תכנית-הזוג

Transcription

תכנית-הזוג
‫מיומנויות התמודדות גופ‪-‬נפשיות‬
‫תכנית "הזוג המנצח" לילדים צעירים בישראל‪:‬‬
‫מיומנויות התמודדות גופ‪-‬נפשיות להפחתת לחצים‬
‫ולביסוס חוסן גמיש‬
‫מירב טל‪-‬מרגלית ויהודית שפנגלט‬
‫‪International Conference on Education, Reflection and Development,‬‬
‫‪Cluj-Napoca, May 2013‬‬
‫הקדמה‬
‫מאמר זה מציג תכנית חדשנית הפונה לילדים נפגעי טראומה ואת הראיות התיאורטיות‬
‫והמדעיות‪ ,‬אשר משמשות בסיס לפיתוחה‪ .‬הידיעה כי הגוף צובר לחצים וכי יש בכוחו לסייע‬
‫בהחלמה הינה ההנחה המרכזית בתכנית זו‪ .‬הקשר גופ‪-‬נפש והאמונה בחוסנו הגמיש של‬
‫הגוף מהווים בסיס לתכנית‪.‬‬
‫רקע‬
‫חייהם של ילדים בנויים מהתנ סויות חיוביות‪ ,‬השזורות בהתנסויות המעוררות לחץ ומתח‪.‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬הם נחשפים למצבים מסוכנים או מאיימים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הם חווים מידה‬
‫מסויימת של הצפה‪ .‬איילון (‪ )3102‬גורסת כי בשלושת העשורים האחרונים‪ ,‬המושג טראומה‬
‫פסיכולוגית הפך לסוגיה מרכזית בתיאוריה‪ ,‬באבחון ובטיפול‪ .‬רבים סבורים כי ילדים צעירים‬
‫אינם מושפעים מאירועים בעלי אופי מאיים‪ .‬הם אינם מבינים את ביטוי הדינמיקה של אותן‬
‫התנסויות בקרב ילדים צעירים‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬ילדים צעירים למעשה אכן חווים "טראומות‬
‫מינוריות"‪ ,‬ההופכות אותם לחסונים פחות ביחס לאחרים )‪.(Scaer, 2005‬‬
‫ג'ונסון )‪ (Johnson, 1998‬דן בהשפעות מעוררות החרדה של הטראומה על חוסר האיזון‬
‫הפסיכולוגי של הילד‪ .‬בישראל‪ ,‬ילדים מתמודדים עם איום בטחוני מתמשך‪ ,‬ובכך נחשפים‬
‫למידה רבה של מתח ולחץ‪.‬‬
‫לעיתים קרובות מדי‪ ,‬מבוגרים אינם מצליחים לזהות ולאבחן את תגובותיהם של ילדים‬
‫לט ראומה‪ .‬לרוב גם מבוגרים סובלים מטראומה ועליהם לרכוש כלים אשר יסייעו להם להוריד‬
‫את רמת העוררות (אקטיבציה) בטרם יתמודדו עם הטראומה שחווים ילדים‪ .‬סקייר‬
‫‪1‬‬
‫)‪ (Scaer,2005‬מתייחס למחקר העוסק בהשפעות טרום לידה‪ ,‬קשר אם‪-‬ילד והתכווננות אל‬
‫התינוק על מסוגלותו של התינוק לאו רך חייו לווסת עוררות ולקדם הומאוסטזיס‪ .‬נקודה זו‬
‫הינה רלוונטית במיוחד להורים לילדים ב"איזורי מלחמה"‪ ,‬או בבתים בהם גדלים ילדים‬
‫בסיכון‪.‬‬
‫התכנית‪ :‬רקע תיאורטי‬
‫היקף העבודה שלנו מתמקד באופן שבו נוירופסיכולוגיה ומחקרים על קשר גופ‪-‬נפש‬
‫מתקשרים לטראומה ולחוסן‪ .‬לוין וקליין )‪ (Levine & Kline, 2007‬דנים בתגובותיהם של‬
‫ילדים כאשר הם עומדים בפני התנסויות מאיימות‪ .‬לוין וקליין )‪ (Levine & Kline, 2007‬ורוס‬
‫)‪ (Ross, 2008‬עוסקים בתגובותיהם של ילדים לטראומה על אופניה ועל שלביה השונים‪.‬‬
‫סיגל והרצל )‪ (Siegel & Hartzell, 2003‬טוענים כי היטמעות הדפוסים הנוירולוגיים אצל‬
‫ילדים מועצמת כאשר מתרחש אירוע טראומתי‪.‬בנוסף‪ ,‬בגיל רך‪ ,‬המוח מפתח את‬
‫האינטליגנציה שלו‪ ,‬את החוסן הרגשי ואת יכולת הויסות העצמי‪ ,‬וזאת בהקשר של הקשר‬
‫המתקיים בין הילד ובין המטפל פנים מול פנים‪ .‬אי לכך‪ ,‬על ההורים לרכוש וליישם כלים אשר‬
‫יתרמו להתפתחות בריאה של מוחם של ילדים‪.‬אז הם יוכלו לפתח כלים נפשיים להישרדות‬
‫ויכולת צמיחה ויגיעו לכדי יכולת לאזן רגשות‪ ,‬לחשוב ולהתחבר עם אחרים באופן מותאם‪.‬‬
‫יישום הידע המחקרי‪ ,‬אשר מוכיח כי ישנו קשר ברור בין אינטגרציה גופ‪-‬נפשית ובין למידה‪.‬‬
‫תכנית "הזוג המנצח" מציעה דרך לשיפור אינטגרציה זו‪ .‬למידה מתרחשת כאשר הגופנפש‬
‫מעבד בהצלחה תחושות‪ ,‬רגשות ומחשבות )‪ .(Ross, 2008‬על ילדים להצליח להשתחרר‬
‫מ"תקיעות" ולהחלץ מקבעון של דפוסים‪ .‬תנועה משפרת אינטגרציה גופ‪-‬נפשית ולמידה‪ .‬היא‬
‫מייצרת תאי עצב‪ ,‬אשר מאפשרים למידה‪ .‬הגוף ותנועתו הינם השפה הבסיסית‪ ,‬ומהווים‬
‫עבור ילדים משאבים טבעיים המסייעים להם ללמוד‪ ,‬לדעת ולהתנהל בתוך חייהם‪.‬‬
‫משחר ההסטוריה‪ ,‬ילדים רצו‪ ,‬קפצו‪ ,‬טפסו‪ ,‬שחקו‪ ,‬שחקו במחבואים‪ ,‬רקדו‪ ,‬חבקו‪ ,‬רבו ונרגעו‪.‬‬
‫קשת התנהגויות זו כולה הינה הכנה להתמודדות בתוך העולם‪ .‬מתוך השימוש בגוף‪ ,‬ילדים‬
‫לומדים כיצד להתמודד‪ ,‬ותוך כדי משחק‪ ,‬לומדים על עצמם ועל אחרים‪.‬‬
‫ההתבססות על ה"תחושה המורגשת" )‪ (felt sense‬ועל הקשיבות )‪ (mindfulness‬תורמת‬
‫ליכולתו של הילד לשלב בין התנסויותיו‪ .‬פלאמר )‪ (Plummer, 2012‬מציגה את הטענה‬
‫הבאה‪:‬‬
‫ביסודו של משחק הקשיבות עומד הרעי ון כי מודעות עצמית ומודעות כלפי אחרים אינה צריכה‬
‫להיות כרוכה בקושי‪ ,‬אלא שהגישה בה אנו נוקטים במשחקים ובפעילויות וההקשר שבו אנו‬
‫בוחרים לנקוט בה הינם בעלי חשיבות עליונה‪ .‬יכולתו של הילד לטפח את עולמו הפנימי‪ ,‬על‬
‫דימוייו‪ ,‬תחושותיו ורעיונותיו הינה חשובה לרווחתו‪ ,‬כשם שחשובה יכולתו לתת את דעתו על‬
‫העולם החיצון‪ .‬כאשר הוא מפתח יכולת זו‪ ,‬הלחץ יורד וכתוצאה מכך‪ ,‬מופיעה יכולת הויסות‬
‫העצמי‪.‬‬
‫הידע של מדענים העוסקים בנוירופסיכולוגיה ושל תרפיסטים‪ ,‬לצד התיאוריה מאחורי הטיפול‬
‫במחול ותנועה )‪ (DMT‬ו‪( SE-‬שיטת החוויה הסומטית)‪ ,‬ויישומן במסגרת קבוצתית‪ ,‬הוא‬
‫הקרקע להתפתחות מודל ‪ ,STREAM‬אשר מהווה בסיס לתכנית "הזוג המנצח"‪.‬‬
‫מיומנויות התמודדות גופ‪-‬נפשיות‬
‫מודל 'תנועה וקשב לחיים'‪STREAM -‬‬
‫מודל 'תנועה וקשב לחיים'‪ STREAM-‬פותח על ידי טל‪-‬מרגלית ( ‪ )Tal,3112‬ומשלב את‬
‫הטיפול במחול ותנועה )‪ (DMT‬ואת שיטת החוויה הסומטית )‪ ,(SE‬שצמח מתוך המחקר‬
‫שלה לדוקטורט‪ .‬זהו מודל משולב של פסיכותרפיה ממוקדת גוף‪ ,‬המאפשר שחרור מלחץ‪,‬‬
‫החלמה מטראומה וביסוס חוסן‪ .‬אף על פי שזהו מודל קבוצתי בעיקרו‪ ,‬ניתן ליישם את‬
‫התובנות‪ ,‬העקרונות והטכניקות שבבסיסו גם בטיפול פרטני‪.‬‬
‫הבסיס התיאורטי לתכנית "הזוג המנצח" דומה לזה של מודל ‪ . STREAM‬הוא מושתת על‬
‫מדעי המוח מנקודת מבט פסיכו‪-‬פיזיולוגית לגבי טראומה וחוסן ומעניק הבנה מעמיקה של‬
‫המוח ותגובת מערכת העצבים ותגובות פיזיולוגיות‪-‬גופניות לדחק טראומתי ‪(van der Kolk,‬‬
‫)‪ .1996‬ותיאוריות הקשורות לפסיכותרפיה ממוקדת גוף‪ .‬הבסיס התיאורטי גם נשען על מודל‬
‫החוסן הרב‪-‬מימדי‪ ,‬העוסק במשאבי התמודדות ‪( BASIC PH‬להד‪ ,)3111 ,‬לצד תפיסת‬
‫"הצד החיובי של הטראומה" (‪ ,)Tal,3112‬המושתתת על הפסיכולוגיה החיובית‬
‫)‪,(Seligman & Csikszentmihalyi, 2000‬בשילוב מודל ‪( ,BASIC PH‬להד‪)3111 ,‬‬
‫וצמיחה פוסט‪-‬טראומתית)‪.(PTG‬‬
‫מטפלים וחוקרים )‪(van der Kolk, 1996; Levine, 1997; Scaer, 2001; Ross, 2003‬‬
‫גורסים כי מודלים ממוקדי גוף לטיפול אשר כביכול מדברים בשפת חלקי המוח הפרימיטיביים‬
‫באמצעות תחושה‪ ,‬התנסויות תפיסתיות ותגובות גופניות הינם חיוניים בטיפול בטראומה‪.‬‬
‫מודל ‪ STREAM‬משלב טיפול במחול ותנועה )‪ (DMT‬ואת שיטת החוויה הסומטית )‪(SE‬‬
‫במסגרת קבוצתית‪.‬‬
‫‪ DMT‬מוגדר כ שימוש הטיפולי בתנועה‪ ,‬אשר מחזק את יכולתו של היחיד לחזק את‬
‫האינטגרציה הרגשית‪ ,‬הקוגניטיבית‪ ,‬הגופנית והחברתית )‪ .(Chaiklin, 1975‬שיטה זו‬
‫מסייעת בשחרור מטראומת עבר ומדפוסי תנועה חזרתיים‪ ,‬המשמשים להישרדות תוך חיזוק‬
‫החיבור הבינאישי והחיבור מחדש ל"כאן ועכשיו" )‪ DMT .(Bernstein, 1979‬בגישת הגופ‪-‬‬
‫נפש )‪(Payne, 2009) ,(BMA‬מקדם את שלמות הגופ‪-‬נפש‪-‬עצמי ושימושי בקרב מטופלים‬
‫המחלימים מטראומות המאופיינות בתסמינים ללא הסבר רפואי‪.‬‬
‫‪ ,SE‬היא גישה טיפולית נטו רליסטית קצרת מועד‪ ,‬אשר פותחה על ידי לוין )‪,(Levine, 1997‬‬
‫ו מבוססת על מודל בעלי החיים להשלמת ההתמודדות עם הטראומה וההחלמה ממנה‪.‬‬
‫בעזרת הכוונה מתאימה‪ ,‬החוסן הפנימי של בן האנוש מובא לכלל פעולה ומערכת העצבים‬
‫האוטומטית יכולה לחזור לאיזון‪ .‬השלמת תנועת ההשרדות שלא הושלמה בעת האירוע‬
‫המציף‪ ,‬או שחרור אנרגיית השרדות מובילה להחלמה )‪ .(Ross,2003‬עבודה עם תחושות‬
‫הגוף ועם "התחושה המורגשת" )‪ (Gendlin, 1978) (felt sense‬הינה מפתח להשגת ויסות‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫הכללה ושלמות אישית‪ ,‬וזאת תוך שימוש ביסודות ‪ :SIBAM‬תחושות‪ ,‬דימויים‪ ,‬התנהגות‪,‬‬
‫רגש ומשמעות‪ ,‬כולם חוברים לכדי חווית שלמות‪.‬‬
‫המחקר העוסק במודל ‪ STREAM‬זיהה מאפייני החלמה גופ‪-‬נפשיים (טל‪ ,)3112 ,‬במסגרת‬
‫התערבויות טיפוליות המכוונות להחלמה‪ ,‬ומהווים סמן החלמה‪ /‬מול תוצאות טראומה ולחץ‬
‫מצטבר‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫שלמות גופ‪-‬נפשית ‪ /‬לעומת דיסוציאציה‪/‬ניתוק‬
‫‪.2‬‬
‫ויסות ורגיעה ‪ /‬לעומת חרדה ועוררות‬
‫‪.3‬‬
‫חיוניות וחיות ‪ /‬לעומת פסיביות ודיכאון‬
‫‪.4‬‬
‫העצמה ‪ /‬לעומת חוסר אונים‬
‫‪.5‬‬
‫תחושת גבולות גוף‪-‬עצמי ‪ /‬לעומת פגיעות‬
‫‪.6‬‬
‫היכולת להשתמש במשאבי התמודדות תוך 'קשיבות' לגוף וזוהי ליבת התכנית‬
‫'אוצרות הזוג המנצח'‪.‬‬
‫מודל ‪ STREAM‬פותח עבור מבוגרים‪ ,‬ואילו מודל "הזוג המנצח" פותח עבור הילדים‪.‬‬
‫תכנית 'אוצרות הזוג המנצח'‬
‫הגישה‬
‫"הזוג המנצח" הינו גישה סלוטוגנית (מקדמת בריאות)‪,‬בניגוד לגישות הפתוגניות הנקשרות‬
‫בטראומה בדרך כלל‪ .‬הבנת "הצד החיובי של הטראומה" על פי מודל ‪ STREAM‬מתבססת‬
‫על פסיכולוגיה חיובית‪ ,‬שימוש במשאבי התמודדות‪ ,‬חוסן וצמיחה פוסט טראומתית (‪Tal,‬‬
‫‪ )Tedeschi & Calhoun, 2004 , 3112‬גישה החיונית בטיפול בילדים בסיכון‪ .‬לילדים יש‬
‫חיוניות וחוסן מולד‪ ,‬המאפשרים להם להתגבר על הצפה והתנועה הטבעית היא משאב חשוב‬
‫להתמודדות שלהם מסייעת להם בפריקת העוררות כתוצאה מההצפה והיא חלק מרכזי‬
‫בתכנית‪ .‬נמצא כי אמונה מהווה משאב חשוב בהתמודדות עם טראומה ‪(Pargament,‬‬
‫)‪ . 2007‬הגישה שלנו כוללת יסוד חשוב זה ומתאימה אותו הן לילדים חילוניים והן לילדים‬
‫דתיים‪ .‬הגישה שלנו מיישמת את מודל ‪ ,EFS‬אמונה ורוחניות מעוגני גוף (שפנגלט‪ ,‬טל‪-‬‬
‫מרגלית‪ ,‬ושחם‪.)3102 ,‬‬
‫תכנית "הזוג המנצח"‪ :‬היבטים חדשניים‬
‫תכנית "אוצרות הזוג המנצח‪ :‬מר גוף וגברת מודעות" נועדה להוריד את רמת העוררות בקרב‬
‫ילדים‪ ,‬וכך מתאפשר להם להגיע למצב של מידת ויסות והכללה רבה יותר‪ ,‬וכפועל יוצא‪,‬‬
‫מעצים את יכולת ההתבוננות פנימה ומעודד דיאלוג שיתופי ומתבונן יותר במסגרת הקבוצה‪.‬‬
‫באוירה כזו‪ ,‬רכישת כישורי חיים חדשים הופכת קלה יותר‪.‬‬
‫מיומנויות התמודדות גופ‪-‬נפשיות‬
‫ילדים רוכשים כלים להתמודד עם תגובות לאיום ולטראומה‪ ,‬כלים המשמשים להם ככישורי‬
‫חיים‪ .‬החוויה בסדנא הינה בדרך כלל מתנהלת בתהליכי מערכת העצבים 'מלמטה‪-‬למעלה' ואז‬
‫'מלמעלה למטה'‪ ,‬ולעיתים במקביל‪ ,‬בכדי להבטיח הכללה ושלמות )‪.(Ogden, 2006‬‬
‫שלב הפיילוט בתכנית זו מופעל באיזורים בהם ילדים חיים במצב של איום יומיומי‪ .‬אחדים‬
‫מהילדים המשתתפים‪ ,‬נולדו אל תוך "איזור מלחמה" ואיום קיומי מתמשך‪ ,‬ואחרים נולדו‬
‫למשפחות בהן רווחת אלימות ופוגענות‪ .‬כולם ילדים בסיכון‪ .‬איילון (‪ )3102‬טוענת כי ילדים‬
‫החשופים לדחק קיצוני‪ ,‬לאלימות‪ ,‬או להזנחה‪ ,‬הינם ילדים בסיכון‪ .‬התכנית שלנו מעניקה כלים‬
‫להתמודדות‪ ,‬אשר מהווים גם כלים לכישורי חיים‪.‬‬
‫המסר הייחודי אותו מעבירה התכנית הוא שניתן להגיע לחומר ולתגובות טראומתיות בדרך‬
‫חיובית‪ ,‬על פי מושג "הצד החיובי של הטראומה" (טל‪-‬מרגלית‪ .)3112 ,‬תפיסה זו זה פותחת‬
‫אפשרויות שונות להתבוננות בסיטואציות מציפוות‪ ,‬כמו גם בסיטואציות מלחיצות בחיי היומיום‪,‬‬
‫ואף מעודד גיבוש דרכי התמודדות חדשות ושימוש במשאבים אישיים‪.‬‬
‫המשתתפים לומדים לחוות את מה שעולה בקבוצה ברמה כוללנית‪,‬שילוב הרמה הקוגניטיבית‪,‬‬
‫הרמה הרגשית‪ ,‬הרמה המוטורית והסנסומוטורית‪ .‬מכאן‪ ,‬ההכללה והשלמות הינן עמוקות‬
‫יותר ולמשתתפים מתאפשרת חוויה חדשה‪ ,‬כעין סם‪-‬נגד לתוצאות הטראומה והלחץ‬
‫המצטבר‪.‬‬
‫מטרות התכנית עבור הילדים‬
‫‪‬‬
‫ללמוד על פוטנציאל החיבור גופ‪-‬נפש בחיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫להגיע להבנה חדשה לגבי לחץ ואירועים מציפים‪ ,‬על השפעותיהם‪ ,‬וכן לגבי‬
‫התמודדות וחוסן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לפתח יכולת לזהות ‪,‬דרך תגובות גופם ‪,‬מצבי לחץ וטראומה ואת השפעותיהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לרכוש כלים שימושיים מיומנויות ויסות וכישורי חיים למצבי לחץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לשחרר אנרגיית השרדות שנאגרה בגוף כתוצאה מהתנסויות מאיימות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫להפסיק את הדפוסים אוטומטיים‪ ,‬בלתי יעילים להתמודדות עם טראומה‪ ,‬ולפתח‬
‫דרכי התמודדות חדשות במצבי איום ולחץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ליצור חוויה משותפת לילדים ולהוריהם על מנת לגבש תובנות חדשות ודרכי‬
‫התמודדות גמישות ‪ ,‬הנובעות יותר ממקום של חוסן‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫אוכלוסיה‬
‫התכנית מיועדת לילדים בגילאי גן עד כיתה ו'‪ .‬שלב הפיילוט הראשון בתכנית כלל ילדי‬
‫כיתות א'‪-‬ג'‪ .‬חלק מהילדים מתגוררים ב"איזור מלחמה"‪ ,‬בדרום הארץ‪ ,‬בישובים חקלאיים‬
‫ו פלח אוכלוסיה אחר כולל ילדים בסיכון‪ ,‬החיים במשפחות רב‪-‬בעייתיות ו‪/‬או משפחות‬
‫מתעללות‪ ,‬בעיר בצפון הארץ‪.‬‬
‫אף על פי שילדים הם החלק הדומיננטי של המשתתפים בתכנית‪ ,‬היא כוללת גם מבוגרים‬
‫המהווים דמויות משמעותיות בחיי הילדים‪ .‬למורים‪ ,‬להורים ולילדים מזדמן לחוות את‬
‫השמחה הנובעת מהתנועה ומשחרור אנרגיית ההישרדות הטראומתית‪.‬‬
‫התכנית הלכה למעשה‬
‫התכנית מציעה סדנא בת שמונה מפגשים‪ ,‬בה ניתנים כלים מעשיים לגופ‪-‬נפש‪ ,‬אשר‬
‫נו עדו לסייע לילדים ברכישת כישורי חיים‪ ,‬שישמשו אותם ככלים להתמודדות‪ .‬הם לומדים‬
‫לעזור לעצמם במצבי לחץ והצפה רגשית‪ ,‬ומתחילים לפתח מנגנון מתוך משחקיות‬
‫והנאה‪ .‬קשה לילדים להבין את המושג המופשט "חיבור גופ‪-‬נפש"‪ .‬ההתמודדות עם‬
‫האתגר היא באמצעות הצגתם של 'אדון גוף וגברת מודעות ‪-‬הזוג המנצח'‪ .‬בובות‪ ,‬איורים‬
‫וטקסטים של שיר‪-‬סיפור של שתי הדמויות הדמיוניות ממחישים שילוב זה‪ .‬הסדנא‪ ,‬לכל‬
‫אורכה‪ ,‬מגישה לילדים‪ ,‬לצד התנסות תנועתית‪ ,‬אמצעי המחשה בהפנמת המושגים הללו‪.‬‬
‫חווית הגופ‪-‬נפש מתממשת באמצעות תנועה מודעת ומשחקי תנועה עם אביזרים ועם‬
‫גירויים אחרים‪ .‬משאבי הגוף‪ ,‬שהם האוצרות של "הזוג המנצח"‪ ,‬משמשים ככלים לעזרה‬
‫עצמית‪ ,‬לויסות ולהתמודדות‪ .‬הילדים חווים אותם בדמות תנועה ומשחקים‪ ,‬ומעמיקים את‬
‫ההתנסות האישית שלהם באמצעות חושים אחרים ויצירתיות‪ .‬זאת‪ ,‬באמצעות אוצרות‬
‫שיריים בחרוזים ואוצרות צבעוניים ומאויירים‪ .‬דמיון ומטאפורות עמם ילדים יכולים‬
‫להזדהות מאפשרים להבהיר להם מושגים מופשטים‪ .‬ילדים עושים שימוש בתנועה‬
‫ובגופם כמשאבים טבעיים‪ .‬מתוך תשומת לב קשובה (‪ )mindfulness‬לתחושות‬
‫הפנימיות של גופם‪ ,‬הם יכולים ללמוד כיצד לעשות שימוש ב"אוצרות" הטבעיים‪,‬‬
‫הפנימיים‪ ,‬וכך חווים הרגשה טובה יותר והעצמה‪.‬‬
‫הסדנאות כוללות שיתוף מילולי במסגרת הקבוצה ועיבוד התכנים העולים בין מפגשים‬
‫ובמהלכם‪ .‬הם מביאים ומציגים דוגמאות מסיטואציות יומיומיות עמן הם מתמודדים‪.‬‬
‫סדנת הילדים מותאמת ליכולותיהם הקוגניטיביות‪ ,‬החברתיות והגופניות‪ .‬עיקר הדגש‬
‫מושם על ויסות רגשי של כל ילד‪ ,‬וכן על מאפיינים התנהגותיים ואישיים של כל ילד ושל‬
‫הקבוצה כולה‪ .‬המערך הינו רגיש‪-‬תרבות‪ ,‬ומתחשב הן בילדים חילוניים והן בילדים‬
‫דתיים‪ .‬שיקול נוסף בהתאמת התכנית הוא סוג המסגרת החינוכית בה מיושמת התכנית‬
‫– פורמלית (גני ילדים ובתי ספר )‪ ,‬או בלתי פורמלית‪ ,‬כגון מסגרות של אחר הצהריים‪.‬‬
‫אחת המטרות העיקריות היא שהמורים יישמו בכיתה את התובנות הקשורות לעקרונות‪.‬‬
‫ניתן לשזור אותן בחומר הלימוד ובסיטואציות בינאישיות‪.‬‬
‫מיומנויות התמודדות גופ‪-‬נפשיות‬
‫המפגש האחרון הוא מפגש השיא של ילדים‪ ,‬הוריהם והצוות החינוכי בו יוצרים סיכום‬
‫וחוויה מחברת בין הילדים והוריהם בהקשר של הטמעת הזוג המנצח ואוצרותיו‪.‬‬
‫המושגים העיקריים‬
‫כל האוצרות של "הזוג המנצח" כוללים את מהות הגופ‪-‬נפש הכוללת ("אדון גוף וגברת‬
‫מודעות")‪ .‬חלקם שמים דגש על הגוף וניתן לסווגם כ"מלמטה למעלה"‪ .‬לדוגמא‪ ,‬קרקוע‪,‬‬
‫התחברות אל המרכז‪ ,‬נשימה‪ ,‬מגע מרגיע ‪ ,‬התנועה החופשית שלי והשחרור שלי‪.‬‬
‫אוצרות אחרים שמים דגש על התודעה ועל המודעות‪ ,‬וניתן להתייחס אליהם כאל‬
‫"מלמעלה למטה"‪ ,‬כגון השימוש בתחושה המורגשת ‪"-‬חושחש"‪ ,‬השומרים שלי‪,‬‬
‫המשאבים שלי‪ ,‬האמונה שלי‪ ,‬ללמוד לזהות את הגלים בגוף שלי‪ ,‬ול'רכב על הגל'‪.‬‬
‫המושגים מלמעלה‪-‬למטה ומלמטה‪-‬למעלה מתייחסים אל החלק במוח הפרימיטיבי‬
‫(התחתון) שהוא הראשון בסדר העבודה‪ ,‬ועליו מושם הדגש הרב ביותר ועל המוח‬
‫החושב' (העליון) ועל הקשר ביניהם )‪ .(Ogden, Minton, & Pain, 2006‬האוצרות של‬
‫הזוג המנצח מעניקים לילדים ולמבוגרים דרך למציאת רגיעה בחייהם‪.‬‬
‫מבנה התכנית‬
‫רוטשילד )‪ (Rothschild, 2003‬טוענת כי דרכי הטיפול בטראומה דורשות הן כיוון והן‬
‫מבנה‪ .‬טל‪-‬מרגלית (‪ )3112‬מצאה כי הטיפול בתנועה מעניק מבנה למפגש כולו דרך‬
‫התנועה‪ ,‬ולגישת ה‪ SE-‬יש מבנה ברור להתערבות כאשר העוררות ניכרת ויש לעזור‬
‫לילד או לקבוצה להירגע ‪ .‬אלה מהווים למטפל סמן באשר לטווח הנינוחות ( ‪Window of‬‬
‫‪ )Tolerence‬וההתמודדות של המשתתפים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬השימוש ב"תחושה המורגשת"‬
‫)‪ (Gendlin, 1978‬מקדם סקרנות ו‪-‬וויסות‪-‬עצמי‪.‬‬
‫כל מפגש בסדנא מו קדש לנושא מרכזי מסויים‪ ,‬ועוסק באוצר אחד או יותר הקשורים זה‬
‫לזה‪ .‬כל מפגש נפתח בבדיקה כיצד הם התחברו לחומר שנלמד בשבוע שחלף ובמה‬
‫מהאוצרות הם השתמשו‪ .‬כל מפגש מתחיל בטקס שפת התנועות של הזוג המנצח'‬
‫מהשבוע הקודם‪ ,‬ומסתיים בו‪ ,‬יחד עם ההבנות החדשות הכוללות את האוצרות החדשים‪,‬‬
‫שנלמדו במפגש הנוכחי‪ .‬התכנית כוללת הסבר פסיכו‪-‬חינוכי לגבי לחץ והשפעותיו על‬
‫תחושות הגוף‪ ,‬תוך נרמול תגובות לחץ טבעיות אצל הילדים‪ .‬הגברת המודעות לתחושות‬
‫עומדת תמיד על סדר היום‪ ,‬בין אם בתנועה ובמשחק‪ ,‬כמו גם בשיתוף המילולי‪ .‬האוצרות‬
‫החדשים מוצגים והילדים מתנסים בהם במגוון אופנים‪ ,‬כדי לעגן את ההתנסות החדשה‬
‫בגוף ולהטמיעה‪ .‬האיורים מוצגים והשיר‪-‬סיפור מוקרא בקול‪ .‬הילדים לומדים את‬
‫התנועה הקשורה לאוצר החדש‪ .‬רפרטואר תנועות ייחודי‪ ,‬שפת התנועה של 'הזוג‬
‫‪7‬‬
‫המנצח' הינו רצף תנועות טקסי ‪ ,‬אותו הילדים מתרגלים ומאמצים ברצון ובקלות‪ .‬טקס‬
‫התנועה הופך עבורם לכלי ויסות חשוב וחוויה מלכדת אישית וקבוצתית‪.‬‬
‫מעורבות המשפחה והקהילה‬
‫טראומה גורמת ללחץ אדיר הן על הילד כשלעצמו‪ ,‬והן על המשפחה כולה‪ .‬הפרעות‬
‫למהלך השג רה‪ ,‬שינוי בדפוסים הקהילתיים והיעדר אמון שאחרים יענו לצרכיו של הילד‬
‫הינם חלק מהשלכותיהם של משבר ושל טראומה על משפחה )‪.(Johnson, 1998‬‬
‫הורים רוצים שילדיהם יצליחו להתמודד עם חייהם ויחושו אמון ובטחון‪ ,‬נוחות ורגיעה‪ ,‬לצד‬
‫תחושת שליטה ויכולת לווסת את רגשותיהם ואת התקשורת שלהם עם אחרים‪ .‬הם רוצים‬
‫שלילדיהם תהיינה מיומנויות התמודדות אשר יאפשרו להם לעזור לעצמם במקרה של‬
‫איום או של חירום‪.‬‬
‫החיבור הגופ‪-‬נפשי מעניק חוויה שלמה וכוללת‪ ,‬בניגוד לשבר או לניתוק המיוחסים‬
‫לטראומה‪ .‬המשימה העומדת בפני הורים ומורים היא להעניק בסיס בריא להתפתחות‬
‫הקשר בינם ובין ילדיהם‪ .‬במקום שבו ישנם מודעות והתכווננות‪ ,‬מתאפשרת למידה‪ .‬אם‬
‫הורים ומורים ילמדו לסייע לילדים לעבור בין התחושות ללא קושי‪ ,‬לילדים יתאפשר‬
‫לשחרר את הפחד מתוך חווית התגובות הלא רצוניות‪ .‬חשוב מאוד שההורים ילמדו‬
‫לתמוך בילדיהם בתהליך ההתאוששות מהתנסויות מאיימות ומציפות‪ .‬מהסיבות הללו‬
‫ההורים שותפים בתכנית שלנו )‪ .(Levine & Klein, 2007‬עפ"י לוין וקליין‪ ,‬חשוב‬
‫שההורים ואנשים אחרים בקהילה ילמדו את סימני הטראומה‪ ,‬לצד מיומנויות פשוטות‬
‫למניעת תסמיני טראומה לאחר אירוע מפחיד‪ .‬במצבי חירום‪ ,‬כאשר ההורים והמבוגרים‬
‫נמצאים עם ילדיהם‪ ,‬חשוב שהם יגיעו תחילה לשליטה עצמית וויסות‪ ,‬בכך שיתחילו לחוש‬
‫רגועים ובטוחים יחסית‪ .‬אז‪ ,‬כאשר הם מרגישים שהם יכולים להכיל את עצמם‪ ,‬הם יוכלו‬
‫לטפל בילדיהם באופן מותאם‪.‬‬
‫מחקר‬
‫מחקר רקע לגבי הוכחות קודמות‬
‫הראיות המהוות רקע לתכנית ולמחקר עתידי מתבססות על שני מחקרים קודמים‪:‬‬
‫המחקר הראשון הוא פיתוח מודל 'תנועה וקשב לחיים' ‪ , STREAM‬המהווה בסיס‬
‫לתכנית זו (טל‪ .)3112,‬מחקר זה בחן מודל אינטגרטיבי חדש לטיפול בטראומה‪ ,‬המשלב‬
‫את הטיפול בתנועה ומחול ואת שיטת ה'חוויה הסומטית'‪ ,‬בקבוצה המיועדת למטופלים‬
‫נפגעי טראומה‪ .‬המשתתפות היו נשים בגילאי ‪ ,21-32‬במרכז לטיפול באלימות במשפחה‬
‫בישראל ‪,‬שעברו פגיעה מתמשכת מצד בן זוגן‪ .‬המחקר היה פוסט‪-‬פוזיטיביסטי‬
‫ואינדוקטיבי‪ ,‬שבו יושם מחקר פעולה‪ ,‬שנערך על ידי מטפלת‪-‬חוקרת‪ ,‬ובעל מאפייני חקר‪-‬‬
‫מוקיר‪ .‬נעשה שימוש בשיטות מחקר מעורבות‪ ,‬אשר כללו בעיקר כלי מחקר איכותניים‪,‬‬
‫אך גם כלי מחקר כמותניים‪ ,‬כמו ‪ TSC-40 Trauma Symptoms Checklist‬מותאם‪,‬‬
‫ראיונות קבוצתיים‪ ,‬ראיונות אישיים‪ ,‬קלפים מטאפוריים‪ ,‬דיוקנאות אישיים‪ ,‬ייצוגים גרפיים‬
‫של סולם השינוי ושאלון ‪ STREAM‬סגור לבדיקת התהליך הטיפולי דרך סמני ההחלמה‪.‬‬
‫הנתונים עברו טרי אנגולציה‪ .‬הממצאים העיקריים הוכיחו כי המודל האינטגרטיבי לטיפול‬
‫מיומנויות התמודדות גופ‪-‬נפשיות‬
‫בטראומה‪ ,STREAM ,‬הינו יעיל כתהליך החלמה מהשפעות הטראומה‪ ,‬ואפשר לנשים‬
‫לעבור מ"עמדת קורבן" ל"עמדת שורדת‪-‬מצליחה"‪ .‬השינוי החיובי הוצג בבירור‪ ,‬והצביע‬
‫על הקלה בתסמיני הטראומה דכאון‪ ,‬חרדה ודיסוציאציה‪ .‬חל שיפור משמעותי ביכולות‬
‫האישיות כתוצאה מהטיפול‪ ,‬בפרט ביכולת להתחבר אל הגוף‪.‬תוצאות המחקר איששו את‬
‫הגישה הטיפולית ואת האמונה הפילוסופית על פיהן החוסן‪ ,‬המשאבים ויכולת הגוף‬
‫המולדת והטבעית להחלים תורמים להתמודדות עם טראומה‪ ,‬גם אם מדובר בטראומה‬
‫המצטברת לאורך שנים‪.‬‬
‫המחקר השני "נשים‪ :‬שדרות החוסן"‪ ,‬פרויקט טיפול ומחקר (שפנגלט‪ ,‬טל‪-‬מרגלית‬
‫ושחם‪ )3102 ,‬מהווה פיתוח של מודל ‪ ,STREAM‬ומשלב אותו עם מודל ‪-EFS‬אמונה‬
‫ורוחניות מעוגני גוף שפותח ע"י שפנגלט (‪ .)3102‬המחקר כלל ‪ 23‬נשים‪ ,‬בגילאי ‪,31-83‬‬
‫תושבות גרעין תורני בעוטף –עזה ‪-‬ב"איזור מלחמה"‪ .‬שתי קבוצות השתתפו בתכנית‬
‫ההתערבות‪ ,‬אשר התקיימה בחלקה במהלך התקפות הטילים‪ .‬המדדים בהם נעשה‬
‫שימוש במחקר כללו שאלון חוסן אישי‪ ,‬ראיון קבוצתי שאלון לבדיקת תסמיני טראומה‬
‫)‪ (TSC-33; Briere, 1996‬ושאלון ‪( STREAM‬טל‪ .)3112 ,‬השאלונים חולקו בתום‬
‫ההתערבות ובמפגש מעקב כעבור ארבעה חודשים‪ .‬הנתונים האיכותניים הוערכו על ידי‬
‫שלושה שופטים בלתי תלויים‪ .‬החוקרות‪/‬מטפלות גבשו תכנית התערבות מיוחדת‪,‬‬
‫"נשים‪ :‬שדרות החוסן" על מנת להקל על תס מיני הטראומה ולשפר את יכולת התמודדותן‬
‫של הנשים‪ .‬תכנית ההתערבות כללה ראיון חוסן אישי‪ ,‬אשר היווה מפגש טיפולי אישי‬
‫ושמונה מפגשים קבוצתיים‪ .‬הממצאים היו שבעקבות התכנית‪ ,‬אמונתן של המשתתפות‬
‫התחזקה‪ ,‬הן פיתחו מודעות חדשה כלפי משאבי ההתמודדות הפיזיים (הגוף)‪ ,‬כמו גם‬
‫שימוש בשילוב מחודש בין משאבי ההתמודדות הפיזיים ובין האמונה כמשאב התמודדות‪.‬‬
‫הממצאים האיכותניים מעידים כי תכנית התערבות זו העניקה חוויה המשלבת גוף‪-‬נפש‪-‬‬
‫רוח‪ .‬השימוש במשאבי התמודדות מעצים את תהליך ההחלמה ומזרז את תהליך פיתוח‬
‫החוסן‪ .‬הממצאים מעניקים משנה תוקף לחשיבות רכישת כלים לעזרה עצמית למצבי‬
‫לחץ‪.‬‬
‫כל אחד מהמחקרים מתמקד בהשלכת ההתערבות הטיפולית הקבוצתית על מגוון‬
‫אוכלוסיות נפגעות טראומה‪ .‬אף על פי שהמחקרים הללו אינם מתמקדים בילדים‪ ,‬אלא‬
‫במבוגרים‪ ,‬שניהם עוסקים באוכלוסיות המתמודדות עם טראומות מצטברות‪ ,‬בחלקן‬
‫טראומות מתמשכות‪ .‬בעוד שהמחקר הראשון מתמקד באוכלוסיה נפגעת התעללות‪,‬‬
‫המחקר השני עוסק באוכלוסיה המתגוררת באיזור מלחמה‪.‬‬
‫המחקר המתוכנן ללוות את תכנית 'אוצרות הזוג המנצח' יבחן תכנית התערבות הפונה‬
‫לילדים המתמודדים עם לחץ על בסיס יומיומי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫להד‪ ,‬שחם ואיילון (‪ )3102‬קובעים כי "יש צורך בפיתוח ובמחקר נוסף ליישום מודל החוסן‬
‫‪ BASIC PH‬בתוך מערכת החינוך‪ ,‬באמצעות מחקרים מבוקרים רבים ככל הניתן"‪.‬‬
‫אף כי התכנית שלנו אינה מודל ‪ BASIC PH‬גרידא‪ ,‬זהו חלק משמעותי מן היסודות שלה‪,‬‬
‫והם חולקים מכנה משותף מסויים מבחינת רקע תיאורטי ומחקר‪ ,‬ואף עוסקים במשאבי‬
‫התמודדות‪ .‬משאבי ההתמודדות‪ ,‬והאמצעים לביסוסם ולהעצמתם מלמדים רפרטואר‬
‫כישורי חיים‪.‬‬
‫תכנית "האוצרות של הזוג המנצח"‪ :‬מחקר עתידי‬
‫שלב הפיילוט של התכנית צפוי לכלול ‪ 3-01‬קבוצות בעלות מאפיינים שונים‪ .‬שלב זה‬
‫מוקדש להערכת ולליטוש התכנית והפרוטוקול שלה‪ ,‬וזאת בכדי להגיע לרמת היעילות‬
‫הגבוהה ביותר הניכרת בשלב זה‪ .‬כל זאת‪ ,‬טרם ההתקדמות אל שלב הטמעת התכנית‬
‫במערך חינוכי רחב יותר‪ .‬במקביל‪ ,‬שלב זה ילווה במחקר חלוץ ראשוני‪ ,‬אשר יסייע בתכנון‬
‫המחקר אשר ילווה את שלב ההטמעה של התכנית‪ .‬מתוך כך‪ ,‬תתאפשר בחירת מערך‬
‫מחקר וכלי המחקר הנכונים ספציפית לשיקולים הנוגעים לסוגיות אתיות וכיו"ב‪ ,‬כמו גם‬
‫הכנה לעבודת השטח‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הכשרת הצוות המקצועי‪ ,‬אשר תכלול שני מנחי סדנא‪ :‬מנחי קבוצה במסגרת‬
‫התכנית "הזוג המנצח"‪ ,‬העוסקים במקצוע טיפולי ומנחים תומכים ב"זוג‬
‫המנצח"‪ ,‬מתחום החינוך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ארגון ותכנון המסגרת שבה תתקיים התכנית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכנת הצוות המקומי בכל מקום בה תתקיים התכנית‪ :‬מורים‪ ,‬יועצים חינוכיים‪,‬‬
‫מנהלים ואנשי רווחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫להכין קבוצות וקבוצות ביקורת‪.‬‬
‫לאחר שלב הפיילוט הני סיוני של התכנית‪ ,‬מחקר אורך יבחן את יעילות התכנית ואת‬
‫המשך קיומם ושימורם של כישורי החיים והכלים לעזרה עצמית אותם מעניקה התכנית‪:‬‬
‫שאלות המחקר יתמקדו בנקודות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫באיזה אופן הופנמו והוטמעו המודעות לגופ‪-‬נפש והקשיבות על ידי הילדים‪,‬‬
‫בכדי לסייע להם במצבי לחץ ואפשרו שינוי בויסות‪-‬עצמי ואיזון מערכת העצבים‬
‫שלהם בחיי היומיום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫באיזה אופן כלי וטכניקות גופ‪-‬נפש ("אוצרות") משמשים את הילדים (ללא עזרת‬
‫מבוגר)‬
‫‪‬‬
‫באיזה אופן כלי וטכניקות גופ‪-‬נפש ("אוצרות") משמשים מבוגרים שנחשפו‬
‫לתכנית המיועדת לילדים‪ -‬ההורים והמורים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אילו השלכות אחרות היו לתכנית על יחידים או על מערכות אשר נחשפו אליה‪.‬‬
‫נפשיות‬-‫מיומנויות התמודדות גופ‬
‫סיכום‬
‫ ילדים נחשבים כאחת הקבוצות הנמצאת בסיכון הגבוה ביותר‬,‫בעקבות חשיפה לאירוע מציף‬
‫ אשר יתמכו‬,‫ ככל שנמהר לספק שירותים לילדים צעירים‬.‫לפיתוח תגובות וקשיים רגשיים‬
‫ כך השפעתם תהיה טובה‬,‫יעניקו מיומנויות לשיפור התמודדותם החיובית והחוסן שלהם‬
‫ תכנית "האוצרות של‬,‫ כפי שניתן היה להבחין‬.(Gurwitch & Messenbaugh, 2005) .‫יותר‬
‫ ניתן‬,‫ יתרה מכך‬.‫הזוג המנצח" מכוונת לשיפור ולקידום התמודדות חיובית וחוסן בקרב ילדים‬
‫ אשר יבחן את שימור‬,‫יהיה לזהות את הפוטנציאל הטמון בה כאשר ייערך מחקר האורך‬
.‫השפעתה‬
References
Ayalon, Ofra. “CARING-Children at Risk intervention Groups: BASIC Ph Guide for
Coping and Healing.” In The “BASIC PH” Model of Coping and Resiliency:
Theory, Research and Cross-Cultural Application, ed. Mooli Lahad, Miri
Shacham, and Ofra Ayalon, 61–88. London and Philadelphia: Jessica
Kingsley Publishers, 2013.
Bernstein, Penny Lewis., ed. Eight Theoretical Approaches in dance-movement
therapy. Dubuque, IO: Kendall/Hunt Publishing Company, 1979.
Briere, J. (1996), Psychometric review of the Trauma Symptom Checklist-40, in B.H.
Stamm (Ed.). Measurement of stress, trauma, and adaptation. Lutherville,
MD: Sidran Press.
Chaiklin, Sharon. “Dance therapy.” In American Handbook of Psychiatry, ed. Silvano
Arieti,. New York: Basic Books, 1975.
Gendlin, Eugene. Focusing. New York London: Bantam Books, 1978.
Gurwitch, Robin H. and Anne K. Messenbaugh. Healing after Trauma Skills.
Okalahoma City, OK: Children's Medical Research Institute, 2005.
Johnson, Kendall. Trauma in the Lives of Children: Crisis and Stress Management
Techniques for Counselors, Teachers, and Other Professionals. Alemeda,
CA: Hunter House, Inc., 1998.
Lahad, Mooli. “Darkness over the Abyss: Supervising Crisis Intervention Team
Following Disaster.” Traumatology VI.4 (2000): 273–94.
Lahad, Mooli., Miri. Shacham, and Ofra. Ayalon, eds. “Epilogue, or short ride into the
future.” In The “BASIC PH” Model of Coping and Resiliency: Theory,
Research and Cross-Cultural Application, 273-274. London and
Philadelphia: Jessica Kingsley Publishers, 2013.
11
Levine, Peter. Waking the Tiger, Healing Trauma. Berkeley, CA: North Atlantic
Books, 1997.
Levine, Peter. and Maggie Kline. Trauma through a Child's Eyes, Awakening the
Ordinary Miracle of Healing. Berkeley, CA: North Atlantic Books, 2007.
Ogden, Pat., Kekuni Minton, and Clare Pain. Trauma and the body. New York: W.W.
Norton & Company, Inc., 2006.
Pargament, Kenneth I. Spiritually Integrated Psychotherapy: Understanding and
Addressing the Sacred. New York: Guildford Press, 2007.
Payne, Helen. “Pilot study to evaluate Dance Movement Psychotherapy (the Body
Mind Approach) in patients with medically unexplained symptoms.” Journal
of Body, Movement, and Dance in Psychotherapy 4.2 (2009): 77–94.
Plummer, Deborah. Focusing and Calming Games for Children. London: Jessica
Kingsley Publishers, 2012.
Ross, Gina. Beyond the Trauma Vortex: The Media's Role in Healing Fear, Terror
and Violence. Berkeley, California: North Atlantic Books, 2003.
Ross, Gina. Beyond the Trauma vortex into the Healing Vortex – A guide for
Psychology and Education. Los Angeles, CA: International Trauma Healing
Institute, 2008.
Rothschild, Babatte. The Body Remembers Casebook: Unifying Methods and Models
in the Treatment of Trauma and PTSD. New York: W.W. Norton &
Company, 2003.
Scaer, Robert. The Body Bears the Burden: Trauma, Dissociation, and Disease. New
York: Haworth Medical Press, 2001.
Scaer, Robert. The Trauma Spectrum: Hidden Wounds and Human Resiliency. New
York, New York: W.W. Norton & Company, Inc., 2005.
Seligman, Martin and Mihaly Csikszentmihalyi. “Positive Psychology: An
Introduction.” American Psychologist 55 (2000): 5–14.
Siegel, Daniel. and Mary Hartzell. Parenting from the Inside Out: How a Deeper Selfunderstanding can help you Raise Children Who Thrive. New York: Penguin,
2003.
Spanglet, Judith, Meirav Tal-Margalit, and Miri Schacham. “From Trauma to
Resilience-Combining Two Body Oriented Psychotherapeutic Approaches:
STREAM and EFS.” In The “BASIC PH” Model of Coping and Resiliency:
Theory, Research and Cross-Cultural Application, ed. Mooli. Lahad, Miri
Shacham, and Ofra Ayalon, 169–86. London and Philadelphia: Jessica
Kingsley Publishers, 2013.
Tal, Meirav. “Rejoining the Stream of Life: Body-oriented group psychotherapy with
elderly women victims of spouse abuse”. PhD diss., Anglia Ruskin
University. 2006.
Tedeschi, Richard and Lawrence Calhoun. “Posttraumatic Growth: Conceptual
Foundations and Empirical Evidence.” Psychological Inquiry 15.1 (2004): 1–
18.
Van der Kolk, Bessel. “The Body Keeps the Score: Memory and the Evolving
Psychobiology of Posttraumatic Stress.” In.Traumatic Stress: The Effects of
Overwhelming Experience on Mind, Body, and Society, ed. Bessel van der
‫נפשיות‬-‫מיומנויות התמודדות גופ‬
Kolk, A.C. McFarlane, and Lars Weisaeth, 214–41. London: Guilford Press,
1996.
13