אמנות של נשים נכות

‫אמנות של נשים נכות‬
‫מאת אורנה רּוני‬
‫את יום האשה הבינלאומי השנה ציינתי יחד עם חברותיי בארגון "אשה לאשה"‪ .‬העברתי יחד‬
‫עם חנה ספרן‪ ,‬חברה טובה במיוחד‪ ,‬סדנה על נשים נכות‪ ,‬פמיניזם ואמנות‪ .‬חנה גם נתנה‬
‫את הכותרת‪" :‬האם הגוף הנשי הוא בזוי? ‪ -‬אמנות ונכות"‪ ,‬בעקבות המונח "אמנות הבזות"‪,‬‬
‫שטבעה הפסיכואנאליטיקאית והוגת‪-‬הדעות הבולגריה‪ ,‬ז'וליה קריסטבה‪ .‬כך היא הגדירה‬
‫אמנות העוסקת בטאבו של הגוף האנושי בכלל והנשי בפרט‪ ,‬בגוף השפל‬
‫והירוד‪ ,‬בהתייחסות למוקצה‪ ,‬לנתעב ולדחוי ולצרכים הגופניים‪ .‬אני הבעתי את השגותיי שלי‬
‫לגבי השימוש במושג "בזוי"‪ ,‬בהתייחסות לאמנות של נשים נכות‪.‬‬
‫"האמנם?" שאלתי‪.‬‬
‫הצגנו את עבודותיהן של פרידה קאלו‪ ,‬חנה וילקה‪ ,‬מטושקה‪ ,‬קלודי קאבוט ואליסון לאפר‪.‬‬
‫פרידה קאלו חלתה בפוליו כשהיתה בת שש ובהיותה בת שמונה עשרה נפגעה בתאונה‬
‫קשה‪ ,‬בה התנגש האוטובוס שבו נסעה בחשמלית‪ .‬מוט מתכת חדר לבטנה ולאגנה ופגע בה‬
‫קשות‪ .‬התאונה השפיעה על כל חייה‪ ,‬וההתמודדות עם נכות‪ ,‬כאב ואין ספור טיפולים‬
‫רפואיים וניתוחים היו חלק מחייה‪ ,‬עד מותה בגיל ארבעים ושבע‪ .‬רבים מציוריה הם דיוקנאות‬
‫שלה‪-‬עצמה‪ .‬חנה וילקה ומטושקה היו אמניות שחלו בסרטן ותיעדו את עצמן‪ ,‬כרותות שד‪.‬‬
‫קלודי קאבוט תיעדה נשים‪ ,‬שעל גופן נראים השינויים והתוצאות של הטיפולים בסרטן‪.‬‬
‫כל עבודותיהן של אמניות אלה מציגות גוף נשי‪ ,‬יפה ואסתטי‪ ,‬שהחסר בו אינו חסר כלל‪.‬‬
‫אליסון לאפר היא אמנית בריטית‪ ,‬צלמת וציירת בפה‪ .‬היא נולדה ללא זרועות ועם רגליים‬
‫קצרות מאוד‪ .‬היא התפרסמה לאחר שהפסָ ל מארק קווין יצר פסל בדמותה עירומה והרה‪,‬‬
‫שהוצב בכיכר טראפלגאר בלונדון‪ .‬גם היא מרבה לצלם את עצמה‪ .‬לאפר אמרה פעם‪:‬‬
‫"מצאתי תצלום של פסל 'ונוס ממיילו'‪ ,‬וחשבתי 'זאת אני'‪ .‬במקום בו אני נגמרת גם היא‬
‫נגמרת‪ ,‬הזרועות שלה נשרו‪ ,‬אני נולדתי בלי זרועות‪ .‬מעולם לא שמעתי שמישהו כינה את‬
‫ונוס ממיילו 'נכה'‪ ...‬מעולם לא כינו אותי אישה יפהפייה‪ .‬מדוע יש פסלים שהגפיים שלהם‬
‫נשרו או נשברו‪ ,‬והם נחשבים ליפהפיים‪ ,‬ולעומת‪-‬זאת‪ ,‬בני‪-‬אדם הדומים מאוד לפסלים אלה‬
‫נראים בעיני החברה מכוערים ומעוותים? הגוף שלי יפה‪ ,‬הוא רק שונה‪.‬‬
‫"חלק מהסדנה הוקדש לעיסוק שלי באמנות‪ .‬זו היתה הזדמנות מיוחדת שבה ניתנה לי‬
‫אפשרות לדבר על האמנות שלי‪ .‬חוץ מתערוכות סוף השנה של מכון אבני‪ ,‬תערוכה קטנה‬
‫שהצגתי בקיבוץ שלי ובתערוכה רבת משתתפים בחיפה‪ ,‬לפני כמה שנים‪ ,‬זו הפעם‬
‫הראשונה בה יכולתי לדבר על האמנות שלי ועל הקשר בינה לבין הנכות‪.‬‬
‫רבות מעבודותיי הן רישומי עירום‪ ,‬ביניהם רישומים של דיוקנאות עצמיים‪ ,‬שצויירו בעט‪,‬‬
‫במכחול ובדיו‪ .‬את התנועתיות הרבה של היד שלי וחוסר השליטה המלאה בה הפכתי‬
‫מחסרון ליתרון ולחלק מקו המציג את הסגנון הייחודי לי‪ .‬אלה הם רישומים מינימליסטיים של‬
‫גוף נשי‪ ,‬בקווים דקים רגישים ושבריריים‪ .‬על‪-‬ידי קווי מתאר קיימים‪-‬לא‪-‬קיימים הנמוגים אל‬
‫תוך הנייר ונגיעות מכחול קלילות ומרומזות אני מעבירה תחושות של אהבה והבנה קיומית‬
‫של הגוף האנושי‪ ,‬דווקא בשל הצורך להתמודד עם גוף המוגדר כלא‪-‬מושלם‪.‬‬
‫רחוב ארלוזורוב ‪ ,111‬חיפה ‪ ,2237333‬טל‪ ,273-4-1337281 ,273-4-138-7277 :‬פקס‪273-4-134-1773 :‬‬
‫‪E-mail: [email protected], Web Site: www.isha.org.il‬‬
‫ציירה‪ :‬ארנה רוני‬
‫כיום אני עובדת יותר בעפרונות צבעוניים ובצבעי מים‪ ,‬בפורמטים קטנים‪ .‬רוב העבודות הן‬
‫מנדלות‪ ,‬המהוות עבורי חיבור חזק יותר לעולמי הרוחני ההולך וצומח‪ ,‬ככל שהעולם הגשמי‬
‫הופך כבד ומגביל יותר‪ .‬אני עדייו מציירת הרבה את הגוף הנשי אך גם פרחים‪ ,‬עלים ונופים ‪-‬‬
‫נושאים בנאליים לכאורה ‪ -‬בעיני אלה יצירות פיסוליות של הטבע‪ ,‬במקום הכיעור‪ ,‬אותו אני‬
‫מכירה טוב כל‪-‬כך‪ ,‬זהו ביטוי של היופי שבעולם‪.‬‬
‫לבלוג של ארנה רּוני‬
‫בחזרה לדף המידע‬
‫רחוב ארלוזורוב ‪ ,111‬חיפה ‪ ,2237333‬טל‪ ,273-4-1337281 ,273-4-138-7277 :‬פקס‪273-4-134-1773 :‬‬
‫‪E-mail: [email protected], Web Site: www.isha.org.il‬‬