התכנית לפסיכותרפיה - אוניברסיטת תל אביב

Transcription

‫התכנית לפסיכותרפיה‬
‫ידיעון תש ע " א ‪2010/2011‬‬
‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬
‫כתובת ומקום הלימודים‪:‬‬
‫התכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬
‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‪,‬‬
‫ת"ד ‪ 39040‬תל אביב ‪.69978‬‬
‫טלפונים‪03-6406853 ,03-6409902 :‬‬
‫פקסימיליה‪03-6406387 :‬‬
‫כתובת דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אתר התכנית‪www.medicine.tau.ac.il/psychotherapy :‬‬
‫עורכת הידיעון‪:‬‬
‫עוזרת עריכה‪:‬‬
‫עוזרת עריכה‪:‬‬
‫שוש אבירם – רכזת התכנית‬
‫גלית בן ‪ -‬יהודה ‪ -‬לימודי תעודה‬
‫שני האן ‪ -‬לימודים מתקדמים‬
‫‪2‬‬
‫יו"ר הוועד המנהל‪:‬‬
‫ד"ר ליאורה מרידור‬
‫יו"ר חבר הנאמנים‪:‬‬
‫רוברט גולדברג‬
‫***‬
‫רקטור‪:‬‬
‫פרופ' דני לויתן‬
‫פרו‪-‬רקטור‪:‬‬
‫פרופ' שמעון ינקלביץ‬
‫סגן רקטור‪:‬‬
‫פרופ' אהרון שי‬
‫סגן נשיא למחר ופתוח‪:‬‬
‫פרופ' אהוד גזית‬
‫דקאן סטודנטים‪:‬‬
‫פרופ' יואב אריאל‬
‫***‬
‫מנהל כללי‪:‬‬
‫מרדכי כהן‬
‫סגן נשיא לקשרי חוץ‪:‬‬
‫ד"ר גרי ססמן‬
‫מזכירה אקדמית‪:‬‬
‫שרה קינל‬
‫נציב קבילות סטודנטים‪:‬‬
‫פרופ' רות סתוי‬
‫סגן דקאן וראש ביה"ס‬
‫ללימודי המשך ברפואה‬
‫פרופ' ראובן צימליכמן‬
‫דקאן הפקולטה לרפואה‬
‫פרופ' יוסף מקורי‬
‫יו"ר ועדת הוראה‬
‫ביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬
‫פרופ' רמי הרשקוביץ‬
‫מרכזת ביה"ס‬
‫ללימודי המשך ברפואה‬
‫סוניה כשר‬
‫משנה מנהלי לדקאן‬
‫יעל קיילין‬
‫‪3‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫סגל התכנית‪ ,‬חברי הועדות‬
‫תכניות הלימודים‬
‫‪6................................................................................................‬‬
‫‪8.....................................................................................................................‬‬
‫תכנית הליבה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬
‫מטרת‬
‫הלימודים ‪9......................................................................................................................‬‬
‫תנאי רישום‬
‫וקבלה ‪9..................................................................................................................‬‬
‫מסגרת הלימודים‬
‫‪.................................................................................................................‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.....................................................................................................................‬‬
‫‪11‬‬
‫‪...........................................................................................................................‬‬
‫‪12‬‬
‫רישום לקורסים‬
‫תנאי תשלום‬
‫פגישות עם מורים מלווים‬
‫הדרכה וסיכומה‬
‫קבלת תעודה‬
‫‪13...................................................................................................‬‬
‫‪13 .....................................................................................................................‬‬
‫‪..........................................................................................................................‬‬
‫‪13‬‬
‫‪.....................................................................................................................‬‬
‫‪14‬‬
‫מבנה הלימודים‬
‫‪ .1‬קורסי חובה‬
‫שנה א'‬
‫‪....................................................................................................................................‬‬
‫‪17‬‬
‫שנה ב'‬
‫‪...................................................................................................................................‬‬
‫‪19‬‬
‫שנה ג'‬
‫‪.......................................................................................................................................‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ .2‬קורסי בחירה‬
‫הוגי דעות ותיאורטיקנים‬
‫טכניקה וקליניקה‬
‫התפתחות‬
‫‪...................................................................................................‬‬
‫‪................................................................................................................‬‬
‫‪................................................................................................................................‬‬
‫לוח שנה"ל ‪2010/2011‬‬
‫‪21‬‬
‫‪26‬‬
‫‪31‬‬
‫‪33....................................................................................................‬‬
‫מערכת שעות לימוד סמסטר א'‬
‫‪....................................................................................‬‬
‫‪34‬‬
‫‪...................................‬‬
‫‪36‬‬
‫סמינרים מרוכזים בחופשה בין הסמסטרים ובסוף השנה‬
‫מערכת שעות לימוד סמסטר ב'‬
‫‪38 .....................................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫תוכן עניינים )המשך(‬
‫לימודים מתקדמים‬
‫מסלולי התמחות‬
‫‪.............................................................................................................‬‬
‫‪40‬‬
‫‪................................................................................................................‬‬
‫‪41‬‬
‫‪..........................................................................................................................‬‬
‫‪41‬‬
‫הרך ‪.....................................................‬‬
‫‪42‬‬
‫‪........................................................‬‬
‫‪51‬‬
‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית בילדים ובגיל‬
‫פסיכותרפיה קבוצתית בגישה פסיכואנליטית‬
‫הגישה ההתייחסותית‬
‫‪.......................................................................................................‬ע‪52‬‬
‫מצבים מנטאליים ראשוניים‬
‫‪............................................................................................‬‬
‫‪55‬‬
‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה‬
‫הטיפולי ‪...........................................................................‬‬
‫‪59‬‬
‫‪.....................................................................................‬‬
‫‪68‬‬
‫‪...........................................................................................................................‬‬
‫‪68‬‬
‫‪..........................‬‬
‫‪69‬‬
‫‪....................................................................‬‬
‫‪70‬‬
‫קורסים וסמינרים למתקדמים‬
‫סיעור מוחות‪ :‬מהקליניקה לתיאוריה‪ ,‬מהתיאוריה לקליניקה‬
‫חיבור ונפרדות בפסיכואנליזה ובקולנוע‬
‫תפקידו של הזולת בכינון העצמי – שתי גישות משוחחות‬
‫'עיניים מאחור' ‪ -‬פסיכואנליזה ואמנות‬
‫הקריאה בכתבי פרויד‬
‫‪.......................................................................‬‬
‫‪72‬‬
‫‪73 .........................................................................................................‬‬
‫'מבע משולב'‪ :‬פסיכואנליזה וספרות – חומר למחשבה‬
‫פורום ביון‬
‫‪71 ................................‬‬
‫‪....................................‬‬
‫‪74‬‬
‫‪.................................................................................................................................‬‬
‫‪75‬‬
‫‪................................................‬‬
‫‪76‬‬
‫לוח מועדים ללימודים המתקדמים לשנת תשע"א‬
‫לימודים בחוג לפילוסופיה ‪ -‬קריאות בפרויד‬
‫הוראה בביה"ס ללימודי המשך‬
‫‪77..............................................................‬‬
‫ברפואה ‪....................................................................‬‬
‫לימודי תעודה בגישה פסיכודינמית )דו‪-‬שנתי(‬
‫‪78‬‬
‫‪79 ....................................................‬‬
‫‪ .1‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬
‫‪...............................‬‬
‫‪80‬‬
‫‪...........................‬‬
‫‪87‬‬
‫‪ .2‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים ונוער‬
‫נספחים‬
‫רשימת המדריכים‬
‫‪96...................................................................................................................‬‬
‫הנחיות לכתיבת סיכום טיפול ועבודת גמר‬
‫דוגמת השער של סיכום טיפול‬
‫‪...........................................................‬‬
‫‪99‬‬
‫‪.....................................................................................‬‬
‫‪101‬‬
‫‪....................................................‬‬
‫‪102‬‬
‫דוגמת השער של עבודת גמר עברית ‪ /‬אנגלית‬
‫רשימת המורים עם הפניה לקורס‬
‫‪..............................................................................‬‬
‫‪5‬‬
‫‪104‬‬
‫ועדת הוראה‬
‫ראש התכנית ‪ -‬ד"ר שלמה מנדלוביץ‬
‫ד"ר אילן אמיר‬
‫ד"ר רוני באט‬
‫מיקי גולדין‪-‬תודר‬
‫יואל מילר‬
‫מרגי קפלינסקי‬
‫נילי שור‬
‫אלינה שלקס‬
‫רכזת התכנית ‪ -‬שוש אבירם‬
‫ועדת קבלה‬
‫יו"ר אלינה שלקס‬
‫נורית לביא ששון‬
‫ד"ר דניאל לוי‬
‫צביה אייזן‬
‫יעל מאיר טפרברג‬
‫אורנה אלבק‬
‫ד"ר רוני באט‬
‫נעמי מילר‬
‫יפעת בורנשטיין‬
‫ד"ר שלמה מנדלוביץ‬
‫יהודית סובול‬
‫ד"ר דליה גלבוע‬
‫יעל סמואל‬
‫ד"ר מישל גרנק‬
‫ד"ר שרי סמולינסקי‬
‫ד"ר עדיאל דורון‬
‫ריבה ספורטא‬
‫חנה וקשטיין‬
‫דתיה זיו‬
‫ד"ר אלי קריצ'מן‬
‫רות זכרין‬
‫ג'רמי רוז‬
‫אורלי חסון – כץ‬
‫מירב רוט‬
‫דיאנה טופילסקי‬
‫ד"ר הנרי שור‬
‫ידידה טורקניץ‬
‫ענת טלרנט‬
‫שרון שטרסבורג‬
‫מיכל טפר‬
‫‪6‬‬
‫ועדת עבודות גמר וסיכומי טפול*‬
‫יו"ר‪ :‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬
‫עירית בנקיר‬
‫דורית קבילי‬
‫ד"ר דליה גלבוע‬
‫רות קורמן‬
‫יעל חזקיהו‬
‫אורנה שור‬
‫איריס לרמן‬
‫שרון שטרסבורג‬
‫אלברטו מסצ'יאני‬
‫*יתכנו שינויים בהרכב הוועדה‪.‬‬
‫ועדת אתיקה‬
‫יו"ר ד"ר דליה גלבוע‬
‫ד"ר אלכס אביב‬
‫נעמי עציון‬
‫ד"ר עדיאל דורון‬
‫אילנה שנבל‬
‫אסתר הירשפלד‬
‫ד"ר איתי שוב‪-‬עמי‬
‫תרצה מיכאלסון‬
‫ועדה למתן הקלות בשכ"ל‬
‫סוניה כשר‬
‫שוש אבירם‬
‫‪7‬‬
‫תכניות הלימודים *‬
‫בסוף שנות ה‪ 60-‬התעורר בקרב הקהילה הפסיכותרפויטית בארץ צורך בהקמת מוסד‬
‫לימודי‪ ,‬אשר יעניק הכשרה מקיפה תיאורטית ומעשית לאנשי בריאות הנפש‪ ,‬העוסקים‬
‫בפסיכותרפיה‪.‬‬
‫החזון קרם עור וגידים בהשקעתם הרבה של פרופ' פרנץ בריל ז"ל מאוניברסיטת תל אביב‪,‬‬
‫פרופ' אלברטה שליטא‪ ,‬אז יועצת לארגון הבריאות הבינלאומית ופרופסור לפסיכיאטריה‬
‫באוניברסיטת קולומביה‪ ,‬פרופ' לאון גרינברג‪ ,‬שחי באותו זמן בארגנטינה ופרופ' אדי רוזנברג‬
‫ז"ל מאוניברסיטת תל אביב‪ .‬עזרתם התבטאה לא רק בהקמת החוג‪ ,‬אלא במעורבות רבה‬
‫ותמיכה בהתפתחות החוג לשלב של עצמאות מחשבתית וארגונית‪.‬‬
‫החוג לפסיכותרפיה נוסד בשנת ‪ 1971‬ובסתיו של אותה שנה מחזור ראשון של ‪20‬‬
‫תלמידים החל ללמוד‪ ,‬כאשר פרופ' בריל היה ראש החוג ופרופ' שליטא יו"ר ועדת הוראה‪.‬‬
‫במקביל נוסדה תכנית הדרכה והוראה לאנשי הסגל‪ ,‬אשר החלה לפעול בשנת ‪1971‬‬
‫בניהולו של פרופ' אדי רוזנברג ז"ל‪ ,‬לימים ראש‪-‬החוג השני‪.‬‬
‫במהלך השנים עמדו בראש התוכנית‪ :‬פרופ' פרנץ בריל‪ ,‬פרופ' אדי רוזנברג‪ ,‬פרופ' אבנר‬
‫אליצור‪ ,‬ד"ר מקס שטרן‪ ,‬ד"ר רינה קרטש‪ ,‬ד"ר רינה לזר‪ ,‬ד"ר מישל גרנק‪.‬‬
‫הלימודים בתכנית לפסיכותרפיה מתקיימים במסגרות הבאות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫תכנית זו מקנה לבוגרים תעודה בפסיכותרפיה‬
‫ב‪.‬‬
‫התכנית מיועדת לבוגרים של תכניות יסוד בפסיכותרפיה‪ ,‬לחברי סגל ולאנשי מקצוע בכירים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לימודי תעודה )דו‪-‬שנתי(‬
‫‪ .1‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים ‪.‬‬
‫‪ .2‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים ונוער‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוראה בחוגים אחרים בביה"ס לרפואה‬
‫מיועדת לרופאים מתמחים‪.‬‬
‫* יתכנו שינויים בתכניות הלימודים‬
‫‪8‬‬
‫מטרת הלימודים‬
‫מטרת הלימודים היא להקנות ידע מעמיקה ומקיף בפסיכותרפיה פסיכואנליטית‬
‫לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ולעובדים סוציאליים‪-‬פסיכיאטריים‪.‬‬
‫המציאות בה אנו חיים כמטפלים‪ ,‬הן זו ה"עובדתית" הנפרשת לפנינו בעבודתנו‬
‫היומיומית והן זו התיאורטית‪ ,‬האמורה לסייע לנו בהבנה טובה של תופעות נפשיות‬
‫ואינטראקציות אנושיות‪ ,‬נעשית מורכבת יותר ויותר‪.‬‬
‫אנו רואים את התכנית לפסיכותרפיה כנוטלת חלק בתהליך עיצוב אישיותו הטיפולית‬
‫של התלמיד‪ .‬לשם כך מושם דגש הן על פסיכותרפיה אישית‪ ,‬הדרכה אישית וקבוצתית‪,‬‬
‫וליווי אישי של כל תלמיד במהלך לימודיו‪ ,‬והן על חשיבה תיאורטית מקיפה ומעמיקה‪.‬‬
‫התכנית מכוונת לחשוף את הלומד למורכבות החשיבה הפסיכואנליטית על קולותיה‬
‫השונים‪ ,‬תוך התבוננות רציפה בקליניקה של כל אחד מאתנו‪ .‬ברצוננו להיות מעין סדנא‬
‫לפיתוח קול טיפולי‪ .‬רב קוליות זו באה לידי ביטוי גם בהרכב סגל ההוראה וההדרכה‪,‬‬
‫בתכני הקורסים המוצעים הן כקורסי חובה והן כקורסי בחירה‪ ,‬ובאופן בו מעוצבת תכנית‬
‫ההוראה‪ .‬קולם של התלמידים הנו מרכיב בחשיבה על התכנית עצמה‪.‬‬
‫ת נא י רי ש ום וקב לה‬
‫רשאים להירשם‪:‬‬
‫א‪ .‬רופאים‪ :‬רופאים‪ ,‬בעלי תואר מומחה בפסיכיאטריה או מתמחים בפסיכיאטריה לאחר‬
‫לפחות שנת התמחות אחת ושלמדו לפחות שנה בקורס לפסיכותרפיה במסגרת לימודי‬
‫המשך ברפואה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פסיכולוגים‪ :‬פסיכולוגים קליניים או פסיכולוגים‪ ,‬בעלי תואר שני בפסיכולוגיה במסלול‬
‫הקליני‪ ,‬הנמצאים במהלך התמחותם בפסיכולוגיה קלינית שנה אחת לפחות‪ ,‬במוסד‬
‫מוכר להתמחות בפסיכולוגיה קלינית‪.‬‬
‫ג‪ .‬עובדים סוציאליים‪ :‬עובדים סוציאליים‪ ,‬בעלי תואר שני במסלול "בריאות הנפש"‪ ,‬לאחר‬
‫שלוש שנות ניסיון בפסיכותרפיה בהיקף של ½ משרה לפחות‪ ,‬במוסדות מוכרים להתמחות‬
‫בפסיכיאטריה או בפסיכולוגיה קלינית‪.‬‬
‫• מכל מועמד נדרש ניסיון מקצועי בפסיכותרפיה באוריינטציה דינאמית‪.‬‬
‫• מכל מועמד נדרשת פסיכותרפיה אישית של לפחות שנה במועד ההרשמה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מסגרת הלימודים‬
‫תכנית הלימודים מתוכננת לשלוש שנים*‪ ,‬בהן נדרש מהלומד‪:‬‬
‫‪ 24 .1‬יחידות לימוד סמסטריאליות הכוללות‪ 9 :‬שיעורי חובה‪ 10 ,‬שיעורי בחירה‬
‫)הכוללים קורסים סמסטריאליים וסדנאות מרוכזות( ו‪ 6 -‬סמינרים קליניים‪.‬‬
‫‪ .2‬שתי פסיכותרפיות )לפחות( בכל שנת לימוד‪.‬‬
‫‪ .3‬הדרכה אישית בכל שנת לימוד ‪.‬‬
‫‪ .4‬בסוף שנות לימוד א' וב' נדרשת עבודת סיכום טיפול‪) .‬ראה עמ' ‪.(99‬‬
‫‪ .5‬השתתפות ביום קליני מרוכז – סיום ופרידות )שנה ג'(‪.‬‬
‫‪ .6‬הגשת עבודת גמר עם סיום הלימודים‪ .‬לאחר מפגש משוב‪ ,‬יהא‪/‬תהא התלמיד‪/‬ה‬
‫זכאי‪/‬ת לתעודה בפסיכותרפיה‪.‬‬
‫שיעורי החובה מתקיימים בימי ב'‪.‬‬
‫שיעורי הבחירה‪ ,‬המתקיימים בימי ב' מיועדים לתלמידי שנים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ו‪-‬ג' בלבד‪ .‬לימודי‬
‫הבחירה ביום ה' בסמסטר ב' מיועדים לכל התלמידים‪.‬‬
‫בחופשה בין הסמסטרים ובתחילת חופשת הקיץ יתקיימו סמינרים מרוכזים הכלולים‬
‫בשיעורי הבחירה‪.‬‬
‫במהלך השנה יתקיימו ימי עיון והרצאות לסגל‪ ,‬לבוגרים ולתלמידי התכנית‪.‬‬
‫בשנת לימודים חלקית על התלמיד להשתתף בעדיפות יורדת‪ :‬בהדרכה קבוצתית;‬
‫קורסי חובה; קורסי בחירה‪ .‬לימודים חלקיים דורשים אישור מוקדם של מזכירות‬
‫התכנית‪.‬‬
‫* קיימת אפשרות לפרוס את הלימודים עד ‪ 5‬שנים‬
‫‪10‬‬
‫רישום לקורסים‬
‫בניית מערכת השעות מתקיימת לפני תחילת שנת הלימודים‪ .‬חברי ועדת ההוראה‪,‬‬
‫מייעצים התאמת מערכת אישית לכל תלמיד‪ .‬סדר הזימון לייעוץ נקבע לפי הניקוד‬
‫)מספר יחידות לימוד( שהתלמיד צבר במשך השנים הקודמות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬חובה על התלמידים הנרשמים לשנים ב'‪ ,‬ג' להגיש ביום הייעוץ אישור על‬
‫מסירת סיכום טיפול למדריך האישי )ראה עמודים ‪.(99-101‬‬
‫במהלך ‪ 3‬שנות הלימוד הראשונות‪ ,‬התלמידים יוכלו להשתתף ב‪ 5-‬סמינרים מרוכזים‬
‫)סדנאות(‪ :‬שנה א' – ‪ 2‬סדנאות חובה ‪ -‬סדנת אתיקה המתקיימת בסוף סמסטר א'‬
‫והמזכה בנקודה‪ ,‬וסדנה מרוכזת בפסיכותרפיה המתקיימת בסמסטר קיץ והמזכה‬
‫בנקודה‪.‬‬
‫שנים ב' ו‪-‬ג '‪ 2 -‬סדנאות‪.‬‬
‫תלמידים אשר לא יגישו אישור על הגשת עבודת סיכום ביום הייעוץ יאבדו את‬
‫זכותם לבחירת הקורסים ביום הייעוץ‪.‬‬
‫ניתן לערוך שינויים בתכנית הלימודים עד השבוע השני בסמסטר‪.‬‬
‫ניתן לבטל השתתפות בסמינר מרוכז בחופשת הסמסטר עד שבועיים לפני סוף‬
‫הסמסטר הראשון‪ .‬את הסמינרים המרוכזים בקיץ ניתן לבטל עד חודש ימים לפני סיום‬
‫שנה"ל‪ .‬סדנאות החובה לשנה א' אינן ניתנות לביטול‪.‬‬
‫ההרשמה להמשך הלימודים מותנית במילוי כל דרישות התכנית‪.‬‬
‫*פתיחת קורסי הבחירה והסדנאות מותנית במספר מינימום של נרשמים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫תנאי תשלום *‬
‫א‪ .‬שכר הלימוד בעבור ‪ 24‬הנקודות הנדרשות‪ ,‬כולל ההדרכה האישית‪ ,‬הוא כדלהלן‪:‬‬
‫שנה א'‬
‫שנה ב'‬
‫שנה ג'‬
‫‪ 100%‬שכ"ל‬
‫‪ 100%‬שכ"ל‬
‫‪ 100%‬שכ"ל‬
‫‪.₪ 14,000‬‬
‫‪.₪ 14,000‬‬
‫‪.₪ 14,000‬‬
‫ב‪ .‬תלמידים שלא משלימים את ‪ 24‬הנקודות הנדרשות בשלוש שנים ומפצלים‬
‫לימודיהם עד חמש שנות לימוד‪ ,‬יחויבו לפי‪:‬‬
‫שנה ד'‬
‫שנה ה'‬
‫‪ 25%‬שכ"ל‬
‫‪ 25%‬שכ"ל‬
‫‪.₪ 3,500‬‬
‫‪.₪ 3,500‬‬
‫ג‪ .‬תלמידים‪ ,‬המגישים התחייבות לתשלום שכ"ל ממקום העבודה‪ ,‬מתבקשים להשלים‬
‫את ההפרש בין התחייבות מקום העבודה לבין שכר הלימוד שנקבע‪ .‬יש להגיש את‬
‫ההתחייבות ביום הרישום‪.‬‬
‫ד‪ .‬המשך ההדרכה האישית בסמסטר קיץ )לבחירה( מותנה בתשלום נוסף של ‪.₪ 1,750‬‬
‫ה‪ .‬הגשת עבודת גמר במועד מאוחר מתום שנת הלימודים הרביעית‪ ,‬כרוכה בתשלום‬
‫של ‪.₪ 1,750‬‬
‫התשלום הנו עבור כל שנה"ל ויש להסדירו ביום הרישום‪ .‬ניתן לחלקו עד ‪ 6‬תשלומים‪,‬‬
‫בהמחאות לפקודת אוניברסיטת תל אביב‪ .‬הרישום יתקיים בין התאריכים ‪.02-06/09/2010‬‬
‫קיימת אפשרות להקלה בשכ"ל‪ .‬ניתן לפנות למזכירות לקבלת טופס בקשת הקלות‬
‫בתשלומי שכר הלימוד‪ .‬את הבקשה )בצירוף ‪ 3‬תלושי משכורת אחרונים( יש להגיש‬
‫למזכירות התכנית עד התאריך ‪.15/09/2010‬‬
‫תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל שנתי כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד שישה‬
‫שבועות מפתיחת שנת הלימודים‪ ,‬יוכל לקבל החזר שכ"ל‪ ,‬למעט ‪50%‬‬
‫משכ"ל של סמסטר א'‪.‬‬
‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה בתכנית‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫פ גישות עם מור ים מלוו ים‬
‫חברי ועדת ההוראה מלווים כל שנתון לאורך שלוש השנים הראשונות ללימודים‪ .‬כל‬
‫תלמיד‪/‬ה יכול‪/‬ה ליזום פגישה עם המורה המלווה )הטיוטור( של השנתון‪ ,‬לפי הצורך‪.‬‬
‫בסיום כל סמסטר יערכו מפגשים קבוצתיים בין המורה המלווה לבין התלמידים של כל שנתון‪.‬‬
‫בסוף הסמסטר הראשון הפגישה תתקיים ביום ב' ה – ‪17.01.2011‬‬
‫בסוף הסמסטר השני הפגישה תתקיים ביום ב' ה – ‪.06.06.2011‬‬
‫שני המפגשים יערכו בין השעות ‪.16.00-16.45‬‬
‫הדרכה קבוצתית באותם הימים תתקיים בין השעות ‪.17.15-18.45‬‬
‫שיעורי הבחירה ייערכו בין השעות ‪19.00-20.30‬‬
‫הטיוטורים הם‪:‬‬
‫שנה א' ‪:‬‬
‫שנה ב' ‪:‬‬
‫שנה ג' ‪:‬‬
‫מיקי גולדין תודר‬
‫סמינרים ‪ :‬חובה ובחירה )מרגי קפלינסקי ‪ -‬מרכזת הוראה(‬
‫נדרשת נוכחות ב‪ 80%-‬לפחות מהפגישות בכל סמינר‪ .‬נדרשת קריאה של כל‬
‫המאמרים המומלצים על ידי המורים‪.‬‬
‫הדרכה וסיכומה )יואל מילר ‪ -‬מרכז הדרכה(‬
‫כל תלמיד ישתתף בסמינר קליני באותו הרכב קבוצתי לאורך שלוש שנים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫בשלוש שנות הלימוד הראשונות התלמיד יקבל הדרכה אישית שבועית‪ .‬המדריך‬
‫האישי יקבע לכל תלמיד בעת הרישום‪ .‬ההדרכה האישית תחל עם פתיחת שנה"ל‬
‫ותסתיים עם סיומה כולל חופשת סמסטר חורף ) נדרשת נוכחות של ‪ 80%‬לפחות‬
‫מפגישות ההדרכה(‪ .‬קיימת אפשרות להמשיך הדרכה אישית בסמסטר קיץ )‪10‬‬
‫שבועות( בהסכמה הדדית של המדריך והמודרך ובתוספת תשלום לתכנית‪.‬‬
‫בתום כל שנת הדרכה אישית יש להגיש עבודה מסכמת‪ ,‬בהסוואת הפרטים המזהים של‬
‫המטופל‪/‬ת‪ .‬בסיום שנים א'‪-‬ב' יש להגיש סיכום טיפול; בסיום שנה ג' יש להגיש הצעה‬
‫לעבודת גמר; בסיום הלימודים יש להגיש עבודת גמר‪.‬‬
‫הנחיות לכתיבת סיכום טיפול‪/‬הצעה לעבודת גמר‪/‬עבודת גמר‪ ,‬ראה נספחים בע"מ ‪.99-103‬‬
‫ק ב לת תע ו דה ) מיקי גולדין‪-‬תודר ‪ -‬יו"ר ועדת סיכומי טיפול ועבודות גמר(‬
‫תלמיד‪/‬ה‪ ,‬אשר סיים‪/‬ה את כל חובותיו‪/‬ה לתכנית‪ ,‬עמד‪/‬ה בהגנת העבודה עד סוף‬
‫חודש אפריל ומסר‪/‬ה את עבודתו‪/‬ה בהדפסה סופית כנדרש בשלושה עותקים‪ ,‬זכאי‪/‬ת לתעודה‪.‬‬
‫טקס הענקת התעודות ופתיחת שנה"ל תשע"א יתקיים ביום שני ‪. 25.10.2010‬‬
‫‪13‬‬
‫מבנה הלימודים‬
‫מרכזת הוראה‪ :‬מרגי קפלינסקי‬
‫א ‪ .‬קורסים תיאורטיים וקליניים ) חובה ובחירה (‬
‫ב ‪ .‬סמינרים קליניים ) חובה (‬
‫א ‪ .‬קורסים תיאורטיים וקליניים‬
‫התכנית כוללת ‪ 14‬יחידות לימוד בקורסי חובה תיאורטיים וקליניים‪ .‬שיעורי החובה‬
‫כוללים קורסים סמסטריאליים ייחודיים לכל שנתון‪ ,‬בנוסף יתקיים מפגש בנושא "סיום‬
‫ופרידות" לתלמידי שנה ג' )ביום האחרון ללימודים(‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬התכנית כוללת ‪ 10‬יחידות לימוד בקורסי בחירה‪ ,‬כולל סמינרים קליניים בחופשת‬
‫הסמסטר ו‪/‬או בסוף שנה"ל‪ .‬בין קורסי הבחירה מוצע מגוון נושאים למטפלים בילדים ונוער‪.‬‬
‫קורסי חובה ‪:‬‬
‫סמסטר א'‬
‫שנה א'‪ :‬המסע הפסיכואנליטי‪:‬‬
‫מפרויד להתיחסותית‬
‫"הפגיעה השלישית"‪:‬‬
‫קריאה בסיסית בכתבי פרויד‬
‫סמסטר ב'‬
‫החשיבה של מ‪ .‬קליין‬
‫*דילמות אתיות בהכשרת מטפלים סדנא מרוכזת‬
‫סוף סמסטר א'‬
‫סדנא מרוכזת‬
‫פסיכותרפיה מהי?‬
‫קיץ‬
‫קריאה בכתבי ד‪ .‬ויניקוט‬
‫שנה ב'‪:‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיית העצמי‪:‬‬
‫הגותו של היינץ קוהוט‬
‫שנה ג'‪:‬‬
‫הפנים השונות של המעשה הטיפולי‪ :‬סמסטר ב'‬
‫קליניקה ותיאוריה‬
‫בסיום שנה"ל‬
‫סיום ופרדות‬
‫‪14‬‬
‫ד"ר יוסי טריאסט‬
‫ועדת האתיקה‬
‫ענת טלרנט‪ ,‬נורית לביא‪-‬ששון‬
‫חנה ריינשרייבר‬
‫ד"ר גבי מן‬
‫תמר זיידמן‬
‫ד"ר בועז שלגי‬
‫ד"ר רוני באט‪ ,‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬
‫קורסי בחירה ‪:‬‬
‫בקורסי בחירה קיימות ‪ 3‬חטיבות‪.‬‬
‫כל "חטיבה" כוללת מספר קורסים‪ ,‬המייצגים אספקטים שונים של נושא החטיבה‪.‬‬
‫קורסים מסוימים מהווים מבוא לתת‪-‬נושא ודרושים לקורס המשך באותו תת‪-‬נושא‪.‬‬
‫ההשתתפות בקורסים‪ ,‬השייכים לחטיבות השונות‪ ,‬מיועדת לאפשר במהלך הלימודים‬
‫מפגש חוזר "שתי וערב" עם נושאים שונים כדי להגיע לאינטגרציה והעמקה‪.‬‬
‫‪ . 1‬ה וג י דע ות ות י א ור ט יקנ ים ‪:‬‬
‫פרברסיה‬
‫אדיפוס‪ :‬מיתוס‪ ,‬תסביך‪ ,‬מבנה‬
‫חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון‬
‫)סמינר חורף מרוכז(‬
‫פסיכופתולוגיה על פי פסיכולוגיית העצמי‬
‫ממשיכיה של מלאני קליין – מושגים עכשווים ויישומם בקליניקה )סמינר חורף מרוכז(‬
‫שלישיים אנליטיים במפגש עם כתיבתו של ‪) Thomas Ogden‬סמינר חורף מרוכז(‬
‫"האם אנחנו ממששים את אותו הפיל?" ‪ -‬השוואה בין הגישות הפסיכואנליטיות‬
‫חקר נוכחות המטפל – נגזרות יחס עצמי זולתעצמי‬
‫מבוא לקליניקה לאקאניאנית‬
‫)סמינר קיץ מרוכז(‬
‫ויניקוט ומשיכיו‬
‫אורנה אלבק‬
‫נגה בדנס‬
‫ד"ר משה ברגשטיין‬
‫איריס גבריאלי‪-‬רחבי‬
‫הוגו גולדיוק‬
‫אנקה דיטרוי‬
‫מיכל חזן‬
‫אבי רבניצקי‬
‫חמוטל שילוח‪-‬רז‬
‫‪ . 2‬טכנ יקה וקלי נ יקה ‪:‬‬
‫מפגשים במרחב השלישי – המפגש הטיפולי עם החלקים הפסיכוטיים של האישיות‬
‫לאן נעלם ה‪ playing-‬הויניקוטי בפסיכותרפיה האנליטית‬
‫החלום‬
‫האזור הסכיזואידי באישיות‬
‫יחסי גומלין בין העברה והתנגדות‬
‫הסובייקטיביות של המטפל‬
‫הטראומה הנפשית כזיכרון ללא מילים ‪ -‬תיאוריה וטיפול‬
‫שיחה לאינסוף‪ :‬עבודת הלא‪ -‬מודע‬
‫הוצא מהקשרו‬
‫אמפתיה‪ :‬בין המובן והמובן מאליו‬
‫הטאבו האחרון‬
‫‪15‬‬
‫אשר אמיתי‬
‫עידית ברק מלמד‬
‫וונדי וייס‬
‫מונה זופניק‬
‫אילנה לאור‬
‫ד"ר רינה לזר‬
‫ד"ר ענת פלגי הקר‬
‫רותי קורמן‬
‫‪ . 3‬ה ת פת ח ות‬
‫הנפש כמרחב לירי‬
‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית של הילד‬
‫השלישי האנליטי‬
‫דנה אמיר‬
‫צילה בניה‬
‫חרדות ראשוניות והישרדות נפשית מולן‪ :‬בחיים‪ ,‬בטיפול‬
‫*****‬
‫סמינרים קליניים‬
‫חנה איילון‬
‫אהובה ברקן‬
‫אסתי דינור‬
‫‪16‬‬
‫יעל סגל‬
‫חגית צאן‬
‫דוד קיטרון‬
‫פרופ' ביאטריס פריאל‬
‫פירוט הקורסים‬
‫מרכזת הוראה‪ :‬מרגי קפלינסקי‬
‫קורסי החובה‬
‫שנה א'‬
‫המסע הפסיכואנליטי‪ :‬מפרויד להתיחסותית ‪ -‬ד"ר שלמה מנדלוביץ‬
‫מטרת הקורס היא לסקור את התפתחות החשיבה הפסיכואנליטית מימיו של פרויד ועד‬
‫ימינו אנו‪ .‬מתוך הנחה )פרוידיאנית בעליל(‪ ,‬שהבנה כרוכה בחקר‪-‬התהוות‪ ,‬הקורס בוחן את‬
‫התפתחות התיאוריה הפסיכואנליטית ואת הרקע החשיבתי‪-‬פילוסופי שממנו היא צמחה‪.‬‬
‫במהלך הקורס‪ ,‬נבחן את ההתמרה שעברה הפסיכואנליזה מעולם הדחף )המודלים‬
‫הפרוידיאניים הקלאסיים ופסיכולוגיית האגו(‪ ,‬עבור דרך עולם יחסי האובייקט וכלה בגישות‬
‫התייחסותיות‪ .‬השוואת הגישות השונות‪ ,‬והנהרת התשתית הפילוסופית )הרציונליסטית‪,‬‬
‫הפנומנולוגית או הפוסט‪-‬מודרנית( שלהן‪ ,‬יאפשרו להתבונן על צדדי הריבוי והאחדות‬
‫שבפסיכואנליזה‪ ,‬וישרטטו את המסע אותו היא עברה במהלך מאה ועשרים שנה‪.‬‬
‫הקורס מאפשר מחד‪ ,‬הכרה עם עיקרי התיאוריה הפסיכואנליטית‪ ,‬ומאידך‪ -‬מזמין‬
‫להעמיק במקורותיה‪.‬‬
‫הספרות המלווה את הקורס‪ ,‬מאפשרת מבט‪-‬על לעבר בסיס הידע הפסיכואנליטי‪.‬‬
‫סמסטר א' יום שני‪15:00-16:30 ,‬‬
‫"הפגיעה השלישית"‪ :‬קריאה בסיסית בכתבי פרויד ‪ -‬ד"ר יוסי טריאסט‬
‫שלוש פגיעות ספגה האנושות בגאוותה ‪ -‬טוען פרויד‪ .‬הראשונה נחתה עליה כאשר‬
‫התיאוריה הקופרניקאית הפכה על פיה את האמונה שהעולם הוא מרכז היקום‪ ,‬השניה‬
‫כאשר התיאוריה האבולוציונית של דרווין נישלה את האדם מן האשליה שהוא "נזר‬
‫הבריאה" – אך המכה הקשה מכולן אליבא דפרויד הייתה הפסיכואנליזה שעימתה את‬
‫האדם עם העובדה שמעצם היותו לא‪-‬מודע לעצמו הוא אפילו "אינו אדון בביתו שלו"‪.‬‬
‫קורס זה יעקוב אחר התפתחות תפיסת הסובייקט וטיב מעשה‪-‬הטיפול בשלושת המודלים‬
‫הפסיכואנליטיים של פרויד‪ :‬המודל הקתרטי‪ ,‬הטופוגרפי והסטרוקטורלי‪ .‬באמצעות קריאה‬
‫בכמה ממאמריו המכוננים של פרויד ננסה למפות תחנות קריטיות בהתהוות תפיסת‬
‫הטיפול הפסיכואנליטי ותפקיד המטפל‪ .‬נבחן את המתח המתקיים בין המטאפסיכולוגיה‬
‫הפרוידיאנית לבין "התיאוריה הקלינית" כפי שהיא באה לידי ביטוי במקצת מתיאורי‬
‫המקרה הקלאסיים ונדון‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בהשלכות האפשריות על התפתחות המודלים‬
‫הפסיכואנליטיים הפוסט‪-‬פרוידיאניים‪ ,‬המאוחרים יותר‪.‬‬
‫סמסטר א' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬
‫‪17‬‬
‫החשיבה של מלאני קליין ‪ -‬מירב רוט‬
‫מטרת הקורס היא לערוך הכרות מקרוב עם מושגים מרכזיים בתיאוריה ובטכניקה‬
‫הקלייניאנית‪ ,‬כגון‪ :‬חרדה‪-‬מרכזית‪ ,‬פנטזיה לא‪-‬מודעת‪ ,‬עמדות‪ ,‬הזדהות השלכתית‪,‬‬
‫צרות עין‪ ,‬תיקון העברה כסיטואציה טוטאלית ועוד‪ .‬נקרא קובץ ממאמרי המפתח של‬
‫קליין עצמה‪ ,‬תוך התייחסות לאופן בו התפתחה החשיבה הקלייניאנית בהמשך‪ ,‬מתוך‬
‫אבני היסוד שהציבה‪ .‬במהלך העיסוק בחומר התיאורטי‪ ,‬ננסה להתבונן ביחד‬
‫בוינייטות קליניות‪ ,‬בכל פעם מתוך הזווית המודגשת באותו מאמר‪/‬שיעור‪ ,‬על מנת‬
‫לנסות להפוך את המושגים מושא למשחק‪ ,‬עיבוד ושימוש קליני‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום שני‪15:00-16:30 ,‬‬
‫דילמות אתיות בהכשרת מטפלים ‪ -‬צוות ועדת האתיקה‬
‫מטרת המפגש היא לחשוב עם תלמידים ועם מנחים מועדת האתיקה של התכנית על‬
‫מספר דילמות אתיות‪ ,‬מתוך מכלול הדילמות שעולות בתהליך הכשרת מטפלים‪.‬‬
‫המפגש ייפתח בהרצאת מבוא‪ ,‬בהמשך יודגמו דילמות תוך דיון בהן במשותף עם‬
‫התלמידים‪ ,‬ולבסוף נתחלק לקבוצות ונדון בבעיות אתיות המעסיקות את התלמידים‬
‫בעבודתם ובלימודיהם‪ .‬לפני המפגש המשתתפים מתבקשים לקרוא‪:‬‬
‫‪ .1‬הקוד האתי של התכנית לפסיכותרפיה‪.‬‬
‫‪ .2‬ויצטום א‪ ,.‬מרגולין י‪ .(2002) .‬תיאורי מקרה לשמירת הסודיות והפרטיות של מטופלים‪ .‬שיחות‪ .‬כ' ט"ז‪.‬‬
‫‪ .3‬רובין ש‪ .(1998) .‬איזון בהדרכה בפסיכותרפיה‪ :‬מחויבות למטפל ומחויבות למטופל‪ .‬שיחות‪ .‬כ' י"ב‪.‬‬
‫מנחים‪ :‬ד"ר אלכס אביב‪ ,‬ד"ר דליה גלבוע‪ , ,‬ד"ר עדיאל דורון‪ ,‬אסתר הירשפלד‬
‫תרצה מיכאלסון‪ ,‬נעמי עציון ‪,‬ד"ר איתי שוב‪-‬עמי‪ ,‬אילנה שנבל‪.‬‬
‫סדנא מרוכזת‪ ,‬יום שני ‪ 24.01.11‬בין השעות ‪15:00-20:00‬‬
‫פסיכותרפיה מהי? – ענת טלרנט‪ ,‬נורית לביא‪-‬ששון‪ ,‬חנה ריינשרייבר‬
‫הסדנא הינה במסגרת שיעורי החובה לתלמידי שנה א'‪ .‬התלמידים יתפצלו לשלוש‬
‫קבוצות למידה‪.‬‬
‫בכל קבוצה יעסקו במספר מוגבל של מושגים הקשורים להתרחשות הטיפולית‪ ,‬ויבחרו‬
‫על ידי המנחה‪ .‬הנושאים שיבחרו בסדנא יהיו מתוך אותם המושגים שהם מוקדי דיון‬
‫משמעותיים בקליניקה ובתאוריה כמו‪ ,‬סטינג‪ ,‬העברה והעברה נגדית‪ ,‬התנגדות‪,‬‬
‫פירוש ‪,‬מרחב טיפולי‪ ,‬אסוציאציות חופשיות אמפטיה ועוד‪.‬‬
‫הרשימה הביבליוגרפית תשלח בתחילת סמסטר ב' והמשתתפים יתבקשו לקרוא‬
‫ולהכין דוגמאות קליניות‪.‬‬
‫סדנת חובה קיץ )מועד הסדנא יפורסם בהמשך(‬
‫‪18‬‬
‫שנה ב'‬
‫קריאה בכתבי ויניקוט ‪ -‬ד"ר גבי מן‬
‫שלושה צירים עיקריים מאפיינים את הגותו של ויניקוט‪ :‬מקום הסביבה‪ ,‬ניסוח חדש של‬
‫תיאורית התוקפנות‪ ,‬והאזור הפוטנציאלי‪ .‬הקורס יתמקד במאמרים אשר מדגימים את‬
‫חשיבתו של ויניקוט בנושאים אלה‪ .‬עיוננו בכתבים אלה יתאים לסדר הכרונולוגי של‬
‫כתיבתם‪ ,‬כך שאפשר יהיה לעקוב אחרי התפתחות חשיבתו מראשית דרכו ועד סוף‬
‫ימיו‪.‬‬
‫הדיון שלנו יתייחס לויניקוט כמבשר הגישה הקונטקסטואלית בפסיכואנליזה‪ .‬על כן‬
‫נתייחס לזיקה בין התיאוריה שלו לתיאוריות של הוגים אחרים באותן שנים‪ ,‬ביון‬
‫וקוהוט‪ ,‬אשר תרמו גם הם להתבוננות הקונטקסטואלית‪.‬‬
‫הלמידה תתקיים באמצעות קריאה משותפת של הטקסטים‪ ,‬דיון עליהם ודוגמאות‬
‫קליניות של המשתתפים בקורס‪.‬‬
‫סמסטר א' יום שני ‪15:00-16:30 ,‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיית העצמי‪ :‬הגותו של היינץ קוהוט ‪ -‬תמר זיידמן‬
‫בקורס נלמד מושגי יסוד בגישתו התיאורטית של ה‪ .‬קוהוט‪ :‬ה"עצמי" כמבנה‪-‬על של‬
‫נפש האדם‪ ,‬התהוות והתפתחות העצמי מלידה עד מוות על‪-‬ידי ההחזקה האמפתית‬
‫של ה"זולתעצמי"‪" ,‬שיקום‪-‬העצמי" מאפייניה של הנוכחות הטיפולית הנובעת מתוך‬
‫התיאוריה והמחשתה באמצעות דוגמאות קליניות‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום שני‪15:00-16:30 ,‬‬
‫‪19‬‬
‫שנה ג'‬
‫הגישה ההתייחסותית ‪ -‬ד"ר בועז שלגי‬
‫בהעמידן את הסובייקט האנושי כהקשרי מטבעו וכמוגדר‪ ,‬מתהווה ומתפתח מתוך‬
‫המגע המתמשך עם הסובייקט זולתו‪ ,‬משפיעות הגישות ההתייחסותיות או‬
‫האינטרסובייקטיביות השפעה מכרעת על שאלות היסוד של הפסיכואנליזה‪ :‬מהו‬
‫האדם‪ ,‬מהי המוטיבציה הבסיסית המניעה אותו‪ ,‬מהו תהליך התפתחותו‪ ,‬כיצד הוא‬
‫מכיר את נפשו ואת נפש זולתו‪ ,‬מהי בריאות נפשית‪ ,‬מהי פתולוגיה‪ ,‬ואולי יותר מכל –‬
‫כיצד מתהווה התהליך הטיפולי ומהם הגורמים מחוללי השינוי בו‪.‬‬
‫בקורס ננסה להתמודד עם שאלות אלה מתוך עיסוק בכתביהם של סטיבן מיטשל‪,‬‬
‫לואיס ארון‪ ,‬ג'סיקה בנג'מין‪ ,‬ג'ודי מסלר‪-‬דייויס‪ ,‬רוברט סטולורו‪ ,‬תומס אוגדן‪ ,‬עמנואל‬
‫גנט‪ ,‬פיליפ ברומברג‪ ,‬ועוד‪ .‬מתוך קריאה זו נבחן את הרעיונות המרכזיים העומדים‬
‫בבסיס הגישה‪ ,‬כמו הדיאלקטיקה בין עצמי מרובה לעצמי המשכי‪ ,‬תנועה בין מצבי‬
‫עצמי‪ ,‬דיסוציאציה ו‪ ,Enactment-‬הכרה הדדית וההתפתחות מיחסי אובייקט ליחסי‬
‫סובייקט‪ ,‬היחטפות אל תוך השלישי האנליטי ובחזרה )התנועה אינטרסובייקטיביות‪-‬‬
‫סובייקטיביות(‪ ,‬התמסרות ליצירה ההדדית‪ ,‬ועוד‪ .‬רעיונות אלה יידונו הן מההיבט‬
‫התיאורטי והן מההיבט הקליני‪-‬טיפולי‪.‬‬
‫סמסטר א' ימי שני‪15:00-16:30 ,‬‬
‫הפנים השונות של המעשה הטיפולי‪ :‬קליניקה ותיאוריה ‪ -‬מרגי קפלינסקי‬
‫בקורס נתבונן בזרמים העיקריים בפסיכואנליזה )פרויד‪ ,‬קליין‪ ,‬וויניקוט‪ ,‬קוהוט והזרם‬
‫ההתייחסותי( אשר נלמדו בקורסי חובה במשך שלושת שנות הלימודים‪ ,‬ונתמקד באופני‬
‫ההמשגה השונים של המעשה הטיפולי ויחסו לשינוי נפשי בכל אחד מהזרמים‪.‬‬
‫במסגרת הקורס ייערכו לסירוגין דיון קליני ודיון תיאורטי‪ .‬המשתתפים יתבקשו להביא חומר‬
‫קליני עליו ייערך דיון עם מרצים אורחים המייצגים את הזרמים השונים‪ ,‬ובשיעור לאחר מכן‬
‫יתקיים דיון תיאורטי באמצעות מאמר רלוונטי‪.‬‬
‫שמות המרצים המשתתפים יפורסמו בהמשך‪.‬‬
‫סמסטר ב' ימי שני‪15:00-16:30 ,‬‬
‫סיום ופרידות ‪ -‬ד"ר רוני באט‪ ,‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬
‫במפגש זה נעסוק בחווית הסיום והפרידה מהתכנית‪ .‬נתבונן בתהליך שעברנו‪ ,‬בחוויות‬
‫שנאספו סביב המפגש עם הקבוצה בקורסים התיאורטיים‪ ,‬בקבוצות ההדרכה‬
‫בהדרכה הפרטנית ובסדנאות‪ .‬ננסה לבדוק את השפעתן של חוויות אלו ורישומן עלינו‬
‫כמרכיב בתפקיד הפסיכותרפיסט‪.‬‬
‫יום קליני מרוכז‪ ,‬יום שני ‪ 10.06.2011‬בין השעות ‪17:00-20:00‬‬
‫‪20‬‬
‫קורסי הבחירה‬
‫הוגי דעות ותיאורטיקנים‬
‫הסטיה מהנורמלי או הנורמלי שבסטיה‪ :‬למה מתכוונים כשמדברים על‬
‫פרברסיה? ‪ -‬אורנה אלבק‬
‫בתרבות ובחברה של ימינו‪ ,‬אנשים שהיו מוגדרים בעבר כפרברטים‪ ,‬משמשים כנושאי‬
‫דגל מרכזיים וכקטליזטורים תרבותיים וחברתיים‪ .‬ההיבטים הפרברטיים נוגעים לרבים‬
‫מהמטופלים שאנו פוגשים בחדר הטיפולים‪ .‬כיצד מוגדרת סטיה ומהו יחסה אל‬
‫הנורמלי? בשאלה זו נדון בקורס תוך ניסיון להבין את יחסי הגומלין המורכבים והתלות‬
‫ההדדית בין הסוטה לנורמלי‪ .‬כבר אצל פרויד מופיעה הפרברסיה מחד כחלק "נורמלי"‬
‫בהתפתחות המינית‪ ,‬קרי‪ ,‬הפרברסיה הפולימורפית של המיניות הילדית‪ ,‬ומאידך‬
‫כהפרעה מינית‪ .‬נפגוש בקורס מודלים המגדירים את הפרברסיה כ"סטיה מהאקט‬
‫המיני הנורמלי" וכאלה המתמקדים בבחינתה בהקשר של יחסי האוביקט‪ .‬נדון בדימיון‬
‫ובשוני בין הפרברסיה לבין הפרעות כגון נרקיסיזם והיסטריה‪ .‬נקרא מכתביהם של‬
‫פרויד‪ ,‬חאן‪ ,‬מילנר‪ ,‬שסגה‪-‬סמירגייל ועוד‪ ,‬ונדון בהם תוך חיבור לחומר קליני‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬
‫אדיפוס‪ :‬מיתוס‪ ,‬תסביך‪ ,‬מבנה ‪ -‬נגה בדנס‬
‫יוקסטה‪" :‬ולמה לפחד? הן האדם כפוף למקריות‪ ,‬ואין יכולת לנבא‪.‬‬
‫צריך לחיות ללא תכנית כשאפשר‪ ,‬ואל תפחד מנישואיך לאימך‪,‬‬
‫הנה בחלומות רבים שכבו עם אימותיהם‪.‬‬
‫אדם שלא שם לב לכך‪ ,‬חייו היו קלים יותר"‪.‬‬
‫סופוקלס "אדיפוס המלך"‪ .‬בערך ‪ 427‬לפנה"ס‪ ,‬תורגם מיוונית ע"י אהרון שבתאי‪ ,1994 ,‬הוצאת שוקן‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫"לפי ניסיונותיי המרובים ממלאים ההורים את התפקיד העיקרי בחיי הנפש של ילדיהם‬
‫הופכים אח"כ לפסיכונויורוטיקאנים‪ ,‬התאהבות באחד מההורים ואיבה כלפי השני הן‬
‫בבחינת נכסי צאן ברזל של חומר הדחפים רבי הערך"‪.‬‬
‫פרויד "פשר החלום" ‪.1900‬‬
‫כיצד יצירת ספרות יוונית עתיקה מן המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס‪ ,‬המעבדת באופן חופשי למדי‬
‫מיתוס תבאני עתיק‪ ,‬יכולה לאשר תצפיות של רופא מראשית המאה העשרים שעניינן‬
‫בחולים המתדפקים על דלת מרפאתו?‬
‫הסמינר ינסה לענות על שאלה זו‪ ,‬דרך העיסוק במיתוס הקדום‪ ,‬בגיבוש המושג אצל‬
‫פרויד ובהמשך אצל תיאורטיקנים נוספים שהרחיבו את המושג לכלל מבנה המארגן את‬
‫הפעילות התוך הנפשית והבין אישית‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום חמישי‪17:00-18:30 ,‬‬
‫‪21‬‬
‫חשיבה וחלימה במחשבתו של ביון כתהליכי יסוד בהתפתחות הנפש ‪ -‬ד"ר משה ברגשטיין‬
‫הסמינר יעסוק בתהליכי חשיבה וחלימה כתהליכים הבונים את הנפש ומקיימים את‬
‫החיים הנפשיים‪ ,‬כפי שאלו מתבטאים בחשיבתו של ביון‪ .‬תיבחן חשיבתו התיאורטית‬
‫והקלינית של ביון אודות תהליכים אלה‪ ,‬דרך סקירת מושגי יסוד בכתיבתו כגון מיכל‪-‬‬
‫מוכל‪ ,‬פונקציית ‪ ,α‬קשרי ‪ H ,L‬ו‪ ,contact barrier ,PS<->D ,K-‬הרשת‪ ,‬חלימת‬
‫ערות‪ ,O ,‬והאופן בו אלה מסייעים לחשוב על מנגנוני החשיבה והחלימה‪ ,‬במצבים‬
‫פסיכוטיים ולא‪-‬פסיכוטיים‪ .‬מושגים אלו ואחרים יילמדו תוך קריאה משותפת בכתיבתו‬
‫של ביון‪ ,‬ושל ממשיכי מחשבתו מהשנים האחרונות‪ .‬יודגש השימוש הקליני ברעיונות‬
‫אלו בעזרת וינייטות שיובאו על ידי המשתתפים‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬
‫פסיכופתולוגיה על פי פסיכולוגית העצמי ‪ -‬איריס גבריאלי‪-‬רחבי‬
‫פסיכופתולוגיה לפי פסיכולוגיית העצמי נעה על ציר הרגולציה של הדימוי העצמי‪.‬‬
‫הפנומנולוגיה שונה ממקרה למקרה ומורכבת מהאופן בו נפגשים גורמים ראשוניים‬
‫פרה דיספוזיציוניים על ידי הסביבה‪.‬‬
‫הערך של האבחנות‪ ,‬אם כן‪ ,‬נטוע בעיקר ברמת ההתמצאות הראשונית של המטפל‪,‬‬
‫כמפת שבילים‪ ,‬כניתוב לאזורי הרגישות הבולטים‪ ,‬המיידיים של המטופל‪ .‬מכאן ואילך‬
‫ההקשבה האמפטית תחליף את האינפורמציה החיצונית ואף תייתר את האבחנה‪.‬‬
‫בסדנא נתמקד בהבנת הדיכאון על ידי פסיכולוגיית העצמי וכן נעסוק בהפרעה‬
‫כפייתית ובבורדרליין‪.‬‬
‫הסדנא תתבסס על קריאה מוקדמת‪ ,‬ודוגמאות קליניות שיביאו המשתתפים‪.‬‬
‫סדנת חורף מרוכזת ימי שלישי ‪ 25.01.2011‬ו‪ 01.02.2011-‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬
‫ממשיכיה של מלאני קליין‪ ,‬מושגים עכשוויים ויישומם בקליניקה ‪ -‬הוגו גולדיוק‬
‫מלאני קליין פיתחה והעמיקה את תרומתו החלוצית של פרויד להבנת נפש האדם‪.‬‬
‫כמה מרעיונותיה המקוריים‪ ,‬השפיעו ומשפיעים על עבודתם הקלינית של מטפלים‬
‫המשתייכים לזרמים שונים בתוך הפסיכואנליזה‪ .‬בסדנא נתמקד במספר רעיונות‬
‫ומושגים קלייניאנים‪ ,‬אשר פותחו והורחבו ע"י ממשיכיי דרכה של קליין )סגל‪ ,‬רוזנפלד‪,‬‬
‫בטי ג'וזף‪ ,‬סטינר‪ ,‬פלדמן‪ ,‬בריטון ואחרים(‪ .‬אנו נדון במושגים כגון העברה טוטאלית‪,‬‬
‫הזדהות השלכתית‪ ,‬נרקיסיזם ויחסי אובייקט‪ ,‬הכלה‪ ,‬חשיבה וסימבוליזציה‪ ,‬חלקים‬
‫פסיכוטיים ולא פסיכוטיים במרחב הנפשי‪ ,‬דחף המוות וצרות עין‪ .‬בהתאם למסורת‬
‫הקלייניאנית ננסה לחבר בין המושגים שנדון עליהם לבין הקליניקה‪ ,‬באמצעות‬
‫דוגמאות קליניות‪ ,‬הן מהספרות הפסיכואנליטית והן של משתתפי הסדנא‪.‬‬
‫סדנת חורף מרוכזת ימי רביעי ‪ 26.01.2011‬ו‪ 02.02.2011 -‬בין השעות ‪08.30-16.30‬‬
‫‪22‬‬
‫שלישיים אנליטיים במפגש עם כתיבתו של ‪ - Thomas Ogden‬אנקה דיטרוי‬
‫אוגדן כותב באופן יצירתי‪ ,‬אישי וקומוניקטיבי את מושגיו התיאורטיים; דוגמאותיו‬
‫הקליניות‪ ,‬המתארות תנועה תוך‪ -‬נפשית ואינטרסובייקטיבית‪ -‬הן חגיגה‪ .‬מה שאפשר‬
‫לשמוע בין התיאוריה והקליניקה שלו יוצר מסע הנבנה במשותף‪ -‬בהדדיות בין הכותב‪,‬‬
‫הקורא והשיח שנוצר על כך‪ .‬הדבר מצריך תמהיל מאוד מסוים של התמסרות מחד‬
‫ומשמעת עצמית מאידך‪.‬‬
‫העבודה בקבוצה תאפשר היכרות מעמיקה עם ניסוחים חשובים מאוד של ‪ Ogden‬על‬
‫מושג הסובייקט‪ ,‬השלישי האנליטי‪ ,‬רוורי‪ ,‬טכניקה אנליטית‪ ,‬צורות של חיוניות ומוות‬
‫בפמגש האנליטי‪ ,‬אינטרפרטציה והשימוש בשפה‪.‬‬
‫בסדנא נשתמש בשדה האינטראקציות שבקבוצה‪ ,‬על מנת להקשיב למוסיקה של‬
‫הדברים של ‪ Ogden‬המהדהדת בכל אחד מאיתנו‪.‬‬
‫קריאה מומלצת תפורסם בהמשך‪.‬‬
‫המשתתפים מוזמנים לחשוב על דוגמאות קליניות‪ ,‬אשר יעשירו את השיח בינינו‬
‫ויהפכו את הלמידה לחוויה אישית‪.‬‬
‫סדנת חורף מרוכזת ימי רביעי וחמישי ‪ ,26.01.2011‬ו‪ 27.01.2011-‬בין השעות ‪10:00-18:00‬‬
‫"האם אנחנו ממששים את אותו הפיל?"‪ -‬השוואה בין הגישות הפסיכואנליטיות ‪-‬‬
‫ריבוי הגישות הפסיכואנליטיות ‪,‬העושר הגלום בכל אחת מהן והמלחמות‬
‫ביניהן‪,‬מעמתות כל אחד מאיתנו עם הצורך להתמקם בתוך הזירה הזו‪.‬או דרך מציאת‬
‫זהות טיפולית מגובשת שמתווה דרך טיפולית ברורה ואחידה או דרך תנועה אקלקטית‬
‫שמאפשרת התאמה של תאוריות שונות למטופלים שונים ובזמנים שונים‬
‫מיטשל‪,‬בהקדמה לספרו ""‪ "Relational Concepts in Psychoanalysis‬מביא את‬
‫"משל העוורים"‪-‬אלו שממששים את הפיל ‪,‬כל אחד בחלקו האחר‪-‬כאופן התיחסות‬
‫אפשרי לנקודה זו‪.‬‬
‫האם הגישות השונות מתייחסות לחלקים שונים של המציאות הנפשית?או שמא עלינו‬
‫לקחת בחשבון שאותה מציאות נפשית אינה נתון מראש‪,‬אלא היא עצמה יצירת‬
‫פרדיגמה תאורטית מסויימת‪.‬לפיכך‪",‬הפיל" אינו אותו "הפיל"‪.‬ואזי‪,‬כל גישה מתארת‬
‫את "הפיל "שלה במלואה‪.‬מאחוריה מונחת תפיסת עולם שלמה על‬
‫האדם‪,‬התפתחותו‪,‬מקום ה"אחר" ועוד‪.‬‬
‫אם כך‪,‬הרי שהמטפל מחזיק בתוכו‪-‬גם אם אינו נותן את דעתו‪-‬תפיסת עולם שמחייבת‬
‫אותו לגישה מסויימת‪,‬שהרי תפיסת האדם איתו הוא חי‪,‬מתווה את דרך התבוננותו על‬
‫נפש האדם על כל פניה‪.‬‬
‫בסמינר נבדוק מהי תפיסת האדם שעומדת מאחורי כל גישות‪.‬נקרא מאמרים‬
‫שמתעסקים עם ההשוואה בין תפיסות האדם‪ ,‬ההתפתחות‪,‬הבריאות‪ ,‬והגורמים‬
‫‪23‬‬
‫הקוראטיביים בין הגישות האנליטיות השונות‪.‬‬
‫)גישת הדחף‪,‬העצמי‪,‬יחסי האובייקט –על כל הזרמים(‪.‬‬
‫בעת הצורך‪,‬ואם הזמן יאפשר‪,‬נחזור לקרא במקורות את הכתבים שרלבנטיים להבנת‬
‫תפיסת העולם‪.‬נלווה את הסמינר בדוגמאות קליניות שידגימו את ההבדלים בעבודה‬
‫הטיפולית בהתאם לגישות השונות‪.‬כך ננסה להתמקם בתוך סבך ריבוי הגישות‬
‫והזרמים‪.‬נקווה שנוכל בתוך זה‪,‬לשוחח על ההשלכות לגבי התהוות ה"אני מטפל"‬
‫המתגבש בתקופה זו של הלימודים‪-‬ובהמשך‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום שני ‪19:00-20:30 ,‬‬
‫חקר נוכחות המטפל ‪ -‬נגזרות יחס עצמי‪-‬זולתעצמי ‪ -‬מיכל חזן‬
‫השיפוטיות ביחס לשבירות האדם ולצרכיו הנרקיססטיים מגבילה את יכולתנו להכיר‬
‫בכוחה של התביעה הגרנדיוזית בצורתה הילדית או הבוגרת ובדרכי האירגון הנפשי‬
‫שלה‪.‬‬
‫יכולת ההסתגלות האנושית לתנאי העדר ולמצבי לבד קיצוניים תומכת בביטול זה‪,‬‬
‫בעוד נפילות פתאומיות בהערכה עצמית‪ ,‬עירעור בתחושת החוסן הגופני‪ ,‬מופעי זעם‬
‫והרסנות‪ ,‬חושפים באחת את ה ְּפגִיעּות‪.‬‬
‫נתחיל בקווי המתאר של בסיס התאוריה‪ ,‬במיצוב העצמי במרכז הקיום הנפשי‪ ,‬כמבנה‬
‫לכיד וכאנרגיה נפשית הנתונה להתמרות‪ .‬לאחר מכן נתמקד ונתעמק בתרומה‬
‫החדשנית של קוהוט לטכניקה הפסיכואנליטית‪ ,‬בהגדרת יחס מרפא שאינו ניתן‬
‫לתצפית חיצונית הנובע מיכולתנו להיות "זולתעצמי" )‪ (selfobject‬עבור אדם אחר‬
‫)הזולת(‪.‬‬
‫מושג זה שנתפס לעתים בצימצום‪ ,‬מגדיר התרחשות ספציפית ומורכבת הדרושה לנו‬
‫לגדילה ולהתפתחות‪ ,‬מראשית החיים ועד סופם‪ .‬תמציתו בנוכחות של אחר )זולת(‬
‫שמשמש עבורנו פונקציה‪ ,‬בשעה שמגיב כאילו הוא חי ופועל מעומק האינטרס הקיומי‬
‫שלנו כל עוד אנו זקוקים ליחס זה‪.‬‬
‫לשם כך נחוצה‪ ,‬כנקודת מוצא‪ ,‬הסכמה עקרונית של האחד )המטפל( לראות‪ ,‬להבין‬
‫ולקבל את העולם מנקודת מבט של אחר )המטופל(‪ ,‬מבלי למהר לארגן אותו‪ .‬מצב‬
‫המוכר לכל מטפל ומאותגר כאן‪ ,‬בגישה זו‪ ,‬כעמדה עקבית אותה יכול המטפל ללמוד‬
‫ולפתח‪.‬‬
‫נעסוק בחקר הנוכחות המגלמת יחס זה‪ :‬בתשומת לב לתהליכים המקדמים אמפתיה‬
‫ועבודה פנימית טרספורמטיבית סביב תגובות הנובעות ממצבי עצמי ובמופעי זעם‬
‫ותוקפנות‪ .‬נראה כיצד שפת הפירוש מושפעת מאפיוני הנוכחות והתודעה הנילווית לה‪.‬‬
‫הקורס תאורטי‪-‬קליני‪ ,‬נשלב בו קריאת טקסטים מסוגים שונים והצגה של וינייטות‬
‫מטיפולים של המשתתפים שישלחו מבעוד מועד‪.‬‬
‫סדנת חורף מרוכזת יום חמישי ‪ ,27.1.2011‬יום שני ‪ 31.01.2011‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬
‫‪24‬‬
‫מבוא לקליניקה הלאקאניאנית ‪ -‬אבי רבניצקי‬
‫ז'אק לאקאן נכנס לעולם הפסיכואנליזה בניסיון לחזור לעבודתו של פרויד תוך שימוש‬
‫בכלי מועדף‪ :‬השפה‪ .‬הקורס יעסוק במושגים עיקריים המבהירים את התהליך הטיפולי‬
‫תוך הבלטת כוחו של הדיבור והשלכותיו על הטיפול‪ .‬דגש יושם גם על מה שלא ניתן‬
‫לומר‪.‬‬
‫נתרכז בשני מושגים עיקריים‪ :‬פירוש והעברה‪.‬‬
‫*מה מאפיין את הקליניקה הלאקאניאנית בתחום הפירוש? נדון בקשר בין שפה לבין‬
‫הלא‪-‬מודע‪ ,‬בין שפה לבין אסוציאציות חופשיות‪ ,‬הלוגיקה והתנאים לפירוש‪ ,‬פירוש‬
‫וסוגיית התחלת הטיפול‪.‬‬
‫*מה משמש מצפן עבור המטפל הלאקאניאני בבואו להגיב להעברה? נעסוק‬
‫באספקטים שונים של ההעברה ושל אהבת ההעברה‪ .‬ידוע שפרויד קשר בין אהבת‬
‫ההעברה לבין חזרה מן העבר‪ .‬לאקאן התיר קשר זה ועיבד תיאוריה על ההעברה‬
‫המאפשרת להתייחס למפגש הטיפולי גם כמפגש חדש‪.‬‬
‫המפגשים יכללו הרצאות סביב מושגים בהן יתקיים דיון על מספר מאמרים‪ .‬כמו כן‬
‫נעבוד על כמה וינייטות קליניות שיובאו על ידי המשתתפים במטרה להדק את החיבור‬
‫בין תיאוריה לבין קליניקה‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום שני ‪19:00-20:30 ,‬‬
‫ויניקוט וממשיכיו ‪ -‬חמוטל שילוח‪-‬רז‬
‫חשיבתו של ויניקוט שינתה את פני הפסיכואנליזה‪ .‬מאז מותו ב‪ 1971 -‬ממשיכים‬
‫רעיונותיו ביחס להתפתחות העצמי‪ ,‬הסביבה המאפשרת‪ ,‬תופעות המעבר‪ ,‬השימוש‬
‫באובייקט‪ ,‬והרגרסיה להעסיק כותבים שונים ברחבי העולם הפסיכואנליטי‪.‬‬
‫הסדנא תעסוק בשני מעגלים של השפעות החשיבה הויניקוטיאנית‪ .‬המעגל הראשון‬
‫קרוב יותר לחשיבתו של ויניקוט כפי שבא לידי ביטוי בעבודותיהם של חאן‪ ,‬בולאס‬
‫קייסמנט ועוד‪ .‬המעגל השני כולל כותבים עכשוויים שהמשיכו את חשיבתו ויצרו‬
‫אינטגרציה בין רעיונותיו ובין רעיונות של תיאורטיקנים אחרים‪ .‬נקרא בכתביהם של‬
‫מחברים כגון אייגן‪ ,‬גרין ועוד‪.‬‬
‫בסדנא נעזר בחומר קליני ודילמות טיפוליות שיוצגו על ידי המשתתפים‪.‬‬
‫סדנת קיץ מרוכזת ימי שלישי ‪ 05.07.2011 ,28.06.2011‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬
‫‪25‬‬
‫טכניקה וקליניקה‬
‫מפגשים במרחב השלישי ‪ -‬המפגש הטיפולי עם החלקים הפסיכוטיים של‬
‫האישיות – ד"ר אילן אמיר‬
‫טיפולים פסיכותרפויטים רבים עם מטופלים ברמות ארגון שונות של האישיות‪ ,‬נקלעים‬
‫למצבים של מבוי סתום בגלל מפגשים לא מותאמים של המטפל עם החלקים‬
‫הפסיכוטים הגלויים והסמויים של האישיות‪.‬‬
‫מכאן לא מפליא שתיאוריות פסיכואנליטיות רבות כמו אלה של מלני קליין‪ ,‬ביון‪,‬‬
‫ויניקוט‪ ,‬בלינט‪ ,‬סירלס‪ ,‬רוזנפלד ועוד‪ ,‬צמחו ועוצבו בעיקר על רקע מפגשים‬
‫פסיכותרפויטים עם החלקים הפסיכוטים של האישיות‪ .‬מושגים כמו פיצול‪ ,‬השלכה‪,‬‬
‫הזדהות השלכתית‪ ,‬התקפה על חיבורים‪ ,‬העברה פסיכוטית‪ ,‬סימביוזה אמביבלנטית‬
‫וסימביוזה מיטיבה‪ ,‬עצמי אמיתי ומזויף‪ ,‬רגרסיה לתלות‪ ,‬רגרסיה שפירה וממאירה‪,‬‬
‫ארגון אישיות נרציסטי אומניפוטנטי‪ ,‬הינם חלק מהמושגים הטיפוליים שצמחו על רקע‬
‫מפגשים אלה‪.‬‬
‫מה מאפיין ומיחד את המפגשים האלה בחדר הטיפולים? איזו עמדה טיפולית נדרשת‬
‫מהמטפל על מנת שמפגש שכזה יממש את הפוטנציאל התרפויטי הקיים בו? מה‬
‫המקום של הטיפול התרופתי במפגשים אלו ובפסיכותרפיה בכלל?‬
‫נדון בשאלות אלו‪ ,‬וננסה לתת להם מענה דרך קריאה בכתבים והסתכלות על חומרים‬
‫קליניים של התלמידים הפוגשים בקליניקה שלהם מטופלים עם גרעינים פסיכוטים‬
‫גלויים וסמויים‪.‬‬
‫סמסטר א' יום שני ‪19:00-20:30 ,‬‬
‫לאן נעלם ה – ‪ Playing‬הויניקוטיאני בפסיכותרפיה אנאליטית במבוגר ‪ -‬אשר אמיתי‬
‫בקורס נעסוק במושג 'משחק' כתרגום של ‪ PLAYING‬ושל ‪ ACTING‬במשולב‪,‬‬
‫ובדרכי יישום בפסיכותרפיה אנליטית עם מבוגרים‪.‬‬
‫האינטראקציה המשחקית בפסיכותרפיה חשובה‪ ,‬בהיותה מאפשרת יצירת מרחב‬
‫פוטנציאלי‪ ,‬תנועה בטיפול ושינוי‪.‬‬
‫בטיפול במבוגרים היא חמקמקה וקשה ליישום‪.‬‬
‫פסיכותרפיה‪ ,‬לפי ויניקוט‪ ,‬עניינה – שני בני אדם המשחקים יחד‪ .‬במקום שמשחק אינו‬
‫אפשרי‪ ,‬עבודתו של המטפל תיועד להביא את המטופל ממצב של אי‪-‬יכולת לשחק‬
‫למצב של יכולת לשחק‪ .‬הדבר קשה כאשר החומר של המטופל מופיע בעיקר במונחי‬
‫תקשורת מילולית‪.‬‬
‫המשחק הוא התהליך למציאת העצמי האמיתי‪ ,‬דרך התנסות בקשר הטיפולי במצבי‬
‫עצמי מנותקים וחדשים‪ ,‬ודרך משא ומתן מחודש של יחסי אני‪-‬אתה‪/‬עצמי‪-‬אחר‬
‫באמצעות אינטראקציות בעלות אופי משחקי‪.‬‬
‫התלמידים בקורס יוזמנו להביא קטעי טיפול מעבודתם‪ ,‬כמצע פוטנציאלי ל'משחק"‬
‫בקבוצת הלימוד‪ ,‬וליצירת מרחב לאפשרויות חדשות בתוך האינטראקציה ההעברתית‪.‬‬
‫סמסטר א' יום שני ‪19:00-20:30 ,‬‬
‫‪26‬‬
‫החלום ‪ -‬עידית ברק מלמד‬
‫נעקוב אחר התפתחות ושינוי בתפיסת החלום ומיקומו בעבודה הטיפולית מימי פרויד‬
‫ועד לפרספקטיבות מודרניות עכשוויות‪.‬‬
‫נקרא מפרויד‪ ,‬סגל‪ ,‬חאן‪ ,‬בולאס‪ ,‬אוגדן ועוד‪.‬‬
‫נתבונן כיצד התפתחויות תיאורטיות בפסיכואנליזה משתקפות בתפיסת החלום‪,‬‬
‫למשל על האופן שבו מושגים מרכזיים כגון העברה והעברה נגדית נשזרים ומשמשים‬
‫אותנו בהבנת החלום‪.‬‬
‫הקורס יהיה תיאורטי וקליני‪ .‬בעזרת וינייטות שיביאו המשתתפים מטיפולים ומחלומות‬
‫של מטופלים ומטפלים נדון באספקטים שונים בעבודה עם חלומות‪.‬‬
‫בין השאר‪ :‬החלום כקומוניקציה; החלום כמשקף את יחסי האובייקט המופנמים;‬
‫החלום כמיכל; החלום כמרחב ביניים לביטוי העצמי האמיתי; ועוד‪.‬‬
‫סמסטר א' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬
‫האזור הסכיזואידי באישיות ‪ -‬וונדי וייס‬
‫בכל אדם נמצא רובד סכיזואידי‪ ,‬אליו הוא בורח כתוצאה מדחיה ועלבון‪ .‬כלפי חוץ הוא‬
‫מציג תמונה של "הכל בסדר"‪ ,‬כאשר בפנים חולשות העלבון והפגיעות מפוצלות ומוכחשות‬
‫והופכות לא נגישות‪.‬‬
‫בכל אחד מאיתנו קיים גרעין סכיזואידי שכזה‪ ,‬אך לעיתים הוא כובש את האישיות ומאבן‬
‫את ההגנות כך שקשה ליצור קשר עם האדם‪ .‬גרעין זה חוסם באינטימיות ויוצר תחושות‬
‫בידוד וריקנות‪ ,‬ובמצבים קשים מדלדל את איכות החיים ואף מרוקן את החיים מטעם‬
‫ומשמעות‪.‬‬
‫בקורס נדון במצב פנימי שכזה ובדילמות טיפוליות שהוא מעורר ונקרא בכתביהם של‬
‫פיירביירן‪ ,‬גנטריפ ואחרים העוסקים בנושא‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬
‫יחסי גומלין בין העברה והתנגדות ‪ -‬מונה זופניק‬
‫העברה וההתנגדות הם שני מושגים הכרוכים זה בזה ומהווים מושגים מרכזיים‬
‫בפסיכואנליזה‪ ,‬לכן אי אפשר לגעת באחד מבלי לגעת בשני‪ .‬הם ממקדים את‬
‫הפרדוקס הטיפולי של הרצון לריפוי מחד וההתנגדות לריפוי מאידך‪ ,‬שקיימים בעת‬
‫ובעונה אחת‪.‬‬
‫פרויד )‪ ,(1912‬נצמד בעקביות לרעיון שהעברה והפירוש של התנגדות הם המאפיינים‬
‫הספציפיים של הטכניקה שלו‪ .‬התנגדות היא לא רק מכשול שיש להסיר אותו‪ ,‬אלא‬
‫גם סימן חיוני לחומר לא מודע‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬טיפול שזורם ללא התנגדות ו\או ‪ acting out‬בהעברה‪ ,‬הוא אולי ההתנגדות‪-‬‬
‫סימן לאי עבודה על חומר טעון‪ enactment .‬בהעברה הוא ‪ acting out‬ולכן אפשר‬
‫להגדיר כל תופעה של העברה כ‪ acting out -‬וזה בניגוד לזכירה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫מטרת הסדנא היא להצביע על יחסי הגומלין המורכבים בין ההעברה וההתנגדות‬
‫ולנסות להוריד את הטון הביקורתי מהתנגדות ומ ‪.acting out -‬‬
‫הסדנא תהיה בת יומיים‪ .‬היא תסתמך על חומר תיאורטי וקליני‪ .‬ביום הראשון תתמקד‬
‫הסדנא במאמרים של פרויד‪ ,‬וביום השני בהתפתחות של המושגים כפי שהם‬
‫משתקפים במאמרים של הזמן האחרון וכפי שהם משתקפים בחומר קליני שיביאו‬
‫התלמידים‪ .‬המאמרים ישלחו לתלמידים בדואר אלקטרוני לפני תחילת הסדנא‪.‬‬
‫סדנת חורף מרוכזת ‪ -‬ימי שני ‪ 07.02.2011 , 31.01.2011‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬
‫הסובייקטיביות של המטפל – אילנה לאור‬
‫כניסתה של הגישה ההתייחסותית לשיח האנליטי כרכה את השאלה בדבר הגורמים‬
‫הריפויים עבור המטופל בשאלה מה יכול המטפל להציע לו‪ .‬המחשבה הרווחת בגישה‬
‫זו הנה שהמטפל מציע למטופל את הטכניקה המתאימה למטופל על סמך הבנתו‬
‫התיאורטית והקלינית אך בהרבה מובנים הוא מציע למטופל את עצמו‪ ,‬על יכולותיו‪,‬‬
‫רגישויותיו‪ ,‬הקונפליקטים בהם הוא נתון‪ ,‬משיכה שלו לתחומים אלה ואחרים‪ .‬במילים‬
‫אחרות ניתן לומר שהמטפל מציע למטופל את הסובייקטיביות שלו כשזו מושפעת‬
‫מידע תיאורטי וחשיבה קלינית‪.‬‬
‫בסדנא זו נתבונן בחשיבות המקום הריפוי של הסובייקטיביות של המטפל וזאת‬
‫באמצעות מספר שאלות מרכזיות הקשורות לתיאוריה ולקליניקה של המעשה‬
‫הטיפולי‪ .‬נבחן את הקשר בין הסובייקטיביות של המטפל להעברה והעברה נגדית;‬
‫נעסוק בסוגיית החשיפה העצמית של המטפל בתוך הטיפול – מהי חשיפה זו ומה‬
‫משמעותה בתהליך הטיפולי; נבחן את מושג ההפעלה‪-‬אנאקטמנט; את החשיבה על‬
‫רגעים טרנספורמטיביים בטיפול וכן את השאלה בדבר הצורך של המטפל להשתנות‬
‫כחלק מההתנהלות הטיפולית‪ .‬נקרא מכתביהם של בנג'מין‪ ,‬ארון‪ ,‬רניק‪ ,‬ברומברג‬
‫וג'ודי מסלר דיוויס‪ .‬המשתתפים מתבקשים להביא לסדנא דוגמאות מתוך טיפולים‬
‫בהם הסובייקטיביות שלהם "מבצבצת" כדי שנוכל במשותף להתבונן בהם‪.‬‬
‫סדנת קיץ מרוכזת ימי חמישי ‪ 30.06.2011 ,23.06.2011‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬
‫הטראומה הנפשית כזיכרון ללא מילים ‪ -‬תיאוריה וטיפול ‪ -‬ד"ר דניאל לוי‬
‫חקר הטראומה הנפשית מתאפיין באמנזיה אפיזודית‪ .‬תקופות של מחקר נמרץ מתחלפות‬
‫בתקופות של הכחשה ורצון שלא לדעת‪.‬‬
‫האמנזיה איננה תוצר של תהליכי שכחה או חוסר עניין‪ .‬חקר הטראומה הנפשית גווע בגלל‬
‫הידיעה של דברים שאין להעלותם על הדעת‪ .‬הטראומה קשורה במציאות ובתגובה‬
‫הסובייקטיבית של האדם למציאות זו‪.‬‬
‫מטרת הקורס‪ :‬להקנות ידע בסיסי בהבנת מהות הטראומה הנפשית‪ ,‬אבחנה של צורות‬
‫הטראומה השונות וטכניקות הטיפול המקובלות כיום‪.‬‬
‫התגובות הטראומטיות מתעוררות‪ ,‬כאשר אין כל תועלת בפעולה‪ .‬האירועים הטראומטיים‬
‫‪28‬‬
‫מחוללים שינויים עמוקים ומתמידים בגוף‪ ,‬ברגש‪ ,‬בהכרה ובזיכרון‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הם עלולים‬
‫לנתק זו מזו את הפונקציות האלה‪ .‬לסימפטומים הטראומטיים יש נטייה להתנתק ממקורם‬
‫ולחיות חיים משלהם‪ .‬אנו מבדילים בין טראומה ממוקדת היוצרת ‪ PTSD‬ובין טראומה‬
‫ממושכת )מורכבת(‪ .‬טראומה ממושכת אחראית להיווצרות הפרעות מגוונות ושונות כגון‪:‬‬
‫הפרעות סומטיזציה‪ ,‬הפרעת אישיות רבת פנים‪ ,‬הפרעת אישיות גבולית והפרעות אישיות‬
‫אחרות‪ ,‬הפרעות אכילה‪ ,‬הפרעות בשליטה ועוד‪ .‬בנוסף להבנת מהות ההפרעות השונות‪,‬‬
‫נעסוק בלימוד הטכניקות הטיפוליות השונות‪ ,Traumatic Reconstruction :‬זיהוי‬
‫הטראומה הבסיסית ועיבודה‪ .‬הטכניקות הללו מאפשרות להרחיב את טווח ההתערבות אל‬
‫מעבר למטופלים הסובלים מתסמונת פוסט‪-‬טראומטית בלבד‪ .‬חשוב לרכוש מיומנות‬
‫בטכניקות השחזור והחשיפה לטראומה בכדי למנוע רטראומטיזציה של המטופל המביאה‬
‫להחמרה במצבו‪ .‬הבנת מהות הטראומה הנפשית מאפשרת הבנה טובה יותר של‬
‫הפסיכופתולוגיה בכלל ושל הפסיכופתולוגיה הפוסט טראומטית בפרט‪ .‬רכישת מיומנות‬
‫בטכניקות הטיפוליות הרלוונטיות מגדילה את הגמישות הטיפולית של המטפל ואת יכולתו‬
‫להתמודד עם טווח רחב יותר של פסיכופתולוגיה‪.‬‬
‫סמסטר ב' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬
‫שיחה לאינסוף‪ :‬עבודת הלא‪-‬מודע ‪ -‬ד"ר רינה לזר‬
‫הנחת הלא‪-‬מודע כמרכזית לחשיבתו של פרויד הייתה מהפכנית להבנת עולמנו הנפשי‬
‫ויצרה עולם מושגים חדש ודרך מיוחדת במינה לגשת אל הפרט ‪ -‬הפסיכואנליזה‬
‫כמודל מחקרי‪ ,‬כגישה טיפולית וכגוף תיאורטי חדש הנסמך על המחקר והטיפול‬
‫כאחת‪ .‬בסדנא זו נתייחס להמשגותיו השונות של הלא‪-‬מודע בחשיבות‬
‫הפסיכואנליטיות השונות‪ :‬כמקום אחסון פעיל של חומר נפשי מודח‪ ,‬כצורת‬
‫פקוד‪/‬אירגון של הנפש‪ ,‬כשפתו של האחר‪ ,‬כמסר חידתי‪ ,‬או כהתנסות שכלל לא‬
‫נוסחה‪ .‬נשאל האם המשגות אלו שינו את השדה הטיפולי‪ :‬האם נותרנו מפענחי נפשו‬
‫של הזולת כישות זרה לו או השדה כולו נהייה לזר‪-‬מוכר שאנו עובדים מתוכו ולומדים‬
‫לדבר אותו ואיתו במשותף ולא רק עליו‪ ,‬במעין שיחה שאין לה התחלה ואין לה סוף‪:‬‬
‫שיחה לאינסוף‪.‬‬
‫בסדנא נסתייע בניסיון הקליני שלנו ובחשיבה שלנו אותו על מנת ללמוד את אופן‬
‫עבודתנו ואופן עבודתו של הלא‪-‬מודע דרכנו ושלנו דרכו‪.‬‬
‫סדנת חורף מרוכזת‪ ,‬ימי ראשון ‪ 30.01.2011‬ו‪ 06.02.2011 -‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬
‫הוצא מהקשרו ‪ -‬ד"ר ענת פלגי‪-‬הקר‬
‫קורס זה‪ ,‬כשמו כן הוא‪ ,‬יהיה שונה לפחות למראית העין מקורסים אחרים‪.‬‬
‫בניגוד למקובל לא נעסוק בנושא אחד ואף לא בתיאורטיקן מסוים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לא‬
‫נתחום עצמנו לתקופה ספציפית בחשיבה הפסיכואנליטית‪.‬‬
‫במקום זאת נקרא מספר מאמרים הנחשבים קאנוניים‪ ,‬מצוטטים שוב ושוב במאמרים‬
‫ובהצגות מקרה‪ ,‬אבל מוצאים עצמם לא מוזמנים לתוכניות הלימוד‪ ,‬כמו נלקחים כמובן‬
‫מאליו ובעצם נותרים בחוץ‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫כלומר לא קו לינארי הוא שיוליך את החשיבה בקורס‪ ,‬אלא קו קופצני‪ .‬אבל‪ ,‬כפי שאנו‬
‫למדים ממאמרו של פרויד על "השלילה" )‪ ,(1925‬היכן שמופיעות כל כך הרבה‬
‫שלילות‪ ,‬כמו בשורות הנ"ל‪ ,‬ביכולתנו להסיק שעמוק עמוק ישנו כנראה הדבר עצמו‪.‬‬
‫את המאמר "השלילה" לא נגיע לקרוא‪ ,‬עבורו יידרש כנראה קורס נוסף )שאולי יקרא‬
‫"הוצא מ"הוצא מהקשרו"‪ ,(...‬אבל גם בלעדיו ניתן לראות שכל המאמרים הנבחרים‬
‫טווים יחדיו את בסיסי החשיבה הפסיכואנליטית‪ :‬הלא מודע והמיניות וההקשרים‬
‫הקליניים שלהם‪.‬‬
‫סמסטר א' יום שני‪19:00-20:30 ,‬‬
‫אמפתיה‪ :‬בין המובן למובן מאליו ‪ -‬רותי קורמן‬
‫השימוש במושג אמפתיה הפך תדיר כל‪-‬כך עד כדי ‪ abuse‬מסוים של המושג ובלבול‬
‫שלו עם טכניקות ועמדות טיפוליות רבות‪ .‬למרות השימוש היומיומי במושג‪ ,‬אין‬
‫בספרות הקלאסית‪ ,‬אודות הטכניקה של הטיפול הפסיכואנליטי‪ ,‬פרקים על אמפתיה‪.‬‬
‫האם עובדה זו מספרת על גילו הצעיר של המושג‪ ,‬המובנות‪-‬מאליו שלו‪ ,‬חוסר‬
‫המובחנות שלו או‪/‬ו על המחלוקת התיאורטית סביבו?‬
‫בסדנה נכיר ונדייק שוב את המושג‪ ,‬נעקוב אחר התפתחותו לאורך ההיסטוריה‬
‫מנקודות ראות תיאורטיות שונות‪ .‬כמו כן נעסוק באמפתיה כמיומנות טיפולית‪ ,‬נתעכב‬
‫על התפתחות היכולת לאמפתיה‪ ,‬על התהליך האמפתי בטיפול ועל קשיים בהשגתה‪.‬‬
‫נדון בשאלה הקריטית‪ :‬האם אמפתיה היא מספקת בכדי לחולל את השינוי הטיפולי?‬
‫סדנת קיץ מרוכזת יום רביעי ‪ 22.06.2011 -‬ו‪ -‬יום שלישי ‪ 28.06.2011‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬
‫"הטאבו האחרון" ‪ -‬מיקי גולדין תודר‬
‫פרויד טען שלמין ולכסף כולנו מתייחסים בצביעות‪ ,‬בחשאיות ובחוסר עקביות‪ .‬בעולם‬
‫המודרני גדלה הפתיחות כלפי המיניות והנושא הפך לנגיש ופתוח יותר בשיח בכלל‬
‫ובשיח הטיפולי בפרט‪ .‬אולם נראה שכלפי הכסף נשמרת קביעתו של פרויד‪ ,‬בחיים‬
‫שבחוץ כמו גם בשיח הטיפולי‪ ,‬ולכן זכה הכסף להיקרא 'הטאבו האחרון'‪ .‬מטפלים‬
‫רבים סבורים שלהתנהלות הכספית משמעות טיפולית חשובה ביותר‪ ,‬אבל מרבים‬
‫להגיד כמה נושא זה טעון וקשה‪ ,‬ובשל כך הוא מושתק‪ ,‬יחסית‪ ,‬ונזנחת האפשרות‬
‫לעבדו במלואו‪.‬‬
‫סדנא זו באה לאפשר למשתתפיה להתבונן בנושא הכסף בתהליך הטיפולי מהיבטים‬
‫שונים‪ :‬משמעותו הפילוסופית של הכסף‪ ,‬הכסף כמרכיב משמעותי בסטינג‪ ,‬הכסף‬
‫כיוצר יחסי העברה והעברה נגדית מורכבים והשפעתן של גישות תיאורטיות שונות על‬
‫ההתנהלות סביב נושא זה‪.‬‬
‫המשתתפים מתבקשים להכין מראש ווינייטות הקשורות לנושא זה‪ ,‬כפי שבאו לידי‬
‫ביטוי בטיפול או בהדרכה ולהעבירם למזכירות עד לתאריך שיפורסם בהמשך‪.‬‬
‫סדנת קיץ מרוכזת‪ ,‬ימי ראשון ‪ 19.06.2011‬ו‪ 26.06.2011 -‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬
‫‪30‬‬
‫התפתחות‬
‫הנפש כמרחב לירי ‪ -‬דנה אמיר‬
‫הסדנה תעסוק באופן שבו הנפש מכוננת את עצמה כמרחב לירי‪ .‬דרך קריאת טקסטים‬
‫פסיכואנליטיים וספרותיים שונים נעסוק בממד הלירי של הידיעה‪ ,‬האבל והאהבה‪ ,‬בסוגים‬
‫שונים של פגיעה במרחב הלירי ובנגזרותיהם הפתולוגיות‪ ,‬ולבסוף גם בליריות של המרחב‬
‫הטיפולי‪.‬‬
‫בין השאר נקרא בכתבי מלאני קליין‪ ,‬וילפרד ביון‪ ,‬ד‪.‬ויניקוט‪ ,‬תומס אוגדן‪ ,‬דידיה אנזיה‪ ,‬אנדרה‬
‫גרין‪ ,‬רונלד בריטון‪ ,‬דונלד מלצר‪ ,‬שושנה פלמן‪ ,‬אנטון צ'כוב‪ ,‬שרלוט‪-‬פרקינס‪ -‬גילמן‪ ,‬ש"י עגנון‪,‬‬
‫חיה שנהב‪ ,‬נורית זרחי ואהרון אפלפלד‪.‬‬
‫סדנת קיץ מרוכזת ‪ -‬יום רביעי ‪ 06.07.2011‬ויום חמישי‪ 07.07.2011‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬
‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית של הילד ‪ -‬צילה בניה‬
‫כאשר מביאים ילד לטיפול‪ ,‬נוצר משולש ילד‪-‬הורים‪-‬מטפל‪ .‬הסמינר יעסוק בשני צירים‬
‫מרכזיים‪ :‬האחד‪ ,‬מבנה המשאלות הבלתי מודעות )רשת המסמנים(‪ ,‬המחזיק את הילד‬
‫עוד בטרם נולד‪ ,‬הוריו‪ ,‬מקומם בעולמו והיווצרות הילד כסובייקט‪.‬‬
‫ציר שני‪ :‬הטכניקות הטיפוליות‪ ,‬שעומדות לרשותנו בפסיכותרפיה עם ילדים‪ .‬נדון על‬
‫ההיבטים התיאורטיים והיישום בקליניקה של הילד‪.‬‬
‫רשימה ביבליוגרפית תישלח למשתתפי הסמינר בתחילת שנת הלימודים‪ .‬המשתתפים‬
‫מתבקשים לקרוא את החומר ולהכין דוגמאות קליניות‪.‬‬
‫סדנת חורף מרוכזת ‪ -‬יום שלישי ‪ 08.02.2011‬ויום רביעי ‪ 09.02.2011‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬
‫‪31‬‬
‫השלישי האנליטי ‪ -‬פרופ' ביאטריס פריאל‬
‫הסדנא מתמקדת בהבנת המבנה המשולש המאפיין את הפרקטיקה והתיאוריה של‬
‫הפסיכותרפיה הפסיכודינמית‪ .‬נדון על פרספקטיבות תיאורתיות שונות על השלישי‬
‫האנליטי )ניו‪-‬קליינינת‪ ,‬אינטרסובייקטיבית‪ ,‬לקאנינית( ועל הרחבות עכשוויות של‬
‫המושג‪ .‬הסדנא תתבסס על מאמרים מרכזיים בנושא ועל הניתוח של דוגמאות מתוך‬
‫מפגשים טיפוליים‪.‬‬
‫סדנת קיץ מרוכזת יום ראשון ושני‪ 19.06.2011 ,‬ו‪ , 20.06.2011 -‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬
‫חרדות ראשוניות והישרדות נפשית מולן‪ :‬בחיים‪ ,‬בטיפול ‪ -‬אלינה שלקס‬
‫מטרת הסמינר היא להכיר כיצד תיאורטיקנים שונים מתארים ומסבירים חרדות בעלות‬
‫אופי ראשוני וכיצד חרדות אלה מתבטאות בראשית החיים‪ ,‬במצבים קליניים שונים ובתוך‬
‫חדר הטיפול‪ .‬נדון בהיבט התיאורטי שהתפתח בנושא זה החל מקליין וממשיכיה ועד‬
‫תיאוריות עכשוויות‪ .‬בין היתר נקרא בכתביהם של קליין )על חרדת איון(‪ ,‬ביק ומלצר )על‬
‫העור המשני והזדהות דביקנית(‪ ,‬טסטין )על הגרעין האוטיסטי והחרדות המאפיינות אותו(‬
‫וויניקוט )על חרדות ההתפרקות(‪ ,‬אנזייה )על מושג המעטפת הנפשית(‪ ,‬גרוטשטיין )על‬
‫מושג החור השחור(‪ ,‬מיטרני )על חוויות שלא עברו מנטליזציה(‪ ,‬אוגדן )על האופן‬
‫האוטיסטי‪-‬מגעי(‪ ,‬קוהוט )על חרדות דיסאינטגרציה של האני(‪ ,‬סטולרו )על חרדת איון‬
‫בהקשר אינטרסובייקטיבי(‪.‬‬
‫הדיון התיאורטי ילווה בהעלאת דילמות טיפוליות הקשורות לנושא הסמינר‪.‬‬
‫סמסטר ב'‪ ,‬יום חמישי ‪15:00-16:30‬‬
‫‪32‬‬
‫לוח שנה"ל תשע"א ‪2010/2011‬‬
‫מפגש תלמידי שנה א' עם נציגי ועדת ההוראה‬
‫יום ה' ‪14/10/2010‬‬
‫יום ראשון ללימודים‬
‫יום ב' ‪18/10/2010‬‬
‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת התעודות‬
‫יום ב' ‪25/10/2010‬‬
‫חופשת חנוכה**‬
‫יום ב' ‪06/12/2010‬‬
‫כנס בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה "פרשנות ופרשנות יתר" *‬
‫יום ב' ‪20/12/2010‬‬
‫כנס בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬
‫"פרשנות ופרשנות יתר"‬
‫פגישות השנתונים עם המורים המלווים‬
‫היום האחרון לסמסטר הראשון‬
‫יום ב' ‪17/01/2011‬‬
‫)שנים ב‪-‬ג‪-‬ד(‬
‫סדנת אתיקה והיום האחרון לסמסטר א'‬
‫יום ג' ‪21/12/2010‬‬
‫)שנה א(‬
‫יום ב' ‪17/01/2011‬‬
‫יום ב' ‪24/01/2011‬‬
‫יום פתוח למתעניינים‬
‫יום ו' ‪11/02/2011‬‬
‫היום הראשון לסמסטר ב'‬
‫יום ב' ‪21/02/2011‬‬
‫ערב קליני לתלמידי התכנית ומדריכים קבוצתיים‬
‫יום ב' ‪21/02/2011‬‬
‫כנס בארגון מסלול פסיכותרפיה קבוצתית‬
‫יום ו' ‪11/03/2011‬‬
‫היום האחרון לפני חופשת פסח‬
‫יום ב' ‪11/04/2011‬‬
‫היום הראשון אחרי חופשת פסח‬
‫יום ב' ‪02/05/2011‬‬
‫חופשת יום העצמאות‬
‫יום ב' ‪09/05/2011‬‬
‫יום הסטודנט ביום זה לא יתקיימו לימודים**‬
‫יום ה' ‪26/05/2011‬‬
‫פגישת השנתונים עם המורים המלווים‬
‫יום ב' ‪30/05/2011‬‬
‫היום האחרון ללימודים )ללומדים ביום ב'(‬
‫יום ב' ‪06/06/2011‬‬
‫היום האחרון ללימודים )ללומדים ביום ה'(‬
‫יום ה' ‪09/06/2011‬‬
‫סמינר קליני מרוכז‪ ,‬ייחודי לשנה ג' )סיום ופרידות(‬
‫יום ב' ‪13/06/2011‬‬
‫ערב סיום שנה"ל‬
‫יום ב' ‪13/06/2011‬‬
‫* ביום זה לא יתקיימו קורסי בחירה והתלמידים ישתתפו בכנס‬
‫** ביום זה לא יתקיימו הלימודים בתכנית‬
‫יתכנו שינויים בתכנית המוצעת‬
‫‪33‬‬
‫מערכת שעות לימוד – תשע"א ‪2010/2011‬‬
‫סמסטר א' – יום ב'‬
‫‪15:00 - 16:30‬‬
‫‪17:00 - 18:30‬‬
‫‪19:00 - 20:30‬‬
‫המסע הפסיכואנליטי‬
‫סמינר קליני‬
‫שנה א' חובה‬
‫הפגיעה השלישית‪:‬‬
‫קריאה בכתבי‬
‫ז‪ .‬פרוייד‬
‫ד"ר יוסי טריאסט‬
‫קריאה בכתבי‬
‫ד‪ .‬ויניקוט‬
‫יעל סגל‬
‫שנה ב' חובה‬
‫ד"ר בועז שלגי‬
‫שנה ג' חובה‬
‫‪34‬‬
‫מפגשים במרחב‬
‫השלישי‬
‫לאן נעלם ה‪Playing -‬‬
‫הויניקוטי בפסיכותרפיה‬
‫אנאליטית‬
‫אשר אמיתי‬
‫החלום‬
‫עידית ברק מלמד‬
‫הוצא מהקשרו‬
‫ד"ר ענת פלגי הקר‬
‫לוח אירועים בסמסטר א'‬
‫מפגש תלמידי שנה א' עם חברי ועדת הוראה‬
‫יום‬
‫ה'‬
‫‪14/10/2010‬‬
‫‪20:00‬‬
‫יום‬
‫ב'‬
‫‪25/10/2010‬‬
‫‪19:30‬‬
‫כנס ‪ -‬עם פרופ' יולדנה גמפל "ההורים שחיים דרכי"‬
‫יום‬
‫ו'‬
‫‪12/11/2010‬‬
‫‪09:00‬‬
‫כנס ‪ -‬בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬
‫יום‬
‫ב'‬
‫‪20/11/2010‬‬
‫‪20:00‬‬
‫כנס ‪ -‬בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬
‫יום‬
‫ג'‬
‫‪21/12/2010‬‬
‫‪09:00‬‬
‫יום‬
‫ב'‬
‫‪17/01/2011‬‬
‫‪16:00-16:45‬‬
‫סמינר קליני ביום זה יתקיים בין השעות‬
‫יום‬
‫ב'‬
‫‪17/01/2011‬‬
‫‪17:15-18:45‬‬
‫שיעורי הבחירה ביום זה יתקיימו בין השעות‬
‫יום‬
‫ב'‬
‫‪17/01/2011‬‬
‫‪19:00-20:30‬‬
‫יום פתוח למתעניינים‬
‫יום‬
‫ו'‬
‫‪11/02/2011‬‬
‫‪09:00‬‬
‫כנסים וימי עיון נוספים יפורסמו בהמשך‬
‫מספר שיעורים בסמסטר א' ‪13 -‬‬
‫‪35‬‬
‫סמינרים מרוכזים בחופשת הסמסטר‬
‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית של הילד ‪ -‬צילה בניה‬
‫יום שלישי ‪ 08.02.2011‬ויום רביעי ‪ 09.02.2011‬בין השעות ‪.09:00-17:00‬‬
‫ממשיכיה של מלאני קליין ‪ -‬הוגו גולדיוק‬
‫ימי רביעי ‪ 26.01.2011‬ו‪ 02.02.2011 -‬בין השעות ‪.08:30-16:30‬‬
‫פסיכופתולוגיה על פי פסיכולוגיית העצמי ‪ -‬איריס גבריאלי‪-‬רחבי‬
‫ימי שלישי ‪ 25.01.2011‬ו‪ 01.02.2011 -‬בין השעות ‪09:00-17:00‬‬
‫שלישיים אנליטיים במפגש עם כתיבתו של ‪ - Thomas Ogden‬אנקה דיטרוי‬
‫יום רביעי ‪ 26.01.2011‬ויום חמישי ‪ 27.01.2011‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬
‫יחסי גומלין בין העברה והתנגדות ‪ -‬מונה זופניק‬
‫ימי שני ‪ 31.01.2011‬ו – ‪ 07.02.2011‬בין השעות ‪.09:00-17:00‬‬
‫חקר נוכחות המטפל ‪ -‬נגזרות יחסי עצמי זולתעצמי ‪ -‬מיכל חזן‬
‫יום חמישי ‪ 27.01.2011‬ויום שני ‪ 31.01.2011‬בין השעות ‪.09:00-17:00‬‬
‫עבודת הלא‪-‬מודע ‪ -‬ד"ר רינה לזר‬
‫ימי ראשון – ‪ 30.01.2011‬ו‪ 06.02.2011 -‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬
‫סמינרים מרוכזים בסוף השנה‬
‫הנפש כמרחב לירי ‪ -‬דנה אמיר‬
‫יום רביעי‪ 06.07.2011 ,‬ויום חמישי ‪ 07.07.2011‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬
‫הסוביקטיביות של המטפל ‪ -‬אילנה לאור‬
‫ימי חמישי ‪ 23.06.2011‬ו‪ 30.06.2011 -‬בין השעות ‪.09:00-17:00‬‬
‫השלישי האנליטי – פרופ' ביאטריס פריאל‬
‫יום ראשון ‪ ,19.06.2011‬יום שני ‪ 20.06.2011‬בין השעות ‪09.00-17.00‬‬
‫ויניקוט וממשיכיו ‪ -‬חמוטל שילוח‪-‬רז‬
‫ימי שלישי ‪ 28.06.2011‬ו– ‪ 05.07.2011‬בין השעות ‪.09:00-17:00‬‬
‫אמפתיה – המובן והמובן מאליו ‪ -‬רותי קורמן‬
‫יום רביעי ‪ 22.06.2011‬ו‪ -‬יום שלישי ‪ 28.06.2011‬בין השעות ‪.09:00-17:00‬‬
‫הטאבו האחרון ‪ -‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬
‫ימי ראשון ‪ 19.06.2011‬ו‪ 26.06.2011 -‬בין השעות ‪.09:00-17:00‬‬
‫‪36‬‬
‫סדנאות חובה‬
‫דילמות אתיות בהכשרת מטפלים ‪ -‬חברי וועדת אתיקה )שנה א'(‬
‫יום שני ‪ 24/01/2011‬בין השעות ‪.15:00-20:00‬‬
‫סדנת סיום ופרידות ‪ -‬ד"ר רוני באט ומיקי גולדין‪-‬תודר‬
‫יום שני ‪ 10/062011‬בין השעות ‪.17.00-20.00‬‬
‫פסיכותרפיה מהי? ‪ -‬ענת טלרנט‪ ,‬נורית לביא‪-‬ששון‪ ,‬חנה ריינשרייבר‬
‫סדנת קיץ מרוכזת – חובה שנה א' תאריכי הסדנא יפורסמו בהמשך‬
‫‪37‬‬
‫סמסטר ב' – יום ב'‬
‫‪15:00 - 16:30‬‬
‫‪17:00 - 18:30‬‬
‫‪19:00 - 20:30‬‬
‫החשיבה של מלאני‬
‫קליין‬
‫פרברסיה‬
‫ארנה אלבק‬
‫פסיכולוגיית העצמי‬
‫הגותו של היינץ‬
‫קוהוט‬
‫תמר זיידמן‬
‫יעל סגל‬
‫"האם אנחנו ממששים‬
‫את אותו הפיל?"‬
‫הפנים השונות‬
‫של המעשה הטיפולי‬
‫הטראומה הנפשית‬
‫‪38‬‬
‫חשיבה וחלימה‬
‫במחשבתו של ביון‬
‫ד"ר משה ברגשטיין‬
‫האזור הסכיזואידי‬
‫באישיות‬
‫וונדי וייס‬
‫מבוא לקליניקה‬
‫הלקאניאנית‬
‫אבי רבניצקי‬
‫סמסטר ב ‪ -‬יום ה'‬
‫‪15:00 - 16:30‬‬
‫‪17:00 - 18:30‬‬
‫חרדות ראשוניות והישרדות‬
‫נפשית מולן‬
‫אדיפוס‪ :‬מיתוס‪ ,‬תסביך‪ ,‬מבנה‬
‫נגה בדנס‬
‫* * * * * * *‬
‫לוח אירועים סמסטר ב'‬
‫כנס עם ד"ר ניל אלטמן‬
‫"על תרומתה הייחודית של הפסיכותרפיה‬
‫הפסיכואנליטית בהפרעות נפשיות קשות"‬
‫יום ו'‬
‫‪11/03/2011‬‬
‫‪09:00‬‬
‫יום א'‬
‫‪15/05/2011‬‬
‫‪09:00‬‬
‫יום ב' ‪30/05/2011‬‬
‫‪16:00-16:45‬‬
‫סמינר קליני ביום זה יתקיים בין השעות‬
‫יום ב' ‪30/05/2011‬‬
‫‪17:15-18:45‬‬
‫שיעורי הבחירה ביום זה יתקיימו בין השעות‬
‫יום ב' ‪30/05/2011‬‬
‫‪19:00-20:30‬‬
‫היום האחרון ללימודים‬
‫יום ב' ‪06/06/2011‬‬
‫סמינר קליני מרוכז‪ ,‬ייחודי לשנה ג'‬
‫יום ב' ‪13/06/2011‬‬
‫‪16:30-19:30‬‬
‫יום ב' ‪13/06/2011‬‬
‫‪20:00‬‬
‫כנס עם ד"ר סם גרסון )יתכנו שינויים‪ ,‬פרטים בהמשך(‬
‫יום ו'‬
‫‪17/06/2011‬‬
‫כנסים וימי עיון נוספים יפורסמו בהמשך‬
‫מספר שיעורים בימי ה' ‪13 -‬‬
‫מספר שיעורים בימי ב' ‪13 -‬‬
‫‪39‬‬
‫הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים‪ ,‬שהנם בוגרי‬
‫תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של‬
‫התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 10 ,‬שנות ניסיון‬
‫א‬
‫לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות )סימון (; הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים‬
‫נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים‬
‫המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב ושעוסקים בתחום‬
‫ב‬
‫הטיפולי )סימון (‪ .‬הלימודים במסלול "פסיכותרפיה קבוצתית בגישה פסיכואנליטית" מיועדים‬
‫ג‬
‫גם למטפלים מתחומים שונים שהינם בוגרי תכנית להכשרת מנחי קבוצות )סימון (; בנוסף‪,‬‬
‫ד‬
‫מתקיימות מסגרות לימוד בהן יוכלו ללמוד תלמידי שנים ד'‪-‬ה' בתכנית הבסיסית )סימון (; או‬
‫ה‬
‫מסגרות בהן יכולים להשתתף מטפלים בעלי ניסיון קליני מתחומים שונים )סימון (; וכן קורסים‬
‫המתאימים גם לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קלינים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים בעלי ‪ 7‬שנות ניסיון‬
‫ו‬
‫לפחות )סימון (; וקורסים המיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת‬
‫ז‬
‫התפתחותם של מבוגרים‪/‬ילדים ונוער בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב )סימון (;‬
‫הלימודים בקורס "סיעור מוחות‪ :‬מהקליניקה לתיאוריה" יתאפשרו גם לבוגרי תכניות הלימוד‬
‫בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‪/‬ילדים ונוער‪ ,‬שעוסקים לפחות ‪ 7‬שנים‬
‫ח‬
‫בפסיכותרפיה )סימון (‪.‬‬
‫המעוניינים להירשם מתבקשים לפנות בהקדם למזכירות התכנית בטלפון ‪.03-6409902‬‬
‫‪.I‬‬
‫מסלולי התמחות‬
‫א ב‬
‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית בילדים ובגיל הרך‬
‫הגישה ההתייחסותית א ב )המשך‪ ,‬אין הרשמה(‬
‫מצבים מנטאליים ראשוניים א ב )המשך‪ ,‬אין הרשמה(‬
‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי א ב )המשך‪ ,‬אין הרשמה(‬
‫אב גה‬
‫‪ .II‬קורסים וסמינרים למתקדמים‬
‫א‪ .‬קורסים שנתיים‬
‫סיעור מוחות‪ :‬מהקליניקה לתיאוריה‬
‫אב ו ח‬
‫ב‪ .‬קורסים סמסטריאליים‬
‫אב‬
‫אב ו ז‬
‫'עיניים מאחור' ‪ -‬פסיכואנליזה ואמנות‬
‫אב ו ז‬
‫אב ו ז‬
‫ג‪ .‬פורומים‬
‫א‪-‬ז‬
‫‪40‬‬
‫אב ו ז‬
‫ו ז‬
‫‪ .I‬מסלולי התמחות‬
‫שכר הלימוד בעבור מסלולי ההתמחות לשנה"ל תשע"א הוא כדלהלן‪:‬‬
‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית בילדים ובגיל הרך‬
‫פסיכותרפיה פסיכואנליטית בילדים‬
‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי‬
‫פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי‬
‫שנה א'‬
‫שנה ג'‬
‫שנה א'‬
‫שנה ג'‬
‫שנה ב'‬
‫שנה ד'‬
‫שנה ב'‬
‫שנה ד'‬
‫‪₪ 9,000‬‬
‫‪₪ 6,000‬‬
‫‪₪ 7,000‬‬
‫‪₪ 7,000‬‬
‫‪₪ 9,000‬‬
‫‪₪ 6,000‬‬
‫‪₪ 13,200‬‬
‫‪₪ 13,200‬‬
‫התשלום הנו עבור כל שנה"ל ויש להסדירו לפניי תחילת השנה‪ ,‬בהתאם למפורט‬
‫במכתב התשלום שנשלח לתלמידים‪.‬‬
‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה לתכנית‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪ .I‬מסלולי התמחות‬
‫מרכז‪ :‬ד"ר אילן אמיר‬
‫‪ .1‬פסיכותרפיה פסיכואנליטית בילדים ובגיל הרך‬
‫)שנה א'‪ ,‬שנה ג'(‬
‫אב‬
‫ראש המסלול‪ :‬יואל מילר‬
‫א‪ .‬הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים‪ ,‬פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים פסיכיאטריים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית‬
‫הכשרה בבפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית‬
‫התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהנם בכירים בתחום‪ 10 ,‬שנות ניסיון לפחות‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים )‪ (MA‬ממקצועות טיפוליים נוספים‪ ,‬שהנם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה‬
‫באוריינטציה פסיכואנליטית‪ ,‬בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת‬
‫תל אביב‪ ,‬ושעוסקים בתחום הטיפולי‪.‬‬
‫מבנה התוכנית‪:‬‬
‫תכנית לימודים תלת‪-‬שנתית‪ ,‬ייחודית ומקיפה‪ ,‬אשר תאפשר חשיבה מעמיקה על‬
‫התפתחות נורמטיבית ופסיכופתולוגית בגיל הרך‪ ,‬ועל דילמות תיאורטיות וקליניות‬
‫בפסיכותרפיה עם ילדים ובגיל הרך‪ .‬ההכרות עם הגיל הרך אינה מיועדת רק‬
‫למטפלים בגיל זה אלא היא באה לחדד ולמקד חשיבה אודות מצבים פרה‪-‬וורבלים‬
‫ומורכבות ההכלה במצבים אלו‪ ,‬דברים‬
‫אשר מעשירים‬
‫טיפולים גם בילדים‬
‫ומתבגרים‪.‬‬
‫הלימודים מורכבים מסמינרים עיוניים וסמינרים קליניים‪.‬‬
‫קיימת אפשרות של פיצול השנה השלישית לשני תתי מסלולים מקבילים‪ :‬אחד אשר‬
‫יתמקד בטיפול בגיל הרך‪ ,‬והשני אשר יתמקד בטיפול בגיל ילדות והתבגרות‪ ,‬זאת‬
‫בהתאם לקבוצת התלמידים אשר ילמדו בתכנית‪ .‬במידה ולא יתאפשר לקיים שני תתי‬
‫מסלולים מקבילים‪ ,‬מסלול הלימודים ימשיך להתמקד בטיפול בילדים ומתבגרים גם‬
‫בשנה השלישית‪.‬‬
‫הלימודים יתקיימו בימי חמישי בין השעות ‪.15:00-20:15‬‬
‫‪42‬‬
‫סגל המורים והמדריכים‪:‬‬
‫ד"ר נטע גוטמן‪-‬אבנר‪ ,‬צביה אייזן‪ ,‬ד"ר איזבל בן אמו‪ ,‬נחמה בן פזי‪ ,‬צילה בניה‪ ,‬גלית‬
‫גמפל‪ ,‬אריה גרין‪ ,‬ניני חמיצר‪-‬לובושיץ‪ ,‬יעל חנין‪ ,‬יוסי טמיר‪ ,‬פם יוגב‪ ,‬נאירה כספי‪,‬‬
‫איריס מילר‪ ,‬יואל מילר‪ ,‬יעל סגל‪ ,‬צבי פיירמן‪ ,‬טליה פרוהוף‪ ,‬טסה צדוק‪ ,‬ד''ר מירי קרן‪,‬‬
‫שרה רוזנבאום‪.‬‬
‫סמינרים עיוניים‪:‬‬
‫בכל סמסטר יתקיימו ‪ 2‬סמינרים עיוניים‪ ,‬סה''כ ‪ 12‬סמינרים להשלמת הלימודים‪ .‬בכל‬
‫אחד מהם יושם דגש על השילוב בין הבנות תיאורטיות לבין העבודה הקלינית‪.‬‬
‫סמינרים קליניים‪:‬‬
‫יתקיימו קבוצות של עד ‪ 6‬משתתפים אשר תהיינה קבועות לאורך כל המסלול‪ .‬אותו‬
‫מנחה ילווה כל קבוצה לאורך שנת לימודים‪.‬‬
‫שנה א' ‪ -‬שנה"ל תשע"א ‪2010/2011‬‬
‫קריאה מחודשת של המקרים המרכזיים בפסיכואנליזה של ילדים ‪ -‬איריס מילר )סמ' א'(‬
‫הקורס יעסוק בקריאה מחודשת של טקסטים פסיכואנליטיים מרכזיים העוסקים‬
‫בטיפול בילדים‪ .‬נתבונן במקרים מתוך פרספקטיבה עכשווית ונעקוב אחר‬
‫ההתפתחויות בתוך הפסיכואנליזה‪ .‬נתחיל מפרויד‪ ,‬קליין‪ ,‬ויניקוט ונגיע עד פרו‪ .‬נעסוק‬
‫במערכת מטפל מטופל‪ ,‬כיצד היא מתפקדת‪ ,‬מה הם המעצורים שלה וכיצד מטפלים‬
‫בהם‪.‬‬
‫ראשית החיים ‪ -‬יעל סגל )סמ' א'(‬
‫בסמינר נעסוק בראשית החיים מפרספקטיבה של קשר אם‪-‬תינוק‪ ,‬פרספקטיבה‬
‫שהושפעה עמוקות מהידע הנרחב והמסעיר שהחל להצטבר מתצפיות ישירות‬
‫בתינוקות ואמהותיהם‪.‬‬
‫נכיר את הכותבים שמאמריהם היוו נקודת מפנה בהתייחסות אל התינוק ואמו‪ .‬נקרא‬
‫בכתבי ה"דור הראשון"‪ ,‬ויניקוט ובולבי‪ ,‬שכל אחד מהם פיתח תפיסה ייחודית לו על‬
‫מהות הקשר אם‪-‬תינוק‪ .‬נמשיך עם סלמה פרייברג שעבודתה החלוצית בטיפול אם‪-‬‬
‫‪43‬‬
‫תינוק עוררה הד עצום לגבי הבנת ההעברה הבין דורית של פסיכופתולוגיה בין אם‬
‫לתינוק וכיצד ניתן לשחרר את התינוק ממנה‪ .‬מחקריו היצירתיים של דניאל סטרן הראו‬
‫עד כמה התינוק הינו צד אקטיבי באינטראקציה עם האם‪ .‬נלמד מהעבודה שסטרן‬
‫עשה עם קרמר השוויצרי על השפעת היצוגים הפנימיים של האם על התפתחות‬
‫נורמלית ופתולוגית של הקשר שלה עם התינוק‪ .‬נקדיש גם תשומת לב למקומו של‬
‫האב במשולש המשפחתי‪ .‬לימוד התאוריה ילווה בחומר קליני שיובא על ידי‬
‫המשתתפים‪.‬‬
‫התפתחות רגשית מוקדמת ‪ -‬צבי פיירמן )סמ' ב'(‬
‫בסמינר נתרכז במצבים מנטאליים ראשוניים דרך הפריזמה של כותבים כאסתר ביק‪,‬‬
‫מלאני קליין‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬ביון‪ ,‬טסטין‪ ,‬מלצר‪ ,‬אוגדן ועוד‪.‬‬
‫נתחיל עם הדומיננטיות של החוויה החושית בארגון הקשר של התינוק עם המציאות‬
‫הפנימית והחיצונית הלא מאובחנת עדיין‪ ,‬והאני הגופני‪.‬‬
‫נמשיך בדיון על החיים הרגשיים של התינוק‪ :‬הפוזיציות של מלני קליין‪ ,‬הרעיונות של‬
‫ויניקוט על התופעה המעברית והשימוש באובייקט‪ ,‬הרעיונות של ביון על המיכל‬
‫והמוכל בהתפתחות המוקדמת ואף נגע בהצעותיו על התפתחות החשיבה‪.‬‬
‫הסמינר יתנהל תוך דיון על מאמרים‪ ,‬קישורים קליניים ועיון בקטעים מתצפיות‬
‫בתינוקות שנערכו על פי גישתה של אסתר ביק‪.‬‬
‫תצפית קלינית – התבוננות בדיאדה אם‪-‬תינוק ‪ -‬ד"ר נטע גוטמן‪-‬אבנר )סמ' ב'(‬
‫מטרת הסמינר היא להעמיק את יכולת התצפית וההתבוננות שלנו‪.‬‬
‫נתמקד על השימוש בתצפית ככלי להתקרבות והבנת עולמו הפנימי של התינוק‬
‫ולאומדן איכות הקשר הדיאדי‪/‬טריאדי‪ .‬נתייחס לתצפית ככלי להבנת אינטראקציה;‬
‫לאומדן וחיזוק כוחות ההורה; להכרת עולמו של התינוק‪ ,‬ולשיפור איכות הקשר בינו‬
‫לבין הוריו‪.‬‬
‫נתמקד בשימוש הקליני של התצפית בתוך המסגרת של הטיפול הדינאמי המשולב‬
‫הורה‪-‬ילד‪ ,‬ועל חשיבותה בקליניקה היומיומית בעבודה הטיפולית עם תינוקות‪ ,‬פעוטות‬
‫והוריהם‪.‬‬
‫הסמינר יתבסס על סקירה של חומר תיאורטי ודיון משותף בעקבות צפייה בתצפיות‬
‫מצולמות‪.‬‬
‫יושם דגש על תהליכי העברה והעברת נגד‪ ,‬כמו גם על החוויה האישית והרגשית שלנו‬
‫כמטפלים‪"/‬צופים" במפגש הטיפולי‪.‬‬
‫במהלך הסמינר נתייחס‪ ,‬בין השאר‪ ,‬למאמרים של‪ :‬א‪.‬ביק‪ ,‬ד‪.‬הוזל‪ ,‬ד‪.‬וויניקוט‪ ,‬א‪.‬פיבז‪,‬‬
‫ג'‪ .‬קסטנברג‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫סמינרים קליניים שנתיים בהנחיית צביה אייזן‪ ,‬אריה גרין‪ ,‬איריס מילר‪ ,‬יואל מילר‪,‬‬
‫טליה פרוהוף‪ ,‬טסה צדוק‪.‬‬
‫שנה ב' ‪ -‬שנה"ל תשע"ב ‪2011/2012‬‬
‫הילד שקשה להגיע אליו ‪ -‬גלית גמפל )סמ' א'(‬
‫בסמינר זה ננסה להעמיק את ההבנה הקלינית של הילד שקשה להגיע אליו‪ .‬הילדים‬
‫המתאימים לקטגוריה זו הם מגוונים‪ :‬ילדים מהספקטרום האוטיסטי או עם כמוסות‬
‫אוטיסטיות‪ ,‬ביניהם ילדים פוביים‪ ,‬אנורקטיים‪ ,‬סכיזואידים‪ ,‬ילדים שעברו התעללות‪,‬‬
‫ילדים פסיכופטיים וילדים בתקופת חביון מאוחר או טרום‪-‬התבגרות‪ .‬ראשית ננסה‬
‫להבין את הדינמיקה של המצבים הנפשיים היוצרים אינטראקציה בה הילד אינו נגיש‬
‫למפגש ודיאלוג ואח"כ ננסה לבחון יחד אפשרויות טיפוליות להתמודדות עם מצבים‬
‫אלו‪ .‬נעזר במאמרים בין היתר של אלווארז‪ ,‬טסטין‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬ג'וזף‪ ,‬וודל‪ ,‬וויליאמס‪,‬‬
‫ובדוגמאות קליניות של המשתתפים‪.‬‬
‫מדור לדור‪ :‬העברת חיים‪ ,‬העברת מוות ‪ -‬ד"ר איזבל בן אמו )סמ' א'(‬
‫ההורים מפרשים תמיד את ילדם ודרך הפירוש יוצרים מחדש קשר עם הוריהם‪ .‬על‬
‫מנת שההעברה הבין‪-‬דורית לא תיהפך לשחזור של עברם‪ ,‬דרושות אצל ההורים‬
‫יכולות נפשיות להכיר במה שהיה חסר בילדותם‪ ,‬במה שאבד ויכולת להתאבל על כך‪,‬‬
‫כדי שלצד הפירוש שלהם את ילדם יתפתח מרחב לסובייקטיביות של הילד‪.‬‬
‫בתנאים אלו‪ ,‬ההעברה הבין‪-‬דורית נושאת חיים ומקנה לילד טווח של חופש להתחבר‬
‫להיסטוריה המשפחתית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במידה והקשר הבין דורי טעון במה שההורים‬
‫אינם מסוגלים לומר )למשל סודות(‪ ,‬ו‪/‬או שאינם יכולים לחשוב מפני שהחוויה הייתה‬
‫טראומטית מידי עבורם )למשל שואה(‪ ,‬ההעברה מדור לדור הופכת לשחזור שעלול‬
‫להמית את סקרנותו של הילד ולהוביל אותו להזדהות עם השלכות הוריו ועם הרוחות‬
‫של עברם‪.‬‬
‫סביב הנושא של העברה בין דורית‪ ,‬הסמינר מתכוון לחקור את הנושאים הקשורים‬
‫לגשר שבין המישור התוך נפשי למישור הבין אישי‪ ,‬לשאלות סביב תהליכי הזדהות‬
‫ואת המסקנות הקליניות שניתן יהיה ליישם בעבודה עם הורים ועם ילדים‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫מהתנהגות של ‪ acting - out‬לקומוניקציה ‪ -‬שרה רוזנבאום )סמ' ב'(‬
‫הקורס יתרכז וידון במצבי טיפול בהם ישנם ביטויים של התנהגות של ‪,acting-out‬‬
‫המתרחשים לאורך זמן או בשעה ספציפית‪ .‬בסיטואציות אלו המטופל – הילד או‬
‫המתבגר‪ ,‬מבטא עצמו ב"מעשה" או ב"פעולה" כאשר "אינו יכול לחשוב את מחשבותיו‬
‫ורגשותיו"‪ .‬סיטואציות אלו מעמידות את המטפל במצבים שבהם ייתכנו איומים על‬
‫קיום הסטינג הטיפולי‪ ,‬על יכולת המטפל "לחשוב" ולעיתים אף מפעילות אותו להגיב‬
‫גם ב"מעשה" או ב"פעולה" כלפי המטופל‪ .‬נבחן תיאוריות על המושג ‪ acting-out‬הן‬
‫בהקשר של המטופל והן של המטפל‪ .‬נחבר וניישם אותן לטכניקות טיפוליות שנגזרו‬
‫מההתפתחות שחלה לאורך השנים בהתייחסות למושג‪ .‬בין היתר‪ ,‬נקרא בכתביהם‬
‫של פרויד‪ ,‬ביון‪ ,‬גדיני‪ ,‬אלווארז‪ ,‬בלייק‪ ,‬ג'וזף ואחרים‪ .‬הדיונים התיאורטיים ילוו‬
‫בהעלאת דוגמאות קליניות‪.‬‬
‫מיניות ילדית ‪ -‬יואל מילר )סמ' ב'(‬
‫הקורס יאפשר מבט על המיניות של הגיל הרך‪ ,‬ילדות והתבגרות תוך הכרה של‬
‫אספקטים התפתחותיים‪ ,‬נורמטיביים ופתולוגיים‪ .‬בשיח התאורטי והקליני נעדרה‬
‫לאורך השנים חשיבה ממוקדת במיניות‪ .‬בסמינר זה ננסה ליצור מרחב של חשיבה‬
‫והמשגה של ביטויי המיניות הילדית בטיפול‪ ,‬ושל השפעתם של ביטויים אלו על החוויה‬
‫של המטפל‪ .‬נדון בפן התקשורתי של מיניות‪ ,‬בהשפעה של עוצמת הדחף המולד‪,‬‬
‫במיניות כגורם מארגן או יוצר ויטליות של העצמי וכדרך לשיקום עצמי מפורק‪.‬‬
‫שנה ג' ‪ -‬שנה"ל תשע"ג ‪2012/2013‬‬
‫משחק ‪ -‬נאירה כספי )סמ' א'(‬
‫מראשית הפסיכואנליזה הרבה נאמר על משחק‪ :‬משחק הוא האמצעי הטבעי של הילד‬
‫להמחזה של הפנטזיות ולעיבוד הקונפליקטים שלו‪ ,‬להקלה מעצם היכולת לבטא את‬
‫הפנטזיות באופן סימבולי‪ ,‬להראות מהמתרחש בעולמו הפנימי וליטול תפקיד פעיל על‬
‫חייו )כך בכתביהם של פרויד‪ ,‬קליין‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬מילנר(‪ .‬משחק הוא צורת חיפוש של‬
‫מבט‪ .‬ילד משחק גם לולא צפה בו מישהו‪ ,‬אז התקשורת מופנית אל חלק של העצמי‪,‬‬
‫אל 'האני המתבונן' )ויניקוט(‪ .‬ויניקוט מתאר משחק כמרחב שבין פנים וחוץ‪ ,‬היכול‬
‫להפוך ליצירתי רק אם הוא משוקף בחזרה‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫נדון באופן ההתייחסות למשחק בחדר הטיפולים‪ .‬ניגע בפנים השונות של ילדים‬
‫משחקים וילדים לא משחקים‪.‬‬
‫בחשיבה שנייה על מושגי יסוד בטיפול בילדים ‪ -‬ניני חמיצר‪-‬לובושיץ )סמ' א'(‬
‫טיפול בילדים מעמיד את המטפל בפני מורכבויות ודילמות רבות‪ :‬החל מגבולות‬
‫הסטינג‪ ,‬מקומו של המגע הגופני‪ ,‬מה היא הפרשנות ה"נכונה" וה"מותאמת"‬
‫)במשחק? במלה? בעשיה?( וכלה בתהליכי העברה והעברה נגדית )ה"אם" הם‬
‫מתקימים בטיפול‪ ,‬ואיך "עובדים" אתם בשעה?(‪.‬‬
‫אלה רק מקצת הסוגיות שאנו מתלבטים בהן בשעה הטיפולית עם ילדים על רקע‬
‫התנועה המורכבת של תפקידי המטפל ‪ -‬נוכחותו הטיפולית והעשייה הנדרשת ממנו ‪-‬‬
‫בצומת שבין המפגש עם עולמו הפנימי של הילד למציאות הקונקרטית של חייו‬
‫ולמקומו בשלבי ההתפתחות השונים‪.‬‬
‫בקורס נתחקה אחרי סוגיות אלו ונלבן אותן‪ ,‬נתבונן מחדש באופן בו תהליכים אלה‬
‫מקבלים ביטוי במפגש הטיפולי ונשלב דוגמאות קליניות‪ ,‬ניתוח שעות טיפוליות‬
‫וקריאת מאמרים מבית מדרשם של ויניקוט‪ ,‬פררו‪ ,‬אלווארז‪ ,‬פונגי‪ ,‬סטרן‪,‬‬
‫ותיאורטיקנים מגישה התיחסותית‪ ,‬דוגמת פרנקל‪ ,‬ביב ועוד‪.‬‬
‫לדלות את טל הילדות ולאהוב עד בלי די ‪ -‬צילה בניה )סמ' ב'(‬
‫הסמינר יעסוק בהיבטים תיאורטיים וקליניים של המושג אהבה הורית‪ .‬נבחן מה הן‬
‫המשמעויות של אהבה זו ומה הן השלכותיה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית בילדים‪.‬‬
‫נקרא בכתביהם הרלוונטיים של פרויד‪ ,‬מנוני‪ ,‬ויניקוט ואחרים ונתבונן בחומר קליני על‬
‫מנת ללמוד לפענח את הקודים הלא מודעים ביחסי הורה–ילד‪ .‬כל זאת במטרה‬
‫להקנות כלים פסיכותרפויטים למטפל שפוגש את הוריו של הילד שבטיפולו‪.‬‬
‫צרכי העצמי של הילד כמצע להתהוות הנוכחות הטיפולית המותאמת ‪ -‬יוסי טמיר )סמ' ב'(‬
‫התיאוריה הפסיכואנליטית עברה תמורות רבות מאז כינונה כמדע נפש האדם ע"י‬
‫פרויד‪ .‬אחת מהתמורות המשמעותיות התייחסה למהות המימד המרכזי והעיקרי‬
‫בהוויה הנפשית‪ ,‬והתבטאה במעבר מתפיסה הרואה את הדחף והמשאלה כאלמנטים‬
‫המרכזיים בנפש‪ ,‬אל תפיסה המדגישה את הצורך והחסך‪ .‬על בסיס תפיסה זו‪ ,‬העצמי‬
‫וצרכיו קיבלו משמעות מרכזית בהבנת מהלך התפתחותו של האדם והתהוות‬
‫הפתולוגיה הנפשית‪ .‬תמורה זו הובילה גם לתפנית משמעותית בתיאוריה של המעשה‬
‫הטיפולי‪ ,‬שמשתקפת במעבר מדומיננטיות הפירוש והתובנה אל דומיננטיות של‬
‫הנוכחות‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫הסמינר יתמקד ביישומם של שינויים אלה לתחום הטיפול בילדים‪ .‬נקרא ונדון על מושג‬
‫העצמי מהיבטים תיאורטיים שונים )ויניקוט‪ ,‬קוהוט‪ ,‬סטרן( תוך שימת דגש על‬
‫ההבחנה בין סלף לבין אגו‪ ,‬בין צרכים למשאלות‪ ,‬ועל הזיקה בין צרכי‪-‬עצמי לבין‬
‫תחושות‪-‬עצמי‪ .‬נעסוק גם במהות נוכחותו של הזולת בתהליך כינונה של עצמיותו של‬
‫הילד‪ .‬בהמשך‪ ,‬על בסיס דוגמאות קליניות מהספרות ושל משתתפי הסמינר‪ ,‬נבחן את‬
‫האופנויות השונות של הנוכחות הטיפולית )נוכחות רואה‪ ,‬נוכחות חיה‪ ,‬נוכחות‪-‬מראה‬
‫וכד'( וזיקתן לתהליך הקורטיבי‪.‬‬
‫שנה ג' ‪ -‬שנה"ל תשע"ג ‪2012/2013‬‬
‫תת מסלול טיפול בינקות ובגיל הרך )יפתח בהתאם להרכב קבוצת הסטודנטים(‬
‫התערבות טיפולית בגיל הינקות‪ :‬טיפול דינאמי משולב הורה‪-‬תינוק –‬
‫ד"ר נטע גוטמן אבנר )שנתי(‬
‫התיאורטי‬
‫הפסיכואנליטי של‬
‫ההתערבויות‬
‫הסמינר יתמקד בהבנת הביסוס‬
‫הטיפוליות בגיל הינקות‪.‬‬
‫יושם דגש על הנושאים הבאים‪:‬‬
‫• ייצוגים פנימיים‪ ,‬אינטראקציות מוקדמות ויצירת הקשר הראשוני ‪.‬‬
‫• הבנת הפסיכופתולוגיה המוקדמת מנקודת מבט אינטראקטיבית‬
‫ואינטרסובייקטיבית‪.‬‬
‫• הרציונל ועקרונות הטיפול הדינאמי המשולב‪.‬‬
‫• הצגת גישות שונות בתוך האוריינטציה הטיפולית הדינאמית‪.‬‬
‫הסמינר יתבסס על קריאה ודיון בחומר תיאורטי‪ ,‬ניתוח הצגות מקרה‪ ,‬וצפייה בקלטות‬
‫וידאו‪.‬‬
‫במהלך הסמינר‪,‬נתייחס לעמדות התיאורטיות של – קוהוט‪ ,‬ג' בנג'מין‪ ,‬ד‪.‬סטרן‪ ,‬ס‪.‬‬
‫פרייברג‪ ,‬ב‪.‬קרמר‪ ,‬ט‪.‬ברדון‪ ,‬א‪ .‬מיור‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫פסיכופתולוגיה א' ‪ -‬ד''ר מירי קרן )סמ' א'(‬
‫הסמינר יתייחס בעיקרו להגדרה וסיווג של פסיכופתולוגיה בגיל הינקות כפי שמקובל‬
‫היום ע"י האיגוד העולמי לבריאות הנפש של התינוק )‪ ,(DC 0-3R‬דרכי האבחון ובנית‬
‫תוכנית טיפולית בהתאם אליו )כולל בחירה בין סוגים שונים של טיפול לקבוצת גיל‬
‫יחודית זו(‪ .‬בהקשר לאבחון‪ ,‬נלמד מהי בדיקה קלינית של התינוק וסביבתו הקרובה‪,‬‬
‫כיצד בודקים התקשרות‪ ,‬מזג‪ ,‬וכן מסוגלות הורית‪ ,‬ונתייחס גם לכלי תצפית יחודיים‬
‫אשר תורמים לתהליך האבחון‪ ,‬כמו לניתור התקדמות הטיפול )לשימוש קליני כמו‬
‫לשימוש מחקרי( כגון ‪ Coding Interactive Behavior‬של פלדמן‪Insightfulness ,‬‬
‫‪ assessment‬של אופינהיים וקורן‪ ,‬ו ‪ Lausanne Triadic Play‬של לוזן נכנס דרך‬
‫מקרים קליניים לאבחנות השונות של התינוק‪ ,‬בהתייחס לחמשת הצירים של ה ‪DC-‬‬
‫‪ ,O3‬וסביב כל מקרה‪ ,‬נבין את עקרונות האבחנה המבדלת‪.‬‬
‫פסיכופתולוגיה ב' ‪ -‬פם יוגב )סמ' ב'(‬
‫בסמינר זה נלמד על פתולוגיות שונות הנוגעות בעיקר לקשר והתקשרות‬
‫מפרספקטיבות משלימות‪ .‬נעסוק בתיאוריות פסיכואנליטיות )קליין‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬טסטין‪,‬‬
‫מלצר‪ ,‬גדיני( ובתיאוריות התקשרות )בולבי(‪ .‬נתבונן בתהליכי ההתפתחות התקינה‬
‫שהתיאוריות מציעות ולאור הנחות היסוד שלהן נתייחס לפתולוגיה‪ .‬דגש מיוחד יושם‬
‫על ההבנה הפסיכודינמית של ההפרעות תוך התייחסות למולד ולמה שנוצר מתוך‬
‫קשר‪.‬‬
‫סמינרים קליניים שנתיים בהנחיית ניני חמיצר‪-‬לובושיץ‪ ,‬טסה צדוק‪.‬‬
‫שנה ג' ‪ -‬שנה"ל תשע"א ‪2010/11‬‬
‫במהלך שנה אקדמית זו יתקיימו לימודי שנה ג' של המחזור שהחל את לימודיו בשנת‬
‫‪.2008/09‬‬
‫במסגרת שנה זו יתקיימו הסמינרים הבאים‪:‬‬
‫‪49‬‬
‫קריאה בכתבי ‪ Wilfred Bion‬עם מבט לקליניקה של ילדים ‪ -‬נחמה בן פזי‬
‫ניתן לראות את תהליך הקריאה בכתביו של ‪ Wilfred Bion‬כמעגלי‪ :‬כדי להעמיק בהם‬
‫יש להתמסר לתהליכים רגשיים ותודעתיים הנגזרים מתוכנם של הטקסטים עצמם‪.‬‬
‫כתביו של ביון מזמינים לפרדס הלימוד ה‪"-‬בית מדרשי" ‪" -‬משא ומתן" לימודי הרואה‬
‫ב"לא ידוע" אורח מבורך‪ .‬קורס זה יהיה התנסות משותפת בקריאה אטית בכתבים‬
‫נבחרים של ביון‪ .‬נתחיל בכתבים מתוך ספרו "במחשבה שניה" ולאחר גיבוש דרכי‬
‫עבודה משותפות נבחר בצוותא את ההמשך‪ .‬המשתתפים מוזמנים לשיתוף מתמיד‬
‫בעבודתם הקלינית עם ילדים‪.‬‬
‫קורס שנתי‪ ,‬יום חמישי‪.17:00-18:30 ,‬‬
‫הטיפול בילדים במבט קלייניאני ‪ -‬יעל חנין‬
‫מתוך תגליותיה באנליזות של ילדים‪ ,‬תיארה מלאני קליין תמונה סוערת ודרמטית על‬
‫המתרחש בעולמם של תינוקות וטענה‪ ,‬בניגוד למה שהיה מקובל‪ ,‬כי מיומו הראשון‬
‫התינוק‪ ,‬שחווה תהליכים גופניים של יניקה ופליטה‪ ,‬חווה בתוכו גם את ייצוגם‬
‫הפסיכולוגי של תהליכים אלה‪ ,‬כלומר תהליכי הפנמה והשלכה‪.‬‬
‫בקורס זה נכיר את חשיבתה של קליין ושל ממשיכיה בנוגע לטיפול בילדים‪ .‬נתמקד‬
‫במושגי יסוד של התיאוריה הקלייניאנית כגון‪ ,‬פנטזיה לא‪-‬מודעת‪ ,‬סימבוליזציה‪,‬‬
‫התסביך האדיפאלי המוקדם ועוד‪.‬‬
‫נכיר את טכניקת הטיפול בילדים כפי שעוצבה ע"י קליין ופותחה ע"י ממשיכיה ונקרא‬
‫תיאורי מקרה הממחישים את התיאוריה ואת הטכניקה האופייניים לגישה הקלייניאנית‬
‫בטיפול בילדים‪ .‬בנוסף למאמריה של מלאני קליין‪ ,‬נקרא בין היתר ממאמריהם של סוזן‬
‫אייזיקס‪ ,‬חנה סגל‪ ,‬רונלד בריטון‪ ,‬עדנה או'סאונשי ואחרים‪.‬‬
‫סמסטר א'‪ ,‬יום חמישי‪.19:00-20:30 ,‬‬
‫הפרעות קשות של ילדים בגיל החביון ‪ -‬ניני חמיצר‪-‬לובושיץ‬
‫בסמינר זה נעמיק את ההסתכלות על הפרעות קשות של ילדים בגיל החביון – בעיקר‬
‫ילדים המאובחנים כ‪-‬בורדרליין‪ .‬נתחיל בכותבים קלאסיים דוגמת פין‪ ,‬ונמשיך בגישות‬
‫מודרניות דוגמת התיאוריה של פונג'י על תהליכי המנטאליזציה ושל לובו בספרו על‬
‫הילד הפסיכוטי והבורדרליין‪.‬‬
‫נרחיב בנושאים אלה בפרספקטיבה המחברת בין היבטים התפתחותיים להיבטים‬
‫רגשיים‪ ,‬בעיקר תוך התייחסות לתשתית האינטגרטיבית שמציע ספר האבחנות החדש‬
‫של ‪ (Psychodynamic Diagnostic Manual) PDM‬ונשלב דוגמאות קליניות של‬
‫המשתתפים‪.‬‬
‫סמסטר ב'‪ ,‬יום חמישי‪.19:00-20:30 ,‬‬
‫‪50‬‬
‫‪ .2‬פסיכותרפיה קבוצתית בגישה פסיכואנליטית‬
‫א ב ג ד‬
‫ראש המסלול‪ :‬חני בירן‬
‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם למטפלים מתחומים שונים שהינם בוגרי תכנית להכשרת מנחי קבוצות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים בעלי ניסיון קליני מתחומים שונים‪.‬‬
‫מסלול חד‪-‬שנתי עם אופציה לשנה נוספת‪ .‬הלימודים יתקיימו בימי ה'‪ ,‬בין השעות ‪17:15-‬‬
‫‪.20:45‬‬
‫טיפול קבוצתי ‪ -‬התנסות חווייתית ‪ -‬חני בירן )שנתי(‬
‫המשתתפים ייטלו חלק בקבוצה טיפולית‪ .‬מטרת הקבוצה הינה להתנסות כמשתתף‪,‬‬
‫לגלות את התובנות הנובעות מהשתתפות בקבוצה ולבחון את האפשרויות להרחבת‬
‫המודעות המתגלה בתוך היחסים בקבוצה‪.‬‬
‫תרומתו של ביון לטיפול קבוצתי ‪ -‬ד"ר אבי ברמן )סמ' א'(‬
‫קורס תיאורטי יישומי העוסק בהבנת גישתו של ביון לתהליכים בקבוצה‪ .‬הקורס יעסוק במושגי‬
‫הלא מודע הקבוצתי‪ ,‬העברות כלפי המנחה וההשערות הבסיסיות ‪ -‬מתוך הספר "חוויות‬
‫בקבוצה"‪ .‬לאחר מכן נעבור אל ביון המאוחר יותר ונעסוק במושגים "הכלה"‪"reverie" ,‬‬
‫והתקפות על קשרים‪ .‬נתבונן במושגים אלה גם דרך חשיבתם של אוגדן‪ ,‬פוקס‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬על‬
‫דרך הדמיון וההשוואה‪ .‬בקורס ננתח דוגמאות מתוך התרחשות קבוצתית ונשתדל להדגיש‬
‫את הרלוונטיות של החומר הנלמד לעבודתם השוטפת של משתתפי הקורס‪.‬‬
‫התיאוריה של פוקס והשתקפותה בקבוצה ‪ -‬עמי פרגו‪-‬גופר )סמ' ב'(‬
‫קורס תיאורטי יישומי העוסק בגישתו של פוקס לתהליכים בקבוצה‪ .‬הקורס יעסוק‬
‫בתיאוריה של הפסיכולוגיה‪ ,‬הפסיכופתולוגיה והפסיכותרפיה בקבוצה קטנה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫‪ .3‬הגישה ההתייחסותית א ב )שנה ג'(‬
‫ראש המסלול‪ :‬ד"ר אילן טרבס‬
‫מרכז המסלול‪ :‬ד"ר רוני באט‬
‫תכנית לימודים תלת‪-‬שנתית‪ ,‬ייחודית ומקיפה‪ ,‬אשר נועדה לאפשר הכרות מעמיקה‬
‫עם התיאוריה והקליניקה של הפסיכואנליזה ההתייחסותית‪ .‬הלימודים מורכבים‬
‫מסמינרים עיוניים ומסמינרים קליניים‪ .‬הלימודים יתקיימו בימי חמישי בין השעות‬
‫‪.17:00-20:30‬‬
‫בכל סמסטר יינתן קורס תיאורטי ובנוסף סדנא מרוכזת שתועבר על ידי מורה בכיר‬
‫בתחום‪.‬‬
‫יתקיימו קבוצות הדרכה של ‪ 6-5‬משתתפים‪ .‬הקבוצות תהינה קבועות לאורך כל המסלול‪.‬‬
‫המדריך יתחלף אחת לשנה‪.‬‬
‫ד"ר חנה אולמן‪ ,‬טליה אפלבאום‪-‬פלד‪ ,‬ד"ר רוני באט‪ ,‬ד"ר שלמה ביינארט‪ ,‬פרופ'‬
‫עמנואל ברמן‪ ,‬תמר ברנע‪ ,‬סנדרה הלוי‪ ,‬ד"ר אילן טרבס‪ ,‬אילנה לאור‪ ,‬ד"ר רינה לזר‪,‬‬
‫אירנה מלניק‪ ,‬ד"ר ג'ונתן סלווין‪ ,‬ד"ר אבי נוטקביץ‪ ,‬ד"ר בועז שלגי‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫שנה ג' ‪ -‬שנה"ל תשע"א ‪2010/2011‬‬
‫השפעה הדדית‪ ,Impasse ,Enactment ,‬ושינוי ‪ -‬סוגיות קליניות ותיאורטיות‬
‫בעבודתו של המטפל בגישה האינטרסובייקטיבית – אילנה לאור )סמ' א'(‬
‫הסמינר יעסוק בשאלות קליניות ותיאורטיות המאפיינות באופן ייחודי את עבודת‬
‫המטפל בגישה האינטרסובייקטיבית‪ .‬נתמקד באופן בו הדגשת המעורבות הבלתי‬
‫נמנעת של המטפל מתבטאת במהלך הטיפול‪ .‬נבחן זאת בעיקר באמצעות עבודה‬
‫לאורך ציר שנכנה אותו פעולת המטפל‪ .‬בציר זה נפגוש בין היתר את חשיבתם של‬
‫מיטשל וג'קובס על פעולתם של מטפלים כאשר על פניו נראה שהם עוסקים בעבודה‬
‫פרשנית לכל דבר‪ .‬מושג נוסף שנעמיק בו הוא מושג ‪ enactment‬על היבטיו השונים‪.‬‬
‫מושג זה מביא לידי ביטוי את האופן הבלתי מודע בו המטפל נכנס לתוך הטיפול‬
‫כפונקציה של המפגש בין עולמו הפנימי שלו ועולמו הפנימי של המטופל‪ ,‬כלומר לא‬
‫מדובר בהעברה והעברה נגדית אלא במצב בו המטפל והמטופל מפעילים זה את זה‬
‫ומתוך כך ניתן להתבונן על העולם הפנימי של שניהם ולקדם את הטיפול‪ .‬מקלופין‬
‫ודוויס רלוונטיים לחשיבה זו‪ .‬מושג נוסף שנעסוק בו הוא המושג ‪ .Impasse‬מושג זה‬
‫מביא לידי ביטוי מצב בו שני שותפי התהליך הטיפולי אינם יכולים לקדמו בגלל‬
‫מעורבותם הרבה‪ .‬נבחן את המושג ‪ Impasse‬ונדון באופן בו עבודת המטפל בגישה‬
‫האינטרסובייקטיבית מאפשרת לו להשתמש ב ‪ Impasse‬כבסיס לשינוי‪ .‬מלבד‬
‫מאמרים של מיטשל וג'קובס נבחר לקרוא גם ממאמרים של דוויס‪ ,‬ארון‪ ,‬הופמן‪,‬‬
‫בנג'מין ואחרים‪.‬‬
‫אובייקט או סובייקט? עמדת המטפל בגישה האינטרסובייקטיבית ‪-‬ד"ר אילן טרבס )סמ' ב'(‬
‫"מטופלים מחפשים דרך לחבור לאנליטיקאים שלהם‪ ,‬לדעת אותם‪ ,‬לחתור מתחת‬
‫לפסאדה שלהם ולהגיע למרכז הנפשי שלהם באותו אופן שילדים מחפשים לחבור ולחדור‬
‫לעולמם הפנימי של הוריהם" )ל‪ .‬ארון(‪.‬‬
‫הסמינר יציג את הגישה האינטרסובייקטיבית ותרומתה הייחודית לתיאוריה‬
‫הפסיכואנליטית‪ .‬בניגוד לגישות המדגישות את השאיפה לצמצמם נוכחותו של המטפל‪,‬‬
‫גישה זו טוענת לא רק כנגד השאיפה לאיפוק ניטרלי אלא רואה בהשתתפות‬
‫האקספרסיבית של המטפל מרכיב חשוב )ובלתי נמנע( של העמדה הטיפולית‪ .‬במרכז‬
‫הקורס נדון בשאלות‪ :‬האם נחוץ למטופל לדעת את הסובייקטיביות של המטפל? כיצד‬
‫המטופל חווה ומפרש את נוכחות המטפל? וכיצד משפיעה מעורבותו של המטפל על‬
‫ההתערבויות שלו בשעה הטיפולית? הקורס יתבסס על מפגשים‪ ,‬לסירוגין‪ ,‬של קריאת‬
‫מאמרים )מיטשל‪ ,‬ארון‪ ,‬הופמן‪ ,‬דוויס‪ ,‬גנט‪ ,‬בנג'מין( ושל הצגת חומר קליני על ידי‬
‫המשתתפים‪ .‬כמו כן יוזמנו אורחים אשר יציגו את דרך עבודתם בגישה זו‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫אז מה זה אומר להיות מטפל התייחסותי? – דיון במשותף ובשונה‬
‫במרכיבי הזרם ההתייחסותי ההטרוגני – תמר ברנע )סדנא מרוכזת(‬
‫בסדנא נבחן מה מגדיר את הזרם ההתייחסותי ומה מבדיל בין הכותבים המזוהים איתו‬
‫במובן האפיסטמולוגי‪ ,‬ההתפתחותי והקליני‪ ,‬על פי הספר‪Wachtel, P.L. :‬‬
‫‪New York: .Relational Theory and the Practice of Psychotherapy :((2008‬‬
‫‪.Guilford Press‬‬
‫סמינרים קליניים שנתיים בהנחיית ד"ר חנה אולמן‪ ,‬סנדרה הלוי‪ ,‬אירנה‬
‫מלניק‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫‪ .4‬מצבים מנטאליים ראשוניים‬
‫אב‬
‫)שנה ב'‪ ,‬שנה ד'(‬
‫ראש המסלול‪ :‬אלינה שלקס‬
‫מבנה התכנית‪:‬‬
‫תכנית לימודים דו‪-‬שנתית‪ ,‬ייחודית ומקיפה‪ ,‬תאפשר הכרות מעמיקה עם התיאוריה‬
‫והקליניקה של הנושא‪ .‬הלימודים מורכבים מסמינרים עיוניים וסמינרים קליניים‪.‬‬
‫הלימודים יתקיימו בימי חמישי בין השעות ‪.15:00-20:30‬‬
‫קיימת אפשרות להארכת משך הלימודים‪ ,‬בתיאום בין התלמידים לבין סגל המסלול‪.‬‬
‫ד"ר אילן אמיר‪ ,‬ד"ר עפרה אשל‪ ,‬אבנר ברגשטיין‪ ,‬חיותה גורביץ'‪ ,‬יהושע דורבן‪ ,‬חנה‬
‫וקשטיין‪ ,‬ענת טלרנט‪ ,‬יהודית טריאסט‪ ,‬פם יוגב‪ ,‬משה לנדאו‪ ,‬יואל מילר‪ ,‬רות סגל‪,‬‬
‫תמי פולק‪ ,‬פרופ' באטריס פריאל‪ ,‬טסה צדוק‪ ,‬אלינה שלקס‪.‬‬
‫בכל סמסטר יתקיימו ‪ 2‬סמינרים עיוניים‪ ,‬ס"ה ‪ 8‬סמינרים לאורך הלימודים‪ .‬בכל אחד‬
‫מהם יושם דגש על שילוב בין ההבנות התיאורטיות לבין העבודה הקלינית‪.‬‬
‫יתקיימו קבוצות הדרכה של ‪ 5-6‬משתתפים‪ .‬המדריכים יתחלפו אחת לשנה‪.‬‬
‫מספר פעמים בשנה במקום הסמינרים הקליניים יתקיים מפגש של כלל התלמידים עם‬
‫צוות ההוראה‪/‬הדרכה‪ ,‬מעין קהילייה לומדת‪ ,‬בה תינתן הרצאה על ידי אחד המשתתפים‬
‫או מרצה אורח‪ ,‬או יוצג חומר קליני שידון על ידי אנשים שונים מתוך הקהילייה‪ ,‬יתכן‬
‫מורה ותלמיד‪ .‬כמו כן נעשה ניסיון לקיים במהלך הלימודים סדנאות וימי עיון עם אורחים‬
‫מהארץ ומחו"ל אשר תחום התמחותם רלוונטי לנושאי המסלול‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫שנה ב' ‪ -‬שנה"ל תשע"א ‪2010/11‬‬
‫מרחב נפשי או העדרו ‪ -‬רות סגל )סמ' א'(‬
‫בסמינר זה תועמק ההבנה של המושג מרחב נפשי שהיווצרותו הכרחית בהתפתחות‬
‫נפשית נורמלית ואילו במצבים בהם נעדר מרחב נפשי יבלטו העדר היכולת‬
‫לסימבוליזציה‪ ,‬העדר יכולת הכלה וויסות רגשי‪ ,‬העדר יכולת התבוננות על העצמי ועל‬
‫הזולת‪ .‬בין התיאורטיקנים הרלוונטיים‪Balint, Lecourt, ,Ogden, Resnik, :‬‬
‫‪.Gaddini, Britton, Stewart, Bick .Meltzer, Grotstein‬‬
‫סימבוליזציה ומנטאליזציה ‪ -‬יואל מילר )סמ' א'(‬
‫מהי מנטאליזציה? הסמינר יתמקד בהבנת ההתפתחות של סימבוליזציה ומנטאליזציה‬
‫ושל תהליכים נפשיים המונעים התפתחות זו במצבים מנטאליים ראשוניים‪ .‬בין‬
‫התיאורטיקנים הרלוונטיים לנושא ‪,Fonagy ,Britton ,Mitrani ,Segal , Klein,:‬‬
‫‪ ,Botella&Botella, Spero ,Green‬ואחרים‪.‬‬
‫טראומה נפשית מוקדמת ודיסוציאציה ‪ -‬חיותה גורביץ' )סמ' ב'(‬
‫בשלב התלות המוחלטת התהוותו של העצמי והתפתחותו תוך כדי טראומה נפשית‬
‫מצטברת כרוכים בגיבושו של העצמי מתוך ובתוך מצבים דיסוציאטיביים‪ ,‬ולא סביב‬
‫קונפליקט והדחקה‪ .‬טראומה נפשית הינה קטיעה בהמשכיות וברציפות של קיומו של‬
‫העצמי‪ .‬היעדר סביבה טובה דיה הגורמת לקטיעה זו‪ ,‬ובו זמנית מנותקת מהאימפקט‬
‫שלה על נפש הילד‪ ,‬מעוררת אצל הילד תגובות הישרדות אוטומטיות של פרגמנטציה‬
‫ודיסוציאציה‪ .‬הדיסוציאציה הינה מושג הכורך התרחשות סינכרונית בינאישית ותוך‬
‫אישית המגולמת בהיעדר חיצוני ופנימי‪ ,‬אשר הנכחתו בטיפול הינה חיונית לכל שינוי‬
‫נפשי משמעותי‪.‬‬
‫להנחה זו השלכות מהותיות על הבנת העצמי והתפתחותו‪ ,‬וכן על הקליניקה‬
‫הטיפולית‪ .‬בסמינר ידונו מבחר מאמרים הרלוונטיים לסוגיות אלו‪.‬‬
‫מצבים רגרסיביים בטיפול ‪ -‬ד"ר עפרה אשל )סמ' ב'(‬
‫בסמינר זה ייסקרו הרעיונות התיאורטיים והקליניים לגבי הרגרסיה הטיפולית‪ ,‬אשר‬
‫התפתחו בקבוצה הבריטית העצמאית‪ :‬ויניקוט‪ ,‬באלינט‪ ,‬ובהמשך – מרגרט ליטל‪,‬‬
‫מסוד חאן‪ ,‬ובולאס‪ .‬הדגש הוא שבמטופלים שהיה כישלון בהתאמה לצורכיהם‬
‫המוקדמים‪ ,‬צריך שיתרחש בטיפול מצב רגרסיה‪ ,‬כי רק היא נותנת הזדמנות חדשה‬
‫לתיקון היסטוריית‪ -‬העבר המוקדמת של המטופל ולהתפתחות עצמיותו‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫צוות המדריכים של הסמינרים הקליניים‪ :‬ד"ר אילן אמיר‪ ,‬חנה וקשטיין‪ ,‬ענת‬
‫טלרנט‪ ,‬יהודית טריאסט‪ ,‬יואל מילר ‪ ,‬פרופ' באטריס פריאל‪ ,‬טסה צדוק‪ ,‬אלינה‬
‫שלקס‪.‬‬
‫שנה ד' ‪ -‬שנה"ל תשע"א ‪2010/11‬‬
‫במהלך שנה אקדמית זו יתקיימו לימודי שנה ד' של המחזור שהחל את לימודיו בשנת‬
‫‪.2007/08‬‬
‫‪ - To Dream the Patient‬פרופ' באטריס פריאל‪ ,‬משה לנדאו‬
‫עבודותיו של ביון מאפשרות לנו להתבונן בתהליכי החלימה בערות ובשינה ומצביעות‬
‫על האפשרות והחשיבות של המטפל לעסוק בתהליכים אלו‪ .‬בסמינר נקרא בצורה‬
‫מעמיקה את עבודותיהם של אוגדן וגרוטשטיין בנושאים אלו‪ ,‬וכן נרחיב על הקשר בין‬
‫פסיכופתולוגיה וכשלון החלימה‪ .‬כמו כן נעסוק בדרכי הפעולה השונות של החלום‪,‬‬
‫כולל הקשר בין חלימה‪ ,‬נרטיביות ויצירתיות‪.‬‬
‫סמסטר א'‪ ,‬יום חמישי‪.17:00-18:30 ,‬‬
‫קריאה בכתביו המאוחרים של ביון ‪ -‬אבנר ברגשטיין‬
‫מראשית כתיבתו‪ ,‬עוסק ביון בשאלה כיצד יכול אדם לתקשר עם זולתו את מה שלא‬
‫ניתן להביע במלים‪ ,‬את מה שאינו מיוצג‪ .‬כיצד ניתן לנוע ברווח הזה שבין נפש לנפש‪,‬‬
‫בין מיינד למיינד? וכל זה‪ ,‬בדרך לאפשר למטופל להפנים את הפונקציה שבאמצעותה‬
‫יוכל לצלוח את הפער שבינו לבין עצמו‪ .‬ביון אומר‪" :‬אנחנו עוסקים באנשים שמעיזים‬
‫לבוא לאנליטיקאי אך זקוקים שנעזור להם לחדור בעד ההתנגדות שלהם‪ ,‬בעד אותו‬
‫דבר שקיים בינם לבין עצמם‪ .‬אנחנו מנסים להראות להם שיש משהו שהם לא מעיזים‬
‫לתקשר לעצמם"‪ .‬הסמינר יידון בשאלות אלו סביב קריאה בכתבים מאוחרים של ביון‪,‬‬
‫ובעיקר מאמרו 'סזורה'‪ ,‬בהם הוא פורס את משנתו על הנוכחות האנליטית המאפשרת‬
‫מפגש עם אזורים נטולי ייצוג בנפש‪ ,‬שאינם נגישים לתקשורת מילולית‪.‬‬
‫סמסטר א'‪ ,‬יום חמישי‪.18:45-20:15 ,‬‬
‫‪57‬‬
‫הגרעין הסכיזואידי ‪ -‬רות סגל‬
‫הסמינר יעסוק באותו חלק חבוי באישיות שקשה להגיע אליו בהיותו לא זמין למגע עם‬
‫החוץ‪ .‬חלק זה עשוי להיות הגרעין הפנימי המתקיים בבידוד או עשוי לנהל את‬
‫האישיות כולה במסווים שונים‪ .‬נעסוק בהשערות ההתפתחותיות להיווצרותו‪ ,‬במבנה‬
‫שלו‪ ,‬בפנים שהוא לובש בקשר הטיפולי ובאתגרים הטיפוליים שהוא מציב‪ .‬נקרא‬
‫מכתביהם של פיירברן‪ ,‬גאנטריפ‪ ,‬מסעוד חאן‪ ,‬הנריי ריי‪ ,‬אוגדן ובטי ג'וזף‪.‬‬
‫סמסטר ב'‪ ,‬יום חמישי‪.17:00-18:30 ,‬‬
‫מהקליניקה לתיאוריה ‪ -‬ד"ר עפרה אשל‪ ,‬חנה וקשטיין‪ ,‬אלינה שלקס‬
‫הסמינר יעסוק בחיבור בין העבודה הקלינית לבין ההבנה התיאורטית העומדת‬
‫מאחוריה או העשויה להעשירה‪ .‬בסמינר יוצגו ויניטות או פגישות קליניות על בסיסן‬
‫ייבחר חומר תאורטי רלוונטי להעמקת ההבנה של החומר שהוצג‪ .‬הסמינר יתחלק‬
‫לשלשה חלקים‪ ,‬כאשר כל אחד ממנחי הסמינר ינחה חלק אחד‪ ,‬של כ‪ 4-‬מפגשים‪ ,‬על‬
‫פי גישתו התיאורטית והקלינית‪ .‬באופן זה יוכלו המשתתפים בסמינר לפגוש מספר‬
‫אופני התבוננות על טקסט קליני ויתאפשר חיבור מעמיק יותר בין הנושאים הנלמדים‬
‫במהלך המסלול לבין העבודה הקלינית‪.‬‬
‫סמסטר ב'‪ ,‬יום חמישי‪.18:45-20:15 ,‬‬
‫‪58‬‬
‫‪ .5‬פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי א ב )שנה ב'‪ ,‬שנה ד'(‬
‫ראש המסלול‪ :‬אלדד אידן‬
‫תכנית לימודים ייחודית‪ ,‬שבשנה שעברה פתחה שעריה למחזור רביעי‪ .‬התוכנית תאפשר‬
‫לרכוש ידיעת עומק שיטתית של פסיכולוגיית העצמי מיסודו של היינץ קוהוט‪ ,‬ושל‬
‫נגזרותיה העכשוויות בפסיכואנליזה‪ .‬התכנית תסייע לתלמידים לגבש עמדה טיפולית‬
‫המבוססת על עיקרי התיאוריה הפסיכואנליטית של העצמי‪ ,‬תוך דיאלוג עם גישות‬
‫פסיכואנליטיות אחרות‪.‬‬
‫התכנית המוגשת הינה יחידת למידה מגובשת של הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית של‬
‫העצמי‪.‬‬
‫צוות ההיגוי של המסלול רואה בהתעמקות בהגות התיאורטית של פסיכולוגיית העצמי‬
‫הזדמנות לנוכחות אנושית שיש עמה השלכות משמעותיות הן למעשה הטיפולי והן למלאכת‬
‫היום‪-‬יום של החיים‪.‬‬
‫הלימודים יתקיימו בימי חמישי בין השעות ‪ .16:00-19:30‬הסמינר הקליני החודשי יתקיים בין‬
‫השעות ‪ .20:00-22:00‬מפגשי ההדרכה השבועיים יקבעו בתיאום עם המדריכים‪.‬‬
‫אלדד אידן‪ ,‬שרי אילן‪ ,‬ד"ר ארז בנאי‪ ,‬חוה ברוך‪ ,‬ליאורה גודר‪ ,‬נמרוד גולן‪ ,‬רונית גינתון‪,‬‬
‫אריה גרין‪ ,‬יהושע דורבן‪ ,‬אתי דותן‪ ,‬אסתי דינור‪ ,‬שלומית הבר‪-‬מושיוב‪ ,‬דפנה הומינר‪,‬‬
‫נורית הס‪ ,‬צילי זוננס‪ ,‬תמר זיידמן‪ ,‬מיכל חזן‪ ,‬אמינה טייבר‪ ,‬יוסי טמיר‪ ,‬עפרה כהן פריד‪ ,‬רונן‬
‫מוצפי‪ ,‬ד"ר גבי מן‪ ,‬מיקי פטרן‪ ,‬ענת פרי פיאמנטה‪ ,‬קלאודיה קוגן‪ ,‬רחל קלע‪ ,‬רענן קולקה‪,‬‬
‫ד"ר אלי קריצ'מן‪ ,‬רינת רב הון‪ ,‬ד"ר הנרי שור‪.‬‬
‫הסמינרים יתנהלו בארבעה צירים מקבילים שימשכו בצורה מתפתחת לאורכן של ארבע‬
‫שנות הלימודים‪ .‬הצירים הם‪ :‬מטה‪-‬פסיכולוגיה‪ ,‬התהוות והתפתחות העצמי‪,‬‬
‫פסיכואנליזה השוואתית ותיאוריה של הנוכחות הטיפולית‪ .‬שנה רביעית תוקדש לזיקות‬
‫לגישות פסיכואנליטיות שונות ותסתיים בגוונים בתוך פסיכולוגיית העצמי‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫‪ .1‬סמינר קליני חודשי לכלל התלמידים בהשתתפות צוות המדריכים והמורים‪.‬‬
‫מנחים‪ :‬רענן קולקה‪ ,‬מיכל חזן ואלדד אידן‪.‬‬
‫‪ .2‬מפגשי הדרכה שבועיים בקבוצות של שניים עד ארבעה תלמידים בהנחיית‬
‫מדריך מצוות התוכנית‪ .‬מפגשי ההדרכה בקבוצות הקטנות יתואמו עם המדריכים‪.‬‬
‫שנה ב' ‪ -‬שנה"ל תשע"א ‪2010/11‬‬
‫גלגולו של מושג בפסיכואנליזה‪ :‬על "הנרקיסיזם החדש" של קוהוט –‬
‫ענת פרי‪-‬פיאמנטה )סמ' א'(‬
‫את השראתו למושג 'הנרקיסיזם החדש' שואב היינץ קוהוט ממאמרו המונומנטאלי של‬
‫פרויד 'אודות הנרקיסיזם'‪ ,‬משנת ‪ ,1914‬ובליבתו הוא נטוע‪ .‬בקריאתו של מאמר זה‬
‫נפתח את הסמינר‪ .‬בהמשך‪ ,‬נעקוב אחר גלגוליו של המושג בכתביהם של מספר‬
‫תיאורטיקנים‪ ,‬ונתמקד במהפכה הפרדיגמטית שמחולל קוהוט בחשיבה‬
‫הפסיכואנליטית‪ ,‬בהעזתו לנסח מחדש מושג יסוד זה‪.‬‬
‫נסקור את השינויים בחשיבה הפסיכואנליטית‪ ,‬בעקבות השינוי שיצק קוהוט בתפיסת‬
‫הנרקיסיזם ‪ -‬מן ההיבט הטופוגרפי‪ ,‬האקונומי‪ ,‬הסטרוקטוראלי והקוראטיבי‪ :‬נבחן יחד‬
‫את המהלך שעושה קוהוט‪ ,‬מהגדרת הנרקיסיזם כשלב התפתחותי על ציר התפתחות‬
‫הדחף המיני‪ ,‬לעבר הבנת הנרקיסיזם כקו התפתחות בפני עצמו‪ ,‬וכתווך‪ ,‬בתוכו‬
‫מתרחשת ההוויה הנפשית‪ .‬נדון בשינוי תפיסת האנרגיה הנפשית‪ ,‬מתפיסה ביולוגית‬
‫ פיזיולוגית במהותה ‪ -‬להבנת הצורך הנפשי כעניין פסיכולוגי‪ -‬רוחני מובהק‪ .‬נעסוק‬‫בתנועת הפסיכואנליזה מתפיסת הפסיכה כאפרט מנטאלי‪ -‬מכאני‪ ,‬לתפיסת נפש‬
‫מטפיזית בעיקרה‪ ,‬שבה לעצמי‪ ,‬ולעצמיות ‪ -‬מרכזיות מכרעת בהבנת החוויה‬
‫האנושית‪ ,‬זו הקשורה בטבורה לשאלה הנרקיסיסטית‪ .‬נבחן את המעבר מתיאוריה‬
‫טיפולית של טכניקה‪ ,‬לתיאוריה של נוכחות טיפולית‪ ,‬ונתחקה אחר משמעותה של‬
‫עמדה טיפולית זו‪ ,‬והתופעות ההעברתיות הנלוות אליה‪ .‬נקנח בהגדרה של‬
‫פסיכואנליזה תלויית מבט‪ ,‬המפציעה מן החיבור בינה לבין מטפיזיקה קוואנטית‪ ,‬כפי‬
‫שמציעים ממשיכיו של קוהוט‪ ,‬ובייחוד‪ ,‬רענן קולקה‪.‬‬
‫העצמי והלא מודע‪-‬מושגים סותרים או הוויה כפולת פנים ‪ -‬תמר זיידמן )סמ' א'(‬
‫הקורס יתמקד ‪ -‬דרך בחינת שני מושגי היסוד "הלא מודע" ו"העצמי" ‪ -‬בחקירת הזיקה‬
‫בין האדם והמצע שממנו הוא מתפתח‪" .‬האדם האשם" שראשיתו רקמה‬
‫‪60‬‬
‫ביולוגית דחפית המוטל לסביבה אנושית שאליה הוא אמור להסתגל מתוך קונפליקט‬
‫מתמיד‪ .‬לעומת ‪" -‬האדם הטרגי" שמקורותיו פוטנציאלים של גרעיני עצמיות החותרים‬
‫אל מימוש‪ ,‬ותלוי תלות מוחלטת בהתאמתה האמפתית של הסביבה האנושית אליו‪.‬‬
‫הקורס יפרוש את ממד הידיעה בפסיכואנליזה ‪ -‬התביעה מאדם לראות באומץ את‬
‫האמת המוצפנת מתחת לפיצול האופקי על מנת לדעת את עצמו‪.‬‬
‫לעומת ממד החויה ‪ -‬זכותו של אדם להיראות על ידי זולתעצמי כדי לגדול להיות עצמו‬
‫ללא שברים של פיצול אנכי‪ ,‬והזכות להפוך להיות הוא מצע גידול לאחרים‪.‬‬
‫להיות זולתעצמי – חקר מרחב הנוכחות של המטפל ‪ -‬מיכל חזן )סמ' ב'(‬
‫בעשרים וחמש שנות יצירתו תרם קוהוט באופן רדיקלי לגילוי האפשרויות הטמונות‬
‫בנוכחות המטפל בעמדת קשב ייחודית‪ .‬הוא האיר על יחס החיוני להתפתחות‬
‫העצמיות ולשימורה במהלך החיים‪ .‬היחס נגזר מנוכחות המוגדרת כהיות "זולתעצמי"‬
‫לעצמי של הזולת ויש בו סגולות ריפוי‪ .‬בשונה ממודל תאורטי לפיו יעדו של המטפל‬
‫היא תובנה של המטופל‪ ,‬ולהבחין ממודל שבמרכזו מפגש בין שני סובייקטים‪ ,‬מדובר‬
‫באיכויות יחס המכוננות שיטתית על ידי המטפל עבור המטופל במימד אחד בו‬
‫הניפרדות אינה מאותגרת‪ .‬אלו מאפשרות להפעיל בהעברה תהליכי התהוות של דבר‬
‫מה חסר או חסום )בניה ושיקום העצמי(‪ .‬המטפל יוזם או מאפשר תנאים שבהם‬
‫תותנע ההעברה ומניח לעצמו להיות מופעל בצורה מבוקרת‪ ,‬בשעה שממלא פונקציה‬
‫פנים נפשית חסרה בעולמו של המטופל‪.‬‬
‫במרכז הקורס חקירת עמדה ונוכחות זו של המטפל‪ .‬החקירה כוללת הבנה יסודית של‬
‫המושג "זולתעצמי" שהוא "ניגזרת היחס" של אמפתיה‪ .‬המושג מתבסס על הנחה‬
‫לפיה לכל אדם יכולת מולדת לאמפתיה שהיא בעלת פוטנציאל התפתחותי משמעותי‬
‫למטפל‪.‬‬
‫בקורס נעסוק באספקטים שונים של העמדה ונעזר במושגים ממודלים שונים‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫התמסרות אמהית ראשונית‪ ,‬יכולת טרספורמטיבית לרגשות המתעוררים אצל המטפל‬
‫בהתיחס להפרעות נרקיססטיות ואחרות‪ .‬מצבי תודעה בלתי רפלקסיביים בהקשבה‬
‫וביצירת ההתערבויות‪ ,‬מצבי עצמי של המטופל המשקפים את איכות הקשב ולהיפך‪,‬‬
‫מצבי עצמי של המטפל כפי שמשתקפים אצל המטופל‪.‬‬
‫פסיכואנליזה השוואתית‪ :‬ההוויה ומה שמעבר לה ‪ -‬ויניקוט וקוהוט ‪ -‬מיקי פטרן )סמ' ב'(‬
‫ויניקוט וקוהוט מכניסים לתוך הפסיכואנליזה את המימד הרוחני של הנפש‪ :‬האין סופי‬
‫באדם‪ ,‬שאי אפשר לדעת אותו – אפשר רק להיות אותו‪ .‬נלמד את ההגות‬
‫הפרדוקסאלית של ויניקוט ואת המימד "הקומפלמנטרי" בחשיבה של קוהוט‪,‬‬
‫שמאפשרים לפסיכואנליזה לחרוג מעצמה‪ ,‬לגעת במוחלט‪ ,‬באמת החיבור שפתוחה‬
‫‪61‬‬
‫לאדם מעבר להפצעתו כנפרד‪.‬‬
‫אצל שני ההוגים‪ ,‬שמחוללים טרנספורמאציה בתוך הפסיכואנליזה‪ ,‬מודגשת השעיית‬
‫גבולות‪ ,‬שמאפשרת נגיעה במצע הרוחני של הנפש – בפוטנציאליות ‪ -‬וכך את כנון‬
‫הוויית העצמי מתוך אי שניות אל תוך חוויה של שלמות‪ .‬היכן שהיה בפסיכואנליזה‬
‫הקלאסית זולת מפענח יודע את האחר‪ ,‬מודגשת אצל ויניקוט וקוהוט נוכחות‬
‫אינטואיטיבית‪ ,‬פתוחה‪ ,‬נענית‪ ,‬מתחברת ומאפשרת התהוות של עצמיות‪.‬‬
‫נדון בנקודות ההשקה ובהבדלים בין ויניקוט לקוהוט ‪ ,‬נלבן סוגיות התפתחותיות‬
‫וטיפוליות‪ :‬מקום היצירתיות‪ ,‬התוקפנות‪ ,‬התרבות ומקום האמונה‪ .‬נראה את התרומה‬
‫הייחודית של כל אחד מהם לטיפול הפסיכואנליטי‪ ,‬ונחשוב על האיכויות של המטפל‬
‫האנליטי שצומח מתוך הגותם‪.‬‬
‫הדרכה קלינית שבועית‬
‫בקבוצות של שניים עד ארבעה משתתפים‪ ,‬שיביאו את עבודתם הטיפולית השוטפת לדיון‬
‫ולהתייעצות‪.‬‬
‫סמינר קליני חודשי‬
‫בהשתתפות כלל התלמידים‪ ,‬מורים ומדריכים מסגל התוכנית‪ ,‬שבו ישמש מקרה קליני‬
‫של אחד התלמידים כבסיס להארת הסוגיות התיאורטיות הנלמדות‪.‬‬
‫שנה ג' ‪ -‬שנה"ל תשע"ב ‪2011/12‬‬
‫התהוות העצמיות והתפתחותה ‪ -‬דפנה הומינר‪ ,‬קלאודיה קוגן )סמ' א'(‬
‫הקורס הנו קורס סמסטריאלי אשר מציב סיקור נרחב של המושג "עצמי" כפי שהוא‬
‫מובן ומנוסח בתיאוריה הקוהוטיאנית‪ ,‬ועוסק בשאלת המבניות שלו אל מול העצמיות‬
‫כישות א‪-‬מבנית‪:‬‬
‫העצמי כתוצר מבני המתפתח לינארית וכרונולוגית‪.‬‬
‫בחקירת ההבט המבני של העצמי‪ ,‬נתבסס על הסכימה ההתפתחותית שניסח היינץ‬
‫קוהוט‪ ,‬המתארת את מהלך צמיחת העצמי האנושי לאורך מעגל החיים‪ :‬עצמי וירטואלי‬
‫ עצמי גרעיני ‪ -‬עצמי מגובש ‪ -‬נרקיסיזם קוסמי )עצמיות קוסמית(‪:‬‬‫סכימה זו מתארת עצמי שבנייתו לינארית וכרונולוגית ‪,‬ומתחוללת דרך היענותו של‬
‫הזולתעצמי לצרכי העצמי המתפתח בתוך המטריצה האמפתית‪ .‬כך למשל "העצמי‬
‫הקוהסיבי" הוא תוצר מבני לינארי‪ ,‬המושתת על היענות זולתעצמי מותאמת ורציפה‬
‫דיה שקדמה להיווצרותו‪.‬‬
‫העצמיות כתוצר א‪-‬מבני המתהווה מחוץ למימד הזמן והמרחב‪:‬‬
‫כפי שניתן לראות מהתבוננות בסכימה הנ"ל‪ ,‬קוהוט הניח בתחילת התהליך‬
‫ההתפתחותי ובסופו‪ ,‬שתי פאזות יחודיות ‪"-‬העצמי הווירטואלי" ו"העצמיות הקוסמית"‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫אזורים אלה‪ ,‬הינם בעלי איכות בלתי מוגדרת‪ ,‬גלומה ואינסופית‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יש יסוד להניח שתיאוריה זו ראתה את קיומו של העצמי גם באופנים לא‬
‫מבניים‪.‬‬
‫נדון בשני היבטים אלה של העצמי‪ ,‬המבני והא‪ -‬מבני‪ ,‬דרך קריאה בכתבי קוהוט‬
‫וספרות פסיכואנליטית מגוונת‪ ,‬חומרים מעולם הפילוסופיה והדגמות מעולם הספרות‪.‬‬
‫הטיפול בילדים מפרספקטיבה של פסיכולוגיית העצמי ‪ -‬אלדד אידן‪ ,‬אריה גרין )סמ' א'(‬
‫מראשית ימיה של הפסיכואנליזה שאף פרויד כי תגליותיו לגבי ההתפתחות הנפשית‬
‫המוקדמת ושורשי הפסיכופתולוגיה‪ ,‬שאליהן הגיע דרך שחזורים מתוך האנליזות של‬
‫מטופלים מבוגרים‪ ,‬יזכו לתימוכין מתצפית ישירה בילדים‪ .‬הפוביה של האנס הקטן‬
‫והטיפול בו היוו מענה ראשון למשאלה זו‪.‬‬
‫אנה פרויד ומלאני קליין התבססו על ממצאיו ותורתו של פרויד כשהניחו את היסודות‬
‫לאנליזה של ילדים ופיתחו את ההתאמות הטכניות הנדרשות לכך‪ .‬הן ראו במשחק כלי‬
‫מקביל לזה שמלאו האסוציאציות החופשיות של המבוגר‪ ,‬אמצעי ביטוי סמלי לעולמו‬
‫הפנימי של הילד‪ .‬גלגולי הדחפים ותסביך אדיפוס‪ ,‬כמו גם ההבנה הדינאמית‬
‫והתפיסה המבנית‪-‬לינארית של ההתרחשויות בהעברה ניצבו במוקד החשיבה‬
‫והעשייה בתחום זה‪ .‬עבודותיהן החלוציות שימשו מתווים מרכזיים ובמודיפיקציות‬
‫קלות הנחו אנליטיקאים של ילדים עד המחצית השנייה של המאה העשרים‪ .‬עבודתו‬
‫של ויניקוט בלטה בייחודיותה ובדגשים ששמה על חשיבות הסביבה המגדלת ועל‬
‫המשחק כמרחב החוויה הסובייקטיבית של הילד‪.‬‬
‫עם גילוי העברות הזולתעצמי חולל קוהוט מהפך תיאורטי בתפיסה הפסיכואנליטית‬
‫של הנפש‪ ,‬התפתחותה ומניעיה‪ .‬הוא כפר במרכזיות הדחפים ככוח המניע המרכזי של‬
‫המערכת הנפשית ובאוניוורסליות של תסביך אדיפוס‪ .‬הוא התייחס בצורה חדשנית‬
‫רדיקלית לתופעות ההגנה וההתנגדות והדגיש את מרכזיות החוויה הסובייקטיבית‬
‫וצורכי העצמי כפי שניתן היה לעמוד עליהם בהעברה‪ .‬הוא נתן מקום מרכזי להקשר‬
‫ולתרומתו המכרעת להתהוות העצמיות והתפתחותה ולא הסתפק בעיסוק בעולם‬
‫פנימי‪ .‬במקום מודל מבני ואנרגטי סגור הוא הציע מערכת נפשית פתוחה המשתנה‬
‫בהתמדה לאורך החיים כולם‪ .‬מכך נגזרה גם תפיסה שונה של סוג הנוכחות הטיפולית‬
‫הנדרשת‪.‬‬
‫שינויים אלה הצריכו התאמות ושינויים מקבילים בגישה לטיפול בילדים‪ .‬הקורס יוקדש‬
‫לקריאה של עבודות תיאורטיות הנדרשות לחידושים ולשינויים אלה ולדיון בהן‪ ,‬וכן‬
‫לדוגמאות קליניות מגוונות שימחישו את המפנה הרדיקלי שהתחולל בפסיכואנליזה‬
‫של הילד‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫התוקפנות בראי פסיכולוגיית העצמי ‪ -‬ד"ר גבי מן )סמ' ב'(‬
‫יש הטוענים כי פסיכולוגית העצמי מתעלמת מתופעת התוקפנות‪.‬‬
‫הקורס מציע קריאה משותפת של טקסטים העוסקים בסוגית התוקפנות על פי‬
‫החשיבה של פסיכולוגית העצמי ותיאוריות קרובות לה‪ .‬קריאה זו תהווה בסיס לדיון‬
‫בדוגמאות הקליניות של המשתתפים‪.‬‬
‫מיקוד מיוחד יינתן לשאלות הבאות‪:‬‬
‫כיצד לפגוש תוקפנות? כיצד ניתן למוסס אותה? האם ניתן לשנות את הסתכלותנו על‬
‫התוקפנות ממקום שרואה אותה כתוצר של גורמים מולדים לעמדה שעושה מקום‬
‫לסבל הגלום בה? מה מקום המטפל ?‬
‫מה הוא מקומן של חמלה ומחילה?‬
‫ההנחה היסודית שתנחה אותנו היא שתוקפנות היא מצב תלוי קונטקסט‪ ,‬לפיכך אופן‬
‫ההתייחסות של המטפל ולקיחת אחריות על ידיו‪ ,‬הינם מפתח להתמרתה‪.‬‬
‫כיצד מרפאת פסיכולוגיית העצמי? ‪ -‬עפרה כהן‪-‬פריד )סמ' ב'(‬
‫פסיכולוגיית העצמי עושה את המעבר מן האדם האשם‪ ,‬גיבורו הכאוב של מודל הדחף‬
‫הפרוידיאני‪ ,‬אל האדם הטרגי‪ ,‬זה הנושא עימו את יגון העצמי השבור‪ ,‬החי בשסע‬
‫קיומי‪ .‬זהו מעבר מפסיכולוגיה המגדירה את מהות הריפוי בהפיכת הלא מודע למודע‪,‬‬
‫ובהתייצבות האני במקום בו שרר הסתמי‪ ,‬אל פסיכולוגיה הרואה את שיקום וריפוי‬
‫העצמי‪ ,‬דרך החיפוש אחר וההיענות אל‪ ,‬מטריצה אמפתית וזמינותם של יחסי‬
‫זולתעצמי‪.‬‬
‫שיקום העצמי מונח אם כן מעבר לעיקרון העונג ומעבר להסתגלות למציאות‪ ,‬באזורי‬
‫החדווה של עצמי החי את חייו על פי גרעינו‪ ,‬המכיל את תמצית שאיפותיו והאידיאלים‬
‫שלו‪.‬‬
‫מעשה הריפוי על פי פסיכולוגיית העצמי נגזר מהנחות יסוד אלו‪.‬‬
‫הקורס יתייחס וירחיב את ההתבוננות על הנחות אלו ועל הנושאים הבאים‪ :‬תפקידה‬
‫של האמפתיה בתהליך הריפוי והמעבר ממזיגה אמפתית להדהוד אמפתי; התנאים‬
‫המאפשרים פתיחה של ערוץ אמפתי ועבודה על כשל אמפתי; התייחסות לסוגיית‬
‫ההגנות והתנגדות על פי גישת פסיכולוגיית העצמי; מעשה הפרוש על פי פסיכולוגיית‬
‫העצמי‪:‬‬
‫*המשגתו של קוהוט את הפרוש הטיפולי כיחידה בסיסית המורכבת משני שלבים‪:‬‬
‫א‪ .‬הבנה ב‪ .‬הסבר‪.‬‬
‫התייחסות למשמעותו ותפקידו של כל אחד מן השלבים‪.‬‬
‫*מושג ההפנמה הממירה וכינונם של מבני עצמי‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫בהשתתפות כלל התלמידים‪ ,‬מורים ומדריכים מסגל התוכנית‪ ,‬שבו ישמש מקרה קליני של‬
‫אחד התלמידים כבסיס להארת הסוגיות התיאורטיות הנלמדות‪.‬‬
‫שנה ד' ‪ -‬שנה"ל תשע"ג ‪2012/2013‬‬
‫פסיכואנליזה השוואתית‪ :‬בין לאקאן לקוהוט ‪ -‬ליאורה גודר )סמ' א'(‬
‫הקורס עוסק בתווך בין תאוריות אנליטיות‪ ,‬שנתפסות כמייצגות קצוות בלתי מתפשרים‬
‫בשדה האנליטי – לאקאן מצד אחד‪ ,‬וויניקוט וקוהוט מצד שני‪ ,‬באמצעות שלוש‬
‫הבחנות שלקוחות מעולם הפילוסופיה‪ ,‬הספרות והאמנות‪ :‬ריאליזם‪-‬רומנטיציזם‪,‬‬
‫אובייקטיביות‪-‬סובייקטיביות‪ ,‬מציאה‪-‬המצאה‪.‬‬
‫לאקאן מייצג את הריאליזם האוונגרדי שרואה בחשיפת הממשי הבלתי אפשרי את‬
‫מקור הערך והמשמעות‪ ,‬בעוד ויניקוט וקוהוט מייצגים את הרומנטיציזם הטרנסנדנטי‬
‫שרואה במימוש העצמי הקריאטיבי את מקור הערך והמשמעות‪ .‬מאחר שהריאליזם‬
‫האוונגרדי והרומנטיציזם הטרנסנדנטי מייצגים שניהם זרמים דה‪-‬קונסטרוקטיביים‪,‬‬
‫הניגוד הבלתי מתפשר לכאורה ביניהם עובר בעצמו דה‪-‬קונסטרוקציה‪ ,‬ובהתאמה גם‬
‫הניגוד בין לאקאן לבין וויניקוט וקוהוט‪ ,‬מה שמאפשר להעמיד את התאוריות שלהם‬
‫לא רק זו למול זו‪ ,‬אלא גם זו לצד זו ואפילו זו בתוך זו‪ ,‬כך שזרימת הקומוניקציה‬
‫ביניהן היא החשובה‪.‬‬
‫קוהוט וממשיכיו‪ :‬הסצנה העכשווית בפסיכולוגיית העצמי –‬
‫אסתי דינור‪ ,‬שלומית הבר‪-‬מושיוב )סמ' א'(‬
‫היינץ קוהוט חולל מהפכה בפסיכואנליזה‪ .‬הוא ידע שהותיר שדות רבים בלתי חרושים‬
‫ובלתי זרועים וייעד משימה זו לדורות הבאים אחריו‪ .‬הוא האמין שהדבר שהוא צריך‬
‫להנחיל לממשיכיו‪ ,‬הנה הרוח האמיצה והחומלת בה חיפש להעמיק ולהבין את רוח‬
‫האדם‪ .‬הקורס יפגיש אותנו עם ממשיכיו של קוהוט‪ ,‬אשר ניסו להעמיק ולהבהיר את‬
‫מושגיו‪ ,‬את האופן בו ניבדלים מן המושגים המוכרים בפסיכואנליזה‪ ,‬והאופן בו ניתנים‬
‫ליישום בפרקטיקה הפסיכואנליטית‪ .‬נתמקד במספר מושגים‪ ,‬נתבונן בהשתנות שלהם‬
‫לאורך השנים וננסה להדגים את הרלוונטיות שלהם לעבודתנו‪ .‬בין היתר נעמיק‬
‫באבחנה בין תסכול אופטימלי לבין הענות אופטימלית או מאפשרת‪ ,‬משמעות הפירוש‬
‫בתהליך האנליטי‪ ,‬הרטט בין אמפטיה לבין אותנטיות‪ ,‬נשאל על קיומם של צרכי עצמי‬
‫נוספים‪ ,‬מעבר לאלה אליהם היפנה קוהוט את תשומת הלב‪ ,‬ועל אופנויות נוכחות‬
‫‪65‬‬
‫המטפל כזולתעצמי‪ .‬נחשוב על הזכריות והנקביות של העבודה הטיפולית‪ ,‬על המבניות‬
‫והעל‪-‬מבני שלה‪ ,‬ועל הרלוונטיות של הללו לסוגי נוכחות טיפולית‪.‬‬
‫פסיכולוגיית העצמי ושדות סמוכים‪ :‬תיאוריה וקליניקה –‬
‫מיכל חזן‪ ,‬אלדד אידן )מרכזים( )סמ' ב'(‬
‫חידושיו של קוהוט כוננו את פסיכולוגיית העצמי כמערכת פסיכואנליטית תיאורטית‬
‫וקלינית מגובשת שגרעיניות העצמי בבסיסה‪ .‬בשנים הבאות ועד ימינו חלו בשדה‬
‫התפתחויות מגוונות היונקות מהתשתית הקוהוטיאנית‪ ,‬משכללות ומרחיבות אותה‪,‬‬
‫עומדות על הזיקות בינה לבין תחומים סמוכים של טיפול והגות ואף חורגות ממנה‪.‬‬
‫התיאוריה מאפשרת למטפלים שונים עם גרעין עצמיותם ונגזרותיה למצוא בה בית‬
‫לעצמם וליצור בתוכה‪ .‬לפיכך‪ ,‬המגדירים עצמם כיום כפסיכולוגים של העצמי אינם‬
‫מייצגים גישה מונוליטית ומהווים פסיפס עשיר של חשיבה‪ ,‬יצירה‪ ,‬יישום ועשייה‪.‬‬
‫מטרת הסמינר היא לפרוש את הגיוון והמורכבות הללו באמצעות שורה של מפגשים‬
‫עם קלינאים המוזמנים לשיעורים כדי להציג את עבודתם הנסמכת על עיקרי‬
‫פסיכולוגיית העצמי או חלקים ממנה‪ ,‬ומיושמת על ידיהם לתחומי העיסוק הספציפיים‬
‫שלהם תוך מודיפיקציות ותוספות יחודיים‪ .‬יובאו דוגמאות קליניות מתחומים של טיפול‬
‫בהפרעות קשות‪ ,‬טיפול בילדים‪ ,‬בהורים‪ ,‬בהפרעות אכילה ועוד‪ .‬לתלמידים יתאפשרו‬
‫חשיפה לכל אלה והפגשה ישירה של מה שרכשו במהלך שנות לימודיהם בתוכנית עם‬
‫גישותיהם ועשייתם של האורחים השונים‪.‬‬
‫עתידה של פסיכולוגיית העצמי‪ :‬קווים לדמותה של פסיכואנליזה קוונטית‬
‫ רענן קולקה )סמ' ב'(‬‫ב‪ ,1977-‬כאשר הציב קוהוט את פסיכולוגיית העצמי במלוא היקפה בספרו ‪The‬‬
‫‪ , Restoration of the Self‬הוא השווה את מפעלו המלא לדרמה הגדולה של המאה‬
‫העשרים בפיזיקה‪ :‬כמו פיזיקת הקוונטים לפיזיקה הקלסית המיוסדת על העמדות‬
‫הניוטוניאניות‪ ,‬כך‪ ,‬הציע קוהוט‪ ,‬היא פסיכולוגיית העצמי לפסיכואנליזה הקלסית‬
‫המיוסדת על המורשת הפרוידיאנית‪.‬‬
‫אף כי הצהרה זו מצאה את ביטויה הראשון בהערת שוליים )שם ע' ‪ ,(31‬נראה היה כי‬
‫קוהוט מציב פרוגרמה נועזת במיוחד למקומה של פסיכולוגיית העצמי בתולדות הרעיון‬
‫הפסיכואנליטי‪.‬‬
‫זמן קצר לפני מותו‪ ,‬שקד היינץ קוהוט על כתיבת מאמרו האחרון לכבוד יובל החמישים‬
‫לחברה ולמכון הפסיכואנליטיים של שיקגו‪ ,‬אותו כבר לא זכה להציג‪ ,‬והוא הוקרא‬
‫באירוע על ידי בנו‪ ,‬תומס א‪ .‬קוהוט‪ .‬במאמר‪ ,‬שפורסם ב‪ ,1982-‬בכותרת ‪:‬‬
‫‪ Introspection, Empathy, and the Semicircle of Mental Health‬מעיד קוהוט‬
‫על עצמו כי למרות שאת עמדתה הבסיסית של פיזיקת הקוונטים קבל באופן טבעי‬
‫‪66‬‬
‫וכדבר מובן מאליו‪ ,‬הרי שמורכבויות היישום העדינות שלה היו ונותרו מעבר לתפיסתו‪.‬‬
‫דומה אפוא שאת מלאכת התמרתה של ההעזה הראשונית לדיאלוג אינטרדיסציפלינרי‬
‫מעמיק ומושכל בין פסיכולוגיית העצמי לפיזיקת הקוונטים הותיר קוהוט לדור הבא של‬
‫חוקרי פסיכולוגיית העצמי בשדה המעשה הטיפולי‪.‬‬
‫ברוח זו‪ ,‬יחתור הסמינר להיכרות ולמיפוי ראשוניים של מקבילות אפשריות בין פיזיקת‬
‫הקוונטים ופסיכולוגיית העצמי; ישרטט את ציוני הדרך הבודדים של הניסיונות שנעשו‬
‫עד כה‪ ,‬בעולם ובישראל‪ ,‬ליישום נקודות ההשקה בין שני השדות הדיסציפלינריים;‬
‫ויציב יסודות שיטתיים ראשונים להפריה רחבת היקף בין התובנות הפילוסופיות‬
‫הנגזרות מפיזיקת הקוונטים לבין תמונה חדשנית של פסיכולוגיית העצמי‪.‬‬
‫בהשתתפות כלל התלמידים‪ ,‬מורים ומדריכים מסגל התוכנית‪ ,‬שבו ישמש מקרה קליני של‬
‫אחד התלמידים כבסיס להארת הסוגיות התיאורטיות הנלמדות‪.‬‬
‫שנה ד' – שנה"ל תשע"א ‪2010/11‬‬
‫במהלך שנה אקדמית זו יתקיימו לימודי שנה ד' של המחזור שהחל את לימודיו בשנת‬
‫‪.2007/08‬‬
‫‪2010/11‬‬
‫‪16:00-17:30‬‬
‫‪18:00-19:30‬‬
‫סמסטר‬
‫א'‬
‫ביון וקוהוט‪ :‬על‬
‫טרנספורמציות של העצמי‬
‫בין קוהוט לקליין‬
‫יהושע דורבן‬
‫בין קוהוט ללאקאן‬
‫פסיכולוגיית העצמי ושדות‬
‫סמוכים‪ :‬קליניקה ותיאוריה‬
‫אלדד אידן‪ ,‬מיכל חזן‬
‫)מרכזים(‬
‫סמסטר‬
‫ב'‬
‫ליאורה גודר‬
‫‪67‬‬
‫‪20:00-22:00‬‬
‫פעם בחודש‬
‫פעם בחודש‬
‫שכר הלימוד בעבור הקורסים לשנה"ל תשע"א הוא כדלהלן‪:‬‬
‫'עיניים מאחור' – פסיכואנליזה ואמנות‬
‫‪₪ 1,750‬‬
‫‪₪ 1,750‬‬
‫‪₪ 1,750‬‬
‫‪₪ 1,750‬‬
‫‪₪ 3,000‬‬
‫‪₪ 1,750‬‬
‫‪₪ 1,000‬‬
‫את התשלום יש להסדיר לפניי תחילת הקורס‪ ,‬בהתאם למפורט במכתב התשלום‬
‫שנשלח לתלמידים‪.‬‬
‫תלמיד‪ ,‬אשר שילם שכ"ל כנדרש והודיע על הפסקת לימודיו עד שלושה‬
‫שבועות מפתיחת הקורס‪ ,‬יוכל לקבל החזר של ‪ 50%‬משכ"ל‪.‬‬
‫למורים ומדריכים בתכנית לפסיכותרפיה תישקל מתן הנחה של עד ‪ 50%‬משכ"ל‪ ,‬בתלות‬
‫במספר התלמידים בקורס‪.‬‬
‫*לאחר תהליך הקבלה‪ ,‬הסדרת תשלום היא תנאי להצטרפות כתלמיד‪/‬ה לקורס‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫מרכזת‪ :‬אלינה שלקס‬
‫א‪ .‬קורסים שנתיים‬
‫אבג‬
‫מרכזת‪ :‬ד"ר עפרה אשל‬
‫ג‪ .‬הלימודים מיועדים גם לבוגרי תכניות הלימוד בגישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‪/‬ילדים ונוער‬
‫בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬שעוסקים לפחות ‪ 7‬שנים בפסיכותרפיה‪.‬‬
‫דיון בשעות טיפוליות מנקודות מבט תיאורטיות שונות בפסיכואנליזה‪ .‬שני מתדיינים‬
‫והמנחה‪ ,‬יחד עם המשתתפים‪ ,‬מתבוננים יחד בשעות טיפול שיביאו משתתפי הקורס‪.‬‬
‫כל יחידת דיון תהיה כפולה ומורכבת משני מפגשים עם אותו צוות של מציג‪/‬ה ‪ -‬מתדיינים‪.‬‬
‫מפגש ראשון‪ :‬מהקליניקה לתיאוריה‪ ,‬שבו הדגש יהיה קליני‪-‬תיאורטי‪.‬‬
‫מפגש שני‪ :‬עוד על התיאוריה של הקליניקה )לאחר שבועיים עם אותם מתדיינים(‪ ,‬שבו יושם‬
‫הדגש על העמקה תיאורטית של המפגש הראשון ותתאפשר גם התייחסות רחבה יותר‬
‫לשאלות שעלו בו‪.‬‬
‫במהלך שנה"ל יתקיימו ‪ 5‬יחידות דיון )‪ 10‬מפגשים(‪ .‬המפגשים יתקיימו בימי ו'‪,‬‬
‫לפי הפירוט*‪:‬‬
‫סמ' א' ‪09:15-12:15 12/11/2010‬‬
‫ד"ר אילן דיאמנט‬
‫‪ 10:00-12:15 26/11/2010‬אלינה שלקס‬
‫סמ' ב'‬
‫‪10/12/2010‬‬
‫‪24/12/2010‬‬
‫‪09:15-12:15‬‬
‫‪10:00-12:15‬‬
‫פרופ' ברכה אטינגר‬
‫‪07/01/2011‬‬
‫‪21/01/2011‬‬
‫‪09:15-12:15‬‬
‫‪10:00-12:15‬‬
‫ד"ר בעז שלגי‬
‫‪11/03/2011‬‬
‫‪25/03/2011‬‬
‫‪09:15-12:15‬‬
‫‪10:00-12:15‬‬
‫ד"ר רינה לזר‬
‫שוקי )יהושע( דורבן‬
‫‪09:15-12:15 20/05/2011‬‬
‫‪10:00-12:15 03/06/2011‬‬
‫* יתכנו שינויים בסדר המתדיינים‪.‬‬
‫גרשון מולד‬
‫‪69‬‬
‫אתי לנדאו‪-‬פרכטר‬
‫ד"ר מאיר שטיינבוק‬
‫ב‪ .‬קורסים סמסטריאליים‬
‫‪ .1‬חיבור ונפרדות בפסיכואנליזה ובקולנוע א ב ג ‪ -‬ידידה טורקניץ‬
‫בתכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫רגעים קולנועיים רבים זכורים לנו בזכות הדרמה העזה המתחוללת בנקודות המפגש‬
‫והפרידה בין הדמויות על המסך‪ .‬בשפה פסיכואנליטית ניתן לראות רגעים אלו‬
‫)ואחרים( כרגעים של חיבור ונפרדות‪ .‬בסמינר נחקור‪ ,‬באמצעות מושגים‬
‫פסיכואנליטיים‪ ,‬את נקודות החיבור והנפרדות שבין הדמות לבין עולמה הפנימי‬
‫ועברה‪ ,‬בינה לבין אחרים‪ ,‬ובינה לבינינו כצופים‪ .‬במקביל נתבונן בחיבור ובנפרדות בין‬
‫הפסיכואנליזה והקולנוע כשתי דיסציפלינות צעירות‪ ,‬יחסית‪ .‬במפגשים נצפה בקטעים‬
‫מסרטים ונתבונן בכל סרט מכמה נקודות מבט‪ .‬מטרתנו תהיה להעמיק‪ ,‬להתעכב על‬
‫פרטים קטנים‪ ,‬לעצור ולהבין יחד את נקודות המפגש המיוחדות שבין האמצעים‬
‫הקולנועיים )למשל תאורה‪ ,‬תנועה‪ ,‬זוויות צילום‪ ,‬עריכה‪ ,‬פסקול‪ ,‬ליהוק( למושגים‬
‫הפסיכואנליטיים שנעסוק בהם )בין היתר‪ ,‬ניטרליות‪ ,‬העברה והעברה נגדית‪ ,‬אמפטיה‪,‬‬
‫הזדהות‪ ,‬אובדן וטראומה(‪ .‬נשתמש באסוציאציות‪ ,‬תוך איסופן וגיבוש לכלל מחשבה‬
‫על המושגים המשתקפים בסרט‪ .‬נקרא חומר תיאורטי הקשור למושגים ונדון‪,‬‬
‫במקביל‪ ,‬בחומר קליני רלוונטי מפרספקטיבה קולנועית‪ .‬נארח מרצים מתחום הטיפול‪,‬‬
‫יוצרים והוגים מתחום הקולנוע‪ ,‬ונקיים דיון‪ .‬זאת‪ ,‬במטרה לחקור את יחסי הגומלין בין‬
‫התחומים באופן יצירתי‪ ,‬הדדי ומפרה‪.‬‬
‫המשתתפים יתבקשו לצפות במספר סרטים לפני תחילת הסמינר או במהלכו‪.‬‬
‫קורס סמסטריאלי‪ ,‬סמסטר א'‪ ,‬ימי ד' בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬
‫‪70‬‬
‫‪ .2‬תפקידו של הזולת בכינון העצמי – שתי גישות משוחחות‬
‫אבג‬
‫מרכזות‪ :‬מיכל חזן‪ ,‬אהובה ברקן‬
‫פסיכולוגיית העצמי והגישה ההתייחסותית מכירות בהשפעתם המכרעת של היחסים‬
‫עם זולת על התפתחות העצמי אך הן מדגישות היבטים שונים של נוכחות הזולת‬
‫ואופנות היחס עימו‪.‬‬
‫פסיכולוגיית העצמי מדגישה את ההזדמנות החדשה להתפתחות העצמי של המטופל‬
‫ולשיקומו באמצעות יכולת המטפל להיות באופנות הקשבה ותגובה יצירתית‪ ,‬מטעם‬
‫פנימיותו הנבנית של המטופל‪ .‬עמדת יסוד זו מבוססת על יכולת טרספורמטיבית של‬
‫המטפל המתרחשת תוך אותה התכוונות לראות את העולם מעיני המטופל‪.‬‬
‫הסובייקטיביות שלו תשמש למטרה זו‪.‬‬
‫הגישה ההתיחסותית‪ ,‬מדגישה את הצורך לחבור לזולת אחר כאחר ואת הצורך‬
‫בהכרה הדדית ובשיתוף כחיוניים להתפתחות העצמי‪ .‬על פי גישה זו ‪ ,‬המטפל נוכח‬
‫לא רק כאובייקט הנענה לצרכי המטופל‪ ,‬אלא כסובייקט חווה המשפיע על המתרחש‬
‫ונתון להשפעותיו של המטופל‪ .‬שדה ההתרחשות הטיפולית הוא יצירה של שניהם‬
‫ומשמש להתנסויות המטופל עם עצמו ועם אחרים ‪.‬‬
‫האם הבדלים אלו מצביעים על שוני מהותי בתפיסת נפש האדם? או שמא מדובר‬
‫במימדים שונים של התנסות בתוך מרקם של יחסים הנחוצים להתפתחות העצמי?‬
‫שאלות אלו וההשלכות על הקשר מטפל‪-‬מטופל ידונו בקורס דרך חומר קליני‬
‫ותיאורטי‪ .‬יוזמנו אורחים משתי הגישות‪:‬‬
‫שרה קולקר‬
‫ד"ר אילן טרבס‬
‫יורם חזן‬
‫ד"ר אבי נוטקביץ'‬
‫‪71‬‬
‫בכל מפגש יהיה דיון מסביב לחומר קליני אשר יימשך כשעה וחצי ודיון תיאורטי‬
‫בעקבותיו אשר יאיר את תרומתה הייחודית של כל אחת מהגישות‪ .‬כל מפגש יימשך‬
‫שלוש שעות‪.‬‬
‫קורס סמסטריאלי‪ 4 ,‬מפגשים במהלך סמסטר א'‪,‬‬
‫ימי ה' בין השעות ‪17:00-20:00‬‬
‫בתאריכים‪.13/01/2011 ,30/12/2010 ,25/11/2010 ,28/10/2010 :‬‬
‫‪' .3‬עיניים מאחור'‪ :‬פסיכואנליזה ואמנות‬
‫אבג‬
‫‪ -‬מיכל היימן*‬
‫"האמן החברתי קריסטוף וודיצ'קו )‪ ,(Krzysztof Wodiczko‬יליד פולין ‪ ,1943‬בנה מכשיר בשם‬
‫"‪ (2003) "Dis Armor 2‬לתלמידי תיכון בהירושימה המתקשים ביצירת קשר‪ .‬המכשיר מונח על ראש‬
‫התלמיד‪/‬ה ומאפשר לה להסתובב בבתי הספר‪ ,‬ברחובות‪ ,‬בקניונים‪ ,‬ולפנות ולדבר עם אנשים כאשר היא‬
‫מפנה להם את גבה‪ .‬קשר העין נוצר בעזרת הקרנה של שתי עיניה על גבי החלק האחורי של המכשיר‪".‬‬
‫בסמינר‪ ,‬באמצעות הרצאות‪ ,‬הקרנת סרטים‪ ,‬הצגת עבודות וחשיבה בינתחומית‪,‬‬
‫אבקש להראות כיצד אמנים ואמניות )וידיאו‪ ,‬צילום‪ ,‬מיצג‪ ,‬קולנוע ניסיוני‪ ,‬ועוד( עוסקים‬
‫באופן דומה ושונה מן הפסיכואנליזה‪ ,‬בשאלות של פערים‪ ,‬קול‪ ,‬יחסי כוח‪ ,‬צפייה‪,‬‬
‫מרחבים ללא עדים‪ ,‬אמת ובדיה‪ ,‬מבנים כפולים‪ ,‬שתיקה‪ ,‬המרה‪ ,‬מיניות‪ ,‬רוע‪ ,‬טרור‬
‫נגדי ועוד‪ .‬אציג גם אמנים ואמניות המבקשים להשפיע בנושאים חברתיים‪ ,‬עובדים‬
‫בקבוצות‪ ,‬בוחנים טקטיקות ואסטרטגיות מתחומים אחרים‪ .‬אדבר גם על עבודתי שלי‬
‫)"מבחני השלכה"‪" ,‬התקפות על חיבורים"(‪ ,‬ואנסה לשלב חלק אינטראקטיבי בקורס‬
‫בעזרת שאלונים ייחודיים‪.‬‬
‫על מעשה האמנות המשמעותי‪ ,‬זה שמבקש ליצור חיבורים חדשים‪ ,‬אפשרויות חדשות‪,‬‬
‫אני חושבת כעל "התקפה על חיבור"‪ ,‬ומשאילה מונח זה מביון‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫בין נושאי הסמינר‪:‬‬
‫* צילום ‪ -‬על ידיעה‪ ,‬מקריות‪ ,‬אמת ובדיה‪ ,‬אתיקה‪ ,‬טיפולוגיות‪ ,‬והוראות הפעלה‪.‬‬
‫* צילום מטופל ‪ -‬על יחסי הכוח צלם‪-‬מצולם )מטפל‪-‬מטופל(‪) Setting ,‬רקע‪ ,‬אביזרים(‪.‬‬
‫* וידיאו ‪ -‬מצלמה בפעולה‪ ,‬צילום עצמי‪ ,‬קול‪ ,‬זהות‪ ,‬וכפיל‪.‬‬
‫* מחשבות על גוף ‪ -‬שתיקה והשתקה‪ ,‬כאב‪ ,‬זיכרון‪ ,Sleeping Beauty ,‬ילדות ומוות‪.‬‬
‫* 'טרור נגדי' ‪ -‬חשיבה בין תחומית‪ ,‬טכנולוגיה ומדיה של יחידים וקבוצות‪.‬‬
‫* נשים אמניות ‪ -‬טקסט‪ ,‬מיצג‪ ,‬טרנספורמציה‪ ,‬אונס וגילוי עריות‪.‬‬
‫* העבודה שלי והקשריה ‪ -‬הדגמת הקשר אמנות ופסיכואנליזה )מבחני השלכה ה‪,(M.H.T-‬‬
‫מושג הארכיון‪ ,‬צלם לא ידוע‪' ,‬מצילים – תוקפים' )בהיסטוריה של האמנות‪ ,‬באלבום‬
‫המשפחה‪ ,‬ובין מאות תיאורי מקרה בין דפי הפסיכואנליזה(‪ ,‬וביון ‪War Memories -‬‬
‫ על החזותי בעבודת ביון ו"התקפות על חיבור" ‪ -‬סדרת סרטים שלי ‪.‬‬‫אמנים ואמניות דרכם יוצגו נושאי הסמינר ‪ -‬רשימה חלקית‪:‬‬
‫קלוד כהון‪ ,‬סופי קאל‪ ,‬כריסטיאן בולטנסקי‪ ,‬גיא בן נר‪ ,‬מרינה אברמוביץ'‪ ,‬שריף ואכד‪,‬‬
‫בועז ארד‪ ,‬קריסטוף וודיצ'קו‪ ,‬קרן רוסו‪ ,‬שירין נישאט‪ ,‬סינדי שרמן‪ ,‬גלעד רטמן‪ ,‬נלי‬
‫אגסי‪ ,‬סיגלית לנדאו‪ ,‬ואחרים‪.‬‬
‫קורס סמסטריאלי‪ ,‬סמסטר ב'‪ ,‬ימי ד' בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬
‫* מיכל היימן היא אמנית רב תחומית )מיצב‪ ,‬ציור‪ ,‬צילום‪ ,‬וידאו(‪ ,‬אוצרת‪ ,‬מחברת מבחני‬
‫השלכה )‪ ,(M.H.T‬מרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל‪ ,‬במדרשת בית ברל לאמנות‪,‬‬
‫ובפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪ .4‬הקריאה בכתבי פרויד‬
‫אבג‬
‫‪ -‬ד"ר ערן רולניק‬
‫זהו סמינר קריאה מתקדם בכתבי זיגמונד פרויד‪.‬‬
‫ביקור חוזר אצל פרויד הוא חיוני לא רק עבור המתעניין בהתפתחות החשיבה‬
‫האנליטית ובודאי שלא רק עבור מי שרואים עצמם "פסיכואנליטיקאים פרוידיאנים"‪ ,‬כי‬
‫אם עבור מטפלים המעוניינים להרהר באופן שבו התהוותה והתפתחה זהותם‬
‫‪73‬‬
‫העצמית המקצועית כמטפלים אנליטיים באוריינטציה מסויימת‪ .‬הקריאה בפרויד‬
‫מאפשרת הכרות עמוקה ומפתיעה עם ה"אובייקט האנליטי" הסמוי שלנו ועם האופן‬
‫שאנו "משתמשים" בו בקליניקה‪ .‬היא מפגישה את הקלינאי עם המיתוסים המכוננים‬
‫של זהותו כמטפל ועם ההזדהויות הלא מודעות העומדות בייסוד העדפותיו‬
‫התיאורטיות‪.‬‬
‫נלמד לקרוא בטקסט הפרוידיאני ב"תשומת לב מרחפת באחידות"‪ ,‬כלומר באופן‬
‫הדומה לצורת ההקשבה שפרויד אימץ בהקשיבו למטופליו‪ .‬מדי פעם נשהה את‬
‫הקריאה האנליטית "האיזוטרית" ‪ --‬זו המבקשת להבין את התפתחות מחשבתו של‬
‫פרויד ואת הופעתו של לקסיקון המושגים האנליטי מתוך עצמם ‪ --‬לצורך התוודעות‬
‫להקשרים תרבותיים‪ ,‬פוליטיים וביוגרפיים הנוכחים‪ ,‬במפורש או במובלע‪ ,‬בטקסטים‪.‬‬
‫קורס סמסטריאלי כפול‪ ,‬סמסטר ב'‪ ,‬ימי ד' בין השעות ‪.17:00-20:30‬‬
‫‪' .5‬מבע משולב'‪ :‬פסיכואנליזה וספרות ‪ -‬חומר למחשבה‬
‫אבג‬
‫‪ -‬חגית אהרוני‬
‫הפסיכואנליזה היא אחות צעירה על מדף הספרים‪ ,‬אבל במאה ומשהו שנותיה היא‬
‫מקיימת יחסים מורכבים‪ ,‬עמוקים ואף סוערים‪ ,‬עם אחותה הבכירה ‪ -‬הספרות‪ .‬חלחול‬
‫חוצה גבולות מתקיים בין השתיים מראשית ימי הכתיבה הפסיכואנליטית‪,‬‬
‫כשההשפעה היא הדדית ודו‪-‬סטרית‪ .‬מבטים שונים נשלחים ומצטלבים‪ :‬התבוננות‬
‫בטקסטים ספרותיים בכלים פסיכואנליטיים‪ ,‬ובחינה של המעשה הפסיכואנליטי‬
‫כנרטיב וכטקסט ספרותי; ניתוח דמויות ספרותיות באמצעים פסיכואנליטיים‪ ,‬ושימוש‬
‫כדמויות ספרותיות להבנה עמוקה של מהלכים נפשיים; מפגשים אינטר‪-‬טקסטואליים‬
‫ועוד‪.‬‬
‫בסמינר זה נפגיש טקסטים פסיכואנליטיים וספרותיים בניסיון ללמוד ממעשה הספרות‬
‫עצמו‪ .‬נשתמש במבנים ספרותיים‪ ,‬מקצבים‪' ,‬תחבולות' ספרותיות‪ ,‬רטוריקה‪ ,‬שימוש‬
‫בשפה ואמצעים אחרים‪ ,‬לשם מחשבה על נפש האדם ועל טיפול‪ .‬כל זאת‪ ,‬בתקווה‬
‫לקריאה מהנה‪.‬‬
‫קורס סמסטריאלי‪ ,‬סמסטר ב'‪ ,‬ימי ד' בין השעות ‪.19:00-20:30‬‬
‫‪74‬‬
‫ג‪ .‬פורומים‬
‫ד‪ .‬הלימודים מיועדים גם לתלמידי שנים ד'‪-‬ה' בתכנית הבסיסית‪.‬‬
‫ה‪ .‬הלימודים יתאפשרו למטפלים בעלי ניסיון קליני מתחומים שונים‪.‬‬
‫א ב ג ד ה‬
‫מרכז‪ :‬משה לנדאו‬
‫במהלך השנה יתקיימו ‪ 6‬מפגשים העוסקים בעבודתו התיאורטית והקלינית של ביון‪.‬‬
‫המפגשים יתקיימו בימי ה' בין השעות ‪.19:30-22.30‬‬
‫מבנה המפגשים הקליניים‪:‬‬
‫‪ 19:30-21:00‬הצגת שעה טיפולית וניתוחה על פי רעיונותיו של ביון ודיון במליאה‪.‬‬
‫‪ 21:00-22:30‬עבודה בקבוצות קטנות בהן ייקרא טקסט של ביון שקשור לאחד‬
‫מרעיונותיו שהובאו במליאה‪ .‬חומר הקריאה יועבר למשתתפים מראש‪.‬‬
‫המרצים‪:‬‬
‫חני בירן‪ ,‬יעקבה טריף‪ ,‬משה לנדאו‪ ,‬פרופ' ביאטריס פריאל‪ ,‬רובי שונברגר‪.‬‬
‫מועדי המפגשים‪:‬‬
‫סמסטר א'‪28/10/10 :‬‬
‫רובי שונברגר‬
‫‪25/11/10‬‬
‫יעקבה טריף‬
‫‪23/12/10‬‬
‫משה לנדאו‬
‫סמסטר ב'‪03/03/11 :‬‬
‫חני בירן‬
‫‪28/04/11‬‬
‫פרופ' ביאטריס פריאל‬
‫מאי‪/‬יוני ‪2011‬‬
‫יפורסם בהמשך‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫לוח שנה"ל תשע"א ‪2010/2011‬‬
‫יום ראשון ללימודים‬
‫יום ד'‬
‫‪20/10/2010‬‬
‫יום ב'‬
‫‪25/10/2010‬‬
‫‪19:30‬‬
‫לבוגרי תכנית הליבה‬
‫יום ו'‬
‫‪12/11/2010‬‬
‫כנס עם פרופ' יולנדה גמפל‬
‫יום ה'‬
‫‪02/12/2010‬‬
‫יום ב'‬
‫‪20/12/2010‬‬
‫‪20:00‬‬
‫יום ג'‬
‫‪21/12/2010‬‬
‫‪09:00‬‬
‫היום האחרון לסמסטר א'‬
‫יום ו'‬
‫‪21/01/2011‬‬
‫יום ד'‬
‫‪23/02/2011‬‬
‫יום ו'‬
‫‪11/03/2011‬‬
‫היום האחרון לפני חופשת פסח‬
‫יום ד'‬
‫‪13/04/2011‬‬
‫היום הראשון אחרי חופשת פסח‬
‫יום ד'‬
‫‪27/04/2011‬‬
‫יום א'‬
‫‪15/05/2011‬‬
‫"ההורים שחיים דרכי"‬
‫חופשת חנוכה*‬
‫"על תרומתה הייחודית של‬
‫‪09:00‬‬
‫‪09:00‬‬
‫‪09:00‬‬
‫הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית בהפרעות נפשיות קשות"‬
‫יום הסטודנט*‬
‫יום ה'‬
‫‪26/05/2011‬‬
‫חופשת שבועות*‬
‫יום ד'‬
‫‪08/06/2011‬‬
‫היום האחרון ללימודים‬
‫יום ו'‬
‫‪10/06/2011‬‬
‫יום ב'‬
‫‪13/06/2011‬‬
‫של כלל התכנית לפסיכותרפיה‬
‫כנס עם ד"ר סם גרסון‬
‫)יתכנו שינויים‪ ,‬פרטים בהמשך(‬
‫* ביום זה לא יתקיימו לימודים‬
‫ייתכנו שינויים בתכנית המוצעת‬
‫‪76‬‬
‫יום ו'‬
‫‪17/06/2011‬‬
‫‪20:00‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין‬
‫החוג לפילוסופיה‬
‫"קריאות בפרויד"‬
‫"מעבר לעקרון העונג"‪ :‬חיים בצל המוות או המוות לאור החיים‬
‫סמינר לתלמידים מתקדמים*‬
‫מרכזי הסמינר‪ :‬ד"ר רינה לזר ופרופ' שלמה בידרמן‪.‬‬
‫בספרו "אלברטין איננה" כותב פרוסט‪:‬‬
‫"אבל תבניתו הרת האסון של העולם הפסיכופתלוגי גוזרת שמעשה כשל‪ ,‬מעשה‬
‫שיש למנוע אותו יותר מכל‪ ,‬הוא הוא המעשה המרגיע‪ ,‬המעשה הפותח לפנינו‬
‫בטרם נדע מה יהיו תוצאותיו‪ ,‬אופקים חדשים לתקווה‪ ,‬ומשחרר אותנו לזמן מה‬
‫מן הכאב הקשה מנשוא שהוליד בנו הסירוב‪ ,‬וכך כאשר הכאב קשה מנשוא אנו‬
‫נחפזים לעשות מעשה איוולת" )שם"‪ ,‬עמ‪.(57 '.‬‬
‫ומה יש לפרויד לומר על חזרתה של האיוולת בעבודתו זו – "מעבר לעקרון העונג"‬
‫ שדנה במה שקרא לו "כפיית החזרה" והניחה לפתחנו את אחד המושגים‬‫המטרידים ביותר ‪" -‬דחף המוות" ‪ -‬כהסבר‪ .‬האם תיתכן חזרה בחיינו הנפשיים‪.‬‬
‫האם דחף המוות הוא מושג מסביר‪ ,‬ומה בא להסביר? ומה בינו לבין העונג‪ ,‬והיכן‬
‫אנחנו בני האנוש ממוקמים במתח הזה?‬
‫ננסה לעסוק בשאלות אלו בסמינר הנוכחי‪.‬‬
‫הסמינר ייערך במסגרת לימודי תואר שני בחוג לפילוסופיה ולימודי המשך בתכנית‬
‫לפסיכותרפיה בסמסטר הראשון של שנת הלימודים תשע"א )אוקטובר ‪-2010‬‬
‫ינואר ‪ (2011‬בימי שני בין השעות ‪.18:00-16:00‬‬
‫ישתתפו בו תלמידים מתחום הפילוסופיה ומתחום הפסיכותרפיה‪ .‬הסמינר יינתן‬
‫על יד מורים משני התחומים‪.‬‬
‫המרצים‪ :‬אליס בוראס‪ ,‬פרופ' שלמה בידרמן‪ ,‬ליאורה גודר‪ ,‬פרופ' יולנדה גמפל ‪,‬‬
‫שוקי דורבן‪ ,‬נעמי הולר‪ ,‬פרופ' צבי טאובר‪ ,‬ד"ר רינה לזר ‪ ,‬ד"ר שלמה מנדלוביץ‪,‬‬
‫ד"ר איריס מילנר‪ ,‬ד"ר בועז נוימן‪ ,‬ד"ר שי פרוגל‪ ,‬שרה קולקר‪ ,‬פרופ' רותי רונן‪.‬‬
‫המעוניינים להשתתף בסמינר זה יפנו בדוא"ל ל – ‪[email protected]‬‬
‫מספר המקומות מוגבל‪.‬‬
‫* בוגרי תוכניות לפסיכותרפיה או בכירים בתחום‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫הוראה בביה"ס ללימודי המשך ברפואה‬
‫מרכז‪ :‬ד"ר שלמה מנדלוביץ‬
‫החוג לפסיכיאטריה ‪ -‬קורס בפסיכותרפיה‬
‫אחראי‪ :‬ד"ר אילן טרבס‬
‫מבוא לפסיכותרפיה א' ‪ -‬ד"ר אלכס אביב‬
‫הקורס יעסוק בעקרונות הבסיסיים של הפסיכותרפיה הדינאמית‪ ,‬בהתבסס על תיאוריות‬
‫פסיכואנליטיות מרכזיות‪ .‬ידונו המודלים של תיאורית הדחף‪ ,‬פסיכולוגיית האגו‪ ,‬יחסי‬
‫אובייקט‪ ,‬פסיכולוגיית העצמי והגישה האינטרסובייקטיבית‪.‬‬
‫בשנה זו הקורס מיועד למתחילים בלבד‪ .‬הקורס הינו מבוא לקורס ב' שיינתן בשנה הבאה‪.‬‬
‫טיפול התנהגותי קוגניטיבי ‪ -‬ד"ר ניצה נקש‬
‫מטרת הסמינר לאפשר הכרות עם העקרונות התיאורטיים והגישות השונות בטיפול‬
‫הדינמי קצר המועד‪ ,‬תוך מתן דגש לאספקטים של הטכניקה הטיפולית‪ .‬תוך קריאה של‬
‫חומר רלוונטי ודיון קבוצתי של המשתתפים‪ ,‬יעמיקו את ידיעותיהם בסוגיות מרכזיות‬
‫הרלוונטיות לטכניקה הטיפולית‪ ,‬וזאת בהשוואה לגישות דינמיות ארוכות טווח ומצד שני‬
‫להתערבות במשבר‪ .‬יובאו דוגמאות מן הפרקטיקה הקלינית לאורך כל הסמינר‪.‬‬
‫הדרכה קבוצתית לטיפול פרטני ‪ -‬ד"ר דניאל לוי‪ ,‬ד"ר עדיאל דורון ופרופ' שמעון קורניצר‬
‫ההדרכה תיערך במשך כל השנה‪ .‬קבוצות המשנה הקודמות ימשיכו באותה‬
‫המתכונת‪ .‬חלוקה לקבוצות של מצטרפים חדשים תתבצע עפ"י רישום אצל רונית‬
‫במזכירות לימודי המשך‪.‬‬
‫* * * * * *‬
‫‪78‬‬
‫לימודי תעודה דו‪ -‬ש נתיים‬
‫‪ .I‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬
‫מרכזת‪ :‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬
‫‪ .II‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים‬
‫מרכזת‪ :‬מרים רוזנטל‬
‫‪79‬‬
‫‪ .I‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬
‫מרכזת‪ :‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬
‫מטרות התכנית‪:‬‬
‫תכנית ייחודית דו‪-‬שנתית‪ ,‬נועדה להקניית ידע תיאורטי וקליני בגישות פסיכודינאמיות‬
‫שונות‪ ,‬שיעמיק את הבנת התפתחות היחיד ואת יחסי הגומלין שלו עם סביבתו ויאפשר‬
‫את יישומו בעבודת הטיפול‪ ,‬הייעוץ וההדרכה‪ .‬התכנית כולל קורסים תיאורטיים‪ ,‬סדנאות‬
‫התנסותיות וסמינרים קליניים )בקבוצות קטנות(‪.‬‬
‫קהל היעד ותנאי קבלה‪:‬‬
‫רופאים )‪ ,(M.D.‬מרפאים בעיסוק‪ ,‬עו"ס מטפלים משפחתיים‪ ,‬עו"ס רפואיים ושיקומיים‪,‬‬
‫מטפלים בהבעה ויצירה‪ ,‬יועצים חינוכיים ואירגוניים ונציגי מקצועות בריאות נוספים‪ ,‬בעלי‬
‫תואר ראשון לפחות באחד מהתחומים הנ"ל‪ ,‬העוסקים ‪ 3‬שנים ומעלה בתחום של‬
‫טיפול‪ ,‬ייעוץ או הדרכת במבוגרים במסגרות מוכרות‪ .‬על המועמדים להגיש ‪ 2‬המלצות‬
‫ולעבור ראיון אישי‪.‬‬
‫הלימודים מתקיימים בימי ראשון בין השעות ‪.15:00-20:30‬‬
‫משך הלימודים‪ :‬ארבעה סמסטרים‪ ,‬סה"כ כ‪ 400 -‬שעות‪.‬‬
‫דרישות לקבלת תעודה‪:‬‬
‫ התכנית מבוססת על לימודי חובה‪ ,‬בתקופה כוללת של ארבעה סמסטרים‬
‫ומורכבת מקורסים תיאורטיים‪ ,‬סמינרים קליניים‪ ,‬סמינרים מרוכזים וימי עיון‪ .‬כל‬
‫סמסטר בן ‪ 14‬שבועות‪ ,‬שש שעות לימוד בשבוע‪ ,‬סה"כ ‪ 336‬ש'‪ .‬כמו כן סמינרים‬
‫מרוכזים וימי עיון‪ ,‬שייערכו במהלך כל אחת משנות הלימוד בהיקף של ‪ 64‬ש'‪,‬‬
‫סה"כ ‪ 400‬שעות במשך שנתיים‪.‬‬
‫ הלימודים בסמסמטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף ב‪ 75% -‬של שעות הלימוד בכל‬
‫קורס ושילם שכר לימוד כנדרש‪.‬‬
‫ בסיום הלימודים על התלמיד‪/‬ה להגיש עבודה מסכמת‪.‬‬
‫לעומדים בדרישות אלה תוענק תעודה הנושאת את השם‪:‬‬
‫גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬
‫‪Psychodynamic approaches in understanding‬‬
‫‪the development of adults‬‬
‫‪80‬‬
‫א‪ .‬שכר הלימוד בעבור שנת לימודים אחת הוא ‪ , ₪ 7,500‬ויש להסדירו מראש‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניתן לחלקו עד ‪ 6‬תשלומים‪ ,‬בהמחאות לפקודת אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫סגל המורים והמדריכים‬
‫ארנה אלבק‪ ,‬עירית בנקיר‪ ,‬עמי ברונסקי‪ ,‬דורית ברנע‪ ,‬מיקי גולדין‪-‬תודר ‪,‬דתיה זיו‪ ,‬תמר זיידמן‪,‬‬
‫ענת טלרנט‪ ,‬אילונה טימור‪ ,‬ד"ר אסף טריפטו‪ ,‬ד"ר חני ישראלי‪ ,‬נורית לביא‪-‬ששון‪,‬‬
‫אורי לוין‪ ,‬ליאורה מוהבן‪-‬אגסי‪ ,‬צבי פיירמן‪ ,‬רות קורמן‪ ,‬שרון שטרסבורג‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫*תכנית הלימודים שנה א' תשע"א ‪2010/11‬‬
‫היסטוריה של הפסיכואנליזה ‪ -‬נורית לביא ששון )סמסטר א'(‬
‫הקורס יעסוק בהיכרות‪ ,‬מתוך עדשה רחבת זווית‪ ,‬עם התפתחות התיאוריה‬
‫הפסיכואנליטית לאורך מאה השנים האחרונות‪ :‬מתקופתו של פרויד‪ ,‬מייסד‬
‫הפסיכואנליזה‪ ,‬דרך תיאוריות יחסי אובייקט )בעיקר קליין וויניקוט(‪ ,‬ופסיכולוגית העצמי )קוהוט(‪.‬‬
‫במהלך הקורס ננסה להבין‪ ,‬כיצד השתנו לאורך התקופות והגישות השונות הבנת‬
‫ההנעה המרכזית של האישיות‪ ,‬ראיית תהליכי התפתחות ראשוניים והבנת‬
‫פסיכופתולוגיה‪ .‬נבחן‪ ,‬כיצד השפיעו עמדות אלה על יחסי מטפל ‪ -‬מטופל ועל‬
‫הקליניקה‪ ,‬באמצעות חומר תיאורטי‪ ,‬דיון ושימוש בדוגמאות קליניות‪.‬‬
‫בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬
‫מושגי יסוד פסיכודינאמיים ‪ -‬עמי ברונסקי )סמסטר א'(‬
‫המשתתפים יעסקו יחדיו בהעמקת החשיבה וההבנה של התערבויות פסיכואינאמיות‪,‬‬
‫בתיאוריה ובטכניקה העומדות בבסיסה‪ .‬במהלך הקורס ייבחנו מושגי יסוד‪ ,‬כגון המסגרת‬
‫הטיפולית וגבולותיה‪ ,‬המרחב הפסיכודינאמי‪ ,‬מאפייני נוכחות המטפל והכלים השונים‬
‫העומדים לרשותו‪.‬‬
‫במהלך הקורס יידונו סוגיות בטיפול‪ ,‬יעוץ והדרכה שהמשתתפים יתבקשו להביא מתוך‬
‫עבודתם בראי המושגים הללו‪.‬‬
‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬
‫סמינר קליני ‪ -‬עירית בנקיר‪ ,‬אילונה תימור‪ ,‬ליאורה מוהבן אגסי )שנתי(‬
‫הצגות מקרים ודיון בקבוצה קטנה‪ ,‬במטרה לאפשר שילוב בין מושגים תיאורטיים ויישומם‬
‫בעבודה מעשית‪.‬‬
‫בין השעות ‪) .19:00-20:30‬יתכנו שינויים בין מדריכי שנה ראשונה ושנייה(‬
‫אמפתיה בשרות הייעוץ וההדרכה ‪ -‬רותי קורמן )סדנא מרוכזת(‬
‫מושג האמפתיה הפך למטבע לשון יומיומי כשמדובר בהתערבויות נפשיות מכל סוג‬
‫שהוא‪.‬‬
‫שימוש זה במושג הפך במובנים רבים לשימוש יתר והפך למילה נרדפת לטוב‪,‬‬
‫סימפתיה‪ ,‬נחמדות‪ ,‬הזדהות‪ ,‬אכפתיות‪ ,‬הענות וכיוצא בזה‪.‬‬
‫בסדנא נרענן הכרותינו עם מושג מורכב זה‪ ,‬דרך תאורטיקנים שונים וכפי שבא לידי‬
‫ביטוי בעבודה הקלינית‪ .‬נעסוק בשאלת יעילות האמפתיה ככלי ייעוצי והדרכתי המביא‬
‫לשינוי‪ ,‬האם הוא אמצעי או מטרה? נבחן דוגמאות קליניות וננסה לבדוק את רוחב‬
‫היריעה של מושג האמפתיה בפועל‪.‬‬
‫הסדנא תתפרס על פני יומיים מרוכזים בין הסמסטרים – מועד מדוייק ימסר בהמשך‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫מושגים מרכזיים בהתערבות דינמית ‪ -‬ד"ר חני ישראלי )סמסטר ב'(‬
‫בקורס נתבונן על המפגש בין המטפל‪ ,‬היועץ והמדריך ובין פוניו ונעסוק בהכרה‬
‫ובהבנה של מושגים בסיסיים בתהליך הטיפול‪ ,‬הייעוץ וההדרכה‪ ,‬מתוך דיון והעמקה‬
‫במושגים כגון‪ :‬העברה‪ ,‬העברה נגדית‪ ,‬הכלה‪ ,‬התערבויות טיפוליות‪ ,‬במהלך השנים‬
‫האחרונות בחשיבה הפסיכואנליטית סביב מושגים אלה ואת הדגשים שתיאורטיקנים‬
‫שונים יצקו לתוך המושגים הללו‪ .‬הדיון במושגים יתבסס על קריאת חומר תיאורטי תוך‬
‫שימוש בדוגמאות‪.‬‬
‫בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬
‫פסיכופתולוגיה בראי ההתפתחותי ‪ -‬ד"ר אסף טריפטו )סמסטר ב'(‬
‫הקורס בפסיכופתולוגיה עוסק בנקודות המפגש שבין הסימפטומים הקליניים‪ ,‬הגדרות‬
‫‪ DSM-IV‬וההבחנות הדינמיות ‪ -‬התפתחותיות של ההפרעות השונות‪.‬‬
‫הקורס עוסק בהפרעות שונות כגון‪ :‬הפרעות חרדה‪ ,‬הפרעות דיסוציאטיביות‬
‫וסומטומורפיות‪ ,‬מחלות אפקטיביות‪ ,‬פסיכוזות ומקצת הפרעות האישיות‪ .‬האטיולוגיה‪,‬‬
‫המהלך‪ ,‬התמונה הקלינית והטיפול בהפרעות השונות ידונו מנקודת מבט‬
‫אינטגרטיבית‪ ,‬המשלבת את הפן הקליני עם הפן ההתפתחותי‪.‬‬
‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬
‫‪83‬‬
‫*תכנית הלימודים שנה ב' תשע"א ‪2010/11‬‬
‫מלאני קליין וממשיכיה –אורי לוין )סמסטר א'(‬
‫בקורס נדון במושגים התיאורטיים המרכזיים בהם עסקו קליין וממשיכיה‪ ,‬כגון פנטזיות‬
‫מולדות‪ ,‬פאזות התפתחותיות‪ ,‬הזדהות השלכתית‪ ,‬קנאה והכרת תודה‪ ,‬יחסי מיכל‪ -‬מוכל‬
‫ועוד‪ .‬נבדוק את יישומם של המושגים בטיפול‪ ,‬יעוץ ובהדרכת מבוגרים במסגרות שונות‪.‬‬
‫בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬
‫ויניקוט וממשיכיו ‪ -‬שרון שטרסבורג )סמסטר א'(‬
‫הקורס יעסוק במושגים הבסיסיים בחשיבתו של ויניקוט )מרחב פוטנציאלי‪ ,‬תופעות מעבר‪,‬‬
‫שימוש באובייקט והפרדוקסים המרכזיים(‪ ,‬ובהתפתחויות אצל ממשיכי דרכו )מ‪.‬ליטל‪,‬‬
‫בולאס‪ ,‬אוגדן ואחרים(‪ .‬נתמקד בחיבור בין המושגים התיאורטיים לביטוייהם בעבודת‬
‫הטיפול‪ ,‬הייעוץ וההדרכה‪.‬‬
‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬
‫סמינר קליני –אורנה אלבק‪ ,‬דורית ברנע‪ ,‬דתיה זיו )שנתי(‬
‫בין השעות ‪) .18:45-20:15‬יתכנו שינויים בין מדריכי שנה ראשונה ושנייה(‪.‬‬
‫מצבים מנטאליים ראשוניים ‪ -‬ענת טלרנט )סמסטר ב'(‬
‫בסמינר זה נכיר את התיאוריות העוסקות בהתפתחות הנפשית בראשית החיים‪ ,‬נסקור‬
‫את ההתייחסויות הפסיכואנליטיות אל מצבים מנטאליים ראשוניים אלו‪ ,‬דרך הקשר אם‪-‬תינוק‪.‬‬
‫בין השעות ‪.15:00-16:30‬‬
‫מבוא לפסיכולוגית העצמי של קוהוט ‪ -‬תמר זיידמן )סמסטר ב'(‬
‫בקורס נלמד על תרומתו הייחודית של קוהוט לחשיבה הפסיכואנליטית ולטכניקה‬
‫הטיפולית‪ .‬נכיר מושגים בסיסיים בתיאוריה של פסיכולוגית העצמי ונתבונן במאפייניה‬
‫ובנוכחותם בסיטואציות טיפוליות ייעוציות והדרכתיות‪ ,‬ברוח הגישה של פסיכולוגית‬
‫העצמי‪ ,‬דרך דוגמאות‪.‬‬
‫בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬
‫העברה נגדית מסייעת או מטרפדת? ‪ -‬צבי פיירמן )סמינר מרוכז(‬
‫בסמינר ננסה להעמיק בהבנת ההעברה הנגדית‪ ,‬מהותה ומשמעותה באינטראקציה‬
‫הטיפולית‪ ,‬ייעוצית והדרכתית דרך הדיונים התיאורטיים והקליניים‪ .‬הדיון יערך סביב ‪4‬‬
‫מקרים שיביאו המשתתפים‪.‬‬
‫הסדנא תתקיים בחודש יוני בתום השנה האקדמית ותתפרש על פני יומיים מרוכזים‪.‬‬
‫*ייתכנו שינויים בתכנית המוצעת‬
‫‪84‬‬
‫מערכת שעות לימוד סמסטר א' תשע"א ‪2010/2011‬‬
‫‪15:00 - 16:30‬‬
‫‪17:00 - 18:30‬‬
‫‪18:45-20:15‬‬
‫שנה א'‬
‫ההיסטוריה של‬
‫הפסיכואנליזה‬
‫נ‪ .‬לביא ששון‬
‫מושגי יסוד‬
‫בפסיכותרפיה‬
‫ע‪ .‬ברונסקי‬
‫ע‪ .‬בנקיר‬
‫א‪ .‬תימור‬
‫ל‪ .‬מוהבן אגסי‬
‫שנה ב'‬
‫מלאני קליין וממשיכיה‬
‫א‪ .‬לוין‬
‫ויניקוט וממשיכיו‬
‫ש‪ .‬שטרסבורג‬
‫א‪ .‬אלבק‬
‫ד‪ .‬ברנע‬
‫ד‪ .‬זיו‬
‫מערכת שעות לימוד סמסטר ב' תשע"א ‪2010/2011‬‬
‫‪15:00 - 16:30‬‬
‫‪17:00 - 18:30‬‬
‫‪18:45-20:15‬‬
‫שנה א'‬
‫מושגים מרכזיים‬
‫בהתערבות דינאמית‬
‫ד"ר ח‪ .‬ישראלי‬
‫פסיכופתולוגיה בראי‬
‫התפתחותי‬
‫ד"ר אסף טריפטו‬
‫ע‪ .‬בנקיר‬
‫א‪ .‬טימור‬
‫ל‪ .‬מוהבן אגסי‬
‫שנה ב'‬
‫מצבים מנטאליים‬
‫ראשוניים‬
‫ע‪ .‬טלרנט‬
‫מבוא לפסיכולוגיית‬
‫העצמי‬
‫ת‪ .‬זיידמן‬
‫א‪ .‬אלבק‬
‫ד‪ .‬ברנע‬
‫ד‪ .‬זיו‬
‫‪85‬‬
‫לוח חופשות ואירועים‬
‫היום הראשון לסמסטר א'‬
‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת‬
‫התעודות‬
‫כנס עם פרופ' יולנדה גמפל " ההורים שחיים‬
‫דרכי"‬
‫חופשת חנוכה‬
‫כנס – בשיתוף עם ביה"ס לפילוסופיה‬
‫"פרשנות ופרשנות יתר‬
‫"פרשנות ופרשנות יתר‬
‫יום א'‬
‫‪17/10/2010‬‬
‫יום ב'‬
‫‪25/10/2010‬‬
‫‪19:30‬‬
‫יום ו'‬
‫‪12/11/2010‬‬
‫‪09:00‬‬
‫יום א'‬
‫‪5/12/2010‬‬
‫יום ב' ‪20/12/2010‬‬
‫יום ג'‬
‫‪21/12/2010‬‬
‫יום א'‬
‫‪16/01/2011‬‬
‫‪20:00‬‬
‫‪09:00‬‬
‫סדנא מרוכזת לשנה א' עם רותי קורמן – מועד מדויק יימסר בהמשך‬
‫יום א'‬
‫‪20/02/2011‬‬
‫יום ו'‬
‫‪11/03/2011‬‬
‫חופשת פורים‬
‫יום א'‬
‫‪20/3/2011‬‬
‫היום האחרון ללימודים לפני חופשת פסח‬
‫היום הראשון ללימודים לאחר חופשת‬
‫הפסח‬
‫יום א'‬
‫‪10/04/2011‬‬
‫יום א'‬
‫‪01/05/2011‬‬
‫יום א'‬
‫‪15/05/2011‬‬
‫ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל‬
‫‪09:00‬‬
‫‪09:00‬‬
‫הלימודים יסתיימו בשעה ‪18:00‬‬
‫היום האחרון לסמסטר ב'‬
‫יום א'‬
‫‪05/06/2011‬‬
‫יום ו'‬
‫‪17/06/2011‬‬
‫יום ב'‬
‫‪13/06/2011‬‬
‫סדנא מרוכזת בת יומיים לשנה ב' עם צבי פיירמן ‪ -‬מועד מדויק יימסר בהמשך‬
‫מספר שיעורים בסמסטר ב' ‪13-‬‬
‫‪86‬‬
‫‪ .II‬גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים‬
‫מרכזת‪ :‬מרים רוזנטל‬
‫מטרות התכנית‪:‬‬
‫תכנית ייחודית דו‪-‬שנתית‪ ,‬שנועדה להרחיב את הידע וההבנה של תהליכים‬
‫התפתחותיים המתרחשים בעולמו הרגשי של הילד‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬מיועד הקורס ללימוד‬
‫מושגים מרכזיים המאפיינים את המפגש הטיפולי‪ .‬הקורס יקנה ידע בתיאוריות‬
‫הפסיכודינמיות והתאמתן לעבודה הטיפולית תוך שמירה על הייחודיות של המקצועות‬
‫השונים‪ .‬התכנית כוללת קורסים תיאורטיים וסמינרים קליניים‪.‬‬
‫קהל היעד ותנאי קבלה‪:‬‬
‫רופאי ילדים )‪ ,(M.D.‬פסיכולוגים חינוכיים‪ ,‬מטפלים בהבעה ויצירה‪ ,‬מרפאים בעיסוק‪,‬‬
‫קלינאי תקשורת ונציגי מקצועות בריאות נוספים‪ ,‬בעלי תואר ראשון לפחות באחד‬
‫מהתחומים הנ"ל‪ ,‬העוסקים ‪ 3‬שנים ומעלה בתחום של טיפול בילדים ונוער במסגרת‬
‫טיפולית‪ .‬על המועמדים להגיש המלצות ולעבור ראיון קבלה‪ .‬יתקבלו עד ‪ 24‬מועמדים‪.‬‬
‫הלימודים מתקיימים בימי ה' בין השעות ‪.09:00-14:30‬‬
‫משך הלימודים‪ :‬ארבעה סמסטרים‪ ,‬סה"כ כ‪ 400-‬ש'‪.‬‬
‫דרישות לקבלת תעודה‪:‬‬
‫ התכנית מבוססת על לימודי חובה‪ ,‬בתקופה כוללת של ארבעה סמסטרים ומורכבת‬
‫מהרצאות‪ ,‬סמינרים‪ ,‬ותצפיות בתינוקות שילוו בעבודה קבוצתית‪ ,‬סמינרים מרוכזים וימי‬
‫עיון‪ .‬כל סמסטר בן ‪ 14‬שבועות‪ ,‬שש שעות לימוד בשבוע‪ ,‬סה"כ ‪ 336‬שעות במשך‬
‫שנתיים; בנוסף‪ ,‬סמינרים מרוכזים וימי עיון שייערכו במהלך כל אחת משתי שנות‬
‫הלימוד‪ :‬כ‪ 64-‬שעות במשך שנתיים סה"כ כ‪ 400-‬שעות לימוד‪.‬‬
‫ במשך שנתיים חייב התלמיד לערוך תצפיות בתינוקות בתדירות של פעם בשבוע‪.‬‬
‫ הלימודים בסמסטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף ב‪ 75%-‬של שעות הלימוד בכל‬
‫קורס ושילם שכר לימוד כנדרש‪.‬‬
‫ עבודות יוגשו בסיום של כל שנת לימוד‪ :‬בשנה הראשונה יחויב התלמיד בהכנת עבודה‬
‫מתוך הנושאים שמוצעים בקורסים ובשנה השנייה עבודה המסכמת את התצפיות‬
‫בתינוקות‪.‬‬
‫לעומדים בדרישות תוענק תעודה הנושאת את השם‪:‬‬
‫גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים‬
‫‪Psychodynamic approaches in understanding‬‬
‫‪the development of children‬‬
‫‪87‬‬
‫תנאי תש לום *‬
‫א‪ .‬שכר הלימוד בעבור שנת לימודים אחת הוא ‪ . ₪ 7,500‬ויש להסדירו מראש‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניתן לחלקו עד ‪ 6‬תשלומים‪ ,‬בהמחאות לפקודת אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫סגל המורים והמדריכים‬
‫רוני גופר‪ ,‬שרי דרורי‪ ,‬מיכל זלינגר‪ ,‬איריס מילר‪ ,‬טסה צדוק‪ ,‬דורית קבילי‪,‬‬
‫רחל קלע‪ ,‬שרה רוזנבאום‪ ,‬מרים רוזנטל‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫*תוכנית הלימודים שנה ב' תשע"א ‪2010/11‬‬
‫תצפיות בתינוקות ‪ -‬טסה צדוק‪ ,‬שרי דרורי‪ ,‬מרים רוזנטל )שנתי(‬
‫כל תלמיד‪/‬ה יערוך‪/‬תערוך תצפית שבועית בתינוק בביתו של התינוק‪ .‬התצפיות‬
‫תכלולנה מפגש עם האם והתינוק ושעת רישום כל תצפית לאחר המפגש‪ .‬הדיון הקליני‬
‫בתצפיות אלה יערך במסגרת קבוצת דיון קטנה‪ ,‬בה תידון התפתחות פסיכודינמית‬
‫במערכת יחסים הורה‪/‬ילד‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי בתצפית‪.‬‬
‫יום ה'‪ ,‬בין השעות ‪.09:00-10:30‬‬
‫"פרקים בתיאוריה של ויניקוט" – מיכל זלינגר )סמסטר א'(‬
‫"הוא בכה כתינוק" זה‬
‫כשרוצים לומר על צער אמיתי‪.‬‬
‫אבל תינוק בוכה גם‬
‫כשהוא רוצה לומר מילים פשוטות‪.‬‬
‫לעולם לא יאמרו על תינוק‪:‬‬
‫)יהודה עמיחי מתוך‪" :‬שירי גוף ונפש"(‬
‫"הוא בכה כאיש גדול"‪.‬‬
‫"הילוד ואמו‪-‬הזוג הטיפולי‪-‬הוא נושא רחב למדי‪ ,‬אך אין אני רוצה להתמקד במשימה‬
‫של תאור הידוע על התינוק לבדו‪ .‬הנושא הנידון הוא הפסיכולוגיה‪ ,‬ואני יוצא מתוך‬
‫הנחה שכאשר אנו רואים תינוק‪ ,‬אנו רואים גם את המשאב הסביבתי‪ ,‬ומאחוריו‪-‬את‬
‫האם" )ד‪.‬ו‪ .‬ויניקוט ‪(1964‬‬
‫ויניקוט מציג פרדיגמה חדשה בתוך הפסיכואנליזה בראותו את המטריצה "אם תינוק"‬
‫כיחידה‪ .‬בכך מעביר ויניקוט את הפסיכואנליזה מן המוקד של הדחף כמניע את‬
‫ההתפתחות האנושית אל המוקד של היחס של האדם עם סביבתו‪ .‬הוא מתאר את‬
‫תפקידה המכריע של "האם הטובה דיה" כמגדלת ומאפשרת את הפצעת העצמיות של‬
‫תינוקה‪ .‬עיון בכתביו של ויניקוט הוא מסע אינטלקטואלי וחוייתי בניסיון מעמיק‬
‫ודקדקני לתהות על המורכבות של "המובן מאליו"‪ .‬הסביבה הופכת למושא‬
‫להתבוננות אנליטית ומקבלת מקום בתוך הפסיכואנליזה המסורתית‪ ,‬בודאי רעיון‬
‫מהפכני בזמנו‪.‬‬
‫במהלך הקורס נשלב קריאה משותפת בטקסטים ויניקוטיאניים‪ ,‬וזאת‪ -‬בניסיון להכיר‬
‫את ההמשגות התיאורטיות ואת המשמעויות הקליניות‪-‬טכניות שלהן‪ .‬כל זאת‪,‬‬
‫בהתייחס להתנסויות של התלמידים בתצפיות בתינוקות ובטיפול בילדים‪.‬‬
‫יום ה' בין השעות ‪) 11:00-12:30‬סמסטר א'(‬
‫‪89‬‬
‫המשחק‪ -‬הכלי הטיפולי בפסיכותרפיה עם ילדים ‪ -‬שרה רוזנבאום )סמסטר ב'(‬
‫מאז הבזק הגאוניות של מלאני קליין שהבחינה כי צורת הביטוי הטבעית של הילד היא‬
‫המשחק‪ ,‬וניתן להשתמש בו כאמצעי תקשורת עם הילד‪ ,‬מקובל שהמשחק הוא כלי‬
‫מרכזי בטיפול בילדים‪ .‬בקורס נתמקד בשלוש גישות מרכזיות למשחק‪ :‬הגישה‬
‫הקליניאנית‪ ,‬הגישה הויניקוטיאנית והגישה ההתפתחותית של אן אלברז‪ .‬נלמד את‬
‫התיאוריות ואת הטכניקות הנגזרות מהן‪ .‬נדון בשאלות דוגמת כיצד להיות עם הילד?‬
‫כיצד להיות נוכח? כיצד לעשות את עבודת הפירוש וכמה לפרש את המשחק? האם‬
‫להשתתף במשחק? ומה מקום העבודה עם ההורים?‬
‫בקורס נקרא מאמרים של‪ :‬קליין‪ ,‬ויניקוט‪ ,‬אן אלברז‪ ,‬אסתר ביק‪ ,‬דינה רוזנבלט‪ ,‬מייקל‬
‫פלדמן ואחרים‪.‬‬
‫יום ה' בין השעות ‪) 11:00-12:30‬סמסטר ב'(‬
‫רוני גופר‪ ,‬איריס מילר‪ ,‬ציפי קליש ‪ -‬סמינר קליני )שנתי(‬
‫הצגות מקרים ודיון בקבוצה קטנה‪,‬במטרה לאפשר שילוב בין מושגים תיאורטיים ויישומם‬
‫בעבודה מעשית‪.‬‬
‫יום ה' בין השעות ‪) 13:00-14:30‬שנתי(‬
‫גיל ההתבגרות ‪ -‬נגה בדנס )סדנא מרוכזת בין הסמסטרים(‬
‫תהליכי ההתבגרות כוללים מטלות התפתחותיות שונות‪ :‬הסתגלות להבשלה מינית‬
‫ולשינויים הגופניים השונים‪ ,‬השגת עצמאות יחסית תוך כדי יציאה מתלות מרבית‬
‫בהורים ‪ ,‬השגת יחסי אהבה ויכולת לאינטימיות ותחילת יכולת תכנון העתיד‪ .‬מטלות‬
‫אלו דורשות הבנייה אינטרפסיכית וגיבוש הזהות‪ .‬הבנייה זו מתקיימת תוך טלטלות‬
‫נפשיות הנעות בין נסיגות )רגרסיות( להתקדמויות רגשיות המלוות בחרדה‪ .‬כל אלו‬
‫מביאים את המתבגר ומשפחתו להיות בשיח רגשי סוער‪ ,‬מטלטל‪ ,‬מכאיב ומגדל‪.‬‬
‫מטרת הסדנא היא לנסות ולהבין את מערת גיל ההתבגרות‪ ,‬וזאת‪ -‬תוך העלאת‬
‫שאלות שונות‪ :‬האם ההתבגרות היא תחנה ברצף בין ילדות לבגרות‪ ,‬או שמדובר‬
‫בקפיצה התפתחותית? מהו הגבול בין נורמליות ופתלוגיה בגיל זה? מהו הקשר בין‬
‫התעוררות המיניות לבין תחושת ערך עצמי? ומהי מקומה של המשפחה בתהליך זה‬
‫בתקופתנו?‬
‫‪90‬‬
‫בסדנא נעזר בשני מאמרים ‪:‬‬
‫"השימוש באובייקט והתייחסות באמצעות הזדהויות" – ד‪.‬ו‪ .‬וויניקוט‪ ,‬ב‪" -‬משחק‬
‫ומציאות"‪ ,‬עם עובד‪.1995 ,‬‬
‫"מושגים בני זמננו על התפתחות המתבגר והשלכותיהם על החינוך הגבוה" ‪ -‬ד‪.‬ו‪.‬‬
‫וויניקוט‪ ,‬ב‪" -‬משחק ומציאות"‪ ,‬עם עובד‪.1995 ,‬‬
‫*יתכנו שינויים בתכנית המוצעת‬
‫מערכת שעות לימוד סמסטר א' תשע"א ‪2010/2011‬‬
‫‪09:00-10:30‬‬
‫שנה ב' תצפיות בתינוקות‬
‫ש‪ .‬דרורי‪ ,‬ט‪ .‬צדוק‪,‬‬
‫מ‪.‬רוזנטל‬
‫‪11:00-12:30‬‬
‫‪13:00-14:30‬‬
‫פרקים בתיאוריה של‬
‫ויניקוט‬
‫מ‪ .‬זלינגר‬
‫ר‪ .‬גופר‪ ,‬א‪ .‬מילר‪,‬‬
‫צ‪ .‬קליש‬
‫מערכת שעות לימוד סמסטר ב' תשע"א ‪2010/2011‬‬
‫שנה ב'‬
‫‪09:00-10:30‬‬
‫‪11:00-12:30‬‬
‫‪13:00-14:30‬‬
‫תצפיות בתינוקות‬
‫המשחק ‪ -‬הכלי הטיפולי‬
‫בפסיכורפיה עם ילדים‬
‫ש‪ .‬דרורי‪ ,‬ט‪ .‬צדוק‪,‬‬
‫מ‪.‬רוזנטל‬
‫ש‪ .‬רוזנבראום‬
‫* * * * *‬
‫‪91‬‬
‫ר‪ .‬גופר‪ ,‬א‪ .‬מילר‪,‬‬
‫צ‪ .‬קליש‬
‫לוח חופשות ואירועים‬
‫היום הראשון לסמסטר א'‬
‫ערב פתיחת שנה"ל וטקס הענקת‬
‫התעודות‬
‫כנס עם פרופ' יולנדה גמפל " ההורים שחיים‬
‫דרכי"‬
‫יום ה'‬
‫‪21/10/2010‬‬
‫יום ב'‬
‫‪25/10/2010‬‬
‫‪19:30‬‬
‫יום ו'‬
‫‪12/11/2010‬‬
‫‪09:00‬‬
‫יום ב' ‪20/12/2010‬‬
‫‪20:00‬‬
‫יום ב' ‪20/12/2010‬‬
‫‪20:00‬‬
‫יום ה'‬
‫‪13/01/2011‬‬
‫סדנא מרוכזת לשנה א' עם נגה בדנס– מועד מדויק יימסר בהמשך‬
‫יום ה'‬
‫‪17/02/2011‬‬
‫יום ו'‬
‫‪11/03/2011‬‬
‫היום האחרון ללימודים לפני חופשת פסח‬
‫היום הראשון ללימודים לאחר חופשת‬
‫הפסח‬
‫יום ה'‬
‫‪07/04/2011‬‬
‫יום ה'‬
‫‪28/04/2011‬‬
‫יום א'‬
‫‪15/05/2011‬‬
‫יום הסטודנט ‪ -‬ביום זה לא יתקיימו לימודים‬
‫יום ה'‬
‫‪26/05/2011‬‬
‫היום האחרון לסמסטר ב'‬
‫יום א'‬
‫‪09/06/2011‬‬
‫יום ב'‬
‫‪13/06/2011‬‬
‫יום ו'‬
‫‪17/06/2011‬‬
‫‪09:00‬‬
‫‪09:00‬‬
‫מספר שיעורים בסמסטר ב' ‪14‬‬
‫‪92‬‬
‫קורסי המשך לבוגרי‬
‫גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של מבוגרים‬
‫ושל גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם ילדים ונוער‬
‫קורסי המשך לבוגרי התכניות "גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחות של מבוגרים"‪,‬‬
‫"גישות פסיכודינמיות בהבנת התפתחותם של ילדים ונוער" ובוגרי תכניות העשרה‬
‫בגישה פסיכודינמית בהיקף דומה‪.‬‬
‫הילד שבהורה וההורה שבילד ‪-‬עבודה עם הורים בראיה פסיכו‪-‬דינמית ‪ -‬עירית בנקיר‬
‫המפגש עם הורי הילד המטופל מעלה דילמות ומורכבויות הקשורות בשאלות כגון‪ :‬מי‬
‫הוא "הילד הממשי"‪ ,‬כיצד נתפס הילד בעיני ההורים‪ ,‬כיצד נפגש ההורה עם הילד שבו‬
‫ומהי משמעות מפגש זה והשפעתה על יחסי ילד‪-‬הורה‪-‬מטפל‪ .‬ממוקומות אלו עולות‬
‫שאלות כמו מי הוא המטופל‪ ,‬מהו מיקוד הטיפול‪ ,‬כיצד תבנה ותישמר הברית‬
‫הטיפולית‪ ,‬מהם דרישות החוזה הטיפולי ‪ ,‬כיצד מתמודדים עם קונפליקט נאמנויות‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫מטרת הקורס הינה להתבונן בשאלות אלו דרך קריאה ודיון בחומר תיאורטי וקליני של‬
‫כותבים העוסקים בתחום‪ ) .‬ויניקוט‪ ,‬מנוני‪ ,‬סלמה פרייברג‪ ,‬רסטין ועוד( ודרך עבודה‬
‫על דוגמאות קליניות שיובאו ע"י המשתתפים עצמם‪.‬‬
‫מבנה ונושאי הקורס‪:‬‬
‫סקירה היסטורית של עמדת הטיפול הפסיכולוגי כלפי הורים לילדים בטיפול‪.‬‬
‫הורות כתהליך התפתחותי‪.‬‬
‫המרחב הטיפולי ההורי ‪ -‬הבדלים בין הדרכת הורים לבין טיפול בהורים‪.‬‬
‫המפגש של ההורה עם ילדותו שלו וראית אספקטים של העברה בינדורית‪) .‬יבחנו‬
‫מושגים של "רוחות בחדר הילדים"‪" ,‬שיירים רדיואקטיביים"‪.(...‬‬
‫הקורס יתקיים בסמסטר ב' בימי א' בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬
‫נשיות‪ ,‬גבריות‪ ,‬ופסיכולוגיה‪ :‬סוגיות במפגש של פסיכולוגיה ומגדר‬
‫ד"ר חני ישראלי‬
‫פרויד הודה באחת משיחותיו עם מארי בונפרט‪ ,‬שלמרות שעסק שלושים שנה בהבנת‬
‫המיניות הנשית‪ ,‬הוא עדיין לא יודע לענות על השאלה‪" :‬מה רוצה האשה"?‬
‫‪93‬‬
‫התייחסויות רבות ומגוונות ניתנו אחרי פרויד למיניות הנשית‪ ,‬לנסיונות להתחבר‬
‫לחווייתה של האשה ולסוגיות של נשיות וגבריות‪.‬‬
‫בקורס נסקור את ההתייחסות לנשיות וגבריות לאורך ‪ 100‬שנים של חשיבה‬
‫פסיכואנליטית‪ .‬נבדוק כיצד השפיעה החשיבה הפמיניסטית על תיאוריות פסיכולוגיות‪.‬‬
‫נקרא התייחסויות של כותבים‪/‬ות שונים‪/‬ות )כגון‪ :‬פרויד‪ ,‬קארן הורני‪ ,‬ננסי צ'ודורו‪,‬‬
‫ג'סיקה בנג'מין( לשאלה‪ :‬מה חלקם של האנטומיה והסביבה בעיצוב סטריאוטיפים‬
‫מגדריים? נדון בהיבטים הקשורים למפגש בין פסיכולוגיה ומגדר כגון‪ :‬התפתחות‬
‫זהות מגדרית‪ ,‬דימוי גוף‪ ,‬אמהות בראי תיאוריות שונות‪ .‬נבדוק כיצד החשיבה‬
‫התיאורטית באה לידי ביטוי במפגש הטיפולי‪ .‬בקורס נשלב דיון תיאורטי עם דוגמאות‬
‫קליניות‪ ,‬וצפייה בקטעי סרטים‪.‬‬
‫הקורס יתקיים בסמסטר א' בימי ג' בין השעות ‪.18:00-19:30‬‬
‫טלוויזיה‪ ,‬קולנוע ופסיכואנליזה‪ -‬עמי ברונסקי‬
‫מטרת הקורס‪ :‬להשתמש במושגים פסיכואנליטיים על מנת לנתח יצירות מתחום‬
‫הקולנוע והטלוויזיה‪ .‬להתבונן בהשפעתה של החשיבה הפסיכואנליטית על היצירה‬
‫הקולנועית והטלוויזיונית‪ ,‬דרך שימוש במושגים פסיכואנליטיים לניתוח סרטי קולנוע‬
‫וסדרות טלוויזיה‪.‬‬
‫מסגרת הקורס‪ :‬הקורס סמסטריאלי‪ ,‬שמורכב מסקירה על המפגש שבין‬
‫הפסיכואנליזה והקולנוע ובצפיה בסרטים ובפרקים מסדרות טלוויזיה וניתוחם‬
‫באמצעות תיאוריות פסיכואנליטיות‪ .‬רוב השיעורים יועברו על ידי מרצים אורחים‬
‫והשאר על ידי מנחה הקורס‪ .‬רשימה מוקדמת של סרטים לצפייה ומועדי ההרצאות‬
‫התואמות תינתנה לנרשמים מראש‪.‬‬
‫בין המרצים‪ :‬עמי ברונסקי‪ ,‬ורדה בלום‪ ,‬ד"ר יוסי טריאסט ד"ר רוני באט‪ ,‬מיקי גולדין‪-‬‬
‫תודר ועוד‪.‬‬
‫הקורס יתקיים בסמסטר ב' בימי א' בין השעות ‪.17:00-18:30‬‬
‫לבוגרי המסלולים הדו‪-‬שנתיים יתאפשר להירשם לקורסים בלימודים המתקדמים‬
‫המופיעים בע"מ ‪.69-75‬‬
‫‪94‬‬
‫הנספחים‪:‬‬
‫רשימת המדריכים‬
‫עמ' ‪96-98‬‬
‫הנחיות לכתיבת סיכום טיפול ועבודת הגמר‬
‫עמ' ‪99-103‬‬
‫גישה לקורסים לפי שמות המורים‬
‫ע"מ ‪104-105‬‬
‫* * * * *‬
‫‪95‬‬
‫רשימת המדריכים שידריכו בשנה"ל תשע"א ‪2010/2011‬‬
‫הדרכה*‬
‫שם ותואר‬
‫אביב אלכס‬
‫אולמן חנה‬
‫אוריין חנה‬
‫אידן אלדד‬
‫אייזן צביה‬
‫איילון חנה‬
‫אלבק אורנה‬
‫אמיר אילן‬
‫אמיתי אשר‬
‫אפטר אלן‬
‫אשר סילביה‬
‫באט רוני‬
‫בוראס אליס**‬
‫בניטה רחל‬
‫בנקיר עירית‬
‫ברגר בטי‬
‫ברגר מאיר‬
‫ברוך חוה‬
‫ברוך רוחמה‬
‫בר נוף לילי‬
‫ברקן אהובה‬
‫גולדברג טובה‬
‫גולדין תודר מיקי‬
‫גלבוע דליה‬
‫גרנק מישל‬
‫וולקוביץ סוזנה‬
‫ורדית וייס‬
‫זוננס צילי‬
‫זופניק מונה‬
‫זכרין רות‬
‫‪M.D.‬‬
‫‪Ph.D‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪Ph.D‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪Ph.D‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.D.‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪B.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪Ph.D‬‬
‫‪M.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫☺‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ☺‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫☺‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫אזור‬
‫ת"א‬
‫רחובות‬
‫ר"ג‬
‫י‪-‬ם‬
‫הרצליה‬
‫רמת חן‬
‫ת"א‬
‫ת"א‬
‫רמה"ש‬
‫גבעת סביון‬
‫ת"א‬
‫רמת גן‬
‫רחובות‬
‫ת"א‬
‫ת"א‬
‫הרצליה‬
‫יהוד‬
‫ת"א‬
‫רמה"ש‬
‫רעננה‬
‫ת"א‬
‫ת"א‬
‫הרצליה‬
‫הוד השרון‬
‫רשפון‬
‫הרצליה‬
‫ר"ג‬
‫ת"א‬
‫גבעתיים‬
‫ת"א‬
‫*מקראה‪:‬‬
‫מ‬
‫מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים‬
‫☺‬
‫‪96‬‬
‫מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים ובילדים‬
‫הדרכה*‬
‫זקס חגי‬
‫חזקיהו יעל‬
‫טופילסקי דיאנה‬
‫טלר אירית‬
‫טפר מיכל‬
‫טפרברג יעל‬
‫טריאסט יוסי‬
‫טריף יעקבה‬
‫לאור אילנה‬
‫לוי דניאל‬
‫לזר רינה‬
‫ליכטמאייר מרקוס‬
‫לרמן שוורצמן איריס‬
‫מאואס ליליאנה‬
‫מילר איריס‬
‫מילר יואל‬
‫מילר מרווין‬
‫מילר נעמי‬
‫מן גבי‬
‫מסצ'יאני אלברטו‬
‫סובול יהודית‬
‫סיטון רות‬
‫ספורטא ריבה‬
‫עפר גילה‬
‫פטרן מיקי‬
‫פיירמן צבי‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪Ph.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.D‬‬
‫‪Ph.D‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪Ph.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪Ph.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪Ph.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫☺‬
‫☺‬
‫☺‬
‫☺‬
‫מ‬
‫☺‬
‫☺‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫אזור‬
‫כוכב יאיר‬
‫ת"א‬
‫ת"א‬
‫ת"א‬
‫הרצליה‬
‫ת"א‬
‫רמה"ש‬
‫ת"א‬
‫ת"א‬
‫ראשל"צ‬
‫ת"א‬
‫ירושלים‬
‫הרצליה‬
‫ת"א‬
‫צופית‬
‫כ"ס‬
‫ת"א‬
‫כ"ס‬
‫כפר שמריהו‬
‫רמה"ש‬
‫ת"א‬
‫עמר‬
‫ר"ג‬
‫ת"א‬
‫ת"א‬
‫שער הנגב‬
‫מ‬
‫מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים‬
‫☺‬
‫‪97‬‬
‫הדרכה*‬
‫פיצ'וטקה ארנסטו‬
‫פלורסהיים דבורה‬
‫פרוני אמיליה‬
‫צאן חגית‬
‫צדוק טסה‬
‫צפריר עדה**‬
‫קבילי דורית‬
‫קורמן רות‬
‫קיטרון דוד‬
‫קלנר נעמי‬
‫קפלינסקי מרגי‬
‫קרטש רינה**‬
‫רב הון רינת‬
‫רוז ג'רמי‬
‫רוזנבאום שרה‬
‫רוזנטל מרים‬
‫רוט מירב‬
‫ריינשרייבר חנה‬
‫שונברגר רובי‬
‫שור אורנה‬
‫שור הנרי‬
‫שטיין דניאל‬
‫שטיינבוק מאיר‬
‫שטראוס רונה‬
‫שטרן דינה‬
‫שטרסבורג שרון‬
‫שכטר מירה‬
‫שלקס אלינה‬
‫שמיר תרצה‬
‫שנבל אילנה‬
‫שפירא רוני‬
‫תימור אלונה‬
‫תמרקין רחל‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪Ph.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪Ph.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.D.‬‬
‫‪M.D.‬‬
‫‪M.D.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫‪M.A.‬‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫☺‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ☺‬
‫מ‬
‫מ☺‬
‫אזור‬
‫זיכרון יעקב‬
‫הרצליה‬
‫ת"א וירושלים‬
‫יהוד‬
‫ת"א‬
‫הרצליה‬
‫הרצליה‪/‬ת"א‬
‫ת"א‬
‫רמת אילן‬
‫ת"א‬
‫הרצליה‬
‫שילת‬
‫רמה"ש‬
‫כ"ס‬
‫כ"ס‬
‫ת"א‬
‫כרמי יוסף‬
‫הרצליה‬
‫סביון‬
‫ת"א‬
‫ת"א‬
‫רמה"ש‬
‫כוכב‪-‬יאיר‬
‫צורן‬
‫ת"א‬
‫קרית אונו‬
‫תל השומר‬
‫נס‪-‬ציונה‬
‫ת"א‬
‫כ"ס‬
‫מ מדריך‪/‬ה מטפלים במבוגרים‬
‫** מדריך כבוד – לא פעיל‬
‫☺‬
‫‪98‬‬
‫הנחיות לכתיבת סיכום טיפול ועבודת גמר‬
‫יו"ר הועדה ‪ -‬מיקי גולדין‪-‬תודר‬
‫סיכום‬
‫טיפול*‬
‫יש להסוות פרטים מזהים של המטופל‪/‬ת‬
‫שנה א'‪ :‬לקראת תום שנת הלימודים הראשונה על התלמיד להגיש סיכום טיפול כתוב‬
‫למדריך האישי‪ .‬המדריך יאשר למזכירות את קבלת העבודה ‪) .‬ראה נספח‪ ,‬עמ' ‪.(101‬‬
‫התוכן‪ :‬סיכום הטיפול יתמקד בהיבטים‪ ,‬בשאלות ובלבטים שעלו בטיפול‪ ,‬בחלקה של‬
‫ההדרכה בתהליך הלמידה והטיפול ובהקשרים שבין תהליך ההדרכה ותהליך הטיפול‪.‬‬
‫ההליך‪ :‬סיכום הטיפול יערך באופן עצמאי ע"י התלמיד ויובא לדיון למדריך האישי‪.‬‬
‫היקף העבודה ‪ 6-5‬עמודים‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬המדריך האישי יקרא את העבודה וייתן את המשוב לתלמיד עם העתק למזכירות‪.‬‬
‫• הגשת סיכום טיפול הנה תנאי מעבר לשנת הלימודים הבאה‪.‬‬
‫• במידה והתלמיד מעדיף שהסיכום יקרא על ידי קורא אחר‪ ,‬ולא על ידי‬
‫המדריך‪ ,‬הוא מתבקש לפנות לשם כך ליו"ר וועדת עבודות גמר‪.‬‬
‫שנה ב'‪ :‬לקראת תום שנת הלימודים השנייה על התלמיד להגיש סיכום טיפול כתוב‬
‫למדריך האישי‪ .‬המדריך יאשר למזכירות את קבלת העבודה‪) .‬ראה נספח‪ ,‬עמ' ‪.(101‬‬
‫התוכן‪ :‬בדומה לסיכום הטיפול של שנה ראשונה‪ ,‬עם הרחבה תיאורטית של רעיון או מושג‬
‫שעולה מתוך העבודה הטיפולית‪ ,‬והדגמה כיצד בא רעיון זה לידי ביטוי בעבודת‬
‫הטיפול וההדרכה‪.‬‬
‫ההליך‪ :‬הסיכום יערך ע"י התלמיד באופן עצמאי ויובא לדיון למדריך האישי‪.‬‬
‫היקף העבודה הינו ‪ 8-7‬עמודים‪.‬‬
‫הערכה‪ :‬המדריך האישי יקרא את סיכום הטיפול וייתן את המשוב לתלמיד עם העתק‬
‫למזכירות‪.‬‬
‫• הגשת העבודה הינה תנאי מעבר לשנת הלימודים הבאה‪.‬‬
‫המלצה‪ :‬במידה והתלמיד ירצה‪ ,‬ניתן לבחור מהרעיונות שעולים מהסיכום נושא להרחבה‬
‫לעבודת גמר‪ .‬המדריך והמודרך יוכלו לגבש רעיון להצעת לעבודה‪ ,‬מחשבה על‬
‫מתאים לנושא וצעדי המשך נוספים להתחלת כתיבה‪ .‬ניתן לפנות גם לכל אחד‬
‫מחברי ועדת עבודות גמר לקבלת עזרה בחיבור למנחה לעבודה‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫עבודת‬
‫גמר*‬
‫‪ .1‬לאחר שגיבש התלמיד רעיון לעבודת גמר‪ ,‬ונוצר קשר עם מנחה‪ ,‬על התלמיד‬
‫להעביר את הצעתו לועדת עבודות גמר‪ .‬צוות עבודות גמר מהווה מקום מסייע במידה‬
‫וישנן שאלות במהלך הכתיבה‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר החליטו הכותב והמנחה שהעבודה מוכנה כטיוטא ראשונה לקריאה‪ ,‬יועבר‬
‫עותק אחד למזכירות התכנית )ראה נספח בעמוד ‪ .(102‬עותק זה יועבר לקריאה‬
‫ראשונה‪.‬‬
‫‪ .3‬במידה והקורא הראשון יעלה הצעה לתיקונים‪ ,‬יעביר הצעתו לכותב‪ .‬לאחר‬
‫שהעבודה תוקנה בהתאם‪ ,‬יגיש הכותב שתי עבודות מתוקנות למזכירות‪ .‬העותק השני‬
‫יועבר לקורא נוסף‪.‬‬
‫‪ .4‬עם סיום הקריאה ואישורה של העבודה‪ ,‬יפגשו שני הקוראים עם התלמיד למפגש‬
‫משוב‪ .‬לאחר המפגש הם יסכמו את חוות דעתם בכתב‪ .‬חוות הדעת תועבר לתלמיד‪,‬‬
‫ליו"ר ועדת עבודות גמר ולמדריך העבודה‪.‬‬
‫‪ .5‬מפגש זה מהווה את סיום חובותיו של התלמיד לתכנית‪ ,‬ולאחריו הוא יכנס‬
‫לרשימת בוגרי התכנית ויהיה זכאי לתעודה בכנס פתיחת שנה"ל העוקבת‪.‬‬
‫* הוועדה תעשה מאמץ להתאים את הקוראים לגישה לפיה נכתבה העבודה‪.‬‬
‫מבין עבודות הגמר תיבחר עבודה שתימצא מתאימה להרצאה בערב פתיחת שנה"ל‬
‫הבאה )זאת כמובן במידה והכותב ירצה ובאישורו(‪.‬‬
‫* עבודת הגמר הינה תנאי הכרחי לקבלת תעודת בוגר התכנית לפסיכותרפיה‪.‬‬
‫* לא ניתן להגיש כעבודת גמר לתכנית‪ ,‬עבודה שהוגשה כבר במסגרת אחרת‪.‬‬
‫* במידה והכותב ירצה להרחיב את עבודתו למאמר‪ ,‬הוא מוזמן לפנות לצוות עבודות גמר‬
‫לקבלת סיוע ‪.‬‬
‫הערה‪ :‬לתלמידים אשר סיימו לימודיהם בתוכנית ללא הגשת עבודה וירצו להגישה‬
‫במועד אחר‪ ,‬תהיה הגשה זו כרוכה בתשלום של ‪) ₪ 1750‬נכון לרגע זה(‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫דוגמת הכותר של סיכום טיפול ‪ /‬הצעה לעבודת גמר‬
‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‬
‫סיכום טיפול‬
‫)לשנים א' – ב'(‬
‫מוגש ע"י‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מס' הטלפון‬
‫שם פרטי ‪ +‬משפחה‬
‫‪.‬‬
‫תלמיד‪/‬ית שנה‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫מדריך‪/‬ה‪:‬‬
‫שם פרטי ‪ +‬משפחה‬
‫תאריך‪ :‬חודש‪ ,‬שנה‬
‫‪101‬‬
‫דוגמת הכותר והשער של עבודת גמר‪ .‬הדוגמה באנגלית ראה מעבר לדף‬
‫הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‬
‫נושא העבודה באותיות מודגשות‬
‫מוגש כעבודת גמר לקבלת‬
‫תעודה בפסיכותרפיה‬
‫ע"י‪) :‬שם הכותב(‬
‫מנחה העבודה‪) :‬שם המנחה(‬
‫תאריך‪ :‬חודש‪ ,‬שנה‬
‫‪102‬‬
‫דוגמת הכותר והשער של עבודת גמר מהצד האנגלי‬
Tel Aviv University
Sackler Faculty of Medicine
School of Continuing Medical Education
Program of Psychotherapy
Title (Capital letters)
Presented in partial fulfillment of the requirements for a
Diploma in Psychotherapy
Submitted by: (Name of the Author)
Supervised by: (Name of Supervisor)
Date: Month, Year
103
‫רשימת המורים המלמדים בשנה"ל תשע"א ‪2010/2011‬‬
‫מפתח קורסים לפי שמות המרצים )א‪-‬ל(‬
‫אביב אלכס‬
‫עמ'‬
‫‪7,18,78‬‬
‫אהרוני חגית‬
‫עמ'‬
‫‪74‬‬
‫גלבוע דליה‬
‫גרין אריה‬
‫עמ'‬
‫עמ'‬
‫‪6,7,18‬‬
‫‪43,45,46,59,63‬‬
‫אולמן חנה‬
‫עמ'‬
‫‪52,54‬‬
‫גרנק מישל‬
‫עמ'‬
‫‪6,8,16,34,38‬‬
‫אטינגר ברכה‬
‫עמ'‬
‫‪69‬‬
‫דיאמנט אילן‬
‫עמ'‬
‫‪69‬‬
‫אידן אלדד‬
‫עמ'‬
‫‪59,60,63,66,67‬‬
‫דורבן יהושע‬
‫עמ'‬
‫‪55,59,67,69,77‬‬
‫אייזן צביה‬
‫עמ'‬
‫‪6,43,45,46,48‬‬
‫דורון עדיאל‬
‫עמ'‬
‫‪6,7,18,78‬‬
‫אלבק אורנה‬
‫עמ'‬
‫‪ 6,15,21,81,84,85‬דיטרוי אנקה‬
‫עמ'‬
‫‪15,23,36‬‬
‫אמיר אילן‬
‫עמ'‬
‫‪ 6,15,26,34,42,55‬דרורי שרי‬
‫עמ'‬
‫‪88,89,91‬‬
‫אמיר דנה‬
‫עמ'‬
‫‪16,31,35‬‬
‫היימן מיכל‬
‫עמ'‬
‫‪72‬‬
‫אמיתי אשר‬
‫עמ'‬
‫‪15,26,34‬‬
‫הירשפלד אסתר עמ'‬
‫אשל עפרה‬
‫עמ'‬
‫‪55,56,58,69‬‬
‫באט רוני‬
‫עמ'‬
‫‪ 6,14,20,37,52,94‬וייס וונדי‬
‫הלוי סנדרה‬
‫‪7,18‬‬
‫עמ'‬
‫‪52,54‬‬
‫עמ'‬
‫‪15,27,38‬‬
‫בדנס נגה‬
‫עמ'‬
‫‪15,21,39,90,92‬‬
‫וקשטיין חנה‬
‫עמ'‬
‫‪6,15,23,38,55,57,58‬‬
‫בידרמן שלמה‬
‫עמ'‬
‫‪77‬‬
‫זיו דתיה‬
‫עמ'‬
‫‪6,81,84,85‬‬
‫בירן חני‬
‫עמ'‬
‫‪51,75‬‬
‫זופניק מונה‬
‫עמ'‬
‫‪15,27,36‬‬
‫בן פזי נחמה‬
‫עמ'‬
‫‪43,50‬‬
‫זיידמן תמר‬
‫עמ'‬
‫‪14,19,59,60,81,84‬‬
‫בניה צילה‬
‫עמ'‬
‫‪16,31,36,43,47‬‬
‫זכרין רות‬
‫עמ'‬
‫‪6‬‬
‫בנקיר עירית‬
‫עמ'‬
‫‪7,81,82,85,93‬‬
‫זלינגר מיכל‬
‫עמ'‬
‫ברגשטיין אבנר‬
‫עמ'‬
‫‪57‬‬
‫חזן מיכל‬
‫עמ'‬
‫‪88,89,91‬‬
‫‪15,24, 36, 59, 60,‬‬
‫‪61, 67, 70, 71‬‬
‫ברגשטיין משה‬
‫עמ'‬
‫‪15,22,38‬‬
‫חמיצר‪-‬לובושיץ ניני‬
‫עמ'‬
‫‪43,47,49,50‬‬
‫ברמן אבי‬
‫עמ'‬
‫‪51‬‬
‫חנין יעל‬
‫עמ'‬
‫‪43,50‬‬
‫ברנע דורית‬
‫עמ'‬
‫‪81,84,85‬‬
‫חסון‪-‬כץ אורלי‬
‫עמ'‬
‫‪6‬‬
‫ברנע תמר‬
‫עמ'‬
‫‪52,54‬‬
‫טופילסקי דיאנה‬
‫עמ'‬
‫‪6‬‬
‫ברק מלמד עדית‬
‫עמ'‬
‫‪15,27,34‬‬
‫טורקניץ ידידה‬
‫עמ'‬
‫‪6,70‬‬
‫ברקן אהובה‬
‫עמ'‬
‫‪16,34,38,71‬‬
‫טלרנט ענת‬
‫עמ'‬
‫‪6,14,18,37,55,81,84‬‬
‫גבריאלי‪-‬רחבי איריס‬
‫עמ'‬
‫‪15,22,36‬‬
‫טפר מיכל‬
‫עמ'‬
‫‪6,16,34,38‬‬
‫גוטמן‪-‬אבנר נטע‬
‫עמ‬
‫‪43,44,48‬‬
‫טרבס אילן‬
‫עמ'‬
‫‪52,53,71,78‬‬
‫גודר ליאורה‬
‫עמ'‬
‫‪59,65,67,77‬‬
‫טריאסט יהודית‬
‫עמ'‬
‫‪55,57‬‬
‫גולדיוק הוגו‬
‫עמ'‬
‫טריאסט יוסי‬
‫גולדין תודר מיקי‬
‫עמ'‬
‫‪15,22,36‬‬
‫‪6,7,13,14,15,20,30‬‬
‫טריף יעקבה‬
‫‪36,37,79,80,81,94,99‬‬
‫עמ'‬
‫‪14,17,34,94‬‬
‫עמ'‬
‫‪75‬‬
‫גורביץ חיותה‬
‫עמ'‬
‫עמ'‬
‫‪15,28,36,52,53‬‬
‫לאור אילנה‬
‫‪55,56‬‬
‫‪104‬‬
‫רשימת המורים המלמדים בשנה"ל תשע"א ‪20109/2011‬‬
‫המשך‬
‫מפתח קורסים לפי שמות המרצים )ל‪-‬ת(‬
‫‪ 6,15,28,38,69,78‬פרי‪-‬פיאמנטה ענת עמ'‬
‫לוי דניאל‬
‫עמ'‬
‫לוין אורי‬
‫עמ'‬
‫‪81,84,85‬‬
‫פריאל ביאטריס‬
‫‪59,60‬‬
‫עמ'‬
‫‪16,32,36,55,57,75‬‬
‫לביא ששון נורית‬
‫עמ'‬
‫‪ 6,14,18,37,81,82‬צאן חגית‬
‫עמ'‬
‫לזר רינה‬
‫עמ'‬
‫‪ 8,15,29,36,52,69,77‬צדוק טסה‬
‫עמ'‬
‫‪16,34,38‬‬
‫‪43,45,46,48,49,55,‬‬
‫‪57,88,89,91‬‬
‫לנדאו משה‬
‫עמ'‬
‫‪55,57,75‬‬
‫קבילי דורית‬
‫עמ'‬
‫‪7,88‬‬
‫לנדאו‪-‬פרכטר אתי‬
‫עמ'‬
‫‪69‬‬
‫קורמן רותי‬
‫עמ'‬
‫‪7,15,30,36,81,82,86‬‬
‫מאיר‪-‬טפרברג יעל‬
‫עמ'‬
‫‪6,16,34,38‬‬
‫קיטרון דוד‬
‫עמ'‬
‫‪16,34,38‬‬
‫מולד גרשון‬
‫עמ'‬
‫‪69‬‬
‫קלע רחל‬
‫עמ'‬
‫‪59,88‬‬
‫מיכאלסון תרצה‬
‫עמ'‬
‫‪7,18‬‬
‫קפלינסקי מרגי‬
‫עמ'‬
‫‪6,13,14,17,20,38‬‬
‫מילר איריס‬
‫עמ'‬
‫מילר יואל‬
‫עמ'‬
‫‪ 43,45,46,88,90,91‬קריצ'מן אלי‬
‫‪6,13,16,34,38,42,43‬‬
‫רבניצקי אבי‬
‫‪45,46,48,55,56,57‬‬
‫עמ'‬
‫‪6,59‬‬
‫עמ'‬
‫‪15,24,38‬‬
‫מילר נעמי‬
‫עמ'‬
‫‪6‬‬
‫רוז ג'רמי‬
‫עמ'‬
‫‪6,16,34,38‬‬
‫מלניק אירנה‬
‫עמ'‬
‫רוזנטל מרים‬
‫מן גבי‬
‫עמ'‬
‫‪52,54‬‬
‫‪14,19,34,59,64,‬‬
‫רוט מירב‬
‫‪67‬‬
‫עמ'‬
‫‪79,87,88,89,91‬‬
‫עמ'‬
‫‪6,14,18,38‬‬
‫מנדלוביץ שלמה‬
‫עמ'‬
‫עמ'‬
‫‪73‬‬
‫סגל יעל‬
‫עמ'‬
‫‪16,34,38,43‬‬
‫ריינשרייבר חנה‬
‫עמ'‬
‫‪14,16,18,34,37,38‬‬
‫סגל רות‬
‫עמ'‬
‫‪55,56,58‬‬
‫שונברגר רובי‬
‫עמ'‬
‫‪75‬‬
‫סובול יהודית‬
‫עמ'‬
‫‪6‬‬
‫שור אורנה‬
‫עמ'‬
‫‪7‬‬
‫סמולינסקי שרי‬
‫עמ'‬
‫‪6‬‬
‫שור הנרי‬
‫עמ'‬
‫‪6,59‬‬
‫ספורטא ריבה‬
‫עמ'‬
‫‪6‬‬
‫שור נילי‬
‫עמ'‬
‫‪6,16,34,38‬‬
‫עציון נעמי‬
‫עמ'‬
‫‪7,18‬‬
‫שטיינבוק מאיר‬
‫עמ'‬
‫‪69‬‬
‫פטרן מיקי‬
‫עמ'‬
‫‪59,61‬‬
‫שטרסבורג שרון‬
‫עמ'‬
‫‪6,7,81,84,85‬‬
‫פיירמן צבי‬
‫עמ'‬
‫‪43,44,81,84,86‬‬
‫שילוח רז חמוטל‬
‫עמ'‬
‫‪15,25,36‬‬
‫פלגי הקר ענת‬
‫עמ'‬
‫‪15,29,34‬‬
‫שלגי בועז‬
‫עמ'‬
‫פרגו גופר עמי‬
‫עמ'‬
‫‪51‬‬
‫שלקס אלינה‬
‫עמ'‬
‫‪14,20,34,52,69‬‬
‫‪6,16,32,39,55,57‬‬
‫‪58,69‬‬
‫פרגו גופר רוני‬
‫עמ'‬
‫‪88,90,91‬‬
‫שנבל אילנה‬
‫עמ'‬
‫‪7,18‬‬
‫פרוהוף טליה‬
‫עמ'‬
‫‪43,45,46,48‬‬
‫תימור אילונה‬
‫עמ'‬
‫‪81,82,85‬‬
‫‪ 6,7,14,17,34,77,78‬רולניק ערן‬
‫‪105‬‬

התכנית לפסיכותרפיה - אוניברסיטת תל אביב

Transcription

Similar documents

התכנית לפסיכותרפיה - אוניברסיטת תל אביב

המעשה הטיפולי: בין תיאוריה לפרקטיקה

קורסי בסיס בפסיכולוגיה. אבל מה הקשר בין השניים? ו למדנו

תקשורת טיפולית עם ילדים

ויניקוט המפרש פסיכואנליטית כתב עת של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה – מ

"ר לאקדמאים במח " ידע " קרן

פסיכוסומה הלכה למעשה - פרשנות גופנית לקלאסיקה

"ר לאקדמאים במח " ידע " קרן

אפלייה בתעסוקה מחמת גיל, גילנות, שנתיים לאחר המחאה החברתית

קישור לתוכנית הקורס המלאה - מרכז גוף-נפש

סמינר - פסיכואנליזה בעיר, לימודי פרויד לאקאן

העברה והעברה נגדית 1) סיום טיפול 2) SETTING וגבולות

המרכז ללימודי פסיכותרפיה - לימודי פסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית

מרכז חוסן

תוכנית תלת-שנתית ללימודים מתקדמים בפסיכותרפיה פסיכואנליטית

שפה במבט פסיכואנליטי ופילוסופי - גוף ומשחק

– ) ( שיקום מענה אמפתי הדדי RER הליך התנסותי ממוקד רגש בטיפול זוגי

להורדת המאמר המלא

) ( תוכנית התואר השני בעיצוב אורבני M.Urb.Des. אלס ורבקל ר ד

סיכון חברתי: שייכות ומידור בקבוצות של מתבגרים

סמסטר א - מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו

סמסטר א - מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו