקו בארגו מחתרתי ערבי‪ ,‬שפעל לצד התנועה‬
‫הלאומית הפלסטינית בראשית דרכה‪ ,‬ולהרתיע את ערביי אר ישראל‪.‬‬
‫ארגון 'ההגנה' בראשיתו‬
‫בעקבות האירועי בירושלי גברה הדרישה בקרב אנשי 'אחדות העבודה'‬
‫להקי ארגו הגנה עממי‪ .‬חברי 'השומר' גרסו שיש לנהל את ההגנה העצמית‬
‫במתכונת מצומצמת וחשאית‪ ,‬כפי שפעל ארגונ מאז הקמתו בשנת ‪ ,1909‬וללא‬
‫תלות במוסדות היישוב‪ 6.‬בוויכוח בנושא ההגנה העצמית בי אנשי 'השומר'‬
‫למנהיגות הפוליטית‪ ,‬מצאו עצמ חברי הארגו בעמדת מיעוט‪ .‬בכינוס מועצת‬
‫'השומר' שנער‪ 7‬במאי ‪ 1920‬התקבלה החלטה על פירוק הארגו‪ ,‬ושלושה‬
‫שבועות לאחר מכ התקבלה ההחלטה להקי את ארגו 'ההגנה' הכלל ארצי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ידידיה מרד‪" ,‬סיפור חייו הססגוני של ירחמיאל לוקצ'ר"‪ ,‬ידיעות אחרונות – ‪ 7‬ימי‪,6.9.1961 ,‬‬
‫עמ' ‪" ;7‬בוגר הרצליה מרגל סובייטי"‪ ,‬ידיעות אחרונות – ‪ 7‬ימי‪ ,15.9.1961 ,‬עמ' ‪ ;9‬אבי‬
‫כצמ‪" ,‬חייו ומותו של הטרוריסט העברי הראשו"‪ ,‬כותרת ראשית‪ ,6.10.1989 ,‬עמ' ‪ ;24‬איריס‬
‫מילנר‪" ,‬בגלל אהבתה ללוקא"‪ ,‬מוס‪ #‬האר
‪ ,6.10.1989 ,‬עמ' ‪.25‬‬
‫בֿציו דינור )עור ראשי(‪ ,‬ספר תולדות ההגנה‪ ,‬כר ראשו‪ ,‬חלק שני‪ ,‬תלֿאביב‪" :‬הספרייה‬
‫הציונית" שליד ההסתדרות הציונית ו"מערכות" צבא הגנה לישראל‪ ,1956 ,‬עמ' ‪;670667‬‬
‫יהודה ואל )עור(‪ ,‬אטלס כרטא לתולדות ההגנה‪ ,‬ירושלי‪ :‬כרטא והמרכז לתולדות כוח המג‬
‫ע"ש ישראל גלילי‪ ,1991 ,‬מפה ‪ ;32‬מאיר פעיל‪ ,‬מ ה"הגנה" לצבא ההגנה‪ ,‬תלֿאביב‪ :‬זמורה‪,‬‬
‫בית‪ ,‬מוד‪ ,1979 ,‬עמ' ‪ ;19‬יגאל עיל‪ ,‬ההגנה‪ :‬הדר הציונית אל הכוח‪ ,‬תלֿאביב‪ :‬זמורה‪,‬‬
‫בית‪ ,‬מוד‪ ,1979 ,‬עמ' ‪) 2322‬להל‪ :‬עיל‪ ,‬ההגנה‪ :‬הדר הציונית אל הכוח(‪.‬‬
‫‪ 38‬משטרת ארץ ישראל‬
‫על הקמת ארגו 'ההגנה' הוחלט בוועידת 'אחדות העבודה'‪ ,‬שנערכה ביוני‬
‫‪ 1920‬בקבוצת ִ‪2‬נרת‪ .‬אירועי תלֿחי בֿ‪ 1‬במארס ‪ 1920‬ומאורעות נביֿמוסא‬
‫בירושלי בֿ‪ 4‬באפריל – הובילו להחלטה על הצור‪ 7‬בהקמת כוח מג‪ ,‬שיעמוד‬
‫בפני הלאומיות הערבית המתגבשת ובפני התנגדותה להצהרת בלפור‪ .‬בראש‬
‫הדוברי בדיו על הקמת הארגו עמדו אליהו גולומב ודב הוז‪ .‬בחנוכה תרפ"א‬
‫)‪ 9‬בדצמבר ‪ (1920‬התכנסה בחיפה ועידת פועלי אר ישראל‪ ,‬ובה נוסדה‬
‫'ההסתדרות הכללית של העובדי העבריי באר ישראל'‪ .‬בסיכומי הוועידה‬
‫הוחלט להכפי! את ארגו 'ההגנה' הצעיר למסגרת ההסתדרות החדשה‪ .‬בֿ‪13‬‬
‫במארס ‪ 1921‬מונה לארגו ועד מרכזי‪ ,‬וחבריו היו ישראל שוחט‪ ,‬אליהו גולומב‪,‬‬
‫יוס! בר‪ ,‬חיי שטורמ ולוי אשכול‪ ,‬ואליה צורפו כמועמדי צבי נדב מארגו‬
‫'השומר' ויצחק שדה כנציג 'גדוד העבודה'‪.‬‬
‫אירועי אחד במאי ‪ 1921‬הפתיעו את היישוב ואת חברי 'ההגנה' שטר‬
‫התארגנו ממש‪ .‬למחרת הפרעות התארג בחופזה בתלֿאביב ועד הגנה בראש‪+‬ת‬
‫פנחס רוטנברג‪ ,‬א‪ 7‬ישראל ומניה שוחט‪ ,‬לשעבר מנהיגי 'השומר'‪ ,‬שראו עצמ‬
‫בעלי ניסיו בענייני ביטחו‪ ,‬הסתייגו ממנהיגותו‪ .‬לאחר המאורעות התנהל מאבק‬
‫פנימי סמוי ב'הגנה' בי אנשי 'השומר' לשעבר למנהיגי שזה מקרוב צמחו‪ ,‬על‬
‫גיוס חברי מחברי 'גדוד העבודה' ובתחו הרכש‪ .‬גולומב יצא לאירופה כדי‬
‫לגייס כספי ונשק‪ ,‬ושוחט נסע בעקבותיו‪ .‬חוסר האמו בי האישי הוביל בשנת‬
‫‪ 1922‬להקמת ארגו 'הקיבו החשאי'‪ ,‬שדגל בפעילות ביטחונית עצמאית‪.‬‬
‫היריבות בי האישי הגיעה לשיא בפרשת העברת נשק מנְ ַמל ביירות כשהוא‬
‫מוסתר באבני ריחיי‪ ,‬וחטיפתו בידי אנשי 'הקיבו' )'פרשת האב'(‪ .‬במציאות‬
‫של יריבות פנימית ונוכח היסוס של מנהיגי ההסתדרות להכריע בי הצדדי‬
‫הוטל ניהול הארגו על הצעירי‪ ,‬יוס! הכט ושאול אביגור‪ .‬היריבות הפנימית בי‬
‫שוחט להנהגת ההסתדרות‪ ,‬ופעילותו העצמאית של הכט בהנהגת 'ההגנה'‬
‫מראשית ‪ 1923‬ה שעמדו ברקע פרשת רצח הקצי תאופיק בק אלֿסעיד‪.‬‬
‫'האגודה המוסלמיתנוצרית' ומחתרת 'הפידאייה'‬
‫ע בואה של משלחת ועד הצירי הציוני לאר באפריל ‪ 1918‬יז קצי המודיעי‬
‫הבריטי ביפו‪ ,‬קפט ברונטו )‪ ,(Brunton‬את הקמת 'האגודה המוסלמית נוצרית'‬
‫)'אלֿג'מעיה אלֿ ִאסלאמיה אלֿמסיחיה'( כדי שתייצג את האוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫לדברי לובה שניאורסו‪ ,‬שעמד בראש 'משרד הידיעות' של ועד הצירי‪" ,‬ביסוד‬
‫הסתדרות זו הונחה אב היסוד לתנועה הערבית באר"‪ 7.‬המזרח יהושע פורת‬
‫‪7‬‬
‫תזכיר לובה שניאורסו‪' ,‬דו"ח על "הסתדרות אילֿפידאייה" ]אגודת המקריבי עצמ['‪ ,‬תיק‬
‫‪ ,80/145/19‬ללא תארי ומספור )להל‪' :‬תזכיר שניאורסו'(‪ ,‬הארכיו לתולדות ההגנה )להל‪:‬‬
‫את"ה(‪.‬‬
‫ההתנקשוּת בחיי הקצין תאופיק בק אלסעיד‪ :‬טעות גורלית ‪39‬‬
‫מצא כי לפי דוחות 'משרד האינפורמציה' שליד 'ועד הצירי' ברונטו יז את‬
‫הקמת האגודה בעזרת סוכנו‪ ,‬הסוחר המקומי עלי אלֿמ‪+‬סת‪2‬י )לימי סג ראש‬
‫עיריית יפו(‪ 8.‬כעבור שני רבות טע סר וינדה דידס )‪ ,(Deeds‬המזכיר הראשי‬
‫של ממשלת אר ישראל בשני ‪ ,1923B1920‬בשיחה ע חיי מרגליות‬
‫קלווריסקי‪ ,‬הממונה על המושבות בגליל מטע יק"א‪ ,‬ש"אגודה זו נהנתה‬
‫מראשית הקמתה מתמיכה ומעזרה כספית של ממשלת פלשתינה"‪ .‬מושלה‬
‫הצבאי של יפו כתב‪" :‬אני מציע שוועדה ערבית פלסטינית תוק על מנת לשמור‬
‫על שיווי המשקל בי הגזעי‪ .‬הערבי אינ חוששי מפני היהודי שבפלסטי‬
‫אלא מהיהודי הבאי אליה"‪ .‬נראה שקציני הממשל הצבאי הבריטי‪ ,‬שלא רוו‬
‫נחת מהמדיניות הציונית‪ ,‬מחמת ההתנגדות שהיא עוררה בקרב האוכלוסייה‬
‫המקומית‪ ,‬תמכו בהקמת גו! ייצוגי לאוכלוסייה הערבית כדי לשכ‪ 7‬בכ‪ 7‬את‬
‫‪9‬‬
‫התנגדותה לציונות‪.‬‬
‫'האגודה המוסלמית נוצרית' נוסדה לראשונה ביפו‪ ,‬ואחרי כ בערי נוספות‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 1920‬בחרו נציגיה את 'הוועד הפועל הערבי'‪ ,‬בראשות מוסא כאז‬
‫אלֿחוסייני‪ ,‬והוא עמד בראש התנועה הלאומית הערבית עד מותו בשנת ‪.1934‬‬
‫נשיא האגודה הראשו ביפו היה עור‪ 7‬הדי‪ ,‬רגאב אלֿדג'אני‪ ,‬שעמד בראש‬
‫הקוראי לממשל עצמי )אוטונומיה( פלסטיני במסגרת 'סוריה הגדולה'‪ ,‬תחת‬
‫שלטו המל‪ 7‬פייסל‪ .‬הוא עסק בפעילות אנטיֿבריטית ואנטיֿציונית‪ ,‬ולכ הוחל!‬
‫בנח'לה אלֿבירותי הנוצרי‪ .‬בראשית שנת ‪ 1920‬חזר ליפו עומר אלֿביטאר‪ ,‬ראש‬
‫העיר לשעבר )‪ ,(1916B1908‬נבחר לנשיא האגודה‪ ,‬ועמד בראשה עד שנת ‪.1927‬‬
‫ע התגברות הלאומיות הערבית ופעילותה נגד הטורקי במהל‪ 7‬מלחמת‬
‫העול הראשונה‪ ,‬נוסדה בדמשק אגודה מחתרתית בש 'היד השחורה' )'אלֿכ!‬
‫אלסודא'(‪ .‬התארגנ‪+‬ת זו פעלה נגד שלטונו הערי של ג'מאל פאשא‪ ,‬מושל‬
‫הלוונט‪ .‬רבי מחבריה נתפסו בידי השלטונות ונידונו לתלייה‪.‬‬
‫לאחר מיט‪+‬ט השלטו העותמני וכיבוש אר ישראל וסוריה עלֿידי צבא‬
‫בריטניה בשנת ‪ 1918‬התגלעו במחנה הפלסטיני מחלוקות פנימיות בדבר הזהות‬
‫הלאומית והדר‪ 7‬המדינית‪ .‬הצעירי ראו בכיבוש הבריטי וב'הצהרת בלפור'‬
‫מהל‪ 7‬לדיכוי עתיד הלאומי של ערביי האר‪ .‬שאיפת הייתה לסלק את הכובש‬
‫הבריטי מהאר ולבטל את ההכרה בזכויות הלאומיות של היהודי על אר‬
‫ישראל‪ .‬למימוש החלטת חודשה בתחילת שנת ‪ 1919‬פעילות הארגו המחתרתי‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫הסוחר מסת‪#‬י שימש סוכ מודיעי בריטי‪ ,‬שעושרו גדל ככל הנראה כתוצאה מקשריו ע‬
‫הבריטי‪ .‬בשנת ‪ ,1939‬לאחר דיכוי המרד הערבי‪ ,‬הוא מונה בחסות הבריטי לסג ראש עיריית‬
‫יפו‪.‬‬
‫יהושע פורת‪ ,‬צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינאית ‪ ,19291918‬תלֿאביב‪ :‬ע‬
‫עובד‪ ,1976 ,‬עמ' ‪) 23‬להל‪ :‬פורת‪ ,‬צמיחת התנועה הלאומית הערבית(‪.‬‬
‫‪ 40‬משטרת ארץ ישראל‬
‫'היד השחורה'‪ ,‬שהוק ביפו בהנהגת השיח' ראע'ב אלֿדג'אני‪ ,‬מוחמד‬
‫אלֿדג'אני‪ ,‬ג'עבר אלֿעיסא וסולימא אבוֿע'זאלה‪ .‬במאי ‪ 1919‬הוחלט לשנות‬
‫את ש הארגו ל'אלֿג'מעיה אלֿפידאייה' )המקריבי עצמ(‪ ,‬ופעילותו‬
‫התפשטה ג לירושלי‪ ,‬לרמלה‪ ,‬לעזה‪ ,‬לשכ‪ ,‬לטולֿכאר ולחברו‪ ,‬א‪ 7‬יפו‬
‫‪10‬‬
‫נשארה מרכזו‪.‬‬
‫יצחק לוי )לובה( שניאורסו‪ ,‬מחברי מחתרת ניל"י‪ ,‬מ‪+‬נה בתחילת שנת ‪1919‬‬
‫לעמוד בראש 'משרד הידיעות'‪ ,‬שנועד לאסו! מידע על הנעשה בקרב הערבי‪.‬‬
‫הוא דיווח על ההתארגנות הלאומית של הערבי ועל מפגשי גיוס ותעמולה‬
‫באמצעות רשת סוכניו‪ .‬בי הדיווחי נאס! מידע שתיאר את התפתחות‬
‫'הפידאייה'‪ ,‬את מנהיגיה ואת חבריה בערי השונות‪ .‬מטרת הארגו הייתה‬
‫לדבריו‪:‬‬
‫לחנ מספר מסוי של צעירי מהקיצוני‪ ,‬ולהכינ לרגע הפעולה‪ .‬החברי מוכני‬
‫להקריב את חייה לתכלית הקדושה של הגנת האר והכנת נשק‪ .‬מעוררי יצאו אל‬
‫הע ויעוררו אות למרד‪ .‬אלה החשודי בתור בוגדי‪ ,‬יוסרו מ הדר‪ .‬כאשר יבוא‬
‫היו אשר בו תחליט אספת השלו‪ ,‬שהאר לא תימסר לערבי‪ ,‬תחת חסות‬
‫השרי‪ ,‬אז יפרו המרד‪ .‬יהודי ישחטו‪ ,‬ופקידי הממשלה יהרגו‪.‬‬
‫לקראת הגעת ועדת החקירה בראשות האמריקאי הנרי קינג )‪ (King‬וצ'רלס קריי‬
‫אספת הפידאייה החליטה‬
‫)‪ (Crane‬ביוני ‪ 1919‬הגביר הארגו את פעילותו‪ֵ .‬‬
‫להרחיב את התעמולה בקרב הע‪ ,‬וכי "יתחילו במריבות ע היהודי בכדי לתת‬
‫הזדמנות לאי סדרי"‪ .‬כרוזי תעמולה שכתב ג'עבר אלֿעיסא קראו להשמיד את‬
‫הסכנה היהודית לפני התבססותה ו"כל עוד הנחש קט וחלש"‪ .‬כרוזיו איימו‬
‫במוות על הבוגדי במולדת א יעזו לעזור לציוני‪ .‬נכבדי יפו שנחשדו באהדת‬
‫הבריטי‪ ,‬ובה ראש העירייה‪ ,‬עאס בק אלֿסעיד‪ 11,‬עבד אלֿראו! אלֿביטאר‬
‫והשיח' אחמד ביידס משיח'ֿמ‪+‬ניס‪ ,‬קיבלו מכתבי נאצה ואיומי‪ .‬באחד ממכתבי‬
‫האזהרה נאמר‪" :‬את הנכ בוגדי באר אבותיכ ותמכרוה לזרי‪ .‬דעו לכ‬
‫וקצכ קרוב‪ .‬זאת היא פקודת נביאנו להמית כל בוגד‪ ,‬ולכ אוי‬
‫שימיכ ספורי ִ‬
‫לכ הבוגדי"‪ .‬המכתב נחת בש ג'בל ג'הנ )הר הגיהנו(‪ ,‬שהיה משמות‬
‫ארגו הפידאייה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫ש‪.‬‬
‫עאס בק אלֿסעיד לא היה קרוב ישיר של תאופיק בק‪ ,‬אלא ב למשפחה המורחבת‪ .‬הוא ניהל‬
‫יחסי קורקטיי ע היישוב העברי‪ ,‬ולאחרונה נקרא על שמו רחוב ביפו‪.‬‬
‫ההתנקשוּת בחיי הקצין תאופיק בק אלסעיד‪ :‬טעות גורלית ‪41‬‬
‫פעילות הפידאייה התבססה על "בחירת שודדי ידועי וחינוכ‪ .‬על אלה שהינ‬
‫שכירי חדשי יוטל להוציא לפועל את כל אשר יפקוד עליה הוועד הפועל של‬
‫ההסתדרות"‪ .‬מרכז הפעילות היה ביתו של הד"ר אבראהי חמאמי‪ ,‬והיא כללה‬
‫גיוס מסיתי ואיסו! מידע על הבריטי ועל הציוני‪ .‬הקשר הפנימי בי חברי‬
‫הארגו לסניפי התבצע באמצעות רצי‪ ,‬וההודעות נכתבו בכתב סתרי‪ .‬נוס!‬
‫על הפעילי הפוליטיי צורפו לארגו שכירי חרב ששימשו רוצחי ותוגמלו‬
‫מקופת הארגו‪ .‬לדברי שניאורסו‪ ,‬ארגו הפידאייה היה "כעי ועד הפועל לכל‬
‫האגודות הקיצוניות‪ ,‬ובתוכנית כול היא נחשבה לזאת שתוציא לפועל את כל‬
‫הניסיונות המסוכני"‪ .‬הוא שימש למעשה כזרועה הצבאית של 'האגודה‬
‫המוסלמית נוצרית'‪ ,‬וגייס לפעולותיו דמויות עברייניות ובעלי זרוע כדי לבצע‬
‫מעשי הרג בקרב בוגדי מבית ונגד יהודי שיימצאו משוטטי בגפ בדרכי‪.‬‬
‫התכנסויות הארגו נערכו בביתו של ד"ר ִאבראהי חמאמי‪ ,‬שהיה רופא בצבא‬
‫טורקיה ומתלמידיו הקיצוניי של השייח' ראע'ב אלֿדג'אני‪ .‬מנהיגי ומכובדי‬
‫רבי מקרב המחנה הערבי מוזכרי בדיווחי שניאורסו‪ ,‬אול דמות אחת חוזרת‬
‫ועולה פעמי רבות‪ ,‬כמי שעמד בראש מפגשי ההסתה בציונות בכפרי מחוז יפו –‬
‫תאופיק בק אלֿע'וסיי מוואדי חני )נסֿציונה(‪ ,‬שעמד בראש הארגו מאז‬
‫ספטמבר ‪ 12.1920‬לטענת ההיסטוריו יהושע פורת‪ ,‬יש סימני לכ‪ 7‬שארגו‬
‫‪13‬‬
‫הפידאייה הוא שעמד מאחורי ארגו המהומות ביפו במאי ‪.1921‬‬
‫שמו של תאופיק בק מוואדי חני היה מוכר למנהיגי הציבור היהודי‪ .‬במכתב של‬
‫שמואל טולקובסקי‪ ,‬חבר מועצת עיריית תלֿאביב‪ ,‬אל הנציב העליו‪ ,‬לאחר‬
‫המאורעות‪ ,‬הוא סיפר שפצוע ערבי שהובא מרחובות לטיפול ביפו דיווח‬
‫שתאופיק בק מוואדי חני סיפק את הנשק להתקפה על המושבה‪ 14.‬העיתו‬
‫הפועל הצעיר דיווח א! הוא על "תופיק בק מנסֿציונה"‪ ,‬שחילק נשק וכס!‬
‫למתנפלי על המושבה‪ 15.‬שבוע לאחר המאורעות ביפו שלח בנימי יאלובסקי‪,‬‬
‫‪16‬‬
‫ראש ועד נסֿציונה‪ ,‬מכתב לראש התאחדות מושבות יהודה‪ ,‬ובו נכתב‪:‬‬
‫בזה אנו רוצי שוב פע להפי אור על התנהגותו‪ ,‬מעשיו‪ ,‬ועל שמועות שהפי‬
‫תופיק בק אל גוסייני ]כ במקור[‪ ,‬וג בניו‪ ,‬מיו הראשו בשבוע שעבר‪ ,‬יו‬
‫הפרעות ביפו‪ ,‬ועד עזבו ע משפחתו את מושבתנו‪ ,‬ולמסור עובדות אחדות‪:‬‬
‫בשבוע שלפני יו הפרעות ביפו‪ ,‬נסע תופיק בק ליפו‪ ,‬ויותר לא שב למושבה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫'דו"ח אישי על תופיק בק אל רוסיי'‪ ,‬ש‪ ,‬ללא מספור‪.‬‬
‫פורת‪ ,‬צמיחת התנועה הלאומית הערבית‪ ,‬עמ' ‪.104‬‬
‫מכתב שמואל טולקובסקי לנציב העליו‪ ,‬תיק ‪ ,14.5.1921 ,80/82/2‬את"ה‪.‬‬
‫הפועל הצעיר‪ ,13.5.1921 ,27 ,‬עמ' ‪.9‬‬
‫תיק ‪ ,L4/486‬הארכיו הציוני המרכזי )להל‪ :‬אצ"(‪.‬‬
‫‪ 42‬משטרת ארץ ישראל‬
‫תאופיק בק )יושב שני מימי(‬
‫באדיבות ארכיו התמונות – יד יצחק בֿצבי‬
‫תאופיק בק אלע'וסיין‬
‫מוחמד תאופיק אב חוסיי אלֿע'וסיי‪ ,‬שנה תאופיק בק‪ ,‬נולד בשנת ‪1867‬‬
‫ברמלה‪ 17.‬משפחת אלֿע'וסיי מתגאה בייחוס של ‪ 1,200‬שני באר‪ ,‬והיו לה‬
‫ענפי עבותי בעזה וברמלה‪ .‬לפי המסורת הפלסטינית‪ ,‬המשפחה הייתה בעלת‬
‫פירמא )רישיו( מהסולטא הטורקי לארג חגיגות נביֿסאלח ברמלה‪ ,‬שהתנהלו‬
‫מדי שנה בתחילת האביב סביב קבר הקדוש סמו ל'מגדל הלב'‪.‬‬
‫המנהל הטורקי‪ .‬הוא שימש‬
‫תאופיק התחנ בביירות‪ ,‬ולאחר מכ שירת במנגנו ִ‬
‫‪18‬‬
‫כקאימקא )מושל( בבארֿשבע‪ ,‬בחברו‪ ,‬בטריפולי וברמלה‪ .‬ע החלת‬
‫השלטו הבריטי הוא נאסר בשל תמיכתו ב'טורקי הצעירי'‪ ,‬המפלגה‬
‫הלאומנית שתפסה בשנת ‪ 1908‬את השלטו באימפריה העותמנית לאחר‬
‫שהדיחה את הסולטא עבדול חמיד השני‪ ,‬א הוא שוחרר לאחר שטע כי חדל‬
‫מכ‪ .‬הוא רכש את אמו השלטונות‪ ,‬שהפקידו בידיו את תפקיד המפקח על‬
‫‪19‬‬
‫מוסדות החינו ביפו‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫פלסטי פוסט‪ ,15.4.1938 ,‬עמ' ‪.2‬‬
‫ש‪.‬‬
‫'תזכיר שניאורסו'‪ ,‬את"ה‪.‬‬
‫ההתנקשוּת בחיי הקצין תאופיק בק אלסעיד‪ :‬טעות גורלית ‪43‬‬
‫במהל פעילותו כמושל הוא התעשר ורכש קרקעות רבות באזור נסֿציונה‬
‫ורחובות‪ ,‬ובה נטע פרדסי‪ .‬הוא בנה את ארמונו בוואדי חני‪ ,‬סמו‬
‫לארמונותיה של אפנדי עשירי ממשפחת אלֿתאג'י אלֿפארוקי )עבד‬
‫אלֿרחמ אלֿתאג'י אלֿפארוקי ושוקרי תאג'י אלֿפארוקי(‪ 20.‬ביתו נבנה‬
‫למרגלות 'גבעת האהבה'‪ ,‬במקו שבו שוכ היו בית הספר 'ראשוני'‪.‬‬
‫אבנר כהנוב‪ ,‬מוותיקי נסֿציונה‪ ,‬תיאר את 'האפנדי הזק'‪ ,‬שניהל יחסי ידידות‬
‫ע שכניו היהודי והיה גאה בעברית שבפי בנו יעק‪ .‬הוא תיאר את ג הארמו‬
‫המפואר ע הברֵכה המששה‪ ,‬מוקפת סוכת קשתות ושיחי ורדי‪ ,‬ובמרכזה‬
‫מזרקה עשויה מלאכת מחשבת‪ .‬ילדי המושבה היו צופי מפסגת הגבעה‬
‫בפנטזיות שהיו נערכות בחצר‪ ,‬כשהאמיר עבדאללה היה מגיע לביקור במכונית‬
‫‪21‬‬
‫הרולסֿרויס‪ ,‬מוקפת בפרשי על סוסי מעוטרי‪.‬‬
‫בדוחות 'משרד הידיעות' על הנעשה בקרב הערבי‪ ,‬שנכתבו בשפה האנגלית‪,‬‬
‫והיו מיועדי ככל הנראה לד"ר דוד איידר‪ ,‬ממלא מקו יושב ראש ועד הצירי –‬
‫חזר ועלה שמו של תאופיק בק‪ .‬לדברי שניאורסו‪ ,‬הוא היה ממנהיגי התנועה‬
‫הערבית הלאומית ומראשי ההתנגדות וההסתה בציונות במחוז יפו‪ .‬תאופיק בק‬
‫נחשב למפורס ולפיקח מבי המנהיגי‪ ,‬וכל המפגשי היו נערכי בביתו‪ .‬ע‬
‫תחילת המרד בבריטי במצרי יצר קשר ע הלאומני ש וקיבל מה סיוע‬
‫כספי כדי לפעול באר‪ .‬הוא סייר בכפרי ובי שבטי הבדואי‪ ,‬השמיע נאומי‬
‫הסתה ביהודי ובבריטי‪ ,‬וניסה לשכנע את הכפריי להתגייס לצבאו של האמיר‬
‫פייסל‪ 22.‬פייסל אומנ היה ב חסות של הבריטי ובסתר א‪ #‬חת על הסכ ע‬
‫התנועה הציונית‪ ,‬א התגייסות לצבאו נחשבה באותה התקופה לאקט לאומי‪.‬‬
‫בדוח אישי שנכתב עליו נאמר שהצליח לאחד את שבטי הבדואי תחת הנהגתו‬
‫של השיח' עבד אלֿקאדר מהכפר סטריה‪ .‬הוא השתיי לוועדה הסודית של ארגו‬
‫'אסתקלאל'‪ ,‬והיה מהמארגני של מחתרת הפידאייה‪.‬‬
‫בי הדיווחי יש ידיעות המצביעות על כ שתאופיק קיבל על עצמו לבצע‬
‫פעולות ריגול אחר הנעשה בראשוֿלציו‪ ,‬בנסֿציונה וברחובות‪ ,‬ועל דרכי‬
‫באספת מנהיגי גדולה ברמלה‪ ,‬שנערכה בֿ‪ 2‬באפריל‬
‫ההגנה בה‪ .‬הוא השתת‪ֵ #‬‬
‫‪ ,1920‬ובה נדונו תוכניות נגד הממשלה ונגד היהודי‪ .‬במהל חגיגות העלייה‬
‫המסורתית לקבר נבי רובי‪ ,‬שהייתה הגדולה מעודה בשנה זו‪ ,‬הוא יז מפגשי‪,‬‬
‫ועליה דיווחו סוכניו של שניאורסו‪ .‬מדיווחי מודיעי של 'ההגנה' עולה שבשנת‬
‫‪ 1935‬קיבל תאופיק בק ‪ 30‬אל‪ #‬לא"י לניהול תעמולה איטלקית באר‪ ,‬וכי‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫הארמונות ניצבי עד היו בבית החולי הפסיכיאטרי ובמכו הביולוגי בנסֿציונה‪.‬‬
‫אבנר כהנוב‪ ,‬שאו נסֿציונה‪ ,‬הוצאת המחבר‪ ,1998 ,‬עמ' ‪.68‬‬
‫תיק ‪ ,L4/737‬אצ"‪.‬‬
‫‪ 44‬משטרת ארץ ישראל‬
‫"במהומות שפרצו בֿ‪ ,1936‬מלא תאופיק תפקיד ראשי"‪ 23.‬תאופיק בק מת בביתו‬
‫בוואדי חני בֿ‪ 14‬באפריל ‪ 1938‬ונקבר ברמלה‪ 24.‬צאצאיו המשיכו בפעילות‬
‫פלסטינית ציבורית )נינו‪ ,‬פרופ' סרי נוסייבה‪ ,‬הוא נשיא אוניברסיטת אלֿקודס‪.(25‬‬
‫'הקיבוץ החשאי'‬
‫מאורעות אחד במאי ‪ 1921‬נפלו בהפתעה מוחלטת על תושבי תלֿאביב‪ .‬ארגו‬
‫'ההגנה'‪ ,‬שעל הקמתו הוחלט ביוני ‪ ,1920‬היה בלתי מוכ וחסר אמצעי‪ .‬ישראל‬
‫שוחט‪ ,‬ששהה באותו יו בתלֿאביב‪ ,‬היה האיש שאליו פנו התושבי כדי‬
‫שייטול פיקוד על הגנת העיר‪ .‬הוא הקי ִמפקדה מאולתרת בגימנסיה 'הרצליה'‪,‬‬
‫וניהל ממנה את ההתגוננות‪ .‬בֿ‪ 2‬במאי הגיע מירושלי פנחס רוטנברג ונטל את‬
‫הפיקוד על ועד ההגנה‪ .‬ישראל ומניה שוחט‪ ,‬ראשי 'השומר'‪ ,‬ראו את עצמ‬
‫אחראי ומנוסי בענייני ביטחו‪ .‬ה לא ששו לקבל את מרותו של רוטנברג‬
‫ופעלו באופ עצמאי‪ .‬ה תלו בוועד ההגנה את הכישלו בהגנה על תלֿאביב‬
‫ביו ההתקפה‪ ,‬ואת עצמ ואת חבריה מ'השומר' ראו כיחידי המסוגלי‬
‫לשמור על ביטחו היישוב‪.‬‬
‫בוועידת 'אחדות העבודה' ביוני ‪ 1920‬בקבוצת ִנרת הוחלט‪ ,‬כאמור לעיל‪,‬‬
‫לפרק את 'השומר' ולצר‪ #‬את אנשיו למסגרת 'ההגנה'‪ .‬בתקופה זו השתבשו‬
‫השלטני )דומיננטי( בי חברי ועד‬
‫היחסי בי שוחט לאליהו גולומב‪ ,‬שהיה ַ‬
‫ההגנה‪ .‬ביולי ‪ ,1922‬לאחר אישור המנדט הבריטי במועצת חבר הלאומי‪ ,‬החרי‪#‬‬
‫המצב הביטחוני באר‪ .‬בקי ההוא אירעו התנקשויות בחיי יהודי בסביבות‬
‫הערי הגדולות‪ ,‬שנשאו אופי של מעשי טרור פוליטי‪ .‬בזיכרונותיו כתב גולומב‪:‬‬
‫"לא היה ספק כי הסתדרות טרוריסטית‪ ,‬מהמי המסוכ ביותר‪ ,‬מנהלת את‬
‫הרציחות הללו‪ .‬לפי השמועה‪ ,‬עמד בראש אגודה זו תאופיק בק‪ ,‬מי שהיה קצי‬
‫במשטרת יפו בימי מאורעות מאי תרפ"א"‪ 26.‬במהל ספטמבר ‪ 1922‬נרצחו‬
‫שמונה יהודי במקומות שוני באר‪ .‬בכמה מקרי נתפסו המתנקשי‪ ,‬שהיו על‬
‫פי רוב מבני 'השא' או האספסו‪ #‬העירוני‪" .‬אנו מצווי לגלות את עקבות‬
‫מפקדי החרש‪ ,‬את אבות הרוצחי הנחבאי בחדרי משכיותיה‪ ,‬ומה נדרוש את‬
‫ד אחינו השפו"‪ ,‬נכתב בעיתו קונטרס‪ 27.‬חיי ויצמ‪ ,‬שעמד בראש ועד‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫תיק ש"י ‪ ,115/202/10‬את"ה‪.‬‬
‫פלסטי פוסט‪ ,15.4.1938 ,‬עמ' ‪.2‬‬
‫יעקוב אלֿע'וסיי )בנו של תאופיק וסבו של נוסייבה( היה מנהיג ידוע בתקופת המנדט‪ ,‬מייסד‬
‫המפלגה 'קונגרס הנוער'‪ ,‬וחבר בוועד הערבי העליו‪.‬‬
‫אליהו גולומב‪ ,‬חביו עוז‪ ,‬תלֿאביב‪ :‬מערכות‪ ,1953 ,‬עמ' ‪.275‬‬
‫"למצב הבטחו באר"‪ ,‬קונטרס‪ ,‬קי"ז‪ ,‬י"א אלול תרפ"ב‪ ,‬עמ' ‪.5‬‬
‫ההתנקשוּת בחיי הקצין תאופיק בק אלסעיד‪ :‬טעות גורלית ‪45‬‬
‫‪28‬‬
‫הצירי‪ ,‬פנה במברק לנציב העליו בבקשה לשי ק לפעילות הטרור‪.‬‬
‫בתלֿאביב אירעו כמה מעשי תגובה‪ ,‬לפעמי בלי ידיעת 'ההגנה'‪ ,‬ולפעמי בידי‬
‫חבריה‪ .‬המרכז לא התייחס בשלילה למעשי אלה‪" ,‬א נעשו בדר הנכונה"‪,‬‬
‫כתב יצחק אולש‪ ,‬מראשי הארגו‪ 29.‬ג תדהר מזכיר את 'היד הנעלמה' הערבית‬
‫שרקמה מעשי טרור במחצית השנייה של שנת ‪ ,1922‬שהותירו רוש קשה על‬
‫הציבור היהודי‪ 30.‬שוחט סיפר לימי כי הידיעות שהתקבלו מהאר על פעילות‬
‫של קבוצות ערביות טרוריסטיות והתנפלות על יהודי בודדי – ה שהביאו‬
‫‪31‬‬
‫לחזרתו ארצה בנובמבר ‪ 1922‬משליחות רכש באירופה כדי "לחזק את ההגנה"‪.‬‬
‫מניה חזרה באותו החודש משליחות בארצות הברית‪ ,‬ובתקופה זו הוק הארגו‬
‫החשאי‪ 32.‬קבוצת חברי בהנהגת שוחט‪ ,‬שפירוק ארגו 'השומר' נכפה עליה‪,‬‬
‫החליטה להקי ארגו מחתרתי מצומצ וחשאי שיעסוק ב"עבודת הגנה" באופ‬
‫שוט‪ .#‬הקבוצה כונתה 'הקיבו החשאי'‪ 33.‬לקבוצה הצטרפו צעירי חדורי להט‬
‫פעולה מבוגרי גימנסיה הרצליה‪ ,‬שכונו 'הגימנזיסטי'‪ ,‬וביניה היו ירחמיאל‬
‫‪34‬‬
‫לוקצ'ר וחברו בנימי ביכמ‪.‬‬
‫ירחמיאל לוקצ'ר‬
‫ירחמיאל )לוקה( לוקצ'ר )‪ (?1942ֿ1898‬יליד טשקנט‪ ,‬היה מאנשי ארגו‬
‫'השומר'‪' ,‬גדוד העבודה' והתא המחתרתי 'הקיבו החשאי'‪ ,‬הפ לאגדה עוד‬
‫בחייו‪ .‬הוא היה גבר יפה תואר‪ ,‬ציוני‪ ,‬אהוב של נשי‪ ,‬שודד דרכי‪ ,‬מרגל‬
‫וטרוריסט‪ ,‬ולימי קומוניסט‪ .‬בצעירותו נשלח ללמוד בגימנסיה 'הרצליה'‪,‬‬
‫ובמהל מלחמת העול הראשונה שירת כקצי בצבא טורקיה‪ .‬לאחר סיו‬
‫המלחמה חזר ארצה והשלי את לימודיו בגימנסיה‪ .‬בשנת ‪ 1920‬שירת זמ קצר‬
‫במשטרת הרוכבי בגליל‪ ,‬ואגדות נרקמו סביבו‪ .‬לאחר שפרש ממשטרת‬
‫הרוכבי‪ ,‬הצטר‪ #‬לחברי 'גדוד העבודה' ולקיבו כפרֿגלעדי‪ ,‬וש הוא פגש את‬
‫ריבה מיטשל‪ ,‬אשת חברו משה אליובי‪ ,‬שהתאהבה בו‪ .‬היא עזבה את בעלה‬
‫לצדו‪.‬‬
‫ובנה‪ ,‬ועברה לחיות ִ‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫מברק ויצמ לנציב העליו‪ ,‬תיק ‪ ,1.9.1922 ,4/15‬עמ' ‪ ,4‬גנז המדינה‪.‬‬
‫יצחק אולש‪" ,‬ההגנה באר ישראל בשנת תרפ"ב"‪ ,‬בתו‪ :‬יהודה סלוצקי‪ ,‬ספר תולדות ההגנה‪,‬‬
‫ב‪ ,1/‬תלֿאביב‪ :‬מערכות‪ ,1964 ,‬עמ' ‪) 150‬להל‪ :‬סלוצקי‪ ,‬סת"ה(‪.‬‬
‫תדהר‪ ,‬בשרות המולדת‪ ,‬עמ' ‪.97‬‬
‫ספר השומר‪ :‬דברי חברי‪ ,‬תלֿאביב‪ :‬הוצאת דביר‪ ,1957 ,‬עמ' ‪.6160‬‬
‫יעקב גולדשטיי‪ ,‬בדר אל היעד‪ ,‬תלֿאביב‪ :‬משרד הביטחו‪ ,1994 ,‬עמ' ‪.104‬‬
‫זאב צחור‪" ,‬ועדת הבירור לבדיקת 'הקיבו החשאי' בגדוד העבודה"‪ ,‬בתו‪ :‬אהר אופנהיימר‪,‬‬
‫אמנו כה ויהושע קניאל )עורכי(‪ ,‬קתדרה‪) 58 ,‬טבת תשנ"א(‪ ,‬ירושלי‪ :‬יד יצחק בֿצבי‪ ,‬עמ'‬
‫‪.129‬‬
‫שלמה שבא‪ ,‬שבט הנועזי‪ ,‬מרחביה‪ :‬ספרית פועלי‪ ,1969 ,‬עמ' ‪) 325324‬להל‪ :‬שבא‪ ,‬שבט‬
‫הנועזי(‪.‬‬
‫‪ 46‬משטרת ארץ ישראל‬
‫ירחמיאל לוקצ'ר‬
‫באדיבות מוזאו השומר‬
‫לוקצ'ר קנה לו ש של לוח עז נפש וקר רוח‪ ,‬ועלילות גבורה רבות נקשרו‬
‫לשמו‪ .‬הוא שימש איש המבצעי של הקבוצה החשאית‪ ,‬והשתת‪ #‬בשוד הזהב‬
‫המפורס של הארגו )'האקס'(‪ ,‬שבו נשדדו ‪ 15‬אל‪ #‬לירות זהב‪ ,‬שהוברחו‬
‫מלבנו‪ ,‬ושימשו למימו הסליק הסודי בכפרֿגלעדי‪ .‬בשנת ‪ 1924‬נשלח לגרמניה‬
‫כדי להכשירו לפיקוד על קורסי הכנה צבאית של הארגו‪ .‬בקיבו תלֿיוס‪ #‬הקי‬
‫את בית הספר הצבאי החשאי של הארגו‪ ,‬ופעילותו נחשפה בשנת ‪ .1926‬ע‬
‫התפרקת גדוד העבודה הוא עבר להתגורר בתלֿאביב‪ ,‬והסתפח לחברי תנועת‬
‫פק"פ הקומוניסטית )פ‪%‬לעסטינישע קומוניסטישע פרטיי = המפלגה‬
‫הקומוניסטית של פלשתינה(‪ .‬לדברי מנהיגה‪ ,‬יוס‪ #‬ברגרֿברזילי‪ ,‬הפ לוקצ'ר‬
‫לסוכ ביו סובייטי‪ ,‬ולכ השלטונות הבריטי רדפו אותו עד שנאל לעזוב את‬
‫האר לברית המועצות במאי ‪ 35.1930‬הוא הצטר‪ #‬לצבא האדו‪ ,‬נאסר בתקופת‬
‫טיהורי סטאלי‪ ,‬ויחד ע פורשי 'קבוצת אלקינד' מ'גדוד העבודה'‪ ,‬נשלח‬
‫לגולאגי בסיביר‪ .‬חרושת שמועות נפוצה על גורלו‪ .‬היו שטענו כי נהרג‬
‫במלחמת האזרחי בספרד‪ ,‬ואחרי סיפרו כי שוחרר מ המחנות במהל מלחמת‬
‫העול‪ ,‬ונהרג כקצי בקרבות סטלינגרד‪ .‬ג רעייתו לא ידעה מה עלה בגורלו‪,‬‬
‫‪36‬‬
‫אול זכתה לקבל מהשלטונות הסובייטי ִגמלת אלמנה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫ש‪ ,‬עמ' ‪.357‬‬
‫במרצת השני שבו ועלו בכתבות עיתונאיות סיפור חייו של לוקצ'ר והאגדות שאפפו את‬
‫דמותו‪ .‬ריבה לוקצ'ר עלתה ארצה בגל העלייה מברית המועצות בשנת ‪ ,1989‬והתאחדה ע בנה‬
‫ד שאותו עזבה בילדותו‪ .‬שנה לאחר מכ נפוצה שמועה כי לוקצ'ר חזר ארצה ומסתתר‪ ,‬א זו‬
‫התבררה כבדותה‪ .‬אית בֿיוס‪" ,‬לוקא בוא הביתה"‪ ,‬הקיבו
‪ ,30.10.1990 ,‬עמ' ‪ ;6‬איריס‬
‫מילנר‪ ,‬האר
‪" ,‬בגלל אהבתה ללוקא"‪ ,6.10.1989 ,‬עמ' ‪.25‬‬
‫ההתנקשוּת בחיי הקצין תאופיק בק אלסעיד‪ :‬טעות גורלית ‪47‬‬
‫יוס צבי רימו‬
‫אוס הרב יוס צבי רימו )הנכד(‪ ,‬אפרת‬
‫תאופיק בק אלֿע'וסיי‬
‫אוס המחבר‬
‫הוועד הערבי העליו‪ ;1936 ,‬יעקוב אלֿע'וסיי‪ ,‬בנו של תאופיק בק‪,‬‬
‫עומד שני מימי בשורה השנייה‬
‫רש ֶתת‬
‫ִמ ֶ‬
‫‪ 48‬משטרת ארץ ישראל‬
‫ההתעללות ביוסף צבי רימון‬
‫יוס‪ #‬צבי רימו )גרנט( נולד בשנת ‪ 1889‬בפולי‪ .‬בצעירותו למד בישיבת הרב‬
‫יצחק יעקב ריינס‪ ,‬ואז ִהתוודע לספרות ולשירה העברית החילונית‪ .‬במהל‬
‫לימודיו בישיבה הושפע משני העולמות‪ .‬לאחר סיו לימודיו עקר לוורשה ופגש‬
‫את הלל צייטלי שהכיר בכישרונו‪ .‬שירו הראשו‪' ,‬שיר אביב'‪ ,‬פורס בירחו‬
‫שיועד לבני הנעורי בעריכת אברה פיורקו‪ .‬בשנת ‪ 1909‬עלה ארצה‪ ,‬התיישב‬
‫ביפו והצטר‪ #‬לחבורת הסופרי העבריי‪ ,‬ביניה אלכסנדר זיסקינד רבינובי‬
‫‪37‬‬
‫)אז"ר( ויוס‪ #‬חיי ברנר‪.‬‬
‫רימו עבר מיפו לירושלי ועבד כפקיד בכולל ורשה‪ .‬הוא פגש ביצחק בֿצבי‬
‫וברחל ינאית‪ ,‬שערכו את עיתוני הפועלי אחדות והפועל הצעיר‪ ,‬והחל לפרס‬
‫בה שירי תחת הש הבדוי 'יוס‪ #‬הנודד'‪ .‬חוברת שיריו הראשונה נקראה לקט‪,‬‬
‫ושיריו פורסמו ג בעיתו הצפירה בוורשה‪ .‬משנודע לאנשי הכולל החרדי על‬
‫עיסוקו החילוני‪ ,‬הוא הורחק ממנו ומצא את פרנסתו כמנהל ספרייה בחיפה‪.‬‬
‫בסו‪ #‬שנת ‪ 1911‬חזר רימו ליפו ושימש מורה לעברית בבית הספר 'תחכמוני'‪.‬‬
‫הוא ִפרס את חוברת שיריו השנייה דביר‪ .‬בשנת ‪ 1915‬עבר לפתחֿתקווה ושימש‬
‫‪38‬‬
‫מורה בבית ספר לבנות 'נצח ישראל'‪.‬‬
‫בחג הסוכות תרפ"ג הגיע רימו ליפו‪ .‬למחרת החג‪ ,‬בֿ‪ 11‬באוקטובר ‪ ,1922‬יצא‬
‫בבוקר לדרכו חזרה לפתחֿתקווה‪ .‬מאחר והימי היו מתוחי בעקבות מעשי רצח‬
‫יהודי שאירעו בסביבות תלֿאביב‪ ,‬הוא עשה את דרכו דר 'פרדס גולדברג'‬
‫שעל גדות הירקו‪ .‬בהיותו סמו למצבת צליחת הירקו של אלנבי‪ ,‬תקפו אותו‬
‫שלושה ערבי מהכפר ג'מוסי‪ .‬ה הפשיטו אותו מבגדיו‪ ,‬התעללו בו ופגעו‬
‫קשות באיבר מינו‪ .‬פיו נחס וה התכוונו להורגו‪ ,‬א רעש מכונית הניס אות‪.‬‬
‫רימו הפצוע ביקש לשי ק לחייו וקפ למי הירקו‪ .‬המי הקרי עצרו את‬
‫שט‪ #‬הד וציננו את הפצעי‪ .‬הוא חזר לעשתונותיו‪ ,‬התעשת ונזכר בשני ילדיו‬
‫ובאיסור הדתי לשלוח יד בנפשו‪ .‬עגלו שהוביל חלב מפתחֿתקווה ליפו הבחי‬
‫‪39‬‬
‫בו‪ ,‬חיל אותו והעבירו לבית החולי 'הדסה' בתלֿאביב‪.‬‬
‫ארבעי ושלושה יו טופל רימו בידי ד"ר שטיי‪ .‬בהיותו מאושפז נפוצה‬
‫שמועה כי הוא ש ק לחייו‪ .‬עיתו קונטרס ִפרס הודעה בה נאמר‪" :‬בדר יפו‬
‫ירושלי‪ ,‬ש ק לחייו המשורר יוס‪ #‬צבי רימו"‪ 40.‬העיתו מחזיקי הדת ִפרס‬
‫א‪ #‬הוא מאמר על המעשה האכזר וציי כי המשורר "נהרג לדאבו לפני איזה זמ‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫דרור אידר‪ ,‬אחרו משוררי האלוהי‪ ,‬ירושלי; מאגנס‪ ,2009 ,‬עמ' ‪) 17‬להל‪ :‬אידר‪ ,‬אחרו‬
‫משוררי האלוהי(‪.‬‬
‫דוד תדהר‪ ,‬האנציקלופדיה לחלוצי הישוב‪ ,‬עמ' ‪.1289‬‬
‫האר
‪ ,16.10.1922 ,‬עמ' ‪.3‬‬
‫קונטרס‪ ,‬ק"כ‪ ,‬ו' ניס תרפ"ג‪ ,‬עמ' ‪.24‬‬
‫ההתנקשוּת בחיי הקצין תאופיק בק אלסעיד‪ :‬טעות גורלית ‪49‬‬
‫ע"י ערבי באופ מכוער ופראי מאד"‪ 41.‬ע שחרורו מבית החולי הפרי רימו‬
‫ופרס מכתב בעיתו מחזיקי הדת‪,‬‬
‫את חרושת השמועות על דבר מותו‪ ,‬כביכול‪ִ ,‬‬
‫שכותרתו "ברו מחיה המתי"‪ .‬במכתב הביא לידיעת הרבי שהתעניינו בגורלו‬
‫כי שוחרר מבית החולי‪ ,‬סיפר על הטיפול המסור שהוענק לו בבית החולי‬
‫‪42‬‬
‫והודה לצוות הרפואי‪.‬‬
‫בהיותו יהודי שומר מצוות מילא רימו אחר הוראות ההלכה‪ ,‬המורה כי כרות‬
‫שופכה לא יבוא בקהל ישראל‪ .‬הוא עזב את ביתו ואת בני משפחתו וגלה לצפת‪.‬‬
‫במש ‪ 15‬שנות גלותו התגורר בבדידות ובעוני מחפיר בחדר צר ליד בית הכנסת‬
‫של האר"י‪ .‬במכתבי קורעי לב לאחיו הוא כתב‪" :‬אי שבתי שבת‪ ,‬ולא ידעתי‬
‫מועד‪ ,‬וחיי עברו עלי בחרפת העוני‪ ,‬ואי לי גואל"‪ 43.‬הוא ביקש מאחיו‪ ,‬המשורר‬
‫יעקב רימו‪ ,‬שיפנה אל המוציאי לאור ואל הסופרי שאות הכיר‪ ,‬כדי‬
‫שיפרסמו את שיריו ויספקו לו מעט שכר סופרי שיחל אותו מעוניו‪ .‬שמונה‬
‫שני לאחר הפציעה פנה האח יעקב למוסדות היישוב להיחל לעזרת אחיו‪,‬‬
‫ופרס מכתב בכתב העת מגנזי ירושלי‪ .‬הדברי הטביעו חות חזק על סופרי‬
‫ִ‬
‫העברית מעבר לי‪ ,‬וה התגייסו לעריכת מגבית לעזרת אחיו‪ ,‬בראשת איש‬
‫העסקי האמריקאי‪ ,‬אהרו שמחה בלומנטל‪ .‬התמיכה שהועברה אליו‪ִ ,‬אפשרה‬
‫לרימו להעביר את שבע שנות הגלות הנוספות בנוחות יחסית‪ ,‬עד שובו‬
‫‪44‬‬
‫לתלֿאביב‪ .‬רימו נפטר בשנת ‪ 1958‬בתלֿאביב‪.‬‬
‫חקירת ההתנקשות בתאופיק בק אלסעיד‬
‫בעקבות מהומות אחד במאי ‪ 1920‬מינה הנציב העליו‪ ,‬סר הרברט סמואל‬
‫)‪ ,(Samuel‬ועדת חקירה בראשות זק השופטי‪ ,‬סר תומס הייקרפט )‪,(Haycraft‬‬
‫כדי לבדוק את השתלשלות האירועי‪ ,‬ולהעמיד את האשמי לדי‪ .‬בפני הוועדה‬
‫הופיעו למעלה ממאתיי עדי‪ ,‬ובה הקציני והשוטרי שפעלו באותו היו‬
‫ביפו ובתלֿאביב‪ .‬מפקח ראשו תאופיק בק אלֿסעיד היה מראשוני העדי‬
‫שהופיעו בפני הוועדה‪ .‬הוא היה מופקד ע הקצי היהודי קלמ כה על שמירת‬
‫הסדר במהל תהלוכת אחד במאי‪ ,‬שערכו הפועלי היהודי באותו היו‬
‫בתלֿאביב‪ .‬כה היה אחראי לאזור נווהֿשלו‪ ,‬ואילו תאופיק על אזור מנשייה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫מחזיקי הדת‪ ,‬א' חשוו תרפ"ג‪.2.11.1922 ,‬‬
‫מחזיקי הדת‪ ,‬ג' כסלו תרפ"ג‪.23.11.1922 ,‬‬
‫מכתב יוס רימו לאחיו יעקב רימו‪ ,‬מח' חשוו תרפ"ה‪ ,‬אוס הרב יוס צבי רימו )נכדו של‬
‫י"צ רימו(‪ ,‬אלוֿשבת )ואוס המחבר(‪.‬‬
‫פציעתו של יוס צבי רימו ושנות גלותו השפיעו על כתיבתו הספרותית ושירתו‪ ,‬שהושפעה ג‬
‫מעיסוקו בקבלה‪ .‬שיריו פורסמו בעיתונות ובקבצי שוני‪ .‬נכדו‪ ,‬הרב יוס צבי רימו‪ ,‬הוא רב‬
‫היישוב אלוֿשבות‪ .‬אידר‪ ,‬אחרו משוררי האלוהי‪ ,‬עמ' ‪.8180‬‬
‫‪ 50‬משטרת ארץ ישראל‬
‫על פי עדותו‪ ,‬הוא היה עסוק משעות הבוקר ועד שעות אחר הצהריי המאוחרות‬
‫במהומות שפרצו בגבול בי השכונות‪ 45.‬עדות המפקח כה‪ ,‬מאשרת את דברי‬
‫קצי המשטרה הערבי‪ 46.‬בעדויות של יהודי נוספי דווח כי תאופיק בק היה‬
‫בשעת הפריצה לבית החלו בזירת האירועי בגבול יפו ונווהֿשלו‪ .‬ג בדוחות‬
‫מודיעי של ועד הצירי‪ ,‬המפרטי את שמות הערבי שלקחו חלק במהומות‪,‬‬
‫‪47‬‬
‫שמו של תאופיק בק לא מוזכר כמי שלקח חלק באירועי הטבח בבית החלו‪.‬‬
‫בי העדויות הכתובות שנמסרו לחברי 'ועד ההגנה של תלֿאביב' הייתה ג זו‬
‫של דוד תדהר‪ ,‬שנכתבה שלושה ימי לאחר המהומות‪ .‬בעדותו תיאר תדהר את‬
‫שראו עיניו בצהרי אחד במאי‪ ,‬כשהגיע ע צעירי נוספי לנווהֿשלו כדי‬
‫לסייע בהתגוננות‪ .‬הוא שהה במקו בשעות ‪ 16:30&12:00‬ותיאר את מעשי‬
‫הביזה שראה בשוק מנשייה‪ ,‬לרבות ציו שמותיה של מנהיגי הערבי שהיו‬
‫באות שעות במקו‪ .‬הוא כתב בי השאר‪" :‬וכ אני מעיר כי האופיצר תופיק בק‬
‫‪48‬‬
‫אחרי שלקח חזרה מערבי שוני מהגזל‪ ,‬לא רש את שמותיה"‪.‬‬
‫הפריצה לחצר בית העולי התרחשה ברבע השעה שבי ‪ 13:15‬לֿ‪.13:30‬‬
‫תאופיק בק היה באותו הזמ בגבול מנשייה – נווהֿשלו‪ ,‬ותדהר‪ ,‬ששירת כקצי‬
‫משטרה ומונה לחקירת הרצח‪ ,‬ראה אותו ש‪ .‬למרות זאת בזיכרונותיו הוא העלה‬
‫את הטענה כי תאופיק בק הוא שהגיע בראש קבוצת השוטרי לבית העולי‪.‬‬
‫התנהלות תדהר תמוהה ג מפני שבזיכרונותיו טע כי ידע את זהות הרוצחי‪,‬‬
‫ִ‬
‫ואפשר לה להימלט‪ 49.‬הוא הזכיר את שמו של דוד בר‪ ,‬שוטר לשעבר‪ ,‬כמי‬
‫שהיה מעורב בפרשת הרצח‪ ,‬וזה א‪ #‬הועמד לדי‪.‬‬
‫גרסת מניה שוחט‬
‫רצח תאופיק בק נותר שני רבות תעלומה סתומה‪ ,‬וזהות הרוצח לא פורסמה‪.‬‬
‫בֿ‪ 24‬במארס ‪ 1923‬הועמד דוד בר לדי באשמת הרצח‪ ,‬א זוכה בסופו של‬
‫דבר‪ 50.‬ההנהגה הציונית והעיתונות היהודית טענו כי הקצי נרצח בידי ערבי‪ ,‬על‬
‫רקע סכסוכי משפחה‪ .‬כ נותרה הפרשה עלומה עד שנות הֿ‪ ,50‬כשהחל איסו‪#‬‬
‫החומר לספר תולדות ההגנה‪ .‬בי ותיקי 'השומר' הילכה אומנ השמועה שמניה‬
‫שוחט וחברי הארגו עמדו מאחורי הרצח‪ ,‬אול לא נית לכ פומבי‪ .‬באוגוסט‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫פרוטוקול עדות תאופיק בק בפני ועדת הייקרפט‪ ,‬תיק ‪ ,13.5.1921 ,L4/829‬אצ"‪.‬‬
‫פרוטוקול עדות קלמ כה בפני ועדת הייקרפט‪ ,‬תיק תיק ‪ ,17.5.1921 ,L4/829‬אצ"‪.‬‬
‫פרוטוקול עדויות גרשו סטקבי ואליהו בטיטו לוועד ההגנה‪ ,‬תיק ‪ ,4.5.1921 ,L4/829‬אצ"‪.‬‬
‫פרוטוקול עדות לוועד ההגנה‪ ,‬בכתב ידו ובחתימת תדהר‪ ,‬תיק ‪ ,3.5.1921 ,L4/829‬אצ"‪.‬‬
‫תדהר‪ ,‬בשרות המולדת‪ ,‬עמ' ‪.99‬‬
‫שמו של בר לא הוזכר בזיכרונות המעורבי בפרשה‪" .‬משפטו של בר"‪ ,‬האר
‪,24.3.1923 ,‬‬
‫עמ' ‪.3‬‬
‫ההתנקשוּת בחיי הקצין תאופיק בק אלסעיד‪ :‬טעות גורלית ‪51‬‬
‫‪ 1951‬סיפרה מניה לראשונה כי היא שהורתה לפגוע בתאופיק בק‪ .‬שאול אביגור‬
‫‪51‬‬
‫רש את תקציר דבריה‪:‬‬
‫]מניה[ הגיעה לבית החלו ובקושי נכנסה‪ .‬עמדה דממה‪ .‬המו הרוגי ופצועי‪.‬‬
‫היא מצאה נערה כבת ‪ ,12‬שספרה לה‪ ,‬שהערבי לא יכלו לפרו את השער‪ .‬א‬
‫הגיע קצי ערבי‪ ,‬שדרש לפתוח את השער 'כדי להציל' את הנמצאי בבית ולמעשה‬
‫פתח פתח למתפרצי‪ .‬אז החל ההרג האיו‪ .‬אח"כ זיהתה הנערה את הקצי תופיק‬
‫אפנדי )לדעת מניה שוחט ממשפחת המופתי( וג אחרי שנשארו בחיי זיהו אותו‪.‬‬
‫ניסו לתבוע את תופיק לדי א השלטונות טשטשו את העניי‪ .‬אז החליטה מניה‬
‫שיש להרגו‪.‬‬
‫מניה סיפרה לאביגור שלוקצ'ר היה האיש שביצע את המעשה‪ .‬בספר השומר‪,‬‬
‫שיצא לאור בשנת ‪ ,1958‬חזרה מניה על ִגרסתה וציינה ג את המניע להחלטתה‪.‬‬
‫היא תיארה שוב את הגעתה לבית העולי‪ ,‬את מה שנודע לה וחזרה על שבועתה‬
‫‪52‬‬
‫לנקו בקצי‪:‬‬
‫כעבור זמ מה ניגש לשער תופיק אפנדי‪ ,‬קצי משטרה ערבי ממשפחת החוסייני‪,‬‬
‫ונת פקודה לפתוח את השער באמתלה‪ ,‬שהוא בא להג על העולי‪ ,‬ולהעביר‬
‫למקו בטוח יותר‪ .‬האמינו לו ופתחו את השער‪ .‬א נכנס‪ ,‬נת אות לאנשיו אשר‬
‫חיכו במארב‪ ,‬וה פרצו לתו הבית והתחילה השחיטה‪ .‬מצאתי את השער שבור‬
‫ובפני דממת מוות‪ .‬גופות הרוגי בכל פינות הבית‪ ,‬וביניה פצועי אנושי‬
‫שהעמידו פני מתי מפחד פ יחזרו הערבי ויתעללו בה‪ .‬במחס הפחמי מצאתי‬
‫ילדה בת שתי עשרה‪ ,‬שלמה ובריאה‪ .‬את אמה הרגו‪ ,‬והיא סיפרה את כל פרטי‬
‫השחיטה שנמשכה כמה שעות‪ ,‬ואשר היא ראתה מתו מחבואה ואי ניהל הקצי‬
‫הערבי את הפעולה‪ [...] .‬רצתי לתלֿאביב‪ ,‬מסרתי את הדבר לחיי פיינברג‪ ,‬שהיה‬
‫אז ממונה על בית העולי וטר ידע מה שקרה ש‪.‬‬
‫גרסת חברי 'השומר'‬
‫ישראל שוחט וחבריו של לוקצ'ר – פנחס שניאורסו ובנימי ביכמ‪ ,‬תיארו בספר‬
‫השומר את ִגרסת לסיבות שהביאו לידי חיסולו המאוחר של תאופיק בק‪ 53.‬ה‬
‫סיפרו כי לאחר המאורעות התרחשו התנקשויות ביהודי עוברי אורח בסביבות‬
‫תלֿאביב בידי כנופיה מסתורית‪ .‬לדבריה‪ ,‬בסוכות תרפ"ב )אוקטובר ‪(1921‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫עדות מניה שוחט‪ ,‬רישו‪ :‬שאול אביגור‪ ,‬תיק ‪ ,26.8.1951 ,132.00006‬את"ה‪.‬‬
‫מניה שוחט‪" ,‬דרכי בשומר"‪ ,‬ספר השומר‪ ,‬תלֿאביב‪ :‬דביר‪ ,1957 ,‬עמ' ‪) 391‬להל‪ :‬ספר‬
‫השומר(‪.‬‬
‫ש‪" ,‬ביעור קיני הפורעי ביפו"‪ ,‬עמ' ‪ ;291‬עדות בנימי ביכמ‪ ,‬תיק ‪ ,132.00006‬את"ה‪.‬‬
‫‪ 52‬משטרת ארץ ישראל‬
‫הגיע לכפרֿגלעדי יוס‪ #‬הכט‪ ,‬שעמד אז בראש ארגו 'ההגנה' בתלֿאביב‪ ,‬והציע‬
‫לפניה שיקבלו עליה למעשה את ביעור של פורעי יפו‪ .‬לטענת‪ ,‬התברר לה‬
‫שראש הפורעי היה תאופיק בק‪ ,‬שנשלח מטע המשטרה בלוויית שוטרי‬
‫ערבי לשמור על בית העולי‪ ,‬והוא שדרש מהנהלת בית העולי לפתוח את‬
‫שערי החצר והניח לפורעי לפרו פנימה ולבצע את הטבח האכזרי‪ .‬ה העידו‬
‫‪54‬‬
‫שמשימת החיסול הוטלה על לוקצ'ר ועל בנימי ביכמ‪.‬‬
‫טעות זיהוי גורלית‬
‫עיו במסקנות דוח ועדת החקירה‪ ,‬הפרוטוקולי שצורפו אליו וראיות נוספות‪,‬‬
‫מעוררי ספקות בדבר אמיתות הגרסה על מניעי הרצח‪ .‬עולה מה כי תאופיק בק‬
‫לא היה כלל בצהרי אחד במאי בחצר בית העולי או בסביבתו‪ ,‬והוא לא היה‬
‫הקצי שהורה לפתוח את השער‪ .‬שמות הקציני שנכחו במקו מוזכרי בדוח –‬
‫אסעד עבוד וחנא ברדקוש‪ .‬מדיוני ועדת החקירה שמנתה לבדוק את התקרית‬
‫נמצא כי אסעד עבוד עזב בשלב מסוי את המקו כשליווה מתפרעי לבית‬
‫המושל‪ ,‬וחזר ע קבוצת ערבי‪ .‬הקצי שהועמד לדי בסופו של דבר על פריצת‬
‫השער היה חנא ברדקוש‪.‬‬
‫שאמה נרצחה‪,‬‬
‫מניה העידה בדבריה בספר השומר כי פגשה בחצר ילדה בת ‪ִ 12‬‬
‫והיא שהצביעה על תאופיק בק‪ .‬האישה היחידה שנרצחה באותו יו בבית‬
‫העולי הייתה דובה צ'רקסקי‪ ,‬שניהלה את הבית ע בעלה‪ ,‬יהודה צ'רקסקי‪,‬‬
‫ושניה נרצחו בטבח‪ .‬ילדיה‪ ,‬משה וראוב ניצלו‪ ,‬ואילו הבת‪ ,‬חיה‪ ,‬הייתה‬
‫מאושפזת באותו היו בבית החולי הצרפתי‪ .‬היא לא הייתה יכולה לספר על‬
‫שהתרחש בחצר‪ 55.‬מניה הוסיפה וסיפרה כי היא רצה לתלֿאביב וסיפרה למנהל‬
‫בית העולי‪ ,‬חיי פיינברג‪ ,‬שלא ידע על שהתרחש‪ .‬בי הפרוטוקולי של ועדת‬
‫החקירה נמצאת ג עדותו של פיינברג‪ ,‬שבה אמר‪" :‬הייתי במשרדי בבית החלו‬
‫משעה ‪ 6‬בבוקר הֿ‪ 1‬במאי"‪ 56.‬הוא היה בשעות הצהריי בחדרו בקומה השנייה‬
‫של בית החלו וצפה מ החלו על שהתרחש ברחוב ובחצר‪ .‬הוא ראה את בוא‬
‫של הקציני והשוטרי‪ ,‬את הירי לעבר השער ואת ההרג בחצר‪ ,‬ועזר בפינוי‬
‫הנפגעי‪.‬‬
‫מניה וחבריה סיפרו כי באי כוח המוסדות הציוניי מחו בפני הנציב העליו‬
‫וביקשו להעמיד את תאופיק בק לדי‪ ,‬אול בקשת נדחתה בתירו שהוא‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫ש‪ ,‬עמ' ‪ 292‬וֿ‪.391‬‬
‫לבתו נורית ולחתנו ד"ר משה גרנות‪ ,‬וה מסרו‬
‫משה בֿיהודה )צ'רקרסקי( המנוח סיפר על כ ִ‬
‫את הדברי למחבר המאמר‪.‬‬
‫עדות חיי פיינברג בפני ועדת היקרפט‪ ,‬תיק ‪ ,25.5.1921 ,L4/829‬אצ"‪.‬‬
‫ההתנקשוּת בחיי הקצין תאופיק בק אלסעיד‪ :‬טעות גורלית ‪53‬‬
‫ממשפחה מיוחסת )לטענת מניה ממשפחת חוסייני(‪ .‬ועד הצירי מינה את עורכי‬
‫הדי הרי סאקר‪ ,‬הור סמואל ומנח דונקלבלו לדרוש הגשת כתבי אישו נגד‬
‫השוטרי‪ ,‬והקציני שלקחו חלק במהומות ובטבח‪ .‬בתיקי שהותירו נמצאו‬
‫מכתבי התלונה על הקציני ועל השוטרי שהשתתפו בטבח העולי ובהרג‬
‫‪57‬‬
‫בנווהֿשלו‪ .‬בתיקי אלה נמצאי מכתבי אישו רק נגד הקצי חנא ברדקוש‪.‬‬
‫שלמה לקצי חנא ברדקוש‪ ,‬והוא‬
‫בסופו של דבר ועדת החקירה ייחדה עמודה ֵ‬
‫הועמד לדי‪ .‬תוצאות משפטו אינ ידועות‪ .‬במקור כלשהו נטע כי בשל היותו‬
‫אחיינו של ד"ר יעקוב ברדקוש‪ ,‬מראשי הנוצרי האורתודוקסי נעצר משפטו‪,‬‬
‫אול לטיעו זה לא נמצא סימוכי מהימ‪ .‬על חלקו של אסעד עבוד קשה לדעת‪,‬‬
‫משו שלפי הדוח בשלב מסוי הוא ליווה מתפרעי לבית המושל‪ .‬במכתב לד"ר‬
‫איידר פירט עו"ד סמואל את ההאשמות שהועלו נגד קציני ושוטרי שהיו‬
‫‪58‬‬
‫בטבח‪ .‬שמו של תאופיק בק לא הוזכר ביניה‪.‬‬
‫מעורבות יוסף הכט‬
‫באוקטובר ‪ 1922‬מונה יוס‪ #‬הכט ע שאול אביגור לעמוד בראש ועד 'ההגנה'‪.‬‬
‫הוא נכנס לתפקיד בשיאו של המתח הביטחוני ששרר באר וביקש לעצור את‬
‫השתוללות כנופיית 'היד הנעלמה' שזרעה הרג ברחבי האר‪ .‬הכט‪ ,‬שהיה דמות‬
‫שנויה במחלוקת עקב פעילותו העצמאית‪ ,‬פנה אל שוחט ואל קבוצתו שיקבלו‬
‫עליה את חיסולו של העומד בראש כנופיית הטרור‪ 59.‬לפי עדות אביגור‪ ,‬הכט‬
‫הוא שהורה על ביצוע החיסול מבלי להתייע איתו‪ 60.‬חיזוק לטענה זו מצוי ג‬
‫אספת היסוד של 'הקיבו החשאי'‪ .‬מוזכר ש דיווח של ישראל‬
‫בפרוטוקול ֵ‬
‫שוחט לחברי על פניית ה–ט )הכט( אליו‪ ,‬בבקשה שיתחילו "בהשתתפות‬
‫אקטיווית"‪ 61.‬אי ספק כי מדובר בהכט‪ ,‬וג סלוצקי רש זאת על גבי עותק‬
‫הפרוטוקול‪.‬‬
‫חבריה של מניה שוחט בארגו 'הקיבו החשאי' סיפרו‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬כי הכט‬
‫ביקש מה לחסל את הקצי‪ ,‬שעמד לדבריו בראש כנופיית רצח באזור יפו‪ .‬לאחר‬
‫פרסו ספר השומר שאל יהודה סלוצקי‪ ,‬עור ספר תולדות ההגנה‪ ,‬את הכט א‬
‫‪62‬‬
‫יש אמת בדברי שניאורסו ושוחט‪ .‬הכט השיב‪:‬‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫‪59‬‬
‫‪60‬‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫מכתבי עו"ד סאקר ועו"ד סמואל למזכיר ממשלת המנדט‪ ,‬תיק ‪,25.5.1921 ,L4/1076‬‬
‫‪) 27.5.1921‬בהתאמה(‪ ,‬אצ"‪.‬‬
‫מכתב עו"ד סמואל לד"ר דוד איידר‪ ,24.5.1921 ,‬ש‪.‬‬
‫הערות שאול אביגור לספר חביוני עוז‪ ,‬תיק ‪ ,80/299/7‬את"ה‪.‬‬
‫ש‪.‬‬
‫תיק ‪ ,80/391/1‬את"ה‪.‬‬
‫מכתב תשובה של הכט לסלוצקי‪ ,‬תיק ‪ ,10.6.1958 ,80.670.3‬את"ה‪.‬‬
‫‪ 54‬משטרת ארץ ישראל‬
‫הפסקה בעני תופיק בק בספר השומר בטעות יסודה‪ .‬האמת היא‪ ,‬שאני לא פניתי‬
‫לאנשי השומר וה לא התייעצו בי‪ ,‬אלא שני אנשי השומר‪ ,‬לוקצ'ר וביכמ‪ ,‬הופיעו‬
‫בביתי בשכונת בורוכוב יו אחד לפני הוצאת פעולה זו לפועל‪ ,‬הודיעוני על‬
‫החלטת השומר בנידו זה‪ .‬עלי לאשר כי לא מחיתי בפניה על החלטת זו והרשות‬
‫הייתה ביד לחשוב את אי התנגדותי להסכמה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬שאול אביגור העיד כי הכט הוא שהורה להרוג את תאופיק בק‪ ,‬וכי‬
‫לוקצ'ר א‪ #‬התייצב לפניו לאחר המעשה‪.‬‬
‫הראיות מלמדות שהכט הוא שהורה לחסל את תאופיק בק‪ ,‬והוא עשה זאת‬
‫באמצעות אנשי 'הקיבו החשאי'‪ ,‬א‪ #‬שעמד כבר בראש ארגו 'ההגנה'‪ .‬חנו‬
‫רוכל‪ ,‬שהשתת‪ #‬בשנת ‪ 1926‬בדיוני הוועדה לבירור פעולות 'הקיבו' כטוע‬
‫מטע 'גדוד העבודה'‪ ,‬העיד לימי על שהתרחש בה‪ .‬הוא סיפר שבֿגוריו‬
‫וגולומב האשימו את אנשי התא המחתרתי בכ שרצח תאופיק בק נעשה ללא‬
‫התייעצות ע המרכז וללא קבלת רשותו‪ ,‬והמעשה היה עלול לסכ את הביטחו‬
‫באזור יפו ולהביא לידי סכסו ע אחת המשפחות החזקות )והמתונות( באזור‪,‬‬
‫משפחת אלֿסעיד )בהנחה שתאופיק אכ היה קרוב משפחתו של עאס(‪ .‬רוכל‬
‫א‪ #‬זכר כי חברי הוועדה‪ ,‬ובמיוחד הוגו ברגמ ויעקב זנדבק‪ ,‬נדהמו בשומע‬
‫‪63‬‬
‫לראשונה על פרשת רצח תאופיק בק‪.‬‬
‫נראה כי הזכרת פרשת החיסול עלֿידי שאול אביגור לאחר שני כה רבות‬
‫נבעה מהיריבות הפנימית בהנהגת ארגו 'ההגנה' הצעיר‪ .‬הוועד הפועל של‬
‫ההסתדרות מינה את הכט ואת אביגור לוועד ארגו 'ההגנה' באוקטובר ‪ ,1922‬א‬
‫הכט הוא שהחליט על פעולות 'ההגנה' שחלק היה שנוי במחלוקת‪ .‬הוא עשה‬
‫‪64‬‬
‫זאת על דעת עצמו‪ ,‬ומבלי שההחלטות התקבלו בפורו ציבורי מוסמ‪.‬‬
‫התנהלותו במהל העשור שבו שימש בתפקיד והיריבות ע בֿגוריו וע‬
‫חברי נוספי הביאו בסופו של דבר לידי הדחתו מתפקידו בשנת ‪.1931‬‬
‫הביקורת על דר פעולתו של הכט עלתה בשנת ‪ 1953‬ע פרסו ספרו של‬
‫גולומב‪ ,‬חביוני עוז‪ ,‬שהעלה מ האוב את פרשת הריגתו של תאופיק בק‪ ,‬החיסול‬
‫הממוקד הראשו בתולדות הארגו‪ .‬בהערות לספר כתב אביגור‪" :‬מעשי מעי‬
‫אלה היו ]?[ הניגודי החמורי שחלו ביני ובי יוס‪ #‬הכט עד סילוקו הגמור‬
‫‪65‬‬
‫מהנהגת ההגנה"‪.‬‬
‫מדוע עורר חיסול הקצי הערבי תדהמה וכעס א אכ היה אחראי לטבח‬
‫העולי? מדוע הכחיש הכט את מעורבותו בחיסול האיש שהיה אחראי לרצח‬
‫‪63‬‬
‫‪64‬‬
‫‪65‬‬
‫תיק ‪ ,29.1.1953 ,78/47‬את"ה‪.‬‬
‫עיל‪ ,‬ההגנה‪ :‬הדר הציונית אל הכוח‪ ,‬עמ' ‪ .4140‬הכט ג מוזכר כמי שהורה על רציחתו של‬
‫ישראל דהֿהא בשנת ‪.1924‬‬
‫הערות שאול אביגור לספר חביוני עוז‪ ,‬תיק ‪) ,80/299/7‬ללא מספור(‪ ,‬את"ה‪.‬‬
‫ההתנקשוּת בחיי הקצין תאופיק בק אלסעיד‪ :‬טעות גורלית ‪55‬‬
‫העולי ועמד בראש כנופיה שעסקה בהרג יהודי? מדוע לא מצא לנכו להתהדר‬
‫בהוראה להשיב לאיש כגמולו ולחזק את כושר ההרתעה של היישוב היהודי?‬
‫הא ייתכ כי הנוגעי בדבר ידעו כי עננה מעיבה רובצת מעל המעשה?‬
‫סיכום‬
‫צבי נדב‪ ,‬מראשי 'השומר'‪ ,‬סייע ללוקצ'ר בחיסול הקצי‪ .‬בדצמבר ‪ 1966‬הוא‬
‫סיפר לסלוצקי‪ ,‬עור ספר תולדות ההגנה‪ ,‬על פעילות אנשי הארגו לאחר פירוק‬
‫האגודה‪ .‬בי השאר‪ ,‬סיפר שההתנקשות בקצי נעשתה בעקבות סדרת התקפות‬
‫על יהודי בקי ‪ .1922‬המקרה הקשה שהיה המניע לחיסול היה ההתעללות‬
‫האכזרית באיבר מינו של המשורר החרדי‪ ,‬יוס‪ #‬צבי רימו‪ ,‬בֿ‪ 11‬באוקטובר‬
‫‪ 1922‬שהותירה רוש קשה על הציבור היהודי‪ 66.‬לדברי נדב‪ ,‬הייתה שמועה כי‬
‫תאופיק בק‪ ,‬הקצי מיפו‪ ,‬עומד בראש כנופיית הטרור‪ ,‬והוחלט על פעולת נק‪.‬‬
‫לדבריו "הכוונה הייתה לתת לקח לערבי‪ .‬התנגדנו לפעולות נק סתמיות‬
‫שאירעו אז )כמו למשל פעולת הנקמה אחרי ההתעללות בי‪ .‬רימו(‪ .‬רצינו‬
‫שפעולות התגמול תהיינה מכוונות נגד האשמי העיקריי‪ ,‬ושהערבי ידעו על‬
‫‪67‬‬
‫כ"‪.‬‬
‫המניע להתנקשת בחיי הקצי תאופיק בק אלֿסעיד היה רצו הנקמה במי‬
‫שעמד בראש הארגו הפלסטיני הלאומני שתק‪ #‬יהודי‪ ,‬וכ כוונה להרתיע את‬
‫הפלסטיני מפני המש הטרור נגד היישוב היהודי‪ .‬לכ תאופיק בק נבחר בשוגג‬
‫כמטרה לחיסול‪" .‬השמועה" שהתהלכה כי הוא העומד בראש הכנופיה וזהות‬
‫השמות‪ ,‬ה היו‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מקור הטעות‪.‬‬
‫תאופיק בק אלֿסעיד שירת במשטרה עד שלושה חודשי קוד לרציחתו‪.‬‬
‫בלתי סביר כי קצי בשירות פעיל‪ ,‬המחויב בפעילות שוטפת‪ ,‬ינהיג תנועת טרור‬
‫ארצית‪ ,‬המפעילה והמתסיסה המו מפגי ופורע בערי שונות‪ ,‬מבלי שהדבר‬
‫ידלו‪ #‬או ייחש‪ #‬לשלטונות‪ .‬יעד החיסול האמיתי היה תאופיק בק אלֿע'וסיי‪,‬‬
‫בשלהי שנת ‪ 1922‬תואמי את דפוס פעילות‬
‫מנהיג הפידאייה‪ .‬אירועי הטרור ִ‬
‫‪68‬‬
‫הארגו כפי שתיאר שניאורסו‪.‬‬
‫הקצי תאופיק בק‪" ,‬הקומיסר השמ בעל שני הכוכבי" כפי שתואר בעיתונות‪,‬‬
‫לא טמ את ידו בצלחת במהל המהומות ביפו‪ .‬היו שסיפרו על התעלמותו‬
‫מתלונותיה ועל כ שא‪ #‬נראה יורה;‪ 69‬אול הוא לא היה המנהיג הבולט‬
‫‪66‬‬
‫‪67‬‬
‫‪68‬‬
‫‪69‬‬
‫אידר‪ ,‬אחרו משוררי האלוהי‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬
‫פעולת הנק של "הצ'רקסי ]גרוזיני?[ של גולומב" הייתה סירוס ערבי ח מפשע‬
‫מאבוֿכביר‪ .‬תיק ‪ ,8/2758143‬את"ה‪.‬‬
‫ש; 'תזכיר שניאורסו'‪.‬‬
‫הפועל הצעיר‪ ,13.5.1921 ,27 ,‬עמ' ‪.87‬‬
‫‪ 56‬משטרת ארץ ישראל‬
‫שחיסולו ישמש נקמה ולקח לערבי‪ .‬א אכ היה רצו לנקו במבצעי הטבח‬
‫בבית העולי ביפו‪ ,‬הכתובות היו – חנא ברדקוש ואסעד עבוד‪ ,‬שעמדו בראש‬
‫הפורעי‪ .‬צבי נדב‪ ,‬ופנחס שניאורסו‪ ,‬כתבו כי מטרת החיסול הייתה לפגוע‬
‫בראש כנופיית 'היד הנעלמה' שהרגה יהודי באות ימי‪ .‬השמועה‪ ,‬לדבריה‪,‬‬
‫הייתה שתאופיק בק הוא שעמד בראש הכנופייה‪ ,‬ומכא מקור הטעות‪.‬‬
‫כעסו של גולומ על המעשה )בטענה שסיכ את ביטחו היישוב( ותדהמת‬
‫הוגו ברגמ משנודע לו על דבר ההתנקשות – מרמזי שראשי היישוב ידעו‬
‫שהפנתה מערכת ספר תולדות‬
‫שההתנקשת הייתה באיש הלאֿנכו‪ .‬ג השאלה ִ‬
‫ההגנה ליוס‪ #‬הכט‪ 11 ,‬שני לאחר פרסו דברי שוחט ושניאורסו בספר השומר‪,‬‬
‫יש בה כדי להעיד שאביגור ידע את הדברי לאשר‪ .‬הכחשתו של הכט‬
‫ותשובתו כי שמע על כ א לא הגיב – מעוררות תהיות‪ .‬א היה הקצי תאופיק‬
‫בק אלֿסעיד אכ ב מוות‪ ,‬מדוע לאחר שני רבות ניער הכט חוצנו מהמעשה‪,‬‬
‫שיכול היה להעניק לו יקרה מבצעית‪ .‬נית אפוא לשער שהוא היה מודע‬
‫לטעותו‪.‬‬
‫משהתבררה הטעות בזיהוי הקורב‪ ,‬יוחסה לקצי המשטרה מיפו האחריות‬
‫לטבח העולי בבית החלו ביפו‪ ,‬כדי להצדיק בדיעבד את מעשה הרצח ולהופכו‬
‫למי שראוי היה לדי מוות‪ .‬המשתתפי בפרשה‪ ,‬נטלו את סודותיה אל קבר‪,‬‬
‫והאמת לאשרה לא תיוודע לעול‪ .‬עובדה ברורה אחת עולה ממסכת העדויות‬
‫והראיות – תאופיק בק אלֿסעיד לא היה האיש שעמד בראש הפורצי לבית‬
‫החלו בצהרי אחד במאי ‪ ,1921‬כפי שסיפרה מניה שוחט‪.‬‬