עצירות כמחוללת מחלות

‫מאת‪ :‬תמר צוברי אפלטון‬
‫אקווהתראפי בע"מ – המרכז לניקוי רעלים והתחדשות הגוף‬
‫תסמין ‪ /‬סימפטום‬
‫המעידה על חוסר איזון במערכת העיכול‬
‫‪ ‬מחקרים קלינים מעידים כי עצירות‬
‫היא שורש בעיה להיווצרות מחלות רבות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עצירות הינה בעיה שכיחה בעולם המערבי‬
‫‪ 17-20%‬מהאוכלוסיה מוגדרת כסובלת מעצירות‬
‫נשים סובלות בתדירות גבוהה פי ‪ 3‬מגברים!‬
‫שכיחה בקרב קשישים ילדים ונשים בהיריון‬
‫פליטת חומר צואתי ושיירי רעלנים ממע העיכול‬
‫לפחות פעם אחת ביום!‬
‫הדגשה כל יום לפחות פעם אחת ביום !‬
‫עצירות זמנית‬
‫עצירות כרונית‬
‫עצירות של יום אחד במהלך תקופה קצרה‬
‫כמעט כל אחד יחווה תסמין הקשור‬
‫בעצירות במהלך חייו‬
‫בהגדרה אי סדירות בתדירות פליטת‬
‫הפרשת הצואה ממע העיכול במהלך של‬
‫לפחות ‪ 3‬חודשים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תכיפות ותדירות היציאה‬
‫תזמון במהלך היום‬
‫נפח הצואה המופרשת מהגוף‬
‫מרקם‬
‫ריח‬
‫כל אדם כיצור חי‬
‫אמור לדעת לאבחן את הפרשות גופו‬
‫על מנת לפרש את מצב בריאותו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .1‬העדר יציאה יומית קבועה‬
‫‪ .2‬סימנים‪ :‬נפיחות ‪ ,‬הרגשת מלאות‪ ,‬כאבי בטן‪...‬‬
‫‪ .3‬תסיסה מוגברת של מע העיכול – גזים‬
‫‪ .4‬מאמצים מוגברים והפעלת לחץ בזמן מתן היציאה‬
‫‪ .5‬מלאות רקטאלית [לעיתים כאבים באגן ובגב תחתון]‬
‫‪ .6‬מראה הצואה ‪ :‬גושים קשים‬
‫‪ .6‬צורך בשימוש באמצעי עזר‪ :‬חוקן‪ ,‬גירוי רקטאלי ‪...‬‬
‫‪" .7‬אפקט הסיפריה" שהות על כסא המלכות לאורך זמן‬
‫‪ .8‬במגע בטן קשה באחד מחלקיה‬
‫אבחון גורם העצירות וההתרוקנות‬
‫לקיחת אנמנזה מהמטופל‪:‬‬
‫כולל אנמנזה תזונתית משלבי הילדות‪ ,‬תאור מדויק של‬
‫של תדירות ואופי היציאה‪ ,‬הערכת הרגלי חיים‪ ,‬שימוש בתרופות ותוספי מזון‪,‬‬
‫גנטיקה משפחתית‬
‫יש לברר מחלות רקע וטיפול תרופתי‪ .‬יש לחפש סימני אזהרה כירידה במשקל‪,‬‬
‫דמם רקטלי‪ ,‬כאב בטן קשה‪ ,‬שינוי בהרגלי יציאה (הופעת עצירות חדשה או‬
‫הקטנת קוטר הצואה)‪ ,‬או סיפור משפחתי של ממאירות המעי הגס‪ .‬יש לשים לב‬
‫להרגלי התזונה ולרקע פסיכו‪-‬סוציאלי‬
‫אבחון בדיקת דם‬
‫סוכר‪ ,‬תפקודי כליות‪ ,‬פרופיל של מלחים מינרלים‪ ,‬לרמת המוגלובין‪ ,‬שקיעת דם‪,‬‬
‫אלקטרוליטים‪ ,‬פרופיל בלוטת התריס‪ PLT ,‬הבוחן תהליכי התייבשות‪ ,‬פרופיל אנמי באם‬
‫קיים‪ ,‬פרופיל דלקתי או זיהומי‬
‫בבדיקה הגופנית‬
‫ניתן לקבל אינפורמציה לגבי התבטאות מחלות כהיפותירואידיזם‪ ,‬מחלת פרקינסון וכד'‪.‬‬
‫אבחון יציבת גב ואיזור מע הרביה ורצפת האגן‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הסיבה לשכיחות גבוהה יותר בנשים אינה ברורה‪ .‬נצפתה בנשים אלו ירידה ברמת‬
‫הורמונים סטרואידיים וביטוי יתר של קולטנים לפרוגסטרון המעכבים פעילות‬
‫מוטורית במעי‪.‬‬
‫שכיחותה של העצירות עולה עם הגיל‪ .‬השכיחות בקרב מבוגרים הנה ‪.15-30%‬‬
‫במחלקות גריאטריות השכיחות של פקקי צואה ( )‪ Fecal impaction‬הנה ‪42%‬‬
‫תדירות ביקורי רופא עקב עצירות עולה מ‪ 1%-‬בגיל הצעיר ל‪ 3-5%-‬מעל גיל ‪.65‬‬
‫בקבוצת הגיל המבוגר העצירות מתבטאת בעיקר במאמץ יציאה וצואה קשה ולא‬
‫בירידה בתדירות‪ .‬הסיבות לעליית השכיחות של עצירות בגיל המבוגר הנן ירידה‬
‫בצריכת מזון‪ ,‬פעילות גופנית ותנועה מופחתת‪ ,‬היחלשות שרירי הבטן והאגן‪,‬‬
‫מחלות כרוניות‪ ,‬שימוש בתרופות וגורמים נפשיים‬
‫המחקרים מראים שצריכת סיבים לא תמיד קשורה לעצירות‪ .‬מאידך‪ ,‬הטיפול‬
‫בסיבים תזונתיים‪ ,‬מקצר את זמן המעבר במעי ‪ .‬מחקר בקרב ‪ 62,000‬אחיות‬
‫הראה שלמטופלים שצרכו סיבים תזונתיים והיו פעילים גופנית באופן יום‪-‬יומי‪,‬‬
‫היה סיכוי נמוך יותר ב‪ 68%-‬לסבול מעצירות ‪.‬‬
‫דהידרציה הנה גורם פוטנציאלי לעצירות בשל הארכת משך המעבר במעי‬
‫לחולים המשתמשים באופן קבוע בתרופות מסוימות יש סיכוי רב יותר לפתח‬
‫עצירות‪.‬‬
‫‪ .1‬בשל פליטה לקויה של רעלנים ריקבון ותוצרי לוואי מהגוף‬
‫מתאפשרת קליטתם חזרה את מחזור הדם = הרעלה עצמית‬
‫‪ .2‬הווצרות של טחורים ‪ /‬פיסורה אנאלית = חשש לאנמיה‬
‫‪ .3‬סיבה להיווצרות מחלות מעי דלקתיות ‪ :‬קוליטיס‪,‬‬
‫דיבקטיסקוליטיס‪ ,‬קרוהן ‪...‬‬
‫‪ .4‬היווצרות של בקעים בחלל הבטן = נמק‬
‫‪ .5‬חשש מחסימת מעיים‬
‫‪ .6‬מצע מחיה לפרזיטיםהפרעה בהפריית הפלורה הטיבעית של המעי ומכאן‬
‫השפעה על המערך החיסוני בגוף – בסיס המחלות‬
‫‪ .7‬ריבוי של חיידק האי קולי ‪Escherichia coli‬‬
‫= דליפה וניוד של אי קולי לאברים פנימיים כגון מע השתן‬
‫[נפוץ]‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לבדיקה רקטלית חשיבות רבה בגילוי תהליכים אורגניים‬
‫וכן בהערכת תפקוד רצפת האגן‬
‫חוקן בריום נותן אינפורמציה לגבי קוטר‪ ,‬אורך וצורת‬
‫המעי הגס‪.‬‬
‫קולונוסקופיה חיונית מעל לגיל ‪ 50‬או בחולים עם סימני‬
‫אזהרה מתחת לגיל זה‪.‬‬
‫הערכה פיזיולוגית אינה חיונית ברוב החולים ויש‬
‫לשומרה לחולים אשר אינם מגיבים לטיפול המקובל‪.‬‬
‫‪http://www.constipation-remedies.co.uk/diagnosing-constipation.php‬‬
‫במחלקות הגסטרו בבתי החולים – ניתן לבדוק את תנועתיות מע העיכול וכך‬
‫להעמיק את הבירור במקרים בהם המטופל אינו מגיב לטיפולים קונבנציונאלים‪.‬‬
‫אמצעי האבחנה הנם‪:‬‬
‫‪ ‬מנומטריה אנורקטלית ותבחין פליטת בלון מהרקטום – נותנת אינפורמציה לגבי‬
‫טונוס הסוגר הפנימי והחיצוני‪ ,‬החזר הרפיה והחזרים מגרים‪ ,‬הרפיית הסוגר בעת‬
‫מאמץ התרוקנות וקואורדינציה בין פעילות החלחולת ופי הטבעת‪ .‬הבדיקה נועדה‬
‫לאבחנת מחלת הירשפרונג‪ ,‬נותנת אינפורמציה חיונית בחולים עם אניזמוס‬
‫ופיסורה וכן מגה‪-‬רקטום‪.‬‬
‫‪EMG ‬של סוגר פי‪-‬הטבעת ‪ -‬נותן אינפורמציה לגבי תפקוד הסוגר החיצוני‬
‫בשימוש באלקטרודת מחט או שטח‪ .‬בד"כ אין הוריה לבדיקה זו אלא במקרים של‬
‫חשד למעורבות עמוד השדרה או זנב הסוס‬
‫‪ ‬וידאו פרוקטוגרפיה ‪ /‬דפקוגרפיה – צלום דינאמי של מנגנון ההתרוקנות הנותן‬
‫אינפורמציה אנטומית ופיזיולוגית חיונית לגבי תפקוד רצפת האגן האחורית‬
‫והקדמית‪ .‬האבחנות שניתן להפיק הנן אניזמוס‪ ,‬צניחה של רצפת האגן‪ ,‬התפשלות‬
‫רירית החלחולת אל תעלת פי‪-‬הטבעת‪ ,‬צניחה של החלחולת‪ ,‬רקטוצלה‪,‬‬
‫אנטרוצלה‪ ,‬פריטוניאוצלה‪ ,‬ציסטוצלה‬
‫‪ ‬בדיקת זמן מעבר במעי – זמן המעבר הנורמלי הנו עד ‪ 72‬שעות כפי שנימדד‬
‫בחלקיקים מסומנים בבריום סולפאט ‪ -‬ערכים פתולוגיים נחשבים כעיכוב של‬
‫>‪ 20%‬מהחלקיקים לאחר ‪ 120‬שעות‪.‬‬
‫נהוג לחלק את העצירות לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עצירות משנית למחלות אורגניות ‪ -‬מחלות המעי הגס‪,‬‬
‫מחלות מטבוליות‪ ,‬אנדוקריניות‪ ,‬נוירולוגיות וטיפול‬
‫תרופתי‪.‬‬
‫עצירות תפקודית ‪ -‬נחלקת לשלוש תת‪-‬קבוצות‪:‬‬
‫עצירות עם זמן מעבר תקין במעי‬
‫עצירות עם זמן מעבר איטי‬
‫הפרעות בהתרוקנות המעי‬
‫זמן מעבר תקין‬
‫‪Normal transit constipation‬‬
‫זמן מעבר מוארך‬
‫‪Slow transit constipation‬‬
‫הפרעות בהתרוקנות‬
‫‪Outlet obstruction‬‬
‫בעצירות מסוג זה‪,‬‬
‫הצואה עוברת במעי בקצב‬
‫נורמלי‪.‬‬
‫לחולים אלו תפיסה מוטעית‬
‫לגבי הרגלי יציאה‬
‫וחלקם מראים מצוקה נפשית‬
‫בחלק מהחולים נתגלו הפרעות‬
‫תחושתיות ומוטוריות בתפקוד‬
‫האנורקטלי הזהות לאלו של‬
‫חולים עם זמן מעבר מוארך‬
‫במעי‬
‫ברוב החולים הבירור הפיזיולוגי‬
‫תקין ולא ברור האם היעדר‬
‫הדחף להתרוקנות נובע כתוצאה‬
‫מעליה בהיענות הרקטום‬
‫(חלחולת) או ירידה בתחושתיות‬
‫הרקטום‪.‬‬
‫ירידה בתפקוד המוטורי של‬
‫המעי הגס המתבטאת‬
‫במעבר איטי של התוכן‬
‫לאורכו‪.‬‬
‫עצירות זו היא תופעה כמעט‬
‫בלעדית לנשים צעירות‬
‫ומתאפיינת בירידה בתדירות‬
‫היציאות‪ ,‬כאב בטן‪ ,‬נפיחות‬
‫וחולשה‪.‬‬
‫נשים אלו אינן מגיבות‬
‫לטיפולים המקובלים‬
‫(בחולים עם ‪Colon inertia‬‬
‫"מעי עצל") יש ירידה בכמות‬
‫ובתדירות גלי פריסטלטיקה‬
‫גבוהי‪-‬אמפליטודה‬
‫קבוצה זו של מצבים‪ ,‬כוללת קשיי התרוקנות‬
‫ותחושת התרוקנות לא מלאה‪.‬‬
‫מצבים אלו נובעים מכישלון לרוקן את‬
‫הרקטום ביעילות עקב הפרעות‬
‫קואורדינטיביות בפעולת שרירי הבטן‪,‬‬
‫האגן‪ ,‬הרקטום ופי הטבעת‪.‬‬
‫הפרעות אלו נקראות דיסינרגיה של רצפת‬
‫האגן ( )‪Pelvic floor dysynergy‬או אניזמוס‬
‫( ‪anismus).‬כלומר‪ ,‬כיווץ פרדוכסלי של‬
‫שרירי פי הטבעת ורצפת האגן בעת תהליך‬
‫היציאה‪ .‬הפרעות אלו נרכשות‪ ,‬החל מגיל‬
‫הילדות‬
‫חלק מהחולים אינם יכולים להעלות לחץ‬
‫תוך בטני ולהוריד את רצפת האגן בעת‬
‫התרוקנות‪ .‬תופעה זו נפוצה בעיקר‬
‫בקשישים‪.‬‬
‫נדיר יותר למצוא הפרעות אנטומיות‬
‫כהתפשלות רירית החלחולת‬
‫( ‪Intussusception),‬רקטוצלה חוסם‪ ,‬מגה‪-‬‬
‫רקטום‪ ,‬צניחה של רצפת האגן ‪.‬‬
‫ההסתמנות הקלינית של הפרעה בהתרוקנות‬
‫הנה ירידה בתדירות היציאה‪ ,‬מאמץ יציאה‬
‫ניכר ולא יעיל‪ ,‬צורך בעזרה ידנית בכדי‬
‫להתפנות ותחושת התרוקנות לא שלמה‪.‬‬
‫הרגלי תזונה לקויה‪:‬‬
‫אכילה של מזון מעובד ומתועש עשיר בשומנים ופחמימות‪,‬‬
‫מחסור של סיבים תזונתיים בצריכה היומית‬
‫אכילה מהירה [לעיסה לקויה]‬
‫ריבוי בצריכת מזון מחמם – מהחי‬
‫שתייה מועטה או ריבוי במשקאות תוססים או בעלי קפאין‬
‫המהווה בעיה בממשק הנוזלים בגוף‬
‫אכילת מזון יבש ומחסור בחומר סיכוך – חולשה של כיס מרה‬
‫הפרעת אכילה‬
‫הרגלי חיים‪:‬‬
‫אי סדירות בזמני הארוחות‬
‫חשיפה להשפעות סביבתיות ‪ :‬לחץ ‪ ,‬מתח‪ ,‬חרדה‪ ,‬דכאון‬
‫התאפקות במתן היציאה ‪ -‬ודעה קודמה על המושג התפנות‬
‫שינה לא טובה‬
‫ומחסור בפעילות גופנית‬
‫ישיבה לא נכונה על בית הכסא [נרחיב בהמשך]‬
‫נטילת תרופות ‪:‬‬
‫שימוש בלקסטבים‬
‫סטטינים‬
‫הורמונים‬
‫תרופות משתנות כגון פוסיד‬
‫תכשירים לשלפוחית רגיזה‬
‫תרופות אנטידכאוניות‬
‫טיפולי כימותראפיה‬
‫מחלות כגון‪:‬‬
‫היפותירואיזם‬
‫היפוגליקמיה‬
‫פרקינסון‬
‫דיבברטיסקוליטיס‬
‫גידולים פנימיים בחלל הבטן והמעים‬
‫טרשת‬
‫אירוע מוחי‬
‫מחלות אנדוקרינולוגיות‪ :‬אי ספיקת בלות יותרת המוח‬
‫יתר סידן בדם‬
‫שינויים במבנה האנטומי של המטופל ‪:‬‬
‫הנפוץ בזמן ההריון ‪ /‬לאחר היריון‬
‫הפרעה בתפקוד רצפת האגן אניזמוס [בגיל השלישי]‬
‫בעיות עצביות של שוערי המעי [‪]HP‬‬
‫בעיות עצביות בשל פגיעת גב‬
‫הרניה [בקע] במע המעיים [כל סוגי ההרניה]‬
‫טחורים ‪ /‬פיסורה אנאלית‬
‫פרוסטטה מוגדלת‬
‫גידולים במעי‬
‫‪ .1‬הקניית שינוים בהרגלי צריכת המזון‬
‫‪ .2‬הקניית הרגלי שתייה‬
‫‪ .3‬הרגלי שינה‬
‫[הדגשה גם על אכילה עד ‪ 3-4‬שע לפני שינה ]‬
‫‪ .3‬המלצה לחשיבות פעילות גופנית [המלצה לפעילות מתאימה]‬
‫‪ .4‬זיהוי גורמים מעכבים רגשיים ונפשיים [המלצה לטיפול משלים]‬
‫‪ .5‬הקניית הרגלי חג ושבת [לישראלים]‬
‫‪ .6‬מודעות ישיבה בשירותים – בית הכסא שלנו ‪...‬‬
‫‪ .7‬בנייה של פרוטוקול צמחי מרפא ותוספי מזון‬
‫‪ .8‬המלצה אישית ‪:‬‬
‫שילוב של קולון הדרותראפיה כטיפול לחיטוי מע המעי הגס‬
‫ולחיזוק הפעולה הפרסטלטית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לקסטיבים יוצרי נפח (סיבים)‬
‫כמות הסיבים הדרושה הנה ‪ 20-25‬גרם ליממה‪ .‬יש הבדל ביעילות סיבים מסיסי מים ושאינם מסיסים‪.‬‬
‫הסיבים יעילים בהקלת עצירות קלה‪-‬בינונית אך לא בעצירות קשה‪.‬‬
‫תכשיר מוכר הפסיליום‪..‬‬
‫לקסטיבים אוסמוטיים‬
‫קבוצת המלחים‪Sodium Phosphate, Magnesium Sulphate/Phosphate/Hydroxide :‬‬
‫יונים אשר אינם נספגים ויוצרים סביבה היפר‪-‬אוסמוטית בחלל המעי‪ .‬עיקר פעילותם היא אוסמוטית אך‬
‫אפשרית גם השפעה דרך הגברת ריכוז פרוסטגלנדינים בצואה‪ .‬עיקר הבעיה בשימוש בחומרים אלו‬
‫הנה ספיגה שלהם במעי וגרימת תופעות הקשורות לריכוז גבוה של חומרים אלו בדם (הרעלת מגנזיום‬
‫פוספאט‪ ,‬אילאוס פרליטי‪ ,‬תרדמת ומוות)‪.‬‬
‫סוכרים שאינם נספגים‪Lactulose, Sorbitol, Lactitol :‬‬
‫סוכרים אלו אשר אינם נספגים במעי הדק מפורקים ע"י חיידקי המעי הגס‪ .‬בפירוק זה נוצרות מולקולות חומצה קטנות‪,‬‬
‫מימן ודו‪-‬תחמוצת הפחמן וכן ירידה ב‪PH -‬בחלל המעי‪ .‬במינון גבוה משמשים חומרים אלו כמשלשל אוסמוטי יעיל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪PEG – Polyethylene Glycol‬‬
‫לקסטיב אוסמוטי‪ ,‬אינרטי‪ ,‬הקושר מולקולות מים ביחס של ‪ 1:100‬ומביא להצטברות מים בחלל המעי‪.‬‬
‫החומר מרכך צואה‪ ,‬מעלה את נפחה ומופרש ללא שינוי בצואה‪ .‬אין "הסתגלות" של המעי בשימוש‬
‫ממושך‬
‫לקסטיבים ממריצים (סטימולנטים)‬
‫משלשלים אלו פועלים ע"י המרצת הפעילות המוטורית של המעי והגברת הפרשות המעי‪.‬‬
‫כל החומרים מקבוצה זו יכולים לגרום לכאב בטן עוויתי‪ .‬ישנן מספר תתי‪ -‬קבוצות‪.‬‬
‫‪ ‬קבוצת ה‪Anthraquinones -‬‬
‫כוללת את הרכיבים ‪ Cascara, Senna, Aloe.‬חומרים אלו הנם גליקוזידים אשר עוברים‬
‫הידרוליזה ע"י חיידקי המעי למולקולות פעילות‪ .‬התכשירים מזרזים מעבר אלקטרוליטים לחלל‬
‫וכן מזרזים את המקלעות העצביות המיאנטריות לפעילות מוטורית‪.‬‬
‫המעי‬
‫‪ ‬תכשירים ממשפחת ה‪Diphenylmethane-‬‬
‫על משפחה זו נמנים ‪Bisacodyl, Sodium picosulfate, Phenolphthalein.‬‬
‫ביסאקודיל מתפרק ע"י אנזימים במעי הדק ועל כן פועל במעי הדק והגס‪ .‬סודיום פיקוסולפאט‬
‫עובר הידרוליזה ע"י חיידקי המעי הגס‪ .‬הפעילות של חומרים אלו דומה לזו של האנתרקינונים‬
‫בהשריית פעילות מוטורית של המעי הגס‪.‬‬
‫‪ ‬מרככי צואה‬
‫בקבוצה זו נכללים ‪Docusate Sodium, Mineral Oil‬חומרים אלו פועלים כדטרגנטים‪.‬‬
‫הדוקוסאט מעודד הפרשת נוזלים מהמעי הדק והגס‪ .‬חומר זה בעל אפקטיביות בלתי מוכחת‪.‬‬
‫השמנים המינרליים פועלים ע"י אמולסיפיקציה למסת הצואה ומספקים סיכה למעבר הצואה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נרות וחוקנים‬
‫‪Glycerin, Sodium Phosphate‬‬
‫הנרות פועלים ע"י זירוז כימי או ע"י הרחבת הרקטום כדי להשרות פעילות מעי‪ .‬חומרים אלו‬
‫יכולים לגרום לנזק לרירית החלחולת‪.‬‬
‫החוקנים פועלים ע"י המרצת הפעילות והרחבת החלחולת‪ .‬התכשיר יכול לגרום‬
‫להיפרפוספטמיה‪.‬‬
‫חומרים פרוקינטיים‬
‫תרופות אלו מעלות את הפריסטלטיקה ע"י עירור הקולטנים לסרוטונין ‪HT5 .4‬‬
‫◦‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫טיפולים התנהגותיים‬
‫טיפולים אלו נתגלו כיעילים ביותר בעצירות‪.‬‬
‫ההצלחה בביו‪-‬פידבק אנורקטלי‬
‫ובטיפול פסיכולוגי קוגנטיבי היכולה להגיע ל ‪70-80%‬‬
‫פסיליום‪ ,‬חלב המגנזיום‪ ,‬תאית‪ ,‬פוליקרבופיל‪ ,‬צמחי מרפא ורפואה‬
‫אלטרנטיבית‪.‬‬
‫ניתוחים‬
‫הניתוחים שמורים לחולים עם עצירות קשה אשר אינם מגיבים לטיפול‬
‫השמרני‪ .‬הניתוח העיקרי הנו כריתה תת‪-‬שלמה של המעי הגס שנועדה‬
‫להגביר תדירות יציאה ולהקל על קשיי התרוקנות‬
‫יש להעריך את החולה פסיכולוגית לפני הניתוח כי הפרעות נפשיות גוררות‬
‫תוצאות לא טובות‬
‫בחולים עם הפרעות בהתרוקנות ורקטוצלה ‪ /‬אנטרוצלה חוסמים‪ ,‬יש לשקול‬
‫פרוצדורה ניתוחית מתאימה‪.‬‬
‫‪ http://www.normalax.co.il/?page_id=408‬דר' ישי רון‪ ,‬מנהל השירות לנוירוגסטרואנטרולוגיה ותנועתיות מערכת‬
‫העיכול‪ ,‬המרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב)‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .1‬בניית תפריט המכיל פחמימות מורכבות וסיבים תזונתיים‪ ,‬המגדילים‬
‫את נפח הצואה ומגרים את הגוף להפרישה‪.‬‬
‫‪ :‬דגנים מלאים (קמח מלא‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל ועוד)‪ ,‬פירות וירקות עם‬
‫הקליפה‪ ,‬קטניות (עדשים‪ ,‬שעועית‪ ,‬חומוס‪ ,‬סויה וכדומה) ואגוזים‪.‬‬
‫‪ .2‬ארוחת בוקר‪ ,‬בגדר חובה גם אם היא קטנה וקלה – בעלת חשיבות‬
‫מרובה להנעת מערכת העיכול‪ .‬מומלץ שעה קבועה = יציאה קבועה ‪.‬‬
‫‪ .3‬חשיבות צריכת נוזלים בעיקר מים גם לריכוך הצואה והנעתה החוצה‬
‫מהגוף‪ .‬שתו ‪ 12-14‬כוסות מים‪ ,‬סודה או תה ירוק אמיתי‪/‬תה צמחים ליום‬
‫והקפידו לשתות יותר בעיקר בחודשי הקיץ‪.‬‬
‫‪ .4‬הימנעות מהתאפקות הגורמת להרחבת שרירי המעיים ולהחלשותם‪ ,‬עד‬
‫כדי איבוד היכולת להתכווץ‬
‫‪ .5‬מודעות כמות מזון – המנעו מהאבסה ארוחה גדולה תגרום לעומס‬
‫במערכת העיכול‪ ,‬ההמלצה איכלו כמויות קטנות בכל ארוחה והקפידו ללעוס‬
‫היטב את המזון [אנזימי עיכול] ‪.‬‬
‫‪ .6‬הקפידו על איזון אוכלוסיית ה"חיידקים הידידותיים" (פרוביוטיקה)‬
‫במעיים‪ .‬חיידקים אלו תפקידים רבים וחשובים‪ ,‬בשמירה על בריאות מערכות‬
‫העיכול והחיסון והפרה באיזון בין החיידקים הידידותיים והפתוגנים‪ ,‬עלולה‬
‫לגרום למחלות רבות‪.‬‬
‫קבוצת חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד חקרו ומצאו‬
‫כי הדרך הנכונה לסייע לגופנו בתהליך התרוקנות אופטימאלית‬
‫דורשת מאיתנו לחזור לתנוחת הכריעה המותאמת למבנה האנטומי‬
‫של מע המעיים‪ .‬ולכן כדאי ומומלץ לשלב בכל חדר שירותים‬
‫שרפרף כריעה !‬
‫‪http://www.squattypotty.com/‬‬