לקריאת / הורדת הדו"ח המלא - לחץ כאן

‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫וועידת פראג – נובמבר ‪2102‬‬
‫המכון האירופי למורשת השואה ‪ -‬סקירת נכסי נדל"ן‬
‫דו"ח מצב על מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫מוגש על ידי איל"ר‪ ,‬הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (להלן ‪ -‬איל"ר)‬
‫והוועידה על תביעות יהודיות חומריות מגרמניה ("וועידת התביעות")‬
‫‪1‬‬
‫המסמך שלהלן מהווה סקירה של מאמצי השבת נכסי דלא ניידי שננקטו במהלך השנים האחרונות במספר מדינות במרכז‬
‫ומזרח אירופה על בסיס המידע המיטבי שהיה זמין לועידת התביעות ולארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר)‪ ,‬במועד‬
‫חיבור הדין וחשבון‪ ,‬ובסיוע מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו באוניברסיטת תל אביב‪ .‬אנו מזמינים בזאת ממשלות‪,‬‬
‫ארגונים לא ממשלתיים ומומחים יחידים‪ ,‬המחזיקים במידע עדכני ורלוונטי יותר להציע שינויים ולהעביר הערות באמצעות‬
‫הדואר האלקטרוני ל איל"ר‪ ,‬לכתובת ‪[email protected]‬‬
‫השגריר מילוס פוייר‪ ,‬יושב ראש הוועדה המארגנת של הוועידה הבינלאומית לנכסי תקופת השואה‬
‫שהתקיימה בפראג בתאריכים ‪ 26-30‬ביוני ‪"( 2009‬ועידת פראג") כתב את המבוא שלהלן לוועידה‪ ,‬והסביר‬
‫את מטרותיה‪:‬‬
‫"חלפו יותר משישה עשורים מאז מלחמת העולם השנייה והשדים הנוראים של השואה טרם‬
‫נמוגו‪ .‬האידיאולוגיה האווילית אשר הובילה לזוועות השואה עדיין קיימת‪ ,‬ושנאה על רקע‬
‫השתייכות גזעית וחוסר סובלנות על רקע אתני נפוצים בקרב החברות שלנו‪ .‬על כן‪ ,‬זו אחריותנו‬
‫המוסרית והמדינית לתמוך בזיכרון השואה ובמאמצי חינוך במסגרות לאומיות ובינלאומיות‬
‫וללחום בכל ביטויי חוסר הסובלנות והשנאה‪".‬‬
‫בין שאר יעדיה‪ ,‬כונסה ועידת פראג כדי לדון בדרכים מעשיות כדי ליישם את קריאתו של השגריר‬
‫פוייר לביצוע העבודה המהותית שעדיין נדרשת כדי לטפל במה שאירע על אדמתה של אירופה במהלך‬
‫השואה‪ .‬ועידת פראג עסקה במספר תחומים ואשר בכמה דרכים ניתן יהיה להציע תמיכה לקורבנות‬
‫השואה ולשמר את זיכרונם‪ ,‬הכוללות את המפורטות להלן‪ :‬רווחה חברתית‪ ,‬אומנות שדודה ונכסי תרבות;‬
‫אתרי קבורה יהודיים; זיכרון וגישה לתיעוד וההשבה של נכסי נדל"ן ‪ ,‬שהוחרמו במהלך תקופת השואה‪.‬‬
‫הדיונים והמשא ומתן שהתקיימו במהלך ימי וועידת פראג הובילו לניסוחה של הצהרת טרזין‬
‫ולאישורה על ידי ארבעים ושש מדינות‪ ,‬שהודיעו על תוכנית פעילויות שנועדה להבטיח תמיכה ופיצוי‬
‫לקורבנות הרדיפה הנציונל‪-‬סוציאליסטית‪ ,‬לצד קיומה של פעילות זיכרון‪ .‬בכל הנוגע לנכסי דלא‪-‬ניידי אשר‬
‫הופקעו במהלך השואה‪ ,‬ציינה ההצהרה‪:‬‬
‫" לנוכח חשיבות ההשבה של נכסי מקרקעין קהילתיים ופרטיים שהיו בבעלות קורבנות‬
‫השואה ושאר קורבנות הרדיפה הנציונל‪-‬סוציאליסטית‪ ,‬קוראות המדינות המשתתפות‬
‫לנקוט בכל מאמץ כדי לתקן את ההשלכות של הפקעות נכסים שהיו מנוגדות לחוק‪...‬אשר‬
‫היוו חלק מן הרדיפה של אנשים וקבוצות תמימים אלה‪ ,‬שרובם המכריע הלכו לעולמם‬
‫ללא יורשים‪".‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בין סוגי הפעילויות שבהן יש לנקוט בעקבות וועידת פראג‪ ,‬אשר במסגרת הצהרת טרזין‬
‫התמנה "המכון האירופי למורשת השואה" לטפל "בעבודה של וועידת פראג‪( ,‬לרבות) הפיתוח וההפצה של‬
‫נהלים מועדפים )‪ (Best practices‬והנחיות לטיפול בנכסי נדל"ן‪ ".‬למטרה זו תמכו בחלוף שנה אחת‪,‬‬
‫בחודש יוני ‪ 43 ,2010‬מדינות במסמך "הנחיות ונהלים מועדפים להשבה של נכסי מקרקעין (דלא‪-‬ניידי)‬
‫שהוחרמו או שנתפסו בדרך אחרת בניגוד לחוק על ידי נאצים‪ ,‬פשיסטים ומשתפי הפעולה שלהם‪ ,‬ולפיצוי‬
‫בגינם‪ ,‬בתקופת השואה בין השנים ‪ ,1933-1945‬לרבות במהלך תקופת מלחמת העולם השנייה‪( ".‬להלן –‬
‫"מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" או "הנחיות")‪ .‬ההנחיות מונות עקרונות‪ ,‬ומפרטות כללים‪ ,‬אשר ייושמו‬
‫על ידי מדינות בחקיקת השבת הנכסים שלהן ובתהליכי התביעות הנוגעים בדבר‪.‬‬
‫"מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" מפרט את הנכסים שבהם הוא מתמקד‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫באיל"ר חברים הארגונים הבאים‪ :‬אגודת ישראל העולמית; האסיפה האמריקאית של ניצולי שואה; הועדה היהודית אמריקאית‬
‫המשותפת להקצאות (ג'וינט); בני ברית העולמי; מרכז הארגונים של ניצולי שואה בישראל; הוועידה של תביעות יהודיות חומריות‬
‫מגרמניה; הועד היהודי האמריקאי‪ ,‬הסוכנות היהודית לארץ ישראל‪ ,‬ההסתדרות הציונית העולמית‪ ,‬הקונגרס היהודי העולמי‪ , ,‬ועידת‬
‫רבני אירופה; המועצה האירופאית של קהילות יהודיות‪/‬הקונגרס היהודי האירופאי‪/‬משלחת אירופאית משותפת;; ‪ :NCSJ‬הועד‬
‫הלאומי למען יהודים ברוסיה‪ ,‬אוקראינה‪ ,‬והמדינות הבלטיות ואירואסיה;‬
‫‪1‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫"יהיה הכרח כי חוקי ההשבה והפיצוי יחולו על נכסי נדל"ן אשר היו בבעלות (‪ )1‬ארגונים‬
‫דתיים או קהילתיים‪ ,‬או (‪ )2‬אנשים פרטיים או אישיויות משפטיות שהיו כפופים‬
‫להפקעה או תפיסה בלתי חוקית אחרת במהלך תקופת השואה בין השנים ‪1933-1945‬‬
‫ועל ההשלכות המיידות של מעשים אלה‪( ".‬מסמך הנחיות ונהלים מועדפים‪ ,‬סעיף א)‪.‬‬
‫לנוכח העובדה כי למספר מדינות יש חקיקה העוסקת בהשבה של נכסים שהולאמו על ידי משטרים‬
‫קומוניסטיים לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬או בפיצוי בגינם‪ ,‬קוראות ההנחיות באופן מפורש לממשלות‬
‫להמציא תרופות להפקעתם של נכסי דלא‪-‬ניידי קהילתיים‪ ,‬דתיים ופרטיים שהוחרמו במהלך תקופת‬
‫השואה‪.‬‬
‫"מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" ‪ ,‬קורא גם לממשלות לחדול מהתעלמותן מן הנושא של נכסים ללא‬
‫יורשים‪:‬‬
‫"אנו מעודדים את המדינות ליצור פתרונות להשבה של נכסים שלא נמצאו להם יורשים‬
‫או של כאלה שלא נדרשו‪ ,‬ולהגדרתם של הליכי פיצוי בגינם ואשר היו שייכים לקורבנות‬
‫מעשי הרדיפה של הנאצים‪ ,‬הפשיסטים ומשתפי הפעולה עמם‪ .‬נכסים ללא יורשים הם‬
‫נכסים שהוחרמו או נתפסו בדרך אחרת מאת הבעלים המקוריים על ידי הנאצים‪,‬‬
‫פשיסטים ומשתפי הפעולה שלהם‪ ,‬וכאשר הבעלים לשעבר הלך לעולמו‪ ,‬או הולך לעולמו‬
‫מבלי שהוא מותיר אחריו צוואה‪ ,‬בן או בת זוג או קרוב משפחה אחר הזכאי לרשת אותו"‬
‫"מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" (י))‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מציעות ההנחיות גישה אפשרית באשר לנכסי דלא‪-‬ניידי ללא יורשים – שחלק מהותי מהם‬
‫מצוי בידיהן של ממשלות‪ ,‬בדרגים שונים – על ידי השימוש בהכנסות שיירשמו מן המכירה של נכסים מעין‬
‫אלה כדי לממן "מקורות כספיים מיוחדים‪ ,‬לטובת ניצולי שואה נזקקים מן הקהילה המקומית‪,‬ללא קשר‬
‫למדינת שהותם" "מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" (י))‪.‬‬
‫"מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" המועדפים כולל גם מספר סטנדרטים נוספים להכללה על ידי‬
‫מדינות בבואן לפתח תהליכי חקיקה ותביעה באשר להפקעות נכסים הקשורות לשואה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫"תהליכי ההשבה והפיצוי חייבים לזהות את הבעלים כחוק או את המחזיק בזכויות קניין חוקיות‬
‫אחרות כמצוין ברישומי בעלות המקרקעין במועד האחרון לפני תחילת מעשי הרדיפה שלהם על‬
‫ידי הנאצים‪ ,‬פשיסטים או משתפי הפעולה עמם במהלך תקופת השואה בין השנים ‪ 1933‬עד ‪,1945‬‬
‫לרבות תקופת מלחמת העולם השנייה" ‪" -‬מסמך הנחיות ונהלים מועדפים"‪ ,‬סעיף (ג))‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תהליך התביעות "לרבות המצאת התביעות‪ ,‬יהיה חייב להיות נגיש‪ ,‬שקוף‪ ,‬פשוט‪ ,‬מהיר‪ ,‬לא מפלה‬
‫וללא דרישות באשר לאזרחות ומקום שהות קבוע‪ ,‬כמו גם אחיד בכל מדינה נתונה‪ ,‬והוא לא יהיה‬
‫כפוף לעלויות מכבידות או מפלות שיוטלו על התובעים‪" ".‬מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" סעיף‬
‫(ד))‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יהיה הכרח כי יתקיימו "גישה חופשית לכלל הרכיבים הרלוונטיים המקומיים‪ ,‬אזוריים‬
‫ולאומיים‪ ,‬לרבות אלה שיידרשו כדי לאשר את זכות הבעלות וזכויות קניין חוקיות אחרות של‬
‫נכסי הדלא‪-‬ניידי (המוחשיים) "מסמך הנחיות ונהלים מועדפים"‪ ,‬סעיף (ה))‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"ההחלטות יהיו מהירות ויכללו הסבר ברור באשר לפסיקה" (הנחיות ונהלים מועדפים‪ ,‬סעיף (ו))‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"ההשבה המעשית‪/‬מוחשית היא התוצאה המועדפת‪ ,‬במיוחד באשר לנכסי דלא‪-‬ניידי המוחזקים‬
‫על ידי הציבור‪ ,‬אולם אם הדבר אינו בר‪-‬ביצוע או אפשרי‪ ,‬יוכלו פתרונות מתקבלים על הדעת‬
‫אחרים לכלול את ההמרה בנכסים בעלי שווי זהה‪ ,‬או התשלום של פיצוי שהוא באמת הוגן‬
‫ומתאים" ("מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" סעיף (ח)); וגם‬
‫‪‬‬
‫"תוכניות הפרטה לא יוכלו לפגוע בזכויות התובעים‪ ,‬לרבות בזכות לתבוע נכסים מופקעים או‬
‫שנתפסו בדרך בלתי חוקית אחרת על ידי המשטרים הנאצי או הפשיסטיים ועל ידי משתפי‬
‫הפעולה עמם במהלך השואה בין השנים ‪ 1933‬ועד ‪ .1945‬בה בעת‪ ,‬חלה חובה כי חוקי ההשבה‬
‫יכללו הגנה בתום לב לדיירים הנוכחיים של נכסי דלא‪-‬ניידי מוחזרים" ("מסמך הנחיות ונהלים‬
‫‪2‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫מועדפים")‪ ,‬פסקה (ט))‪.‬‬
‫לפני כ שלוש וחצי שנים כתבנו במסמך שהומצא לוועידת פראג‪ ,‬באופן ספציפי באשר לסטאטוס של‬
‫נכסי דלא‪-‬ניידי שהופקעו במהלך השואה‪:‬‬
‫"ההתקפה הרצחנית על יהדות אירופה במהלך השואה כללה גזל בקנה מידה מסיבי‪.‬‬
‫ההפקעה של רכוש בבעלות יהודית ושל רכוש בבעלות של קורבנות אחרים על ידי הנאצים‬
‫ובני בריתם לא היווה היבט בר‪-‬חלוף‪ ,‬משני של השואה‪ ,‬כי אם חלק מן הכוח המניע‬
‫העיקרי שלו‪".‬‬
‫****‬
‫תהליך ההפקעה של רכוש יהודי יכול היה להיות שונה ממדינה למדינה‪ ,‬ואולם מטרתו הייתה זהה‬
‫בכלל האזורים שהיו נתונים לשליטה נאצית‪ :‬להחרים נכסים יהודיים‪ ,‬בין אם היו בבעלות קבוצות‬
‫יהודיות‪ ,‬קהילות ובין אם בבעלותם של יחידים‪ ,‬באופן הנרחב ביותר שהתאפשר‪ .‬מטרה זו דרשה כי נכסים‬
‫מסוימים שהיו בבעלותם של יהודים יזוהו‪ ,‬ותהליך זה הביא‪ ,‬במדינות אחדות‪ ,‬לרישומם ולהפקעתם‪,‬‬
‫צעדים שננקטו יחד עם צעדי הגירוש וההרס של העם היהודי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ההפקעה של נכסים הפכה‬
‫חלק מתהליך ההשמדה‪.‬‬
‫****‬
‫בעוד שזה מכבר ננקטו מספר צעדים חיוביים בכל הנוגע להשבה של נכסי דלא‪-‬ניידי (או נכסים‬
‫מוחשיים) בבעלות פרטית או קהילתית אשר הוחרמו מיהודים‪ ,‬הייתה התקדמות זו על פי רוב איטית‬
‫במקרה הטוב‪ .‬מספר משמעותי של נכסים מוחשיים שהיו בבעלות יהודית בעבר‪ ,‬במיוחד במדינות מרכז‬
‫ומזרח אירופה‪ ,‬טרם הוחזרו ואף לא שולם בגינם פיצוי לבעליהם החוקיים‪ .‬אכן‪ ,‬בחלוף יותר משישה‬
‫עשורים מאז תום מלחמת העולם השנייה וכמעט עשרים שנה מאז נפילתה של חומת הברזל‪ ,‬נותר עדיין‬
‫חלק מכריע של נכסים מופקעים מעין אלה בידיהן של ממשלות (בדרגים כאלה ואחרים) או בידי‬
‫אוכלוסיות מקומיות‪ ,‬כאשר הוא מוגן מכוחם של חוקים לאומיים רלוונטיים (או מעצם היעדרם)"‪.‬‬
‫תאור זה‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬ממשיך לשקף באופן הולם את המצב השורר כיום‪ .‬אם לתאר זאת בפשטות‪,‬‬
‫בשנים שחלפו מאז אימוצה של הצהרת טרזין ושל מסמך ההנחיות והנהלים המועדפים – "מסמכים‬
‫היסטוריים ללא תקדים‪ ",‬על פי המכון האירופי למורשת השואה ‪ -‬הייתה התנהלותן של מדינות מזרח‬
‫אירופה בכל הנוגע להחרמה של רכוש יהודי במהלך השואה‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬רחוקה מהיסטורית‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬מעט מאוד נעשה עד כה על ידי מדינות מזרח אירופאיות אשר נתנו את תמיכתן למסמכים אלה‪,‬‬
‫או לכל הפחות נטלו חלק בפיתוחם‪ .‬מדינות שבהם לא הייתה קיימת חקיקה בנושא השבה לפני מספר‬
‫שנים עדיין לא חוקקו אותה; מדינות שבהן היה קיים סוג כלשהו של חקיקה – לדוגמה בעבור רכוש‬
‫שהוחרם על ידי משטרים קומוניסטיים לאחר השואה – לא עדכנו‪ ,‬בכל דרך‪ ,‬את הוראות הדין שלהן כדי‬
‫לכלול בהן את ההנחיות והנהלים המועדפים; מדינה אחת שבה לא הייתה קיימת חקיקה להשבת רכוש‬
‫פרטי במ ועד וועידת פראג חוקקה מאז את החוק המתאים‪ ,‬אך הוא אינו כולל הפקעות רכוש בתקופת‬
‫השואה‪ ,‬ומדינה אחרת‪ ,‬הסירה את הצעת החוק לתשלום פיצויים בגין רכוש מוחרם לאחר אימוצם של‬
‫ההנחיות והנהלים המועדפים‪ .‬לבסוף‪ ,‬באותן המדינות שבהן דווח על עיכובים משמעותיים בטיפול‬
‫בתביעות קהילתיות ופרטיות דבר לא נעשה כדי לזרז את התהליכים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ההשבה של רכוש שהוחרם במהלך השואה מתקדמת בעצלתיים‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬
‫פולין‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מדינת המוצא של האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר לפני המלחמה‪ ,‬נעה לאחור‪,‬‬
‫אם בכלל‪ ,‬מאז וועידת פראג‪ .‬הממשלה החליטה שלא לקדם העברה של חוק פיצוי שהיה תלוי ועומד במשך‬
‫שנים‪ ,‬וזאת בנוסף לכישלון בחקיקת חוקים קודמים כלשהם במהלך עשרים השנים שחלפו‪ .‬הדבר מותיר‬
‫את האופציה הסבוכה של ליטיגציה בערכאות השיפוט הפולניות כאמצעי היחיד בעבור בעלים לשעבר של‬
‫רכוש‪ ,‬שחלק ניכר מהם כבר קשישים‪ ,‬קשי יום ולא מתגוררים עוד במדינה‪ .‬קרואטיה‪ ,‬כדוגמה נוספת‪,‬‬
‫הציעה תיקון שנועד להסיר דרישת אזרחות מפלה שהוטלה בחוק ההשבה שלה‪ ,‬אולם נראה כי הממשלה‬
‫זנחה לפי שעה את נוסח התיקון‪ .‬ובאשר לרומניה‪ ,‬שהייתה שוב ושוב מושא לביקורת מצידן של ישויות‬
‫אירופיות שונות בשל מערכת ההשבה הבלתי יעילה שלה‪ ,‬השהתה את תשלומיה בגין רכוש מוחרם‪ .‬מעט‬
‫מאוד השתנה במדינות אחרות בשלוש השנים שחלפו מאז קיומה של ועידת פראג‪ .‬המדינות ממשיכות‬
‫להחזיק בחוקי השבה שאינם מספקים כלל ועיקר בכל הנוגע לנושאים כמו להגדרת סוגי הרכוש המכוסים‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫הרכוש שהוחזר זה מכבר‪ ,‬מה שולם‪ ,‬מי רשאי לתבוע‪ ,‬השקיפות והנגישות של התהליך‪.‬‬
‫אין בכך כדי לומר שלא נרשמה כל התקדמות מאז הצהרת טרזין ופרסום מסמך ההנחיות; הייתה‬
‫התקדמות‪ ,‬גם אם קלה‪ .‬סרביה‪ ,‬לשם הדוגמה‪ ,‬העבירה לבסוף חוק השבת רכוש בשנת ‪ .2011‬למרות‬
‫שהחוק אינו כולל נכסים שהוחרמו בתקופת השואה – תנאי אשר אנו מקווים כי ישונה – החוק מציין גם‬
‫כי רכוש ללא יורשים שהופקע במהלך השואה יטופל במסגרת חוק אחר‪ .‬וגם קרואטיה‪ ,‬אמנם באיטיות‪,‬‬
‫עובדת על הצעה להקמתה של קרן לטיפול באי הצדק שבוצע נגד קורבנות השואה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יישמה ליטא‬
‫חקיקה – החוק לפיצוי בתום לב בגין נכסי דלא‪-‬ניידי בקהילות הדת היהודית – המעניק פיצוי; חלק‬
‫מפיצוי זה ישולם בקרוב כתשלום חד‪-‬פעמי לקורבנות השואה‪ ,‬והחלק הארי שלו ישמש למטרות דתיות‪,‬‬
‫תרבותיות וחינוכיות למען הקהילה היהודית המקומית בליטא במהלך עשור השנים הקרוב‪ .‬בעוד שהחוק‬
‫אינו כולל החזרה של רכוש דלא‪-‬ניידי לידי הקהילה‪ ,‬כאשר הסכום המיועד לפיצוי מהווה רק שבר מן‬
‫השווי של כלל הנכסים שהיו בבעלות יהודית קהילתית במדינה‪ ,‬מדובר בצעד בכיוון הנכון‪.‬‬
‫יהיו אשר יהיו הסיבות שממשלות ממשיכות להעלות כדי שלא להתמודד עם הפיצוי בגין רכוש‬
‫שהוחרם מקורבנות השואה‪ ,‬מדאיגה אף יותר העובדה כי סוגיית ההשבה שנדונה במהלך וועידת נכסי‬
‫השואה‪ ,‬לפני יותר משלוש שנים‪ ,‬נותרה‪ ,‬בחלקה המכריע‪ ,‬עדיין פתוחה‪.‬‬
‫"מדינה שלא התמודדה עם עברה אינה חופשית לנוע אל עבר העתיד‪ .‬חייבים‪ ,‬אם כן‪ ,‬להילחם בשדים‬
‫הנותרים מן העבר ולהעניק פיצוי בגין עבירות העבר‪ 2".‬עם זאת‪ ,‬נושא ההשבה בגין פשעי השואה נותר‬
‫נושא בעל עדיפות נמוכה‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬
‫דין וחשבון זה אינו מתעתד להוות סקירה כוללת‪ ,‬של כלל המדינות או של מדינה יחידה מסוימת‪ .‬המטרה‬
‫אינה רק להעניק "דו"ח תמציתי" על אודות המצב המעודכן השורר בכל הנוגע להפקעות בתקופת השואה‬
‫במספר המצומצם של מדינות המודגשות‪ ,‬כי אם לשמש זרז – כנגד כל הקשיים‪ ,‬והם רבים – לנקיטת‬
‫פעולה בכלל המדינות‪ .‬אנו שבים ומביעים תקווה‪ ,‬כפי שעשינו זאת לפני שלוש שנים‪ ,‬כי דין וחשבון זה‬
‫יוכיח עצמו כנקודת פתיחה מועילה לקיום דיון רציני יותר ושיטתי בבעיית היעדר ההשבה או תשלום‬
‫הפיצוי בגין נכסי הנדל"ן שהוחרמו במהלך תקופת השואה‪ ,‬וליצירת מעורבות כנה יותר של הנוגעים בדבר‪.‬‬
‫‪Daniel Schatz and Ruth Deech, "Ghosts of the Past, Op-ed: Israel, US must ensure that Poland compensates Jews over‬‬
‫‪Ynet, 27.08.2012‬פורסם על ידי חדשות "‪property seized by Nazis,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫קרואטיה‬
‫מתוך יותר מ‪ 25-‬אלף היהודים שחיו באזור שהיווה את יוגוסלביה לפני המלחמה ואשר הפך‬
‫לקרואטיה‪ 6,000 ,‬בקירוב שרדו את השואה‪ .‬בעת הזו נאמדת הקהילה היהודית במדינה באלפיים חברים‬
‫בקירוב‪ ,‬ויותר ממחציתם מתגוררים בעיר זגרב‪ .‬על אף שקרואטיה חוקקה חוקים בנושא ההשבה של רכוש‬
‫קהילתי ופרטי שהולאם בשנות המשטר הקומוניסטי‪ ,‬הצליחה הקהילה היהודית להשיב לעצמה נכסים‬
‫מעטים בלבד על ידי התבססות על ההליך הקיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬החוקים העוסקים בהשבתו של רכוש פרטי‬
‫מוחרם מוציאים מן הכלל – בדרך זו או אחרת – את ההתאמה של‪ ,‬למעשה‪ ,‬כלל ניצולי השואה היהודיים‬
‫שהיו בעברם בעלי נכסי נדל"ן‪.‬‬
‫נכסי נדל"ן קהילתיים ודתיים‬
‫החוק בדבר ההשבה‪/‬פיצוי בגין נכסי מקרקעין שהופקעו במהלך השלטון (‪ ,)1996‬בנוסח המעודכן של‬
‫שנת ‪ ,2002‬הוא השולט על ההשבה של נכסים קהילתיים מוחרמים בקרואטיה‪ 3.‬הקהילות היהודיות של‬
‫הרפובליקה של קרואטיה המציאו ‪ 135‬תביעות בגין נכסים קהילתיים וקרקע בהתאם לחוק דלעיל‪ .‬מאז‬
‫פקיעת הארכה להגשת תביעות‪ ,‬לפני כעשור‪,‬השיבה הממשלה רק ‪ 15‬נכסי נדל"ן (לא בתי עלמין)‪ 4.‬עם זאת‪,‬‬
‫במשך שנים לא נרשמה התקדמות של ממש בקשר עם ההשבה של רכוש יהודי קהילתי מוחרם‪.‬‬
‫לצד התביעות להשבת נכסים קהילתיים שהומצאו בהתאם לחוק‪ ,‬נחתמו מספר הסכמים דיסקרטיים‬
‫בין הממשלה לבין קהילות דתיות יחידות – כגון עם הכנסייה הקתולית – שהובילו להשבתם של נכסים‬
‫קהילתיים אחדים‪ .‬הסכמים מעין אלה אינם קיימים בין הממשלה לבין הקהילה היהודית של קרואטיה‪.‬‬
‫נכסי נדל"ן פרטיים‬
‫החוק דלעיל מפרט גם את ההשבה של רכוש נדל"ן בבעלות פרטית בקרואטיה‪ .‬עם זאת‪ ,‬החוק מגביל‬
‫(‪ )1‬את רכוש היעד הכלול – נוסח החוק קובע כי ניתן לקבל בחזרה רק רכוש שהופקע על ידי השלטונות‬
‫הקומוניסטיים אחרי מאי ‪ 5,1945‬וגם (‪ )2‬את המתאימים להשבת רכוש על פיו – רק בעלים לשעבר של‬
‫הרכוש שהם אזרחים קרואטים‪ ,‬או אזרחים של מדינה שעמה יש לקרואטיה הסכם בילטראלי‪ .‬חוק‬
‫ההשבה מתאפיין במספר בעיות נוספות‪ ,‬ובכללם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪6‬‬
‫הפיצוי מוצע בעבור שווי חלקי של הנכס‪ ,‬ולעיתים קרובות באגרות חוב ממשלתיות‬
‫‪7‬‬
‫היורשים החוקיים חייבים להיות אזרחים קרואטיים‬
‫תהליך תביעה מבוזר הכולל מספר רב של משרדי השבה מקומיים הוכיח עצמו כמורכב ומבלבל‪,‬‬
‫וכמרתיע תובעים פוטנציאליים‬
‫החלטות לטובת תובעים (בדרג מוניציפאלי) מבוטלות לעיתים קרובות על ידי ערכאות שיפוט גבוהות‬
‫‪3‬‬
‫החוק כולל את סוגי הנכסים הבאים‪ ,‬בין סוגים אחרים של נכסי נדל"ן‪ :‬קרקע לא מפותחת למטרת בנייה‪ ,‬קרקע חקלאית‪ ,‬יערות‬
‫ואדמת יערות‪ ,‬מתקנים למטרות מגורים ועסקים לרבות דירות מגורים ושטחי עסקים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הקהילות היהודיות במדינה זיהו ‪ 67‬בתי עלמין ועוד ‪ 126‬נכסים קהילתיים שהיו בבעלות יהודית לפני מלה"ע השנייה באזור של‬
‫יוגוסלביה שהפך ברבות הימים לקרואטיה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הממשלה הקרואטית מציינת כי החוק "כולל את ההשבה של רכוש נדל"ן שהופקע או נתפס על ידי הנאצים‪,‬הפשיסטים או משתפי‬
‫הפעולה עמם במהלך תקופת השואה" ואז מעדכן את הנוסח ומציין כי "כולל באופן עקיף את ההחרמה של רכוש שבוצעה‪...‬מוקדם יותר‬
‫במהלך תקופת השואה (דו"ח ממשלת קרואטיה לוועידת נכסי הנדל"ן‪,‬עמודים ‪ .)2 ,1‬למעשה‪ ,‬בתקופה הקצרה שלאחר המלחמה ועד‬
‫אשר התבצע מהלך ההלאמה הקומוניסטית‪,‬נראה כי ניתן היה להשיב רכוש שנתפס במהלך השואה בקרואטיה‪( .‬אולם ראה דיון‬
‫בעמודים ‪ 7-8‬בנוגע להיעדרותם של בעלי הרכוש היהודי מקרואטיה באותה התקופה)‪ .‬בעקבות כך‪,‬המסלול שלאחר תקופת הקומוניזם‬
‫כדי לקבל בחזרה הפקעות שהתבצעו בתקופת השואה הוא מורכב ומפותל במקרה הטוב (ראה דו"ח על קרואטיה לוועידה דלעיל‪,‬עמוד‬
‫‪ .) 2‬יש לציין גם‪ ,‬כי (א) כותרת חוק ההשבה הקרואטי – חוק בדבר ההשבה‪/‬פיצוי של רכוש שהופקע במהלך השלטון הקומוניסטי‬
‫היוגוסלבי – אינו מציין הפקעות בתקופת השואה; (ב) החוק מתייחס למעשי הפקעה שהתרחשו אחרי מאי ‪ ;1945‬וגם (‪ )3‬מספר פקידי‬
‫ממשלה בכירים ציינו בפני נציגי הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר)‪ ,‬בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים כי החוק אינו מכסה‬
‫מעשי הפקעה בתקופת השואה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫בעוד שיש הטוענים כי החוק מעודד "השבה טבעית‪ ",‬דהיינו את ההחזרה הלכה למעשה של הנכס שהוחרם‪ ,‬העובדה היא כי במרבית‬
‫המקרים משולם פיצוי חלקי‪ ,‬עם השבה מוחשית בנסיבות נדירות בלבד (ראה הדו"ח על קרואטיה לוועידה‪ ,‬עמודים ‪ .)1-2‬החוק שאף‬
‫להגן על בעלים נוכחיים שרכשו את נכסיהם בתום לב ולמרות שתובעים מצליחים אמורים לקבל במקרים מעין אלה נכסים חלופיים‬
‫בעלי ערך שווה באופן מהותי‪ ,‬הדבר קורה לעיתים נדירות‪ .‬במקום זאת‪ ,‬תובעים זוכים לקבל תשלום מקרן ממשלתית להשבה‪ .‬בה בעת‪,‬‬
‫הבעלים הנוכחיים של רכוש מוחרם שנרכש שלא בתום לב אחראים להשבתו או לחילופין לתשלום פיצוי לבעלים עלפי חוק של הנכס‪.‬‬
‫בע לים של נכסים שאינם מכוסים על ידי החוק משולמים באמצעות אג"ח ממשלתיים לעשרים שנה (ביחס הפוך לשווי הנכס הנדון)‪ .‬ניתן‬
‫לעשות באג"ח ממשלתיים אלה כדי לרכוש נכסי נדל"ן המוחזקים על ידי קרואטיה או מניות של קרן ההפרטה הקרואטית‪ .‬בכל הנוגע‬
‫לחברות מוחרמות‪ ,‬משולם הפיצוי באמצעות מניות בקרן ההפרטה הקרואטית‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫יורש חוקי חייב להיות צאצא ישיר של בעל קודם של הנכס‪ ,‬כמו גם אזרח קרואטי או אזרח של משינה שעמה יש לזו הסכם בילטראלי‬
‫ביום שבו נחקק חוק ההשבה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יותר (משרד המשפטים)‪,‬ללא בסיס ברור לשלילת ההחלטה המקורית‬
‫פרסום מוגבל ביותר בדבר קיום תהליך התביעה; וגם‬
‫קיימים מקרי תביעות רבים שטרם באו על פתרונם שנים לאחר המועד האחרון להמצאתן‪.‬‬
‫סטטיסטיקות של הממשלה מצביעות על כך כי הומצאו ‪ 46,000‬תביעות פרטיות בקשר עם נכסי‬
‫נדל"ן‪.‬‬
‫מן הראוי לציין כי בחלוף ‪ 15‬שנה מן המועד האחרון שנקבע להמצאת תביעות אלה‪ ,‬נמצא פיתרון‬
‫לשיעור של פחות מ‪ 60%-‬מהן‪ 8.‬בנוסף‪ ,‬לא חוק ההשבה ואף לא כל תקנה או צו אחרים מטילים מגבלת‬
‫זמן כלשהי באשר לקבלת החלטות בנושא השבת הרכוש‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬לא היה זה בלתי שגרתי שהליך‬
‫נמשך על פני עשר או יותר שנים עד אשר תביעה להשבת רכוש באה על פתרונה‪.‬‬
‫מרבית רכוש הנדל"ן היהודי בקרואטיה‪ ,‬אם לא כולו‪ ,‬הופקע לפני חודש מאי ‪ ,1945‬אולם חוק‬
‫ההשבה המקומי הופך את משימת השבת הרכוש שהוחרם באותה התקופה לקשה עד מאוד‪ ,‬אם היא כלל‬
‫אפשרית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬גם אם היה החוק מתיר את ההשבה של רכוש שהוחרם בתקופת השואה‪ ,‬היו אלה אך‬
‫יהודים מקומיים מעטים ששרדו את השואה‪ ,‬ומעטים מקרבם נותרו במדינה או שמרו על אזרחותם לאחר‬
‫המלחמה‪ .‬לכן‪ ,‬הם הוצאו‪ ,‬וממשיכים להיות מוצאים‪ ,‬מן ההתאמה לזכות ההשבה על פי תנאי האזרחות‬
‫המפלה הנכלל בלשון בחוק‪ .‬אין זה מפתיע‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי בהתאם ל‪ ,Cedek-‬ארגום קרואטי שלא למטרת‬
‫רווח ולא ממשלתי‪ ,‬המוקדש להשבתו של רכוש יהודי מוחרם במדינה‪ ,‬הוחזרו עד כה לבעליו הקודמים‪ ,‬או‬
‫ליורשיהם‪ ,‬פחות מ‪ 5%-‬מן הרכוש שהיה בעבר בבעלות יהודית פרטית ואשר נתפס במהלך תקופת‬
‫‪9‬‬
‫השואה‪.‬‬
‫קרואטיה ערכה ניסיון במהלך השנים האחרונות – שלא עלה עד כה יפה – להתמודד עם מספר בעיות‬
‫הכרוכות בחוק ההשבה שלה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לפני מספר שנים ניסח משרד המשפטים הצעת טיוטה לתיקון חוק‬
‫ההשבה והפיצוי מתוך כוונה להתמודד עם מדיניותו המפלה כלפי בעלי רכוש בעבר שאינם מחזיקים‬
‫באזרחות המדינה‪ .‬הפרלמנט מעולם לא הצביע על הצעת תיקן זו‪ 10.‬בנוסף‪ ,‬עובדת הממשלה מתחילת ‪2012‬‬
‫על הצעה להקמת קרן שתטפל במקרי האי צדק שבוצעו נגד קורבנות השואה‪ .‬בסקירה כללית‪ ,‬אמורה‬
‫הקרן לכלול את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫(א)‬
‫(ב)‬
‫(ג)‬
‫(ד)‬
‫‪11‬‬
‫שירותי רווחה‪ :‬סיוע לניצולי שואה נזקקים;‬
‫סיוע משפטי‪ :‬ייעוץ לבעלים בעבר של נכסים שנכסיהם הולאמו בשנות המשטר‬
‫הקומוניסטי באשר להתמודדות עם המערכת המשפטית הקרואטית;‬
‫תשלומים סמליים לניצולי שואה ממוצא קרואטי בעלי אזרחות זרה‬
‫פיצוי‪:‬‬
‫בתמורה‬
‫לנכסי נדל"ן מוחרמים; וגם‬
‫תמיכה בסוגי פעילות חינוך ותרבות הקשורים להוראת השואה‬
‫חינוך‪:‬‬
‫בקהילות יהודיות מקומיות‪ ,‬בבתי ספר ובאמצעות עריכת‬
‫פסטיבלים‪ ,‬פעילות מחקר והפצת פרסומים שונים‪.‬‬
‫טיוטה מוקדמת של ההצעה ציינה כי הקרן תמומן על ידי ההכנסות ממכירתם של נכסים יהודיים‬
‫שלא נמצאו להם יורשים‪ ,‬הן פרטיים והן קהילתיים‪.‬‬
‫הנחיות ונהלים מועדפים‬
‫קרואטיה השתתפה בדיונים שהובילו לניסוחה של הצהרת טרזין ואף תמכה בה‪ ,‬כמו גם במסמך‬
‫"הנחיות ונהלים מועדפים" להשבה ולפיצוי של נִכְ סֵ י ְדלא ניְ ֵדי (מקרקעין) אשר הוחרמו או נתפסו באופן לא‬
‫חוקי על ידי הנאצים‪ ,‬הפשיסטים ומשתפי הפעולה עימם בתקופת השואה בין השנים ‪ ,1945-1933‬כולל‬
‫‪8‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לעיתים הוטלו על תובעים שהצליחו לזכות בנכסיהם מסים שנעו בשיעור בין ‪ 10-25%‬משווי הנכס‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בנוסף להשמדה השיטתית של מרבית יהדות קרואטיה במהלך השואה‪ ,‬בעלי רכוש יהודיים אחדים ניצבים בפני מחסום נוסף‪.‬‬
‫יוגוסלביה אסרה על ניצולי שואה יהודיים שביקשו לעלות לישראל אחרי ‪ 1945‬לעשות כן אלא אם הם וויתרו על אזרחותם ועל זכויות‬
‫הבעלות שלהם על נכסים‪ .‬החוק‪ ,‬המכונה לעיתים קרובות חוק טיטו‪ ,‬נותר בתוקף בקרואטיה עד עצם היום הזה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫בחודש יולי ‪ 2010‬אשרר בית המשפט הגבוה של המדינה פסיקה של ביהמ"ש לעניינים מנהליים שטען כי אזרח זר – במקרה זה נתין של‬
‫ברזיל – נושא בזכות לפיצוי בגין רכוש שהוחרם במהלך שנו ת המשטר הקומוניסטי‪ .‬החלטת בית המשפט הגבוה טען כי חלק מחוק‬
‫ההשבה התקף אינו חוקתי‪ .‬בעקבו כך הציעה הממשלה את התיקון לחוק ההשבה והפיצוי שצוין לעיל שהיה מאפשר לאזרחים זרים‬
‫מסוימים להמציא תביעות להשבת רכוש מוחרם‪ .‬אולם‪ ,‬כמצוין לעיל‪ ,‬הצעת התיקון מעולם לא הועלתה להצבעה בפרלמנט‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הסיוע הממשלתי המוצע מוגבל לניצולים נזקקים המתגוררים בקרואטיה ואינו כולל ניצולים ממוצא קרואטי שאינם מתגוררים‬
‫במדינה‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬הקימה הונגריה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬קרן – הממומנת על ידי חלק קטן של השווי של נכסים פרטיים בבעלות יהודית וללא‬
‫יורשים – המעניקה סיוע לניצולים ממקור הונגרי ללא התייחסות למקום מגוריהם‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫תקופת מלחמת העולם השנייה" (להלן – "הנחיות ונהלים מועדפים")‬
‫‪12‬‬
‫"מסמך הנחיות ונהלים מועדפים"‪ ,‬קורא לממשלות "לפתח תוכניות לאומיות וחקיקה משלהן‬
‫להתמודדות עם הפיצוי בגין נכסי נדל"ן (מוחשיים) שהוחרם בין השנים ‪ 1933-1945‬בתקופת השואה‪,‬‬
‫ובהשבתם‪ .‬עם זאת‪ ,‬החוק הקרואטי הוא דו‪ -‬משמעי בנושא זה כאשר הוא מתיר ככל הנראה תשלום פיצוי‬
‫או השבה בגין מעשי החרמה שאירעו לפני ‪1945‬אך זאת רק לאחר מסלול קשה להוכחה ומפותל‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬
‫חוק ההשבה הקרואטי מפגר באופן משמעותי אחר מספר סטנדרטים אחרים שנקבעו במסמך "מסמך‬
‫הנחיות ונהלים מועדפים" במספר היבטים קריטיים‪ .‬לשם הדוגמה‪ ,‬דוחות ההנחיות דרישות אזרחות‬
‫מפלות לצורך יישום ההשבה או קבלת פיצוי‪ ,‬והן שואפות להחיל אחידות בקבלת החלטות כמו גם החלטה‬
‫מהירה בנושא התביעות (סעיפים ה‪ ,‬ו‪ ,‬ח)‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬מטיל החוק הקרואטי תנאי מוקדם שלקיום אזרחות‬
‫לקבלת השבה או פיצוי ובמדינה קיימת מערכת תביעות מבוזרת המובילה לעיתים קרובות לקבלת החלטות‬
‫בלתי עקביות ולהליך ארוך באופן בלתי סביר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפיצוי בצורת הענקת אגרות חוב של המדינה –‬
‫המקטין את השווי האמיתי של התשלום בגלל מגבלות הנוגעות לעיתוי המקום והמועד שבהם ניתן לפדות‬
‫או להשתמש באגרות חוב אלה – או לחילופין בסכומים המייצגים שיעור קטן מן השווי שלנכס כשלהו‪,‬‬
‫המשולמים על פני תקופה ארוכה‪ ,‬מנוגדים לעיקרון ההנחיות שלפיו יש לשלם "פיצוי הוגן באמת והולם"‬
‫(מסמך "הנחיות ונהלים מועדפים" סעיף ח)‪.‬‬
‫על אף העובדה כי חוק ההשבה‪/‬פיצוי הגדיר הליך תביעות להמצאת תביעות בגין רכוש קהילתי‬
‫מוחרם‪ ,‬למעשה לא הוחזר רכוש כלשהו לקהילה היהודית במהלך עשור השנים האחרון‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬מסמך "מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" קורא למדינות גם "ליצור פתרונות בעבור ההשבה‬
‫והפיצוי של רכוש נדל"ן ללא יורשים שהיה בבעלותם של קורבנות רדיפות הנאציזם‪,‬הפשיסטים ומשתפי‬
‫הפעולה עמם" (מסמך ההנחיות‪ ,‬פסקה ח)‪ .‬מאז ועידת פראג לנכסי השואה בשנת ‪ 2009‬עוסקת ממשלת‬
‫קרואטיה לאחרונה בהצעה להקמתה של קרן אשר ככל הנראה אמורה לעשות שימוש בהכנסות ממכירת‬
‫נכסים יהודיים מסוימים ללא יורשים כדי לממן את פעילותה בתחום הסיוע לניצולי שואה‪,‬ההשבה וזיכרון‬
‫השואה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא דווח על התקדמות שנרשמה בהצעה זו מזה חודשים‪ .‬כתוצאה מן האמור לעיל‪,‬‬
‫ממשיכה קרואטיה להיות ללא חקיקה להשבתו של רכוש נדל"ן יהודי מוחרם‪ ,‬לרבות של רכוש שלא נמצאו‬
‫לו יורשים המצוי בידי הממשלה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ראה גם ‪ :‬לעיל‪ .‬הצהרת טרזין נוסחה במהלך ועידת נכסי תקופת השואה שהתקיימה בפראג בחודש יוני ‪ .2009‬הוועידה כונסה‪ ,‬בין שאר‬
‫סיבות‪ ,‬כדי "לסקור את הנהלים המעודכנים בנושא ההשבה וגם‪ ,‬על פי הצורך‪ ,‬כדי להגדיר כלים יעילים חדשים כדי לשפר מאמצים‬
‫אלה‪ 46 ".‬ממשלות נתנו את תמיכתן להצהרת טרזין שתיארה תוכניות ופעילויות שנועדו לסייע לניצולי שואה במספר תחומים‪ .‬בעקבות‬
‫הצהרה זו נערך מו"מ בנושא הנחיות מפורטות להשבת נכסי מקרקעין שהוחרמו במהלך השואה‪ ,‬שגובו אף הן על ידי מרבית חותמי‬
‫הצהרת טרזין ואשר מוצאות ביטוי במסמך "הנחיות ונהלים מועדפים" שפורסם בחודש יוני ‪.2010‬‬
‫‪7‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫הונגריה‬
‫שני שלישים מ‪ 825,000-‬ה יהודים בקירוב שחיו בהונגריה בתקופה לפני מלחמת העולם השנייה‬
‫הושמדו במהלך השואה‪ .‬בעת הזאת חיים במדינה כ‪ 100,000-‬יהודים‪ .‬הונגריה נקטה במאמצים כדי לטפל‬
‫בסוגית ההשבה או הפיצוי בגין רכוש נדל"ן מוחרם‪ ,‬ואולם במיוחד תביעות הרכוש הפרטיות התאפיינו‬
‫בבעיות רבות‪ ,‬ועדיין קיים פיגור משמעותי של תביעות תלויות ועומדות‪ ,‬שנים לאחר פקיעת מועד הארכה‬
‫להגשתן‪.‬‬
‫נכסי נדל"ן קהילתיים‬
‫חוק ‪ 23‬בנושא יישוב הבעלות של נכסי מקרקעין לשעבר של הכנסיות (להלן – "חוק ‪ )"1991‬ציין כי‬
‫הפיצוי יינתן בגין רכוש קהילתי שהוחרם אחרי ינואר ‪ ,1946‬וכי רכוש דתי מסוים שהולאם יוכל להיתבע‬
‫בחזרה ולעמוד לשימושם של ארגונים דתיים‪ ,‬כל אימת שהנכס נדרש כדי לתת מענה לצרכים הדתיים של‬
‫הקהילה‪ .‬תיקון מאוחר יותר הציע לארגונים דתיים את האופציה לפנות בבקשה לקבלת קצבאות במימון‬
‫ממשלתי‪ ,‬שהיו אמורות לייצג את השווי הכספי של נכס קהילתי מסוים שטרם הושב לבעליו‪.‬‬
‫בעקבות חוקים אלה קיבלה ‪ ,MAZSIHISZ‬הפדרציה של הקהילות היהודיות בהונגריה (להלן ‪-‬‬
‫"הפדרציה")‪ ,‬ארגון הגג של הארגונים וקהילות יהודיים במדינה‪ ,‬לידיה את השימוש במספר מבנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫חתמה הפדרציה על הסכם עם המדינה שעל פיו היא וויתרה על זכותה לתבוע רכוש קהילתי נוסף שהיה‬
‫‪13‬‬
‫בבעלות יהודית בתמורה לתשלום קצבה ממשלתית שנתית‪.‬‬
‫נכסי נדל"ן פרטיים‬
‫חוק מספר ‪ 25‬משנת ‪( 1991‬המעניק פיצוי חלקי בגין נזק לרכוש שאירע בתקופה ממאי ‪ 1939‬ועד יוני‬
‫‪ )1949‬וגם חוק מספר ‪ 24‬לשנת ‪( 1992‬המעניק פיצוי בעקבות נזק לרכוש שנגרם עקב היישום של חוקים‬
‫מסוימים בתקופה ממאי ‪ 1939‬ועד יוני ‪ )1949‬עוסקים בהשבה של רכוש נדל"ן שהוחרם שלא כדין במהלך‬
‫מלחמת העולם השנייה ו‪/‬או בתקופה מאוחרת יותר על ידי השלטון הקומוניסטי‪ 14.‬עם זאת‪ ,‬מספר נסיבות‬
‫הקשורות לתביעות הרכוש הפרטי‪ ,‬או שיקולים אחרים‪ ,‬הפכו את הליך התביעה למסובך בעבור תובעים‬
‫פוטנציאליים רבים והולידו תלונות תכופות‪ ,‬ובכללן הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אין השבה מוחשית )‪;(in rem‬‬
‫פיצוי מוגבל ביותר – משקף אחוז קטן משווי השוק של נכס הנדל"ן – עם תקרת תשלום‬
‫‪15‬‬
‫צנועה‬
‫רק מי שהיה אזרח הונגרי במועד ההחרמה או במועד החקיקה של החוק הרלוונטי – או אזרח‬
‫זר שמקום מושבו העיקרי היה הונגריה בחודש דצמבר ‪ – 1990‬יהיה מתאים להשבה;‬
‫הגדרה צרה של המונח יורש;‬
‫חוקי פרטיות וגישה מוגבלת לארכיבים הופכים את הגישה למסמכי בעלות למסובכת;‬
‫פרסום עולמי מוגבל בדבר קיומו של ההליך; וגם‬
‫‪16‬‬
‫התקדמות איטית ביותר של הליכי התביעות עם עיכובים נפוצים בתשלומים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1993‬הנחה בית המשפט לענייני חוקה של הונגריה את הממשלה ליישם מספר סעיפים של‬
‫הסכם השלום של פריס (‪( )1947‬שעליו חתומה הונגריה)‪ ,‬שדרשו כי נכסי נדל"ן שלא נמצאו להם יורשים‬
‫ואשר לא נדרשו בצורה אחרת יוחזר לרשות הקהילה היהודית למטרת "הסעד והשיקום" של ניצולי שואה‬
‫וכדי להזרים דם חדש בעורקיה של הקהילה היהודית ההונגרית‪ .‬דיונים שהתקיימו מאוחר יותר בין‬
‫‪13‬‬
‫הפדרציה ויתרה ככל הנראה על זכותה בכל הנוגע ל‪ 152 -‬נכסים קהילתיים שהיו בבעלות יהודית קודמת בתמורה לקצבה‪ ,‬שהוערכה אז‬
‫בשווי של ‪ $75‬מיליון‪ .‬קצבה זו סיפקה עד כה כ‪ 15-‬מיליון דולר לשימושה של הפדרציה מדי שנה‪ .‬יש לציין‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כי עם הנכסים‬
‫הקהילתיים שזוהו כשייכים לקהילה היהודית בהונגריה לפני המלחמה נמנים ‪ 1,200‬בתי עלמין בקירוב ועוד ‪ 2,600‬נכסי נדל"ן‬
‫קהילתיים‪.‬‬
‫הפדרציה גם חתמה על הסכם שהוביל למימון הממשלתי של בתי עלמין יהודיים שהוחרמו במהלך השואה‪ .‬בנוסף‪ ,‬התחייבה הממשלה‬
‫לשמר מספר אתרים היסטוריים‪ ,‬לרבות בית הכנסת הגדול ברחוב ‪ ,Dohany‬אחד מבתי הכנסת הגדולים באירופה‪( .‬ראה דו"ח משרד‬
‫המנהל הציבורי והמשפטים לוועידה‪,‬עמוד ‪.)2‬‬
‫‪14‬‬
‫דו"ח משרד המינהל הציבורי והמשפטים לוועידה‪ ,‬עמוד ‪.1‬‬
‫‪15‬‬
‫יתרה מכן‪ ,‬הפיצוי לא ניתן במזומנים‪ ,‬כי אם בצורת אג"ח מדינה או קופונים לתמיכה בחברות חקלאיות בהונגריה‪ .‬תשלום באגרת חוב‬
‫של המדינה מקטין כמובן את השווי האמיתי של הפיצוי בשל מגבלות על עיתוי‪,‬מקום ואופן הפדיון או השימוש בהן‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מתוך מיליון וחצי תביעות רכוש פרטיות בקירוב אושרו זה מכבר לתשלום ‪ 1,200,000‬בקירוב‪ .‬הפיצוי הסתכם עד כה בסך של יותר מ‪81-‬‬
‫מיליארד פורינט הונגרי‪ ,‬והוא שולם בצורת אג"ח ממשלה או קופונים חקלאיים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫הפדרציה‪ ,‬איל"ר וממשלת הונגריה הביאו להקמתה בשנת ‪ 1997‬של ‪ – MAZSOK‬הקרן הציבורית‬
‫למורשת יהודית‪ .‬הקרן נוסדה עם החזון הכפול של מתן סיוע לניצולי השואה ההונגריים וחיזוק המורשת‬
‫והמסורת היהודית במדינה‪ .‬כהסדר זמני‪ ,‬העבירה הממשלה לקרן "נכסים ראשוניים" כדלקמן‪( :‬א) מענק‬
‫‪ HUF‬של ‪ 4‬מיליארד (‪ 15-20‬מיליון דולר) – שבו נעשה שימוש לתשלום קצבאות חודשיות צנועות לניצולי‬
‫שואה מקומיים;‪ 17‬וגם (ב) מספר נכסי מקרקעין וציורים – ששימשו כדי ליצור הכנסה בעבור המוסדות‬
‫‪18‬‬
‫היהודיים המקומיים‪.‬‬
‫בנוסף לחקיקת חוקי השבת הרכוש‪ ,‬נקטה הונגריה לאחרונה במאמצים אחרים כדי להתמודד עם‬
‫ההחרמה המסיבית של רכוש יהודי שאירעה בתקופת השואה‪ .‬בנובמבר ‪ ,2007‬לדוגמה‪ ,‬אישרה הממשלה‬
‫את הקמתה של וועדה משותפת מיוחדת – שכללה נציגים מן הממשלה‪ ,‬מאיל"ר ומן הקהילה היהודית‬
‫המקומית – כדי לפתור את כלל סוגיות השבת הרכוש שנותרו פתוחות‪ ,‬לרבות של רכוש יהודי ללא יורשים‪,‬‬
‫פריטי אמנות שנבזזו‪ ,‬כמו גם את סוגיות הביטוח‪ ,‬חשבונות בנק ושאר אינטרסים עסקיים‪ .‬הוועדה‬
‫המשותפ ת החלה לעסוק בסוגיות אלה כאשר מינהל החדש של ראש הממשלה שזה לא מכבר נבחר‬
‫לתפקידו‪ ,Victor Orban ,‬פיזר ללא התראה את חבריה באביב ‪ .2010‬מאז לא הגדירה הממשלה חלופה‬
‫יעילה לעבודתה של הוועדה המשותפת‪.‬‬
‫בעקבות דיונים שנוהלו עם איל"ר הסכימה הממשלה ‪ -‬לאור גילם המתקדם והצרכים הדחופים של‬
‫ניצולי שואה הונגריים כה רבים – גם לבקשתו של היהודי העולמי להשבת רכוש בדבר הקמתה של קרן‬
‫שתסייע לניצולי שואה הונגריים נזקקים‪ .‬לרשות הקרן יעמוד סכום התחלתי של ‪ 21‬מיליון דולרים‬
‫אמריקאיים‪ ,‬שישולם על ידי הממשלה בתמורה לשווי של כלל הנכסים היהודיים ללא יורשים המצויים‬
‫בהונגריה‪ 19.‬בחודש דצמבר ‪ 2007‬העבירה הממשלה ההונגרית סך של ‪ 12,6‬מיליון דולרים – שהיוו את‬
‫סכום ההתחייבות לשלוש השנים הראשונות מתוך ההתחייבות לתשלום של ‪ 21$‬מיליון על פני חמש שנים‪,‬‬
‫לקרן ‪ .MAZSOK‬בעקבות הסכם שנחתם בין קרן ‪ MAZSOK‬לבין ועידת התביעות‪ ,‬חולק שליש מסכום‬
‫זה לניצולים שהתגוררו על אדמת הונגריה‪ ,‬בעוד ששני השלישים הנותרים חולקו על ידי ועידת התביעות‬
‫לטובת ניצולים ממקור הונגרי שהתגוררו במדינות אחרות‪ .‬עם זאת‪ ,‬נכון לחודש נובמבר ‪ 2012‬השהתה‬
‫ממשלתו של ראש הממשלה אורבן את תשלום התחייבות הממשלה לשנתיים האחרונות שנועד לרווחתם‬
‫של ניצולי שואה שאינם מתגוררים בהונגריה‪.‬‬
‫הנחיות ונהלים מועדפים‬
‫הונגריה השתתפה בדיונים שהובילו לניסוחה של הצהרת טרזין ושל מסמך "מסמך הנחיות ונהלים‬
‫מועדפים" ואף תמכה בהצהרה זו‪ .‬על אף חוקי ההשבה התקפים בה‪ ,‬כשלה הונגריה‪ ,‬במספר היבטים‪,‬‬
‫בעמידה בסטנדרטים המפורטים במסמך "ההנחיות והנהלים המועדפים"‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ההנחיות מעניקות‬
‫העדפה להשבה מוחשית של הנכס‪ ,‬במיוחד כאשר הנכס מצוי בחזקת הממשלה (מסמך ההנחיות‪ ,‬סעיף ח)‪,‬‬
‫אך החוק ההונגרי דוחה באופן מפורש את ההחזרה של נכס המקרקעין עצמו שהוחרם‪ .‬בהונגריה קיימים‬
‫עיכובים מרובים ובלתי סבירים בטיפול בתביעות רכוש ובביצוע תשלומי הפיצויים לאחר שהתביעות‬
‫מאושרות‪ ,‬בעוד שמסמך ההנחיות שם דגש על החלטות ותשלומים מהירים (מסמך ההנחיות‪ ,‬סעיפים ז‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫מסמך ההנחיות דורש כי הפיצוי יהיה "הוגן באמת והולם" (מסמך ההנחיות‪ ,‬סעיף ח)‪ ,‬אולם הונגריה‬
‫מציעה פיצוי מוגבל עד מאוד‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מתברר כי השגת המסמכים המתאימים הנדרשים לקביעת‬
‫הבעלות על נכסי נדל"ן הפכה מסובכת באופן עקבי‪ ,‬זאת בניגוד לסטנדרטים המצוינים במסמך ההנחיות‬
‫שלפיהם יש להעניק לתובעים "גישה חופשית ובלתי מופרעת לכלל הארכיבים המקומיים‪ ,‬אזוריים‬
‫ולאומיים הרלוונטיים" (מסמך ההנחיות‪ ,‬סעיף ה)‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬מסמך "ההנחיות והנהלים המועדפים" קורא למדינות לטפל ברצינות בסוגית רכוש הנדל"ן‬
‫היהודי שלא נמצאו לו יורשים והבלתי נדרש (מסמך ההנחיות‪ ,‬סעיף י)‪ .‬הונגריה אכן פעלה בתחום הרכוש‬
‫ללא יורשים על ידי הקמתה של קרן ‪ ,MAZSOK‬על ידי הקמת הוועדה המשותפת לטיפול הממצה בנושא‪,‬‬
‫‪17‬‬
‫כאשר קרן ‪ MAZSOK‬חילקה לראשונה את תוספת הקצבה חיו בהונגריה יותר מעשרים אלף ניצולי שואה‪ .‬נכון לחודש אפריל ‪2011‬‬
‫הצטמצמה אוכלוסיית ניצולי השואה במדינה ל‪ 9,300-‬איש בקירוב‪( .‬ראה דו"ח המשרד למינהל ציבורי ומשפטים לוועידה‪ ,‬עמודים ‪3-‬‬
‫‪.)4‬‬
‫‪18‬‬
‫ראה גם – דו"ח המשרד למינהל ציבורי ומשפטים לוועידה‪ ,‬עמוד ‪ .3‬עם זאת‪ ,‬מקרב יותר מחצי מיליון היהודים בהונגריה שנרצחו‬
‫בשואה הוכחדו משפחות שלמות רבות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נאמדות ההערכות בדבר השווי של נכסי מקרקעין יהודיים ללא יורשים בהונגריה‬
‫בטווח שבין מספר מאות מיליוני דולרים למיליארדי דולרים‪ ,‬מה שחורג באופן משמעותי מן התשלום הממשלתי הראשוני לקרן‬
‫‪.MAZSOK‬‬
‫‪19‬‬
‫הבקשה להקמתה של קר ן לסיוע ניצולי שואה הונגרים נזקקים‪ ,‬ללא קשר למקום מגוריהם העכשווי‪ ,‬התקבלה על ידי הממשלה בצורת‬
‫"תשלם על חשבון" כנגד השווי הכולל של נכסי הנדל"ן היהודיים ללא יורשים שכן הצדדים הגיעו למסקנה כי הערכת שווי מושכלת של‬
‫כלל הרכוש היהודי ללא יורשים‪ ,‬או של מרביתו‪ ,‬היי תה מחייבת עריכת רשימת מלאי כוללת ושמאות של כלל הנכסים ללא יורשים‪.‬‬
‫פעילות זו נלקחה בחשבון אך היא הייתה ללא ספק אורכת זמן‪ ,‬בעוד שניצולים הונגריים רבים נזקקו לסיוע מיידי בצורות שונות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫כמו גם במתן התחייבותה לשלם סך של ‪ $21‬מיליון כדי לסייע לניצולי שואה הונגריים נזקקים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הממשלה ההונגרית ביטלה את הוועדה המשותפת במהלך חד‪-‬צדדי מבלי שקבעה בעבורה חלופה יעילה‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬קרן הסיוע בסך של ‪ $21‬מיליון‪ ,‬שאותה השהתה הממשלה‪ ,‬היוותה מן ההתחלה לא יותר מאשר‬
‫ביטוי של רצון טוב לתשלום ראשוני בתמורה לשווי בסך של מאות מיליוני דולרים של נכסי נדל"ן הקיימים‬
‫במדינה‪ ,‬שנתח מהותי מהם נותר בחזקתה של הממשלה‪ ,‬או לחילופין הופרט זה מכבר‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫ליטא‬
‫הנאצים ומשתפי הפעולה עמם רצחו בשנות השואה ‪ 90%‬מקרב ‪ 220‬אלף היהודים בקירוב שחיו‬
‫בליטא לפני המלחמה‪ .‬ליטא יישמה זה מכבר תוכנית תביעות לטיפול בהשבה של נכסי נדל"ן פרטיים‬
‫שהופקעו‪ ,‬או בפיצוי בגינם‪ ,‬שהתאפיינה בבעיות רבות ולאחרונה חוקקה המדינה חקיקה הקובעת את‬
‫הזכאות לפיצוי בגין סוגים מסוימים של נכסים קהילתיים מוחרמים שהיו בעבר בבעלות יהודית‪.‬‬
‫נכסי נדל"ן קהילתיים או דתיים‬
‫החוק בדבר הנוהל להשבת זכויות הבעלות של אגודות דתיות על נכסי נדל"ן קיימים (‪ )1995‬קבע‬
‫תקופה של שנה אחת שבמהלכה יכלו קבוצות דתיות לתבוע רכוש "דתי" – כמעט רק בתי תפילה –‬
‫שהוחרמו אחרי חודש יולי ‪ .1940‬תחת חוק זה‪ ,‬רשאיות קהילות דתיות שפעלו ברפובליקה של ליטא לפני‬
‫ה‪ 21-‬ביולי ‪ 1940‬ואשר נכסיהן הולאמו‪ ,‬להמציא תביעות להשבת זכויות הבעלות שלהן‪ .‬הקהילות הדתיות‬
‫הנוכחיות שהוכרו כיורשות החוקיות של אותן הקהילות דאז – כפי שהן יוערכו על ידי "הרשות הבכירה"‬
‫של כל אחת מן הקהילות הדתיות ‪ -‬זכאיות אף הן להעלות תביעות‪ .‬המועד האחרון להגשת בקשות בכל‬
‫הנוגע לרכוש קהילתי מעין זה היה חודש דצמבר ‪.2001‬‬
‫על פי חוק ההשבה לא ניתן היה לתבוע את מרבית הנכסים הקהילתיים של הקהילה היהודית‪ ,‬זאת‬
‫לנוכח מאפייני המבנה הקהילתי היהודי שהיה שונה מזה של דתות אחרות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לא קיימת בליטא‬
‫"כנסייה מרכזית" עם" סמכות מרכזית" בקהילה היהודית עם גוף (כגון בישוף בכנסייה) שיקבע ארגון יורש‬
‫מתאים או אשר תמציא תביעות בהתאם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬היו הנכסים היהודיים הקהילתיים בליטא לפני‬
‫מלחמת העולם השנייה היו בבעלותם של סבך של קהילות דתיות ואזוריות שונות וארגונים אחרים‪ ,‬ולנוכח‬
‫ההשמדה כמעט המלאה של החיים היהודיים בליטא במהלך השואה היה זה למעשה בלתי אפשרי להוכיח‬
‫כי היה קיים קשר ירושה ישיר כלשהו בין ישויות טרום‪-‬מלחמה אלה לבין הקהילה היהודית הקיימת‬
‫במדינה בעת הזאת‪.‬‬
‫בעוד שהממשלה השיבה נכסים אחדים לקהילה היהודית הקטנה על בסיס החוק של שנת ‪ ,1995‬קבעה‬
‫הממשלה ביוני ‪ 2002‬וועדה בניסיון לטפל בתיקון כשליו של החוק דלעיל ואשר אמורה הייתה לשקול את‬
‫השבתו של רכוש יהודי שלא נחשב "דתי‪".‬‬
‫לפני המלחמה היו קיימים בליטא ‪ 1,500‬נכסי מקרקעין יהודיים בקירוב (כולל ‪ 174‬בתי עלמין)‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬מרביתם הושמדו במהלך השואה או על ידי המשטר הסובייטי ועל כן מבנים אלה לא היו מתאימים‬
‫להשבה או פיצוי‪ .‬הקהילה היהודית המקומית ערכה בשנת ‪ 2005‬רשימת מלאי של נכסי נדל"ן יהודיים‬
‫מוחרמים שאותה היא העבירה לממשלה ואשר כללה ‪ 438‬מבנים קיימים שאותם היא העריכה כמתאימים‬
‫להשבה‪ .‬לאחר בדיקה שארכה כשנתיים‪ ,‬הסכימה הממשלה לבסוף לכך כי ‪ 152‬נכסים מתוכם יהיו‬
‫מתאימים לתהליך של השבה על פי התיקונים המוצעים לחוק‪.‬‬
‫לאחר שקילת מספר גרסאות של חקיקת השבה‪ ,‬הציעה הממשלה בשנת ‪ 2009‬חוק לתשלום פיצויים‬
‫שהתבסס על מה שהיא כינתה ‪ 30%‬מן השווי הרשמי של אותם ‪ 152‬נכסי נדל"ן‪ .‬בחודש יוני ‪ 2011‬אישר‬
‫הפרלמנט הליטאי את החוק לפיצוי מרצון טוב בעבור נכסי נדל"ן של קהילות דתיות יהודיות‪ ,‬ואישר‬
‫תשלום של ‪ 128‬מיליון ליטאס (‪ 53‬מיליון דולר אמריקאיים בקירוב) על פני עשר שנים בין ‪ 2013‬ועד ‪2023‬‬
‫כדי לפצות את הקהילה היהודית בגין ההחרמה של רכוש קהילתי יהודי על ידי משטרי הכיבוש הנאצי‬
‫והסובייטי‪ .‬החוק קובע כי הפיצוי ישמש לכיסוי צרכים דתיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬ושל אלה בתחום הבריאות‪,‬‬
‫הספורט והחינוך של יהודי ליטא בתחומי המדינה‪ .‬על פי לשון החוק יועברו סכומי הפיצויים לקרן שתוקם‬
‫על ידי הממשלה ואשר תנוהל על ידי גוף מנהל שיכלול נציגים של הקהילה היהודית בליטא‪ ,‬הקהילה‬
‫היהודית הדתית של ליטא ושל ארגונים יהודיים אחרים הפעילים בתחומי הדת‪ ,‬הבריאות‪ ,‬התרבות‬
‫והחינוך‪ .‬החוק מוסיף ומציין כי במהלך שנת ‪ 2012‬ישולם סך חד‪-‬פעמי של ‪ 3‬מיליון ליטאס (‪ 1,25‬מיליון‬
‫דולר אמריקאיים) "כדי לתמוך בבני אדם בעלי לאום יהודי אשר התגוררו בליטא וסבלו ממשטרים‬
‫רודניים בתקופת הכיבוש‪".‬‬
‫בשנת ‪ 2005‬חתמו הקהילה היהודית של ליטא ואיל"ר על הסכם שיתוף פעולה להקמתה של קרן‬
‫משותפת ‪ -‬הקרן הליטאית לשימור המורשת היהודית – שהייתה אמורה לשמש היורשת של רכוש קהילתי‬
‫יהודי בעבר ולקבל לידיה ולנהל כל נכס מוחזר או סכום פיצוי הקשור לנכסים‪ .‬בעקבות העברת החוק ביוני‬
‫‪ 2011‬הפכה קרן מורשת זו לישות נפרדת‪ ,‬היא הקרן לפיצוי "מרצון טוב" שעליה הטילה הממשלה באביב‬
‫‪ 2012‬לקבל את סכום הפיצויים המשולם על בסיס החוק משנת ‪ ,2011‬ולהחליט על הקצאת המשאבים‬
‫שיתקבלו על ידה במהלך השנים ‪.2013-2023‬‬
‫‪11‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫נכסי נדל"ן פרטיים‬
‫החוק העוסק בהשבת רכוש פרטי ברפובליקה של ליטא נשלט על ידי החוק בדבר הנוהל להשבת זכויות‬
‫הבעלות של אגודות דתיות על נכסי נדל"ן קיימים (‪( )1997‬להלן – "החוק להשבת זכויות")‪ ,‬בנוסח המעודכן‬
‫בעקבות מספר תיקונים‪ .‬החוק קובע כי בעלים בעבר של נכסי נדל"ן ויורשיהם מתאימים לקבלה בחזרה של‬
‫נכסים שהוחרמו על פי חוקיה של ברית המועצות או אשר הולאמו בדרך בלתי חוקית אחרת‪ ,‬כל אימת‬
‫שהתובעים הם אזרחים שלליטא ותושבים‪ 20.‬תהליך ההשבה העלה מספר דאגות‪ 21 .‬במהלך תקופת‬
‫המצאת הפניות להשבה ו‪/‬או פיצוי בין השנים ‪ 1991-2001‬קיבלה הממשלה הליטאית ‪ 9,500‬תביעות‬
‫‪22‬‬
‫בקירוב בקשר עם בתי מגורים פרטיים ויותר מ‪ 57,000-‬פניות להשבת קרקעות‪.‬‬
‫לליטא אין חוק להשבה של נכסי נדל"ן פרטיים שלא זוהו בעבורם יורשים‪.‬‬
‫"הנחיות ונהלים מועדפים "‬
‫ליטא נטלה חלק בדיונים שהובילו לניסוחה של הצהרת טרזין ושל מסמך "ההנחיות והנהלים‬
‫המועדפים"‪ ,‬ואף הביעה את תמיכתה בהם‪ .‬על אף חוקי ההשבה התקפים בה‪ ,‬ליטא מפגרת בדרכים שונות‬
‫אחר הסטנדרטים המפורטים בהנחיות בנושא ההשבה של נכסי נדל"ן בבעלות פרטית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ההנחיות‬
‫מעניקות העדפה להשבה מוחשית של הנכס‪( ,‬מסמך ההנחיות‪ ,‬סעיף ח)‪ ,‬אך תובעים מעטים בלבד הצליחו‬
‫לקבל לידיהם את נכס הנדל"ן שלהם בפועל‪ .‬מסמך ההנחיות אף שם דגש על החלטות מהירות ותשלום‬
‫פיצויים מהיר (סעיפים ו‪ ,‬ח) אך שנים לאחר פקיעת הארכה טרם הושלם הטיפול המשפטי במספר‬
‫משמעותי של תביעות‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬הממשלה העניקה החקיקה של חוק הפיצויים מרצון בגין נכסי נדל"ן של קהילות דתיות‬
‫יהודיות מקורות כספיים מסוימים שיחולקו‪ ,‬בצורה של תשלום סמלי וחד‪-‬פעמי‪ ,‬בין קורבנות מלחמת‬
‫העולם השנייה והיא צפויה להעניק כספים נוספים לחלוקה על פני עשר שנים למטרות דתיות‪ ,‬תרבותיות‬
‫וחינוכיות לשימושה של הקהילה היהודית המקומית‪ .‬החוק אינו משיב נכסי נדל"ן הלכה למעשה לקהילה‬
‫היהודית – מהלך הנתמך על ידי מסך ההנחיות והנהלים המועדפים – וסכום הפיצוי הכולל שיוצע בגין‬
‫הנכסים הקהילתיים המוחרמים הוא נמוך באופן יחסי לשווי הכולל של הרכוש שהופקע‪ ,‬ועם זאת הוא‬
‫מהווה באופן ברור תגובה מבורכת להצהרת טרזין ולהנחיות שבאו בעקבותיה‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬מסמך ההנחיות והנהלים המועדפים קורא למדינות לטפל ב"יצירת פתרונות להשבה של רכוש‬
‫נדל"ן ללא יורשים‪ ,‬או שלא נתבע לידי קורבנות מעשי הרדיפה של הנאצים‪ ,‬פשיסטים ומשתפי הפעולה‬
‫עמם (מסמך ההנחיות‪ ,‬סעיף י)‪ .‬לליטא אין חקיקה להשבה של נכסי מקרקעין מוחרמים שלא נמצאו‬
‫בעבורם יורשים‪ ,‬ובכלל זה של נכסי מקרקעין שלא נמצאו בעבורם יורשים והמוחזקים על ידי הממשלה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫חוק האזרחות (‪ )2002‬קובע כי כל אדם שהחזיק אזרחות של ליטא לפני יוני ‪ ,1940‬או יורשיו הישירים‪ ,‬מחזיק באזרחות של ליטא כל עוד‬
‫הוא לא שב למולדתו‪ .‬ליטא בוחנת בקשות לקבלת אזרחות על פי כל מקרה לגופו‪ .‬עם זאת‪ ,‬במועד תקפות החוק פג תוקף מועד הארכה‬
‫להמצאת תביעות רכוש פרטיות ועל כן החקיקה לא העניקה עוד לאיש את ההזדמנות להמציא תביעה להשבת רכוש‪.‬‬
‫חוק השבת הזכויות אסר על זרים רבים ממקור ליטאי להשיב לעצמם את רכושם המוחרם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בעלי רכוש יהודיים שביקשו ולהגר‬
‫לישראל (והפכו שם לאזרחים)בעקבות מלחמת העולם השנייה לא הורשו לעזוב את המדינה לפני שויתרו על אזרחותם הליטאית ועל‬
‫זכויות הבעלות שלהם על נכסי נדל"ן במדינה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עד שנת ‪ 2006‬לא הכירה ממשלת ליטא באזרחות כפולה של רוסים ופולנים‬
‫אתניים ושל יהודים שהיגרו מליטא למדינה שנחשבה מולדת אתנית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יהודים שהיגרו לישראל או פולנים ליטאים שהיגרו‬
‫לפולין‪ ,‬אבדו את אזרחותם הליטאית‪ .‬בית המשפט לענייני חוקה פסק בשנת ‪ 2006‬כי החוקה מתירה אזרחות כפולה רק בנסיבות‬
‫מוגבלות‪ .‬חוק האזרחות הנוכחי נכנס לתוקפו בתאריך ‪ 01.4.2011‬והוא משקף פסיקה זו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫בנוסף לבעיה של אי‪-‬הכללת אנשים ש"הוחזרו למולדתם" בין אלה הזכאים לתבוע את השבת רכושם‪ ,‬קיימות דאגות באשר להיעדר‬
‫נכסים חלופיים מספיקים – כאשר הנכס המדובר לא יכול היה להיות מוחזר – ובאשר לסכום הפיצוי המשולם‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫נכון לחודש ינואר ‪ 2011‬טענה הממשלה כי שולם פיצוי‪ ,‬או לחילופין הוחזרו נכסים‪ ,‬לכדי ‪ 98%‬מן התובעים קרקע ויערות‪ ,‬וליותר מ‪-‬‬
‫‪ 72%‬מן התובעים באזורים עירוניים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬על פי סטטיסטיקה ממשלתית שולם פיצוי בין השנים ‪ 1991-2011‬ל‪ 4,567-‬תובעים‬
‫ונכסים הושבו ל‪ 2,250-‬תובעים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫פולין‬
‫לפני מלחמת העולם השנייה הייתה פולין ביתם של ‪ 3,5‬מיליון יהודים בקירוב‪ ,‬האוכלוסייה היהודית‬
‫הגדולה ביותר באירופה‪ 23.‬יחידים‪ ,‬קהילות ומוסדות יהודיים בפולין החזיקו בבעלות מצטברת במאות‬
‫אלפי נכסי דלא‪-‬ניידי‪ ,‬הן פרטיים והן קהילתיים‪ 24.‬עם זאת‪ ,‬פולין ניצבת למעשה לבדה בין מדינות הגוש‬
‫הסובייטי לשעבר באי‪ -‬טיפולה במעשי ההחרמה הבלתי חוקיים של נכסי מקרקעין פרטיים במהלך השואה‬
‫ובעקבותיה‪ .‬על אף שבפולין קיים הליך תביעה להשבה של רכוש קהילתי מוחרם‪ ,‬הנוהל מתאפיין בבעיות‬
‫רבות והוא מתקדם באיטיות רבה מאוד‪.‬‬
‫נכסי נדל"ן קהילתיים‬
‫החוק בדבר היחסים בין המדינה לבין קהילות יהודיות (‪( )1997‬להלן – "חוק הקהילות היהודיות")‬
‫הוא השולט על ההשבה של רכוש קהילתי יהודי מוחרם‪ .‬הנכסים הנכללים – בתי עלמין‪ ,‬בתי כנסת ומבנים‬
‫המשרתים מטרות דתיות‪ ,‬חינוכיות‪ ,‬תרבותיות וחברתיות – היו שייכים לקבוצות דתיות יהודיות והם‬
‫הוחרמו על ידי כוחות הכיבוש הגרמניים החל מתאריך ‪ 01‬בספטמבר ‪ 25.1939‬מן הראוי לציין‪ ,‬כי נכסים‬
‫קהילתיים המצויים בחגורת וילנה‪/‬לבוב – אזור שהיה שייך בעבר לפולין ואשר בו פרחו החיים היהודיים‬
‫ואשר כלל נכסי נדל"ן קהילתיים בבעלות יהודית רבים לפני המלחמה – אינו מכוסה על ידי חוק הקהילות‬
‫היהודיות‪ ,‬שכן אזור זה נלקח מן הפולנים במהלך המלחמה ונותר לאחריה מחוץ לגבולות המדינה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2000‬הקימה הקהילה היהודית של פולין (שיוצגה על ידי איחוד הקהילות היהודיות הדתיות –‬
‫"‪ )"JCRP‬יחד עם איל"ר את הקרן לשימור המורשת היהודית (להלן – "הקרן")‪ .‬על פי ההסכם חולקה‬
‫פולין למספר תחומי שיפוט שבהם הוחרם רכוש קהילתי שהיה מצוי בעבר בבעלות יהודית‪ .‬בכל אחד‬
‫מתחומי שיפוט אלה הוטלה על הקרן ועל אחת מתשע קהילות יהודיות האחריות לקידום תהליך ההשבה‬
‫ושימור המורשת היהודית‪ .‬בין השנים ‪ 1997-2000‬המציאו ‪ JRCP‬ותשע הקהילות היהודיות תביעות‬
‫להשבתו של רכוש יהודי מוחרם שהיה מצוי בתחומי השיפוט שלהן‪.‬‬
‫הקרן נושאת באחריות ל‪ 3,500-‬תביעות בקירוב (כולל ‪ 600‬בגין בתי עלמין) שהועלו לפני פקיעת‬
‫הארכה שנקבעה לכך‪ ,‬בעוד שהקהילות היהודיות האחרות המציאו ‪ 2,000‬תביעות נוספות (לרבות בגין כמה‬
‫מאות בתי עלמין)‪ .‬נכון לתאריך ‪ 31‬באוגוסט ‪ 2012‬פסקה הוועדה הרגולטורית הנוגעת בדבר מתוך סל כולל‬
‫של ‪ 5,504‬תביעות מאושרות שהומצאו על ידי כלל הקהילות היהודיות‪ ,‬רק בקשר עם ‪ 2,289‬תביעות‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫כמעט שבעה עשורים אחרי סיומ ה של השואה‪ ,‬יותר מעשרים שנה לאחר נפילת חומת הברזל ועשר שנים‬
‫לאחר פקיעת הארכה להגשת התביעות‪ ,‬פתרה הסוכנות הממשלתית הפולנית תביעות רכוש יהודיות‬
‫בשיעור שאינו מתקרב לכדי ‪ 40%‬מסך כל המקרים המאושרים שהועלו לדיון‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מתוך המקרים‬
‫שהטיפול בהם הסתיים בפסיקה כזו או אחרת (בין אם חלקית ובין אם מלאה)‪ ,‬רק ‪ 45%‬היוו החלטות‬
‫חיוביות או לחילופין יושבו על ידי הממשלה‪ ,‬מה שהוביל לבסוף להשבתו של הנכס הנדון או לתשלום פיצוי‬
‫בגינו‪.‬‬
‫חלק משמעותי של ההחלטות החיוביות של הועדה הרגולטורית שהובילו להשבה של נכסי נדל"ן הלכה‬
‫למעשה התייחסה לבתי עלמין ובתי כנסת‪ 26.‬בראייה כוללת‪ ,‬אלה מהווים את הנכסים היקרים פחות‬
‫הנתבעים והם כמעט מצויים במצב ירוד ביותר בעת העברתם‪ 27.‬יתר על כן‪ ,‬החלטות הנוגעות להשבה של‬
‫נכסי מקרקעין מעין אלה העמידו את הקהילה היהודית המקבלת בדילמות מסוג "‪ . "Catch 22‬החוק‬
‫‪28‬‬
‫הפולני דורש כי בעליו של נכס נדל"ן ישמר ויטפח את הנכס שלו ‪ -‬שאם לא כן יהיה חשוף להטלת קנסות‪.‬‬
‫בתי העלמין ובתי הכנסת שהושבו לקהילות היהודיות ואשר לא טופלו ותוחזקו במהלך השנים אכן‬
‫התדרדרו‪ ,‬ולעיתים אף חוללו בהיותם בידי הממשלה או צדדים אחרים – והם דורשים כמעט תמיד‬
‫‪Etta Prince-Gibson, "Give It Back", The Jerusalem Report, 01.3.2010; Monicka Krawczyk, "Restitution of Assets in‬‬
‫‪Poland – Legal Aspects", Justice, No. 28 Summer 2001, page 4.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪Max Minckler & Sylwia Mitura, "Roadblocks to Jewish Restitution: Poland's Unsettled Property", Humanity in Action‬‬
‫‪2008; Krawczyk, "Restitution of Assets in Poland," p. 24.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫פולין העבירה גם חקיקה המייסדת חמש ועדות רגולטוריות לטיפול בתביעות השבה של קהילות דתיות שונות‪ .‬כל וועדה רגולטורית‬
‫כוללת נציגים של הממשלה ומקהילה דתית מסוימת והיא נושאת באחריות לטיפול בתביעות ההשבה הקהילתיות בעבור אותה‬
‫הקהילה‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מורכבת הוועדה הרגולטורית להשבת רכוש יהודי ממספר שווה של חברים מן האוצר הפולני ומאיחוד הקהילות‬
‫היהודיות‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫חוק הקהילות היהודיות קובע את ההשבה של נכסים שווי ערך כאשר הדבר אפשרי‪ ,‬ובמקרים אחרים מוצעים נכס חלופי או פיצויים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫ההחלטה באשר לתביעות רבות מבין אלה שעדיין נותרו פתוחות עוכבה על פי רוב בהמתנה לאיסוף ראיות מפורטות יותר (מה שלעיתים‬
‫קרובות הוא בלתי אפשרי להשגה)‪ ,‬או ממניעים של מכשולים מנהליים‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫ראה "‪.Prince-Gibson, "Give It Back‬‬
‫‪13‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫השקעה של עבודה נרחבת ויקרה‪ .‬על אף זאת‪ .‬תובעת הממשלה‪ ,‬לאחר שהיא משיבה נכסים אלה במצבם‬
‫הירוד כל כך‪ ,‬מן הקרן או הקהילות לתקנם באופן מיידי ולשאת בעלויות המעיקות של שיפור ושימור‬
‫‪29‬‬
‫הנכסים‪.‬‬
‫נכסים פרטיים‬
‫הממשלה הפולנית נתנה התחייבויות רבות מאז שנת ‪ 1990‬ואף הציעה שורה ארוכה של טיוטות חוק –‬
‫שאף אחת מהן לא חוקקה – כדי לטפל בהשבה של נכסי מקרקעין פרטיים מוחרמים‪ 30.‬בשנת ‪,2001‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬העביר הפרלמנט הפולני‪ ,‬ה"סיים"‪ ,‬הצעת חוק שהוצעה על ידי ראש הממשלה ירזי בוזק אשר‬
‫קבעה פיצוי בשיעור של ‪ 50%‬מן השווי של נכס הנדל"ן המוחרם הנתון לדיון‪ ,‬אך רק לאזרחים פולנים‪.‬‬
‫נשיא המדינה הטיל וטו על הצעת החוק‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬במהלך שנות הכהונה של ראשי הממשלה מרק בלקה‪,‬‬
‫קזימיר מרסיקייביץ וירוסלב יצינסקי הוצעו נוסחים כמעט זהים של החוק שנוסח לראשונה בשנת ‪2005‬‬
‫תחת הכותרת "בנושא הפיצוי בגין נכסי דלא‪-‬ניידי ונכסי מקרקעין אחדים אחרים שהופקעו על ידי‬
‫המדינה ‪ ,‬אך הסיים מעולם לא הצביע עליהם‪ .‬החוקים לא כללו החזרה מוחשית של נכסי נדל"ן‪ ,‬הוציאו מן‬
‫הכלל תשלום פיצוי על נכסים שהופקעו בעיר וורשה‪ ,‬הציעו פיצויים מוגבלים באופן מחמיר והציעו תהליך‬
‫תביעה מכביד‪ .‬בסביבות חודש אוקטובר ‪ 2008‬הוצע חוק דומה על ידי ראש הממשלה טאסק‪ .‬ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬שהבטיח חודשים אחדים קודם לכן כי חוק קודם יועבר על ידי הסיים בסתיו של ‪ ,2008‬התחייב‬
‫להגיש את החוק של אוקטובר ‪ 2008‬ל"סיים" להצבעה לקראת סופה של אותה השנה‪ 31.‬לא התקיימה‬
‫הצבעה על חוק זה; הוא אפילו לא הוגש ל"סיים"‪ ,‬לא בשנת ‪ 2008‬ואף לא בשום מועד מאוחר יותר‪ .‬מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬בחודש מאי ‪ ,2009‬הופיע נוסח של חוק אחר באתר האינטרנט של הממשלה (שהתברר כחוק האחרון)‬
‫אשר דמה לנוסח החוק שהוצע בחודש אוקטובר ‪ 2008‬בכל היבטיו המהותיים‪ .‬אולם‪ ,‬החוק לא הועבר‬
‫מעולם לסיים לשקילת הדברים‪ 32.‬למעשה‪ ,‬הממשלה העלתה מספר רב של טיוטות חוק להסדרת נושא‬
‫ההשבה של נכסים פרטיים מופקעים‪ ,‬אולם פולין מעולם לא חוקקה חוק העוסק בנכסי מקרקעין שהופקעו‬
‫‪33‬‬
‫מבעלים פרטיים במדינה במהלך השואה ולאחריה‪.‬‬
‫לאחר שהיא כשלה שוב ושוב בהעברתו של חוק השבה או פיצוי על אף התחייבויות רבות לעשות כן‪,‬‬
‫שינתה הממשלה טקטיקה באביב ‪ .2012‬במקביל לטענתה שלפיה חוק מעין זה יהיה שטחי‪ ,‬הבהירו מספר‬
‫פקידים פולניים כי הממשלה לא תתקדם בנושא חוק הפיצוי בגין נכסי דלא‪-‬ניידי שהופקעו (שנותר תלוי‬
‫ועומד שלוש שנים לאחר שהוצע לראשונה)‪ .‬תחת זאת‪ ,‬הממשלה התעקשה על כך כי יהיה על תובעים‪,‬‬
‫שנכסיהם הופקעו מהם בניגוד להוראות החוק‪ ,‬לתבוע תרופה במסגרת האפשרויות של המערכת המשפטית‬
‫‪34‬‬
‫הפולניות‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫ראה "‪ ;Prince-Gibson, "Give It Back‬כמו גם‬
‫‪30‬‬
‫ראה ‪Daniel Schatz and Ruth Deech, "Ghosts of the Past, Op-ed: Israel, US must ensure that Poland compensates Jews‬‬
‫‪over property seized by Nazis," Ynet News, 27.8.2012.‬‬
‫‪Krawczyk, "Restitution of Jewish Assrts in Poland", P, 25‬‬
‫"‪Minckler & Mitura, "Roadblocks to Jewish Restitution: Poland's Unsettled Property.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪31‬‬
‫החקיקה האחרונה המוצעת בנושא הטיפול בנכס ים קבועים מופקעים‪ ,‬שפורסמה על ידי משרד האוצר הפולני בחודש מאי ‪ 2009‬סבלה‬
‫ממספר בעיות‪ ,‬ובכללן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫היעדר השבה ‪;in rem‬‬
‫נכסים שהופקעו לפני שנת ‪ 1944‬ונכסים בעיר וורשה אינם נכללים;‬
‫פיצוי בלתי מוגדר;‬
‫הפיצוי הבלתי מוגדר ישולם בתשלומים על פני ‪ 15‬שנה; וגם‬
‫תהליך תביעה מע יק ויקר שיהפוך את הגשת התביעה לקשה עד מאוד‪ ,‬במיוחד בעבור תובעים קשישים וזרים‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה‬
‫קשה הבאת ההוכחה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫אכן‪" ,‬המדינה שסבלה מרבים מן המקרים הקשים ביותר של השמדת עם וגזל נאציים ולאחר מכן מן ההשפעות הקשות ביותר של‬
‫ההפקעה על ידי הישויות הקומוניסטיו ת כשלה בהקמתו של תהליך הגשת תביעות מעשי בגין רכוש נדל"ן שנגנב בין השנים ‪ 1939‬ועד‬
‫‪.)Minckler & Mitura, "Roadblocks to Jewish Restitution: Poland's Unsettled Property." ( 1989‬‬
‫פולין הגדירה מנגנון פיצוי בעבור סוגים מסוימים של נכסים שהופקעו במהלך מלחמת העולם השנייה שכבר לא היה מצוי בתוך‬
‫גבולותיה‪ .‬לאחר פריצת מלחמת העולם השנייה הפך קרוב לשליש ממה שהיווה את פולין לפני המלחמה לחלקים של אוקראינה‪ ,‬ליטא‬
‫ובלארוס‪ .‬בשנים האחרונות הנחה בית המשפט האירופי לזכויות אדם את פולין לפצות בעלים שנאלצו לזנוח את רכושם באזורים אלה‪.‬‬
‫ראה מקרה של ברוניובסקי נ‪ .‬פולין‪ ,‬פנייה מספר ‪ .22.6.2004 ,31443/96‬בתשובה לכך חוקה פולין במועד כלשהו את "חוק השטחים‬
‫המזרחיים (או נהר הבג)" שהפך תקף בחודש אוקטובר ‪ .2006‬החוק הגדיר הליך תביעות שהציע פיצוי מוגבל ביותר – ‪ 20%‬משווי השוק‬
‫של נכס נדל"ן מסוים‪ ,‬לתשלום ברבעה תשלומים על פני מספר שנים‪ ,‬החל משנת ‪ – 2009‬בגין האובדן של נכסי נדל"ן בבעלות פרטית‬
‫שהיו מצויים במה שהיווה‪ ,‬לפני מלחמת העולם השנייה‪ ,‬את פולין המזרחית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬שילמה פולין סך של ‪ $40‬מיליון על פני תקופה של ‪ 20‬שנה בעקבות הסכם שנחתם בינה לבין ארצות הברית בשנת ‪ ,1960‬בגין‬
‫תביעות של אזרחים אמריקאיים בקשר עם אובדן רכוש מסחרי ופרטי שהופקע בתחומה של פולין‪ .‬לבסוף רק ‪ 5,022‬תובעים קיבלו פיצוי‬
‫בצורת תשלום ממוצע של פחות מחמשת אלפים דולרים לתובע‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫במכתב לראש ממשלת פולין דונלד טאסק מתאריך ‪ 29.5.2012‬ציין סטיב שווגר‪ ,‬יו"ר משותף הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש‬
‫(איל"ר)‪ ,‬כי לא היה שום דבר חדש בעבור ניצולי השואה‪ ,‬או מיטיב עמם‪ ,‬בהמלצת הממשלה שלפיה יעלו התובעים את תביעותיהם‬
‫בבתי המשפט הפולניים‪ .‬חלופה זו הייתה הרי זמינה על פני כל השנים‪ ,‬אך נדחתה כבלתי מעשית לפני שנים רבות על ידי רוב מכריע של‬
‫התובעים הפוטנציאליים‪ ,‬בעיקר בשל העלויות הכבדות שהיו כרוכות בה‪ ,‬הזמן הרב שהיא אורכת והמחסומים המשפטיים‬
‫‪14‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫עם זאת‪ ,‬העלתה של תביעה מעין זו מציבה את התובע – לרבות תובעים זרים‪ ,‬קשישים – על נתיב‬
‫מורכב‪ ,‬יקר וגוזל זמן‪ 35.‬תובע יחיד אינו יכול סתם כך להעלות תביעה בערכאות השיפוט הפולניות להשבת‬
‫רכוש שהופקע במהלך השואה או לאחריה‪ .‬המערכת המשפטית של המדינה אינה מתירה זאת‪ .‬במקום‬
‫זאת‪ ,‬דורשת המערכת המשפטית כי תובע יחל בהליכים אזרחיים ומנהליים נפרדים‪ ,‬אך עוקבים‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫נאלץ צד מקופח השואף לזכות בהשבה להעלות בתחילה תביעה בפני הסוכנות המנהלית הנוגעת בדבר‬
‫ולמצות את כלל ההליכים המנהליים לפני שהוא מביא את תביעתו בפני ערכאות השיפוט האזרחיות‪ .‬יש‬
‫לציין בהקשר זה‪ ,‬כי הסוכנות אינה מוסמכת לתת תרופה בעקבות ההפקעה הבלתי חוקית של קרקע‪ .‬כל‬
‫שהיא רשאית לעשות הוא לקבוע האם מעשה הפקעה מסוים אירע בניגוד לחוק שהיה תקף במועד‬
‫ההפקעה‪ .‬למעשה‪ ,‬תצהירים מנהליים שעל פיהם הפקעה היא בטלה ומבוטלת הם נדירים‪ ,‬שכן רוב נכסי‬
‫המקרקעין שהופקעו בעידן הקומוניסטי אכן היו מבוססים על חוקים שנחקקו כחוק – גם אם היו בלתי‬
‫צודקים ברובם המכריע‪ 36.‬למעשה‪ ,‬תובע השואף להשיב לעצמו רכוש פרטי שנגנב על ידי המשטר‬
‫הקומוניסטי בעקבות חוקיו הבלתי צודקים אינו יכול לטעון בהצלחה בדבר היעדר החוקתיות של המשטר‬
‫הקומוניסטי‪ ,‬של חוקיו או של היישום של חוקיו בפני ערכאות השיפוט הפולניות אלא חייב להצביע על כך‬
‫‪37‬‬
‫כי החוק הקומוניסטי לא יושם כהלכה על מנת שיעלה בידו להשיב לעצמו את רכושו הגנוב‪.‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬היה ותובע יזכה בפסיקה אוהדת נדירה – שלפיה נכס מקרקעין הופקע תוך הפרה של חוקי‬
‫ההלאמה הקומוניסטיים הרלוונטיים – יהיה התובע אז‪ ,‬ורק אז‪ ,‬רשאי להעלות תביעה להשבה או לקבלת‬
‫‪38‬‬
‫פיצוי בפני מערכת המשפט האזרחית הפולנית‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬גם אם יסתבר כי לתובע יש זכות עמידה‪ ,‬איש מקרב התובעים שיהיו מסוגלים להוכיח כי נכס‬
‫המקרקעין שלו הופקע על ידי הנאצים ו‪/‬או משתפי הפעולה עמם בתקופת השואה יהיה מסוגל לזכות‬
‫בהשבה או בפיצוי קשור‪ .‬בפולין אין בנמצא חוק המכסה באופן ספציפי את ההשבה של נכסי מקרקעין‬
‫שהופקעו בתקופת השואה והמתיר את יישומו הלכה למעשה של הליך זה‪ .‬על כן‪ ,‬יהיה זה בלתי סביר עד‬
‫‪39‬‬
‫מאוד כי ליטיגציה תתרום למספר מהותי של צדדים מעוניינים יותר מאשר תחושות של תסכול ועלבון‪.‬‬
‫והפרוצדוראליים של הליטיגציה‪ .‬במכתב זה שאל איל"ר האם הצעת הממשלה לתובעים שיפנו לערכאות המשפט הייתה צפויה להיות‬
‫מלווה בהכנסת שינויים כלש הם במערכת המשפט הפולנית או בחוקים הרלוונטיים‪ ,‬שהרתיעו‪ ,‬במהלך השנים‪ ,‬מספר עצום שלבעלים מן‬
‫האפשרות של העלאת תביעות להשבת רכושם‪ .‬לא היה זה אלא ארבעה חודשים מאוחר יותר‪ ,‬בתאריך ‪ ,25.9.2012‬שמנהל מוסמך‬
‫בלשכת ראש הממשלה לנושא דו‪-‬שיח בינלאומי‪ ,‬כריסטוף מישק‪ ,‬השיב בש מו של ראש הממשלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬תשובתו הייתה מאכזבת‬
‫ונמנעה מלעסוק בדאגות העיקריות שהועלו על ידי איל"ר‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫"תהליך ההשבה‪...‬הוא בדרך כלל מורכב מאוד וגוזל זמן (כל החלטה מנהלית כפופה לערעור בדיקה שיפוטית) שכן היא כוללת צעדים‬
‫משפטיים בצומת שבין החוק המנהלי והחוק האזרחי‪( ".‬מ "‪ .)Krawczyk, "Restitution of Jewish Assets in Poland‬כמו כן‪ ,‬ללא‬
‫תוכנית תביעות רשמית לסיוע בהשבת רכוש פרטי מוחרם‪" ,‬מועברים הקורבנות של החרמת נכסים בבעלות פרטית לבתי המשפט‬
‫הפולניים האזרחיים‪ ,‬שבהם חוקי בעלות ואימות ירושה מחמירים במיוחד‪ ,‬כמו גם המשקע המשפטי של העידן הקומוניסטי והליכים‬
‫הנמתחים לאורך שנים מהווים רק אחדים מן החסמים שעמם הם צפויים להתמודד‪Max Minckler & Sylwia Mitura, ( ".‬‬
‫)"‪"Roadblocks to Jewish Restitution: Poland's Unsettled Property.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ .Krawczyk, "Restitution of Jewish Assets in Poland", P.26‬יתר על כן‪ ,‬רוב הבעלים לשעבר שרכושם הופקע על ידי‬
‫ראה‬
‫הנאצים ומשתפי הפעולה עמם אבדו את הבעלות על נכסיהם כתוצאה מן "הצו הפוסט‪-‬גרמני בנושא נכסים עזובים‪ ".‬בהתאם לצו זה‪ ,‬כל‬
‫נכס שבעליו (נכון לתאריך ‪ )01.9.1939‬לא השיב לעצמו תוך עשר שנים משנת ‪ ,1945‬עבר לרשות המדינה‪ .‬מובן הוא‪ ,‬כי בתקופת עשור‬
‫השנים‪ 1945-1955 ,‬שבה התקבלו תביעות למעשה לא נותרו יהודים על אדמתה של פועלים‪ ,‬על אחת כמה וכמה בעלי נכסי נדל"ן;‬
‫מרביתם נרצחו‪ ,‬והמעטים ששרדו את המלחמה [לא] שבו לפולין או חיו בה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הם לא יכלו להשיב לעצמם את רכושם המופקע‬
‫בתקופה שנקבעה לכך על פי הוראות הצו‪ .‬וכמובן‪ ,‬בתקופה זו היו ניצולי השואה היהודים עסוקים לגמרי בנושאים אחרים‪ ,‬מיידיים‬
‫יותר – כגון החיפוש אחר קרובי משפחתם וחבריהם והניסיון לשקם את חייהם‪ ,‬באופן טיפוסי במדינות זרות בסביבתן של תרבויות‬
‫ושפות זרות‪ ,‬כאשר רכ ושם ניטל מהם‪ .‬לסיכום‪ ,‬הדרישה מן השורדים בחיים לשוב לפולין כדי לתבוע את רכושם הגנוב במה שהיה‬
‫לעיתים קרובות סביבה פוסט‪-‬מלחמתית עוינת הייתה‪ ,‬אם להתבטא בעדינות‪ ,‬בלתי מציאותית‪.‬‬
‫על אף שהצו דלעיל כבר אינו תקף‪ ,‬בעלויות על נכסי מקרקעין ממשיכות להצטבר אצל המדינה מכוחן של הוראותיו‪ .‬אכן‪ ,‬בית המשפט‬
‫הגבוה שלפולין אישר הנחה זו – שרכוש אשר לא הושב בין השנים ‪ 1945-1955‬עובר לחיקה של המדינה‪ ,‬בשנת ‪ .1987‬ראה ‪Krawczyk,‬‬
‫‪"Restitution of Jewish Assets in Poland," p. 27.‬‬
‫‪37‬‬
‫ראה‪Minckler & Mitura, "Roadblocks to Jewish Restitution: Poland's Unsettled Property.":‬‬
‫‪38‬‬
‫בנוסף לקשיים אחרים שבפניהם ניצב התובע את השבת נכסיו כאשר הוא מעלה תביעה בפני מערכת המשפט הפולנית‪ ,‬יש לציין‬
‫"תהליכי ההטמעה לנאציזם ולקומוניזם‪...‬כללו את ההרס של כרכים של תיעוד כתוב שהיווה ראייה בדבר בעלויות על נכסי נדל"ן‪ ,‬קווי‬
‫ירושה ותעודות לידה‪...‬והליך זה כווון‪ ,‬במיוחד במקרה של הנאצים‪ ,‬נגד יהודים‪ .‬לאחר מעשה התברר כי אובדן מסמכים זה הפך לאחד‬
‫המכשולים להשבת רכוש בעתיד‪)Minckler & Mitura, "Roadblocks to Jewish Restitution: Poland's Unsettled Property." ( ".‬‬
‫‪39‬‬
‫במכתבו מתאריך ‪ 25‬בספטמבר ‪ 2012‬לסטיב שווגר (ראה הערת שוליים ‪ 30‬לעיל) ציין כריסטוף מישק‪,‬נציגו שלראש הממשלה‪ ,‬כי "פולין‬
‫שותפה להכרה כי ההשבה היא בעלת חשיבות עליונה‪ ".‬ועם זאת‪ ,‬כשלה הממשלה הפולנית ביישומו של חוק השבה יעיל‪ ,‬אפילו שלחוק‬
‫כלשהו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬גם אם במהלך השנים הועלה בפני ערכאות השיפוט הפולניות מספר מצומצם של תביעות של ניצולי שואה יהודיים‪,‬‬
‫מתברר כי מערכת המשפט הרגילה של המדינה פשוט אינה ערוכה כדי להתמודד ביעילות ובמהירות בטיב וההיקף העצום של עבירות‬
‫הרכוש שבוצעו בתקופת השואה‪ .‬על אף זאת‪ ,‬ומבלי שהציע כל מידע תומך אמין לקביעתו‪ ,‬ציין מר מישק במכתבו כי "הוראות הדין‬
‫הפולני‪ ,‬כמו גם החלטות רבות של ערכאות שיפוט פולניות גבוהות לטובת האינטרסים של אלה שאיבדו נכסי מקרקעין במהלך מלחמת‬
‫העולם השנייה ולאחריה‪ ,‬כמו גם הנהלים המנהליים‪ ,‬ההופכים את ההשבה בשווה ערך לרכוש‪ ,‬או את קבלתו של פיצוי בהתאם למלוא‬
‫השווי‪ ,‬לאפשריות בעבור רוב משמעותי של צדדים מעוניינים‪ ".‬מר מישק עובר לאחר מכן לניסיון לתמוך בטענתו זו באמצעות קביעה‬
‫נוספת‪ ,‬אך נמנע לחלוטין מהמצאת ראייה תומכת‪ ,‬והוא טוען‪ ,‬שוב‪ ,‬כי "אפילו המידע הבלתי וודאי והמשוער הזמין בעבורנו בעת הזאת‬
‫מאפשר לנו לתת את ההצהרה דלעיל‪".‬‬
‫‪15‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫"הנחיות ונהלים מועדפים "‬
‫פולין השתתפה בדיונים שהובילו לניסוחה של הצהרת טרזין ושלמסמך "ההנחיות והנהלים‬
‫המועדפים" ‪ .‬על אף שפולין פרסמה לאחר מכן הצהרות שטותיות באשר לתמיכתה במסמכים אלה‪,‬‬
‫פעילותה העבירה מסר ברור‪.‬‬
‫הכוח המניע מאחורי מסמך ה"הנחיות והנהלים המועדפים" הוא‪ ,‬לכל הפחות בחלקו‪ ,‬הכישלון‪ ,‬או‬
‫אי ההתאמה לאורך שנים של מערכות בתי המשפט הרגילות ושל החקיקה בטיפולן היעיל בנסיבות‬
‫המיוחדות של השואה‪ ,‬במיוחד בתחום ההשבה של נכסי מקרקעין מופקעים‪ .‬לכן‪ ,‬קורא מסמך "ההנחיות‬
‫והנהלים המועדפים" לממשלות "לפתח את תוכניותיהם הלאומיות ואת החקיקה שלהן כדי לטפל בנושא‬
‫הפיצוי בגין נכסי מקרקעין (מוחשיים) מופקעים והשבתם‪ ,‬או לחזור ולבקר את הקיים בתחומים אלה‪",‬‬
‫בכל הנוגע לנכסי מקרקעין שהופקעו בין השנים ‪( 1933-1945‬מסמך "ההנחיות והנהלים המועדפים"‪ ,‬סעיף‬
‫(א))‪ ,‬על ידי היישום של העקרונות המגולמים במסמך‪ 40.‬על אף זאת‪ ,‬לא פיתחה פולין כל תוכנית לאומית‬
‫ולא חוקקה כל חוק המתירים את ההשבה שלנכסי מקרקעין שהופקעו מאוכלוסייתה בתקופת השואה‪ ,‬או‬
‫את הפיצוי בגין הפקעות אלה‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬המדינה זנחה את קידומה של כל חקיקה שתעסוק בהפקעות הרכוש בתקופת השואה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הנוסח המעודכן ביותר של הצעת חוק הפיצוי הפולני בגין רכוש מופקע‪ ,‬מציע תובנה באשר‬
‫ל"חשיבה" של הממשלה הפולנית‪ .‬הצעת החוק לא כללה נכסי נדל"ן שהופקעו במהלך השואה ואף לא‬
‫הגדיר השבה ‪ , in rem‬שני מרכיבים קריטיים של מסמך "ההנחיות והנהלים המועדפים" (ראה סעיפים א‪,‬‬
‫ז‪ ,‬ח)‪ .‬הצעת החוק גם נמנעה מלדון בסכום הפיצוי שיוצע‪ ,‬מה שהופך את מדידתו ביחס לסטנדרט "ההוגן‬
‫באמת וההולם" שבו דוגל מסמך "ההנחיות והנהלים המועדפים" לבלתי אפשרית‪ .‬ואולם יהיה אשר יהיה‬
‫סכום הפיצוי שעליו תתבסס הממשלה‪ ,‬סכום זה יאבד מערכו באופן מהותי אם ישולם על פני תקופה‬
‫ארוכה של ‪ 15‬שנה‪ ,‬מה שכשלעצמו מנוגד לסטנדרט התשלום המיידי של מסמך ההנחיות (ראה סעיף ח)‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬הצעת החוק פירטה הליך תביעה מעיק וממושך שהיה הופך קשה במיוחד בעבור תובעים קשישים‪,‬‬
‫זרים – במיוחד בעבור הניצולים עצמם‪ .‬על תובעים זרים‪ ,‬לשם הדוגמה‪ ,‬היה קרוב לוודאי לשכור את‬
‫שירותיו של נציג או עורך דין מקומיים‪ ,‬מידע מן הארכיבים היה מסובך ביותר לאיתור‪ ,‬תובעים היו‬
‫מתקשים לזהות את הישות האזורית הנכונה ליצירת קשר בבואם להעלות תביעה‪ ,‬הליך קביעת היורש‬
‫הלגיטימי היה ננקט על ידי ערכאת שיפוט פולנית‪ ,‬ויתרה מזו‪ ,‬הצעת החוק לא קבעה ארכה שבה הייתה‬
‫חלה חובה לקבל החלטות‪( .‬עם זאת‪ ,‬ראה "מסמך ההנחיות והנהלים המועדפים"‪ ,‬סעיף (ד) (הקוראות‬
‫ליישם תהליך תביעות "נגיש‪ ,‬שקוף‪ ,‬פשוט‪ ,‬זריז‪ ,‬לא מפלה‪ ...‬שלא יהיה כפוף לעלויות מכבידות או‬
‫מפלות"‪ ;).‬סעיף (ה) ("גישה בלתי מופרעת וחופשית" צריכה להיקבע לארכיבים הממשלתיים); כמו גם‬
‫סעיף (ו) ("החלטות צריכות להיות מהירות ומלוות בהסבר ברור")‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬הרכוש של אין ספור משפחות יהודיות שנרצחו בשואה עבר לחזקתה של פולין‪ ,‬והמדינה‪ ,‬גם‬
‫אם שלא במתכוון‪ ,‬ממשיכה להפיק תועלת מנכסים אלה‪ .‬על אף זאת‪ ,‬אין בנמצא חקיקה פולנית להשבה‬
‫של נכסי מקרקעין מופקעים שלא נמצאו להם יורשים‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫ראה מבוא ל"קריטריונים להנחיות והנהלים המועדפים" בתוך מסמך ה"הנחיות ונהלים מועדפים‪".‬‬
‫‪16‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫רומניה‬
‫‪ 725,000‬איש בקירוב הגדירו עצמם כיהודים ברומניה לפני המלחמה‪ .‬ההערכה היא כי ‪300,000‬‬
‫יהודים רומנים בקירוב נרצחו במהלך השואה‪ ,‬ובמדינה נותרו בעת הזו כ‪ 11,000-‬יהודים בלבד‪ .‬לרומניה‬
‫יש מספר חוקים העוסקים בהשבה של רכוש קבוע קהילתי ופרטי מופקע‪ ,‬אולם הטיפול בתביעות‪ ,‬כמו גם‬
‫ההשבה של נכסים אלה‪ ,‬או מתן הפיצוי בגינם‪ ,‬מתקדמים באופן איטי ביותר‪ ,‬ובמקרים רבים‪ ,‬התקדמות‬
‫זו אינה קיימת כלל‪.‬‬
‫נכסי נדל"ן קהילתיים‬
‫ע ל תהליך ההשבה של נכסי נדל"ן קהילתיים שהופקעו מארגונים או מוסדות דתיים או ארגוני מיעוט‬
‫שולטים מספר חוקים לצד צווים ממשלתיים וצווי והחלטות חירום‪ .‬בשנת ‪ 1997‬הקימו איל"ר והפדרציה‬
‫של קהילות יהודיות ברומניה ("‪ ,)"FEDROM‬את קרן ‪ Caritatea‬שנטלה על עצמה את האחריות‬
‫להעלאתן של תביעות בגין רכוש קהילתי מופקע‪ ,‬כמו גם לניהול של כל רכוש מוחזר או של הפיצוי הנוגע‬
‫בדבר‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫בסופו של דבר הגישה קרן ‪ 1,980 Caritatea‬תביעות לסוכנות הממשלתית הרלוונטית‪.‬‬
‫מאז פקיעת הארכה לתביעות רכוש קהילתי בשנת ‪ ,2003‬נראה כי הסוכנות הממשלתית פסקה באשר‬
‫לפחות מאשר ‪ 500‬תביעות‪ ,‬אשר מחציתן הושלמו בהצלחה ואשר בעקבותיהן קיבלה הקרן לידיה ‪ 37‬נכסי‬
‫מקרקעין‪ 17 ,‬מגרשים ופיצוי מסוים‪.‬‬
‫הקרן ביטאה את דאגתה בקשר עם מספר בעיות הכרוכות בתהליך התביעות‪ :‬אחדות מבעיות אלה‬
‫נוגעות לליקויים משפטיים – כולל העובדה כי לא מוצע כל פיצוי בעבור מבנים אחדים שנהרסו או שונו‪ ,‬וכי‬
‫הערכות השווי של הנכסים אינן מבוססות על שווי שוק‪ .‬דאגות אחרות נוגעות לעיכובים מתמשכים‬
‫בפתרונן של תביעות תלויות ועומדות באופן מהותי בשל קשיים במציאת תיעוד‪ ,‬גישה מוגבלת לארכיבים‬
‫ודרגת הראיות הגבוהה הנדרשת‪ .‬על אף פסיקות שניתנו לטובתה‪ ,‬לא קיבלה הקרן לידיה מזה מספר שנים‬
‫את סכומי הפיצוי שהוענקו לה‪.‬‬
‫נכסים פרטיים‬
‫לרומניה יש מערכת סבוכה במיוחד בכל הנוגע להשבתו של רכוש שהיה מצוי בבעלות פרטית‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫במקרים מסוימים רשאי אדם להעלות תביעה בגין רכוש מופקע באמצעות הליך מינהלי הנשלט על ידי‬
‫תקנות מיוחדות‪ ,‬בעוד שבמקרים אחרים יש צורך לעשות שימוש במערכת המשפטית של המדינה בהתאם‬
‫לחקיקה האזרחית של המדינה‪ .‬בה בעת‪ ,‬קיימים חוקים נפרדים לתביעתם של סוגי נכסים שונים – כגון‬
‫אדמת יערות‪ ,‬קרקע חקלאית‪ ,‬חוות של המדינה או נכסי נדל"ן למגורים – מה שהוביל להיעדר הפקת‬
‫תוצאות עקביות על ידי בתי המשפט והסוכנויות המנהליות‪ 42.‬יתר על כן‪ ,‬חוקים אחדים‪ ,‬שנחקקו בעשור‬
‫שנות ה‪ ,90-‬זיכו בעלים לשעבר בהשבה ‪ in rem‬בעוד שנכסים אלה בדיוק הועברו לתהליך הפרטה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך הוצפו בתי המשפט הרומנים בתביעות‪ .‬ננקטו מספר ניסיונות לתיקון חקיקה‪ ,‬אך הם עשו‬
‫אך מעט כדי להקל על המצב‪.‬‬
‫חוק מספר ‪ ,)1995( 112‬לדוגמה‪ ,‬אפשר לדיירים נוכחיים לרכוש את המבנה שבו את התגוררו ובה בעת‬
‫זיכה את בעליו הקודמים של המבנה לקבל פיצויים‪ 43.‬מספר שנים מאוחר יותר נחקק חוק מספר ‪)2001( 10‬‬
‫בעיקר כדי להביא לפתרונו של הבלבול הנפוץ‪ ,‬אולם הוא בלבל את היוצרות עוד יותר‪ .‬חוק מספר ‪ 10‬קבע‬
‫כי בעלים לשעבר של נכס זכאים להשבה מוחשית של נכסיהם‪ ,‬והעניק לדיירים חכירה לתקופה של חמש‬
‫שנים‪ .‬הבעיה הייתה כי נכסי נדל"ן רבים כבר הספיקו להירכש על ידי דייריהם על פי חוק ‪ .112‬התוצאה‪:‬‬
‫‪44‬‬
‫הועלו תביעות רבות נוספות‪ ,‬כאשר בעלים לשעבר של נכסי נדל"ן תבעו נגד הבעלויות של דיירי הנכסים‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪ 2,600‬נכסים קהילתיים בקירוב‪ ,‬כמו גם ‪ 807‬בתי עלמין זוהו כמי שהיו שייכים לקהילה היהודית ברומניה לפני פרוץ מלחמת העולם‬
‫השנייה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫בית המשפט האירופי לזכויות אדם ביטא את דאגתו‪ ,‬וציין כי "לא לכל בתי המשפט ואף לא לכל הפאנלים בתוך בית משפט אחד יש‬
‫נהלים זהים (אחדים מהם מקבלים תביעות המבוססות על הקוד האזרחי ואחרים דוחים אותן‪( ").‬מחקר הפרלמנט האירופי – ‪"Private‬‬
‫‪Property Issues Following the Change of Political Regimes in Former Socialist or Communist Countries," 2010, p.‬‬
‫)‪ ) 110‬לסיכום‪" ,‬המסגרת הרומנית להשבה חסרה עקביות ואחידות‪ .‬ההתפתחות ההדרגתית של מדיניות ההשבה הובילה לאימוצן של‬
‫גישות שונות לנושא ההשבה בעבור סוגים שונים של נכסים עם יסודות מוסדיים שונים ליישום‪ .‬התוצאה היא‪...‬מערכת בלתי וודאית‬
‫ולא יעילה‪( ".‬מחקר הפרלמנט האירופי‪ ,‬עמוד ‪.)101‬‬
‫‪43‬‬
‫חוק מספר ‪ 112‬היווה מענה ל"מבול התביעות והיעדר העקביות בתורת המשפט בבתי הדין הרומניים‪( ".‬מחקר הפרלמנט האירופי‪ ,‬עמוד‬
‫‪.)104‬‬
‫‪44‬‬
‫בעקבות כך חוקקה רומניה בשנת ‪ 2009‬את חוק מספר ‪ , 1‬שהבהיר כי נכסי נדל"ן הנרכשים על ידי דיירים על בסיס חוק ‪ 112‬היו מוגנים‬
‫‪17‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫יתר על כן‪ ,‬על פי חוק מספר ‪ 10‬ניצבו תובעים פוטנציאליים בפני מספר בעיות אחרות‪ ,‬לרבות‬
‫המפורטות להלן‪ :‬רכוש שהופקע במהלך השואה לא היה מכוסה באופן ברור; לא ניתנה הודעה יעילה‬
‫בא שר לתהליך התביעה; לא התקיים פיצוי בעבור מבנים שנהרסו; ארכיבים ממשלתיים שלא שיתפו‬
‫פעולה הפכו את השגת רישומי הבעלות למלאכה מסובכת‪ ,‬ולא היה בנמצא מנגנון פיצוי כאשר ההשבה‬
‫הטבעית לא התאפשרה‪ .‬בנוסף‪ ,‬היה צורך להעלות תביעות בפני מערכת מבוזרת של וועדות מקומיות‬
‫שבלבלה תובעים פוטנציאליים והובילה להחלטות בלתי עקביות של הוועדות‪ .‬כמו כן‪ ,‬החוק הרומני לא‬
‫קבע ארכה לפתרון תביעות ההשבה‪ ,‬מה שהוביל לעיכובים חמורים במתן פסקי דין‪ ,‬שכן "היעדר הארכות‬
‫‪45‬‬
‫למתן תשובות לתביעות‪ ...‬ביטל למעשה כל גישה של הבעלים כחוק לערכאות השיפוט‪".‬‬
‫באמצעות חוק מספר ‪( 247‬נחקק בשנת ‪ ,2005‬תוקן בשנת ‪ )2008‬שאפה רומניה פעם נוספת לתקן‬
‫ולפשט את תהליך ההשבה בעבור רכוש פרטי מופקע ‪ ,‬כמו גם להטמיע מנגנון תשלום‪ .‬בין שאר נושאים‪,‬‬
‫קבע חוק מספר ‪ ,247‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪46‬‬
‫חל כיסוי על רכוש שהופקע לאחר שנת ‪( 1945‬זהה לנוסח חוק מספר ‪),10‬‬
‫פיצוי "הוגן וצודק" המשקף את שווי השוק כאשר לא ניתן להחזיר את נכס המקרקעין;‬
‫שינוי בהנחה בדבר בעלות ברכוש מן המדינה לתובע‪ ,47‬וגם‬
‫הארכת הארכה להמצאת מסמכים בעבור תביעות שהועלו בעבר‪.‬‬
‫חוק מספר ‪( 247‬יחד עם החלטת הממשלה מספר ‪ 1481‬שהונפקה בשנת ‪ )2005‬נתן גם אישור להקמתה‬
‫של קרן ‪"( Proprietatea‬קרן נכסי המקרקעין")‪ ,‬אשר מתוכה היו אמורים להיות משולמים סכומי‬
‫הפיצויים כאשר רכוש מופקע לא יכול היה להיות מוחזר‪ .‬קרן נכסי המקרקעין היא קרן השקעות‬
‫המורכבת ממניות של מספר תאגידים הנמצאים בבעלות המדינה‪ ,‬ולכל הפחות בתחילה‪ ,‬הייתה אמורה‬
‫לנהל הון רשום בסדר גודל של ‪ 4-5‬מיליארד אירו‪ .‬הכוונה הייתה כי ברגע שהקרן תצורף למסחר בבורסת‬
‫ניירות הערך של בוקרשט היו מונפקות מניות לתובעים המתאימים כדמי פיצוי‪ .‬עם זאת‪ ,‬נכון לעת הזאת‪,‬‬
‫מניות קרן נכסי המקרקעין אינן נסחרות בכל בורסה סדירה‪ ,‬ועל כן בעלי המניות אינם יכולים לסחור בהן‬
‫או למכור אותן בקלות‪ .‬בית הדין האירופי לזכויות אדם הגיע למסקנה כי "פיצוי באמצעות מניות של קרן‬
‫‪48‬‬
‫נכסי המקרקעין עדיין אינה מייצגת פיצוי יעיל שכן לא ניתן לקבוע את שווי השוק שלהן‪".‬‬
‫לסיכום‪ ,‬על אף חקיקה הנראית לכאורה מיטיבה‪ ,‬התאפיין תהליך ההשבה ברומניה‪ ,‬כאשר הוא‬
‫יושם‪ ,‬בליקויים משמעותיים ביותר‪ ,‬עם זכויות ונהלים חופפים‪ ,‬עיכובים משמעותיים בפסיקות ותשלומים‬
‫ובלבול תכוף באשר לתוצאותיו‪ .‬מאפיינים אלה עשויים‪ ,‬בחלקם‪ ,‬להסביר מדוע קיימות יותר מאלף‬
‫תביעות להשבת רכוש רומני המונחות לפתחו שלבית הדין האירופי לזכויות אדם‪ ,‬ומדוע רומניה מצאה‬
‫עצמה בצד המפסיד במקרי השבה רבים שבגינם הגיע בית הדין להחלטה‪ .‬למרות שבית הדין האירופי אינו‬
‫נהנה מסמכות שיפוט כדי להכריח מדינות לחוקק חוקי השבת רכוש כשלעצמם‪ ,‬ואף אינו רשאי לטפל‬
‫בחוקי האזרוח של מדינה זו או אחרת‪ ,‬כאשר מדינה אינה מחוקקת חוקי השבה‪ ,‬רשאי בית הדין האירופי‬
‫לפסוק בשאלה האם ההליך מיושם "באופן הוגן ויעיל‪ 49".‬בית הדין האירופי לזכויות אדם הרבה לבקר‪,‬‬
‫ולא היו חייבים להיות מוחזרים לבעלים הקודמים‪ ,‬אשר‪ ,‬על פי לשון החוק‪ ,‬היו אז זכאים לקבל בגינם פיצוי‪( .‬מחקר הפרלמנט‬
‫האירופי‪ ,‬עמודים ‪).105-106‬‬
‫‪45‬‬
‫מחקר הפרלמנט האירופי‪ ,‬עמוד ‪ .109‬יותר ממאתיים אלף תביעות רכשו פרטיות הועלו בעקבות הארכה של שנת ‪ 2003‬שנקבעה בחוק‬
‫מספר ‪ .10‬נכון לשנת ‪ ,2010‬בחלוף שבע שנים‪ ,‬ניתנה פסיקה רק באשר ל‪ 119,000-‬תביעות ומתוכן רק לפחות ממחציתן הוצעה תרופה‬
‫מסוג כלשהו‪ .‬לבסוף‪ ,‬נכון לשנת ‪ ,2010‬רק ‪( 5%‬או ‪ 10,300‬תביעות בקירוב) מתוך יותר ממאתיים אלף התביעות שהועלו על בסיסו של‬
‫חוק מספר ‪ 10‬נקבעו כמתאימות לקבלת פיצוי (אך טרם קיבלו אותו בהכרח)‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫למרות שחוק מס ‪ 10‬וגם חוק מספר ‪ 247‬מתייחסים רק לרכוש שהופקע החל משנת ‪ ,1945‬חוק מספר ‪( 641‬נחקק בדצמבר ‪ )1944‬ביטל‬
‫את כלל החוקים והצווים – ובכלל זה צווים נגד היהודים של משטר אנטונסקו – שנחקקו בשנים ‪ .1941-1944‬חוק זה‪ ,‬החזיר למעשה את‬
‫כלל הרכוש היהודי המופקע לבעליו הקודמים‪ ,‬לפני הלאמתו הקומוניסטית בשנים שלאחר מכן‪ .‬ממשלת רומניה גם פרסמה את פקודה‬
‫מספר ‪ ,)1999( 83‬הקובעת כי אזרחים שנכסיהם היו כפופים לרדיפה על רקע גזעני בין ‪ 6‬בספטמבר ‪ 1940‬לבין ‪ 6‬במארס ‪ 1945‬היו זכאים‬
‫להעלות תביעות להשבתם‪ .‬עם זאת‪,‬המצב באשר לרכוש שהופקע במהלך השואה נותר מעורפל; דוברים של איגוד יוצאי רומניה בישראל‬
‫ושל הקרן להשבת רכוש יהודי ברומניה טענו והתלוננו – כולל בפני וועדת השרים של הוועידה למען אירופה‪ ,‬בדצמבר ‪ – 2005‬כי רכוש‬
‫של אזרחים יהודיים שהופקע בשנות שלטונו של אנטונסקו במהלך מלחמת העולם השנייה ממשיך להיות רשום כרכוש של המדינה‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫חוק מספר ‪ 247‬קובע כי על החוק להניח כי תובע הוא הבעלים של נכס מקרקעין‪ ,‬אלא אם מוכח אחרת על ידי המדינה‪ .‬הדבר מיתן את‬
‫הקושי שהיה קיים עד אז להוכיח את זכות ההשבה של היחיד בסביבה שבה מסמכי הבעלות על רכוש לעתים קרובות אבדו או שהתקיים‬
‫קושי להשיגם בארכיבים הרלוונטיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה כי הלכה למעשה תקנה זו של חוק מספר ‪ 247‬אינה מיושמת והתובעים עדיין‬
‫נדרשים להמציא מסמכי בעלות‪ ,‬שנותרו עדיין מסובכים להשגה‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫מחקר הפרלמנט האירופי‪,‬עמוד ‪ .112‬יתר על כן‪ ,‬יישמה הממשלה בשנת ‪ 2010‬את פקודת החירום מספר ‪ ,62‬שחסמה‪ ,‬למפרע‪ ,‬את‬
‫תשלומי הפיצוי שהוקטנו עוד קודם לכן בגין רכוש‪ ,‬שאותם בחרו מספר תובעים לקבל‪,‬במקום שיחכו עד אשר קרן נכסי המקרקעין‬
‫תתחיל לפעול‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעקבות כך‪ ,‬השהתה הממשלה את תשלומי הפיצוי בגין השבה בעקבות צוו החירום מספר ‪.4‬‬
‫‪49‬‬
‫מחקר הפרלמנט האירופי‪ ,‬עמוד ‪.114‬‬
‫‪18‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫בהקשר זה‪ ,‬את רומניה בגלל מנגנון התשלומים האיטי עד מאוד שלה והבלתי יעיל‪ ,‬ופסק באופן עקבי‬
‫לטובת בעלים רומנים לשעבר של נכסי נדל"ן ואף הנחה את הממשלה להשיב רכוש המצוי במחלוקת או‬
‫לחילופין לשלם פיצויים הולמים‪ 50.‬עם זאת‪ ,‬על אף אזהרותיו של בית הדין האירופי לזכויות אדם על כך‬
‫כי מנגנון התשלום במדינה‪ ,‬בין שאר הבעיות‪ ,‬היה בלתי מספק‪ ,‬לא נקטה רומניה בכל צעד כדי לתקן מצב‬
‫זה‪ 51.‬כתוצאה מאי‪-‬היענותה היעילה של רומניה לפסיקות של בית הדין האירופי לזכויות אדם – אשר תבע‬
‫כי היה לשלם פיצוי מהיר והוגן לתובעים שרכושם הוחרם – החליט בית המשפט בחודש פברואר ‪2010‬‬
‫להפעיל את "נוהל הפיילוט לפסק דין‪ 52.‬במקרה של ‪ Atanasiu and Poenaru‬נ‪ .‬רומניה (‪( )2010‬שבו טען‬
‫בית הדין האירופי לזכויות אדם כי מקרים גם הנחיות להשבתו של רכוש מן הממשלה הרומנית העלה‬
‫סוגיות הקשורות לזכויות קניין ולזכות לקבל שימוע הוגן על פי וועידת זכויות האדם האירופית) הנחה בית‬
‫הדין את רומניה לנקוט בכל הצעדים הדרושים תוך פרק זמן של שמונה עשר חודשים – בין אם בתחום‬
‫החקיקה‪ ,‬המנהלה או התקציב – כדי לטפל בעיכובים המתמשכים בהחזרתו של רכוש מופקע‪ ,‬וכדי‬
‫‪53‬‬
‫להמציא תרופה בעיתוי ראוי לאלפי האנשים השואפים לקבל סעד‪.‬‬
‫לבסוף‪,‬צוו מספר ‪( 113‬יוני ‪ )1948‬נתן לארגון הגג של הקהילות היהודיות הרשאה ליטול לעצמו את‬
‫הנכסים של יהודים שהלכו לעולמם‪ ,‬ללא צאצאים‪ ,‬ואשר נפלו קורבן למעשי רדיפה‪ ,‬וכדי לנהל נכסים‬
‫מעין אלה עד אשר יושגו בירור משפטי או הזיהוי של יורש וודאי‪ .‬עם זאת‪ ,‬צוו זה לא יושם מעולם במלואו‪.‬‬
‫הנחיות ונהלים מועדפים‬
‫רומניה נטלה חלק בדיונים שהובילו לניסוחם של הצהרת טרזין ושל מסמך "ההנחיות והנהלים‬
‫המועדפים"‪ ,‬ואף גיבתה אותם‪ .‬בעוד שרומניה נקטה בניסיון לטפל בהשבה של רכוש מוחרם‪ ,‬היו מאמציה‬
‫בתחום זה לא רק בלתי יעילים‪ ,‬אלא גרמו לבלבול ותסכול‪ ,‬והצדק שנעשה היה מועט ביותר‪.‬‬
‫העקרונות המוצאים תימוכין במסמך "ההנחיות והנהלים המועדפים" תומכים בנהלי השבה ופיצוי‬
‫"שקופים‪ ,‬פשוטים‪ ...‬ואחידים בכלל המדינה‪( ".‬ראה סעיף ד)‪ ,‬ובקבלת החלטות מהירות הכוללות הסבר‬
‫ברור שלפסק הדין (סעיף ו)‪ ,‬בתשלום "פיצוי הוגן באמת והולם" ולביצוע "מיידי" של תשלום מעין זה‬
‫(סעיף ח)‪ ,‬והם מתייחסים הן לרכוש קהילתי והן לרכוש פרטי שהופקע מבעליו בתקופת השואה (סעיף א)‪.‬‬
‫בניגוד מוחלט לעקרונות אלה‪ ,‬הוכיח עצמו תהליך ההשבה הרומני כסבוך עד מאוד‪ ,‬והוא כולל מחד חוקים‬
‫לצד ערכאות שיפוט וסוכנויות מנהליות מאידך‪ ,‬המנפיקות החלטות‪ ,‬המאפשרים קבלת החלטות סותרות‬
‫ובלתי עקביות‪ .‬באופן טיפוסי מתקבלות החלטות מעין אלה זמן רב מדי לאחר העלאת התביעות – כאשר‬
‫לא קיימת ארכה חוקית שבמסגרתה חייבים להתקבל פסקי הדין‪ .‬בעוד שאין זה ברור האם חוקי ההשבה‬
‫כוללים רכוש שהופקע במהלך השואה‪ ,‬ברור למדי הוא‪ ,‬כי שנים לאחר שהארכות להעלאת תביעות פקעו –‬
‫הן בגין רכוש מופקע קהילתי והן פרטי – הטיפול בחלק מהותי של התביעות טרם הגיע לשלב של מתן פסק‬
‫דין‪ .‬לבסוף‪ ,‬קרן נכסי המקרקעין‪ ,‬המנגנון שהוקם באופן ספציפי כדי לשלם פיצוי לתובעים מתאימים‬
‫במקרים שבהם השבת הרכוש אינה אפשרית‪ ,‬פשוט אינה פועלת‪ ,‬וממילא‪ ,‬רומניה פרסמה צוו בתחילת‬
‫שנה זו המשהה את שתומי הפיצויים‪.‬‬
‫מסמך "ההנחיות והנהלים המועדפים" מעוניין גם בהשבה או בתשלום פיצויים בגין רכוש שלא‬
‫נמצאו בעבורו יורשים או שלא נדרש‪ ,‬שקורבנות מעשי הרדיפה של השואה השאירו מאחוריהם‪ .‬שנים‬
‫אחדות אחרי תום מלחמת העולם השנייה פרסמה הממשלה הרומנית צוו שאפשר לארגון הגג של הקהילות‬
‫היהו דיות ברומניה לקבל לידיו כל רכוש יהודי שלא נמצאו לו יורשים ולנהלו בהתאם‪ .‬הצו לא יושם‬
‫מעולם‪ ,‬ורומניה לא טיפלה‪ ,‬בכל דרך אחרת‪ ,‬בהשבתו של רכוש יהודי מופקע שלא נמצאו לו יורשים מאז‬
‫אותה התקופה‪ ,‬ובכלל זה של רכוש מעין זה המצוי בחזקתה של הממשלה‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בפרשת ראדו נגד רומניה שכללה את ההפקעה על ידי המדינה של דירת מגורים בשנת ‪ ,1983‬קבע בית הדין האירופי לזכויות‬
‫אדם לאחר סקירה של החוקים מספר ‪ 10‬ו‪ ,247-‬כי‪:‬‬
‫"נטילת זכות הבעלות על דירת המגורים מן התובעים‪...‬בשילוב על היעדר מוחלט של פיצוי במשך כמעט תשע שנים חשפה אותם לנטל‬
‫בלתי מידתי ומוגזם שאינו עולה בקנה אחד עם זכות הכבוד לרכושם המובטחת בסעיף ‪ ,1‬פרוטוקול ‪[ 1‬של הוועידה להטחת זכויות‬
‫האדם] המציין‪" :‬לכל אדם פיסי או מוסרי נתונה הזכות לכבוד לנכסיו‪ .‬לא ניתן לנשל אותו מכל רכוש שלו‪"".‬‬
‫‪51‬‬
‫אכן‪ ,‬פסיקותיו של בית הדין הגדירו מספר בעיות הקשורות לרומניה מעבר לנוהל הבלתי יעיל של מכשיר התשלומים של קרן נכסי‬
‫המקרקעין‪,‬ובכלל זה תהליך השבה בלתי עקבי ונעדר יעילות‪ ,‬לצד עיכובים מכוונים בטיפול בתביעות ובניסוחם של פסקי דין‪ .‬כתוצאה‬
‫מליקויים אלה‪ ,‬קנס בית הדין האירופי את רומניה בסכום של ‪ 12‬מיליון אירו‪ ,‬הקנס הגבוה ביותר שהוטל על כל מדינה חברה בקהילה‬
‫האירופית‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫"פסק דין פיילוט" מאפשר לבית הדין האירופי להתייחס למספר רב שלמקרים זהים (שמקורם באותה המדינה) והמבוססים על אותה‬
‫הבעיה הבסיסית‪ .‬באופן טיפוסי‪ ,‬מתייחס פסק דין פיילוט לא רק לנושאים הנדונים בפני בתי המשפט‪ ,‬כי אם מפרסם גם הנחיות למדינה‬
‫באשר לאופן שבו יש לפתור מקרים דומים (מחקר הפרלמנט האירופי‪ ,‬עמוד ‪.)96‬‬
‫‪53‬‬
‫החלטה של בית הדין האירופי לזכויות אדם בפסיקת פיילוט תעניק בדרך כלל למדינה המפרה תקופת זמן מוגדרת כדי לטפל בבעיה‪/‬ות‬
‫לפני הטלתן של סנקציות‪ ,‬העלולות לכלול הרחקה ממועצת אירופה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫סרביה‬
‫למעט כ‪ 1,500-‬איש‪ ,‬רצחו הנאצים ומשתפי הפעולה עמם את כל האוכלוסייה היהודית של סרביה‬
‫לפני המלחמה‪ ,‬שמנתה ‪ 16,000‬איש בקירוב‪ .‬בעת הזאת מתגוררים במדינה כאלף יהודים‪ .‬תהליך ההשבה‬
‫של רכוש נדל"ן קהילתי מופקע מצוי בסרביה בקיפאון מזה שנים‪ ,‬ובה בעת הפך תהליך התביעה להשבה‬
‫של רכוש פרטי שנפתח לאחרונה ליעד של תלונות רבות‪.‬‬
‫נכסי נדל"ן קהילתיים‬
‫החוק בדבר השבת רכוש לכנסיות וקהילות דתיות‪ ,‬שנחקק בשנת ‪ ,2006‬מסדיר את ההשבה של רכוש‬
‫קהילתי מופקע למספר כנסיות "מסורתיות" ולקהילות דתיות‪ ,‬לרבות לקהילה היהודית‪ 54.‬נכסי הנדל"ן‬
‫המכוסים על ידי החוק כוללים "אדמה חקלאית‪ ,‬יערות ואדמת יערות‪ ,‬אתרי בנייה‪ ,‬בנייני מגורים‬
‫ועסקים‪ ,‬דירות מגורים ומתחמי עסקים כמו גם נכסים מיטלטלים בעלי משמעות תרבותית‪ ,‬היסטורית או‬
‫אמנותית‪ ".‬מועצה לענייני השבה" שהוקמה על ידי הממשלה – המנהל להשבה של נכסים קהילתיים‬
‫ודתיים – נושאת באחריות המנהל להשבת רכוש קהילתי‪ ,‬לעריכת שמאות של הרכוש המצוי במחלוקת‬
‫ולהמצאת הנכס עצמו או לחילופין דמי פיצוי (באמצעות מזומנים או אג"ח מדינה)‪ .‬נכסים חלופיים או דמי‬
‫פיצוי (בשווי שוק) ישולמו כאשר השבה ‪ in rem‬לא תהיה אפשרית‪ .‬מכוסה רכוש שהופקע החל משנת‬
‫‪ 1945‬בלבד‪.‬‬
‫הוראת החוק הכוללת רכוש שהופקע החל מחודש מארס ‪ 1945‬בלבד – והמוציאה‪ ,‬למעשה‪ ,‬מן הכלל‪,‬‬
‫רכוש קהילתי שהופקע במהלך השואה – משכה את תשומת לבה של הוועדה האירופית נגד גזענות והיעדר‬
‫סובלנות ("‪ 55.)"ECRI‬וועדה זו ביטאה את דאגתה‪,‬וציינה כי "היא ממליצה כי הרשויות הסרביות יעדכנו‬
‫את חוק ההשבה לכנסיות וקהילות דתיות כדי להבטיח כי נכסים שהופקעו לפני‪ 1945‬יוחזרו‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫‪ ECRI‬קוראת לרשויות הסרביות בכל תוקף להבטיח כי תהליך ההשבה של הרכוש מתבצע באופן משביע‬
‫‪56‬‬
‫רצון וללא ביטויי אפליה‪".‬‬
‫‪ ,SAVEZ‬פדרציית הקהילות היהודיות בסרביה הגישה יותר מחמש מאות תביעות להשבת רכוש‬
‫קהילתי עד למודע פקיעת הארכה להגשתן של התביעות בשנת ‪ 57.2008‬עם זאת‪ ,‬בידי ‪ SAVEZ‬עלה להשיב‬
‫לעצמה רק שתי דירות מגורים – ואפילו אלה הובטחו לקהילה היהודית עוד לפני שתהליכי השבת הרכוש‬
‫‪58‬‬
‫הקהילתי פסקו‪.‬‬
‫נכסי נדל"ן קהילתיים‬
‫‪59‬‬
‫בחודש אוקטובר ‪ 2011‬חוקקה סרביה את חוק ההשבה והפיצוי הדן בסוגית ההשבה של נכסי‬
‫מקרקעין שהיו בבעלות פרטית‪ 60.‬בעוד שהחוק קובע כי "הוא יחול על השבת הנכסים אשר הפקעתם‬
‫הייתה ההשלכה של השואה על הטריטוריה המהווה בעת הזאת את הרפובליקה של סרביה" (סעיף ‪,)1‬‬
‫למעשה מכסה החוק רק רכוש שהופקע לאחר חודש מארס ‪( 1945‬סעיף ‪ ,)6‬הוא כולל רשימה ארוכה של‬
‫‪54‬‬
‫החוק מכיר בחמש כנסיות "מסורתיות" – הכנסייה הסרבית האורתודוקסית‪ ,‬הכנסייה הרומית קתולית‪ ,‬הכנסייה הסלובקית‬
‫האוונגלית‪ ,‬בכנסייה הנוצרית הרפורמית ובכנסייה האוונגלית הנוצרית – לצד שתי קהילות דתיות "מסורתיות"‪ ,‬הן הקהילות‬
‫המוסלמית והיהודית‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫המועצה האירופית הקימה את ‪ ECRI‬כיישות זכויות אדם עצמאית המקיימת עבודת ניטור ממדינה למדינה ומתמחה בסוגיות‬
‫שלגזענות והיעדר סובלנות‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫‪ ECRI‬ציינה כי ההוצאה מן הכלל של רכוש שניטל במהלך השואה ממשיכה להוות בעיה בעבור הקהילה היהודית המקומית‪ ,‬שרכושה‬
‫הופקע לפני שנת ‪( .1945‬דו"ח הוועדה האירופית נגד גזענות והיעדר סובלנות על סרביה‪ ,23.3.2011 ,‬עמוד ‪.)13‬‬
‫‪57‬‬
‫‪ SAVEZ‬זיהתה ‪ 609‬נכסים מן התקופה לפני המלחמה כשייכים לקהילות היהודיות במדינה‪ ,‬הכוללים בתי כנסת‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬מקוואות‪,‬‬
‫בתי יתומים‪ ,‬בתי אבות ו‪ 120-‬בתי עלמין‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫הממשלה ציינה כי היא משהה את תוכנית ההשבה שלרכוש קהילתי עד אשר היא תהיה מסוגלת לקבוע את סכום הפיצוי שאותו תחול‬
‫חובה לשלם בגין הרכוש המופקע הפרטי בהתאם לחוק שנחקק לבסוף בחודש אוקטובר ‪ – 2011‬על אף שבאותה העת הוא טרם נוסח ועל‬
‫אחת כמה וכמה לא נחקק‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫בעוד שלסרביה לא היה חוק השבת רכוש פרטי מופקע עד שנת ‪ ,2011‬הצליחו מספר בעלים בעבר של רכוש במה שהיה הרפובליקה‬
‫הסוציאליסטית של יוגוסלביה לקבל פיצוי מסוים במסגרת שני הסכמים שנערכו במעורבות אמריקאית‪ .‬יוגוסלביה שילמה סך של ‪$20,5‬‬
‫מיליון למספר אנשים שהיו אזרחים אמריקאיים כאשר רכוש הוחרם בסרביה‪ .‬הסכם משנת ‪ 1948‬עסק בנכסים שהופקעו בין השנים‬
‫‪ 1939-1948‬בעוד שהסכם משנת ‪ 1965‬דן בנכסי מקרקעין שהולאמו בין השנים ‪ .1948-1964‬יהודים ששאפו להגר לישראל החל משנת‬
‫‪ 1948‬אולצו לוותר על אזרחותם היוגוסלבית ועל בעלותם על כל נכס במדינה כתנאי להענקת ויזות היציאה‪ .‬נתינים יוגוסלביים אלה‬
‫לשעבר לא נכללו בשני ההסכמים דלעיל‪ ,‬כמו גם מכל סעד אחר‪ ,‬לרבות מהוראות חוק השבת הרכוש והפיצוי (‪.)2011‬‬
‫‪60‬‬
‫נראה כי לחץ של האיחוד האירופי מילא תפקיד משמעותי בהעברתו של חוק זה על ידי סרביה‪( .‬מחקר הפרלמנט האירופי "סוגיות רכוש‬
‫בבעלות פרטית בעקבות שינוי משטר במדינות סוציאליסטיות או קומוניסטיות לשעבר‪ ,2010 " ,‬עמוד ‪).122‬‬
‫‪20‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫חריגים ולרכוש שאותו ניתן להשיב בנכס שווה ערך‪ 61‬וקובע פיצוי מוגבל ביותר‪ 62.‬החוק סבל גם מבעיות‬
‫‪63‬‬
‫בכל הנוגע ליישומו‪.‬‬
‫באופן משונה‪ ,‬החוק להשבה ופיצוי מציין כי חוק נפרד‪" ,‬מיוחד" יחוקק כדי לטפל ב"הסרת‬
‫ההשלכות של הפקעת נכסי מקרקעין מקורבנות השואה וקורבנות אחרים של הפשיזם בטריטוריה של‬
‫הרפובליקה של סרביה ואשר אין להם יורשים חוקיים חיים‪( ".‬סעיף ‪ .)5‬חוק מעין זה טרם נחקק‪ .‬יתרה‬
‫מזו‪ ,‬בעוד שנראה היה כי החוק יתמודד עם סוגיית הרכוש היהודי המופקע בתקופת השואה‪ ,‬מוציא החוק‬
‫מן הכלל‪ ,‬בה בעת‪ ,‬תביעות של בעלים יהודיים בעבר של נכסי מקרקעין בסרביה שהופקעו מהם בניגוד‬
‫לחוק לפני מארס ‪ ,1945‬המועד שבו הופקע כלל הרכוש שהיה מצוי בבעלות יהודית‪.‬‬
‫הנחיות ונהלים מועדפים‬
‫סרביה השתתפה כמשקיפה ב"וועידת פראג"‪ ,‬לסקירת נכסי נדל"ן‪ ,‬של המכון האירופי למורשת‬
‫השואה שהתקיימה בפראג בחודש יוני ‪ 2009‬אשר במהלכה פורסמה הצהרת טרזין ואשר בעקבותיה נוסח‬
‫מסמך ההנחיות והנהלים המועדפים‪ .‬בעוד שחוק ההשבה והפיצוי עשוי להדגים את ניסיונה בתום לב של‬
‫סרביה להתמודד עם סוגיית הרכוש המוחרם בעקבות הצהרת טרזין ומסמך ההנחיות והנהלים המועדפים‪,‬‬
‫כמו גם את רצונה לתת מענה לציפיות האיחוד האירופי‪ ,‬חלפו רק חודשים מעטים מאז פתיחת הליך‬
‫התביעות‪ ,‬וכבר קיימים סימנים מדאיגים‪.‬‬
‫מסמך "ההנחיות והנהלים המועדפים" קורא לממשלות לפתח חקיקה המטפלת בפיצוי בגין נכסי‬
‫נדל"ן שהופקעו במהלך תקופת השואה‪ ,‬השנים ‪( 1933-1945‬מסמך ההנחיות‪ ,‬סעיף א) ובהשבתו ‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫סרביה‪ ,‬על אף תלונות חד משמעיות שהועלו על ידי קבוצות יהודיות מקומיות ובינלאומיות‪ ,‬מוציאה מן‬
‫הכלל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬רכוש שהופקע בניגוד לחוק לפני מארס ‪ 1945‬מתחום היישום של החוק שלה‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬
‫בעוד ש זה עדיין מוקדם מדי בתהליך השבה והפיצוי כדי שניתן יהיה לקבוע את יעילותו‪ ,‬זוהו כבר מספר‬
‫היבטים המחייבים ניטור‪ ,‬ובכללם הבאים‪ :‬האם‪ ,‬לנוכח חריגים משפטיים כה רבים‪ ,‬קיימת השבה ‪in rem‬‬
‫משמעותית כלשהי‪ ,‬המועדפת על ידי מסמך ההנחיות והנהלים המועדפים (סעיף ח)‪ 64,‬האם מרישומי‬
‫המקרקעין המיושנים והחלקיים‪ ,‬כפי שהדבר צוין על ידי הפרלמנט האירופי‪ ,‬הופכים למחסום מרכזי‬
‫למימוש תביעות הנכסים‪ ,‬והאם הנוסחה המעורפלת לקביעת דמי הפיצוי – כמו גם הכספים הזמינים‬
‫למטרה זו – מתורגמים לפיצוי זריז והוגן באמת‪ ,‬כפי שהדבר נדרש על ידי מסמך ה"הנחיות והנהלים‬
‫המועדפים" (סעיפים ז‪ ,‬ח)‪ .‬בנוסף‪ ,‬זהירותה הכללית של מועצת אירופה באשר ל"חולשות בשלטון החוק‬
‫ובכל הנוגע לתופעת השחיתות המגבילה את יכולת החיזוי המשפטית‪ ...‬במיוחד באשר ליישום היעיל‬
‫שלזכויות בעלות‪ ",‬מאיימת‪ ,‬לא רק לפגום במאמצים להטמעת שקיפות ואחידות בתהליכי קבלת החלטות‬
‫(מסמך ה"הנחיות והנהלים המועדפים"‪ ,‬סעיף ד) כי אם בהיבטים רבים הרבה יותר‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬כמצוין לעיל‪ ,‬סעיף ‪ 5‬של חוק ההשבה והפיצוי מציין באופן מפורש כי סרביה תחוקק חוק‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫בין הרכוש שבגינו לא נחקקה השבה מוחשית נמצאים סוגי הנכסים הבאים‪ :‬כל נכס הנמצא בשימוש של כל דרג ממשלתי או של ממשלה‬
‫זרה; נכסים הנמצאים בשימוש למתן שירותי בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות או מדע; נכסים שכבר נמכרו בהליכי הפרטה‪ ,‬או המוחזקים על ידי‬
‫תאגידים של המדינה; וגם (בהוראה מעורפלת הכוללת את הכול) נכסי נדל"ן "בכל המקרים האחרים הנקבעים בחוק זה‪( ".‬חוק ההשבה‬
‫והפיצוי‪ ,‬סעיף ‪.)18‬‬
‫סכום הפיצוי האישי שישולם מתקבל מן היישום של נוסחה שהופכת כל תשלום ליחיד לתלוי בסך כל הסכום שישולם בגין השבת רכוש‬
‫פרטי והסך הכולל שלתובעים מתאימים אשר יקבלו תשלום (על פני תקופה ממושכת)‪ .‬סימן לאופי המפותל של נוסחת הפיצוי מוצע‬
‫בסעיף ‪ 31‬של חוק ההשבה והפיצוי‪" :‬סכום הפיצוי ייקבע באירו על ידי ההכפלה של בסיס הפיצוי במתאם השווה ליחס שבין הסך של‬
‫שני מיליארד אירו והבסיס ה כולל לפיצוי כפי שזה ייקבע על ידי החלטות שיתקבלו בנושא הזכאות לפיצוי ובהגדלה של הבסיסים שלא‬
‫נקבעו המשוערים אשר אליהם קיימת התייחסות בפסקה ‪ 5‬של הסעיף‪ .‬המקדם יבוטא עם שתי נקודות עשרוניות‪".‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬בסופו של דבר לא יהיה סכום הפיצוי בגין רכוש מופקע ככל הנראה יותר מאשר תשלום סמלי‪( .‬ראה ‪Djurje Ninkovic,‬‬
‫"!‪ 27.4.2012 - "The Law of Restitution of Property and Compensation in Serbia (2011) – Heir Beware‬באתר‬
‫‪ ,http://ebritic.com/?p+183744‬מאמר שבו מנתח המחבר‪ ,‬שם משפטים לשעבר בסרביה‪ ,‬את חוק ההשבה והפיצוי ומגיע למסקנה כי‬
‫הפיצוי יהיה "קרוב לחסר ערך‪".‬‬
‫‪63‬‬
‫בעוד שתהליך תחילת קבלת התביעות להשבה החל בחודש מארס ‪( 2012‬ופתוח להעלאת תביעות עד סוף שנת ‪ ,)2014‬נראה כי עדיין יש‬
‫צורך בהגדרת תקנות נוספות כדי שחוק ההשבה והפיצוי יוכל להיות מיושם באופן יעיל‪ .‬בנוסף‪ ,‬ארכיבים ומרשמי מקרקעין "היו או‬
‫בלתי מעודכנים‪ ,‬או לא קיימים כלל בשטחים נרחבים‪ ",‬מה שמעלה מחסומים משמעותיים בפני תובעים השואפים להוכיח בעלות‪.‬‬
‫(מחקר הפרלמנט האירופי‪ ,‬עמוד ‪ .) 124‬יתר על כן‪ ,‬לפני העברת החוק דאגה הייתה מועצת אירופה מוטרדת מכך ש"חולשות בחוק‬
‫והשחיתות הקיימת [בסרביה] המשיכו להגביל את יכולת החיזוי המשפטית ופגמו באמון במערכת המשפט בקרב גורמים בכלכלה‪,‬‬
‫במיוחד בכל הנוגע ליישום היעיל שלזכויות בעלות‪( ".‬נייר עבודה של מועצת אירופה סרביה ‪ 2010‬עדכון מצב (בריסל‪ ,‬נובמבר ‪.)2010‬‬
‫מועצת אירופה צ יינה כי הוא מוטרדת ממצבו של חוק ההשבה והפיצוי‪ ,‬בציינה כי "חלה חובה להבטיח‪...‬יישום שקוף ולא מפלה‪...‬כמו‬
‫גם נקיטתם של צעדים נוספים כדי להטיל בהירות משפטית מלאה בכל הנוגע לזכויות בעלות‪( ".‬חוות הדעת שלמועצת אירופה על‬
‫פנייתה של סרביה בקשה להתקבל כמדינה חברה באיחוד האירופי‪,12.10.2011 ,‬‬
‫‪http://ec.europa.eu/enlargement/pdf/key documents/2011/package/sr rapport 2011 en.pdf‬‬
‫‪64‬‬
‫לדוגמה‪" ,‬נכסי מקרקעין המוחזקים על ידי ישות ציבורית"‪ ,‬שמסמך ההנחיות והנהלים המועדפים קובע כי עליהם להיות מוחזרים ‪in‬‬
‫‪ , rem‬מוצאים מן הכלל באופן מפורש מהשבה בשווה ערך על ידי חוק ההשבה והפיצוי‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬
‫מיוחד לטיפול ברכוש יהודי שלא נמצאו לו יורשים‪ .‬עד אשר ייחקק חוק מעין זה‪ ,‬נותרת סרביה ללא‬
‫חקיקה המטפלת בהשבה של נכסים יהודיים מופקעים‪ ,‬ובכלל זה של רכוש יהודי שלא נמצאו ובעבורו‬
‫יורשים המצוי בחזקתה של הממשלה‪( .‬ראה מסמך הנחיות ונהלים מועדפים‪ ,‬סעיף י)‪.‬‬
‫‪B213155‬‬
‫‪22‬‬