מודל להוראת הבנת הנקרא

‫הבנת הנקרא‪-‬הקדמה‬
‫__________________________________________________________________________‬
‫הבנת הנקרא‪-‬הקדמה‬
‫__________________________________________________________________________‬
‫מודל להוראת הבנת הנקרא‬
‫נקודת המוצא‪/‬הרציונל‪ :‬הבנת הנקרא זהו תהליך ולא תוצאה‪.‬‬
‫השלב‬
‫טרום‬
‫המטרה‬
‫‪ -‬העלאת השערות‬
‫מיומנויות נלמדות‬
‫‪-‬‬
‫ניתוח כותרת על וכותרות משנה‬
‫‪-‬‬
‫התייחסות לרמזים חוץ תוכניים‪ :‬ת‪.‬ז‪ ,.‬מפה‪ ,‬ציורים‪,‬‬
‫קריאה‬
‫תרשימים‪ ,‬הדגשים‪ ,‬סימני פיסוק‪ ,‬מספור‪.‬‬
‫ התייחסות לרמזים‬‫‪-‬‬
‫חוץ תוכניים‬
‫עיון במשימות‪ :‬השאלות מרמזות על תוכן הטקסט‪.‬‬
‫כאשר משמיטים את מילת השאלה‪/‬הוראה מתקבל‬
‫היגד שניתן ללמוד ממנו על המידע שיופיע בטקסט‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫במהלך‬
‫הקריאה‬
‫העלאת ידע קודם רלוונטי לטקסט‪.‬‬
‫‪ -‬קריאה פעילה‬
‫א‪ .‬אסטרטגיות לעיבוד המידע‬
‫‪ -‬הבנת הרעיונות‬
‫‪ .1‬חלוקה לפסקאות‪/‬מספור שורות (הצגת הדרכים השורות‬
‫המרכזיים‬
‫ הבנת רצף‬‫האירועים‬
‫להפרדה בין פסקאות)‬
‫‪ .2‬הבחנה בין נושא לרעיון מרכזי‬
‫‪ -‬הבנת הקשרים בין‬
‫‪ .3‬סימון משפטי מפתח – הבחנה בין משפט מפתח‬
‫האירועים‪/‬‬
‫למשפטים תומכים‬
‫ההתרחשות‬
‫‪ .4‬איתור רעיון מרכזי בכל פסקה‪ -‬כתיבת הערות שוליים‬
‫‪" .5‬סימני דרך" – סימון במדגישון של מילים‪/‬משפטים‬
‫חשובים בכל פסקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬איתור‪ ,‬סימון והסרת "חסמים לשוניים"‬
‫התייחסות ל"חסמים לשוניים" ‪ :‬הדיאלוג עם הטקסט חייב‬
‫להיות מלווה בפעילות אקטיבית ולכן יש לסמן בכל דרך שהיא‬
‫מילים‪ /‬ביטויים‪ /‬סימנים‪ ,‬המחייבים הבהרה‪.‬‬
‫חסמים לשוניים‪:‬‬
‫מילים לא מוכרות‪ :‬אסטרטגיות להתמודדות עם מילים קשות‬
‫‪ +‬העשרת אוצר המילים‪.‬‬
‫מאזכרים‪ :‬גופים‪ ,‬מילות יחס‪ ,‬שייכות‪ ,‬כינוי רומז‪.‬‬
‫למאזכר תפקיד מרכזי בשמירה על רצף‪ ,‬כאשר לא משייכים‬
‫את המאזכר לדמות‪/‬לנושא‪/‬לעצם‪/‬לפעולה וכו' מאבדים את‬
‫הרצף‪.‬‬
‫מילות קישור‪ :‬זמן‪ ,‬סיבה ותוצאה‪ ,‬תכלית‪ ,‬הוספה‪.....‬‬
‫סימני פיסוק‪ :‬נקודותיים‪ ,‬מרכאות‪ ,‬מקף‪ ,‬סוגריים‪...‬‬
‫העשרה לשונית‪ :‬נרדפות‪ ,‬הפיכות‪ ,‬ניבים ומטבעות לשון‪.‬‬
‫תקינות לשונית‪ :‬יחיד‪/‬רבים‪ ,‬זכר‪/‬נקבה‪ ,‬סמיכות‪ ,‬כינויי קניין‪,‬‬
‫סביל‪/‬פעיל‪ ,‬שם הפועל‪ ,‬שם פעולה‪.‬‬
‫ההתייחסות לחסמים הלשוניים המוזכרים לעיל תבוא לידי‬
‫ביטוי בשלושה היבטים‪:‬‬
‫‪ .1‬איתורם וסימונם בטקסט במהלך הקריאה או‬
‫לאחריה‪.‬‬
‫‪ .2‬לאחר הקריאה בדפי העבודה המצורפים לטקסט‬
‫יישאלו התלמידים על נושאים אלו‪.‬‬
‫‪ .3‬הוראה ישירה של החסמים הללו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הקניית‬
‫מילות קישור‪ ,‬סימני פיסוק‪ ,‬ניבים ומטבעות לשון וכו'‪.‬‬
‫ראה הרחבה ביחידת הבעה בכתב‬
‫לאחר‬
‫הקריאה‬
‫התייחסות לארבעת‬
‫מימדי ההבנה‪:‬‬
‫ רובד גלוי‬‫ רובד סמוי‬‫הערכה וביקורת‬‫ הבנה מטא‪-‬‬‫טקסטואלית‬
‫התייחסות לסוג‬
‫הטקסט‪/‬סוגה‬
‫ולרכיבי המבנה‬
‫מענה על שאלות תוך התייחסות לסוגים שונים של שאלות על‬
‫פי ארבעת מימדי ההבנה‪.‬‬
‫חשיפת התלמידים לטקסטים מסוגות שונות ועמידה על‬
‫המאפיינים של כל אחת מהן‪:‬‬
‫‪ .1‬עיונית‬
‫א‪ .‬עובדה‪ -‬ערך אינציקלופדי‪ ,‬מידעי‪ ,‬מתאר‪ ,‬מפעיל‬
‫ב‪ .‬עמדה‪ -‬טיעון‪ ,‬שכנוע‪ ,‬ביקורת‬
‫‪ .2‬ספרותית‬
‫א‪ .‬ספרות עממית (אגדה‪ ,‬משל‪ ,‬מעשיה)‬
‫ב‪ .‬סיפור קצר‬
‫ג‪ .‬רומן‪ ,‬נובלה‬
‫זיהוי רכיבי מבנה של טקסטים‪:‬‬
‫סיבה ותוצאה‪ ,‬בעיה ופיתרון‪ ,‬רצף כרונולוגי‪ ,‬עימות‬
‫(בעד‪/‬נגד)‪ ,‬היבטים‪ ,‬טענה‪ ,‬תופעה‪ ,‬בעיה‪.‬‬
‫ארגון המידע בצורה‬
‫שיטתית‬
‫‪-‬‬
‫כתיבת ראשי פרקים‬
‫‪-‬‬
‫כתיבת תמצית‬
‫‪-‬‬
‫מיפוי ‪ /‬תרשים ‪ /‬טבלה‬
‫הבנת הנקרא‪-‬הקדמה‬
‫__________________________________________________________________________‬
‫הבנת הנקרא‪-‬הקדמה‬
‫__________________________________________________________________________‬
‫דוגמה לעיבוד טקסט לפי המודל להוראת הבנת הנקרא‬
‫שלב ראשון – טרום קריאה‬
‫התייחסות ל‪:‬‬
‫ כותרת ראשית (זיהום הסביבה)‬‫ כותרות משנה (זיהום האוויר‪ ,‬זיהום נחלים ונהרות‪ ,‬זיהום הים)‬‫ מילים מנוקדות (משפכים‪ ,‬הדברה)‬‫ תמונות מצורפות עם הכיתוב תחתן‬‫ חלוקה לפסקאות‬‫ מיספור השורות‬‫‪ -‬תעודת זהות מתחת לכותרת‪:‬‬
‫שלב שני – במהלך הקריאה‬
‫‪ .1‬איתור רעיון מרכזי בכל פסקה – בטקסט הנוכחי כותרות המשנה מספקות את הרעיון המרכזי של כל פסקה‪.‬‬
‫משפט הפתיחה בכל פסקה מציג את הרעיון המרכזי שלה ולאחריו מופיעים משפטי תמיכה‪.‬‬
‫‪ .2‬הסרת חסמים לשוניים‬
‫התייחסות למילות קישור‪ :‬למגוון‪/‬סוגים שונים(דוגמה‪ ,‬תוצאה‪ ,‬הוספה‪ ,‬ניגוד)‬
‫התייחסות לסימני פיסוק‬
‫שורה ‪ : 1,11‬תפקיד הסוגריים‬
‫שורה ‪ : 4‬תפקיד נקודותיים‬
‫מילים נרדפות‬
‫פסולת = אשפה‬
‫כינויים חבורים‪ -‬כינויי שייכות‬
‫שורה ‪ – 22‬מימיו = מים שלו‬
‫שורה ‪ – 22‬מותם = מוות שלהם‬
‫אוצר מילים‪/‬פירוש מילים קשות‪:‬‬
‫הדברה = השמדה‪ ,‬הדברת מזיקים שונים‬
‫משפחות מילים‪ -‬מילים נוספות מאותה משפחה‪ :‬הודבר‪ ,‬הדביר‪ ,‬להדביר‪ ,‬מדביר (איש מקצוע)‬
‫אזכורים – למה מתייחסות המילים ‪.....‬‬
‫שורות ‪ :22-23‬בהם‪ ,‬הם‬
‫שורה ‪ :22‬אליו‬
‫שורה ‪ : 22‬הוא‬
‫שלב שלישי – לאחר הקריאה‬
‫‪ .1‬התייחסות לסוג הטקסט‪ :‬טקסט מידעי – ערך אנציקלופדי‪ ,‬מציג עובדות‪,‬‬
‫מספק מידע‬
‫רכיבי מבנה‪ :‬מתאר תופעה‬
‫‪ .2‬מענה על שאלות על פי ארבעת מימדי ההבנה (ראה שאלות מצורפות לטקסט)‪.‬‬
‫משמעות גלויה הבנת משמעות‬
‫סמויה‬
‫הערכה‬
‫הבנה מטא‪-‬‬
‫הבנה מטא‪-‬‬
‫וביקורת‬
‫טקסטואלית‬
‫לשונית‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫‪ .3‬ארגון מידע בצורה שיטתית– טבלת איסוף נתונים‬
‫הגורמים לזיהום‬
‫זיהום אויר‬
‫זיהום נחלים ונהרות‬
‫זיהום הים‬
‫דלק‬
‫הזרמת שפכים‬
‫נחלים ונהרות‬
‫תחנות כוח‬
‫פסולת רעילה‬
‫מזוהמים‬
‫ומכוניות‬
‫חומרי הדברה‬
‫שפכים‬
‫פגיעה בעצים‬
‫תמותת דגים ופגיעה‬
‫קטל צדפות‬
‫ובצמחים‬
‫בצמחיית המים‬
‫ואלמוגים וכל‬
‫נפט‬
‫התוצאה‬
‫תמותת דגים וחיות‬
‫החיים בים‬
‫נזק לקירות‬
‫הבניינים‬
‫הבנת הנקרא‪-‬הקדמה‬
‫__________________________________________________________________________‬
‫שלב ראשון – טרום קריאה‬
‫מטרות‬
‫א‪ .‬התלמיד ידע להשתמש בכותרת כמנבאת קריאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התלמיד ידע להעלות השערות לשם מיקוד הקריאה‪.‬‬
‫ג‪ .‬התלמיד יתנסה בניבוי תוכן הטקסט ע"פ כותרת והתייחסות לרמזים חוץ תוכניים‪.‬‬
‫בנת הנקרא‪-‬טרום קריאה‬
‫_____________________________________________________________________‬
‫המטרה‪ -‬העלאת השערות והתייחסות לסימני הזיהוי של הטקסט‪.‬‬
‫פעילויות טרום קריאה הן פעולות הנעשות לפני הקריאה‪ ,‬פעולות אלה יכולות לעזור לנו בהבנת הטקסט ולרמוז‬
‫לנו על תוכנו‪.‬‬
‫האמצעים‪:‬‬
‫‪ .1‬קריאת הכותרת‪ :‬כותרת ראשית וכותרות משנה‪ ,‬תפקיד הכותרת למסור מידע על עיקר הטקסט או לרמוז על תוכנו ‪.‬‬
‫הכותרת הראשית‪ -‬מציגה את הנושא שבו יעסוק הטקסט כולו‪.‬‬
‫כותרות משנה ‪ -‬מספקות מידע לגבי כל אחד מהקטעים שהן מלוות אליו‪.‬‬
‫באמצעות הכותרת ננסה לשער מה יהיה תוכנו של הטקסט ונברר עם עצמנו מה אנחנו כבר יודעים על הנושא הזה‪ ,‬את כל זאת נעשה‬
‫באמצעות שאילת שאלות ‪.‬‬
‫שימו לב לסוגים שונים של כותרות‪ :‬פיקנטית‪ ,‬מגמתית‪ ,‬אינפורמטיבית‪/‬עובדתית‪.‬‬
‫‪ .2‬אמצעים גרפיים‪ :‬מילים מודגשות‪ ,‬מספור שורות‪ ,‬רווחים‪ ,‬תמונות‪/‬איורים‪.‬‬
‫‪ .3‬תעודת זהות לטקסט‪ :‬מי כתב?‪ ,‬היכן פורסם?‪ ,‬תאריך פרסום‪.‬‬
‫‪ .4‬שאלות‪/‬מטלות‪ :‬השמטת מילות שאלה‪ /‬הוראה והתייחסות להיגד המתקבל כמקור מידע המרמז על תוכן הטקסט‪.‬‬
‫הבנת הנקרא‪-‬טרום קריאה‬
‫_____________________________________________________________________‬
‫הבנת הנקרא‪-‬במהלך הקריאה‬
‫_____________________________________________________________________‬
‫שלב שני ‪ -‬במהלך הקריאה‬
‫מטרות‬
‫א‪ .‬התלמיד ידע לחלק טקסט לפסקאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬התלמיד יכיר דרכים לאיתור רעיון מרכזי בפסקה‪.‬‬
‫ג‪ .‬התלמיד ידע לאתר רעיון מרכזי בפסקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬התלמיד יזהה חסמים לשוניים בטקסט‪.‬‬
‫הבנת הנקרא‪-‬במהלך הקריאה‬
‫____________________________________________________________________‬
‫המטרה‪ -‬קריאה פעילה‪ ,‬איתור ואיסוף המידע‪.‬‬
‫למה הכוונה קריאה פעילה?‬
‫‪ .1‬מִ סְ פּור הפסקאות‪.‬‬
‫‪ .2‬איתור רעיון מרכזי בכל פסקה באמצעות‪:‬‬
‫ סימון משפט מפתח או מילים חשובות באמצעות מדגישון‪.‬‬‫ כתיבת הערות שוליים‪ :‬לכתוב בצד כל פסקה מהו הרעיון המרכזי שלה‪.‬‬‫‪ .3‬שאילת שאלות‪ :‬לשאול את עצמך‪ -‬על מי או על מה מדובר?‪ ,‬מהי מטרת הכותב?‪ ,‬האם כל המילים מובנות לי?‪.‬‬
‫‪ .4‬סימון חסמים לשוניים‪ :‬מילים לא מוכרות‪ ,‬מילות קישור‪ ,‬אזכורים‪ ,‬סימני פיסוק‪.‬‬
‫רעיון מרכזי = רעיון מרכזי מוסר את עיקר המידע בפסקה‪/‬בטקסט‪ .‬לעיתים מופיע הרעיון במפורש‪ ,‬ולעיתים אינו‬
‫מופיע במפורש‪ ,‬אך ניתן להסיקו מתוך הנאמר‪.‬‬
‫זיהוי הרעיון המרכזי בטקסט‪ ,‬יסייע לך להבחין בין מידע עיקרי לטפל‪.‬‬
‫מה ההבדל בין נושא הטקסט לרעיון מרכזי?‬
‫נושא הטקסט‪ :‬עונה על השאלה‪ -‬על מה מסופר ?‬
‫הרעיון המרכזי‪ :‬מתייחס ל‪ -‬מה בעיקר כתוב בקטע על הנושא‪.‬‬
‫הבנת הנקרא‪-‬במהלך הקריאה‬
‫____________________________________________________________________‬
‫משפט מפתח ומשפטים תומכים‬
‫משפט מפתח = למשפט או משפטים בקטע‪ ,‬שמוסר‪/‬ים את הרעיון המרכזי‪ ,‬אנו קוראים ‪ :‬משפט‪/‬י מפתח‪ .‬כדי למצוא‬
‫את משפט המפתח יש לשאול ‪" :‬איזה משפט מוסר מה בעיקר כתוב על הנושא?"‪.‬‬
‫משפטים תומכים = שאר המשפטים‪ :‬מסבירים‪ ,‬מפרטים‪ ,‬מדגימים או מנמקים‪ -‬הם משפטים תומכים‪.‬‬
‫משפט מפתח = הרעיון המרכזי‬
‫משפט‬
‫משפט‬
‫משפט‬
‫משפט‬
‫תמיכה‬
‫תמיכה‬
‫תמיכה‬
‫תמיכה‬
‫הבנת הנקרא‪-‬במהלך הקריאה‬
‫____________________________________________________________________‬
‫שלב שלישי ‪ -‬לאחר הקריאה‬
‫מטרות‬
‫א‪ .‬התלמידים יכירו שלוש דרכים (תמצית‪ ,‬מיפוי‪ ,‬טבלה) לארגון מידע בצורה שיטתית‪.‬‬
‫ב‪ .‬התלמיד ידע מהי תמצית‪ ,‬לשם מה משתמשים בה ומהם השלבים בכתיבת תמצית‪ ,‬וכן ידע לתמצת טקסט‪.‬‬
‫ג‪ .‬התלמיד יכיר סוגים שונים של מיפויים‪ ,‬ידע להשלים תרשים‪/‬מיפוי של טקסט וכן ליצור מפה סמנטית לטקסט נתון‪.‬‬
‫ד‪ .‬התלמידים ידעו לארגן מידע באמצעות טבלה‪.‬‬
‫ה‪ .‬התלמיד ידע לכתוב תשובה מלאה לשאלה‪.‬‬
‫הבנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‬
‫המטרה‪ -‬ארגון המידע בצורה שיטתית‬
‫כאשר אנו קוראים טקסט במטרה להבינו ולזכור אותו‪ ,‬חשוב לארגן את המידע בצורה שיטתית‬
‫ומסודרת‪.‬‬
‫קיימות לצורך כך שלוש דרכים‪:‬‬
‫תמצית‬
‫ארגון הרעיונות המרכזיים שהובאו בטקסט‬
‫(כמו סיכום)‪.‬‬
‫מיפוי‬
‫יצירת מפה‪/‬תרשים לחומר‪/‬לטקסט‪.‬‬
‫טבלה‬
‫תרשים המארגן רשימות של נתונים‬
‫בטורים ושורות‪.‬‬
‫הבנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‪ :‬תמצית‬
‫____________________________________________________________________‬
‫התמצית‬
‫לשם מה צריך לדעת לכתוב תמצית?‬
‫‪ .1‬כדי להבין‬
‫‪ .2‬כדי לזכור‬
‫‪ .3‬כדי לכתוב עבודה‬
‫סוגים של סיכום‪/‬תמצית‪:‬‬
‫‪ .1‬סיכום‪/‬תמצית של שיעור‬
‫‪ .2‬סיכום‪/‬תמצית של טקסט‬
‫‪ .3‬סיכום‪/‬תמצית לקראת בחינה‬
‫חשיבות הסיכום‪/‬תמצית‬
‫‪ .1‬טיפוח ההבחנה בין עיקר לטפל‪.‬‬
‫‪ .2‬יכולת מעקב הגיוני אחר הרצף הכתוב‪.‬‬
‫‪ .3‬פיתוח יכולת הכללה של פרטים אירועים ורעיונות‪.‬‬
‫‪ .4‬סיוע בארגון המחשבות אודות החומר הנלמד‪/‬הטקסט הנתון ועיבודו‪.‬‬
‫‪ .5‬סיוע בזכירת הטקסט‪.‬‬
‫‪ .2‬עזרה בלימוד לקראת בחינה‪.‬‬
‫הבנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‪ :‬תמצית‬
‫___________________________________________________________‬
‫הבחנה בין תמצית לסיכום‬
‫תמצית – שילוב הרעיונות המרכזיים של הפסקות לכדי טקסט שלם באמצעות קישוריות‪.‬‬
‫סיכום‪ -‬פתיחה כללית המתייחסת לפרטים כלליים על הטקסט (ת‪.‬ז‪ .‬של הטקסט) ולרעיון המרכזי של כל הטקסט‪ .‬גוף‬
‫הסיכום יכלול את תוכן הטקסט‪ .‬בסיום תינתן המסקנה כפי שהובנה על ידי הקורא‪.‬‬
‫המשותף לשניהם‪ :‬השמטת דוגמאות‪ ,‬תיאורים והסברים וכן אין משלבים דעה אישית‪.‬‬
‫צריך להתאים את הטקסט למשימה‪:‬‬
‫אם המטרה היא – פרטי מידע – תמצית‬
‫אם המטרה היא – עמדת הכותב – סיכום‬
‫בערכה זו אנחנו נתמקד בכתיבת תמצית‪:‬‬
‫העיקרון בארגון מידע הינו מיון המידע ויצירת הכללות‬
‫כדאי לתרגיל תמצות ערכים אנציקלופדיים באמצעות תבחינים‬
‫הבנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‪ :‬תמצית‬
‫___________________________________________________________‬
‫מבנה הסיכום‬
‫משפט הפתיחה‬
‫חלק זה כולל את‪ :‬שם המאמר‪ ,‬ת‪.‬ז‪ .‬של המאמר‪ ,‬הנושא הכללי‬
‫מיומנות הכללה‬
‫לדוגמה‪ :‬הטקסט או המאמר " _______ " שנכתב על ידי ________ דן‪/‬עוסק ב‬
‫_________________________ ‪.‬‬
‫גוף הסיכום‬
‫חלק זה כולל‬
‫‪ .1‬פועל‪ ,‬המבהיר את תכליתו של הטקסט המקורי‪ ,‬כגון‪ :‬קובע‪ ,‬מציג‪ ,‬טוען‪ ,‬מתאר‪ ,‬מוכיח‪ ,‬מעלה‪ ,‬משווה‪ ,‬מוסר‬
‫אינפורמציה‪.‬‬
‫‪ .2‬התייחסות לרעיון המרכזי המציג את עיקר תוכנו של הקטע‪.‬‬
‫הכותב מבקר את התפיסה של ___________ בדבר ________________‬
‫לדעתו ________________________________________________‬
‫בנוסף‪________________________________________________ ,‬‬
‫יתר על כן ______________________________________________‬
‫משפט הסיכום‬
‫חלק זה כולל את מטרתו של כותב הטקסט‪ .‬הביטוי המלווה הוא‪:‬‬
‫מיומנות הסקת מסקנות‪ :‬כותב המאמר סבור ש‪ ,...‬מן הנאמר ניתן להסיק ש‪ ,...‬מן הטקסט למדנו ש‪....‬‬
‫*** קיימים מבנים רטוריים שונים‪ ,‬חשוב להתייחס במבנה הסיכום למבנה הרטורי של הטקסט‪.‬‬
‫הבנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‪ :‬תמצית‬
‫___________________________________________________________‬
‫תמצית = קיצור של מאמר או ספר ובו רשומים עיקרי הדברים (הגדרה מילונית)‪.‬‬
‫תמצית טקסט‪ ,‬שלבי העבודה‪:‬‬
‫‪ .1‬מסמנים ומדגישים בכל פסקה את הרעיונות המרכזיים‪.‬‬
‫‪ .2‬מנסחים משפט פתיחה המציג את הנושא‪.‬‬
‫‪ .3‬מחברים את הרעיונות המרכזיים באמצעות מילות קישור מתאימות או משפטי קישור‪.‬‬
‫‪ .4‬מנסחים משפט סיכום‪.‬‬
‫הבנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‪ :‬תמצית‬
‫המיפוי‬
‫המיפוי‬
‫‪ ‬הצגה ויזואלית של השלם וחלקיו‪ .‬תורם להבנת הטקסט וזכירתו‪.‬‬
‫‪ ‬תורם להפנמת חומר לימודי‪.‬‬
‫‪ ‬ארגון גוף ידע גדול‪ :‬מסייע לסינתזה של פרטים רבים‪ ,‬המביאה להבנה מעמיקה של התכנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬המיפוי‬
‫מצמצם גוף ידע גדול למבנה מנטלי קומפקטי‪.‬‬
‫‪ ‬סיוע בהכנת סיכום לימודי יעיל‪.‬‬
‫‪ ‬הכללה ומיון‪.‬‬
‫מטרות המיפוי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מסייע להפנמת חומר לימודי ארגונו וזכירתו ‪.‬‬
‫משמש תשתית לסיכום ‪.‬‬
‫מסייע להבחנה בין עיקר לטפל ‪.‬‬
‫מסייע להבנת ההקשרים בטקסט ‪.‬‬
‫מאפשר הבעת רעיונות מסובכים בדרך פשוטה ‪.‬‬
‫תהליך המיפוי הופך את הקורא ללומד פעיל המעורב בהבנת הטקסט‪.‬‬
‫ארגון גרפי של טקסטים מסייע במספר תחומים‪:‬‬
‫‪ .1‬צמצום המידע‬
‫‪ .2‬שיפור ההבנה – תורם להבנת טקסט ברמות גבוהות יותר‪ ,‬משום שדורש למצוא ולייצג מערכות יחסים בתוך‬
‫החומר הכתוב‪.‬‬
‫‪ .3‬העלאת הזכירה‪ -‬ארגון גרפי יעיל מקל על הזכירה‪ ,‬מכיוון שקל יותר לאחסן ולשלוף מידע מילולי הנתמך על ידי‬
‫תמונה שלמה‪.‬‬
‫‪ .4‬הכנה לקראת בחינה‪ -‬ארגון החומר עוזר בעת ההתארגנות לקראת הבחינה ולימוד החומר‪.‬‬
‫הבנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‪ :‬מיפוי‬
‫___________________________________________________________‬
‫בנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‪ :‬טבלה‬
‫הטבלה‬
‫ טבלה היא תרשים המארגן רשימות של נתונים בטורים ושורות‪.‬‬‫ טבלה עוזרת לנו לארגן מידע בצורה מסודרת‪ ,‬וגם לערוך השוואה בין נתונים‪.‬‬‫ במקרים רבים השימוש בטבלה מייעל את העבודה‬‫***חשוב לעשות הבחנה בין טבלת השוואה לטבלת איסוף נתונים‪.‬‬
‫טבלת השוואה‬
‫הגדרה = מציאת השווה והשונה בין שני פריטים על פי קריטריונים‪ /‬על אותו מישור‪.‬‬
‫שני פריטים = אם רוצים להסיק מסקנה מוכרחים להיות שני פריטים בלבד‪.‬‬
‫פריט א‬
‫פריט ב‬
‫שווה‪/‬שונה‬
‫תבחינים להשוואה‬
‫השוואה מזמנת בסופה הסקת מסקנות באשר לשוויון ולשוני בין שני פריטים‪.‬‬
‫הבנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‪ :‬טבלה‬
‫___________________________________________________________‬
‫אסטרטגיות להבנת הנקרא‬
‫טרום קריאה‬
‫במהלך הקריאה‬
‫לאחר הקריאה‬
‫אסטרטגיות טרום קריאה לניבוי‬
‫אסטרטגיות במהלך הקריאה לאיתור‬
‫אסטרטגיות לארגון מידע בצורה‬
‫התוכן והתייחסות לסימני הזיהוי של‬
‫רעיונות מרכזיים והסרת חסמים‬
‫שיטתית ומענה על שאלות‪.‬‬
‫הטקסט‪.‬‬
‫לשוניים‪.‬‬
‫‪ .1‬קריאת הכותרת‪ :‬כותרת ראשית וכותרות‬
‫‪ .1‬חלוקה לפסקאות‪.‬‬
‫משנה‪.‬‬
‫‪ .2‬איתור רעיון מרכזי בכל פסקה באמצעות‪:‬‬
‫‪ .2‬אמצעים גרפיים‪ :‬מילים מודגשות‪ ,‬מספור‬
‫‪ -‬סימון משפטי מפתח‬
‫שורות‪ ,‬רווחים‪ ,‬תמונות‪/‬איורים‪.‬‬
‫‪ -‬כתיבת הערות שוליים‬
‫‪ .3‬תעודת זהות לטקסט‪ :‬מי כתב?‪ ,‬היכן‬
‫‪ -‬שאילת שאלות (אני שואל את עצמי בנוגע‬
‫פורסם?‪ ,‬תאריך פרסום‪.‬‬
‫לטקסט‪...‬מנהל דיאלוג ובודק את הבנתי)‬
‫‪ .4‬התייחסות לשאלות ומשימות המצורפות‬
‫‪ .3‬סימון חסמים לשוניים‪ :‬מילים לא מוכרות‪,‬‬
‫‪ .1‬מענה על שאלות‪ /‬משימות‪:‬‬
‫ סימון מילות שאלה‪/‬הוראה‬‫ ניתוח המטלה למרכיביה‬‫ הבחנה בין שאלות שיש עליהן תשובה‬‫בטקסט (איתור פרטים) לבין שאלות שאין‬
‫עליהן תשובה בטקסט (הסקת מסקנות‪ ,‬הבעת‬
‫דעה‪ ,‬הערכה‪/‬שיפוט)‪.‬‬
‫‪ .2‬ארגון מידע בצורה שיטתית באמצעות‪:‬‬
‫ מיפוי‪ /‬תרשים‬‫ טבלה‬‫‪ -‬סיכום‪/‬תמצית‬