מורה נבוכים למימון ממשלתי

Transcription

מורה נבוכים למימון ממשלתי
‫אייר תשע"ג‬
‫אפריל ‪13‬‬
‫מורה נבוכים למימון ממשלתי‬
‫רקע‪:‬‬
‫את המשפט "תמיד יש מה לעשות ואף פעם אין מספיק כסף" שמענו מאנשי מפתח בארגונים חברתיים רבים‪.‬‬
‫גיוס תקציבים ממקורות מימון מגוונים היא משימה בעדיפות עליונה‪ ,‬שהרי בלעדיו…‪ ..‬אי אפשר לתפקד‬
‫ולפעול‪.‬‬
‫הארגונים במגזר השלישי נבדלים במאפיינים רבים מארגונים עסקיים‪ .‬מאפיין בולט של ארגוני המגזר השלישי‬
‫הוא המודל המימוני* של הארגונים‪ ,‬הכולל ארבעה מרכיבים עיקריים‪:‬‬
‫פילנתרופיה‪ ,‬העברות ממשלה ורשויות מקומיות‪ ,‬השתתפות לקוחות והכנסות עצמיות‪.‬‬
‫על פי נתוני הלמ"ס** בשנת ‪ 2009‬התפלגות ההכנסות הייתה כדלהלן‪:‬‬
‫על פי נתוני קמרון** )כ ‪ 100‬ארגונים( ההתפלגות הממוצעת של ההכנסות בשנים ‪ 2009-2011‬הינה כדלהלן‪:‬‬
‫בשנים האחרונות אנו ערים לשינויים בדפוסי ההתנהגות של מקורות המימון השונים ובין היתר‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫גיוון מקורות המימון למגזר השלישי כגון פעילות בעלת אופי עסקי‪.‬‬
‫מעבר מנתינה" כללית "ולא ייעודית" לנתינה ייעודית ו"צבועה‪".‬‬
‫שינויים ברמת המעורבות של הגורם המממן‪.‬‬
‫מתח בין אידיאולוגיה חברתית לעשיית ריווח‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫תוצאות המחקר של המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל )האוניברסיטה העברית בירושלים( בנושא "השפעת‬
‫מקורות המימון על התנהלות ארגונים ללא כוונת רווח" קובעות כי‪ :‬ככל שחלקו של המימון הפילנתרופי וחלקן‬
‫של ההכנסות העצמיות גדולים יותר‪ ,‬כך הנטייה של הארגונים היא לאמץ טכניקות ניהול מהעולם העיסקי‪.‬‬
‫ככל שחלקו של המימון הממשלתי גדול יותר בהכנסות הארגונים כך המבנה הארגוני שלהם ותהליכי הניהול‬
‫הם יותר פורמליים בירוקרטיים וסטנדרטיים‪ .‬ומכאן שמקורות המימון השונים משפיעים משמעותית על‬
‫ההתנהגות הארגונית‪ ,‬האסטרטגית‪ ,‬הפיננסית והניהולית של ארגוני המגזר השלישי‪.‬‬
‫משרדי הממשלה מעבירים תמיכות ורוכשים שירותים מדי שנה בסכום של יותר מ־‪ 20‬מיליארד שקל‬
‫לכ־‪ 3,000‬מוסדות ציבור ולאלפי גופים נוספים כדוגמת מכוני מחקר‪ ,‬מוזיאונים ומוסדות חינוך מגוונים‪.‬‬
‫המימון הממשלתי למגזר השלישי מהווה מקור מרכזי וחשוב לעשיה החברתית‪ ,‬שכן ניתן לראות שאחוז ניכר‬
‫מהכנסות המגזר מקורן במימון הממשלתי‪ .‬בשנים האחרונות )ובייחוד מאז הקמת הממשלה החדשה( אנו‬
‫ערים לשינויים משמעותיים בדפוסי הנתינה הממשלתיים‪ .‬ממשלת ישראל עוברת יותר ויותר ממימון‬
‫באמצעות תמיכות למימון באמצעות רכישת שירותים‪ .‬על מנת להיות זכאים לתקציבי ממשלה יש להכיר את‬
‫דרכי הפניה והערוצים האפשריים לקבלת המימון הממשלתי שהם לא מועטים‪.‬‬
‫מטרה‪:‬‬
‫מסמך זה נכתב על ידי קמרון במטרה לחשוף את ארגוני המגזר השלישי לאפשרויות המימון הממשלתי‬
‫העומדות בפניו‪ ,‬מתוך חשיבה כי חשיפה למקורות מימון והבנת ההבדלים בין סוגי המימון יסייעו לארגון לבנות‬
‫מודל מימוני אופטימלי שיסייע בשמירה על יציבות פיננסית לטווח ארוך‪.‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫המסמך כללי ואינו מהווה תחליף לקריאת ההוראות של הגורמים המממנים ו‪/‬או קבלת ייעוץ מקצועי בנושא‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬כי הנתונים נכונים למועד כתיבת המסמך וייתכנו שינויי חקיקה העשויים להשפיע על המידע‪.‬‬
‫תכולה‪:‬‬
‫המסמך כולל קווים מנחים לדרכים העיקריות לקבלת מימון ממשלתי ורשויות ובכלל זה‪:‬‬
‫ תחומי הסיוע‪.‬‬
‫ קריטריונים ותנאי סף לקבלת הסיוע‪.‬‬
‫ השיקולים של הגורם המממן במתן הסיוע‪.‬‬
‫המסמך מחולק לשני חלקים‪:‬‬
‫‪ .1‬רקע כללי וטבלת אפשרויות מימון מסכמת‪.‬‬
‫‪ .2‬הרחבה של הנתונים הנמצאים בטבלה המסכמת‪.‬‬
‫הדרכים העיקריות למימון‪:‬‬
‫‪ .1‬העברות מהממשלה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬תמיכות והקצבות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מכרזים‪.‬‬
‫‪ 1.3‬התקשרות לביצוע מיזם משותף‪.‬‬
‫‪ .2‬תקציב מכח חוק‪.‬‬
‫‪ .3‬רשויות מקומיות‪.‬‬
‫‪ 3.1‬תמיכות והקצבות‪.‬‬
‫‪ 3.2‬מכרזים‪.‬‬
‫‪ .4‬קרן העזבונות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .5‬אגף הקרנות בביטוח הלאומי‪.‬‬
‫‪ .6‬מפעל הפיס‪.‬‬
‫קשיים ואתגרים‪:‬‬
‫האתגרים להגשת בקשות למימון נובעים מהגורמים הבאים‪:‬‬
‫ "חלון זמן" קצוב )בד"כ חודש וחצי( להגשת הבקשה‪) .‬דחיית בקשות שהוגשו לאחר המועד(‪.‬‬
‫ חוסר הידע בדבר אפשרויות המימון המתאימות לפעילויות המוסד‪.‬‬
‫ הליך בירוקרטי הדורש הקצאת משאבים )זמן וכסף(‪.‬‬
‫ צורך ‪ matching‬לחלק גדול מהפעולות הנתמכות‪.‬‬
‫ יש איסור על "כפל תמיכות" – חל איסור להגיש בקשה )ולא רק לקבל תמיכה( לשני משרדים‬
‫ממשלתיים בגין אותו פרויקט‪ ,‬כלומר אם לארגון סיכוי לקבלת תמיכה ממשרדים שונים‪ ,‬הארגון‬
‫לא יכול "לשלוח את לחמו"‪.‬‬
‫ ארגונים המקבלים תמיכה ממשלתית עומדים פעמים רבות לביקורת עומק של החשב הכללי‪,‬‬
‫אשר מצריכה זמן ומשאבים ארגוניים‪.‬‬
‫מאפייני ההקצאה‪:‬‬
‫המימון בד"כ מוקצה למוסדות בהתבסס על מספר תנאי סף ומאפייני פעולה עיקריים ובין היתר‪:‬‬
‫ ניהול תקין‪.‬‬
‫ הגשת כל האסמכתאות הפורמאליות הנדרשות לצורך הפניה‪.‬‬
‫ מסירת פרטים מדויקים‪ .‬פסילה מסיבות טכנית מצויה בהיקפים גדולים בכלל התקשרויות ובפרט‬
‫בעיזבונות ‪,‬חשוב להקפיד על הלימה בין כלל הנתונים בגוף המסמך ובנספחים‪ .‬רצוי לתת לגורם‬
‫חיצוני לעבור על הבקשה‪) .‬יש לשים לב כי התקנות החדשות של החשכ"ל מטילות סנקציות‬
‫מחמירות על דיווחים כוזבים גם אם נעשו בתום לב(‪.‬‬
‫ דוחות תקופתיים‪ ,‬אשר יכללו נתונים מעודכנים על ההוצאות וההכנסות בפועל לעומת התקציב‬
‫המאושר‪ .‬מעקב מדויק מתאפשר על ידי שימוש בכלים פיננסיים נאותים כגון‪ :‬תקציב מול ביצוע‪,‬‬
‫תזרים מזומנים ותמחור מדויק של הפרויקט‪.‬‬
‫ איתנות פיננסית )חשוב לציין‪ ,‬כי איתנות פיננסית בד"כ תתאפשר בין היתר על ידי‪ :‬חשיבה‬
‫אסטרטגית לטווח ארוך בהתאם לחזון הארגוני‪ ,‬שמירה על תמהיל הכנסות מאוזן‪ ,‬ניתוח סיכונים‪,‬‬
‫קבלת החלטות מתוך חשיבה של התייעלות וחיסכון(‪.‬‬
‫ בחלק מהבקשות נדרש מינימום של שנתיים פעילות קודמת בתחום‪.‬‬
‫ תנאי סף נוספים שמשתנים משנה לשנה לפי צרכי המשרד התומך )ובהם עמידה בשיטת ניקוד‪,‬‬
‫עמידה בהעסקת כח אדם מקצועי‪ ,‬מינימום לקוחות בשנה וכו'(‪.‬‬
‫ שימוש במערכת "מרכבה"‪.‬‬
‫ התאמת אופי הפעילות והמוטבים למטרות המימון‪.‬‬
‫ קריטריונים שונים ובכלל זה הקריטריונים שנקבעים במבחני התמיכה השונים‪ ,‬הצעות מחיר או‬
‫איכות השירות )במכרז( או נכונות המשרד להשתתף במיזם המשותף‪.‬‬
‫_______________________________________________________________________‬
‫*מימון הוא שם כולל לגיוס משאבים ממקורות המימון השונים‪ :‬פילנתרופיה‪ ,‬ממשלה ורשויות‪ ,‬השתתפות לקוחות‬
‫והכנסות עצמיות‪.‬‬
‫**על פי הודעת הלמ”ס מיום ‪ 28.05.2012‬החלק היחסי לא השתנה באופן משמעותי בשנים ‪.2009-2011‬‬
‫ההפרשים בין הנתונים נובעים מהעובדה שנתוני קמרון כוללים ארגונים של עד כ ‪ 50‬מיליון שקלים וביניהם בעיקר ארגוני רווחה‪ .‬נתוני‬
‫הלמ"ס כוללים ארגונים בעלי תמהיל מקורות מימון שונה ומחזור הכנסות של מאות מיליונים בשנה וביניהם בתי חולים‪ ,‬מוסדות‬
‫להשכלה גבוה ועוד(‬
‫‪3‬‬
‫פירוט האפשרויות למימון‬
‫‪1‬‬
‫העברות מהממשלה‬
‫‪1.1‬‬
‫תמיכות ממשלתיות )בכסף או בשווה כסף(‪:‬‬
‫משרדי הממשלה מעבירים תמיכות בסכום של כ‪ 2 -‬מיליארד שקלים בכל שנה‪ .‬התמיכות ניתנות לכ‪-‬‬
‫‪ 3,000‬מוסדות ציבור הפועלים למטרות‪ :‬חינוך )‪ ,(33%‬תרבות )‪ ,(25%‬רווחה )‪ ,(3%‬בריאות )‪,(2%‬‬
‫ואחרות‪.‬‬
‫התמיכה במוסדות ציבור מוסדרת במסמכים הבאים‪:‬‬
‫ סעיף ‪3‬א לחוק יסודות התקציב‪ ,‬התשמ"ה–‪.1985‬‬
‫ נוהל שר האוצר להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה ולדיון בהן‪.‬‬
‫ מבחני התמיכות‪ ,‬המפורסמים ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים‪.‬‬
‫ הוראות החשב הכללי‪.‬‬
‫קריטריונים ותנאי סף לקבלת התמיכה‪:‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫ התמיכה תנתן מאת המשרד המופקד על תחום הפעילות העיקרי של המוסד‪ ,‬למעט‬
‫מקרים מיוחדים בהם לעמותה פעילות בהיקף ניכר במספר תחומים‪ ,‬כגון חינוך ובריאות‬
‫או בריאות ורווחה‪.‬‬
‫ התאמה מדויקת של מטרת השירות‪/‬פעילות למטרת התמיכה‪) .‬חיסכון בזמן עבודה‬
‫מיותר(‪.‬‬
‫ לא יתאפשר כפל תמיכות ממשרדים ממשלתיים ולכן יש לשקול בזהירות מהם סיכויי‬
‫ההצלחה ולהגיש בקשה למשרד הממשלתי עם סיכויי ההצלחה הטובים ביותר‪.‬‬
‫ תמיכה למטרה חד פעמית )כגון הקמת מבנה( דורשת מבחני תמיכה מיוחדים‪.‬‬
‫ על המוסד הציבורי לעמוד באחוז הנהלה וכלליות מכלל המחזור השנתי כפי שמפורט‬
‫בנספחים למסמך זה‪) .‬ועדת חריגים רשאית לאשר תמיכה לארגונים החורגים מאחוז‬
‫הנהלה וכלליות‪ .‬החלטת ועדת החריגים תנתן תוך ‪ 21‬יום מיום קבלת הבקשה(‪.‬‬
‫שיקולים לאישור התמיכה‪:‬‬
‫‪1.1.2‬‬
‫ היקף פעולותיו של המוסד וחלקו היחסי בסך כל הפעולות הנתמכות של כלל מוסדות‬
‫הציבור מאותו סוג‪.‬‬
‫ סכום הבקשה‪ ,‬בהשוואה לבקשות של המוסדות האחרים‪.‬‬
‫ שיעור התמיכה ביחס לתקציב הכולל של המוסד‪.‬‬
‫ תמיכות הניתנות למוסד מגורמים אחרים כולל בשווי כסף‪.‬‬
‫ קריטריונים שונים בהתאם לאמור במבחני תמיכה ייעודיים לתמיכות אשר מתפרסמים‬
‫באתרי המשרדים התומכים‪.‬‬
‫ תקציב מדינה מאושר‪.‬‬
‫ יתרת כסף לא מנוצל בתקציב המדינה‪ -‬מחייבת תגובה מהירה‪.‬‬
‫גובה התמיכה‪:‬‬
‫‪1.1.3‬‬
‫ תלוי בבקשת התמיכה‪ ,‬במספר מבקשי התמיכה‪ ,‬בתקציב בתקנת התמיכה‬
‫ובקריטריונים שנקבעו לחלוקת התמיכה‪.‬‬
‫ סך כל סכום התמיכה הניתן למוסד ציבור על ידי משרד‪ ,‬לא יעלה על ‪ 90%‬מעלות הפעולות‬
‫אשר עבורן ביקש המוסד את התמיכה מהמשרד )בחלק מהמשרדים זה ‪ 50%‬ו ‪.(75%‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‪1.1.4‬‬
‫ משרד הרווחה – תמיכה בשיפוצים והצטיידות למרכזי שיקום‪ ,‬מועדון לקשיש וכדו'‪.‬‬
‫ משרד הרווחה ‪ -‬החזרי מס על רכב רפואי לארגונים‪.‬‬
‫ משרד הבריאות ‪ -‬תמיכה במוסדות רפואיים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1.2‬‬
‫מכרזים‪:‬‬
‫מכרז ממשלתי הוא הזמנה לתחרות המאורגנת על פי כללים קבועים‪ ,‬מחייבים וידועים מראש‪ ,‬לקראת‬
‫כריתתו של חוזה‪ ,‬שמפרסם משרד ממשלתי‪ .‬מכרז ממשלתי כולל‪:‬‬
‫ הצעה לקנייה ולמכירה של טובין )ציוד משרדי(‪ ,‬שירותים או נכסים‪.‬‬
‫ הצעה לביצוע עבודה מיוחדת‪ .‬קיימים מכרזים ממשלתיים מסוגים שונים‪:‬‬
‫• מכרז מרכזי ‪ -‬נערך מטעם החשב הכללי במשרד האוצר עבור כל משרדי הממשלה‪.‬‬
‫• מכרז סגור ‪ -‬פונה לספקים מסוימים במקרים המפורטים בתקנות חובת המכרזים‬
‫התשנ"ג‪ .1993 -‬לדוגמה‪ :‬התקשרות עד סכום מסוים‪ ,‬התקשרות בנושאי ביטוח‪ ,‬פרסום‬
‫ויחסי ציבור‪ ,‬מחקר ופיתוח‪.‬‬
‫קריטריונים ותנאי סף להגשת הצעה‪:‬‬
‫‪1.2.1‬‬
‫ ועדת המכרזים תפסול הצעות אם הן חסרות‪ ,‬מוטעות או מבוססות על הנחות בלתי‬
‫נכונות או על הבנה מוטעית של נושא המכרז וכן הצעות שעולה מהן שבקיום‬
‫ההתקשרות ייפגעו זכויות עובדים‪.‬‬
‫שיקולים לאישור ההצעה‪:‬‬
‫‪1.2.2‬‬
‫ אמות המידה לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות כדלהן‪ :‬המחיר‪ ,‬איכות‬
‫הטובין או השירות המוצעים‪ ,‬אמינותו של המציע ‪ ,‬כישוריו‪ ,‬ניסיונו‪ ,‬מומחיותו ותחומי‬
‫התמחותו‪ ,‬המלצות אודות המציע )אם נדרשו לפי תנאי המכרז(‪ ,‬התנהלותו של המציע‬
‫בנוגע לשמירת זכויות עובדים ודרישות מיוחדות של עורך המכרז‪.‬‬
‫גובה המכרז‪:‬‬
‫‪1.2.3‬‬
‫ משתנה ממכרז למכרז‪.‬‬
‫פניה להשתתף במכרז‪:‬‬
‫‪1.2.4‬‬
‫ פרסום בשני עיתונים )כאשר אחד נמנה על שלושת העיתונים הנפוצים ביותר( ובאתר‬
‫לשכת הפרסום הממשלתית‪.‬‬
‫ הגשת הצעה חתומה‪ ,‬מלאה ושלמה‪ ,‬בתוך מעטפה סגורה היטב וזאת בדרך‪ ,‬במועד‪,‬‬
‫במקום ובמספר עותקים כפי שנקבע בתנאי המכרז‪.‬‬
‫דגשים מיוחדים‪:‬‬
‫‪1.2.5‬‬
‫ ישנם מכרזים הדורשים תשלום של אלפי ש"ח דמי השתתפות – יש לוודא עמידה‬
‫בתנאי הסף לפני כניסה למכרז‪.‬‬
‫ במקרים רבים המשתתפים במכרזים מתחרים על המחיר הנמוך ביותר‪ .‬מומלץ‬
‫לתמחר בצורה מדויקת את עלות השירות )כולל העמסה של הוצאות כלל ארגוניות(‬
‫ולבחון את ההשפעה הכלכלית )הכלל ארגונית( שתגרם בעקבות הזכייה במכרז‪.‬‬
‫ קבלת הכסף מותנה בעמידה ביעדים‪ .‬יש לבחון האם לארגון היכולת )תשתיות(‬
‫לעמידה ביעדים אלו‪.‬‬
‫ בחלק מהמשרדים ניתן לקבל במייל העתק מפורט של המכרז לפני שנגשים למכרז‪.‬‬
‫ הועדה רשאית להחליט על בחירת מספר הצעות מתאימות תוך פיצול ההתקשרות‬
‫ביניהן או על בחירת חלק‬
‫ קיימים מכרזים בהם נבחרים מספר רב של ספקים שיהוו חלק ממאגר ספקים‪.‬‬
‫ בנייר עמדה זה לא קיימת התייחסות להתקשרויות עם מינהל מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫ משרד הרווחה ‪ -‬הפעלה של פנימייה טיפולית‪ ,‬במבנה ארגוני קבוצתי או משפחתוני‪,‬‬
‫לכ‪ 36-‬בנים ובנות בגילאי ‪ 5‬עד ‪ ,19‬במגזר הממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬במחוז הדרום בתחומי‬
‫העיר דימונה‪.‬‬
‫ משרד הרווחה ‪ -‬הפעלה של שירותי נופש לדיירי מעון לאנשים עם מוגבלות שכלית‬
‫התפתחותית‬
‫‪5‬‬
‫‪ 1.3‬התקשרות לביצוע מיזם משותף‪:‬‬
‫תקנה ‪ (30)3‬לתח"ם )תקנות חובת המכרזים( מאפשרת למשרד להתקשר בהליך של פטור מחובת‬
‫מכרז לשם ביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח‪ ,‬עם מי שתורם ממקורותיו לפחות מחצית מעלות‬
‫ביצוע המיזם )להלן‪" :‬מיזם משותף"(‪.‬‬
‫להלן ההבדלים בין תמיכה למיזם משותף‪:‬‬
‫התקשרות לביצוע מיזם משותף‬
‫מאפיין להשוואה‬
‫מקור הסמכות • סעיף ‪ 30‬לחוק חובת המכרזים‬
‫שמגדיר את יחסי‬
‫ותקנותיו‬
‫המשרד ומבצע • הסכם התקשרות‬
‫הפעילות‬
‫• הוראות תכ"ם ‪7.8.5‬‬
‫מספר הגורמים‬
‫המבצעים‬
‫היקף התקציב‬
‫שהגוף מקבל‬
‫לוחות הזמנים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לרוב ספק אחד‬
‫•‬
‫תקציב ידוע בהתאם למחיר‬
‫השירות )השתתפות של עד‬
‫‪(50%‬‬
‫בהתאם לצורכי הגוף המתקשר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תמיכה רגילה‬
‫סעיף ‪3‬א לחוק יסודות התקציב‪.‬‬
‫נוהל שר האוצר להגשת בקשות לתמיכה‬
‫מתקציב המדינה ולדיון בהן‪.‬‬
‫מבחני התמיכות‪ ,‬המפורסמים ברשומות‬
‫ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים‪.‬‬
‫הוראות החשב הכללי‪.‬‬
‫הגורמים שעומדים בקריטריונים לקבלת‬
‫התמיכה‬
‫בהתאם למספר הגופים המבקשים‬
‫והפרמטרים לחלוקת כספי התמיכה‬
‫בהתאם ללוחות זמנים מובנים‪ ,‬לרוב לשנה‬
‫המקורות הבאים יוכרו כמקורות עצמאיים של מקבל התשלום בהתקשרות לביצוע מיזם משותף‪:‬‬
‫הכנסות עצמיות של מקבל התשלום‪ ,‬כגון הכנסות מנכסים‪ ,‬הכנסות מפעילות שוטפת וכו'‬
‫‬
‫הכנסות ממפעל הפיס והמועצה להסדר הימורים בספורט‪.‬‬
‫‬
‫תרומות במזומן‪ ,‬התחייבות לתרומה או הכנסה ב"שווה כסף"‪ ,‬ובלבד שהן נרשמו או עתידות‬
‫‬
‫להירשם בדוחות הכספיים של מקבל התשלום‪) .‬קיימים תנאים החשבונאיים לרישום(‬
‫המקורות הבאים לא יוכרו כמקורות עצמיים של מקבל התשלום לביצוע מיזם‪:‬‬
‫ כספים המועברים למקבל התשלום כדמי השתתפות של הנהנים מהפרויקט‪.‬‬
‫ הכנסות מתקציב המדינה‪ ,‬כולל תמיכות לפי סעיף ‪3‬א לחוק יסודות התקציב‪.‬‬
‫ כספים המועברים מגופים מתוקצבים על פי סעיף ‪ 21‬לחוק יסודות התקציב‪ ,‬למעט הגופים‪.‬‬
‫ דרישה להעמיד לפחות ‪ 10%‬מחלקו במימון הפרויקט‪ ,‬מהכנסות שאינן בשווה כסף‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫ משרד התמ"ת – מיזם תעסוקה בשיתוף ארגון "צופן" לתועלת הציבור במטרה להגדיל את‬
‫מספר המהנדסים הערבים העובדים בתעשייה זו‪.‬‬
‫ משרד החינוך ‪ -‬הפעלת תוכניות ייחודיות במערכת החינוך הממלכתי‪ ,‬לחיזוק והעמקת חינוך‬
‫יהודי ציוני ומורשת ישראל בהתאם ובכפוף לתוכנית המקצוע "תרבות ישראל ומורשתו"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תקציב מכח חק‪:‬‬
‫תקציב מכח חוק נחקק במסגרת יוזמה שמגיש משרד הממשלתי‪ .‬הצעת חוק מסוג זה מכונה "הצעת‬
‫חוק ממשלתית"‪ .‬טיוטת החוק מוגשת לועדת השרים לענייני חקיקה ולאחר אישורה‪ ,‬מתפרסמת הצעת‬
‫החוק בקובץ "הצעות חוק" והיא מונחת על שולחן הכנסת‪.‬‬
‫דוגמאות לחוקים כאלה הם בין היתר‪ :‬חוק המועצה להשכלה גבוהה‪ ,‬חק הספורט‪ ,‬חק יד ושם‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 3‬רשויות מקומיות )בכסף ובשווה כסף(‪:‬‬
‫רשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ מאפשרות לעמותות לגשת למכרזים ולהגיש בקשות תמיכה‪.‬‬
‫קיימות שלוש אפשרויות לקבלת מימון מרשות מקומית‪:‬‬
‫מכרזים ‪ -‬התנאים למכרזים זהים לתנאים להגשת בקשות להשתתף במכרזים הממשלתיים‪.‬‬
‫תמיכה מתקציב רשות ‪ -‬הגשת בקשות עבור תמיכת רשויות מקומיות נעשית בהתאם לחוזר מנכ"ל‬
‫משרד הפנים מס' ‪.4/2006‬‬
‫תמיכה מתקציב ממשלתי שעוברת דרך הרשויות ‪ -‬ההגשה נעשית בהתאם להוראת תכ"ם ‪6.2.1‬‬
‫הקריטריונים השיקולים הגובה והדרכים לקבלת התמיכה זהים בשני סוגי התמיכות המתקבלות דרך או‬
‫מאת הרשות המקומית‪.‬‬
‫להלן ההבדלים בין תמיכה מרשות מקומית לבין תמיכה ממשרד ממשלתי‪:‬‬
‫מאפיין‬
‫תמיכה מהרשות המקומית‬
‫תמיכה ממשלתית‬
‫להשוואה‬
‫• מגיש הבקשה הינו "מוסד ציבורי" הפועל‬
‫בתחום השיפוט של הרשות המקומית‬
‫הרלוונטי )אף אם כתובתו הרשומה אינה‬
‫קריטריונים • התמיכה תנתן מאת המשרד המופקד‪.‬‬
‫בתחום הרשות(‪.‬‬
‫ותנאי סף‬
‫• תמיכה לפעילות מתמשכת‪.‬‬
‫לקבלת‬
‫• הוכחת פעילות בתחום הנתמך שנה אחת‬
‫• עמידה באחוז הנהלה וכלליות מכלל‬
‫התמיכה‬
‫לפחות טרום הגשת הבקשה‪.‬‬
‫המחזור השנתי‪.‬‬
‫• איתנות פיננסית נאותה וכן אי קיום עודף‬
‫מהותי מפעילות שוטפת‪.‬‬
‫• גובה התמיכה בכסף או בשווה כסף‬
‫• גובה התמיכה בכסף או בשווה כסף הניתנים‬
‫ממקורות ציבוריים נוספים‪.‬‬
‫למוסד ממקורות ציבוריים נוספים‪.‬‬
‫שיקולים‬
‫• סכום הבקשה והיקף פעולותיו‪,‬‬
‫בהשוואה לבקשות והיקפי פעילות של • השגת האמצעים הנוספים לביצוע הפעילות‪.‬‬
‫לאישור‬
‫התמיכה‬
‫המוסדות האחרים‪.‬‬
‫• גובה הוצאות השכר במוסד‪.‬‬
‫המוסד‪.‬‬
‫לתקציב‬
‫ביחס‬
‫התמיכה‬
‫שיעור‬
‫•‬
‫• מבחני תמיכה ייעודיים לתמיכות‪.‬‬
‫• מבחני תמיכה ייעודיים לתמיכות‪.‬‬
‫• תלוי במספר מבקשי התמיכה‪.‬‬
‫• תלוי במספר מבקשי התמיכה‪.‬‬
‫גובה‬
‫• סכום התמיכה לא יעלה על ‪ 90%‬מעלות‬
‫• סכום התמיכה לא יעלה על ‪90%‬‬
‫התמיכה‬
‫הפעולות אשר עבורן ביקש המוסד את‬
‫מעלות הפעולות אשר עבורן ביקש‬
‫התמיכה מהרשות‪.‬‬
‫המוסד את התמיכה מהמשרד‪.‬‬
‫• תמיכה תפורסם עד לתאריך ה ‪15‬‬
‫פניה‬
‫בנובמבר של השנה הקודמת לשנת‬
‫• באופן שוטף במהלך השנה‪ .‬מתפרסם באתרי‬
‫לקבלת‬
‫התמיכה‪ .‬הגשת הבקשות תתאפשר‬
‫הרשויות המקומיות‪.‬‬
‫תמיכה‬
‫עד ליום ה ‪ 1‬בינואר של השנה‬
‫שבעדה מבוקשת התמיכה‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫ המשרד לקליטת עליה – תמיכה בקייטנות ליוצאי אתיופיה‪.‬‬
‫ משרד הבריאות – קרן הסעת חולים‪.‬‬
‫ משרד החינוך ‪ -‬מנוי לשירות חינוכי מתוקשב באתר האינטרנט‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫קרן העזבונות‪:‬‬
‫האפוטרופוס הכללי מטפל בצוואות ותרומות הניתנות לטובת המדינה מידי אנשים שונים‪ .‬מרבית‬
‫העזבונות הניתנים לטובת המדינה הם "עזבונות מיועדים"‪ ,‬ומיעוטם עזבונות ללא ייעוד‪.‬‬
‫עזבונות מיועדים – כספים המיועדים עבור מוסד ספציפי‪ .‬כספים מיועדים לא עוברים דרך הוועדה‪ ,‬אלא‬
‫מועברים ישירות למוסדות דרך האפוטרופוס הכללי‪.‬‬
‫עזבונות שאינם מיועדים – כספים שמיועדים לפעילות )נוער בסיכון‪ ,‬שיקום קשישים וכו'( ולא למוסד‬
‫יועברו דרך המשרד הממשלתי הפועל בתחום התמיכה‪.‬‬
‫‪ 4.1‬קריטריונים ותנאי סף להגשת הצעה‪:‬‬
‫ על המוסד להיות מאוגד ופעיל במשך שנתיים לפחות ביום הגשת הבקשה‪.‬‬
‫ תמיכה במשך שלוש שנים רצופות אינה מאפשרת קבלת תמיכה לשנה רביעית )ובמקרה של‬
‫תמיכה בשיפוצים ורכישת ריהוט שנתיים בלבד(‬
‫ הצעה תוגש עבור פרויקט אחד )במוסד בו מחזור ההכנסות מעל ‪ 100‬מש"ח ‪ -‬שניים(‪.‬‬
‫ לבקשות רב שנתיות תנאים ומסמכים מיוחדים להגשת הבקשה‪ .‬פרויקט רב שנתי הינו‬
‫פרויקט אשר במהותו הוא רב שלבי ולא פרויקט החוזר על עצמו מדי שנה‪.‬‬
‫ לא תינתן הקצבה למוסד בעל גירעון מצטבר מפעילות שוטפת בשיעור של מעל ‪50%‬‬
‫ממחזור ההכנסות )בדוחות הכספיים האחרונים(‪.‬‬
‫ לא תאושר הקצבה למוסד אשר העודפים המצטברים מפעילות שוטפת עולים על ‪30%‬‬
‫ממחזור ההכנסות האחרון של המוסד‪.‬‬
‫ ההקצבה תינתן לארגון שמחזור הכנסותיו גבוה מ ‪ 100‬אש"ח‪.‬‬
‫ הועדה אינה מאשרת הקצבה המיועדת לחלוקה‪ ,‬כגון מלגות‪.‬‬
‫‪ 4.2‬שיקולים לאישור ההצעה‪:‬‬
‫ הגדרה מדויקת של הפרויקט בצורה ברורה המאפשרת להבין את מהותו ואופן ביצועו; אין‬
‫להסתפק אך ורק בתיאור התועלת החברתית הנובעת מקיום הפרויקט‪.‬‬
‫ יש צורך לבדל את הפרויקט מהארגון ולהדגיש את חשיבותו‪ .‬אין להגדיר את הארגון ואת‬
‫הפרויקט באותן ההגדרות‪.‬‬
‫ שימוש במילות מפתח "רלוונטיות" כגון‪ :‬עולים חדשים‪ ,‬פריפריה‪ ,‬מצוקה‪ ,‬נוער בסיכון‪ ,‬נוער‬
‫מנותק וכד'‪.‬‬
‫ בכל שנה הנושאים המועדפים )המפורסמים בקובץ עיזבונות ייעודיים( משתנים‪ .‬פניה‬
‫לוועדה בנושאים אלו מקדמת את הסיכוי לקבלת תמיכה גדולה יותר‪.‬‬
‫ המלצת המשרד הממשלתי מאוד חשובה להחלטת הוועדה‪) .‬הם בדרך כלל מאמצים את‬
‫ההמלצה(‬
‫ חדשנות הפרויקט‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫ הקרן דרך משרד הרווחה ‪ -‬פרויקט "סלי מזון‪ /‬מסגרות הזנה" ‪ -‬פרויקט חלוקת סלי מזון‪/‬‬
‫מנות חמות לנזקקים במשך כל ימות השנה ‪.‬‬
‫ הקרן דרך משרד הקליטה ‪ -‬השתתפות בהפעלת מדרשת ערב לנערות בסיכון מבנות העדה‬
‫האתיופית‪.‬‬
‫ הקרן דרך משרד הרווחה ‪ -‬השתתפות במימון טיולים ונופש לקשישים מרותקים ונזקקים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫"אגף לפיתוח שירותים חברתיים" בביטוח הלאומי‬
‫הביטוח הלאומי מעודד גופים וארגונים‪ ,‬המבקשים לפתח שירותים חדשניים ומועילים לרווחת אוכלוסיות‬
‫אלה‪ ,‬ומסייע להם במימון ובליווי מחקרי‪.‬‬
‫המימון יינתן אך ורק אם קיימת מחויבות של מקבל המימון להשתתף בעצמו במימון פיתוח השירות‪ .‬עם‬
‫תום הקמת מערך השירות‪ ,‬גופים וארגונים אלה ממשיכים ומתפעלים את השירות באופן עצמאי‪.‬‬
‫רב הפרסומים כיום הם במסגרת קולות קוראים המפורסמים באתר הביטוח לאומי באגף הקרנות‬
‫ככלל תינתן עדיפות לשירותים הבאים‪:‬‬
‫ שירותים חדשניים‪.‬‬
‫ שירותים הניתנים ישירות לאוכלוסיה המיועדת‪.‬‬
‫ זמינות ונגישות השירות לכלל הנזקקים להן באותו אזור‪ ,‬על פי קבוצות היעד שיוגדרו‬
‫בתוכנית‪.‬‬
‫בקשות התמיכה מתחלקות לשני סוגים‪:‬‬
‫ הגשת בקשות באופן שוטף במהלך השנה על פי מטרות ויעדי הקרן באופן כללי‪.‬‬
‫ הגשת בקשות ל"קול קורא"‪ ,‬דהיינו תמיכות מיוחדות היזומות על ידי הקרן בתנאים מגבילים‪.‬‬
‫פעילות זו‪ ,‬של פיתוח שירותי רווחה‪ ,‬מתבצעת על‪-‬ידי "האגף לפיתוח שירותים חברתיים" בביטוח‬
‫הלאומי באמצעות חמש קרנות כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ 5.1‬הקרן לילדים ונוער בסיכון‬
‫‪ 5.2‬הקרן לפיתוח שירותים לנכים‬
‫‪ 5.3‬הקרן לקידום תכניות סיעוד‬
‫‪ 5.4‬הקרן למפעלים מיוחדים‬
‫‪ 5.5‬קרן מנוף )לא רלוונטית לעמותות קשורה לבטיחות בעבודה במפעלים(‬
‫‪ 5.1‬הקרן לילדים ונוער בסיכון‬
‫הקרן פועלת לקידום הטיפול בילדים ונוער בסיכון‪ ,‬שטרם מלאו להם ‪ 18‬שנים‪ ,‬הנמצאים בסיכון בשל‬
‫הזנחה‪ ,‬התעללות‪ ,‬אלימות ופגיעה מינית‪ ,‬לרבות ילדים ובני נוער עוברי חוק המשתמשים בסמים או‬
‫החשופים לתנאי חיים מסכנים‪.‬‬
‫‪ 5.1.1‬תחומי סיוע‪:‬‬
‫ שדרוג והטמעה של שירותים קיימים‪ ,‬ופיתוח של שירותים חדשים‪.‬‬
‫ פריסה והרחבה של שירותים לאזורים שבהם קיים חסר באותם שירותים‪.‬‬
‫ הדרכה של כוח‪-‬אדם מקצועי כחלק אינטגראלי של התוכנית המוגשת‪ ,‬במטרה לשפר את‬
‫השירותים הניתנים לילדים‪.‬‬
‫ הכשרת הורים בטיפול בילדים‪ ,‬כחלק מהטיפול הניתן לילדים בתוכנית שהוגשה לקרן‪.‬‬
‫ רכישת ציוד ושיפוץ מבנים‪.‬‬
‫‪ 5.1.2‬קריטריונים ותנאי סף לקבלת הסיוע‪:‬‬
‫ מחויבות של הגורם מקבל המימון להשתתף במימון פיתוח השירות‪.‬‬
‫ יכולת מקצועית וביצועית מוכחת להפעלת השירותים המוצעים‪.‬‬
‫ התחייבויות של מקבל המימון להמשך תפעולו של השירות המוצע לפחות לשנתיים נוספות‪,‬‬
‫מעבר ל‪ 3 -‬השנים של התמיכה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 5.2‬הקרן לפיתוח שירותים לנכים‬
‫הקרן מסייעת לחברות וארגונים המבקשים לפתח שירותים המובילים לשילובם של אנשים עם מוגבלויות‬
‫בקהילה‪ ,‬ומעניקים להם דרך לשוויון הזדמנויות אמיתי‪.‬‬
‫הקרן תומכת ומסייעת בפיתוח שירותים בתחומי החינוך‪ ,‬השיקום‪ ,‬הדיור‪ ,‬התעסוקה ובילוי בשעות‬
‫הפנאי‪.‬‬
‫‪ 5.2.1‬תחומי סיוע‪:‬‬
‫ ציוד כללי וטיפולי הנדרש להפעלת הפרויקט ולתועלת ישירה של אנשים עם מוגבלויות‪.‬‬
‫ סיוע ביישום ובניסוי הלכה למעשה של שיטות מקצועיות חדשות לקידום נכים‪.‬‬
‫ הכשרת כוח אדם מקצועי יעודי לטיפול בנכים כאשר מדובר במקצוע חדש ומתפתח‪.‬‬
‫ שיפוצים ובנייה הנדרשים להתאמת המבנה לייעודו ולרווחת אנשים עם מוגבלויות השוהים‬
‫בו‪.‬‬
‫‪ 5.2.2‬קריטריונים ותנאי סף לקבלת הסיוע‪:‬‬
‫ פיתוח שירותים חדשים וישירים לנכים‪.‬‬
‫ פריסה של שירותים לאזורים בהם קיים מחסור באותם שירותים‪.‬‬
‫ תכניות שהן זמינות ונגישות לכלל הנזקקים להן באותו אזור‪.‬‬
‫‪ 5.3‬הקרן לקידום תכניות סיעוד‬
‫הקרן רואה חשיבות רבה בהישארותו של הקשיש בביתו‪ ,‬בקהילה‪ ,‬שם יש לו סביבה מוכרת ותומכת‬
‫ומסייעת למימוש מטרה זו‪.‬‬
‫‪ 5.3.1‬תחומי סיוע‪:‬‬
‫ פיתוח תשתיות לשירותים בקהילה עבור קשישים המוגבלים בפעילויות יום יומיות‪.‬‬
‫ פיתוח ושיפור השירותים לקשישים מוגבלים שנמצאים במוסדות‪.‬‬
‫‪ 5.3.1‬קריטריונים ותנאי סף לקבלת הסיוע‪:‬‬
‫ קיימת התחייבות להפעלה שוטפת והמשכיות של הפרויקט‪.‬‬
‫ קיימת התחייבות להשלמת מימון הסיוע )לפיתוח התשתיות(‪.‬‬
‫ זמינות ונגישות לכלל אוכלוסיית הקשישים המוגבלים באזור‪.‬‬
‫ תוכניות המבטיחות הישארות קשישים מוגבלים בקהילה‪.‬‬
‫‪ 5.4‬הקרן למפעלים מיוחדים‬
‫הקרן תומכת בפיתוח שירותי רווחה ניסיוניים וחדשניים לקבוצות בסיכון ו‪/‬או בעלת צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫‪ 5.4.1‬תחומי סיוע‪:‬‬
‫ תכניות ניסיוניות לאוכלוסיות מוחלשות או בסיכון כגון‪ :‬נשים מוכות‪ ,‬משפחות שאינן‬
‫מתפקדות‪ ,‬אסירים משוחררים‪ ,‬ילדים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬קשישים הסובלים מאלימות‪,‬‬
‫דורשי עבודה‪ ,‬דרי רחוב ועוד‪.‬‬
‫‪ 5.4.2‬קריטריונים ותנאי סף לקבלת הסיוע‪:‬‬
‫ הפרוייקט ניסיוני וחדשני )חברתי(‪.‬‬
‫ פרוייקט שפועל במתכונת מצומצמת וזמן מוגבל וזקוק לביסוס‪ ,‬בדיקה והערכה מחקרית‪.‬‬
‫ פרוייקט שהסתיים בהצלחה וניתן להרחיבו‪ /‬להטמיעו בקהילות אחרות‪.‬‬
‫ פרויקט המתייחס לקבוצות באוכלוסייה או לקבוצה מוגדרת‪ ,‬אשר צריכים סיוע מוגדר‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 6‬מפעל הפיס‬
‫מפעל הפיס מקצה חלק מהכנסותיו להקמת פרויקטים לרווחת הקהילה ולשיפור איכות חייהם של‬
‫התושבים‪.‬‬
‫‪ 6.1‬תחומי סיוע‪:‬‬
‫ מפעל הפיס מסייע בתחומים רבים וביניהם‪ :‬חינוך‪ ,‬רווחה וקהילה בריאות‪ ,‬ספורט ועוד‪.‬‬
‫ התמיכה במקרים רבים הינה עבור בניית מבנה חדש‪.‬‬
‫‪ 6.2‬קריטריונים‪ ,‬תנאי סף ושיקולים לקבלת הסיוע‪:‬‬
‫ הקריטריונים‪ ,‬תנאי הסף והשיקולים הינם ספציפיים לכל בקשה לסיוע‪ .‬קבלת קריטריונים‬
‫מתאפשרת באמצעות פניה דרך אתר האינטרנט‪.‬‬
‫‪ 6.3‬פניה לקבלת התמיכה‪:‬‬
‫ התמיכה מועברת דרך הרשות המקומית‪.‬‬
‫‪ 6.4‬דוגמה‪:‬‬
‫ הקמת בית ספר וגני ילדים )כולל בניה ושיפוץ(‪ ,‬רכישת ושדרוג מחשבים למוסדות חינוך‪,‬‬
‫מועדונים מרכזי יום לגיל הזהב ועוד‪.‬‬
‫המסמך נכתב על ידי ציפי סקטון‪ ,‬רו"ח ומלווה פיננסית בקמרון‪.‬‬
‫קמרון תשמח לסייע למקסם את הניהול הארגוני של ארגונך בעזרת כלים פיננסיים נאותים וישימים‪.‬‬
‫קמרון )חל"צ( מתמחה במתן שירותי ייעוץ וליווי למנכ"לים ולצוותי ההנהלה הבכירה בארגונים חברתיים‪ .‬כחלק‬
‫מהעבודה השוטפת קמרון שוקדת על פיתוח כלים מתקדמים במטרה לתרום את חלקנו בשינוי תפיסה ניהולית‬
‫בארגוני המגזר השלישי ולסייע לארגונים להתנהל בצורה טובה יותר‪ ,‬למצטיינים ובעלי יציבות ארגונית‪ .‬כחלק‬
‫מהמטרה קמרון מלווה ומייעצת לארגונים במגזר השלישי‪ ,‬תוך שימוש בכלים‪ ,‬במודלים ובמתודולוגיות מקצועיות‬
‫מקובלות‪ ,‬שעברו התאמה למגזר השלישי‪.‬‬
‫לשאלות‪ ,‬הבהרות והתלבטויות נוספות‪,‬‬
‫ניתן לפנות לקמרון בטלפון ‪ 02-5717997‬או במייל ‪[email protected]‬‬
‫‪11‬‬
‫נספחים‬
‫נספח ‪ – 1‬מסמכים נלווים להגשת בקשת התמיכה‬
‫להלן עיקרי הנושאים אשר נדרש התאגיד לתת עליהם את הדעת בבקשת התמיכה‪.‬‬
‫פרטי התאגיד ופרטי בעלי התפקידים בתאגיד‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫פירוט הפעילויות בגינם מתבקשת התמיכה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫פירוט תקציב התאגיד תוך ביצוע הפרדה בין הפעילות הנתמכת לכלל הפעילויות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫חתימה על התחיבות בגין תמיכה לפי סעיף ‪3‬א' לחוק יסודות התקציב‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫דוחות מקורות ושימושים של שנתיים שקדמו להגשת הבקשה‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫דוח הוצאות הנהלה וכלליות ערוך בהתאם להנחיות החשכ"ל‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫דוח חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותה‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫פירוט עסקאות עם צדדים קשורים‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫נספח ‪ – 2‬אחוז הנהלה וכלליות מכלל המחזור השנתי בהתאם להוראות החשכ"ל‬
‫שיעור שולי מירבי‬
‫‪22%‬‬
‫‪15.5%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪8.5%‬‬
‫‪7.5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫מחזור הכנסות שנתי במש"ח‬
‫‪0-10‬‬
‫‪ 10-25‬הבאים‬
‫‪ 25-50‬הבאים‬
‫‪ 50-75‬הבאים‬
‫‪ 75-100‬הבאים‬
‫מעל ‪ 100‬הבאים‬
‫נספח ‪ – 3‬אתרי אינטרנט רלוונטיים‬
‫תקנה ‪ 3‬א' לחוק יסודות התקציב ‪-‬‬
‫‪http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/E7AC8E56-3209-47D9-A200‬‬‫‪C2995A898CA6/16194/12006.pdf‬‬
‫נוהל שר האוצר להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה ‪-‬‬
‫‪http://www.ag.mof.gov.il/AccountantGeneral/AccountantGeneral/AccountantGeneralTopNav/A‬‬
‫‪GSubjects/associations/LegalFrame.htm‬‬
‫תמיכה מרשות מקומית –‬
‫‪http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/DD9A1049-94AA-4CF1-A690-291BB5E24425/0/5a.pdf‬‬
‫ועדת העזבונות ‪-‬‬
‫‪http://index.justice.gov.il/Units/EstatesCommittee/Pages/Application.aspx‬‬
‫"אגף לפיתוח שירותים חברתיים" בביטוח הלאומי ‪-‬‬
‫‪http://www.btl.gov.il/Funds/Pages/default.aspx‬‬
‫‪12‬‬

Similar documents