סיכום מושגים למבחן

‫‪1‬‬
‫תקציר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‬
‫שיטות מחקר‬
‫‪ .1‬הגדרה תיאורטית‪ -‬נומינלית הגדרה מדעית קיים דיוק רב בהגדרה‪ ,‬באופן שהיא ממצה‬
‫את המושג‬
‫‪ .2‬הגדרה אופרציונלית הגדרה הכוללת את הפעולות (אופרציות) שיש לבצע כדי למדוד את‬
‫המושג המוגדר‪.‬‬
‫‪ .3‬שאלת מחקר כוללת‪ :‬יחס בין שני משתנים או יותר‪ ,‬ניסוח בהיר של השאלה‪ ,‬אפשרות‬
‫לבחינה אמפירית‪.‬‬
‫‪ .4‬השערת מחקר תשובה אפשרית כיוונית‪ ,‬לשאלה המחקרית‪ .‬היא ניתנת לאישור או‬
‫להפרכה חד משמעיים‪.‬‬
‫‪ .5‬תיאוריה מערכת של טענות היגדים היוצרים קשר בין מושגים מדעיים (חוקים)‪.‬‬
‫התיאוריה יוצרת השקפה על תופעה‪ .‬השקפה זו משמשת להסבר וניבוי‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫מודל דגם‪ .‬הצגת תיאוריה כלשהי באמצעות שרטוט גרפי‪.‬‬
‫‪ .7‬מחקר עיוני מחקר המבוסס על עיון במקורות‪ ,‬מתן נימוקים לוגיים והסקת מסקנות‬
‫מהם‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫מחקר אמפירי מחקר המתבסס על נתונים עובדתיים שנאספו בצורה שיטתית‪.‬‬
‫‪ .9‬מחקר אמפירי איכותי (אתנוגרפי) מחקר המתבסס על נתונים עובדתיים שנאספו בצורה‬
‫על ידי תצפית שיטתית מתמשכת בסביבה טבעית‪ ,‬ותאור מילולי של התופעה‪.‬‬
‫‪ .11‬אתנוגרפיה (אתנו=עם‪ ,‬שבט ; גרפי=תיאור‪ ,‬כתיבה ) תיאור מפורט של התופעה‬
‫(התרבות) בחברה (בעם)‪.‬‬
‫‪ .11‬מחקר אמפירי כמותי מחקר המתבסס על נתונים עובדתיים שנאספו על ידי כלי מדידה‬
‫כמותיים כמו‪ :‬שאלונים ומבחנים שחושבו להם תוצאות באמצעות עיבודים סטטיסטיים‪.‬‬
‫‪ .12‬מחקר ניסויי מחקר המתבצע באמצעות ניסוי בו מפעיל החוקר משתנה בלתי תלוי‬
‫באמצעותו הוא מפקח ושולט במשתנים ומסיק מסקנות סיבתיות‪.‬‬
‫‪ .13‬מחקר מתאמי מחקר הבוחן קשר בין שני משתנים ייחוסיים ומסיק על קיומם של‬
‫קשרים בלבד‪.‬‬
‫‪ .14‬מחקר סיבתי יצירת מערך מחקר כדי לבחון השפעה וסיבתיות של משתנה אחד על‬
‫משנהו‪.‬‬
‫‪ .15‬מחקר שדה מחקר הנערך בשדה בתנאים הטבעיים של התרחשות התופעות‪.‬‬
‫‪ .16‬מחקר מעבדה מחקר הנערך במעבדה בתנאים מלאכותיים המאפשרים שליטה ובקרה‬
‫של החוקר‪.‬‬
‫‪ .17‬מחקר הערכה (מחקר שדה סיבתי או ניסוי למחצה) מחקר שבא להעריך תוכנית‬
‫התערבות כלשהי‪ ,‬למשל‪ :‬הפעלה של שיטת הוראה חדשה‪ ,‬והוא מתבצע בסביבה טבעית‬
‫ בשדה (כתת תלמידים למשל)‪.‬‬‫‪ .18‬מחקר מלווה מחקר המלווה התערבות כלשהי ובוחן את תוצאות ההתערבות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .19‬מחקר מעצב בדומה למחקר מלווה‪ .‬המחקר עוקב כל רגע אחר הליך ההתערבות נותן‬
‫משוב‬
‫‪ .21‬ומעדכן את ההתערבות בהתאם לצורך‪.‬‬
‫‪ .21‬מחקר גילוי‪ -‬גישוש מחקר שמטרתו להכיר תופעה שעדיין לא נחקרה כדי לנסח שאלות‬
‫והשערות מחקר‪.‬‬
‫‪ .22‬מחקר אורך מחקר המתבצע לאורך זמן לפי התפתחות התופעה באותה קבוצת נבדקים‪.‬‬
‫‪ .23‬מחקר רוחב מחקר המתבצע בנקודת זמן אחת בחתך רוחב בוחן תופעות שונות בו זמנית‬
‫אצל נבדקים שונים ומשווה ביניהם‪.‬‬
‫‪ .24‬מחקר חלוץ גרסה מוקדמת של המחקר‪ ,‬בה החוקר בוחן את ההליך ו‪/‬או הכלים‬
‫האמורים לשמשו במחקר המתוכנן‪.‬‬
‫‪ .25‬סקר מחקר יישומי המתבסס על שאלון כאמצעי עיקרי לאיסוף נתונים על תופעות‬
‫בודדות המתרחשות בסביבה הטבעית‪.‬‬
‫‪ .26‬ניסוי הפעלת משתנים בלתי תלויים תוך שליטה פיקוח ובקרה עליהם והסקת מסקנות‬
‫סיבתיות מהתוצאות‪.‬‬
‫משתנים ומדידה‬
‫‪ .27‬משתנה הוא מושג תצפיתי ולו הגדרה אופרציונלית המפרטת את אופן המדידה של‬
‫תופעות אמפיריות במחקר‪.‬‬
‫‪ .28‬ערך ציון בודד המתקבל מתיאור או ממדידה של המשתנה‪.‬‬
‫‪ .29‬קבוע ערך מספרי קבוע שאינו משתנה בשום הקשר‪ .‬במדעי החברה יש קבועים‬
‫"זמניים"‪ ,‬כמו ממוצע למשל‪.‬‬
‫‪ .31‬סולם שמי ‪ -‬נומינלי‪ -‬זיהוי בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של שוויון או אי‬
‫שוויון‪ .‬מספרים או שמות או ערכים בסולם זה משמשים לזיהוי קטיגורי בלבד‪ .‬ערך‬
‫משתנה אחד יכול להיות שווה או לא שווה לערך משתנה אחר‪ .‬למשל‪ :‬שיטות הוראה‪:‬‬
‫פרונטלי‪ ,‬קבוצתי‪ ,‬יחידני‪.‬‬
‫‪ .31‬סולם דירוגי ‪ ,‬סודר‪ -‬אורדינלי בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של דרגה וגודל‪.‬‬
‫ערך משתנה אחד יכול להיות גדול מ‪ -‬או קטן מ‪ -‬מערך משתנה אחר‪ .‬למשל‪ :‬דירוג‬
‫ספורטאים‪ :‬מקום ‪ ,1‬מקום ‪ ,2‬מקום ‪.3‬‬
‫‪ .32‬סולם רווחים – אינטרוולי בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של פער והפרש‪.‬‬
‫ערך משתנה אחד יכול להיות גדול ב‪ -‬או קטן ב‪ -‬מערך משתנה אחר‪ .‬למשל‪ :‬ציוני‬
‫הישגים‪ :‬ציון ‪ 75‬גדול ב‪ 4 -‬נקודות מציון ‪.71‬‬
‫‪ .33‬סולם יחס‪ ,‬מנה בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של יחס ומנה‪ .‬ערך משתנה‬
‫אחד יכול להיות גדול פי או קטן פי מערך משתנה אחר‪ .‬למשל‪ :‬גיל‪ :‬בן ‪ 41‬גדול פי ‪ 2‬מבן‬
‫‪ 21‬שנה‪.‬‬
‫‪ .34‬משתנה איכותי משתנה שערכיו מתוארים לפי איכות תכונות המשתנה‪ ,‬למשל‪ :‬מוצא‪,‬‬
‫ישוב וכד'‪.‬‬
‫‪ .35‬משתנה כמותי משתנה שערכיו נמדדים באמצעות סולמות מדידה ומובעים בערכים‬
‫מספריים‪ ,‬למשל‪ :‬גובה משקל‪ ,‬חום‪ ,‬אינטליגנציה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .36‬משתנה כמותי –רציף משתנה שערכיו הם רציפים ואינסופיים ומובעים בשבר‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫גובה משקל‪.‬‬
‫‪ .37‬משתנה כמותי ‪-‬בדיד (קטגוריאלי) משתנה שערכיו הם מספרים שלמים‪ :‬מספר ילדים‪,‬‬
‫מספר לידות‪ ,‬שיעור תאונות‪.‬‬
‫‪ .38‬קטגוריזציה הפיכת משתנה רציף לבדיד על ידי יצירת קטיגוריות‪ .‬למשל‪ :‬גיל ‪ :‬ילד ‪ -‬מ‬
‫‪ 11‬עד ‪ 14‬נער ‪ -‬מ ‪ 15-18‬בוגר מ ‪ 19‬ומעלה‪.‬‬
‫‪ .39‬מדידה הליך מחקרי בו נותנים ערכים מספריים לתכונות איכותיות של תופעות‬
‫אמפיריות במחקר‪.‬‬
‫‪ .41‬תצפית הליך מחקרי בו מתארים בדרך כלל במלים תופעות אמפיריות במחקר‪.‬‬
‫‪ .41‬מדד מספר בודד הנותן תמונה מסכמת של תופעה בנתונים‪.‬‬
‫‪ .42‬ציון ערך מספרי או תיאורי המתקבל מתצפית או ממדידה‪.‬‬
‫‪ .43‬נתונים ציונים שנאספו במהלך מדידה או תצפית על תופעה מסוימת‪.‬‬
‫‪ .44‬משתנה דמי זהו משתנה דיכוטומי המקבל קוד של שני ערכים‪1 1 :‬‬
‫במחשבים‪.‬‬
‫משתנה תלוי משתנה מוסבר‪ ,‬מנובא‪( ,‬במחקר סיבתי‪ :‬מושפע‪ ,‬נגרם‪ ,‬תוצאה)‪.‬‬
‫משתנה בלתי תלוי משתנה מסביר‪ ,‬מנבא (במחקר סיבתי‪ :‬משפיע‪ , ,‬גורם‪ ,‬סיבה)‪.‬‬
‫משתנה מתווך משתנה שהוא גם משפיע‪ ,‬אך גם מושפע בו זמנית‬
‫משתנה מיוחס (משתנה רקע‪ ,‬דמוגרפי) משתנה שערכיו נתונים בנבדקים מראש‪ .‬החוקר יכול רק‬
‫למדוד אותם אך לא להפעילם בניסוי‪.‬‬
‫משתנה מתופעל (מניפולטיבי‪ ,‬ניסויי) משתנה בלתי תלוי שהחוקר מתפעל אותו תוך שליטה‬
‫ובקרה‪ ,‬ועורך מניפולציות בערכי המשתנה בהתאם לתכנון המחקר‪.‬‬
‫סטטיסטיקה‬
‫מדדי מרכז‪:‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬כמו‬
‫‪.1‬‬
‫מדד הוא מספר המייצג תופעה שלימה‬
‫‪.2‬‬
‫מדד מרכז מייצג את הנטייה המרכזית של ההתפלגות‬
‫‪.3‬‬
‫שכיח הוא ציון בעל השכיחות הגבוהה ביותר בהתפלגות‬
‫‪.4‬‬
‫שכיחות מציינת את מספר הפעמים שכל ערך של משתנה מופיע‬
‫יש הבדל בין שכיח לשכיחות‬
‫‪.5‬‬
‫מדדי פיזור‪:‬‬
‫‪.6‬‬
‫מדד פיזור משקף מרחקים על פני ציר ה‪X-‬‬
‫‪.7‬‬
‫מדד מרכז משקף נקודה (אפשרי של נבדק) על פני ציר ה‪X-‬‬
‫‪.8‬‬
‫ציון אמצע הטווח ומחצית הטווח אינם אותו דבר‬
‫‪.9‬‬
‫ציון אמצע הטווח הוא מדד מרכז ומחצית הטווח הוא מדד פיזור‬
‫‪.11‬‬
‫נקודת אמצע הטווח שווה למחצית הטווח כאשר המדידה מתחילה מ‪1-‬‬
‫‪.11‬‬
‫סכום הפערים מן הממוצע הוא תמיד ‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.12‬‬
‫בריבוע)‪.‬‬
‫סטיית תקן מציינת את מדת הפיזור של הנתונים מסביב לממוצע (אחרי העלאה‬
‫‪.13‬‬
‫סטיית תקן סבירה היא בין שליש לששית מטווח הציונים‬
‫סטיית תקן מקסימלית היא מחצית מטווח הציונים (זה קורה רק במצב של שני ציונים‬
‫‪.14‬‬
‫קיצוניים)‬
‫‪.15‬‬
‫סטיית תקן סטנדרטית (של ציוני תקן) תמיד שווה ‪1‬‬
‫‪.16‬‬
‫ממוצע ציוני תקן הוא תמיד ‪1‬‬
‫‪.17‬‬
‫תלמיד קבל ציון מתחת לממוצע‪ .‬ציון התקן שלו יהיה ‪ / 1‬שלילי ‪ /‬חיובי‬
‫‪.18‬‬
‫תלמיד קיבל את ציון הממוצע‪ .‬ציון התקן שלו‬
‫‪ / 1‬חיובי ‪ /‬שלילי‬
‫‪.19‬‬
‫ציוני פסיכומטרי מבוססים על ציוני תקן שהממוצע ‪ 511‬וסטיית תקן של ‪111‬‬
‫‪.21‬‬
‫ציוני ‪ I.Q.‬מבוססים על ציוני תקן עם ממוצע ‪ 111‬וסטיית תקן ‪15‬‬
‫טווח ציוני תקן בהתפלגות נורמלית הוא שש סטיות תקן תקניות‬
‫‪.21‬‬
‫מחקר משתנים ומדידה‬
‫‪.22‬‬
‫יש הבדל בין מחקר איכותי למחקר עיוני‬
‫‪.23‬‬
‫במחקר עיוני לא אוספים נתונים אמפיריים‬
‫מחקר מתאמי בודק קשר וניבוי‪ .‬מחקר סיבתי בודק את הגורם על ידי בדיקת הבדל בין‬
‫‪.24‬‬
‫קבוצת ניסוי לביקורת‬
‫‪.25‬‬
‫משתנה‪ :‬הוא כל דבר היכול לקבל שני ערכים או יותר‬
‫ערכים‪ :‬תוצאות מדידת משתנה‪ :‬למשל ערכי המשתנה ‪" -‬גובה תלמידים"‪, 1.85 ,1.64 :‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪ 1.72‬מטר‬
‫‪.27‬‬
‫מדידה‪ :‬מתן ערכים כמותיים‪-‬מספריים לתכונות איכותיות‬
‫‪.28‬‬
‫משתנה בדיד הוא משתנה שערכיו מספרים שלמים בלבד‪ ,‬למשל‪ :‬מספר תלמידים בכתה‪.‬‬
‫משתנה רציף הוא משתנה שערכיו הם גם מובעים בשברים עשרוניים‪ ,‬למשל‪ :‬גובה‬
‫‪.29‬‬
‫תלמידים בכתה‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫לא ניתן להפוך משתנה בדיד לרציף אך להיפך ניתן בקלות‬
‫‪.31‬‬
‫משתנה בלתי תלוי הוא משתנה מסביר‪ ,‬מנבא‪ ,‬משפיע‪ ,‬גורם‪.‬‬
‫‪.32‬‬
‫משתנה תלוי הוא משתנה מוסבר‪ ,‬מנובא‪ ,‬מושפע‪ ,‬תוצאה‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫משתנה בלתי תלוי יכול להיות גם משתנה בדיד למשל מגדר וגם משתנה רציף למשל‪ :‬גיל‪.‬‬
‫‪.34‬‬
‫משתנה תלוי הוא בדרך כלל רק משתנה רציף ‪ ,‬למשל‪ :‬הישגים‪ ,‬שאלונים ‪.‬‬
‫‪.35‬‬
‫בשאלות קשר וניבוי (‪ )effect‬המשתנה הבלתי תלוי והתלוי שניהם רציפים‪.‬‬
‫‪.36‬‬
‫שאלות קשר וניבוי נבדקות באמצעות חישוב מיתאם (קורלציה) ‪.‬‬
‫‪.37‬‬
‫בשאלות הבדל המשתנה התלוי הוא רציף‬
‫‪.38‬‬
‫בשאלות הבדל המשתנה הבלתי תלוי הוא בדיד‬
‫‪.39‬‬
‫שאלות הבדל נבדקות באמצעות מבחן ‪ T‬וניתוחי שונות‬
‫‪.41‬‬
‫מערך המחקר מיועד לבדיקת סידור המשתנים במחקר‪ :‬מי מסביר ומי מוסבר‬
‫‪5‬‬
‫‪.41‬‬
‫הממוצע (‪ )mean‬מבטא את הנטייה המרכזית של ההתפלגות‬
‫‪.42‬‬
‫סטיית תקן (‪ )std‬מבטאת את מדת ההומוגניות וההטרוגניות בהתפלגות‬
‫מבחני קשר מתאם (קורלציה) וניבוי‬
‫‪.43‬‬
‫מתאם פירסון בא לענות על שאלת קשר בין שני משתנים‬
‫‪.44‬‬
‫עוצמת הקשר תלויה בזוית הקו הישר לצירים ובקרבת הנקודות לקו‬
‫‪.45‬‬
‫בענן נקודות שיוצר מעגל המתאם הוא ‪1‬‬
‫‪.46‬‬
‫מקדם המתאם מבוסס על ציוני תקן‬
‫‪.47‬‬
‫דיאגרמת פיזור מייצגת פיזור של נקודות משותפות של שני משתנים‬
‫‪.48‬‬
‫מטריצת מתאמים (‪ )Corr‬כוללת את כל המתאמים הקיימים בין כל שתי זוגות של‬
‫משתנים‪.‬‬
‫‪.49‬‬
‫מתאם פירסון מבצעים רק כאשר שני המשתנים‪ :‬התלוי והבלתי תלוי הם רציפים‪.‬‬
‫‪.51‬‬
‫מתאם מעל ‪ .41‬נחשב מתאם חיובי בינוני‬
‫אם למתאם מוצמדת כוכבית אחת פירוש הדבר שיש סיכוי של ‪ 95%‬שגם באוכלוסיה‬
‫‪.51‬‬
‫קיים מתאם כזה‬
‫‪.52‬‬
‫מבחני הבדל‬
‫‪.53‬‬
‫מבחן ‪ T‬בלתי תלוי מבצעים כשרוצים לדעת אם יש הבדל בין שתי קבוצות בלבד של ערכי‬
‫המשתנה הבלתי תלוי (בנים‪ ,‬בנות) ביחס לערכי המשתנה התלוי (הישגים)‬
‫‪.54‬‬
‫מבחן ‪ T‬בלתי תלוי מבצעים כאשר המשתנה הבלתי תלוי הוא בדיד (למשל‪ :‬מגדר)‬
‫והמשתנה התלוי הוא רציף (למשל‪ :‬הישגים)‪.‬‬
‫‪.55‬‬
‫מבחן ‪ T‬תלוי מבצעים כאשר רוצים לדעת הבדלים בין שתי מדידות (משתנים) שהתקבלו‬
‫מאותם אנשים (למשל‪ :‬לדעת הבדל בין ציוני מתימטיקה ואנגלית בקרב אותם תלמידים)‪.‬‬
‫הסקה סטטיסטית‪:‬‬
‫האם מה שמצאנו במדגם נכון ומייצג גם את האוכלוסייה‪.‬‬
‫בבדיקת השערות מגדירים שתי אפשרויות בלבד‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫השערת אפס ‪ H0‬פירושה המדגם לא נבדל מהאוכלוסייה המקורית הרגילה ואיננו‬
‫יוצא דופן‪ .‬השערה זו נמצאת באזור קבלת השערת ה‪.1-‬‬
‫‪.2‬‬
‫השערת המחקר ‪ H1‬פירושה המדגם שלפנינו (שעבר טיפול כלשהו) יוצא דופן ביחס‬
‫לאוכלוסייה המקורית הרגילה שממנה נלקח‪ ,‬והוא בעצם מייצג אוכלוסייה אחרת טובה יותר או‬
‫פחות (כי הוא עבר טיפול)‪ .‬השערה זו נמצאת באזור הדחייה ‪.H1‬‬
‫‪.3‬‬
‫רמת מובהקות (‪ = )sig‬מגדירים ערך של שטח קריטי בקצה ההתפלגות שמוגדר כאלפא‬
‫של ‪ 0.05‬או אלפא של ‪0.0.0‬‬
‫‪.4‬‬
‫מחשבים ערך של שטח ‪ P‬על פי הנתונים של המדגם בקצה ההתפלגות ובודקים היכן הוא‬
‫נופל‪ :‬אם השטח המחושב על פי המדגם ‪ p -‬קטן משטח מובהקות אלפא הקריטי כלומר‪p<.05 :‬‬
‫‪6‬‬
‫או ‪ p<.01‬אז דוחים את השערת ה‪ 1-‬ומקבלים השערת ‪( . H1‬ככל שערך (שטח) ‪ P‬קטן יותר‪,‬‬
‫קטן הסיכוי לייצג את אוכלוסיית השערת ה‪ )H0( .-‬ומקבלים ‪.H1‬‬
‫‪05‬‬
‫המחשב קובע לנו אם הממצאים מובהקים או לא ‪:‬‬
‫אם *‪ P<.05‬או **‪ P<.01‬או ***‪ P<.001‬פירושו של דבר כי קיימת הסתברות נמוכה (פחות מ‪-‬‬
‫‪ )5%‬שממוצע המדגם שייך לאוכלוסיית ‪( H0‬והסתברות גבוהה שהוא שייך לאוכלוסיית המחקר‬
‫(‪ .)H1‬ועל כן קובעים כי מה שנמצא במדגם נכון גם בהסתברות גבוהה גם באוכלוסיית המחקר‬
‫ולא באוכלוסיה המקורית‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫במבחני ‪ T‬ובניתוחי שונות‪ :‬אם קיימים הבדלים בין ממוצעים במדגם הרי הבדלים אלו‬
‫הם מובהקים וקיימים גם באוכלוסייה החדשה ‪ .H1‬כלומר‪ :‬המדגמים מייצגים אוכלוסיות שונות‬
‫מהמקוריות של ‪.H0‬‬
‫(הסיכוי שביצענו טעות (אלפא) בדחיית ‪ H0‬קטן מ‪ . 5%-‬טוב שדחינו)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם המחשב מראה לנו ‪ P=.02‬נדחה השערת ‪ 1‬ברמה של *‪ P<.05‬אך לא נדחה השערת ‪1‬‬
‫ברמה של **‪ P<.01‬ובוודאי שלא נדחה ברמה של ‪. P<.001‬‬
‫‪‬‬
‫השערות המחקר במחשב הן דו‪-‬צדדיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השערת מחקר דו‪-‬צדדית מחמירה יותר‪ -‬הסיכוי לדחות השערת ‪ 1‬נמוכה יותר מהשערה חד‪-‬צדדית‪ ,‬ולכן‬
‫אם השערתנו היא כיוונית מותר לחלק את ערך ‪ )sig( P‬ב‪ ,2-‬כדי להגדיל סיכוי לדחות השערת ‪. 1‬‬
‫השערה דו‪-‬צדדית דומה יותר לשאלת מחקר‪ :‬האם המדגם יוצא דופן ביחס לאוכלוסייה המקורית הרגילה‬
‫‪‬‬
‫ממנה נלקח‪ ,‬והוא בעצם מייצג אוכלוסייה אחרת‪ .‬בעקבות הטיפול הניסויי)‪.‬‬
‫השערה חד‪-‬צדדית דומה יותר להשערת מחקר כיוונית‪ :‬האם המדגם יוצא דופן ביחס לאוכלוסייה‬
‫‪‬‬
‫המקורית הרגילה ממנה נלקח ‪ ,‬והוא בעצם מייצג אוכלוסייה טובה יותר או פחות‪ ,‬בעקבות הטיפול הניסויי)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דרגת חופש = מספר הנבדקים שעליו מבוסס ניתוח סטטיסטי (כמו‪ :‬חישוב ממוצע‪ ,‬שונות מבחן ‪ T‬וכד')‬
‫פחות מספר ההגבלות המוטלות עליהן לפי מספר המדדים (המשתנים או קבוצות במשתנה) המחושבים‪.‬‬
‫טבלה מסכמת לשאלות מחקר‬
‫המערך‬
‫מב"ת‬
‫מ"ת‬
‫סוג הניתוח‬
‫שאלת המחקר‬
‫א‪ 0‬מערך‬
‫מתאמי‬
‫לא ניסויי‬
‫רציף‬
‫רציף‬
‫מתאם‬
‫שאלת קשר‪ :‬באיזו מידה קיים קשר‬
‫קורלציה ‪r‬‬
‫‪ X‬ל‪? Y -‬‬
‫א‪ 2‬מערך‬
‫השפעה‬
‫לא ניסויי‬
‫רציף‬
‫רציף‬
‫רגרסיה‬
‫ליניארית‬
‫רציף‬
‫מבחן ‪ t‬בלתי שאלת הבדל‪ :‬באיזו מידה קיים הבדל בין‬
‫תלוי לקבוצות בנים לבנות בהישגים במתימטיקה?‬
‫נפרדות‬
‫ב‪ 0‬מערך בדיד‬
‫השוואתי‪( -‬שני‬
‫ערכים‬
‫סיבתי‬
‫בלבד)‬
‫(לא‬
‫ניסויי)‬
‫בין‬
‫שאלת השפעה‪ :‬באיזו מידה ‪ X‬משפיע על ‪? Y‬‬
‫‪7‬‬
‫ב‪ 2‬מערך‬
‫השוואתי‪-‬‬
‫סיבתי‬
‫(אפשר)‬
‫ניסויי‬
‫בדיד‬
‫ב‪ 3‬מערך בדיד יותר‬
‫השוואתי‪ -‬מ‪2-‬‬
‫סיבתי לא ערכים‬
‫ניסויי‬
‫רציף‬
‫מבחן ‪ t‬תלוי‬
‫שאלת הבדל‪ :‬באיזו מידה קיים הבדל בין‬
‫לימוד גמרא בהעמקה לפני התערבות‬
‫ולאחריו ?‬
‫מבחן ‪F‬‬
‫שאלת הבדל‪ :‬באיזו מידה קיים הבדל בין‬
‫שיטות הוראה פרונטלית‪ ,‬יחידנית‬
‫וקבוצתית ביחס להישגים במתימטיקה?‬
‫מזווג‬
‫רציף‬
‫ניתוח שונות‬
‫חד‪-‬כיווני‬
‫‪ANOVA‬‬