221//1/2 / גסטרואנטרולוגיה שיעור המרצה ביקש לא לסכם ואמר שההרצאה לא
Transcription
221//1/2 / גסטרואנטרולוגיה שיעור המרצה ביקש לא לסכם ואמר שההרצאה לא
221//1/2 גסטרואנטרולוגיה שיעור / מבוא לגסטרואנטרולוגיה – המרצה ביקש לא לסכם ואמר שההרצאה לא למבחן אנטומיה והפרעות תנועתיות במערכת העיכול ד"ר טיבריו הרשקוביץ בד"כ אלו לא חולים מאושפזים אלא חולים שמגיעים למרפאות. :Achalasiaמחלה יחסית נדירה שמאופיינת ע"י הפרעה משמעותית בהתכווצות הפריסטלטית של הושט והפרעה בהרפיית הספינקטר התחתון .כתוצאה מאלו נוצר obstructionב outflow-של הושט והאוכל מתקשה להגיע מהושט לקיבה .החולה מתלונן על ( dysphagiaקושי בבליעה) גם בנוזלים וגם במוצקים .בהתחלה יש קושי בבליעת מוצקים ובהמשך גם קושי בבליעת נוזלים .המחלה יחסית נדירה ,השכיחות היא /ל /11-אלף לשנה .ההיארעות היא /1חולים ל /1-אלף .זה מופיע גם בגברים וגם בנשים .המחלה יכולה להופיע בכל גיל מתינוקות ועד גיל מבוגר מאוד .בד"כ רואים את המחלה אחרי העשור השני של החיים .שכיחות המחלה עולה עם הגיל .יש peakשל היארעות בגיל .21-01 פתופיזיולוגיה :התפקיד העיקרי של הושט הוא פריסטלטיקה מאזור ה oropharynx-לאזור הקיבה העליונה .כאשר ה bolus-מגיע לאזור הושט התחתון הספינקטר התחתון צריך להיפתח וע"י כך לאפשר מעבר של האוכל ל fundus-של הקיבה .הפרעת הפריסטלטיקה והרפיית הספינקטר התחתון היא משנית לדגנרציה של תאי עצב בפלקסוס המזנטרי של הושט .רוב המקרים הם אידיופטיים ולא מבינים את האתיולוגיה .עיקר ההפרעה מבחינה מולקולארית היא איבוד של ה NO-שהוא נוירוטרנסמיטר אינהביטורי ,בעקבות איבוד של ה NO-יש טונוס חזק של הספינקטר התחתון והוא לא עובר הרפיה. יש אכלזיה אידיופיטית (רוב המקרים) אך היא יכולה להיות גם משנית: מחלות אינפילטרטיביות של הושט כמו עמילואידוזיס – compression לחץ מבחוץ על ה .gatroespohageal junction-בניתוח של refluxמלפפים את ה fundus-של הקיבה מסביב לושט כדי לחזק את ה gastroesophageal junction-וגורמים למצב דמוי אכלזיה .כששמים טבעת על ה junction-בלפרוסקופיה הוא עושה קונטריקציה שלו וזה גם עושה תמונה דמויית אכלזיה. יש זיהומים שגורמים לאכלזיה אך זה נדיר ( .)Chagas syndromeל trypanosoma cruzii-יש אפיניות לתאי עצב של מע' העיכול ותאי עצב של מע' אחרות ולכן זה גורם לבעיה נוירונאלית דיפוזית של מע' העיכול עם הרחבת הושט .הרבה פעמים יש מעורבות של הקיבה ,המעי הדק והמעי הגס .יש הרבה פעמים גם בעיות לב ובעיות נוירולוגיות. אכלזיה משנית לניאופלזיה – יש גידולים שעושים אינפילטרציה של ה Junction-וגורמים ללחץ ישיר על ה- junctionאו הסננה שלו והוא לא עובר הרפיה נכונה .חלק מהגידולים הם מקומיים כמו אדנוקרצינומה של הקיבה העליונה וחלק הם גידולים רחוקים .כשיש גרורות שעושים אינפילטרציה כמו מהלבלב ,שד או ריאה הם גם מפריעים ל .junction-יש גידולים שמפריעים בצורה פארה-ניאופלסטית כמו – small cell lung cancerהוא משפעל נוגדן שהוא אנטי-נוירונאלי ,נפוץ אצל מעשנים. קליניקה :יש דיספאגיה שמופיע אצל כולם גם לנוזלים וגם למוצקים ,בד"כ זה מופיע לנוזלים ומוצקים בבת אחת ומתקדם לאט .יש כאבים בחזה בגלל הלחץ של הבולוס בושט עקב חוסר פריסטלטיקה ,יש נוזל או תוכן בושט שגורם לעליית הלחץ בו ולכאב .סימפטום טריקי הוא דמוי .refluxה reflux-מתאפיין בצרבת בגלל regurgitationחומצי. בד"כ ה reflux-הוא משני לחזרת חומצה מהקיבה לושט .החומצה מהקיבה לא יכולה לחזור חזרה בגלל ההיצרות ולכן ה reflux like syndromes-הם משניים לאוכל שנשאר בושט ועובר תהליך של דגרדציה חומצית .הרבה פעמים רואים חולים עם אכלזיה ששנים טופלו כאילו יש להם .refluxגם ב reflux-יש דיספאגיה ולכן ניתן להתבלבל בינו לבין אכלזיה Reflux .הוא מחלה שמופיע ב 21-22%-מאוכלוסיית העולם ואכלזיה היא נדירה ולכן הרבה פעמים יש בלבול. חולים אלה יורדים במשקל כשהמחלה משמעותית בגלל ה intake-הנמוך עקב הקושי בבליעה. הדיספאגיה מתקדמת לאט והחולים מפתחים שיטות להתמודד עם כך .החולים מספרים שהם אוכלים מאוד לאט, לועסים הרבה ,כמעט בכל בליעה של דבר מוצק הם שותים מים כדי לנסות להעביר את ה .bolus-כל אלה גורמים ליצירת ארוחות מאוד איטיות (כל ארוחת צהריים היא 02דקות עד שעה) .בעקבות זאת הרבה פעמים החולים מגיעים לרופא עם ירידה במשקל והם לא יכולים להתמודד עם כך .נדיר לראות את החולים בתחילת המחלה. אבחנה של המחלה היום יותר פשוטה מאשר לפני /1שנים אך עדיין לא כה פשוטה .מנסים לאבחן את המחלה הזאת בכמה שיטות .אמצעי האבחנה שאפשר להשתמש בהם: – barium esophagogram החולה שותה חומר רדיופטי ,עושים צילום סריאלי ומנסים לבדוק את מנגנון הבליעה העליון (אורופרינגיאלי) ,בושט ובחיבור הושט לקיבה .הבדיקה היא טובה ולפעמים קשה בחולים כי הם צריכים לשתות ובגלל הדיספאגיה קשה להם לשתות כמות כה גדולה .כמו כן ,בבדיקה יש קרינה .כאשר יש ושט מאוד מורחבת אין בה פריסטלטיקה בכלל כבר וזו מחלה מתקדמת של אכלזיה .בצילום אחר יש היצרויות לאורך הושט מלמעלה ללמטה באותו זמן כלומר ההיצרויות אינן פריסטלטיות .בקצה הדיסטאלי של הושט ( lower )esophageal sphincterרואים מראה של .bird’s neckיש היצרות סימטרית וחדה וקצת חומר ניגוד עובר אל הקיבה .שימוש אחר בבדיקת bariumהוא בחולים שעוברים טיפול שפותח את ה .Junction-ברגע שפותחים את ה junction-תמונת "מקור הציפור" נעלמת וכך יודעים שהטיפול עזר .בדיקה זו טובה אך קצת מיושנת עם הרבה ,operative dependencyהתוצאה מאוד תלויה בבודק. :Endoscopy חשובה לא לצורכי אבחנה אלא על מנת לשלול דברים אחרים .רואים שהושט מורחב ,אם מחכים מספיק זמן רואים שאין פריסטלטיקה (הושט הוא צינור שאינו זז) או שיש התכווצות שאינה פריסטלטית ולא מזיזה את ה bolus-מלמעלה ללמטה .רואים לפעמים שיש סטזיס של אוכל למרות שהחולה בצום שעות ארוכות, יש נוזלים ואוכל בושט .ה junction-הוא סגור ,זה קורה גם במצב פיזיולוגי .בד"כ עוברים בקלות את הjunction- באנדוסקופיה אך באכלזיה יש התנגדות במעבר דרך ה .junction-זו הרגשה ביד וקשה להסביר אותה במילים אך היא מאוד אופיינית .חשוב לראות את ה junction-מלמטה ולראות אם יש הסננה או כל דבר אחר שמחשיד על גידול או תהליך דלקתי שמסנן את ה .junction-כשיש חשד לתהליך שמערב את ה Junction-לוקחים ביופסיה ו- US endoscopyכך שרואים את האזורים מסביב ל .junction-זו הדרך לשלול את ה( pseudoachalasia-אכלזיה משנית). :Esophageal manometry הבדיקה הכי חשובה היום באבחנת אכלזיה .היא ה gold standard-לאבחנת אכלזיה וכל ההגדרה החדשה של אכלזיה מתבססת על נתוני המנומטריה .האכלזיה מאופיינת ע"י שני מאפיינים שחייבים להתקיים )/ :היעדר הפריסטלטיקה בגוף הושט )2חוסר הרפיה של ה .lower esophageal sphincter-יש residual pressureמעל 8מ"מ כספית במצב רגיל אך במצב של אכלזיה יש מעל /2מ"מ כספית .בעזרת בדיקה זו ניתן לראות את הלחצים לאורך הושט ובספי נקטר. תמונה תקינה של מנומטריה :יש גרף שהוא תלת-מימדי :ציר Xהוא הזמן ,ציר Yהוא המקום בושט בו יש חיישנים וציר ה Z-הוא הלחץ שמיוצר בושט .יש קתטר עם 63חיישנים לאורך 61ס"מ (הוא גם נכנס קצת לקיבה) ,יש חיישן כל ס"מ בערך .המנומטר מקבל רזולוציה טובה .הצבע מראה את עוצמת ההתכווצות (מסומנת ע"פ צבעים) .כחול הוא עוצמה נמוכה ואדום הוא עוצמה גבוהה .החולה בולע ויש פתיחה של ה upper esophageal sphincter-עם ירידה בלחץ (כחול) .יש התקדמות של הגל הפריסטלטי שהולך למטה ומגיע לתוך ה junciton-בושט התחתונה ואז לקיבה. בזמן שה bolus-יורד מלמעלה למטה ה junction-באותו זמן צריך להיפתח והלחץ בו יורד (כל הזמן כחול כלומר ספינקטר פתוח). הרפיית ה Junction-נמדדת ע"י מדד שנקרא .IRP – integrated relaxation pressureהתוכנה יודעת לקחת את הזמן של /1שניות בו אמורה להיות הרפיה של הספינקטר ולחלק אותו לתקופות זמן קצרות ולמדוד את ארבעת השניות עם הלחץ הכי נמוך .יודעים שבזמן ההרפיה של הספינקטר יש גם התכווצות של ה crura-של הדיאפרגמה מסביב שמגדילה את הלחץ בספינקטר ולכן לוקחים את ארבעת השניות עם הלחץ הכי נמוך. קלסיפיקציה של :Chicagoע"פ קלסיפיקציה זו אם יש IRPמעל /2מ"מ כספית ( ה upper limit-של הנורמה) יש אכלזיה .צריך להיות גם תנאי של היעדר פריסטלטיקה לצורך אבחנה .השימוש במנומטריה הראתה שהיעדר הפריסטלטיקה היא ספקטרום .יש חולים שאין להם בכלל פריסטלטיקה ( .)type Iב )spastic achalasia( type II-יש התכווצות חזקה לכל אורך הושט אך לא פריסטלטית .ב type III-יש התכווצות חזקה במקומות מסויימים בושט אך לא לכל אורכו .מחלקים את האכלזיה לשלושה סוגים ויש חשיבות לחלוקה זו .יש חולים עם פריסטלטיקה אומנם לא תקינה אך IRPנמוך ולא ניתן להגדיר אותם כאכלזיה אלא משהו שעובר אבולוציה לכיוון אכלזיה ( potential ,)achalasia phenotypeעם הזמן זה מתפתח לאכלזיה. – Type Iכשבולעים יש פתיחה של ה upper esophageal sphincter-ויש היעדר פריסטלטיקה לאורך הושט כין אין הפעלת לחץ בכלל (הכל כחול) ,יש גם היעדר הרפיה של הספינקטר התחתון – Type II .לכל אורך הושט יש לחץ (ירוק) אך הוא אינו פריסטלטי .הנוזל או האוכל מתסדר כמו עמוד של לחץ בושט .גם כאן אין הרפיה של הספינקטר התחתון. – Type IIIאין הרפיה של הספינקטר התחתון ,יש שרידים של התכווצות בעוצמת מאוד חזקה אך לא לאורך כל הושט (יא אזורים כחולים לגמרי) טיפול :אין דרך לטפל בפריסטלטיקה של הושט ,לא יודעים להחזיר לושט פריסטלטיקה .בכל טיפול שנעשה ב- ,Junctionהושט נשארת אפריסטלטית .כל הטיפולים מכוונים לפתיחת ה.junction- אפשר לעשות זאת בטיפולים אנדוסקופיים כמו הזרקת botulinum toxinואז מקבלים הרפיה אך השפעת הבוטוקס חולפת תוך /-6חודשים .משתמשים בזה בחולים מאוד קשים עם הרבה מחלות אחרות ושאי אפשר לנתח אותם .טיפול אנדוסקופי נוסף הוא pneumatic dilationכלומר שמים בלון בספינקטר ומנפחים אותו ללחץ מסויים ונפח מסויים ,מנסים לעשות קרע של סיבי השריר .יש קצת refluxאך יש הטבה בסימפטומים של האכלזיה .ל pneumatic dilatation-יש סיכונים ,פתיחת בלון יכולה לגרום לקרע של הושט ב 2-0%-של המקרים. טיפול כירורגי :עושים ניתוח בצורה לפרוסקופית של .esophagomyotomyעושים דיסקציה עדינה של אזור ה- junctionומחלישים את השריר בו .מביאים את ה fundus-של הקיבה מסביב לושט כדי למנוע את הreflux- שיכול לנבוע מהניתוח .יש שיטה חדשה באירופה ובארה"ב של – endoscopic myotomyבלי ניתוח אלא דרך אנדוסקופיה מנסים להיכנס דרך הושט העליונה ,להגיע לספינקטר ולעשות לו דיסקציה מתוך האזור הפנימי של הדופן .אין אפשרות לפעילות של anti-refluxכמו בכירורגיה ע"י קשירת ה fundus-ולכן זה עדיין לא בשימוש נרחב. תוצאות של הטיפול ע"פ ה types-של האכלזיה :ב type II-התוצאות הכי טובות ,ב type III-הכי גרועות ובtype I- באמצע .כשהשוו את שני סוגי הטיפולים האנדוסקופיים ראו שהתוצאות ב type II-הן די דומות אך ב type I-יש יתרון קל ל .pneumatic dilatation-ב type II-שולחים בד"כ מיד לניתוח וב type I-שוקלים בין שני הטיפולים .בtype III- הולכים לניתוח במידה שהחולה יכול ומסכים. :Gastroparesisמחלה שמתאפיינת בהאטה של התרוקנות הקיבה בלי חסימה מכנית של מוצא הקיבה .זו מחלה של השריר או העצבים שמעצבבים הקיבה .מהגדרה זו צריך לשלול שיש .mechanic obstructionסימפטומים :מלאות של הבטן מיד אחרי תחילת הארוחות ,בחילות והקאות – bloating ,נפיחות הבטן בעיקר בנשים ובחולים עם עודף משקל .יכול מאוד להפריע לחולים ,הם בד"כ פונים בגלל זה .כאבי בטן – לפעמים מאוד בולט ושולט על הסימפטומים האחרים. אתיולוגיה: הסיבה הכי שכיחה היא סכרת – .diabetes mellitus type 1&2 סיבות אידיופטיות – כשליש מהמקרים .הרבה פעמים מחלות אידיופטיות מופיעות אחרי זיהום ויראלי .הרבה פעמים מצליחים להגיד בדיוק מה הוירוס שגרם לכך אך לפעמים לא. ניתוחים שפוגעים בעצב הואגוס ,בעבר כל ניתוחי האולקוס מחלות קולגן כמו סקלרודרמה בעיות נוירולוגיות כמו Guillan-Barre תרופות לסכרת גם יכולות לעשות תמונה של ,gastroparesisהתרופות טובות לסכרת אך החולים מתלוננים מאוד על נפיחות הבטן אח"כ. פתופיזיולוגיה :יש פגיעה עצבית בעצבים שמגיעים לקיבה ,בד"כ הואגוס ,זו הדוגמה הקלאסית של diabetes .melitusיש פגיעה גם בעצבים שבתוך דופן הקיבה ,הפגיעה הזאת גם מאפיינת סכרת .בקיבה לא משנה אם הפגיעה היא בעצבים אקסטרינזיים או אינטרינזיים ,שניהם גורמים ל .gastroparesis-יש פגיעה בinterstitial cells of Cajal- שהם ה pacemaker-של הקיבה כלומר הסיבים שגורמים להתכווצות המסונכרנת של הקיבה בצורה מסויימת וקצב מסויים .תתכן גם פגיעה בשריר של הקיבה. דיאגנוזה :צריך לדעת מראש שיש קורלציה לא טובה בין אמצעי האבחנה שיש היום לבין הסימפטומים של החולים. כדי לעשות אבחנה של gastroparesisצריך להראות שהקיבה לא מתרוקנת ובעיקר במאכלים מוצקים .ב- gastroparesisסכרתית התרוקנות הנוזלים היא דווקא מהירה והתרוקנות המוצקים היא איטית. הדרך המקובלת לעשות אבחנה הוא ע"י רפואה גרעינית – .gastric emptying testהחולה אוכל מנה מסויימת של אוכל שעברה סטנדריזציה ומסומן עם .Tcבמשך 0שעות רואים כמה חומר רדיוקטיבי נשאר בקיבה ,במצב תקין נשאר פחות מ ./1%-יש שיטות עם איזוטופים שאינם רדיואקטיביים כמו איזוטופים של .carbon13אלו בדיקות נשיפה שיותר קלות לחולה וגם לרופאים כי המכונה קטנה ולא דורשת רפואה גרעינית .תוצאות הבדיקות האלו די טובות ויש קורלציה טובה עם הבדיקה עם חומר רדיואקטיבי. USהיא בדיקה מצוינת אך צריך איש שיבצע אותה והיא לוקחת הרבה זמן ,בגסטרו כמעט ולא משתמישם בה. – Capsuleפיתוח של חברה מארה"ב שהגיעה לארץ .לקפסולה יש סנסורים של ,pHלחץ וטמפ' .הקפסולה קטנה וכשבולעים אותה היא יכולה לתת את המדדים בושט ,בקיבה ובמעי הדק באופן מדויק .הקפסולה היא דבר סולידי ולכן בודקים בצורה כזאת את ה transit-של מוצקים .תוך שנים מעטות כנראה שבדיקה זו גם תחליף את ה- ( scintigraphyחומר רדיואקטיבי) .אפשר להשתמש ב MRI-אך זה מאוד יקר .יש פיתוח נוסף של הרפואה הגרעינית שמנסה לתת זריקה דרך הוריד של החומר הרדיואקטיבי וכך להדגים לא רק את תכולת הקיבה אלא גם את דופן הקיבה וכך לראות אם יש בעיה בפרופגציה של התנועה .הבדיקה בודקת את האקומודציה והדילטציה של הקיבה. :gastroduodental manometryמאפשר להבדיל בין בעיה מיופטית לנוירופתית .בבעיה נוירופתית הסדר של ההתכווצויות הולך לאיבוד ובבעיה מיופתית השריר מתכווץ חלש אך הסדר הוא שמור. טיפול :הטיפול מאכזב ומקווים לטיפולים יותר טובים בעתיד .הטיפול התרופתי הוא prokineticsשאמור לשפר את התרוקנות הקיבה .הוא לא יעיל כ"כ ויש לו הרבה תופעות לוואי .צריך לקחת את הטיפול כל הזמן ויש בעיה של התרוקנות הקיבה ולכן התרופה שלוקחים לא נספגת במעי ,גם אם התרופה יעילה היא לא מגיעה לזרם הדם ולכן לא משפיעה .מנסים לתת את זה SCבזריקות אך התרופה היא אכזבה בטיפול ב .gastroparesis-לא מצליחים היום לשפר את ה motility-של החולים .בשנים האחרונות פותח pacemakerשדומה לקוצב הלב .הוא עושה קיצוב של הקיבה וע"י כך מנסה לשפר את התרוקנות הקיבה .לא מבינים איך הוא עובד אך במקרים רפלקטוריים הקוצב עובד והוא הטיפול היחיד ל severe gastroparesis-לחולים שלא מגיבים לטיפול אחר. )GERD( Gastroesophageal reflux disease ד"ר טיבריו הרשקוביץ ההגדרה של :GERDזוהי לא מחלה אלא מצב שמופיע כשיש =refluxחזרת תוכן הקיבה לושט וזה גורם לסימפטומים שמפריעים לחולה .סימפטומים של refluxבד"כ נגרמים בגלל חזרת חומצה1תוכן קיבה לושט .גם באכלזיה יש סימפטומים דמויי .refluxיש מחלות אחרות של הושט (דלקתיות וזיהומיות) שיכולות להתבטא בסימפטומים של GERD .refluxהוא הסיבה השכיחה לסימפטומים אלה את יתכנו סיבות נוספות. קלסיפיקציה של :GERDל 31-01%-מהחולים אין ממצאים באנדוסקופיה .קבוצה זו נקראת nonerosive reflux ,)NERD( diseaseמדובר כמובן על חולים לא מטופלים .בקבוצה השנייה של החולים רואים דלקת בושט והיא תופסת 21-61%מכלל החולים ונקראת .erosive espoahgitisסיבוכים משניים ל :erosive esophagitis-כיבים ,היצרות, Barret’s esophagusואדנורקרצינומה של הושט .הסיבוכים האלו לא מופיעים ב.NERD- אפידמיולוגיה :זוהי מחלה מאוד שכיחה ,יש הבדים בין מדינות אך בעולם המערבי היא תופסת /1-61%מהאוכלוסיה (תלוי בהגדרת המחלה) .באפריקה השכיחות היא יותר נמוכה ולא יודעים למה GERD .הפכה בשני העשורים האחרונים למחלה ששכיחותה עולה בצורה חדה .לעומת זאת ,יש טרנד הפוך של ירידה חדה של מחלה פפטית .יש ויכוח בספרות למה יש התנהגות הפוכה של מחלה פפטית לעומת מחלה של .refluxהעליה של ה reflux-קשורה לעליה באדנוקרצינומה של הושט והירידה של המחלה הפפטית קשורה לירידה בגידולים של הקיבה .קרוב לוודאי שמדובר על מנגנון כפול – עליה בהיגיינה וירידה בשכיחות ה .H. pylori-מצד שני יש עליה בהשמנה ולכן יש עליה ב .reflux-יש switchשל המחלות שרואים ב upper GI tract-ממחלה פפטית שהייתה נפוצה פעם למחלת refluxשמאוד שכיחה היום. גורמי סיכון :גיל – המחלה עולה עם הגיל והחולים המבוגרים מפתחים מחלה שהיא פחות סימפטומטית ויותר atypicalמבחינת הסימפטומים אך יש היא יותר חמורה .גורי סיכון נוספים -דלקת ,עישון ,אלכוהול ,דיאטה עם הרבה שומנים .חלק מהתרופות ובעיקר נרקוטיה וחוסמי תעלות סידן גם מגבירים סיכון .יש אפידמיה של השמנה בעולם המערבי ויודעים שהיא קשורה לעליה של עד פי 2של הסכנה ל GERD-וסימפטומים של erosive esophagitis ועליה של 2-2.2בשכיחות של אדנוקרצינומה בושט .בגלל ההשמנה יש עליה של הלחץ הבטני על הקיבה והושט ,עליה בשכיחות של hiatal herniaבגלל הלחץ הבטני ועליה בשכיחות של transient lower esophageal sphincter .)TLESR( relaxations מה הקשר בין ארדיקציה של H. pyloriוהופעה של ?GERDיש על כך הרבה ספרות שבשנים האחרונות מאוד קונטרוברסיאלית .חשבו שע"י ארדיקציה של H. pyloriיש ריפוי של הקיבה .הקיבה הדלקתית שלא מפרישה הרבה חומצה וכשהיא עוברת ריפוי היא מתחילה להפריש חומצה ולכן יש יותר .refluxהיום ידועים שזה לא נכון ,אין יותר refluxלאחר ארדיקציה של .H. pylori פתוגנזה :יש dysfunctionשל ה( lower esophageal sphincter -שונה מזה שבאכלזיה) ו .hiatal hernia-בד"כ יש אחת משתי הדרכים ולא שניהן יחד. הרפיית ה Lower esophageal sphincter-קורית בעקבות הבליעה .במשך /1שניות יש הרפיה של ספינקטר זה ובאותו זמן האוכל נופל מהושט לקיבה .סוג הרפיה שונה נקרא TLESR- transient lower esophageal sphincter .relaxationהרפיה זו לא קשורה לבליעה ,היא ממושכת יותר מ /1-שניות ונגרמת בעקבות הדילטציה של fundus הקיבה .זה חשוב כי האוויר שנבלע ונמצא בקיבה יכול לצאת החוצה .זה מנגנון פיזיולוגי של ונטילציה של הקיבה. אם המנגנון הזה לא עובד זה רע מאוד .ה reflux-מופיע בעיקר בזמן האירועים של רלקסציה של הlower - esophageal sphincterאך מס' הרלקסציות דומות לאנשים בריאים .יש בערך /1רלקסציות כאלה בשעה וב- 31-01% GERDמהם מלוות ב reflux-לעומת אנשים נורמלאיים בה הרלקסציה קשורה רק לשחרור אוויר .חושבים שיש בעיה בהיענות של ה junction-ב ,GERD-הוא עובד פחות טוב ולכן יש עליה של נוזל .הרלקסציות האלו הן תקינות ואמורות להיות בצורה פיזיולוגית אך ב GERD-יש שכיחות יתר של אירועי refluxלעומת אנשים בריאים. ( Hiatal hernia בקע סרעפתי) :יש שינוי מיקום של ה .junction-באנשים בריאים הוא נמצא בין הושט לקיבה מתחת לסרעפת ולכן הסרעפת הופכת להיות חלק מה .junction-ה crura-של הדיאפרגמה לוחצת על הJunciton- ונותנת חיזוק נוסף .ב GERD-ה junction-הוא מעל הסרעפת ולכן עזרת הסרעפת לחיזוק הולכת לאיבוד .בקע גדול הוא מעל 2ס"מ וקשור לעליה בחומרה של .GERDהיא קיימת כמעט בכל החולים עם erosive esophagitisורק ב 21-61%-מחולי .NERDיש יותר refluxבגלל שיש פחות לחץ על ה .lower esophageal sphincter-יש כאלה שאומרים שיש גם שכיחות גדולה יותר של הרלקסציות אך זה עדיין לא בטוח. פתולוגיה :ב 01%-מהחולים הלא מטופלים לא רואים שום דבר באנדוסקופיה .רק ב 21-61%-נראה דלקת בושט שהיא ארוזטיבית .יש דרגות שונות של ארוזיות ומדרגים אותה מ( grade A-הארוזיה היא עד 2מ"מ) ל( grade D-הארוזיות עוברות על כל אורך הושט או לפחות 02%שלו). יש סיבות נוספות ל erosive esophagitis-חוץ מ :reflux-יש הרבה מלחות שמתבטאות באותה צורה .טיפולים תרופתיים – אחת מהתרופות השכיחות שעושות כך היא מקבוצת ה ,doxycycline-זה עושה esophagitisקשה ותמיד צריכים להיות ערים להחמרה .גם תרופות מסוג ביפוספואטים שנמצאות הרבה בשימוש גורמות לכך ,טיפול כימותרפי. סימפטומים - heartburn :צרבת היא הרגשה של שריפה שעולה מהקיבה לכיוון מעלה .חלק מהחולים יודעים לתאר את זה בצורה ברורה .בחלק מהחולים יש גם acid regurgitationכלומר יש עליה לא רק של שריפה אלא גם של נוזל, הוא אפילו מגיע עד הפה ויש לו טעם של חומצה .החולים עם refluxקשה גם בעלי .acid regurgitationסימפטומים ליליים מראים על מחלה חמורה יותר .יש סימפטומים נוספים שהם – atypical symptomsלא בטוח שהם קשורים למחלה .ה atypical symptoms-שמקובלים כקשורים למחלה הם כאב anginaשאינו קשור ללב ,הרגשה שיש משהו תקוע באזור הושט העליונה ( ,)globus sensationצרידות ,שיעול כרוני ואסתמה. אין קורלציה ברורה בין השכיחות של הסימפטומים לבין קיום1היעדר דלקת בושט .אם יש סימפטומים קשים לא בטוח שנמצא דלקת או להפך .הרבה פעמים לחולים יש סימפטומים מאוד קשים והאנדוסקופיה תקינה וזה מבאס את החולים .זה לא אומר כלום כי כאמור ל 01%-מהחולים עם refluxאין ממצא פתולוגי באנדוסקופיה .בחולים עם erosive esophagitisאין קורלציה בין חומרת המחלה הדלקתית לסימפטומים .החולים המבוגרים בעלי ביטויים אטיפיים של דיספגיות ופחות סימפטומים קלאסיים של צרבות ו .acid regurgitation-יש הרבה סיבות אחרות של דיספאגיה ולכן חשוב להבדיל בין המחלות השונות .חשוב לעשות אנדוסקופיה כי הרבה פעמים בחולים מבוגרים יש esophagitisוהם לא יודעים על כך. אבחנה :צריך לעשות ,clinical evaluationלשמוע על סימפטומים ולשלול דברים אחרים .יש שלושה מבחנים שאפשר להשתמש בהם: :PPI test ./טיפול קצר טווח בין /-0שבועות של מינון גבוה של proton pumps inhibitorsפעמיים ביום .שואלים את החולה מה קורה בסוף הטיפול .אם הסימפטומים שקשורים ל reflux-נעלמו ולאחר הפסקת הטיפול הסימפטומים חזרו ,זו הוכחה למחלה זו .רגישות הטסט היא 33-88%כתלות בזמן הטיפול (לפעמים עושים היום רק שבועיים טיפול) .הספציפיות היא נמוכה יותר. .2אנדוסקופיה :רואים דלקת ב 21-61%-מהחולים שאינם מטופלים .הרבה פעמים באנדוסקופיה מגלים מחלות אחרות של הקיבה והושט כמו אכלזיה .האנדוסקופיה היא מאוד ספציפית ואם רואים esophagitisיש לכך ספציפיות גבוהה אך רגישות נמוכה. .6ניטור חומצה :בדיקה שיותר ויותר משתמשים בה כדי לעשות אבחנה חד משמעית של ה .reflux-משתמשים בשיטות של קתטר שמכניסים לתוך הושט וממקמים אותו .יש לקתטר כמה חיישנים של .pHהחולה רושם מתי היו סימפטומים ומנסים לעשות קורלציה בין זמני הסימפטומים לאירועי ה reflux-עם הירידה ב .pH-יש היום קפסולה שעושה אותו דבר ,מחברים אותה לושט עם האנדוסקופ והיא נשארת שם 08-83שעות ומשדרת את ה- .pHזה יותר נוח לחולה ומאפשר לו לעשות פעילויות יום-יומיות בלי פגיעה ולכן הבדיקה יותר אמינה .עושים את בדיקת ניטור החומצה כשרוצים לאבחן חד משמעית את המחלה או לפני ניתוח כדי שיהיה ממצא חד משמעי לחומרת ה .reflux-גם בחולים אחרי ניתוח שלא משתפרים מנסים להבין את המנגנון. טיפול :מטרות הטיפול הן בעיקר למנוע את הסימפטומים של החולים .ב NERD-אין דלקת ואין סיבוכים של reflux ורק הסימפטומים מפריעים ולכן חשוב לטפל בסימפטומים שלהם .בחולים עם esophagitisרוצים לרפא את הדלקת ולשמור את הריפוי לאורך הזמן .בכל החולים רוצים לשפר את איכות החיים. צריך לעשות – lifestyle modificationsממחקרים יודעים שההמלצות בעבר לא מאוד עוזרות .הדבר היחיד שידוע שעוזר הוא ירידה במשקל כי כזכור יש קשר בין ההשמנה לבין ה .reflux-מה שהוכח שעוזר גם הוא הגבהה של הראש בזמן הלילה כדי שיהיה שיפוע ,משתמשים בגרביטציה כדי למנוע .refluxכל הדברים האלו עוזרים רק לחולים עם מחלה קלה ולא לחולים עם סימפטומים מעבר ל 6-פעמים בשבוע. צריך לתת טיפול תרופתי שהוא בתרופות מקבוצת ה .PPI-ה PPI-הם תרופות מצוינות ושינו לגמרי את הטיפול ב- .refluxמגיעים להקלה ב 81%-מהחולים מבחינת סימפטומים וריפוי של הדלקת בושט ב .80%-בחולים עם NERDיש רק תגובה של 31%ל PPI-מבחינת הסימפטומים ,לא יודעים עדיין למה זה כך ויש מחקר .גם לחולים אלה הטיפול עוזר ומשפר בהרבה את איכות החיים PPI .לוקחים פעם ביום חצי שעה לפני ארוחת הבוקר ובד"כ הוא מספיק לסימפטומים במשך 20שעות .מיעוט מהחולים צריכים לקבל את התרופה פעמיים ביום ,בעיקר חולי NERDואז נותנים את המנה השנייה חצי שעה לפני ארוחת הערב. פעם וקצת גם היום משתמשים ב( H2 receptor antagonist-חוסם רצפטור להיסטמין) .התרופות עובדות בצורה יחסית טובה אך הן לא חזקות כמו ה( PPI-פחות אפקטיביות) ויש להם טכיפילקסיס כלומר הגוף מתרגל מהר להשפעה שלהם .תוך 83שעות ההשפעה שלהן חולפת .היתרון שלהן היא שהתחלת הפעילות היא מהירה לעומת PPIשפועל רק לאחר יומיים .בחולים שצריכים טיפול מייד לסימפטומים של refluxאפשר עדיין לטפל בחסמים של .H2 receptor בחולים שלא רוצים לקחת PPIכל הזמן גם יש אפשרות לטפל בתרופה זו .לחולים עם esophagitisשלא משתפרת ב- H2 receptor antagonistsצריך טיפול יותר אגריסיבי. :TLESR reducersה PPI-מורידים את הפרשת החומצה בקיבה וגורמים לתוכן שעובר refluxלהיות פחות חומצי וכך לא מרגישים את הצרבת .לא מטפלים ב reflux-עצמו ולא מונעים אותו .הכיוון ההגיוני של פיתוח תרופות לreflux- הוא מניעת ה reflux-עצמו כלומר לסגור את ה .lower esophageal junction-אם נמנע את ההרפיות של הTLESR- החולים יסבלו מ - bloating-קיבה מלאה והרבה גזים ולכן יש הרבה תופעות לוואי .הבעיה העיקרית של התרופות האלו היא שהן לא מספיק חזקות .כל התרופות נפלו ב phase 2&3-במחקרים בגלל חוסר יעילות קלינית .התוספת של התרופות לפעילות ה PPI-היא מינימאלית ביותר .קרוב לוודאי שבעתיד הקרוב כן תכנס לשימוש תרופה כזו אך כרגע כל התרופות חוץ מ baclofen-עדיין במחקר ולא בשימוש. תרופות שהשתמשו בהן בעבר והיום יודעים שהן פחות יעילות הן תרופות ה prokinetics-שבהן משתמשים ב- .gastroparesisאלו תרופות שעובדות על ה .dopamine receptor-בעבר היו תקוות שהתרופות ישפרו את הreflux- כי חשבו שהוא בעיה של התנועתיות של הושט .היום יודעים שעיקר ה reflux-נובע לא מביעה בתנועתיות הושט והקיבה אלא בגלל הרפיית הספינקטר התחתון .היעילות של התרופות האלה היא מינימאלית ביותר ובד"כ לא משתמשים בהן .יש גם תופעות לוואי לתרופות אלו. :Antireflux surgeryלא יודעים את מי לשלוח לניתוח ומי לא .המחקרים הישנים הראו שמי שמגיב לניתוח הוא מי שמגיב לטיפול אז למה לשלוח את החולה לניתוח אם הוא מגיב לטיפול תרופתי? חלק מהחולים לא רוצים לקחת תרופות כי הטיפול ב PPI-הוא לכל החיים .בשנים האחרונות יודעים שהטיפול הכרוני ב PPI-כרוך בתופעות לוואי שאינן מזעריות אלא משמעותיות :עליה בזיהומים אנטרליים ,זיהומים בריאות ואוסטיאופורוזיס .בחולה צעיר המרכיב של תופעות לוואי הופך להיות משמעותי. גם בניתוח התוצאות אינן /11%הצלחה .רוב החולים כעבור /1שנים מהניתוח הם שוב על .PPIהניתוח אינו מעלים לגמרי את הבעיה .הניתוח הוא עדיין עניין קונטרברסאלי .בניתוח עושים fundoplicationכלומר מלפפים את ה- fundusשל הקיבה מסביב לושט ב 631-מעלות וכך מחזקים את הספינקטר ומונעים ממנו להיפתח .כשמחזקים את הספינקטר מגבירים את הסיכוי לאכלזיה כי לא נותנים לו להתרפות וכך מחליפים מחלה אחת בשנייה. כן נשלח לניתוח חולים עם בקע סרעפתי גדול כי הטיפול של הבקע כן פותר את הבעיה .אלו חולים שלא מאוד מצליחים בהם ב PPI-והוא לרוב לא גורם להעלמות של הדלקת .אם עדיין יש דלקת תחת PPIובקע סרעפתי גדול שולחים לניתוח והתוצאות טובות .יש סימפטומים של צרידות ,שיעול ,אסתמה וכו' .האם הניתוח עוזר לחולים אלו? לא יודעים בצורה ברורה .המחקרים חלשים מבחינת מס' הנבדקים .בארץ לא שולחים אותם לניתוח אך יש ארצות שכן שולחים. בעבר אחת המחשבות הייתה שבעזרת ניתוח יהיה רגרסיה של Barret’s esophagusאך היום יודעים שאין רגרסיה ולכן זו לא אינדיקציה לניתוח .הטיפול ב Barret’s esophagus -הוא לעשות אבלציה של האזור הפגוע ע"י טיפול מקומי. אלגוריתם טיפולי :יש סימפטומי אזהרה שהם הקאות דמיות ,כאבי בטן וירידה במשקל .אם מופיע אחד הסימפטומים האלה צריך לעשות לחולים אנדוסקופיה מיידית .אם אין סימפטומים אפשר לעשות מבחן PPIבמשך שבועיים .אם ה- PPIעוזר נותנים לחולה את הטיפול הזה ומורידים את המינון לפעם ביום במשך חודשיים .אם הטסט שלילי קרוב לוודאי שאין GERDוממשיכים בבירור .אם נותנים את ה PPI-במשך חודשיים וה reflux-נפסק יש אפשרות להמשיך את הטיפול לאורך זמן או לנסות להפסיק את הטיפול ולראות מה קורה – נותנים טיפול ( on demandכלומר שבועיים1שבוע בחודש וכל מיני שילובים אחרים) .כל אלו נכונים ב.grade A&B- אם אין תגובה לטיפול פעם ביום PPIמעלים את המינון לפעמיים ביום למשך חודשיים .אם החולה מרגיש טוב הוא נשאר במינון זה ואם הוא לא מרגיש טוב מנסים להבין את המנגנון של חוסר תגובה ל PPI-ולהתאים את הטיפול באופן פרטני למנגנון ה .failure-משתמשים בחולים אלה בניטור של חומצה ומנסים להבין אם החולה לא מרגיש טוב כי יש refluxשל חומצה reflux ,של חומר שאינו חומצי והושט פשוט מאוד רגיש .במצבים של רגישות יתר משתמשים בתרופות של .pain modulatorsכשיש חומציות קלה מנסים לתת .TLSER reducers מחלות קיבה ומעי דק ד"ר יעל קופלמן הפונקציה ,הספיגה ,ההפרשה וה villi-משתנים בין חלקי המעי השונים .בקיבה יש מאפיינים לחלקיה השונים .בין הושט לקיבה יש lower esophageal sphincterשיכול לגרום למחלות .הקיבה מורכת מהלק העליון שהוא ה,fundus- לאחר מכן ה body+cardia-והחלק התחתון הוא ה antrum-שמסתיים בספינקטר שמחבר בין הקיבה לתריסריון (ה- .)pylorusלתריסריון יש ארבעה חלקים :ה ,bulb-הטרנסברסאלי ,היורד ושוב טרנסבסאלי. הקיבה מפרישה מים ,אלקטרוליטים ,אנזימים שחשובים לעיכול ופירוק של חלבונים ושומנים וחלבונים.האנזימים עובדים ב pH-חומצי ,אלו הפפסינים והליפאזות .הגליקופרוטאינים שמופרשים הם ה intrinsic factor-והmucins- שמגנים על הקיבה מפני חומצה שמופרשת בה וגורמת ל pH-מאוד נמוך. החומצה חשובה כי היא נותנת סביבת עבודה לפפסינים ולליפאזות ,היא גם מעודדת הפרשה של התריסריון והלבלב. הגסטרין הוא זה שמעורר את הפרשת החומצה והחומצה מדכאת את הפרשת הגסטרין .החומצה היא סביבה טובה להכחדת חיידקים שבמזון חוץ מחיידק ה .H. pylori-הגסרין מופרש מהלבלב ,מהקיבה ומהתריסריון והוא הורמון שעובד דרך הדם ולא מקומית. הפפסינים עושים הידרוליזה של חלבונים ומשחררים את ויטמין B12שיכול להיספג רק ע"י ה intrinsic factor-שגם הוא מופרש ע"י הקיבה ומסיע את ה B12-לאורך מערכת העיכול .הליפאזות עושות הידרוליזה של טריגליצרידים. המוצין והביקרבונאט יוצרים שכבה מגנה על הקיבה ,התרסריון והושט ,היא מגנה מפני חומרים מעכלים. החומרים מופרשים ממקומות שונים בקיבה :ב cardia-יש בלוטות שמפרישות בעיקר ריר ופרוסטגלנדינים .הoxyntic - glandsשנמצאים ב fundus+body-מפרישים ריר ומכילים chief cellsו .parietal cells-ה chief cells-מפרישים פרוסטגלנידים וה parietal cells-מפרישים חומצה ו .intrinsic factor-ב antrum-יש הפרשת ריר ופרוסטגלנדינים. מה גורם לקיבה להפרשה? יש מנגנונים בין המוח ,הקיבה והמעי הדק .טעם וריח גורמים להפרשת חומצה דרך מנגנונים עצביים .בקיבה יש הפרשת חומצה כאשר יש מתח בעקבות אוכל חלבוני בעיקר .מהתריסריון מופרש הגסטרין שגורם להפרשת חומצה והיא בעמה מדכאת את הפרשת הגסטרין ולכן ה PH-אמור לבסוף לרדת .עיכוב הפרשת הגסטרין קורה בעזרת הסומטוסטטין שמשתתף בפידבק. ברמת התא יש משאבת אשלגן-מימן ATPaseוגורמת לחומציות בלומן הקיבה .היא מופשעת מהיסטמין ,גסטרין, אצטילכולין (מעודדים הפרשה) ופרוסטגלנדינים (מעכבים הפרשה) .התרופות עובדות כאן – ה anti-acetylcholine-וה- anti-histamineמעכבים את הפרשת החומצה .למשל cimetidine ,היא .histamine blockerאם יש גידול שמפריש גסטרין הוא גורם לתא כל הזמן להפריש חומצה. :Proton pumpמשאבה שמשתמשת ביוני מימן וגורמת להפרשה של חומצה מהתא הפרייטאלי לחלל הקיבה. כשנותנים PPIכמו locec, lanton, nexiumוכו' יש חסימה של המשאבה וזה גורם להפסקה בייצור החומצה .במחלות פפטיות ובמחלות עיכוליות בהן יש דלקות ופצעים בקיבה ובתריסריון יש הפרשת חומצה ע"י תאים פרייטאלים .הPPI- מאפשרת לקיבה להבריא ,ה pH-עולה והתאים באופן נורמאלי מרפדים בצורה טובה את הקיבה1התריסריון ומרפאים את הכיב או הדלקת. התאים שמפרישים את הפרוטונים :הדופן של הקיבה מורכבת משכבות שריר וסאב-מוקוזה בה נמצאות הבלוטות. הבלוטות מסודרות לעומק .ה parietal cells-נמצאים שטחית יותר בבלוטה ונפגעים קודם כשיש נזק .ה- enteroendocrine cellsנמצאים עמוק יותר ומפרישים הורמונים .ה mucous neck cells-הם הראשונים להיפגע בזמן הנזק .זהו תהליך שמאיץ את עצמו כי אם יש פגיעה ואין ריר שמגן עקב פגיעה ב mucous neck cells-התהליך מתקדם לתהליך עיכולי ופצע פנימי עקב חדירת החומצה עמוק יותר .כל התאים בבלוטות נמצאים במע' פידבק בינם ובין עצמם ,למשל הגסטרין מעודד הפרשת חומצה שמדכאת את הגסרטין. תאי ה mucous-נמצאים בשכבה העליונה של הבלוטות ומפרישים את הריר .מה ההבדל בין הושט לקיבה? בושט אין שכבה טובה של mucousומה שמונע את הגישה של החומצה לתאים הפנימיים הוא השכבה של הביקרבונאט .בקיבה יש את שני ההגנות – ריר וביקרבונאט( .החומצה והביקרבונאט מייצרים כמובן CO2ומים) .בושט יש יותר נטיה להיפגע בגלל העדר המנגנון הרירי שחוסם את הפפסין וה noxious agents-שאוכלים. הפפסין הוא אנזים שמפרק חלבונים .הקיבה מוגנת מהפפסין ע"י שכבת הריר .יוני מימן חופשיים כן יכולים לחדור את השכבה הרירית אך הם פוגשים את הביקרבונאט ומנוטרלים .זה מה שמסביר איך התאים בקיבה יכולים להסתדר עם pHנמוך של 2ומוגנים מפני תהליכי עיכול .כשמנגנוני ההגנה פגועים יש פצעים וכיבים באזור הושט התחתון ,בקיבה עצמה או בתריסריון .כשמכניסים אנדוסקופ הכיב הוא מכתש וסביבו יש הרמה של הרירית .הוא יכול להיות עם כיסוי של פיברין ואפילו עם כלי דם בתוכו .הוא יכול לכאוב ולדמם. ב Waren&Marshall /886-גילו את הימצאותו של החיידק H. pyloriבקיבה .הם הדביקו את עצמם בחיידק והוכיחו שהאורגניזם הספיראלי הזה גורם לדלקת אקטיבית כרונית בקיבה .החיידק הזה כ"כ נפוץ באוכלוסיה ,עד 31% באוכלוסיה לוקים בחיידק בלי ידיעה .בחלק קטן מהחולים תבוא לידי ביטוי מחלה דלקתית של גסטריטיס או peptic .ulcerאם החיידק נוכח הרבה זמן ומפריש חומרים טוקסיים המשפיעים על הרירית הוא יכול לגרום לאדנוקרצינומה או לימפומה. H. pyloriגדל מאוד לאט ,הוא אוהב אוויר ,יש לו מוטיליות מאוד גבוהה ,הוא בצורת ספירלה וגרם שלילי .הוא מיוחד מהחיידקים האחרים ביכולת שלו להישאר בקיבה בגלל הפרשת ה .urease-הוא טרופי לתאים בקיבה וגם בgastric - metaplsiaבמע' העיכול שמקורה מהקיבה .התאים של המטהפלזיה יכולים להישתל במקום אחר מהקיבה כמו המעי הדק וגם שם יהיה החיידק .הוא מעורר תגובות דלקתיות וחיסוניות. החיידק נכנס לקיבה דרך הדבקה מאדם אחר .הוא נמצא באזורים בהם המצב הסוציו-אקונומי הוא נמוך יותר .הוא נדבק לאפיתל הקיבה ול mucous-שמעל האפיתל .הוא מסוגל לשרוד שם בסביבה מאוד חומצית ע"י אנזים הurease- שיוצר סביבה בסיסית ב .mucous-הוא יוצר לעצמו microspaceבסיסי ויושב שם .כשהוא נמצא בין האפיתל ל- mucousהוא גם מוגן מהמע' החיסון הטבעית של הגוף. H. pyloriלא תמיד גורם למחלה .הוא צריך להיות בעל יכולת לייצר חומרים טוקסיים כדי לגרום נזק לתאים שלידו (ולא רק לשרוד) .הטוקסינים נקראים VAC-Aו .CAD-A-הוא משפיע על התאים לידו ועושה היפרפרוליפרציה של התאים מסביבו .כמו כן הוא יכול להפריש חומרים שמשפעלים את מע' ה NO-הטוקסית לתאים .עם הפרוליפרציה יש גם שינוי ב DNA-של התאים שלידו והתפתחות גידול סרטני. החיידק בהתחלה רק יוצר אינפקציה מקומית ,יהיו בעיקר נוירטופילים ( .)active acute gastritisזה גורם לכאב אפיגסטרי בבטן ובחילות .חוץ מהדלקת האקוטית יכולה להתפתח בהמשך דלקת כרונית שמשתפת את האפיתל השטוח ויש בה תאי דלקת אחרים – תאי Bותאי .Tלפעמים האדם אסימפטומטי לגמרי בגסטריטיס כרוני .ה- chronic active gastritisככל שהוא מתמשך יכול לגרום לאטרופיה של בלוטות ההפרשה ולכן יש בעיה בהפרשת חומציות בקיבה .אפשר למצוא אנשים עם pHגבוה בקיבה ,הגסטרין גבוה וכל הזמן מנסה לשפעל את התאים שמפרישים חומצה אך התאים האלה עברו נזק ולא עובדים ולכן הפרשת הגסטרין לא תעזור .צריך לקחת ביופסיה ולחפש בלוטות שעברו אטרופיה (.)atrophic gastritis לגוף יש patternשבו דלקת מרובה מביאה לשינוי .יש חריגה בבקרה התאית ותאי הדלקת הכרונית הופכים להיות מטפלסטים .יש שינוי במראה שלהם .המטפלזיה היא השלב הראשון לפני הדיספלזיה שבהמשך הופכת לקרצינומה של הקיבה או לימפומה ,זהו שינוי לכיוון גידולי .יש שינוי לאורך הזמן מהילדות ועד גיל מבוגר .אומרים שהחיידק נמצא בקיבה מהילדות .יש chronic active gastritisשהופך בהמשך ל .atrophic gastritis-לאחר מכן יש שינוי הורמונאלי ומנגנוני feedbackלא טובים כמו גסטרין שעולה ואז יש התפתחות גידול בקיבה – אדנוקרצינומה או לימפומה .כאשר הגסטריטיס היא בעיקר ב antrum-יש השפעה יותר לכיוון התריסריון והכיב יהיה בתריסריון .רוב המקרים של הכיב בתריסריון היום הם תוצאה של החיידק הזה. איך בודקם את נוכחות ה ?H. pylori-יש כמה מבחנים לבדוק את נוכחות החיידק בקיבה :Rapid urease test ./באנדוסקופיה נכנסים לקיבה ,לוקחים "ביס" קטן של קיבה מהאנטרום ומגוף הקיבה, שמים אותם במבחנה בה יש אוריאה וצבע .אם יש חיידק בביופסיה הוא מתחיל לעשות פעולה עם התמיסה הזאת בעזרת ה urease-ונוצרת ריאקציה צבע שהופכת את המבחנה לסגולה .התשובה לבדיקה מתקבלת תוך דקות. .2אפשרות נוספת היא לשלוח ביופסיה להיסטולוגיה .עושים צביעת H&Eומוצאים את המקלות שהם החיידק .כך גם Waren&Marshallגילו את החיידק. .6בדיקה סרולוגית בדם אך זה בעייתי כי זה לא מראה מה קורה עכשו בקיבה .אפשר לקבל IgGשל החיידק וזה יכול לייצג גם .past infectionזו בדיקה זולה שאפשר לעשות למסות של אנשים באזורים אנדמיים באזור סוציו- אקונומי נמוך לקבלת תמונה כללית על האוכלוסיה אך אם רוצים לדעת את המצב העכשווי כדאי לעשות היסטולוגיה או .rapid urease test – Stool antigen .0בודקים את האנטיגן בצואה ,כמעט ולא משתמשים בה. *נעשה את הבדיקה לנוכחות החיידק כמובן רק כאשר רואים דלקת בקיבה (גסטריטיס) .אם אין תוצאה של הזיהום בחיידק לא לוקחים ביופסיה כי החיידק נמצא ברוב האוכלוסיה ,לא כל חיידק עם טוקסינים מתאימים ולכן לא כל חיידק גורם לנזק .אם יש גסטריטיס ומוצאים את החיידק נטפל. אפשרות נוספת לבדיקת החיידק הוא מבחן נשיפה .בולעים פחמן מסומן שאחוז בחנקן .אם יש חיידק ו urease-הוא יפרק את הפחמן וה CO2-נשאף החוצה .אוספים את החומר הנשאף ושולחים אותו למעבדה כדי לבדוק אם יש פחמן מסומן ב.CO2- טיפול :נהוג היום לתת טיפול משולש של שתי אנטיביוטיקות ותכשיר חוסם חומצה .נותנים את הטיפול /1ימים עד שבועיים .בד"כ נותנים ( amoxicillinמוקסיפן) או .)flagyl( metronidazoleבנוסף נותנים גם clarithromycinותרופה ממשפחת ה .PPI-מצפים שהשילוב הזה יעבוד .לא בודקים לרוב אם זה עזר או לא בארדיקצית החיידק אלא מסתכלים אם יש סימפטומים בהמשך .אם האדם אסימפטומטי לא בודקים בכלל את הקיבה .אם האדם ממשיך להיות סימפטומטי מחכים חודש מגמר הטיפול ואז עושים מבחן נשיפה .יש אפשרות לטפל גם בטטרהציקליןfurazolidone , (אנטי-פרזיטי)( bismuth ,מדכא את צמיחת החיידק) .משתמשים בטיפולים אלה כאשר הטיפול הראשוני נכשל. חוץ משתי אנטיביוטיקות נותנים תרופה חוסמת חומצה PPI -ובעבר השתמשו יותר גם ב .H2 blockers-התכשיר נוגד החומצה גורם לירידה בהפרשת החומצה ,משנה את ה pH-בקיבה ומפריע לחיידק לצמוח ולהתרבות .הוא משפר את התגובה האימונית ויוצר סביבת עבודה טובה לאנטיביוטיקה. רוב המקרים של מחלה פפטית (עיכולית) בקיבה ובתריסריון מיוחסים לנוכחות החיידק H. pyloriאך יש עוד אפשרויות :תרופות ,תסמונת של Zollinger Ellisonוכו' .ה NSAIDs-מעכבים יצירת פרוסטגלנדינים שגורמם לעליית חום וגיוס תאי דלקת למקום פצוע .דרך COX1יש הגנה על הקיבה .כל תרופה שתפגע ב COX1-כמו אספירין או כל תרופה שאינה סלקטיבית תגרום להפרעה ביצירת ה Mucous-בקיבה ויכולה לפתח כיב עיכולי בקיבה .יש תרופות נוספות שעושות נזק כולל כימותרפיה (כמו potassium-chloride ,)5-FUלטיפול בהיפוקלמיה ,קוקאין ,ביפוספונאטים לטיפול באוסטיאופורוזיס .הם גורמים לכיבים בושט ,קיבה ותריסריון. גם מחלות סיסטמיות יכולות לגרום להיווצרות כיבים :מחלה ריאתית כרונית ,מצב כללי של החולה ,מחלת כבד, מחלת כליה Cushing disease ,עם מצב היפרסטרודיאלי ,hyperparathyroidism ,בעיות בעורקים הקורונארים, בעיות אמוציונאליות כי יש קשר בין המוח למע' העיכול ופקטורים גנטיים .אין לטפל ב H. pylori-סתם באוכלוסיה כי יתכנו סיבות רבות לכיב הפפטי .אם יש סיפור של סרטן קיבה בגיל צעיר בקרוב משפחה מדרגה ראשונה צריך לבדוק נוכחות ל H. pylori-גם בלי סימפטומים כי יש פקטורים גנטיים ברקע של החולה .כדאי לבדוק את נוכחות החיידק במשפחה ולטפל אם החיידק נמצא במשהו. :Zollinger Ellison syndromeגידולים של הלבלב שמפרישים גסטרין שגורם להפרשה מוגברת של חומצה .יש hypersecretionשל חומצה בקיבה שיכול לגרום לכיב .גידול הגסטרינומה יכול להימצא בכל אזור המשולש שבסיסו בחלק היורד של התריסריון וקודקודו בראש הלבלב .התריסריון חובק את הלבלב .בקיבה יש יותר carcinoidsולא גסטרינומות .אפשר לשים USבקצה האנדוסקופ ולראות מה קורה בסביבת התריסריון כמו הלבלב .העיגולים שמתקבלים ב US-הם הגידול. הקשר בין גסטירונמה ל - 3Ps( MEN1-פיאוכרומוציטומה ,גידול בלבלב וגידול ב .)pituatary-האם עדיף מצב של sporadic gastrinomaכמו ב ZES-או זה שקשור ל ?MEN1-הגסטרינומה ב ZES-היא לרוב ספוראדית וכשיש MEN1 יש פרה-דיספוזיציה גנטית (כרומוזום .)11q13כזה ספוראדי זה יותר בלבלב ו MEN1-יותר בתרסריון .בגידול ספוראדי יש בד"כ גידול אחד וב MEN1-יש כמה גסטרינומות .במקרה ספוראדי יש גסטרינומה אחת גודלה ובMEN1- יש הרבה גסטרינומות קטנות יותר .ב MEN1-הגסטירונמה היא פחות ממאירה עם low metastatic potential וההישרדות גבוהה .גסטרינומה ספוראדית אפשר לנתח ואין הסתמנויות באיברים אחרים אך זה יותר ממאיר וההישרדות קטנה יותר .לסיכום MEN1 ,היא תסמונת עם יותר צרות בגלל מעורבות של יותר איברים וכמה גסטרינומות (כירורגיה יותר קשה ,לפעמים צריך להוציא את כל הלבלב ומפתחים סכרת) אך הוא פחות ממאיר מבחינת הגסטרינומה .בגסטרינומה ספוראדית יש פחות מעורבות איברים אחרים אך הגידול ממאיר יותר. כיצד חושדים ב?ZES- יש הרבה כיבים ולא כיב אחד שמוסבר ע"י .H. pylori יש שלשול כי ההפרשה ההורמונאלית גורמת לכך כשנותנים טיפול ל H. pylori-וזה לא משפיע ,צריך לתת PPIבמינון מאוד גבוה כדי להפסיק את השפעת הגסטרין. כמו כן ,לא מוצאים נוכחות של .H. pylori nephrolithiasis סיפור של היפרקלצמיה או כיבים במשפחה אבחנה של :ZESלהפסיק את ה PPI-ולבדוק את הגסרטין בדם ,רמה מעל /111מחשידה לגסטרינומה כשאין אטרופיה בקיבה (כש H. pylori-נמצא בקיבה הרבה שנים הוא גורם לאטרופיה בקיבה – אין בלוטות ,אין הפרשת חומצה ולכן הגסטרין יעלה כדי להגביר את הפרשת החומצה) ZES .ו atrophic gastritis-הם שני מחלות שמסבירות כיב פפטי .ב- ZESאין !astrophic gastritisאפשר להיכנס פנימה עם אנדוסקופ ,לשאוב את החומצה ולבדוק את ה .pH-בZES- יהיה pHנמוך בגלל הרבה הפרשת חומצה ,ב atrophic gastritis-ה PH-יהיה גבוה בגלל פגיעה בהפרשת החומצה. Secretinהוא הורמון לבלבי שאמור לדכא את הפרשת הגסטרין ולא עושה זאת בגסטרינומה כי הגידול לא משופע ממנו .אפשר לעשות secretin testולראות אם הסקרטין משפיע על הגסטרין .אם אין השפעה זה סימן לגסטריונמה. אפשר לגלות את הגסטרינומה ב US -מבחוץ ( US ,)percutaneous USמבפנים (,MRI ,angio ,CT ,)endoscopic US איזוטופים וכו' .בד"כ הגסטריונמה נמצאת במשולש מהלבלב עד דופן התריסריון. כיצד כיב פפטי מסתמן? כיב פפטי בתריסריון גורם לתחושה של שריפה או מועקה באפיגסטריום .כאשר מדובר בכיב בתריסריון הכאב יופיע שעתיים-שלוש אחרי האוכל (לוקח זמן לאוכל להגיע מהקיבה לתריסריון) ויוקל ע"י אכילה (האוכל עושה את המפגש של החומצה עם הפצע פחות כואב) .הפצע יכול להעיר את החולה בלילה .האוכל מרכך את המפגש עם הפצע ולכן האדם אוכל וגם עולה במשקל. יתכן כיב מהושט ועד התריסירון .הכיב בקיבה גורם לאי נוחות באפיגרסטריום ,כאב ,שריפה ומועקה .הכאב קורה מוקדם יותר בזמן האכילה .בכיב קיבה המפגש עם האוכל הוא מהיר ולכן הכאב מופיע מיד עם האכילה .כמו כן ,כבר בשלב הצפאלי יש הפרשת חומצה (בעיקר כשאוכלים חלבונים) ולכן יש כאב מיידי .בתריסריון הכאב מופיע רק אחרי שעתיים-שלוש כי יש עיתוי מאוחר יותר של מפגש החומצה עם הפצע .גם הכיב הפפטי בקיבה מעיר את האדם באמצע הלילה .בגלל שהכאב הוא מיידי החולה נוטה פחות לאכול ויורד במשקל .יש ניסיון לעשות הפרדה בין כיב קיבה לכיב תריסריון אך הדברים לא חקוקים בסלע .אי אפשר להישען על הסימפטומים להפרדה. :Gastroscopyהאנדוסקופ הוא הצינור שבקצהו סיב אופטי מאיר והוא מחובר לוידאיו כך שאפשר לראות מה קורה בפנים .יש navigationעם גלגלים להזזת האנדוסקופ ,ניתן לקדם את הצינור פנימה ולראות מה קורה .בתריסריון אפשר לראות כיבים ,לפעמים יש יותר מכיב אחד ( .)kissing ulcersהרבה מהכיבים בתריסריון קשורים לH. pylori- ואם מוצאים אותו צריך לטפל בהתאמה .באנדוסקופ בקיבה הכיב נראה כמו מכתש עם תפליט פיברין עליו ,אפשר לראות בו גם דלקת ואפילו ,erythemaפיברין באמצע ,התכייבות עם אודם מסביב .זו יכולה להיות דלקת ואפילו הסננה גידולית (לימפומה יכולה להראות כך) .כדי לדעת מה התהליך צריך לקחת ביופסיה ולהסתכל ברמה המיקרוסקופית. סיבוכים של כיב פפטי: דימום – דמם חריף או כרוני .דמם חריף יכול להתבטא ע"י ( melenaצואה שחורה עם דם שעבר עיכול), ( hematemesisהקאה דמית) ו( coffee ground-אם הדם בקיבה שוקע כמה שעות הוא הופך מאדום לשחור ,אם האדם מקיא גרגירים שחורים זה סימן לדימום שלא קרה הרגע) .אם אדם דימם המון ממע' העיכול העליונה (לא קורה הרבה) זהו מצב חירום והדימום מצליח לנסוע עד למטה לא בצורת melenaאלא =( hematochesiaצואה דמית) .בד"כ צואה דמית היא ממע' העיכול התחתונה אך זה יכול לקרות גם מלמעלה בדימום מסיבי .זה מצב חירום כי האדם מדמם המון וההמוגלובין יורד בדרסטיות ,יש מצוקה נוראית מבחינה היפוולמית .כשלא מזהים מקרים אלה האנשים ימותו. פרפורציה -הכיב יכול לחרר את כל הדופן ולגרום להינקבות .האדם יגיע עם בטן חריפה ואוויר בבטן. פנטרציה – התריסריון נמצא ליד איברים סמוכים כולל הלבלב ,הכיב יכול לחדור לרקמת הלבלב ולעשות דלקת בלבלב. אובסטרוקציה -אם הכיב נמצא במקום שחשוב לתנועה במע' העיכול ,כיב בצקתי יכול לגורם לחסימה .זה נקרא .gastric outlet obstructionכשמכניסים זונדה הקיבה מלאה במים כי ה pylorus-סגור. :Gastroparesisשיתוק של תנועת הקיבה .האנשים האלה סובלים מבעיית תנועתיות ( .)motility disorderזה קורה בעיקר בחולי סכרת כי יש בעיה נוירונאלית שבא לידי ביטוי גם במע' העיכול .הקיבה משותקת והם שבעים מוקדם מאוד כי כל מה שהם מכניסים לא עובר הלאה במע' העיכול .יש בחילה ,נפיחות בבטן ( ,)bloatingלפעמים יש גם כאבים .הבעיה לא אנטומית בדופן אלא פיזיולוגית בתנועה. :Bezoarבקיבה המנותחת יש גוש נוראי של תוכן קיבה שישב בה הרבה מאוד זמן .ה bezoar-יכול להתקדם מהקיבה למעי הדק .ה bezoar-הוא אוסף של דברים שנאספו ביחד ולא עוברים הלאה ולכן צריך להוציא אותפם בניתוח .ה- bezoarיכול להיות פירות ,שערות ,תרופות ,פורמולות מזון של ילדים וכו' .הרבה פעמים זה קשור לניתוח קודם בקיבה כי אז פוגעים ב vagus nerve-ובתנועתיות של הקיבה ,יש סטאזיס והצטברות של .bezoarsזה נפוץ בסכרתיים ,אנזים עם chronic renal failureובחולים עם .gastroparesis הדמיה :ישנה קפסולה בשם Pillcamשמכילה מצלמות ,משדר מיוחד ומקלט .שמים את האלקטרודות על הבטן והקפסולה משדרת לאלקטרודות .המקלט עושה מכל הצילומים סרט .הקפסולה עם אלומת אור שמאירה ומסתכלת במעיים ,היא מצלמת ומעבירה את המידע הלאה .את המקלט לאחר מכן מחברים לקונסולה מיוחדת ושמים את הסרט במחשב .אפשר לרוץ אחורה וקדימה בסרט ,לעצור תמונות .הקפסולה מתוכננת כך שהיא יכולה לצלם גם את הושט אפילו שהוא עובד מהר מאוד .בד"כ משתמשים בקפסולה למעי הדק ויש קפסולה שהותאמה לקולון במקום קולונוסקופיה אך היא עדיין בפיתוח (היא עדיין לא רואה את כל הממצאים בצורה טובה). אנדוסקופיה עדיין שיטה שמשתמשים בה הרבה .לא משתמשים בה רק למציאת כיבים ,דלקת וגידולים אלא גם משתמשים בזה לטיפול כמו עצירת דימום .יש קליפים מיוחדים ודרך האנדוסקופ אפשר לשים קליפ על האזור המדמם ולסגור אותו .אפשר בעזרת האנדוסקופ גם לצרוב (ע"י ארגון) את הרקמה .יש הרבה סיבות לדימום ממע' העיכול העליונה החל מכיבים דרך קרעים ,נגעים וסקולאריים (כמו כלי דם קטן שבולט לקיבה) ,כלי דם כמו אקטזיות ,דליות, דלקות וגידולים .אקטזיה היא נים דם שנראה כמו קריש ואפשר לשרוף אותו .האנדוסקופיה יכולה לשמש גם ללקיחת ביופסיה .אפשר לחתוך פוליפ עם גידול .שמים רשת מסביב לפוליפ ,חותכים את הגידול ואם יש דימום שמים קליפ. הרשת אוספת את הפוליפ כדי להביא אותו לביופסיה .בד"כ פוליפים בקיבה בניגוד לקולון הם שפירים .אם יש פוליפ גדול מאוד או שיודעים שהוא לא היפרפלסטי (לקחנו ביופסיה מקודם) ורוצים להוציא אותו אפשר לחתוך את הבסיס ולקחת אותו לביופסיה. כיבים שונים :יש כיב עם כלי דם ואז אמורים לטפל בזה .אפשר להזריק אדרנלין ,לשרוף אותו עם ה biopter-או לשים עליו קליפ .תמונה של כיבים יותר מפושטים כתוצאה מתרופות או נזק מחומר טוקסי אחר .יש אפשרות שהקיבה תדמם בגלל )telangiectasia=( angioectasiasזו רירית לא תקינה המכילה כלי דם משגשגים .אפשר לשרוף את ה- angioectasiaהזאת Angioectasias .יכולות להופיע בהפה ,ושט ,קיבה ומעי דק .אפשר להסתכל על השפתיים הפנימיות ולזהות אותם .אם יש דימום אפשר לשרוף את האנגיואקזיות. יישומים נוספים של גסטרוסקופיות –)percutaneous endoscopic gastrostomy( PEG :יש פיסטולה קטנה מדופן הבטן אל הקיבה ,משחילים צינורית אל הקיבה דרך העור ומקבעים אותה בבלון .עושים זאת בד"כ לצורך הזנה .הlife - expectancyמצדיק לשים את ה .PEG-לא שמים PEGבחולה שזה לא יעזור הרבה כי יש סיבוכים .אפשר דרך הPEG - לקבל אוכל לאורך זמן .נותנים את ה PEG-לפגועי ראש ,אחרי שבץ עם דיספאגיה (לא יכולים לבלוע כי הספינקטר העליון לא פועל) .נותנים את ה PEG-עד שהחולים מבריאים. :Gastric tumorsכל כיב קיבה (לא בתריסריון) חשוד לממאירות עד שלא הוכח אחרת! כיב קיבה אינו משהו בנאלי, בד"כ הכיבים נמצאים בתריסריון ואם יש כיב קיבה צריך להמשיך לבדוק את החולה ולא לעזוב אותו כמו בכיב עם בתריסריון .צריך לקחת ביופסיות עד שמשוכנעים שהכיב לא קשור לגידול כי הרבה פעמים הוא כן קשור לגידול. יש שני סוגים היסטולוגיים של סרטן קיבה – diffused form )/ :פרוגנוזה גרועה יותר ,קשור לגנטיקה וגיל צעיר. הגידול חסר התמיינות לצורה בלוטית – intestinal form )2קשור לגורמים סביבתיים כמו דיאטה .בצורה זו נוצרים מבנים גלנדולאריים הדומים לרירית המעי .רוב החולים שחולים בסרטן הקיבה הם בגיל מבוגר ,בעשור השישי-שביעי לחיים .כשמשהו בגיל צעיר לוקה בסרטן קיבה זה יותר קשור לגנטיקה ,לסוג דם Aולסוג הדיפוזי .הגידול יכול להיות בכל מקום בקיבה .הגידולים נפוצים יותר בגברים ובארצות כמו סין ויפן גורמי סיכון :רקע משפחתי וגורמים סביבתיים – ( H. pyloriככל שהמעמד הסוציו-אקונומי נמוך יותר יש הדבקה בגיל צעיר יותר) ,תזונה – מזונות מאוד מלוחים עם ניטראטים ,מזונות מעושנים עם סויה ,דגים ובשר שתולים לייבוש .זה קשור לעישון ויש הטוענים שיש גורמים מגנים מפני סרטן קיבה – פירות וירקות ,ויטמין Cואספירין (מונעת פרוליפרציה של תאי גידול). יש לסרטן קיבה פקטורים שהם פרה-מליגניים :אטרופיה ,מטהפלזיה שהיא השלב הבא ,דיספלזיה (שלב לפני הקרצינומה) ,פוליפים( post-gastrectomy ,גורם לשינויים בהורמונים ובחומצה) וכיבים .כל כיב קיבה כזכור חשוד לממאירות .פתולוגיה :יש אטרופיה ,מטהפלזיה ,דיספלזיה וגידול .אם תופסים את התהליך מוקדם אפשר למנוע את ההשתלשלות. לרוב מגלים את סרטן הקיבה המאוחר מדי .עד שיש התפתחות של סימפטומים (ירידה במשקל melena ,וכאב בטן) הגידול לרוב כבר חודר ואפילו גרורתי .בסרטן קיבה החולה יכול להגיע בכלל עם paraneoplastic syndromeכמו ,thrombophlebitisתסמונת נפרוטית בכליה DIC ,neuropathy ,וכו' .אלו סימפטומים שלא קשורים לקיבה בכלל. החולה יכול להופיע עם בעיות בעור :באקסילה מופיעים כתמים שחורים ( ,)acanthosis nigricansיש seborrheic dermatosisכלומר דלקת עורית באזורים העשירים ב ,)senile warts( sebaceous glands-מתחיל גרד ()pruritis שהוא .sign of Leser-Trelat גילוי הסרטן :אפשר לצלם את הקיבה או להסתכל פנימה ישירות בעזרת אנדוסקופ .מעדיפים את השיטה האנדוסקופית כי היא מאפשרת לקחת ביופסיה .בעבר היו מתבססים מאוד על צילומי רנטגן בעזרת .bariumהוא היה מראה את האזור החסר (שחור) שהוא מקום הגידול. יש שלבים בהתפתחות של סרטן :יש TMN stagingלפי .tissue, nodes, metastasisככל שחודרים את הדופן הT- מתקדם .אפשר לראות את הגידול ב US-אנדוסקופי ולעושת .staging סרטן הקיבה הוא סרטן שעולים עליו מאוחר מדי .ביפן איפה שיש הרבה סרטן קיבה עשו תוכניות סקר לאוכלוסיה. בודקים אנשים באקראיות כמו שעושים colonoscopy screeningבארץ .כאשר האדנוקרצינומה בקיבה היא מטסטטית יכולים להופיע בלוטות בטבור ( )sister Mary joseph’s lymph nodesוהם מעידים על סרטן קיבה .יכול להופיע גידול בשחלה ( )Krukenberg’s tumorשאינו בכלל הבעיה הראשונית אלא גרורה מהקיבה .יכולה להופיע מסה פארה-רקטלית כגרורה מהקיבה ( .)shelf of Blumerיכולה להופיע Virchow’s ( supra-clavicular lymph node )nodeוהיא נורא בעייתית ,היא גרורה מהקיבה .הגידול יכול להיות מטסטטי לכבד ,ריאה ,פריטונאום ,לשד העצם והרבה מקומות נוספים. מחלות לבלב ודרכי המרה ד"ר יעל קופלמן הלבלב היא בלוטת הפרשה אנדוקרינית ואקסוקרינית שנמצאת בסמוך לקיבה ולכלי הדם הגדולים .ראש הלבלב הוא בסמוך לתריסריון וגוף הלבלב סמוך לקיבה .זנב הלבלב נמשך עד אזור המפגש בין הכליה השמאלית לטחול .ה- gastroduedenal arteryיוצא מה celiac trunk-ומתפצל ל pancreaticoduodenal artery-המספק את הלבלב .יש נוכחות של כלי דם גדולים ליד הלבלב ולכן אם יש גידולים בלבלב אחת הבעיות היא חדירה לכלי הדם הגדולים בראש וצוואר הלבלב .החולה נהייה בעייתי יותר כי אי אפשר לנתח אזורים אלה .חדירת הגידול לכלי דם אומרת שיש גרורות של הגידול ואי אפשר לחתוך את הכלים. יש בקרה וגאלית ליחידות המפרישות :גם לאיי Langerhansוגם לתאים המפרישים אקסוקרינית . ללבלב יש שני חלקים בהתפתחות האמבריונאלית :דורסאלי וונטראלי והם נמצאים בשני צידי התריסריון בעובר .הם מתמזגים ללבלב שלם בשבוע השמיני .אם אין חיבור תקין תהיה מחלה .הלבלב וצינור המרה ()common bile duct נפגשים בנורמה בחלק השני היורד של התריסריון .הם נפגשים ב papilla of Vater-בו נמצא ה sphincter-ע"ש .Oddi מצבים פתולוגיים: שתי צינורות שמנקזים את הלבלב ,אחד מנקז את ה ventral pancreas-והשני מנקז את ה.dorsal pancrease- באופן תקין צריך להיות איחוי של צינורות אלה. צינור המרה לא מגיע לתריסריון אלא לצינור המנקז של הלבלב. הצינור המנקז של הלבלב חובק (כמו לאסו) על התריסריון ולכן יש חסימה. צינור המרה וצינור הלבלב מגיעים לפפילה ולכל אחד יש ספינקטר של עצמו וספינקטר משותף ע"ש .Oddi יש הפרשה אנדוקרנית של גלוקגון ,אינסולין ,סומטוסטטין pancreatic polypeptide ,ו .amylin-יש הפרשה אקסוקרינית של מים ,ביקרבונאט ואנזימים .היחידה האקסוקרינית בנויה מצינור המפריש מים וביקרבונאט ואצינוס עם תאים המפרישים אנזימים ו .proenzymes-יש אנזימים שמשתתפים בפירוק המזון ומרכיבים אחרים .באיי לנגרהאנס נמצאים תאים המפרישים את ההורמונים. דלקת של הלבלב :יכולה להיות חריפה או כרונית .הדלקת החריפה קשורה בבצקת ,הפרשה מקומית של אנזימים שמעכלים את רקמת הלבלב ויצירת ציסטות .זה בא לידי ביטוי בכאבי בטן אפיגסטריים (קורה גם בכיב פפטי ולכן יכול לבלבל) .יש עליה באנזימי הלבלב .עמילאז יכול לעלות גם כשכיב פטי עושה פנטרציה ללבלב ולכן יתכן שיש כיב והוא מחקה בצורה טובה דלקת של הלבלב .ברוב המקרים המחלה הזו עוברת לבד בלי טיפול מסויים אך יש ספקטרום גדול ל acute pancreatitis-ויכולה להיות גם תמותה תוך זמן קצר .דלקת כרונית קשורה לתאי דלקת אחרים של chronic .inflammationהיא מתפתחת לאט לאי ספיקה אנדוקרינית ואקסוקרינית של הלבלב .יש כאב בטן כרוני ולא התקפי. בדלקת חריפה הכאב הוא בעל משך קצר ,נמשך כמה שעות וכאן הכאב הוא תמידי. :Acute pancreatitisיש תהליך דלקתי בלבלב עם עליה של עמילאזות וליפאזות ,בד"כ פי 6מהנורמה לפחות .התהליך כולל בצקת ,תאי דלקת ,נמק שומני בלבלב עד כדי דימום .הלבלב יכול ממש לדלוף דם (.)hemorrhagic pancreatitis החומרה הקלינית של החולה תלויה במה שקורה בלבלב .יש ( insultטריגר) הגורם להפרשת אנזימים מהלבלב עצמו, הם מעכלים את הלבלב ויש איסכמיה ,הפרשת מדיאטורים של דלקת .מרכיבי הדלקת מופרשים למחזור הדם ומשפיעים על כל הגוף כמו הכליות והמעיים .זהו מצב טוקסי עם כשלון רב מערכתי. מהו ה insult-שגורם לדלקת החריפה? לרוב זה קורה בעולם המערבי מאלכוהול ואבני מרה .אם אין שני גורמים אלה נברר את הגורמים האחרים האפשריים .יש יחס חיובי וישר בין צריכת האלכוהול לבין הסיכון לפיתוח דלקת חריפה בלבלב .האבנים יושבות בד"כ בכיס מרה ונוצרות מחוסר מאזן בהרכב המרה..הן יכולות לעבור דרך ה cystic duct-אל צינור המרה המשותף עד קצהו .כשהן מגיעות לקצה הן מציקות לצינור הפנקריאטי ומשפיעות על מה שקורה בלבלב. יש שתי תיאוריות: ./המרה בעצמה נכנסת לתוך הצינור הפנקריאטי בגלל החסימה (לא יכולה להמשיך לדואדנום) והיא טוקסית בלבלב. היא יוצרת בו דלקת וכתוצאה מכך יש תהליך שמאיץ את עצמו לשפיכה של אנזימי לבלב. .2החסימה לוחצת על הצינור של הלבלב וסותמת אותו ולכן הוא לא מסוגל להוציא את החומרים האנזימטיים החוצה והם מתחילים לדלוף אל הרקמה ולהשפיע עליה. מתי יש סיכוי שאבנים יגרמו לדלקת בלבלב? אבנים קטנות שיצליחו לעבור בצנרת ,אבנים מרובות וצינור רחב .יש שיטות לאבחן אבנים החל מ ,US ,CT-הדמיה ב MRI-שנקראת MRCPב . biliary tree-בכיס המרה אפשר לראות מראה בוצי שהוא האבנים. כיצד אפשר להוציא את האבנים מהצנרת? אפשר להיכנס בשיטת אנדוסקופיה לספינקטר ע"ש ,Oddiלחתוך את הפפילה ולהוציא את האבן .נעשה את האנדוסקופיה כשהאנשים מאוד חולים ויודעים שיש אבן בצינור .הפציינטים גם כך חולים ואם נוגיעם באזור זה יכול להחמיר את המצב .כיצד מגלים את האבנים? נכנסים באנדוסקופיה ,מזריקים חומר ניגוד ומצלמים .עושים )endoscopic retrograde cholangiopancreatography( ERCPרק אם חייבים ,לרוב עושים זאת כדי לעשות מניפולציה על צינור המרה (להוציא אבנים ,לקחת ביופסיות ,להרחיב ולשים סטנטים) .ה- ERCPעושה דלקת בלבלב ב 2%-מהפרוצדורות והאנשים יכולים להיות מאוד חולים כתוצאה מנזק אייטרוגני. למי יהיה סיבוך של ?ERCP pancreatitisלרוב בנשים צעירות עם צינור דק או dysfunctionשל ה. Oddi sphincter- יש ספאזם חזק וזה עושה מין חסימה .יש גם יותר פנקריאטיטיס באנשים שלא צהובים .ככל שעושים את הבדיקה לאנשים בלי אינדיקציה (צעירים ,הצינור דקיק ועדין ,לא צהובים) הסיכון לסיבוך של דלקת לבלב עולה .תוך כדי פעולה יש סיכון אם קשה לצנתר את האזור ,אם מזריקים הרבה חומר ניגוד ,אם עושים חיתוך באזור וכו' .כל אלה מעלים את הסיכון ל.ERCP pancreatitis- אפשר לדעת אם הספינקטר בספאזם .שמים מנומטר שבודק לחצים ורואים שיש בו לחץ גבוה מעל 01מ"מ כספית .לא עושים את ה manometry-כי זה מסובך ודורש הרבה ציוד .לפעמים קובעים שיש sphincter dysfunctionבגלל כל הנתונים מסביב ופשוט חותכים אותו. :Pancreas divisiumבשלב האמבריונאלי צינורות הלבלב צריכים להתמזג לצינור אחד ואם זה לא קורה יש שתי צינורות בלבלב (ונטרלאי המתנקז ל major papilla-ודורסאלי המתנקז ל .)minor papilla-בעובר ,רוב הפרשת הלבלב מנוקזת ע"י ה dorsal duct-ואילו בבוגר 01%מההפרשה מנוקזת ע"י ה .ventral duct-כשאין חיבור של הצינורות עיקר ההפרשה נשארת דרך ה dorstal duct-אך ה minor papilla-לא מספיק רחבה כדי לאפשר יציאה רבה ולכן לא מצליחים לנקז החוצה אנזימים והם עושים דלקת .זה קורה ב /1%-מהאוכלוסיה בערך .אפשר לצנתר את הלבלב ולפתוח את ה minor sphincter-ואפילו לשים שם סטנט .אפשר לשים צינור פלסטיק קטן שמאפשר זרימה חופשית. כך מרגיעים את הלבלב מהפרשה אנזימטית מוגברת. אם אין אבנים ואלכוהול יש סיבות אחרות פחות שכיחות כמו מחלות אוטואימוניות .יש מחלה אוטואימונית שתוקפת במיוחד את הלבלב ,זה בד"כ קשור ל IgG4-בדם שהוא גבוה .הטיפול כאן הוא בסטרואידים .שווה להוכיח שהדלקת נובעת ממחלה אוטואימונית כי יש טיפול .אפשרות נוספת היא רמה גבוהה של טריגליצרידים שיכולים לעשות אפקט טוקסי על הלבלב במיוחד אם האנשים לוקחים תרופות נוספות .כשיש תרופה+טריגליצרידים מעל /111יש דלקת בלבלב .כשיש היווצרות של דלקת צריך בין השאר לחפש גם טריגליצרידים בדם לאבחנה מבדלת. סימנים לדלקת אקוטית בלבלב :כאבי בטן ,בחילה ,הקאה ,טכיקרדיה ,חום נמוך והתנגדות כשלוחצים על הבטן. אנזימים בדלקת חריפה :העמילאז עולה מהר ויורד מהר 20 ,שעות אחרי התחלת הכאב בבדיקת דם כבר אין עמילאז. לכן ,כדאי לבדוק את הליפאז שעולה מהר ויורד לאט .אם חושדים בפנקריאטיטיס חריפה הליפאז יותר רגיש וספציפי מעמילאז .יש אבחנה מבדלת של עמילאז גבוה כמו דלקות בבטן החל מכיס מרה מודלק עד לכיב פפטי ,דלקת בצנרת של המרה ,אבן בכליה ,חסימת מעיים ,הריון אקטופי וכו' .כל התהליכים האלה עושים עמילזמיה ולכן זה לא ספציפי. רוב המקרים של דלקת לבלב הם קלים .תוך כמה ימים יש התייצבות וזה חולף .יש אנשים שאצלם הדלקת הולכת ונעשית פטאלית ( )severeעד כדי מוות .כיצד יודעים מה הפרוגנוזה של דלקת אקוטית בלבלב? צריך לעשות הערכה פרוגנוסטית לחולה: הערכה ליד מיטת החולה :איך נראה החולה ,לחץ דם וכו'. Scoring systemsשהם נקודות שנותנים למדדים שונים. מדדים בסרום שלא כ"כ משתמשים בהם CT סימנים פרוגנוסטיים רעים שנראים על יד מיטת החולה :טכיקרדיה עם לחץ דם נמוך ,נשימה מהירה וחמצן נמוך, hemoconcentrationבםד (=המטורקריט גבוה) ,אין מספיק נוזלים שבורחים לכלי הדם ולכן אין שתן (=מאזן נוזלים שלילי) וגם לאחר מתן מים זה נשאר כך ,אנצפלופתיה .אלו מדדים פרוגנוסטיים רק בהסתכלות על החולהGrey . – turner signכשכלי דם נפגעים בגלל הלבלב המודלק זולג דם והוא יכול ליצור סימן בעור. Ranson’s criteriaלהערכת חומרת הדלקת :יש מדדים בקבלה ומדדים אחרי 08שעות .יש שתי נקודות זמן בהם רואים את מגמת הדלקת .מדדים פרוגנוסטיים בזמן הקבלה – גיל מבוגר מעל ,22לויקוציטוזיס בדם ,סוכר גבוהLDH , ו AST-גבוהים .לאחר טיפול שמרני ומנוחה עושים שוב בדיקה .אם יש מדדים נוספים יש פרוגנוזה לא טובה .מדדים פרוגנוסטיים רעים לאחר 08שעות :המטוקריט שיורד BUN ,עולה (הכליות לא עובדות טוב ולכן יש אוליגוריה ורמת אוריאה גבוהה) ,הסידן יורד כי יש קלציפיקציה של הלבלב ,החמצן מתחת ל 31-מ"מ כספית ,חמצת מטבולית ו- .negative fluid balanceנותנים נוזלים לכלי הדם והם נעלמים לחלל הבטן ולדלקת Ranson’s criteria .נותן נקודות על כל פרמטר .ככל שיש יותר נקודות התמותה עולה. גם ב CT-אפשר לעשות severity imageולתת ניקוד .הגדלת לבלב היא נקודה אחת ,דלקת מסביב ללבלב היא 2 נקודות ,קולקציה נוזלית נותנת 6נקודות ,יש מדדים נוספים כמו הרבה קולקציות של נוזלים ונקרוזיס באחוזים שונים של הלבלב .ככל שניקוד ה CT-עולה התמותה עולה .ב CT-אפשר לראות את הקולקציות של הנוזלים .הלבלב נשאר עם רקמה מעטה ביותר .הקולצקיות הנוזליות בד"כ מסתדרות לבד אך הן יכולות גם להזדהם עם זיהום חיידקי ואז המצב מסתבך .הנוזל מוקף בשכבה דקה של פיברין .הנוזל נמצא מסביב ללבלב אך לא מתארגן. כשמגיע חולה למיון יש כאלה שאומרים שצריך לעשות CTכי לא יודעים מה יהיה אותו .ביום הראשון צריך לדעת מה הולך עם הלבלב כי אם המצב יחמיר והלבלב יהיה נקרוטי יהיה מדד להשתלשלות העניינים .אם המצב מחמיר כל הלבלב נעשה גוש אחד של נמק. יש אפקטים מאוחרים לדלקת בלבלב אחרי שבועות עד חודש של .fluid collectionsיכול להיות נקרוזיס של הרקמה שהיא קרקע לחיידקים .זה עושה השפעה על כל הגוף עם .multiple organ failureהחיידקים מהאזור הנמקי מתפשטים בגוף ומסכנים את כולו .תתכן יצירת אבצס מקומי (נוזל זיהומי) או ( pseudocystsתוכן נוזלי נקי בלי חיידקים) .אם יש קולקציה של מים ליד הלבלב ולחולה יש חום צריך לדעת אם יש שם חיידקים כי במקרה כזה צריך לתת אנטיביוטיקה .בעזרת USאו CTעושים ביופסיה ,לוקחים נוזל וצובעים את המשטח כדי שיהיה אפשר לרואת את החיידקים .מכוונים את הטיפול ע"פ הסיבוך. הטיפול בדלקת חמורה של הלבלב :טיפול תומך -הרבה נוזלים ,החזר של אלקטרוליטים ,לעשות ניטור של לחץ דם, דופק ,סטורציה ולא לתת לחולה לסבול מכאבים .אם יש בחילות והקאות צריך לתת טיפול לזה .על גבי זה יש טיפולים נוספים לחיזוק – הם שנויים במחלוקת ולא כולם נותנים אותם .עושים acid suppressionכדי להקל על הלבלב מההפשרות של עצמו .יש כאלה שאומרים לתת אנטיביוטיקה פרופילקטית ,יש כאלה שתומכים במתן זונדה כדי להוציא את ההפרשות מהלבלב .הרבה אומרים להחזיר מהר את תפקוד מע' העיכול בעזרת הזנה דרך nasogastric tubeלא הרבה זמן לאחר שהחולה הגיע .ה ERCP-נעשה כשהחולה מחמיר. אנטיביוטיקה פרופילקטית נועדה למנוע זיהומים .אנטיביוטיקה תרפויטית ניתנת כאשר הוכח שיש חיידק או כשלחולה יש :cholingitisחום ,צמרמורת וצהבת. ישנן תופעות מקומיות וסיסטמיות ככל שהפנקריאטיטיס חמורה יותר. לאחר חודש הפנקריאטיטיס נגמר והחולה החלים אך יכולה להופיע .pseudocystאין אפיתל שמקיף את הציסטה אלא יש התארגנות מסביב לחלל עם נוזל .הפסאודוציסטה יכולה להיות אסימפטומטית אך יכולה לגרום לכאב, חסימה של האיבר הסמוך ,דלקת ,דימום (כמו כל תהליך תופס מקום) .הפסאודוציסטה יכולה לגעת בכלי דם צמוד, להתחבר אליו וכלי הדם מתחיל לשפוך דם לציסטה ( .)hemorrhagic pseudocystהפסאודוציסטה אינה רצויה למרות שהרבה פעמים היא יכולה להסתדר לבד ,עם זאת יתכנו סיבוכים שלה. איך נדע מתי לטפל בה? עוקבים אחריה ומסתכלים על הגודל שלה .אם היא גדלה ויש סימפטומים יש אינדיקציה לנקז אותה .אם זה לא עושה סימפטומים וקטן מ 3-ס"מ אפשר לעזוב אותה ולעקוב בלבד .יש טכניקות שונות לנקז את הציסטה הזאת כמו ניקוז תחת CTאו ניקוז ב US-אנדוסקופי .נכנסים דרך הקיבה ומשאירים צינור המנקז החוצה את הציסטה אל הקיבה. :Chronic pancreatitisדלקת כרונית תבוא לידי ביטוי בכאב כרוני אפיגסטרי הנמשך על פני חודשים-שנים .היא עושה אי ספיקת של הלבלב וסביר שהחולה יפתח בעיות עיכול וגם בעיות אנדוקריניות כמו סכרת .הכאב בהתחלה מאוד דומיננטי אצל החולה אך הוא מתרגל והכאב יורד .עם זאת ,יש בעיות אחרות שמתפתחות – קלציפיקציות ואבנים בלבלב ,תת-ספיגה בגלל חוסר הפרשה טובה של האנזימים האקסוקריניים וסכרת בגלל הבעיה האנדוקרינית בתוך הלבלב יש תהליך אחר לגמרי .יש הסתיידויות והצטלקויות בנוסף לתהליך הדלקתי .הסיבה הכי שכיחה לדלקת הכרונית היא אלכוהול .יש סיבות אחרות שכוללות אוטואימוניות ,טריגליצרידים( cystic fibrosis ,פוגעת בבלוטות אקסוקריניות) והתקפים חוזרים של דלקת אקוטית .יש כל הזמן התקפי דלקת אוקטית עם צלקת ולבסוף זה גורם לדלקת כרונית ומשפיע על ההפרשה האנדוקרינית ואקסוקרינית של הלבלב. הסימפטום הכי חשוב הוא כאב אפיגרסטרי שמקרין לגב כמו חגורה .יש בעיה בספיגה כי יש בעיה אקסוקרינית ואין הפרשה של האנזימים לעיכול השומנים והחלבונים .מופיעה steatorrheaכלומר צואה שומנית .אפשר בצואה למצוא טיפות שומן או לאסוף צואה כמותית ולמצוא כמה גרם שמן יש שם. בלבלב יש קולגן שיוצר את הצלקת .הקולגן נצבע באדום ומייצג את הפיברוזיס והאקטין שבונה את השריר החלק נצבע בחום .הנקודות הרבות הלבנות ב CT-הן מצבורים של אבנים שחוסמים את הצנרת .ב ERCP-אפשר לראות שהצינור הלבלבי הראשי מלא בהסתיידויות ,הוא סתום ולכן יש התרחבות שלו .נוצרות ציסטות בתוך הלבלב. Chronic pancreatitisיכולה להסתבך בגידול לבלבי .הגידול הזה בד"כ עם פרוגנוזה שאינה טובה ,ההישרדות ל2- שנים אצל המנותחים הוא ./1%סרטן לבלב בד"כ מתגלה מאוחר .בראש הלבלב הוא יגרום לחסימת צינור המרה וצהבת ,בזנב הלבלב הוא לא יגרו ם לסימפטומים חוץ מכאב בטן קורן לגב ולכן ימצאו אותו מאוחר .הסיכוי היחיד לריפוי בסרטן הלבלב הוא ע"י ניתוח ולא כולם הם operableכי האנטומיה של הגידול הרבה פעמים מערבת כבר איברים סמוכים נוספים. תת ספיגה פרופ' יוסף צימרמן הדיאטה מורכבת מהרבה מרכיבים ,רובם מולקולות מורכבות שאינן מסוגלות להיספג במע' העיכול כמו שהן .לכן יש צורך בתהליך פירוק והידרוליזה שלהם ולצורך כך יש גיוס של מנגנונים במע' העיכול מהפה ועד המעי הדק .הפרעות בתת-ספיגה מתחלקות לשתי סיטואציות עיקריות: ./ההפרעה השכיחה היא הפרעה ספציפית בספיגה .למשל ,יש בעיה בספיגת לקטוז שהוא דיסכריד ,זהו מצב שכיח של .lactose intoleranceדוגמא נוספת היא pernicious anemiaבה יש בעיה בעיקר בספיגת ויטמין .B12זה מלווה גם ב Hypochoridia-וחסר בחומרים שצריכם pHחומצי לצורך ספיגה גם נפגעים. .2נדיר הוא תת-ספיגה לא סלקטיבית :זו תסמונת שמתבטאת בהפרעה בספיגה של הרבה ממרכיבי המזון .הצורה הקשה ביותר נראית בחולים עם אי ספיקה של הלבלב האקסוקריני בגלל ,CFקרצינומה ,כריתה כירורגית של הלבלב וכו' או חולים עם כריתה נרחבת של המעי הדק שנשארו עם פחות מ 2-מטר שלו – גם מועדים לפתח תת ספיגה כללית. מתי נחשוד בתת-ספיגה? אדם שמופיע עם חסרים תזונתיים כלשהם כמו חוסר ברזל או חוסר בויטמין .B12זאת כאשר התצרוכת הדיאטרית היא מתאימה .כשיש הפרעות כלליות יותר נראה תמונה של ירידה במשקל בגלל בעיה בספיגה של פחממות ושומנים ושלשול .סימנים פיזיקאליים שמופיעים בתת-ספיגה אינם ספציפיים ותלויים בעיקר במחלה הבסיסית שגרמה לכך או החוסרים התזונתיים הנגרמים מכך .למשל ,רואים דלדול של מסת הגוף (כחוש) ,בטן תפוחה בגלל פגיעה בספיגה של פחממות ,בצקת בגלל היפואלבומינמיה glossitis ,בגלל חוסר בויטמין ,B12שינויים דלקתיים בזוית הפה שגורמים לסדקים טיפוסיים (נובע מחוסר ב ,rivoflabin-חוסר ברזל ותת-תזונה כללית) .שטפי דם נגרמים בחוסר בויטמין ,Cיש פגיעה בשלמות הקאפילרות ונטייה לדימומים .שטפי דם גדולים יותר מופיעים כשיש בעיה בויטמינים מסיסי שומן כמו ויטמין .Kיתכנו סימנים פיזיקאליים שטיפוסיים למחלה כמו clubbingשל האצבעות. פתופיזיולוגיה :נוח לחלק את ההפרעות בספיגה לכמה פקטורים: הפרעה בעיכול :העיכול מתרחש בעיקר בלומן מע' העיכול והשחקנים העיקריים הם האנזימים של הלבלב .יש גם שחקנים נוספים שהם הידורלאזות ופפטידאזות על ה brush border -במעי הדק .יכולות להיות בעיות בטרנספורטר של נוטריינטים כמו מונוסכרידים וחומצות אמינו או תוצרי פירוק שומן שלא נספגים בצורה תקינה. קיימים פקטורים שנמצאים לאחר הרירית לאחר שמעכלים את המזון .תתכן בעיה במע' הלימפטית כשמדובר בתת ספיגה של שומן או במע' הוסקולארית במרכיבים האחרים של הדיאטה. ספיגת השומנים :השחקן העיקרי בתת ספיגה בכלליות היא חוסר ספיגה של שומן .עיקר השומן בדיאטה הוא טריגליצריד שהוא triestherשל גליצרול שקשור ל 6-חומצות שומן באורך של /6-/3אטומי פחמן כל אחת .השרשרת יכולה להיות רוויה או עם קשרים בלתי רוויים .הטריגליצריד היא מולקולה שלא מסיסה במים ולא יכולה להיכנס למיצלות של מרה .החומר הזה חייב לעבור פירוק במע' העיכול .הפירוק של טריגליצרידים מתרחש כבר בקיבה ע"י אנזימים של .gastric lipasesהליפאזות במקומות השונים במע' דומים מבחינת התכונות הביוכימיות .הlignual - lipaseמקורו בבסיס הלשון וה gastric lipase-מקורו ב chief cells-בקיבה .אנזימים אלו מפרקים את הטריגליצרידים בקיבה ותוצרי הפירוק בתהליך זה הם דיגליצריד וחומצת שומן חופשית .התרומה של הליפאזות לתהליך העיכול של שומן הוא שולי בסדר גודל של ./1-/2%יש סיטואציות קליניות מסויימות בהם לתהליך יש חשיבות רבה כמו בילודים בהם אנזימי הלבלב לא מפותחים ופירוק השומנים תלויים באנזימים הגסטריים .לחילופין, חולים עם CFאו אי ספיקה של הלבלב חסרי הליפאזות של הלבלב אך יש להם את הליפאזות האלו לעיכול השומנים. תהליך הפירוק של השומן בקיבה מאפשר שחרור של FFAשחשובות בכך שהן עוזרות לייצוב האמולסיה שנוצרת בקיבה .בקיבה יש תהליך של המסת החומר השומני בפאזה המימית של מע' העיכול וטיפות השומן עוברות לצורת טיפות קטנות (אמולסיה) .האמולסיפיקציה מיוצבת ע"י ה FFA-שנוצרות בתהליך הליפוליזה שמתרחשת בקיבה .כדי שהאמולסיפיקציה תתרחש יש חשיבות גם לפעילות המוטורית של הקיבה .הפעילות המוטורית מתרחשת בעיקר באזור האנטרום שהוא האזור המתכווץ .התכווצות האנטרום יוצרת אפקט של בלנדר בתוך הקיבה וזה באופן מכני מעביר את השומן לטיפות קטנות אשר משתחררות לתריסריון. ה FFA-גם יכולות להגיע לתריסריון .נוכחות של FFAבתריסריון גורמת לשפעול של מע' אנזימי הלבלב והפרשת המרה. ה FFA-גורמים להפרשת של cholecystokinineשגורם להתכווצות של כיס המרה (גורם לכניסת מרה לתריסריון) וגם להפרשה אקוסקרינית של הלבלב .כשהשומן שמתפנה מהקיבה ומגיע לתריסריון כבר יש את החומרים הנצרכים לפירוק השומן והספיגה שלו. יש חשיבות רבה לויסות של ההתרוקנות של הקיבה בתהליך ספיגת השומן .הפינוי של תוכן הארוחה לתוך התריסריון נעשה תחת רגולציה מורכבת שתלויה ב pH-של תוכן הקיבה ,באוסמולריות וגורמים נוספים .ככל שהאוסמולריות בקיבה גדולה יותר ההתרוקנות נמוכה יותר .אם אוכלים ארוחה עשירה מרגישים את הבטן הרבה זמן כי האומסמולריות מעכבת את התרוקנות האוכל לתריסריון .בכל מצב בו יש הפרעה ב gastric emptying-לתריסריון כמו במצב של כריתה כירורגית של חלק מהקיבה כטיפול במחלה פפטית1גידולים יש פגיעה הצפה של התריסריון בתוכן רב של הקיבה וזה יכול לפגוע ביכולת העיכול והספיגה של המזון. כשטיפות השומן מגיעות מהקיבה לתריסריון מחכה להם "שמחה וששון" – בתוך התריסריון נמצא האנזים העיקרי בפירוק השומן שנקרא pancreatic lipaseוגם מלחי המרה .יש לשני גורמים אלה ניגוד אינטרסים כי הם אוהבים את שטח הפנים של טיפות השומן .ה Pancreatic lipase-לא פועל בתמיסה אלא מתיישב על טיפות השומן ומפרק אותם. הליפאז מתייבש על תמיסת השומן ויש הרבה מרה שיכולה לדחות אותו כי מלחי המרה הם דטרגנטים שיושבים על פני השטח .כדי שהליפאז יוכל לעבוד את מלחי המרה הלבלב מפריש חלבון שנקרא .colipaseהוא מופרש ביחס מולארי שווה להפרשת הליפאזה והוא מאפשר לליפאז הלבלבי לעבוד על טיפת השומן למרות נוכחות המרה ולאפשר את פעילותו לפירוק השומן וייצור תוצרי הפירוק של השומן. ההידרוליזה של הטריגליצרידים בהשפעת הליפאז יותר דראסטית מזו שקורית בקיבה .הליפאז הלבלבי מפרק באופן ספציפי את הקשרים /ו 6-של הטרכליצרידים לחומצות השומן וכתוצאה מכך מכל מולקולה של טריגליצריד נוצרים 2 FFAועוד מולקולה אחת של .beta-monoglycerideהתוצרים הללו יכולים להמשיך ולעבור את תהליך הספיגה. ה pancreatic lipase-מופרש בצורתו הפעילה שלא כמו האנזימים הפורטאיוליטיים של הלבלב (טריפסין מופרש כטריפסינוגן למשל) שמופרשים כפרואנזימים .הליפאז מופרש כאנזים פעיל ופועל על פני השטח של טיפות השומן .הוא מופרש בעודף גדול .בארוחה אדם בריא מפריש פי /1ליפאזות מאשר מה שדרוש לעיכול השומן שאוכלים .הליפאז הלבלבי שלא כמו הליפאז הגסטרי מאוד רגיש לחומצה .הוא עובר אינאקטיבציה לא הפיכה ב pH-נמוך מ .6-הpH- האופטימאלי לפעולתו הוא 3שקיים בג'ג'ונום לאחר ארוחה .הליפאז הגסטרי דווקא פועל ב pH-חומצי בסביבות 0 (עמיד לחומצה). המרה מופרשת מהכבד .מלחי המרה נוצרים מכולסטרול ע"י cleavageשל שייאר עם שלושה אטומי פחמן וחמצון לחומצה קרבוקסילית שהופכת את הכולסטרול לחומצת מרה .מלחי המרה לא מופרשים בצורה חופשית אלא כ- conjugatedכלומר הם קשורים בקשר אמידי עם חומצה אמינית גליצין או עם מולקולה קטנה שמכילה סולפאט ונקראת .taurineיש מצבים של דה-קוניוגציה ויש לכך משמעות מבחינת בעיות ספיגה. מלחי המרה מכילים cholic acidשקשור לשייאר של .taurineאלו מולקולות פולאריות עם צד הידרופובי וצד הידרופילי ,הן מתיישבות בין טיפת השומן למים ומסוגלות להמיס את השומן בתוך המים .תוצרי הפירוק של הליפוליזה במעי תלויה ביצירת חלקיקים פולי-מולקולאריים של חומצות מרה שנקראים מיצלות .כדי שהמיצלות תיווצרנה יש צורך בריכוז מסויים של מלחי מרה שנקרא /.2( critical micellar concentrationמילימול) .באופן פיזיולוגי ריכוז מלחי המרה בתריסריון הוא 2-/1מילימולאר ,מעבר לרמה הנדרשת וזה מאפשר את האגרגציה של מלחי המרה ליצור את החלקיקים בהם יומסו תוצרי הליפוליזה. מיצלה מעורבת של מרה :המיצלות בחתך רוחב מורכבים ממלחי מרה שיושבים בפריפריה יחד עם קבוצות הידרופוליות שפונות לטווח המימי .הקצוות ההידרופוביים פונים פנימה .בתוך הטווח ההידרופובי יש מולקולות של ( lecithinפוספוליפיד שנמצא בריכוז גבוה במרה) ועוזר להמיס את תוצרי הליפוליזה של השומן וגם כולסטרול. מיצלות יכולות להמיס רק מונוגליצרידים ו FFA-אך דיגליצרידים וטריגליצרידים לא מסיסים בתמיסה של מיצלות. בנוסף ליצירת המיצלות ,מלחי המרה חשובים לא רק לספיגת תוצרי הפירוק של השומן אלא גם לויטמנים מסיסים בשומן שספיגתם לא תלויה בתהליך פירוק כלשהו ( .)E,D,K,Aמלחי המרה משפעלים את הליפאז הלבלבי ומגנים עליו מפני הטריפסין שהוא אנזים פרוטאיוליטי ,בהיעדר מלחי מרה הוא מפרק את הליפאזה והופך אותה לבלתי פעילה. המיצלות מגיעות ל brush border-של אפיתל המעי ותוצרי הליפוליזה של ה FFA-ומונוגליצרידים יוצאים מהפאזה המיצלרית ונכנסים לתאי האפיתל .המונוגלירציד עובר דיפוזיה פסיבית וה FFA-חודרות בעיקר ע"י FFA carrierשהוא נשא שעושה facilitating of diffusionשל חומצות השומן .ה FFA-טוקסיים לתאים והתא לא מסוגל לסבול ריכוז גבוה של .FFAעל כן זמן קצר לאחר החדירה של תוצרי הליפוליזה לתוך תאי האפיתל הם עוברים רה-אסתרפיקציה לטריגליצרידים .מצטברות טיפות שומן בתוך תאי אפיתל המעי שבהמשך עוברות לצורה של חלקיקים שנקראים כילומיקרונים .יש אינקורפרציה של פוספוליפידים ,חלבונים וכולסטרול לכילומיקרונים והם מופרשים מהממברנה הבזולטראלית ל.interstitial space- כילומיקרין מכיל 81%שומן /% ,כולסטרול 3.2%פוספוליפיד ו /.2%-של חלבון .הכילומיקרונים גדולים מכדי להיכנס לפורות של האנדותל אך מספיק קטנים כדי לחדור לפנסטרציות של כלי הלימפה ( .)lactealsהספיגה של הכילומיקרונים הוא דרך המע' הליפטית ולא הוסקולארית ,הם מגיעים ל thoracic duct-ומשם נכנסים לsubclavian - .veinהם לא מגיעים עם המע' הפורטאלית לכבד כמו שאר מרכיבי המזון אלא הם עוקפים את הכבד ומגיעים ישר לסירקולציה הסיסטמית. באופן נורמאלי ספיגת השומן מסתיימת ב 216-הפורקסימאלי של הג'ג'ונום .קיימים מס' מנגנונים לתת-ספיגה .תהליך הספיגה יכול להיפגע בכמה רמות שהזכרנו קודם .כשלא סופגים שומן התוצאות הן צואה שומנית (,)steatorrhea ירידה במשקל כי שומן הוא מקור חשוב לאנרגיה ,שלשול ומחסור בויטמינים שמסיסים בשומן. Steatorrheaמאפיינת תת ספיגה קשה של שומנים .היא יכולה להיות בצורה של גושים רכים בצבע של חימר וכשהיא קשה יותר הצואה ממש מימית ושומנית .לפעמים לחולים יש דליפה של שומן שמרככת את התחתונים .יש לה ריח נוראי .כיצד מאבחנים את ה ?steatorrhea-צריכים פשוט לעשות מאזן של השומן ולדעת כמה שומן האדם אוכל, לאסוף את הצואה ולבדוק באופן כימי כמה שומן יצא .באופן נורמאלי ספיגת השומן היא תהליך מאוד יעיל במעי ו- 82%מהשומן שאוכלים נספג ולא תהיה הפרשה של יותר מ 2%-מהצריכה .המבחן הזה אינו ספציפי לאתיולוגיה של ספיגת שומן אלא רק מראה אם אדם מסויים אינו סופג שומן .דורשים שהאדם יקבל intakeבסביבות /11גרם ביממה ואז עושים את הבדיקה .זה לא טוב לאדם שיש לו steatorrheaכי יש לו בעיה בספיגת השומן הרב הזה. הפרעות בתפקודי המרה :מלחי המרה חיוניים ליצירת המיצלות שחשובות לספיגת השומן .כשמלחי המרה יוצרים מיצלות הן עוברות לאורך המעי הדק ונספגות רק בחלק הסופי שלו ( /-/.2מטר דיסטאליים של האיליום) .הספיגה של מלחי המרה היא במנגנון של .carrier mediated sodium dependentהם נספגים ומגיעים למע' הפורטאלית ,לכבד, נקלטים מחדש ויכולים להיות מופרשים מס' פעמים נוספות במשך ארוחה מסויימת. קינטיקה של מלחי המרה בגוף האדם :לכל אחד יש מאגר די קטן של מרה .בגבר של 01ק"ג יש סה"כ 2-0גרם של מרה .אדם מפריש בסביבות 61גרם של מרה ביממה ולכן מאגר המרה מופרש ונספג מס' פעמים ביום ואפילו מס' פעמים במשך ארוחה אחת .מפרישים עד 61גרם של מלחי מרה ביממה והאיבוד בצואה הוא בין 211-311מ"ג ליממה. היעילות של ספיגת המרה היא גבוהה מאוד ,כ 81%-ממלחי המרה שמופרשים נספגים חזרה ורק /1%הולכים לאיבוד בצואה .באופן נורמאלי הכבד מסוגל לעשות סינטזה של כמות מלחי המרה שהולכת לאיבוד בצואה וכך נשמר המעגל האנטרוהפטי של מלחי המרה. הסירקולציה של מלחי המרה היא במעגל אנטרו-הפטי עם השלכות רבות באופן קליני .היא יכולה להיפגע במס' רמות שונות: ./במחלות כבד – הכבד מייצר את מלחי המרה וכשהוא חולה הוא פחות מייצר מלחי מרה ופחות קולט את מלחי המרה שמגיעים מהמע' הפורטאלית .יש בעיה כפולה גם בסינטזה וגם בקליטה .אנשים עם מחלת כבד מכילים פחות מרה מהרגיל וזה יכול להתבטא בהפרעה בספיגת שומן. .2חסימה של דרכי המרה -אבנים ,היצרות דלקתית ,היצרות גידולית ,תהליך אקסטרינזי כמו גידול הלבלב שתופס את ה .common bile duct-כשדרכי המרה חסומות מרה לא תגיע למעי ,לא תהיה יצירה של מיצלות ולא תהיה ספיגה של שומן. .6הפרעה במעי הדק -תת-ספיגה של מלחי מרה ,פירוק של הקוניוגטים (דה-קוניוגציה) של מלחי מרה וגם השקעה של מלחי מרה בתוך הלומן (קורה כשהחומציות מאוד יורדת במעי הדק) למשל בתסמונת .Zellinger Ellisonיכולה להיות הפרעה בספיגת שומן בגלל אינאקטיבציה של הליפאז הלבלבי בגלל ה pH-הנמוך וגם השקעה של מלחי המרה ב PH-הנמוך. פגיעות בספיגת מלחי מרה במעי הדק :הם נספגים באופן אקטיבי ב /-/.2-מטר הטרמינאליים של האיליום .מחלות שפוגעת באזור זה (הכי שכיח הוא קרוהן) או טיפול כירורגי (הכי שכיח שוב בקרוהן) יגרמו לתת ספיגה של מלחי מרה הגורמים לשלשול .זה אחד הסיבות השכיחות בחולי קרוהן לשלשול שלא מגיב לתרופות אנטי-אינפלמטוריות .יש גם מחלות בהם יש פגיעה בנשא באיליום של מלחי המרה אך זה נדיר. מאפיינים קליניים של חוסר ספיגת מלחי מרה :שלשול ,steatorrhea ,אבנים בכיס המרה שנוצרים מכולסטרול ואבנים בדרכי השתן שנוצרים מחומצה דיקרבוקסילית שנקראת חומצה אוקסלטית. מדוע יש שלשול? כשמלחי המרה אינם נספגים הם מגיעים לקולון בריכוז גבוה יותר מהריכוז הפיזיולוגי (מעל 2 מילימולאר) ולכן יש להם אפקט ציטוטוקסי והם גורמים להפרשה מוגברת של מלח ומים ו.secratory diarrhea- סיבה נוספת לשלשול היא אפקט של חומצות שומן .כשיש בעיה במלחי מרה אין יצירת מיצלות ומגיעות לקולון .FFA יש הרבה חומצות שומן שאינן רוויות והחיידקים בקולון עושים חמצון של הקשר הכפול כך שנוצר .oleic acidחומצות שומן אלה שעברו הידרוקסילציה גורמות לנזק באפיתל ואיבוד של מים מהאפיתל לקולון .אחד מהחומרים המשלשלים הוא שמן שמופק מהקיקיון ,זהו hydroxyl FFAשהוא נגזרת של oleic acidומשתמשים בו באופן פרמקולוגי לעידוד שלשול Oleic acid .הוא בעצם משלשל אנודגני. מדוע יש אבני מרה מכולסטרול? המרה בכיס המרה מכילה שלושה מרכיבים ליפידיים – מלחי המרה ,לציטין וכולסטרול .המרה היא פאזה מימית (תמיסה מימית) .המסיסות של כולסטרול במים הוא 21מ"ג לליטר כלומר זו מולקולה מאוד לא מסיסה במים .במרה המסיסות של כולסטרול עולה פי 2מליון מאשר במים .המרכיבים האחרים של המרה וביניהם מלחי המרה והלציטינים עוזרים לכולסטרול להישאר בפאזה מומסת .לשם כך יש צורך ביחסים מולאריים מאוד מוגדרים בין מרכיבי המרה השונים לכולסטרול .כשיש דלדול של מאגר מלחי המרה יש פחות מלחי מרה בכיס המרה ולכן המרה רוויה בכולסטרול והא נוטה לשקוע וליצור אבנים .אבני מרה מכולסטרול הוא שכיח במחלת קרוהן או בחולים שעברו כריתה של ה( terminal ilium-עקב בעיה בספיגת המרה וירידה בכותה). מדוע האנשים מפתחים אבנים בכליות? בדיאטה יש חומצה ביקרבוקסילית שנקראת oxalic acidבצורת מלח שנקרא אוקסלאט .בדיאטה יש בין 211-221מ"ג שלו .כשהאוקסלאט נמצא במע' העיכול הוא מגיב עם הסידן (נמצא בכמות יותר גדולה מהאוקסלאט) והופך למלח בלתי מסיס ( ,)calcium-oxalateשוקע במע' העיכול ויוצא בצואה .כשיש FFA בריכוז גבוה בתוך הלומן בגלל חוסר יצירת מיצלות בגלל חוסר מרה ,ה FFA-מתחרות עם האוקסלאט על הסידן ונקשרות לסידן כך שהואקסלאט נמצא במצב חופשי מסיס .האוקסלאט יכול לעבור דיפוזיה דרך הקולון דווקא .זוהי מולקולה שאין לה תפקיד במטבוליזם האנושי – מה שמוכנס לגוף מופרש בשתן ולכן חולה עם bile salt malabsorptionסופג יותר אוקסלאט במע' העיכול ,מפריש אותו בשתן ויש יותר אבנים של אוקסלאט. כיצד מטפלים באנשים עם ?bile salt malabsorptionאי אפשר להחזיר את האיליום אך אפשר לתת תרופות שקושרות את מלחי המרה בלומן – .cholestyramineזהו מחליף יונים שמחליף מלחי מרה עם כלוריד וכך מקטין את הנזקים של מלחי המרה בקולון. :Deconjugationמלחי המרה מופרשים מהכבד בצורה של קוניוגאטים ולא בצורה חופשית .הקוניוגציה מגדילה את החומציות של מלחי המרה .ה pH-של מלחי המרה שעברו קוניוגציות עם גליצין הוא בסביבות 2והtaurine - conjugatesהם עם pHשל ( 2חומצה די חזקה) .התפקיד הפיזיולוגי של הקוניוגציה הוא להקטין את הדיפוזיה הפסיבית של מלחי המרה בג'ג'ונום כדי שהם יישארו ברמה גבוהה במעי ויכלו ליצור מיצלות לצורך ספיגת שומנים. כשיש חיידקים הם יכולים לפרק את הקוניוגציה .קולוניזציה כזאת נמנעת ע"י שני מנגנונים – נוכחות חומצה במע' העיכול הפרוקסימאלית והתנועתיות של מע' העיכול (המנגנון החשוב). הדואדנום והג'ג'ונום מכילים מעט מאוד חיידקים וכולם אירוביים .אם יש חיידק אנאירובי בג'ג'ונום זה דבר פתולוגי. ה pH-בדאדונום הוא 2.2-3ובג'ג'ונום הוא .3באיליום ה pH-עולה וגם מס' החיידקים עולה בצורה דרמטית .האיליום הוא אזור של סטזיס אך בג'ג'ונום התוכן עובר די מהר .ההעברה של התוכן מהאיליום לצקום היא תהליך שקורה בצורה פולסטיבית כל 21-22דקות כשה migrating complex-גורם להתכווצות המעי והתרפות של הiliocecal - .valveהתוכן עומד 21-22דקות ואם ה pH-ניטראלי זה מעודד צמיחה של חיידקים .כשעוברים את הiliocecal valve- ומגיעים ל cecum-כמות החיידקים עולה פי ./111-/1,111הפעילות של ה iliocecal valve-חשובה למניעת קולוניזציה של חיידקים באיליום שמקורם מהקולון. ) :Small bowel bacterial overgrowth (SIBOמתפתח כשיש חוסר בחומצה או מצב של סטזיס במע' העיכול. Achloryhydria או hypochlorhydriaנפוץ בעקבות לקיחת ,PPIתוך שבוע ימים מפתחים קולנזיציה של המעי הדק הפרוקסימאלי שאין לו משמעות קלינית .קולוניזציה משמעותית רואים בחולים עם atrophic gastritis וכריתה כירורגית של הקיבה .חומציות היא דבר שהחיידקים לא אוהבים ולכן היא מונעת את הצמיחה שלהם ב- .upper GI tract סטאזיס של מע' העיכול קורה בהפרעות תנועתיות של המעי כמו הפרעה במע' העצבים האוטונומית שלפעמים רואים בחולים עם ,diabetic nephropathyבמחלת הסקלרודרמה וצורה של נוירופתיה כרונית של מע' העיכול שנקראת .chronic intestinal pseudo-obstructionבעקבות בעיות המוטיליות יש שינויים אנטומיים במע' העיכול כמו היצרויות diverticuli ,במעי הדק ,פיסטולה וכו' שהם קרקע פורייה לצמיחה של חיידקים. צילום של מעי דק עם jeujenal diverticulosisבחולה עם סקלרודרמה .בכל מצב בו יש בעיה בתנועתיות מע' העיכול יש סיכוי מוגבר להופעת diverticuliשהם מקום לצמיחת חיידקים הגורמים לדה-קוניוגציה ותת-ספיגה .פיסטולות יכולות לגרום לנטייה לסטאזיס וצמיחה של חיידקים. המאפיינים הקליניים של :SIBOיש דה-קוניוגציה של מלחי המרה שגורמת ל steatorrhea-קשה אך לא כמו באי ספיקת לבלב .ב SIBO-יש הפרשה בצואה של /2-61גרם שומן ביממה ל /11-גרם שומן בדיאטה .יש גם ירידה בויטמינים מסיסי שומן .יש אנמיה מאקרוציטית בגלל בעיה משולבת )/ :תת ספיגה של ויטמין B12כי החיידקים במעי הדק מתחרים על הספיגה של הויטמינים .החיידקים גם מייצרים קוולנימים שאין להם פעילות ביולוגית והם מתחרים על הספיגה של ויטמין )2 .B12רמות נורמאליות ואפילו רמות גבוהות של חומצה פולית בדם .החיידקים שצומחים במעי הדק ועושים דה-קוניוגציה גם מסוגלים לסנטז חומצה פולית שהיא זמינה ונספגת .ויטמין B12נמוך וחומצה פולית גבוהה הוא טיפוסי וכמעט קורה ב /11%-מהמקרים )6 .לפעמים מתפתח חוסר בברזל כי אוכלוסיית החיידקים במעי הדק יכולה לגרום לשינויים דלקתיים אשר גורמים לדליפה של ברזל ואיבוד של חלבון ממע' העיכול – מכאן יש גם היפואלבומינמיה בחולים. כיצד מאבחנים ?SIBOה gold standard-היא לעשות אספירציה של נוזל מהג'ג'ונום אך זו בדיקה פולשנית ולא עושים אותה לאבחנה אלא רק בפרוטוקולים של מחקר .כשעושים אספירציה נוכחות של מעל /11אלף חיידקים במ"ל נוזל היא אבחנתית ל.SIBO- הבדיקה לא ידידותית למשתמש והיום הבדיקה שנמצאת בשימוש היא בדיקת נשיפה עם גלוקוז .החיידקים שצומחים במעי הדק יכולים לנצל את הגלוקוז והם מפרקים אותו לתוצרים שונים וביניהם גז מימן .הגז הזה עובר דיפוזיה לכלי הדם ואלמיניציה ע"י הריאות ,אפשר לאתר אותו באוויר האקספירטורי .אין שום ריאקציה בגוף שמייצרת מימן והמקור של כל המימן באקספיריום הוא תוצר של פירוק בקטריאלי בד"כ בקולון באופן נורמאלי .הנבדק מגיע בצום למעבדה ,בזמן 1נותנים לו לנשוף לתוך שקית ועושים אנליזה של המימן .לאחר מכן הוא שותה 21גרם גלוקוז ובודקים את הפרשת המימן למשך שעה-שעתיים .עליה של יותר מ 20ppm-הוא אינדיקטיבי ל .SIBO-גלוקוז הוא סוכר שנספג מהר מאוד ובצורה יעילה מאוד במע' העיכול .אם אין חיידקים במעי הדק ושותים /11גרם של גלוקוז לא תהיה עליה במימן באוויר האקספירטורי כי הוא לא יגיע לחיידקים בקולון שיפרקו אותו .כשיש קולוניזציה של חיידקים הם מפרקים את הסוכר וכך גורמים להגדלה בהפרשת המימן .הבדיקה הזו פשוטה ולא פולשנית ,יש לה 32% רגישות והסגוליות היא .86%אם הבדיקה חיובית היא אבחנתית ל SIBO-ואם היא שלילית זה לא שולל לגמרי .SIBO הטיפול הוא באנטיביוטיקה רחבת-ספקטרום .נותנים בד"כ טיפול אמפירי בציקלינים .אם יודעים שלחולה יש blind loopצריך לכסות טיפול לחיידקים אנאירובים כי הם אוהבים לצמוח שם ב .metronidazole-ה rifaximin-לא נספגת ויש לה יתרון רב ,הוכחה כיעילה ב SIBO-במינון של 011מ"ג שלוש פעמים ביום במשך /0ימים .התרופה הזו משמשת באינדיקציה אחרת לטיפול באנצפלופתיה אך היא הוכנסה גם לטיפול ב .SIBO-לחולים אלה יש בעיה כרונית שגורמת לנטיי ה לצמיחת חיידקים ולכן יש הישנויות של הצמיחה באופן שכיח ויש צורך בקורסים חוזרים של טיפול אנטיביוטי על מנת לעשות ארדיקציה של הבעיה. גישה לבירור שלשול ד"ר יוסף צימרמן שלשול הוא ביטוי ל .malabsorption-שלשול הוא אובדן מוגבר של מים במע' העיכול .זוהי תלונה שכיחה מאוד. פיזיולוגיה של הפרשת מים במע' העיכול :דרך הג'ג'ונום עוברים ביממה כ /1-ליטר של נוזל ביום שמקורו ממקורות אנדוגניים כמו הפרשת רוק (ליטר ליממה) ,הפרשות קיבה ( 2ליטר) ,מרה ( 021מ"ל עד ליטר) ,הפרשות הלבלב ( 2ליטר) והפרשות המעי הדק ( 2ליטר) .המקור האקסוגני מהדיאטה הוא רק 2ליטר .מתוך עשרת הליטרים האלו הג'ג'ונום סופג 31%בערך ( 3ליטר) ו 0-ליטרים מגיעים בהמשך לאיליום .הספיגה באיליום היא דומה בערך לזו של הג'גו'ונם של 31%כך שמתוך 0ליטר כ 2.2-ליטר נספגים חזרה .ב iliocecal valve-עוברים ביממה בין ליטר-ליטר וחצי של מים, מתוך כך מופרש בצואה באופן נורמלאי כ /11-מ"ל .מתוך ה /1-ליטרים שנכנסו יעילות ספיגת המים היא בסדר גודל של ,88%ניצול מאוד גבוה. התנועה של מים במע' העיכול הוא תהליך פסיבי שמתנהג בהתאם להפחתת הגרדיינטים האוסמוטיים .היעילות של הספיגה בסגמנטים של מע' העיכול היא 81%בקולון לעומת 31%במעי הדק .הקולון יכול לעשות קומפנסציה ולספוג אפילו 0-2ליטר של מים ליממה .מחלות של המעי הדק לא יגרמו לשלשול אלא אם כן נפח הנוזל של הקולון עולה על 0 ליטר. פעם חשבו ששלשול היא בעיה של תנועתיות מוגברת של מע' העיכול .היום יודעים שהמוטוריקה התקינה חשובה לספיגה של מזון ,רגולציית ההתרוקנות מהקיבה ומה iliocecal valve-וספיגה של מזון ,אלקטרוליטים ונוזלים .זמן המעבר דרך המעי הדק תלוי באופן קרדינאלי בהרכב הכימי של הדיאטה אך הוא אורך בין 6-3שעות. שלשול הוא סימפטום (סובייקטיבי) וגם סימן (אובייקטיבי) .סימפטום – 6יציאות ומעלה (תכיפות) שהן נוזליות (שינוי בקונסיסטנטיות) .סימן – משקל הצואה עולה על 211גרם ליממה .זה נכון לגבי העולם המערבי אך בארצות שאוכלים הרבה dietary fiberיתכן שגם 611גרם הוא תקין כי משקל הצואה נקבע ע"י ה.dietary fiber- צריך להבדיל בין שלשול לשני מצבים - hyperdefication )/ :ריבוי יציאות ( 6פעמים ומעלה) עם קונסיסטנציה נורמאלית ואפילו קשה ,כמו שקורה ב - continence )2 .IBD-הפרעה בשליטת הסוגר .שכיח באנשים מבוגרים ,חולי סכרת בגלל ה ,neruopathy-נשים שעברו לידות טראומתיות ויש התרופפות של רצפת האגן ופגיעה במכניזם של הספינקטר .צריך להיות ערים שלא מדובר ממש בשלשול אלא ב Incontinence-כי הגישה הטיפולית היא שונה לגמרי. מחלקים את המחלות שמתאפיינות בשלשול לפי מהלך הזמן ( ,)acute/chronicהנפח ( ,)large/smallפתופיזיולוגיה (אפקט אוסמוטי או סקרטורי) ,מאפייני הצואה (מימית1שומנית1אינפלמטורית – מכילה דם ומוגלה) ,סיפור של נסיעה לעולם השלישי ,טיפול באנטיביוטיקה וכו' .כל אלה עוזרים לאבחנה המבדלת והגישה הטיפולית. שלשול חריף נמשך פחות מארבעה שבועות והגורמים השכיחים הם מחלות זיהומיות ,הרעלות מזון ,תרופות והתחלה של מחלה כרונית. זיהומים – זיהומים בקטריאליים ,ויראליים ופרזיטריים .רוב הגורמים הזיהומיים גורמים למחלה שנמשכת שבוע עד מס' שבועות .למשל ,סלמונלה ושיגלה גורמים למחלה שמבריאים ממנה גם בלי אנטיביוטיקה ומתים ממנה בדיכוי חיסוני תוך /1ימים .קמפילובקטר הוא גורם בקטריאלי שיכול לגרום לשלשול ממושך בעיקר בחולים מדוכאי חיסון אך גם בחולים עם מע' חיסון תקינה .השלשול יכול להיות חודשיים ויותר Yersinia .גורם לacute - ilitisומחלה ממושכת שדומה מבחינה קלינית ורדיולוגית לקרוהן כי החיידק גורם לשינויים דלקתיים באיליום הסופי ו adenopathy-עם מחלת חום .גורמים ויראליים גורמים למחלה קצרה שנמשכת שבוע עד /1ימים. גורמים פרזיטאריים – giardiaגורמת לשלשול כרוני ,כך גם .E. histolyticaה cryptosporidium-הוכר לאחר שהתפתח ה HIV-אך בהמשך ראו שזה פוגע גם באנשים אימונוקומפנטנטים אך בהם יש מחלה קצרה של מס' שבועות ולא קשה .ב HIV-המחלה הזיהום יכול להיות פטאלי. תרופות – אנטיביוטיקה משנה את הפלורה של המעי הגס שבד"כ מנצלת את הundigested carbohydrate - residuesמעמילן .כשיש שינוי בפלורה התהליך לא מתקיים ואותם שייארים מגיעים לקולון וגורמים לשלשול. אנטיביוטיקה יכולה גם לגרום להשתלטות המעי ע"י C. difficileהמפריש טוקסין וגורם לשלשול .תרופות נוספות הגורמות לשלשול :חסמי חומצה ,תרופות אנטיאריתמיות ,תרופות אנטיאינפלמטוריות וחסמי ביתא .חלק גדול מהתרפות לטיפול בסרטן וגם תרופות אימונומודלטוריות כמו אימוראן שנמצאת בשימוש לקרוהן גורמות לשלשול .תרופות לרטרו-וירוס ,קולכיצין ,מתכות כבדות ואנאלוגים של פרוסטגלנדינים. בצואה עושים בדיקה מיקרוסקופית בה אפשר לראות אם יש לויקוציטים RBC ,או טפילים .תרבית צואה רלוונטית כאשר יש חשד למחלה זיהומית ובעיקר ב .acute diarrhea-מחפשים C. difficile toxinכשיש רקע של טיפול אנטיביוטי (יכול להופיע 3-8שבועות לאחר הפסקת הטיפול האנטיביוטי ,לפעמים החולים כבר שכחו שהם טופלו באנטיביוטיקה) .במקרים של שלשול כרוני יש בדיקות נוספות כמו דם סמוי בצואה .יש screening testל- steatorrheaאותה אפשר לעשות בכל מעבדה .לוקחים דגימת צואה ,שמים עליה טיפה של .ascetic acidאם יש steatorrhaטיפות השומן נצבעות באדום .אפשר לבדוק את האלקטרוליטים בצואה .אפשר גם לבדוק את הpH- בצואה ואם הוא נמוך מ 3-זה מעיד על תת ספיגה של פחמימות .למשל ,אם אדם לא מעכל לקטוז (רוב האוכלוסיה) ושותים שתי כוסות של חלב ( 20-22גרם של לקטוז) החיידקים במעי מפרקים את הלקטוז ויוצרים בין השאר short chain fatty acidsשגורמים לירידת ה.pH- בארץ לא נהוג לעשות laxative screenאלא עושים זאת בארה"ב .עושים סקר בצואה למשלשלים כי יש מקרים של laxatives abuseבה לוקחים משלשלים בכוונה .זה גורם לשלשול קשה עם דה-הידרציה .בארץ האינדקס של החשד יחסית נמוך ולכן לא עושים בדיקה זו לעיתים קרובות. בדיקה פשוטה שתורמת לאבחנה בצואה היא להסתכל תחת המיקרוסקופ ולחפש לויקוציטים .כשיש שפע של לויקוציטים חושדים בתהליך זיהומי דלקתי כמו דזינטריה חיידקית ,IBD ,aemeba ,C. difficile ,איסכמיה עם קוליטיס או הקרנות .כשהחולה משלשל ולא מוצאים לויקוציטים רבים יותר חושבים על כיוון וירלאי ,הרעלות מזון, תרופות laxative abuse ,או תסמונת של תת-ספיגה של שומן שגורמת ל.steatorrhea- שלשול כרוני מתחלק לשלשול מימי ,שלשול שומני ושלשול אינפלמטורי .על שלשול שומני כבר דיברנו .שלשול מימי כרוני נובע משני גורמים עיקריים שיכולים להיות משולבים :אפקט אוסמוטי ואפקט סקרטורי (הפרשה מוגברת או בעיית ספיגה של מלחים ומים שנספגים באופן פיזיולוגי). שלשול אוסמוטי :נובע מכמות רבה של חומר שאינו נמס בעל אפקט אוסמוטי בחלל המעי .השכיח הוא lactate deficiencyונוכחות דיסכרידים בלומן ובעיות ספיגה אחרות של מונוסכרידים .בקולה יש ממתיק שנקרא corn syrup שהוא פולימר של פרוקטוז .גם כשמע' הספיגה היא בריאה לחלוטין הספיגה של פרוקטוז היא קטנה כי אין דיפוזיה חופשית אלא .facilitated diffusionאם שותים הרבה משקאות שמכילים corn syrupמפתחים שלשול אוסמוטי בגלל חוסר הספיגה של פרוקטוז ואפקט אוסמוטי .ישנם סוכרים שאינם נספגים – במסטיק ללא סוכר יש sorbitol וסוכרים נוספים שמעניקים טעם אך הגוף לא יודע לנצל אותם ולכן מגיעים עם שלשול קשה בגלל העמסה של מונוסכרידים. לפעמים משתמשים באפקט המשלשל האוסמוטי באופן תרפוייטי כמו lactuloseשנותנים בhepatic - .encephalopathyנותנים lactuloseכדי להוריד את ה pH-במעי ,למנוע ספיגת אמוניה במעי ולגרום לחולה לשלשול. בכל מצב של generalized malabsorptionגם יש שלשול אומסוטי בגלל אפקט אוסמוטי של מזון שלא נספג. שלשול סקרטורי :הפרשה של יונים במע' העיכול ובעיקר סודיום או אינהיביציה של התהליך הנורמאלי של ספיגה אקטיבית של יונים .במע' העיכו ל במעי הדק יש תהליכי טרנספורט וספיגה של מלחים ומים שבד"כ מרוכזים לקצה הסיסים בעוד שבקריפטות יש אפקט סקרטורי של מלחים ומים .במצבים שבהם יש שיבוש בין הספיגה וההפרשה של מלחים ומים יופיע שלשול .הסיבות הקלאסיות לשלשול סקרטרורי: הסיבה הנפוצה היא cholera toxinשמפעיל את ה membrane bound cyclase-שגורם לשפיכה של נוזלים למעי. יש זנים של E. coliשהם בעלי טוקסין שעושה פעילות דומה. מצב נדיר יותר הוא הפרשה מוגברת בגלל חומרים שמופרשים ע"י גידולים כמו ( VIPמופרש מגידולי VIPomasשל הלבלב) וגידולים שמפרישים קלציטונין (קרצינומה מדולאירת של התיירואיד). Laxatives גורמים ל.intestinal ion and water secretion- מלחי מרה ו FFA-בקולון גם גורמים לסקרציה של מים ומלחים. יש מצבים קונגניטאלים נדירים של ירידה בספיגת כלוריד (נדיר מאוד!). כיצד מבדילים בין שלשול אוסמוטי וסקרטורי? שמים את החולה בצום .בשלשול אוסמוטי יש משהו באוכל שגורם לשלשול .אם נשים את החולה בצום (ניתן לו נוזלים כדי שלא יתייבש) אם השלשול יפסק זה מעיד על שלשול אוסמוטי. נפח הצואה שונה בשני סוגי השלשולים :בשלשול אוסמוטי נפח הצואה לא יהיה יותר מחצי ליטר ליממה (לעיתים נדירות יגיע לליטר) .בשלשול סקרטורי השלשול הוא 2ליטר ביממה ואפילו 8ליטר בכולירה. מע' העיכול אינה יודעת לשמור על גרדיינט אוסמוטי ,תוכן המעי מהג'ג'ונום עד פי הטבעת הוא איזואוסמוטי עם הפלזמה כלומר 281מליאוסמולאר לק"ג .אם רוצים להעריך את אוסמולריות הצואה אין טעם לעשות זאת באופן ישיר כי האומסולריות הנמדדת ex-vivoהיא תמיד יותר מזו שקיימת in-vivoבמעי .בצואה יש הרבה חיידקים שמפרקים את ה carbohydrate residues-והם מעלים את האוסמולריות באופן מלאכותי .אפשר להעריך את האוסמולריות ע"י בדיקה פשוטה של ריכוז הנתרן והאשלגן בצואה .אם מכפילים אותם בשתיים אמורים לקבל ערך מקורב ל281-681- מיליאומסולר .כשיש פער של 21מיליאוסמולר זה עדיין נחשב נורמאלי. בשלשול סקרטורי האוסמולריות נובעת מריכוז הנתרן והאשלגן .בשלשול אוסמוטי ריכוז הנתרן והאשלגן הם ביחד /21ויש פער של /01מיליאוסמולאר .המסקנה היא שישנו מומס שיש לו אפקט אוסמוטי והוא גורם למשיכה של נוזלים ודילול ריכוז הנתרן והאשלגן כך שהמכפלה של הסכום שלהם לא תהיה קרובה ל .281-בדיקה זו עושים רב במקרים מורכבים של שלשול כרוני ולא בצורה יום-יומית. הפרעות תנועה :תנועתיות מוגברת ותנועתיות איטית מהרגיל רלוונטיות למצבים של שלשול .זמן מעבר מהיר מונע מגע של המזון עם רירית המעי הדק ויכול להפריע בספיגה ולגרום לשלשול .במצבים של הפרעה בפעילות המע' הנוירואנטרית (מע' העצבים של המעי) כמו בסכרת ו ,autonomic neuropathy-כריתה של עצב הואגוס באופן מתכוון בניתוחי קיבה להקטנת הפרשת חומצה או באופן שוגג בעמילואידוזיס או תסמונת המעי הרגיש יש מצבים שגורמים לשלשול .גם מעבר איטי יכול לגרום לשלשול כי הוא גורם לצמיחה של חיידקים ,תת-ספיגה ושלשול. הרבה מצבים של שלשול הם על רקע משולב ,יש מרכיבים אוסמוטיים וסקרטוריים .למשל ,בתת-ספיגה יש אפקט סקרטורי של מלחי המרה ואפקט אוסמוטי של מרכיבי המזון שלא נספגו. אבחנה מבדלת של שלשול כרוני (נמשך יותר מארבעה שבועות) lactase deficiency :שהכי שכיח בארץ,IBD ,IBS , זיהומים ובעיקר פרזיטאריים כמו ,giardiaתרופות או תוספי מזון ,מצבים פוסט-ניתוחים כמו אחרי כריתה של כיס המרה ( /1-/2%מפתחים שלשול בגלל שינוי בדינמיקה של מלחי המרה ,השלשול מגיב לתרופה שקושרת מלחי מרה). כשיש כירתה של כיס המרה יש איבוד של רזרבואר המרה ולכן המרה כל הזמן עוברת רה-סירקולציה .יש איבוד של מרה בקולון וזה גורם לשלשול .סיבות אנדוקריניות :חולים עם סוכרת ו autonomic neuropathy-עם שלשול טיפוסי שמופיע בשעות הלילה ,אנשים עם פעילות יתר של התיירואיד או אנשים עם מחלת אדיסון. הערכה של שלשול :אם יש הפרעות נוספות זה עוזר לצמצם את האבחנה המבדלת .למשל ,בחולה המשלשל עם כאבי הבטן אפשר לחשוד במחלת קרוהן ותהליך חסימתי במעי .כשיש ( tenesmusתחושה של צורך ללכת לשירותים וזו אזעקת שווא) היא טיפוסית לארדיקציה של החלק הדיסטאלי של המעי (לזיות גידליות ברקטום או בסיגמואיד) ,גידול או פוליפ גדול בקולון הדיסטאלי יכולים לגרום לכך .הופעה של tenesmusודמם רקטאלי מצביעים על תהליך דלקתי בקולון הדיסטאלי .של שול לסירוגין שמתחלף עם עצירות יכול לאפיין תהליך חסימתי בקולון כמו קרצינומה ,הוא אופייני בתסמונת המעי הרגיש .שלשול לילי אופייני לחולי סכרת .באישה צעירה עם סיפור של שלשול כרוני צריך לראות אם היא מנסה לרדת במשקל .יש שימוש לרעה במשלשלים ובדיורקטיה בנסיון לרדמת במשקל וצריך לקחת אנמנזה כדי להימנע מפרוצדורות פולשניותת .מחלת רקע יכולה להעיד על סרטן IBD ,או מחלת צליאק.חשיפה למזהמים כמו נטיות מיניות. 221//1/2 גסטרואנטרולוגיה שיעור 2 זיהומים במערכת העיכול ד"ר אבי לוין :Gastroenteritisכמעט כל אחד חווה את זה – שלשולים ,כאבי בטן והקאות .זו מחלה שפירה שחולפת ולא מתרגשים ממנה .זו סיבה מס' אחת לתמותת תינוקות באפריקה ומחלה שעדיין הורגת אנשים ובעיקר ילדים וקשישים .האבחנה נעשית בעיקר ע"י אנמנזה :מקום מגורים ,גיל -יש מזהמים שכיחים בילדים ושכיחים במבוגרים ,טיול במקומות שונים בעולם (בדרום מזרח אסיה יש קמפילובקטר וסלמונלה למשל) ,איזה אוכל החולה אוכל ,זמן בשנה – קיץ או חורף? אפשר להיבדק מאדם לאדם ( ,)fecal oralממזון מקולקל ,העברה במים – ההעברה השכיחה ביותר במים היא .choleraיש קצת מחוללים שעוברים דרך חיות כמו סלמונלה וקמפילובקטר. מחלקים את הפתוגנים לשלוש קבוצות :חיידקים ,וירוסים וטפילים .תולעים אינן גורמות לשלשול .החיידקים העיקריים הם סלמונלה ,שיגלה ,קמפילבוקטר E. coli ,ו .C. difficile-הוירוסים פוגעים בעיקר בילדים. יש שלושה סוגי שלשולים מבחינה טיפולית ופרוגנוסטית: :Noninflmmatory ./אוכלים רק את הטוקסינים או שהמחולל נמצא במעי ומפריש בו את הטוקסינים :Inflammatory diharrhea .2יותר כאב בטן ,חום .החיידק הורס את דופן המעי וגורם לדיזנטריה .גם כאן החיידקים יכולים להפריש טוקסינים החודרים למעי. :Penetrating .6רואים יותר ב ,Salmonella typhi-החיידק חודר דרך הדופן ונכנס לבלוטות הלימפה בחלל הבטן. החיידקים יכולים להפריש את הטוקסינים באוכל כמו .Staph aureusאוכלים את הטוקסין המוכן שגורם לסימפטומים .יש טוקסינים שנוצרים במעי עקב הפרשת החיידק כמו .V. choleraיש טוקסינים שמופרשים במעי ע"י חיידק אך לא רק גורמים להפרשת נוזל למעי אלא גם נכנסים דרך הדופן כמו סלמונלה ושיגלה. מתי נחשוד על מקור זיהומי באוכל? האנמנזה לא דלקתית – אין דם בצואה וחום אלא רק שלשולים .בד"כ כמה אנשים חולים כי כמה אנשים אכלו את האוכל המקולקל .הכי מחשיד להרעלת אוכל הוא התזמון – השלשול ,כאבי בטן וההקאות מופיע שעות בודדות אחרי האכילה .הטוקסין הוא חלבון שיהרס בתוך הגוף ולכן המחלה לא תיערך שבוע אלא ימים בודדים S. aureus .עושה את הזיהום באוכל – זה יכול להיות מפצע של טבח שמפריש ,כאשר משאירים מזון בטמפ' החדר כמו מיונז B. cereus .נמצא במסעדות יפניות או סיניות באורז ,החימום לא מחסל את הספורות ולכן הן בוקעות במעי והחיידקים מפרישים שם את הטוקסין .הרעלת מזון לא חייבת להיות ע"י רעלן. כשמדובר ברעלן באוכל הוא בד"כ מתחיל מהר ומסתיים מהר .אפשר לאכול את האוכל עם החיידק והוא מפריש את הטוקסין במעי ואז המחלה תתחיל מאוחר יותר ותמשך יותר זמן. טבלה עם המזהמים השכיחים ומשך המחלה – חיידקים עושים מחלה ארוכה יותר לעומת וירוסים .בד"כ בזיהומים חידקיים לא מדובר על זיהום כרוני יותר מחודש ,ברוב המקרים הזיהום הוא מוגבל .יוצא הדופן הוא ה giardia-שהיא טפיל שיכולה לעבור בצורת fecal-oralוהיא יכולה לשבת הרבה זמן במעי ולגרום לשלשול כרוני .שאר המזהמים לא יגרמו למחלה ממושכת. כיצד ניגשים לאבחנה? כשיש שלשול ,אם המחלה יום-יומיים מדובר ב self limiting disease-של וירוס או רעלן .אם המחלה נמשכת יותר מיום-יומיים עושים אבחון שמתחיל מאנמנזה .שואלים אם יש חום ודיזנטריה (דם בצואה) ,האם משהו השתמש באנטיביוטיקה ,עד כמה המחלה חריפה ,האם יש איבוד משקל ,האם הייתה נסיעה לחו"ל ,האם היה ניסיון מיני ( sexual transmitted diseasesכמו N. gonnorheaשיכול לשבת במעי ולעשות תמונה דומה לגסטרואנטריטיס) ,האם האדם מדוכא חיסון (ב HIV-למשל יש זיהומים במזהמים אחרים כמו ?)cryptosporidium לאחר האנמנזה שולחים בדיקת צואה לתרבית ,היעילות שלה מאוד נמוכה חוץ ממצבים קשים של חום ודם בצואה. בודקים גם את מס' הכדוריות הלבנות ,אם יש רמה גבוהה יש דיזנטריה חיידקית :סלמונלה ,שיגלה ,קמפילובקטרE. , .ECET ,coliאם אין כדוריות לבנות מדובר בוירוס או חיידקים מפרישי טוקסין .יתכן כי יש גם giardiaשיושב במעי הדק שמשטיח את ה villi-של המעי הדק ויוצר שלשול שאינו דמי ודומה ל .noninflammatory diahrrhea-אם המחלה נמשכת יותר זמן פרזיטים באים בחשבון כמו .amoebaב noninflammatory diarrhea-הטיפול הוא רק החזרת נוזלים ,לפעמים מטפלים גם באנטיביוטיקה אך זה לא כ"כ עוזר. טיפול :כשיש גסטרואנטריטיס לא מצליחים לספוג נוזלים ומתים מהתייבשות .יש תמיסות מוכנות שקונים בבית מרחקות אותן הילד יכול לשתות והן מכילות מים ,מלח וסוכר .הגלוקוז נספג יחד עם נתרן ויחד איתם נספגים המים. צריכים להוסיף אשלגן כי בשלשול יש גם אשלגן .אם החולה לא מצליח לקלוט את הנוזלים צריך לתת אותם לוריד. באופן קלאסי רוב החיידקים ( )E. coli, Salmonella, Campylobacterעושים מחלה שהיא self-limitedולכן לא נותנים טיפול .החיידק היחיד שאנטיביוטיקה עוזרת לו ומקצרת את המחלה היא .Shigellaכנראה שמתן האנטיביוטי מקצר את המחלה ומקטין את הסיבוכים .כשיש מחלה קשה מאוד לא לתת אנטיביוטיקה .יצאו הנחיות שאם יש אדם מבוגר והוא מאוד דיזנטרי (חום גבוה ,לויקוציטוזיס גבוה ודיזנטריה) אפשר לתת לו אנטיביוטיקה למרות שזה לא הוכח .בילדים מתחת לגיל שנה גם ניטה יותר לתת אנטיביוטיקה כי יש יותר סיבוכים .במדוכאי חיסון כמובן גם ניתן אנטיביוטיקה יותר בקלות .בנשים בהריון יש יותר סיבוכים כי שלשול קשה שיכול לזרז לידה ,במיוחד בsalmonella- כן נותנים אנטיביוטיקה כדי למנוע סיבוכים מילדותיים. ב Campylobacter jejuni -אנטיביוטיקת הבחירה היא מקרולידים (אזיתרומיצין למשל) ,ל Shigella-נותנים quinolonesואם יש C. difficileנפסיק את האנטיביוטיקה שאנו נותנים וניתן במקום .metronidazoleעוד סיבה לא לתת אנטיביוטיקה היא שכשנותנים אנטיביוטיקה ל E.coli-הוא עושה .hemolytic uremic syndromeהוכח שמתן אנטיביוטיקה לחיידק זה מעלה את הסיכון ל .HUS-במקום שיש חשד להתפרצות של החיידק הזה (כמו שהיה בגרמניה) אסור לתת אנטיביוטיקה כי היא יכולה יותר להזיק מאשר לעזור .השורה התחתונה היא שאנטיביוטיקה אינה הטיפול לגסטרואנטריטיס. הכי חשוב היא המניעה! לשטוף ידיים ולחנך את הילדים והאנשים בקהילה. Clostridium difficile :Clostridium difficile toxinמגפה בבית חולים שהרופאים מייצרים אותה .זו מחלה שהורגת אנשים ופוגעת רק באנשים חלשים .צריך לשקול אנטיביוטיקה בקפידה ולא לתת אותה סתם .יש הרבה שמות לקשר בין אנטיביוטיקה לשלשול :Antibiotic associated diarrhea .לרוב מדובר בזיהום של חיידק פלורה ולא ,C. difficileרק 21-61% קשורים לחיידק :C. difficile associated diarrhea .יש שלשול ובדיקות חיוביות לחיידק .בתמונה קשה מתפתחת קוליטיס עם דלקת באזור הרקטום שמגרה ללכת לשירותים כשאין צורך (טנזמוס)– Pseudomembranous colitis . דלקת במעי הגס עם לזיות אקסודטיביות – Toxin megacalon .המעי אינו זז ולכן מתרחב בעקבות הפגיעה החיידקית .הסיבה השכיחה ל toxic megacolon-היא C. difficileאך כל מחלת קוליטיס קשה שפוגעת באופן קשה בדופן יכולה לגרום לכך .הדופן מפסיק להתכווץ ,יש הפרשת נוזלים אליו והוא מתנפח ,כמו ב.ulcerative colitis- C. difficileזוהה ב ./862-ב /801-קראו לו ,clindamycin colitisזוהי אנטיביוטיקה שטובה לאנאירובים ואירובים. היא משמידה את הפלורה והשכיחות של C. difficileגבוהה לאחר מתן של אנטיביוטיקה זו .רוב מקרים ה CDT-אינם כתוצאה מאנטיביוטיקה זו .ב /881-גילו את החיידק והטוקסין .החיידק נמצא הרבה פעמים בגוף של אנשים נורמאליים ומדוכא ע"י הפלורה הטבעית .כשנותנים אנטיביוטיקה ומשמידים את הפלורה שמדכאת את החיידק ,הוא מתרבה ומפריש טוקסין Aו .B-הטוקסינים עושים cytoskeleton damageעם פירוק ה .tight junctions-הם פוגעים במעי וגורמים לדלקת ,הפרשת נוזל ,קוליטיס ושלשול .החיידק הזה יושב רק בקולון ולא במעי הדק ושם עושה את כל הנזק. אתיולוגיה :השימוש באנטיביוטיקה הולך וגדל ולכן CDTעולה בשכיחותו .הוא רק פוגע באנשים מבוגרים או ( debilitatedחלשים) .יש כאלה שגם אחרי ניתוח של המעי מקבלים את החיידק בלי אנטיביוטיקה ,בתהליכים של הכנה לניתוח יש שינויים של פלורת המעי .החיידק הזה מייצר ספורות (הוא אנאירובי) ,הספורות עפות באוויר. החולים שמאושפזים הרבה פעמים מופיעים עם CDTובולעים ענן של ספורות של החיידק .אצל אדם נורמאלי הפלורה הטבעית לא תאפשר התרבות של ה .C. difficile-החולים נדבקים אחד מהשני וכך מעבירים את המחלה. שכיחות החיידק ב pseudomembrane colitis-היא גבוהה מאוד ,82-/11% ,כמעט תמיד הוא קשור ל .CDT-ב21-- 61%מהמאושפזים זה קורה עקב מתן אנטיביוטיקה .באוכלוסיה הכללית הבריאה השכיחות של החיידק היא .1-6% ביילודים השכיחות של החיידק היא גבוהה והוא לא עושה שום דבר ,הם לא מפתחים מחלה למרות שהנשאות מאוד גדולה. מניפסטציות קליניות :יתכן fecal execratorsכלומר יש נשאות בלי מחלה ,אלו רוב החולים .תתכן מחלה קלה עם גסטרואנטריטיס פשוטה ללא ,colitisיש כאבי בטן ושלשולים .עם השנים המחלה נהיית קשה יותר כי יש זנים חדשים שמופיעים ולכן יש גם .colitisיש חום ,שלשול ,לויקוציטוזיס בדם .בין 2-6%מהחולים מפתחים תמונה של .fulminant colitisהזן החדש של החיידק שגורם לכך קרוי NAP1וכשרוכשים אותו הוא אגרסיבי וגורם להיקלפות כל הרירית (מפריש פי 21יותר טוקסין מהזן הרגיל) .לפעמים האנשים האלה מגיעים לניתוח וצריך להוציא את כל הקולון ,אי אפשר לטפל בו בעזרת אנטיביוטיקה .יכולה להיות מחלה קשה עם דלקת של המעי ,פרפורציה, megacolonואפילו מוות .הלויקוציטוזיס יכולה להגיע עד 01אלף. האנטיביוטיות שגורמות ל clindamycin :C. difficile diarrhea/colitis-תוארה באופן קלאסי כגורמת לשכיחות הכי גבוהה .עם זאת ,היום מטפלים מעט ב clindaymycin-והרבה יותר בצפלוספורינים וביתא-לקטאמים אחרים ולכן הם השכיחים בגרימת המחלה .ביתא-לקטאמים אחרים פחות גורמים ל .CTD-אין אנטיביוטיקה שלא עושה CDTאך יש אנטיביוטיקות שעושות זו פחות כמו ,flagyl ,vancomycinטטרהציקלין ואמינוגליקוזידים. ממצאים רדיוגרפים :בצילום של הבטן רואים שהקולון מאוד רחב .במעי הגס יש haustrationsכלומר שקיקים של הקולון שנוצרים מכיוון שה taenia coli-קצרים יותר מהאורך של הקולון ,המחיצות האלה לא חוצות את כל קוטר המעי הגס .במעי הדק לעומת זאת יש קפלים והם חוצים את כל רוחב המעי .כשיש CTקשה מחפשים אם יש toxic megacolonכי זו אינדיקציה לניתוח .באנדוסקופיה ב pseudomembrane colitis-נראה הרבה הפרשה מוגלתית לאורך כל המעי .בפתולוגיה יש מראה של ,volcano regionיש התפרצות של דלקת מדופן המעי. אבחנה :אפשר לעשות אנדוסקופיה אך זה נדיר ,לרוב האנשים לא מגיעים ישר לכך .רוב האבחנה היא קלינית .אפשר לתרבת את החיידק אך זה לא יעיל .יש – cytotoxin testשמים את הטוקסין על תרבית ורואים שהוא הורס את תרבית התאים .הדרכים הרגילות לאבחנה הן ELISAלנוגדן לטוקסין .Aאם חיידק מפריש רק טוקסין Bאפשר לפספס את האבחנה .עד לפני שנה זה מה שהיו עושים בהדסה .בשנה האחרונה נכנס PCRשבודק אזור DNAשל הטוקסין החיידקי .כשיש רצף מסויים בחיידק זה הוא בהכרח מעיד שהוא מפריש את הטוקסין ,זו הבדיקה הכי רגישה וספציפית .בודקים את ה PCR-בצואה. טיפול :נפסיק את הטיפול האנטיביוטי כמה מהר שאפשר ,אם יש צורך באנטיביוטיקה נעביר את הטיפול לכזאת שפחות מזיקה כדי למנוע את התפתחות ה .C. difficile-מחזירים נוזלים כמו בגסטרואנטריטיס .אסור לתת חומרים נגד שלשול כי הם עוצרים את המעי ואז המעי לא יכול להעיף את הטוקסין החוצה .ב CDT-משתדלים לא לתת תרופות משלשלות אך זה לא הוכח בגסטרואנטריטיסים אחרים. כשרואים CDTמחלקים אותו לשתי קבוצות )/ :חולה קל – אין חום גבוה ,ספירה לבנה של /2אלף וכו' )2 .חולה קשה עם לויקוציטוזיס .אם החולה עם בטן רכה ,לויקוציטים תקינים ,אין חום גבוה והחולה לא מבוגר יש CDTקל .במקרה של מחלה קלה מתחילים טיפול ב ,metronidazole-של 211מ"ג דרך הפה .אפשר לתת metronidazoleגם למעי כי יש לו הפרשה טובה למעי .באדם שלא יכול לבלוע או מקיא נותנים את התרופה לוריד .ב 21%-יש חזרה לאחר טיפול של /1-/0יום ואז יש פרוטוקולים טיפוליים .עושים גמילה כאשר כל שבוע נותנים מינון נמוך יותר של אנטיביוטיקה .זו מחלה קשה שקשה להיפטר ממנה. בחולה קשה נותנים טיפול ב vancomycin-דרך הפה ,זו אינדיקציה יחידה שהוא ניתן דרך הפה .לוקחים /22מ"ג ארבע פעמים ביום .זה טיפול הבחירה לחולה סוער .מיקרוביולוגיים לא אוהבים את התרופה כ"כ אך יש יעילות גדולה יותר לונקומיצין מאשר .metronidazoleלא ניקח סיכון של ההפרש ביעילות הטיפול וניתן את הטיפול האגרסיבי יותר .המיקרוביולוגים פוחדים שבעקבות הונקומיצין יתרבו חיידקים עמידים כמו אנטרוקוק כי יש מעט מאוד אנטיביוטיקות לתת לו .אם יש דלקת באיליום ( )ileusאפשר להוסיף IV metronidzoleלונקומיצין בגלל הקושי של הונקומיצין להגיע מהקיבה לקלון דרך המעי הדק הדלקתי. במקרים נדירים ב ilieus-הוא ימנע את הגעת האנטיביוטיקה לקולון ולכן אפשר לעשות חוקן של ונקומיצין. Cholestyramineהוא חומר שסופג חומרים אחרים וכך הוא יכול לספוג את הטוקסין ולעלות את היעילות של הטיפול .הוא לא מאוד יעיל .בגלל המגפה בבתי החולים ובעולם של CDTחוזרים להשתמש בטיפולים הישניםFecal . transplantationהיא לקיחת צואה מבן1בת זוג או ילדים ,עושים תמיסה ונותנים את זה דרך קולונוסקופ או זונדה. מזליפים את החומר הזה ופורסם שזה עוזר ,מונע ,relapsingמקצר את המחלה ומונע סיבוכים .יתכן כי בעתיד זה יהיה טיפול יעיל .מבחינה פתוגנטית זה הכי נכון לעשות כי צריך להחזיר את הפלורה שמגנה מפני החיידק בלי צורך במתן אנטיביוטיקה. הכי חשובה היא המניעה .הספורות של C. difficileאינן נהרסות ב .alcogel-יש צורך בבידוד מגע ,שטיפת ידיים במים וסבון לאחר מגע בחולה .בכל מיטה יש תמיסה של אלכוהול שמאפשרת שטיפה של הידיים בקלות יותר (זה מתאדה). ב CDT-זה לא עוזר וצריך ממש לשטוף בסבון .צריך לבודד את החולים לחדר נפרד. גידולים במעי הגס ד"ר אבי לוין הסרטן היחידי שבו הסקר מוריד תמותה הוא סרטן הקולון .בסרטנים אחרים זה נתון לספק אך כאן זה מוכח כיעיל. בארץ סרטן הקולון הוא במקום השני המוביל לתמותה .כ 0-2%-מהאוכלוסיה יפתח אותו .מאז התפתחות הסקר יש ירידה בתמותה .השחורים יותר חולים מהלבנים אך בשניהם יש ירידה בתמותה מסרטן הקולון .השכיחות היא שונה באולכוסיות שונות ,כנראה שזה קשור לגנים ותזונה .השכיחות בנשים קטנה מגברים .יש אוכלוסיות בעולם המערבי עם בערך 62%לעומת מדינות אחרות בהן השכיחות יורדת דרמטית .גורמי סיכון :גיל אחרי ,21גברים ,שחורים, מחלות כמו IBDונוכחות פוליפים. חושבים שיש חשיבות גדולה של הסביבה כמו הדיאטה .יתכן כי זה משפיע אך אין הוכחה מובהקת לכך .ההמלצה הרשמית להורדת שכיחות סרטן המעי הגס היא לאכול דיאטה נכונה ולעשות ספורט ,יתכן כי לטווח ארוך זה ישפיע. כשמסתכלים על המחקרים התערבויות שונות של אוכל כמו low fat foodלא משנה את השכיחות ( /בדיאגרמה). עדיין חושבים שיש גורם סביבתי שמעלה את השכיחות אך לא הוכיחו זאת .מה שבטוח מעלה את השכיחות היא תרופות .אספירין חד משמעית מורידה את השכיחות ,ה COX inhibitors-גם מורידים שכיחות וכך גם סידן. רוב החולים הם ספוראדיים ועולים בשכיחותם ככל שיש בעליה בגיל .יש /1-61%חולים עם מחלה משפחתיתHNPCC . היא ריבוי סרטן המעי הגס וסרטנים אחרים במשפחה ,זה קורה בעד 2%מהאוכלוסיה .יש FAPותסמונות משפחתיות נדירות אחרות .בסרטן הקולון ככל שתופסים את הסרטן בשלב יותר מוקדם הריפוי הוא גדול יותר .כשהגידול הוא ממוקם יש 81%ריפוי. מדוע שאר הסרטנים כמו שד ,פרוסטטה וריאה לא בעלי סקר טוב? אין בהם את הסדר מהמוקוזה התקינה ,לפוליפ ולקרצינומה .כל סרטן הקולון מתפתח מפוליפ .אם תופסים את הגידול בשלב הפוליפ ב /11%-מרפאים את המחלה. בשד ממשהו מאוד מקומי יש מיד סרטן ולכן כשמאבחנים כבר הגידול בשלב הסרטני. :Genetic model of colorectal cancerיש מוטציות שונות שהוכחו ברצף ההתפתחות של הגידול ,זהו sequenceשל מוטציות מ early cancer ,late adenoma ,early adenoma-ו .late cancer-רצוי לתפוס את הגידול בשלב הפוליפ ובמצב הכי גרוע ב .early cancer-קולונוסקופיה עושים כל /1שנים כבדיקת סקר .בדיקה נוספת שמגלה פוליפים וסרטן היא .CT colonoscopyדם סמוי בצואה מוצא כבר רק סרטן ולא פוליפים. שיטות למציאת פוליפים וסרטן: קולונסוקופיה :האדם צריך לעבור הכנה ,יומיים-שלושה לפני הניתוח יש דיאטה מיוחדת .נותנים חומר הכנה משלשל. דרך פי הטבעת מכניסים קולונסקופ ,עוברים את כל המעי הגס ומחפשים פוליפים .חסרונות :צריך הכנה ,טשטוש, ניתוח ,אובדן יום עבודה ,סיבוכים – נקב במעי ויש לסגור אותו על המקום ,אם לא מצליחים לעשות זאת צריך להפנות את החולה לניתוח (זה קורה ב /-לכמה אלפי בדיקות) .ה cecum-נראה פחות טוב בקולונסקופיה כי יש בו פוליפים יותר שטוחים ,לכן במעי הימני הבדיקה פחות יעילה .ככל שהפוליפ קטן יותר הסיכוי שהוא יפוספס הוא יותר גבוה. בצד ימין פחות יעיל ים בגילוי פוליפים שטוחים וההכנה פחות טובה ולכן הציעו בסקר לעשות חוקן ולבדוק רק את החלק התחתון עד ה splenic flexture-של המעי הגס .היתרון היא שזה חוקן בלי טשטוש ומהיר .מצד שני זה לא מכסה את כל המעי כי יש לפחות רבע מהפוליפים שנמצאים בצד הימני ( cecumו )ascending colon-אך נמצא את רוב הפוליפים. :Double contrast barium enemaעושים חוקן עם חומר ניגוד ואוויר וכך ניתן לראות את הפוליפים .זו דרך פחות טובה ולא ממש נמצאת בשימוש. – )CTC( CT colonographyלהבדיל מ CT-רגיל עושים הכנה כמו בקולונוסקופיה (חומר לשתות וחומר משלשל), מכניסים לפי הטבעת צנתר ומנפחים את המעי עם אוויר .כשהמעי הוא מכווץ אי אפשר לרואת ב CT-כלום .מנפחים את כל המעי ועושים צילום על הצד ועל הגב .ה CT-בונה תמונה תלת מימדית שמאפשרת למצוא את הפוליפים .אפשר לעשות קולונוגרפיה ולעבור דרך כל הקולון .פוליפים מעל /ס"מ הם מסוכנים יותר .הרגישות והספציפיות היא לא רעה .זה עדיין לא מאושר בארץ במשרד הבריאות. ה CT-הוא פחות פולשני ויש פחות סיבוכים בגלל שפחות נוצרים פרפורציות .יתכנו פרפורציות אך הן פחות שכיחות. חסרון לוגיסטי הוא שאם מוצאים משהו (עד 62%פוליפים מעל גיל )21יש לבצע קולונסקופיה על מנת להוציא אותו. זה לוקח זמן וגורם לאובדן ימים נוספים .השיטה פחות טובה לגילוי פוליפים קטנים מתחת ל /-ס"מ שכנראה פחות מסוכנים .כנראה שמפספסים את הפוליפים הקטנים ב CT-קולונוגרפיה לעומת קולונסקופיה רגילה .ב CT-יש גם עניין של קרינה ,המודעות לקרינה הולכת וגדלה ולכן נמנעים מלהגיד שה CT-בטוח לכל האוכלוסיה .יתרון וחסרון הוא שב- CTרואים את כל איברי הבטן .לכאורה אפשר למצוא renal cell carcinomaבמקרה אך גם מוצאים ולפעמים עושים פרוצדורות מיותרות שגורמות לסיבוכים. הבדיקות שמגלות רק את הסרטן (לא פוליפים) דם סמוי :הפוליפ בד"כ לא מדמם עד שהוא לא מגיע מעל ל /.2-ס"מ .סרטן היא רקמה מדממת ולכן אפשר למצוא דם סמוי בצואה .בדיקת הדם סמוי היא פחות טובה כי רוצים למצוא את הגידול בשלב מוקדם יותר .זו עדיין בדיקה מקובלת בהרבה מדינות ויש מקומות שעושות בדיקת דם סמוי כל שנה .בדיקה זו מעלה את ההישרדות מסרטן הקולון. לפי מחקרים קולונסקופיה טובה יותר מדם סמוי .הבדיקה הזאת מגלה את טבעת ה( heme-של ההמוגלובין) ולכן בבדיקה יש אוכל מסויים שאסור לאכול .יש דיאטה שחייבים להקפיד עליה כדי לעשות את הבדיקה בצורה נכונה. צריך לקחת 6דגימות ושולחים אותן למעבדה. ה heme-אינו ספציפי והיא נמצאת בירקות שונים ולכן החליטו לבדוק את הגלובין .אפשר לעשות נוגדן כנגד גלובין ולבדוק את רמתו .זו בדיקה יותר ספציפית עם פחות מגבלות בדיאטה .אפשר לבדוק את הצואה עם נוגדן לגלובין. :Stool DNA testיודעים שמוטציות קורות במהלך התפתחות הפוליפ .התאים נושרים כל הזמן מהמעי הגס ולכן ניתן לחפש מוטציות ספציפיות ב .DNA-זאת עדיין בדיקה חדשה ולא ממש נכנסה לשוק. :Colon polypsפוליפ היא בליטה שבולטת החוצה .יש פוליפים נאופלסטיים שמתפתחים לבסוף לקרצינומות ,יש – hamartomoatous polypבליטה עם פוטנציאל פחות ממאיר ,זה שינוי ביחסים בין האפיתל לבין הסטרומהNon- . neoplastic polypsמתחלקים לפוליפים היפרפלסטיים שלרוב חסרי משמעות ומופיעות בתסמונות שונות (בד"כ לא מתקדמים לסרטן) .ב IBD-יש צמיחה פנימה של פוליפים שנקראים inflammatory pseudopolypsאך הם לא יתפתחו לסרטן .פוליפים היפרפלסטיים בולטים לתוך חלל והם רק בגודל של כמה מ"מ .כורתים אותם כדי לוודא שהם באמת רק פוליפים היפרפלסטיים :Pseudopolyps IBD .מורידים את הבליטות האלה כדי לוודא שלא מדובר בדיספלזיה .יש פוליפים סאב-מוקוזאליים בלימפומות ,ליפומות וכו' Hamartomatous polyps .מופיעים בתסמונות שונות. :Adnomatous polypsזהו גידול שפיר של אפיתל המעי הגס ואותם מחפשים .השכיחות היא 61-01%מעל גיל .21 Cumulative colorectal cancer riskהוא 2%במהלך החיים לכל אדם .זה אחוז גבוה מאוד ואפשר למנוע אותם ע"י בדיקות סקר .שכיחות הפוליפים עולה עם הגיל .לפוליפ לוקח /1שנים לעבור התמרה לגידול סרטני .אם בגיל 81יש שכיחות גדולה של פוליפים זה לא מאוד נורא ,כנראה שהאדם ימות קודם לכן ממשהו אחר ולא הפוליפ יהרוג אותו. מחלקים את הפוליפים ע"פ כמה קריטריונים: צורת הפוליפ( tubular :הרבה מבנים עגולים)( villous ,מסועפים ממרכז הפוליפ) או .tubulovillousבtubular - adenomaהפוליפים יותר שפירים והסיכוי להפוך לסרטן הוא קטן מ ,villous adenoma-הם נפוצים יותר מהסוגים האחרים. מחלקים את הפוליפים ל sessile-שהוא פוליפ שבסיסו דבוק לדופן הקולון ו pedunculated -עם גבעול עליו נמצא הגידול .ל sessile-יש פוטנציאל סרטני יותר גבוה ויותר קשה להוריד אותו בקולונסוקופיה .אם בוקלונוסקופיה רואים פוליפ על גבעול אפשר לשים סביבו מין לאסו ולכרות אותו אך קשה לעשות זאת ב.sessile- flat ,Raised או .depressedיש פוליפים שהם באופן פרדוקסאלי דווקא ,depressedאלו הכי מסוכנים! הכי קשה לזהות אותם ויש להם פוטנציאל ממאירות גבוהה כי הם אינבזיבליים יותר. קריטריון נוסף בפוליפים הוא רמת הדיספלזיה .כל האדנומות הן דיספלסטיות אך יש דרגות שונות – high grade ו High grade dysplasia .low grade-היא ממש שלב לפני סרטן מקומי .בדיספלזיה ברירית יש בלאגן בתוך הקריפטות ,הגרעינים לא באותה שורה ,יש איבוד של התמיינות ופחות ריר. יש כללים הקובעים כל כמה זמן צריך לחזור על הבדיקה הקולונסקופית .לאדם בריא שאין לו סיפור משפחתי וכל הרירית נקייה ולא מצאנו אף ממצא או רק פוליפידים היפרפלסטיים ,נמליץ על בדיקה חוזרת לאחר /1שנים .כשיש tubular adenomasאו פוליפים קטנים ממליצים לחזור על הבדיקה לאחר 2שנים .כשיש פוליפים מרובים ,מעל / ס"מ ,פוליפים עם villous featuresאו high grade dysplasiaנחזור על הבדיקה כל 6שנים כי יש פוטנציאל גבוהה להתמרה ממארת. :Familial syndromesיש מחלות כמו familial adenomatous ,hereditary nonpolyposis colorectal cancer polyposisשהם השכיחים מהתסמונות המשפחתיות .יש עוד 2תסמונות פחות שכיחות. :HNPCCהוא מהווה 2-8%מכל סרטני המעי הגס .יודעים את הגן שגורם לתסמונת הזו ולכן רמת האבחנה עולה .יש מוטציה במנגנון של .mismatch repair gene mutationהגידול נמצא לרוב ב cecum-וב ,ascending colon-הגידול יותר שטוח ,הוא מופיע בגיל צעיר יותר .כאן המעבר מפוליפים ליגדולים הוא רק 6שנים ,המהלך הוא מהיר הרבה יותר לעומת אנשים רגילים .יש כל הזמן טעויות ב DNA-ומתקנים אותם באופן נורמאלי ,אם יש בעיה במנגנון התיקון מפתחים את התסמונת .יש קריטריונים לאבחנת התסמונת 6 :קרובי משפחה לפחות חולים 2 ,דורות חולים והחולים הם מתחת לגיל .21סרטן מעי מופיע באנשים נורמאליים בגיל 21אך ב HNPCC-הסרטן מופיע כבר בגיל .21-61צריך להתחיל בתסמונת זו את הסקר הרבה יותר מוקדם .אם יש נשאות של הגן הסיכוי לפתח סרטן של המעי הגס הוא כמעט ./11% התסמונת לא פוגעת רק בקולון אלא יש עליה של שכיחות בכל הסרטנים endometroid cancer :בנשים (גם לזה מתחילים סקר בקולונסקופיה מגיל 22כל שנה-שנתיים) ,עושים USשל הרחם כדי לראות אם יש גידולים .יש כאלה שעושים סקר גם ל.gastric cancer- :Familial adenomatous polyposisיש מאות של פוליפים בכל המעי ,מרבד פוליפים גדול .שכיחות התסמונת היא יותר נמוכה ורק /%מחולי .CRCהמוטציה היא בגן שנקרא /11% ,APCמהחולים יפתחו סרטן .לא ניתן לדעת איזה פוליפ יעבור לקצרינומה ולכן הסקר לא יעזור .צריך להוציא את המעי החוצה .התסמונת פוגעת לא רק במעי אלא גם באזורים נוספים :הגידול השני בשכיחותו הוא בפפילה שבהן דרכי המרה מתחברות למעי .יש גם עליה בשכיחות של סרטן הקיבה ולכן עושים סקר .יתכן אוסטיאומות עקב סרטן בעצם. אם גילינו FAPבעזרת בדיקה גנטית והוכחת המוטציה ,צריך להוריד את המעי פרופילקטית .זו אחת התסמונות הבודדות ברפואה שמורידים איבר כדי למנוע סרטן .בד"כ עושים proctocolectomyעם ileostomyכלומר מוציאים את הקולון ,האיליום והרקטום החוצה .היום עושים לרוב את ה proctocolectomy-עם .ilioanal pull through מוציאים את כל המעי הגס ואז בונים pouchמהמעי הדק ומקפלים אותו לצורת Jאותו מביאים לאנוס והוא משמש רקטום חדש .הוא אוגר את הצואה ועם הזמן כמות השלשולים הולכת ופוחתת .רוב האנשים עם FAPמסתדרים עם ה- .pouchב UC-כשהמחלה היא מאוד קשה גם עושים את אותו תהליך. מתחילים את הסקר ב FAP-בגיל ./1-/2אם לא ידועה מוטציה מתחילים את ה simoidoscopy-בגיל 22כל שנתיים. אם מפתחים פוליפים יש נשאות לגן והמחלה ואם אין פוליפים אין נשאות לגן ואין את המחלה. דמם במערכת העיכול העליונה ד"ר אהוד מלצר דימום מדרכי העיכול מתחלק לדימום מדרכי העיכול העליונות (מהליגמנט ע"ש Traytzומעלה) ומדרכי העיכול התחתונות (מתחת לליגמנט ,בעיקר המעי הגס אך גם המעי הדק) .יש גם דימום סמוי ודימום obscureשלא יודעים את סיבתו .פרזנטציות של דימום: הפרזנטציה של דימום יכולה להיות של הקאה דמית ( – )hematemesisזו הקאה של דם לא מעוכל טרי ,אדום וחום או של דם מעוכל שהיה מספיק זמן בקיבה והחומצה פעלה עליו ( .)coffee groundהקאה דמית היא תמיד מדרכי העיכול העליונות. - Melenaיציאה שחורה שנקראת black tarry stoolsכמו זפת .זו יציאה נוזלית כמו משחה בצבע שחור .לפעמים הפציינט אומר שהיציאה שחורה אך היא למעשה כהה מאוד ולא שחורה .מראים לפציינט חפץ שחור מאוד ושואלים אותו אם הוא מתכוון לזה .חום כהה ביותר הוא לא דימום אך צבע שחור הוא דימום.כדי שהדם יגרום ליציאה שחורה צריך שיהיה לפחות 21מ"ל של דם במע' העיכול ,זה רק רבע כוס של דם. דימום רקטאלי ( – )rectal bleedingזו יציאה של דם אדום טרי או דם קצת מעוכל ואז זה נקרא ( maroonצבע אדום-בורדו) .זו יציאה נוזלית דמית .דימום רקטאלי יכול להיות ממע' העיכול העליונה והתחתונה וכך גם .melena – Occult bleedingהחולה1הרופא לא רואים מלנה ,דימום רקטאלי או הקאה דמית אך בכל זאת יש סימני איבוד דם .יש בדיקת דם סמוי בצואה חיובית או שהחולה מגיע עם אנמיה של חוסר ברזל בגלל איבוד דם איטי. – Obscure bleedingברור שיש דימום שנראה בצואה או שהוא סמוי אך מקורו אינו ידוע. הערכת החולה המדמם האקוטי :נתמקד בעיקר במע' העיכול העליונה אך העקרונות דומים למע' העיכול התחתונה. צריך לדעת אם הדימום מסיבי ומסכן את החולה .צריך להעריך את מצבו הכללי של החולה ע"י מדדים של vital signs – לחץ דם ,דופק ,רמת חמצון וכו' .מחליטים אם צריך לעשות resuscitationשל נוזלים להחזרת נפח .בד"כ צריך להכניס לפחות שני IV linesכדי שהוא יקבל מפסיק דם בלחץ גבוה .עושים את כל הדברים האלה תוך כדי לקיחת אנמנזה .אם מדובר בהחייאה אין זמן לקחת אנמנזה ולהתחיל לטפל בנפרד .נותנים נוזלים בהתאם לצורך וכמובן חמצן .כשיש דימום יש סיכון לירידה משמעותית בהמוגלובין וה capacity-של החמצון הוא נמוך .יש לעשות ניתור המודינאמי של אלקטרוליטים .אחרי שנטפל בחולה ראשונית אם הדימום הוא מאוד מסיבי רצוי שהוא יהיה ב.ICU- בכל המחלקות יש חדר שהוא "מיני טיפול נמרץ" .אם יש אינדיקציה ניתן גם דם. האנמנזה יכולה להיעשות תוך כדי פעולת ההחייאה םא המצב מסכן חיים .אם אין מצב מסכן חיים קודם נעשה אנמנזה .אנמנזה ובדיקה פיזיקאלית נותנים מעל 81%מהאבחנה גם כשיש אמצעי נהדמיה מתקדמים היום כמו ,US MRIו.CT- גיל – יש פתולוגיות שאופייניות לגילאים מסויימים .למשל ,מבוגרים נוטים לדמם ממחלות כמו diverticulosis במעי הגס אך צעירים לא מדממים מכך הרבה Ischemic colitis .הוא הפסקה בזרימת הדם שמספקת את מע' העיכול ,יש איסמכיה עם דלקת שמתבטאת בשלשול דמי וכאב בטן .מדובר בעיקר באנשים וסקול ופתיים שהם קשישים IBD .שכיח יותר בצעירים והוא יכול להופיע כפרזנטציה של דימום אקוטי .בילדים יש Meckel’s ,diverticulumשארית אמבריונאלית שנמצאת עד 31ס"מ מה terminal ilium-ויש בה רירית של קיבה אקטופית. כמו רירית קיבה שיכולה לעבור התכייבות גם כאן היא יכולה להתכייב .זה מדמם כמו כיב אך הדימום הוא מדרכי העיכול התחתונות כי זה קיים ב ilium-המרוחק .במבוגרים זה לא מופיע היסטוריה של דימום קודם – יש חולים שמספרים שהיה לו דימום מכיב תריסריון לפני שנה והוא מגיע שום עם .melenaיש סבירות גבוהה שמדובר באותה פתולוגיה .נשאל אם יש תסמונות משפחתיות כמו hereditary ,telangiectasiaזו מחלה נדירה מאוד .אם יש חולה במשפחה עם המחלה הזאת צריך לחשוד בכך .צריך לשאול אם יש דימום קודם מ diverticula-כי יש לו נטיה לדמם שוב בעיקר בשנה הראשונה אחרי הדימום הקודם. ניתוחים קודמים :האם היה ניתוח של החלפת האאורטה הקדמית ,זה גורם לארוזיה של התריסריון בחלק הרביעי בגלל הקרבה האנטומית .זה יכול לגרום לדימום מאסיבי תוך זמן קצר ,צריך ישר לפנות לאנגיוגרפיה, לאתר את הבעיה ולטפל בה .צריך לראות אם היה ניתוח של גידול לאחרונה ובעיקר במע' העיכול כמו ניתוח של קרצינומה של הקולון או הקיבה .צריך לחשוד על ,local recurrenceארוזיה ודימום. מחלות כבד – האם ידועה על מחלת כבד כרונית? שחמת גורמת ל -portal hypertensionעם דליות בעיקר במע' העיכול העליונה וב fundus-של הקיבה. תרופות – בעיקר ,NSAIDsהשכיחות של הדימום מהם היא לא נמוכה ,מה COX2 inhibitors-השכיחות היא קטנה יותר. כאב בטן שמלווה את הדימום – לעיתים יש כאב בטן עליונה ואז צריך לחבר זאת עם מחלת כיב .אם יש כאב ברום הבטן צריך לחשוד שיש כיב המקדים את הדימום .איסכמיה של המעי ( )ischemic colitisלרוב מגיע עם כאב בטן שמאלית כי זה המקום שלרוב נפגע כשיש פגיעה בכלי הדם .יש שלשול דמי וכאב. סיפור של הקאה מאומצתMallory-Weiss syndrome , שינוי בהרגלי היציאה – עצירות חדשה למשל מחשידה בסרטן המעי הגס ,אובדן משקל ברקע ותסמינים נקשורים לממאירות. בדיקה פיזיקאלית: נסתכל על העור ונחפש חיוורון כי החולה מאבד דם ואולי הוא אנמי .נחפש סימנים של portal hypertensionכמו .spider angiomataנחפש telangiectasiasבעיקר בשפתיים ולפעמים בעור .רואים ממש צברים של כלי דם מורחבים בריריות הפה .אם יש ממצא כזה צריך להניח שיש ואתם בכל מע' העיכול והם גורמים לדימום .צריך לחפש אם יש היפר פיגמנטציה בחלל הפה (עיגולים בצבע חום-שחור) צריכים להחשיד לתסמונת Peutz-Jegher שהיא מחלה תורשתית של פוליפוזיס. בבטן נחפש אם יש הגדלה של הכבד והטחול כי זה מרמז על מחלת כבד כרונית כמו שחמת כבד ויתכן כי החולה מדמם מדליות מה .upper GI tract-נחפש אם יש מיימת ( ,)ascitisאם יש caput medusaשהוא הרחבת כלי דם בדופן הבטן סביב הטבור או הרחבה של כלי דם בשיפולי הבטן בצדדים – ביטוי של shuntsבגלל portal hypertensionומחלת כבד כרונית .נחפש אם יש רגישות בבטן כי זה יכול לרמז על מחלה בקיבה .אם יש רגישות מבטן תחתונה ימנית למשל ו acute bleeding-ואין תאבחון צריך לחשוד על IBDכי שם המחלה מתרכזת .נחפש אם יש מסה שממששים. קשריות לימפה מוגדלות בכל התחנות הידועות .אם יש קשריות מוגלדות באופן משמעותי יתכן כי יש לימפומה שמערבת גם את מע' העיכול. מעבדה: בתחילת הדימום מאבדים נפח דם והוא עדיין לא מושלם ע"י נוזלים אל החלל האקסטרה-צלולארי ולכן כי בשעות הראשונות לא תהיה ירידה משמעותית בהמוגלובין אך זה לא אומר שלא היה דימום מסיבי .עוד שעה יהיה לו כבר המוגלובין נמוך יותר כי הוא נמהל ע"י נוזלים .בדימום כרוני של איבוד גלוי1סמוי של דם צריך להסתכל על האינדקסים של הכדוריות RDW ,MCH ,MCV :ופרמטרים של חוסר ברזל .יתכן כי יש גידול במעי הגס שגרם לאיבוד כרוני של דם ,חוסר ברזל. נסתכל על ה melnea :urea-היא דימום מדרכי העיכול העליונות כי יש לדם מספיק זמן להתעכל בדרך ולהפוך להיות שחור .לעיתים melenaהיא ביטוי לדימום מדרכי העיכול התחתונות כמו ב .cecum-אם הדימום מספיק איטי והדימום שוהה מספיק זמן בקולון ובמגע עם חיידקים יתכן כי הוא יתעכל ויהפוך לשחור .אם יש urea גבוהה בצור הלא פרפורציונלאית לקראטינין (לא אי ספיקת כליות) זה אומר שהדם עבר את כל מע' העיכול, החיידקים פירקו אותו לאט לאט ורמת האוריאה עולה. צריך לבדוק ברזל ,טרנספרין ופריטין בעיקר במקרים שחושדים שיש חוסר בברזל .צריך לקחת את הבדיקה לפני שנותנים תכשירי דם או ברזל. כעת צריך לנסות למקד את האיזור ממנו חושדים שהחולה מדמם ,בהתאם לכך ניגש לבדיקה הבאה שיכולה להיות גם הבדיקה הטיפולית ולא רק אבחנתית .אם זו הקאה דמית מכל סיבה שהיא (דם טרי או )coffee groundזה תמיד ממע' העיכול העליונה ולא מעבר לתריסרון .אם זו melenaלרוב מדובר במע' העיכול העליונה אך אם יש דימום איטי יותר במע' העיכול התחתונה זה גם יביא לידי .melenaבמע' העיכול האמצעית (מעי דק) יכול להיות melenaאם הדימום לא היה מהיר מאוד .דימום טרי ( )hematocheziaיהיה ממע' העיכול התחתונה ולרוב מהקולון .אם יש דימום מסיבי ביותר מהקיבה או התריסריון (כמו דליות מדממות ,דימום פסיבי) ,הדם לא ישהה מספיק זמן במע' העיכול כדי להתעכל ולהפוך לשחור ולכן הוא יצא כאדום טרי או ( maroonבורדו). :Acute GI bleedingאחרי שעושים resuscitationכמו שצריך (ייצוב החולה) נעשה פעולה דיאגנוסטית של גסטרוסקופיה .זו הגישה האבחנתית הראשונה שנעשה בד"כ כשיש דימום ממע' העיכול העליונה .הבדיקה יוכלה להיות גם אבחנתית וגם טיפולית .עושים את הבדיקה בזמן הנכון ,ע"פ הספרות הזמן הנכון הוא תוך 20שעות .לרוב מחכים שהחולה יהיה מיוצב ,כמעט אף פעם לא נעשה פעולה אינבזיבלית לחולה שאינו יציב (כולל מתן חומרים מטשטשים) וזה יכול להחמיר את מצב החולה .כשיש דימום מסיבי הקיבה מלאה בקרישי דם ואם נכנסים עם גסטרוסקופ לא נראה כלום .בחולה כזה שחושדים שקיבתו מלאה בדם או קרישים נותנים אריתרומיצין כי יש לה אפקט של ( motilin like effectזה מה שעושה את תופעות הלוואי של הקאות) שמרוקן מהר את הקיבה מהתוכן שלה וכך הראות טובה יותר .נראה את האתיולוגיות של upper GI bleedingדרך האיברים השומנים במע' העיכול. :Esophagitisסיבה ל upper GI bleeding-נדירה ,פחות מ /1%-מהמקרים .בושט רואים בגסטרוסקופיה ארוזיות. הסיבה העיקרית ל esophagitis-היא .refluxגם erosive esophagitisעם התכייבויות נדיר שגורמת לדימום אך לפעמים רואים זאת .אין צורך לטפל אנדוסקופיה אלא נותנים PIPsשמורידים את הפרתש החומצה וזה פותר את הבעיה. :Mallory-Weiss syndromeתוארה אצל אלכוהוליסטים בעיקר שמקיאים כל הזמן ולפבסוף יש הקאה של דם .יש קרע של הרירית במעבר בין הושט לקיבה בגלל התנגדות הסרעפת ויש דימום .ההסתמנות הקלאסית מופיעה רק ב- 22%מהמקרים .בלמעלה מ 02%-מהמקרים הבדיקה הייתה ההקאה הראשונה של החולה והוא אינו אלכוהוליסט. ברירית אין כיב אלא הרירית נקרעה .יכול להיות דימום מסיבי שחולף מעצמו אך לפעמים נותנים לחולה דם. :Portal hypertensionהסיבה הכי שכיחה בעולם המערבי לדימום מה .upper GI-יתכנו דליות בושט ואם הן עושות ארוזיה יש דימום מסיבי מאוד ומפחיד עם תמותה של .61%מתים מהדימום או מהמחלה הכבדית המתקדמת. הדימום יכול להיות גם מדליות ב fundus-של הקיבה או התרחבות של כלי דם בגוף הקיבה או באנטרום ( portal .)hypertension gastropathyזה דימום מסיבי ברירית היקבה ואין מה לעשות איתו. אפשר לטפל בעזרת :sclerotheraphyתוך כדי הסתכלות אנדוסקופיה מזריקים לדליה sclerozantשהוא חומר שמקריש כלי דם וחוסם את הדליה .השיטה היותר חדישה בה משתמשים הוא band ligationשהוא כמו גומיות ששמים על טחורים .מלבישים מע' מיוחדת על האנדוסקופ ושמים על הדליה גומיה שחונקת אותה .זה בסוף נקרש, מתייבש ואחרי כמה ימים אפילו נופל .אין יתרון ל bind ligation-על פני sclerotheraphyמלבד שני דברים – יקר יותר וסיבוכים של התכייבות הושט ו .mediastinitis-היום לרוב עושים band ligationהוא מאוד יקר. משתמשים היום גם בסומטוסטטין שאותו נותנים IVכי זה מוריד את הלחץ השייארי .נותנים אותו במקיבל לband - .ligationיש עבודות שמראות ששילוב שלהם טוב יותר מכל אחד לחוד .אם יש חשד ל Portal hypertension-נותנים כבר סומטוסטטיין IVולאחר מכן מוסיפים את ה.band ligation- לכל חולה עם דימום נותנים אנטיביוטיקה פרופילקטית כי יש בקטרמיה והם מתים מפנאומוניה .אם נותנים אנטיביוטיקה יש פחות תמותה עם portal hypertensionשמדממים ממע' העיכול העיונה .מתחילים עם אנטיביוטיקה לפני כל דבר אחר יחד עם סומטוסטטין. שיטה שכמעט ולא משתמשים בה אלא במקרים קשים – .balloon tamonadeזו זונדה עם שני בלונים – בלון אחד גדול שמנפחים דיסטאלית בתוך הקיבה ,מושכים אותו כלפי מעלה כשהוא נפוח והוא לחוץ על ה .fundus-הבלון השני הוא מוארך ולוחץ על הושט .יש לחץ מכני גם על ה fondus-וגם על הושט שיש בהם דליות .זה מפסיק דימום אך גם מפסיק חיים – אסור להשאיר את זה יותר מ 20-שעות כי זה לוחץ חזק וגורם לאיסכמיה של הרירית .כמו כן ,כדי שזה יהיה במקום וילחץ על הריירת בצור הטובה שמים את בסוף הזונדה משקולת ואם הבלון בקיבה מתפוצץ המשקולת נמשכת החוצה וגורמת לחנק של האדם .אם החולה לא מפסיק לדמם ולא מועמד לשום פרוצדורה אחרת לפעמים מטפלים כך. :Duodenal and gastric ulcersהסיבה השכיחה ביותר לדימום ב .upper GI-יותר שכיח כיב פפטי בתריסריון מאשר בקיבה .פקטורים NSAIDs :pre-despositionודימום מהקיבה כי הוא פחות פוגע בתריסריון ,מחלות רקע קודמות (מחלת לב איסכמית ,אי ספיקת כבד ו acute CVA-או כל מצב סטרסוגני אחר למשל תאונה1ניתוח קשה שגורם לפיתוח stress ulcersודימום) .נותנים PIPעל מנת למנוע זאת .על מנת שיהיה כיב צריך חומצה .חולים שמקבלים NSAIDs ויש להם H. pyloriבעלי יותר נטיה לדמם מאשר כאלה בלי החיידק .זו אינדיקציה לחפש את החיידק ולעשות ארדיקציה שלו. באנדוסקופיה צריך למצוא אם החולה הפסיק לדמם ומה הסיכוי שהדימום יתחדש .בחולה שהדימום לא פסק או שיש סיכוי גדול שהוא יתחדש נעשה טיפול אנדוסקופי למנוע את הדימום .אינדיקציות :יש עדיין דימום ,יש כלי דם גלוי בבסיס הכיב כי הוא עלול להתפוצץ ולדמם ,קריש דם שדבוק לכיב (פחות סיכוי לדימום אך עדיין בעל סיכוי מסויים). נותנים לכל החולים PPIsאך זה לא עובד מיד .בוחרים שתי פעולות אנדוסקופיות – פעולה מכנית להפסקת הזיהום שיכולה ליהות הזרקה של salineבבסיס הכיב (טמפונדה עם בצקת שלוחצת על כלי הדם ומפסיקה את הדימום מהם8 או ששמים כלי מתכתי שתופס את כלי הדם ( .)clipאמצעי חשמלי הוא בעיקר קאוגולציה של המקום ושריפה של בסיס הכיב .השילוב של אמצעי מכני וקאוגולבילי הוא השילוב הכי טוב לטיפול .אם לא הצלחנו להפסיק את הדימום או שהוא מתחדש למרות הטיפול אפשר לעשות אנגיוגרפיה בה נכנסים לכלי הדם הראשיים ,מזהים את הכלי המדמם ושמים בו משהו שמפסיק את הדימום .אם שום דבר לא עוזר עושים ניתוח דחוף. החולה הפסיק לדמם ולא רוצים שהוא ידמם שוב 61% .מהחולים עם כיב תריסריון1קיבה שדיממו ,ידממו תוך שנה שוב .אם לחולים יש ( H. pyloriבכיב תריסריון כמעט לכולם יש) אם נעשה ארדיקציה של החיידק אין כמעט סיכון שהחולה ידמם שוב .לכן ,זוהי אינדיקציה מאוד חשובה לטפל בחיידק .אם היה כיב עם החיידק הזה צריך לעשות ארדיקציה כדי להקטין את הסיכוי לדימום .מדימום כזה יש מוות ב ./1%-אם היה רקע של NSAIDsאו אספירין צריך להפסיק את התרופות האלה .אם אין ברירה צריך לתת מינון של PPIsבאופן תמידי כל עוד נותנים את ה.NSAIDs- כל כיב קיבה לא משנה אם הוא דימם או לא צריך לקחת ממנו ביופסיה .גם אם הכיבים נראים שפירים הם בעצם גידול סרטני ,זאת בניגוד לתריסרון .אם יוצאת תשובה חיובית לסרטן טפלים ואם לא יוצאת תשובה חיובית חוזרים על הבדיקה שוב מאוחר יותר .חוזרים על הבדיקה 6פעמים ואם לא מגלים שום דבר עדיין עושים כירורגיה פרופילקטית כי יתכן שיש שם זיהום שלא גילינו. :Gastric erosionsמחלה זו קשורה ל NSAIDs-שיודעים לא רק לעשות כיב אחד אלא להתחייבויות רבות בקיבה עם oozingודימום מהרירית .סטרס ואלכוהוליזם הוא גם סיבה ל gastric erosions-שיכולים להיות מדממים. :Malignancyגיודלים במע' העיכול העליונה – ושט ,קיבה (קרצינומה או לימפומה) ובמעי הדק (בעיקר לימפומה ולא קרצינומה) .הגידולים השפירים הם leimyomaאו gastro-intestinal stromal tumorsשיכול להיות קטן אבל גם ענק והוא עשוי לעשות ארוזיה ולדמם. :Vascular lesionsהשכיחות הן .angiodysplasiasיש arterio-venous malformationsשיכולות להיות בכל מע' העיכול וגם בקיבה .הן נראות כמו כתם אדמדם .הן יכולות לעשות דימום כרוני איטי או לacute massive GI - .bleedingאפשר לטפל בזה ולרוב החולים אינם מדממים – Osler Weber Rendu syndrome .כלי דם אברנטי שמגיע לרירית של הקיבה בד"כ (אין כלי דם ברירית באופן נורמלאי אלא הם נגמרים בתת-רירית) .הכלי דם גדל קצת ,התרחב והגיע עד ה surface-של הרירית ,הוא עובר ארוזיה קטנה ומדמם מסיבית .אן שם התכייבות ולכן באנדוסקופיה לא רואים כלום ,הסיכוי למצוא זאת הוא כמו "מחט בערימת שחט" .לפעמים החולים באים שוב ושוב עם דימום ולא מוצאים זאת ,אפשר למצוא את המקום רק בדימום באותו רגע. דימום מדרכי העיכול התחתונות ד"ר אהוד מלצר הפרזנטציות יכולות להיות שונות :אם היה דימום מסיבי הוא יכול להפסיק לבד ולפעמים הדימום אינו מסיבי .לעיתים רחוקות החולה יהיה עם פרזנטציה של שוק והיוופלמיה ,צריך לטפל בהם במהירות. היסטוריה :אם יש חולה עם HIVאחת האבחנות היא .CMV colitisזו דלקת של המעי הגס שנובעת מזיהום אופורטוניסטי ב CMV-שכמעט ולא רואים בחולים בלי .HIVיש שלשול דמי וגם כאב בטן (יתכן גם בischemic colitis- אך הוא נפוץ בגיל מבוגר יותר עם מחלות וסקולאריות ברקע). דיאגנוזה :ב upper GI -עושים אנדוסקופיה אך ב lower GI-צריך לעשות קולונסקופיה אם רירית נקיה מדם .אין טעם לעשות קולונסקופיה מעכשו לעכשו .זה בזבוז אנרגיה וזמן ,צריך להכין את החולים .ההכנה לוקחת לפחות 3שעות כי זה הזמן שלוקח לחומר המשלשל לעבוד .נוהגים לעשות את הבדיקה 20שעות מהדימום .הרבה מהחולים מפסיקים לדמם ספונטנית ולכן אין לעשות קולונוסקופיה מיד .ולה שמגיע עם massive GI lower bleedingעושים מיפוי כדוריות אדומות מסומנות .מסמנים את הכדוריות בחומר רדיואקטיבי ,מחזירים אותן לחולה ואם יש דליפה של החומר במקום שאינו צינור העיכול נקלוט זאת במצלמה שקולטת את ה .Tc-צריך לעשות זאת בטכניקה הנכונה ואין מכונים בארץ שעושים זאת נכון .צריך לעשות כל הזמן צילומים עוקבים עד שרואים את המקום הראשון בו החומר דולף .אם לא עושים זאת בצורה זאת הדם תמיד יגיע ל sigmoid colon-אך מקור הדימום אינו דווקא משם כי הכל מגיע לשם בסוף .זו פרוצדורה קיימת אך לא משתמשים בה. משתמשים באנגיוגרפיה כדי לסגור את כלי הדם המדמם .משתמשים בזה בחולים בהם לא הצלחנו למצוא את מקור הדימום בקולונוסקופיה או שלא מגיעים לקולונוסקופיה כי המצב הוא חירום ואז .emergency embolizationאם הדימום מתחת ל 1cc-לדקה לא נזהם אותה באנגיוגרפיה .לעפמים עושים ניתוח פתוח כדי לזהות את מקור הדימום במע' העיכול אך זה נעשה רק במקרים נדירים. :Diverticular disease of colonרבע מהמקרים ,מחלה שכיחה שקיימת יותר בגיל המבוגר .פעם חשוב שזו מחלה של 21ומעלה אך היום יש הרבה diverticulosisבאנשים בני .61-01זו אחת הסיבות השכיחות לacute lower GI - .bleedingהדימום אף פעם אינו כרוני .אם יש בירור של אנמיה מחוסר ברזל ודימום לא מסיבי כרוני ורואים diverticulosisהממצאים אינם קשורים זה לזה וצריך לברר את הסיבה לאנמיה .הדימום אינו מלווה בכאב לעומת diverticulitisשכן מלווה בכאב אם לא בדימום .אם ה diverticulum-בצד ימין יכולה להיות ,melenaאחרת יש ידמום טרי ואדום. הדימום יכול להיות מסיבי ולגרום ל .compromise hemodynamics-יש הישנות גבוהה של 61-21%תוך שנה .לרוב זה נגמר באופן ספונטני בלי קולונוסקופיה וטיפול כך שלא יודעים את מקור הדימום .לעיתים רחוקות יש צורך בניתוח. ה diverticulum-נובע מחולשה של החלק השרירי של דופן מע' העיוכל .הרירית רק מתבלטת החוצה. :Angiodysplasiasיותר שכיחה במעי הגס מאשר הקיבה .יתכן אחד כזה קטן או כמה כאלה או אחד גדול .יכול לא לגרום לדבר או לדימום אחקוטי וחוזר או לדימום כרוני .יתכן דימום סמוי ו iron deficiency-בגלל איבוד כרוני של דם .רוב החולים הם מבוגרים מעל גיל .01באנשים עם chronic renal failureיש נטיה לעשות diverticuliבאזור ה- cecumבעיקר .לרוב זה בקולון הימני אך זה יכול לקרות בכל מע' העיכול. האבחנה היא בקולונוסקופיה ,יש נקודה אדמדמה של כלי דם .מטפלים בעזרת הזרקת salineעם אדרנלין שגורם לטמפונדה .ניתן להשלים את הטיפול עם קאוגולציה או קליפים מתכתיים קטנים ( 8מ"מ אורך כל אחד) .זה תופס את כלי הדם .במקרים של דימומים חוזרים או דימום מסיבי מגיעים ל colonectomy-כלומר כריתת האזור המדמם. מאחורי הפצע המדמם יש את מע' כלי הדם הגודלים בדופן שמדממים ולכן זה נוטה לדמם לעיתים קרובות. גידולים :זו סיבה לא שכיחה לדימום אקוטי ודימום כרוני ,שכיח יותר דימום כרוני .האבחנה היא בקולונוסקופיה. בד"כ אי אפשר לעשות טיפול אנדוסקופי לגידול מדמם וזה דורש כירורגיה במידת האפשר. טחורים :טחורים הם כלי דם שנמצאים אצל כל אחד מאיתנו ונולדים איתם .הם נמצאים ב anal tunnel-ולפעמים מתלבטים החוצה .קוראים להם טחורים כשהם מפריעים כמו כלי דם דלקתיים ,הם יכולים לדמם .טחורים היא בעיה שכיחה לדימום .גם אם יש סיפור קלאסי לדימום מהטחורים האלה צריך לברר שאין נזק אחר ממע' העיכול .פעמים רבות חולים מגיעים עם טחורים והם טופלו בטחורים בלי בדיקה של מערכת העיכול וקולונוסקופיה .בחולה מדמם גם אם רואים טחורים מדממים צריך לעשות בירור .בחולה עם iron defiencyאסור לייחס זאת לטחורים אלא אם כן לא מצאנו משהו אחר כי הטחורים גורמים לכך בשכיחות נמוכה. :Infectious colitisבעיקר באנשים צעירים שטיילו במזרח או שאכלו במסעדה לא טובה .השלשול מאוד דמי ונובע מסלמונה ,שיגלה ,קמפילובקטר וכו' .אם יש דימום אקוטי עושים תרבית צואה .אם היא יוצאת חיובית לאחד החיידקים הפתוגניים וזה חלף ספונטנית1עם טיפול אנטיביוטי אפשר לייחס את אותו דימום לזיהום .לא ממהרים לעשות קולונוסקופיה אלא קודם עושים תרבית בחשד לקוליטיס זיהומי. :Radiation proctitisדלקת בעקבות קרינה לאגן או למע' המין הנשית .מכשירי ההקרנות היום הם מאוד ממוקדים ומכוונים את הקרן לאיבר שרוצים להקרין ואין קרינה של הרקמה מסביב .לכן ,היום אין כמעט פגיעות קרינה ברקטום אלא זה נובע מקרינות בעבר .רואים colitisבצרה מיוחדת היסטולוגית באזור הרקטום. :Ischemic colitisבאנשים מבוגרים ,יש שלשול דמי עם כאב בטן שמאלי – IBDהרצאה בפני עצמה :Occult bleedingבדיקת דם סמוי בצואה היא טכניקה לא מדוייקת עם רגישות וספציפיות מאוד ירודים .בדיקת דם סמוי בצואה מיועדת אך ורק לבדיקות סקר של אוכלוסיות בריאות -אין סיפור משפחתי ,אין דימום ואין גורמי סיכון. בדיקות דם סמוי הן חלק מהדרישות של קופות החולים .הבעיה היא שהרגישות כ"כ נמוכה ( )21%ולכן בדיקה שלילית לא שוללת ממצא במעי הגס .בדיקות הסקר בארץ הן לא בדיקות טובות למעי הגס .כשמגיע חולה מבוגר עם iron deficiencyאם עושים בדיקת דם סמוי חיובית זה אומר שיש סיכוי שהאדם מאבד דם ממע' העיכול ונעשה קולונוסקופיה .אם הבדיקה שלילית לא צריך לעשות קולונוסקופיה .זה לא נכון! הרגישות של הבדיקה כ"כ נמוכה ולכן לא סומכים עליה כדי לקבוע אם לעשות קולונוסקופיה במקרים של .iron deficiencyגם אם אין שום סימפטומים במקרה של iron deficiencyכן נעשה קולונוסקופיה כי יתכן איבוד של דם רק בגלל תת-ספיגה או איבוד ממע' העכול לרוב .מסקנה – אין לבדיקת דם סמוי מקום לצורך בירור חולה עם סימפטומים או סימן כלשהו. אנטי-קאוגולציה :חולים שמקבלים אנטי-קאוגולציה עם נטיה לדמם מלזיה ממע' העיכול .אם מצאנו דם סמוי בצואה בחולה שמקבל קומדין או חולה מדמם שמקבל קומדין ,לא נאשים את הקומדין לדימום בגלל שרגישות הבדיקה של דם סמוי היא נמוכה .צריך לחפש אם יש לזיה שמדממת .כנ"ל לגבי – NSAIDsהם סיבה ל occult bleeding-ודם סמוי בצואה אך לא נתייחס לבדיקת דם סמוי שלילית. נחפש אם יש סיפור משפחתי של קרצינומה של הקולון ,משפחתי ב 212-מהמקירם .באישה בגיל הפוריות נראה מה המצב המחזורי. בדיקה פיזיקאלית :מתחילים עם קולונוסקופיה ב .occult bleeding-אם יש דם סמוי בצוא החיובית ואין משהו אחר כמו ,iron deficiencyירידה במשקל וכו' מספיק לעשות קולונוסקופיה ובזה נגמר הבירור .הוכח שאין ערך לעשות בדיקות נוספות כי לא נמצא ממצאים משמעותיים כשיש רק דם סמוי .לעומת זאת ,כשיש דם סמוי בהסתמנויות אחרות כמו iron defieicnyצריך לעבור בירור של כל מע' העיכול עם קולונוסקופיה ,גסטרוסקופיה וביופסיה של המעי הדק עם המצלמה. :Iron deficiencyהמוגלובין נמוך ,רמת הברזל נמוכה עם סטורציה נמוכה קטנה מ ,/2%-יש אנמיה מיקרוציטית והיפו כרומית .הברזל לבד אינו אינדיקטור אלא צריך את היחס של הסטורציה .פריטין נמוך הוא אינדיקטיבי אך הוא יכול להיות גבוה כי הוא .acute phase reactant אבחנה מבדלת :ושט – אסופגיטיס נדיר מאוד גורם לכך ,גידול בושט שיבוא קודם עם הפרעות בליעה אך יכול לגורם לחוסר ברזל .קיבה -גידולים גורמים לחוסר ברזל .כיב קיבה יכול לגרום לחוסר ברזל אך לא כיב תריסריון שכמעט אף פעם לא גורם לדימום כרוני .המעי הדק – מחלות דלקתיות ובעיקר Crohn’sאך לרוב זו לא ההסתמנות היחידה, גידולים במעי הדק יכולה להיות הסתמנות יחידה וראשונה של דימום כרוני אך זה לא משמעותי .הכי שכיח ההוא ,GISTלימפומה וקרצי נומה .אנגיודיספלזיה במעי הדק .מעי גס – דלקת כמו UCו ,Crohn’s-גידולים שמדממים באופן כרוני ו.angiodysplasia- אבחנות מבדלות נוספות – מחלת celiacשמאובחנת ע"י בדיקת נוגדנים .לפעמים יש מקרים של פרזיט דאודונאלי שמוצץ את הדם .בעבר ראו זאת במוסדות של חוסים. הגישה לבירור צהבת ד"ר הרולד ג'יקוב צהבת היא סימפטום נפוץ בו העור ,הסקלרה והממבראנות המוקוזאליות נהפכות לצהובות .צהבת מוגדרת כאשר רמת הבילירובין גדולה מ 6-מ"ג לד"ל .הבילירובין הוא תוצר פירוק של porphyrin ringבחלבונים המכילים .hemeכל הזמן יש פירוק של hemeבגוף והוא הופך לבילירובין .הבילירובין קיים בגוף בשני מצביםunconjugated/indirect : bilirubinו .conjugated/direct bilirubin-צורת הבילירובין מצביעה על הפתולוגיה .בילירובין הוא מרקר להבנה שיש בעיה במטבוליזם .ה total bilirubin-הוא ה /2% .direct+indirect-מהבילירובין בגוף הוא directוהוא מסיס במים ומופרש ע"י הכליה .ה indirect bilirubin-מסיס במים וקשור לאלבומין .הוא מגיע לכבד כשהוא קשור לאלבומין ומופרש על ידו. Van Den Bergh assayמפאשר למדוד את רמת ה .conjugated bilirubin-אם שמים אלכוהול כל הבילירובין ואפשר למדוד את ה .total bilirubin-ההפרש ביניהם הוא ה.unconjugated bilirubin- יצירת הבילירובין :חלבון ה heme-מגיע ברובו מתאי דם אדומים שמתפרקים כל הזמן בגוף .זה קורה במע' הרטיקולואנדותליאלית בטחול ,בכבד ובמח העצם .לאחר מכן הבילירובין נוצר מה .heme-הבילירובין צריך להיות מסיס כדי שהוא ינשא בדם .ה unconjugated bilirubin-צמוד לאלבומין וכח מגיע לכבד .ההפטוציטים ע"י activated carrier mediated transporterמכניס את הבילירובין לתא .הבילירובין נכנס ל ER-ושם עובר שלב של קוניוגציה ל- .glucoronic acidהבילירובין ה conjugated-לאחר מכן עובר דיפוזיה פסיבית מה ER-עד הcanalicular membrane- של ההפטוציטים .שם שוב יש טרנספורט אקטיבי והפרשה של הבילירובין ה conjugated-ל.canalicular bile- יש RBCשמכילים heme proteinשנכנס למע' הרטיקולואנדותליאלית ומפורק לברזל ששב למטבוליזם ובילירובין שנקשר לאלבומין .הבילירובין הוא מסיס ומגיע לתוך הכבד לצד הסינוסואידי .ה free bilirubin-מפרוק מהאלבומין והופך ל conjugated bilirubin-ב ER-ואז מופרש למרה. היכן בתהליך זה יכולה להיות פגיעה? אם יש למשל המוליזה בגלל תהליך אוטואמוני ,הרבה RBCמתחילים להתפרק. נייצר יותר מדי בילירובין מעבר ליכולת המערכת לעשות את התהליך ה conjugation-בכבד וההפרשה במרה .הכבד יכול להיות תקין לגמרי אך עדיין יש צהבת .שיבוש נוסף יכול להיות ב ER-שעושה קוניוגציה לבילירוביןGilbert’s . 2% –syndromeמהאוכלוסיה עם בעיה קטנה בכמות ה .bilirubin glucoronate transferase-אין בעיות לקיניות אך במקרה של סטרס כמו חום או אינפקציה החולים צהובים .יש חולים שעוברים הרבה בדיקות לצהבת אך אין מה לעשות עם זה ,מזהים זאת ע"י מציאת .unconjugated bilirobinemiaחולה עם פגיעה גדולה באנזים יכול להיות מאוד חולה. הכבד יכול להיות מאוד חולה למשל בשחמת .יתכנו כי יש בעיות ב conjugation-או בעיות בהפרשת הבילירובין .יתכן כי נראה conjugatedו unconjugated-בילירובין בבעיות כבד כתלות בבעיה. סוגים של צהבת: post-hepatic1Obstructive jaundice Pre-hepatic או hemolytic jaundiceבעקבות מחלה אוטואימונית G6PD ,או זיהומים כמו מלריה. Hepatic jaundice :Hemolytic jaundiceיש ייצור ביתר של בילירובין בגלל המוליזה של .RBCיש יצירת indirect bilirubinבגלל שהבילירובין העודף כבר לא יכול להיקלט ע"י הכבד .נובע ממצבים של אנמיה המוליטיס ,מלריה או G6PD .deficiencyאפשר להימנע מבדיקות מסובכות ופולשניות שיכולות לסכן את החולה אם נחשוב על אבחנה זו. :Hepatic jaundiceהבעיה יכולה להיות בקוניוגציה ,ב uptake-או ב .excretion-אפשר לראות בילירובין שהם conjugatedאו unconjugatedכתלות בפגיעה .כשיש חולה עם שחמת או הפטיטיס הבילירובין משני הסוגים עולים. גורמים נוספים לפגיעת כבדית הגורמים לצהבת ,hepatocellular carcinoma :שימוש ממושך בתרופות העוברות מטבוליזם בכבד .יתכנו תסמונות גנטיות כמו Crigler-Najar syndrome ,Gillbert’s syndromeבו הconjugated - bilirobinבגלל פגיעה באנזים בצד ה canalicular-והחולים הם כבר חולים מלידה Rotor’s syndrome .וDubin-- Johnson’s syndromeיש צהבת שאינה מסכנת חיים. :Obstructive jaundiceהייצור ,הקוני וגציה וההפרשה תקינים ,הכבד הוא בריא לחלוטין .אם נותנים לחולה להמשיך עם הצהבת לזמן רב ( למשל אם טועים וחושבים שלחולה יש צהבת בגלל בעיה הפטית אך הבעיה אובסטרקטיבית) אפשר להגיע למצב של אי ספיקת כבד .אם יש obstructive jaundiceונותנים לחולה להיות חסום זה יפגע מאוד בכבד .קוראים לזה .secondary biliary cerrhosisהיום עם Imagingמאוד טוב זה נדיר אך זה עדיין קורה אפילו בבתי חולים טובים. יש חסימה של דרכי המרה כמו אבן ,גוש בראש הלבלב (קשה יותר לגלות אותו ולטפל בזה) .אנשים מרגישים טוב מאוד ופתאום יש להם צהבת בגלל גוש של כמה ס"מ בראש הלבלב עם חסימה ,זה מצב מאוד מתקדם .זהו הperiampular - tumorוקורה בלבלב או בתריסריון .האבנים וה periampular tumors-מכסים את רוב המקרים של הobstructive - .jaundice מה נשאל חולה עם צהבת :האם החולה נטל תרופות? האם לחולה יש מחלות רקע כמו ?G6PD deficiencyהאם יש כאבים שיכולים להעיד על מחלת אבנים? גם הפטיטיס יכול לכאוב כי יש בצקת בכבד ולחץ על הקפסולה .הכבד עצמו לא יכול לשדר כאבים אך קפסולת הכבד ( )Glison’s capsuleיכולה לגרום לכאבים .סרטן מתחיל כ painless-אך הוא יכול לכאוב בהמשך .האם יש לחולה חום? חום יכול ללוות הרבה מצבים ,יהיה חום מאוד גבוה עם צמרמורת ב- ( cholingitisדלקת בדרכי המרה) .נשאל אם החולים שותים אלכוהול למרות שרוב החולים ישקרו .נשאל אם יש גרד ( )pruritisלמרות שהוא יכול להופיע בהרבה מצבים .עצם העובדה שיש גרד יכולה לעזור להבין מתי המחלה התחילה כמו חולה שמספר שהוא מגרד כבר חודש .הגרד נובע מהמרה שנמצאת בעור .נחפש את צבע השתן ,צבע הצואה ואם יש עייפות. בדיקה פיזיקלאית :יש רגישות בבטן כשיש אבנים ,הפטיטיס ,שתיית אלכוהול מרובה (יתכן acute alcohol hepatitis או .)pancreatitisלפעמים יש דלקת בכבד ובלבלב יחד .נבדוק את הרמה של הצהבת ,אם היא מאוד עמוקה זה יכול להתאים יותר לגידול .זו הרגשת בטן ולא משהו חד משמעי .נראה אנשים עם drug induced jaundiceשגם יכולה לגרום לצהבת עמוקה .אם יש אנמיה נחשוב על רקע של המוליזה ,צריך לבדוק זאת כדי שלא נפספס .אפשר להרגיש בתוך הכבד גוש ואפילו גידול .אם מגיע משהו עם צהבת והכבד מאוד קטן נחשוב על שחמת – Curvoisier’s law .נדבר בהמשך .יכולים להיות סימנים של אי ספיקת כבד הם ( hepatic encephalopathyמצב דחוף ,החולה צריך להגיע ל- ,)ICUמיימת ( ,)ascitesכשמבקשים מהחולה להרים את הידיים ולהושיט אותם לפנים עם כפות ידיים פתוחות הו יזיז את הידיים ולא יוכל לשמור אותם ישרות ( – Korskoff’s .)asterixisאפשר לשכנע את החולה בכל דבר שרוציםString . – signכששואלים את החולה איזה החוט שמותחים בין הידיים הוא אדום כשאין בכלל חוט ,החולים יגידו שהחוט הוא אדום אפילו שאין בכלל חוט. Ascitisלרוב מעידה על chronic renal failureכלומר בעיה כבדית הגורמת לצהבת ולא .obstructive jaundice :Curvoisier’s lawיש אבנים בכיס המרה וחוזרים עם התקפים של דלקת של כיס המרה .כיס המרה יהיה כל הזמן קטן ,פיברוטי ולא מרגישים את זה בכלל .אם רואים משהו צהוב ומרגישים את כיס המרה זה אומר שמרבית הזמן מדובר על גידול שגורם ל outflow obstruction-כמו .pancreatic cancer במעבדה עושים ,CBCבודקים את תפקודי הכבד .שתי בדיקות שמשקפות את תפקודי הכבד הן אלבומין וקרישת דם. כשהכבד מייצר אלבומין ואת פקטורי הקרישה התפקוד תקין .אם האלבומין נמוך למשל יש בעיה בסינטזה אצל הכבד. בודקים אנזימים נוספים כמו ASTו .ALT-מסתכלים על האנזימים כדי לעזור לאבחן .אם משהו נכנס עם עייפות ,צהבת ואנזימי כבד גבוהים מדובר ב .viral hepatitis-אם יש alkaline phosphataseגבוה יש .obstructive jaundice Alkaline phosphataseספציפי לכבד ומוצאים אותו גם בעצם .הוא ספציפי ל .obstructive jaundice-הוא משוחרר מהצד ה canalicular-של התא ההפטי .עליה ב AST-היא מאוד לא ספציפית ויכולה לעלות גם ב .MI-ה ALT-הרבה יותר ספציפי לכבד. Irritable bowel syndrome ד"ר יוסף צימרמן רוב האנשים שפונים לרופא בקהילה הם עם הפרעות תפקודיות .אלו אינן מחלות רציניות אך הן יכולות לפגוע באיכות החיים .תסמונת המעי הרגיז ( )IBSהיא אב-טיפוס של התסמונות התפקודיות האלה IBS .מוגדר כאי נוחות או כאב בטן שקשור עם שינויים בהרגלי פעולת המעיים אשר אינם מוסברים ע"י הפרעה סטרוקטוראלית או ביוכימית מוכרת .אין לתסמנות סימנים ביולוגיים מובהקים ולכן ההגדרה נעשית על סמך סימפטומים .בעבר היו כמה סטים עם קריטריונים של המחלה והיום מקובל ה Rome III criteria-שנקבעו בשנת .2113מדובר בכאב או אי נוחות בבטן שחוזרים ונשנים בתדירות של לפחות 6ימים בחודש בשלושת החודשים שקדמו לפנייתו של החולה לרופא .צריך להיות גם 2מתוך התפועות הבאות :הקלה בסימפטומים עם היציאות ,התחלת הסתמינים קשורה עם שינוי בתדירות היציאות או בצורתן .סימפטומים נוספים :הפרשת רירי בצואה ,מאמץ רב לפעילות המעיים או נפיחות בבטן סובייקטיבית ואובייקטיבית לאחר ארוחות. IBSמתחלקת למס' תת-קבוצות מבחינה קלינית על סמך צורת השינויים בפעולת המעיים .היצרות היא הגורם המאפיין הפרה-דומיננטי ( ,)IBS-Cכשהשלשול הוא דומיננטי קוראים לזה .IBS-Dכשיש שתי תופעות אלו לסירוגין קוראים לזה .alternationחולה IBSיכול לעבור בין הצורות השונות במהלך חייו. אם נבחן את Rome’s I criteriaכ 22%-מהאוכלוסיה עונים לקריטריונים .אם נותנים שאלוינים כאלו לאוכלוסיות נמצא שכיחות די גדולה של אנשים שעוינם לקריטריונים האבחנתיים 0-/2% ,כתלות במקום והקריטריונים שנקבעו. יש בכל המקומות עדיפות לנשים בסדר גודל של .2:/רוב האנשים שעונים לקריטריונים האבחנתיים מעולם לא התייעצו עם רופא בקשר לסימפטומים ( .)IBS nonpatientsהם סובלים מהסימפטומים אך לא חולים בה .נראה בהמשך מה גורם לחולה עם סימפטומים להיות חולה ב .IBS-שכיחות ה IBS-בעולם היא בערך ./1% IBSהוא מצב עם מס' מימדים ( :)Multidimensionsl disorderמאפיינים ביולוגיים ,מימדים פסיכולוגיים ומימדים התנהגותיים .כולם תורמים לפתוגנזה של המחלה. מאפיינים פתולוגיים :בתחילת שנות ה 81-התעניינו מדוע לחלק מהחולים יש סימפטומים אלו בלי מחלה אורגנית .הוא חשב שלאנשים אלה יש סף נמוך יותר של רגישות במע' העיכול לגירויים שעוברים בתוכה כמו תוכן או גז שמצטבר שם. כדי לענות על שאלות אלו הוא קלח קבוצת אנשים שסבלו מ IBS-וקבוצת ביקורת וגרם להם לכאב ויסצראלי ע"י החדרת בלון ל ,rectal signmoid-ניפח את הבלון בהדרגה ושאל את הפציינטים מתי הם מרגישים כאב .ככל שיש יותר רגישות במעיים הכאב מתחיל בשלב מוקדם יותר .אוכלוסיות שונות הראו אותם ממצאים של שכיחות ה .IBS-בנפח בלון של /11מ"ל /11%מהחולים עם IBSהתלוננו על כאבים אך באותו נפח רק 21%מהאנשים הרגילים התלוננו על כאבים. בניסויים שנערכו בשנים לאחר מכן בדקו מה קורה בסף של מע' העיכול באזורים אחרים ולא באזור המעי .תוצאות מחקר שנעשה על חולי IBSוקבוצת ביקורת .בדקו את סף הרגישות של הושט ,הכניסו בו בלון וניפחו אותו באופן הדרגתי ,בדקו באיזה נפח יש התלוננות על כאבים IBS .התלוננו על כאבים בנפח של 21%מקבוצת הביקורת .הרגישות הויסצטראלית היא מפושטת במע' העיכול אך מתבטאת בחולי IBSדווקא במע' העיכול התחתונה. בדקו גם את סף לגירוי כאב סומטי בנוסף לסף הגירוי לכאב ויסצטרלאי .שמים את היד של הפציינט במי קרח ובודקים כמה זמן הוא יכול להשאיר את היד .ככל שמשאירים יותר זמן יש סף יותר גבוה לכאב .ברוב המכריע של המחקרים לחולי ה IBS-היה סף רגיל לתחושה סומטית .הרגישות יתר הייתה ממוקדת למע' העיכול ולא דבר כללי. – Pain referralהקרנה של כאב כשמנפחים בלון באזורים שונים של הקולון .האזורים בהם הנבדק חש בכאב כאשר מנפחים את הבלון באזור ה rectosigmoid-ואזורים נוספים במעי .באנשים עם IBSהקרנת הכאב בניפוח ב- rectosigmoidהייתה יותר מפושטת והרבה פעמים היו גם כאבים בחזה .התחושה של הכאב היא הרבה יותר מפושטת לאזורים אקסטרה-אינטסטינאליים בחולי .IBS מה לא בסדר באנשים עם IBSשגורם להם ל ? visceral hypersensitivity-יש התקמדות בשנים האחרונות ב- functional MRIו .PET scanning-היו מחקרים שהראו שבאנשים עם IBSיש אקטיבציה של אזורים שונים במוח כשעושים גירוי עם הבלון באזור ה .rectosigmoid-בספרות היום אין שום תוצאות קונסיסטנטיות ,לחולי IBSאין תגובה שונה במוח לגירוי ויסצראלי לעומת אנשים בריאים .צריך מחקר נוסף לשאלה זו. מאפיין קליני בולט של חולי IBSהוא bloatinכלומר התנפחות של הבטן אחרי ארוחות .אפשר לעשות monitoringשל היקף הבטן ע"י מכשירים מיוחדים .בנבדקים בריאים בד"כ היקף הבטן באופן הדרגתי גדל במשך היום ומגיע לשיא בשעות הערב המאוחרות ,הוא פוחת במצב שכיבה .התופעה הזאת מוגזמת באנשים עם .IBSכשעשו ניסויים בחולים אלו ע"י הזלפה של גז לתוך המעי הדק הראו שבאנשים עם IBSהפינוי של הגז הוא הרבה יותר איטי מהמעי .זה יכול לתרום להופעת ה .bloating-כשממלאים את המעי בגז אצל אדם ללא IBSבאופן נורמאלי הרפלקס הוא כיווץ של שרירי דופן הבטן .בחולי IBSיש דיכוי של רפלקס זה ובמקום כיווץ שרירי דופן הבטן הם נרפים .זהו abnormal .intestinal somatic reflex responseזה גורם לכך שהחולים צריכים להגדיל את החגורה שלהם לאחר ארוחות במשך היום. יש ל IBS-שלל של תופעות קליניות נוספות :יש שכיחות גבוהה של תופעות שאינן קשורות במע' העיכול .הדבר השכיח והטיפוסי הוא ( fibromyalgiaמחלה ריאומטולוגית) .כמו כן יש עליה בשכיחות בהפרעות בדרכי השתן שגם נגרמות בגלל רגישות יתר ויסצטראלית .בעבודה שנעשתה בהדסה נתנו שאלון שמודד רמה של סימפטומים שקשורים למע' השתן לחולים עם מחלות מעי דלקתיות ו .IBS-באנשים עם IBSיש ניקוד הרבה יותר גבוה וגם מבחינה קלינית הם יותר מתלוננים על הפרעות בדרכי השתן ללא ממצאים שם .כאב סומטי ממקור שרירי הוא מאוץ נפוץ בחולי .IBSיש גם יותר כאבים במפרקים למרות שאין מחלה ארטיקולאירת .הפרעות שינה גם שכיחות ב IBS-וגורמות לפתוגנזה של המחלה. IBSהוא prototypeשל הפרעה תפקודית במע' העיכול אך יש הרבה הפרעות תפקודיות ברמות השונות של מע' העיכול .כשיש IBSיש הרבה פעמים גם הפרעות תפקודיות נוספות כמו non-cardia chest painבגלל רגישות מוגברת של הושט reflux disease ,והפרעות שונות נוספות במע' העיכול .הרבה פעמים יש חפיפה בין התסמונות האלו .אדם עם IBSיכול לסבול גם מבעיות תפקודיות במע' אחרות. :Post infectious IBSצורה מיוחדת של IBSעם מאפיינים אוגנים .ה post infectious IBS-תואר רק ב /2-השנים האחרונות .יש הופעה מחדש של תסמיני IBSשלא היו קיימים קודם לכן לאחר אפיזודה של זיהום במע' העיכול (גסטרואנטריטיס זיהומי) .הצור ההשכיחה של post infectous IBSהוא .diarrhea predominantיכולה להיות מחלה במע' העיכול חודשים ושנים לאחר האירוע החריף. IBS Post infectiousנוטה להיות לאחר זיהומים פולשניים כמו שיגלה C. jejuni ,ופחות סלמונלה 0-61% .עם התפרצויות של זיהומים אלה נשארים עם תופעות שקשורות ל IBS-לאחר מכן .כאשר יש סימפטומים ל IBS-לאחר זיהום במע' העיכול ,הקורלציה עולה פי /2ביחס לאוכלוסיית ביקורת. יש שני מרכיבים עיקירים :פקטורים שקשורים בפתוגן ופקטורים שקשורים מבאכסן .הסיכון משתנה ע"פ סוג הפתוגן. שיגלה וקמפילובקטר נוטים לגרום לכך שאנשים יסבלו בהמשך מתועפות כרוניות במע' העיכול שקשורות ל .IBS-מין נקבה הוא גורם סיכון ,יותר שכיח שנשים יפתחו IBSלאחר זיהום .הסיכוי ל post infectious IBS -קשור לתקופת החולי .הסיכוי לפתח מחלה שנמשכת 22ימים ויותר היא פי //לעומת מחלה שנמשכת עד 0ימים. היו אנשים שבדקו באופן פרוספקטיבי מאושפזים של גסטרואנטריטיס בקטריאלית .עשו לו בדיקות פסיכומטריות בזמן החלה החריפה ובדקו אלו חולים פיתוח בהמשך ממצאים כרוניים של .PI-IBSבחולים עם חרדה ,דכאון ובומטיזציה נטו יותר לפתח IBSלאחר המחלה החריפה. מנסים לעשות אורגני פיקציה של הרפואה .כשבדקו ביופסיות של מעי דק של אנשים שחלו ב C. jejuni-מצאו היפרפלזיה של התאים ועליה במס' תאי ה T-במוקוזה .השינויים האלו היו קשים יותר באנשים שבהמשך פיתחו post- .infectious IBSלא ברור אם בגלל שינויים אלו הייתה יותר התפתחות של .IBS אחוז קטן מהאנשים עם מאפייני IBSמקבלים את האבחנה של ,IBSיש הרבה אנשים אסימפטומטיים שלא שמים לב לכך .מה יהפוך אדם לחולה? מישורים פסיכולוגיים אירועי סטרס במהלך החיים מדדים התנהגותיים בסדרות גדולות של חולי IBSשמגיעים ממרכיזים שלישוניים שמרכזים את המקרים הבעיתיים ,יש psychological morbidityעם אחוז תמותה גבוה .יש סומטיזציה ,הפרעות התנהגותיות ,דיכאון וחרדה .בחולים שמגיעים לרופא משפחה השיעור הוא נמוך יותר .מצאו שהסטרס מגביר את התנועתיות של הקולון הדיסטאלי ,זה מוגבר באנשים עם .IBS האם אנשים עם IBSיותר עם אירועים טראומטיים בחיים? יש שיטות שונות לבדוק את ה .stressful life events-אין תוצאות קונסיסטנטיות אך יש שני מאפיינים בולטים :אובדן הורה בגיל ילדות בגלל מוות או גירושין והיסטוריה של פגיעה מינית או פיזית בעיקר בגיל צעיר .הרבה שנים אף אחד לא דיבר על כך עד ש Drossman-ב /881-חקר את הנושא .יש יותר מ 21%-היסטוריה של התעללות פיזית או מינית בחולי IBSלעומת חולים עם מחלה אורגנית .גם השכיחות של היסטוריה כזאת בחולים עם מחלה אורגנית הייתה די גדולה. באנשים עם IBSיש illness behaviorכלומר התנהגות של מחלה IBS .הוא שכיח במשפחות שנותנת לילד שהוא חולה יותר מדי צ'ופרים ויחס מוגזם .הילד מפנים שמצב של תחלואה הוא מצב עם יתרונות מסויימים .אנשים עם IBS מבקרים פי 2-6לעומת קבוצת ביקורת אצל רופא משפחה בגלל תלונות שאינן קשורות למע' העיכול .הם נוטים יותר להתייעץ עם רופאים וגם נוטים יותר לעשות ניתוחים .בסקר שנעשה על חולים ב Kayser-בקליפורניה שבחולי IBSהיו פי 6יותר ניתוחים לכריתת מרה ,פי 2יותר כריתות תוספתנים ויותר ניתוחים לפריצות דיסק. ל IBS-יש עלות גבוהה למע' הרפואית .העלויות של IBSקשורות לאובדן ימי עבודה (הרבה בגלל upper respiratory ,)infectionsפונים יותר לרופאים ,עוברים בדיקות דיאגנוסטיות שהרב הפעמים מיותרות ומסוכנות ומשתמשים יותר בתרופות .ההערכה בארה"ב של עלות חולי ה IBS-למע' הבריאות היא 0מיליארד דולר לשנה. איכות החיים של החולים היא ירודה ויש דגש לא רק על ריפוי מחלות אלא גם על טיפול שמטרתו לשפר את איכות החיים .בשאלון שפותח במיוחד לנושא הזה הוא בדק את הניקוד לבריאות נפשית ,חיוניות ,תפקוד גופני ,תפקוד חברתי וכאבים .ככל שהניקוד גבוה יותר המצב הבריאותי טוב יותר .בחולי IBSיש איכות חיים נמוכה בצורה משמעותית לעומת קבוצת הביקורת .הניקוד שלהם דומה לחולי דיאליזה שזה מצב שמקפח את איכות החיים בצורה די דרמטית. אבחנה מבדלת: :Lactase deficiency אם יש חולה שמגיע עם תפיחות בבטן ,גזים ושינוי ביציאות צריך לבדוק כמה לקטוז הוא צורך .בודקים את מצב זה ע"י בדיקת נשיפה .ב malabsorption-יש בדיקה עם גלוקוז מטרתה לראות אם יש צמיחה לש חיידקים במעי הגס אך כאן נותנים לקטוז ובודקים אם יש עליה במימן באוויר האקספירטורי .אם יש עליה לאחר 81דקות (הלקטוז הגיע לצקום) יודעים שהלקטוז נתקע בצקום ולא נספג. Inflammatory bowel disease :Celiac diseaseפעם חשבו שהמחלה היא נדירה אך יהום יודעים ששכיחותה היא /ל /21-איש בארץ .יש חולי ציליאק עם תופעות שדומות ל .IBS-לכן יש הצדקה לסקר לצליאק לאנשים סימפטומטיים .מחפשים נוגדנים בדם של .PPGחייבים לבדוק גם את רמת ה IgA-כי יש להם שכיחות גדולה פי /1ל .IgA deficiency-ה PPG-הוא נוגדן מקבוצת ה .IgA-אם הבדיקה תקינה לא יודעים אם התוצאה היא בגלל צליאק או .IgA deficiency :Panic disordersיש ביטויים סומטיים בלבד .האנשים נראים שלווים לכל דבר אך הם עוברים התקפי חרדה עם סימפטומים סומטיים – כאבים בחזה וקוצר נשימה 61% .מהחולים מגיעים עם תלונות של כאבי בטן ושלשול .יש הרבה חולים עם IBS like disordersומתגלה שיש להם התקפי חרדה .חשוב לאבחן זאת מכיוון שקל לטפל במצב הזה ע"י SSRIכמו .citalopramצריך לקחת אנמנזה טובה ומגיעים לאחבנה. זיהומים פרזיט אריים כמו .giardia באנשים מבוגרים נחשוב על קרצינומה של הקולון. מה מוריד את הסבירות ל IBS ?IBS-לרוב מופיע בגיל ההתבגרות לראשונה או בגילאים צעירים .התחלת תסמינים אחרי גיל 21דורשת בירור מעמיק לסיבת התסמינים .אפילו אם האדם עונה ל Rom’es criteria-צריך לברר את העניין .עליה משמעותית במשקל עולה בקנה אחד עם .IBSלחלק מהאנשים יש דכאון קליני שיכול להסיבר את הירידה במשקל בנוסף ל .IBS-סימפטומים בלילה לא אופייניות ב IBS-אך זה קיים לפעמים ב( IBS-למשל צורך ללכת לשירותים בלילה ולהתעורר משניה) .דמם רקטאלי ואנמיה אף פעם לא יוסברו על רקע IBSוצריך לחפש סיבה אורגנית לכך. בחולה שעושנה לקריטריונים של Rome’s criteriaל IBS-מציעים לבדוק ספירת דם ,שקיעת דם ,CRP ,מצבים דלקתיים ,תפקודי בלוטת תריס ,לעשות דם סמוי בצואה ולברר צליאק .צריך לחפש פרזיטים בצואה ולעשות sigmoidoscopyולחפש אמבות .הרבה אנשים עם אמבות יראו דגימות שליליות ונוכל לאבחן זאת בביופסיה. :Management of IBSצריך להרגיע את החלה לאחר ששללנו את כל האבחנות המבדלות .צריך להגיד לו שמדובר במצב שכיח עם רגישות במע' העיכול שמכירים אותה והסימפטומים יכולים לבוא וללכת בהשפעת גירויים שונים כמו גורמים תזונתיים מסויימים שאפשר לאתר אותם או מצבי דחק .אפשר לתת לחולה ייעוץ תזונתי ותוספת של סיבים תזונתיים כמו סיבים שמקורם בחיטה ,הם לא יעילים יותר מ placebo-ויכולים להעלות את התופעות של .bloating סיבי ה psyllium-מסיסים במים ומטיבים סימפטומים של .IBSעולים במינון עד 6כפיות ביום וזה יכול להשפיע לטובה .אפשר לתת תרופות סימפטומטיות כמו תרופות שמרפות שריר חלק ( )papaverine, mebeverineותרופות נגד שלשול .במצבים קשים אפשר לתת תרופות אנטי-דכאוניות כמו tricyclic agentsהיעילים לטיפול ב IBS-בעיקר אם הסימפטומם העיקרי הוא שלשול עקב אפקט אנטי-כולינרגי .המינון הנדרש הוא לא אנטי-דפרסנטי אלא נמוך יותר .התרופה מרדימה קצת והחולה ישן יותר טובה .משך הטיפול הוא כשנה ואז הרבה פעמים אפשר להפסיק והתסמינים חולפים. יש שיטות פסיכולוגיות לטפל שמשלבות גוף ונפש .בשנים האחרונות יש הצלחה בטיפול בcognative behavioral - .therapyיש טכניקה שמבוססת על עקרונות הוליסטיים .לא מטפלים רק בבטן אלא גם בחולה עצמוPeter . Whorwellנתן לקבוצה אחת של חולי IBSהיפנוזה ולקבוצה השניה פסיכותרפיה ותרופת פלצבו .אלו שקיבלו טיפול בהיפנוזה היו עם הקלה בסימפטומים .ההטבה הסימפטומטית נמשכה במעקב לאורך שנה .להיפנוזה יש ירידה בתנועתיות המוגברת של הקולון .האפקט הזה הוא רב-מימדי גם על האלמנטים הנפשיים וגם האלמנטים הביולוגיים. זהו טיפול שלא נמצא בסל הבריאות אך יעיל בחולי .IBS לפעמים יותר חשוב לדעת לאיזה סוג של פציינטים יש את המחלה מאשר לדעת את המחלה עצמה. החולים שמטופלים בהיפנוזה הם החולים הקשים באמת .מבקשים מהחולה לצייר את עצמם .סיפור מקרה :אישה בת 63עם סימפטומים קשים ביותר מתקופת הבגרות .היא נולדה בקיבוץ עם יחסים פרובלמאטיים עם אמה ,היא שירתה בצבא והייתה בהודו במשך שנים ,חזרה בתשובה ותיארה את עצמה כאדם שמאוד אוהב לעבוד עם הידיים .היא יודעת לעשות מסאג' ואנשים נהנים מהמיומנות שלה בידיים .בבדיקה גופנית לא נמצא דבר .המרצה ביקש ממנה לצייר את עצמה .הבחורה ציירה את עצמה עם בטן גדולה ,זוהי .body image disorderלבחורה הזאת הייתה anorexia nervosaבגיל /2בעברה .אנשים עם אנורקסיה הרבה פעמים מגיעים עם תסמינים של .IBSהרבה פעמים החולות האלו לוקחות ( laxativesחומרים משלשלים) והם גורמם לכאבי הבטן. בת 66רווקה ,פקידה בכירה ממוצא כורדי על רקע דתי .סובלת מ IBS-הרבה שנים ותיארה את עצמה נכה בגלל ה.IBS- היא לא נשואה ואומרת שאף אחד לא ירצה לקחת אישה שסובלת כל הזמן מכאבי בטן .היא ציירה את עצמה כמו ילדה בלי שום סימני מין .יש ambiguityאם יש לה מכנסיים או חצאית .יתכן כי יש לה חוסר ביטחון במעי שלה וה- IBSמהווה הצדקה שהיא לא תיצור קשר עם אדם אחר .מכאן נובע גם האמביוולנטיות אם לבוא למרפאה .היפנוזה עבדה עליה טוב מאוד והייתה לה אנלגזיה ביד אחת .נאמר לה בפגישה השניה שיש לה אפשרות לשנות את התחושות בגוף ובנפש וה IBS-עבר לה. מגיע אישה בת 02מאזור השפלה עם אביה והיא סובלת מגיל /0מ IBS-קשה ביותר ..זו משפחה דיספונציונאלית בלי קומינוקציה ,האם חסרת בטחון והאב "חי בקונכיה" .במשפחה היה אסור להביע כעס בגלוי .התחתנה אם משהו שהגדירה כ"נכה אמוציונאלי" והתעלל בה נפשית אך לא פיזית .התגרשה ואז נעשתה תלויה בהוריה מבחינה כלכלית וזה היה קשה לה מאוד כי היא לא אהבה את הוריה .סימפטומי ה IBS-החמירו .היא עברה את כל הטיפולים האלטרנטיבים והייתה בפסיכותרפיה 2שנים. היא ציירה ילדה שמסתכלת הצידה מבושה ולא מישירה מבט ,הפה בצורת הלב מייצג קשר אמוציונאלי ,אין בעיה של נשיות ,התנוחה הכללית היא של כעס .הבחורה הזאת הייתה קשה ביותר לטיפול ואי אפשר היה לעשות איתה כלום. מצד אחד האישה הזאת מאוד סובלת מ IBS-אך מצד שני זו ההצדקה לתלות הכלכלית בהורים .יש "רווח משני" ,ברגע שהיא מוותרת על הסימפטומים כבר אין לה הצדקה לתלות הכלכלית בהוריה .המרצה שלח אותה לפסיכולוג ואמר לה לחזור כשהיא תוותר על הסימפטומים. " רופאים רושמים תרופות עליהן הם יודעים מעט מאוד במטרה לרפא מחלות שעליהן הם יודעים עוד פחות לבני אדם עליהם אינם יודעים דבר" .אם נדע מי עומד לפנינו נהיה רופאים הרבה יותר טובים. 231//1/2 גסטרואנטרולוגיה שיעור 6 Inflammatory bowel disease פרופ' ירון אילן IBDהן מחלות כרוניות שמתאפיינות באקטיבציה כרונית של מע' החיסון שכל הזמן ב ,relapse-באה והולכתIBS . כוללת שתי מחלות שונות( ulcerative colitis :קוליטיס כיבית) ו .Chron’s-בין שתי מחלות אלו יש 2%מהחולים שלא ניתן להגדיר אותם למחלה מסויימת והם נקראים .indeterminate colitis המחלות נבדלות במעורבות המעי UC .מתחילה מעורבות מהרקטום וככל שמתקדמים במעי הגס יש פחות מעורובת. מחלת קרוהן יכולה לערב מהפה ועד האנוס אך בעיקר המעי הדק הסופי ובשכיחות נמוכה יותר המעי הגס .אין rectal sparingב ,UC-למי שאין מעוברות של הרקטום אין .UCבקרוהן יתכן כי הרקטום אינו מעורב כי רוב מקרי הקרוהן מערבים את המעי הדק .ב UC-ל 82%-יש מעורבות הרקטום ,ל 02%-יש מעורבות של המעי הגס השמאלי ,ל/2-22%- יש מעורבות של כל המי הגס .בקרוהן ileitisיש ב 61%-מהחולים ,קוליטיס יש ב 21%-מהחולים ו ileocolitis-יש ב- 21%מהחולים. UCהיא מחלה עם continuous inflammationכלומר הדלקת מתחילה ברקטום ומתקדמת הלאה בלי הפסקות .היא מערבת רק את הקולון ,יש דלקת שטחית .יש סכנה לסרטן ותופעות אקסטרה-אינטסטינאליות .בקרוהן המחלה היא ,patchyיש אזורים בריאים ופגועים לסירוגין .קרוהן יכולה לערב את מע' העיכול מהפה ועד האנוס ,כל דופן המעי מעורבת .במחלה יש הופעה של פיסטולות כלומר יש חיבורים בין לולאות המעי .יש גם היצרויות במעי ,סכנה לסרטן ו- .extraintestinal manifestations במחלת קרוהן יש כיבים וגרנולומות .עם הזמן מופיעים כיבים ארוכים (כבר לא אפטות קטנות) .יש הופעה של cobble ( stonedאבני מרצפת) בגלל הדלקת .הדלקת היא טרנס מוראלית ,יש פיסטולות ,סטרוקטורות ופיברוזיס .בUC- הדלקת היא בעיקר במוקוזה ,הלמינה פרופיה נהיית בצקתית ויש תסנין דלקתי של נויטרופילים .הנויטרופילים חודרים לתוך הקריפטות ויוצרים את ה .crypt abcesses-אם יש מחלה כרונית של UCתהיה הרס של הקריפטות, אטרופיה שלהם ותסנין דלקתי כרוני. טבלת השוואה UC :תמיד דיסטאלית וקרוהן היא סגמנטאלי .ב UC-תמיד הרקטום עורב והאיליום אינו מעורב .יש מצב שנקרא ,backwash ileitisיש עירוב של כל הקולון וקצת מעורבות של ה .terminal ileium-במחלת קרוהן ל21%- יש מעורבות של הרקטום וב 02%-מעורובת של האיליום. ממצאים פריאנאליים נפוצים בקרוהן אך נדירים ב .UC-יש בקרוהן נוכחות גבוהה של גרנולומות .הhistological - hallmarkב UC-הוא crypt abcessואילו בקוהן נוכחות של אזורים בריאים ופגועים לסירוגין .לא ברור מדוע יש הבדל ב pattern-של המחלות אם אותו תא Tגורם להן .סרולוגיה :ב UC-ה ANCA-יותר שכיח ו ASCA-פחות .בקוהן ה ANCA-חיובי ב 21-22%-וה ASCA-ב .01-03%-ה ANCA-יכול לסייע באבחנה אך זה לא אבחנתי ל UC-כי להרבה חולים אין את זה .להוסיף טבלה אפידמיולוגיה :מכל המחלות האימונולוגיות ,ה peak-של המחלות האלו הוא בין גיל ./2-61יש peakנוסף שמופיע בזקנים .מדוע המחלה באה לידי ביטוי שוב בגיל מאוחר? מערכת החיסון נשלטת ע"י תאים רגולטורים והם נעלמים עם הגיל .היינו מצפים שכל הזקנים יפתחו מחלות אוטואימוניות אך זה לא כך .לכל מי שיש cloneדפוק של תאי Tשוכאו כל הזמן ע"י תאים רגולטורים עכשו יבואו לידי ביטוי .השכיחות היא גבוהה באזורים נקיים בגלל ה.hygeine theory- בארה"ב /.2מליון איש חולים באחת משתי המחלות .לאורך השנים האחרונות יש עליה במס' האבחנות של מחלת קרוהן .יש shiftדמוגרפי ובאופן עקרוני רואים שמחלה זאת הופכת להיות יותר שכיחה .משנות ה 01-ועד שנות ה2111- שכיחות שתי המחלות היא בעליה .ה incidence-היא 8-8ל /11-אלף ,מקרים חדשים מאובחנים הוא עד 00אלף לשנה בכל אחת מהמחלות .יש שחושבים שמחלות מעי דלקתיות עוברות לצורה אחרת של דפקט במע' החיסון .יתכן כי רואים ורסיה יותר מתקדמת של המחלה .גיל ומין :יש peakשל השכיחות בעזור השני-שלישי ועוד peakבקשישים. זה די דומה בגברים ונשים. מה צריך לשאול באנמנזה? האם כואב הבטן? כמה פעמים ביום נמשך השלשול? האם יש שלשול בלילה? אנשים עם IBDישלשלו בלילה האם יש דימום האם יש חום האם יש תופעות מחוץ למעי? יתכן כי יש מחלת פרקים או עור ברקע והשלשול אינו הדבר העיקרי עישון :עוזר ל UC-ומחמיר קרוהן האם החולה עבר ניתוח appendectomy :בזמן שהיה לו מחלה ב ,anal fissure ,terminal ileum-טחורים, פיסטולה אנאלית (חלק ממחלת קרוהן) ,חסימת המעי עקב היצרויות חוזרות סיפור משפחתי. דימום יותר מאפיין UCופחות קרוהן .בחולים עם UCיש הרבה שלשולים מלווים בכמות גדולה של ריר אך כאב בטן אינו סימפטום בולט .אם השלשול נמשך הרבה זמן יהיו בחילות ,הקאות ,אנורקסיה וחום .הפרזנטציה של קרוהן תלויה במקום המעורב .אם זה נמצא באיליום תהיה חסימות מעי ופחות דימום ,יהיו הרבה שלשולים והולה יכול להגיע למצב מאוד אנרוקטי .מחלה פרי אנאלית מופיע ב 22%-מהחולים ויכלה לגרום ללזיות ,כיבים ואבצסים אנאליים. ל UC-יש שלשול דמי ול CD-יש רק שלשול .כאב מופיע בעיקר ב .CD-חום וירידה במשקל מופיעים בשניהם. ( Tenesmusצורך ללכת לשירותים כשאין באמת צורך) נפוץ יותר ב UC-כי הוא מערב את המעי הגס .בקרוהן המחלה במעי גורמת לכאב ,רגישות בבטן ושלשול .אם יש חסימות בגלל דלתק קשה יהיו התכווצויות בבטן ,הרחבה של הבטן והקאות .פיסטולות לא חייבות להיות במעי ,הן יכולות ליהות גם במע' השתן ( ,)enterovesicalלעור (.)enterocutaneous 21%מהחולים מגיעים עם מחלה קלה ו 21%-עם מחלה קשה ,הרוב מגיעים עם מחלה בינונית .רוב האנשים מגיעים עם מחלה חמורה כי הם לא מתייחסים לסימפטומים .יתכן כי הם מאובחנים כשהמחלה מתקדמת גם כי רופא המשפחה מושך את החולה ,הרופא אינו ער לאבחנה .החולה לא ימות אחרי יומיים ולכן יתכן כי הוא ישלשל זמן רב לפני שיאבחנו אותו. שכיחות הסרטן עולה בצורה משמעותית בחולי .IBDבחולי UCהסיכון עולה פי ,8אם יש transcolitisהשכיחות עולה פי ./8השכיחות הזו הולכת ועולה ככל שהמחלה נמשכת יותר שנים .הסיכוי לסרטן במחלת קרוהן ו UC-הולכת ועולה ככל שלחולה יש יותר שנים את המחלה .באופן תיאורטי זה יכול להגיע ל ./11%-מדוע לא לקחת את החולה בשלב מוקדם ולהוציא אותו אם יש ?UCב UC-אפשר לחיות בלי המעי הגס (בלי המעי הדק אי אפשר לחיות) .בתור רופאים חייבים לעשות סקר ,יש הוראות ברוורת ממתי לעשות כל כמה שנים קולונוסקופיה .כשמופיע high grade dysplasia כבר חושבים להוציא את המעי הגס .בקורהן זה יותר בעייתי כי יש מעורבות של המעי הדק ואין לו תחליף. פתוגנזה :יש נטיה גנטית למחלה ,יותר שכיח במשפחות .יש גם סיבות סביבתיות כמו ה .hygiene theory-יש גם נטיה אימונולוגית בגלל דפקט במע' החיסון שתורמים להתפתחות המחלה .הפתוגנזה כנראה מערבת את שלושת המרכיבים. ישנן מוטציות ב NOD2-ו CARD15-שתומרים לשכיחות של קרוהן .לרוב החולים אין את המוטציה אך נוכחות המוטציה מגבירה את הסיכוי .חוסר יכולת להגיב לאנטיגנים חיידקיים או תגובה ביתר אליהם גם קשורה להתפתחות של .CDיש דמיון אנטיגני בין האנטיגן החיידקי לאנטיגן של התא ולכן מע' החיסון מגיבה כלפי מע' העיכול .משהו התחיל את התהליך .הרבה פעמים המחלה בקרוהן מתחילה עם שלשול זיהומי ופתאום השלשול לא עובר. גנטיקה :אנשים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם סיכון ל IBD-פי 0-21לחלות .ה IBD1-נמצא על כרומוזום /3 ומכיל את ה NOD2-ו .CARD15-אם יש העתק של האלל הזה זה מעלה את הסיכון לחלות ואם יש שני אללים כאלה זה מעלה את הסיכון פי .21-01 פתוגנזה :נהגו לחלק את קורהן ו UC-לפי תאי ה T-המעורבים CD .היא מחלה של Th1ו UC-היא מחלה של .Th2לקחו עכברים עם קרוהן ונתנו להם IL10אך לא עבד .העניין של הסיווג לתאי ה T-עובדת במעבדה בעכברים אך לא בבני אדם .אחד הטיפולים החדשים ב CD-ו UC-הוא .anti-TNFאם הקונספט הזה נכון נוגדנים ל TNF-אפשר לתת רק במחלקת קרוהן כי היא קשורה ל .Th1-רופא אחד בטעות נתן anti-TNFגם לUC -והחולה הבריא .הפרדיגמה הזאת לא עובדת במציאות. לקח להגיע להבנה של הפתוגנזה 61שנה .יש התקפה של מע' החיסון על אנטיגנים שלא ידועים במע' העיכול .אם האנטיגן הוא חיידקי והמע' האימונית מתקיפה את האנטיגן הזה וכתוצאה מכך יוצרת נוגדנים שמתקיפים את התא, אפשר לתת אנטיביוטיקה אך זה לא עוזר .יש אקטיבציה של תאים דנדריטים בדופן מע' העיכול .תאי Th1וTh2- יכולים להפריש TGFbetaו IL10-המדכאים את מע' החיסון .ישנן עדויות על תאים שהם חצי תאי Tוחצי תאי NK ומפרישים כל מיני ציטוקינים .יש adhesion moleculesשונים עם חשיבות .למשל ,אם יש adhesion molecule שעוצר את הלימפוציט ,אם ניתן נוגדן ל adhesion molecule-הלימפוציט לא יעכוב .ככל שהפתוגנזה מוכרת יותר ,קל יותר לכוון את הטיפול .לא מטפלים בחולים עם IBDמספיק טוב כי לא יודעים לכוון את הטיפול. יש מוטציות בגנים שונים שעושים בעיה ב .innate immune reponse-יש פגיעה חיידקית שגורמת לmicrobial - antibodiesהפוגעים במע' העיכול. דיאגנוזה :צריך לקחת אנמנזה מהחולה ולשאול אותו את כל השאלות שהזכרנו קודם .אם יש שלשול יותר משמונה שבועות זה מוגדר כשלשול כרוני וצריך כבר לחשוד ב .IBD-ל /1-/2%-מהחולים יש סיפור שמפחתי אך ברובם אין ולכן זה לא שולל 02% .מהחולים עם סיפור משפחתי יהיו עם אותה צורה של משפחה ,כלומר אם לאם יש קרוהן יש 02% שלבן יהיה קרוהן ו 22%-ל.UC- הבדיקה שהכי משתמשים בה היא C reactive proteinשהוא מדד לפעילות דלקתית בגוף באופן כללי .הוא עולה בקורלציה ל TNF-ו IL6-שהם ציטוקינים שעולים במחלות דלקתיות .יכול להגיע משהו מאוד חולה וה CRP-תקין אך זה לא שולל שלחולה אין את המחלה .אין קורלציה של ./:/אם ה CRP-גבוה ולאחר הטיפול הוא יורד זה אומר שהטיפול עזר. יש קולרציה בין CRPלמהלך המחלה ,שקיעת דם מוחשת ,תרומבוציטוזיס (עולים כחלק מה APR-במחלה) ,אנמיה, היפואלבומינמיה כביטוי לתת תזונה ,פעילות אנדוסקופיה .יש פחות קורלציה עם הרדיוגרפיה וההיסטולוגיה .הCRP- הוא מדד לא רע למהלך המחלה. הדמיה :צריך להסתכל על הרירית ולראות אם היא חולה .צריך להסתכל על הרירית מאקרוסקופית וגם לעשות ביופסיה שיכולה לעזור .ההדמיה חשובה להבנות החומרה של המחלה וגם לסקר של סרטן .זה עוזר לקבוע את הפרוגנוזה ולכוון את הטיפול (האם לעשות ניתוח למשל). הבדיקה הכי טובה ב UC-היא קולונוסקופיה ואם יש CDעושים .ileocolonoscopyאיליוסקופיה עם ביופסיה היא השיטה הכי רגישה וספציפית למחלה .אם יש CDשמערבת את המעי הדק בלי ה terminal ileum-נפספס את המחלה אך לרוב כן יש מעורבות של ה .ileum-בעזרת שתי בדיקות אלה אפשר לאבחן את רוב החולים .ב UC-אפשר לעשות לחולה קולונוסקופיה ,אין rectal sparingוהתהליך אינו Patchyכי הוא ממשיך ולא מדלג על איזורים .אם לא ורצים להכניס קולונוסקופ אפשר להכניס חוקן ,כבר לא משתמשים בה כי היא לא רגישה .ב CD-אם מצליחים להגיע ל- terminal ileumועושים משם ביופסיה מצוין – אפשר לראות אפטות קטנות ulceration ,ואזורים תקינים ביניהם .זה יכול לרמז על סוג המחלה. צריך להדגים את המעי הדק ויש בעיה .בליעת בריום מלמעלה ולמטה אינה מספיק רגישה ולא משתמשים בה .יש שני אמצעי הדמיה למעי הדק CT :ו CT enterography .MRI-נעשה ע"י חומר שנדבק לרירית ומראה אותה .אפשר לרואת בחולה CDעד איפה המעורובת .גם אם יש מעורבות של ה terminal ileum-רוצים לראות אם יש אזורים נוספים באיליום שמעורבים כמו הג'ג'ונום .ב CT-אפשר לראות עיבוי ,דלקת ,פיסטולה -למשל בין האיליום לקולון או בין הקולון לכיס השתן .כשכל המעי הדק עם לולאות מעובות זה מכוון לאבחנה. MRI enterographyמראה את המעי הגס יותר טוב מ .CT-אפשר לראות עיבוי של הדופן ופיסטולות .הבעיה העיקרית היא שברוב חולי קרוהן חושדים במחלה .עושים קולונוסקופיה ולא רואים כלום .החולה משלשל וחושדים שיש .IBD ה pillcamm-היא קספולה בקוטר של מ"מ וחצי ומצלמת את המעי הדק .אם לחולה הייתה מחלה קשה רויאם זאת ב- CTאו .MRIאם המלחלה רק התחילה לא נראה אותה באמצעי הדמיה .היכולת להסתכל במעי הדק היא מוגבלת. אפשר לעשות push enterpathyשיכול להיכנס אחרי הדואדנום עוד 01ס"מ ואז לראות את המעי הטרמינאלי. הקפסולה מצלמת במשך 8שעות מרגע הבליעה את המעי הדק ומראה הרבה ממצאים. מה רגישות המצלמה? היא רואה הרבה לזיות ,האם כולן קשורים לקורהן? על סמך הבדיקה מחליטים על טיפול לכל החיים .הקפסולה מצלמת 8שעות ולכן לפעמים הרופאים מפספסים חלק מהתמונה .אסור להפסיד אף תמונה כי המחלה Patchyואפשר לפספס אותה .יש הרבה ממצאים ולא יודעים מה נורמאלי ומה פתולוגי .צריך הרבה נסיון בכך. הקפסולה יכולה לעצור בגלל שהבטריה נגמרת אחרי 8שעות ,באנשים עם תנועתיות נמוכה הקפסולה לא תספיק לצלם את כל המעי .עשו השוואה בין ה barium-לבין הקפסולה וראו שהקפסולה הרבה יותר טובה מהבריום כי היא יותר רגישה ללזיות הקטנות. האם אפשר לעשות בדיקות אימונולוגיות ולגלות את המחלה? משתמישם בעיקר ב ANCA-וanti saccaromyces - .antibodyיש נוגדנים נוספים שבודקים בעיקר בארה"ב .הספציפיות של ANCAו ASCA-יחסית גבוהה אך הרגישות יחסית נמוכה .אם נבדוק את כל ארבעת הנוגדנים 21% ,מהחולים יהיו שליליים לכולם. :Fecal calprotectinבדיקה שעושים בצואה .החולה נותן דגימת צואה ובודקים calprotectinשהוא מרקר של turnoverשל נויטרופילים .בחולי UCיש עליה שלו ,ככל שהמחלה חמורה יותר הוא יהיה יותר גבוה .הוא מנבא relapseוהוא יחסית ספציפי. ככשמגיע חולה משלשל רוצים לדעת איזה סוג של מחלה יש לו אך החולה רוצה לדעת את הפרוגנוזה שלו .רוצים להתאים לחולה ,patient specific treatmentלא כל החולים אותו דבר עם אותם נוגדנים וציטוקינים ולכן הם צריכים טיפול שונה .צריך מרקרים כדי לתת את הטיפול המתאים ו .targeted specific therapy-צריך למצוא ביומרקרים שיהיו בקורלציה עם המחלה .רוצים למצוא את החלבון בדם שהוא בקולרציה עם הפרוגנוזה והטיפול שצריך לתת לחולה. טבלה מסכמת נוספת .בקרוהן יש אפטות בפה ,יש לשאול על כך! סיבוכים :מחלת קרוהן ו UC-הן מחלות של המעי .זו בעצם מחלה סיסטמית כי תא ה T-שמתקיף את האנטיגן שלא ידוע במעי נמצא בדם .המחלה הזו מערבת הרבה איברים אחרים .המחלה יכולה גם לגרום להרבה סיבוכים: Venous thromboembolism כלומר קרישיות יתר 1.0-0% ,מהחולים .זה מגביר את התחלואה והתמותה בחולים כי יכול להיות DVTברגליים ,קריש במוח וכו' .יש לחולים היפרהומוציסטאינמיה שמבירה את התרומבואמבוליים .בחולים יש תרומבוצטוזיס ,פגיעה בטסיות ,עליה בפקטור 2ליידן וכו' .ככל שהגיל עולה יש יותר סיכוי בחולי IBDלתרומבואמבוליזם. זיהום בC. difficile- :Toxic megacolon סיבוך של IBDוצריך לחשוב על זה .אם לא חושבים על IBDהחולים ימותו .זו דילטציה ללא חסימה של המעי הגס שמתנפח לאט לאט .לבסוף הקולון מתפוצץ אם לא מטפלים .אם המצב לא משתפר ,ממדי הדלקת עולים ,יש חום ,ירידת לחץ דם יתכן כי מדובר ב .IBD-אם יש שינוי מנטאלי המצב חמור .השכיחות היא /- 2.2%בעיקר ב UC-שמערב את כל המעי הגס ( .)pancolitisבאנשים שמשתמשים בתורפות אנטיכולמינרגיות או אופטיות כטיפול בשלשול עם סיכוי מגובר .היפוקלמיהגם היא תורמת להיפומוטיליות ויכולה לחשוף את החולה ל .toxic megacolon-הפרפורציה והסיכוי לתמותה הוא 21%מהחולים .יתכנו פריטוניזם ,הפרפורציה יכולה לגדול מאוד ולגרום למוות. סרטן C. difficileב :IBD-קלוסטרידום הוא חיידק שהטוקסין שול פוגע באנשים שלוקחים אנטיביוטיקה או אנשים מאושפזים .חולים עם IBDיחלו בקלוסטרידיום בלי רקע זה והם יכולים להידבק בחיידק וזה יכול להתפתח לtoxic - .megacolonהקלוסטרידיום מעלה את התמותה ב IBD-פי 0ולכן משך האשפוז מתארך. :Extra-intestinal manifestationsהאדם נולד עם תאים דפקטים שתוקפים תאים במע' העיכול .מדוע יש פגיעה באיברים אחרים ,האם יש בהם אותו אנטיגן? התופעות האקסטרה-אינטסטינלאיות נמצאות בקורלציה לחומרת המחלה .יתכן כי יש חולה IBDשלא משלשל בכלל והוא מגיע עם מחלת פרקים ,רק פעם בשבועיים בערך יש לו שלשול. ארתריטיס peripheral arthritis :פוגע בכל המפרקים הפריפריים .צורה זו נמצאת בקולרציה לחומרת המחלה .יש /- 3%חולים עם ankylosing spondylitisוהיא לא נמצאת בקולרציה עם חומרת המחלה. עיניים :תתכן uveitisבעד 6%מהחולים .הרבה אנשים שמגיעים לרופאי עיניים עם uveitisבכלל לא משלשלים כי זה לא נמצא בקולרציה עם המחלה .אם לא נשאל שאלות שמכוונות ל IBD-לא נדע שזו הסיבה לפגיעה העינית. עור erythema nodosum :פוגעת ב /-62-מהחולים ,יתכן גם .pyoderma gangrenosumבאנשים עם קרוהן יש אפטות לעיתים קרובות ולעיתים הררבה אפטות ,צריך לשאול שאלות מכוונות. Ankylosing spondylitisהוא סנדרום מוכר? :יש sacroilitisויש ankylosingשל המפרקים בעמוד השדרה 612 .בעלי ארתריטיס פריפרי ,השכיחות היא /-3%ויש קשר ל .HLAB27-ב sacroilitis-יש היצרות של המפרק וזה אסימפטומטי. בצילום נראה ממצא זה בשכיחות של ./8%ב MRI-שהיא בדיקה רגישה יותר ל /16-מהחולים יש מעורובת של מפרק זה ב UC-ובקרוהן. Axial arthritisקשורה ל ,HLAB27-הקשר יותר חלש מ .idiopathic ankylosing spondylitis-בחולים עם HLAB27יש יותר סיכון ל axial arthritis-מאשר חולים רק עם 0HLAB2ללא קרוהן ,יש להם שני גורמי סיכון. type1 :Enteropathic peripheral arthropathyמערב פחות מחמישה מפרקים ,יש מעורובת של לפחות פרק אחד גדול ו relapse-של .IBDזה קשור ל HLAB27-ו Type 2 .HLADR103-מערב יותר חמישה מפרקים ולרוב מפרקים קטנים .קשור ל .HLAB44-לרוב הארתריטיס לא תגרום לארוזיה של הפרקים. מחלות כבד :יש הרבה מחלות כבד שיכולות ללוות .IBDהמחלה השכיחה היא .primary sclerosing cholangitisיתכן גם כבד שומני ,autoimmune hepatitis ,אבני מרה( cholangiocarcinoma ,סרטן בדרכי המרה) ו.pericholangitis- השלשול לפעמים אינה מרכז התמונה ומחלת הכבד יותר דומיננטי ,אם לא נשאל שאלות מכוונות לא נדע שיש IBD ברקע .הטיפול שונה במקרה של . .IBDתתכן מחלה תרובואמבולית ,וסקוליטיס ,מחלה רנאלית ועמילואידוזיס. PSCהיא מחלה דלקתית בעץ המרה מחוץ לכבד ובתוך הכבד .לחולים יש beadsשל דרכי המרה .יש היצרויות והתרחבויות לחילופין בדרכי מהרה .זה קורה בעיקר בצינורות המרה החוץ כבדיים אך גם בצינורות התוך כבדיים. המחלה יותר ב UC-ולא בקרוהן ,היא לא בקורלציה לחומרת המחלה במעי (לרוב המחלה במעי היא שקטה) .זו מחלה דלקתית שהיא Immune-mediatedולא מגיבה לאף טיפול אימונוסופרסיבי .החולים מתדרדרים עד מחלה חסימתית בדרכי המרה וצורך בהשתלת הכבד .מבחינת מחלת המעי :שליש משתפרים בגלל הטיפל האימונוסופרסיבי ,שליש מתדרדרים בגלל שהקלון הדפקטי שולט יותר ,שליש נשארים בלי שינוי. סיבוכים בעין :יש עיניים אדומות .posterior uveitis ,anterior uveitis ,iritis ,יותר נפוץ בנשים .יש צורך בהערכה אופתלמולוגיה .הטיפול מוכתב ע"י האיבר ואם יש בעיה בעיניים ניתן טיפול ל????.uveitis- Erythema nodosumהיא והפעת בליטה אדומה וכואבת בד"כ במשטחים ברגליים .אלו כמו גולות אדומות .אלו נודולות מורמות שגם בוהקות .זו צורה של pnniculitisעם תהליך דלקתי בפנים ,מופיע ב /1%-מהחולים ,יותר בקרוהן ויותר בבנות .זה לרוב יותר קשור ל relpase-של מחלה .זה קשור לתופעות אקסטרה-אינטסטינאליות אחרות. Erythema nodosumיכולה להיות גם אידיופטית וכאן היא משנית ל.IBD- Erythema gangronosumהיא כיבים נוראיים בד"כ ברגליים ,מופיע ב /%-מהחולים .זה תהליך סטרילי כי אין זיהום במקום הפגיעה .אין קורלציה בין תופעה זו לחומרת ה .IBD-אם נטפל ב IBD-זה ישפר את האריתמה .מופיע יותר ב UC-מאשר קרוהן. מטרות הטיפול :המחלות גורמות סבל גדול לחולים ופוגעת באיכות החיים ולכן יש לטפל .מחלקים את הטיפול לשניים )/ :להכניס את החולה לרימיסה ולהרגיע את המחלה )2 .לשמור את הרמיסיה .המחלה היא relapsingובין ה- relapsesיכולות לעבור שבועות ,חודשים או שנים .אלו שתי מטרות שונות עם שני טיפולים תרופתיים שונים .ה- Induction of remissionהיא לשמור את החולה ללא סימפטומים ושירגיש טוב .ה maintenance of remission-היא לשמור על החולה ללא מחלה אך לא לשלם מחיר גדול מדי .אם נדכא את מע' החיסון כ"כ הרבה החולה יהיה חשוף לגידולים ולא הועלנו. לפעמים שולחים את החולה לניתוח .ב UC-אם הוצאנו את המעי הגס ועשינו pouchמהאיליום לרקטום ריפאנו את המחלה כי אין target organלתאי ה T-התוקפים .יש לו pouchברקטום שמחובר מהאיליום והיא יכולה להיות דלקתית ולכן יש .pouchitisב CD-צריך להימנע מניתוח .אם יש מחלה של /1ס"מ באיליום הטרמינאלי ונוציא אזור זה ה recurrence-ההיסטולוגי הוא 81%וה recurrence-הקליני הוא .81%כל הזמן חותכים עוד ועוד איליום ולבסוף החולים מגיעים לצורך בהשתלת מעי .ב CD-רוצים להימנע מניתוח אך ב UC-כן רוצים לעשות ניתוח. המטרה היא לשמור לחולים על ה .quality of life-זה שיקול מבחינת הטיפול .כמו כן ,רוצים למנוע את הסיבוכים שפרטנו ,צריך למנוע סיבוכים של המחלה וסיבוכים של הטיפול .נעשה גם סקר לסרטן כי יש שכיחות מוגברת להתפתחות גידול. :5-aminosalicylic acidsיש תרופות שחוסמות שחרור של פרוסטגלנידים ולויקטוריאנים .יש עבודות שהם גם מעכבות שחרור של חלבונים חיידקיים וכך מונעים תגובה דלקתית .בחולים עם מעורבות הרקטום בלבד כמו בUC- אפשר לתת את התרופה בחוקן או בנרות וכך לרפא את הדלקת .הם לא צריכים לקחת כדורים ואין תופעות לוואי של הטיפול .הטיפול הזה יעיל לשמירת רמיסיה בחולי UCאך לא בקרוהן .תופעות לוואי :בחילות ,כאבי ראש ,פריחות ושלשולים .בשכיחות נמוכה יש פנקריאטיטיס ,הפטיטיס ,נויטרופניה ,המוליזה וכו' .זו תרופה יחסית בטוחה בלי תופעות לוואי קשות .זה עוזר לטיפול במחלה אך לא מאוד לרמיסיה. סטרואידים :תרופה טובה שמכניסה את החולים לרימיסה .המטרה בטיפול ל IBD-הוא לקצר את הטיפול בסטרואידים כמה שאפשר .באנשים צעירים אי אפשר לתת את הסטרואידים למשך כל חייהם כי יש להם תופעות לוואי .נרצה לתת את הסטרואידים כמה שפחות זמן ואז לתת משהו אחר .הסטרואידים הוא הmain treatment- להכנסת חולה לרמיסיה .יש אפשרות לחסוך את תופעות הלוואי הסיסטמיות ע"י מתן topical steroidsבאופן מקומי. אם מכניסים את התרופה ברקטום ותאי ה T-הסיסטמיים כיצד זה עוזר? תאי ה T-נשארים בגוף אך הם לא תוקפים את הרקטום .אם החולה מגיב לסטירואידים באופן מקומי זה טוב כי הכנסנו את חהולה לרמיסיה עם פחות תופעות לוואי .אפשר לתת טיפול דרך הפה של פרדניזון או IVבחולים מאושפזים וקשים. אין עבודה שהראתה שסטרואידים עושים .maintenanceגם אם נשאיר את החולה למשך שנים על סטרואידים עדיין יהיו לו Budesonide .relapsesהוא סטרואיד שמגיע לכאב ומתפרק בו ולכן תופעות הלוואי הסיסטמיות נמנעות .הוא פחות יעיל אך בעל פחות תופעות לוואי .בחולים עם distal ileial diseaseאו right colon diseaseהם יכולים להינות מצורת מתן זו. ה Maintenance-נעשה ע"י טפולים אימונוסופרסיביים .היום מצעיים טיפולים אימונוסופרסיביים שאינם ספציפיים למחלה ,לחולה ולתאי ה T-הדפוקים .יש הרבה תרופות כאלה והן ניתנות לחולים בהם אי אפשר לעשות taperingשל הסטרואידים .למשל ,הכנסנו חולה לרמיסיה בעזרת הסטרואידים והורדנו אותם בהדרגה ואז יש relapseכלומר החולה תלוי בסטרואדים .אם לא מצליחים לגמול את החולה מסטרואידים חייבים לתת טיפול אחר .התרופות הנפוצות למקרה זה הן אימוראן azathioprine ,ו .6-MP-הן שכיחות לשמירת חולה ברמיסיה למניעת .relapseמנגנון הפעולה אינו ברור אך הם מדכאים את תאי ה T-באופן כללי .זו לא תרופה מאוד חזקה לדיכוי מע' החיסון אך היא יעילה .לוקח לתרופות 6-3חודשים כדי להתחיל לעבוד .אם הפסקנו את הסטרואידים אחרי 6חודשים והמחלה התפרצה זה לא אומר שהטיפול האימונוסופרסיבי אינו יעיל אלא שהוא עדיין לא התחיל לפעול .צריך במשך הזמן עד לתחילת הפעולה של התרופות האימונוסופרסיביים לתת סטרואידים. ה Methotrexate-יעיל בשמירה על ה IBD .remission-היא מחלה של תאי Tואנו יודעים לטפל טוב בתאי Tבעזרת צציקלוספורין שמונעות דחיית שתל ע"י דיכוי תאי ה .T-התרפות האלו לא עובדות ב .IBD-למעט אנשים עם UCקשה שאפשר לתת להם ציקלוספורין לוריד ,הם יכנסו לרמיסיה אך אם נמשיך לתת ציקלוספורין המחלה תפרוץ .כיצד יתכן שתרופות חזקות אלו לא מחזיקות את החולה ברמיסיה? אנו לא יודעים. יש במחלות IBDחוסר שיווי משקל ביןו ציטוקינים פרו-דלקתיים כמו TNFאלפא IFN ,IL12 ,גמא וכו' .לבין ציטוקינים אנטי-אינפלמטוריים .יש יותר מדי פעילות של ציטוקינים פרו-דלקתיים ולכן צריך לדכא אותם IL12 .נחשב אחד מהציטו קינים הכי חשובים ל .IBD-רצו לפתח נוגדן נגד IL12ולרפא את החולים .כשנתנו את הנוגדנים לעכברים כולם הבריאו וכך גם באנשים .במחקר במזרח אירופה התרופה עבדה ב 02%-מהחולים אך בפלצבו ב 81%-מהחולים .ה- placebo effectבכל חולי ה IBD-גורם להשתפרות ב 01%-מהחולים .בקרוהן יש הרבה אפקט פלצבו שהוא אמיתי. רוב התרופות שמתשמים בהם היום הם .anti-TNFalfa יש monoclonal antibodiesשמונעים את הקשר בין הציטוקין לרצפטור שלו .ה murine antibody-הוא כימרה מאדם ועכבר ,זהו ה .remicade-כשנוגדן זה מוחדר לגוף יש פיתוח של נוגדנים הומאניים נגד הנוגדן העכברי .הנוגדן הכימרי הוא 22%עכברי ו 02%-הומאני ,פחות יפתחו נוגדנים כנגדו .ה humanized antibody-עדיין מכיל מעט חלקים אנטיגנים עכברים אך מעט .ה fully humanized-היא ה humira-ולא מכילה אנטיגנים עכבריים בכלל. ה( adalimumab-ה )humira-היא מסוג .IgGה infiliximab-הייתה התרופה הראשונה לשימוש ב .IBD-האפקט האדיטיבי של הנוגדנים האלה במחלת קרוהן ו UC-היא בין /2-21%מעל הפלצבו .נותנים את התרופה ל/11%- מהחולים שהאפקט האדטיבי שלה על פלצבו הוא לא הרבה. ה infliximab-הוא נוגדן כימרי שנקשר ל TNF-והאפקט שלו מתחיל לעלות 3שבועות עד 3חודשים לאחר ההתחלה. הוא יעיל בטיפול בחולי קרוהן עם פיסטולות ,וחולי UCו CD-רפרקטוריים .עצם הזרקת הנוגדן גורמת לתופעה אלרגית .לאחר מכן מופיעים נוגדנים אנטי-כימריים הומאניים ולכן כשנזריק שוב את התרופה נוגדנים ההומאניים בדם יקשרו את התרופה והיא לא תעבוד .במקרה זה צריך להוסיף טיפול אימונוסופרסיבי כמו 6MPואימוראן. מדכאים את מע' החיסון ולכן חושפים את החולים לזיהומים .יש הוראה לרשום על התרופה באותיות גדולות שהתרופה יכולה לגרום לסרטן .סרטן יכול לקרות לכל אחד מאיתנו אז איך נדע שהסרטן הוא בגלל התרופה ולא היה קורה בכל מקרה? הגישה היום היא יותר ליבראלית ונותנים את התרופות .זה חושף את החולים לפגיעה בכבד ולרה- אקטיבציה של שחפת .השכיחות של שחפת בארץ היא בעליה ולכן כשיש גורמי סיכון לשחפת לא נותנים את התרופה. אם החולה לא מגיב לכל הטיפולים .בחולי UCעם התקפים קשים שלא מגיבים לטיפול ,סיבוכים כמו דילטציה או פרפורציה או מחלה כרונית קשה או שכבר מופיעה להם דיספלזיה – אם מוציאים את הקולון פתרנו את הבעיה כי אין יותר אתר מטרה .בחולי קרוהן נזהרים מאוד כי לאחר ניתוח המחלה יכולה להופיע שוב .ננתח במקרים שבהם המעי חסום ,מחלה קשה שלא מגיבה ,פיסטולות קשות ,דימום נרחב .יש 61%חזרה של המחלה לאחר ניתוח ובפועל אחוזים יותר גבוהים. :Probioticsנבדקו הרבה מאוד פרוביוטיקה .אם הפלורה הטבעית היא חלק ממנגנון ה Mimmicry-אפשר לשנות אותה ותגובת תאי ה T-תשתנה .יש הגיון אימונולוגי שזה יעבוד וזה הוכח בחלק מהמחקרים .במחקרים מבוקרים שנעשו בשנה האחרונה נמ צא שפרוביוטיקה לא טובה יותר מאשר פלצבו אך חלק מהחולים עדיין לוקחים אותה כי חלק מהמחקרים הוכיחו יעילות. חולה עם UCמגיע עם מחלה באזור כלשהו במעי הגס :רק רקטום ,החלק היורד של הקולון או כל הקולון? צריך לשאול אם המחלה קשה ,בינונית או פולמיננטית? צריך לתת ניקוד אך זה לא מדוייק כי אין ביומרקרים .נשאל כמה שלשולים יש ביום והאם יש דימום בצואה .זה לא מדד מדוייק כי לפעמים החולה לא סופר את היציאות או שהוא סופר .tennismusצריך לדעת כמה המחלה חמורה ולפי זה לכוון את הטיפול. האם עושים טיפול בשיטת המדרגות או לא? ההגיון אומר לטפל בשיטת המדרגות של הפרמידה .אם המחלה קלה ניתן טיפול מקומי ,קצת סטירואידים ו .aminosalicylate-במחלה קשה נשקול טיפול ב ,infliximab-קורטיקוסטרואידים סיסטמיים או סטרואידים אוראליים .במצב קשה עושים ניתוח או נותנים טיפול ביולוגי .מדוע לא הופכים את הפרמידה והופכים את החיים של החולה לקשים יותר? היפוך הפרמידה אומר שאם מגיע חולה הוא צריך ישר לקבל טיפול ביולוגי .בארה" ב נפוץ להפוך את הפרמידה ולתת ישר טיפול ביולוגי והוא מפסיק לשלשל .אם ניתן את הטיפול ב anti-TNF -למשך שנים החולה יכול לפתח גידולים. :5-ASAיש סוגים שונים .יש סוג שמתפרק רק בקולון – יש 2מולקולות של 5-ASAשצריכות חיידקים לצורך פירוקן. גם סוג ה 5-ASA-תלוי במיקום המחלה. כשמגיע חולה עם מחלה קלה אפשר לתת טיפול קל ולגרום לרמיסיה של המחלה .הגישה בארץ היא עדיין שמרנית ורוצים לטפל בהדרגה ואם אי אפשר לעזור לחולה עולים בפרמידה .בחולים עם חלת קרוהן קלה עד בינונית ה=5-ASA הן תרופות טובות 5-ASA .בקרוהן לא שומרת על רמיסיה אלא רק תרופות אימונוסופרסיביות .היתרון של הstep us - managementהיא טיפול בתרופות פחות טוקסיות והתרופות הטוקסיות נשמרות למחלות רפרקטוריות שלא מגיבות לטיפול ,זה גם יותר זול .החסרון היא שהחולה כל הזמן מטופל וסובל ,לא מגיע לרמיסיה אף פעם עד שמגיעים לסוף הפרמידה. תרופות אימונוסופרסיביות :רוב החולים נכנסים לרמיסיה בעזרת סטרואידים ונשארים ברמיסיה בעזרת תרופות אלו. התרופות יעילות בשמירה על ,maintenanceיש /2%מהחולים שלא סובלים את התרופות האלו ,רק חצי מהחולים מגיבים לתרופות אלו .היום משתמשים באופן קונסרבטיבי באימונומודולטורים כדי לשמור על רמיסיה ולמנוע סיבוכים .בעתיד יתכן כי נשתמש בטיפול אגרסיבי מוקדם וניתן את הטיפול האימונוסופרסיבי כבר מההתחלה. IBD :Take home messageעולה בשכיחות שלה בכל העולם וגם בארץ ,לא צריך להתנגד לאבחנה זו .החולים נשלחים לגסטרואנטרולוג לאחר אבחנה ברופא המשפחה לרוב .צריך למצוא רמזים בסיפור שמעידים שלחולה אולי יש IBSונשלח אותו לקולונוסקופיה .בקולונוסקופיה צריך להיכנס לאיליום הסופי .נשלח סרולוגיה ל ASCA-וANCA- שיכול לעזור בחלק מהחולים .כל שלשול כרוני יכול להחשיד ל ,IBD-ככל שנאבחן מהר יותר נעלה את איכות החיים ונוכל לטפל ביותר קלות מהשלבים הנמוכים יותר של הפירמידה. מחלות כבד אוטואימוניות פרופ' ריפעת ספדי יש שלוש מחלות שיכולות להופיע לחוד ,לפעים יש overlappingבין המחלות .שלושת המחלות שנדבר עליהן: autoimmune hepatitisעם דלקת ברווחים הפורמאליים ובאוניות הכבד primary sclerosing cholangitis ,שהיא מחלה דלקתית צלקתית בעץ המרה (עושה תמונה חסימתית) ו primary biliary cirrhosis-שהיא מחלה דלקתית לא צלקתית של צניורות המרה התוך-כבדיות .יש מחלה overlappingשל כמה צורות של מחלות אוטואימוניות בכבד. :Autoimmune hepatitisיש דלקת כבד כרונית שלא מתרפאת לבד עם מאפיינים היסטולוגיים אוטואימוניים ללא מחלה אחרת .זו מחלה כרונית וללא טיפול היא תמשיך להיות חמורה .יש מאפיינים דלקתיים וסרולוגיים של מחלה אוטואימונית .אין סיבה אחרת למחלה כמו וירוס ולכן האבחנה נעשית גם ע"י .exclusionהמחלה מתאפיינת בשלב כרוני לרוב אסימפטומטי עם דלקת להרבה זמן .המחלה יכולה להיות ללא כל תסמין ולפעמים כבר באבחנה מוצאים את החולה עם שחמת מוקדמת או מאוחרת .לפעמים החולה בפרזנטציה מגיע עם מיימת או דמם מדליות כלומר האבחנה נעשית בשלב מאוחר .התסנין הוא חריף ולכן יש fulminant hepatitisאו .acute hepatitisיש מצבים של fulminant hepatic failureעם אי ספיקה של הכבד .אפשר להציל את החולה רק ע"י סטרואידים או השתלת כבד .זה יכול להביא לתמותה. לרוב AIHהוא אסימפטומטי אך אם יש סימפטמים החולה יתלונן על חולשה ,צהבת ,אי נוחות בטנית ,גרד .ל 61%אין סימפטומים בכלל .יש חולים עם ירידה במשקל ,כאבי שרירים ,שלשול ולפעמים חום גבוה כביטוי של המחלה .בחולים המבוגרים לרוב באבחנה יש תמונה של שחמת כבר. בבדיקה גופנית מוצאים הגדלה של הכבד .אם החולה הגיע עם מצב שחמתי יש סימנים של שחמת :טחול מוגדל, צהבת encephalopathy ,וכו' .במעבדה נמצא ביטוי של דלקת בכבד ועליה באנזימי הכבד .יהיו גלובולינים מוגברים כביטוי למחלה אוטואימונית .את הגלובולינים אפשר לבדוק בשתי שיטות )/ :שולחים את החולה לביוכימיה לבדיקה ישירה .בביוכימיה יש שני פרמטרים שעושים ביום-יום – total proteinו .albumin-אם ניקח את סך החלבון של החולה ונפחית אותו מכמות האלבומין נקבל את כמות הגלובולינים )2 .באופן ישיר לבדוק את הגלובולינים השונים מסוג IgA ,IgMוכו' .אם יש evidenceהיפרגאמאגלובולינמיה זה תומך באבחנה של מחלה אוטואימונית בכלל ובפרט .AIHיש בעיקר עליה ב.IgG- הבילירובין הוא גבוה .יש עליה באמינוטרסאמינזות של אלאנין ואספרטט ,זהו ביטוי לנזק בתאי הכבד .פחות עולים האנזימים הכוליסטטים שעולים בפגיעה בדרכי המרה כמו alkaline phosphataseו .GGT-אם רואים שיש כוליסטזיס מעלים את החשד שיש overlapעם מחלה כוליסטטית אוטואימונית אחרת. סרולוגיה :יש הרבה נוגדנים שיכולים להיות חיוביים ולהיות סמן של המחלה. פתופיזיולוגיה :יש גורמים סביבתיים של חשיפה לאנטיגן ,פגיעות גנטית וממצאים גנטיים ב HLA-שמציעים רגישות יתר להופעת תגובה דלקתית כזאת. AIHמחולק לשלוש צורות: :Type I ./לרוב בנשים בגיל מתחת ל .01-הנוגדן המככב הוא ANAו1או .anti-smooth muscle antibodyב01%- מהמקרים זה מתבטא באירוע חריף .בעוד כ 68%-יש מחלה אוטואימונית אחרת כמו ,thyroiditisמחלת מעי דלקתית ( )IBDוכו' .יש תאחיזה עם HLAמסוג DR3 ,B8ו .DR4-ברבע מהמקרים כבר באבחנה יש שחמת .אם לא מטפלים בחולים אלה כמחציתם מפתחים שחמת Type I .מתאפיין בתגובה יפה ומהיר הלסטרואידים. :Type II .2גם כאן שכיח בנשים אך יש הבדל גיל ,זו מחלה בעיקר של ילדים עד גיל ./0במבוגרים /1-/2%הם type IIאך בילדים מעל .81%הנוגדן המככב הוא ( anti-liver kidney microsomal antibodyשאלה בבחינה) .תתכן gfulminant presentationאך זה נדיר .יש התבטאויות אוטואימוניות נוספות חוץ מהכבד .יש HLAשל DR3ו- ( (B14לא צריך לזכור) .בלי טיפול כ 81%-מתקדמים לשחמת .הבעיה היא שמעטים מגיבים לטיפול בסטרואידים, מרבית החולים עמידים לטיפול בסטרואידים. ( Type III .6בספרות השם הוא שונה) :זו AIHסרונגטיבית .נפוץ בנשים בגיל .61-21יש מרקר פחות ספציפי של anti- SLAוהן נעשות רק במחקר ולא לאבחנה .יתכן כאן התדרדרות לשחמת ,יש תגובה לסטרואידים. AIHמאופיינת בתמונה היסטולוגית של תסנין צפוף ברווח הפורטאלי שגולש מהרווח לפרנכימה של הכבד .לרוב התסנין הלימפוציטארי הזה עשיר בתאי פלזמה אך יתכן גם נוכחות של תאי דלקת באוניות הכבד ולא רק ברווח הפורטאלי .תאי הפלזמה אינם הכרחיים לאבחנה אך הם מאוד אופיניים ל.AIH- אם החולה מגיע עם עליית אנזימים של פגיעה בכבד יותר מאשר פגיעה בדרכי המרה וגאמא-גלובולינים הוא חשוד ל- .AIHקודם צריך לשלול מחלה אחרת כמו alpha-1-antitrypsin deficiency ,Willson’s ,PBCוכו' .לאחר מכן עושים ביופסיית כבד ואם יש תמונה שמתאימה ל interface hepatitis-יש אבחנה של .AIHלוקחים נוגדנים ועל פי זה מסווגים את החולה ל type I-או ANA .type IIו SMA-הוא type Iו anti-LKM1-הוא .type IIיש חולים שבהם האבחנה פחות דפיניטיבית והם לא מתנהגים ע"פ כל הכללים .יש שיטה לעשות scoringוכך להחליט מי חולה definitiveומי .probable מבחינה טיפולית ,הטיפול הוא סטרואידים למשך תקופה ארוכה כמו כל מחלה אוטואימונית אחרת .בהתחלה נותנים מנה גבוהה כדי לעשות Inductionולאחר מכן יורדים בהדרגתיות .יש הרבה מקרים של relapseשיורדים במינון או כשמפסיקים .כדי לא לחשוף את החולה למינונים גבוהים וממושכים של סטרואידים מתחילים כבר מההתחלה עם azathioprineשמאפשר .steroid sparingל imurane-לוקח זמן עד שהוא נכנס לפעולה ובינתיים הסטרואידים פועלים .כשיש אינדוקציה טובה ומגיעים לשלב ה maintenance-האימוראן נכנס לפעולה ואפשר לעשות dose inductionשל סטרואידים .יש הרבה מחלקות מתי להפסיק את הטיפול כי תמיד יש סיכוי גבוה ל .relapse-מפסיקים את הטיפול לאחר שנתיים בהדרגה .מרבית המטופלות מקבלות טיפול כרוני. תוצאות הטיפול :למעל 81%יש תגובה מלאה ,ל 0%-תגובה חלקית ומעטים מאוד הם רזסטנטיים לטיפול .בשנות ה- 81השוו למשך /1שנים AIHעם טיפול בסטרואידים לעומת פלצבו ,בפלצבו מתו יותר חולים .החולים שכשלו בטיפול בסטרואידים או שהגיעו בשלבים מתקדמים עם שחמת מתקדמת או אי ספיקת כבד עוברים השתלת כבד AIH .יודע לחזור אחרי השתלת כבד בכ 21%-מהמושתלים. :Primary biliary cirrhosisיש וסקוליטיס שהוא דלקת של האנדותל ויש אתרוסקלרוזיס שהוא צלקת וחסימות בתוך הלומן .בצורה אנאלוגית ,ה PBC-הוא כמו וסקוליטס וה PSC-הוא כמו אתרוסקלרוזיס PBC .היא מחלה דלקתית של דופן צנרת המרה בעיקר בענפים הקטנים התוך-כבדיים .הדלקת הזו גורמת ליצירה של גרנולומות ואפילו הרס של צינוריות המרה בתוך הכבד עד כדי ( ductopeniaאין צינורות מרה) .מופיעה בתמונה של cholestasisכי למלחי המרה אין לאן לזרום והם שוקעים בכבד כך שהכבד גדוש במלחי מרה .לכוליסטזיס יש תמונה היסטולוגית וגם קלינית. הצטברות המרה גורמת לדלקת ,פיברוזיס ,שחמת ואפילו אי ספיקה כבדית. תמונה היסטולוגית מראה את הגרנולומות ופהגיעה בדופן צינור המרה עם הסננה לימפוציט ארית .החולה כוליסטטי ולכן יש קליניקה אופיינית .ב 22%-מהמקרים החולים מרגישים טוב אך אם נחכה יותר זמן הם ירגישו קרוב לוודאי משהו בהמשך .ל 32%-מהחולים יש חולשה .יש גרד פעמים רבות .הכבד מוגדל בגלל גודש של מרה בתוכו .מלחי המר היוצאים למחזור הדם ואז יש גרד והיפר פיגמנטציה עורית .הטחול גדל וזה סימן של .portal hypertensionsה- Portal hypertensionב PBC-מקדים את השחמת כי יש גרנולומות בתוך המרווח הפורטאלי אשר לוחצות על ה- portal veinsהקטנים וכך יש אפקט של לחץ חסימתי ,עליה בתנגודת ויתר ל"ד פורטאלי עוד לפני השחמת .חולי ה- PBCיכולים לפתח portal hypertensionולדמם מדליות עוד לפני שמגלים שחמת. בחולה עם כוליסטזיס יכולה להתפתח צהבת .כשמלחי המרה שוהים בכבד תאי הכבד מייצרים מהם הרבה כולסטרול ושומנים ולכן לחולה יהיה דיסליפידמיה והרבה משקעים של שומן בעור ומסביב לעיניים .כאשר מלחי המרה לא מופרשים כמו שצריך למעי יש חסר ספיגה של ויטמינים מסיסי שומן .חסר בויטמין Dגורם לאוסטיאופורוזיס .מחלות כבד מתקמדות קשורות לאוסטיאופורוזיס ובעיקר ( PBCשאלה למבחן). אפידמיולוגיה :גם כאן לרוב נשים חולות ( 82%מהמקרים) ,גיל האבחנה הוא .61-32ההיארעות משתנה בין ארצות שונות והיא בערך 6ל /11-אלף ,ה prevalence-היא 32ל /11-אלף בנשים ו /2-ל /11-אלף לגברים. אבחנה :האנזימים שיבלטו הם האנזימים הכולסטטיים – alkaline phosphataseו GTT-ופחות האנזימים הכבדיים. הבילירובין עולה ותהיה דיסליפידמיה ברוב המקרים עם כולסטרול גבוה .סרולוגית ה hallmark-של PBCהוא anti- mitochondrial antibodyשמופיע ב 82%-מהמקרים .יכולים להופיע נוגדנים אחרים אך הם פחות רגישים. מהלך טבעי של המחלה :חילקו את החולים לסימפטומטיים לעומת אסימפטומטיים ,הסימפטומטיים מתו יותר. התוצאות חזרו על עצמן גם במאמר ב .NEJM-ב PBC-אין טיפולים טובים .משתמשים במלח מרה טבעי שנקרא ulsu- .)UDCA( deoxy cholic acidהטיפול הזה משפר את הכוליסטזיס יפה מאוד ע"י העשרת מלחי המרה עם הסוג הטוב של המלח .המרה הזאת נהיית פחות גבשושית והיא יכולה לעבור דרך חסימות כך שהשגנו ניקוז טוב יותר בדרכי המרה .ה UDCA-משפרת דלקת בדרכי המרה ויש לה השפעות נוספות .ה UDCA-היא מלח המרה הטוב מבין מרכיבי המרה והעשרת מיץ מרה איתו מביאה להטבה דלקתית וביכוימית ואפילו חסימתית .החולה משתפר פלאים מבחינת התלונות ,בדיקת האנזימים וקצת התקדמות המחלה .לא כ"כ הצלחנו להוכיח שיש הארכה בהשרדות עם מתן ה- UDCAואם דוחים את השחמת הסופנית בעזרת הטיפול. בטיפול ב( budesonide-סטרואיד) החולים שהשתפרו היו עם Overlapשל AIHו .PBC-יש הרבה focusעל הטיפול באוסטיאופורוזיס כדי שהחולות לא ישברו חוליות ועצמות. :Primary sclerosing cholangitisמחלת דרכי מרה דלקתית כרונית עם דלקת וצלקת .יש הצרויות בדרכי המרה בצורת חרוזים ,בדרכי מרה תוך כבדיות וחוץ מכבדיות .בגלל גודש המרה בכבד יש החשת תהליך דלקתי-צלקתי שיכול להתקדם לשחמת .לא יודעים מה האתיולוגיה הברורה ,יש רק הרבה תיאוריות. אפידמילוגיה :מחלה שמופיעה בעד 8מקרים ל /11-אלף .האבחנה לרוב נעשית בגיאלי .21-61כאן הגברים דווקא עם שכיחות גבוהה יותר של המחלה .ל 81%-מהחולים עם PSCיש מחלת מעי דלקתית של ,IBDבד"כ .UCאם עושים השתלה גם ה PSC-וגם ה IBD-יכולים לחזור. החולים ב 01%-אסימפטומטים באבחנה ומצאו את המחלה רק בגלל בירור של תפקודי הכבד .בממוצע ההישרדות היא /2שנים .כולם מתקדמים לסיבוכים סופניים של המחלה – שחמת ו .cholangiocarcinoma-לכן די דחוף לעשות השתלת כבד במידת הצורך .המחלה כוליסטטית ולכן מרבית החולים מתגרדים ,צהובים ,כאבי בטן וחולשה .החולים יכולים לפתח תמונה של ascending cholangitisבגלל היצרויות בדרכי המרה חוץ ותוך כבדיות .יכולה להיות קולונזיצציה של חיידקים reflux ,של מרה וסימפטומים של גרד ,צהבת ,כאב ועייפות .יכולה להתפתח שחמת על כל סיבוכיה. אבחנה :מתחילים עם הביוכימיה ושוב בולטת ההפרעה הכולי סטטית כביטוי לנזק של דרכי המרה יש מעט מאוד עליה של ASTו .ALT-אם יש עליה שלהם צריך לחשוב על overlappingעם .AIHכל אחת משלושת הצורות יכולה להיות עם overlappingאו לא .יהיו אימונגלובולינים גבוהים .יהיו PANCAבאחוז גבוה מהחולים .אם יש ANAו aSMA-שמופיע לרוב בחפיפה. IgG4 :IgG4 diseaseלרוב הוא אוטואימוני ו IgG1-3-הם לרוב תגובתיים .ה IgG4-הוא ה clone-האוטואימוני שמופרש מתאי Bיחודיים .כשיש עליה ב IgG4-יש מעורבות רב-מערכתית של כבד ,מרה ולבלב (דומה ל )PSC-אך היא יכולה לערב איברים נוספים בגוף כמו בלוטות רוק .מזהים מחלה זו רק לפני כמה שנים ,מזהים את המחלה ע"י צביעה ל .IgG4-זהו subtypeשל .PBC דיאגנוזה :הדמיית דרכי מרה היא כלי חשוב להערכה של .PSCיש שלוש modalitiesאבחנתיים MRI :שאינו חודרני ומדגים את דרכי המרה ,רואים היצרויות והתרחבויות .ה beading-מאפיין את ה .PSC-אפשר לעשות את האבחנה חודרנית ע"י ( ERCPאנדוסקופיה וכניסה דרך הפפילה) שיכולה להסתבך עם הפטיטיס לא פשוטה .אם יש סטרוקטורה דומיננטית וצריך היצרות אפשר להרחיב אותה ע"י הכנס סטנט .לכן ,משאירים את ההדמיה החודרנית רק למקרים שצריך הרחבת היצוריות ע"י הסטנטים. משתמשים בב US-אנדוסקופי כאשר המחלה היא בדרכי המרה החוץ-כבדיות כי הוא לא רגיש למחלה תוך-כבדית. לפעמים החלה אוד קשה .רואים חולה עם PSCעם קטע ארוך של היצרות .תתכן סיבוך עם .chlangiocarcinomaקשה לעשות אבחנה של הגידול ולכן מנסים לעשות מעקב בעזרת ההדמיות ולראות אם יש גידול שמתפתח .בהיסטולוגיה רואים onion sclerosis טיפול :ה UDCA-מאכזב ,הוא משפר מבחינה כימית ,גרד וקליניקה של חולשה אך מבחינת ההשפעה על ההישרדות הוא לא הוכח כיעיל ,גם כאן אנו מדשדשים במחקרים .הUDCA -אפילו הראה עליה בתמותה ולכן אם מטפלים נותנים רק את ה .low dose-טיפול ב ERCP-נעשה כאשר יש הרבה היצרויות קטנות כי אפשר להכניס כ"כ הרבה סטנטים (בד"כ נעשה כשיש חסימה אחת בדרך מרה גדולה) .בחלק מהמקרים אפילו נאלצים לשים נקזים מבחוץ .אם המחלה מתקדמת מגיעים להשתלת כבד .גם כאן המחלה יכולה לחזור בעץ המרה של הכבד המושתל. ה overall survival-ל /1-שנים אחרי השתלת כבד בכל המחלות האוטואימוניות בכבד הוא .01-81% מחלות כבד מטבוליות מולדות ד"ר גיל מורלי אלו מחלות נדירות שיכולות להיות מאובחנות בגיל צעיר או בגיל מבוגר .מחלות אלה ניתנות לטיפול .אם מפספסים אותן החולה עלול להגיע למצב סופני של שחמת של הכבד שמחייב השתלה ואף קרצינומה של הכבד .הסיבוכים האלה ניתנים למניעה מלאה ע"י טיפולים פשוטים מאוד .בהמוכרומטוזיס עושים הקזת דם ובמחלת Wilsonנותנים תרופה שקושרת (עושה )chelationשל הנחושת .ביום-יום לא רואים את החלות האלו כי הן נדירות ולכן לא תמיד חושדים בהן .ברגע שמאבחנים את המחלה ומטפלים בה אפשר למנוע סיבוכים. המוכרומטוזיס :מחלה גנטית שגורמת להצטברות יתרה של ברזל בגוף כתוצאה מספיגה מוגברת מהדיאטה .במקרה של down regulationשל הברזל יש מנגנונים שעושים feedbackשלילי ולכן ספיגת הברזל הולכת ונעלמת .במצב של המוכרומטוזיס המנגנון הזה לא קיים ,ככל שאוכלים יותר ברזל הוא נספג יותר וממלא את מחסני הברזל בצורה פתולוגית .כתוצאה מכך יש הרבה תסמינים .זו מחלה אוטוזומאלית רצסיבית .הצטברות הברזל בגוף גורמת להרבה סיבוכים כמו סכרת ,שחמת של הכבד וקרדיומיופתיות וארתרופתיות (הביטוי השכיח יותר של המוכרומטוזיס). המחלה מופיעה לרוב בגילאי ה.21- המוכרומטוז=פיגמנט שחשבו שנמצא מהכבד ומקורו בדם בסוף המאה ה ./8-פריטין הוא החלבון שמשקף את המצב של הברזל במחסני הברזל .הפריטין תפס מקום מרכזי באבחון של המוכרומטוזיס וכל המצבים של הצטברות משנית של ברזל .יש קשר של המחלה עם ה HLA-מסוג A3ו .B14-יש קבוצה בארה"ב שמיפתה את הגן בזרועה הקצרה של כרומוזום 3באזור סמוך ל .HLA-גילו את הגן האחראי למחלה שנקרא – HFEזהו חלבון טרנסממברנאלי שדומה לחלבונים של ה MHC-מ .classI-הוא עושה רגולציה של האינטראקציה בין הרצפטור לטרנספרין לטרנספרין עצמו. מוטציה ב HFE-נקראת .C282Yכאשר החולה נושא את המוטציה הזאת והוא הומוזיגוט אליה ,יש סיכוי לפתח תסמינים קליניים של המוכרומטוזיס .הגן הזה באוכלוסיות מסויימות מאוד שכיח ב /-ל 220-אך המוכרומטוזיס עדיין נחשבת למחלה מאוד נדירה (בארץ קשה למצוא חולים כאלה ,כנראה שיש תת-אבחון) .אפילו במדינות בהן השכיחות של הגן אמורה להיות גבוהה עדיין המחלה נחשבת לנדירה .יש מושג של pentranceכלומר הגן נמצא אך הביטויים הקליניים לא מתרחשים ב /11%-מהמקרים אלא לעיתים יותר רחוקות .כדי לאבחן המוכרומטוזיס קלאסי דורשים החולה יהיה הומוזיגוטי למוטציה .C282Y ישנן מוטציות אחרות כמו H63Dוחושבים שהיא הרבה פחות חשובה כיוון שרואים אותה רק ב /-2%-מחולי ההמוכרומטוזיס .אפילו אם החולה הוא הומוזיגוטי למוטציה זו זה לא יספיק לגרום להצטברות ברזל בגוף .המוטציה מתרחשת באזור החוץ-תאי של ה ,HFE-לא יהיה קישור עם ה beta-2-microglobulin-ולכן אין downregulationשל ספיגת הברל בתוך האנטרוציטים .ה HFE-מתבטא בעיקר באנטרוציטים ויש שחושבים שיש השפעה על hepcidin שעושה downregulationשל הברזל ושהמוטציה גם משפיעה על הטחול .היום יודעים שהמנגנון העיקרי הוא חוסר ההשפעה על ה downregulation-של ספיגת הברזל באנטרוציטים .הברזל נספג באופן נורמאלי בדואדנום .כשיש הרבה ברזל שנספג האנטרוציטים צריכים להפסיק את ספיגת הברזל. כדי לאבחן המוכרומטוזיס קלאסי צריך שהחולה יהיה הומוזיגוטי למוטציה .C282Yיש 2-3%חולים שהם הטרוזיגוטים ל C282Y-והמוטציה השניה של .H63Dיש עד 0%שהם הומוזיגוטים למוטציה .H63Dהמוטציה של C282Yהיא שכיחה במיוחד בצפון אירופה .היום יודעים שזו מוטציה שמגיעה כנראה מהויקינגים .בארץ עשו בדיקה וראו ששכיחות המוטציה היא .1-/.2%המוטציה הופיעה בגזע שעשה קולוניזציה במערב אירופה – celeticאו .Viking ה founder effect-נמצא גם בדרום אפריקה ואוסטרליה בגלל פלישת ה viking-לאזור זה .יודעים מתי קרתה המוטציה לפי שכיחות המוטציה במקומות השונים .המוטציה שכיחה מסיבות שונות. המוכרומטוזיס קשורה גם למחלות אחרות כמו – porphyria cutanea tardaזו מחלת עור וכשמופיע סינדרום זה יש לחפש גם המוכרומטוזיס כי יש בחולים שכיחות מוגברת של המוטציות שגורמות להמוכרומטוזיס. ספיגת הברזל :הברזל מגיע מהמזון ואמור להיספג באנטרוציטים ב .crypt cells-יש חלבון שנקרא hepcidinומיוצר ע"י הכבד והוא עושה רוגלציה של כמות הברזל שתיספג ע"פ מצב מאגרי הברזל בגוף .הברזל נספג בדואדנום. המקרופאגים נותנים signalingכאשר צריך להגדיל או להקטין את הספיגת הברזל .התהליך מתווך גם ע"י חלבון שנקרא .ferroportinה hepcidin-משחק תפקיד חשוב ברגולציית ספיגת הברזל .ההפסידין הוא חלבון אנטי-בקריאלי שמפריש כל מיני ציטוקינים ויש לו קורלציה ברורה עם הפריטין .כאשר הפריטין עולה ומחסני הברזל מתמלאים ההפסידין עולה ומעכב את ספיגת הברזל ע"י האנטרוציטים .יש מקרים של חסר גנטי בהפסידין ואז יש iron ,overloadמוטציה זו אינה בפתוגנזה של ההמוכרומטוזיס. סימפטומים וסימנים: Malaise מחלת כבד עם ,hepatomegalyאם החולה לא מאובחן בזמן הוא יכל לפתח שחמת .היום כשיש התפתחות של מחלת כבד מסיבה לא ברורה ובעיקר בצעירים עד גיל 02צריך תמיד לשלוח בדיקות של ברזל ופריטין .לא מחכים שהחולה יפתח שחמת אלא צריך לאבחן ולטפל לפני כן .כשיש מצב קליני קלאסי והפרעה בתפקודי כבד עם רמות אנזימים גבוהים (טרנסאמינזות) – נעבור על אנמנזה ואם הוא קיבל עירויי דם לפני שנת /882מחשש לhepatitis - ,Cהסיכוי אז להידבק ב hepatitis C-היה 2%בכל מנה .עושים גם סרולוגיה וירלאית ל HBV-ו ,HCV-סרולוגיה אוטואימונית כמו anti-SMA ,ANAוכו' .עושים USכדי לראות אם הכבד הוא שומני .היום הסיבה הכי שכיחה להפרעה בתפקודי כבד היא כבד שומני בגלל עודף משקל ( .)fatty liver diseaseבהמוכרומטוזיס נברר את רמת הברזל ,רמת הפריטין ורמת סטורציית הברזל. סכרת מחלות אנדוקריניות כאשר הכי שכיחה בגברים היא דיספונקציה של זקפה וה hypogonadism-אצל נשים אי ספיקת לב על רקע קרדיומיופתיה בגלל הסננה של הברזל בדופן הלב. ארתריטיס :הסימפטום הכי שכיחה בהמוכרומטוזיס ,בד"כ בפרקים של הידיים Chondrocalcinosis פיגמנטציה של העור ,בספרות קראו לזה .bronze diabetes – 4Psהרפואה של העתיד personalized-P .כלומר כל אחד יגיע עם הגנום שלו שידוע עם הסיכויים לפתח מחלות שונות ,predictive – 2nd P .יש גנום של הפציינט ואפשר לנבא אילו מחלות הוא עלול לפתח ,preventive = 3rd P .אם יודעים על סיכוי למחלה צריך למנוע אותה .למשל ,אם יש סיכוי לקרצינומה של הריאה נגיד לחולה שאזור לו לעשן בתחליט האיסור ,percipitative=4th P .החולה צריך לשתף פעולה ושיתמיד עם הטיפול1מניעה. כשיש סביבה עשירה בברזל זה טוב לחיידקים והם יכולים לגדול .יש כמה עבודות ישנות שהראו שיש שכיחות מוגברת של זיהומים אצל חולי המוכרומטוזיס כמו ,V. vulnificusליסטריה ,Yersinia ,סלמונלה וכו' .לכן ,כשיש זיהום אקוטי כלשהו לא טוב לתת ברזל באפון כללי. דיאגנוזה :האדם מגיע אסימפטומטי עם הפרעות בתפקודי כבד .חוץ מהסרולוגיה הקלאסית נשלח גם בדיקות למדדי ברזל ו transferin saturation-שנמדד לפי רמת הברזל בדם .אם הסטורציה היא תקינה גמרנו את הבירור ולאדם אין בעיה של ספיגת ברזל מוגברת ומחסני ברזל מוגברים .אם הסטורציה מעל 31%והאדם ממוצא אירופאי ,צריך לשלוח את החולה לבדיקה גנטית .בנוסף ,צריך לעשות גם בדיקת פריטין שמשקף את מאגרי הברזל בגוף אך הוא גם APR (במצב דלקתי הוא יכול להיות גבוה כמו .)chronic hepatitisאם יש פריטין גבוה זה לא תמיד מעיד על המוכרומטוזיס ואולי תיתכן מחלה אחרת כמו HCV ,HBVאו alcoholic hepatitisכי ביין יש הרבה ברזל .הדגש נעשה על הבדיקה הגנטית של .HFEאם החולה לא הומוזיגוטי למוטציה של C282Yהאבחנה בד"כ נדחית. אבחנה של המוכרומטוזיס :סטורציה גבוהה ,פריטין גבוה שאינו ספציפי ובדיקה גנטית הומוזיגוטית חיובית .אם אפשר לעשות אבחנה על סמך בדיקות לא חודרניות האם צריך לעשות ביופסיית כבד? בד"כ מצמצמים את ביצוע הביופסיה לחולים עם רקע גנטי מתאים הומוזיגוטי ,פריטין מוגבר מעל ALT ,/111גבוה ו .hepatomegaly-נעשה צביעה לברזל בכבד ונעריך את רמת הפיברוזיס בכבד .לאבחנה נצטרך רמה של מעל 221ברזל בכבד. טיפול :הטיפול היחיד פעם היה הקזת דם ( .)phlebotomyזו המחלה היחידה שבה הקזת הדם באמת עוזרת .צריך לעשות פלבטומיה בממוצע פעם בשבוע כדי שהפריטין ירד לרמה נמוכה מ 21-מיקרוגרם1ליטר .לאחר מכן ניתן לתת טיפול אחזקה כל חודשיים-שלושה .הטיפול פשוט ויעיל כמעט בכל מקרי ההמוכרומטוזיס .יש מקרים בודדים בהם ההקזה לא מספיקה ואפשר לשקול .iron chelationבד"כ עם ההקזה יש ירידה בפריטין עם פחות סיבוכים של שחמת ו.hepatocellular carcinoma- האם צריך לעשות סקר לכל האולכויסה? בארץ זה לא רלוונטי כי השיכחות היא נמוכה וגם חדירות הגן הוא נמוך. לסיכום :הגן האחראי הוא HFEעל כרומוזום ,3המוטציה שדרושה לעשות את האבחנה היא .C282Yכדי לפתח מחלה החולים צרייכם ליהות הומוזיגוטיים למוטציה .כנראה שהמחלה לא מאובחנת תמיד כי הסימפטומים לא ספציפיים. הסקר לברזל גבוה הוא ע"י טרנספורמציה של טרנספרין .הפלבוטומיה יכולה להציל חיים אך לא תמיד מונעת את כל הסימפטומים. :Wilson’s disease מחלה מאוד נדירה בשכיות של /1211,111עד ./1/11,111באנשים אין יותר מ 221-חולים עם .Wilsonחשוב לאבחן את המחלה כי הטיפול יחסית פשוט ואפשר למנוע את הסיבוכים של שחמת ,השתלת כבד ו .fulminant hepatitis-זכרים ונקבות חולים במידה שווה .נדיר לעשות את האבחנה מתחת לגיל 2כי עדיין לא יהיו סימפטומים כי אין עדיין מספיק הצטברות של נחושת .בד"כ נאבחן את החלה במבוגרים מתחת לגיל .61רוב המקרים יהיו מאובחנים בעשור השני עד הרביעי לחיים. פתוגנזה :מחלה ARכמו המוכרומטוזיס בה יש פגיעה במטבוליזם של הנחושת .מצאו את הגן לפני /2שנה ,הוא ממוקם בזרוע הארוכה של כרומוזום /6ומערב את ה ATPase-של הובלת הנחושתת .הגן הזה הוא קריטי ליציאה של הנחושת מהמע' הביליארית ולכניסה של נחושת ל seroplasmin-שנושא את הנחושת בכלי הדם .יש בעיה גנטית שמפריעה להכנסה של הנחושת לתוך ה ceruloplasmin-ובעיה של excretionשל הנחושת הברזל מצטבר בצורה חולנית וגורם לסימפטומים. הנחושת מצטברת בכל מיני איברים כמו הכבד והמוח (שני האיברים העיקריים שבהם יש הצטברות) .הנחושת גם מצטברת בעין בממברנה שנקראת Descemet membraneעם תמונה אופיינית של .Kayser-Fleischer ring המניפסטציה הקלינית :לרוב האבחנה נעשית בגיל צעיר .ב 21%-ההסתמנות תהיה נוירולוגית או פסיכיאטרית .עם טיפול שקושר את הנחושת התסמונת הנוירולוגית תיפטר .כשיש מעורובת נוירולוגית או פסיכיאטרית במתבגרים או מבוגרים צעירים יחד עם הפרעה בתפקודי כבד1הפטומגליה ומחלה המוליטית מצריכה לחשוב על מחלת Wilsonאפילו שהיא נדירה .מחלת הכבד בד"כ אסימפטומטית עם hepatomegalyולרוב בלי .splenomegalyהפרזנטציה הראשונית יכולה להיות fulminant hepatic failureולא רוצים להגיע לכך .אם לחולה יש תופעה נוירולוגית כלשהי והפרעה בתפקודי כבד בודקים את העיניים כי לראות אם יש .Kayser-Fleischer ringsאנמיה המוליטית היא .Coomb’s negative יש הצטברות נחושת שמופיעה כטבעת ע"ש ,Kayser-Fleischerזה די פשוט לאבחנה אפילו ע"י רופא מתחיל .אם יש ממצא זה שולחים את החולה לרופא עיניים .זה ביטוי להצטברות של נחושת בגוף וע"פ רוב זו מחלת .Wilson הצטבורת ברזל יכולה להיות גם במחלות כולי סטטיות קשות עם מניפטסציה עינית אך זה נדיר יותר. נחשוד במחלה בילדים או במתבגרים כשיש מחלה אקוטית1כרונית לא מוסברת ,סימפטומים נוירולוגיים מסיבה לא ידועה ,המוליזה אקוטית או מחלת עצם לא מוסברת .הבעיה של מחלת ה Wilson’g-היא כשההופעה הראשונה היא .fulminant hepatic failureיש צהבת ,חום ,אנורקסיה ,הקאות ,כאבי בטן וגם נטיה לדמם כי באי ספיקה לא מיוצרים יותר פקטורי קרישה .החולה יכול להגיע עם אנצפלופתיה ומצב בלבולי .בד"כ יש גם אנמיה המוליטית וזה צריך לעורר חשד למחלה. כשיש fulminant hepatic failureעושים את הבדיקות הרגילות :הערכה של ה PT-יחד עם hepatic .encephalopathyצריך לבדוק את תפקודי הכבד ולשלול את הסיבות השכיחות ל fulminant hepatitis-כמו וירוסי ההפטיטיס ו.AIH- צריך לאשפז את החולה ב ICU-ולעשות לו הערכה יומית ב vital parameters-כלומר מצב הקאוגולציה וכו' .חוץ ממצב של fulminant hepatitisשל Wilson’sבהם ע"פ רוב החולה יזדקק להשתלה ,ה management-באופן כללי בחולה הוא הורדה של הנחושת בגוף ע"י עידוד של ההפרשה וירידה ב intake-מהדיאטה .צרי למנוע את הספיגה של הנחושת ולתת chelatorsשל נחושת .צריך להימנע ממאכלים עם נחושת כמו כבד ,פירות ים ופטריות .יש לתת תרפיה שקושרת את הנחושת ,בעיקר ( penicillamineהתרופה הראשונה) .חייבים להמשיך את הטיפול ב chelators-כל החיים כי אם תהיה הצטברות נחושת זה יכול להתקדם לפגיעה כבדית או פגיעה מוחית עם תופעות אקסטרה-פירמידאליות קשות. אם החולה לא מסתדר עם pencillammineנותנים לו .TETAהקו השלישי הוא Zincכי הוא מונע את הספיגה של הנחושת .יש עבודות שהראו שהוא יעיל כמו penicillamineאפילו כשהוא ניתן לבד .החולה יהיה חופשי מהסימפטומים ע"י zincבלבד. אם המחלה מתקדמת הסיכוי היחידי להציל את החולה הוא ע"י השתלת כבד .הפרוגנוזה ברגע שהחולה לוקח את התרופה היא מצויינת .לעומת זאת ,חולים שלא יקבלו טיפול ימותו מסיבוכים הפטיים או נוירולוגיים .כשמזהים את המחלה אצל אדם אחד צריך לבדוק את כל המפשחה בבדיקה גנטית ומעבדתית ,בעיקר קרובים מדרגה ראשונה. לסיכום :אלו מחלות נדירות אך הן ניתנות לטיפול ( .)treatableכשיש אנשים צעירים עם מחלת כבד מסיבה לא ברורה צריך לחשוב על מחלות אלו .אפשר לאבחן אותם ע"י בדיקות פשוטות :המוכרומטוזיס מאובחן ע"י בדיקת ברזל ופריטין ואילו Wilson’sע"י בדיקת ה cerulloplasmin-בדם ,ב 81%-הוא יהיה נמוך בוילסון .כשיש אדם צעיר עם הפרעת כבד לא מוסברת והפרעה נוירולוגי תצריך לשלוח בדיקה ל .cerulloplasmin-אם הוא נמוך באופן משמעותי הוא נותן אבחנה של ,Wilson’sאין אבחנה מבדלת .כדי לאשר את האבחנה נבדוק גם נחושת בשתן במשך 20שעות ואז זה גם מאשר את האבחנה. כבד שומני פרופ' רני אורן *יש לדעת את ה guidelines-שבסוף המצגת. כשיש כבד שומני גם אם אין תסמונת מטבולית יש סיכוי גובר למחלות קרדיווסקולאירות .זו מחלת הכבד השכיחה ביותר 61% ,בעולם המערבי .באנשים מבוגרים השכיחות היא .81%בארה"ב יש אפידמיה של השמנה ולכן מעל /11 מליון איש סובלים מכבד שומני .הכבד השומני יכול להפוך למחלת כבד כרונית עם התפתחות הפטומה. האם ניתן לנבא למי יש כבד שומני? הרבה פעמים הסיבה לכבד שומני היא גנטית ולכן יש הרבה אנשים עם כבד שומני. לא כל החולים עם כבד שומני בעלי תסמונת מטבולית .אם מוצאים את הכבד השומני מקודם אפשר לטפל בדרכים שונות ולהקטין את הסיכוי לסיבוכים כמו סינדרום מטבולי ,מחלות לב ומחלות כבד. אין טיפול מסיבי וחד משמעי לכבד שומני .אין תרופה שלוקחים אותה והכל מתסדר .אחת הסיבות לכך היא שחברות התרופות לא רוצות תרופה לכבד שומני אחרת נמנע את התרופות ללחץ דם ,סכרת ומחלות לב .יש תרופה היום בפיתוח לכבד שומני שנמצאת ב.phase 3- כיצד התגלה הכבד השומני? בעבר אמרו ש 61-01%-ממצבי השחמת הם אידיוטיים (הרופא אידיוט והחולה אפאטי .)כשהתחיל עידן ההשתלות הגיעו חולים אידופטיים להשתלה ,הוציאו את הכבד ומצאו כבד צהוב ,גדול ושומני. הבינו שיתכן כי המקרים האידיוטיים הם כבד שומני שפוספס .בתמונה מאקרוסקופית רואים וקואולות של שומן. באנשים עם obesityברובם יהיו steatosisעם שומן בכבד .אם יהיה להם גם דלקת או פיברוזיס זה נקרא non- ( alcoholic steatohepatitisיש מרכיב דלקתי ולכן .)hepatitisבאחוז מסויים מהם היה תפתחות שחמת ובחלק מאלו יהיו סיבוכים של הפטומה 61% .מהעולם המערבי מפתחים כבד שומני 21% ,מתוכם מפתחים NASHומתוכם 21% יפתחו שחמת .אם כן 0% ,יפתחו שחמת של הכבד. אם ניקח את ה NASH cirrhosis-יש 3מליון חולים בכל נקודת זמן. עבודה שנעשתה ב :2113-בדקו בארץ את האפידמיולוגיה של כבד שומני .החולים המתאימים עברו USכדי לראות את הכבד .בארץ בגברים יש 68%של NAFLDובנשים .2/%אם כן ,ב 61%-מהעולם המערבי יש כבד שומני. "הצביעות של ה – "guidelines-מצד אחד ה gold standard-המחלות כבד הוא .liver biopsyטעות הדגימה ב- hepatitis Cאו כבד שומני היא בסביבות .61%בעקבות כך אין הוראה לבצע בכל פעם שרואים כבד שומני ביופסיה אך מצד שני כשמתחילים לטפל צריך להתאים את הטיפול בהתאם לביופסיה. פותח מכשיר USעם תכונה מיוחדת בעזרתו ניתן לראות את הכבד השומני לפי היחס בין הבהירות של הכבד כשהוא שומני ( )white referralלבין הבהירות של הכליה .כשיש יחס של /.08הכבד תקין ,עד יחס של 2יש דרגה מסויימת של שומן ומעל 2.2הרבה מאוד שומן. קבוצה צרפתית מצאה את ה :fibromax-לקחו דם מהחולים ומצאו פרמטרים בלתי-תלויים ופיתחו נוסחא שאומרת כמה פיברוזיס יש לחולה ,כמה סטיאטוזיס ,כמה דלקת וכו' .יש scoringלמחלת הכבד וכך יודעים את הפרמטרים שאפשר לקבל גם מביופסיה .בביופסיה יש פרטי רקמה כמו גרנולומות או מחלות אינפלטרטיביות כמו לימפומה ולכן אף בדיקה לא יכולה להידמות לה .אם רוצים לבדוק רק כבד שומני לא חייבים ישר לרוץ לביופסיה אלא אפשר לעשות בדיקת דם זו. :Fibroscanמכשיר כמו USשמתבסס על כך שהקלט שמתקבל חזרה הוא בפרופורציה לצפיפות הרקמה .אם הצפיפות גדולה בגלל פיברוזיס המהירות של חזרת הקלט היא גדולה. הסיבות לשומן בכבד :פעילות ספורטיבית ירודה ,בשר אדום במשקאות ובעיקר קוקה-קולה ,רקע גנטי ,שומן תוך-גופי, חומצות שומן חופשיות שמגיעות לכבד וכו' .במחקר נוסף בדקו את הקשר בין ה nutritional intake-לבין הכבד השומני .המסקנה היא ש NAFLD patients-צורכים יותר משקאות קלים ובשר וצורכים פחות דגים ואומגה .6 הגורמים ל :NAFLD-כשיש ירידה בתנגודת לאינסולין יש triggeringלמעבר לסמלול של דלקת וצלקת .יש סינדרום מטבולי כך גם בחולים עם BMIתקין .בסכרת סוג 2יש נטיה לכבד שומני ולמחלת NAFLDקשה יותר .תנגודת לאיסולין קיימת גם בחולי NAFLDרזים ולא סכרתיים .האינסולין משפיע דרך ה .SREBP-1c-כשיש ליפו גנוזה מואצת עם תנגודת לאינוסלין והיפואינסולינמיה הבעיות בכבד מתחילות .השומן האבודמינאלי היום נחשב לאיבר ומע' בפני עצמה וגם בה יכולה ליהות תנגודת לאינוסלין ,זה קורה גם בבעלי משקל תקין. סיבות לכבד שומני Intake :גבוה של שומנים וחומצות שומן שמגיעות לכבד ,פירוק שומן בפריפריה שמגיע לכבד, פעילות גופנית מאוד איטית שגורמת לעמידות יתר לאינוסלין והגעה רבה של אינסולין לכבד .כשרקמת השומן מודלקת היא מפרישה ציטוקינים פרודלקתיים של TNFאלפא ו IL6-המדכאים ייצור של adiponectinשמגביר רגישות לאינסולין. כמות מסויימת של שומן לא מזיקה לשום איבר ,עד 2%שומן בכבד זה בסדר .כשהשומן עולה בכמותו או נמצא באיברים בהם לא מצפים למצוא שומן יש נזק של .lipotoxicity לא משנה מה המסלול שמוביל ליפוגנזה בכבד ,ה common pathway-הוא ה fatty acid coA-שהופך בכמות מסויימת לטריגליצרידים .בעזרת קופקטורים מסויימים הוא משוחרר מהכבד ב .VLDL-אם הפקטורים האלה חסרים או מעוכבים התהליך מעוכב ושומן לא יוצא מהכבד .אם יש תהליכים שקולטים שומן לכבד והם מזורזים תהיה הצטבורת שומן בכבד. יש קשר בין השומן בכבד לבין הרגישות לאינסולין .ככל שהשומן בכבד עולה יורדת הרגישות לאינוסלין. מי התחיל את התהליך? השומני המרכזי בכבד או השומן הפריפרי? לפטין ו adiponectin-מונעים את ה.lipotoxicity- בכבד שומני יש רמה גבוהה פי 2ללפטין ,הוא בקורלציה לסטאטוזיס והוא לא תלוי בחומרה של הסטאטוזיס בכבד .ב- NAFLDיש לא רק עמידות לאינוסלין אלא גם ללפטין .יש גם רמה מופחתת של .adiopnectin מדוע זה מסוכן? בגלל הקשר לתסמונת מטבולית .מתוך כל החולים עם 61% NAFLDיפתחו תסמונת מטבולית .מתוך כל החולים בתסמונת המטבולית כ 01%-יפתחו כבד שומני .בילדים עם משקל יתר יש קורלציה גבוהה לכמה גורמי סיכון לתחלואה קרדיווסקולארית. האם כבד שומני הוא גורם סיכון וצריך לטפל בו או שהוא מרקר לתסמונת מטבולית ובעיות לב? חושבים שהוא גורם סיכון וצריך לטפל בו .ה NEJM-התייחס לזה וחקר את אחוז התחלואה הקרדיווסקולארית בחולים עם תסמונת מטבולית .התרגלו בעבר להגיד שכבד שומני הוא שום דבר אך היום יודעים שזה משמעותי מאוד .המאמרים מראים שההישרדות נפגעת כאשר יש כבד שומני. טיפול :יש צורך לטפל בגורמי הסיכון כמו היפרטריגליצרידמיה .עד כה לא נמצא טיפול תרופתי מוכח .צריך לשנות אורחות חיים הכולל ירידה במשקל ופעילות גופנית ,הוא ממצא שנמצא כיעיל להורדת הסיכוי ל .NAFLD-גם הורדה של 2%מהמשקל ובטח של /1%תורמת בצורה משמעותית .בדיאטות של שומן צריך להיזהר מפחממות .באופן פרדוקסאלי לא צריך להיזהר בשומנים כמו שצריך להיזהר בפחממות1מתוקים .גם בפעילות גופנית הוכח שאם עושים הליכות 6-0פעמים בשבוע 01דקות כל פעם בקצב של 3ק"מ לשעה כבר מגיעים ליעד המטרה .הראו שלא רק פעילות איזומטרית או איזוטונית או שילוב עוזרת אלא כל אחד מהם בפני עצמו .גם אם עושים רק תרגילים במכשירים ולא מסוגלים ללכת ,זה כבר משפר את המצב. ניסו תרופות נגד דלקת ,פיברוזיס ,insulin resitstance ,שומן וסכרת .כל התרופות האלו לא עזרו .נעשה מחקר על תרופת ה orlistat-שמעכב את הספיגה של השומנים במעי ובכבד .המסקנות הוא שהתרופה משפרת רמת הALT- והסטאטוזיס ב US-בחולי NAFLDאך לא מורידה במשקל .התרופה לא נכנס לטיפול במחלה .הגליטזונים נוסו אך הם גורמים לתופעת לוואי של השמנה. רוצים למנוע בכבד שומני תסמונת מטבולית ומחלות כבד .נמצא שכוסית יין אדום ביום עוזרת ל NAFLD-ומותר לשתות אותה. הטיפול העיקרי הוא בשינוי אורחות חיים .אנשים שמנים צריכים לרזות למשקל האידאלי שלהם אך זה לא ריאלי, צריך לרדת 2-/1%מהמשקל עם behavioral therapyולשנות את הרכב הדיאטה .צריך להימנע ממשקות קלים ולעלות את רמת ה ,fiber-להקטין ב ,fastfood-להוריד שומנים רווים ולהגדיל לקיחת אומגה.6 גידולי כבד ד"ר יזהר לוי ברוב החולים עם דלקת כבד כרונית מתפתחת שחמת ולאחר מכן סרטן של הכבד .עם הטיפול בחולים 21% ,מהחולים עם שחמת כבד יפתחו סרטן כבד .מקור ה HCC-הוא ממקור ראשוני של הכבד בתאים ההפטוציטים .יש בכבד bile ductsשגורמים ל .cholangiocarcinoma-תאי רקמת החיבור גורמים לגידולים ממקור מזנכימאלי כמו .hemangiosarcoma HCCקורית בעיקר בחולים שחמתיים ,זה מעל 81%מהמקרים .לעיתים נדירות HCCמתפתח בכבד רגיל ללא שחמת. רוב החולים שיפתחו סרטן כבד יהיו בעלי מחלת כבד כלשהי ברקע .מדוע יש HCCבכבד שחמתי? הכבד הצירוטי מכיל תהליך דלקתי שגורם לריבוי של תאי המטריקס בכבד ופיברוזיס .הכבד השחמתי מצולק ויש בו תהליכים של פיברוזיס ,איסכמיה ודלקת .התאים ההפטוציטים שמפתחים את הסרטן מופגזים בסטרס של כל הציטו קונים והאיסכמיה ,הם חנוקים ברקמת חיבור ואין להם סביבה נורמאלית .עקבות סטרס זה והדלקת יש לחץ על הDNA- ולבסוף escape mutationכך שנוצרים גידולים .דלקת כרונית לאיבר מובילה לגידולים – זה לא ממצא נדיר בגוף ונראה גם בריאות למשל .יש genetic instabilityויצירת מוטציות היוצרות גידול .להבדיל מהתאים ההפטוציטים הבוגרים ואין להם כבר telomerasesלהתרבות ,המוטציות אוהבות את הסביבה השחמתית .הן מגדלות כלי דם חדשים מתחברות לעורקים וגורמות לגידול .הגידול חונק את הכבוד ולא טוב מבחינת הפתוגנזה. בכבד צירוטי יש גרגור אופייני שהוא הנודולות שנוצרות בעקבות הנזק. אפידמיולוגיה :השכיחות בחולי השחמת היא גדולה מאוד BRCA .2-6% ,חיובי הוא קבוצה שזוכה לסקר ותשומת לב מרבית ועוברים MRIפעם בשנה .השכיחות של HCCאפילו גבוה יותר מאשר הסיכוי של נשים עם BRCAחיובי לפתח סרטן .ממליצים לחולי שחמת לעשות פעם בשנה USולבדוק את רמת ה .alpha fetorptoein-בתחילת המחלה הוא לא גבוה אך במצב מתקדם הוא יהיה גבוה ב .02-81%-ה AFP-הוא חלבון עוברי שנמצא ברקמות עובריות ובשליה .יש לו משמעות לבדיקת הגדילה של העובר .גם בסרטן האשכים וגידול כבד יש .AFPהוא סמן חשוב ב HCC-אך הרגישות שלו היא נמוכה במצב מתקדם ( 31%במצב התחלתי של HCCהוא רק .)21%עדיין נעזרים ב AFP-ואין עדיין משהו יותר טוב ממנו. בגידולים בבטן כמו סרטן המעי הגס מטפלים באמצעים התרופתיים .בחולים עם HCCבנוסף לגידול הסרטני הכבד חולה במעל 81%מהמקרים .יש שתי מחלות מתחרות ולכן הפרוגנוזה גרועה יותר ,אלו חולים מורכבים בהרבה ומגובלים בכמות הטיפולים שאפשר לתת להם .המצב האידאלי הוא פשוט להחליף את הכבד .כמות הכימותרפיה, ההקרנות וגודל הניתוח שאפשר לעשות הם מועטים. גורמים פרוגנוסטיים בשחמת כבדית Child Pugh score :קובע את הניקוד ע"פ אלבומין ,בילירובין ,INR ,מיימת ואנצפלופתיה .ניקוד אחר הוא של MELDשנקבע ע"י בילירובין INR ,וקראטינין .גם הגידול בכבד קובע את הפרוגנוזה: מס' הגידולים בכבד ,גודל הגידול ,רמות ה AFP-ואם יש פלישה לכלי דם. פרוגנוזה :בעבר החולים היו סימפטומטיים עם מחלה מתקדמת ופרוגנוזה של כמה חודשים .היום כשהחולה מאובחן מוקדם הם עדיין אסימפטומטיים .הכבד השחמתי הוא כמו קרחון בים ולא מרגישים כלום ,ביום אחד מבריאות שלמה נודע שיש גידול בכבד עם פרוגנוזה לא טובה ושנה לחיות .הכבד השחמתי הוא נוקשה ויש לו רזרבה מספיקה כדי לחיות חיים רגילים בלי סימפטומים .לעומת זאת ,אפשר להגיע היום להישרדות גבוהה יותר עם טיפול מתאים. חולי הכבד עם HCCכמו ברוב העולם מטפולים ע"י רופא הכבד מסיבות שונות .עוקבים אחר החולים הרבה שנים ,רוב הטיפול האונקולוגי הוא מוגבל .אין קווים אונקולוגיים כמו במחלקת האונקולוגיה כי הטיפול העיקרי הוא להעביר את החולים להשתלה ולגלות אותם מוקדם .אם אין גילוי מוקדם הפרוגנוזה אינה טובה HCC .היא אחד מהגידולים שהאבחנה אינה נעשית ע"י ביופסיה .כשיש כבד צירוטי יש מאפיינים מיוחדים והרבה פעמים AFPגבוה .הצורה שרואים את הכבד ברנטגן שונה מגרורות ו .benign tumor-בחולים עם כבד תקין ה AFP-תקין .ביופסיה דרושה אך רק במיעוט המקרים ,בחולים עם צירוזיס לרוב לא צריך ביופסיה. Hypervascular lesionבחולה צירוטי הוא לזיה חדשה לרוב ולא צריך ביופסיה .בד"כ הלזיה היא חדשה וב81%- מהמקרים לא עושים ביופסיה .ב CT-אפשר גם למצוא את הגידול .הפאזה העורקית היא 21שניות אחרי ההזרקה הראשונה והפאזה הורידית היא דקה-דקה וחצי מרגע ההזרקה. אם ה AFP-מעל 211יש אבחנה ולא צריך ביפוסיה .אם יש typical hypervascularityלא צריך ביופסיה .רק אם הגוש לא נראה טיפוסי ,ה AFP-תקין ואין היפר-וסקולריזציה נעשה ביופסיה .לביופסיה יש סיכון של דימום ופיזור הגידול ולכן צריך להימנע ממנה אם לא צריך אותה .הדיוק של האבחנה הרדיולוגית הוא מעל ,82%שווה אם לא יותר טוב מביופסיה (גם בה יש טעויות) .מעוגן היום בספרות שלא צריך ביפוסיה אם יש ממצאים טיפוסיים ברנטגן ו AFP-גבוה. טיפולים :הטיפול ההיסטורי המקובל הוא .tumor resectionבחלק גדול מהחולים הגידול גדול ולא נתיח או שהחולה במחלה מתקדמת ולא נמצא במצב שהוא יכול לעבור ניתוח .כימותרפיה במשך ה 61-שנה האחרונות לא הראה תועלת בגלל שנו מוגבלים ביכולת שלנו לתת טיפולים לחולה צירוטי .יעילות הכימותרפיה הייתה קטנה לא כי הגידול שונה ועקשני אלא כי אי אפשר להפציץ את החולה בכימותרפיה כמו בגידולים בקולון1ריאות1לבלב1שד .האלבומין של החולים נמוך ,הם מפתחים צהבת וזיהומים וימותו אם הכימותרפיה גבוהה מדי .אי אפשר לעשות הרבה ניתוחים ב- HCCוגם הטיפול הסיסטמי בעייתי ולכן לא היו טיפלים לסרטן הכבד. ב 21-השנה האחרונות הפיתוח הטכנולוגי נתן קפיצת מדרגה .נכנס ה MRI ,CT ,US-ובעזרתם אפשר לתת טיפולים פליאטיביים מוקדמים ל .HCC-אם אי אפשר לעשות ניתוח נותנים טיפול מקומי .מעבירים אנרגיה באזור הגוש הגידולי ומחסלים אותו בעזרת אלכוהול ,גלי רדיו ,צנתור והזרקת חומר כימותרפי ,הקרנות ואמצעים נוספים .עושים צריבות למיניהן באלכוהול ,גלי רדיו או הקרנה .אם המצב מורכב יותר ויש יותר מגוש אחד עוברים גם לצנתור ( )TACEשהוכח שמשפר הישרדות ,זה הקו השלישי לטיפול .עושים כימותרפיה ואמבוליזציה של העורק .למשל ,רואים תלהיך גידולי עם AFPברמה של .081כשעושים צנתור אפשר לראות את הגידול ,מזריקים לו חומר ניגוד ואחרי שישה שבועות החומר הניגודי נקלט ,ה AFP-ירד והגידול הפך בלתי פעיל למשך כמה שנים. מתחילים בטיפול ב radiofrequency-בגידולים קטנים ..מגיעים לאחוזי ריפוי מעל 81%בגידולים קטנים .המטרה היא גידלוי מוקדם ,אם מגלים את הגידול ב 2-ס"מ אפשר לנתח אותו ולעשות לו ,RE ablationלהזריק אלכוהול וכו'. כל אלה יביאו לריפוי של מעל .81%לרוב עושים טיפולים דרך העור או טיפולים מקומיים .אם הגידול גדול יותר או רב-מקודי עושים את ה.TACE- הכבד הצירוטי שפיתח פעם אחת HCCהוא קרקע פוריה ממנה צומחים עוד ועוד גיודלים .יש /2-21%סיכון לnew - HCCכל שנה לאחר פיתוח HCCאחד .היום נותנים טיפול אנטי-ויראלי והחזרה קצת יורדת .אחרי 2שנים יש 81% סיכוי לחזרה ולאחר 0שנים 82%סיכוי לחזרה .הסיכויים להגיע לריפוי במחלה זו עם כל הטיפולים הקיימים הם לא גבוהים .זו מחלה קשה המצריכה הרבה מאוד התמודדות. אם מגיע אדם צעיר ויש סיכוי לחזרת המחלה של 01-81%עושים controlשל המחלה ומנסים להגיע לרמיסיה אך רושמים את החולה להשתלת כבד .ההשתלה היא הטיפול היחידי שיכול להחליף את הכבד השחמתי וגם לרפא את ה- .HCCאי אפשר להביא את כולם להשתלת כבד ויש קריטריונים להשתלה :גידול קטן מתחת ל 2-ס"מ או 6נודולות מתחת ל 6-ס"מ ( .)Milan criteriaאין איברים להשתלה ,המחיר הוא גבוה ורק מס' קטן של גידולים הם מועמדים להשתלת כבד .במדינות עם הרבה תורמים יש 01השתלות למליון ובארץ רק 2השתלות למיליון .בעבודה שנעשתה מצאו שה 61-החולים הראשונים שעברו השתלה היו עם הישרדות ל 2-שנים של .62%היום משתילים 6-0חולי סרטן כבד בשנה. השתלת כבד קורית רק ב 2-/1%-מהמקרים 2% ,עוברים ניתוח בכבד .כמעט ממחצית מהמטופלים לא מקלבים טיפול. נותנים sorafenicשהוא thyrosin kinase inhibitorולכן אנטיפרוליפרטיבי ואנטיאנגיוגני .הוא משפר הישרדות ומאריך אותה ב 6-0-חודשים ,זה הסטנדרט של כל טיפול ביולוגי .גם תקופה זאת היא משמעותית כי חצי לא מגיב בכלל ויש אנשים שחיים עם הטיפול הבולוגי במשך שנים .לכל מי שיש מחלה מתקדמת ב childA-הוא מקבל את הטיפול ,ב childB-הטיפול לא יעזור. ניסו שילובים רבים של תרופות ביולוגיות .בינתיים הטיפולים הביולוגיים לא מאוד הוכיחו את עצמם בגלל שהמחלה היא קשה ומשלבת שחמת וסרטן כבד. יש אחוז recurrenceגבוה כי הכבד הוא שחמתי .ריפוי של הפטומה אחת לא מרפאת את הכבד שהוא קרקע פוריה להתפתחות גידולים .כשהמצליחים בהשתלת כבד פותרים את הבעיה .בארץ משתילים 21-31כבדים בשנה ואלו אנשים שמצילים אותם. נגיפי כבד וחיסונים פרופ' דני שובל יש הבדלים גדולים בין הוריוסים ההפט וטרופים HAV .ו HEV-דומים בדרך ההעברה שלהם .כל הנגיפים הם נגיפי RNAחוץ מ HBV-שהוא וירוס עם .DNAההעברה של HAVו -HEVהיא במזון מזוהם ,מים מזוהמים ומעבר מאדם לאדם .לכבד יש תגובה סטריאוטיפית לזיהום בנגיפים .דלקת כבד אינה צהבת מכיוון שרק חלק קטן מהמצבים מפתחים צהבת .הדלקת בד"כ מופיעה עם נזק הפטוצלולארי כלומר עליה ברמות האנזימים ALTו AST-ולעיתים עם עליה בביר ליבוין .הסיבוכים בנגיפים אלו הם שונים .יש החלמה מלאה ב 88%-מהמקרים ב HAV-ו HEV-אך HBVו- HCVיכולים לגרום לדלקת כבד כרוני ,הצטלקות ושחמת .יש סיכון להתמרה ממארת של הכבד ו .HCC-ההבדלים בין הנגיפים הם חשובים כי לכל אחד יש לו רק דרך העברה שונה אלא גם גישה טיפולית שונה. :Hepatitis A virusידוע לאנושות הרבה שנים ,היה בעבר זיהום של צבאות ,במים ובמזון .גודל הוירוס הוא 3.0 קילובסיסים .יש אזורים שונים על פני הנגיף שמשמשים לזהות אותו בבדיקת .PCRזיהוי הנגיף אינה בבדיקות מולקולאריות אלא בבדיקות סרולוגיות .הבדיקות המולק ולירות נעשות יותר למטרות אפידמיולוגיות. גורמי הסיכון להדבקה ב HAV-הם אנשים שחיים עם חולים שפיתחו ,HAVטיולים בארצות אנדמיות ,גברים הומוסקסואליים ,צרכני סמים לוריד ,טיפולי יום אצל תינוקות (הם מפרישים את הנגיף בצואה לחיתולים) .יש התפרצויות בעקבות מזון מזוהם ומגע עם חולים .המחלה היא self limitedו 88%-מהחולים מחלימים .רוב חולי ה- HAVעם תמונה קלינית קלאסית .צהבת מופיעה לפעמים .יש גם עייפות ,איבוד תאבון ,אנרוקסיה ,בחילה ,חום ,כאב ראש ,כאבי פרקים ,כאבי שרירים ,שלשול וגרון כואב .הזיהום בנגיף הזה הוא חולף חוץ מאנשים מובגרים (מעל גיל )21 בהם המחלה קשה יותר. כשקיימת חשיפה ביום 1בעקבות שתיים מים מזוהמים1מזון מזוהם (כמו אכילת צדפות) מופיעה וירמיה .הנגיף נמצא בדם זמן קצר ומופיעים נוגדנים מסוג anti-HAVמסוג .IgMזו הבדיקה האבחנתית ל .HAV-תוך זמן קצר מופיעה עליה באנזימים ההפוצלולאריים של ALTשחולף תוך זמן קצר .יש התפתחות של נוגדני IgGשמגנים מפני הדבקה חוזרת כל החיים .נוגדני ה IgG-מתפתחים גם כשמקבלים חיסון ל ,HAV-הוא נשאר לכל החיים ואי אפשר להידבק פעמיים. הסימנים הקליניים נמצאים בין שבועיים לשישה שבועות מהחשיפה .הם בסוף נעלמים ויש החלמה מלאה .בעיתים נדירות המחלה חוזרת אחרי 8שבועות עד 0חודשים אך גם היא חולפת באופן ספונטני ואין צורך לטפל. העולם מתחלק לארבע אזורים של אנמיות גבוהה – גבוהה ,בינונית ,נמוכה ונמוכה מאוד .בארצות אפריקה ,דרום אמריקה ואסיה השכיחות היא גבוהה מאוד .בארץ המחלה נעלמה בגלל החיסון .בעולם יש מליונים של אנשים שנדבקים כל שנה .הילדים שנדבקים ב HAV-לא מפתחים מחלה קלינית קשה אלא בד"כ מבוגרים .כשהילדים מפיצים את המחלה לא מזהים אותה. קיים פרדוקס אפידמיולוגי :ככל שהמצב הסוציו אקונומי משתפר פחות ילדים נדבקים במחלה בילדותם .באפריקה /11%מהילדים נדבקים עד גיל 2וכך גם בבדואים בארץ .כשהמצב הסוציו אקונומי משתפר יותר ויותר מבוגרים לא נחשפו למחלה ולכן הם חשופים אליה .אם מופיעה התפרצות של HAVהיא סימפטומטית במבוגרים ולכן יש יותר צהבת .הדוגמא הקלאסית היא ב Shanghai-בה חלו כ 211-אלף איש במחלה בבת אחת .יש תזוזה אפידמיולוגית – ככל שהמצב הסוציו אקונומי משתפר גיל ההדבקה זז לגיל 21ויותר ואוכלוסיה זו חשופה יותר להדבקה. :Hepatitis B virusזו מחלה קשה יותר .זהו נגיף DNAשגודלו 2611זוגות בסיסים .הוא מוכר היטב עם 0 overlapping reading framesשמקודדים לחלבונים הויראליים .ה /11 HBV-פעמים יותר אינפאקטיבי מאשר .HIV לכן יש צורך שאנשי צוות רפואי יחוסנו ל .HBV-הוירוס מועבר בזריקות ,נוזלי גוף וכו'. הנגיף אנדמי במזרח אסיה ובסין .יש בעולם 2ביליון אנשים שנדבקו במחלה ו 011-מליון נשאים .המחלה נפוצה במדינות מתפתחות באסיה ובמפריקה ,יש /מיליון מקרי מוות בשנה .רבע מהנשאים מפתחים דלקת כבד ,שחמת ואחרי גיל HCC 21בקצב של 0%לשנה .זו מחלה ש WHO-עשה מאמץ עצום לנסות ולמגר אותה ע"י חיסונים .מחלקים את העולם לאנדמיות גבוהה ,בינונית ונמוכה ע"פ מספר הנשאים .בסין הנשאים הם /2-/2%ועם החיסון ירד בצורה משמעותית. HBVהיא מחלה עם סיבוכים .נשא הוא אדם עם חלבון המעטפת של הנגיף ( )hepatitis B surface antigenמעל 6 חודשים .הנשיאם מתחלקים ל .HB antigen positive and negative-רמת הרפליקציה ב HB-חיובי גדולה יותר כי יש להם כבר נוגדנים ל HB-אנטיגן ומופיעות מוטציות ספונטניות .בשתי הקבוצות האלו יש סיכון לפיתוח שחמת שיכולה לעבור דהקומפנסציה ומוות .כולם נמצאים בסיכון לפתח גידול ראשוני של הכבד שנקרא ,HCCהסיכוי להתפתחותו הוא 6-2%לשנה אחרי גיל .21 כשאדם מבוגר נדבק ב 21% ,HCV-מהמבוגרים יחלימו ספונטנית ויפתחו נוגדנים .אם ההדבקה נעשית סמוך ללידה הסיכוי לפתח נשאות הוא .81%כשתינוק נולד לאם נשאית הוא מפתח סבילות אימונולוגית לנגיף וכך הופך להיות נשא מאחר והמע' החיסונית של המאכסן אינה מזהה אותו כגורם זר .במבוגרים הנשאות יורדת בהרבה אם ההדבקה נעשית בגיל המבוגר. כמו ב ,HAV-גם כאן יש גורמי סיכון להדבקה :בעולם המערבי הסיבה העיקרית היא העברה ביחסי מין ואילו באפריקה ובאסיה יש העברה מאמהות לילודים סביב תהליך הלידה ובחודשים הראשונים של הלידה (מגע אינטימי בין התינוק לאם) .צורות הדבקה נוספות – מגע הומוסקסואלי ,שימוש בסמים ,חשיפה לניתוחים כשלא מקפידים על סטריליזציה ,עובדי רפואה שנדקרים ונדבקים תוך כדי פרוצדורות רפואיות ,בני משפחה של נשאים ובמדינות בהן אין סריקה ל .HBV-היום מוצרי הדם עוברים סריקה ל HBV-וסיכוי ההדבקה הוא אפסי של /ל 211-אלף .במדינות עום השלישי זה לא המצב .חולי אי ספיקת כליות מקבלים הרבה מוצרי דם והם נמצאים בסיכון. יש טכניקה לזיהוי HBVשאינה מולקולארית בשלב הראשון .בשלב הראשון מופיע חלבון המעטפת ()HBs antigen בערך 0שבועות אחר החשיפה .באדם עם מע' חיסון תקינה רמת האטניגן הולכת ונעלמת ובפיגור מסויים מופיע נוגדן מסוג ( anti-HBsהרמה צריכה להיות לפחות /1יחידות למ"ל) .החיסון או חולי ב HBV-והחלמה נותן הגנה מפני HBV לכל העולם בגלל ה Anti-HBc .anti-HBs-הוא נוגדן נגד חלבון המעטפת מסוג IgMוהוא נעלם כמה שבועות לאחר ההדבקה .הנוגדן anti-HBcמסוג IgGנשאר כל החיים והוא לא מחסן אלא ונתן אינפורמציה על חשיפה בעבר או בהווה לנגיף .הוא לא אומר אם החשיפה ישנה או חדשה אלא שהייתה חשיפה .אם יש חולה עם ( anti-HBsהיה חולה והחלים) ויש לו גם anti-HBcהוא גם נחשף לנגיף .אם יש רק anti-HBsהפציינט חוסן לבד ולא חלה והחלים. ( HBegסימן הרפליקציה) מופיע בהתחלה ונעלם עם הופעת הנוגדנים .הסימפטומים של HAVנכונים גם ל .HBV-ה- HBV-DNAהוא הוירמיה שנמדדת ע"י בדיקה מולקולארית של PCRכמותי המודד את כמות הנגיף בדם .המטרה העיקרית היא לסלק את הוירמיה 81% .מהמבוגרים שנדבקים מחלימים ולכן בשלב הראשון לא מטפלים גם אם יש וירמיה אלא עוקבים אחרי הסמנים .אם הוירמיה לא נעלמת או שהסימפטמים קשים מאוד מטפלים בתרופה שתדכא את העומס הנגיפי (.)HBV-DNA באדם שלא מצליח להיפטר מהנגיף -כדי להגדיר נשא צריך נוכחות של ה HBeAg -למשך יותר מ 3-חודשםי .הIgM- נעלם והחולה ממשיך להכיל את חלבון המעטפת בדם .זהו נשא שיכול להיות עם אנטיגן ו .anti-HBe-כמות האנטיגן משתנה מאוד ביחס לעוצמת המחלה .אנשים יכולים להיות נשאים במשך כל חייהם. מנגנון הרפליקציה של הנגיף :הרפליקציה דומה לרפליקציה של נגיף RNAלמרות שזה נגיף .DNAבתוך הגרעין של תא הנגיף יש .cccDNAזה המחסן לזכרון הגנטי של הנגיף .הוא מתיישב בגרעין של תא הכבד ובניגוד למה שחשבו בעבר, חלק מהאנשים שהחלימו מהמחלה ופיתחו נוגדן נגד חלבון המעטפת ממשיכים לשמור על ה cccDNA-בתוך הגרעין של תא הכבד .אם החולים מקבלים טיפול מדכא חיסון כמו לימפומה או מע' ממאירות המע' החיסונית מדכאת וה- cccDNAמתפרץ ,עובר רפליקציה ומהווה templateלרה-אקטיבציה של .HBV העולם מחולק לגנוטיפים של ,HBVיש הבדל ב /2%-של ה sequence-של הגנוטיפים השונים בין סוג Aל .E-בארץ יש בעיקר גנוטיפ Dויש לזה משמעות מחינה אפידמיולוגית ולא מעשית. ב HBV-אצל אדם שחלה במחלה יש בד"כ ארבעה פאזות למי שהופך להיות נשא: ./הנגיף מתחלק – השלב הרפלקטיבי ,ה DNA-הוא ברמה גבוהה. .2המע' החיסונית מנסה לסלק את הנגיף ולא תמיד מצליחה .לעיתים קרובות ה HBe antien-נעלם. .6החיידק נכנס לפאזה של רפליקציה נמוכה .מופיעים נוגדנים של .anti-HBe .0יש ראקטיבציה של HBVכמו טיפל נוגד חיסון. כמות נגיף הפרא ( )wild typeהולך ויורד לאורך הפאזות של המחלה .לעומת זאת ,מופיעות מוטציות ב core-שהולכות ועולות אצל נשאים .קשה יותר לטפל בחולה עם מוטציות מאשר בחולה בלי מוטציות. קיים קשר ישיר בין העומס הנגיפי (כמות הנגיף בדם) והסיכוי להתמרה ממארת של הכבד .ככל שיש יותר עומס נגיפי בדם ,הסיכוי לממאירות של הכבד עולה .הטיפול מתרכז בדיכוי העומס הנגיפי שגם מדכא את הסימפטומים הקליניים, נורמליזציה של ה ALT-ושיפור במצב ההסיטולוגי כי לחולים יש פתולוגיה של דלקת כבד .אנו מעוניינים לסלק את האטניגן של המעטפת והתפתחות נוגדן מחסן .רוצים שגם האנטיגן של HBsידוכא ע"י נוגדן. הטיפול ב HBV-עבר מהפכה אדירה ב 21-השנים האחרונות ממחלה חשוכת מרפא שבה אי אפשר לעשות כלום לאופציות טיפוליות רבות .הטיפול האפשרי הראשון הוא אינטרפרון מושהה שמשתחרר באיטיות .היום מטפלים בכך רק בחולים עם .HBe antigenהיום יש טיפולים יות רטובים lamivudine, adefovir :והיום התרופות המקובלות מתערבות בפרליקציית ה DNA polymerase-של הנגיף וכך מדכאות את גדילת הנגיף .התרופות לא מסלקות את הנגיף אלא מדכאות את העומס הנגיפי ,משפרות סימפטומים ,מונעות פיברוזיס ושחמת .לעיתים נדירות הן גורמות לכך שהנגיף נעלם ולהופעת נוגדנים מחסנים. התרופות הן יקרות מאוד ,עולות 22יורו ליום .הסיכוי שטיפל כזה יגיע למדינות עולם השלישי היא נמוכה מאוד והדרך היחידה לטיפול במדינות אלה הן חיסון .במדינת ישראל כל התרופות האלו נמצאות בסל .היו גלי עליה עם חולים שהביאו HBVלארץ (עליה מצפון אפריקה ,טורקיה ,ארצות ערב ,אתיופיה ולבסוף העליה הגדולה מרוסיה) .היום יש כבר חיסון יעיל ביותר. כשיש כבר סיבוך והמחלה קיימת רוצים להשתמש בתרופה אידאלית שתהיה בטוחה ,אפקטיבית ,תסלק את ה- ,cccDNAתסלק את ה ,HBEag-תילקח פעם ביום ,לא יקרה ,לא תגרום להתלקחויות ,משך הטיפול יהיה קבוע ,שלא תהיה תנגודת (לפעמים החולים מפתחים עמידות ומוטציות) ,אפשר לתת אותה ב HIV-ואין אינטרצקיות עם תרופות אחרות .תרופה כזאת לא קיימת! לכל התרופות הקיימות יש חסרונות שהמטפל צריך לדעת,תופעות הלוואי לא מעטות. השוואה בין היעילות של התרופות בחולים עם HBe antigenחיובי או שלילי :לאינטרפרון יש את האפקט הכי קטן, אולי קצת יותר בחולים נגטיביים לאנטיגן .ככל שמתקדמים בדור הטיפול מקבלים ליעלות באנטיגן חיובי ל81%- ובחולים עם אנטיגן שלילי .81%מצליחים למנוע שחמת והתשלת כבד .כשנותנים 21% libivudineבשנה של החולים מפתחים עמידות וצריך לעבור לטיפול בתרופה אחרת. לכל רופא שמטפל בתרופות אנטי-ויראליות יש טבלא בה מופיעות כל המוטציות הידועות לתרופות בטור וכל התרופות המשמשות בטיפול בשורה .צריך לראות לאלו תרופות הוירוס עם כל מוטציה רגיש. בטיפול אנטי-ויראלי צריך להכיר את עקרונות הקינטיקה של הנגיף בדם .המטרה העיקרית היא לדכא את העומס הנגיפי כמה שאפשר ,להוריד אותו בלוגים .חלק מהחולים מפתח תגובות suboptimalאו בכלל לא מגיב ולכן חשוב לעקוב אחר העומס הנגיפי .יש חולים שמגיבים בהתחלה ולאחר מכן עושים breakthroughומפתחים התלקחות של המחלה .יש היום תורה שלמה כיצד להתמודד עם תרופות אלו. :Hepatitis C virusזהו נגיף העיקרי למחלות כבד בעולם המערבי 81% .מהחולים במרפאות כבד בעלי 01% ,HCV ממושתלי הכבד הם על רקע .HCVבעולם יש בערך /01מיליון נשאים של ,HCVבארה"ב לבד 0מליון ובארץ כ 31-אלף. במדינת ישראל נותנים כל שנה בערך 211אלף מנות דם .הוירוס HCVכונה בעבר non-A,non-Bכי לאידעו לזהות אותו סרולוגית ומולקולארית .רק מאוחר יותר פיתחו שיטה מולקולארית וסרולוגית לזיהוי הנגיף .עד /808בין 0-/1% מהמנות היו מזוהמת ב ,HCV-לא ידעו לזהות את הימצאות הנגיף .התוצאה היא שבארץ יש הרבה נשאים של .HCV בארה"ב הסיבה העיקרית היא לא רק עירויי דם אלא גם שימוש בסמים ,בארץ שימוש בסמים הוא פחות נפוץ אך קיים. בניגוד ל HAV-בו יש /11%החלמה ו HBV-בו יש למבוגר שנדבק 81%החלמה ,ב 82% HCV-מהנדבקים הופכים להיות נשאים .המע' החיסונית לא מזהה בזמן אמת את הנגיף .מצב הנשאות כרוך בגורמי סיכון לפתח דלקת כבד כרונית, שחמת כבד וגידול ממאיר בכבד .ההתסברות היא בערך /ל .2-לא כל נשא מפתח שחמת ולא כל חולה שחמת מפתח גידול בכבד אך יש עדיין סיכוי גבוה. אנמיה של HCVמחולקת בעולם ע"פ מספר הנשאים ל 3-קבוצות .עיקר הנשאים נמצאים ברוסיה ,אזורים רחבים באסיה ומקומות בודדים כמו מצרים עם מעל /1%נשאים .במצרים יש למעשה כמעט 61%נשאים בגלל כי ב /821-ה- WHOרצה לשכנע את המקרים לבער בילהרציה (מחלה שגורמת למחלת כבד קשה עם שחמת) .חילקו לכל כפר מחט או שניים ועם אותו מזרק ומחט נתנו זריקות עם טיפול לבילהרציה .התוצאה היא קטסטרופאלית עם שליש מהאוכלוסיה המצרית שנשאים .בארץ המצב יחסית תחת שליטה אך העליה מברית המועצות הגדילה מאוד את מס' הנשאים. רק חלק קטן מהנדבקים נרפאים ואילו הרוב הופכים להיות נשאים .יש להיזהר מדקירות בבי"ח! אחת הטעויות הגודלות ביותר בעובדי רפואה היא שימוש במזרק ,מוציאים אותו ומסתוביבם איתו במחלקה או שמנסים להניס את המחט בחזרה ל cap-כדי שהרופא הבא לא ידקר .כשמכניסים את ה cap-ועייפים ולא מרוכזים אפשר בקלות לדקור את עצמך .כשלוקחים דם ומשתמשים במזרק צריכים להיות מרוכזים .צריך לשים את המחטים בתוך כלי זכוכית שאח"כ עובר סטריליזציה .אם חייבים לכסות את המחט כי אין כלי צריך להשחיל את המחט ל cap-באופן ניצב (זה מאוד לא רצוי). בבדומה ל HAV-ו ,HBV-ב HCV-מהחשיפה מופיעים אנטיגנים בסביבות 211-811יחידות (נמוך יותר מההפטיטסים אחרים בהם האנטיגן מגיע לרמה של אלפים) .הסימנים הקליניים חולפים מהר מאוד .מופיעים נוגדנים מסוג IgG שאינם מחסנים .לא מכירים נוגדנים מנטרלים ל HCV-וזו אחת הסיבות שגם אין חיסוןל .HCV-לעומת זאת ,הוירמיה מופיעה כבר מההתחלה ואפשר להוכיח אותה ב .PCR-היום נוהגים ישר לטפל כשיש חשיפה 21% .מהאנשים בעקבות חשיפה חריפה יחלימו בלי טיפול .יש בכל זאת מע' מנטרלת של הנגיף שלא מזהים אותה ,אם היינו מכירים אותה היינו כבר מפתחים חיסון .יש חיסונים נסיוניים אך הם עדיין לא טובים. אחרי שלושה חודשים של הדבקות ב ,HCV-הנשאים ( )82%בעלי עליות וירודת ברמות אנזימי הכבד לאורך 61-01שנה. העליות האלו מטעות .אם עושים בדיקה בירידות רמות האנזימים תקינה ולא נדע שיש בעיה .אי אפשר לסמוך על בדיקת תפקודי הכבד או בדיקת הדם בנשא של .HCV כמו ב ,HBV-ב HCV-חריף יכולה להיות מחלה כרונית 81% .מהחולים נשארים יציבים ו 21%-מפתחים שחמת .המחלה יכולה להיות דוהרת או איטית ובסופו של דבר יכולה להיות .HCCהערכת חומרת המחלה :עושים תפקודי כבד. התוצאה הכי מדאיגה בתפקודי כבד היא albuminו .INR-אלו שני חלבונים שמיוצרים ע"י הכבד ולכן מראים את התפקוד הסינטתי של הכבד .אם התפקוד הזה נפגע זה סימן רע .הדאגה הכי גדולה במחלת כבד היא התפתחות של פיברוזיס ( 0דרגות -היעדר פיברוזי,ס פיברוזיס רק ברווחים הפורמאליים ,פיברוזיס עם bridgingבין רווחים הפורמאליים ופיברוזיס כללי בכל הכבד). בשנים האחרו נות יש נטיה להימנע מביופסיות כבד אצל חולים בגלל שישנן בדיקות בלתי-פולשניות .הביופסיה היא בדיקה פולשנית שעושים ע"י הרמדה מקומית לאזור הכבד ותחת USנכנסים עם מחט אוטומאטית לכבד .בידיים טובות הסיכון של הבדיקה אפסי .הסיכון לדימום מסכן חיים הוא בערך /ל 6111-אך זה לא אפס .קיימות היום בדיקות שמודדות את רמת הפיברוזיס בכבד fibrotest :ו .fibroscan-הם מאפשרים לדרג את רמת הפיברוזיס מFO- עד .F4ה fibroscan-היא כמו ,USשמים גלאי על הכבד ומההדיות אפשר לקבוע את חומרת ההצטקלות .ככל שהחומרה גדולה יותר צריך למהר עם הטיפול האנטי-וירלאי (נכון ב HBV-ו.)HCV- יש ל HCV-תופעות חוץ-כבדיות (גם ל )HBV-שנקראים .extra-hepatic manifestationsהוירוסים הם הפטוטרופיים אך יש אתרים מחוץ לכבד שעלולים להיפגע .למשל ,יכולה להיות פגיעה בלימפוציטים עם ,cryoglobulinemiaהם מייצרים paraproteinששוקע בקור וזה גורם לפריחה בעור עם נזק כלייתי .זה יכול להיות ב HAV-ו HCV .HBV-גורם לשורה של מחלות :וסקוליטיס ,כאבי שרירים ,כאבי פרקים ,פגיעה כלייתית ,פגיעה בעצבים וchronic fatigue - .syndrome מחזור החיים של :HCVזהו נגיף .RNAכל האתרים במסלול הם מטרה לתרופות אנטי-ויראליות .בעבר היו מטפלים ב- rivabirinואינטרפרון .יש היום 2תת-סוגים של גנוטיפים של HCVוכל אחד מגיב אחרת .התרופות עוזרות ב01%- מהגנוטיפ /שנפוץ בדרך .יש כבר 21תרופות נוספות בדרך והן הולכות להביא למהפכה של סיכויי ריפוי של .01% טיפול :ב HCV-האינטרפרון ניתן ובפאזה הראשונה יש ירידה מהירה בעומס הנגיפי ולאחר מכן פאזה איטית ,לבסוף הוירוס מסולק מהדם .כשאין הצלחה בטיפול החולים לא מגיבים או מגיבים באופן חלקי כי העומס הנגיפי לא יורד. תגובה דומה נראית גם ב HAV-ו.HBV- הנזק החמור לכבד נגרם מ HBV-ו HCV-אך אחוז קטן מהחולים עם HAVמפתח מחלת כבד סוערת ויכול למות אם הוא לא עובר השתלה .אקמול היא תרופה הפטוטוקסית שיכולה לגורם נזק לכבד .אם לוקחים 8כדורי אקמול למשך 6 ימים זה יכול לגרום לנזק בכבד .אם יש הדבקה נוספת בוירוס הפטוטרופי בנוסף לאקמול יש אפקט אדטיבי ונזק משמעותי לכבד. חיסונים יותר הגיוני ויעיל למנוע מחלה מאשר לטפל בסיבוכים שלה .הטכנולוגיה של חיסונים ל HAV-עבר מהפכה עצומה ב61- השנים האחרונות .יש הבדל בין חיסון פעיל לחיסון סביל .חיסון סביל הוא כשנותנים נוגדנים של אדם אחד לאדם אחר כמו בכלבת או מחלות זיהומיות אחרות .יש לכך חסרונות כי זה חלבון זר וגם כי זמן מחצית החיים של הנוגדנים הוא 21-61יום .חיסון פעיל לעומת זאת הוא חיסון בו נותנים חלבון מחסן של הגורם האתיולוגי למחלה .החיסון הפעיל מעורר תגובה חיסונית הומוראלית וצלולארית ונותן הגנה למשך שנים רבות אם החיסון טוב .ל ל HAV-ו HBV-יש חיסון פעיל וחיסון סביל .כמעט ולא משתמשים יותר בחיסונים סבילים להפטיטיס למעט תינוקות שנולדים לאמהות נשאיות .נשאים מתחלקים לשתי קבוצות :אסימפטומטיים עם תפקודי כבד תקיינם והם לא צריכים טיפול אלא רק מעקב כי הם בסיכון לפתח מחלות כבד ונשאים סימפטומטיים עם הפרעה בתפקודי כבד ווירמיה והם צרייכם טיפול .בישראל יש כ 81-אלף נשאים של HBVו 31-אלף של HCVאך רק מיעוט מהם יקבל טיפול. בד"כ מזריקים את החיסון ביד ולא בישבן (יש בו שומן שסופח את החיסון) .נותנים את החיסון לתינוקות בירכיים ובמבוגרים בזרועות .כשאדם מקבל חיסון כמו HBVהחיסון נתפס בתאים הדנדריטים שמציגים את האנטיגן למע' החיסונית .התאים הדנדריטים נודדים מה deltoid-או מקום ההזרקה לבלוטות הלימפה האזוריות .ב HBV-החלבון המחסן הוא חלבון המעטפת ( )HBs antigenומוסיפים לו aliuminum hydroxydשהוא אדג'ובנט .האדג'ובנט מעורר את התגובה ההורמונאלית .יש alumminium hydroxidברוב החיסונים עם חיידק1וירוס מומת ולא חי .יש לכך בטיחות מאוד גבוהה .האדג'ובנט מגיבר את החיסונית של אותו חלבון .החלבון נודד לבלוטות לימפה אוזירות ומכאן מוצג למע' החיסונית הצלולארית וההומוראלי .תאי ה B-מייצרים נוגדנים ספציפיים כנגד אותו אנטיגן. HBVהיא מחלה קשה 011 ,מליון איש נושאים ואתה וחצי מהאנושות נדבקה ממנה .ב /888-הופיע הדור הראשון של החיסונים ל HBV-שהופק מפלזמה של נשאים .החיסון הכיל חלקיקים של נגיפים מנשאים של הנגיף שהכילו על פני השטח את כל החלבונים במעטפת של .)S, pre-S1, pre-S2( HBVהחיידקים עברו אינאקטיבציה בפורמאלדהיד והוזרקו קודם לפרסונאל רפואי ,כולל הדסה .החיסון יוצא מן הכלל ולא היו לו כמעט תופעות לוואי .החסרון היא שהוא הופק מפלזמה של נשאים ולכן היה פחד שמשתמשים במוצרי דם ליצור החיסונים והדבקה ב.HIV- הדור השני של החיסונים הם חיסונים רה-קומביננטים .לקחו תאי שמרים ,עשו להם טרנסקציה עם הגן המקודד לחלבון המעטפת של .HBVחלבון ה S-בוטא בשמרים ,בודדו אותו מהשמר וחיסנו בעזרתו .החיסון הזה זול לייצור ויעיל ביותר רק ב 80%-מהא ולכוסיה ולא ב ./11%-ישנו imprintגנטי בו יש עמידות לחיסון ,יש עמידות לחיסון בכל העולם .בערך 6%מהאוכלוסיה שלא מגיבים לחיסון ,בכל דור יש עליה ב 2%-באנשים שלא מגיבים לחיסון. לכן בהדסה פותח חיסון מדור שלישי .היתרון שלו -הוא מכיל את שלושת חלבוני המעטפת ויותר אימונו גני מאשר החיסון בשמרים .הוא מצליח לעקוף את חוסר התגובה ב 21%-מהאנשים העמידים .חלבונים של שמרים לא עושים גליקוליזציה בעוד תאים אנימאליים מייצרים את שלושת החלבונים עם גליקוליזציה וזה מה שעושה אותם אימונוגניים .החיסון נמצא בשימוש בארץ כמה שנים בעובדי רפואה ,חולי דיאליזה ו 21%-מהילודים בארץ .אף פעם לא מחלקים את אותו חיסון לכולם .ישראל הייתה בין /1המדינות הראשונות שהכניסה את החיסון ל HBV-ב./882- פעם החיסון היה מאוד יקר אך היום הוא עולה 01סנט למה .החיסון הישראלי עולה 2-6דולר לשנה ובמדינות כמו אפירקה זה בלתי אפשרי. מה מכיל החיסון? החיסון מכילה את האנטיגן ,ה ,adjuvant-חומרי שימור וייצוב .לפעמים יש קונטמינציות שנובעות מהחומרים היכמיים אך זה חסר משמעות .בארה"ב הוסיפו במשך שנים כספית לכל החיסונים כחומר אנטי-ספטי .זה הוכיח את עצמו בארצות ללא קירור מספיק .ה cold chain-הוא מע' הקירור מהיצרן ועד המקבל .באפריקה מהר מאוד נפסק הקירור של החיסונים והתרכיבים בחיסון רגישים לזיהום ולכן הכניסו כספית לחיסונים .הגיע רופא שאמר שלכספית יש נזק מוחי לתינוקות אך זה לא נכון .היו גם שמועות לא נכונות שכספית בחיסון גורמת לאתרוסקולורזיס אך זה לא נכון וגרם להידבקות רבה של .HBV יש בעולם קבוצות הולכות וגדלות של מתנגדי חיסון והן הופכות לנזק עצום .אין ספק שחיסונים גורמים לתופועת לוואי בגלל ה .adjuvant-הוא משפעל של מע' החיסון והוא מעורר גנים סמויים למחלות אוטואימוניות .ההתסברות שזה יקרה הוא 3למיליון ב HBV-אך הסיכוי לבעיות כבד היא הרבה יותר גדולה .מנתגדי חיסון נתפסים לכל מיני פרסומים כאלה וזה גורם לנזק עצום מבחינת בריאות הציבור .במדינות מפותחות כולל מדינת ישראל יש חוקים שמפצים את המשפחות של תופעות לוואי מחיסונים בידיעה שיש סיכוי קטן של תופעות לוואי אך הסיכון שווה כי מגנים על כלל האוכלוסיה. הרמה המגנה של החיסון היא מעל 10mIU/mlשל .anti-HBsזו הרמה ששואפים אליה .אם אין תגובה ל 3-מנות של חיסון ( )6*2אותו אדם עלול להידבק במקרה של תאונה .זה לא מנוע ממנו לעבוד ברפואה אך צריך בזמן תאונה לבדוק אם הוא נדבק ואם הוא נדבק לתת לו חיסון ס ביל עם נוגדנים של משהו שהחלים מהמחלה וזה נותן הגנה מצויינת .גם בין אנשי הרפואה יש נשאים של HBVוזה לא מונע מהם להיות רופאים .באוכלוסיה יש המון נשאים ויש גם תרופות אנטי-ויראליות שמאפשרות להוריד את העומס הנגיפי להימנע שגם אם עובד הבריאות ידקר והמחט תכנס לחולה הוא לא ידבק .אם יש פחות מ mIU 2111-ל-מ"ל האדם יכול לעבוד. חיסון ל HBV-נותנים בשלוש מנות :ביום ,1ביום 61וביום ./81כל תינוק בישראל מקבל חיסון ל HBV-לא יאוחר מ08- שעות לאחר הלידה .אם האם חולה או נשאית של HBVהתינוק יקבל חיסון סביל כי המע' החיסוני שלו לא הספיקה לפתח נוגדנים של .anti-HBsהחיסון נותן הגנה לכל החיים בד"כ ולא צריך מנות דחף. יש גורמים שמריעים לחיסון :גורמים גנטיים ,גיל מבוגר ,מין (נשים מתחסנות יותר טוב מגברים אך יש להן גם יותר מחלות אוטואימוניות) ,חולים שמדוכאי חיסון ומקבלים תרופות מדכאות חיסון ,מחלות סיסטמיות שמדכאות את התגובה החיסונית. מפה של ה /08 :WHO-מדינות הכריזו על הכנת החיסון לתינוקות בני יומם וזה הישג עצום .לא מספיק שהמדינה מחסנת את התינוקות אלא צריך לראות כמה אחוזים באמת מקבלים את החיסון .אלופת העולם בנושא זה היא טיוואן ,היא גרמה לביעור של HBVוסרטן הכבד מאז הכנסת החיסון. עקרון בסיסי בחיסונים :המנה המחסנת היא /1יחידות .תוך 6מנות לפציינט יש 0111מנות בערך .הרמה יורדת עם השנים אך לא לגמרי נעלמת ולפעמים גם נעלמת .נשאר הזכרון החיסוני .יש clonesשל לימפוציטים שאם מגרים אותם מחדש הם ייצרו את הנוגדנים בכמות גדולה ואם היתה חשיפה ל HBV-הם יעלו .כשנותנים מנת דחף יש תגובה אנמנסטית של הזכרון החיסוני בעקבות החיסון הראשון. בטיוואן /1%מהאוכלוסיה היו נשאים בשנת /880ובשנת /888הנשאות ירדה ל .1.0%-בטיוואן הייתה תופעה נפוצה של HCCבילדים וגם היא ירדה משמעותית .זה החיסון הראשון שמונע סרטן! הוא יעיל ומוכח .מצב דומה קיים ב- Gamiaשהיא מדינה קטנה באפריקה .היו /1%נשאים ואחוז הנשאות ירד ל.1.3- החיסון עצמו הוא בטוח ותופעות הלוואי הן זניחות .כמו כל חיסון ,קיימת הסתברות קטנה שחולים עם מחלות אוטואימוניות סבירות יפתחו את המחלה ,לא ניתן למנוע זאת .זהו עקרון בבריאות הציבור שאסור לוותר עליו .אדם שקיבל חיסון לפני 21שנה יכול להיות בלי נוגדנים בדם והדרך לדעת זאת היא לתת מנת דחף ואז יודעים אם יש תגובה אנמנסטית. חיסון ל :HAV-ה HAV-היא מחלה שלא גורמת למחלה כרונית אך בזמן המחלה בין 0-3שבועות אנשים מנוטרלים ולפעמים אפילו חצי שנה .הם לא מרגישים טוב ,בחילה וכו' .המבוגרים הסימפטומטיים מאבדים זמן רב עד שהם מחלימים .לא ניתן היה לייצר חיסון רה-קומביננטי ב .HAV-כל הנסיונות לבטא חלבונים מחסנים ב HAV-לא עלו יפה. הגיע חוקר אמריקאי שהצליח לגדל נגיף מולש .הוא העביר את הנגיף בתרביות רקמה הרבה פעמים והגיע לנגיף שאינו גורם להפטיטיס בחיות ניסוי אך יוצר נוגדנים .התרכיב הניסיוני עבר אינאקטיבציה בפורמאלדהיד כדי שנזירק רק את האנטיגן ולא נגיף חי .החיסון עבר את הנסיונות הקליניים והתברר שזה אחד החיסונים היעילים והבטוחים ביותר שאי פעם פותחו .אין תועות לוואי וגם לא אוטואימוניות בחיסון זה. בשנת /881הייתה מגפה של HAVבארץ .בניסוי שנערך בארץ האנשים הבריאים קיבלו חיסון ביום 1ותוך שבועיים הם היו מחוסנים ל HAV-ב 31%-ואחרי 0שבועות כבר .86%הרבה פעמים לוקחים חיסון אחד ושוכחים לקחת את מנת החיסון הבאה .החיסון הזה הוכיח את עצמו מאוד. גם כאן נותנים חיסון ביום אפס ורמת הנוגדנים עולה מאוד .אחרי 3חודשים נותנים מנה נוספת (נותנים רק 2מנות כי החיסון מאוד יעיל) ובגלל התגובה האנמנסטית יש עליה גדולה ברמת הנוגדנים .יש זכרון חיסוני יוצא מן הכלל .החיסון הזה מחזיק שנים רבות ,כבר 21שנה לחולים יש רמה גבוהה של נוגדנים. HAVלא נחשבת למחלה עם עדיפות גבוהה בהתמודדת בעולם מאחר והיא נגמרת מהר יחסית .בגלל השינוי במצב הסוציו אקונומי יותר ויותר אוכלוסיות נחשפות ל HAV-אך אף מדינה בעולם לא הכניסה חיסון לתינוקות ל.HAV- בארץ שינו את הגישה הזאת בכל העולם .מסבתר שבארץ יש הרבה אמהות עובדות וכשהתינוקות הולכים למעונות יום הם נדבקים ב HAV-ולא חולים אלא אסימפטומטיים אך מדביקים את ההורים .בארץ יותר ויותר מבוגרים נעשו חשופים למחלה .אם נחסן 6%מהתינוקות נגן על כל האוכלוסיה ,צריך לחסן /21אלף תינוקות שנולדים כל שנה .לא נחסן בגיל הלידה כמו HBVכי רוב האמהות כבר מחוסנות ל HAV-ויש להן נוגדני םל .HAV-הנוגדנים האלה מדכאים את הייצור של נוגדני התינוק .בדקו עד מתי התינוקות חיוביים לנוגדנים של האם וזה היה בסביבות חודש /8לחיים. החליטו לחסן בגיל /8חודשים עם דחף בגיל .20 בארץ היו 31מקרים ל /11-אלף של HAVבשנות ה .81-כשעשו בדיקות סרולוגיות בגיל 0-3הגיעו ל 28-אלף חולים ל- /11אלף .לאחר שנתיים של חיסון התינוקות בלבד ,רמת ה HAV-בכל האוכלוסיה ירדה לרמת ההפטיטיס בסקנדינביה כלומר /./של מקרים ל /11-אלף .הקונספציה שהתינוקות מפזרים את המחלה הוכחה כנכונה. כשמחלקים את האוכלוסיה בירושלים לפי גיל ולפי יהודים1ערבים אצל האוכלוסיה הערבית יש הרבה יותר .HAV לעומת זאת ,באוכלוסיה המבוגרת האוכלוסיה הערבית כולם מחוסנים ל HAV -אך באוכלוסיה היהודית הרבה פחות. לאחר נתינת החיסון ההפטיטיס ירד בשתי האוכלוסיות ברמה שכמעט ואינה ניתנת למדידה .באוכלוסיה הערבית הייהת צפיפות יותר גדולה מבחינה סוציו אקונומית ולמרות שהם היו יותר חשופים בגיל צעיר ,כשהתחילו לחסן המחלה נעלמה בשתי האוכלוסיות. בשלב הבא לקחו את כל המקרים של HAVבירולים ועשו ריצוף .מצאו שיש גנוטיפים ( 1aו )1b-בוירוסGeographic . – information systemתוכנה למחקר רפואי .יש מפה של העיר ירושלים ,הזינו בתוך המפה את כל הנתונתים הסוציואקנומיים של העיר (מס' משפחות ,מס' ילדים ,מס' בתי שימוש ,אבחנה) והצרף של הוירוס שבודד באותו אזור. מקבלים מיפוי כייצד הגנוטיפ של הוירוס מפוזר בעיר .באוכלוסיה היהודית היה נפוץ יותר גנוטיפ 1aואילו באוכלוסי ההערבית גנוטיפ .1bאין מגע בין שתי האוכלוסיות כי אם היה מגע הייתה הדבקה .יש הבדל ברחביה שהלכו לאכול בעיקר העתיקה .ההתפרצויות הן באוכלויסות עם רמה סוציו אקונומית נמוכה. עם הכנסת החיסון ,באוכלוסיה היהודית המחלה כמעט ונעלמה .לעומת זאת ,באוכלוסיה הערבית היא ירדה בצורה דרסטית אך לא נעלמה לגמרי .הסיבה לכך היא שיפור במצב הסוציו אקונומי .יש פחות ופחות מבוגרים שנחשפו למחלה ופיתחו נוגדנים .הם נוסעים לאומן ומביאים משם את המחלה .סה"כ יש ירידה מ 21-מקרים ל /11-אלף ל2.2- מקרים ל /11-אלף. 201//1/2 גסטרואנטרולוגיה שיעור 0 שחמת הכבד וסיבוכיה פרופ' צבי אקרמן שחמת הוא תהליך דיפוזי שמתאפיין ע"י פיברוזיס נרחב בכבד עם הפיכת ארכיטקטורת הכבד לאבנורמאלי עם יצירת נודולות .לשחמת יש סיבות רבות :אלכוהול ,וירוסים ,מטבוליות ,ביליאריות ,אוטואימוניות ,טוקסינים ותרופות. שחמת יכולה להיות הרבה שנים אסימפטומטית ולהתגלות בבת אחת .מחלת כבד כרונית ממושכת הופכת לשחמת מפוצה ללא דליות ( .)compensated cirrhosisאחרי שנים רבות היא עוברת לשחמת שאינה מפוצה עם דליות מדממות ,מיימת ,אצפלופתיה ,צהבת ולפעמים גם .HCC סיבוכים של שחמת נובעים בעיקר משני סיבות )/ :הפרעה לזרימת הדם דרך הכבד בגלל הנודולות עם יצירת portal hypertensionומיימת )2 .ירידה בפונקציה של הכבד עם הופעה של hepatic encephalopathyוהפרעה בתפקוד הכליות .יש שני סיבוכים שנובעים מירידה בתפקוד הכבד ובהפרעה וסקולארית. דימום מדליות יכול להיות מסיבי .לתוך הכבד נכנס דם שמגיע מהמעי דרך ה portal vein-והוא מנקז גם את ה- splenic veinוה .mesenteric veins-במצב נורמאלי דרך ה coronary vein-שמחבר בין המע' הפורטאלית לוסקולארית יש זרימה פחותה .בכבד יש אזורים פורמאליים ,הדם מגיע מאזורים אלה ל ,central veins-משם ל- hepatic veinsומשם ללב .בכבד שחמתי עם פגיעה בזרימת הדם דרך אוניות הכבד ,הלחץ עולה במע' הפורטאלית. Portal hypertensionיכול לנבוע מסיבות פרה-הפטיות – גידול שחוסר את הוריד הפורטאלית– post-hepatic , חסימה ב hepatic veins-ו intrahepatic-בעיקר במחלות בתוך הכבד .בגלל הפרעה לזרימת הדם הוא מנסה לחפש מעקפים – הוא יוצר מעקפים באופן פעיל או שמשתמש במעקפים שאינם פעילים .החיבור בין המע' הוסקולארית למע' הפורטאלית נעשה בורידים סביב הושט .כאשר יש זרימה מוגברת דרך הורידים האלה אפשר לראות כ varices-בתוך הדופן של האיברים ,בעיקר ב cardia-של הקיבה או סביב הושט. אנטומיה של דליה :הוריד קיים באופן רגיל אך כשאין לחץ גבוה הוא לא מתקיים .הוא מתחבר עם וריד בסאב- מוקוזה ,הוא נעשה מפותל ועולה למעלה כשלחץ הדם בו עולה .באנדוסקופיה אפשר לראות את הטורים של הדליות. יש דל יות בדרגה ראשונה ושניה שלא חוסמים את הושט והלחץ הפורטאלי אינו גבוהה מדי .כשהלחץ הפורטאלי מאוד גבוהה הדליות מתחילות לדמם בצורה מסיבית .הלחץ במע' הסיסטמית הוא /21מ"מ כספית ובמע' הפורטאלית הוא /2מ"מ כספית (עשירית) .כשהלחץ עולה על /2מ"מ כספית הדליות גדלות ומתפוצצות .כל החולים שדיממו היו עם לחץ במע' הפורטאלית גדול מ /2-מ"מ כספית .אם רוצים להפסיק את הדימום או למנוע אותו צריך להוריד את הלחץ הפורטאלי מתחת ל /2-מ"מ כספית. חולה שחמת סימפטומטי או אסימפטומטי במשך הרבה שנים ,ככל שהשנים עוברות הסיכוי לדליות הולך ועולה .לוקח עוד כמה שנים עד שהדליות יתחילו לדמם .יתכן כי החולה יגיע בכל אחד מהשלבים :שחמת ,התפתחות הדליות או הדימום .לרוב מקבלים את החולים כבר בשלב הדימום והשוק ,חלק גדול מהחולים בשלב זה מתים .אם מצליחים לטפל בחולים חלק מהם שורדים אך חלק גדול מהם בהמשך ידממו שוב. נוהל אבחון וטיפול בחולה המדמם בסבירות גבוהה מדליות הושט :פעילות מיידית – צריך לנטר את החולה ,לשמור על לחץ דם ,להכניס עירוי ,להכניס צנתר לכיס השתן ,זונדה לקיבה ,אינטובציה בחולה מעורפל הכרה כדי למנוע אספירציה לריאות .יש בדיקות הכרחיות שצריך לעשות .ניתן נוזלים כדי למשור על לחץ הדם ונפח הדם אך לא בעודף כדי שלא יהיה עודף נוזלים במע' הפורטאלית אשר יגרום לעליה בל"ד ודימום .יש תרופות שונות לכיווץ כלי דם של המע' הסיסטמית glypressin :ו .octreotide-לאחר התייצבות עושים אנדוסקופיה ,רואים איפה נמצא הדימום וקושרים את הדליות( .חשוב לזכור למבחן) כשמכווצים את כלי הדם הסיסטמיים מונעים את הזרימה העודפת למעי, ה portal flow-יורד ,יש פחות דם במע' הפורטאלי ולחץ הדם הפורטאלי יורד. הלחץ הפורטאלי נקבע ע"י שני דברים :הזרימה – נקבעת ע"י ה CO-וההתנגדות לזרימה בתוך הכבד .בד"כ אי אפשר לשנות את ההתנגדות בכבד כי זהו תהליך פיברוטי .בחולה כרוני למשל עם HBVאשר לתת טיפול אנטי-וירלאי וכשהוירוס נעלם הפיברוזיס יכול לעבור רגרסיה כי הפיברוזיס הוא תהליך הפיך .בזמן החריף לא ניתן לשנות את התנגדות הכבד אך אפשר לשנות את הזרימה אל הכבד .ה portal hypertension-נקבע ע"י ה resistance-וה.flow- הכבד מתמודד עם העליה בהתנגדות ע"י התפתחות קולטרלים (אם הכביש הראשי חסום עושים מעקפים) אך גם הם לא מספיקים להורדת הלחץ הפורטאלי .ניתן לתת תרופות שמורידות את הזרימה לוריד הפורטאלי או לסלול בתוך הכבד מסלול היקפי כדי להוריד את הלחץ. מה עושים בזמן דימום חריף? נותנים תרופות לכיווץ כלי הדם הסיסטמיים ,פחות דם זורם למעי ,יש פחות זרימה במע' הפורטאלית ולחץ הדם יורד .אפשר למנוע את הדימום בדליות ע"י פתרון מכני .רואים בושט דליה שעשו עליה ligation כלומר מקיפים אותה בגומיה שתגרום לנמק ופיברוזיס של הדליה .לא משפיעים בתהליך זה על לחץ הדם הפורטאלי אלא רק מפסיקים מקומית את הדימום ומעלימים את הדליה באופן זמני. מניעה :חלק גדול מהחולים מדממים שוב ולכן ננקוט באמצעי מניעה. אפשר לעשות ליגציה נוספת תוך שבוע עד עשרה ימים. אפשר לתת טיפול תרופתי בחסמי ביתא -בחולים משתדלים לתת חסמי ביתא לא ספציפיים שפועלים על הרצפטורים ביתא /-וביתא .2-רצפטור ביתא /-משפיע על הלב וגורם לברדיקרדיה וכך מורידים את הCO- והזרימה למערכת העורקים במעי ,יש פחות ניקוז ורידי ולחץ הדם יורד .הרצפטור ביתא 2-גורם לכיווץ כלי הדם במעי ופחות זרימת דם במעי .ע" י חסמי הביטא מורידים את הזרימה ולכן את לחץ הדם הפורטאלי .חסמי הביתא מורידים ב 20%-את הדימומים לעומת כאלה שלא מקלבים אותם .הם משפרים את החיות של החולים ובעיקר עוזר בחולים הפחות קשים .כאשר מפסיקים בטיפול הדימום חוזר. :TIPS עושים מעקף ע"י כניסה לוריד ה jugular-העליון ,דרך הלב ואל אחד מורידי הכבד .דוקרים את הכבד עד שמצליחים לזהות את הוריד הפורטאלי ואז מעבירים בלון ,מרחיבים את המסלול ,שמים על הבלון רשת וכך יש מעקף בין הוריד הפורטאלי לוריד ההפטי .מגדילים את הקוטר של המסלול וכך הלחץ הפורטאלי יורד .עושים את ה TIPS-כדי למנוע את הדימום החוזר. לחולה עם השחמת והדליות יש כמה גישות טיפוליות :בחולים שעוקבים אחריו ופתאום מתפתחות דליות ניתן מניעה – הפסקת השתלת אלכוהול ,טיפול ל ,HBV-לטפל ב primary biliary cirrhosis-וכו' .אפשר גם לתת טיפול תרופתי בחסמי ביתא .אפשר לעשות גם קשירה של הדליות שהתפתחו .לפעמים עושים גם קשירת דליות וגם נותנים חסמי ביתא .זהו טיפול ראשוני לחולים שעדיין לא דיממו .בחולה פעיל שמדממם עושים החייאה ,נותנים אנטיביוטיקה ,דם ותרופות שמונעות את הזרימה למע' הפורטאלית .כשהוא מתייצב נעשה ליגציה של הדליות .לאחר מכן עושים מניעה שניונית ע"י חסמי ביתא ,קשירה של דליות .אם הדימום לא ממשיך רק עוקבים אחר החולה .אם יש דימום חוזר כבר עושים .TIPSאם תפקוד הכבד תקין עוקבים אחר החולה .אם התפקוד אינו תקין עושים השתלת כבד .יש חולים שעד שעושים להם את ה TIPS-הדימום ממשיך .בינתיים אפשר להכניס לושט בלון שפשוט לוחץ בצור הפיזית על הדליות ומונע את הדימום (.)temponade balloon יש שלושה שלבים :טיפול מניעתי ראשוני ,טיפול לדימום חריף וטיפול מניעתי שניוני. מיימת :אחד הסיבוכים של שחמת .המיימת יכולה להיות uncomplicatedאו .complicatedהסיבות למיימת יכולות להיות שונות וזה תלוי באזור בו עובדים .בהדסה הסיבות השיכחות הן מחלות כבד כרוניות ,ממאירות ,אי ספיקת לב, שחפת ומחלות נוספות .בארץ היכן שיש רפואה מתקדמת ואין מחלות כמו שחפת הסיבה המובילה להופעת מיימת בבטן היא מחלת כבד כרונית .הסיבות להופעת המיימת היא משולבת :יש עליה בלחץ ההידרוסטטי במע' הפורטאלית, יש ירידה בלחץ האונקוטי ויש אצירה של מלח מקומית ובעקבות כך ירידה בהפרשה של מלח בכליות ואצירה שלו בצורת מים בתוך חלל הבטן .יש ירידת לחץ אונקוטי בגלל היפואלבולינמיה ,יש לחץ הדירסוטטי גדול ודליפה של מים לתוך חלל הפריטונאום .הסיבה השמעמותית היא יצירה מוגברת של לימפה ("תופעת הכבד הבוכה"). ייצור הלימפה ע"י הכבד :באופן רגיל יש פנסטרציות בתוך תאי האנדותל ויש חלבונים שנכנסים ויוצרים לspace of - .Disseחלקם חוזרים חזרה לסינוס ואידים וחלקם נספגים ל .thoracic duct-ב space of Disse-יש בעצם נוזל לימפטי .בשחמת של הכבד כבר אין פנסטרציות באנדותל אלא ממברנה לא חדירה .הלחץ בסינוס ואיד עולה והנוזל שנכנס ל space of Disse-עובר פילטרציה בלחץ גבוה והוא חופשי מחלבונים .במצב תקין ריכוז החלבון בspace of - Disseובסינוס ואידים היא שווה אך במיימת הנוזל ב space of Disse-עם כמות חלבונים מאוד קטנה .ככל שהפיברוזיס יותר קשה כמות החלבונים בנוזל יותר קטנה .כשלחץ הדם עולה כמות הנוזל הולכת וגדלה וכלי הלימפה לא מצליחים לספוג אותו ,הוא מגיע לפני שטח של הכבד ופשוט נוזל ממנו. :Renal sodium retentionבשחמת יש יצירה מוגברת של NOשהוא חומר ואזודילטורי חזק .חולה שחמתי הוא חם בפריפריה ויש לו ואזודילטציה עם לחץ דם סיסטמי ירוד .בעקבות הואזודילטציה יש ירידה בזרימה לכליה ובעקבות כך יש הפעלה של מערכות שרוצות להעלות את ה .effective blood volume-יש הפעלה של מערכת רנין-אנגיוטנסין- אלדוסטרון ,אפינפרין ADH ,והם גורמים לואזו-קונסטריקציה קשה בכליה .הכליה חושבת שנמצאים בתת-נפח ולכן אוצרים כל טיפת מלח שמכניסים לגוף .המלח מצטבר בגוף והוא מושך אחריו את המים .הנוזלים האלה מצטברים בגו – ברגליים ,ברקמות הרכות .בחולה עם בעיית כבד הם מצטברים בבטן וזו סיבה נוספת למיימת. התהליך העיקרי למיימת הוא ספיגת המלח בחזרה בכליה וה over production-של הלימפה. כיצד מגלים מיימת? מגלים מיימת רק כשהיא כמות גדולה בבדיקה פיזיקאלית .כדי לזהות מיימת בכמות קטנה אפשר לעשות USשל הבטן .הכבד קטן ומצולק ויש צפיפות רבה של מים .אחד הסיבוכים של מחלת כבד כרונית הוא HCC ואפשר לראות מוקד של HCCבכבד .אפשר לעשות גם CTבו רואים כבד קטן ומצולק HCC ,ונוזל המיימת מסביב. דיאגנוזה בחולה עם מיימת :בודקים את החולה ,לוקחים בדיקות דם רגילות .אחד הדברים החשובים באבחנה הוא לרואת את נוזל המיימת כי התכונות של הנוזל הזה יכוונו אותנו לכיוון של אבחנה מבדלת – מחלת כבד ,שחפת, ממאירות בבטן ,אי ספיקת לב וכו' .לחלק גדול מחולי המיימת יש הפרעת קרישה אך יעיל מאוד לעשות ניקור של הבטן והוצאת נוזל – Fluid analysis .נרצה לדעת אם הנוזל מזוהם (חיידקי ,שחפת) ומה תכונות הנוזל .עושים ספירת דם, תרבית ,אלבומין וחלבון .לוקחים גם את האלבומין בדם ומחשבים את ה.gradient- המושג טרנסודאט ואקסודאט קיים רק לגבי נוזלים פליאורליים ולא פרי טונאליים .לוקחים את רמת האלבומין בסורם ומפחיתים את רמת האבלומין בסרום ומקבלים גרדיינט מסויים .אם הגרדיינט גבוה קרוב לוודאי שהסיבה למיימת היא אי ספיקת לב או מחלת כבד כרונית .אם הגרדיינט נמוך הסיבה למיימת היא אצירת נוזל מקומי כמו HCCאו שחפת .גרדיינט גבוה הוא מעל .1.1 g/dLהאלבומין בנוזל הפריטוניאלי הוא נמוך כי ככל שהפיברויזס קשה יותר הנוזל בתוך המיימת הוא חסר חלבונים .ככל שמחלת הכבד יותר קשה והפיברוזיס יותר קשה הגרדיינט יהיה יותר גבוה בין הסרום למיימת .לעומת זאת ,בשחפת הנוזל במיימת נוצר מקומית ,האלבומין יהיה גבוה ולכן הגרדיינט יהיה קטן. *המע' הפורטאלית מספקת 216מאספקת הדם לכבד והמע' הוסקולרית /16מאספקת הדם .כשעושים TIPSמקטינים את אספקת הדם לכבד ולכן יש בעיה בנטרול רעלים שיכולים לחזור למע' הסיסטמית TIPS .היא שיטה נהדרת להורדת ל"ד פורטאלי .בחולים שדיממו ומפחדים שהם ידממו שוב TIPS ,הוא טיפול הבחירה .אפשר לטפל בעודף הרעלים בגוף בעזרת טיפולים שונים. כשמגיע חולה ומחליטים שיש לו מיימת על רקע של שחמת :אפשר לטפל בסיבה הראשונית לשחמת .צריך להגיד לחולה גם לאכול פחות מלח כדי שפחות מים ישארו בגוף .נותנים משתנים כדי להגביר את פינוי המלח בכליות .יש אנשים שהדיורטיקה כבר לא עוזרת להם ועושים .large volume paracentesisפעם בשבוע מנקזים עד 8ליטרים מחלל הבטן .ניתן להשתיל כבד אך לפני זה עושים TIPSשמוריד את הלחץ הפורטאלי וכך מוריד את התגובה של הכליה ומאפשר לה להיפטר מנוזלים .גם במיימת לא נשלטת היום עושים TIPSכשקשה לעשות .paracentesis מיימת היא סמן למחלה מתקדמת ושחמת שכבר לא מפוצה .ברגע שמופיעה מיימת הסיכוי להישרדות של 21%קורה כבר אחרי שנתיים מהתפתחות המיימת אך לא מטפלים .המימת היא לא רק בעיה קוסמטית .היא לוחצת על הסרעפת יש לחולה קשיים בנשימה .המיימת גם לוחצת על הקיבה והחולים האלו פשוט לא רוצים לאכול ,יש דלדול שרירים ומצב תזונתי ירוד .בסרעפת יש חורים קטנים נסתרים שגורמים לדליפה של מיימת לתוך חלל הפליאורה ובעיקר בצד ימין עם יצירה של .hydrothoraxזה גורם לקוצר נשימה קשה אצל החולים .אם מנקרים את הנוזל מורידים את הלחץ השלילי ואז שוב יש שאיפה חזרה של נוזל מהבטן אל הפליאורה .יש חולים עם שחמת שתהליך השאיבה הוא כ"כ גדול שאין להם אפילו מיימת כי כל הנוזל עולה לחלל הפליאורה .צריך לטפל במחלת הכבד ,לתת דיורטיקה כדי להוציא את הנוזלים במיימת וכך כמות הנוזל בפליאורה תפחת .אפשר להוסיף חומר שעושה לכלוך בחלל הפליאורה וסותם את החורים ,זה לא כ"כ עובד .ניתוח לא יעזור כי החורים מיקרוסקופיים ולא ניתן לראות אותם. Umbilical herniaהיא סיבוך נוסף .הסיבוך הכי קשה ומפחיד הוא הופעה של זיהום בחלל הבטן – spontaneous .bacterial peritonitisצריך לחשוב על חולה מיימת כחולה עם צלחת פטרי בבטן .הנוזל הולך ומזדהם .החולים הקשים בד"כ מפתחים את ה .peritonitis-אין פרפורציה אצל החולים האלה אלא יש טרנסלוקציה של חיידקים מהמעיים – לא ברור עם מהמע' הלימפטית אל מחזור הדם או בצורה אחרת .יש טרנסלוקתיה של חיידקי מעיים שנכנסים לנוזל הפריטוניאלי .בנוזל הפריטוניאלי אין חלבונים ולכן אין גלובולינים ומשלים שילחמו עם החיידקים. הנוזל מזדהם ומקבלים .SBPהחולים מגיעים לחדר מיון עם חום וכאבי בטן .פריטוניטיס היא מחלה פנימית ולא כירוגית ,צריך לטפל בה בתרופות כי החולים לא יעמדו בניתוח .בשביל שתיווצר SBPחייבת להיות מיימת ולכן לא כל חולה עם חום וכאבי בטן יש לו .SBPצריך להיות עם רמת חשד גבוהה בכל חולה שחמת עם חום ל.SBP- SBPהוא תהליך חיידקי לפריט ונאום שגורם לתגובה דלקתית קשה .יש לחולי שחמת מצב אימונסופרסיבי ולכן נוצרים מטבוליטים שפוגעים בלב ,בכליה ובאיברים נוספים .לוקחים את החלבון כדי לראות אם יש .high gradient בודקים את מס' ה PMN-בנוזל ,ב SBP-יש מעל 250תאים בנוזל .אם אין אפשרות לראות כמה נויטרופילים יש מחפשים אם יש מעל 211תאים לבנים .חייבים ישר להתחיל בטיפול אנטיביוטי .אלו חיידקי מעי ולכן נוטים לתת אמינוגליקוזידים אך הם מאוד נפרוטוקסים ולכן לא נותנים אותם .נותנים טיפול לחמישה ימים .מס' התאים הלבנים עולה בצורה לוגריתמית ולכן אם ננקר בהתחלה אפשר למצוא כמות תאים לבנים קטנה .נותנים אנטיביוטיקה בסף נמוך כי החולים אימונוסופרסיביים. כשמופיע SBPהוא סמן להתדרדרות נוספת בתפקוד הכבד .לחולה יש טרנסלוקציה של חיידקים ,יש פחות אופס נינים בנוזל המיימת והתמותה היא תוך כמה חודשים .החולה הזה צריך לעבור ליחידת כבד שמתמחה בהכנת החולים להשתלה. מניעה no ascitis, no peritonitis :ולכן נותנים דיורזה paracentesis ,ו .TIPS-אם לא מצליחים להשתלט על המיימת נותנים לחולה טיפול מניעתי אנטיביוטי כרוני. :Hepatorenal syndromeזו אי ספיקת כליו ת פונקציונאלית שמופיעה בחולי שחמת עם מיימת ולחץ דם פורטאלי גבוה .אין שינויים בכליה והפגיעה נובעת בעקבות ואזודילטציה ארטריאלית מאוד קשה מצד אחד וrenal artery - vasoconstrictionמצד שני עם ירידה בקצב הסינון הגלומרולארי. קריטריונים ראשיים לתסמונת הפטו-רנאלית :צריכה להיות מחלת כבד קשה ,קריטינין גבוה מעל ( /.2התקין הוא )/ ופינוי קראטינין מתחת ל( 01-התקין הוא בסביבות .)/11צריך לשלול סיבות אחרות לפגיעה הכלייתית :היעדר של ,hemorrhagic shockלקיחת אמינוגליקוזידים ,זיהום סיסטמי ,שימוש בתרופות נפר טוקסיות כמו .NSAIDsצריך שיהיה אבודן של נוזלים או מלחים ממע' העיכול שלא ע"י הכליה ,שלא תהיה המטוריה ופרוטאינוריה כי הם מצביעים על בעיה סטרוקטוראלית בכליה וב HRS-אין בעיה סטרוקטוראלית US .כליות תקין. קריטריונים מינוריים :סודיום נמוך בשתן מתחת ל /1-מיליאקוויולנט ,אוסמולריות של שתן שגבוהה מאוסמולריות הפלזמה .החולים מתקשים בהפרשת מים ולכן ??? והיעדר אריתרוציטים. יש שני סוגים של :HRSמחלת כבד אינה רק מחלת כבד אלא גם מחלה סיסטמית שפוגעת בכליה Type II .הוא הסוג הכרוני ש לחולה עם מיימת ,הכליה הולכת ומתדרדרת והקראטינין הולך ועולה .אם יש פיתוח של SBPהטוקסינים גורמים לעוד נזק לכליה ויש הופעה של .HRS type Iב type I-הקראטינין עולה תוך שבועות לעומת type IIבו הוא עולה תוך חודשים .ב HRS-צריך לטפל דחוף בחולה כי אם הוא יאבד את התפקוד הכלייתי הוא ימות. טיפול :הטיפול הטוב והיעיל ביותר הוא השתלת כבד .ניתן לתת טיפול ואזו-קונסטיקטוריים שיכווצו את כלי הדם של הבטן והמעיים ,יש פחות ואזו-דילטציה במעי ,חלק מהדם עובר למע' הסיסטמית והכליה רואה יותר נפח דם ומשנה את התנהגותה .כמו כן ,ניתן לתת אלבומין ולהגדיל כך את ה ,intravascular volume-הכליה רואה יותר נפח דם ומתנהגת בהתאם .יש שיפור בהרבה חולים בלי שמטפלים בכבד ,עד .31% כשיש חולה עם מיימת רפרקטורית התחלואה והתמותה הן גדולות .כשיש type II HRSהתמותה עוד יותר גדולה .אם לא מטפלים ב type I-התמותה היא תוך שבועות .לפעמים כבר מאוחר מדי לעשות השתלת כבד. :Hepatic encephalopathyתופעה מוחית שקורית בחולים עם מחלת כבד כרונית .הכבד חולה ולא מסוגל לעשות דה- טוקסיפיקציה של רעלים (עדיין לא מובנים לגמרי) ובעיקר אמוניה .יש מעבר של דם לא נקי למע' הסיסטמית בעיקר בגלל ה shunts-שחלקם נוצרים באופן טבעי וחלקם אנו יצרנו .האמוניה וכל הטוקסינים מגיעים למוח ,עוברים את ה- BBBונכנסים לתוך המוח .שם הם עושים שמות – תהליכים דלקתיים ,נכנסים למיקרוגליה ועושים שינויים אוסמוטיים ,חלק מהאמוינה הופכת לגלוטמין שטוקסית לתאי המוח.יש הרבה תיאוריות אחרות. Stagingשל :hepatic encephalopathy ./שלב 1הוא שלב תת-קליני אותו אפשר לראות בהדמיות מח שונות ,רואים הצטברות של חומרים במוח .בקליניקה נראה חולה מרוגז., .2יש כאלה שאומרים שיש hepatic encephalopathyבכל חולה עם מחלת כבד מתקדמת .כשנדבר איתו הוא יראה נורמלאי לגמרי אך בסיטואציות אחרות כמו נהיגה הוא לא מגיב בצורה טובה .אסור היום לאשר נהיגה לחולים עם מחלת כבד כרונית ו.heaptic encephalopathy- .6אם נותנים לחולים משימה מורכבת הם לא יוכלו לבצע אותה למרות שהם נראים נורמאליים .כתב היד עקום והם לא יכולים לצייר למשל מגן דוד ,אין להם קורדי נציה ותפיסה מרחבית. .0בהמשך יש דיס אוריינטציה ,בלבול ,דיבור לא ברור .2קומה המעבר בין השלבים השונים יכול להיות תוך שעות .עם טיפול מתאים החולים יכולים לעבור משלבים מתקדמים לשלבים מוקדמים .המעבר הוא מהיר בשני הכיוונים – החמרה והטבה. ב hepatic encephalopathy-נפגעים האינהיביציות – החולה ידבר לא יפה ויגיד מה שלא רוצים לשמוע .יש גם אינהיביציה של תנועת הושטת היד קדימה ,יש קונטקציה של השרירים הפלק סוריים והרפיה של השרירים האקסטנסוריים .ב HE-יש פגיעה בכיווץ השרירים הפלק סוריים ולכן היד פשוט צונחת .זה יכול להופיע בהרעלות שונות ,אצפלופתיה אורמית ,היפוקסיה ואי ספיקת לב קשה .זה סימן של .toxic encephalopathy יש לחולים בעיה לצייר צורות ,כתב היד אינו ברור ויש להם קושי לעשות .number connection testאלו בדיקות שעושים במרפאה .ה EEG-יהיה מטבולי עם גלי דלתא .כאשר חולה מגיע בקומה אפשר לעשות ,EEGלוקחים רמות אמוניה בדם ואם הם גבוהות זה עושה את האבחנה. לא ניתן לשנות הרבה את הכבד אך אפשר לטפל בגורמים שהובילו לכך Protein excess :ולכן מגבילים את כמות החלבונים אצל החולה ,ניתוחים( TIPS ,אפשר לקבוע מה הרוחב שלו ,היום בוחרים ב TIPS-פחות רחב ולכן יש פחות אנצפלופתיה) ,דימום מה – GI-מוריד את זרימת הדם לכבד ,הדם הוא חלבון עם המוגלובין ולכן הוא ארוחה חלבונית, חום – דה-הידרציה מורידה את תפקוד הכבד – sedatives/hypnotics ,החולים עם HEלא ישנים בלילה אלא ביום, המשפחות לא רוצות שהם יסתובבו כל הלילה ולכן הם נותנים להם תרופות לשינה .החולים הם ב"סוטול כרוני" כי כל הזמן נותנים להם תרופות אלו .דיורטיקות – עושה היפוקלמיה שעושה אלקלוזיס והוא גורם לכך שיש יותר ספיגה של אמוניה במעי ,הוא מגיע יותר למוח ואז יש יותר .HEכשמגיע חולה עם HEצריך לשלשול את הדברים שעשו precipitationכמו עודף חלבון ,ניתוח ,דימום GIוכו'. טיפול :שיפור מצב הכבד ,הורדה של כל האמצעים שעושים פרסיפיטציה .אפשר לתת טיפול בעזרת )lactulose( avilat שהיא תרופה משלשלת .הוא מתפרק במעי ע"י חיידקים ויוצר אצידוזיס .האצידוזיס גורם ל trapping-של האמוניה ליצירת NH4+שאינו נספג במעי .האמוניה גורמת לריבוי של חיידקים המשתמשים בה למטבוליזם שלהם 2-6 .יציאות ליום היא מספיקה למניעת .HEכשזה לא עוזר נותנים טיפול אנטיביוטי שגורם להרס של חיידקים שמייצרים אמוניה. הטיפול הוא בעיקר עם avilatוהטיפול האנטיביוטי הוא משני .התרופה גורמת לשלשול ,ירידה ב trapping ,PH-של האמוניה ועידוד שימוש באמוניה ע"י חיידקים .עם הטיפול הזה החולים יכולים לחיות באיכות חיים טובה בלי HE ולתפקד באופן רגיל עד שטפלים בכבד ע"י טיפול תרופתי או שעושים השתלה. אירועים תרומבוטיים בכבד פרופ' ריפעת ספדי יש בשער הכבד אספקת דם עורקית וורידית .אספקת הדם הפורטאלית היא 216לעומת האספקה הוסקולארית שהיא ./16בחולי סרטן מטפלים אנגיוגרפית וסותמים את ה ,hepatic artery-הכבד יכול לחיות עם קצת איסכמיה זו .ה- hepatic veinsנאספים ל IVC-ומגיע לעליה ימין .נראה מחלות בהן יש בעיית ניקוז של ה hepatic vein-בגלל חסימה, מחלות עם בעיה בכניסת הדם לכבד עקב portal vein thrombosisוגם חסימה בתוך רקמת הניקוז הורידי בכבד שנקראת .veno-occlusive disease :Budd-Chiari syndromeמצב בו אין ניקוז ורידי מהכבד החוצה .זה יכול להיות ברמות שונות .למשל ,בחולה עם אי ספיקת לב ימנית הדם לא מצליח כולו לצאת מהכבד ויש גודש של דם בכבד ,גם כאן יש בעיה של חוסר ניקוז .לחילופין, יכולה להיות חסימה של ה ICV-או ה .hepatic veins-תסמונת זו מתייחסת לבעיה התרומבוטית של ורידי הכבד ו1או ה IVC-ולא לאי ספיקת לב ימנית למרות שהמנגנון דומה .למשל ,חולים עם constrictive pericarditisהלב לא יכול להתרחב ,הלחץ בעליה הימנית עולה מאוד וזה גורם לתמונה של גודש כבדי עד אי ספיקת כבד. יש תרחישים תרומבוטיים של עורק הכבד ,זה פחות שכיח .נדבר רק על החלק הורידי. BCSגורם לירידה ב outflow-מהכבד החוצה .כשהדם נכנס ולא יוצא מהכבד עולה הלחץ ב sinsusodial spaces-בתוך הכבד ולכן יש בו גודש .ה portal vein-מכניס דם מול תנגודת ולכן יש portal hypertensionשגורם להגדלת הטחול ומיימת לפחות בהתחלה .החולה עם BCSהאקוטי לרוב מגיע עם הגדלת כבד (בגלל גודש) וטחול (בגלל portal )hypertensionומיימת .לוקח זמן לדליות להתפתח ,הן לא מתפתחות מיידית. אתיולוגיה :מה גורם לחסימה קרישתית בניקוז הכבד? מצבים שונים של קרישתיות יתר ובעיקר בעיות המטולוגיות כמו ,MTHFR ,lupus anticoagulant ,factor V Leiden mutation ,antithromibn deficiency ,APLSמחלות מיילופרוליפרטיביות קשורות ל 21%-מהמקרים כמו ,paroxysmal nocturnal hemoglobinuria ,JAK2 mutation ,postpartum TTPהריון (האישה מגיעה תוך כדי ההירון או בלידה עם תמונה של .)BCSזיהומים הם יותר נדירים ופחות מדווחים בספרות .למשל ,תיתכן ציסטות בכבד של hydatid cystבעקבות .Cryptococcusתרופות הן גורם חשוב ובעיקר ה( oral contraceptives-גלולות למניעת הריון). תרופות הפוגעות בכבד – :drug induced liver injuryהמחלה הוסקולארית נגרמת בעקבות גלולות למניעת הריון וגם תרופות אחרות. /1%הם על רקע ממאירות בעקבות גרורות או מחלה ראשונית .תיתכן גם גלישה גידולית דרך הוריד .הגידול הכי שכיח שעושה BCSהוא ( HCCסרטן כבד ראשוני) Renal cel carcinoma .למשל יכול להגיע לוריד הכליה ,להגיע ל IVC-ושם לגרום לחסימה .רבע מהמקרים הם עם .multiple factorsיש קבוצות miscellaneousשגורמות ל BCS-כמו מחלות מעי דלקתיות Behcet’s ,celiac disease ,וכו' .יש מקרים בהם עושים את כל הבירור ועדיין לא מוצאים את הסיבה (מקרים אידיופטיים). סימנים קליניים :לרוב המחלה מופיעה בגילאים צעירים של ,21-01אם הרקע סרטני עקומת הגיל היא שונה .תתכן מחלה סימפטומטית או אסימפטומטית שנקבעת ע"פ רמת החסימה .אם החסימה רק בוריד אחד מתוך שלושת הורידים יתכן כי החולה יהיה אסימפטומטי .אם התהליך נבנה לאט והתפתחו קולטרלים לעקיפת החסימה החולה יכול להגיע אסמימפטומטי לחלוטין .לעומת זאת ,אם החסימה מהירה ומערבת הרבה ורידים ואין קולטרליים חילופיים הקליניקה מופיעה. הקליניקה יכולה להופיע בשלוש צורות :לרוב ההופעה היא סאב-אקוטית ואפילו כרונת אך ב 21-61%-מהמקרים יש הופעה אקוטית או אפילו הופעה פולמיננטית (אקוטית חדה) שדורשת השתלת כבד .במחלה אקוטית יש כאבים בבטן עליונה ,הגדלת כבד ,מיימת .במחלה הסאב-אקוטית התהליכים מתרחשים לאט יותר. בביופסיה רואים גודש לצידו של ה hepatic vein-המרכזי .ה portal triad-מכיל שלושה כלים :עורק ,וריד פורטאלי וכלי של דרכי המרה .ה central vein-נמצא במרכז האונית ואוסף את הדם אל הלב .מחלקים את האזור מהcentral - veinועד הפריפריה ל zones-שממוספרים מ /-עד .6מה שקרוב לעורק מקבל הרבה אספקת חמצן ומה שנמצא קרוב ל= central veinמקבל פחות חמצן .בגודש יש בעיקר פגיעה ב zone 3-שנמצא ליד ה.central vein- בביופסיה יש כמעט נמק של ההפטוציטים באזור הגודש כי לא מגיע מספיק חמצן .יש נמק ב zone 3-ויש גודש של אריתרוציטים שלא הצליחו להתנקז ואפילו נכנסים בין ההפטוציטים .הגודש והנמק הוא המאפיין ההיסטופתולוגי ל- .BCS אבחנה :יש הפרעה בתפקודי כבד שיכולה להיות מורבת אך היא בעיקר כוליסטטית ( GTTו.)alkaline phosphatase- החולה עם אנזימים תקינים הוא עם מחלה שהתפתחה לאט עם פיתוח קולטרליים .לכן אין קליניקה ואין עליה באנזימים תיתכן סימפטמטולוגיה ואנזימים תקינים .דרכי המרה הכי רגישים להיפוקסיה לעומת איזורי הכבד האחרים ,לכן האנזימים הללו הם אלה שעולים. לאחר שיש הפרעה באנזימי הכבד הכי קל לעשות :US dupplerיש כבד מוגדל כתוצאה מגודש של דם .ניתן להדגים את הזרימה ב hepatic veins-באופן נומרלאי אך בחולה עם BCSלא מצליחים להדגים אותם ואין בהם זרימה US .היא הכלי הכי פשוט וזול והוא אבחנתי למעל 01%מהמקרים .עושים אבחנה גם ב dynamic CT-ואפשר לראות שה- hepatic veinsחסומים ואין בהם זרימה .מופיעות דליות אברנטיות בתוך הכבד ,יש מיימת והתרחבות של דרכים חלופיות כמו ה .azygous vein-יש בחולה אפילו דליות תת-עוריות (כמו )caput medusaשמתמלאות בחומר הניגוד. CTו MRI-דינאמיים עם חומר ניגוד יכולים לעשות אבחנה .המגבלה היא הכליות .יש יוד ב CT-וחומר ב MRI-שהם נפרוטוקסיים .החומה ב MRI-יכול לעשות מחלה קשה עם סקלרודרמה .היוד ב CT-פוגע בכליה והגלבוליניום באי ספיקת כליות גורם למחלה סיסטמית דלקתית כמו סקלרודרמה .לא משתמשים יותר בביופסיה ככלי אבחנתי ולרוב עושים את האבחנה ע"פ הדמיה וקליניקה .במקרים בודדים משתשמים בביופסיה כדי להעריך עד כמה יש מרכיב הפיך ואם לעשות shuntאו להתקדם השתלה .משתמשים בה כדי לראות עד כמה רזרבות יש ועד כמה הפגיעה הפיכה .נדיר שמשתמשים ב vengraphy-לאבחנה כי יש כלים לא חודרניים ומשתמשים בה יותר לטיפול. היות והכבד גדוש ולא מצליח להתנקז דרך ה hepatic veins-הכבד מתחכם .יש caudate lobeשמתנקז לא דרך ה- hepatic veinsולכן האונה הזו גדלה אפילו יותר מגודל של תפוז .הרבה פעמים חושבים שהגדלת הcaudate lobe- היא גידול בכבד .ה caudate lobe-היא ליד ה ICV-שעוברת מאחורי הכבד ,היא לוחצת על ה ICV-וכך מוסיפים חטא על פשע .לא רק שה hepatic veins-חסומים אלא יש גם חסימה של ה ICV-וכך יש החמרה בניקוז .מקבלים תמונת "משפך" של ה.ICV- טיפול :לקרישתיות יתר נותנים אנטי-קאוגולציה ,לגודש נותנים משתנים ודיאטה דלת מלח .מטפלים במחלה הבסיסית כמו מחלות מיילופרוליפרטיביות (כמו polycythemia veraאו )essential thrombocytosisלמשל ע"יי .hydroxyureaהיום משתמשים באנגיופלסטיה שהוא הטיפול הכי יעיל ומהיר .ה portal vein-מתחלק לשני סעיפים ראשיים ושלושת ה hepatic veins-מתנקזים ל.ICV- אם יש גדם של וריד הפטי אפשר לעשות הרחבת בלון ,לשים סטנט וכך לפתוח את החסימה .לרוב אין את הלקסוס הזה כי לא מוצאים גדם של hepatic veinsכי הם חסומים ע"י הקריש .מגיעים ל ,ICV-דוקרים את רקמת הכבד במחט תוך כדי ואקום ,אם מקבלים דם במחט יודעים שנמצאים בכלי הדם .איך נדע אם דקרנו hepatic veinאו .Portal vein מבדילים ע"י הזרקת חומר ניגוד והדגמה .דוקרים עד שמגיעים לענף של portal veinואז עושים shuntמהמע' הפורטאלית למע' הורידית ,משתילים סטנט ומקבלים shunt porto-systemicבתוך הכבד.הטיפול הזה נקרא -TIPS .transjugular intrahepatic protosystemic shuntמעדיפים הרחבה של הבלון ע"י אנגיופלסטיה ורק אז עושים .TIPS בעבר החולים היו עוברים shuntמבחוץ בין ה ICV-ל ,portal vein-זה ניתוח גדול עם תמותה של 61-01%במצב של אי ספיקה כבדית ומיימת .היום הקטנו את התמותה אל אחוזים בודדים בלבד עם ה ,TIPS-אחוז התמותה קרוב לאפס עם סלקציה נכונה של המקרים BCS .הפך להיות פתיר עם התערבות רדיוגרפית וכמעט כבר לא עושים ניתוח .shuntכמעט ולא עושים יותר ניתוחי .shunt אם לא הצלחנו בכל שיטות הטיפול האלו ויש אי ספיקה כבדית כרונית עם שחמת ,נפנה להשתלת כבד.הoverall 5 - years survivalלאחר השתלת כליה הוא .82%היום נמצאים כבר במציאות הרבה יותר טובה ואין נתונים עדכניים. מונעים מהחולה להגיע להשתלה כי מצליחים לטפל בו הרבה לפי כן. :Veno-occlusive diseaseיש היצרות של הסינוס ואידים ולכן יש עליה בלחץ הפורטאלי ויש תמונה קלינית דומה ל- .BCSיש בד"כ תהליך שעושה היצרות של הסינוסואידים .הסיבה הקלאיסת היא מושתלי מח עצם עם GVHDשגורמת לחסימה דלתית ,בצקתית וצלקתית .גורמים :לרוב השתלת מח עצם אך גם טוקסינים שונים גורמים ל VOD-כמו כימותפיות ,הקרנות azathioprin ,ו .6-MP-יש plant alkaloidsובעיקר .senecio טיפול :ניתן לעשות גם כאן TIPSאך פחות מצליחים לטפל בחולים מבחינה המודינאמית .צריך לטפל גם במחלה הבסיסית של TIPS .GVHDמצליח רק ב 21%-לעומת BCSבה יש יותר הצלחה .השתלת כבד לחולי מח עצם היא בעיה כי יש מאגר מצומצם של איברים להשתלה וצריך לדעת למי לחלק אותם .בינתיים יש קונטרה-אינדיקציה. :Portal vein thrombosisיש פגיע ה-ב Inflowשל הכבד .ב 61%-מהמקרים יש סיבוך של שחמת בגלל העליה בתנגודת ואז יש ירידה ב ,Portal flow-הפתחות טורבולנטיות שגורמת לקרישתיות יתר .הכבד בעל יכולת לסנטז חלבונים ובין השאר protein C&Sו .anthithrombin3-בחולה שחמתי אין סינטזה של חלבונים אלה ולכן יש קרישיות יתר .שילוב של ירידה בחלבונים אלה וירידה בזרימה פורטאלית מגדילה את הסיכון לקרישיות יתר ו.portal vein thrombosis- כשיש HCCזה עוד יותר מגביר את הסיכון לקרישיות יתר ב .portal vein-רוב האתיולוגיות לportal vein - thrombosisהן שחמת או גידול .השכיחות של סרטן היא גבוהה יותר ל .PVT-הפרוגנוזה מאוד גרועה כשהסיבה היא סרטנית. יש אתיולוגיות נוספות נדירות יותר ופחות שכיחות לקרישיות יתר של ה .Portal vein-כל תהליך דלקתי בטני יכול לגרום לדלקת ב portal vein-של הוריד עצמו שמסתבך עם קרישיות יתר .דוגמאות – אפנדיציטיס ,פנקריאטיטיס, מחלה פפטית .diverticulitis ,גם התערבות כירורגית יכולה לגרום ל PVT-בגלל שיבוש הזרימות .בעיקר splenectomy שנעשית לכל מיני אינדיקציות גורמת לעליה במס' הטסיות כי הטחול הוא זה שמפרק את תאי הדם כולל הטסיות .יש קפיצה עד למיליונים של ספירת הטסיות עם קרישיות יתר .כל ה thrombophilia-למינהם יכולים לגרום לקרישיות יתר .גלולות והירון גורמים לשינויים הורמונאליים שהם סיבה ל.PVT- ממצאים קליניים :יש שני מצבים -אקוטי וכרוני .המצב האקוטי מוגדר כאירוע שמאובחן חודשיים בערך לאחר תחילת התהליך .החולה מגיע עם כאבי בטן ,ורידי המעיים לא מתנקזים ולכן יש גודש במעיי ,שלשול ,בחילה ,הקאה. במצב הכרוני יש דימום מכליות בגלל ,portal hypertensionהגדלת טחול וכו' .מטפלים ב portal hypertension-כדי לעזור לסימפטומים. אפשר לעשות את האבחנה ב CT ,US duplex-או MRIבדומה ל .BCS-ה portal vein-חסום ובמבצ כרוני יכולים ליהות חורים של הוריד – .cavernous transformation of portal veinsיש דליות בכיס המרה. טיפול :מטפלים בסיבוכים של portal hypertensionכמו מיימת או דליות .אפשר לעשות TIPSלפעמים למרות שיש PVTמוצאים לאן להתחבר .היכן שיש פתח קטן בכלי הדם הפורטאליים עושים את ההתחברות של ה .TIPS-בacute - onsetכן מטפלים באנטי-קאוגולציה ,הוא הוכח כיעיל ועושה .recanalizationלעומת זאת ,במחלה כרונית התוצאות של אנטיקאוגולציה אינן חד משמעיות .קיימת המלצה לתת אנטיקאוגולציה אך אין הוכחות חזקות לכך. אי ספיקת כבד חריפה ד"ר ריפעת ספדי המחלה נקראת fulminant hepatic failure ,acute liver failureאו .fulminant hepatitisיש תרחיש חריף בכבד שגורם לאי ספיקה תוך שבוע ( ,)hyper-acuteתוך חודש ( )acuteאו תוך שלושה חודשים ( Failure .)suabcuteהוא חולה שמבטא אי ספיקת כבד עם עליה ברמת האנזימים ורואים שני ביטויים מסוכנים :איבוד היכולת לסנן את הרעלים והתפתחות ( hepatic encephalopathyאלו false neurotransmittersשהכבד מפנה באופן טבעי אך בכשל הוא לא יכול לסנן אותם ,הם מגיעים למוח דרך ה BBB-ומשפיעים על מצב הערנות) .הביטוי השני של כשלון הוא קושי סינטתי לייצור חלבוני הקרישה ולכן יש הארכת .INR יש פרוגנוזה שונה לכל קטגוריה לפי לוח הזמנים וגם התייחסות טיפולית שונה ,בעיקר לגבי ההחלטה אם להשתיל כבד או לא. מנגנון הקרישה מכיל מסלול אינטרינזי ואקס טריזי .פקטורי הקרישה נפגעים כשיש כשל כבדי ולכן יש הארכת .INR הפקטורים שנפגעים הם .2,0,2,8,/1הנטיה לדמם היא לא רק בגלל חסר פקטורי קרישה אלא גם חוסר הפרשה מספקת של מלחי מרה ולכן אין ספיגה מספקת של ויטמין .Kגם vitamin K deficiencyמאריך את ה .INR-הרבה פעמים יש תרומבוציט ופניה וירידה במס' הטסיות מה שגם תורם לדמם. מחלקים את ההשפעה הנוירולוגית לארבע דרגות :שלב – /החולה קצת מבולבל ויש לו .flapping tremorשלב – 0 קומה עמוקה .החולה האנצפלופתי על רקע של acute liver failureמפתח דלקת מוצית בשלב ,0הרנייציה מוחית של גזע המוח ומוות מוחי .פרמטר האנצפלופתיה קובע את הדחיפות להשתלת כבד .הכבד הוא איבר חכם שיודע לעשות רה -גנרציה מהירה ולכן יש מקרים בהם נותנים קצת זמן והחולה מבריא ספונטנית ולא צריך להשתיל אותו .השתלה אינה פתרון אלא מחליפים מחלה אחת במחלה אחרת ,זו לא פרוצדורה נטולת סיכון .כמו כן ,יש מצוקה באיברים להשתלה .החלוקה של ה grades-חשובה לתזמון ההתשלה במידה ויש צורך. סיבוכים של :fulminant hepatic failureבצקת מוחית ,נטיה לדימומים מריריות האף1פה1לקיחת דם ,ספסיס ,סיבוך עם אי ספיקה כלייתית ונשימתית ,חמצת מטבלית ,ה GNG-נפגעת ולכן יש היפוגליקמיה ,יש קשר לפנקריאטיטיס ולא יודעים למה. אתיולוגיה: – Acetaminophen הרעלת אקמול Overdose .של אצטמינופן יכול לגרום לאי ספיקה כבדית חריפה .הכשל נגרם כשיש /1גרם ומעלה ( 21כדורים) ב 20-שעות ..במבוגרים לרוב זהו ביטוי של ניסיונות אובדניים ,לרוב בחורות עם אכזבות בעבר שמגיעת עם אנצפלופתיה קשה בגלל הרעלת אקמול .במקרה של הרעלה מאוד קשה להעריך את החולה וכמה באמת יש לו מחלה פסיכיאטרית של דכאון ונטיה אובדנית .בחולה האובדני עם מחלה פסיכיאטרית לא תמיד נשתיל כבד כי הוא לא יאריך את המתנה של השתלת הכבד. תרופות נוספות שגורמות לכשל כבדי כמו .NSAIDsהרבה תרפות בעלות אפקט הפט וטוקסי .הפתרון הוא לתת .acetylcysteine וירוסים – פעם HAVכיכב כסיבה לכש כבדי חריף אך בשנת /880כשהחיסון האוניברסאלי נכנס לפועל כמעט נעלמה המחלה של HAVובעיקר לא .fulminant hepatic failureרואים היום גם מעט מקרים של HBVגם הודות לחיסון האוניברסאלי משנת ./882גם HDVהוא נדיר HEV .נמצא יותר במזרח הרחוק וכמעט ולא בארץ ,נשים בהריון ובעיקר בטרימסטר השלישי יותר פגיעות ל HEV-וסיבוך של FMF .FHFכתוצאה מ CMV-או HSVהוא בד"כ חולה אימונוסופרסיבי כמו מושתל מח עצם. הרלעות – יש פטרות שיכולות לגרום ל.AHF- מחלות כבד אחרות כמו Wilson’s disease Autoimmune hepatitis Budd-chiari syndrome Acute fatty liver of pregnancy או HELLP syndromeעם אי ספיקה קשה של הכבד בעולם המערבי המפותח יותר נפוץ FHFבעקבות תרופות .בצרפת למשל יש יותר פגיעות מוירוסים בגלל עליה ממדינות בהן יש HCVלמשל .האתיולוגיה שינתה את עצמה לאורך השנים .בעבר היו משתמשים ב halothene-כחומר הרדמה בניתוחים והוא גרם הרבה ל .FHF-בשנים האחרונות יש הרעלות מחומרים אחרים כמו .herbal preparationsבהדסה ה FHF-בעקבות HAVירד משמעותית אך FHFבעקבות תרופות ואקמול עלה BCS .ירד כאתיולוגיה ל FHF-כי מצליחים יותר לטפל בו באנגיוגרפיות .גם AIHו Wilson’s-פחות גורמים ל.FHF- עד מתי לחכות לרה-גנרציה כבדית לפני שפונים להשתלה? א סור לסכן את החולה שימות אך אגם לא מסכנים אותו בהשלה אם הוא יבריא לבד .ההחלטה על השתלה היא קשה וצריך כלים כדי להחליט .הכלי שמקובל היום הוא King’s college criteriaהמדרג את חומרת המחלה. טיפול :בחולה עם FHFנשים אותו ביחדית טפיול נמרץ ,אם יש צורך בהשתלה נשלח אותו למרפאת השתלות .צריך לחפש את האתיולוגיה ל FHF-כי יש אתיולוגיות שאפשר לטפל בהן כמו ( HCVיש שיפור ספונטני) .עושים הערכה של ביוכימיה וקרישה כדי לאמוד את החומרה של המחלה (בעזרת ה .)INR-עושים בירור מבטולי לceruloplasmin- וסרולוגי כדי לטפל בכל אתיולוגיה אפשרית .עושים הדמיה על מנת לראות אם יש BCSואם כן אז נטפל. יש מקרים בהם נעשה אפילו ביופסיה של הכבד כדי למצוא את האתיולוגיה ולטפל בה .אם עושים ביופסיה בחולה שנוטה לדמם לא עושים אותה מבחוץ אלא .transjugularבאנדוסקופ מגיע לכבד ואפשר לדקור את הכבד בתוך הוריד ואם הכבד ידמם הדימום יגיעו לוריד .היום כבר לא עושים ביופסיות אלו כי לרוב יש סרולוגיות ובדיקות נוספות שמאפשרות אבחנה ללא ביופסיה. צריך לתת טפיול תומך :אנטיביוטיקה לזיהום ,טיפול בהפרעה אלקטרוליטית ,להימנע ממתן אלכוהול וחומרי הרדמה למיניהם וחומרי הרגעה למיניהם ( החולה לא יפרק אותם והם ישפיעו על מצב ההכרה ואפילו יגרמו לאיבוד הכרה), דואגים שהחולה ישלשל ולא יהיה בעצירות כי עודף חלבון מהדיאטה מפורק ע"י חיידקי המעי ונוצרת אמוניה במעיים שנספגת מהר במחזור הדם .האמוניה שנספגת באופן טבעי מסולקת ע"י הכבד למעגל האוריאה וכך משתינים אותה החוצה .אם לא מסננים את האמוניה בכבד תהיה .hepatic encephalopathyהעצירות נותנת הרבה זמן לחידיקים לפרק את החלבונים ולגרום לעודף אמוניה .נרצה למנוע בחולה את ה encephalopathy-ואם היא קיימת לטפל בה ע"י הפחתת כמות החלבון באוכל ,לתת משלשלים כמו syrup lactuloseולתת אנטיביוטיקה שתוריד את העומס של הפלור הטבעית של חיידקי המעיים (לרוב myomycinשהוא אמינגליקוזיד שלא נספג אלא עובד על המעי) .יש היום אנטיביוטיקה שנקראת ritaximinוהיא אפילו יעילה יותר. אם יש ירידה ברמת ההכרה צריך להיות אם יש אנצפלופתיה או כבר דימום למוח .עושים CTמוח ,מייצבים את החולה נשימתית ע"י הנשמה אם צריך .גם מטפלים בחולה מטבולית ע"י תזונה נכונה ו TPN-אך צריך .חשוב לקחת תרביות כבר בהתחלה ולתת אנטיביוטיקה פרופילקטית .לא מתקנים את מנגנון הקרישה כי אז לא תהיה דרך לעקוב אחר החולה .יש סכנה של נטיה לדמם ואם יש דימום מבוותרים על הפרמטר של המעקב ומטפלים. אם הלחץ התוך-גולגולתי עולה בגלל בצקת מוחית והתכווצויות עושים היפר-ונטילציה יזומה כדי להקטין לחץ תוך- מוחי ,נותנים שיתון עם mannitolכדי להקטין את הבצקת המוחית .אם החולה עשה הרנייציה תתכן מוות מוחי ואין כבר מה לעשות. מחלקים את הטיפול ע"פ האתיולוגיה :הרעלת אקמול או אתיולוגיה אחרת .נותנים את הטיפול באקמול בN-acetyl - cysteineכדי למזער את הנזק הטוקסי עד כמה שאפשר ולקבל הבראה עצמונית .היום עם ההתערבות המיידית כמעט /11%מהמקרים של הרעלות אקמול מבריאים ספונטנית בלי צורך להשתלה .יוצא מן הכלל הוא מקרים שבו יש בליעה של הרבה כדורי אלכוהול והם מגיעים רק אחרי יום-יומים אחרי שהתרופה נספגה ועשתה את כל הנזק .בד"כ ישר מוצאים את החולה המורעל ומגיעים בשלב מוקדם ואז מצליחים להציל את החולים ללא השתלה. לעומת זאת ,משתמשים היום ב N-acetyl-cystein-גם באתיולוגיות אחרות .זה אנטי-אוקסידנטי ויתכן כי החולה הזה גם קיבל אקמול שמוסיף לנזק .עבודות מראות ש N acetyl cysteine-גם ללא רקע של הרעלת אקמול משפר את המצב .היום זה הפך לפרוטוקול טיפול למרות שזה הוכח יותר בהרעלת אקמול. כשיש viral hepatitisאפשר לטפל רק ב .HBV-ל HAV-אין טיפול ול HCV-לא ניתן לעשות טיפול חריף כי התרופות באופן דחוף מזיקות יותר מאשר שהן עוזרות .האבחנה של viral hepatitisחשובה בעיקר להתערבות טיפוליתב.HBV- AIHו Wilson’s-הן מחלות שאפשר לטפל בהן ואז החולה לא יגיע למצב של השתלה Budd-Chiari syndrome .כמעט ולא מגיעים להשתלה בגלל התערבות ומניעת ההתדרדרות .בהרעלות למיניהן חוץ מהפסקת ההרעלה (טבעית או תרופה) אין מה לעשות .הוכח שסטרואידים ומכשירים שונים לא עוזרים. מגיעים להשתלה רק אם החולה מתדרדר וכבר אין מה לעשות .ה King’s college criteria-נקבעים ע"פ התאיולוגיה של אקמול או אתיולוגיה אחרת .בהרעלת אקמול מוחפשים את ה pH-הארטריאלי ואם הוא קטן מ 0.6-חייבים השתלה .כמו כן ,אם יש פגיעה במנגנון הקרישה ותקפוד הכליה שמתבטא בעליית ה PTT-מעל /11שניות והקראטינין מעל 611כשהאנצפלופתיה ברמה IIIאו .IVבמקירם אלה חייבים השתלה. באתיולוגיות אחרות דורשים שתהיה הארכה של INRמעל /11שניות בלי קשר לרמת האנצפלופתיה ,זה מספיק לבד כדי לרוץ להשתלה .גם אם ה INR-עדיין שמור עושים השתלה כששלוש מתוך 0קריטריונים נוספים מתקיימים .אם לחולה היה hyperacute encephalopathyפחות משבוע הוא לרוב מבריא ולא מריצים אותו להשתלה .חולה acute או subacuteעם אנצפלופתיה דחוף יותר וצריך להשתיל. רשימת ההשתלות ארוכה ויש מצוקה באיברים .בעבר היו מטיסים מושלים דחופים והבטיחו לתת איברים בתמורה אך לא נתנו איברים בתמורה ולכן זה הפסיק .בסין יש את ההשתלות הכי כבדות אך משרד הבריאות מונע שליחת חולים לסין .היו לוקחים אנשים שנידונים למוות ,מרדימים אותם ומשתילים את איבריהם לאנשים חולים אחרים .בצורה כזאת זמן המעבר מתורם למקבל הוא הכי קצר אך יש בעיה אתית בכך .בגלל שאין זמינות מספקת אפשר להיעזר במשפחה וחברים ,לוקחים אונת כבד ומשתילים אותה. הצרפתים פעם התחכמו ועשו השתלה .auxiliaryהם השאירו את הכבד החולה בגוף ועל ידו השאירו את הכבד החדש. נותנים כך זמן לכבד הנטיבי להתאושש ואז אפשר להפסיק את הטיפול האימונוסופרסיבי .במעט מהמקרים הכבד הנטיבי התאושש ולחולה כזה יש אובססיה על הכבד הנטיבי עם הפרעה פסיכיאטרית. השתלות כבד פרופ' ריפעת ספדי רק שליש מההשתלות הן השתלות כבד .רמת ההשתלות כבד עלתה לאורך השנים והיום נמצאים ב plateau-בזכות שיפור בתרופות נגד דחיית השתל ופיתוח של תמיסה המאפשרת שימור של השתל כשמעבירים אותו מהתורם למקבל. סיבות בגללן משתילים כבד :שחמת עם אי ספיקה כרונית היא רק חלק קטן מהחולים .ההשתלות מככבות בעיקר ב- HBVו ,HCV-אלכוהול (בתנאי שהחולה הפסיק לשתות לפחות חצי שנה ,גם פה המחלה יכולה לחזור בשתל) ,מחלות של דרכי מרה ,בילדים .biliary atresiaהחלוקה מתשנה בהתאם לארצות ולהפתחויות .כבד שומני הוא אינדיקציה גדולה יותר לכבד היום בגלל ה lifestyle-המוקבל היום .גם בגידולים לעיתים יש צורך בהשתלה .בהדסה יש מעל ½ של הפטיטיס Bבהשתלות אך זה השתנה .היום יש יותר HCVופחות .HBV משתילים גם ילדים עם biliary atresiaאו מחלות מטבוליות מולדות כמו .Wilson’sעושים השתלת כבד כמעין gene .therapyלמשל ,במחלה של Hyperoxyuriaיש חסר אנזים בכבד ,הרבה אוקסלאטים שוקעים ולא מפונים כמו בכליה (אי ספיקת כלייתית) ,בעוריקם (אתרוסקלרוזיס קשה כבר בגיל ,)/1בגפיים ובכבד gene therapy .כשלעצמו עדיין לא הצליח .עושים התשלה גם במחלות עמילואידוזיס – הכבד שלהם בריא ולכן אפשר לתת את הכבד שלהם לחולה אחר. עושים השתלה וממהירויות עם remissionמוחלטת לפחות 2שנים – HCC .עושים השתלה רק אם יש עמידה בMilan - ( criteriaגידול אחד עד 2ס"מ או מקסימום 6גידולים שהקוטר שלהם לא עולה על 6ס"מ). יש הישרדות של חולי HCCבשיעור של 31%ל /1-שנים בחולים שעברו השתלה .עושים השתלה גם ב.FHF- לא משתילים כאשר יש זיהום פעיל כמו .Pneumoniaביום ההשתלה נותנים אינדוקציה של הרבה טיפולים אימונוסופרסיביים והחולה יכול למות מהזיהום .לא משתילים חולה עם גרורות ,חולה שלא יכול לעמוד בניתוח בגלל בעיה ריאתית1לבבית .פעם לא היו משתילים חולי HIVאך היום כן משתילים בגלל הטיפול שמאריכים את הsurvival- ל /1-שנים .יש הרבה מקרים של קו-אינפקציה עם HIVו .HBV/HCV-אם יש פרוגנוזה טובה מבחינת האיידס ל/1- שנים כן עושים השתלה .יש קונטרה-אינדיקציות נוספות כמו אי ספיקה כלייתית אך חלק מהחולים יכולים לעבור השתלה רב-איברית של כבד וכליה* .השתלת כליה ולבלב היא כלבלב. להשתלת כבד מספיק לעשות התאמה של הדם ואין צורך בהתאמת HLAכמו באיברים אחרים .פעם היו שותלים ע"פ האנצפלופתיה ,חומרת המיימת וכו' .החולים היו מעלים את ה grade-של החולה ע"י ניקור רב יותר של המיימת וכך הופכים את החולה לקשה יותר עם יותר אינדיקציה לניתוח .לאחר מכן נכנס לשימוש נוסחת ה MELD-שלוקחת בחשבון את הקראטינין INR ,ובילירובין MELD .הוא מודל ל .end stage liver disease-זו נוסחא שמוציאה מס' ע"פ שלושת ערכים אלו והיא מאוד מסובכת .הנוסחא הזו עברה הרבה validationעל סדרות של השתלות עד שהתקבל שהיא נוסחא מאוד פרדיקטיבית לחומרת החולה ומנבאה את ההישרדות למשך 6חודשים לאחר ההשתלה .ככל שה- MELDגבוה יותר הסיכון של המחלה גבוה יותר ולכן החולה יושתל. היום מקובל להשתמש בנוסחת ה MELD-כמדד של תחרות .למי שיש MELDיותר גבוה הוא זוכה בשתל .סרטן מקבל נקודות בונוס על ה .MELD-גם חתימה על כרטיס אדי נותנת בונוס של ניקוד ב MELD-וגם לקרובי משפחה. למרות ההשתלות יש עדיין תמותה כשמחכים להשתלה הרבה זמן .יש 21-61%מהחולים שמתים כשהם ברשימת ההשתלה. רוצים שהכבד יהיה "חתיך" ולא אלכוהולי ,שומני או מבוגר מאוד כי הוא פחות טוב להשתלה .מרבית תאונות הדרכים גורמות לפגיעה רב-מערכתית והכבד הזה הרוס ומרוסק ולא ניתן להשלטה .בנזק מוחי שאר האיברים שלמים ולכן הם טובים להשתלה .צריך לדעת איך לשמר את התורם אחרי מוות מוחי ולתת תרופות שונות לתחזוק האיברים עד ההשתלה .עושים הערכה של התורם וצריך שהוא לא יהיה חולה עם וירוס ,גידול וכו'. יש תמיסות שונות לשימור רקמת הכבד על להשתלה .אפשר לעשות את ההשתלה עם או בלי bypassכי חותכים את ה- IVCכשמוציאים את הכבד החולה. אם לחולה יש פ primary sclerosing cholangitisעושים חיבור מיוחד של צינורות המרה .משאירים גדם של צינורות המרה של המקלב ואליו מחברים את ה common bile duct-של התורם .אם בגדם יש בעיות המחלה יכולה להתפתח שוב ולכן עושים השקה למעי .חיבור כבד גדול לאדם קטן – למשל לילדים ,מחברים רק חלק מהכבד ואז אפשר לחלק את השתל ליותר מאדם אחד. תרומה מתורם חי :הלוגיסטיקה היא קשה ,תוארו שני מקרים של תמותה של תורם בגלל ועוד שני סיפורים של תורמים שנכנסו ל acute hepatic failure-כי לקחו להם יותר מדי מרקמת הכבד והם בעצמם נזקקו להשתלה .צריכים להיות בטוחים שהתורם עושה את התרומה מטוב ליבו. סיבוכים אחרי השתלה :זיהומים בלגל טפולים אימונסופרסיים ,hepatic artery thrombosis ,סטרוקטורות בדרכי המרה long term complications ,בגלל התרופות שעושות דיסלפידמיה ,אתרוסקלרוזיס וסכרת .צריך להסתכל בדופלר על העורק ההפטי למשל לפני שהטרומבוזיס קורה .יש סיבוכים של דחיה אקוטית וכרונית גם במתן התרופות. היום מבינים את המהלך הביולוגי של הדחיה ותוכננו תרופות לתחנות במסלול .הגענו למצב שצמצמנו את הנזקים ארוכי הטווח .יש תרופה שהתילה כאנטי-דחייתית והיא נמצא יעילה ל.multiple sclerosis- אבן הפינה של הטיפול הוא תכשירים .calcineurin inhibitorsהיום משתמשים ב MTOR inhibitors-מסוג rapamycinו .FKBP12-לתרופות אלה יש כמובן סיבוכים שונים.