תאגידים עירוניים - מיכל רוזנבוים ושות

‫מיכל רוזנבוים ושות' – משרד עורכי דין‬
‫בשנים האחרונות הקמת תאגידים עירוניים הינו נושא התופס חלק‬
‫נרחב וחשוב בפעילותן של הרשויות המקומיות בישראל‪.‬‬
‫כיום קיימים בישראל למעלה מ‪ 350-‬תאגידים עירוניים רשומים‪.‬‬
‫התאגיד העירוני פועל על בסיס רציונל עסקי ומדדי הצלחה כלכליים‬
‫כאשר כל תאגיד עירוני הינו בעל אופי משימתי ויעדים ברורים‬
‫כדוגמת‪ :‬תחום התרבות‪ ,‬תחום הפיתוח העירוני‪ ,‬תחום התיירות‬
‫וכד'‪.‬‬
‫התאגיד העירוני למעשה מהווה את הזרוע הביצועית של הרשויות‬
‫והמסייע בידה לעמוד במשימות מורכבות ובהתמחות בנושא‬
‫מסוים‪.‬‬
‫ההתמחות בנושא ספציפי והיעדר שיקולים זרים תורמים לכך‬
‫שהתאגיד יוכל לפעול מתוך שיקולים כלכליים והגברת הרווחה‬
‫ברשות המקומית‪.‬‬
‫תהליך התפתחות התאגידים העירוניים ברשויות המקומיות נובע‬
‫מאימוץ דרכים חלופיות לאספקת שירותים מוניציפאליים‪.‬‬
‫תהליך זה‪ ,‬שנקרא גם תהליך של הפרטה למחצה‪ ,‬נובע מכמה‬
‫סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬נסיגת המדינה מטיפול בתחומי הרווחה והפיתוח העירוני‬
‫הפיסי מאלץ רשויות מקומיות ליטול על עצמן תפקידים‬
‫נוספים ולאתר אמצעים לצורך גיוס משאבים לצורך הטיפול‬
‫בתחומים אלו‪.‬‬
‫‪ .2‬רבות מהרשויות המקומיות בישראל נודעו בגירעונות‬
‫הכספיים שלהן והואשמו בניהול בלתי זהיר של המערכת‬
‫הארגונית והפיננסית שלהן‪ .‬מצב זה עלול היה לגרום לאי יכולת‬
‫של הרשות לספק שירותים מוניציפאליים מספקים לתושבים‬
‫ואי ביצוע פעולות לפיתוח העיר‪.‬‬
‫התאגידים העירוניים מהווים זרוע ביצועית של הרשות‬
‫המשתמשת בתקציב נפרד ומממנת את פעולותיה בצורה‬
‫עסקית‪ ,‬כך שגם במידה וישנם גירעונות בתקציב הרשות‪ ,‬יוכל‬
‫התאגיד העירוני להמשיך ולדאוג לפיתוחה וניהולה התקין‪.‬‬
‫‪ .3‬לתאגיד עירוני ישנה יכולת לניהול פעילותו באורח אפקטיבי‪,‬‬
‫יעיל וחסכוני – באמצעות כלים כלכליים הנגזרים מרציונל‬
‫כלכלי ובמסגרת המשאבים העומדים לרשותו‪.‬‬
‫מנקודת הראות של הרשות המקומית‪ ,‬ביצוע פרויקטים דרך‬
‫תאגיד עירוני זול יותר מאשר ביצועם על ידי גורם אחר‪ :‬הודות‬
‫לניסיונו ומקצועיותו יכול התאגיד העירוני לנהל את הפרויקט‬
‫בדרך יעילה יותר‪ ,‬תוך בחירת ספק מתאים‪ ,‬לערוך בקרה נכונה‬
‫ובסופו של דבר יימסר הפרויקט במפרט הנדרש‪.‬‬
‫‪ .4‬תאגידים עירוניים נוטים לנקוט יוזמה בתחומי פעילותן‬
‫ולחשוב במונחים אסטרטגיים ופחות ממניעים פוליטיים‪,‬‬
‫לקדם רעיונות לפעילות התאגיד ולתכנן וליישם את‬
‫הפרויקטים תוך חשיבה לשנים קדימה‪ ,‬לאפשר גמישות בימי‬
‫ושעות מתן השירות וכן‪ ,‬לתאגיד העירוני יכולת ואכיפת פיקוח‬
‫ומדידת תפוקות גבוהה יותר מאשר הרשות המקומית‪.‬‬
‫סמכותה של העירייה להקים תאגידים מוקנית לה מתוקף צו‬
‫העיריות )הקמת תאגידים(‪ ,‬תש"ם‪ ,1980-‬ומתוקף פקודת העיריות‬
‫)לגבי מ"מ ו –מ"א –קיימת הוראה דומה(‪.‬‬
‫צו העיריות )הקמת תאגידים( קובע כדלהלן‪:‬‬
‫"לא תייסד עירייה חברה‪ ,‬חברת‪-‬בת‪ ,‬אגודה שיתופית או כל‬
‫אגודה אחרת )להלן ‪ -‬תאגיד( לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות‬
‫מועצת העירייה ותפקידיה‪ ,‬ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או‬
‫זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות‪ ,‬לדעת‬
‫המועצה‪ ,‬להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים‪,‬‬
‫ולא תהיה חברה בעמותה‪ ,‬אלא באישור שר הפנים ובתנאים‬
‫שהוא קבע"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בסעיף ‪ (30) 249‬לפקודת העיריות‬
‫קובעת את סמכות העירייה להקמת תאגיד עירוני לפקודה הקובע‬
‫כי העירייה מוסמכת‪:‬‬
‫"לייסד חברה‪ ,‬אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לכל מטרה‬
‫שהיא בגדר סמכויות העירייה ותפקידיה‪ ,‬לרכוש מניות או ניירות‬
‫ערך או זכות הנאה אחרת של כל חברה‪ ,‬אגודה שיתופית או אגודה‬
‫אחרת‪ ,‬שמטרותיה מסייעות‪ ,‬לדעת המועצה‪ ,‬להשגת כל מטרה‬
‫כאמור‪ ,‬ולנהוג בהם דרך בעלים"‬
‫מתוקף סעיפים אלו‪ ,‬ניתן היתר לעירייה להקים תאגיד עירוני‬
‫לצורך השגת מטרה שמצויה בסמכות העירייה ותפקידיה ולהיות‬
‫בה בעלים או שותף באמצעות מניות‪ ,‬ניירות ערך או זכות הנאה‬
‫אחרת כגון‪ :‬נכסי הרשות‪ ,‬מונופול על מתן שירות וכדומה‪.‬‬
‫תאגידים עירוניים מוקמים בדרך כלל לצורך יזום‪ ,‬ניהול ותפעול‬
‫תחום עירוני מסוים‪ .‬התאגידים מטפלים בתחום אחד או במספר‬
‫תחומים‪.‬‬
‫התאגידים נחלקים ל‪ 3 -‬סוגים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬חברה בע"מ לפיתוח‪/‬חברה כלכלית‪-‬מטרתה בד"כ תהיה‬
‫פיתוח הרשות המקומית‪ ,‬ניהול פרויקטים וביצוע‪.‬‬
‫‪ .2‬חברה עירונית לתועלת הציבור‬
‫‪ 3‬עמותה עירונית‬
‫תאגידים אלה פועלים שלא למטרת רווח ותפקידם העיקרי הינו‬
‫ייעול התחום בו עוסק התאגיד תוך הקטנת ההוצאות‪.‬‬
‫תאגידים עירוניים בארץ עוסקים במגוון רחב של נושאים וניתן‬
‫לחלקם למספר קטגוריות‪:‬‬
‫א‪ .‬חברות למתן שירותים מוניציפאליים‪:‬‬
‫• תברואה )פינוי אשפה(‪.‬‬
‫• גינון‪.‬‬
‫• הפעלת מוקד עירוני‪.‬‬
‫• שירותי גביה עירוניים )מיסים‪ ,‬אגרות‪ ,‬קריאת מוני מים‬
‫וגביית מים‪ ,‬שילוט‪ ,‬אכיפה(‪.‬‬
‫• סקר נכסים וגבייה בגין נכסים‪.‬‬
‫• הקמת ותחזוקת אתר אינטרנט‪.‬‬
‫• תפעול ותחזוקת מוסדות ציבור‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות וספורט‪.‬‬
‫ב‪ .‬חברות לפיתוח אורבאני‪:‬‬
‫• הכנת תוכניות בינוי ערים‪.‬‬
‫• פיתוח שכונות חדשות‪.‬‬
‫• הקמת מוסדות ציבור‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬גנים‪ ,‬מוסדות ספורט‪.‬‬
‫• פיתוח אזורי תעשייה‪.‬‬
‫ג‪ .‬חברות לפיתוח ותחזוקת תשתיות עירוניות‪:‬‬
‫• סלילה ותיקון כבישים ומדרכות‪.‬‬
‫• פיתוח ותחזוקת גנים ציבוריים‪ ,‬כיכרות‪ ,‬חופים‪ ,‬טיילות‪,‬‬
‫מתקני עירייה‪ ,‬מתקנים ספורט ומגרשים וכד'‬
‫ד‪ .‬חברות העוסקות ביזום בתחום העסקים והתעשייה באמצעות‬
‫יצירת קשר עם יזמים פרטיים‪.‬‬
‫ה‪ .‬חברות העוסקים ביזום‪ ,‬תכנון‪ ,‬פיתוח וניהול פרויקטים בתחום‬
‫התיירות כגון‪ :‬ייזום אטרקציות תיירותיות‪ ,‬הקמת מתקני תשתית‬
‫לנופש‪ ,‬שחזור אתרים היסטוריים וכד'‪.‬‬
‫ו‪ .‬חברות העוסקות בתחום נדל"ן העירייה שתפקידן‪ :‬ביצוע‬
‫עסקאות רכישה והשכרה של נדל"ן השייך לעירייה‪ ,‬ניהול נכסי‬
‫העירייה וכד'‪.‬‬
‫ז‪ .‬חברות העוסקות בתחום תרבות ובידור כגון חברות המפיקות‬
‫אירועים ציבוריים‪.‬‬
‫ח‪ .‬חברות העוסקות בהקמה ואחזקה של מערכת ביוב ופיתוח של‬
‫קווי ביוב ומים‪.‬‬
‫ט‪ .‬חברות העוסקות בהסדרת חניה ובייזום‪ ,‬ניהול והפעלת חניונים‪.‬‬
‫משרד הפנים פרסם הוראות הקובעות תהליך מוסדר של פעולות‬
‫שהן תנאי לאישור הקמתו של תאגיד עירוני‪.‬‬
‫הוראות אלה כוונתן לענות לדרישות החוק ולהבטיח את השגת‬
‫מטרותיו של תאגיד עירוני‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫להלן עיקרי השלבים לאישור ההקמה‪:‬‬
‫הכנת תוכנית אסטרטגית לפיתוח היישוב‪ ,‬הצגת יעדי התוכנית‬
‫ואופן הפעלת התאגיד המוצעת ככלי להשגת היעדים‪.‬‬
‫‪ .2‬סקירת הזדמנויות כלכליות והכנת רשימה של תוכניות מוצעות‬
‫לביצוע‪.‬‬
‫‪ .3‬בדיקה כלכלית ובחירת חלופה ארגונית לקידום ‪ 2‬פרויקטים‪,‬‬
‫לפחות‪.‬‬
‫‪ .4‬החלטת מועצת הרשות ברוב חבריה על הקמת תאגיד עירוני‬
‫לרשות המקומית‪.‬‬
‫‪ .5‬הגשת הבקשה להקמת התאגיד למשרד הפנים‪ ,‬בצירוף‪:‬‬
‫הפרוטוקול המלא של ישיבת המועצה בדבר ההחלטה על ההקמה‪,‬‬
‫תקנון התאגיד‪ ,‬חוות דעת מטעם מנכ"ל הרשות המקומית‪ ,‬גזבר‬
‫הרשות ויועצה המשפטי‪.‬‬
‫* בנוסף‪ ,‬ייתכנו מסמכים נוספים ע"פ דרישת משרד הפנים‪.‬‬
‫‪ v‬ביצוע מהיר של פרויקטים‪.‬‬
‫‪ v‬השתחררות מכבלי הבירוקרטיה‪.‬‬
‫‪ v‬הבטחת ייעוד ההכנסות‪.‬‬
‫‪ v‬גיוס כוח אדם מקצועי‪ ,‬תוך מתן אפשרות תחת נסיבות מסוימות‬
‫לתשלום משכורות שאינן "עירוניות"‪.‬‬
‫‪ v‬הליכי קבלת החלטות ללא מעורבות פוליטית‬
‫‪ v‬יתרונות במיסוי‪.‬‬
‫בחברה עירונית ובחברה עירונית לתועלת הציבור‪-‬‬
‫• אסיפת בעלי המניות – אסיפת בעלי המניות תהיה בד"כ מועצת‬
‫הרשות המקומית אלא אם חלק מהבעלות בחברה העירונית יהיה בידי‬
‫גורם אחר‪.‬‬
‫• דירקטוריון – הגוף המפעיל והמנהל של התאגיד‪ .‬הגוף אשר מאשר‬
‫את תקציב החברה‪ .‬הדירקטוריון ימנה מנכ"ל לתאגיד לצורך הניהול‬
‫השוטף אשר יהיה כפוף לדירקטוריון‪.‬‬
‫• ועדת ביקורת ומבקר פנים – חברה עירונית חייבת במינוי ועדת ביקורת‬
‫ומבקר פנים‪.‬‬
‫בעמותה עירונית מוסדות החובה הם‪-‬‬
‫• אסיפה כללית – בה יהיו חברים כל החברים בעמותה )לעיתים חברים‬
‫בה גם תושבים מהיישוב או מייסדי העמותה מלבד נציגי הרשות‬
‫המקומית(‪.‬‬
‫• ועד מנהל – סמכויות הועד המנהל דומות לאלה של דירקטוריון‬
‫בחברה‪.‬‬
‫• ועדת ביקורת – על עמותה עירונית חלה חובה למנות ועדת ביקורת‬
‫אולם אין חובה למנות מבקר פנים‪.‬‬
‫האורגן הנושא באחריות העיקרית לניהול התאגיד העירוני הוא‬
‫הדירקטוריון שלה‪ .‬אורגן זה מגלם בהרכבו את מהותה של החברה‬
‫העירונית‪ .‬סמכויותיו ותפקידיו מבטאים את תפקידו המרכזי‬
‫בניהול החברה‪ ,‬והוראות הדין שנוגעות לו מטילות עליו את‬
‫האחריות לתפקודה של החברה‪.‬‬
‫הרשות המקומית היא הבעלים של התאגיד‪ ,‬והמנהל הכללי שלה‬
‫הוא זה שמוציא לפועל את החלטות הדירקטוריון ומדווח לה על‬
‫פעילות התאגיד‪.‬‬
‫הסמכות לנהל את התאגיד מחד‪ ,‬והאחריות לתוצאה מאידך‪,‬‬
‫נובעות ומוטלות על הדירקטוריון‪.‬‬
‫מינוי נציגי העירייה‪ -‬נציגי העירייה בתאגיד ימונו על ידי מועצת‬
‫הרשות‪ .‬הנציגים בתאגיד העירוני ימונו כך ששליש מהם יהיו‬
‫מקרב חברי מועצת העירייה‪ ,‬שליש יהיו מקרב עובדי העירייה‬
‫ושליש יהיו מקרב הציבור‪.‬‬
‫נציגי העירייה מקרב חברי המועצה ימונו ככל האפשר בהתאם‬
‫להרכב הסיעות במועצה‪.‬‬
‫נציגי העירייה שהם עובדיה ונציגים מקרב הציבור לא ימונו‬
‫אלא אם כן מועמדותם נבחנה ואושרה על ידי ועדה לבדיקת‬
‫מינויים של משרד הפנים‪.‬‬
‫מינוי נציגי העירייה בתאגיד יתבצע בהתאם להוראות תקנות‬
‫העיריות )נציגי העירייה בתאגיד העירוני(‪ ,‬התשס"ו‪2006 -‬‬
‫)להלן‪":‬התקנות"(‪.‬‬
‫תקנות אלו מסדירות את דרך מינוי הנציגים‪ .‬כמו כן‪ ,‬תקנות אלו‬
‫קובעות תנאי כשירות נדרשים לגבי נציגי העירייה מקרב עובדי‬
‫העירייה ומקרב הציבור‪.‬‬
‫עיקרי התקנות יפורטו להלן‪:‬‬
‫כשירות נציג הרשות‪-‬‬
‫כנציג הרשות מקרב עובדיה או מקרב הציבור יכהן תושב ישראל‬
‫אשר מתקיימים בו אחד מאלה‪:‬‬
‫הוא בעל תואר אקדמי באחד מן המקצועות כלכלה‪ ,‬מינהל עסקים‪,‬‬
‫משפטים‪ ,‬ראיית חשבון‪ ,‬מינהל ציבורי‪ ,‬הנדסה או לימודי עבודה‬
‫או שהוא בעל תואר אקדמי אחר בתחום עיסוקו של התאגיד‬
‫העירוני;‬
‫הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים באחד מאלה או שהוא בעל‬
‫ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים או יותר מאלה‪:‬‬
‫בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל‬
‫) א(‬
‫היקף עסקים משמעותי;‬
‫בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות‬
‫) ב(‬
‫הציבורי בנושאים כלכליים‪ ,‬מסחריים‪ ,‬ניהוליים או‬
‫משפטיים;‬
‫בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיו העיקריים של התאגיד‪.‬‬
‫) ג(‬
‫עוד קובעות התקנות סייגים לכהונה כנציג הרשות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫הימצאות בניגוד עניינים;‬
‫חובת ייצוג הולם של נשים;‬
‫הוראות שונות לגבי הפסקת כהונה של נציג הרשות‪.‬‬
‫מינוי נציגי הרשות יהיה כפוף לאישור ועדת מינויים מיוחדת‬
‫מטעם משרד הפנים‪.‬‬
‫הדין החל על התאגיד העירוני‬
‫‪Ò‬‬
‫‪Ò‬‬
‫‪Ò‬‬
‫‪Ò‬‬
‫‪Ò‬‬
‫השנה החולפת היתה שנה בעלת חשיבות עצומה לתחום המשפטי של עולם‬
‫התאגידים העירוניים‪.‬‬
‫אין מדובר בחקיקה חדשה בתחום או בפסיקות מהפכניות של בתי המשפט‬
‫בנושא‪ ,‬אלא בהחלטתו של משרד הפנים לבצע אסדרה בתחום התאגידים‬
‫העירוניים‪.‬‬
‫במהלך השנה‪ ,‬הוציא משרד הפנים נהלים מסודרים הנוגעים לעבודת התאגיד‬
‫העירוני ולחובות המשפטיות החלות עליו‪.‬‬
‫ההחלטה לבצע אסדרה ולפרסם נהלים‪ ,‬הינה תוצאה של הכרה של משרד הפנים‬
‫בכך כי אין בנמצא נוהל מסודר אשר יחול על כלל התאגידים העירוניים וכתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬תאגידים עירוניים החילו על עצמם חובות משפטיות שונות ובלתי אחידות‪.‬‬
‫הנהלים חלים על כלל התאגידים העירוניים ומטרתם "ליישר קו" בין כלל‬
‫התאגידים העירוניים הפועלים בישראל‪.‬‬
‫מבוא ‪ -‬המשך‬
‫‪ Ò‬הליך האסדרה של תחום התאגידים העירוניים שמבצע משרד‬
‫הפנים בא לידי ביטוי אף בהגדלת תשומת הלב לתחום ובהגדלת‬
‫המשאבים של האגף לתאגידים עירוניים במשרד הפנים‪.‬‬
‫מהן המשמעויות של האסדרה שמבצע משרד הפנים‪:‬‬
‫‪ Ò‬מחד – משרד הפנים מכיר בחשיבות התאגידים העירוניים כחלק‬
‫מהותי בעבודת הרשויות המקומיות בישראל ושואף לפתח את‬
‫התחום ולהרחיב את פעילותו‪.‬‬
‫‪ Ò‬מנגד – משרד הפנים מגביר את הרגולציה‪ ,‬הפיקוח והבקרה על‬
‫התאגידים העירוניים‪.‬‬
‫אגף בכיר לתאגידים עירוניים – משרד הפנים‬
‫‪Ò‬‬
‫‪Ò‬‬
‫אגף בכיר לתאגידים עירוניים במשרד הפנים הוקם במטרה להגביר את‬
‫הרגולציה והפיקוח על התאגידים העירוניים‪ .‬האגף עוסק באסדרה‪,‬‬
‫פיקוח ובקרה של מגזר התאגידים העירוניים וכן בתכנון מדיניות ביחס‬
‫למקומו של מגזר זה בפעילות השלטון המקומי‪.‬‬
‫כחלק מעבודתו הוציא האגף לאחרונה נהלים חדשים בשם נהלי‬
‫אסדרה של תאגידים עירוניים הכוללים‪ :‬ריכוז הנחיות בנושא תאגידים‬
‫עירוניים‪ ,‬נוהל אסדרת חברה עירונית‪ ,‬נוהל אסדרת עמותה עירונית‬
‫ונוהל אסדרת חל"צ עירונית‪.‬‬
‫ריכוז הנחיות‬
‫‪Ò‬‬
‫‪Ò‬‬
‫‪Ò‬‬
‫ככלל הנחיות שונות בנושא תאגידים עירוניים היו קיימות תמיד במספר חוזרי‬
‫מנכ"ל שפורסמו במשך העשור האחרון )הנחיות שלא רוכזו מעולם באופן‬
‫מסודר( וכן בפסיקות של בתי המשפט השונים שהחילו על התאגידים העירוניים‬
‫חובות שונים מכח היותם גופים ציבוריים כגון חובת המכרז‪ ,‬חובה להימנע מניגוד‬
‫עניינים‪ ,‬חובות בנושאי תנאי העסקה של עובדים וכד'‪.‬‬
‫האגף הבכיר לתאגידים עירוניים לקח את ההנחיות השונות בנושא התאגידים‬
‫העירוניים וריכז אותן לנוהל שנועד לאגד את ההנחיות הכלליות העיקריות‬
‫הנוגעות לפעילותה של רשות מקומית באמצעות תאגיד עירוני‪.‬‬
‫כפי שיוסבר בהמשך‪ ,‬מדובר בצעד אחד מבין מספר צעדים של משרד הפנים‬
‫המהווים ניסיון להגביר את הפיקוח והרגולציה על התאגידים העירוניים‪.‬‬
‫סקירת נהלי האסדרה של משרד הפנים‬
‫‪Ò‬‬
‫ראשית‪ ,‬משרד הפנים מחדד ומבהיר מהן הפעולות שמבצע תאגיד עירוני‬
‫אשר מצריכות את אישור משרד הפנים‪.‬‬
‫‪ .1‬ייסוד תאגיד עירוני‪ ,‬תאגיד בת או סניף לתאגיד עירוני‪.‬‬
‫‪ .2‬לקיחת חלק בייסוד או התמזגות עם כל תאגיד אחר‪.‬‬
‫‪ .3‬שינוי בתקנון של תאגיד עירוני‪.‬‬
‫‪ .4‬קבלת אשראי או מלווה על ידי תאגיד עירוני‪.‬‬
‫‪ .5‬הגדלת הון המניות הרשום של התאגיד‪.‬‬
‫‪ .6‬העברת מניות‪.‬‬
‫‪ .7‬תשלום שכר או כל תמורה אחרת לנציגי המועצה‪ .‬בדירקטוריון או בוועד‬
‫המנהל של התאגיד‪.‬‬
‫‪ .8‬הספקת שירותים שהם בסמכות הרשות המקומית על ידי התאגיד‬
‫העירוני‪.‬‬
‫אסדרה בנושא מכרזים‬
‫‪Ò‬‬
‫‪Ò‬‬
‫‪Ò‬‬
‫‪Ò‬‬
‫תחום נוסף אותו ביקש משרד הפנים להסדיר הינו תחום המכרזים והתקשרויות‬
‫התאגיד‪.‬‬
‫חובת המכרז בתאגיד עירוני נבעה עד היום מהוראות פסיקת בתי המשפט ומחורי‬
‫מנכ"ל ישנים של משרד הפנים‪.‬‬
‫משרד הפנים ביקש לעגן את חובת המכרז של התאגיד העירוני במסמך הנחיות‬
‫רשמי‪.‬‬
‫במסמך "ריכוז ההנחיות בנושא תאגידים עירוניים" נקבע בסעיף ‪.7‬ג‪ .‬כי "למען‬
‫הסר ספק‪ ,‬יצוין כי על תאגיד עירוני חלים חוק חובת המכרזים והתקנות שיותקנו‬
‫מכוחו‪ .‬עד להתקנת התקנות יחולו על התאגיד דיני המכרזים החלים על הרשויות‬
‫המקומיות‪".‬‬
‫עד לתחילת שנות ה‪ 80-‬של המאה הקודמת‪ ,‬היו נחשבים התאגידים‬
‫העירוניים כגופים עליהם לא חלה חובת ביצוע מכרז‪.‬‬
‫בעקבות מצב זה‪ ,‬עת הייתה רשות מקומית מעוניינת לבצע‬
‫התקשרות מבלי לפרסם מכרז כדין‪ ,‬הייתה הרשות נוהגת למנות את‬
‫התאגיד העירוני לגוף האחראי על הפרויקט‪ ,‬ואילו התאגיד העירוני‬
‫היה מבצע את ההתקשרויות הנדרשות‪ ,‬מבלי צורך במכרז‪.‬‬
‫התנהלות זו החלה להשתנות בשנת ‪ 1982‬בבג"צ צוקר נ' עיריית תל‬
‫אביב‪.‬‬
‫בג"צ ‪ 313/82‬צוקר ואח' נ' עיריית תל אביב‪ -‬יפו ואח'‬
‫בית המשפט העליון דן בעתירה שהוגשה נגד עיריית תל‪-‬אביב‪-‬יפו בה‬
‫נטען כי העירייה עשתה שימוש בחברה העירונית‪" ,‬קרן ת"א לפיתוח"‪,‬‬
‫המצויה בבעלותה על מנת להתקשר‪ ,‬ללא מכרז‪ ,‬עם קבלן לביצוע‬
‫עבודות‪.‬‬
‫בית המשפט העליון בפסה"ד בחן את מהות החברה העירונית ואת‬
‫החובות החלות עליה‪ .‬ביהמ"ש העליון הגדיר את החברה העירונית‬
‫כ"ידה הארוכה של העירייה"‪.‬‬
‫ככזו‪ ,‬קובע בית המשפט‪" ,‬מוגבלת החברה העירונית‪" ,‬היד"‪ ,‬כשם‬
‫שמוגבל "הגוף"‪ ,‬היא העירייה עצמה"‪.‬‬
‫בית המשפט פסק כי‪:‬‬
‫"אין אנו גורסים שמקום שאין גוף ציבורי חופשי להתקשר‬
‫בעצמו בחוזה ללא מכרז‪ ,‬הוא יוכל לעשות זאת באמצעות זרוע‬
‫ארוכה שלו"‪.‬‬
‫ומכאן‪ ,‬שאותן מגבלות שחלות על העירייה‪ ,‬יחולו גם על החברה‬
‫העירונית‪ ,‬שעה שהיא פועלת כידה הארוכה של העירייה‪.‬‬
‫מאז‪ ,‬קבע בית המשפט העליון‪ ,‬בשורה ארוכה של פסקי דין‪ ,‬כי‬
‫חובת המכרז בתאגיד העירוני זהה לחובת המכרז החלה על הרשות‬
‫המקומית‪.‬‬
‫כמו כן נקבע כי כללי ניהול המכרז החלים על הרשות המקומית‬
‫כגון‪ :‬תנאי המכרז‪ ,‬מתן הבהרות‪ ,‬פגמים במכרז‪ ,‬ניהול משא ומתן‬
‫והגדרתו‪ ,‬הידברות עם משתתפים‪ ,‬צירוף מסמכים ועוד – יחולו גם‬
‫הם על התאגיד העירוני‪.‬‬
‫חובת המכרז החלה על התאגיד העירוני אינה נובעת אך‬
‫ורק מכוח הנחיית משרד הפנים‪.‬‬
‫המסגרת הנורמטיבית החלה על חברות עירוניות לעניין מכרזים‬
‫היא תיקון ‪ 14‬לחוק חובת המכרזים‪ ,‬תשנ"ב‪ 1992-‬והתקנות מכוחו‪.‬‬
‫חוק המכרזים קובע כי‪:‬‬
‫"המדינה‪ ,‬כל תאגיד מקומי‪ ,‬מועצה דתית וקופת חולים‪ ,‬לא‬
‫יתקשרו בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין‪ ,‬או לביצוע‬
‫עבודה‪ ,‬או לרכישת שירותים‪ ,‬אלא על‪-‬פי מכרז פומבי הנותן‬
‫לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו"‪.‬‬
‫תיקון חוק חובת מכרזים בשנת ‪ ,2002‬אשר החיל את חובת‬
‫ההתקשרות במכרז גם על תאגיד באופן סטטוטורי‪,‬לא נכנס רשמית‬
‫לתוקפו‪ ,‬שכן נקבע בחוק כי התיקון ייכנס לתוקף רק לאחר ששר‬
‫הפנים יתקין תקנות בעניין‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬במשך ‪ 9‬השנים האחרונות‪ ,‬נמנעו שרי הפנים‬
‫השונים מלפרסם תקנות מכרזים אשר יחולו על התאגידים‬
‫העירוניים‪.‬‬
‫מצב זה יצר חוסר בהירות בשנים האחרונות בקרב התאגידים‬
‫העירוניים בכל הנוגע לדיני המכרזים החלים עליהם ועוררו‬
‫שאלות שונות כגון– האם חלה חובת מכרז על התאגיד העירוני?‬
‫מהי רמת הגמישות שיש לתאגיד העירוני לקביעת פטור ממכרז‬
‫לעומת הרשות המקומית? אלו תקנות מכרזים חלות על התאגיד‬
‫העירוני – האם תקנות המכרזים החלות על הרשות המקומית או‬
‫תקנות המכרזים הכלליות?‬
‫חוסר בהירות זה‪ ,‬בא לידי ביטוי אף בפסיקת בתי המשפט‬
‫השונים בנוגע לחובת המכרז החלה על התאגיד העירוני‪ .‬חלק‬
‫מהפסיקות הרחיבו את חובת המכרז החלה על התאגיד העירוני‬
‫)ר' לדוגמא עע"מ ‪ 3190/02‬קל בניין נ' החברה לטיפול‬
‫בשפכים רמת לבנים בע"מ ועתמ )י‪-‬ם( ‪ 374/03‬מאמץ ייזום‬
‫חקלאות והשקעות בע"מ נ' מפעלי ביוב וטיהור ירושלים (‬
‫ומנגד פסיקה אשר צמצמה את תחולת חובת המכרזים החלה‬
‫על התאגידים העירוניים )ר' לדוגמא עת"מ ‪ 1530/04‬דב צור נ'‬
‫עיריית ראשון לציון ועתמ )י‪-‬ם( ‪ 1083/07‬יניב דרומי פיתוח‬
‫והשקעות בע"מ נגד מי אריאל בע"מ ‪ -‬תאגיד מים ואח'(‪.‬‬
‫בראשית חודש אוגוסט‪ ,‬הגיש שר הפנים לועדת חוק‪ ,‬חוקה ומשפט‬
‫של הכנסת את תקנות חובת המכרזים )תאגידים מקומיים(‪,‬‬
‫התשע"א‪.2011-‬‬
‫התקנות טרם נידונו בועדת הכנסת בשלב זה‪ ,‬אולם עיון ראשוני‬
‫בתקנות‪ ,‬מעלה כבר בשלב זה תהיות באשר להתאמתן לצרכים‬
‫של התאגידים העירוניים ולהתקשרויות השונות שמבצעים‬
‫התאגידים‪ .‬איגוד התאגידים העירוניים וגורמים נוספים‪ ,‬פועלים‬
‫בימים אלו מול משרד הפנים וועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט של הכנסת‬
‫במטרה להביא לשינוי נוסח התקנות‪.‬‬
‫אסדרה בתאגידים עירוניים ‪ -‬תקנון התאגיד‬
‫¨‬
‫נושא נוסף אותו שואף משרד הפנים להסדיר הוא נושא אחידות תקנוני‬
‫התאגידים העירוניים‪.‬‬
‫‪ Ò‬לתאגידים עירוניים בעלי אישיות משפטית שונה ואופי פעילות‬
‫שונה‪ ,‬קיימים תקנונים שונים אשר לעיתים‪ ,‬שונים מהותית‬
‫מתקנוני רוב התאגידים‪.‬‬
‫‪ Ò‬כמו כן‪ ,‬התאגידים אשר הוקמו בשנים האחרונות הינם בד"כ‬
‫בעלי תקנונים "מודרניים" כנדרש על ידי משרד הפנים‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬קיימים תאגידים עירוניים אשר הוקמו לפני עשרות שנים‬
‫ובתקנונם‪ ,‬חסרות הוראות מהותיות החלות על התאגיד‪.‬‬
‫אסדרה בתאגידים עירוניים ‪ -‬תקנון חברה‬
‫¨‬
‫¨‬
‫נוהל אסדרת תאגיד עירוני שהוציא משרד הפנים קובע בסעיף ‪.2.9‬‬
‫רשימה סגורה של סעיפים שיש לכלול בתקנון של כל תאגיד‬
‫עירוני‪.‬‬
‫הסעיפים אותם יש לכלול בתקנון נוגעים לחובת המכרז של‬
‫התאגיד‪ ,‬חובה לקבלת אישור משרד הפנים לביצוע הפעולות‬
‫שפורטו לעיל‪ ,‬חובה להימנע מניגוד עניינים‪ ,‬חובות לגבי קביעת‬
‫שכר המנכ"ל‪ ,‬חובות בנוגע לקבלת עובדים וכד'‪.‬‬
‫אסדרה בתאגידים עירוניים ‪ -‬תקנון חברה‬
‫¨ הסעיפים הנדרשים על ידי משרד הפנים להיכלל בתקנון יהיו חובה לגבי‬
‫כל תאגיד חדש שנרשם‪.‬‬
‫¨ בשלב זה‪ ,‬משרד הפנים אינו כופה על תאגידים עירוניים שאינם בעלי‬
‫תקנון כאמור‪ ,‬לשנות את תקנונם‪.‬‬
‫‪ Ò‬אולם‪ ,‬על פי סעיף ‪ 12.1‬לנוהל האסדרה של משרד הפנים‪ ,‬כל תאגיד‬
‫הפונה לאגף תאגידים עירוניים במשרד הפנים בבקשה לאישור פעולה‬
‫מסוימת הטעונה אישור‪ ,‬יידרש להתחייב כי ישנה את תקנון התאגיד‬
‫בהתאם להנחיות משרד הפנים תוך ‪ 90‬ימים‪.‬‬
‫‪ Ò‬כך נוצר מצב שרוב הפניות למשרד הפנים יגררו דרישה לשינוי התקנון‪.‬‬
‫אסדרת תאגידים עירוניים – עובדי התאגיד‬
‫‪ Ò‬נושא נוסף אותו מסדיר משרד הפנים בנוהל האסדרה הינו‬
‫נושא קבלת והעסקים עובדים בתאגיד העירוני‪.‬‬
‫‪ Ò‬חובת קיום מכרז לקבלת עובדים בתאגיד עירוני מוסדרת‬
‫בנוהל האסדרה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪" Ò‬כללי קליטת עובדים וקידומם החלים על הרשות המקומית יחולו על‬
‫התאגיד העירוני‪ ,‬ובלבד שלא ייקלט אדם לעבודה בתאגיד שלא על פי‬
‫מכרז פומבי‪ .‬כללי המכרז יקבעו על ידי החברה ויהיו דומים לכללים‬
‫הנהוגים ברשות המקומית בכפוף לכל דין‪ .‬סולם הדרגות ותנאי השכר‬
‫וההעסקה לא יחרגו מהמקובל ברשות המקומית"‪.‬‬
‫קבלת עובדים בתאגיד עירוני‬
‫‪ Ò‬על אף ההוראה הגורפת כי לא יתקבל לתאגיד מבלי לקיים‬
‫מכרז פומבי – מקובל בתאגידים העירוניים לקבל עובדים‬
‫בדרכים נוספות המותרות ברשות המקומית כגון‪:‬‬
‫‪ Ò‬מכרז פנימי‪.‬‬
‫‪ Ò‬ניוד עובדים בתוך התאגיד‪.‬‬
‫‪ Ò‬פניה למשרדי כ"א‪.‬‬
‫‪ Ò‬גיוס עובדים דרך לשכת התעסוקה‪.‬‬
‫עובדים בתאגיד העירוני‬
‫‪ Ò‬כמו כן‪ ,‬משרות הפטורות ממכרז לקבלת עובדים ברשויות‬
‫המקומיות יהיו פטורות ממכרז גם בתאגיד העירוני כגון‪:‬‬
‫‪ Ò‬משרות לתפקידים אשר דרגת הקבלה עליהן ברשות‬
‫המקומית נמוכה מדרגה מסוימות )דרגה ‪ 7‬בעיריות(‪.‬‬
‫‪ Ò‬משרות ייעודיות )עובדים סוציאליים‪ ,‬סייעות וכד'(‪.‬‬
‫‪ Ò‬משרות שונות של אמון אישי כמו מנהלת לשכת מנכ"ל‬
‫התאגיד‪.‬‬
‫עובדים בתאגיד העירוני‬
‫‪ Ò‬כמו כן‪ ,‬משרות הפטורות ממכרז לקבלת עובדים ברשויות‬
‫המקומיות יהיו פטורות ממכרז גם בתאגיד העירוני כגון‪:‬‬
‫‪ Ò‬משרות לתפקידים אשר דרגת הקבלה עליהן ברשות‬
‫המקומית נמוכה מדרגה מסוימות )דרגה ‪ 7‬בעיריות(‪.‬‬
‫‪ Ò‬משרות ייעודיות )עובדים סוציאליים‪ ,‬סייעות וכד'(‪.‬‬
‫‪ Ò‬משרות שונות של אמון אישי כמו מנהלת לשכת מנכ"ל‬
‫התאגיד‪.‬‬
‫עובדים בתאגיד העירוני ‪-‬דגשים‬
‫‪ Ò‬עובדי התאגיד העירוני מועסקים בהסכם אישי והם אינם‬
‫נכללים בהסכם הקיבוצי החל על עובדי הרשויות המקומיות‪.‬‬
‫‪ Ò‬בהתאם לכך‪ ,‬עובדי התאגיד לא יועסקו על פי דירוג‪ -‬דרגה‬
‫ושכרם ותנאי העסקתם ייקבעו על פי שיקול הדעת של‬
‫התאגיד בכפוף למספר מגבלות‪:‬‬
‫‪ Ò‬השכר לא יחרוג מהמקובל ברשות המקומית לנושא משרה‬
‫זהה או דומה‪.‬‬
‫‪ Ò‬השכר יהיה סביר ובהתאם למקובל בשוק‪.‬‬
‫אי הוודאות הקיימת כיום בעניין שכר עובדי התאגיד העירוני אינו קיים בכל הנוגע לשכר‬
‫בכירים בתאגיד‪.‬‬
‫בחודש מרץ ‪ 2003‬פרסם משרד הפנים חוזר מנכ"ל מיוחד בעניין‬
‫שכר מנכ"ל תאגיד עירוני‪.‬‬
‫בחוזר המנכ"ל המיוחד נקבע‪ ,‬כי שכרו של מנכ"ל חברה עירונית‬
‫ייקבע כאחוז מסוים משכרו של מנכ"ל הרשות המקומית‪.‬‬
‫האחוז משכר מנכ"ל רשות מקומית )לפיו ייקבע שכר מנכ"ל‬
‫העמותה העירונית( יהא לפי נפח הפעילות המשוקלל של‬
‫התאגיד העירוני המחושב לפי‪:‬‬
‫מאזן התאגיד המאושר האחרון ‪1/3 x‬‬
‫‪+‬‬
‫ההכנסה הממוצעת של התאגיד ב‪ 3-‬השנים האחרונות ‪,2/3 x‬‬
‫כמפורט בטבלה שלהלן‪:‬‬
‫רמה‬
‫שכר מנכ"ל‬
‫נפח פעילות משוקלל‬
‫‪1‬‬
‫עד ‪ 4‬מליון ‪₪‬‬
‫‪ 75%-65%‬משכר מנכ"ל הרשות‬
‫המקומית‬
‫‪2‬‬
‫בין ‪ 4-8‬מליון ‪₪‬‬
‫‪ 80%-70%‬משכר מנכ"ל הרשות‬
‫‪3‬‬
‫בין ‪ 8-20‬מליון ‪₪‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 20‬מליון ‪ ₪‬ומעלה‬
‫המקומית‬
‫‪ 85%-75%‬משכר מנכ"ל הרשות‬
‫המקומית‬
‫‪ 90%-80%‬משכר מנכ"ל הרשות‬
‫המקומית‬
‫על פי חוזר המנכ"ל המיוחד‪ ,‬יהיה מנכ"ל התאגיד זכאי לעלייה נוספת של‬
‫‪ 5%‬משכר מנכ"ל הרשות מקומית לאחר שנתיים בתפקידו ולאחר שנתיים‬
‫נוספות לעלייה נוספת של ‪ 5%‬משכר מנכ"ל הרשות מקומית )לאחר שלב‬
‫זה‪ ,‬לא יבוצעו עליות נוספות(‪.‬‬
‫מלבד השכר החודשי הקבוע‪ ,‬קובע חוזר המנכ"ל המיוחד הוראות נוספות‬
‫הנוגעות לשכר מנכ"ל העמותה‪ ,‬כפי שיפורטו להלן‪:‬‬
‫‪.1‬דמי כלכלה‪ :‬מנכ"ל התאגיד יהיה זכאי בנוסף לשכר‬
‫המצוין לעיל‪ ,‬גם לתשלום דמי כלכלה חודשיים בסך אחוז‬
‫השכר המותר *‪.₪ 687‬‬
‫‪.2‬הוצאות אחזקת רכב‪ :‬תשלום הוצאות אחזקת רכב לו יהיה‬
‫זכאי המנכ"ל יהיה כמפורט להלן‪ :‬במידה והתאגיד אינו‬
‫מעמיד לרשות המנכ"ל רכב צמוד ישולם החזר הוצאות רכב‬
‫על פי דיווח‪ .‬מכסת הק"מ המרבית שתאושר למנכ"ל לא‬
‫תעלה על ‪ 1,000‬ק"מ‪ ,‬וההחזר יבוצע כאמור על פי דיווח‪.‬‬
‫‪ .4‬הבראה‪ :‬המנכ"ל זכאי לקצובת הבראה בסכומים ובמספר ימים‬
‫שמשתלמים לעובדי הרשות המקומית‪.‬‬
‫‪ .5‬קצובת נסיעה‪ :‬המנכ"ל זכאי לקצובת נסיעה בסכומים ובמועדים‬
‫שמשתלמים לעובדי הרשות המקומית‪.‬‬
‫‪ .6‬קרן השתלמות‪ :‬התאגיד רשאי להפריש לקרן השתלמות אליה‬
‫משתייך המנכ"ל ‪ 7.5%‬ממשכורתו הכוללת והמנכ"ל יפריש ‪2.5%‬‬
‫ממשכורתו הכוללת‪.‬‬
‫‪ .7‬קצובת ביגוד‪ :‬העובד זכאי לקבל קצובת ביגוד כמקובל ברשות‬
‫המקומית‪.‬‬
‫‪ .8‬עבודה נוספת‪ :‬המנכ"ל אינו רשאי לעסוק בכל עבודה אחרת בשכר‪ .‬מילוי תפקיד אחר‬
‫ללא שכר טעון אישור מראש בכתב מדירקטוריון התאגיד וממשרד הפנים‪.‬‬
‫‪ .9‬תגמולי פרישה ופיצויי פיטורין ‪ -‬שיעורי הפרשות התאגיד והמנכ"ל בגין תגמולים‬
‫ופיצויי פיטורין יהיו לפי סוגי ההסדרים הפנסיונים‪ :‬קרן פנסיה או ביטוח מנהלים‪ .‬על המנכ"ל‬
‫לבחור אחת משלושת חלופות אלה‪ ,‬וזו תצוין בחוזה שייחתם‪.‬‬
‫‪ .10‬ימי מחלה – המנכ"ל זכאי ל‪ 30-‬יום ימי מחלה בשנה כנגד הצגת אישורים רפואיים‪,‬‬
‫והוא רשאי לצבור ימים אלה‪ .‬בסיום עבודתו המנכ"ל אינו זכאי לפיצוי בגין ימי מחלה שלא‬
‫נוצלו‪.‬‬
‫‪ .11‬ביטוח מפני אובדן כושר עבודה המבטיח פיצוי חודשי‪ :‬התאגיד יהיה רשאי לבטח את‬
‫המנכ"ל בביטוח כאמור אם המנכ"ל יבחר לבטח זכויותיו בביטוח מנהלים‪ .‬במקרה כזה‬
‫החברה תפריש עד ‪ 2.5%‬ממשכורתו הכוללת של המנכ"ל‪ ,‬על חשבונה‪.‬‬
‫‪ .12‬ימי חופשה‪ :‬המנכ"ל זכאי ל‪ 22-‬ימי חופשה בשנה ויכול לצבור עד ‪ 55‬ימים – אלה‬
‫ייפדו בעת פרישתו מהעבודה‪.‬‬
‫חוזר המנכ"ל בנוגע לשכר הבכירים בתאגיד העירוני מעלה מספר סוגיות‪:‬‬
‫א‪ .‬השכר נגזר משכר מנכ"ל הרשות המקומית על פי גודלה ולא על פי גודל‬
‫התאגיד – על פי חוזר המנכ"ל‪ ,‬שכר מנכ"ל התאגיד ייקבע כאחוזים משכר‬
‫מנכ"ל הרשות המקומית‪ ,‬כאשר שכר מנכ"ל הרשות המקומית נקבע על פי‬
‫גודל הרשות‪.‬‬
‫במצב כזה‪ ,‬עשוי להיווצר מצב בו מנכ"ל תאגיד עירוני קטן ברשות גדולה‬
‫ישתכר יותר ממנכ"ל תאגיד עירוני גדול המצוי ברשות קטנה‪ .‬הטענה הינה‬
‫כי חוזר המנכ"ל אינו נותן משקל מספיק לגודל התאגיד ונותן משקל רב‬
‫מידי לגודל הרשות המקומית‪.‬‬
‫ב‪ .‬המחזור הכספי של התאגיד אינו משקף לעיתים את פעילותו– תאגידים‬
‫עירוניים‪ ,‬בעיקר כאלה המבצעים פרויקטים שונים עבור הרשות המקומית‪,‬‬
‫אינם כוללים בדוחותיהם הכספיים את מלוא היקף העבודות אותן הם‬
‫מבצעים בפועל‪ .‬תאגידים עירוניים רבים כוללים בדוחותיהם הכספיים אך‬
‫ורק את התקורה לה זוכה התאגיד עבור ניהול הפרויקט עבור הרשות‬
‫המקומית‪ .‬במצב דברים כזה‪ ,‬תאגיד עירוני המנהל פרויקטים בהיקף של‬
‫מאות מיליוני ‪ ,₪‬עשוי להיחשב לתאגיד קטן מאחר ובדוח הכספי של‬
‫התאגיד‪ ,‬לא ניתן ביטוי להיקף העבודות המבוצע על ידו‪ .‬המחזור הכספי‬
‫של התאגיד משפיע ישירות על שכר מנכ"ל התאגיד מאחר וחלק משכר‬
‫המנכ"ל נקבע בהתאם למחזור הכספי של התאגיד‪.‬‬
‫משרד הפנים עובד בימים אלו על חוזר מנכ"ל שאמור להחליף את חוזר‬
‫המנכ"ל לעניין קביעת שכר מנכ"ל תאגיד עירוני שפורסם במרץ ‪.2003‬‬
‫על פי הצעת משרד הפנים שטרם פורסמה‪ ,‬יחושב שכרו של מנכ"ל תאגיד‬
‫עירוני לא רק על פי גודל התאגיד וגודל הרשות המקומית אלא על פי‬
‫פרמטרים נוספים כגון‪ :‬השתתפות הרשות המקומית בתקציב התאגיד‪,‬‬
‫רווח והפסד של התאגיד העירוני‪ ,‬עלות הפעילות של התאגיד העירוני‬
‫ואחוז הוצאות הנהלה וכלליות מפעילות התאגיד‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬חוזר המנכ"ל החדש אמור להסדיר נושאים נוספים הנוגעים‬
‫להעסקת בכירים בתאגידים עירוניים כגון‪ :‬שכר סמנכ"לים‪ ,‬הטבות‬
‫לעובדים בכירים ונוהל פניה למשרד הפנים לאישור החוזים‪.‬‬
‫בנוסף למינוי המנכ"ל‪ ,‬רשאי תאגיד עירוני למנות עובדים בכירים נוספים‬
‫אשר יועסקו במסגרת הסכם בכירים ובשכר בכירים )בדרך כלל לתפקיד‬
‫סמנכ"ל‪ ,‬מנהל כספים‪ ,‬מנהל תפעול‪ ,‬מנהלי מחלקות וכד'(‪.‬‬
‫שכרם של עובדים אלה ייגזר משכר המנכל ולא יעלה על ‪ 70%‬משכר‬
‫המנכ"ל )חוזר מנכ"ל ‪ – (3/2004‬ככל ששכר המנכ"ל )על פי הנוסחה‬
‫שפורטה( יהיה גבוה יותר‪ ,‬יוכל התאגיד לשלם שכר גבוה יותר לעובדים‬
‫הבכירים‪.‬‬
‫העסקת עובד בתפקיד עובד בכיר מחייבת קיום מכרז על ידי התאגיד‪.‬‬
‫תשלום שכר הבכירים יהיה כפוף לאישור משרד הפנים )ממונה שכר‬
‫ותנאי שירות בגופים נלווים – מר ניסים בן יקר(‪.‬‬
‫תודה על ההקשבה‬