מדעי

‫פרק ‪ :2‬מושגים תיאורטיים ‪-‬מדעיים ומשתנים ומדידה‬
‫שיעור ‪ :4‬משתנים הגדרה תיאורטית ואופרציונאלית‬
‫‪ .1‬מושג (=מונח) מדעי (‪)construct‬‬
‫(מה זה מושג‪ ,‬הגדרה ‪ ,‬הסבר ‪ ,‬דוגמא)‬
‫מושג הוא שם כללי לפרטים הכלולים בו והם בעלי תכונות דומות‪.‬‬
‫ניתן למשל‪ ,‬לסווג מושגים למוחשיים מול מופשטים או לטבעיים מול מלאכותיים‪:‬‬
‫מוחשי‬
‫טבעי‬
‫מלאכותי‬
‫סוגי צמחיה‬
‫סוגי מכוניות‬
‫גרעין של תא‬
‫כלי עבודה‬
‫סוגי מחלות‬
‫מופשט‬
‫רגשות‬
‫תכונות‬
‫מודל האטום‬
‫משקל סגולי‬
‫כיבוד הורים‬
‫ערך פאי במתימטיקה‬
‫לפי קגן (‪ )Kagan‬קיימים סוגי המושגים הבולטים הבאים‪:‬‬
‫מושגים על עצמים‪ :‬א‪ .‬מוחשי ‪ -‬מכוניות‪ ,‬בעלי חיים‪ .‬ב‪ .‬מופשט ‪ -‬רגשות‪ ,‬חופש‪ ,‬דמוקרטיה ‪.‬‬
‫מושגים על תכונות עצמים‪ :‬מבנה (רחב צר)‪,‬נפח (שמן רזה) ‪ ,‬גודל‪ ,‬כמות‪ ,‬מספר‪ ,‬אורך‪ ,‬משקל‪ ,‬צורה ‪ ,‬צבע ‪.‬‬
‫מושגים על יחסי האובייקט בשטח‪ :‬מיקום יחסי (קרוב רחוק)‪ ,‬כיוון (למעלה למטה)‪ ,‬סדר (ראשון שני )‬
‫מוש גים על מאורעות בזמן ובמרחב‪ :‬תנועה (מהר לאט)‪ ,‬שינוי במבנה (טרנספורמציה) הצטמקות‪ ,‬שימור‬
‫החומר (התאיידות)‪.‬‬
‫( מורה שמלמד מושגים חדשים יכול לעשות זאת בדרך של אינדוקציה ‪ -‬מן הפרט אל הכלל‪ :‬כאשר מלמדים‬
‫קודם דוגמאות ונותנים הסברים ואח"כ מגדירים את המושג עצמו‪ .‬או ללמד בדרך של דדוקציה ‪ -‬מן הכלל אל‬
‫הפרט‪ :‬הוראת המושג תחילה ואח" כ הבאת דוגמאות‪ ,‬כלומר‪ :‬המורה יגדיר את המושג ‪ ,‬המורה יסביר את‬
‫המושג‪ ,‬המורה ייתן דוגמאות למושג (ובאינדוקציה להפך)‪.‬‬
‫משתנים (‪)variables‬‬
‫משתנים הם מושגים מדעיים שמדענים יוצרים אותם‪.‬‬
‫בשלב ראשון המושג ה יומיומי הופך למושג תיאורטי על ידי שהוא מוגדר היטב על ידי המדענים ונקרא מושג‬
‫או משתנה שמי (נומינלי) ‪-‬תיאורטי‪.‬‬
‫בשלב שני המושגים הנומינליים ‪-‬תיאורטיים הללו עוברים תהליך של מדידה ‪ .‬ברגע שניתן למדוד אותם‬
‫הופכים המושגים המדעיים הללו למשתנים (‪.)variables‬‬
‫‪ .2‬סוגי ההגדרות למושגים ולמשתנים‪:‬‬
‫לכל משתנה יש שני סוגי הגדרות‪:‬‬
‫‪ .1‬הגדרה תאורטית ‪-‬נומינלית מדעית‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫הגדרה תיאורטית ‪-‬נומינלית (שמית) הינה הגדרה מופשטת‪ ,‬בה המושג מקבל פירוש והסבר תיאורטיים ‪.‬‬
‫למשתנה יש הגדרה תיאורטית לפי הסברים קונקרטיים שונים‪ .‬למשל‪ :‬למושג "אלימות" – ההגדרה‬
‫התיאורטית תתייחס להגדרה המילונית ו‪ /‬או להגדרות תיאורטיות שונות הלקוחות מהספרות המחקרית‪.‬‬
‫ההגדרה התיאורטית ‪-‬נומינלית המדעית של המשתנה כוללת‪:‬‬
‫מיצוי= התייחסות לכל הפריטים המתאימים השייכים למשתנה או למושג‪.‬‬
‫רלוונטיות= לא להכניס להגדרה פריט שלא שייך למשתנה או למושג ‪.‬‬
‫זרות= הפריטים במושג או במשתנה שונים זה מזה‪ ,‬ואינם חופפים‪ .‬למשל‪ :‬צמח הוא דבר שגדל על מצע‬
‫מתאים (קרקע וכו') והוא נטוע במקומו‪( .‬כל הצמחים כלולים בהגדרה (מיצוי)‪ ,‬דבר שיכול לזוז ממקומו איננו‬
‫צמח (רלוונטיות)‪ ,‬כל סוג צמח לעצמו (זרות)‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬המושג‪" :‬חרדה"‬
‫הגדרה תיאורטית ‪-‬נומינלית מדעית‪ :‬מצב פסיכולוגי שלילי בו האורגניזם נמצא בעוררות ברמה מסוימת‬
‫כתוצאה מפחד מגורם בלתי מוגדר ‪.‬‬
‫כל מה שכלול בהגדרה נמצא בהגדרה אין חרדה אחרת ‪ -‬זה המיצוי ‪.‬‬
‫רלוונטיות פירושה שאין משהו זר בהגדרה‪ ,‬שאינו ממין העניין‪ .‬למשל‪ :‬פחד מדבר מו גדר הוא פוביה ואינו‬
‫כלול במושג חרדה ‪.‬‬
‫זרות פירושה ‪ :‬שההגדרה לא תחזור על עצמה (חזרתיות על מונחים ומושגים בהגדרה)‪.‬‬
‫‪ .2‬הגדרה אופרציונלית (דרך המדידה)‪:‬‬
‫הגדרה אופרציונלית הינה קונקרטית וחד משמעית ומאפשרת החלטה אם הפריטים או הנתונים השונים‬
‫שייכים או לא שייכים למושג הנומינלי ‪ -‬תיאורטי‪ .‬למשל‪" :‬אלימות" ‪ -‬מושג זה יכול לקבל פירושים‬
‫קונקרטיים שונים כמו‪ ,‬שימוש במילים מסוימות ו‪ /‬או שימוש באמצעים פיזיים וכו'‪ .‬המושג "אישיות" יכול‬
‫לקבל פירוש קונקרטי של גמישות‪ ,‬אינטליגנציה‪ ,‬פתיחות וכו'‪ .‬חרדה הנה מושג תיאורטי שההגדרה‬
‫האופרציונלית שלו יכולה להיות – דופק מהיר‪ ,‬הזעה או ציון שנבדק מקבל בשאלון חרדה‪.‬‬
‫שימו לב שלאותו מושג נומינלי ‪ -‬תיאורטי יכולות להיות מספר הגדרות אופרציונליות שעל החוקר לבחור אחת‬
‫או יותר מהן‪ ,‬ולהגדיר אותן במחקרו‪ .‬ההגדרה האופרציונלית הנה דרישה של המחקר הכמותי‪ ,‬על מנת‬
‫שא פשר יהיה לבדוק מבחינה אמפירית את שאלת המחקר‪.‬‬
‫ההגדרה האופרציונלית אינה ממצה את ההגדרה הנומינלית ‪-‬תיאורטית אלא מהוה חלק מהמושג שהחוקר‬
‫מחליט עליו‪ .‬ניתן לתאר זאת בדרך הבאה ‪:‬‬
‫הגדרה נומינלית‬
‫הגדרה אופרציונלית ‪1‬‬
‫הגדרה אופרציונלית ‪2‬‬
‫דוגמא נוספת‪ :‬המשתנה "עניין בספרות"‪ .‬ההגדרה הנומינלית תהיה ‪" -‬מוטיבציה חזקה לקריאת ספרים" ‪,‬‬
‫וההגדרה האופרצינלית "האם הנבדק רשום בספרייה כן ‪ /‬לא"‪ .‬ברור שהגדרה אופרציונלית זו מהווה חלק‬
‫מהאפשרויות והיא תצטרך לעמוד במבחן התאמתה להגדרה הנומינלית‪ .‬דוגמא נוספת‪ :‬רוח‪" :‬תנועת אויר‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫‪3‬‬
‫עקב שינויים בלחץ באטמוספירה" (הגדרה תיאורטית)‪ .‬מהירות הרוח‪ :‬המהירות שבה האוויר נע‬
‫באטמוספירה בקמ"ש (הגדרה אופרציונלית)‪ .‬מהירות הרוח היא פן אחד של מושג ה"רוח"‪.‬‬
‫דוגמאות למושגים מדעיים‪:‬‬
‫חרדה‪ ,‬אינטליגנציה‪ ,‬אקלים מדעי‪ ,‬שיטת הוראה‪ ,‬קבוצה‪ ,‬רגשות יש להם הגדרה מדעית‪ .‬בעוד למושגים‬
‫הנומינליים יש הגדרה מילונאית שהם יותר הסבר מהגדרה ‪.‬‬
‫ההבדל בין הסבר להגדרה ‪:‬‬
‫להגדרה מדעית יש ‪ 3‬תכונות‪ :‬מיצוי‪ ,‬רלוונטיות וזרות ‪.‬‬
‫בעוד שהגדרות נומינליות ‪-‬מילונאיות הולכות בכיוון של הסבר מורחב עם דוגמאות במטרה שהזולת יבין ויוכל‬
‫לעשות שימוש במושג‪.‬‬
‫המושגים המדעיים הפיזיקליים מרוחקים מחיי היום יום שלנו‪ ,‬לעומת מדעי החברה המשתמשים בשפה‬
‫היום ‪-‬יומית במושגים שלהם דבר הגורם לבלבול ‪.‬‬
‫למשל‪ :‬מושג האינטליגנציה (התחיל אצל דרוין)‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית ‪-‬מילונאית במילון‪ :‬הבנת דבר מתוך דבר ‪ ,‬הסקת מסקנות‪.‬‬
‫הגדרה התיאורטית ‪-‬נומינלית ‪-‬מדעית שנתנו לפני כ ‪ 151 -‬שנה למושג אינטליגנציה הייתה‪:‬‬
‫"היכולת להסתגל לסביבה"‬
‫איך מודדים אינטליגנציה ? היו התלבטויות קשות עד שבא בינה (‪ )1015‬שבנה את מבחן האינטליגנציה‬
‫הראשון שכלל תחום לשוני ‪ ,‬לוגי ‪-‬כמותי ועוד תחומים שנלמדים בביה"ס‪.‬‬
‫בגלל הקשים שהתגלעו הגיעו מאוחר יותר להגדרה אופרציונלית הקובעת ‪:‬‬
‫אינטליגנציה היא מה שמבחני האינטליגנציה מודדים – זוהי הגדרה טאוטולוגית ‪-‬בעייתית והיא הייתה‬
‫מקובלת עד שנות ה ‪ 01 -‬למרות הבעייתיות שבה‪ .‬עד היום קיימת בעיה של מדידת האינטליגנציה‪.‬‬
‫אפשר לסכם זאת כך‪:‬‬
‫מושג תיאורטי ‪-‬מדעי‬
‫הגדרה תיאורטית (נומינלית)‬
‫הגדרה אופרציונלית‬
‫לצורכי מדידה‬
‫תרגיל‬
‫להלן מספר מושגים‪ .‬נסו לתת לכל אחד מהם הגדרה תיאורטית והגדרה אופרציונלית ‪.‬‬
‫מנהיגות ‪ .2‬אקלים בית הספר ‪ .3‬מוטיבציה ‪ .4‬הישגים לימודיים ‪ .5‬עבריינות ‪.‬‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫‪4‬‬
‫ההגדרה התיאורטית ‪-‬נומינלית תהיה דומה למרות גישות שונות לנושא כי באמצעותה נסביר את המושג על פי‬
‫ספרות ומחקרים קודמים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ההגדרה האופרציונלית יכולה להיות שונה והיא תהיה תלויה בנקודת‬
‫מבט של החוקר ‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית והגדרה אופרציונלית של משתנים ומושגים‬
‫לפניכם דוגמאות להגדרות נומינליות והגדרות אופרציונליות של מספר משתנים‪ .‬עליכם לציין לגבי כל משתנה‬
‫מהי ההגדרה הנומינלית ומהי ההגדרה האופרציונלית של כל אחד מהם ‪.‬‬
‫המשתנה ‪ -‬הכנסה‬
‫סך כל התגמולים שיש לאדם ממקום עבודתו‬
‫תלוש המשכורת ממקום העבודה‬
‫המשתנה ‪ -‬נטייה דתית של אדם‬
‫מספר המצוות אותן מקיים האדם על פי דיווח בשאלון‬
‫מידת האמונה באלוהים בתורה ובעקרונות היהדות‬
‫המשתנה ‪ -‬עניין במוזיקה‬
‫מספר הביקורים בקונצרט‪ ,‬על פי דיווח בשאלון‬
‫מוטיבציה חזקה להאזין למוזיקה‬
‫המשתנה ‪ -‬פטריוטיות‬
‫מידת הנאמנות של אדם למולדתו‬
‫דעתו של אדם כלפי ירידה מן הארץ על פי ראיון‪.‬‬
‫המשתנה ‪ -‬מעורבות פוליטית‬
‫מידת המעורבות של האדם בחיים הפוליטיים‬
‫הצבעה בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות על פי רישום של משרד הפנים ‪.‬‬
‫המשתנה ‪ -‬אלימות‬
‫מספר תיקים שנפתחו נגד האדם במשטרת ישראל‬
‫התנהגות תוקפנית כלפי אנשים וכלפי רכוש בין אם היא מכוונת או לא‪.‬‬
‫המשתנה ‪ -‬אישור חברתי‬
‫שאיפה לזכות באישורם של אנשים אחרים משמעותיים באשר להתנהגות הפרט‪.‬‬
‫תשובות הנבחן לשאלון מרלו וקראון‪ .‬שאלון זה מורכב מ ‪ 33‬פריטים עליהם מגיב הנבדק בנכון או לא נכון‬
‫וסכום הנקודות מבטא את עוצמת הצורך באישור חברתי ‪.‬‬
‫המושגים שלמדנו לפי סדר הופעתם ב"רקע תיאורטי" של דו"ח מחקר או מאמר מדעי‪:‬‬
‫שאלה ומטרת המחקר‬
‫מפרטת ומנסחת את שאלת המחקר הכוללת‪ :‬יחס בין שני משתנים או יותר‪ ,‬בניסוח בהיר של השאלה‪,‬‬
‫ובאפשרות לבחינה אמפירית‪ .‬יש לפרט מה התועלת וחשיבות במתן תשובה לשאלה המחקרית‪.‬‬
‫סקירה תיאורטית‪:‬‬
‫מושג נומינלי ‪-‬שמי ‪-‬יומיומי‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫‪5‬‬
‫מתארים את התופעה הנחקרת ואת הרקע שלו במושגים יומיומיים שיש להם הגדרה נומינלית ‪-‬מילונאית‪ ,‬כך‬
‫שהמושג נשאר מופשט למדי‪ ,‬אך הקורא מבין מה הולכים לחקור‪ .‬למשל‪ :‬אינטליגנציה‪ :‬היא חוכמה‪ ,‬יכולת‬
‫ללמוד וכדומה ‪.‬‬
‫מושג תיאורטי ‪-‬נומינלי ("מבנה תיאורטי" (‪( ))Construct‬התיאוריה)‬
‫מתארים את המושג התיאורטי ‪-‬מדעי שהתפתח מהמושג היומיומי‪ .‬המושג המדעי אינו ניתן לתצפית ישירה‪,‬‬
‫ומקבל "מבנה" תיאורטי מוצק מוכר ומקובל בספרות המדעית והופך לחלק ממסגרת תיאורטית‪ ,‬יחד הגדרה‬
‫תיאורטית ‪-‬מדעית פורמלית הכוללת‪ :‬מיצוי רלוונטיות וזרות ‪ .‬זה מה שמייחד אותו מ מושג יום יומי‪ .‬זאת על‬
‫סמך מחקרים אמפיריים רבים שצפו במושג ומדדו אותו‪.‬‬
‫הסבר מדעי‬
‫נותנים הסבר רלוונטי וניתן לבחינה ולבדיקה במציאות לקשרים בין המושגים המדעיים‪ .‬ההסבר מנומק‬
‫ומבוסס על מחקרים עם דוגמאות שניתנו למושג המדעי בצורה נרחבת ‪.‬‬
‫המושגים שלמדנו לפי סדר הופעתם בפרק "שיטת המחקר" של דו" ח מחקר או מאמר מדעי ‪:‬‬
‫משתנה (מושג תצפיתי)‬
‫הוא תכונה איכותית שניתן למדוד אותה ולקבל ערכים שונים ( משתנה הוא מונח תצפיתי)‪.‬‬
‫הוא מתקבל על ידי מתן הגדרה אופרציונלית למושג תיאורטי (כיצד הוא נמדד )‬
‫הגדרה אופרציונלית‬
‫היא הגדרה הכוללת את הפעולות (האופרציות) שיש לבצע כדי למדוד את המושג המדעי‪ ,‬בדרך נמדדת‬
‫(מבחנים) או בדרך של ניסוי ‪.‬‬
‫סכום‬
‫יוצא ששני מושגים תיאורטיים ‪-‬מדעיים שמקשרים ביניהם יוצרים ‪:‬‬
‫שאלה מחקרית‬
‫השערה (על סמך תיאוריה )‬
‫חוק מדעי‬
‫מדידה בין שני משתנים‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫ניקח את המושגים‪ :‬חרדה ואינטליגנציה‬
‫שאלה מחקרית ‪ :‬האם יש קשר בין אינטליגנציה לבית רמת חרדה ?‬
‫כדי לתת תשובה לשאלה יש למדוד כל מושג בפני עצמו ולבדוק קשר ביניהם ( מידגם טוב הוא של ‪ 31‬איש‬
‫לפחות)‪ .‬השערת המחקר הופכת מהשערת מחקר תיאורטית להשערת מחקר אופרציונלית‪.‬‬
‫אם נמצא מתאם גבו ה נוכל לומר כי ההערה הוכחה ואכן יש קשר בין אינטליגנציה לבין חרדה ‪.‬‬
‫מקורות למושגים מדעיים בתחום החינוך והפסיכולוגיה‬
‫היכן ניתן למצוא מושגים מדעיים ? בכל הספרים המדעיים בתחום החינוך והפסיכולוגיה או בלקסיקונים‬
‫מקצועיים אך לא במילונים שלהם הגדרות נומינליות ‪-‬שמיות ‪-‬מילונאיות בלבד‪( .‬לקסיקון למונחי חינוך ‪,‬‬
‫כלכלה ועוד ‪ -‬מיועד לאנשים המתמחים בנושא )‬
‫יש מושגים רחבים ויש מושגים מצומצמים יותר – במושגי מדעי החברה עובדים עם מושגים מצומצמים יותר ‪,‬‬
‫כך שקל יותר לחקור אותם ‪.‬‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫‪6‬‬
‫‪ .3‬משתנים ומדידה‬
‫כאמור‪ ,‬משתנים (‪ )variables‬הם מושגים שמדענים יוצרים אותם‪.‬‬
‫בשלב ראשון המושג היומיומי (מילונאי) הופך למושג תיאורטי על ידי שהוא מוגדר היטב על ידי המדענים‬
‫ונקרא משתנה שמי (נומינלי) ‪-‬תיאורטי‪.‬‬
‫בשלב שני מושגים נומינליים ‪-‬תיאורטיים הללו מוגדרים באמצעות מדידה והופכים למושגים אופרציונליים ‪.‬‬
‫כאשר המושגים הם ברי מדידה ותפעול הם הופכים למשתנים מדעיים (‪.)variables‬‬
‫מושג המדידה (ההבדל בין תיאור‪ ,‬דירוג ‪-‬שיפוט ‪-‬הערכה‪ ,‬מדידה וספירה)‬
‫מדידה פירושה מתן ערכים מספריים לתכונות איכותיות של המשתנה ‪ .‬במלים אחרות‪ :‬תרגום תכונות‬
‫איכותיות למספרים כמותיים במידת האפשר ‪.‬‬
‫ערך ‪ -‬הוא תוצאה של נתון המתקבל על ידי מדידה של המשתנה‬
‫משתנה ‪ -‬הוא כל דבר שיכול לקבל לא פחות משני ערכים או יותר‪.‬‬
‫קבוע ‪ -‬לקבוע יש ערך אחד שלא משתנה‬
‫דוגמאות‪" :‬גובה" הוא משתנה שיכול לקבל שני ערכים‪ :‬גבוה או נמוך ‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪ " :‬מהירות של מכונית" ‪ -‬משתנה בעל ערכים רבים‪ 111 :‬קמ"ש‪ 311 ,‬קמ"ש ‪ 411‬קמ"ש‪ .‬אבל‪:‬‬
‫"מהירות האור" ‪ -‬הוא דבר קבוע (‪ 311,111‬ק"מ לשניה)‬
‫"מהירות הקול" ‪ -‬משתנה כי תלוי דרך מה הוא עובר ‪.‬‬
‫במדעי החברה אין הרבה קבועים כי ישנם הבדלים אינדיבידואליים ‪.‬‬
‫דוגמאות לדרך מדידת משתנים ‪:‬‬
‫בראשון‪ :‬המשתנה הוא "משקל" אני מודד ומקבל ערכ ים שונים‬
‫משתנה‬
‫משקל‪:‬‬
‫של משתנה‬
‫אינטליגנציה‪IQ :‬‬
‫של משתנה‬
‫גיל‬
‫ערכים‬
‫ערכים‬
‫ק"ג‬
‫ערכים‬
‫‪ 01‬ק"ג‬
‫‪121‬‬
‫צעיר‬
‫‪ 55‬ק"ג‬
‫‪111‬‬
‫בוגר‬
‫‪ 11‬ק"ג‬
‫‪05‬‬
‫מבוגר‬
‫אפשר גם לתאר משתנה ולאו דווקא למדוד אותו‪ .‬זה קורה אם המשתנה אינו בר ‪-‬מדידה ואז יש לתת ערכים‬
‫במילים‪ .‬זו אינה מדידה אלא תיאור והערכה ‪.‬‬
‫תפקיד המשתנה הוא למיין ולסווג את התופעות הן בעולם הפיזיקלי והן בעולם החברתי על מנת לנסות למצוא‬
‫סדר וחוקיות בהן ‪.‬‬
‫מהות המשתנה מבחינת המדידה שלו‬
‫קיימות שתי קטגוריות של משתנים‪ .1 :‬משתנים איכותיים ‪ .2‬משתנים כמותיים‬
‫המשתנה האיכותי הנו משתנה שאין לו ערכים מספריים של גודל או כמות‪ ,‬וערכיו מתוארים במילים‪ .‬כמו‬
‫למשל‪ :‬צבע עיניים‪ ,‬צורות התיישבות‪ ,‬סוגי הוראה‪ ,‬תכונות אישיות וכו'‪ .‬משתנה איכותי מתארים בלבד ‪.‬‬
‫המשתנה הכמותי מבוטא באמצעות גודל וכמות במספרים‪ .‬משתנה זה סופרים או מודדים בד"כ (ציוני בית‬
‫ספר‪ ,‬גובה‪,‬משקל)‪.‬‬
‫משתנה כמותי קיים משני סוגים‪:‬‬
‫משתנה כמותי בדיד – שניתן לספור אותו‪ ,‬והוא מקבל ערכים של מספרים שלמים בלבד‪ .‬כמו למשל‪ :‬מספר‬
‫ילדים בכיתה‪ ,‬מספר חדרים בדירה‪ ,‬מספר מכוניות למשפחה וכו' ‪.‬‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫‪7‬‬
‫משתנה כמותי רציף ניתן למדוד אותו והוא מקבל ערכים על פני רצף ציר המספרים‪ ,‬וכולל גם מספרים שאינם‬
‫מספרים שלמים‪ .‬כמו למשל גובה‪ ,‬טמפרטורה ‪ ,‬ציונים‪ ,‬גיל וכו' ‪.‬‬
‫ניתן בקלות רבה לשנות משתנה כמותי לאיכותי על ידי קטגוריזציה למשל‪ :‬גובה לחלק לגבוה‪ ,‬בינוני ‪ ,‬נמוך‪ .‬אך‬
‫אז רמת הדיוק יורדת ‪.‬‬
‫האם אפשר לשנות משתנים איכותיים לכמותיים? אלה שבמקורם היו כמותיים – כן ‪ .‬אך משתנה איכותי‬
‫טהור ‪ -‬לא ניתן (דוגמה יוצאת דופן זה משתנה "צבע"‪.‬‬
‫דוגמא לקטגוריזציה של משתנה "גיל" הנתון בשנים‪:‬‬
‫ינקות‬
‫גיל הרך‬
‫‪2-5‬‬
‫‪1-2‬‬
‫ילדות‬
‫‪5-12‬‬
‫התבגרות‬
‫איכותי ‪-‬בדיד‬
‫‪12-11‬‬
‫כמותי‬
‫חשוב להדגיש שאם אספתי נתונים על משתנה כמותי בשאלון אך בצורה איכותית ‪ ,‬יש בכך משום איבוד‬
‫אינפורמציה‪ ,‬כי לאחר איסוף שאלונים לא ניתן לעבור ממשתנה שנאסף בשיטה איכותית לכמותית למרות‬
‫שבמקורו הוא כזה ‪.‬‬
‫ההבחנה בין משתנה בדיד לבין משתנה רציף תלויה במה שנקרא‪ :‬סולמות מדידה (ראה בהמשך)‪.‬‬
‫תרגיל ‪1‬‬
‫ציין את סוג המשתנה‪ :‬משתנה איכותי או משתנה כמותי ‪-‬רציף או משתנה כמותי ‪-‬בדיד‬
‫המשתנה‬
‫כמות המשקעים‬
‫איכותי‪ ,‬כמותי ‪-‬בדיד ‪ ,‬כמותי ‪-‬רציף‬
‫מספר התושבים בתל אביב‬
‫איכותי‪ ,‬כמותי ‪-‬בדיד ‪ ,‬כמותי ‪-‬רציף‬
‫גובה ההרים‬
‫איכותי‪ ,‬כמותי ‪-‬בדיד ‪ ,‬כמותי ‪-‬רציף‬
‫מקום המגורים‬
‫סוגי מחלות‬
‫איכותי‪ ,‬כמותי ‪-‬בדיד ‪ ,‬כמותי ‪-‬רציף‬
‫איכותי‪ ,‬כמותי ‪-‬בדיד ‪ ,‬כמותי ‪-‬רציף‬
‫כמות הנמרים במדבר יהודה‬
‫איכותי‪ ,‬כמותי ‪-‬בדיד ‪ ,‬כמותי ‪-‬רציף‬
‫דרגות צבאיות‬
‫איכותי‪ ,‬כמותי ‪-‬בדיד ‪ ,‬כמותי ‪-‬רציף‬
‫כוכבים של בתי מלון‬
‫איכותי‪ ,‬כמותי ‪-‬בדיד ‪ ,‬כמותי ‪-‬רציף‬
‫אחוז הכולסטרול בבשר‬
‫איכותי‪ ,‬כמותי ‪-‬בדיד ‪ ,‬כמותי ‪-‬רציף‬
‫עוצמת הרעש‬
‫כמות השתייה הממוצעת ליום‬
‫איכותי‪ ,‬כמותי ‪-‬בדיד ‪ ,‬כמותי ‪-‬רציף‬
‫איכותי‪ ,‬כמותי ‪-‬בדיד ‪ ,‬כמותי ‪-‬רציף‬
‫מספר הילדים במשפחה‬
‫איכותי‪ ,‬כמותי ‪-‬בדיד ‪ ,‬כמותי ‪-‬רציף‬
‫שמות הציפורים‬
‫איכותי‪ ,‬כמותי ‪-‬בדיד ‪ ,‬כמותי ‪-‬רציף‬
‫‪ .3‬סולמות מדידה‬
‫עקרונות המדידה‪ :‬מדידה קשורה בדיוק‪ .‬המדידה מאפשרת בין השאר להבחין בין שני נבדקים בעלי אותה‬
‫תכונה אך עם עוצמת שונות של התכונה לכל אחד ‪ .‬בדרך שאיננה "מדידה" לא ניתן היה להבחין ביניהם‬
‫בקלות‪ .‬ישנם סולמות מדידה המאפשרות למדוד משתנים ב ‪ 4-‬רמות של דיוק על פי תכונותיהם ‪ .‬רמת הדיוק‬
‫של סולם המדידה קשורה בשאלה באיזה אופן ניתן להשוות תוצאה של שתי מדידות של שני נבדקים ‪ ,‬בעצם‬
‫איזו פעולה מתמטית ניתן לבצע כדי להשוות בין שתי תוצאות שונות שנתקבלו במדידת הערכים של המשתנה‪.‬‬
‫אפשר לבדוק את הדבר הזה אם בוחרים שני ערכים כלשהם ממשתנים שונים‪ ,‬ובודקים את היחס וההשוואה‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫‪8‬‬
‫ביניהם‪ .‬יש ערכים שאפשר להכפיל זה בזה או לחלק זה בזה‪ ,‬ויש שניתן להשוות רק את הסדר בין ערכי‬
‫המשתנה וכך הלאה‪.‬‬
‫ככל שהמדידה משוכללת יותר בסולם המדידות‪ ,‬היא כוללת גם את הסולם הקודם לה ‪ ,‬כפי שיובהר בהמשך‪.‬‬
‫קיימים ארבעה סולמות מדידה‪:‬‬
‫סולם שמי ‪-‬נומינלי‬
‫סולם דירוגי ‪-‬סידורי ‪-‬אורדינלי‬
‫סולם רווחי ‪-‬אינטרוולי‬
‫סולם מנה ‪-‬רציונלי‬
‫א‪ .‬סולם שמי (זהות ‪-‬נומינלי)‬
‫המשתנים הנמדדים בסולם מדידה זה הנם משתנים איכותיים ‪-‬בדידים שסדר ומרווח בין ערכי המשתנה אינם‬
‫רלוונטיים לגביהם‪ .‬האינפורמציה ש אנו יודעים להפיק מסולם זה היא‪ ,‬האם ערכים נתונים שייכים לקטגוריה‬
‫אחת או לקטגוריה אחרת ‪ .‬לדוגמא‪ :‬משתנה מין (מגדר ) מתואר בסולם מדידה שמי ‪ ,‬ערכיו הנם זכר ונקבה ‪ .‬כל‬
‫מה שניתן לומר על זכר‪ /‬נקבה האם נבדק כלשהו שייך לקטגוריה של זכר או לקטגוריה של נקבה ‪ .‬שיטת‬
‫הוראה הנו משתנה שנמדד בסולם מדידה שמי‪ ,‬שערכיו הנם ‪ :‬למידה שיתופית‪ ,‬למידה פרטנית‪ ,‬למידה מול‬
‫מחשב‪ .‬כל מי שלומד בלמידה שיתופית לא יכול להשתייך ללומדים בלמידה פרטנית‪ .‬למעשה סולם זה עוסק‬
‫בזיהוי לאיזה קטגוריה שייך האדם‪.‬‬
‫הערכים של משתנה בסולם שמי ‪-‬נומינלי מושווים ביניהם על פי העיקרון של שוויון או אי ‪-‬שוויון בלבד‪ .‬כל מה‬
‫שניתן לומר על הערכים בסולם שמי הוא‪ :‬האם הם שווים זה לזה או שונים זה מזה ‪.‬‬
‫הסימן המתמטי המייחס את ערכי המשתנה זה לזה הוא שווה או לא שווה ( = ‪.) ‬‬
‫דוגמא‪ :‬בשיטות הוראה (דוגמא לסולם אמיתי נומינלי) מה שאפשר להגיד האם השיטה הפרונטלית‬
‫שווה‪/‬שונה מהשיטה הקבוצתית ואז נגיד פרונטלי ‪ ‬קבוצתי‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪ :‬המשתנה‪:‬‬
‫שמות הילדים‬
‫הערכים ‪:‬‬
‫מספר טלפון‬
‫‪ .1‬יוסי לוי‬
‫‪ .2‬יוסי לוי‬
‫‪5001552‬‬
‫‪0512145‬‬
‫‪ .3‬יוסי כהן ‪5032541‬‬
‫זה משתנה בסולם נומינלי – הערכים ‪ ,‬פעמיים יוסי לוי ‪ ,‬נראים שווים זה לזה ויתכן שהם אותו ילד ‪ ,‬אלא אם‬
‫כן נקבל את מספר תעודת זהות שלהם‪ ,‬שיאפשרו לראות שמדובר ב ‪ 2 -‬ילדים שונים‪ .‬מספרי תעודת זהות הם‬
‫מספרים שמיים ‪-‬נומינליים (מזהים בלבד) ואין להם שום משמעות מבחינה כמותית (לחבר‪ ,‬להכפיל)‪.‬‬
‫סימן עזר לזיהוי סוג הסולם של סוג זה של המשתנים‪ :‬כל משתנה שמתחיל במילה‪" :‬סוגי ה…" הוא משתנה‬
‫בסולם נומינלי‪.‬‬
‫למשל‪ :‬סוגי מחלות‪ ,‬סוגי ספרים‪ ,‬סוגי רהיטים ועוד ‪.‬‬
‫למעשה המושג המקורי כפי שהגדרנו מלכתחילה‪ ,‬והפריטים שלו ‪ -‬הוא משתנה נומינלי הכולל משפחות של‬
‫דברים ‪.‬‬
‫סוגי מחלות ‪ -‬משתנה נומינלי ‪ -‬כי אין קשר בין מחלה אחת לשניה ‪.‬‬
‫ב‪ .‬סולם דירוגי (סידורי ‪-‬אורדינלי)‬
‫סולם זה בנוסף לאינפורמציה לגבי האם נתון שייך או לא שייך לקטגוריה מסוימת (סולם שמי)‪ ,‬הרי כאן יש‬
‫אינפורמציה על סדר ודירוג הנתונים‪ .‬על פי סולם זה‪ ,‬אנו יודעים מי לפני מי‪ ,‬אך אין לנו אינפורמציה לגבי‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫‪9‬‬
‫המרווח ביניהם‪ .‬כלומר אנו יכולים לומר שרן הוא התלמיד הטוב ביותר בכתה‪ ,‬יובל שני וורד שלישית‪ .‬אך אין‬
‫אנו יודעים את מרווח הציונים בין רן‪ ,‬יובל וורד ‪ .‬כלומר‪ :‬אנו יכולים לדעת מי טוב או גרוע ממי אך לא בכמה‪.‬‬
‫אם נדרשנו לדרג את הרגשתנו לגבי הלמידה דרך האינטרנט מ ‪ 1 -‬בכלל לא שבע רצון עד ‪ 5‬שבע רצון מאד‪.‬‬
‫אנחנו יכולים לומר שמי שדרג את שביעות רצונו בדרגה ‪ 5‬הוא יותר שבע רצון מזה שדרג ‪ .4‬אך איננו יכולים‬
‫לומר בכמה מכיוון שהפער בין דירוג ‪ 5‬לדירוג ‪ 4‬שווה בדיוק לפער בין דירוג ‪ 3‬לדירוג ‪ .2‬הסולם הזה נותן לנו‬
‫אינפורמציה לגבי סדר הנתונים מי גדול ממי‪ ,‬אך לא לגבי המרווח ביניהם‪ .‬במקום "להסתפק" בסולם מדידה‬
‫שמי לגבי משתנים רבים‪ ,‬נשתמש בטכניקה של "דירוג" על מנת לשכלל את סולם המדידה שלהם‪ .‬כמו למשל‬
‫מידת העניין בשיעור‪ .‬במקום למדוד בסולם שמי כלומר משעמם – מעניין‪ ,‬נבקש דירוג מידת העניין מ‪- 5 :‬‬
‫מעניין מאד‪ – 4 ,‬מעניין‪ – 3 ,‬מעניין במידה בינונית‪ – 2 ,‬מעניין במידה מועטה‪ - 1 ,‬לא מעניין‪.‬‬
‫מ ‪ . -‬ניתן לומר על‬
‫הערכים של משתנה בסולם זה מושווים ביניהם על פי העיקרון של גדול מ ‪ / -‬קטן‬
‫הערכים הנמדדים בסולם סידורי ‪-‬אורדינלי‪ :‬האם ערך אחד של המשתנה גדול מערך אחר של המשתנה או‬
‫קטן מממנו‪ .‬אך איננו יודעים בכמה‪.‬‬
‫הסימן המתמטי המייחס את ערכי המשתנה זה לזה הוא גדול מ ‪ -‬קטן מ ‪> < -‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫משתנה ‪:‬‬
‫רהיטים (נומינלי)‬
‫רהיטים ( דירוגי)‬
‫דירוג ספורטאים‬
‫ערכים ‪:‬‬
‫כסא‬
‫כורסא ‪ ‬הכי גדול‬
‫מקום ראשון‬
‫שולחן‬
‫כסא ‪ ‬בינוני‬
‫מקום שני‬
‫מיטה‬
‫שרפרף ‪ ‬קטן‬
‫מקום שלישי‬
‫דוגמאות נוספות לסולם דירוגי ‪:‬‬
‫למשל‪ :‬שאלוני עמדות (עמדה ‪ -‬יחס שלילי‪/‬חיובי כלפי אובייקט כלשהו)‪.‬‬
‫שאלות לגבי טלפון סלולרי‪:‬‬
‫האם אתה חושב שלכל ילד במשפחה צריך להיות טלפון סלולרי ?‬
‫לא מסכים בכלל ‪ 0 5 5 4 3 2 1‬מסכים מאוד‬
‫זה הסולם (‪ 0‬דרגות) נקבע ע"י חוקר בשם ליקרט וקרוי סולם ליקרט‪.‬‬
‫שאלות לגבי רמת דתיות‪:‬‬
‫עד כמה אתה דתי ?‬
‫דתי מאוד ‪5 0‬‬
‫‪ 1 2 3 4 5‬חילוני מושלם‬
‫כשמבקשים לסמן בדירוג מ ‪ 1-‬עד ‪ 0‬המשתנה הוא בדיד (אין אמצע ‪ . )3.5 -‬סולם כזה לא מספק‪ ,‬ואז אפשר‬
‫לשנות ולשאול כך‪ :‬מקם את דרגת דתיותך מ ‪ 1-11 -‬כאשר ‪ = 1‬בכלל לא דתי ו ‪ = 11-‬דתי מאוד‪ ,‬או יותר‬
‫משוכלל‪ :‬תן לעצמך ציון מ ‪ 1-111 -‬לגבי מידת דתיותך‪ .‬הפכנו את סולם המדידה לרציף ‪.‬‬
‫המגמה היא להפוך את המשתנה הבדיד בסולם דירוגי למשתנה רציף ‪.‬‬
‫בעיבוד הנתונים היום כבר מתייחסים כאילו סולם ליקרט (‪ )1-0‬הוא סולם רווחים‪..‬‬
‫הערה‪ :‬בסטטיסטיקה ההבחנה היא בין משתנה בדיד למשתנה רציף משנה גם לגבי צורת ההצגה בגרפים‬
‫ובטבלאות‪.‬‬
‫סימן עזר לזיהוי סוג הסולם של סוג זה של המשתנים‪ :‬כל משתנה שמתחיל במילה‪" :‬דרוג ה‪"...‬‬
‫משתנה בסולם דירוגי ‪-‬סידורי‪,‬אורדינלי ‪.‬‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫הוא‬
‫‪10‬‬
‫למשל‪ :‬דירוג שירים‪ ,‬דירוג מלכות יופי ‪ ,‬דרוג ימי השבוע ועוד ‪.‬‬
‫ג‪ .‬סולם רווחים (אינטרוולי)‬
‫לגבי המשתנים שנמדדים בסולם מדידה זה קיימות שתי התכונות של הסולמות הקודמים‪ :‬א ‪ .‬האם הנתון‬
‫שייך או לא שייך לקטגוריה מסוימת (שווה ‪ /‬לא שווה)‪ .‬ב‪ .‬סדר הנתונים כלומר מי גדול ממי‪ .‬מתווספת‬
‫אינפורמציה חדשה הנותנת את המרווח – לא רק האם ערך גדול או קטן מהשני אלא בכמה ערך או נתון‬
‫מסוים גדול מהאחר‪.‬‬
‫למשל‪ :‬שלושה תלמידים קבלו ציונים ‪ .55 01 11‬התלמיד שקבל ‪ 11‬הוא הראשון ‪ ,‬אחריו תלמיד שקבל ‪01‬‬
‫ושלישי שקיבל ‪ . 55‬אנו יודעים את הסדר‪ .‬ובנוסף לכך אנו יודעים שהתלמיד שקבל ‪ ,11‬הוא ב ‪ 11 -‬נקודות‬
‫יותר מהתלמיד השני‪ ,‬והשני יותר ב ‪ 15 -‬נקודות מהתלמיד השלישי‪ .‬אנו לא יכולים לומר פי כמה התלמיד‬
‫הראשון יותר טוב מהשני ומהשלישי ‪ .‬דוגמא נוספת‪ :‬מי שה ‪ IQ -‬שלו ‪ 151‬הוא ב ‪ 51‬נקודות ‪ IQ‬יותר גבוה מזה‬
‫שה ‪ IQ -‬שלו ‪ ,111‬אבל אין לנו דרך לומר שהוא פי ‪ 1.5‬יותר אינטליגנטי‪.‬‬
‫לגבי משתנים שהתוכן שלהם בא מתוך מדעי החברה הסולם הרווחי הוא בדרך כלל סולם המדידה הגבוה‬
‫ביותר ‪.‬‬
‫הערכים של משתנה בסולם זה מושווים ביניהם על פי העיקרון של גדול ב ‪ / -‬קטן ב ‪-‬‬
‫הערכים הנמדדים בסולם רווחיים ‪-‬אינטרוולי‪ ,‬שערך אחד של המשתנה גדול ב ‪ -‬או קטן ב ‪ -‬מערך אחר‪.‬‬
‫‪ .‬ניתן לומר על‬
‫הסימן המתמטי המייחס את ערכי המשתנה זה לזה הוא חיבור או חיסור (‪.)- +‬‬
‫דוגמאות אופייניות למשתנים בסולם זה‪:‬‬
‫מדידת אינטליגנציה‬
‫מדידת חום ( טמפרטורה )‬
‫משתנה ‪:‬‬
‫ציוני בית ספר‬
‫ציוני ‪IQ‬‬
‫מעלות בצלזיוס‬
‫חיפה ‪21 ‬‬
‫ערכים ‪:‬‬
‫‪90‬‬
‫‪100‬‬
‫‪45‬‬
‫‪80‬‬
‫תל אביב ‪23‬‬
‫‪70‬‬
‫‪120‬‬
‫אילת ‪41‬‬
‫בטבלה אפשר להגיד‪ :‬כי יש פער של ‪ 21‬נקודות בין התלמיד הראשון לשני ‪.‬‬
‫או הפער בין של ‪ 21‬נקודות ‪ IQ‬בין הראשון לשני ‪.‬‬
‫או באילת ב ‪ 21 -‬יותר מאשר בחיפה ‪.‬‬
‫ניתן לראות במשתנה ציוני ביה" ס דוגמא יפה של התפתחות הדיוק במדידה ‪:‬‬
‫משתנה ‪:‬‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫ציוני בית ספר בסולם‬
‫ציוני בית ספר בסולם‬
‫ציוני בית ספר בסולם‬
‫שמי ‪-‬נומינלי‬
‫סידורי ‪-‬דירוגי ‪-‬אורדינלי‬
‫רווחים ‪-‬אינטרוולי‬
‫‪11‬‬
‫ערכים ‪:‬‬
‫עבר‬
‫גבוה מצוין‬
‫נכשל‬
‫בינוני טוב מאוד‬
‫חלש‬
‫‪11‬‬
‫‪111‬‬
‫‪0‬‬
‫‪01‬‬
‫טוב‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫כמעט טוב‬
‫‪0‬‬
‫‪01‬‬
‫מספיק‬
‫‪5‬‬
‫‪51‬‬
‫מספיק בקושי ‪5‬‬
‫‪51‬‬
‫בלתי מספיק ‪4‬‬
‫‪41‬‬
‫בעיית הציונים הניתנים בבית הספר ואוניברסיטאות שלא מתחיל מ ‪1-‬‬
‫ד‪ .‬סולם יחס (מנה)‬
‫סולם זה נותן אינפורמציה לגבי‪:‬‬
‫האם הנתון שייך (שווה ) או לא שייך (שווה) לקטגוריה מסוימת‬
‫סדר הנתונים כלומר מי גדול ממי‬
‫המרווח‪ ,‬בכמה נתון מסוים גדול מהאחר‬
‫פי כמה נתון מסוים גדול או קטן מהאחר‪.‬‬
‫ניתן לחשב פי כמה רק לגבי משתנים שקיימת הגדרת אפס ברורה וחד משמעית‪ ,‬ואלה בדרך כלל משתנים‬
‫שהתכנים שלהם באים ממדעי הטבע‪ .‬כמו למשל זמן צפייה בטלביזיה – האחד צופה שעה האחר שעתיים‬
‫והשלישי שלוש‪ .‬ניתן לסדר את הצופים לפי זמן הצפייה ‪ ,‬ניתן לחשב את המרווח וכן את היחס בין זמני‬
‫הצפייה‪.‬‬
‫פי‪ .‬ניתן לומר על‬
‫הערכים של משתנה בסולם זה מושווים ביניהם על פי העיקרון של גדול פי ‪ /‬קטן‬
‫הערכים הנמדדים בסולם יחס ‪-‬מנה‪ ,‬שערך אחד של המשתנה גדול פי או קטן פי‬
‫מערך אחר של‬
‫המשתנה‪.‬‬
‫הסימן המתמטי המייחס את ערכי המשתנה זה לזה הוא כפל וחילוק (‪.): X‬‬
‫דוגמאות אופייניות למשתנים בסולם זה‪ :‬גיל‪ ,‬גובה‪ ,‬משקל‪.‬‬
‫למשל‪ :‬אם גובה של הילד הגדול הוא ‪ 1‬מ ' ושל חבירו ‪ 1/2‬מטר‪ ,‬אפשר לומר שגובהו של הראשון גדול פי שניים‬
‫מגובהו של התלמיד השני ‪.‬‬
‫דוגמא מסכמת‪ :‬משתנה גיל‪:‬‬
‫אם האבא בן ‪ 41‬והבן בן ‪ .21‬אפשר לדבר על ‪ 4‬סוגי האינפורמציות של ‪ 4‬הסולמות‪:‬‬
‫גיל האב שונה מגיל הבן‪.‬‬
‫סולם שמי ‪-‬נומינלי‪:‬‬
‫כי ‪. 41  21‬‬
‫כל אחד שייך לקטגוריה אחרת של גיל ‪.‬‬
‫סולם דירוגי ‪-‬אורדינלי ‪-‬סידורי‪:‬‬
‫גיל האב גדול מגיל הבן ‪.‬‬
‫כי ‪. 41  21‬‬
‫סולם רווחים ‪-‬אינטרוולי‪:‬‬
‫גיל האב גדול ב ‪ 21 -‬שנה מגיל הבן‪ .‬כי‬
‫‪. 41 – 21 = 21‬‬
‫סולם יחס ‪-‬מנה‪:‬‬
‫גיל האב גדול פי ‪ 2‬מגיל הבן‪.‬‬
‫כי ‪. 41 : 2 = 21‬‬
‫בכל משפט יש תוספת אינפורמציה על קודמו ‪.‬‬
‫הסולם לפיו יימדד המשתנה נקבע לפי מידת השכלול שקיים במדע למדידת המשתנה ועל פי מטרת המחקר ‪.‬‬
‫תרגיל ‪2‬‬
‫‪ .1‬במחקר מסוים נאספו בין השאר הנתונים הבאים אודות קבוצה של אנשים ‪ .‬סווגו את המשתנים על פי‬
‫סולמות המדידה שלהם‪:‬‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫‪12‬‬
‫שם ‪ ___________________ :‬תעודת זהות ____________ גיל _______ מין _______‬
‫מצב משפחתי ______מס' שנות הלימוד _____ סוג ביה" ס האחרון בו למד ___________‬
‫האם שרת בצבא _____ דרגתו בצבא _______ מקצוע כיום ______________________‬
‫גובה משכורתו _________ כמות הכסף שהוא חוסך כל חודש בממוצע _______________‬
‫דוגמא לניתוח סוגי משתנים על פי סולמות מדידה‬
‫שם‬
‫‪ 3‬דוגמאות לערכי‬
‫סוג המשתנה‬
‫סוג המשתנה‬
‫סוג‬
‫שיטת‬
‫מכשיר‬
‫יחידת‬
‫המשתנה‬
‫המשתנה‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫הסולם‬
‫המדידה‬
‫המדידה‬
‫מדידה‬
‫איכותי ‪/‬‬
‫בדיד ‪ /‬רציף‬
‫ערים בארץ‬
‫ירושלים‪ ,‬חיפה‪,‬‬
‫כמותי‬
‫איכותי‬
‫בדיד‬
‫שמי‬
‫תיאור‬
‫אילת‬
‫בגדים‬
‫חולצה‪ ,‬מכנסיים‪,‬‬
‫גרביים‬
‫איכותי‬
‫בדיד‬
‫שמי‬
‫תיאור‬
‫רהיטים‬
‫כסא ‪ ,‬שולחן‪ ,‬מיטה‬
‫איכותי‬
‫בדיד‬
‫שמי‬
‫תיאור‬
‫רהיטים‬
‫כורסא‪ ,‬כסא‪,‬‬
‫איכותי‬
‫בדיד‬
‫סידו רי‬
‫דירוג‬
‫תצפית ‪-‬‬
‫ערך‬
‫שאלון‬
‫המשתנה‬
‫שרפרף‬
‫תפקידים‬
‫מנהל‪ ,‬סגן‪ ,‬יועצת‬
‫איכותי‬
‫בדיד‬
‫סידורי‬
‫תיאור‬
‫בבה " ס‬
‫הרגשת‬
‫חום רב‪ ,‬בינוני‪,‬‬
‫חום‬
‫מועט‬
‫איכותי‬
‫בדיד‬
‫סידורי‬
‫תיאור‬
‫קומות בנין‬
‫ראשונה‪ ,‬שניה‬
‫איכותי‬
‫בדיד‬
‫סידורי‬
‫דירוג‬
‫דירוג‬
‫שירים‬
‫מקום ראשון‪ ,‬שני‪,‬‬
‫שלישי ‪...‬‬
‫איכותי‬
‫בדיד‬
‫סידורי‬
‫דירוג‬
‫סדר ימי‬
‫השבוע‬
‫יום א '‪ ,‬ב '‪ ,‬ג' ‪...‬‬
‫איכותי‬
‫בדיד‬
‫סדר‬
‫מספר‬
‫‪25 ,31 ,41‬‬
‫כמותי‬
‫בדיד‬
‫יחס‬
‫ילד‬
‫ספירה‬
‫הילדים‬
‫כמות‬
‫‪211 ,21 ,511 ,4111‬‬
‫כמותי‬
‫בדיד‬
‫יחס‬
‫תיבה‬
‫ספירה‬
‫תיבות‬
‫תפוזים‬
‫חום‬
‫‪40 , 20 , 37‬‬
‫כמותי‬
‫רציף‬
‫רווחים‬
‫מד חום‬
‫משקל‬
‫‪ 55‬ק" ג‪ 10 ,‬ק" ג‬
‫כמותי‬
‫רציף‬
‫יחס‬
‫שקילה‬
‫גיל‬
‫‪01 ,42 ,25 ,12‬‬
‫כמותי‬
‫רציף‬
‫יחס‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫מעלות‬
‫צלסיוס‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫ק" ג‬
‫שאלון‬
‫שנים‬
‫‪13‬‬
‫טבלת סיכום סוגי משת נים בהיבט הסטטיסטי שלהם ‪:‬‬
‫משתנה איכותי‬
‫סוג משתנה‬
‫סוג משתנה (משתנה בדיד )‬
‫משתנה כמותי‬
‫משתנה רציף ( מדידה)‬
‫משתנה בדיד‬
‫(ספירה)‬
‫תיאור והערכה‬
‫סוג הסולם‬
‫הפעולה‬
‫שמי ‪-‬נומינלי‬
‫שווה‪ ,‬לא שווה‬
‫דירוגי ‪/‬סידורי‬
‫גדול מ ‪ ,-‬קטן מ ‪-‬‬
‫רווחים‪ /‬אינטרוולי‬
‫גדול ב ‪ ,-‬קטן ב ‪-‬‬
‫יחס ‪-‬מנה ‪/‬רציו‬
‫גדול פי‪ ,‬קטן‬
‫יחס ‪-‬מנה ‪/‬רציו‬
‫גדול פי‪ ,‬קטן פי‬
‫המתמטית‬
‫‪  ‬קטגוריאלי‬
‫< > אורדינלי‬
‫‪- +‬‬
‫פי ‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫סימנים‬
‫סימנים‪ :‬סוג ה ‪-‬‬
‫סימנים‪ :‬דירוג ה‬
‫מדידה‬
‫מדידה‬
‫סימנים‪ :‬מספר ה ‪-‬‬
‫תאור וזיהוי‬
‫תאור ודירוג‬
‫קיים רף קו ‪-‬בסיס‬
‫המדידה‬
‫התחלתי‬
‫מתחילה מ ‪1-‬‬
‫שיטת מדידה‬
‫תיאור‬
‫הערכה ודירוג‬
‫מדידה‬
‫מדידה‬
‫ספירה‬
‫יחידת‬
‫ערך המשתנה‬
‫ערך המשתנה‬
‫בהתאם למשתנה‬
‫בהתאם‬
‫הדבר עצמו‬
‫המדידה‬
‫מכשיר‬
‫למשתנה‬
‫תצפית או שאלון‬
‫תצפית או שאלון‬
‫בהתאם לאופי המשתנה נקבע‬
‫מכשיר ספירה‬
‫מכשיר המדידה‬
‫( מונה)‪ ,‬מחשבון‬
‫המדידה‬
‫דוגמא‬
‫סוגי מחלות‬
‫סדר הילדים‬
‫במשפחה‬
‫ציוני בי " ס‬
‫גובה‬
‫מס' הילדים‬
‫בכתות ה‬
‫דוגמא‬
‫סוגי ספרים‬
‫דרגות בצבא‬
‫ציוני ‪I.Q.‬‬
‫משקל‬
‫מס' תיבות תפוזים‬
‫דוגמא‬
‫רהיטים‬
‫קומות בבניין‬
‫חום‬
‫גיל בשנים‬
‫דוגמא‬
‫תכשיטים‬
‫שלבי התפתחות‬
‫( טמפרטורה)‬
‫פסיכומטרי‬
‫מהירות‬
‫נסיעה‬
‫איך קובעים את סוג המשתנה?‬
‫כלל ‪ :1‬כדי לדעת באיזה סולם נמצא משתנה מסוים עלי לבדוק את הערכים שלו‪ .‬לתת לפחות ‪ 3‬דוגמאות‪.‬‬
‫כלל ‪ :2‬לבחור את הערכים הכי משוכללים שלו (דוגמא‪ :‬ציוני בי"ס‪ ,‬פעם דיברו על עבר‪/‬נכשל‪ ,‬אח" כ על טוב ‪,‬‬
‫טוב מאוד וכו' ואח" כ על אחוזים ‪ -‬שהיא רמת המדידה המשוכללת ביותר)‪.‬‬
‫רציף (רציפות) ‪ -‬אפשר להכניס אין סוף נקודות בין המשתנים‪.‬‬
‫מהות המשתנה מנקודת מבט של שאלת המחקר‬
‫קיימות שתי קטגוריות‪:‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‬
‫משתנה תלוי‬
‫המשתנה הבלתי תלוי הנו המשתנה המסביר ‪ ,‬המנבא‪ ,‬המשפיע‪ ,‬הסיבה‬
‫המשתנה התלוי הנו המשתנה המוסבר‪ ,‬המנובא‪ ,‬המושפע‪ ,‬התוצאה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬בשאלת המחקר הבודקת את השפעת שיטות הוראה שונות על הישגי התלמידים ורמת שביעות הרצון‬
‫שלהם מבית הספר‪ ,‬המשתנה הבלתי תלוי הוא "שיטות ההוראה" שהערכים שלו יכולים להיות הוראה‬
‫פרונטלית‪ ,‬הוראה בעזרת מחשב‪ ,‬הוראה יחידנית וכו'‪ .‬המשתנים התלויים הנם "הישגי התלמידים " ו"רמת‬
‫שביעות הרצון"‪ .‬אנחנו רוצים לבדוק כיצד שיטות ההוראה השונות משפיעות על הישגי התלמידים ושביעות‬
‫רצונם‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬להסביר את ההבדלים בהישגי התלמידים וברמת שביעות הרצון שלהם בעזרת שיטות‬
‫ההוראה השונות ‪.‬‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫‪14‬‬
‫דוגמא נוספת‪ :‬בשאלת המחקר הבודקת את הקשר בין רמת החרדה של התלמידים לבין ההישגים הלימודיים‬
‫ורמת הדימוי העצמי שלהם ‪ ,‬המשתנה הבלתי תלוי הנו רמת החרדה שבעזרתו אנחנו רוצים להסביר ולנבא את‬
‫הישגי התלמידים ואת רמת הדימוי העצמי שלהם המהווים משתנים תלויים ‪.‬‬
‫כל שאלת מחקר חייבת לכלול לפחות משתנה בלתי תלוי אחד ומשתנה תלוי אחד‪ ,‬שאם לא כן זו אינה שאלת‬
‫מחקר‪.‬‬
‫כותרת של מאמר מכילה בדרך כלל משתנה בלתי תלוי ומשתנה תלוי או אחד הערכים החשובים (שהחוקר‬
‫רוצה להדגיש ) של משתנים אלה ‪.‬‬
‫דרך הכתיבה של שאלת מחקר או כותרת של מאמר הנה ‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬קודם כל המשתנה הבלתי תלוי ואחריו‬
‫המשתנה התלוי‪.‬‬
‫תרגיל ‪3‬‬
‫נסו לקבוע מי הם המשתנים הבלתי תלויים והתלויים בכל אחת מהכותרות של המאמרים הבאים‪:‬‬
‫הבדלים בין בנים ובנות בייחוס סיבות להצלחה וכישלון בלימודי המתמטיקה‪.‬‬
‫מהכותרת אנו רואים שהמאמר מנסה להסביר את ההבדלים בסיבות שאנשים נותנים להצלחותיהם או‬
‫לכישלונם‪ ,‬על פי המין‪ .‬במילים אחרות בנים ובנות יסבירו את הצלחתם וכישלונם בעזרת סיבות שונות‪.‬‬
‫המשתנה הבלתי תלוי בכותרת זו הוא המין שהערכים השונים שלו הנם זכר ונקבה ‪ ,‬ואילו המשתנה התלוי הוא‬
‫"הסיבות השונות" שהערכים שלו יכולים להיות "אני אשם" "המבחן קשה" "לא למדתי" וכו' ‪.‬‬
‫הכותרת‬
‫הבדלים בעמדותיהם של בנים ובנות כלפי שיעורי הבית‬
‫השפעת מודעות עצמית על עוצמת הרצון להשתחרר ממילואים‬
‫למידה שיתופית בקבוצות קטנות והישגיהם של תלמידים‬
‫חקר הקשר בין זמן ריכוז במשימה והישגים לימודיים‬
‫השוואת העמדות של ישראלים ממוצא מזרחי ושל ישראלים ממוצא מערבי כלפי‬
‫אינטגרציה בבית הספר‬
‫ייעוץ בחינוך הרגיל וייעוץ בחינוך המיוחד על פי תפיסתם של מורים‬
‫מאפייני אישיות של אנשים העוסקים באומנות ושל אנשים העוסקים בבידור‬
‫תפעול המשתנה‬
‫קיים סיווג נוסף של משתנים‪ :‬א‪ .‬משתנים מופעלים ב‪ .‬משתני ייחוס‬
‫א‪ .‬משתנים מופעלים הנן משתנים אשר החוקר עושה בהם שינוי ומתפעל אותם (מניפולציה) במחקר‪ .‬כמו‬
‫למשל במחקר הבודק את הקשר בין החרדה וההישגים במבחן – מחלק החוקר את הנבדקים שלו לשתי‬
‫קבוצות לאחת הוא נותן שוקולד ‪ ,‬זמן למכביר ומר גיע אותם במוסיקה ובדברים ואילו לקבוצה השניה נותן‬
‫החוקר מעט זמן‪ ,‬דואג לומר להם שמי שלא יעבור את המבחן לא יוכל להתקבל למשלחת לחו"ל וכו'‪ .‬פה‬
‫"שלט" החוקר ברמת החרדה בקרב שתי קבוצות שבמחקר‪ ,‬באחת יצר רמת חרדה גבוהה ובשנייה נמוכה ‪.‬‬
‫ב‪ .‬משתני ייחוס הנם משתנים שה חוקר מקבל אותם כנתונים ואינו מנסה להשפיע עליהם ‪ .‬ישנם משתני ייחוס‬
‫שהנם בלתי ניתנים להשפעה כמו‪ :‬מין‪ ,‬מוצא‪ ,‬משתני אישיות‪ ,‬גיל וכו' ‪ .‬ישנם משתנים שאף על פי שהם ניתנים‬
‫לתפעול החוקר לא עושה בהם שינוי ומקבל אותם כנתונים ‪ .‬למשל חרדה ‪ ,‬בדיקת רמת החרדה על ידי שאלון‬
‫"מצלמת" מצב נתון שהחוקר אינו מתערב ביצירתו‪.‬‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫‪15‬‬
‫דוגמא‬
‫חוקרים רוצים לבדוק את השאלה בדבר השפעת ארוחת הבוקר על רמת הזכירה של התלמידים‪ .‬חוקר א'‬
‫לוקח שלוש קבוצות של תלמידים לאחת נותן ארוחת בוקר המכילה דגנים לשניה פרות והשלישית לא אוכלת‬
‫ארוחת בוקר ‪ .‬כל הקבוצות עוברות מבחן בזכירת מספרים‪ .‬חוקר ב' עורך מבחן בזכירת מספרים אך לפני כן‬
‫הוא שואל כל נבדק אם הוא אכל ארוחת בוקר ומה הוא אכל‪ .‬חוקר ג' אוסף את כל הנבדקים שלו‪ ,‬שואל‬
‫אותם מי אכל ארוחת בוקר ומה אכל ועל פי התשובות מחלק אותם לשלוש קבוצות ‪ ,‬האחת קבוצה שאכלה‬
‫דגנים השניה פרות והשלישית שלא אכלה ובודק אותם בזכירת מספרים‪ .‬אצל כל שלושת החוקרים המשתנה‬
‫הבלתי תלוי הוא "ארוחת הבוקר" והתלוי הנו הזכירה של מספרים‪ ,‬אך חוקר א' מפעיל את המשתנה הבלתי‬
‫תלוי ואילו חוקרים ב' וג ' מודדים מצב נתון ‪.‬‬
‫תרגיל ‪4‬‬
‫לפניך משתנים שונים ‪ ,‬א‪ .‬ציין איזה מהם הנו משתנה ייחוס תמיד ב‪ .‬למשתנה שניתן לתפעול הצע אפשרויות ‪.‬‬
‫שיטות הוראה‬
‫דימוי עצמי‬
‫גיל‬
‫"דיאטה"‬
‫אינטליגנציה‬
‫תכניות טלביזיה‬
‫מין‬
‫קצב קריאת נתונים‬
‫על מנת לבדוק את הבנת נושא של סיווג מתודולוגי של משתנים‪ ,‬נא להשלים את החסר‪:‬‬
‫במחקר על תסכול בקרב ילדים קטנים‪ ,‬הח וקר בדק את רמת התסכול שלהם ושם אותם בחדר עם צעצועים ‪.‬‬
‫החוקר שלח מבוגר לחדר על מנת לקחת מהילדים את הצעצועים‪ ,‬ושוב בדק את רמת התסכול של הילדים‪.‬‬
‫במחקר זה‪ ,‬לקיחת צעצועים = משתנה ‪(.....‬מיוחס‪ ,‬מתופעל)‪ ,‬תסכול = משתנה ‪(.....‬תלוי‪ ,‬בלתי תלוי)‪ .‬אם‬
‫החוקר בדק אם מופיע‪ /‬לא מופיע תסכול‪ ,‬אז תסכול יהווה‪ ,‬משתנה ‪( ....‬כמותי‪/‬איכותי בדיד) והוא נמדד‬
‫באמצעות סולם‪(.....‬שמי‪ ,‬דירוגי‪ ,‬רווחים ‪ ,‬יחס ‪-‬מנה)‪.‬‬
‫אם החוקר בדק רמת התסכול – גבוה‪ ,‬בינוני נמוך – תסכול מהווה משתנה איכותי‪/‬כמותי רציף ‪ ,‬ונבדוק‬
‫באמצעות סולם‪(..... ....‬שמי‪ ,‬דירוגי‪ ,‬רווחים‪ ,‬יחס ‪-‬מנה)‪.‬‬
‫א‪ .‬תרגיל ניתוח סוגי משתנים על פי סולמות מדידה‬
‫שם‬
‫המשתנה‬
‫סוג המשתנה סוג המשתנה סוג הסולם‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫איכותי‬
‫איכותי‬
‫כמותי‬
‫איכותי‬
‫כמותי‬
‫כמותי‬
‫כמותי‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫‪ /‬בדיד ‪ /‬רציף‬
‫בדיד‬
‫בדיד‬
‫רציף‬
‫רציף‬
‫בדיד‬
‫דוגמאות מכשיר‬
‫‪3‬‬
‫המדידה‬
‫לערכי‬
‫המשתנה‬
‫שמי‬
‫דירוגי‬
‫רווחים‬
‫מנה‬
‫מנה‬
‫יחידת‬
‫מדידה‬
‫‪16‬‬
‫כמותי‬
‫איכותי‬
‫כמותי‬
‫כמותי‬
‫איכותי‬
‫רציף‬
‫בדיד‬
‫רציף‬
‫בדיד‬
‫בדיד‬
‫מנה‬
‫שמי‬
‫רווחים‬
‫מנה‬
‫דירוגי‬
‫לפניכם‪ /‬ן דוגמאות של משתנים וניתוח ערכיהם על פי סוג המשתנה ‪ -‬איכותי‪/‬כמותי‪ ,‬סוג המשתנה –‬
‫בדיד‪/‬רציף‪ ,‬סוג הסולם ו ‪ 3 -‬דוגמאות לערכים של אותו משתנה‪.‬‬
‫עליכם למצוא ‪ 15‬משתנים מסוגים שונים ולנתח אותם בהתאם לדוגמה‪.‬‬
‫עבור כל משתנה יש לכתוב את סוג המשתנה ‪ -‬איכותי‪/‬כמותי‪ ,‬סוג המשתנה – בדיד ‪/‬רציף‪ ,‬סוג הסולם ולתת ‪3‬‬
‫דוגמאות לערכים של אותו משתנה‪ ,‬לקבוע את מכשיר המדידה ואת יחידת המדידה ‪.‬‬
‫יש לתת הגדרה תיאורטית ‪-‬נומינלית והגדרה אופרציונלית ל ‪ 5-‬המשתנים הראשונים שבחרת ‪.‬‬
‫ב‪ .‬תרגיל ניתוח מערכי מחקר במכפלה‬
‫לכל אחד משלושת מערכי המכפלה הבאים ‪4X3‬‬
‫‪5X4X2‬‬
‫‪ 3X2X2X2‬יש לבחור דוגמאות של משתנים‪,‬‬
‫ולבצע את המשימות הבאות‪:‬‬
‫לציין את שאלת המחקר ?‬
‫להציג מערך מחקר בעיגולים ‪.‬‬
‫לציין מהו סוג המשתנה ? תלוי‪/‬בלתי תלוי מתופעל‪ ,‬מתערב‪/‬מיוחס‪.‬‬
‫לציין מהו סולם המדידה ? א‪ .‬איכותי ‪-‬בדיד ‪-‬שמי או אחר‪.‬‬
‫לתת הגדרות‪:‬‬
‫תן‪/‬י הגדרה נומינלית ‪-‬תיאורטית לכל אחד מהמשתנים‪.‬‬
‫תן‪/‬י הגדרה אופרציונלית של משתנה א' (הכוללת את מכשיר המדידה ויחידת המדידה)‪.‬‬
‫להציג מערך מחקר בטבלה מתאימה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תרגיל ניתוח מערכי מחקר על פי כותרות מחקרים‬
‫מהרשימה שלמטה יש לבחור ב ‪ 3-‬כותרות מחקר ולציין לגביהן את‪:‬‬
‫‪ .1‬מהי שאלת המחקר ?‬
‫‪ .2‬יש להציג מערך מחקר בעיגולים ‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו סוג המשתנה ? תלוי‪/‬בלתי תלוי מתופעל‪ ,‬מתערב‪/‬מיוחס‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו סולם המדידה ? א‪ .‬איכותי ‪-‬בדיד ‪-‬שמי או אחר‪.‬‬
‫‪ .3‬מתן הגדרות‪:‬‬
‫א‪ .‬תן‪/‬י הגדרה נומינלית ‪-‬תיאורטית לכל אחד מהמשתנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬תן‪/‬הגדרה אופרציונלית לכל אחד מהמשתנים (ההגדרה כוללת את מכשיר המדידה ויחידת המדידה)‪.‬‬
‫‪ .4‬יש להציג מערך מחקר בטבלה מתאימה‪.‬‬
‫‪ .5‬יש להציג מערך מחקר כמכפלה‪.‬‬
‫‪ .5‬נא לציין במידה ונערכה קטגוריזציה למשתנה למה הוא שונה מבחינת הסולם ‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬חקר הקשר בין זמן ריכוז במשימה ומספר המשימות על הישגים לימודיים‪.‬‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫‪17‬‬
‫דוגמא‪ :‬הקשר בין יצירתיות ואינטליגנציה לנטייה מקצועית וזהות דתית בסביבות למידה שונות ‪.‬‬
‫‪ .1‬הבדלים בעמדותיהם של בנים ובנות משכבות נמוכות וגבוהות כלפי שיעורי הבית ‪.‬‬
‫‪ .2‬השפעת מודעות עצמית וכמות הקריאות על הרצון להשתחרר ממילואים‪.‬‬
‫‪ .3‬למידה שיתופית בקבוצות קטנות אצל בנים ובנות והישגיהם של תלמידים ‪.‬‬
‫‪ .4‬אקלים ארגוני וותק כמשפיעים על שחיקת מורים בבית הספר ‪.‬‬
‫‪ .5‬הבדלים בעמדותיהם של בנים ובנות ורמת דימוי עצמי כלפי מעורבות חברתית והתנדבות בקהילה ‪.‬‬
‫‪ .5‬הקשר בין נכונות להתגייס ליחידה קרבית לחרדה ומיקוד שליטה‪ .‬ווילף ‪1001‬‬
‫‪ .0‬הקשר בין גישות הורים ‪ ,‬דפוסי משפחה וכישורים חברתיים של המתבגר‪ .‬שני ‪1001‬‬
‫‪ .1‬הקשר בין אקלים משפחתי להערכה עצמית ולתפיסת היעילות העצמית בלמידה בקרב מתבגרים ‪ .‬נילי‬
‫אייזנברג ‪1001‬‬
‫‪ .0‬הקשר בין מוכנות לכתה א לבין הישגים והסתגלות בלימודים‪ .‬חנה קליין ‪2111‬‬
‫‪ .11‬הקשר בין זהות עצמית ואינטליגנציה על הרמה הדתית אצל בנות מתבגרות‪ .‬נאוה שפ ירא‬
‫‪ .11‬סגנון ניהול ואישיות המנהל כגורמים הקשורים על מעורבות הורים בבית הספר ‪ .‬בת שבע שבח‬
‫‪ .12‬התפתחות הנעה ומוקד שליטה בקרב תלמידים בחטיבת ביניים‪ :‬מחקר אורך‪ .‬רחל טלמור‬
‫‪ .13‬הקשר בין סגנון ייחוס וותק לבין פתיחות המורה לאימוץ שינויים ‪ .‬אלחדד יצחק ‪1001‬‬
‫‪ .14‬דפוסי התקשרות וגיל והשפעתם על התנהגות של חשיפה עצמית‪ .‬אורה נחשון ‪1001 .‬‬
‫‪ .15‬הבדלים בין בי" ס קהילתי לבין בי" ס רגיל תיכון ויסודי ביחס למעורבות הורים ‪ .‬עופרה הקשר‬
‫‪ .15‬באיזו מידה יצירתיות תלויית תוכן או תלויית סביבה תרבותית‪ .‬לאה מיימוני ‪1001‬‬
‫‪ .10‬ליקויי למידה גיל ודימוי עצמי‪ .‬רחל אינדיג‬
‫‪ .11‬השפ עת מפגשים בין דתיים וחילוניים צעירים ובוגרים על שינוי עמדות‪ .‬שטרן טובה‪.‬‬
‫‪ .10‬הקשר בין יצירתיות ואינטליגנציה לבין הישגים בלימודים בקרב ילדים בגיל ‪0-11‬‬
‫‪ .21‬חינוך דתי גיל ודחיית סיפוקים‪.‬‬
‫‪ .21‬השפעת גורמי ה ‪ SES-‬וגיל על תפיסת היעילות בלמידה בבית הספר היסודי‪.‬‬
‫‪ .22‬הקשר בין הומור המורה‪ ,‬גיל המורה להישגי התלמידים ‪.‬‬
‫פתרון תרגיל ‪1‬‬
‫ציין לגבי המשתנים הבאים אם הם משתנים איכותיים או כמותיים ‪-‬רציפים או כמותיים ‪ -‬בדידים‬
‫המשתנה‬
‫כמות המשקעים‬
‫מספר התושבים בתל אביב‬
‫כמותי ‪-‬רציף‬
‫כמותי ‪-‬בדיד‬
‫גובה ההרים‬
‫כמותי ‪-‬רציף‬
‫מקום המגורים‬
‫איכותי‬
‫סוגי מחלות‬
‫איכותי‬
‫כמות הנמרים במדבר יהודה‬
‫כמותי ‪-‬בדיד‬
‫דרגות צבאיות‬
‫כוכבים של בתי מלון‬
‫איכותי‬
‫איכותי‬
‫אחוז הכולסטרול בבשר‬
‫כמותי ‪-‬רציף‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫‪18‬‬
‫עוצמת הרעש‬
‫כמותי ‪-‬רציף‬
‫כמות השתייה הממוצעת ליום‬
‫מספר הילדים במשפחה‬
‫כמותי ‪-‬רציף‬
‫כמותי ‪-‬בדיד‬
‫שמות הציפורים‬
‫איכותי‬
‫פתרון תרגיל ‪2‬‬
‫שם שמי תעודת זהות שמי גיל רווחי (מנה) מין שמי‬
‫מצב משפחתי שמי מס' שנות הלימוד מנה סוג ביה"ס האחרון בו למד שמי‬
‫האם שרת בצבא שמי דרגתו בצבא סודר מקצוע כיום שמי‬
‫גובה משכורתו מנה כמות הכסף שהוא חוסך כל חודש בממוצע מנה‬
‫פתרו ן תרגיל ‪3‬‬
‫הכותרת‬
‫משתנה בלתי תלוי‬
‫משתנה תלוי‬
‫הבדלים בעמדותיהם של בנים ובנות‬
‫מין א‪ .‬בנים ב‪ .‬בנות‬
‫עמדות כלפי שיעורי בית‬
‫כלפי שיעורי הבית‬
‫השפעת מודעות עצמית על עוצמת‬
‫מודעות עצמית‬
‫הרצון להשתחרר ממילואים‬
‫רצון להשתחרר‬
‫ממילואים‬
‫למידה שיתופית בקבוצות קטנות‬
‫סוגי הלמידה א‪ .‬שיתופית ב‪.‬‬
‫והישגיהם של תלמידים‬
‫מהכותרת אי אפשר לדעת‪ ,‬יכול‬
‫הישגים‬
‫להיות פרונטלית‪ ,‬יחידנית וכו '‬
‫חקר הקשר בין זמן ריכוז במשימה‬
‫זמן ריכוז‬
‫הישגים‬
‫והישגים לימודיים‬
‫השוואת העמדות של ישראלים‬
‫מוצא א‪ .‬מזרחי ב‪ .‬מערבי‬
‫עמדות כלפי אינטגרציה‬
‫ממוצא מזרחי ושל ישראלים ממוצא‬
‫מערבי כלפי אינטגרציה בבית הספר‬
‫ייעוץ בחינוך הרגיל וייעוץ בחינוך‬
‫סוג בית הספר א‪ .‬רגיל ב‪ .‬מיוחד‬
‫תפיסת הייעוץ‬
‫המיוחד על פי תפיסתם של מורים‬
‫מאפייני אישיות של אנשים העוסקים‬
‫סוג התעסוקה‪ :‬אומנות או בידור‬
‫באומנות ושל אנשים העוסקים‬
‫בבידור‬
‫מאפייני אישיות‬
‫(מהכותרת אי אפשר‬
‫לדעת אילו מאפייני‬
‫אישיות נבחרו)‬
‫פתרון תרגיל ‪4‬‬
‫שיטות הוראה‬
‫ניתן לתפעול‪ ,‬למשל‪ :‬פרטנית‪ ,‬קבוצתית‪ ,‬פרונטלית‪ ,‬עם מחשב וכו'‬
‫דימוי עצמי‬
‫ייחוס‬
‫גיל‬
‫ייחוס‬
‫"דיאטה"‬
‫ניתן לתפעול‪ ,‬למשל‪ :‬אכילת חסה‪ ,‬פחמימות‪ ,‬נטילת כדורים ‪ ,‬אוכל ‪+‬‬
‫ספורט וכו'‬
‫ד"ר יצחק וייס‬
‫‪19‬‬
‫אינטליגנציה‬
‫ייחוס‬
‫תכניות טלביזיה‬
‫ניתן לתפעול‪ ,‬למשל‪ :‬חדשות‪ ,‬סרטים אלימים‪ ,‬טלה ‪-‬נובלות וכו'‬
‫מין‬
‫ייחוס‬
‫קצב קריאת נתונים‬
‫ניתן לתפעול‪ ,‬למשל‪ 5 :‬מילים בשניה‪ 5 ,‬מילים בדקה וכו '‬
‫ד"ר יצחק וייס‬