קיש קרור.pdf

‫קיש קרור‬
‫יואל קיש הגיע אלינו מחיפה בשישים ואחת( )‪ )1961‬כילד חוץ‪ .‬למרות שהיה קטן קומה ונראה כבן ‪ 12‬הוא הצליח לה�ש‬
‫תרבב ולהתברג לחברת הילדים המחוספסת והמעורבת של בני משק וילדי חוץ‪ .‬היטמעות כזו‪ ,‬באותן שנים‪ ,‬לא היתה‬
‫דבר קל ורבים אחרים נפלו וכשלו בניסיון הזה וחזרו אחר כבוד למקום ממנו באו‪.‬‬
‫בשישים ואחת היינו בני ‪ 15‬אבל חברת הילדים‬
‫המשותפת של הקיבוץ כללה גם שני מחזורים‬
‫(כתות) צעירות מאיתנו ושני מחזורים מלמעש‬
‫לה בוגרים מאיתנו‪ .‬כמאה נערים יחפים‪ ,‬מגודלי‬
‫שער‪ ,‬פוחזים ופרועים בגילאי ‪ 13‬עד ‪ .18‬וילדי‪-‬‬
‫חייס אמיתיים‪.‬‬
‫הנערים‪ ,‬בוגרי החינוך המשותף במיטבו‪ ,‬כבר‬
‫מזמן שכחו באתם גילאים‪ ,‬לבוא ולבקר בערבים‬
‫את הוריהם בחדרים הקטנים והדלים שלהם‪,‬‬
‫החלופות היו קורצות ומושכות בהרבה‪ .‬חבורות‬
‫הקיבוץ בשנות השישים (‪ )1960‬מראה מהגלבוע‬
‫הנערים היו הולכות וסובבות‪ ,‬רצות וקופצות‪,‬‬
‫כבסחרחורת שאין לה סוף‪ ,‬על מדרכות הקיבוץ‪,‬‬
‫על הדשאים‪ ,‬בחצר הגדולה‪ ,‬בדרכי הקיץ‪ ,‬במדרון ההר‪ ,‬בבריכת השחייה ובכל מקום שאפשר פורקן למרץ נעורים‬
‫ולשובבות מלאת ההורמונים של גיל ההתבגרות‪.‬‬
‫אל מקום הזה ולחברה הזו נפל יואל קיש‪ .‬עוד ילד חוץ אחד מרבים שהצטרפו בשנים ההן לחברות הילדים בקיבוצים‪.‬‬
‫להוריו היקים שלו‪ ,‬שנשארו בחיפה היו חברים בחפצי בה‪ ,‬אדית וקורט‪ ,‬גם הם יקים‪ .‬עובדה זו עזרה במידה מסויימת‬
‫ליואל והציבה אותו במעמד הביניים‪ ,‬בין נמוך שלא סופרים אותו ובין גבוה שכולם מתחנפים אליו‪.‬‬
‫יואל‪ ,‬היה אז‪ ,‬מבחינה מנטלית‪ ,‬אישיות בהתהוות‪ ,‬על סף הבגרות ובעל פה אדיר‪ .‬ווכחן בלתי נלאה‪ .‬כל דבר הוא ידע‬
‫ועל הכל היה לו מה להגיד‪ .‬בכל ויכוח נשאר אחרון‪ .‬מין מנצח מתיש‪ ,‬אחרון‬
‫לפני שכולם כבר פורשים לישון ‪.‬‬
‫לאבא של יואל היה מפעל קטן בהדר הכרמל לייצור ויטרינות קירור לחנויות‬
‫וקצביות לפי הזמנה‪ ,‬לכן כשהיה מתפתח דיבור על נושאי הקירור‪ ,‬נושא‬
‫שמשום מה‪ ,‬יואל היה תמיד מציף אותו‪ ,‬היינו זוכים ממנו להרצאה ממוחזרת‬
‫על עקרונות הקירור‪ .‬כל כך דבק יואל בנושא עד שנעשינו ממש מומחים‬
‫במחזור רנקין יבש‪-‬רטוב בתרמודינמיקה וזה כלל גם הסבר מפורט על איך‬
‫מכונת המים הקרים החדשה שהוצבה אז בחדר האוכל‪ ,‬מקררת את המים‪,‬‬
‫ומה מטרטר לו שם מתחתיה‪ .‬המכונה הזו ולאחר מכן מכונת הסודה לא‬
‫היו באותם ימים פריטים כל כך שווים לכל נפש ובוודאי שהיו יקרים ולכן‬
‫נדירים‪ .‬מקררים ומזגנים אפילו לא נוצרו בדמיון של אף אחד ובקיצים הבועש‬
‫קורט כהן‪ ,‬החבר היקה של האבא‬
‫רים היו מקררים את חדרי החברים הלוהטים במין מתקן שנקרא "טפטפת"‪ .‬של יואל קיש כשהיה גפיר (שוטר)‬
‫לכן כשהוחלט על מכונת מים קרים‪ ,‬אחת‪ ,‬שתוצב בחדר האוכל לשימוש כל בתקופת המנדט הבריטי‬
‫החברים‪" ,‬גויסה" שלא כל כך מרצונה מרצונה כל חברת הילדים לעבודות‬
‫עישוב‪ ,‬קטיף ואריזה בענפי החקלאות שלהקיבוץ‪ .‬עברו קרוב לשנתיים של עבודת פרך בשדות‪ ,‬שנתיים של גיוסים‬
‫בלי הפסקה כדי שנזכה ונראה את מכונת המים הקרים שהוצבה אחר כבוד בחדר האוכל של הקיבוץ ליד מכונת פריסת‬
‫הלחם‪ .‬יופי‪ .‬בגלל הגיוסים למים היה טעם חמוץ‪-‬מתוק אבל הם היו‪ ,‬אכן קרים‪.‬‬
‫בנוסף למפעל הויטרינות המקוררות‪ ,‬אבא של יואל קיש רכש פריט שהיה נדיר אז בארץ‪ .‬מכונית סוסיתא‪ .‬יואל היה‬
‫מתהלך גאה ברכישה הזו של אבא שלו כשהוא עם חזה נפוח‪.‬‬
‫אנחנו‪ ,‬הינו חבורה של ילדים מרושעים משהו וידענו בדיוק היכן ניתן להציק למישהו ומהן נקודות התורפה של כל‬
‫אחד‪ .‬לכן תמיד היינו אומרים ליואל‪" ,‬לאבא שלך אין מכונית סוסיתא"‬
‫"דווקא יש לו"‬
‫"טוב תוכיח"‬
‫"תבואו אלי הביתה לחיפה ותראו"‬
‫"לא‪ ,‬תגיד לאבא שלך שיביא אותה לכאן"‬
‫עברו חודשים רבים‪ ,‬הקיץ חלף והסתיו כבר נטה לוותר לחורף ועדיין אבא של יואל קיש עם הסוסיתא שלו לא נראו‬
‫באופק‪ .‬יואל אפילו חדל להשוויץ בעניין המכונית ועבר למלמוש‬
‫לי התנצלות בכל פעם שמישהו מהנערים היה חוזר ומזכיר‬
‫ומעלה את הנושא‪.‬‬
‫יום חמישי אחד יואל פורץ אלינו לחדרי השינה‪ ,‬עובר מחדר‬
‫לחדר וצורח בהתלהבות שהנה מחר‪ ,‬יום שישי אחרי הצהש‬
‫רים‪ ,‬ההורים שלו מגיעים לביקור אצל חבריהם היקים מהקיש‬
‫בוץ אדית וקורט‪ .‬לא סתם מגיעים באוטובוס כמו כל ההורים‬
‫של ילדי החוץ אלא במכונית הסוסיתא המפורסמת‪ .‬הידיעה‬
‫פשטה כאש בשדה קוצים ובתוך עשר דקות היתה לאייטם‬
‫חדשותי אדיר בקרב חברת הילדים‪ .‬השמועה על הסוסיתא‬
‫העומדת לבקר בקיבוץ עברה מיד מפה לאוזן והחברים הלכו‬
‫ודיברו בה בחדר האוכל‪ ,‬בחדרי הישיבות ובענפי המשק‬
‫מכונית סוסיתא ‪ -‬תחילת שנות השישים‬
‫השונים‪ .‬אפילו תינוקות בני יומם ופעוטים החלו גם הם לצרוח‬
‫שהם רוצים סוסיתא‪.‬‬
‫אנחנו חיכינו בכיליון עיניים לביקור הצפוי שהכניס את כל חברת הילדים לסחרור רגשי ואנרגטי בלתי רגיל שגרם לכוש‬
‫לם לרוץ על המדרכות ועל הדשאים ללא הפסקה וללא מטרה כלשהי‪ .‬למחרת‪ ,‬יום שישי אחרי הצהרים‪ ,‬צרנו על חדר‬
‫המגורים (דירה) של אדית וקורט‪ .‬היה שקט מוחלט‪ .‬היה חום מעלף של אמצע הקייץ בעמק‪ .‬נשמעו רק הנשימות‬
‫הנרגשות של הנערים‪ .‬והנה הנה הדבר מגיע‪ ,‬פלא שבפלאים‪ ,‬מכונית סוסיתא אמיתית מפיברגלס בצבע לבן בוהק‪,‬‬
‫מתקרבת לאיטה ועוצרת ליד החדר של משפחת קון (כהן)‪ ,‬אדית וקורט‪ .‬מהמכונית נחלץ לאיטו אבא של יואל קיש‬
‫ומברך את כולם בניד ראש חסכני כיאה וכמקובל אצל היקים‪ .‬הוא אפילו לא שואל על מה ולמה כל המהומה שמסביב‪.‬‬
‫מדוע נקבצו להם כל זבי‪-‬החוטם והיחפנים של הקיבוץ דווקא במקום הזה ובעת הזו‪ .‬האבא של יואל מתקבלבחמיש‬
‫מות מלווה בקידות ייקיות מצד קורט שענב עניבה לרגל האירוע‪ .‬אבא של יואל קיש צועד לאיטו מסביב לסוסיתא‪,‬‬
‫פותח את הדלת שבצדה השני ומשם יורדת אחר כבוד גם אמא של יואל קיש‪ ,‬שגם היא מתכבדת בקידות נימוס ע"י‬
‫בני הזוג קון‪ .‬כל החבורה היקית הזו נבלעת בחדר המגורים ואנחנו נשארים בחוץ‪ ,‬מלטפים בעיניים משתאות את‬
‫הסוסיתא‪ .‬פלא‪-‬פלאים‪ .‬איתנו יחד נשאר בחוץ גם יואל קיש שההורים היקים שלו "שכחו" אותו ואפילו לא כיבדו אותו‬
‫בקידה‪ ,‬שלא לדבר על נשיקה או חיבוק‪ .‬ככה זה נהוג בפזורה הדוברת גרמנית‪ .‬לאחר כמחצית השעה‪ ,‬יוצאת האמא‬
‫של יואל קיש וצועקת "יואל‪ ,‬יואל‪ ,‬איפה אתה?" ואז היא מבחינה בו ומושיטה לא‪ ,‬ממש לפני כולנו‪ ,‬חתיכת "פולקה"‬
‫רגל עוף מטוגנת ועטופה ברדיד כסף‪" .‬אס‪-‬אס (תאכל‪ ,‬תאכל)" היא אומרת לו‪" ,‬שמרתי לך את זה מארוחת הצהרים‬
‫שאכלנו בבית‪".‬‬
‫ואז נטפלנו שוב ליואל קיש‪ .‬ראינו שהוא קצת נבוך ומבואס‪.‬‬
‫"נראה אותך מביא את הסוסיתא לסיבוב בעמק"‬
‫"מה השתגעתם"‬
‫"אבל זו הסוסיתא של אבא שלך‪ ,‬מה אם תבקש הוא לא ייתן?"‬
‫"בטח שייתן"‬
‫"אז תבקש"‬
‫"לא נעים לי"‬
‫"סימן שהוא לא ייתן"‬
‫"מה פתאום לא ייתן‪ ,‬הוא אבא שלי"‬
‫"אז תבקש"‬
‫אחר כך כבר התחיל להחשיך והתחיל להיות משעמם שם ליד החדר של אדית וקורט‪ ,‬עזבנו הכל ורצנו אל הדשא של‬
‫חדר האוכל‪ .‬שם כבר היתה מהומת אלוהים מלאת עניין של כל ילדי הקיבוץ והוריהם‪ .‬אחרי ארוחת הערב‪ ,‬ניגש יואל‬
‫קיש בשקט על כמה מאיתנו‪ ,‬המובחרים שבמובחרים שבחבריו‪ ,‬והודיע לנו בלחש שאבא שלו הסכים ושבשעה תשע‬
‫וחצי נבוא לרונדל (החניון של הקיבוץ) והוא‪ ,‬יואל יגיע עם הסוסיתא של אבא שלו ונעשה ביחד איזה סיבוב קצר על‬
‫הדרך‪-‬הקייצית עד בריכות הדגים וחזרה‪.‬‬
‫בשעה היעודה קפצנו אל פנים הסוסיתא‪ .‬שלושה נערים קלי דעת ופורעי חוק‪ .‬ביחד עם יואל היינו ארבעה‪ .‬הסוסיש‬
‫תא טרטרה‪ ,‬החליקה ויצאה‬
‫מהשער הראשי כשיואל שישב‬
‫ליד ההגה משייט על הדרך‬
‫הקייצית‪ ,‬מלאת המהמורות‪,‬‬
‫כשחיוך פומפוזי ומלא גאווה‬
‫נסוך על פניו‪.‬‬
‫"תגיד יואל מה נגמר עם הפול־‬
‫קה עוף?"‬
‫"זרקתי לפח אשפה"‬
‫"למה?"‬
‫תת‪-‬מקלע והמלך השוודי קרל‪-‬גוסטב‬
‫"ככה"‬
‫"טוב בוא ניסע לזרחי בעין‬
‫חרוד"‬
‫"השתגעתם‪ ,‬אמרנו עד הבריכות דגים וחזרה‪ ,‬אבא שלי לא ילך לישון עד שאחזיר לו את המפתחות של הסוסיתא "‬
‫"גם עין חרוד זה בסוף של הדרך‪-‬הקייצית והיא לא כל כך רחוקה"‬
‫"טוב‪ ,‬אבל שלא תספרו לאבא שלי"‬
‫"מבטיחים"‬
‫"מבטיחים"‬
‫הגענו לזרחי לחדר שלו בשין‪ -‬נון (שכבת נעורים) בעין חרוד‪ .‬מיד קפצו לסוסיתא עוד שלושה עין חרודים מצ'וקמקים‬
‫וזרחי זרק למושב האחורי של הסוסיתא את הקרל‪-‬גוסטב שלו שמצא אצלו תמיד מתחת למיטה‪ ,‬תת‪-‬מקלע‪ ,‬אמיתי‬
‫שבאמיתי תוצרת שוודיה עם ארבע מחסניות‪ .‬נשק שלל שהביא אחד הצנחנים הגיבורים של עין חרוד מאחת מפעוש‬
‫לות התגמול‪.‬‬
‫"יואל‪ ,‬נוסעים לכאוכב (כוכב הירדן]"‬
‫"למה לשם?"‬
‫"שנוכל לירות כמה צרורות בקרל‪-‬גוסטב של זרחי‪.‬‬
‫"השתגעתם?"‬
‫"למה השתגענו‪ ,‬כאוכב זה פה קרוב‪ ,‬גם כן רק דרך עפר"‬
‫באותה העת ליואל כבר ממש לא נותרה ברירה‪ .‬כבר לא היתה לו שליטה על הסוסיתא ואף אחד לא ממש ספר אותו‪.‬‬
‫הוא כבר ישב על הברכיים של אחד העין ‪ -‬חרודים שהחזיק בהגה‪ .‬אחר הניח את רגלו על דוושת התאוצה ועוד אחד‬
‫שיחק בפראות בידית ההילוכים‪ .‬כעת נהגו ברכב ארבעה נערים פרועים כולל את יואל שניתנה לו רשות לשחק רק‬
‫במתג מחליף האורות‪ ,‬אור‪-‬קטן‪ ,‬אור‪-‬גדול‪ .‬השלושה שנדחקו למושב האחורי של הסוסיתא‪ ,‬פירקו והרכיבו את הקרל‪-‬‬
‫גוסטב בקדחתנות במין אובססיה מסוכנת שלך תום ושל נעורים‪ .‬הכניסו והוציאו מחסניות‪ ,‬דרכו את הכלי ופרקו את‬
‫הכלי‪ .‬הייתה שם בסוסיתא של אבא של יואל קיש מהומת אלוהים שקשה לתארה במילים‪ .‬והכול בלילה בהיר‪ ,‬מופז‬
‫ירח‪ ,‬בעמק של שנת שישים ושתים‪.‬‬
‫"טוב בסדר‪ ,‬רק שלא תגידו לאבא שלי" נאנק יואל בחוסר ברירה‬
‫"בסדר‪ ,‬אל תדאג"‬
‫הגענו לכאוכב וכולם פרצו החוצה מסתדרים בשורה ומחכים‪ ,‬כל אחד לתורו לירות צרור כדורים מהקרל‪-‬גוסטב של‬
‫זרחי‪ .‬מפה לשם‪ ,‬במהומה שנוצרה שם וללא שום הכנה מוקדמת‪ ,‬נפלט צרור כדורים קצר מהקרל‪-‬גוסטב‪ .‬הכדורים‬
‫יצאו מהקנה ברשף מסנוור וברעם אדיר שהפר באחת את השקט שהיה נסוך על העמק כולו ועל ההרים מסביב‬
‫ופגעו בסוסיתא של האבא של יואל קיש ישר בחזית‪ .‬אחר כך חזר השקט לשרור מסביב‪ .‬יש הבדל מהותי בין שקט‬
‫לפני שיורים ובין שקט של אחרי שיורים והשקט הזה שפרץ אחרי שנפלט הצרור מקנה הקרל‪-‬גוסטב התגלגל על כל‬
‫העמק‪ ,‬מבית‪-‬אלפא ועד עין חרוד ומחפציבה‪ ,‬דרך שדה‪-‬נחום ועד כאוכב‪.‬‬
‫אפילו השומרים של מיקשות האבטיחים‪ ,‬קפצו‪ ,‬תפסו את הרגלים וברחו ונפוצו לכל עבר‪ .‬מובן שכולם הכחישו‪ ,‬אף‬
‫אחד לא הודה שהוא‪ ,‬הוא היורה ושידיו אחזו בכלי שפלט את צרור הכדורים‪.‬‬
‫מהסוסיתא מדוממת המנוע טפטפו מים‪ .‬טיפה אחר טיפה‪ .‬יואל עמד בצד וניכר היה בו שהוא בוכה‪ ,‬לא ניתן היה‬
‫להסתיר את זה‪ .‬לבכות היה אז בחברת הילדים הכאילו נטולת רגשות‪ ,‬דבר שאסור בתכלית האיסור‪ ,‬פדיחה שבפש‬
‫דיחות‪ .‬בכי היה אות וסימן לאפשרות שאתה בת (ילדה)‪.‬‬
‫זרחי פתח והרים את מכסה המנוע של הסוסיתא ואיבחן מיד שכמה כדורים חדרו לרדיאטור של הסוסיתא והנזק‬
‫אמנם לא כל כך גדול אבל נזק הוא נזק‪ .‬וגם לא ניתן היה לחזור הביתה עם הסוסיתה בנסיעה ישירה וללא הפסקות‪.‬‬
‫בהצעתו של זרחי התנענו את המכונית והתחלנו לקטע לכיוון האורות של הבית שנצנצו מרחוק‪ .‬כל קילומטר בערך‬
‫כשמנוע הסוסיתא היה מתחיל להעלות אדים ולהוציא קולות וחריקות משונים‪ ,‬היינו עוצרים‪ ,‬מדממים את המנוע‪.‬‬
‫מחכים כחצי שעה שיתקרר וממשיכים בנסיעה‪ .‬נוסעים‪-‬עוצרים‪-‬נוסעים‪-‬עוצרים‪ .‬בינתיים יואל נרגע וגם מחה דמע‪.‬‬
‫בהמשך הוא גם חזר לעצמו והתחיל לנפח לנו את השכל עם מלא הרצאות‪ .‬זרחי חילק לכולם סיגריות ובשלוש לפנות‬
‫בוקר הורדנו את העין ‪ -‬חרודים בשין‪-‬נון המצ'וקמק שלהםוכשעה וחצי מאוחר יותר שאור השמש כבר ניכר היה‬
‫במזרח מעל הרי הגלעד‪ ,‬הגענו הביתה‪ .‬דחפנו את הסוסיתא והחננו אותה ליד המוסך של הקיבוץ‪ .‬השארנו פתק על‬
‫השמשה בו כתבנו שהרדיאטור הלך פייפן והלכנו לישון‪ .‬התעוררנו בארבע אחרי‪-‬הצהרים של יום השבת‪ .‬הסוסיתא‬
‫כבר לא חנתה איפה שהשארנו אותה‪ .‬רק יואל קיש עמד שם מגלגל עיניים וידיו תחובות עמוק בכיסים של המכנסים‬
‫הקצרים שלו‪.‬‬
‫"מה אמר אבא שלך?" שאלנו‬
‫"הוא לא אמר כלום"‬
‫"בכל זאת"‬
‫"הוא הפליק סטירה בלחי"‬
‫"למי?"‬
‫"לי"‬
‫"טוב‪ ,‬לא נורא"‬
‫בהמשך של אותה השנה‪ ,‬יואל עזב את הקיבוץ והתגייס לצהל לפני כל בני מחזורו‪ .‬הוא התנדב לנח"ל המוצנח‬
‫ובקפיצה הראשונה מה"דקוטה" בקורס הצניחה נתפס מיתר המצנח שלו בזנב המטוס והוא נשאר תלוי בין שמים‬
‫וארץ הרבה הרבה זמן אחרי שכל חברי הדבוקה שלו הגיע בשלום לארץ והלכה לאכול צהרים‪ .‬המטוס חג באוויר תוך‬
‫שנעשו ניסיונות למשוך את קיש הגיבור בחזרה אל פתח המטוס‪ .‬משפנה היום לערוב הודיע טייס הדקוטה שהדלק‬
‫הולך ואוזל והוא חייב לנחות בתוך רבע שעה‪ .‬מובן שנחיתה כזו היתה מסיימת את החיים של יואל שלנו משום שגופו‬
‫היה נחבט מן הסתם על המסלול‪ .‬את המצב הציל מדריך צניחה אמיץ אחד שקפץ חופשי‪ ,‬נאחז ביואל‪ ,‬התיר מן הזנב‬
‫את מיתר המצנח התפוס‪ ,‬פתח לו את המצנח הרזרבי וגרם ליואל לנחות בשלום על הקרקע‪ .‬באותו היום יואל החסיר‬
‫ארוחת צהרים אחת וארוחת ארבע אחת בבסיס‪ .‬מדריך הצניחה קבל ציון לשבח על מעשהו והדקוטה נחתה בשלום‬
‫וללא תקלות על המסלול‪.‬‬
‫כמה שנים מאוחר יותר‪ ,‬אחרי כל הדברים האלו‪ ,‬הגיעו ההורים היקים של יואל קיש לביקור חוזר אצל אדית וקורט‬
‫החברים היקים שלהם מהקיבוץ‪ .‬אבא של יואל קיש החנה את הסוסיתא המפורסמת על הדשא מאחורי החלון המערש‬
‫בי של המשפחה המארחת‪ .‬מכיוון שהסוסיתא חנתה בשוגג במקום אסור בתכלית האיסור‪ ,‬קפץ מיד הגנן הרשע של‬
‫הקיבוץ ומרח בצבע שחור על השמשה הקדמית של הסוסיתא‪" :‬כאן אסור לחנות"‪ .‬וזאת יש לדעת שכל הגננים של‬
‫הקיבוץ‪ ,‬תמיד‪ ,‬אבל תמיד היו מרושעים‪ ,‬כולם ללא יוצא מהכלל‪.‬‬
‫לפנות ערב‪ ,‬פתח קורט את החלון‪ ,‬הבחין במריחת הצבע המכוערת שכתב הגנן של הקיבוץ על השמשה של הסוש‬
‫סיתא של האבא של יואל קיש ומרוב בושה אמיתית שרק יקים יכולים להתבייש בה‪ ,‬קבל דום לב אמיתי ועד שניידת‬
‫הנט"ן הגיע כדי לפנותו לבית החולים הוא השיב נשמתו לבורא‪ .‬בהמשך‪ ,‬אבא של יואל קיש מכר את הסוסיתא ומלחש‬
‫מת ששת הימים פרצה‪.‬‬
‫יואל עצמו בגר‪ ,‬התחתן והקים משפחה והיה מראשוני יצרני ומתקיני מערכות מיזוג האויר לרכב בארץ‪ .‬הוא הקים את‬
‫חברת קיש‪-‬קרור‪.‬עשה עליה אקזיט עוד לפני שכל זבי החוטם מההיטק בכלל הצליחו לנגב את טיפת החלב שנגרה‬
‫מפיהם חסר השיניים עם סיום תקופת ההנקה שלהם ופרש לגמלאות מוקדמות‪.‬‬