d=1;פתרון - Google Sites

‫צוות מרב"ד שאלון ב – קיץ תש"ע ‪ ‬‬
‫לקחי בחינה שאלון ב' )‪ (11108‬קיץ תש"ע ‪ :‬מותה של הפרטיות‬
‫פרק ראשון‪ :‬הבנה והבעה‪.‬‬
‫הטקסט "מותה של הפרטיות" הוא עדכני ורלוונטי ‪ ,‬עורר עניין רב אצל התלמידים‪.‬‬
‫חלק א'‪ :‬הבנה‬
‫שאלה ‪1‬א‬
‫ציון הטענה שהכותב דוחה‬
‫בסעיף זה התלמידים היו צריכים לציין את טענת המתנגדים ולא את טענת הכותב‪.‬‬
‫השגיאה שחזרה על עצמה היא שהתלמידים אינם מזהים את הקולות בטקסט "מי אמר מה "‪ .‬הם‬
‫לוקחים את טענת הכותב וכותבים אותה כטענת המתנגדים‪.‬‬
‫התלמיד צריך לברר ‪ :‬מה הטענה‬
‫‪ /‬ומהי טענת המתנגדים‪.‬‬
‫תלמידים לא הצליחו להשתחרר מהעתקת הטקסט ‪ .‬גם אם מצאו את המקום בטקסט בו הכותב‬
‫מציג את טענתו‪ ,‬רבים העתיקו את טענת הכותב ולא את הטענה שאותה הוא דוחה‪ ,‬או שהעתיקו‬
‫את כל המשפט ללא הבנה משמעותית של טענה ודחיית טענה אחרת‪.‬‬
‫דוגמה ‪....‬היא שהחלטת הממשלה היא לא זו שהביאה לאבדן הפרטיות‪.‬‬
‫דוגמה נוספת שבה התלמיד העתיק את שורות ‪ , 13-14‬ואין לנו ערובה לכך שהבין ‪ :‬מבחינה מעשית אובדן‬
‫הפרטיות הוא קודם כל תולדה של המציאות הטכנולוגית ולא של החלטת ממשלה חוקית או בלתי חוקית‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬ב לשם מה נוהגים כותבם להציג טענות מנוגדות ולדחותן‬
‫ו‪ 5‬ב ‪-‬‬
‫•‬
‫בשאלה זו התלמיד היה צריך להבין שנדרשה ממנו התייחסות להיבט הפרגמטי‪ .‬‬
‫•‬
‫רבים מהתלמידים חזרו במילים אחרות על המטלה עצמה‬
‫חלקם ידעו להציג בצורה חלקית את העיקרון לשם מה דוחים טענות מנוגדות‪ -‬ניכרת למידה ועיסוק‬
‫בנושא בכיתות אולם רובם חזרו על הדברים בצורה שבלונית‬
‫•‬
‫לדוגמה‬
‫•‬
‫לדוגמה ‪ ... :‬בכדי להראות לקורא כי הם שמו ליבם לטענות סותרות ולהסביר מדוע גם הן אינן נכונות‬
‫•‬
‫לדוגמה ‪. :‬כי הם רוצים שיראו את שני הצדדים גם הטוב וגם הרע ובגלל זה נקרא טיעון‪.‬‬
‫•‬
‫כמו כן רבים מהם עסקו בתוכן ולא בפרגמאטיקה‬
‫•‬
‫לדוגמה ‪ :‬הם עושים זאת כדי להבליט את הטענה שהטכנולוגיה גרמה לכך ולא דברים אחרים ‪ ‬‬
‫במאמרי טיעון הכותבים נוהגים להציג טענות מנוגדות ולדחותן‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫שאלה ‪ 2‬ב ‪ :‬דוגמאות מן המאמר שהכותב משתמש בהן כדי לבסס את טענתו‬
‫‪ 1‬‬
‫‪ ‬‬
‫צוות מרב"ד שאלון ב – קיץ תש"ע ‪ ‬‬
‫• לעומת זיהוי הטענה המרכזית ברוב המחברות‪ ,‬הדרישה להביא ‪ 2‬דוגמאות מן המאמר הביאה‬
‫שוב להעתקה של הוכחות מן הכתוב‪ ,‬או טענות שונות של הכותב‪ ,‬ולא דוגמאות מוחשיות לטענה‬
‫זו‪.‬‬
‫•‬
‫רבים מהתלמידים ביססו את סעיף ‪ 2‬א ולא התייחסו לעניין הדוגמאות‪.‬‬
‫•‬
‫תלמידים רבים לא מביאים דוגמאות לביסוס טענת הכותב אלא מצטטים את משפטי הטענה‬
‫שלו‪.‬‬
‫• יש תלמידים שכן ידעו לתת דוגמאות אך כתבו את כל המשפט שבו הדוגמה נמצאת או את כל‬
‫כדאי ללמדם לדייק ולאתר את המידע באופן מדויק‪ .‬‬
‫ההקשר‪.‬‬
‫לדוגמה ‪ :‬האויב הגדול ביותר שלנו הוא לא הממשלות המודרניות או תאגידי הענק תאבי הבצע ‪ ,‬האויב הגדול ביותר‬
‫הוא אנחנו )שורה ‪ - (59- 58‬ניתן לראות שהתלמיד לא מבין מהי דוגמה‪.‬‬
‫שאלה ‪: 3‬הרוב הכמעט מוחלט של הנבחנים זיהה את התשובה הנכונה‪ .‬לא היה פיזור בתשובות‬
‫התלמידים ‪ .‬נראה שהמסיחים לא היוו תחרות לתשובה הנכונה‪.‬‬
‫שאלה ‪ : 4‬הסבר הסתירה שהכותב מתכוון אליה‬
‫תלמידים רבים אינם מבינים סתירה מהי‪ .‬רבים מהם פשוט העתיקו את שורות ‪ 50 -49‬שבהן מופיעה‬
‫המילה " סתירה " )המשפט העוסק בסתירה (‪ .‬הם התייחסו לסימן הפיסוק ‪ :‬נקודתיים כאל הסבר ‪ ,‬וזו‬
‫הייתה הטעות הגדולה הבעיה הגדולה הייתה בדרישה להסביר אותה ז"א להסביר את ההתנגשות ‪ ,‬את‬
‫מה שקורה בניגוד למצופה ‪.‬‬
‫יש ללמד את התלמידים שבסתירה ישנם שני עניינים שאינם עולים בקנה אחד‪ .‬התייחסות רק לצד אחד‬
‫אינה סתירה‪ .‬הסבר הסתירה חייב לכלול התייחסות לתופעה שקרתה בניגוד למצופה‪.‬‬
‫למשל ‪ :‬ככל שהיכולת לחדור לפרטיות האדם גוברת‬
‫ניתן לצפות ש האדם ימחה על כך‬
‫למרות זאת האדם לא חושש מפגיעה בפרטיותו ‪ /‬האדם לא מוחה‪.....‬‬
‫לדוגמה ‪ :‬הסתירה‪ ...‬ככל שאפשר לחדור לפרטיותו של האדם יותר הרבה כך החששות שיחדרו לו לפרטיות פוחתות‪.‬‬
‫ככל שאפשר יותר לאתר את האדם באמצעות טלפונים ‪,‬ממירים וכ"ו כך הוא פחות חושש מהחדירה לפרטיותו כי זה‬
‫צפוי לו ‪ ,‬הוא מודע‪ – .‬ניתן לראות שהתלמיד לא הציג את ההתנגשות‪.‬‬
‫• יש תלמידים שהסבירו סתירה בין התקופות )וברור שזו אינה התשובה ( ‪ ‬‬
‫לדוגמה ‪:‬הסתירה הפנימית היא שבעבר האנשים היו נלחמים כדי שהחקיקה תגביל את היכולת של השלטון שלא‬
‫יוכל לחדור לחייו הפרטיים של האזרחים ‪,‬אך היום המצב שונה מפעם שככל שהיכולת לחדור לסביבה האינטימית‬
‫ביותר של האדם גדלה אז החשש שלהם פוחת ‪ .‬ולכן יש סתירה פנימית כיום לעומת פעם‪.‬‬
‫שאלה ‪ 5‬א ‪ +‬ב ‪ :‬ביטויים ‪ /‬מילים להבעת ספק ‪ +‬השיקול לשימוש בביטויים כאלה‪....‬‬
‫רוב התלמידים לא ידעו מהם ביטויי ספק‪.‬‬
‫רוב התלמידים אינם מבינים מהם ביטויי ספק ‪ ,‬ולכן לא יודעים לאתר אותם בטקסט‪.‬‬
‫הם העתיקו אמצעים רטוריים שונים מן המאמר והסבירו את תפקידם‪ :‬העשרה‪ ,‬המחשה‪ ,‬העצמה וכד'‪.‬‬
‫כמו כן גם בשאלה זו )כמו בשאלה ‪ 1‬ב ( התלמיד היה צריך להבין שנדרשה ממנו התייחסות להיבט‬
‫הפרגמטי‪.‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪ ‬‬
‫צוות מרב"ד שאלון ב – קיץ תש"ע ‪ ‬‬
‫תלמידים רבים התייחסו לתוכן ולא לשיקול ‪ /‬להצדקה ‪ /‬להסבר לשם מה משתמשים בביטויים או‬
‫במילים להבעת ספק‪.‬‬
‫לדוגמה ‪ ... :‬גורם לקורא לחידוש הפרכת הרעיון ‪ .‬זה משנה את צורת חשיבתו ולכן מושך אותו לקרוא‪ .‬גורם לצופה‬
‫להתבונן מחדש על הדבר עליו חשב בצורה מסוימת ) תשובה שאינה נכונה (‬
‫לעומת ‪ ... :‬ליצור מעין הזדהות עם הקורא‪ .‬הבעת ספק יכולה ליצור פנייה של הכותב לקוראים בדרך לא מאיימת‬
‫בכדי שהקורא יוכל לשאול עצמו את אותן שאלות ולהזדהות עם טיעון המאמר )תשובה טובה (‬
‫שאלה ‪ : 6‬שאלת הערכה וביקורת‬
‫שאלת הערכה וביקורת זו עוררה בעיות קשות במיוחד בבדיקה‪ .‬ניכרת למידה של מבנה התשובה‬
‫לשאלה מסוג זה‪ ,‬אך התלמידים ידעו להשיב רק בצורה טכנית ולכלול את רכיבי המבנה‬
‫הנדרשים‪ .‬הם לא ידעו כלל לבסס את דבריהם‪ .‬רובם העתיקו את מקרה המכונית והאיתורן‬
‫כביסוס לטענה המוצגת‪ .‬במקרים רבים תלמידים התייחסו לשאלה כאל הערכת טענת הכותב‬
‫האם תופעה זו טובה או רעה ולא הביעו את דעתם על הטענה‪.‬‬
‫תלמידים רבים לא התייחסו לטענה על שני חלקיה והתייחסו רק לאובדן הפרטיות‪.‬‬
‫לדוגמה ‪ :‬לדעתי הטענה‪ .....‬נכונה‪ .‬בימינו בני אדם מכניסים לחייהם כל מיני אמצעים שמקלים על איתורם ועל‬
‫חיטוט בחייהם הפרטיים‪ .‬כמו שנאמר במאמר כי הטלפון הסלולרי והאיתורן ברכבם של רוב האנשים מאפשר לאתר‬
‫או לצוטט להם בכל רגע נתון‪ .‬בעבר לא אפשרו ואף פעלו בכדי לא לאפשר לחדור לפרטיותו של הציבור‪ .‬אך כיום אנו‬
‫מזמינים מיוזמת נו את האפשרות לחדור לחיינו האישיים והאינטימיים‪.‬‬
‫ניתן לראות בדוגמה זו שהתלמיד חוזר על דברי הכותב ומתייחס רק לעניין הפגיעה בפרטיות ללא השוואה‬
‫לשאר האיומים‪.‬‬
‫דוגמה טובה ‪ :‬לדעתי טענה זו נכונה ‪ .‬ביטחון וחיים הם דברים המטרידים ביותר את האדם בעולם המודרני עמוס‬
‫הסכנות‪.‬אובדן הפרטיות מקבל משמעות מינורית ביחס לבעיות פשיעה ‪ ,‬זיהום אויר ‪ ,‬טרור ביטחון‪.‬‬
‫ניתן לראות כי במאמר ישנן דוגמאות להעדפת הביטחון והימנעות מלהיות קורבן לפשיעה‪ .‬בדוגמת מערכת האיתור‬
‫המותקנת בכלי רכב הכותב טוען כי האדם מוכן לוותר על חלק מפרטיותו בתמורה לשמירה על אפשרות איתור‬
‫האוטו במקרה שנגנב‪ .‬זוהי דוגמה המוכיחה כי האדם רואה את אבדן הפרטיות כזניח יותר לעומת איום פשיעה זה או‬
‫אחר‪.‬‬
‫• יש תלמידים שאינם מתייחסים לאבחנה של הכותב באשר לאדם החדש אלא מביעים את עמדתם‬
‫הערכית לגבי הנושא‪ :‬האם זה "בסדר" או "לא בסדר" ‪ .‬‬
‫שאלה ‪ : 7‬שאלה זו כללה קטע נלווה ושני סעיפים‪ .‬רוב התלמידים זיהו את מטרת הקטע‪,‬‬
‫אמנם היו טעויות בעיקר בכיוון של הצגת מסקנה‪.‬‬
‫שאלה ‪ 7‬ב‬
‫בסעיף ב' גילו התלמידים הבנה של הקטע ויכולת יישום של המצבים לאור הקטע‪ .‬הבעיה הייתה‬
‫בהסבר הפגיעה‪ :‬רבים לא הסבירו את הקישור לקטע ולמאמר‪,‬אלא חזרו על העובדה שהמצב‬
‫המתואר פוגע בפרטיות‪.‬‬
‫התלמידים נדרשו לפרשנות והיסק ‪ .‬היו צריכים לזהות באילו מהמצבים נפגעת הזכות לפרטיות על פי‬
‫הקטע שקראו ולהסביר ‪.‬‬
‫התלמיד יכול היה לענות בהסבר בהכללה לגבי ‪ 2‬המצבים או לתת הסבר לכל אחד מהמצבים‪.‬‬
‫תלמידים רבים חזרו ונימקו שהדבר פוגע בזכות לפרטיות‪ .‬זו הייתה בעצם השאלה‪.‬‬
‫‪ 3‬‬
‫‪ ‬‬
‫צוות מרב"ד שאלון ב – קיץ תש"ע ‪ ‬‬
‫דוגמה ‪:‬פוגע בזכות הפרטיות משום ששבב זה מוחדר לגופו של האזרח והזכות לפרטיות חלה גם על הגוף של האדם‪.‬‬
‫השתמעויות להוראה‪:‬‬
‫א‪ .‬נדרשת קריאה מרובה ומעמיקה של טקסטים ברמה גבוהה ובאורך משמעותי‪ .‬קריאה מרובה‬
‫של טקסטים טיעוניים ודיון ברכיבי המבנה של הטקסט‪:‬זיהוי טענת הכותב‪ ,‬תפקיד טענות‬
‫הנגד‪ ,‬ביטויי הספק‪ ,‬השאלות שנשאלות לאורך המאמר ותפקידן ‪ ,‬אבחנה בין שאלות‬
‫אמיתיות לשאלות אחרות‪ .‬הקריאה הביקורתית של טקסטים מגוונים יכולה לאמן את‬
‫התלמידים בקריאה של טקסט מורכב במבנהו ‪ ,‬בלשונו‪ ,‬באמצעים הרטוריים הפזורים בו‬
‫ומשמשים כביסוס לטענת הכותב‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ב‪ .‬פענוח המטלה‪ :‬בעקבות השאלה ופיצוח השאלה – מה השאלה שואלת? נדרשת אסטרטגיה‬
‫של זיהוי מטרת השאלה‪ ,‬לא רק זיהוי הושרה שאליה מתייחסת השאלה‪ .‬פעמים רבות מוצא‬
‫התלמיד כמובן את מס' השורה שאליה השאלה מתייחסת‪ ,‬אך לא "מתרגם" את כוונת‬
‫השאלה לביצוע‪ ,‬אלא מסתפק בהעתקה ללא הבנה‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫ג‪ .‬דיון במושגים‪ :‬מה ההבדל בין דוגמה להוכחה‪ ,‬הסבר הסתירה ולא העתקת הסתירה‪ .‬שאלות‬
‫הערכה וביקורת – כדאי להעמיק בהבנה‪ :‬מהו ביסוס? האם העתקה מן הכתוב היא ביסוס?‬
‫האם "תעקיף" הוא תמיד ביסוס? ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫ד‪ .‬העמקה בהבנה של יחסים בין טענת הכותב העיקרית‪ ,‬לבין הטענות הבונות את המאמר‬
‫לקראת הטיעון העיקרי ‪ .‬דרכים שונות של כותב המאמר לחיזוק עמדתו ‪ .‬‬
‫שאלה ‪: 8‬‬
‫נושא ‪" 8‬מצלמות בבית הספר" היה נהיר ובעל מבנה שקוף מאד לתלמידים‪ .‬ניכר שהנושא מוכר לתלמידים‬
‫הן מבית ספרם ‪ ,‬והן מחיים בצל מצלמות כמעט בכל מקום ציבורי‬
‫התלמיד אמור לקיים מהלך טיעון ‪ /‬דיון מלא הכולל פתיח המסביר היטב את הקונפליקט וסגיר המציג‬
‫מסקנה או סיכום מהלך הטיעון‪.‬‬
‫בעיות ‪ :‬‬
‫חיבורים שאינם כתובים במבנה של טיעון‬
‫•‬
‫• היו חיבורים שהיו כתובים כתיאור תופעה או כ"כתבת דיווח ‪ ‬‬
‫היו חיבורי עימות שבסופם ננקטה עמדה ‪ ‬‬
‫•‬
‫היו כאלה שענו על שאלה ‪ 8‬כתשובה )ללא מבנה של חיבור‪ .‬אין פתיח וסגיר( ‪ ‬‬
‫•‬
‫יש בתשובתו הבעת דעה אך זה לא חיבור‬
‫שאלה ‪9‬‬
‫בחיבור ‪ 9‬נדרש התלמיד להביע את דעתו על התופעה שהחברה בימינו עוסקת בעיקר בחיצוניות‪ :‬ופחות‬
‫בפנימיות‪ ,.‬ועל השלכותיה )כך לפי ניסוח השאלה(‪.‬‬
‫תלמידים רבים כתבו חיבורים שבהם רק תיארו את התופעה ולא הביעו דעה‪.‬‬
‫כמו כן הנושא הזה פתוח וה"קנקן" מאפשר יותר מפרשנות אחת של חיצוניות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬היו תלמידים‬
‫שהרחיבו הרבה מעבר למה שהנושא מזמן‪ ,‬וערבו נושאים שונים בכל הנוגע לצורת החיים היום ‪ .‬למשל‪,‬‬
‫מחזור‪ ,‬סדנאות הורים‪,‬תחרותיות וסמכות הורית‪ -‬שלא נראים שייכים לנושא‪.‬‬
‫‪ 4‬‬
‫‪ ‬‬
‫צוות מרב"ד שאלון ב – קיץ תש"ע ‪ ‬‬
‫השתמעויות להוראה‪:‬‬
‫א‪ .‬יש שיפור רב בהבנת מבנה הטיעון‪ ,‬תלמידים רבים ידעו מה נדרש מהם בהוראה ‪ :‬כתוב מאמר‬
‫טיעון‪ ,‬אך נדרשת הבהרה ולמידה מעמיקה במבנהו של טקסט הטיעון על מגוון צורותיו ‪ .‬יש ללמד‬
‫את המהלך המורכב של כתיבת טקסט שכנועי‪ ,‬ולאפשר לכותבים להשתמש בדרכים שונות של‬
‫ביסוס וחיזוק עמדתם‪ .‬‬
‫ב‪ .‬יש לעבוד על שיפור המבע‪ ,‬על גיוון סגנוני‪ ,‬על התאמת המבע למטרות הכתיבה ועל שימוש בדרכי‬
‫ביסוס מגוונות ‪ .‬קריאת מאמרים שונים צריכה להיות מודל לכתיבה טובה‪ .‬כדאי בשלבים שונים‬
‫בדיון על המאמר הנקרא ‪ ,‬לעסוק בניתוח הלשוני ובתפקידי הלשון למטרות השכנוע‪ .‬‬
‫שאלה ‪10‬‬
‫•‬
‫תלמידים מתקשים בפירוק של משפט ל שני משפטים נפרדים‪ .‬‬
‫יש לשים לב שתלמידים יקפידו לכתוב מאזכר על מנת שתהיה לכידות‪ .‬יש לזכור שמדובר ביחידת שיח‬
‫שיש בה יחסי לכידות וקישוריות‬
‫למשל ‪:‬‬
‫•‬
‫למדינות שונות יש מתקנים טכנולוגיים‪.‬‬
‫•‬
‫משפט שני ללא יידוע‪ :‬מתקנים טכנולוגיים מיועדים לקליטת תקשורת אלקטרונית בעולם‪.‬‬
‫שאלה ‪11‬‬
‫תלמידים התקשו להסביר במונחים תחביריים את הסחבה לדו – משמעות‬
‫רוב התלמידים כותבים שהצירוף יכול להתאים גם למילה החלטה וגם למילה ממשלה‪ ,‬כלומר אינם‬
‫משתמשים במונחי תחביר – לכל היותר אומרים שהלוואי יכול להתאים לשתי המילים ולעתים רחוקות‬
‫מציינים גם שהסיבה לכך היא ששתי המילים הן בנקבה‪.‬‬
‫שאלה ‪12‬‬
‫לתלמידים רבים אי דיוקים כמו ‪ :‬תמורה כוללת" במקום "תמורה" "נשוא מורחב" במקום "נשוא"‬
‫תלמידים כתב תפקיד תחבירי אחר כמו הסגר‪ ,‬תיאור וכדומה ובחלק ב' כתבו להוסיף מידע‪ ,‬לפרט‪,‬‬
‫להסביר שזה בעצם מתאים כמעט לכל חלק תחבירי‪.‬‬
‫אנו חייבים ללמדם לקשור בין הדברים כי אחרת כל מה שיכתוב על תפקיד רטורי יהיה נכון‪.‬‬
‫שאלה ‪13‬‬
‫יש תלמידים שאכן ציינו את מספר המשפט המשובש ‪ ,‬אבל תיקנו תיקון לא רלוונטי‬
‫שאלה ‪14‬‬
‫‪ 14‬ב אינם מכירים קשר של בררה‬
‫כותבים קשר של "צירוף" או "חיבור" במקום קשר של "הוספה"‬
‫‪14‬ג‪ .‬לא ידעו ליצור קשר לוגי של ניגוד‬
‫לדוגמה ‪":‬ברור כי הסכנה הטמונה באובדן הפרטיות אינה נשקפת רק מגורמים ממשלתיים או ביטחוניים‪,‬‬
‫היא נשקפת גם מגורמים פרטיים ועסקיים‪" ...‬‬
‫‪ 5‬‬
‫‪ ‬‬
‫צוות מרב"ד שאלון ב – קיץ תש"ע ‪ ‬‬
‫אין כאן קשר לוגי מתבקש )אלא(; לא הושמטו המילים "היא נשקפת"; יש שימוש ב"גם" ולא‬
‫ב"דווקא"‬
‫שאלה ‪15‬‬
‫התקשו בהמרת נשוא לנשוא מורחב‬
‫שאלה ‪16‬‬
‫בשאלת החובה ‪16‬א תלמידים בחרו מילה לא נכונה אבל השורש לעיתים היה נכון‬
‫אנו חייבים לקשור בין בחירת המילה לבין השורש‪.‬‬
‫למשל ‪ :‬בחר רישיון במקום מורשת וכתב שורש ירש‪.‬‬
‫עלינו לפסול תשובות מעין אלה כי הן מראות על ניחוש ולא על הבנה‪.‬‬
‫שאלה ‪17‬‬
‫בסעיף ‪ ,‬ב )‪ (2‬תלמידים שיבצו פועל באותו בניין‪ ,‬ובאותו זמן אך בגוף אחר‪ .‬התלמיד התבקש לכתוב‬
‫משפט שבו הפועל קיים אך אפשר לנתחו בדרך שונה‪.‬‬
‫לדוגמה ‪:‬‬
‫אני נמצא כרגע בבגרות‪.‬‬
‫‪ /‬אתה נמצא במקום שונה‪.‬‬
‫במקום לכתוב למשל ‪ :‬אנחנו נמצא פתרון‬
‫שאלה ‪18‬‬
‫התלמידים התקשו בהכללה כאשר נתבקשו למיין את הפעלים ולתת כותרת‪.‬‬
‫שאלה ‪19‬‬
‫שאלה ‪20‬‬
‫תלמידים רבים כותבים במקום שם תואר – תכונות‪ .‬לא ניתן לקבל זאת‪.‬‬
‫תלמידים מתבלבלים בין שמות תואר לבין תיאורים ‪.‬‬
‫‪ 6‬‬
‫‪ ‬‬