U - המחצית השלישית

‫הפעלת תוכנית "המחצית השלישית – סמסטר קיץ" – בחינות בגרות‬
‫הפרויקט מבוצע ע"י ויצ"ו העולמית אגף החינוך ע"פ מכרז מס' ‪75/12.08‬‬
‫עבור המינהל הפדגוגי – האגף לחינוך על יסודי‬
‫משרד החינוך‬
‫‪.‬‬
‫לשון‬
‫שאלון ‪011108‬‬
‫תוכנית לימודים‬
‫וערכה למורה‬
‫תוכנית "המחצית השלישית – סמסטר קיץ" – בחינות בגרות‬
‫‪www. bagrut3.org.il‬‬
‫כתבה‪ :‬אביגיל סער‬
‫הקדמה‬
‫התכנית המוצעת להלן נבנתה לתלמידים הניגשים לתכנית "המחצית השלישית" – לשון לשאלון ב'‪ ,‬והיא מתפרסת על פני ‪ 5‬שבועות‪ ,‬חמישה ימי לימוד‬
‫בכל שבוע בני ‪ 5‬שעות אקדמאיות בכל יום‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫הלמידה תתמקד בשני התחומים העיקריים של הבחינה‪ :‬התחום הדקדוקי ותחום ההבנה וההבעה‪.‬‬
‫הלמידה בארבעת השבועות הראשונים תשלב בין לימודי החומר הלשוני‪ -‬דקדוקי לבין למידת מיומנויות בהבנה והבעה‪ .‬חשוב כי בכל שיעור יהיה טקסט‬
‫‪U‬‬
‫והתלמידים יתנסו בקריאה ובכתיבה ‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫השבוע החמישי יוקדש לתרגול של כל החומר ברמת בגרות )שימו לב לשינויים במועדי המבחנים בחלק מן השבועות(‪.‬‬
‫בכל יום חמישי תתקיים בתחילת היום בחינה על החומר הנלמד‪ .‬הבחינה תשלב בין החומר הדקדוקי‪ -‬לשוני לבין הבנה והבעה ותימשך בין שיעור‬
‫לשניים‪ .‬הבחינה תתקיים בתחילת היום‪ ,‬ולאחריה ימשיכו הלימודים כרגיל‪.‬‬
‫שימו דגש על הכתיבה בשאלון זה‪ :‬כתיבת מאמר טיעון‪ .‬התלמידים נדרשים לכתוב מאמר בהיקף של עמוד וחצי ובו להביע עמדה בנושא הנדרש‪ .‬כתיבה זו‬
‫הינה תהליכית ודורשת אימון רב‪ ,‬לכן הלימוד לחלק זה מתחיל כבר באמצע השבוע השני‪.‬‬
‫מבנה הבחינה‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫פרק א'‪ -‬הבנה והבעה‬
‫‪U‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪ 50‬נקודות‪ 25 :‬להבנה ו‪ 25-‬להבעה‪ -‬כתיבת חיבור(‬
‫‪P0F‬‬
‫משקל פרק זה בבחינה הוא ‪ 50 :‬נק' ‪ .‬לכן יש להקדיש לו חלק ניכר מתהליך הלמידה בתכנית‪ .‬חלק זה יילמד באופן ספיראלי‪ ,‬בהדרגה ובשיטת‬
‫ה"אימון"‪ :‬יש להקדיש בכל יום זמן לתרגול בקריאה ובכתיבה‪.‬‬
‫מיומנויות נדרשות‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫הבנה והבעה‬
‫•‬
‫שאלות בממדי הבנה שונים‪ :‬איתור פרטים ואחזורם‪ ,‬פרשנות והסק‪ ,‬שאלות הערכה וביקורת וכן מתחום אוצר המילים‪.‬‬
‫•‬
‫קישוריות ולכידות‪ :‬קשָּ רים לוגיים‪ ,‬אזכורים‪.‬‬
‫•‬
‫שימוש באמצעים רטוריים בטקסט ‪.‬‬
‫•‬
‫בטקסט טיעון‪ -‬רכיבי טקסט טיעון כגון‪ :‬זיהוי כוונת‪/‬ות הכותב‪ ,‬זיהוי טענת‪-‬העל של הכותב‪/‬ת ‪ ,‬טענה וביסוסה‪ ,‬טענות נגד והפרכתן‬
‫•‬
‫ארגון המידע בטקסט השלם או בחלקיו )כלל‪-‬פרט‪ ,‬דוגמות‪ ,‬טיעון וביסוס‪ ,‬רצפים לוגים‪( 2‬‬
‫•‬
‫הבנת השאלה ‪ -‬השאלה כטקסט‪:‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P1F‬‬
‫א‪ .‬זיהוי רכיבי המבנה של השאלה‪ :‬היגד‪ ,‬מילות שאלה הוראה והשלמותיהן‪ ,‬ומילות תוכן‪.‬‬
‫ב‪ .‬כתיבת תשובה מיטבית‪.‬‬
‫הבעה‪:‬‬
‫כתיבת מאמר טיעון בהיקף של כעמוד וחצי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הפרק "טקסטים מן המקורות" לא נכלל במועדים האחרונים בבחינות הבגרות‪ ,‬והנחת העבודה היא כי הוא לא ייכלל גם במועד זה‪ .‬אם יהיה שינוי‪ -‬תימסר הודעה‪.‬‬
‫‪ 2‬רצפים לוגיים‪ :‬רצף כרונולוגי‪ ,‬הוספה והבהרה‪ ,‬סיבה ותוצאה‪ ,‬בעיה ופתרונה‪ ,‬השוואה‪/‬ניגוד‪/‬עימות‬
‫‪U‬‬
‫פרק ב'‪ :‬תחביר )‪ 24‬נקודות(‬
‫‪ .1‬סיווג וניתוח של משפטים מן הסוגים הבאים‪ :‬פשוט‪ ,‬איחוי‪ ,‬מורכב‪ ,‬משפטים בעלי נושא סתמי‪ ,‬משפטים בעלי חלקים כוללים ומשפטים בעלי חלק‬
‫ייחוד‪.‬‬
‫‪ .2‬זיהוי התפקיד התחבירי של חלקי המשפט‪.‬‬
‫‪ .3‬המרות של מבנים תחביריים במבנים תחביריים אחרים ועמידה על הבדלי התפקוד ביניהם‪.‬‬
‫‪ .4‬תקינות‪ -‬זיהוי מבנים תחביריים משובשים )למשל בהתאם ובהצרכה( ותיקונם‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .5‬מבנים דו משמעיים מבחינה תחבירית‪ ,‬ושכתובם למבנים חד משמעיים‪.‬‬
‫פרק ג'‪ :‬מערכת הצורות )‪ 26‬נקודות(‬
‫‪ .1‬ניתוח והטיה של פעלים מכל הגזרות‪.‬‬
‫‪ .2‬שורשים תנייניים‪ ,‬פעלים גזורי שם‪.‬‬
‫‪ .3‬שם העצם‪ :‬מיון שמות לפי דרכי התצורה‪ ,‬הסבר דרך התצורה‪ ,‬משמעויות המשקלים והצורנים )כולל צורני נטייה וצורני גזירה(‪.‬‬
‫‪ .4‬תקינות לשונית בתחום הפועל והשם‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪UP2F‬‬
‫שבוע ראשון‪7/7- 3/7 :‬‬
‫‪U‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫הבנת הנקרא והבעה‪) :‬שני שיעורים הבנת הנקרא והבעה;‬
‫‪U‬‬
‫תכנית הלימודים‬
‫‪3‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫ראשונים(‬
‫‪U‬‬
‫)שני שיעורים ראשונים(‬
‫‪U‬‬
‫חזרה והעמקה בנושא אסטרטגיות‬
‫קריאה בעזרת טקסט ראשון שיביא‬
‫המורה‪:‬‬
‫א‪ .‬ההקשר הנסיבתי וההקשר החברתי‪-‬‬
‫תרבותי של הטקסט )לנסות לאתר את‬
‫הרקע לכתיבת הטקסט‪ ,‬יחסי מוען‪ -‬נמען‬
‫וכיו"ב(‪ :‬הכלי לכך יהיה פרטי ת‪.‬ז‪.‬‬
‫רלוונטיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחירת אופן הקריאה לפי המטרה‪:‬‬
‫‪ .1‬קריאה ראשונה תהיה קריאה מרפרפת‬
‫על מנת להבין את הטקסט בכללותו‪ .‬רצוי‬
‫לכתוב בצידי הפסקה את הנושא המרכזי‬
‫שבו היא עוסקת‪.‬‬
‫‪ .2‬בשלב המענה על השאלות‪ -‬לקריאה‬
‫יהיו מטרות שונות‪ :‬דליית פרטים‪ ,‬הבנת‬
‫מטרת הכותב‪ ,‬זיהוי כוונתו וכיו"ב‪ -‬לכן‬
‫בחלקים מן הטקסט תהייה הקריאה‬
‫מעמיקה יותר וסלקטיבית‪.‬‬
‫ד‬
‫הבנת הנקרא והבעה;‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫הבנת‬
‫)שני שיעורים‬
‫ראשונים(‬
‫ה‬
‫הנקרא והבעה;‬
‫‪U‬‬
‫)שני בוחן על החומר הנלמד‪.‬‬
‫שיעורים ראשונים(‬
‫המשך הלמידה‪:‬‬
‫משפט איחוי‪ :‬ללמד את מבנה המשפט‪,‬‬
‫שימושיו ודרכי הניתוח שלו‪.‬‬
‫חשוב ביותר!!! זהו השלב בו חוזרים‬
‫למילות הקישור בהן עסקנו בהבנה‬
‫והבעה‪ .‬בין המילים ובין המשפטים‬
‫קיימים קשרים לוגיים שהילדים‬
‫צריכים להכיר ולהפנים‪.‬‬
‫תרגול‪ :‬משפט איחוי‪ -‬ניתוח ‪ +‬ציון‬
‫הקשר הלוגי הקיים במשפט‪.‬‬
‫תרגול משותף של כל החומר הנלמד עד‬
‫כה‪) .‬אם אין זמן‪ -‬לתת כש"ב(‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫זיהוי המבנה הלוגי של‬
‫הטקסט‪ :‬חשוב להביא האמצעים הרטוריים‪:‬‬
‫יש לאמן את‬
‫טקסט לשיעור ודרכו‬
‫התלמידים להכיר את‬
‫לעבוד על הנושאים‬
‫האמצעים הלשוניים‬
‫הבאים‪ :‬לזהות מהו‬
‫בהם משתמש הכותב‬
‫מבנה הטקסט‪-‬‬
‫על מנת להעצים את‬
‫תופעה וגורמים‪ ,‬בעיה‬
‫המסר‪ ,‬להתקרב אל‬
‫ופתרון‪ ,‬טענה וביסוסה‬
‫הקורא‪ ,‬לשכנע אותו‪,‬‬
‫)בטקסט טיעון‪ -‬לבדוק‬
‫לגרום לו להזדהות‬
‫האם הביא הכותב גם‬
‫ועוד‪ .‬היעזרו ביחידת‬
‫טענות נגד והפרכתן?(‪,‬‬
‫הסבר‪ ,‬מסקנה‪ ,‬מבנה של הלימוד המצורפת‪-‬‬
‫"אמצעים רטוריים"‪.‬‬
‫רצף כרונולוגי ועוד‪.‬‬
‫כולל הפיסוק‪ -‬כאמצעי‬
‫רטורי )למשל‪ -‬תפקידי‬
‫לשון‪ .‬תחביר‬
‫המירכאות(‪.‬‬
‫חלקים תחביריים‬
‫נוספים במשפט‪:‬‬
‫נשוא מורחב‪ ,‬נושא לשון‪ -‬תחביר‬
‫סתמי‪,‬משלימי הפועל‪ :‬משפט שמני כולל סוגי‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ 3‬התכנית נכתבה לפני פרסום המיקוד והיא מופיעה כאן במלואה‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫הכרת רכיבי המבנה האופייניים‬
‫לטקסט טיעון‪ :‬טענה וביסוסה‪,‬‬
‫טענות נגד והפרכתן‪.‬‬
‫תרגול בעזרת טקסט טיעון‪ ,‬כולל‬
‫אמצעים רטוריים שמזמן‬
‫הטקסט‪.‬‬
‫לשון‪ -‬תחביר‬
‫משפט פשוט בעל חלקים‬
‫כוללים‪.‬‬
‫משפט פשוט בעל חלק ייחוד‬
‫תרגול ‪) .‬לשיקול דעת המורה אם‬
‫לחכות עם זה עד המיקוד(‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫לשון‪ .‬תחביר חזרה כללית‪ -‬מהו תחביר‪ ,‬תיאורים ומושא‪) .‬על אף אוגדים ‪,‬משפטי "יש"‬
‫שאין צורך לציין את סוג ותרגול‪.‬‬
‫במה עוסקים בתחביר‪) .‬הדגימו צירופי‬
‫התיאור במבחן‪ -‬מומלץ‬
‫מילים לעומת מילה בודדת(‪.‬‬
‫לעבור עם הילדים על‬
‫חלקי הדיבר‪ :‬חזרה על כל חלקי הדיבר‪.‬‬
‫שימו לב להבחנה בין שם פעולה לפועל‪ .‬מה מציין כל תיאור(‪.‬‬
‫משלים שם‪ -‬לוואי‪,‬‬
‫לתרגל את‬
‫המשפט‪ :‬מהו משפט? משפט הוא קבוצת ותמורה‪.‬‬
‫ניתוח המשפט הפשוט‪.‬‬
‫מילים המביעות רעיון‪.‬‬
‫רשמו על הלוח משפט פשוט‪ -‬ודונו‬
‫במסר‪/‬רעיון שהוא מעביר )היום ירד גשם‬
‫סוחף( השוו לצירופי מילים כגון‪ :‬גשם‬
‫סוחף‪ ,‬יום גשום שאינם מעבירים מסר או‬
‫התרחשות אלא מציינים מושג‪ ,‬צירוף‬
‫מילים‪ .‬בהמשך‪ :‬נשוא ונושא )במשפט‬
‫הפועלי (‪ ,‬תרגול ע"פ סדר הפעולות הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬קריאת המשפט והבנתו‪ .‬ב‪ .‬חיפוש‬
‫פועל מפורש‪ -‬נשוא‪ .‬ג‪ .‬מי ‪ +‬הפועל=‬
‫הנושא לחדד עם התלמידים את ההבנה‬
‫‪4‬‬
‫כי אלו הם "עמודי המשפט"‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪P3F‬‬
‫‪ 4‬אפשרות נוספת‪ :‬תחביר לרוחב – זיהוי הנשוא במשפט פועלי בלבד ומיד פריסה סוגי משפטים לפי מספר הנשואים – פשוט ולא פשוט‪ ,‬אח"כ הבחנה בין מורכב ואיחוי לפי מילות הקישור‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫שבוע שני‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫‪13-7- 10/7‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫הבנת הנקרא והבעה;‬
‫‪U‬‬
‫שימו לב‪ :‬בשבוע זה לא יתקיימו לימודים בימים ב' וה' בשל מועדי ב'‬
‫כטקסט‪:‬‬
‫השאלה‬
‫שיעורים ראשונים(‬
‫לא לומדים‪ -‬מועד ב'‬
‫)שני באנגלית‬
‫זיהוי רכיבי המבנה של‬
‫השאלה‪ :‬היגד‪ ,‬מילות שאלה‬
‫הוראה וכיו"ב‪ .‬הכרת שאלות‬
‫מסוגים שונים‪ ,‬בממדים‬
‫שונים ואופן כתיבת התשובה‬
‫המיטבית‪) .‬ממדי ההבנה של‬
‫השאלות‪ :‬איתור מידע ואחזורו‪,‬‬
‫פרשנות והיסק‪ ,‬הערכה וביקורת(‪.‬‬
‫חזרה על מילות הוראה‬
‫אופייניות כגון‪ :‬דון‪ ,‬הגדר‪,‬‬
‫הדגם‪ ,‬הצג‪ ,‬השווה‪ ,‬חווה‬
‫דעתך‪ ,‬ציין‪ ,‬תאר ועוד‪.‬‬
‫תרגול באמצעות טקסט‪.‬‬
‫ג‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫הנקרא‬
‫הנקרא הבנת‬
‫שיעורים שיעורים ראשונים(‬
‫‪U‬‬
‫והבעה;)שני‬
‫ראשונים(‬
‫‪U‬‬
‫תרגול בעזרת טקסט‪:‬‬
‫עבודה על כל המרכיבים‬
‫שנלמד ו עד כה בעזרת‬
‫הטקסט מאתמול או‬
‫טקסט חדש‪ .‬התלמידים‬
‫יתרגלו מענה על שאלות‬
‫בממדי ההבנה השונים‪,‬‬
‫לרבות שאלות הערכה‬
‫וביקורת )חווה דעתך‬
‫על‪ ,....‬האם אתה מסכים‬
‫עם‪ ,....‬האם לדעתך ‪....‬‬
‫וכיו"ב(‪.‬‬
‫לשון‪ -‬תחביר‬
‫משפט מורכב‪ -‬פסוקית‬
‫מושא‪ ,‬תרגול פסוקיות‬
‫מושא ותיאור ופסוקית‬
‫לוואי‪.‬‬
‫* )פסוקית נושא ונשוא‪-‬‬
‫אפשר ללמד בשלב זה או‬
‫לאחר פרסום המיקוד(‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫לשון‪ -‬תחביר‬
‫משפט מורכב‪ -‬ללמד את‬
‫המבנה ואת אופן התחימה‬
‫הכרת מילות השעבוד‪ :‬ש‪,‬‬
‫אשר‬
‫וכיו"ב‪,‬כי‪,‬אם‪/‬לו‪/‬אילו‪/‬לולא‪/‬‬
‫מילות שאלה ‪/‬ה"א הזיקה‬
‫)שאפשר להחליפה‬
‫ד‬
‫הבנת‬
‫ה‬
‫‪U‬‬
‫והבעה‪):‬שני‬
‫‪U‬‬
‫כתיבת מאמר טיעון‪:‬‬
‫הגדרת המושג "טיעון" עם‬
‫התלמידים ‪ ,‬רצוי להביא טקסט‬
‫טיעון קצר )טקסט בן חצי עמוד(‪-‬‬
‫ולמפות עם התלמידים את‬
‫רכיביו‪ :‬טענה‪ ,‬ביסוס‪,‬‬
‫מסקנה‪/‬המלצה‪.‬‬
‫בשלב זה יקבל התלמיד מטלת‬
‫כתיבת טיעון קצרה )חצי עמוד(‪.‬‬
‫למשל‪ :‬יש הטוענים כי יש‬
‫לאפשר לצרכן להחזיר תוך זמן‬
‫סביר מוצר שרכש ולקבל תמורתו‬
‫החזר כספי מלא ‪ .‬כתוב מאמר‬
‫קצר ובו הבע את דעתך ונמק‬
‫אותה‪.‬‬
‫חשוב כי כל תלמיד יברר עם‬
‫עצמו מהי הטענה שלו? מה הוא‬
‫חושב? מה דעתו? כיצד הוא יכול‬
‫לבסס אותה?‬
‫לשון‪ -‬תחביר‬
‫משפט מורכב‪-‬‬
‫תרגול מסכם‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫של‬
‫כל סוגי‬
‫לא לומדים‪ -‬מועד ב'‬
‫במתמטיקה‪.‬‬
‫המבחן בלשון יתקיים ביום‬
‫ראשון‬
‫ב"ש"(‪.‬‬
‫פסוקיות תיאורים‪ :‬התלמיד‬
‫ילמד לזהות פסוקית תיאור‬
‫)קשר לוגי(‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫מחובר‬
‫משפט‬
‫הפסוקיות‪,‬‬
‫ומורכב‪ ,‬חידוד נושא הקישוריות‬
‫הלוגית‪ :‬מומלץ להכין להם דף‬
‫הקשָּ רים הלוגיים בכל‬
‫ובו סוגי ָ‬
‫מבנה תחבירי כהכנה לשיעור‬
‫הבא‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪.‬‬
‫שבוע שלישי‪ 22/7 -/17/7 :‬שימו לב! לומדים ביום שישי‪.‬‬
‫א‬
‫ג‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו'‬
‫מבחן מסכם‬
‫מבחן מסכם על כל‬
‫החומר‪) .‬לא ייכללו‬
‫בשלב זה גזרות ע"ו‪,‬‬
‫ע"ע ושורש תנייני(‪.‬‬
‫המשך הלמידה‪:‬‬
‫השלמה והעמקה‪-‬‬
‫גזרות ע"ו ע"ע וגזרות‬
‫נוספות לחזרה‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫מבחן על החומר הנלמד‪.‬‬
‫לא תיכלל משימת כתיבת‬
‫‪ ,‬אבל תהיה שאלת חיבור‬
‫הערכה וביקורת )התלמיד‬
‫יידרש להביע את דעתו על‬
‫עניין מסוים בהקשר‬
‫הטקסט‪ ,‬לנמק ולבסס את‬
‫לא יכללו המרותטענתו(‪.‬‬
‫בתחביר בשלב זה‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫הבנת הנקרא והבעה; )שני‬
‫שיעורים ראשונים(‬
‫‪U‬‬
‫כתיבת מאמר טיעון‪-‬‬
‫המשך‪:‬‬
‫כתיבה של חיבור דורשת‬
‫אימון ותרגול‪ ,‬לכן יש‬
‫לחזור שוב ושוב על‬
‫התהליך‪.‬‬
‫אפשר להביא נושא לחיבור‬
‫עם‬
‫בכיתה‬
‫ולעבוד‬
‫התלמידים על בניית שלד‬
‫לאחר המבחן‪:‬‬
‫החיבור ע"פ השלבים‬
‫שהוצעו ‪ .‬לאחר שייכתבו‬
‫הבנת הנקרא והבעה;‬
‫על הלוח את רכיבי התוכן‬
‫כתיבת מאמר טיעון‪-‬‬
‫לשאלה"‬
‫)"תשובה‬
‫המשך‪:‬‬
‫בנקודות(‪ ,‬מומלץ לכתוב‬
‫להביא לכיתה טקסט ובו‬
‫איתם יחד את הפתיחה‪,‬‬
‫טענה שמציג הכותב‪.‬‬
‫ואח"כ את מקדמי הארגון‬
‫מיפוי מבנה מאמר טיעון‬
‫של כל פסקה‪ .‬התלמידים‬
‫בסיסי‪:‬‬
‫ימשיכו בכיתה ובבית את‬
‫טענה‪ -‬ביסוס הטענה‪-‬‬
‫כתיבת המאמר‪.‬‬
‫מסקנה‬
‫חשוב לתת בכל פעם נושא‪,‬‬
‫"לפרק" את מרכיביו עם‬
‫תרגול‪:‬‬
‫לכתוב יחד עם התלמידים התלמידים‪ ,‬להבין את‬
‫ההוראות בחיבור‪ ,‬לענות‬
‫חיבור על מנת להקנות‬
‫בנקודות על המטלה‪,‬‬
‫להם הרגלי עבודה‪:‬‬
‫שלב א' ‪ :‬קריאת המטלה ‪ ,‬ולהתחיל לכתוב על פי‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫לשון – מערכת הצורות‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫הבנת הנקרא והבעה; לשון – מערכת הצורות‪:‬‬
‫)שני שיעורים ראשונים(‬
‫שילוב הבנת הנקרא עם חזרה קצרה על גזרת‬
‫השלמים‪ ,‬מרובעים‪,‬‬
‫מטלת כתיבת חיבור‪-‬‬
‫חפ"נ וחפי"צ‪.‬‬
‫לעבוד על טקסט –‬
‫פיצוח שאלות ‪ +‬כתיבת תרגול משולב של כל‬
‫הגזרות‪ -‬שם עצם ופועל‪:‬‬
‫ראשי פרקים לחיבור‪.‬‬
‫שורש‪ ,‬בניין‪ ,‬צורת שם‬
‫הם ימשיכו את החיבור‬
‫הפועל וצורת שם‬
‫בבית ויביאו למחר‪.‬‬
‫הפעולה‪ .‬שמות עצם‬
‫נוספים מן השורש‪.‬‬
‫תחביר; המשך תרגול‬
‫בניתוח והמרות‪ .‬התרגול‬
‫לימוד גזרות חדשות‪:‬‬
‫לן יחדד את ההבדלים‬
‫בין סוגי המשפטים ואת הגזרות‪ :‬נפ"א‪ ,‬נפי"ו‪,‬‬
‫נל"י‪/‬ה‪.‬‬
‫הבנת השימוש במילות‬
‫תרגול כל גזרה לחוד וכל‬
‫הקישור במבנים‬
‫הגזרות יחד‪.‬‬
‫השונים‪.‬‬
‫המרות ממורכב לאיחוי‬
‫וההפך‪ ,‬מפשוט למורכב‬
‫בעל פסוקית תיאור‪,‬‬
‫ממורכב לפשוט‪ ,‬מאיחוי‬
‫לפשוט‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫נל"א‪ ,‬תרגול נל"י‪/‬ה‬
‫ונל"א יחד במטרה‬
‫להבדיל ביניהם‪ .‬שילוב‬
‫התרגול עם צורות‬
‫נוספות‪ :‬שם פועל‪ ,‬שם‬
‫פעולה ושמות עצם‪.‬‬
‫גזרות ע"ו‪ ,‬ע"ע ‪ ,‬שורש‬
‫תנייני‪ -‬שורש שנגזר משם‬
‫עצם‪) .‬לשיקול דעת‬
‫המורה אם לחכות עם זה‬
‫עד המיקוד(‪.‬‬
‫חזרה על כל הגזרות‪,‬‬
‫החוברת‬
‫מן‬
‫תרגול‬
‫בשאלות נוסח בגרות‪.‬‬
‫יש לשים לב לאורך‬
‫הלמידה על הקניית‬
‫הגייה נכונה של הפועל‪:‬‬
‫מַ כּיר ולא מֵ כּיר‪ ,‬אני אבין‬
‫ולא אני יבין וכיו"ב‪.‬‬
‫סימון מילות ההוראה‬
‫והבנתן‪ :‬חזרו על מילות‬
‫ההוראה האופייניות‬
‫לכתיבת מאמר טיעון‬
‫כגון‪ :‬דון‪ ,‬הצג‪ ,‬הבע דעתך‬
‫וכיו"ב‪.‬‬
‫שלב ב'‪ :‬התייחסות‬
‫למטלת הכתיבה כמו אל‬
‫שאלה בהיסטוריה‪/‬ספרות‬
‫וכיו"ב‪ -‬ומענה עליה‬
‫בנקודות בדף טיוטה‪ .‬כך‬
‫ילמדו התלמידים לערוך‬
‫חשיבה מוקדמת על נושאי‬
‫המטלה ולרכז בשלב‬
‫מוקדם את רכיבי התוכן‬
‫של המאמר‪.‬‬
‫שלב ג'‪ :‬כתיבת מאמר –‬
‫למדו אותם להיעזר‬
‫ברכיבי המבנה של‬
‫הטקסט הטעוני‪,‬‬
‫לתלמידים מתקשים‬
‫אפשר לתת "פיגומים"‬
‫נוספים בצורת מקדמי‬
‫ארגון האופייניים למאמר‬
‫טיעוני‪ .‬למשל‪ :‬פתיחה‬
‫הנעזרת ברכיבי המטלה‪:‬‬
‫כיום נהוג להכיר בני זוג‬
‫דרך האינטרנט‪ ,‬יש‬
‫הטוענים כי דרך זו‬
‫מעשירה את מעגל‬
‫האפשרויות ונותנת‬
‫הזדמנות לכל אחד להכיר‬
‫בן זוג לחיים‪ .‬במאמרי זה‬
‫אדון בטענה ואביע את‬
‫המבנה‪.‬‬
‫בשלב זה אפשר להכניס‬
‫את "הטענה הנגדית"‬
‫שהיא חלק ממאמר‬
‫הטיעון‪ :‬עליהם ללמוד כי‬
‫כאשר אדם מביע טענה‬
‫היא אינה נעשית בחלל ריק‬
‫וכי עליו להיות מודע גם‬
‫לטענת הנגד‪ .‬התלמידים‬
‫ילמדו להציג טענת נגד‬
‫ולהפריך אותה‪ .‬למשל‪:‬‬
‫המתנגדים לטענה טוענים‬
‫כי‪ ,.......‬אך למעשה אין‬
‫לכך ביסוס של ממש‬
‫משום ש‪.......‬‬
‫לשון‪ -‬תחביר‪:‬‬
‫ החלקים הבלתי תלויים‪:‬‬‫קריאה‪ ,‬פניה ‪ ,‬הסגר‪.‬‬
‫ דו משמעות‬‫ תקינות במבנים‬‫תחביריים )התאם בין‬
‫נשוא לנושא‪ ,‬חזרה על‬
‫מילת יחס במשפט כולל‪,‬‬
‫שימוש נכון במילות יחס‪,‬‬
‫שימוש תקין במילות‬
‫שיעבוד ועוד(‪.‬‬
‫המרות )שחבור(‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫ניתוח והמרות )למשל‪:‬‬
‫הפיכת משפט מורכב‬
‫לפשוט בעל הסגר או‪:‬‬
‫דעתי‪.‬‬
‫שלב ד'‪ :‬קריאה ובדיקה‬
‫של המאמר‪ -‬הציעו‬
‫לתלמידים קריטריונים‬
‫לבדיקה בעזרת רכיבי‬
‫תוכן‪ ,‬מבנה ומבע לשוני‪.‬‬
‫הפיכת שני משפטים‬
‫למשפט אחד בעל הסגר‬
‫וכיו"ב(‪.‬‬
‫ פירוק משפט‬‫מורכב‪/‬מחובר למשפטים‬
‫עצמאיים‪.‬‬
‫שבוע רביעי‪28/7- 24/7 :‬‬
‫והבעה‪.‬‬
‫המשך למידה של פרק מערכת הצורות וחזרה רוחבית בהבנה‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫לשון – מערכת‬
‫הצורות‪:‬‬
‫לשון – מערכת‬
‫הצורות‪:‬‬
‫יום מרוכז במערכת‬
‫הצורות‪:‬‬
‫דרכי תצורת שמות‬
‫העצם‪ -‬להציג בפני‬
‫התלמידים את ‪4‬‬
‫הדרכים‪ :‬שורש ומשקל‪,‬‬
‫בסיס וצורן‪ ,‬הלחם‬
‫ושאילת מילים‪.‬‬
‫המיקוד היום‪ :‬שורש‬
‫ומשקל‪ -‬ללמד משקלים‬
‫של שמות פעולה‬
‫משקלי שם העצם‬
‫העיקריים – כולל‬
‫משמעות‪.‬‬
‫תרגול – תחילה‬
‫בשלמים‪ ,‬ובהמשך‪ -‬בכל‬
‫הגזרות‪.‬‬
‫סדנת הבנה והבעה‪.‬‬
‫ביום זה יעבדו התלמידים עם המורה‬
‫על טקסט נוסח בגרות ‪ :‬קריאה‬
‫מיומנת‪ :‬הפקת מידע מפרטי ת‪.‬ז‪ .‬של‬
‫הטקסט‪ ,‬כתיבה לצד כל פסקה את‬
‫עיקרי הדברים‪/‬הרעיונות המרכזיים ‪,‬‬
‫הפקת מידע מן השאלות והבנתן‬
‫בצורה מיטבית‪ ,‬כתיבת תשובה‬
‫לשאלה‪,‬אמצעים רטוריים‪ -‬זיהוי‬
‫האמצעים והסבר מטרתם‪ .‬כתיבת‬
‫מאמר‪ .‬המורה יעבור בין התלמידים‬
‫וידריך אותם במהלך העבודה‪.‬‬
‫מבחן טרום‪ -‬מתכונת‬
‫המבחן ייערך במשך ‪3‬‬
‫שיעורים ולאחריו יישאר‬
‫המורה עם תלמידים‬
‫מתקשים על פי הודעה‬
‫מראש‪ .‬אין לשחרר‬
‫תלמידים מתקשים‬
‫הביתה בתום המבחן‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫הבנת הנקרא והבעה;‬
‫עבודה על החלק של‬
‫‪U‬‬
‫בסיס‪ +‬צורן‪ -‬כולל‬
‫משמעות הצורן‬
‫הסופי‪.‬‬
‫תרגול ‪ -‬כולל תרגול‬
‫משותף של שתי דרכי‬
‫התצורה‪.‬‬
‫הלחם‪ ,‬שאילת מילים‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫בבניינים השונים‬
‫ובגזרות השונות‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫הבנת הנקרא והבעה;‬
‫עבודה על החלק של‬
‫הבנה בטקסט ברמת‬
‫בגרות‪ :‬דגש על קריאה‬
‫מיומנת של הטקסט‪-‬‬
‫הפקת מידע רלוונטי‬
‫מפרטי ת‪.‬ז‪ , .‬סימון‬
‫משפטים חשובים בכל‬
‫פסקה )מומלץ לכתוב‬
‫בצד כל פסקה את‬
‫החשובים‬
‫הרעיונות‬
‫העולים ממנה בלשון‬
‫"השאלה‬
‫התלמיד(‪.‬‬
‫פיצוח‬
‫כטקסט"‪-‬‬
‫השאלות‪ ,‬הבנת מילות‬
‫השאלה‪/‬הוראה‪,‬‬
‫בשאלות הבעה‪ -‬כתיבת‬
‫תשובה כהלכתה‪.‬‬
‫הבעה – כתיבת מאמר‬
‫טיעון‪ .‬חזרה על כל‬
‫הכללים – הבנת מרכיבי‬
‫המטלה‪ ,‬בירור עם‬
‫עצמי‪ -‬מה דעתי? מה‬
‫יכולה להיות טענת‬
‫המתנגדים? כתיבת‬
‫"תשובה" למטלה‬
‫בנקודות‪ ,‬כתיבת מאמר‬
‫ע"פ מבנה מאמר טיעון‪.‬‬
‫חזרה על כל דרכי‬
‫התצורה ‪ ,‬תרגול‬
‫ברמת בגרות‪.‬‬
‫יש לשים לב להקניית‬
‫הגייה נכונה של השם‪:‬‬
‫לעומת‬
‫ְמקומות‬
‫מַ סּוקים‪ִ ,‬מספרה‬
‫ולא מַ ספרה וכיו"ב‪.‬‬
‫שבוע חמישי‪ :‬מרתון מתכונת ‪ +4/7 – 31/7‬יום א' ‪7/8/11‬‬
‫ב‬
‫א‬
‫ג‬
‫מרתון בחינות בגרות לקראת בחינת המתכונת ‪:‬‬
‫ביומיים הקרובים תיפתר בכל יום בחינה אחת במלואה או יותר‪ ,‬במהלך החזרה המורה יחזור על‬
‫נושאים שנלמדו למטרת הטמעה‪ ,‬ויקנה אסטרטגיות בכל תחום‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫הדגשים חשובים‪:‬‬
‫ד–‬
‫ה ‪ +‬א'‬
‫ביום ד' ‪ -3/8‬בחינת מתכונת‪.‬‬
‫ביום חמישי ‪ + 4/8/11‬ראשון ‪ – 7/8/11‬מרתון‬
‫תרגולים של מבחני בגרות ‪.‬‬
‫הבנה והבעה‪ :‬זה השלב בו אפשר "למפות" עם התלמידים את סוגי השאלות‪ .‬בכל פעם‬
‫שתיתקלו בשאלה בהבנה‪ -‬עצרו איתם לרגע ושאלו‪ :‬מה מבקשים כאן? שנאתר את התשובה ביום שני‪ -8/8/11 -‬בחינת הבגרות‪.‬‬
‫בטקסט? שנבין אותה מתוך הטקסט? שנשווה? שנכתוב את דעתנו? אמנו אותם להשתמש‬
‫באסטרטגיות שונות לכל שאלה‪.‬‬
‫מטלת כתיבת המאמר‪ :‬חשוב כי בכל יום התלמידים יכתבו בכיתה או בבית מאמר אחד‪ ,‬אספו בהצלחה!!!‬
‫בכל יום מ ‪ 5-6‬תלמידים את החיבורים ובדקו עד למחרת‪ .‬הביאו את התובנות שמצאתם במהלך‬
‫הבדיקה לכיתה‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫תחביר‪ :‬מומלץ להקדיש יום אחד לעבודה רוחבית רק בתחביר‪ :‬לקחת שאלות מבחינות‬
‫בגרות‪/‬ספרי לימוד ולאמן את התלמידים בכל סוגי השאלות‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫מערכת הצורות‪:‬‬
‫מומלץ להקדיש יום אחד לעבודה רוחבית רק במערכת הצורות ‪ :‬לקחת שאלות מבחינות‬
‫בגרות‪/‬ספרי לימוד ולאמן את התלמידים בכל סוגי השאלות‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫הצעות‪ ,‬המלצות והסברים לשיעורים במקצוע‪-‬‬
‫לשון‪ ,‬הבנה והבעה‪ -‬תכנית המחצית השלישית‪-‬‬
‫תשע"א ‪2011‬‬
‫הצעה להוראת התלמיד‪ - :‬כיצד ניגשים לטקסט?‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .1‬קרא תחילה את פרטי תעודת הזהות של הטקסט‪ :‬כותרת‪ ,‬כותב‪ ,‬תאריך‪ ,‬במת‪ -‬הפרסום‪,‬‬
‫איורים ‪ ,‬הפנייה בעזרת כוכבית להערה וכו‪.‬‬
‫‪ .2‬קרא את הטקסט פעם אחת והשתמש במדגש )=מרקר( ועט‪ :‬סמן מילים ומשפטים‬
‫חשובים וכתוב לצד הפסקה בקצרה‪ - :‬את עיקרי התוכן של הפסקה )כלומר‪ -‬על מה היא‬
‫מדברת( ‪ ,‬ורצוי גם את רכיב המבנה שלה )למשל‪ :‬דוגמה ל‪ ...‬הצגת הבעיה‪ ,‬פתרונות‬
‫לבעיה‪ ,‬יתרון ‪/‬חיסרון וכו' (‪ .‬הרישום בצד יעזור מאוד אח"כ באיתור מידע לתשובות‬
‫ובסיכום‪.‬‬
‫‪ .3‬רגע לפני שעונים על השאלות‪ -‬שאל את עצמך‪ :‬מהו המבנה הלוגי של הטקסט? ישנן‬
‫מספר אפשרויות רווחות‪:‬‬
‫רצף כרונולוגי )של זמן( ‪ ,‬תופעה וגורמים ‪/‬סיבה ותוצאה‪ ,‬הכללה ופירוט‪ ,‬בעיה ופיתרון‪,‬‬
‫השוואה והיבטים‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫כתיבת תשובה‬
‫השאלות במבחן עוסקות בשלושה מימדים‪:‬‬
‫‪ .1‬איתור מידע ‪ -‬יש לאתר את המידע בטקסט ולאחזר אותו‪ -‬כלומר‪ -‬לכתוב אותו מחדש‪,‬‬
‫לבנות אותו מחדש משום שלעיתים עליכם לצרף מס' שורות‪/‬מוקדי מידע מן הטקסט‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .2‬פרשנות והיסק‪ -‬שאלות של הסקת מסקנות שאינן כתובות באופן מפורש בטקסט למשל‪:‬‬
‫מהי כוונת הכותב? מהי מטרתו ? או ‪ :‬פירוש של מילים וביטויים בטקסט‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .3‬הערכה וביקורת ‪ -‬חשוב כי תגדיר ותבהיר היטב את דעתך ותנמק אותה ב‪ 2-3‬נימוקים‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫להלן דוגמה לתשובה לשאלה בממד זה‪.‬‬
‫מהם הרכיבים הנבדקים בתשובה פתוחה?‬
‫‪ .1‬תוכן‪ :‬בדוק האם ענית על כל מה נדרשת בשאלה?‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .2‬מבנה‪ :‬האם ענית במבנה מתאים? השתמשו במילות קישור המתאימות למבנה אליו‬
‫נדרשתם בשאלה ותמיד הציגו משפט פותח‪ .‬בדוגמה שלהלן הודגשו רכיבי המבנה‪ -‬פתיחה‬
‫ומילת קישור מתאימה‪:‬‬
‫שאלה‪ :‬ע"פ המאמר‪ ,‬מהו ההבדל בין ישראל לבין מדינות מערב אירופה בנושא צריכת‬
‫פירות?‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .3‬תשובה‪ :‬ההבדל בין ישראל ומדינות מערב אירופה בעניין צריכת הפירות הוא שבארץ‬
‫יש שפע של פירות מכל הסוגים והמינים ומחירם זול יחסית ‪,‬לכן הצרכנים הישראלים‬
‫מרבים לקנות פירות‪ ,‬ואילו בשוויץ מבחר הפירות מצומצם יותר ומחירם גבוה‪ ,‬דבר‬
‫הגורם להמעטה בקנייתם בקרב הצרכנים האירופאים‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .4‬לשון‪ :‬חשוב לשים לב לכתוב במשלב לשוני ) משלב בינוני‪ -‬גבוה( המתאים לשפה כתובה‪,‬‬
‫וכן לשימוש בסימני פיסוק – הפיסוק צריך להיות הגיוני‪ ,‬שימו לב במיוחד לנקודה בסוף‬
‫משפט ופסיק בין פרטים ובין משפטים מורכבים ‪/‬מאוחים‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫השוואה‬
‫‪U‬‬
‫‪1‬‬
‫‪UP0F‬‬
‫ההשוואה היא אחד העקרונות המארגנים הנפוצים בכתיבה עיונית‪.‬‬
‫טקסט שההשוואה היא העיקרון המארגן שלו מתבסס על מציאת הדמיון ועל מציאת ההבדל שבין‬
‫העניינים המושווים‪.‬‬
‫כאשר עורכים השוואה‪ ,‬יש לשים לב לעניינים האלה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קודם כול‪ ,‬יש לבדוק שהעניינים שאנחנו עומדים להשוות ביניהם הם מאותו תחום‪.‬‬
‫אין טעם להשוות בין עניינים שאינם מאותו תחום‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אפשר להשוות בין שני מיני פרפרים או בין שני סוגי מברשות שיניים‪ ,‬אך אין טעם‬
‫להשוות בין פרפר לבין מברשת שיניים‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬יש לקבוע תבחינים )=קריטריונים( להשוואה‪ ,‬ולהקפיד שתמיד נשווה בין‬
‫‪‬‬
‫העניינים מאותו תבחין‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬כאשר משווים בין מיני פרפרים‪ ,‬יש לקבוע תבחינים להשוואה‪ :‬צבע הפרפר‪ ,‬אורך‬
‫הכנפיים וכו'‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬אפשר להשוות בין שני דברים רק מאותו תבחין‪ .‬נשווה בין צבע של פרפר אחד‬
‫לצבע של פרפר אחר או בין אורך כנפיו של פרפר אחד לאורך כנפיו של פרפר אחר‪ ,‬אבל לא‬
‫נשווה בין צבע של פרפר אחד לבין אורך כנפיו של פרפר אחר‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫מילות קישור המתאימות לכתיבת משפט השואה‪:‬‬
‫ואילו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כמו‪ ,‬כפי ש‪ ,‬כשם ש‪....‬כך גם‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫השוואה באמצעות טבלה‬
‫הטבלה היא דרך נוחה מאוד לארגון ההשוואה לפני כתיבת טקסט‪ ,‬והיא גם יכולה לסייע לסכם‬
‫טקסט שיש בו השוואה‪.‬‬
‫בטבלת השוואה יהיו לפחות שלוש עמודות‪ :‬בעמודה הראשונה נכתוב את התבחינים להשוואה‪,‬‬
‫ובשתי העמודות האחרות את האופייני לכל אחד משני העניינים המושווים על פי התבחינים ‪.‬‬
‫‪ 1‬מעובד על פי תקליטור "דברים לעניין" בהוצאת משרד החינוך‪ -‬האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‪ ,‬הוצאת‬
‫מעלות ירושלים ‪.2003‬‬
‫‪3‬‬
‫‪U‬‬
‫דוגמה לטבלה‪ :‬הבדלים בין משחק כדורגל למשחק כדורסל‬
‫תבחינים‬
‫משחק כדורגל‬
‫משחק כדורסל‬
‫כללי המשחק‬
‫שימוש ברגלים ללא מגע יד‪.‬‬
‫שימוש רק בידיים‪.‬‬
‫מטרת המשחק‬
‫להכניס את הכדור לשער של‬
‫הקבוצה היריבה‬
‫לקלוע כדור לסל בקבוצה‬
‫היריבה‪.‬‬
‫מקום המשחק‬
‫מגרש דשא‬
‫אולם ספורט או מגרש אבן‬
‫כאשר מכינים טבלה יש להקפיד לנסח את התבחינים כמו כותרת ‪,‬כלומר בהכללה ובתמציתיות‪.‬‬
‫רצוי להשתמש בשמות פעולה או שמות עצם‪.‬‬
‫כתיבת פסקת השוואה‬
‫את הטקסט עצמו אפשר לכתוב בשתי דרכים‪:‬‬
‫האחת ‪ -‬לפי התבחינים ‪ ,‬במבנה הדומה לזה של משחק "פינג‪-‬פונג"‪:‬‬
‫"מודיעים" מהו התבחין הראשון‪ ,‬ומשווים בין העניינים מהתבחין הזה‪ .‬אחר כך "מודיעים" על‬
‫התבחין השני‪ ,‬ושוב ‪ -‬משווים בין העניינים מהתבחין השני‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬
‫השנייה ‪ -‬לפי העניינים המושווים‪ ,‬במבנה של "בלוק מול בלוק"‪:‬‬
‫כותבים את כל מה שקשור לעניין הראשון‪ ,‬ואחר כך כותבים את כל מה שקשור לעניין השני ‪.‬‬
‫בכתיבת העניין השני יש להדגיש את הדמיון ואת ההבדל בינו לבין העניין הראשון‪.‬‬
‫קיימים שלושה מרכיבים יסודיים בפסקת השוואה‪:‬‬
‫‪ .1‬פתיחה‪ :‬הצגת הפריטים המושווים וייחוסם לקבוצה מסוימת )הכללה(‪.‬‬
‫‪ .2‬גוף הפסקה‪ :‬הצגת הדומה והשונה‪.‬‬
‫‪ .3‬סיכום‪ :‬החלטה או הכרעה בין שני ה מושווים או הסקת מסקנות מתוך ההשוואה‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫הצעה לכתיבת פסקת השוואה‬
‫‪ .1‬הפתיחה‬
‫‪U‬‬
‫בפתיחת הפסקה מומלץ לפרוש לפני הקורא את מטרת הכתיבה )אפשר לקרוא לכך 'הבהרת‬
‫כוונות'(‬
‫ראוי שבפתיחת הפסקה יופיעו‪:‬‬
‫‪ .1‬שני הנושאים להשוואה שינוסחו במשפט מכליל‪.‬‬
‫‪ .2‬מטרת ההשוואה‪ :‬לשם מה משווים?‬
‫רצוי למקד את הקורא בפתיחה במטרת ההשוואה ובפריטים המושווים ולמקם אותם‬
‫בהקשר המתאים )משפט מכליל(‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫למרות הקרבה המשפחתית בינינו‪ ,‬אני שונה מאחי בכמה דברים בולטים‪ :‬במראה‪ ,‬בדיבור‬
‫ובלבוש‪.‬‬
‫אני ואחי‬
‫המושווים‪:‬‬
‫קרבת משפחה‬
‫היבט מכליל‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪4‬‬
‫מטרה )סמויה(‪:‬‬
‫קריטריונים עיקריים‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫)אני עומד לספר לכם על עצמי ועל אחי‪(.‬‬
‫מראה‪ ,‬דיבור‪ ,‬לבוש‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .2‬גוף הפסקה‪:‬‬
‫גוף הפסקה יכלול בדרך כלל שלושה עד ארבעה משפטים‪ .‬המטרה כאן היא לבחור מתוך‬
‫ההשוואה המפורטת שבוצעה את הקריטריונים שבהם מעוניינים להתמקד בפסקה ולהחליט‬
‫באיזה מבנה יוצג המידע‪ .‬חשוב להשתמש באמצעי קישור מתאימים )מילים משפת ההשוואה(‬
‫על מנת לסייע לקורא להיעזר במבנה שבו משתמשים‪.‬‬
‫במהלך כתיבת גוף הפסקה על התלמיד לשמור על לכידות‪ :‬על כל משפט להתייחס לנושא‬
‫ההשוואה‪ .‬החיבור שבין משפט למשפט יעשה באמצעות שימוש במילות קישור הלקוחות‬
‫משפת ההשוואה‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .3‬סיכום – הסקת מסקנות‬
‫משפט הסיכום של פסקת ההשוואה אמור לקשור יחד את שני המושווים או לבחור ביניהם‬
‫באמצעות ממצאי ההשוואה‪.‬‬
‫כאן התלמיד נדרש לפרט את המסקנה העיקרית העולה מתוך ההשוואה‪ .‬אם מטרת ההשוואה‬
‫הייתה לבחור או להחליט בין שני דברים‪ ,‬אז על התלמיד לרשום כאן את ההחלטה ולנמק אותה‪.‬‬
‫אם מטרת ההשוואה הייתה העמקת ההבנה‪ ,‬אז על התלמיד לרשום את הממצאים העיקריים‬
‫שהעלה מתוך ההשוואה כתובנות או מסקנות‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫דוגמה לפסקת השוואה ‪:‬‬
‫השוואה בין משחק הכדורגל למשחק הכדורסל‪ -‬ע"פ התבחינים שלעיל‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫הטבלה " הבדלים בין משחק כדורגל למשחק כדורסל" משווה בין שני המשחקים משלושה‬
‫היבטים‪ .‬במשחק כדורגל כללי המשחק מחייבים שימוש ברגליים ללא מגע יד‪ ,‬מקום המשחק‬
‫הוא מגרש דשא ומטרת המשחק היא להכניס את הכדור לשער של הקבוצה היריבה‪ .‬לעומת זאת‬
‫במשחק הכדורסל כללי המשחק מחייבים שימוש רק בידיים‪ ,‬מקום המשחק הוא אולם ספורט או‬
‫מגרש אבן‪.‬‬
‫מן הנתונים הללו עולה כי על אף שמדובר במשחקי כדור‪ -‬השוני בכללי המשחק‪ ,‬במטרתו‬
‫ובמקום בו משחקים הוא רב‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪U‬‬
‫אמצעים לשוניים ‪/‬אמצעים רטוריים‬
‫למורה‪:‬‬
‫האמצעים הרטוריים הם אותם אמצעים סגנוניים‪ -‬לשוניים בהם משתמש הכותב כדי להפוך את‬
‫כתיבתו למעניינת‪ ,‬עשירה‪ ,‬מושכת‪ ,‬מרתקת ומשפיעה יותר‪ .‬אמצעים רטוריים מושכים את‬
‫תשומת הלב ומנסים לשכנע באמיתות דברי הכותב‪ .‬אמצעים רטוריים יופיעו בדרך כלל בטקסטים‬
‫מסוג "טיעון"‪ :‬טיעון‪ ,‬ביקורת‪ ,‬פרסומת‪ ,‬תעמולה וכו‪.‬‬
‫אין זה נכון ללמד את התלמידים "רשימת מכולת " של האמצעים הרטוריים ‪ ,‬משום שכך הם לא‬
‫יבינו אותם באמת‪ ,‬האמצעים הרטוריים צריכים להיות מומחשים להם‪ ,‬ולהילמד באופן שבו הם‬
‫יובנו באמת ולא כ"מו ָנחולוגייה" ריקה מתוכן‪.‬‬
‫הצעה לפתיחת שיעור בנושא‪:‬‬
‫לשוחח על קטע "סטנד‪ -‬אפ" שהם מכירים או להביא קטע כזה מוקלט )וידאו‪ ,‬די‪-‬וי‪-‬די(‪ ,‬ולבקש‬
‫מן התלמידים לרשום בסופו את הדרכים בהן השתמש הבדרן על מנת להצחיק‪ .‬שאלו אותם את‬
‫השאלה הבאה‪ :‬אם הוא היה עומד ומקריא את הטקסט מדף בקולו הרגיל האם הייתם צוחקים?‬
‫התשובה וודאי תהייה שלא‪ ,‬מה אם כן יוצר את הצחוק? רשמו על הלוח את הדברים שייאמרו‬
‫כמו‪ :‬שינוי טון הדיבור‪ ,‬חיקויים‪ ,‬העוויות‪ ,‬תחפושות‪ ,‬שימוש בשפת גוף וכו'‪ .‬בשלב זה קל יותר‬
‫להציג את נושא השיעור ולהסביר שלכלל האמצעים הללו של השחקן קוראים אמצעים רטוריים‬
‫)כותרת על הלוח(‪ .‬רטוריקה= אמנות הדיבור‪ ,‬הדרך שבה משתמש הדובר על מנת להשפיע על‬
‫שומעיו )הגדרה מתחת לכותרת(‪.‬‬
‫כעת אפשר לשאול את התלמידים‪ :‬מה יעשה עיתונאי‪ ,‬שרוצה להביע דעה‪ ,‬לשכנע את הקוראים‬
‫במשהו‪ ,‬להשפיע עליהם‪ -‬הרי לא שומעים אותו‪ ,‬לא רואים אותו‪ ,‬יש לו רק את המילים‪ ,‬איך הוא‬
‫בכל זאת יכול לעשות זאת במאמר? לאחר רישום על הלוח של הצעות התלמידים אפשר להמשיך‬
‫בפעילות המוצעת להלן‪ ,‬שתעלה בעזרת טקסט פשוט אמצעים נוספים‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫ספרים זה הכי‪ -‬אחי! )מאת אביגיל סער(‬
‫"אני שונא לקרוא" אומר כמעט כל ילד שני שאני מכירה‪ .‬איך זה אצלך? אם לא קראת שום ספר לאחרונה דע לך‬
‫שאתה מפסיד חוויה השונה לחלוטין מכל סרט או משחק מחשב ‪ .‬תלמיד אחד טען באוזני כי הוא שונא לקרוא‬
‫משום שבכיתות נמוכות יותר המורה לספרות הכריחה אותו לקרוא ספר מסוים ואף להכין עליו עבודה ‪ .‬כשהחל‬
‫לקרוא את הספר לעבודה הוא גילה שהספר ממש "מרתק"‪ .‬את העבודה הוא הכין רק על מנת לצאת ידי חובה‪.‬‬
‫מטלות מסוג זה גרמו לו‪ ,‬לטענתו‪ ,‬לשנוא קריאת ספרים ‪.‬‬
‫ישנן עוד סיבות שונות ומשונות לאי‪ -‬קריאת ספרים בקרב ילדים ובני נוער‪ -‬וחבל‪ .‬כדאי לך להתגבר על מחסומים‪,‬‬
‫להתאמץ ולקרוא ספרים‪ .‬אם תקרא בקביעות השפה שלך תהייה עשירה ‪ ,‬גבוהה וססגונית יותר )מה שנקרא ‪:‬‬
‫"שוָ וה" יותר(‪ .‬הצעה אישית שלי אליך‪ :‬בעניין בחירת ספר‪ -‬סמוך רק על עצמך ולא על כל מה ש"מאכילים" אותך‬
‫בפרסומות או על גבי חלונות הראווה של חנויות הספרים‪ .‬אם אין לך כוח לקרוא ספר שלם בכל שבוע אז קרא‬
‫דברים אחרים כמו‪ :‬עיתונים‪ ,‬שבועונים‪ ,‬מאמרים קצרים ‪ ,‬אפילו "קומיקס"– לא חשוב מה העיקר קרא! קרא!‬
‫קרא!‬
‫‪6‬‬
‫כעת ענה על השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬כיצד פונה המוען )= הכותב( אל הנמען? )קהל היעד( הבא דוגמאות !‬
‫‪.2‬‬
‫מדוע לדעתך פנה המוען לנמען דווקא בדרך זו?‬
‫‪ .1‬קרא את הכותרת‪ .‬מה תוכל לומר על סגנונה? איזה אמצעי רטורי בולט כאן?‬
‫‪ .3‬הכותב סימן מספר מילים במירכאות בדוק כל מילה ע"פ ההקשר שלה בטקסט ‪ ,‬וכתוב‬
‫מדוע הוא השתמש באמצעי פיסוק זה?‬
‫"אני שונא לקרוא"___________________________________________‬
‫"שווה"___________________________________________________‬
‫"מרתק"‪" ,‬מדהים"____________________________________________‬
‫"מאכילים"________________________________________________‬
‫‪" .2‬ישנן עוד סיבות שונות ומשונות לאי קריאת ספרים"‬
‫מהו לפי דעתך האמצעי‪ -‬הסגנוני לשוני שבו השתמש הכותב במשפט זה?‬
‫‪ " .3‬את העבודה הוא הכין רק על מנת לצאת ידי חובתו‪".‬‬
‫באיזה אמצעי סגנוני –לשוני משתמש כאן הכותב?‬
‫‪ .4‬אם תקרא בקביעות השפה שלך תהייה עשירה ‪ ,‬גבוהה וססגונית יותר‬
‫באיזה אמצעי סגנוני –לשוני משתמש כאן הכותב?‬
‫‪ .7‬בסיום דבריו כתב המוען‪ :‬קרא! קרא! קרא! מה מיוחד בדרך פנייה זו? שים לב גם לצורת‬
‫הפועל וגם לסימן הפיסוק‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מחוון למורה‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .1‬א‪ .‬כיצד פונה המוען )= הכותב( אל הנמען? )קהל היעד( – הבא דוגמאות !‬
‫הוא פונה בגוף שני )נוכח( )"איך זה אצלך?"כדאי לך להתגבר על מחסומים" ועוד(‬
‫ב‪ .‬מדוע לדעתך פנה המוען לנמען דווקא בדרך זו?‬
‫זוהי דרך רטורית שכיחה להתקרב אל הנמען על מנת לשכנע אותו בצדקת הדברים ‪.‬‬
‫‪ .2‬קרא את הכותרת‪ .‬מה תוכל לומר על סגנונה? איזה אמצעי רטורי בולט כאן?‬
‫הכותרת משתמשת בביטוי השגור בשפת הדיבור ‪ :‬יש כאן משחק מילים ‪ :‬הכי ואחי‪ ,‬וכן‬
‫"שבירה" של ביטוי הסלנג המקורי )"קרבי זה הכי אחי"(‪) .‬לתלמידים ברמה גבוהה אפשר‬
‫להסביר גם שבנוסף יש כאן שימוש במילה המעצימה "הכי"‪ -‬ללא מילה אחרת שמצטרפת‬
‫אליה כפי שנדרש באופן התקני‪ -‬הכי גדול‪ ,‬הכי נחמד וכו‪ -.‬וזהו גם אמצעי רטורי שיוצר‬
‫ייחוד בדרך ההבעה (‪.‬‬
‫‪ .3‬הכותב סימן מספר מילים במירכאות בדוק כל מילה ע"פ ההקשר שלה בטקסט ‪ ,‬וכתוב‬
‫מדוע הוא השתמש באמצעי פיסוק זה?‬
‫"אני שונא לקרוא" ‪ -‬דיבור ישיר‬
‫"שווה"‪ -‬שינוי המשלב הלשוני‪ ,‬שימוש בסלנג‪ :‬הטקסט כתוב במשלב לשוני בינוני‬
‫האופייני לטקסטים טיעוניים‪ ,‬שיבוץ סלנג יוצר חוסר איזון בולט אשר מטרתו היא‬
‫התקרבות אל הנמען )שהוא ילד‪/‬בן נוער( ‪.‬‬
‫"מרתק"‪ -‬לשון סגי נהור‪,‬לשון "ההפך" אירונייה‪ ,‬ההפך ממה שכתוב‪ -‬המטרה היא הבעת‬
‫לגלוג ‪/‬לעג קל על מנת לשכנע בצדקת הדברים‪.‬‬
‫"מאכילים" ‪ -‬שימוש בסלנג‪ -‬כנ"ל‬
‫‪" .3‬ישנן עוד סיבות שונות ומשונות לאי קריאת ספרים"‬
‫מהו לפי דעתך האמצעי‪ -‬הסגנוני לשוני שבו השתמש הכותב במשפט זה?‬
‫לשון נופל על לשון‪ -‬שימוש במילים הדומות בצלילן או בשורשן‪ ,‬אך שונות בהוראתן או‬
‫במשמעותן‪ .‬המטרה היא בעיקר שעשועי לשון על מנת למשוך תשומת לב ‪.‬‬
‫‪ " .4‬את העבודה הוא הכין רק על מנת לצאת ידי חובתו‪".‬‬
‫באיזה אמצעי סגנוני –לשוני משתמש כאן הכותב?‬
‫שיבוץ מטבעות לשון‪ -‬דבר המעשיר את הכתוב ומעלה את המשלב הלשוני שלו‪.‬‬
‫‪" .5‬אם תקרא בקביעות השפה שלך תהייה עשירה ‪ ,‬גבוהה וססגונית יותר"‬
‫באיזה אמצעי סגנוני –לשוני משתמש כאן הכותב?‬
‫שימוש רב בשמות תואר‪ -‬על מנת להעשיר ולהעצים את המבע‪ ,‬שימוש רב בשמות תואר‬
‫לתיאור השפה שתהייה לקורא ‪-‬הספרים מדגישה את עמדתו של הכותב ואת המסר שלו‪.‬‬
‫בסיום דבריו כתב המוען‪ :‬קרא! קרא! קרא! מה מיוחד בדרך פנייה זו? שים לב גם לצורת הפועל‬
‫וגם לסימן הפיסוק‪.‬‬
‫שימוש בלשון ציווי )קרא( ובסימני קריאה‪ -‬הכותב רוצה להמריץ את הקורא לבצע את‬
‫הפעולה‪ .‬בנוסף‪ -‬יש כאן חזרה על המילה "קרא"‪ ,‬חזרות באות על מנת להדגיש את המסר‬
‫ואת עמדת הכותב‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫אמצעים רטוריים‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫–‬
‫אמצעים סגנוניים‪-‬לשוניים ה"מקשטים" את הטקסט‪ .‬אמצעים אלו‬
‫מסייעים לכותב להשפיע על הקורא ולשכנעו באמיתות דבריו‪.‬‬
‫האמצעים הרטוריים הבולטים‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .1‬שאלה רטורית – שאלה הנשאלת לא כדי לקבל תשובה‪ ,‬כי התשובה עליה כבר ידועה‪ .‬מטרתה‬
‫לקבוע קביעה מודגשת‪.‬דוגמה‪" :‬מי לא מכיר את השיר החדש של שרית חדד?"‬
‫בשאלה יש קביעה מודגשת לעובדה כי השיר החדש מוכר לכולם‪.‬‬
‫‪ .2‬דימויים‬
‫–‬
‫תיאור ע"י השוואה לדבר מוחשי יותר‪ .‬בכל דימוי יש מכנה משותף בין המתאר‬
‫לבין המתואר‪ .‬דוגמה ‪" :‬הוא הולך כצב"‪.‬‬
‫במשפט הנ"ל יש השוואה בין ההולך לבין הצב‪ .‬המשותף לשניהם הוא האיטיות‪.‬‬
‫‪ .3‬מילים נרדפות – מילים שונות הדומות במשמעותן‪ .‬דוגמה ‪ :‬צווחה – צרחה – צעקה‬
‫‪ .4‬חזרה על מילים – חזרה על אותה מילה מספר פעמים כדי להדגישה‪ ,‬לשׂבר את האוזן ולשכנע‪.‬‬
‫המילה החוזרת רומזת לעמדתו ‪,‬לדעתו ולמטרתו של הכותב‪.‬‬
‫דוגמה ‪ :‬אני עוזר לך ‪ ,‬אני דואג לך ‪ ,‬אני מקווה בשבילך…‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .5‬חזרה על אותו מבנה תחבירי – דומה לאמצעי הקודם ונועד להשיג אותה מטרה‪ ,‬אך בחזרה‬
‫על מבנה של משפט‪.‬‬
‫דוגמה‪" :‬אלה הבעיות שלנו‪ ,‬אלה הצרות שלנו‪ ,‬אלו החיים שלנו"‪.‬‬
‫‪ .6‬האנשה‬
‫–‬
‫ייחוס תכונות ומידות של בני אדם לבעלי חיים או לעצמים דוממים‪ .‬כותבי‬
‫מאמרים משתמשים בכך כדי להרשים את הקורא‪.‬‬
‫דוגמה ‪" :‬לאחרונה שומעים כתליה של הכנסת ביטויים מעליבים‪"..‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .7‬ניבים – ניב הוא צירוף מילים שמשמעותו הכללית שונה ממשמעות המילים המרכיבות אותו‪.‬‬
‫דוגמה ‪" :‬טמן ראשו בחול"‬
‫* יש להבחין בין ניב לפתגם ‪ .‬בניגוד לניב הפתגם מתפרש כפשוטו והוא כולל מוסר השכל‪ .‬ממרת‬
‫חיים וכדומה‪ .‬דוגמה ‪" :‬לא הביישן למד ‪ ,‬לא הקפדן מלמד"‪.‬‬
‫‪ .8‬מטבעות לשון – שתי מילים או יותר שנוהגים לומר אותן תמיד יחד‪.‬‬
‫דוגמה ‪:‬‬
‫צו‪ -‬השעה ‪ ,‬לאור הדברים ‪ ,‬לשים קץ ל…‬
‫‪ .9‬הגזמה – תיאור תופעה או אירוע על דרך ההגזמה במטרה לשכנע‪.‬‬
‫דוגמה ‪" :‬מליוני אוהדים הגיעו להיכל נוקיה שבת"א‪".‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .10‬אירוניה‬
‫–‬
‫‪U‬‬
‫כתיבת משפט תמים לכאורה אשר למעשה‪ ,‬מכיל בתוכו לגלוג קל ונסתר‪ .‬דברי‬
‫האירוניה מביעים בכוונה את ההפך ממה שהכותב חושב ‪ ,‬ורק מי שיודע את האמת יכול להבחין‬
‫בכוונתם‪ .‬דוגמה ‪ :‬אם שבתה אינה עוזרת לה בעבודות הבית‪:‬‬
‫"אני מאוד מרוצה מהעזרה שלך בזמן האחרון"‪.‬‬
‫‪ .11‬שימוש במבעים מן המקורות – שילוב פסוק או חלק מפסוק )מן המקרא או מדברי חז"ל(‬
‫בכתיבה כדי להעשיר את לשון הכתוב ולהרשים את הקורא‪.‬‬
‫דוגמה ‪ :‬שילוב הפסוק "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" )בראשית ח‪(21 ,‬‬
‫בכתבה בנושא עבריינות נוער‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .12‬דו‪-‬משמעות ‪ -‬יש מילים בעלות שתי משמעויות או יותר‪ .‬בפרסומות‪ ,‬למשל‪ ,‬עושים שימוש רב‬
‫בדו‪-‬משמעות של מילים‪ ,‬ומשאירים אותה לא פתורה )כלומר‪ ,‬שתי המשמעויות אפשריות(‪.‬‬
‫למשל‪ :‬אני נהג מדליק ‪ /‬אורות בגשם‪.‬‬
‫‪ .13‬מילים טעונות ‪ -‬יש מילים אשר נלווים אליהן רגש או קונוטציה‪.‬‬
‫למשל‪ :‬השבר הגדול‪ ,‬תנאים חמורים‪.‬‬
‫מילים אלה יוצרות אופי ביקורתי ושלילי בטקסט‪ .‬מילים שנוסף למשמעותן הישירה הן נושאות‬
‫עִ מן מטען רגשי מסוים‪ ,‬והן מקובלות כחיוביות או כשליליות‪ .‬מאפיין כתיבת ביקורת וכתיבת‬
‫שכנוע‪ .‬לרוב נבחרו על‪-‬ידי הכותב כדי לבטא את תחושתו ואת רגשותיו כלפי הנושא המבוקר וכדי‬
‫להשפיע גם על רגשותיו של הקורא‪ .‬למשל ההבדל בין ‪ :‬שירותי בריאות לא מספקים ‪ /‬שירותי‬
‫בריאות גרועים ביותר; צפיפות רבה ‪ /‬צפיפות איומה‪.‬‬
‫או‪ :‬פרצוף – פנים; עשוי – עלול – יכול;‬
‫‪ .14‬לשון ציורית ‪ -‬מטאפורה‬
‫ציורי הלשון עשויים להופיע כדימויים‪ ,‬כלומר כהשוואה בין שני דברים הלקוחים מתחומים‬
‫שונים‪.‬‬
‫למשל‪ :‬המחשבות חלפו כציפורים נודדות; דבריו היו חדים כמו סכין‪.‬‬
‫כהשאלה )מֶ טַ פו ָֹרה(‪ .‬המטפורה היא אחד מציורי הלשון הנפוצים‪.‬‬
‫ְ‬
‫לפעמים מופיעים ציורי הלשון‬
‫דוגמות‪ :‬אני טובע בעבודה‪ ,‬חידה קשה לפיצוח‪ ,‬הר של עבודות‪.‬‬
‫במטפורה יש עירוב של שני תחומים סמנטיים שונים‪ :‬טובע בעבודה – ים ועבודה‪ ,‬חידה קשה‬
‫לפיצוח – חידה ואגוזים וכן הלאה‪.‬‬
‫‪ .15‬סלנג ולשון גבוהה ‪ -‬למילה או ביטוי יש בדרך כלל משלב לשוני ‪ :‬נמוך‪ ,‬בינוני ‪ /‬רשמי או גבוה‪.‬‬
‫הכותב יכול להשתמש במילות סלנג )אחלה‪ ,‬מדליק( ולשלב אותן בטקסט שאינו כתוב במשלב‬
‫נמוך‪ ,‬זאת על מנת לתת הרגשה של חברמניות‪ ,‬הכרה של רוּח הנוער‪ ,‬קרבה וכדומה‪.‬‬
‫לעתים המצב הפוך – הכותב עשוי לשלב מילים לועזיות או ביטויים ממשלב גבוה מאוד כדי ליצור‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫תחושה של טקסט אקדמי‪/‬פורמאלי )או לצורך לגלוג(‪.‬‬
‫‪ .16‬פנייה לנמען ‪ -‬בשיחה בין‪-‬אישית אנו פונים אל מי שאנו מדברים‪ .‬טקסטים שרוצים "לגעת"‬
‫בקורא – לדבר איתו‪ ,‬למשוך אותו‪ ,‬לשכנע אותו )כמו טקסט שכנוע‪ ,‬שירה‪ ,‬מכתב אישי(‪ .‬פונים אל‬
‫הנמען‪ :‬את‪/‬ה‪ ,‬אתם‪ ,‬אנחנו‪ ,‬שלנו‪ ,‬ודאי שמעת‪ ,‬התשובה שלך‪ ,‬להזמינכם וכדומה‪.‬‬
‫דוגמות‪ :‬לידיעתכם‪ ,‬יצא לאור ספר חדש‪ .‬קנו עכשיו את הספר החדש‪.‬‬
‫‪ .17‬פיסוק "רגשני" ‪ -‬ריבוי של סימני פיסוק מביע רגשות‪ .‬סימני קריאה רבים )!( מביעים‬
‫השתוממות או התפעלות‪ .‬בעיות והיסוסים באים לידי ביטוי בסימני שאלה )?(‪ ,‬ותמיהה מבוטאת‬
‫בעזרת שני הסימנים גם יחד )?!(‪ .‬קיטוע‪ ,‬מחשבה או רגש שלא הובעו במילים‪ ,‬מובעים בעזרת‬
‫שלוש נקודות )‪ .(...‬גם מירכאות‪ ,‬סוגריים וקווים מפרידים עשויים להביע את עמדת הכותב‪.‬‬
‫בטקסטים של שכנוע‪ ,‬פרסומת‪ ,‬ביקורת או בטקסטים אחרים טעונים ברגש עשויים להשתמש‬
‫בסימני פיסוק שונים להבעת רגשות ועמדות‪.‬‬
‫‪ .18‬שימוש במילים טעונות‪ -‬מילים המעוררות רגש בעלות מטען שלילי‪/‬חיובי‪ ,‬בעלות קונוטציה‬
‫שלילית‪ .‬באמצעות מילים אלו מצליח הכותב להעביר עמדות‪ ,‬דעות ותחושות‪ .‬למשל‪ :‬כאשר‬
‫משתמשים בכינוי "כלב‪/‬כלבה לבן אדם – המשמעות המילונית היא של בעל חיים‪/‬חיית בית ‪ ,‬אך‬
‫זוהי מילה המעוררת קונוטציה שלילית של כינוי גנאי וזלזול‪ .‬לעומת זאת כשמכנים אדם‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪10‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫"מלאך" – הקונוטציה חיובית‪.‬‬
‫‪ .19‬יצירת אמינות באמצעות עובדות‪ /‬נתונים מדעיים ‪/‬מומחים‪ -‬אמצעים אלו באים לשכנע את‬
‫הקורא בדרך לוגית הנשענת על עובדות במטרה ליצור אמינות‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫תרגיל‪ :‬אילו אמצעים רטוריים )טור ימני( משמשים בתפקידים המופיעים בטור‬
‫השמאלי?‬
‫‪U‬‬
‫אמצעים רטוריים‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫תפקידי האמצעים הרטוריים‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .1‬שאלה רטורית‪.‬‬
‫‪ .1‬עירוב הנמען‪ ,‬יצירת קרבה‪.‬‬
‫‪ .2‬דימויים‪.‬‬
‫‪ .2‬הבלטת המסר על ידי הדגשה‪.‬‬
‫‪ .3‬מילים נרדפות‪.‬‬
‫‪ .3‬אירוניה‪ ,‬לשם לגלוג‪ ,‬העברת בקורת‪.‬‬
‫‪ .4‬חזרה על מילים‪.‬‬
‫‪ .4‬האשמה וגינוי מול שבח והלל‪.‬‬
‫‪ .5‬חזרה על אותו מבנה תחבירי‪.‬‬
‫‪ .5‬הזהרה ואיום מול הבטחות‪.‬‬
‫‪ .6‬האנשה‪.‬‬
‫‪ .6‬המרצה לפעולה‪.‬‬
‫‪ .7‬ניבים‪.‬‬
‫‪ .7‬קלילות‪.‬‬
‫‪ .8‬מטבעות לשון‪.‬‬
‫‪ .8‬נחרצות‪.‬‬
‫‪ .9‬הגזמה‪.‬‬
‫‪ .9‬איפוק ומתינות‪.‬‬
‫‪ .10‬אירוניה‪.‬‬
‫‪ .10‬דרמטיזציה – מתח‪ ,‬הפתעה‪.‬‬
‫‪ .11‬שימוש בציטוט מהמקורות‪.‬‬
‫‪ .12‬דו משמעות‪.‬‬
‫‪ .13‬מילים טעונות‪.‬‬
‫‪ .14‬מטאפורה‪.‬‬
‫‪ .15‬סלנג ולשון גבוהה‪.‬‬
‫‪ .16‬פנייה לנמען‪.‬‬
‫‪ .17‬פיסוק רגשני‪.‬‬
‫בדף הבא יופיע מאמר ובו תרגול האמצעים הרטוריים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫אין עישון בלי אש ‪ /‬ענת מידן‬
‫‪1‬‬
‫השבוע פורסמו ממצאי מחקר שערך ד"ר איתן כרם ‪ ,‬מומחה לרפואת ריאות ילדים בבית‬
‫החולים שערי צדק ‪ ,‬ולפיו ‪ 14‬אחוזים מתלמידי חטיבות הביניים מעשנים בקביעות‪ .‬כמה בני‬
‫נוער שקראו את הממצאים הללו פרצו בצחוק רועם‪" .‬רק ‪ 14‬אחוזים?" הם שאלו בציניות ‪,‬‬
‫והם כנראה יודעים למה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫באחד מבתי הספר התיכוניים במרכז הארץ הודיעו המורים להורים בתחילת שנת‬
‫הלימודים‪ ,‬כי ביה"ס הרים ידיים בנושא העישון‪ .‬אי לכך הגו שם רעיון מקורי‪ :‬ייחדו‬
‫למעשנים פינת עישון מאחורי עץ עב גזע‪ .‬למנהל ולמורי ביה"ס לא נותר אלא לפקח על‬
‫המעשנים שיקפידו לעשן במקום המיועד לכך ‪ ,‬ושלא יזהמו את האוויר הקולקטיבי‪ .‬בבתי"ס‬
‫אחרים‪ ,‬בהם נמנעים מלמסד פינה כזו‪ ,‬מיסוד הנותן לגיטימציה בית ספרית לעישון‪ ,‬מעשנים‬
‫התלמידים בלי מורא כשהמורים כאילו לא רואים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫האם בית ספר שמכריז על הרמת ידיים בכל הקשור לעישון סיגריות‪ ,‬יכריז מחר על הרמת‬
‫ידיו כשיגלה כי תלמידיו מעשנים סמים? האם נזקי העישון אינם מחייבים את המורים לנסות‬
‫לעשות משהו למניעת עישון בתקווה לפחות לצמצם את הנזק?‬
‫המורים שנתנו יד למסע הפרסום שהכתיר אותם כ "מורים לחיים"‪ ,‬לא יכולים‬
‫להתנער ממחויבות לנסות לעשות משהו בנושא בריאות תלמידיהם‪ .‬בתוקף הכרזתו על כישלונו‬
‫החינוכי בעניין הסיגריות‪ ,‬ביה"ס נותן לעישון לגיטימציה‪ .‬במקום להילחם בתופעה‪ ,‬הוא מצטרף‬
‫אליה‪ :‬או‪.‬קיי‪ .‬אומרים אותם מורים בפה מלא‪ ,‬מותר לעשן‪ ,‬אבל רק במקום מוגדר‪ .‬או‪ :‬או‪.‬קיי‪.‬‬
‫מותר לעשן ‪ ,‬אבל בתנאי שהמורים לא יראו‪.‬‬
‫השאלות ;‬
‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬מהי העמדה העולה מן הכותרת? נמק את דבריך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו האמצעי הלשוני‪/‬רטורי המסייע לכותבת להבהיר את עמדתה ?‬
‫‪.2‬‬
‫א‪ .‬מהו תפקיד המירכאות בשורה השלישית שבפסקה ‪?1‬‬
‫א‪ .‬בשורה ‪ 1‬מציינת הכותבת ‪:‬ד"ר איתן כרם "מומחה לרפואת ריאות ילדים בבית החולים‬
‫שערי צדק "‪ .‬מהו האמצעי הרטורי בו היא עושה שימוש כאן? מהי תרומתו?‬
‫ב‪ .‬מהו "הרעיון המקורי" עליו מדובר בפסקה ‪? 2‬‬
‫‪.3‬‬
‫הסבר את האירוניה המוצגת בפסקה ‪. 2‬‬
‫‪.4‬‬
‫בפסקה ‪ 3‬מובעת עמדתה של הכותבת לגבי הרמת הידיים של בתי"ס‪ .‬מהי עמדתה?‬
‫‪.5‬‬
‫מהו האמצעי הרטורי הבולט בפסקה ‪ ?3‬מה מטרתו ?‬
‫‪.6‬‬
‫בחר בתשובה הנכונה‪ -‬בפסקה ‪ 4‬הכותבת‪:‬‬
‫א‪ .‬מציגה מסקנות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מסכמת את הנאמר קודם‪.‬‬
‫ג‪ .‬מוסיפה מידע על הנאמר קודם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מנוגדת לפסקות שלפניה‪.‬‬
‫‪ .8‬מהו האמצעי הרטורי המופיע במשפטים האחרונים בפסקה ‪? 4‬‬
‫‪ .9‬ציין לפחות ‪ 2‬מטבעות לשון או ניבים מתוך הטקסט ‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪U‬‬
‫השאלה כטקסט‬
‫‪2‬‬
‫‪PU‬‬
‫‪1F‬‬
‫שאלות המבחן‬
‫השאלות בבחינה מורכבות ומכילות לעיתים מספר הוראות‪ .‬מניתוח תשובות תלמידים עולה כי‬
‫לעיתים התלמיד יודע את התשובה מבחינת התוכן‪ ,‬אך הוא מתקשה לכתוב אותו כתשובה משום‬
‫שחסרות לו מיומנויות של ניסוח‪,‬ארגון ‪,‬הבנת ההנחיות וכן מבנה התשובה‪.‬‬
‫המטרות‪-‬‬
‫*חשיפת המידע בהוראה‪" -.‬השאלה כטקסט"‬
‫*זיהוי מילות ההוראה ‪/‬השאלה‪.‬‬
‫*הבנת משמעות ההנחיות‪.‬‬
‫*בניית שלד התשובה על פי המבנה הנדרש‪.‬‬
‫*ניסוח הפתיחה לתשובה‪.‬‬
‫*הערכת התשובה על פי קריטריונים להערכה‪.‬‬
‫משפטי השאלה מורכבים מהחלקים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬נושא השאלה‪-‬המידע הנתון בשאלה שעליו שואלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מילת שאלה או מילת הוראה‪.‬‬
‫מילת שאלה‪ -‬מרמזת על סוג המידע הנדרש כמו‪-‬זיהוי זמן‪,‬מקום ‪,‬סיבה –מי?מה? מתי?איך?‬
‫מילת הוראה‪-‬מכוונת את התלמיד לאופן ביצוע המשימה כמו‪-‬ציין ‪,‬הסבר‪,‬השווה‪.‬‬
‫הכרת המרכיבים השונים של משפט השאלה חשובה להבנת הנדרש בשאלה‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫מילות הוראה לדוגמה‬
‫מילות הוראה – מכוונות ומנחות את הכותב איך לבצע את המשימה‪ ,‬לבחור את הרצף הלוגי‬
‫המתאים – וכן את מילות הקישור המתאימות‪ .‬כל מילת הוראה מכוונת לסוג אחר של מהלכי‬
‫ביצוע בכתיבת התשובה‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫מילת‬
‫ההוראה‬
‫ציין‬
‫מהלכי ביצוע‬
‫משמעות מילת ההוראה‬
‫כתיבה בראשי פרקים או בכותרות‬
‫מבלי לפרט‪ ,‬לתאר או להסביר‬
‫הצג )או תאר( כתיבת פרטי התוכן של‬
‫הפעולה‪/‬אירוע לפי הנדרש בשאלה‪,‬‬
‫תוך התייחסות לחמשת המ'‪ :‬מה‪,‬‬
‫מתי‪ ,‬מקום‪ ,‬מי‪ ,‬מדוע‪.‬‬
‫יש לפרט את הדברים בסדר הגיוני‬
‫לפי עקרון מארגן ←‬
‫פתיחה‪ :‬משפט מכליל‪:‬‬
‫הגורמים‪/‬המהלכים‪/‬התוצאות הם‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫פתיחה‪ :‬נושא השאלה‬
‫שאלות המ' – תוך יצירת רצף וקשר‬
‫הגיוני ביניהן‪ .‬סדר הצגת הפרטים צריך‬
‫להתאים לסדר הדרישות בשאלה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬מהם הגורמים למהלך או‬
‫לאירוע? גורם א'‪ ,‬גורם ב'‪ ,‬גורם ג'‪ .‬כל‬
‫גורם בשורה נפרדת‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫הסבר‬
‫ביאור או פירוש לנושא הנדרש‪ ,‬תוך‬
‫ניתוח האירוע‪/‬התהליך מבחינת מגוון‬
‫הסיבות והתוצאות‪ ,‬וכן השפעות‬
‫בטווחי זמן שונים‪.‬‬
‫פתיחה‪ :‬נושא השאלה‪.‬‬
‫פירוט הנתונים והעובדות תוך הבהרה‬
‫וניתוח הקשר הלוגי ביניהם‪ .‬למשל‪,‬‬
‫הקשר בין הסיבה והתוצאה‪.‬‬
‫נמק‪/‬הוכח‬
‫ביסוס דעה או טענה המוצגת בשאלה‬
‫פתיחה‪ :‬נושא השאלה – מהי הטענה?‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ 2‬מבוסס על פעילות שהציעו מדריכות הפיקוח דליה זילברמן ועופרה כדורי‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪U‬‬
‫על סמך עובדות ונתונים היסטוריים‪,‬‬
‫קטעי מקורות והבאת דוגמאות‪.‬‬
‫בגוף התשובה‪ :‬נימוקים והוכחות‪ .‬יש‬
‫לכתוב כל נימוק או הוכחה בשורה‬
‫נפרדת‪ .‬יש להביא דוגמאות מתוך החומר‬
‫הרלבנטי לכל נימוק או הוכחה‪.‬‬
‫רצוי לסיים בסיכום‪.‬‬
‫השווה‬
‫כתיבה על הדומה והשונה בין שני‬
‫עניינים‪ ,‬אירועים או כל נושאי‬
‫השוואה העולים מתוך השאלה‬
‫פתיחה‪ :‬הצגת נושאי ההשוואה‪,‬‬
‫והקריטריונים להשוואה‪.‬‬
‫גוף התשובה‪ :‬פירוט הדומה והשונה‪.‬‬
‫קריטריון א'‪ :‬נושא א' לעומת נושא ב'‪.‬‬
‫קריטריון ב'‪ :‬נושא א' לעומת נושא ב'‪.‬‬
‫וכן הלאה‪.‬‬
‫בהשוואה נעשה שימוש במילות הקישור‬
‫"לעומת"‪" ,‬בדומה"‪" ,‬בניגוד"‪.‬‬
‫הסקת מסקנות מההשוואה‪.‬‬
‫הסק‬
‫כתיבת מסקנות‪ ,‬הסבר‪ .‬מה ניתן‬
‫ללמוד מהנתונים המוצגים?‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫יישום ותרגול‬
‫א‪ .‬פיצוח הוראה‪-‬כל שאלה תנותח על פי הקריטריונים הבאים‪-‬‬
‫‪.1‬המידע הנתון בשאלה‪.‬‬
‫‪.2‬מספר החלקים וכמותם‪.‬‬
‫‪.3‬זיהוי מילות ההוראה והסברן‪.‬‬
‫‪ .4‬הפתיחה לתשובה‪.‬‬
‫‪.5‬שלד התשובה‪-‬מבנה התשובה בהתאם למספר החלקים בשאלה‬
‫ב‪.‬קריטריונים להערכה‪-‬כל תשובה תוערך על פי הקריטריונים הבאים‪-‬תוכן‪,‬מבנה ולשון‪.‬‬
‫לשון‪-‬פיסוק‪,‬כתיב נכון‪,‬משלב לשוני הולם‪,‬תחביר תקין‪,‬התאם במין ובמספר ובזמני הפועל‪.‬‬
‫מבנה‪-‬הצגת הנושא‪-‬תשובה היא טקסט עצמאי‪ .‬כל רכיבי המבנה הנדרשים מצויים בתשובה‪.‬‬
‫קיימת הבחנה ברורה בין רכיבי המבנה‪,‬למשל בין הסיבה לתוצאה‪.‬‬
‫שימוש בהקשרים‪.‬‬
‫תוכן‪-‬‬
‫איכות‪-‬התשובה תהיה נכונה‪.‬‬
‫כמות‪-‬המידע יהיה בכמות מספקת ביחס להקשר‪.‬‬
‫אופן‪-‬המידע יהיה ברור וחד משמעי‪.‬‬
‫רלוונטיות‪-‬המידע יהיה קשור לנושא‪.‬‬
‫שלבי פיצוח שאלות‬
‫א‪.‬יש לאתר את נושא השאלה‪-‬זיהוי הנושא או העניין בו עוסקת השאלה‪.‬‬
‫ב‪.‬יש לאתר את מילת השאלה‪-‬זיהוי סוג המידע הנדרש‪.‬‬
‫ג‪.‬יש לאתר את מילת ההוראה‪-‬זיהוי אופן ביצוע המשימה‪.‬‬
‫ד‪.‬יש לאתר את מספר הגורמים‪ /‬מאפיינים ‪/‬תחומים הנדרשים לביצוע המשימה‪-‬משוב לגבי ביצוע‬
‫המשימה במלואה‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪14‬‬
‫‪U‬‬
‫כתיבת מאמר טיעון‬
‫החיבור הנדרש בשאלון ב' הוא חיבור טיעון‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫מה הם הרכיבים המרכיבים את מאמר הטיעון המלא?‬
‫‪-‬‬
‫הצגת הטענה‪ :‬דעה‪/‬עמדה‪/‬טענה מרכזית מנומקת‬
‫‪-‬‬
‫נימוקים לביסוס הטענה‪ .‬הנימוקים יכולים להיות סיבות מפורשות‪ ,‬אמירות התומכות‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫בדעה‪/‬עמדה‪ .‬סוגי הביסוס להוכחת הטענה הם שניים‪:‬‬
‫א‪ .‬ראייה‪ -‬איך יודעים שהטענה אמיתית?‬
‫ב‪ .‬הסבר‪ -‬עונה על השאלה מה הם הגורמים‪ /‬הסיבות‪/‬ההצדקות לטענה?‬
‫‪-‬‬
‫טענת נגד‪ - 3‬טענת הנגד היא הצגת התנגדות באופן גלוי ‪ .‬נימוק‪/‬ים המפריך‪/‬ים את‬
‫‪U‬‬
‫‪P‬‬
‫‪UP2F‬‬
‫נימוקי טענת המוען‪ .‬למשל‪ :‬צריך לצמצם את הבנייה בישראל על מנת להשאיר בה‬
‫שטחים ירוקים‪] .‬טענה‪ +‬נימוק[ יש הטוענים כי אין לצמצם את הבנייה משום‬
‫שהאוכלוסייה הולכת וגדלה וכי יש צורך בשטחי מגורים רבים ]טענת–נגד[ ‪ ,‬אמנם אפשר‬
‫אולי להמשיך לבנות במקומות מסוימים ולצמצם את ה"ריאות הירוקות" אבל המחיר‬
‫שנשלם על כך הוא ‪] ............‬הפרכה[‪.‬‬
‫חשיבותה של טענת הנגד‪ :‬זהו שלב נוסף בדרך לחשיבה מעמיקה‪ ,‬היכולת לראות נושא‬
‫מנקודות מבט שונות ולא רק דרך נקודת מבטי‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪-‬‬
‫הסתייגות‪ -‬אי הסכמה חלקית ‪ ,‬זהו היגד המסביר את הנסיבות שבהן הכותב יוותר על‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫עמדותיו או ימשיך להחזיק בהן‪ .‬ההסתייגות מראה לקורא שהכותב התחשב בנקודות‬
‫המבט השונות‪.‬‬
‫למשל‪ :‬עם זאת‪ ,‬אולי בתנאים מסוימים אפשר לקבל בנייה‪,‬וזאת כאשר‪) ................‬לא חובה‬
‫אבל כדאי לאמן את התלמידים בכך(‪.‬‬
‫ הפרכה‪ -‬היגד המנטרל את טענת הנגד ונותן בכך עוצמה לטיעון המוען‪.‬‬‫ מסקנה )= טענת המוצא(‪ ,‬בחלק זה הסוגר את החיבור אין מוסיפים חדש‪.‬‬‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫חשוב! ביסוס חזק של טענה הוא כאשר יש טענת נגד‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫דוגמה לעבודה עם תלמידים ‪:‬‬
‫שיעורי בית מקדמים או בולמים את התלמידים ?‬
‫לשאול את התלמידים ‪ :‬מה דעתכם? מהי הסיבה לעמדתך? כיצד תסביר אותה? אילו הוכחות‬
‫תוכל להציג כדי לתמוך בהסבר זה? )הוכחות‪/‬ביסוס(‪ .‬כיצד יגיבו המתנגדים לדעתך? )= טענת‬
‫נגד(‪ .‬כיצד אתה מגיב לטענת המתנגדים? )הסתייגות‪ -‬כלומר‪ :‬באילו תנאים‪/‬נסיבות תסכים לקבל‬
‫את הטיעונים של המתנגדים או להרפות מעט מן הטענה שלך?(‪.‬‬
‫‪ 3‬במאמר טיעון אנו לא כותבים במבנה של "בעד ונגד" משום שהוא אינו דיאלוג‪.‬‬
‫‪15‬‬
16