עורך הדין 16.07.12
Transcription
עורך הדין 16.07.12
תאגידים אכיפה מינהלית והסדרי אכיפה -בזכות העמימות מודה שההסדר טוב השנה נערך הסדר האכיפה המינהלי הראשון בישראל ,ובמסגרתו חויבו מבטח שמיר ,אייפקס ותנובה לשלם 15מיליון שקל מבלי להודות בעובדות המיוחסות להן .למרות הביקורת ,גם הסדרים אשר אינם דורשים הודאה בעובדות עשויים להיות ראויים .טוב יעשו רשות ני"ע ,ועדת האכיפה המינהלית ובתי המשפט אם יאפשרו להמשיך בפרקטיקה זו צבי גבאי עו"ד ד"ר צבי גבאי, שותף במשרד גורניצקי; מחבר הספר "אכיפה מנהלית בדיני ניירות ערך" בהוצאת בורסי; לשעבר הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך 86׀ עורך הדין ההפרות ונסיבותיהן ,אמצעי האכיפה המוטלים על ביום 18בפברואר 2012נפל דבר בישראל .לרא־ מבטח שמיר ,אייפקס ותנובה במסגרת ההסדר ,הע־ שונה אישר מותב של ועדת האכיפה המינהלית רכת טיבן ועוצמתן של הראיות ומדיניות האכיפה הסדר אכיפה בין הרשות לבין מבטח שמיר ,קרן של הרשות .זאת ועוד ,ועל כך אני מבקש להרחיב אייפקס וקבוצת תנובה .ההסדר סיים סאגה ארו־ במאמר זה ,מותב הוועדה מצא לנכון להביע את כת שנים אשר הגיעה אף לבית המשפט ,ובמהלכה חוסר שביעות רצונו שמבטח שמיר ,אייפקס ותנובה דרשה הרשות ממבטח שמיר לצרף לדו"חותיה גם לא נדרשו להודות בעובדות המפורטות בהסכם .עד את הדו"חות הכספיים של תנובה .דרישה זו נתק־ כדי כך הסתייג המותב מחלק זה של ההסדר שבחר לה בהתנגדותן העיקשת של מבטח שמיר ,אייפקס לקרוא לרשות לשקול מחדש את השימוש בפרקטי־ ותנובה .במסגרת הסדר האכיפה הסכימו התאגידים קה זו. האמורים ,בין היתר ,לשלם במצטבר עיצום כספי כפי שעולה מהחלטת בגובה 15מיליון שקל ,לצרף המותב ,הסיבה לטרונייתו את הדו"חות הכספיים של קשה לטעון כי עיצום בעניין זה נעוצה בהשקפתו קבוצת תנובה לדו"חותיה כספי בסכום מצטבר כי אי ההודאה בעובדות פו־ של מבטח שמיר ולשלם עי־ של 15מיליון שקל ,אשר גמת באופן כלשהו באינטרס צום כספי בגובה 5,000שקל הציבורי .עוד תהה המותב לכל יום עיכוב במימוש תנאי מושת ברובו על תאגידים אם "יעלה על הדעת שהס־ ההסדר. שכלל אינם מפוקחים דר אכיפה ...יתבסס כל כולו בהחלטתו אישר מותב בידי הרשות ,אינו מרתיע. על עובדות המוכחשות על הוועדה את הסדר האכיפה ידי אחד הצדדים לו?" (עמ' אשר הוצג לפניו ,לא לפני ההפך הוא הנכון; הרשות 5להחלטת הוועדה בתיק שניתח את ההסדר ובחן השיגה את מלוא מבוקשה אכיפה ,1/12מיום ;18.2.12 את סבירותו לנוכח חומרת יולי 2012 לא ידעתי ,לא שמעתי? מפגינים מחוץ לבניין נציבות ניירות ערך האמריקאית להלן :החלטת הוועדה) .כשלעצמי אני מבין את עמ־ דתו של המותב ,אך בכל הכבוד איני מסכים איתה. ראשית ,עצם העובדה שצד להסכם אינו מודה בפה מלא ובמפורש בעובדות המיוחסות לו אינו מחייב שהוא מכחיש עובדות אלה .ואכן ,במקרה דנן צעדו הצדדים להסדר בתלם שנחרש בארצות הברית במשך כ־ 40שנה ,ובו צדדים המתקשרים עם נצי־ בות ניירות הערך האמריקאית ,ה־Securities and ( Exchange Commissionלהלן SEC :או הנצי־ בות) ,אינם נדרשים להודות בעובדות ובהאשמות שמייחסת להם הנציבות; באותה עת נאסר עליהם להכחיש עובדות והאשמות אלה ,הן במועד החתימה על ההסדר והן לאחריו. יולי 2012 צילום :גטי אימג'ס שנית ,חשוב לזכור כי בניגוד להליך הפלילי ,הכרוך בטבורו בשאלות של אשמה ( ,)Culpabilityבהליך המינהלי אין מניעה לאפשר עמימות בסוגיה זו אם בת־ מורה מגשימה הרשות המינהלית את מטרותיה .שלא במפתיע ,שיקול ההרתעה עמד במוקד החלטת מותב ועדת האכיפה המינהלית .אולם ההרתעה אינה מטרה, אלא אמצעי להשגת המטרה שהיא "שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך" ,כפי שקובע מפורשות חוק ניירות ערך ,תשכ"ח־ .1968הגנה זו מבוססת בראש ובראשונה על גילוי מידע מהותי לציבור המשקיעים. זהו עקרון היסוד ברגולציה של שוק ההון ,וזה הבסיס לדרישתה של הרשות כי מבטח שמיר תצרף לדו"חותיה גם את הדו"חות הכספיים של תנובה. עורך הדין ׀ 87 תאגידים כריכת הספר "אכיפה מנהלית בדיני ניירות ערך" 88׀ עורך הדין אכיפה מינהלית והסדרי אכיפה -בזכות העמימות הסדר האכיפה בענייננו גרם לחשיפת דו"חותיה הכספיים של קבוצת תנובה -מבוקשה האמיתי והישגה האמיתי של הרשות .כבונוס ,גם ההרת־ עה לא נזנחה .קשה לטעון כי עיצום כספי בסכום מצטבר של 15מיליון שקל ,אשר מושת ברובו על תאגידים שכלל אינם מפוקחים בידי הרשות ,אינו מרתיע ,אפילו אם אותם תאגידים לא הודו בעובדות המפורטות בהסדר. בהחלטתו ניסה המותב להבחין בין אי הודאה בעובדות לבין אי הודאה במסקנות המשפטיות הנו־ בעות מאותן עובדות .בהערת אגב אציין כי למרות שאיננו חייבים לאמץ כל מה שהאמריקאים עושים, אין המודל האמריקאי מבחין בין שתי קטגוריות אלה .על כל פנים ,לחיזוק עמדתו פנה המותב לדברי ההסבר להצעת החוק וביקש ללמוד מהם כי כוונת המחוקק הייתה לאפשר אי הודאה במסקנות המש־ פטיות בלבד .אני מסופק אם המחוקק כיוון בדבריו להבחנה שביקש המותב להוכיח ,אולם לדעתי אין כל ספק כי מטרתו של המחוקק הייתה לעודד ולתמרץ מפרים־לכאורה להתקשר עם הרשות בהסדרי אכי־ פה .ההבחנה שמציע המותב תפגע באחד התמריצים העיקריים להתקשרות בהסדרים אלה .מדוע? משום שהחוק מגן על מתקשרים בהסדרי אכיפה וקובע כי הסכמתם להתקשרות בהסדר לא תשמש ראיה בה־ ליך פלילי או מינהלי בשל ההפרה שהובילה להסדר, אולם אינו מעניק הגנה כזו בהליכים אזרחיים .לכן בהתקשרות בהסדר אכיפה צריכים מפרים־לכאורה לקחת בחשבון כי הסכמתם עשויה לשמש ראיה נגדם בידי תובע אזרחי .פרשנות הגורסת כי על מפרים־לכאורה להודות בעובדות המפורטות בה־ סדר ,גם כאשר אינם מודים במסקנות המשפטיות הנובעות מעובדות אלה ,תפגע קשות בנכונותם של מפרים־לכאורה להתקשר בהסדרי אכיפה .מה גם שהחלופה -ניהול הליך אכיפה מינהלי מלא -אינה קשה להם כמו ניהול הליך פלילי. כפי שצוין לעיל ,בארצות הברית נהוג זה שנים רבות כי מפרים של דיני ניירות הערך הפדרליים מת־ קשרים בהסדרי אכיפה מבלי להודות בעובדות .הע־ נקת תמריץ זה ,אשר איפשר למפרים להתקשר בה־ סדרים מבלי שהדבר ישמש נגדם בהליכים משפטיים אזרחיים באותו עניין ,הקלה מאוד על ה־ SECלהשיג הסדרים כאמור .זו הייתה הקלה משמעותית ביותר, שכן בתקופה שהתפתח הנוהג התמקדו סמכויות ה־ SECבהפסקת התנהגות לא חוקית קיימת או שה־ חלה בעבר .הסדרי האכיפה למעשה איפשרו ל־SEC להשיג אפקט מניעתי צופה פני עתיד ,שכן הסדרים אלה היו מוגשים לבית המשפט ומקבלים תוקף של פסק דין .מרגע זה נחשבה כל הפרה של דיני ניירות ערך בידי אותו מפר להפרה של הסדר האכיפה ,היינו להפרה של פסק דין ,והיא שימשה בסיס להליכי בזיון בית המשפט שיזם ה־ .SECאולם ב־ 1972נוכחה הנ־ ציבות האמריקאית כי מיד לאחר אישור ההסדר בבית משפט היו המפרים פותחים במסע תקשורתי מאומץ שמטרתו להכחיש את כל המיוחס להם בהסדר .בת־ גובה החלה ה־ SECלדרוש ממפרים להתקשר בהסכ־ מים מבלי להודות אך גם מבלי להכחיש את העובדות ואת ההאשמות המיוחסות להם ,הן במעמד ההתקש־ רות בהסדר והן לאחריו .מאז ועד היום זו הפרקטיקה הנוהגת בארצות הברית בתחום זה. לאחרונה החלה להימתח ביקורת על פרקטיקה ארוכת שנים זו .אחד המבקרים הבולטים ביותר הוא השופט הפדרלי בבית המשפט המחוזי במנהטן ג'ד רקוף .למשל ,בהחלטה מפורסמת שנתן בסוף נוב־ מבר 2011אגב הסדר אכיפה שנערך בין סיטיגרופ ל־ SECבפרשייה הקשורה במשבר הסאב־פריים, החליט השופט רקוף שלא לאשר את ההסדר ואף מתח ביקורת חריפה על כך שסיטיגרופ לא נדר־ שה להודות בעובדות שיוחסו לה בכתב התביעה המרוכך שהגישה ה־ SECבעניינה כחלק מההסדר )S.E.C v. Citigroup Global Markets Inc. No. 11 (( .Civ. 7387 )S.D.N.Y, Nov. 28, 2011גם ה־SEC עצמה לא נותרה אדישה נוכח הביקורת על הפרק־ טיקה רבת השנים בתחום הסדרי אכיפה ,ובינואר 2012הכריזה על שינוי במדיניותה כאשר הסדר האכיפה נערך במקביל להסדר טיעון שבו מתקשר המפר עם התביעה הפדרלית באותו עניין. לעניות דעתי תהיה זו טעות להסיק כי הרשות והמחוקק הישראלי צריכים להטות אוזן דווקא לבי־ קורת המושמעת בארצות הברית על הסדרי אכיפה המאפשרים למפרים שלא להודות ולא להכחיש את העובדות ואת ההאשמות המיוחסות להם .זוהי פרקטיקה רבת שנים שבמסגרתה הן ה־ SECוהן בתי המשפט גיבשו מדיניות ברורה וכללי עשה ואל תעשה בכל הנוגע להתקשרות בהסדרי אכיפה .ודוק, יולי 2012 כי גם אילו הובא ההסדר לאישורו של השופט רקוף, פרקטיקה זו נהגה כ־ 40שנה עד לתיקונה בינואר סביר ביותר כי גם הוא היה מאשר אותו .ראשית, .2012בישראל ,נכון לאפריל ,2012נערך הסדר אכי־ מההחלטה עולה כי הוועדה קיבלה לעיונה מזכר פה אחד .יש לנו עוד מה ללמוד ובעיקר במה להתנ־ שערכו מבטח שמיר ואייפקס עובר לביצוע עסקת סות לפני שנקבע כי התלם שחרשו האמריקאים אינו המניות שבה רכשו השתיים את השליטה בתנובה. ראוי .אמנם אין צורך להתנסות וללמוד במשך 40 שנית ,עובדות המקרה כמעט אינן נתונות במחלוקת. שנה ,אך בוודאי שהסדר אחד אינו מספיק לצורך זה. מחד גיסא ,הרשות סברה כי היה על מבטח שמיר שנית ,גם נוכח הביקורת המוטחת בפרקטיקה לצרף לדו"חותיה שלה גם את דו"חותיה הכספיים זו עשתה ה־ SECתיקון קטן ביותר ,אשר חל רק של תנובה .מאידך גיסא ,מבטח שמיר ,אייפקס ות־ במקרים המעטים שישנו הליך פלילי במקביל לה־ נובה נמנעו מלעשות כן בארבע הזדמנויות שונות. ליך המינהלי או האזרחי שמנהלת ה־ ,SECוההסדר שלישית ,הוועדה בהחלטתה קבעה מפורשות כי נערך שעה שבהליך הפלילי כבר הודה המפר בעו־ "ההסדר דנא בוסס כיאות על הראיות שעמדו מא־ בדות או התקשר בהסדר טיעון כזה או אחר .אכן, חורי הטענות העובדתיות נשוא ההסדר ,שנדרשו אין כל היגיון או טעם ,הן מבחינת הציבור והן מב־ לביסוס יסודות ההפרות שבמרכזו" (עמ' 9להחלטת חינת המפר ,להימנע מהודאה בעובדות ובהאשמות הוועדה) .במילים אחרות ,במקרה זה לא נפל פגם ולא המיוחסות למפר בהליך המינהלי או האזרחי אם נגרם שום נזק בכך שהרשות כבר הודה או הורשע בהן בה־ יש לנו עוד מה ללמוד איפשרה לשלושת הגופים ליך הפלילי. שהתקשרו בהסדר שלא שלישית ,חרף לשונו המ־ ובעיקר במה להתנסות לפני להודות ולא להכחיש את שתלחת של השופט רקוף, שנקבע כי התלם שחרשו העובדות ואת ההאשמות חשוב לקרוא היטב את הח־ האמריקאים אינו ראוי. המיוחסות להם .ההפך הוא לטותיו ולהבין על מה בדיוק הנכון; הרשות השיגה את יוצא קצפו .בהחלטתו בעניין אמנם אין צורך להתנסות מלוא מבוקשה .הן מבחינת סיטיגרופ קבע השופט כי וללמוד במשך 40שנה, היקף הגילוי שיזכו לקבל מדיניות ה־ SECבאשר לאי אך בוודאי שהסדר אחד משקיעי מבטח שמיר והן הודאת המפרים בעובדות מבחינת ההרתעה ,הגופים המיוחסות להם יושמה בצורה אינו מספיק לצורך זה המתקשרים בהסדר צמצמו לא אחראית ,וגרמה לכך שאין במעט את חשיפתם להליכים אזרחיים באותו עניין, ביכולתו לבדוק את סבירותו ואת הוגנותו של ההס־ והאינטרס הציבורי זכה למענה ראוי ומידתי .במילים דר שכן אין בפניו בסיס עובדתי כלשהו אשר יאפשר אחרות ,גם הסדרים שבהם המפר אינו נדרש להודות לו לעשות זאת .כל שניתן לו היה כתב התביעה שה־ בעובדות המיוחסות לו עשויים להיות הסדרים טו־ גישה SECעל העובדות המפורטות בו .אולם כפי בים ,וטוב יעשו הרשות ,ועדת האכיפה המינהלית שהעיר השופט ,ובצדק ,עובדות המצוינות בכתבי בי־ ובתי המשפט שלפניהם יועלו טענות בעניין זה אם דין הינן עובדות "נטענות" ולא עובדות "מוכחות", יאפשרו להמשיך בפרקטיקה זו. ועל כן אין בהן די לביסוס העובדתי הנדרש לאישור לסיום ,אני סבור כי הסדרים שבמסגרתם אין המ־ הסדר .זוהי ביקורת הגיונית ,וטוב תעשה רשות פרים־לכאורה נדרשים להודות בעובדות המפורטות ניירות ערך אם תיקח זאת לתשומת ליבה בהביאה בהסדר הם ראויים וטובים ,ואין לראות בהם אף הסדרי אכיפה לאישור ועדת האכיפה המינהלית. משום "הכרח בל יגונה" ,כפי שכונו בשעתם הסד־ אולם מכאן ועד ביטול האפשרות להתקשר בהס־ רי הטיעון בהליך הפלילי .המדובר באיזון ראוי בין דרים כאשר המפרים אינם מודים ואינם מכחישים מכלול האינטרסים הבאים לידי ביטוי במצבים אלה, את העובדות המיוחסות להם -הדרך ארוכה. ויש להמשיך לעשות בו שימוש -אחראי ומושכל - בעניין מבטח שמיר ,אייפקס ותנובה והחלטת בהסדרי אכיפה מינהליים. המותב בבקשה לאישור ההסדר האמור אפשר לשער יולי 2012 עורך הדין ׀ 89