ב` לתקנות התכנון והבניה 2 סעיף – לשם קבלת היתר בניה קיימת החובה לשלוח ה

‫"משפטון" ‪ – 14/15‬לשם קבלת היתר בניה קיימת החובה לשלוח הודעות בלבד – סעיף ‪2‬ב' לתקנות התכנון והבניה‬
‫כידוע‪ ,‬לשם ביצוע עבודות שונות על המקרקעין נדרש האזרח להגיש בקשה לקבלת היתר בניה לוועדה המקומית‬
‫לתכנון ובניה‪ .‬היתר בניה הינו למעשה רישיון אשר מוענק ע"י הועדה המקומית לתכנון ובניה של רשות מקומית או‬
‫רשות הרישוי לשם ביצוע העבודות האמורות‪ .‬היתר הבניה ניתן בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה‪ ,‬תשכ"ה ‪1965 -‬‬
‫(להלן‪" :‬החוק")‪ ,‬התקנות שהותקנו מכוח החוק וכן מכוח תקנים ישראלים מחייבים‪ .‬תקנות התכנון והבניה (בקשה‬
‫להיתר‪ ,‬תנאיו ואגרות)‪ ,‬התש"ל ‪( 1970 -‬להלן‪" :‬התקנות") קובעות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את אופן הגשת הבקשה להיתר בניה‬
‫ואת הגורמים אשר נדרשים לחתום על הבקשה‪ .‬לצורכי "משפטון" זה יצוין כי סעיף ‪2‬ב' לתקנות קובע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי‬
‫במקרה בו היו מספר בני אדם בעלי הזכויות בנכס מסוים ולא כולם חתמו על הבקשה להיתר‪ ,‬לא יינתן ההיתר האמור‬
‫אלא לאחר שהומצא העתק הבקשה לאותם אנשים אשר טרם חתמו על הבקשה‪ .‬בית המשפט לעניינים מנהליים דן‬
‫לאחרונה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ב סוגיה האם לשם קבלת היתר בניה לביצוע עבודות בנכס אשר נמצא בבעלותם של מספר בעלי‬
‫זכויות נדרשת חתימת כל בעלי הזכויות בנכס או שניתן להסתפק בהמצאת הבקשה האמורה לאלה אשר לא חתמו על‬
‫הבקשה בפועל‪.‬‬
‫נסיבות המקרה‪:‬‬
‫העותרים הם דיירים בבניין שברח' קובלסקי ‪ 11‬בבני ברק (להלן‪":‬העותרים")‪ .‬ביום ‪ 7.2.2010‬הגישו העותרים לוועדה‬
‫המקומית לתכנון ובניה בני ברק (להלן‪" :‬הוועדה")‪ ,‬בקשה להיתר בנייה‪ ,‬לשם הכשרת בנייה שביצעו בבניין‪ .‬ביום‬
‫‪ 29.6.2011‬החליטה הוועדה להגיש כתב אישום פלילי לביהמ"ש לעניינים מקומיים בבני ברק כנגד העותרים‪ ,‬בגין בנייה‬
‫ללא היתר‪ .‬ביהמ"ש לעניינים מקומיים הרשיע את הנאשמים לפי הודאתם במיוחס להם בכתב האישום‪ ,‬והורה להם בצו‬
‫להרוס את הבנייה נשוא כתב האישום‪ ,‬תוך שקבע כי הצו יפקע אם וכאשר יתקבל היתר בנייה בדיעבד‪ .‬ביום ‪11.9.2013‬‬
‫נתנה הוועדה החלטה נוספת‪ ,‬לפיה יש לדחות את ההתנגדויות לבקשת ההיתר אשר הוגשו על ידי ‪ 4‬מדיירי הבניין‪ .‬בד‬
‫בבד קבעה הוועדה כי יש לאשר את הבקשה להיתר בתנאי שהעותרים ושכניהם יגיעו להסכמה בדבר סילוק תביעות‬
‫הדדיות‪ .‬עוד ציינה הוועדה בהחלטתה כי "באם לא יתקבל סילוק תביעות הדדי‪ ,‬הבקשה תוחזר לדיון הוועדה"‪ .‬משלא‬
‫הגיעו העותרים להסכמות על סילוק תביעות הדדיות עם שכניהם‪ ,‬הוחזרה הבקשה לוועדה למתן החלטה סופית בבקשה‬
‫להיתר‪ .‬הוועדה החליטה "לדחות את הבקשה מאחר ואין הסכמה של ‪ 75%‬חתימות דיירים"‪ .‬ביום ‪ 3.7.2014‬האריך‬
‫ביהמ"ש לעניינים מקומיים בבני ברק את צו ההריסה כנגד בניית העותרים‪ ,‬תוך שקבע כי נראה שעל העותרים להגיש‬
‫עתירה מנהלית לביהמ"ש לעניינים מנהליים כנגד החלטת הוועדה‪ ,‬בעניין התנאי של סילוק תביעות הדדיות‪ ,‬שכן לדעת‬
‫ביהמ"ש לעניינים מקומיים פוגע האמור בזכות היסוד של הגישה לערכאות‪ ,‬וכן כנגד ההחלטה השנייה של הוועדה‪ ,‬אשר‬
‫דחתה את בקשת ההיתר‪ ,‬בשל העדר חתימות של ‪ 75%‬מדיירי הבניין‪.‬‬
‫בית המשפט פסק‪:‬‬
‫הוועדה טעתה בהחלטתה האחרונה בכך שדחתה את בקשת ההיתר בשל אי הגשת חתימות של ‪ 75%‬מהדיירים‬
‫המסכימים לבנייה שנבנתה ע"י העותרים‪ .‬עמדת בית המשפט הייתה כי עפ"י הפרשנות המתאימה והנכונה לתקנה‬
‫‪2‬ב לתקנות‪ ,‬די בשליחת הודעות ליתר הדיירים שלא חתמו על הבקשה‪ .‬ההודעה לדיירים האמורים צריכה לכלול‬
‫הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר ואין הכרח בהגשת חתימותיהם לוועדה‪ .‬כמו כן‪ ,‬על‪-‬פי הקבוע בתקנה ‪2‬ג ועל‪-‬פי‬
‫ההלכה הקיימת שנקבעה בבית המשפט העליון (נא ראו‪ :‬בג"ץ ‪ 305/82‬יוסף מור נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה‪,‬‬
‫מחוז המרכז; בג"צ ‪ 1578/90‬הלן אייזן נ' הועדה המקומית לתכנון לבניה ת"א)‪ ,‬הועדות לתו"ב מוסמכות לדון אך ורק‬
‫בשיקולים תכנוניים גרידא‪ ,‬ולפיכך עליהם לאשר או לסרב לבקשת היתרי בנייה רק בהתאם לשיקולים התכנוניים‬
‫הקבועים בחוק התכנון והבניה ובתקנותיו‪ .‬עפ"י ההלכה האמורה אין הוועדה רשאית לדון בשיקולים הקניינים‬
‫הנוגעים ליחסי הדיירים זה עם רעהו‪ .‬הסוגיות הקנייניות שבמחלוקת יכול שידונו בבימ"ש השלום או לפני המפקח‬
‫על המקרקעין‪ ,‬בהתאם לחוק המקרקעין ותקנותיו‪ ,‬תקנון הבית המשותף‪ ,‬פרוטוקולי אסיפות הדיירים‪.‬‬
‫בית המשפט קבע שבשל עמידת העותרים בדרישה להמצאת ההודעות לדיירים כקבוע בסעיף ‪2‬ב' לתקנות מבוטל‬
‫התנאי למתן ההיתר אשר דרש השגת חתימות הסכמה בפועל מאת ‪ 75%‬מדיירי הבניין‪.‬‬
‫(עת"מ ‪ 530-09-14‬טרבלסי ואח' נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה בני ברק)‬
‫(עריכה‪ :‬עו"ד נתי רוזנצוייג והמשפטן אלעד שרעבי ‪)07.05.2015‬‬
‫אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת‪ ,‬או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד‪ ,‬האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי‬
‫בלבד ולא מחייב של הנושא‪ .‬בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין‪.‬‬