ב.שיעור משתנים ומדידה

‫ב "ה‬
‫משתנים ומדידה‬
‫משתנים )‪(variables‬‬
‫משתנים הם מושגים שמדענים יוצרים אותם‪.‬‬
‫ בשלב ראשון המושג היומיומי הופך למושג תיאורטי על ידי שהוא מוגדר‬
‫היטב על ידי המדענים ונקרא משתנה שמי )נומינלי(‪-‬תיאורטי‪.‬‬
‫ בשלב שני משתנים נומינליים‪-‬תיאורטיים הללו עוברים תהליך של‬
‫מדידה‪ .‬ברגע שניתן למדוד אותם הופכים המושגים המדעיים הללו‬
‫למשתנים )‪.(variables‬‬
‫כעת נגדיר את מושג ה"משתנה" אותו מודדים המדענים‪:‬‬
‫ משתנה הוא כל דבר שיכול לקבל לא פחות משני ערכים או יותר‪.‬‬
‫ ערכים הם תוצאות של נתונים המתקבלים על ידי מדידה של המשתנה‬
‫ מדידה פירושה מתן ערכים מספריים לתכונות איכותיות של המשתנה‪.‬‬
‫במלים אחרות‪ :‬תרגום תכונות איכותיות למספרים כמותיים במידת‬
‫האפשר‪.‬‬
‫ לקבוע יש ערך אחד שלא משתנה‬
‫"גובה" הוא משתנה שיכול לקבל שני ערכים‪ :‬גבוה או נמוך‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪" :‬מהירות של מכונית" ‪ -‬משתנה בעל ערכים רבים‪ 100 :‬קמ"ש‪300 ,‬‬
‫קמ"ש ‪ 400‬קמ"ש‪.‬‬
‫אבל‪" :‬מהירות האור" ‪ -‬הוא דבר קבוע )‪ 300,000‬ק"מ לשניה(‬
‫"מהירות הקול" ‪ -‬משתנה כי תלוי דרך מה הוא עובר‪.‬‬
‫במדעי החברה אין הרבה קבועים כי ישנם הבדלים אינדיבידואליים‪.‬‬
‫המדידה‪:‬‬
‫המשתנה הוא "משקל" ואז אני מודד ויש לי ערכים שונים‬
‫ערכים‬
‫ערכים של משתנה‬
‫ערכים של משתנה‬
‫משתנה‬
‫גיל‬
‫ק"ג‬
‫משקל‪:‬‬
‫אינטליגנציה‪IQ :‬‬
‫צעיר‬
‫‪120‬‬
‫‪ 70‬ק"ג‬
‫בוגר‬
‫‪100‬‬
‫‪ 65‬ק"ג‬
‫מבוגר‬
‫‪95‬‬
‫‪ 81‬ק"ג‬
‫אפשר גם לתאר משתנה ולאו דווקא למדוד אותו‪ .‬זה קורה אם המשתנה אינו בר‪-‬‬
‫מדידה ואז יש לתת ערכים במילים‪ .‬זו אינה מדידה אלא תיאור והערכה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .2‬מהות המשתנה מבחינת המדידה שלו‬
‫קיימות שתי קטגוריות‪ :‬א‪ .‬משתנים איכותיים ב‪ .‬משתנים כמותיים‬
‫המשתנה האיכותי הנו משתנה שאין לו ערכים מספריים של גודל או כמות‪,‬‬
‫וערכיו מתוארים במילים‪ .‬כמו למשל‪ :‬צבע עיניים‪ ,‬צורות התיישבות‪ ,‬סוגי הוראה‪,‬‬
‫תכונות אישיות וכו'‪ .‬משתנה איכותי מתארים בלבד‪.‬‬
‫המשתנה הכמותי מבוטא באמצעות גודל וכמות במספרים‪ .‬משתנה זה‬
‫סופרים או מודדים בד"כ )ציוני בית ספר‪ ,‬גובה‪,‬משקל(‪.‬‬
‫משתנה כמותי קיים משני סוגים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫משתנה כמותי בדיד – שניתן לספור אותו‪ ,‬והוא מקבל ערכים של‬
‫מספרים שלמים בלבד‪ .‬כמו למשל‪ :‬מספר ילדים בכיתה‪ ,‬מספר חדרים‬
‫בדירה‪ ,‬מספר מכוניות למשפחה וכו'‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫משתנה כמותי רציף ניתן למדוד אותו והוא מקבל ערכים על פני רצף ציר‬
‫המספרים‪ ,‬וכולל גם מספרים שאינם מספרים שלמים‪ .‬כמו למשל גובה‪,‬‬
‫טמפרטורה‪ ,‬ציונים‪ ,‬גיל וכו'‪.‬‬
‫ניתן בקלות רבה לשנות משתנה כמותי לאיכותי על ידי קטיגוריזציה למשל‪ :‬גובה‬
‫לחלק לגבוה‪ ,‬בינוני‪ ,‬נמוך‪ .‬אך אז רמת הדיוק יורדת‪.‬‬
‫האם אפשר לשנות משתנים איכותיים לכמותיים? אלה שבמקורם היו כמותיים –‬
‫כן‪ .‬אך משתנה איכותי טהור ‪ -‬לא ניתן‪.‬‬
‫דוגמא קטגורזציה של משתנה "גיל" הנתון בשנים‪:‬‬
‫ינקות‬
‫‪0-2‬‬
‫גיל הרך‬
‫‪2-6‬‬
‫ילדות‬
‫‪6-12‬‬
‫התבגרות‬
‫‪12-18‬‬
‫איכותי‪-‬בדיד‬
‫כמותי‬
‫חשוב להדגיש שאם אספתי נתונים על משתנה כמותי בשאלון אך בצורה איכותית‪,‬‬
‫יש איבוד אינפורמציה כי לאחר איסוף שאלונים לא ניתן לעבור ממשתנה שנאסף‬
‫בשיטה איכותית לכמותי למרות שהוא כזה‪.‬‬
‫ההבחנה בין משתנה בדיד לבין משתנה רציף תלויה במה שנקרא‪ :‬סולמות מדידה‬
‫)ראה בהמשך(‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫תרגיל‬
‫רשום לגבי המשתנים הבאים האם הם משתנים איכותי או כמותי )בדיד או‬
‫רציף(‬
‫המשתנה‬
‫כמות המשקעים‬
‫כמותי רציף‬
‫מספר התושבים בתל אביב‬
‫כמותי בדיד‬
‫גובה ההרים‬
‫כמותי רציף‬
‫מקום המגורים‬
‫איכותי‬
‫סוגי מחלות‬
‫איכותי‬
‫כמות הנמרים במדבר יהודה‬
‫כמותי בדיד‬
‫דרגות צבאיות‬
‫איכותי‬
‫כוכבים של בתי מלון‬
‫איכותי‬
‫אחוז הכולסטרול בבשר‬
‫כמותי רציף‬
‫עוצמת הרעש‬
‫כמותי רציף‬
‫כמות השתייה הממוצעת‬
‫ליום‬
‫כמותי רציף‬
‫מספר הילדים במשפחה‬
‫כמותי בדיד‬
‫שמות הציפורים‬
‫איכותי‬
‫‪21‬‬
‫‪ .3‬סולמות מדידה‬
‫עקרונות המדידה‪ :‬מדידה קשורה בדיוק‪ .‬המדידה מאפשרת בין השאר להבחין בין שני נבדקים‬
‫בעלי אותה תכונה אך עם עוצמת שונות של התכונה לכל אחד‪ .‬בדרך שאיננה "מדידה" לא ניתן‬
‫היה להבחין ביניהם בקלות‪ .‬ישנם סולמות מדידה המאפשרות למדוד משתנים ב‪ 4-‬רמות של דיוק‬
‫על פי תכונותיהם‪ .‬רמת הדיוק של סולם המדידה קשורה בשאלה באיזה אופן ניתן להשוות‬
‫תוצאה של שתי מדידות של שני נבדקים‪ ,‬בעצם איזו פעולה מתימטית ניתן לבצע כדי להשוות בין‬
‫שתי תוצאות שונות שנתקבלו במדידת הערכים של המשתנה‪ .‬אפשר לבדוק את הדבר הזה אם‬
‫בוחרים שני ערכים כלשהם ממשתנים שונים‪ ,‬ובודקים את היחס וההשוואה ביניהם‪ .‬יש ערכים‬
‫שאפשר להכפיל זה בזה או לחלק זה בזה‪ ,‬ויש שניתן להשוות רק את הסדר בין ערכי המשתנה וכך‬
‫הלאה‪.‬‬
‫ככל שהמדידה משוכללת יותר בסולם המדידות‪ ,‬היא כוללת גם את הסולם הקודם לה‪ ,‬כפי‬
‫שיובהר בהמשך‪.‬‬
‫קיימים ארבעה סולמות מדידה‪:‬‬
‫א‪ .‬סולם שמי‪-‬נומינלי‬
‫ב‪ .‬סולם דירוגי‪-‬סידורי‪-‬אורדינלי‬
‫ג‪ .‬סולם רווחי‪-‬אינטרוולי‬
‫ד‪ .‬סולם מנה‪-‬רציונלי‬
‫א‪ .‬סולם שמי‪-‬נומינלי‬
‫המשתנים הנמדדים בסולם מדידה זה הנם משתנים איכותיים‪-‬בדידים שסדר ומרווח בין ערכי‬
‫המשתנה אינם רלוונטיים לגביהם‪ .‬האינפורמציה שאנו יודעים להפיק מסולם זה היא‪ ,‬האם‬
‫ערכים נתונים שייכים לקטגוריה אחת או לקטגוריה אחרת‪ .‬לדוגמא‪ :‬משתנה מין )מגדר( מתואר‬
‫בסולם מדידה שמי‪ ,‬ערכיו הנם זכר ונקבה‪ .‬כל מה שניתן לומר על זכר‪/‬נקבה האם נבדק כלשהו‬
‫שייך לקטגוריה של זכר או לקטגוריה של נקבה‪ .‬שיטת הוראה הנו משתנה שנמדד בסולם מדידה‬
‫שמי‪ ,‬שערכיו הנם‪ :‬למידה שיתופית‪ ,‬למידה פרטנית‪ ,‬למידה מול מחשב‪ .‬כל מי שלומד בלמידה‬
‫שיתופית לא יכול להשתייך ללומדים בלמידה פרטנית‪ .‬למעשה סולם זה עוסק בזיהוי לאיזה‬
‫קטיגוריה שייך האדם‪.‬‬
‫הערכים של משתנה בסולם שמי‪-‬נומינלי מושווים ביניהם על פי העיקרון של שוויון או אי‪-‬שוויון‬
‫בלבד‪ .‬כל מה שניתן לומר על הערכים בסולם שמי הוא‪ :‬האם הם שווים זה לזה או שונים זה‬
‫מזה‪.‬‬
‫הסימן המתמטי המייחס את ערכי המשתנה זה לזה הוא שווה או לא שווה ) = ≠ (‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬בשיטות הוראה )דוגמא לסולם אמיתי נומינלי( מה שאפשר להגיד האם השיטה‬
‫הפרונטלית שווה‪/‬שונה מהשיטה הקבוצתית ואז נגיד פרונטלי ≠ קבוצתי‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪ :‬המשתנה‪:‬‬
‫הערכים‪:‬‬
‫שמות הילדים‬
‫‪ .1‬יוסי לוי‬
‫‪ .2‬יוסי לוי‬
‫‪ .3‬יוסי כהן‬
‫מספר טלפון‬
‫‪6798562‬‬
‫‪9582145‬‬
‫‪6932541‬‬
‫‪22‬‬
‫זה משתנה בסולם נומינלי – הערכים‪ ,‬פעמיים יוסי לוי‪ ,‬נראים שווים זה לזה ויתכן שהם אותו‬
‫ילד‪ ,‬אלא אם כן נקבל את מספר תעודת זהות שלהם‪ ,‬שיאפשרו לראות שמדובר ב‪ 2 -‬ילדים‬
‫שונים‪ .‬מספרי תעודת זהות הם מספרים שמיים‪-‬נומינליים )מזהים בלבד( ואין להם שום משמעות‬
‫מבחינה כמותית )לחבר‪ ,‬להכפיל(‪.‬‬
‫סימן עזר לזיהוי סוג הסולם של סוג זה של המשתנים‪ :‬כל משתנה שמתחיל במילה‪" :‬סוגי‬
‫ה…" הוא משתנה בסולם נומינלי‪.‬‬
‫למשל‪ :‬סוגי מחלות‪ ,‬סוגי ספרים‪ ,‬סוגי רהיטים ועוד‪.‬‬
‫למעשה המושג המקורי כפי שהגדרנו מלכתחילה‪ ,‬והפריטים שלו ‪ -‬הוא משתנה נומינלי הכולל‬
‫משפחות של דברים‪.‬‬
‫סוגי מחלות ‪ -‬משתנה נומינלי ‪ -‬כי אין קשר בין מחלה אחת לשניה‪.‬‬
‫ב‪ .‬סולם דירוגי‪-‬סידורי‪-‬אורדינלי‬
‫סולם זה בנוסף לאינפורמציה לגבי האם נתון שייך או לא שייך לקטגוריה מסוימת )סולם שמי(‪,‬‬
‫הרי כאן יש אינפורמציה על סדר ודירוג הנתונים‪ .‬על פי סולם זה‪ ,‬אנו יודעים מי לפני מי‪ ,‬אך אין‬
‫לנו אינפורמציה לגבי המרווח ביניהם‪ .‬כלומר אנו יכולים לומר שרן הוא התלמיד הטוב ביותר‬
‫בכתה‪ ,‬יובל שני וורד שלישית‪ .‬אך אין אנו יודעים את מרווח הציונים בין רן‪ ,‬יובל וורד‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫אנו יכולים לדעת מי טוב או גרוע ממי אך לא בכמה‪.‬‬
‫אם נדרשנו לדרג את הרגשתנו לגבי הלמידה דרך האינטרנט מ‪ 1 -‬בכלל לא שבע רצון עד ‪ 5‬שבע‬
‫רצון מאד‪ .‬אנחנו יכולים לומר שמי שדרג את שביעות רצונו בדרגה ‪ 5‬הוא יותר שבע רצון מזה‬
‫שדרג ‪ .4‬אך איננו יכולים לומר בכמה מכיוון שהפער בין דירוג ‪ 5‬לדירוג ‪ 4‬שווה בדיוק לפער בין‬
‫דירוג ‪ 3‬לדירוג ‪ .2‬הסולם הזה נותן לנו אינפורמציה לגבי סדר הנתונים מי גדול ממי‪ ,‬אך לא לגבי‬
‫המרווח ביניהם‪ .‬במקום "להסתפק" בסולם מדידה שמי לגבי משתנים רבים‪ ,‬נשתמש בטכניקה‬
‫של "דירוג" על מנת לשכלל את סולם המדידה שלהם‪ .‬כמו למשל מידת העניין בשיעור‪ .‬במקום‬
‫למדוד בסולם שמי כלומר משעמם – מעניין‪ ,‬נבקש דירוג מידת העניין מ‪ - 5 :‬מעניין מאד‪– 4 ,‬‬
‫מעניין‪ – 3 ,‬מעניין במידה בינונית‪ – 2 ,‬מעניין במידה מועטה‪ -1 ,‬לא מעניין‪.‬‬
‫הערכים של משתנה בסולם זה מושווים ביניהם על פי העיקרון של גדול מ‪ / -‬קטן מ‪ . -‬ניתן‬
‫לומר על הערכים הנמדדים בסולם סידורי‪-‬אורדינלי‪ :‬האם ערך אחד של המשתנה גדול‬
‫מערך‬
‫אחר של המשתנה או קטן מממנו‪ .‬אך איננו יודעים בכמה‪.‬‬
‫הסימן המתמטי המייחס את ערכי המשתנה זה לזה הוא גדול מ‪ -‬קטן מ‪< > -‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫משתנה‪:‬‬
‫רהיטים )נומינלי(‬
‫רהיטים )דירוגי(‬
‫ערכים‪:‬‬
‫כסא‬
‫כורסא → הכי גדול‬
‫שולחן‬
‫מיטה‬
‫כסא → בינוני‬
‫שרפרף → קטן‬
‫‪23‬‬
‫דוגמאות נוספות לסולם דירוגי‪:‬‬
‫למשל‪ :‬שאלוני עמדות )עמדה ‪ -‬יחס שלילי‪/‬חיובי כלפי אובייקט כלשהו(‪.‬‬
‫שאלות לגבי טלפון סלולרי‪:‬‬
‫האם אתה חושב שלכל ילד במשפחה צריך להיות טלפון סלולרי?‬
‫לא מסכים בכלל ‪ 7 6 5 4 3 2 1‬מסכים מאוד‬
‫זה הסולם )‪ 7‬דרגות( נקבע ע"י חוקר בשם ליקרט וקרוי סולם ליקרט‪.‬‬
‫שאלות לגבי רמת דתיות‪:‬‬
‫עד כמה אתה דתי?‬
‫‪ 1‬חילוני מושלם‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫דתי מאוד‬
‫כשמבקשים לסמן בדירוג מ‪ 1-‬עד ‪ 7‬המשתנה הוא בדיד )אין אמצע‪ . (3.5 -‬סולם כזה לא מספק‪,‬‬
‫ואז אפשר לשנות ולשאול כך‪ :‬מקם את דרגת דתיותך מ‪ 1-10 -‬כאשר ‪ = 1‬בכלל לא דתי ו‪= 10-‬‬
‫דתי מאוד‪ ,‬או יותר משוכלל‪ :‬תן לעצמך ציון מ‪ 1-100 -‬לגבי מידת דתיותך‪ .‬הפכנו את סולם‬
‫המדידה לרציף‪.‬‬
‫המגמה היא להפוך את המשתנה הבדיד בסולם דירוגי למשתנה רציף‪.‬‬
‫בעיבוד הנתונים היום כבר מתייחסים כאילו סולם ליקרט )‪ (1-7‬הוא סולם רווחים‪..‬‬
‫הערה‪ :‬בסטטיסטיקה ההבחנה היא בין משתנה בדיד למשתנה רציף משנה גם לגבי צורת ההצגה‬
‫בגרפים ובטבלאות‪.‬‬
‫סימן עזר לזיהוי סוג הסולם של סוג זה של המשתנים‪ :‬כל משתנה שמתחיל במילה‪" :‬דרוג‬
‫ה‪"...‬‬
‫הוא משתנה בסולם דירוגי‪-‬סידורי‪,‬אורדינלי‪.‬‬
‫למשל‪ :‬דירוג שירים‪ ,‬דירוג מלכות יופי‪ ,‬דרוג ימי השבוע ועוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬סולם רווחים‬
‫לגבי המשתנים שנמדדים בסולם מדידה זה קיימות שתי התכונות של הסולמות הקודמים‪ :‬א‪.‬‬
‫האם הנתון שייך או לא שייך לקטגוריה מסוימת )שווה ‪ /‬לא שווה(‪ .‬ב‪ .‬סדר הנתונים כלומר מי‬
‫גדול ממי‪ .‬מתווספת אינפורמציה חדשה הנותנת את המרווח – לא רק האם ערך גדול או קטן‬
‫מהשני אלא בכמה ערך או נתון מסוים גדול מהאחר‪.‬‬
‫למשל‪ :‬שלושה תלמידים קבלו ציונים ‪ .55 70 80‬התלמיד שקבל ‪ 80‬הוא הראשון‪ ,‬אחריו תלמיד‬
‫שקבל ‪ 70‬ושלישי שקיבל ‪ . 55‬אנו יודעים את הסדר‪ .‬ובנוסף לכך אנו יודעים שהתלמיד שקבל ‪,80‬‬
‫הוא ב‪ 10 -‬נקודות יותר מהתלמיד השני‪ ,‬והשני יותר ב‪ 15 -‬נקודות מהתלמיד השלישי‪ .‬אנו לא‬
‫יכולים לומר פי כמה התלמיד הראשון יותר טוב מהשני ומהשלישי‪ .‬דוגמא נוספת‪ :‬מי שה‪ IQ -‬שלו‬
‫‪ 150‬הוא ב ‪ 50‬נקודות ‪ IQ‬יותר גבוה מזה שה‪ IQ -‬שלו ‪ ,100‬אבל אין לנו דרך לומר שהוא פי ‪1.5‬‬
‫יותר אינטליגנטי‪.‬‬
‫לגבי משתנים שהתוכן שלהם בא מתוך מדעי החברה הסולם הרווחי הוא בדרך כלל סולם המדידה‬
‫הגבוה ביותר‪.‬‬
‫הערכים של משתנה בסולם זה מושווים ביניהם על פי העיקרון של גדול ב‪ / -‬קטן‬
‫ב‪ . -‬ניתן‬
‫לומר על הערכים הנמדדים בסולם רווחיים‪-‬אינטרוולי‪ ,‬שערך אחד של המשתנה גדול ב‪ -‬או‬
‫קטן‬
‫ב‪ -‬מערך אחר‪.‬‬
‫הסימן המתמטי המייחס את ערכי המשתנה זה לזה הוא חיבור או חיסור )‪.(- +‬‬
‫‪24‬‬
‫דוגמאות אופייניות למשתנים בסולם זה‪:‬‬
‫משתנה‪:‬‬
‫ציוני בית ספר‬
‫ערכים‪:‬‬
‫‪90‬‬
‫‪100‬‬
‫‪45‬‬
‫‪80‬‬
‫תל אביב ‪23°‬‬
‫‪70‬‬
‫‪120‬‬
‫אילת ‪40°‬‬
‫מדידת אינטליגנציה‬
‫מדידת חום )טמפרטורה(‬
‫מעלות בצלזיוס‬
‫חיפה ‪20°‬‬
‫ציוני ‪IQ‬‬
‫בטבלה אפשר להגיד‪ :‬כי יש פער של ‪ 20‬נקודות בין התלמיד הראשון לשני ‪.‬‬
‫או הפער בין של ‪ 20‬נקודות ‪ IQ‬בין הראשון לשני ‪.‬‬
‫או באילת ב‪ 20° -‬יותר מאשר בחיפה‪.‬‬
‫ניתן לראות במשתנה ציוני ביה"ס דוגמא יפה של התפתחות הדיוק במדידה‪:‬‬
‫משתנה‪:‬‬
‫ערכים‪:‬‬
‫ציוני בית ספר בסולם‬
‫שמי‪-‬נומינלי‬
‫ציוני בית ספר בסולם‬
‫ציוני בית ספר בסולם‬
‫סידורי‪-‬רווחים‪-‬אורדינלי רווחים‪-‬אינטרוולי‬
‫עבר‬
‫גבוה מצויין‬
‫‪10‬‬
‫‪100‬‬
‫נכשל‬
‫בינוני טוב מאוד‬
‫חלש טוב‬
‫כמעט טוב‬
‫מספיק‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫מספיק בקושי ‪5‬‬
‫בלתי מספיק ‪4‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫ד‪ .‬סולם מנה‬
‫סולם זה נותן אינפורמציה לגבי‪:‬‬
‫א‪ .‬האם הנתון שייך )שווה( או לא שייך )שווה( לקטגוריה מסוימת‬
‫ב‪ .‬סדר הנתונים כלומר מי גדול ממי‬
‫ג‪ .‬המרווח‪ ,‬בכמה נתון מסוים גדול מהאחר‬
‫ד‪ .‬פי כמה נתון מסוים גדול או קטן מהאחר‪.‬‬
‫ניתן לחשב פי כמה רק לגבי משתנים שקיימת הגדרת אפס ברורה וחד משמעית‪ ,‬ואלה בדרך כלל‬
‫משתנים שהתכנים שלהם באים ממדעי הטבע‪ .‬כמו למשל זמן צפייה בטלביזיה – האחד צופה‬
‫שעה האחר שעתיים והשלישי שלוש‪ .‬ניתן לסדר את הצופים לפי זמן הצפייה‪ ,‬ניתן לחשב את‬
‫המרווח וכן את היחס בין זמני הצפייה‪.‬‬
‫הערכים של משתנה בסולם זה מושווים ביניהם על פי העיקרון של גדול פי ‪ /‬קטן‬
‫פי‪ .‬ניתן‬
‫לומר על הערכים הנמדדים בסולם יחס‪-‬מנה‪ ,‬שערך אחד של המשתנה גדול פי או קטן פי‬
‫מערך אחר של המשתנה‪.‬‬
‫הסימן המתמטי המייחס את ערכי המשתנה זה לזה הוא כפל וחילוק )‪.(: X‬‬
‫‪25‬‬
‫דוגמאות אופייניות למשתנים בסולם זה‪ :‬גיל‪ ,‬גובה‪ ,‬משקל‪.‬‬
‫למשל‪ :‬אם גובה של הילד הגדול הוא ‪ 1‬מ' ושל חבירו ‪ 1/2‬מטר‪ ,‬אפשר לומר שגובהו של הראשון‬
‫גדול פי שניים מגובהו של התלמיד השני‪.‬‬
‫דוגמא מסכמת‪ :‬משתנה גיל‪:‬‬
‫אם האבא בן ‪ 40‬והבן בן ‪ .20‬אפשר לדבר על ‪ 4‬סוגי האינפורמציות של ‪ 4‬הסולמות‪:‬‬
‫סולם שמי‪-‬נומינלי‪:‬‬
‫גיל האב שונה מגיל הבן‪.‬‬
‫כי ‪. 40 ≠ 20‬‬
‫כל אחד שייך לקטיגוריה אחרת של גיל‪.‬‬
‫סולם דירוגי‪-‬אורדינלי‪-‬סידורי‪:‬‬
‫גיל האב גדול מגיל הבן‪.‬‬
‫סולם רווחים‪-‬אינטרוולי‪:‬‬
‫גיל האב גדול ב‪ 20 -‬שנה מגיל הבן‪ .‬כי ‪. 40 – 20 = 20‬‬
‫סולם יחס‪-‬מנה‪:‬‬
‫גיל האב גדול פי ‪ 2‬מגיל הבן‪.‬‬
‫כי ‪. 40 > 20‬‬
‫כי ‪.40 : 2 =20‬‬
‫בכל משפט יש תוספת אינפורמציה על קודמו‪.‬‬
‫הסולם לפיו יימדד המשתנה נקבע לפי מידת השכלול שקיים במדע למדידת המשתנה ועל פי‬
‫מטרת המחקר‪.‬‬
‫תרגיל‬
‫‪ .1‬במחקר מסוים נאספו בין השאר הנתונים הבאים אודות קבוצה של אנשים‪ .‬סווגו את‬
‫המשתנים על פי סולמות המדידה שלהם‪:‬‬
‫שם‪ ___________________ :‬תעודת זהות ____________ גיל _______ מין _______‬
‫מצב משפחתי ______מס' שנות הלימוד _____ סוג ביה"ס האחרון בו למד ___________‬
‫האם שרת בצבא _____ דרגתו בצבא _______ מקצוע כיום ______________________‬
‫גובה משכורתו _________ כמות הכסף שהוא חוסך כל חודש בממוצע _______________‬
‫פתרון‬
‫שם שמי תעודת זהות שמי גיל רווחי )מנה( מין שמי‬
‫מצב משפחתי שמי מס' שנות הלימוד מנה סוג ביה"ס האחרון בו למד שמי‬
‫האם שרת בצבא שמי דרגתו בצבא סודר מקצוע כיום שמי‬
‫גובה משכורתו מנה כמות הכסף שהוא חוסך כל חודש בממוצע מנה‬
‫ניתן למיין כל משתנה על פי כל אחת מצורות המיון ללא כל סתירה ביניהן‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫דוגמא לניתוח סוגי משתנים על פי סולמות מדידה‬
‫סוג‬
‫המשתנה ‪:‬‬
‫בדיד ‪/‬‬
‫רציף‬
‫בדיד‬
‫סוג‬
‫הסולם‬
‫‪ 3‬דוגמאות‬
‫לערכי‬
‫המשתנה‬
‫מכשיר‬
‫המדידה‬
‫סוג‬
‫שם‬
‫המשתנה ‪:‬‬
‫המשתנה‬
‫איכותי ‪/‬‬
‫כמותי‬
‫ערים בארץ איכותי‬
‫שמי‬
‫בגדים‬
‫איכותי‬
‫בדיד‬
‫שמי‬
‫רהיטים‬
‫איכותי‬
‫בדיד‬
‫שמי‬
‫רהיטים‬
‫איכותי‬
‫בדיד‬
‫סידורי‬
‫איכותי‬
‫בדיד‬
‫סידורי‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫חיפה‪ ,‬אילת‬
‫חולצה‪,‬‬
‫מכנסיים‪,‬‬
‫גרביים‬
‫כסא‪ ,‬שולחן‪,‬‬
‫מיטה‬
‫כורסא‪ ,‬כסא‪,‬‬
‫שרפרף‬
‫מנהל‪ ,‬סגן‪,‬‬
‫יועצת‬
‫תיאור‬
‫בדיד‬
‫סידורי‬
‫בדיד‬
‫סידורי‬
‫כמותי‬
‫בדיד‬
‫סידורי‬
‫כמותי‬
‫בדיד‬
‫סידורי‬
‫כמותי‬
‫בדיד‬
‫יחס‬
‫תפקידים‬
‫בבית‬
‫הספר‬
‫איכותי‬
‫הרגשת‬
‫חום‬
‫קומות בנין כמותי‬
‫חום רב‪,‬‬
‫בינוני‪ ,‬מועט‬
‫ראשונה‪,‬‬
‫שניה‬
‫מקום ראשון‪,‬‬
‫שני‪ ,‬שלישי ‪...‬‬
‫יום א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‬
‫‪...‬‬
‫‪25 ,38 ,40‬‬
‫יחידת‬
‫מדידה‬
‫תיאור‬
‫תיאור‬
‫דירוג‬
‫תיאור‬
‫תיאור‬
‫דירוג‬
‫דירוג‬
‫שירים‬
‫סדר ימי‬
‫השבוע‬
‫מספר‬
‫ילדים‬
‫בכתה‬
‫כמות‬
‫תיבות‬
‫תפוזים‬
‫חום‬
‫ספירה‬
‫ילד‬
‫כמותי ‪-‬‬
‫בדיד‬
‫יחס‬
‫‪,500 ,4000‬‬
‫‪200 ,20‬‬
‫ספירה‬
‫תיבה‬
‫כמותי‬
‫רציף‬
‫רווחים‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪40 , 20 , 37‬‬
‫מד חום‬
‫משקל‬
‫כמותי‬
‫רציף‬
‫יחס‬
‫גיל‬
‫כמותי‬
‫רציף‬
‫יחס‬
‫‪ 65‬ק"ג‪17 ,‬‬
‫ק"ג‬
‫‪70 ,42 ,25 ,12‬‬
‫שקילה‬
‫מעלות‬
‫צלסיוס‬
‫ק"ג‬
‫שאלון‬
‫שנים‬
‫טבלת סיכום סוגי משתנים בהיבט הסטטיסטי שלהם‪:‬‬
‫משתנה איכותי‬
‫משתנה כמותי‬
‫משתנה בדיד‬
‫משתנה רציף‬
‫משתנה בדיד‬
‫דירוגי ‪/‬סידורי‬
‫שמי‪-‬נומינלי‬
‫גדול מ‪ ,-‬קטן מ‪-‬‬
‫שווה‪ ,‬לא שווה‬
‫= ≠ קטיגוריאלי > < אורדינלי‬
‫סדר הילדים‬
‫סוגי מחלות‬
‫במשפחה‬
‫דרגות בצבא‬
‫סוגי ספרים‬
‫רווחים‪/‬אינטרוולי יחס‪-‬מנה‪/‬רציו‬
‫גדול פי‪ ,‬קטן פי‬
‫גדול ב‪ ,-‬קטן ב‪-‬‬
‫‪- +‬‬
‫‪: X‬‬
‫גובה‬
‫ציוני בי"ס‬
‫יחס‪-‬מנה‪/‬רציו‬
‫גדול פי‪ ,‬קטן פי‬
‫‪: X‬‬
‫מס' הילדים‬
‫בכתות ה‬
‫מס' תיבות‬
‫תפוזים‬
‫רהיטים‬
‫קומות בבניין‬
‫תכשיטים‬
‫שלבי התפתחות‬
‫ציוני ‪I.Q.‬‬
‫חום‬
‫)טמפרטורה(‬
‫פסיכומטרי‬
‫משקל‬
‫גיל בשנים‬
‫מהירות נסיעה‬
‫‪27‬‬
‫איך קובעים את סוג המשתנה?‬
‫כלל ‪ :1‬כדי לדעת באיזה סולם נמצא משתנה מסוים עלי לבדוק את הערכים שלו‪ .‬לתת לפחות ‪3‬‬
‫דוגמאות‪.‬‬
‫כלל ‪ :2‬לבחור את הערכים הכי משוכללים שלו )דוגמא‪ :‬ציוני בי"ס‪ ,‬פעם דיברו על עבר‪/‬נכשל‪,‬‬
‫אח"כ על טוב‪ ,‬טוב מאוד וכו' ואח"כ על אחוזים ‪ -‬שהיא רמת המדידה המשוכללת ביותר(‪.‬‬
‫רציף )רציפות( ‪ -‬אפשר להכניס אין סוף נקודות בין המשתנים‪.‬‬
‫‪ .4‬שאלת המחקר‬
‫קיימות שתי קטגוריות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‬
‫ב‪.‬‬
‫משתנה תלוי‬
‫המשתנה הבלתי תלוי הנו המשתנה המסביר‪ ,‬המנבא‪ ,‬המשפיע‪ ,‬הסיבה‬
‫המשתנה התלוי הנו המשתנה המוסבר‪ ,‬המנובא‪ ,‬המושפע‪ ,‬התוצאה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬בשאלת המחקר הבודקת את השפעת שיטות הוראה שונות על הישגי התלמידים ורמת‬
‫שביעות הרצון שלהם מבית הספר‪ ,‬המשתנה הבלתי תלוי הוא "שיטות ההוראה" שהערכים שלו‬
‫יכולים להיות הוראה פרונטלית‪ ,‬הוראה בעזרת מחשב‪ ,‬הוראה יחידנית וכו'‪ .‬המשתנים התלויים‬
‫הנם "הישגי התלמידים" ו"רמת שביעות הרצון"‪ .‬אנחנו רוצים לבדוק כיצד שיטות ההוראה‬
‫השונות משפיעות על הישגי התלמידים ושביעות רצונם‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬להסביר את ההבדלים‬
‫בהישגי התלמידים וברמת שביעות הרצון שלהם בעזרת שיטות ההוראה השונות‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬בשאלת המחקר הבודקת את הקשר בין רמת החרדה של התלמידים לבין ההישגים‬
‫הלימודיים ורמת הדימוי העצמי שלהם‪ ,‬המשתנה הבלתי תלוי הנו רמת החרדה שבעזרתו אנחנו‬
‫רוצים להסביר ולנבא את הישגי התלמידים ואת רמת הדימוי העצמי שלהם המהווים משתנים‬
‫תלויים‪.‬‬
‫כל שאלת מחקר חייבת לכלול לפחות משתנה בלתי תלוי אחד ומשתנה תלוי אחד‪ ,‬שאם לא כן זו‬
‫אינה שאלת מחקר‪.‬‬
‫כותרת של מאמר מכילה בדרך כלל משתנה בלתי תלוי ומשתנה תלוי או אחד הערכים החשובים‬
‫)שהחוקר רוצה להדגיש( של משתנים אלה‪.‬‬
‫דרך הכתיבה של שאלת מחקר או כותרת של מאמר הנה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬קודם כל המשתנה הבלתי‬
‫תלוי ואחריו המשתנה התלוי‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫תרגיל‬
‫נסו לקבוע מי הם המשתנים הבלתי תלויים והתלויים בכל אחת מהכותרות של המאמרים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫הבדלים בין בנים ובנות בייחוס סיבות להצלחה וכישלון בלימודי המתמטיקה‪.‬‬
‫מהכותרת אנו רואים שהמאמר מנסה להסביר את ההבדלים בסיבות שאנשים נותנים‬
‫להצלחותיהם או לכישלונם‪ ,‬על פי המין‪ .‬במילים אחרות בנים ובנות יסבירו את הצלחתם‬
‫וכישלונם בעזרת סיבות שונות‪ .‬המשתנה הבלתי תלוי בכותרת זו הוא המין שהערכים השונים שלו‬
‫הנם זכר ונקבה‪ ,‬ואילו המשתנה התלוי הוא "הסיבות השונות" שהערכים שלו יכולים להיות "אני‬
‫אשם" "המבחן קשה" "לא למדתי" וכו'‪.‬‬
‫הכותרת‬
‫הבדלים בעמדותיהם של בנים ובנות כלפי שיעורי הבית‬
‫השפעת מודעות עצמית על עוצמת הרצון להשתחרר ממילואים‬
‫למידה שיתופית בקבוצות קטנות והישגיהם של תלמידים‬
‫חקר הקשר בין זמן ריכוז במשימה והישגים לימודיים‬
‫השוואת העמדות של ישראלים ממוצא מזרחי ושל ישראלים ממוצא מערבי כלפי‬
‫אינטגרציה בבית הספר‬
‫ייעוץ בחינוך הרגיל וייעוץ בחינוך המיוחד על פי תפיסתם של מורים‬
‫מאפייני אישיות של אנשים העוסקים באומנות ושל אנשים העוסקים בבידור‬
‫פתרון‬
‫הכותרת‬
‫משתנה בלתי תלוי‬
‫משתנה תלוי‬
‫הבדלים בעמדותיהם של בנים‬
‫ובנות כלפי שיעורי הבית‬
‫מין א‪ .‬בנים ב‪ .‬בנות‬
‫עמדות כלפי שיעורי בית‬
‫השפעת מודעות עצמית על‬
‫עוצמת הרצון להשתחרר‬
‫ממילואים‬
‫מודעות עצמית‬
‫רצון להשתחרר ממילואים‬
‫למידה שיתופית בקבוצות‬
‫סוגי הלמידה א‪ .‬שיתופית ב‪.‬‬
‫הישגים‬
‫קטנות והישגיהם של תלמידים מהכותרת אי אפשר לדעת‪,‬‬
‫יכול להיות פרונטלית‪ ,‬יחידנית‬
‫וכו'‬
‫חקר הקשר בין זמן ריכוז‬
‫במשימה והישגים לימודיים‬
‫זמן ריכוז‬
‫השוואת העמדות של ישראלים מוצא א‪ .‬מזרחי ב‪ .‬מערבי‬
‫ממוצא מזרחי ושל ישראלים‬
‫הישגים‬
‫עמדות כלפי אינטגרציה‬
‫‪29‬‬
‫ממוצא מערבי כלפי‬
‫אינטגרציה בבית הספר‬
‫ייעוץ בחינוך הרגיל וייעוץ‬
‫בחינוך המיוחד על פי תפיסתם‬
‫סוג בית הספר א‪ .‬רגיל ב‪.‬‬
‫מיוחד‬
‫תפיסת הייעוץ‬
‫של מורים‬
‫מאפייני אישיות )מהכותרת אי התעסוקה א‪ .‬אומנות ב‪ .‬בידור‬
‫מאפייני אישיות של אנשים‬
‫העוסקים באומנות ושל אנשים אפשר לדעת אילו מאפייני‬
‫אישיות נבחרו(‬
‫העוסקים בבידור‬
‫‪ .5‬תפעול המשתנה‬
‫קיימים שני סוגים של משתנים‪ :‬א‪ .‬משתנים מופעלים ב‪ .‬משתני ייחוס‬
‫א‪ .‬משתנים מופעלים הנן משתנים אשר החוקר עושה בהם שינוי ומתפעל אותם )מניפולציה(‬
‫במחקר‪ .‬כמו למשל במחקר הבודק את הקשר בין החרדה וההישגים במבחן – מחלק החוקר את‬
‫הנבדקים שלו לשתי קבוצות לאחת הוא נותן שוקולד‪ ,‬זמן למכביר ומרגיע אותם במוסיקה‬
‫ובדברים ואילו לקבוצה השניה נותן החוקר מעט זמן‪ ,‬דואג לומר להם שמי שלא יעבור את המבחן‬
‫לא יוכל להתקבל למשלחת לחו"ל וכו'‪ .‬פה "שלט" החוקר ברמת החרדה בקרב שתי קבוצות‬
‫שבמחקר‪ ,‬באחת יצר רמת חרדה גבוהה ובשנייה נמוכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬משתני ייחוס הנם משתנים שהחוקר מקבל אותם כנתונים ואינו מנסה להשפיע עליהם‪ .‬ישנם‬
‫משתני ייחוס שהנם בלתי ניתנים להשפעה כמו‪ :‬מין‪ ,‬מוצא‪ ,‬משתני אישיות‪ ,‬גיל וכו'‪ .‬ישנם‬
‫משתנים שאף על פי שהם ניתנים לתפעול החוקר לא עושה בהם שינוי ומקבל אותם כנתונים‪.‬‬
‫למשל חרדה‪ ,‬בדיקת רמת החרדה על ידי שאלון "מצלמת" מצב נתון שהחוקר אינו מתערב‬
‫ביצירתו‪.‬‬
‫דוגמא‬
‫חוקרים רוצים לבדוק את השאלה בדבר השפעת ארוחת הבוקר על רמת הזכירה של התלמידים‪.‬‬
‫חוקר א' לוקח שלוש קבוצות של תלמידים לאחת נותן ארוחת בוקר המכילה דגנים לשניה פרות‬
‫והשלישית לא אוכלת ארוחת בוקר‪ .‬כל הקבוצות עוברות מבחן בזכירת מספרים‪ .‬חוקר ב' עורך‬
‫מבחן בזכירת מספרים אך לפני כן הוא שואל כל נבדק אם הוא אכל ארוחת בוקר ומה הוא אכל‪.‬‬
‫חוקר ג' אוסף את כל הנבדקים שלו‪ ,‬שואל אותם מי אכל ארוחת בוקר ומה אכל ועל פי התשובות‬
‫מחלק אותם לשלוש קבוצות‪ ,‬האחת קבוצה שאכלה דגנים השניה פרות והשלישית שלא אכלה‬
‫ובודק אותם בזכירת מספרים‪ .‬אצל כל שלושת החוקרים המשתנה הבלתי תלוי הוא "ארוחת‬
‫הבוקר" והתלוי הנו הזכירה של מספרים‪ ,‬אך חוקר א' מפעיל את המשתנה הבלתי תלוי ואילו‬
‫חוקרים ב' וג' מודדים מצב נתון‪.‬‬
‫תרגיל‬
‫לפניך משתנים שונים‪ ,‬א‪ .‬ציין איזה מהם הנו משתנה ייחוס תמיד ב‪ .‬למשתנה שניתן לתפעול הצע‬
‫אפשרויות‪.‬‬
‫שיטות הוראה‬
‫דימוי עצמי‬
‫גיל‬
‫‪30‬‬
‫"דיאטה"‬
‫אינטליגנציה‬
‫תכניות טלביזיה‬
‫מין‬
‫קצב קריאת נתונים‬
‫פתרון‬
‫שיטות הוראה‬
‫ניתן לתפעול‪ ,‬למשל‪ :‬פרטנית‪ ,‬קבוצתית‪,‬‬
‫פרונטלית‪ ,‬עם מחשב וכו'‬
‫דימוי עצמי‬
‫ייחוס‬
‫גיל‬
‫ייחוס‬
‫"דיאטה"‬
‫ניתן לתפעול‪ ,‬למשל‪ :‬אכילת חסה‪ ,‬פחמימות‪,‬‬
‫נטילת כדורים‪ ,‬אוכל ‪ +‬ספורט וכו'‬
‫אינטליגנציה‬
‫ייחוס‬
‫תכניות טלביזיה‬
‫ניתן לתפעול‪ ,‬למשל‪ :‬חדשות‪ ,‬סרטים אלימים‪,‬‬
‫טלה‪-‬נובלות וכו'‬
‫מין‬
‫ייחוס‬
‫קצב קריאת נתונים‬
‫ניתן לתפעול‪ ,‬למשל‪ 5 :‬מילים בשניה‪ 5 ,‬מילים‬
‫בדקה וכו'‬
‫מושגי משתנים ומדידה‬
‫משתנה‬
‫הוא מושג תצפיתי שיש לו הגדרה אופרציונלית המפרטת את אופן המדידה של התופעה‬
‫האמפירית במחקר‪.‬‬
‫ערך‬
‫ציון בודד המתקבל מתיאור או ממדידה של המשתנה‪.‬‬
‫קבוע‬
‫ערך מספרי קבוע שאינו משתנה בשום הקשר‪ .‬במדעי החברה יש קבועים "זמניים"‪ ,‬כמו ממוצע‬
‫למשל‪.‬‬
‫סולם שמי ‪ -‬נומינלי‪ -‬זיהוי‬
‫בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של שוויון או אי שוויון‪ .‬מספרים או שמות או ערכים‬
‫בסולם זה משמשים לזיהוי קטיגורי בלבד‪ .‬ערך משתנה אחד יכול להיות שווה או לא שווה לערך‬
‫משתנה אחר‪.‬‬
‫למשל‪ :‬שיטות הוראה‪ :‬פרונטלי‪ ,‬קבוצתי‪ ,‬יחידני‪.‬‬
‫סולם דירוגי ‪ ,‬סודר‪ -‬אורדינלי‬
‫בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של דרגה וגודל‪ .‬ערך משתנה אחד יכול להיות גדול מ‪-‬‬
‫או קטן מ‪ -‬מערך משתנה אחר‪.‬‬
‫למשל‪ :‬דירוג ספורטאים‪ :‬מקום ‪ ,1‬מקום ‪ ,2‬מקום ‪.3‬‬
‫סולם רווחים ‪ -‬אינטרוולי‬
‫בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של פער והפרש‪ .‬ערך משתנה אחד יכול להיות גדול ב‪-‬‬
‫או קטן ב‪ -‬מערך משתנה אחר‪.‬‬
‫למשל‪ :‬ציוני הישגים‪ :‬ציון ‪ 75‬גדול ב‪ 4 -‬נקודות מציון ‪.71‬‬
‫סולם יחס‪ ,‬מנה‬
‫בסולם זה מושווים ערכי המשתנה במובן של יחס ומנה‪ .‬ערך משתנה אחד יכול להיות גדול פי או‬
‫קטן פי מערך משתנה אחר‪ .‬למשל‪ :‬גיל‪ :‬בן ‪ 40‬גדול פי ‪ 2‬מבן ‪ 20‬שנה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫משתנה איכותי‬
‫משתנה שערכיו מתוארים לפי איכות תכונות המשתנה‪ ,‬למשל‪ :‬מוצא‪ ,‬ישוב וכד'‪.‬‬
‫משתנה כמותי‬
‫משתנה שערכיו נמדדים באמצעות סולמות מדידה ומובעים בערכים מספריים‪.‬‬
‫משתנה כמותי ‪-‬רציף‬
‫משתנה שערכיו הם רציפים ואינסופיים ומובעים בשבר‪ ,‬למשל‪ :‬גובה משקל‪.‬‬
‫משתנה כמותי ‪-‬בדיד )קטגוריאלי(‬
‫משתנה שערכיו הם מספרים שלמים‪ :‬מספר ילדים‪ ,‬מספר לידות‪ ,‬שיעור תאונות‪.‬‬
‫קטגוריזציה‬
‫הפיכת משתנה רציף לבדיד על ידי יצירת קטיגוריות‪ .‬למשל‪ :‬גיל ‪ :‬ילד ‪ -‬מ ‪ 10‬עד ‪ 14‬נער ‪ -‬מ ‪15-‬‬
‫‪ 18‬בוגר מ ‪ 19‬ומעלה‪.‬‬
‫מדידה‬
‫הליך מחקרי בו נותנים ערכים מספריים לתכונות איכותיות של תופעות אמפיריות במחקר‪.‬‬
‫תצפית‬
‫הליך מחקרי בו מתארים בדרך כלל במלים תופעות אמפיריות במחקר‪.‬‬
‫מדד‬
‫מספר בודד הנותן תמונה מסכמת של תופעה בנתונים‪.‬‬
‫ציון‬
‫ערך מספרי או תיאורי המתקבל מתצפית או ממדידה‪.‬‬
‫נתונים‬
‫ציונים שנאספו במהלך מדידה או תצפית על תופעה מסוימת‪.‬‬
‫משתנה דיכוטומי אמיתי‬
‫משתנה בעל שני ערכים באופן טבעי אמיתי כמו ‪ :‬מין‪ -‬שני ערכים‪ :‬זכר ונקבה‬
‫משתנה דיכוטומי מלאכותי‬
‫משתנה בעל שני ערכים באופן מלאכותי‪ ,‬למשל‪ :‬עבר ‪ -‬נכשל‬
‫משתנה דמי‬
‫זהו משתנה דיכוטומי המקבל קוד של שני ערכים‪ 0 :‬ו‪ 1-‬בדרך כלל‪.‬‬
‫משתנה תלוי‬
‫משתנה מושפע‪ ,‬מוסבר‪ ,‬מנובא‪ ,‬נגרם‪ ,‬תוצאה‬
‫משתנה בלתי תלוי‬
‫משתנה משפיע‪ ,‬מסביר‪ ,‬מנבא‪ ,‬גורם‪ ,‬סיבה‬
‫משתנה מתווך‬
‫משתנה שהוא גם משפיע‪ ,‬אך גם מושפע בו זמנית‬
‫משתנה מיוחס )משתנה רקע‪ ,‬דמוגרפי(‬
‫משתנה שערכיו נתונים בנבדקים מראש‪ .‬החוקר יכול רק למדוד אותם אך לא להפעילם בניסוי‪.‬‬
‫משתנה מתופעל )מניפולטיבי‪ ,‬ניסויי(‬
‫משתנה בלתי תלוי שהחוקר מתפעל אותו תוך שליטה ובקרה‪ ,‬ועורך מניפולציות‬
‫בערכי המשתנה בהתאם לתכנון המחקר‪.‬‬
‫‪32‬‬