הבעה : פרק א ? איך כותבים מאמר טיעון

‫פרק א‪ :‬הבעה‬
‫איך כותבים מאמר טיעון ?‬
‫שרון שני‪ ,‬שאלון ב ‪2011,‬‬
‫כתיבת טיעון היא מלאכה קשה ומורכבת‪ .‬בעת הכתיבה נדרש הכותב להציג טענה מרכזית וטענות משנה‪,‬‬
‫לבסס כל טענה באמצעות הסברים‪ ,‬דוגמות‪ ,‬השוואות‪ ,‬הצגת טענת המתנגדים והפרכתה‪.‬‬
‫טיעון טוב דורש חשיבה מעמיקה ומיקוד‪ :‬הכותב נדרש להחליט מהי עמדתו לגבי הנושא (האם עריכת ניסויים‬
‫בבע"ח חיונית? האם הטלפונים החכמים פוגעים בפרטיות שלנו? האם יש לשמור על חוקי השפה העברית או‬
‫לשנותם בהתאם למציאות?) כמו כן הכותב חייב לצרף ביסוס לכל טענת משנה‪ ,‬כלומר עליו לכתוב איך הוא‬
‫משכנע את הקוראים בטענתו וכן עליו להסביר מדוע הוא מאמין בטענה‪.‬‬
‫מענה על השאלות ‪:‬איך? ומדוע? עשויות להקל עליכם בביסוס עמדתכם‪.‬‬
‫למשל‪:‬‬
‫טענה‪ -‬חובבי חיות רבים‪ ,‬ואני בתוכם‪ ,‬סבורים כי ניסויים בבע"ח חיים הם מעשה אכזרי ומיותר‪.‬‬
‫ביסוס‪ :‬למה אני סבורה כך? אולי הניסויים הללו מיותרים משום שניתן לבצע בדיקות מעבדה מבלי לגרום סבל‬
‫מיותר לבע"ח? אולי משום שקיים שוני משמעותי ביננו לבין בעה"ח?‬
‫ללא ביסוס (הסבר ‪,‬דוגמה‪ ,‬השוואה וכו) הפסקה תהיה שטחית וילדותית‪.‬‬
‫חלק א‪ -‬איך לכתוב פסקת גוף במאמר טיעון?‬
‫מאמר טיעון מורכב מפסקת פתיחה‪ ,‬שלוש פסקות גוף מבוססות‪ ,‬ופסקת סיום (סה"כ עמוד וחצי)‬
‫לפניכם תבנית כתיבה‪ ,‬הנהוגה באוסטרליה‪( ,‬התוודעתי אליה תוך במהלך שיחה עם חגית רפינסקי‪ ,‬המורה‬
‫לאנגלית)‪ ,‬תוכלו להיעזר בתבנית הזו כדי לכתוב פסקת טיעון טובה‪.‬‬
‫‪.1‬טיעון‪ -‬מהי הטענה שתופיע בפסקה " ‪( "point‬למשל‪ -‬להשתתפות במסע הישראלי יש חשיבות רבה לגיבוש‬
‫הזהות העצמית בקרב בני נוער‪).‬‬
‫‪.2‬הרחבה‪ , expand :‬הסבר ‪ /‬מדוע אני סבורה שהמסע הישראלי חיוני לגיבוש הזהות‪ /‬איך המסע הישראלי‬
‫מגבש את הזהות הישראלית?‬
‫יש להשתמש בחלק זה בקשרים של סיבה‪ -‬משום ש‪...‬מחמת‪ ,‬עקב‪ ,‬מפאת‪ ,‬מפני ש‪...‬כי‪...‬כתוצאה מ‪...‬‬
‫‪.3‬דוגמה ‪– example :‬דוגמה‪.‬‬
‫לעיתים כדי לשכנע את הקוראים שהמסע הישראלי אכן חיוני וחשוב‪ ,‬עלינו להציג דוגמה‪ .‬הדוגמה צריכה‬
‫להיות כללית‪ -‬ולא ספציפית עליכם או על חבריכם‪ .‬תוכלו לכתוב פסקה שלמה המבוססת על דוגמה אמיתית‪,‬‬
‫אל תמציאו בבקשה!‬
‫היגדים לדוגמה‪ :‬מתוך מחקרים עולה כי‪...‬מתוך התבוננות בבני גילי ניתן להיווכח ש‪....‬במאמר שקראתי‬
‫לאחרונה‪....‬בתוכנית טלוויזיה ששודרה לפני מספר חודשים‪...‬באתר אינטרנט פופולארי קראתי ש‪....‬מתוך‬
‫שיחותיי עם בני גילי עולה כי‪....‬‬
‫הערה חשובה ‪:‬אינכם צריכים להיצמד למבנה זה‪ ,‬כדי להימנע מכתיבה שבלונית‪ .‬הציגו דוגמה אחת או שתיים‬
‫במהלך הטיעון‪ ,‬השתדלו לכתוב באופן טבעי‪ ,‬עם זיקה למודל‪.‬‬
‫‪.4‬קישור לרעיון המרכזי (‪ )link‬לעתים (לא בכל פסקה) לאחר ההסבר והדוגמה‪ ,‬חשוב לציין במשפט אחד‪,‬‬
‫כיצד הם מקדמים את הטענה המרכזית שלכם‪ .‬למשל‪ -‬אם אתם מספרים על המסע הישראלי‪ ,‬ומדגימים כיצד‬
‫הוא השפיע על הקבוצה‪ /‬על הכיתה‪ ,‬עליכם לקשור בין הדוגמה לרעיון שהצגתם בתחילת הפסקה‪.‬‬
‫היגדים לדוגמה‪ :‬דוגמה זו באה להוכיח כי השתתפות במסע הישראלי מועילה לבני הנוער בהיבט החברתי ‪/‬‬
‫ההסבר והדוגמה שהצגתי כעת מוכיחים כי‪ /...‬הדוגמה הזו מחזקת את הטענה שהצגתי בתחילה‪/..... ,‬‬
‫באמצעות הדוגמה שלעיל קל להוכיח כי‪...‬‬
‫לסיכום‪ -‬ניתן לזכור את הדגם לפי הקיצור ‪ -peel‬או בעברית רמה ד"ק (רעיון מרכזי ‪,‬הרחבה‪ ,‬דוגמה‪ ,‬קישור‬
‫הדוגמה לרעיון המרכזי)‬
‫חלק ג‪ :‬תהליך כתיבת טיעון‪ :‬שלבי עבודה‬
‫הסבר‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫תכננו מה לכתוב (זריקת רעיונות חופשית) ואיך לכתוב (מה תכתבו בפסקת הגוף הראשונה ‪,‬מה‬
‫אח"כ וכו)‬
‫גוף הטיעון יכלול ‪ 3-4‬פסקות גוף מפותחות (כל פסקה לפי דגם ‪ ,)peel/pee‬בכל פסקה נעשה ניסיון‬
‫מושכל לשכנע את הקוראים בטענת הכותב‪( .‬הרחבה באמצעות השאלות איך ‪ /‬למה)‬
‫כל פסקה מחזקת את הטענה המרכזית‪.‬‬
‫בטיעון אקדמי אין כותבים "אני" או "לדעתי" יותר מפעמיים (זה לא צנוע‪.)..‬‬
‫למשל‪ :‬לדעתי קיימת חשיבות רבה להשתתפות במסע הישראלי‪( .‬קצת פשוט‪)...‬‬
‫קיימת חשיבות רבה להשתתפות במסע הישראלי ( גבוה יותר)‬
‫בכל טיעון נמצא ‪ 2-3‬אמצעים רטוריים‪ :‬שאלה רטורית‪ ,‬לשון פירוט‪ ,‬דימוי (כמו או כ‪ ,)..‬שימוש‬
‫במטבע לשון ידוע (ניב או פתגם)‪ ,‬מבנים של הדגשה‪ -‬השתתפות במסע הישראלי אינה חשובה רק‬
‫לגיבוש החברתי אלא גם לגיבוש התודעה האישית‪.‬‬
‫רשימת האמצעים הרטוריים‪ -‬בספר שלנו‪ ,‬מתרגלים ב עמ' ‪ 18‬ואילך‪.‬‬
‫משפטים שמניים מעלים את רמת החיבור‪ ,‬נסו לשבץ כמה משפטים מסוג זה‪.‬‬
‫בטיעון נהוג להשתמש במבנים סבילים כגון‪ -‬ידוע כי‪ ...‬ברור ש‪....‬אין ספק כי‪...‬ייתכן ש‪....‬ראוי לבדוק‬
‫האם‪ -..‬שבצו כמה משפטים מסוג זה‪.‬‬
‫שבצו טענת נגד והפריכו אותה‪ :‬מנגד יש הטוענים כי‪....‬אולם אני מאמינה כי הם טועים משום ש‪....‬‬
‫טענת הנגד אמורה להופיע אחרי פסקת הגוף הראשונה‪.‬‬
‫נסו להשתמש בשמות פעולה ולא בשמות פועל‪ :‬במקום להפנים כתבו הפנמה‪ ,‬במקום לבדוק‪-‬‬
‫כתבו בדיקה‬
‫‪ .01‬העלו את המשלב הלשוני‪ :‬עליכם לשאוף לכתוב חיבור אקדמי‪ ,‬רציני‪ ,‬חיבור כמו בעיתון או בספר‬
‫לימוד‪.‬‬
‫כדי להשיג את המטרה הזו‪ ,‬אני ממליצה להעלות כמה שיותר את המשלב הלשוני‪ ,‬ולכתוב משפטים‬
‫רציניים‪ ,‬רחוקים משפת הדיבור‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫משלב נמוך‬
‫אם המורה מראה בשיעור סרט‬
‫ישר היה לתלמידים קל ונורא כיף‬
‫להיסחף אחרי הסרט‬
‫לדעתי‪ ,‬צפייה בסרטים בשיעורי‬
‫היסטוריה עוזרת לי לא‬
‫להשתעמם בשיעור‬
‫השיעור נורא נחמד אם רואים‬
‫סרט ולא קוראים פרק משעמם‪.‬‬
‫משלב גבוה‬
‫צפייה בסרט במסגרת שיעור‬
‫היסטוריה עשויה להקל על‬
‫התלמידים‪ ,‬לסחוף אותם ולסייע‬
‫להם בהפנמת הרעיונות‬
‫המרכזיים‪.‬‬
‫ברור כי צפייה בסרטים במסגרת‬
‫שיעורי היסטוריה מפיגה את‬
‫השעמום ויוצרת עניין בקרב‬
‫התלמידים‪.‬‬
‫באמצעות שילוב סרטים בשיעור‬
‫ניתן להעצים את האטרקטיביות‬
‫של המקצוע‪.‬‬
‫השתדלו לשבץ ניבים בטיעון שלכם‪ ,‬אל תשתמשו בהם אם אינכם בטוחים שהם מתאימים‪ .‬שננו את‬
‫הניבים הבאים בע"פ‪ ,‬ושלבו אותם לפי הצורך‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫בכובד ראש‪ -‬ברצינות ( חוקרים דנו בכובד ראש בסוגיית גיוס בנות לשירות קרבי)‬
‫בראש ובראשונה‪ -‬ראשית כל‪ ,‬תחילה‪.‬‬
‫ברצוני למנות את היתרונות הרבים למסע הישראלי‪ ,‬ובראש ובראשונה‪ -‬ברצוני להציג‬
‫את הערכים שהפנמתי בעקבות המסע‪.‬‬
‫הגיע לעמק השווה‪ -‬הגיע להסכמה‬
‫רק לאחרונה הגיעו ההיסטוריונים ויוצרי הסרטים הדוקומנטריים לעמק השווה‪.‬‬
‫הכריע את הכף‪ -‬הביא להכרעה‬
‫בסוף הדיון העליתי נימוק מעולה‪ ,‬והוא הכריע את הכף לטובתי‪.‬‬
‫בגו‪ -‬יש בכך משהו‬
‫ֹ‬
‫יש דברים‬
‫אם אנו אוסרים עליכם להביא ציוד יקר למסע‪ ,‬סימן שיש דברים בגו‪.‬‬
‫מכול וכול‪ -‬לחלוטין‪ ,‬לגמרי‬
‫אתם טועים מכל וכול‪ -‬דווקא למדתי היטב לקראת הבחינה בלשון!‬
‫עמד על הפרק‪ -‬עמד לדיון‪ ,‬היה אקטואלי‬
‫הנושא העומד על הפרק הוא האם לתקוף את איראן ‪.‬‬
‫פנים לכאן ולכאן‪ -‬שני צדדים לעניין‬
‫קשה לביבי להחליט מה לעשות עם הסכסוך המתמשך עם טורקיה‪ ,‬יש פנים לכאן ולכאן‪.‬‬
‫‪ .11‬חברו פתיחה לחיבור‪ :‬בפתיחה הציגו רקע כללי לנושא ‪+‬מקדמי ארגון‪ .‬ניתן להיעזר בשאלה‪ :‬המסע‬
‫הישראלי הינו טיול המיועד לתלמידי ‪....‬ובמסגרתו‪....‬נשאלת השאלה‪ ,‬האם טיול מסוג זה נחוץ‬
‫לתלמידי כיתות י"א בשיאה של תקופת בחינות ובגרויות‪ ,‬או שמא בכוחו של טיול זה ללמד את‬
‫תלמידי החטיבה העליונה פרק חשוב בציונות ובאזרחות‪ ,‬פרק שיהיה משמעותי ביותר לחיים‬
‫הבוגרים‪.‬‬
‫קראו על פסקות פתיחה בספר הלימוד שלנו‪ ,‬מתרגלים ב עמ' ‪33‬‬
‫רעיון לפסקת פתיחה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫טענת קצה‪ :‬תוכלי לפתוח את החיבור שלכם בפסקת פתיחה בה תתארו מקרה קיצון‪ ,‬משהו חריף‬
‫ולא מאוזן‪ .‬תיאור כזה יכול להאיר את הטענה שלכם בצורה פרופורציונאלית‪ ,‬ולהיראות נפלא‪( .‬תודה‬
‫רבה לדבורה חברתי!)‬
‫‪‬‬
‫דוגמה‪ :‬מאמר בנושא תלבושת אחידה בבתי הספר‬
‫‪‬‬
‫בשנים האחרונות הנחה שר החינוך את תלמידי חטיבות הביניים במדינת‬
‫ישראל ללבוש תלבושת אחידה לבית הספר‪ .‬התלבושת כוללת חולצה עם סמל‬
‫בית הספר ומכנסיים ארוכים‪ .‬דרישתו של שר החינוך עוררה תרעומת בקרב‬
‫מורים ‪,‬תלמידים והורים‪ .‬לטענתם נשללה מהתלמידים היכולת להפגין מראה‬
‫ייחודי בבית הספר‪ .‬אחת התלמידות התלוננה כי היא מרגישה שנלקח ממנו‬
‫הקול האישי שלה‪ ,‬היא טענה שהדבר מזכיר לה ארגונים טוטליטאריים‪,‬‬
‫ארגונים אנטי דמוקרטיים‪ ,‬המחייבים את כל החברים בהם ללבוש בגדים‬
‫בצבע אחיד ובצורה קבועה‪ .‬האם תוכלו לדמיין בית ספר שבו כל התלמידים‬
‫לובשים חולצות אפורות מכופתרות? האם תוכלו לראות בעיני רוחכם חטיבת‬
‫ביניים בה כל הבנות לובשות חצאיות כחולות?‬
‫‪ .21‬סיימו את החיבור בפסקת סיום‪ :‬בפסקת הסיום עליכם לסכם את הטיעונים שלכם‪ ,‬להציג מסקנה‪,‬‬
‫ולהביע משאלה לעתיד‪:‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בחיבור זה טענתי כי‪...‬המסקנה העולה מדבריי היא ש‪....‬כולי תקווה שגם בעתיד ‪....‬‬
‫על פסקות סיום קראו בעמ' ‪36‬‬
‫‪ .31‬לרוב הנושאים מצורפים מאמרי גרייה‪ ,‬שיסייעו לכם לחלץ רעיונות לכתיבה‪ .‬כאשר אתם משתמשים‬
‫ברעיונות ממאמרים שונים‪ ,‬עליכם לציין במפורש מהיכן לקוחים הרעיון ‪ ,‬המחקר או הדוגמה‪ .‬בבחינת‬
‫הבגרות תוכלו להיעזר ברעיונות המופיעים במאמר‪ .‬גם במקרה זה עליכם לציין במפורש שהרעיון‬
‫לקוח מהמאמר (לציין את שמו של המאמר ואת שם הכותב‪ ,‬ולהסביר כיצד קשור הרעיון שהצגתם‬
‫לטענתכם)‪.‬‬
‫השתמשו במילות קישור להוספה בין הפסקות‪ .‬כגון‪:‬בראש ובראשונה‪ ,‬שנית‪ ,‬כמו כן‪ ,‬זאת ועוד‪ ,‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬יתרה מזאת‬
‫ולסיום‪ :‬אני ממליצה בחום לצפות בסרטון על תהליך הכתיבה‪ ,‬ולעיין במצגת הנלווית לסרטון‪ .‬נסו‬
‫לחקות בכתיבתכם את הטיעון המופיע בסרטון‪.‬‬
‫חפשו בגוגל‪ -‬שרון שני ארבן כתיבת טיעון‪ ,‬או לחצו על הקישור הבא‪:‬‬
‫‪http://ofekhigh.cet.ac.il/ShowSubject.aspx?SubjectID=ECaDnoEJLkCwMI3nxtm2oA‬‬
‫חלק ד‪ :‬איך משפרים את השפה ואת סגנון הכתיבה?‬
‫הקפידו לתכנן את הרעיונות שלכם לפני הכתיבה‪,‬ליצור פסקות "שמנות" בנות ‪ 6-8‬שורות (היעזרו בשאלות‬
‫איך? למה? כדי לעבות את הטענה)‪ ,‬שלבו מבעים במשלב לשוני גבוה‪ ,‬הימנעו משימוש בשפה מליצית‬
‫ומאולצת‪ ,‬לאחר הכתיבה‪ -‬קראו תא הטיעון ותקנו סגנון ושגיאות לשון‪ .‬שימו לב‪ ,‬אם אינכם שולטים בשפה‬
‫במשלב גבוה‪ ,‬כתבו במשלב הטבעי לכם‪ ,‬ושבצו ‪ 4-5‬מבעים גבוהים באורך הטיעון‪.‬‬
‫דף עזר לכתיבת טיעון‪ :‬שיפור הלשון והמבע‬
‫תלמידים יקרים שלי‪ ,‬כשאר אתם כותבים טיעון ‪ ,‬חשוב לי שהבוחנים שלכם לא ירגישו שאתם מתאמצים יתר‬
‫על המידה‪ .‬אדם שמתאמץ להרשים בד"כ מסתיר קושי או חולשה‪ .‬והדבר מעורר חדש‪ .‬אם תשתמשו במבעים‬
‫גבוהים מידי ולא טבעיים לשפתכם‪ ,‬הבוחנים ירגישו שאתם מתאמצים מידי‪ .‬שימוש מופרש בכינויים חבורים‬
‫נראה אף הוא חריג‪.‬‬
‫עליכם לכתוב בצורה הטובה ביותר והטבעית ביותר‪ -‬בלי סלנג כלל (גם לא במרכאות)‪ ,‬בלי לדבר עם הבוחן ‪/‬‬
‫הנמען שלכם‪ ,‬אבל גם בלי להזיע‪ .‬כתבו במשלב בינוני‪ /‬גבוה טבעי לכם‪ ,‬השתמשו אך ורק במבעים שאתם‬
‫בטוחים שכך כותבים‪ ,‬אם ידוע לכם ביטוי או ניב ואינכם בטוחים איך משתמשים בו ובאילו נסיבות‪ -‬מוטב שלא‬
‫תשתמשו בו‪.‬‬
‫כתבו במשלב בינוני – טבעי ושלבו ‪ 4-5‬מהמבעים שלפניכם‪ .‬בדרך זו בטוחני שתזכו במלוא הנקודות על‬
‫המבע והתקינות הלשונית‪ .‬אתם נערים ונערות נבונים‪ ,‬אין לי ספק שהתוכן יהיה מרתק‪ ,‬את המבנה אתם‬
‫יודעים היטב‪ ,‬כך שההצלחה שלכם מובטחת‪.‬‬
‫עשה ואל תעשה בכתיבת טיעון‪:‬‬
‫כאשר אתם נגשים לכתוב טיעון בשאלון ב‪ ,‬אתם אמורים לשקף רמה של תלמיד שסיים‪ 12‬שנות לימוד‬
‫במדינת ישראל‪ .‬לפיכך יהיה עליכם להקפיד על תוכן לוגי מעמיק ועל שפה פורמאלית במשלב לשוני גבוה‪.‬‬
‫מבחינת התוכן‪ 60%( :‬מהניקוד)‪-‬‬
‫‪‬‬
‫בראש הטיעון‪ ,‬בפסקת הגוף הראשונה‪ ,‬הציגו את עמדתכם בצורה מפורשת (לעניות דעתי‪ ,‬שילוב‬
‫עזרים טכנולוגיים בחינוך יסייע למורים ולתלמידים ליצור חוויית למידה איכותית)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬עדיין בפסקת הגוף הראשונה‪ ,‬כתבו כיצד אתם מתכוונים להוכיח את עמדתכם (להלן‬
‫יוצגו ‪ 3‬נימוקים המסבירים את עמדתי ‪ /‬בחיבור אציג שלוש דוגמות מחיי בית הספר שיוכיחו כי‬
‫השילוב של הטכנולוגיה בחינוך עשוי לחולל מהפכה ‪)...‬‬
‫כל טענת משנה חייבת להיות חזקה ומשמעותית‪ .‬כמסיימי לימודי לשון במדינת ישראל מצפים מכם‬
‫להציג טיעונים חזקים וחכמים‪ .‬למשל‪ :‬באמצעות שילוב טכנולוגיה בחינוך ניתן להפוך את השיעורים‬
‫לחוויה אינטראקטיבית‪ ,‬חווית שבה הלומד מפעיל שיקול דעת ומחשבה‪ .‬או שילוב אמצעים טכנולוגיים‬
‫בחינוך עשוי להוזיל בצורה משמעותית את ההוצאות על חינוך בכל משפחה)‬
‫מומלץ לשלב דוגמות אמיתיות בלבד בגוף החיבור‪ ,‬כדי לחזק את טענות המשנה‪ .‬תלמידים רבים‬
‫מזכירים מחקרים שקראו או מצטטים חוקרים‪ ,‬ובינינו‪ -‬לכולנו ברור שלא קראתם ולא שמעתם על‬
‫המחקרים הללו‪ .‬ניתן לשלב דוגמות כלליות על בני נוער (לא לתאר את השכן של אחותכם‪ ,‬אלא מתוך‬
‫היכרותי עם בני נוער ‪...‬משיחות עם חבריי עולה כי‪...‬בתכנית "עובדה" ששודרה ‪.....‬בשיעור‬
‫חינוך‪....‬מורה שהשפיע עלי היה מורה ל‪...‬מניסיוני האישי כחבר בתנועת נוער אני מסיק כי‪ /....‬אני‬
‫נתקל לא פעם ב‪)....‬‬
‫לאחר כתיבת הדוגמה מומלץ לקשרה לטענת המשנה או לטענה המרכזית‪( .‬דוגמה זו מוכיחה‬
‫ש‪...‬מדוגמה זו אני למד כי‪ )....‬אל תגזימו בכתיבת ‪ ,link‬לפעמים זה נראה מלאכותי‪ .‬השתמשו בלינק‬
‫פעם אחת בלבד‪.‬‬
‫טענת נגד‪ 10% -‬מהניקוד בחיבור יינתן לפסקת טענת נגד‪ .‬פסקה זו צריכה להיות פסקה מבוססת‬
‫מאוד‪ .‬עליכם להציג את טענת המתנגדים לכם‪ ,‬ולהסביר ולהדגים במפורש מדוע הם חושבים כך‬
‫(הנמקה – לפחות שתי שורות)‪ .‬חובה עליכם להפריך את טענת הנגד‪ ,‬ולהסביר בצורה משכנעת‬
‫מדוע המתנגדים לטענתכם טועים‪ .‬השתדלו להימנע מניסוחים שבלוניים‪ ,‬גוונו בניסוח‪.‬‬
‫קישור טענת הנגד לגוף החיבור‪ -‬לאחר כתיבת טענת הנגד והפרכתה‪ ,‬עליכם לשוב ולשכנע את‬
‫הקורא בטענתכם‪ .‬אל תכתבו בפסקת הגוף הבאה "בנוסף לזאת" או "זאת ועוד"‪ ,‬משום שבדרך זו‬
‫הקורא סבור שאתם ממשיכים את טענת הנגד‪ .‬כתבו‪ -‬נימוק נוסף המחזק את טענתי בדבר היתרונות‬
‫של שילוב הטכנולוגיה במערכת החינוך‪.....‬‬
‫מבחינת הלשון (‪ 20%‬מהניקוד)‬
‫אתם נבחנים בבחינה האחרונה בלשון‪ ,‬לכן הבודקים מצפים מכם לכתוב במשלב לשוני גבוה‬
‫ופורמאלי‪ .‬כלומר‪ ,‬עליכם להתרחק כמה שיותר משפה מדוברת יומיומית‪ ,‬ולשאוף לכתוב בשפה‬
‫גבוהה שטבעית לכם‪ .‬בשום אופן אל תשלבו סלנג בחיבור‪ ,‬גם לא במירכאות‪ .‬ואל תפנו אל הנמענים‬
‫שלכם (כאשר אתה משלב טכנולוגיה בחינוך ‪ – )...‬זהו סגנון מדובר ‪,‬ושימוש בו יגרור הפחתה‬
‫משמעותית בציון שלכם‪.‬‬
‫דמיינו שאתם כותבים מאמר עמדה לעיתון מכובד או מאמר שיתפרסם בספר לימוד‪ -‬השתמשו בשפה‬
‫גבוהה ואקדמית‪.‬‬
‫מאידך אל תכתבו בשפה מליצית‪ ,‬זה עלול להיראות מלאכותי‪ .‬למשל‪ -‬הנני חושב ששילוב טכנולוגיה‬
‫בחינוך הוא אסון‪ .‬כתבו‪ -‬אני סבור כי שילוב טכנולוגיה‪......‬‬
‫שגיאה חמורה ביותר היא שימוש במילה אין בזמן עבר או עתיד‪-‬‬
‫אל תכתבו אני איני אחשוב כי‪.....‬או אחותי אינה חשבה ש‪....‬‬
‫עליכם להשתמש במילת השלילה "אין" רק בזמן הווה‪ -‬רבים אינם סבורים כי‪...‬‬
‫‪ ‬אל תכתבו "במידה ו‪ "....‬כתבו אם או במקרה של (לציון תנאי)‪.‬‬
‫‪ ‬השתמשו בשמות פעולה רבים ובשמות פועל (הכרזה במקום הכריזו‪...‬הבטחה במקום‬
‫הבטיחו‪)....‬‬
‫‪ ‬הוסיפו שמות תואר לנושא שאתם מתארים‪ :‬לעניות דעתי‪ ,‬שילוב טכנולוגיה בחינוך הוא צעד‬
‫חשוב ומשמעותי שישפיע על‪.....‬‬
‫אמצעים רטוריים בחיבור‪ :‬הבודקים בבחינת הבגרות מונחים לחפש שני אמצעים רטוריים‬
‫בחיבורכם‪ -‬השתמשו בשאלה רטורית‪ ,‬בריבוי שמות תואר‪ ,‬בפירוט‪ ,‬בדימוי (כמו‪ )....‬ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬הצגת עמדתכם בטיעון‪:‬‬
‫‪ ‬חשוב מאוד‪ :‬כאשר אם מביעים את דעתכם‪ ,‬עשו זאת בצורה‬
‫מתוחכמת‪ .‬השתדלו לא לכתוב לדעתי או אני חושב ש‪ -...‬אלה‬
‫מבעים שקופים מידי‪ ,‬העדיפו את הביטויים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬מילים המציינות דעה‪ :‬אין ספק כי‪....‬ברור לכל כי‪,...‬ייתכן ש‪,....‬דומה ש‪....‬נראה כי‪....‬עלינו לחזור‬
‫ל‪....‬אין לדבר כל משמעות‪....‬הדבר משמעותי ביותר כי‪...‬ידוע כי‪...‬לנוכח מצב זה ברור כי‪...‬המסקנה‬
‫היא כי‪....‬מן ההיבט המהותי‪....‬מן ההיבט האתי‪....‬מן ההיבט המדיני‪....‬מן ההיבט‬
‫הכלכלי‪.....‬מנקודת מבט תרבותית היסטורית‪ ,‬מנקודת מבט מדעית‪ -‬ביולוגית‪ ,‬מנקודת מבט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫דתית‪......‬מן ההיבט הטכנולוגי‪...‬קיים פן נוסף לדיון בסוגיית ה‪ ...‬והוא‪....‬‬
‫מילים המציינות עמדה‪:‬‬
‫רבים תומכים בעמדת‪......‬‬
‫ניתן להסתייג מדבריו של‪..‬משום ש‪...‬‬
‫בני נוער רבים מסכימים עם ‪....‬‬
‫אנשי חינוך בארץ ובעולם מתנגדים ל‪...‬הם סבורים כי‪....‬‬
‫שפה סגנון ומשלב לשוני‬
‫לפניכם ביטויים המעלים את המשלב הלשוני‪ ,‬מומלץ להשתמש בהם בחיבורים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בראש ובראשונה ברצוני להציג את היתרונות‪( ...‬יותם)‬
‫לא מן הנמנע כי‪( ....‬תומר)‬
‫ניתן לתעל את הטכנולוגיה‪(.....‬שירה)‬
‫אינני מצדד בגישה זו משום ש‪.....‬‬
‫בשונה מ‪....‬אני סבור כי‪....‬‬
‫גם בתחום ה‪.....‬בולטת השפעתה של הטכנולוגיה על החינוך‪.‬‬
‫יישום המסקנות הללו יקדם את מערכת החינוך בצורה משמעותית ביותר‪.....‬‬
‫דוגמה זו מוכיחה את יעילות השילוב של הלוח החכם בכיתות בשיעורי מדעים‪.‬‬
‫כתלמידה במערכת החינוך אני חשה כי נפלה בחלקי זכות ללמוד ב‪.....‬‬
‫אמנם בעידן התקשוב והמהפכה הטכנולוגית‪.....‬אולם‪...‬‬
‫עם זאת‪ ,‬למרות הגישות השונות ‪,‬רבים מאמינים כי‪.....‬‬
‫בעבר ‪......‬ואילו כיום‪......‬‬
‫מכיוון שאחת המטרות המרכזיות של מערכת החינוך היא ‪.....‬חשוב לשלב טכנולוגיה בשיעורים‬
‫השונים ‪......‬לדוגמה‪.....‬‬
‫השוואת ציוני התלמידים ב‪....‬וב‪....‬מצביעה על ‪.......‬‬
‫דוגמות נוספות למשפטים שכדאי להשתמש בהם בטיעון (שיפור‬
‫הסגנון)‬
‫המעיטו בשימוש במילה "אני"‪ ,‬במקום זאת כתבו צורות סבילות‪ ,‬מבלי לציין את מבצע הפעולה‪:‬‬
‫נראה ש‪...‬לאור הדברים הללו ניתן להניח כי‪...‬יש סיבה להניח ש‪....‬‬
‫השתמשו בשמות פעולה‪ :‬במקום רצוי ללמוד‪ -‬הלמידה רצויה‪ ,‬במקום כדאי לכם לחזור על החומר‪-‬‬
‫כתבו החזרה על החומר כדאית וכו‪.‬‬
‫אל תפנו את הנמענים‪ -‬אל תכתבו‪ -‬כדאי לכם לחשוב על ההתנדבות כי‪ ...‬כתבו‪ -‬החשיבה על‬
‫ההתנדבות מועילה‪ /‬כדאית ‪....‬משום ש‪.....‬‬
‫אל תשתמשו בסלנג כלל‪ .‬כתבו בצורה פורמאלית‪ ,‬דמיינו שאתם כותבים את החיבור‬
‫לאהובה‪,‬איילה‪,‬זהבה או לורדה‪ ,‬לאישיות מכובדת‪ .‬התאמצו לזכות בהערכתן‪( .‬דמיינו את הוואו‪)....‬‬
‫קראו את הטיעון ושכתבו אותו‪.‬‬
‫השתמשו בכינויים חבורים ולא בכינויים פרודים‪ :‬הרעיון של הכותבים‪ -‬רעיונם של הכותבים‪....‬‬
‫רמה בינונית‪ -‬טובה‬
‫אני מאמינה ש‪....‬‬
‫לדעתי‪ ,‬התנדבות היא מעשה חיובי‬
‫הנימוק החשוב ביותר שאציג בחיבור זה‬
‫אני חושב ש‪...‬‬
‫בניגוד לדעתי‪ ,‬יש החושבים כי‪...‬אולם אני סבורה‬
‫כי הם טועים‬
‫רמה גבוהה ‪ -‬מעולה‬
‫ניתן לצפות ש‪....‬‬
‫יש סיבה להאמין כי‪....‬‬
‫ניתן לטעון כי התנדבות היא מעשה חיובי משום ש‪...‬‬
‫בראש ובראשונה‪...‬‬
‫לאור הדברים הללו נראה ש‪...‬‬
‫מאידך‪ ,‬יש הטוענים כי‪ ...‬אולם קשה לקבל את‬
‫טענתם משום ש‪...‬‬
‫מודעות לנוכחות הנמען בכתיבה‪ :‬דיאלוג עם הקורא‬
‫כאשר אתם כותבים טיעון עליכם להראות שאתם מודעים לנמענים שלכם‪ .‬כדי להתקרב אל הנמענים השתמשו‬
‫פעם או פעמיים במהלך החיבור באחד מהאמצעים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פניה אל הנמענים‪ :‬ודאי שמעתם על היוזמה של‪....‬ודאי שאלתם את עצמכם מה קורה עם‪....‬ובכן‬
‫כבר לפני‪,.....‬‬
‫סיפור אישי המערב ביטויים בגוף ראשון‪ :‬בעת שהותי במחנה קיץ של תנועת הצופים‪.....‬אני‬
‫קוראת לכל העוסקים במלאכת החינוך להדגיש את ‪.....‬ולהעצים את‪....‬בעבר לקחנו חלק ב‪....‬אנו‬
‫זקוקים למשאבים כדי ש‪......‬‬
‫לפניכם המחוון הכללי ‪,‬לפיו יוערכו הטיעונים (בבחינת הבגרות)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מחוון לכתיבת טיעון‪:‬‬
‫הערכה מילולית‬
‫תוכן והבנה (‪)40%‬‬
‫האם הכותב הבין את הנושא‪,‬‬
‫ופיצח את מטלת הכתיבה‬
‫כנדרש?‬
‫האם הכותב הבין את מוסכמות‬
‫הסוגה הטיעונית?‬
‫האם המאמר משקף ידע מבוסס‬
‫אודות החשיבות של הרשתות‬
‫החברתיות?‬
‫האם כל פסקה עוסקת ברעיון‬
‫אחד בצורה מעמיקה?‬
‫(למשל הצגת עמדת הכותב‬
‫וביסוסה באמצעות הסבר‪,‬‬
‫דוגמה‪ ,‬טענת נגד והפרכתה‪)....‬‬
‫האם הכותב מציג מספר רעיונות‬
‫לפיתוח הטענה המרכזית? או‬
‫שמא הסתפק בהצגת רעיון אחד‬
‫המבסס את עמדתו?‬
‫האם כותב המאמר מציג את‬
‫עמדתו בצורה הגיונית‬
‫ומאורגנת? או שמא הכתיבה‬
‫הינה כתיבה אסוציאטיבית‬
‫ומרובת סטיות ?‬
‫האם קיימות חזרות מיותרות ?‬
‫מבנה (‪)20%‬‬
‫הערכה מספרית‬
‫האם קיים פתיח מתאים לטיעון?‬
‫(פסקת פתיחה)‬
‫האם קיים סגיר לטיעון? (פסקת‬
‫סיום)‬
‫האם קיימות פרופורציות נכונות‬
‫בין גוף הטיעון לבין הפתיח‬
‫והסגיר?‬
‫האם הפסקות מקושרות באמצעי‬
‫קישור מתאימים ומגוונים?‬
‫הבעה לשונית (‪)40%‬‬
‫האם הלשון תקינה מבחינת‬
‫כתיב‪ ,‬תחביר‪ ,‬דקדוק ופיסוק?‬
‫האם הטיעון כתוב במשלב‬
‫מתאים לסוגת הכתיבה? האם‬
‫המשלב הלשוני אחיד‪ ,‬או שמא‬
‫קיימות חריגות במשלב הלשוני?‬
‫האם אוצר המילים עשיר ומגוון?‬
‫האם קיימים מבנים תחביריים‬
‫מורכבים ומגוונים?‬
‫האם נעשה שימוש כלשהו‬
‫במושגים מופשטים‬
‫ובמטאפורות?‬
‫מבחינה ויזואלית‪ :‬האם הטיעון‬
‫אסתטי? האם כתב היד קריא?‬
‫תבחינים להערכת טיעון‪ -‬שאלון ב‬
‫איך לכתוב חיבור מעולה?‬
‫עכשיו אין לכם ברירה אלא‬
‫מטרת הכתיבה ‪ 2‬נק'‬
‫מודעות לידע קודם של הקוראים‬
‫‪ 2‬נק'‬
‫להצליח‪....‬ובגדול!‬
‫מה לעשות ?‬
‫העבירו מידע מהימן ומעמיק לגבי‬
‫הנושא‬
‫שכנעו את הקוראים שאתם‬
‫צודקים‬
‫אם קיימים מושגים או רעיונות‬
‫שהקוראים שלכם אינם מכירים‪,‬‬
‫הסבירו אותם‪.‬‬
‫מה לא לעשות ?‬
‫אל תעבירו מידע לקי ובלתי מהימן‪.‬‬
‫שכנעו את הקרואים שאתם‬
‫צודקים‬
‫אל תעתיקו מושגים ורעיונות‬
‫מהמאמר בפרק ההבנה‪ ,‬הסבירו‬
‫כל מושג או רעיון בחיבור שלכם‪.‬‬
‫תוכן ומבנה ‪ 14‬נקודות‬
‫הצגת עמדה מפורשת שלכם‪,‬‬
‫כותבי המאמר‬
‫הציגו את עמדתכם בצורה‬
‫מפורשת‬
‫ביסוס ונימוקים‬
‫הציגו נימוקים הגיוניים המוכיחים‬
‫את טענות המשנה שלכם‪.‬‬
‫בססו את הטיעונים שלכם‬
‫באמצעות נתונים‪ ,‬דוגמות‪,‬‬
‫הסברים‪.‬‬
‫כתבו פסקות שמנות וחכמות‬
‫באורך של ‪ 6-8‬שורות לפי דגם‬
‫‪peel pee‬‬
‫טענת נגד‬
‫הצגת טענות ומידע שקשורים‬
‫לנושא‬
‫לכידות וקישוריות‬
‫אל תכתבו מה אתם חושבים‬
‫בצורה עמומה ואל תציגו את‬
‫עמדתכם בסוף הטיעון‬
‫אל תכתבו טענות בלי לנמק ולבסס‬
‫אותן‬
‫אל תכתבו ביסוס שאינו מוכיח את‬
‫הטענה שלכם‬
‫השתמשו בשני אמצעים רטוריים‬
‫התייחסו לטענות מנוגדות לטענה אל תציגו טענת נגד לא רלוונטית‪, ,‬‬
‫שאינה קשורה לטענה האחרונה‬
‫שלכם ‪.‬הסבירו מהם הנימוקים של‬
‫שהצגתם‪.‬‬
‫המתנגדים לכם‪ ,‬והסבירו מדוע הן‬
‫שגויות (טענת נגד אחת או שתיים)‬
‫אל תציגו טענת נגד בלי להפריך‬
‫אותה‪.‬‬
‫הימנעו משימוש בתבניות ברורות‬
‫מידי‪ ,‬שלבו את טענת הנגד בצורה‬
‫קולחת‬
‫הציגו מידע רלוונטי ללא סטיות‬
‫אל תציגו מידע שלא מוכיח את‬
‫הטענות שלכם‬
‫מיותרות מהנושא‬
‫לפני שאתם כותבים‪ -‬חשבו‬
‫אל תכתבו בצורה אסוציאטיבית‬
‫ותכננו‪.‬‬
‫ולא מתוכננת‪ .‬אל תשתמשו ב ‪:‬‬
‫ו‪...‬ו‪...‬ו‪..‬ואז‬
‫קשרו את כל הרעיונות לנושא‬
‫המרכזי‬
‫פסקת פתיחה ופסקת סיום‬
‫מבע‪ -‬לשון – ‪ 6‬נק'‬
‫תקינות‪ 6 -‬נקודות‬
‫חלוקה לפסקות‪ ,‬כתב קריא‬
‫תחביר‬
‫צורות‬
‫כתיב‬
‫פיסוק‬
‫השתמשו באמצעי קישור מגוונים‬
‫ומתאימים‪.‬‬
‫בפתיח‪ :‬הציגו פתיח רלוונטי‬
‫אל תשכחו לכתוב פתיח וסגיר‬
‫לנושא‪ ,‬שמסביר את הנושא‪ /‬את ברורים‪ .‬אל תכתבו רעיונות חדשים‬
‫בסגיר‪.‬‬
‫הבעיה‪ /‬את הקונפליקט‪.‬‬
‫בסגיר‪ :‬הציגו מסקנה או סיכום של‬
‫הדברים (בלי חידושים)‬
‫אל תשתמשו במשלב לשוני נמוך‬
‫השתמשו במשלב לשוני בינוני‪-‬‬
‫או בביטויי סלנג‪.‬‬
‫גבוה‪ ,‬הציגו אוצר מילים מגוון‬
‫השתמשו בביטויי ניגוד‬
‫אם אינכם בטוחים בשימוש הנכון‬
‫והסתייגות (ואילו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מן‬
‫בביטוי או בצירוף מילים‪ -‬מוטב‬
‫שלא תשתמשו בו כלל‪.‬‬
‫הראוי כי‪ ,‬חרף ‪,‬על אף‪,‬‬
‫אמנם‪..‬אכן‪...‬אולם)‬
‫כאשר אתם מציגים רעיונות‬
‫המופיעים במאמר מפרק ההבנה‪,‬‬
‫עליכם להציג את הרעיונות בשם‬
‫אומרם‪ ,‬ולהראות כיצד הרעיונות‬
‫או הדוגמות המוצגים במאמר‬
‫מחזקים את הטענה שלכם‪.‬‬
‫אל תעתיקו מהמאמר רעיונות או‬
‫דוגמות ותייחסו אותם לעצמכם‪,‬‬
‫אנחנו מכירות את המאמר כמעט‬
‫בע"פ‪...‬‬
‫הציגו את החלוקה לפסקות בצורה‬
‫ברורה (זיח או שורה רווח)‪ ,‬כתבו‬
‫בכתב קריא ואסתטי‪ ,‬הדגישו רעיון‬
‫או שניים בקו תחתון‪.‬‬
‫כתבו משפטים באורך סביר (עד‬
‫שורה וחצי‪ -‬שתיים)‪ ,‬שימו לב‬
‫להתאם במין ובמספר‪ ,‬לשימוש‬
‫תקין במילות יחס וביידוע‪.‬‬
‫שימו לב לשימוש תקין של פעלים‬
‫ושמות‪.‬‬
‫הקפידו על כתיב תקין‬
‫אל תשכחו להקפיד על מבנה‬
‫חיצוני של חיבור‪ ,‬אל תכתבו את‬
‫כל הטיעון כ"בלוק" אחד‬
‫הימנעו משימוש במשפטים לא‬
‫תקינים‪.‬‬
‫אל תכתבו בשגיאות כתיב (למעט‬
‫דיסלקטים)‬
‫השתמשו בנקודות‪ ,‬פסיקים‪ ,‬סימני‬
‫שאלה וכו‬
‫בהצלחה!‬
‫טיעונים לדוגמה‬
‫לפניכם ארבעה טיעונים מעולים‪ ,‬נסו ללמוד מהם‬
‫הערות כלליות‪:‬‬
‫‪ ‬טיעון בהיקף של ‪ 10‬שורות ייפסל‪.‬‬
‫‪ ‬הקפידו על מאפייני הסוגה (טיעון )‬
‫‪ ‬תלמיד שלא ידייק בפיצוח המטלה‪ ,‬ולא יכתוב בדיוק על הנושא המופיע במטלה‬
‫‪ -‬טיעונו ייפסל (‪)....0‬‬
‫‪ ‬הבנה חלקית של הנושא תגרור הפחתה של כל הנקודות בתוכן ובמבנה‬
‫(‪)14/35‬‬
‫טיעונים לדוגמה‪:‬‬
‫טיעון מספר ‪ : 1‬לאחרונה העלתה הצעת חוק‪ ,‬לפיה תיאסר השמעה‬
‫ברדיו של שירים עבריים המכילים שגיאות לשוניות‪ .‬כתבו טיעון‪ ,‬והביעו את‬
‫עמדתכם לגבי הצעת חוק זו‪ .‬הביאו דוגמות מתאימות לביסוס עמדתכם‪.‬‬
‫חיבור לדוגמה‬
‫ריפלקציה על תהליך הכתיבה‪:‬‬
‫טיוטה‪ :‬שלב ראשון‪ :‬חושבים‬
‫‪.1‬שלב ראשון‪ -‬קריאת המטלה‪ ,‬וסימון המילים המרכזיות‪.‬‬
‫לאחרונה העלתה הצעת חוק‪ ,‬לפיה תיאסר השמעה ברדיו של שירים‬
‫עבריים המכילים שגיאות לשוניות‪ .‬כתבו טיעון‪ ,‬והביעו את עמדתכם‬
‫לגבי הצעת חוק זו‪ .‬הביאו דוגמות מתאימות לביסוס עמדתכם‪.‬‬
‫‪.2‬שלב שני‪ -‬זריקת רעיונות על דף טיוטה (בלי לתכנן סגנון וניסוח‪-‬‬
‫איך שיוצא אני מרוצֶה‪)...‬‬
‫מה דעתי על הנושא?‬
‫(אני תומכת בהצעה הזו)‬
‫למה אני תומכת בהצעה הזו?‬
‫א‪ .‬אם משמיעים שירים עם שגיאות לשוניות‪ ,‬זה פוגע בעברית‪,‬‬
‫ולאט לאט השגיאות הללו יחדרו לשפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בכלי התקשורת הממלכתיים יש יועצים לשוניים שמקפידים‬
‫על השפה‪.‬‬
‫שידורי הרדיו הם מקום ממלכתי ומכובד‪ ,‬ובמקום כזה צריכה‬
‫להישמע עברית ‪ /‬פורמאלית‪ /‬במשלב לשוני תקני ולא עברית‬
‫משובשת‪ .‬ברחוב אפשר לדבר בשגיאות ‪,‬אבל לא ברדיו‪.‬‬
‫ג‪.‬אם השגיאות הלשוניות יחדרו לשפה‪ -‬לאט לאט היא תיעלם‬
‫טענת נגד אפשרית‪:‬‬
‫אם משנים לזמרים את השירים שכתבו‪ ,‬זו פגיעה בחופש היצירה‪.‬‬
‫הפרכת טענת הנגד‪:‬‬
‫תקינות השפה חשובה מחופש היצירה‪.‬‬
‫‪ ‬לזכור‪ -‬כדאי לשלב שני אמצעים רטוריים‪ ,‬לא לכתוב יותר מידי‬
‫אני ‪..‬אני‪...‬‬
‫‪.3‬שלב שלישי‪ -‬כותבים טיוטה‪.‬‬
‫‪ .4‬שלב רביעי‪ :‬מתקנים את הטיוטה‪ :‬תוכן‪ ,‬מבנה‪ ,‬לשון‪.‬‬
‫מאמר לדוגמה‪:‬‬
‫כתיבת טיוטה ראשונה‪:‬‬
‫הערה‪ :‬את הטיוטה הראשונה יש לשכתב‪ ,‬ולתקן ניסוח ‪ /‬סגנון‪ /‬לשון‬
‫שירים משובשים‪:‬‬
‫פסקת פתיחה (סקירה כרונולוגית על התפתחות השפה‬
‫‪+‬שאלה‪+‬מקדמי ארגון)‬
‫כבר בימי אליעזר בן יהודה‪ ,‬מחיה השפה העברית‪ ,‬התקיים ניסיון‬
‫נואש לשמור על השפה העברית כשפה תקנית ולא משובשת‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות חל שינוי במגמה זו‪ ,‬ורבים רואים בשיבושים בלשון תופעה‬
‫לגיטימית‪ .‬הם סבורים שניתן לומר "שלוש שקל" במקום "שלושה‬
‫שקלים" וכן "שכרתי לו דירה "‪ ,‬במקום "השכרתי לו דירה" ‪ .‬לאחרונה‬
‫העלתה הצעת חוק לפיה תיאסר השמעתם של שירים שיש בהם‬
‫שגיאה דקדוקית ‪ .‬בעקבות הצעה זו נשאלת השאלה‪ ,‬האם הראשות‬
‫המחוקקת רשאית לפסול השמעה של שירים משובשים או שמא זו‬
‫פגיעה בחופש היצירה‪ .‬בחיבור זה אנסה להשיב על שאלה זו‪.‬‬
‫(הבעת עמדת הכותב‪ -‬טענת על) אני תומכת בהצעת החוק האוסרת‬
‫השמעה של שירים המכילים שיבושי לשון ברדיו‪ ,‬משום שבדרך זו‬
‫ירד ערכה של השפה העברית‪ ,‬ייפגע מעמדה‪ ,‬והשגיאות הלשוניות‬
‫יפכו לנורמה מקובלת‪ .‬להלן מספר נימוקים לביסוס עמדתי‪.‬‬
‫(ביסוס העמדה בעזרת טענות משנה לפי דגם ‪)peel‬‬
‫‪ p‬בראש ובראשונה‪ ,‬איסור השמעת שירים שיש בהם שגיאות‬‫לשוניות ברדיו‪ ,‬יחזק את מעמדה של השפה העברית‪ ,‬כשפה עשירה‬
‫ותקנית ולא כשפת רחוב משובשת‪– E .‬כאשר שומעים מעל גלי האתר‬
‫שגיאה לשונית‪ ,‬היא עלולה לחדור לתודעת הדוברים‪ ,‬ולהפוך לחלק‬
‫מהשפה‪ .‬מנגד אם תיאסר השמעה של שירים משובשים‪ ,‬המאזינים‬
‫יתרגלו לשמוע שפה תקנית ועשירה‪ ,‬ויש לקוות שגם הם ידברו בשפה‬
‫כזו‪ E- .‬למשל‪ -‬כאשר מעריציו הרבים של שלמה ארצי ישננו את‬
‫שיריו התקניים‪ ,‬הם ילמדו דרכם עברית נכונה ולא משובשת‪ .‬אולם‬
‫אם הם ילמדו בע"פ שירים עם שגיאות‪ ,‬הם עלולים להפנים את‬
‫השגיאות הללו‪ ,‬ולהשתמש במשפטים דומים בהזדמנויות שונות‪ ,‬ובכך‬
‫להחדיר את השיבושים הללו לשפה‪L- .‬מכאן ניתן להסיק שאיסור‬
‫השמעת שיר משובש ברדיו עשוי לחזק את מעמדה של השפה‬
‫העברית הטהורה והתקנית‪.‬‬
‫(טענת נגד והפרכתה) יש הטוענים כי פסילת שיר המכיל טעויות‬
‫לשוניות מהווה פגיעה בחופש הביטוי ובעצמאותו של היוצר‪ .‬עוד הם‬
‫טוענים כי לעיתים שיבושי לשון שייכים לשפת היומיום‪ ,‬למשלב דיבור‬
‫לא פורמאלי‪ ,‬ולכן הם מבטאים אמירה אמיתית וטבעית‪ ( .‬הפרכה)אך‬
‫לטעמי טענותיהם אינן עומדות במבחן המציאות‪ ,‬משום שלכל אומן‬
‫חופש יצירה במגבלות החוק ובכפוף למוסכמות‪ .‬השמעה של שיר‬
‫בתחנת רדיו ממלכתית צריכה להתאים לנורמה‪ ,‬ואם החוק קובע שאין‬
‫להשמיע שירים משובשים‪ ,‬היוצרים ייאלצו לכתוב בצורה תקינה‪.‬‬
‫‪ p‬נימוק נוסף לתמיכתי בהצעת החוק קשור לפן הציבורי‪ E .‬כידוע‪,‬‬‫יצירות האומנות הופכות למוצר ציבורי ברגע שהן מתפרסמות‪.‬‬
‫תפקידם של כלי התקשורת הממלכתיים לייצג אותנו בפומבי‪ .‬רשת ג'‬
‫‪,‬רשת ב' ואף גלי צה"ל נעזרים ביועצים לשוניים מכובדים‪ ,‬שתפקידם‬
‫לתקן את השגיאות הלשוניות של השדרנים‪ ,‬כדי ששפתם תהיה‬
‫תקינה‪ .‬אולם אם קיים שיר מוקלט שיש בו שיבוש לשוני‪ e ,‬כגון שירו‬
‫של הראל מויאל‪ ,‬היועצים הלשוניים אינם יכולים לתקן אותו‪ .‬אם‬
‫הצעת החוק הספציפית הזו תתקבל‪ ,‬אותם זמרים יבדקו היטב את‬
‫שיריהם‪ ,‬ויתקנו את השיבושים הקיימים בהם‪ .‬באופן כזה תישמר‬
‫העברית התקנית ואמצעי התקשורת יוכלו להשמיע אך ורק שירים‬
‫שעברו עריכה לשונית‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ p ,‬ברצוני להדגיש את חשיבותה של השפה העברית ביחס‬
‫לשפות העולם השונות‪ E .‬כולנו יודעים שהעברית היא פלא‪ ,‬היא‬
‫שפה שהתקיימה מימי המקרא ועד היום‪ .‬שפות רבות של עמים‬
‫גדולים נעלמו‪ ,‬אבל העברית נשארה‪ .‬פֵּ רוט הארמית נעלמה‪ ,‬הפניקית‬
‫נכחדה‪ ,‬ואף הבבלית אינה מדוברת עוד‪ .‬אני מאמינה שהעברית‬
‫שרדה כל השנים הללו כי היא נשמרה בקפידה‪ ,‬ולא השתנתה‪ .‬אילו‬
‫היו חודרות אליה שגיאות‪ ,‬היא הייתה נעלמת כמו יתר שפות עמי‬
‫האזור‪L .‬לכן חשוב שנשמור על השפה המקורית‪ ,‬ולא ניתן‬
‫לגיטימציה לשיבושים ולשינויים בכל דרך אפשרית‪.‬‬
‫סיום ‪-‬לסיום‪ ,‬המסקנה הנובעת מכל הדוגמות והנימוקים שהצגתי היא‬
‫שאין להשמיע ברדיו או בטלוויזיה שירים משובשים‪ .‬אם אנו מעוניינים‬
‫לשמור על השפה העברית‪ ,‬עלינו להתנגד בכל תוקף לחדירת‬
‫שיבושים לשוניים באמצעי המדיה הממלכתיים(המלצה )לפיכך אני‬
‫מקווה שהצעת החוק הזו תתקבל‪ ,‬ושיושמעו ברדיו אך ורק שירים‬
‫תקניים‪ ,‬שמפארים את העברית ‪.‬‬
‫טיעון מספר ‪2‬‬
‫השפעת האינטרנט על הקשרים החברתיים‬
‫יש הטוענים כי המהפכה הטכנולוגית המתרחשת בימינו השפיעה על תפיסת החברות‪ .‬כתבו מאמר טיעון‬
‫והביעו את עמדתכם המנומקת בנושא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחיבורכם אינכם אמורים לכתוב את ההערות הירוקות שלהלן (סימנתי אותן כדי להקל עליכם)‬
‫פסקת פתיחה‬
‫—‬
‫בשנים האחרונות מתרחשת לנגד עינינו מהפכה טכנולוגית‪ .‬האינטרנט‪ ,‬אשר‬
‫לדעת רבים מסמל את המהפכה הזו‪ ,‬הביא לחיינו שינוי אדיר בתחומים רבים‪,‬‬
‫אולם נראה כי התחום המרכזי בו חולל האינטרנט מהפכה משמעותית הוא‬
‫תחום הקשרים החברתיים‪.‬‬
‫—‬
‫(מקדמי תוכן)בחיבור זה אטען שהאינטרנט משמעותי מאוד בתחום יצירת‬
‫קשרים חברתיים ואציג דוגמות מחיי כנערה שחווה את המהפכה הזו במלוא‬
‫עצמתה‪.‬‬
‫פסקות גוף ראשונה‬
‫—‬
‫—‬
‫הטענה‪ -‬המחשב והאינטרנט משפיעים על חיינו החברתיים באופן ניכר‪( .‬הסבר‬
‫הטענה)מיום ליום אנו מוצאים את עצמנו סגורים בבית לפרקי זמן ממושכים‬
‫ביותר‪ ,‬כשאנו מהופנטים למסך המחשב‪( .‬דוגמה של דעות רווחות) יש‬
‫הטוענים כי זנחנו לחלוטין את חיינו החברתיים לטובת קשרים וירטואליים‬
‫שטחיים‪ .‬קשר אמיתי ‪ ,‬כך הם טוענים‪ ,‬מתבטא גם בפעילות פיזית‪ ,‬במגע ‪,‬‬
‫בקשר עין ובחום אנושי‪ .‬פעילות וירטואלית באמצעות מסנג'ר‪ ,‬פייסבוק או ‪ICQ‬‬
‫אינה נחשבת בעיניהם לקשר אמיתי‪ .‬אותם מבקרים אינם מבינים‪ ,‬כיצד ויתרנו‬
‫על הצורך במגע אנושי‪ ,‬האם מראה פניו של חבר השמח לקראתנו אינו‬
‫משמעותי עבורנו?‬
‫—‬
‫—‬
‫פסקת גוף שנייה‬
‫(הטענה של הכותבת ‪ +‬קול אישי ) אין לי ספק‪ ,‬כי כיום אנו עדים לשינוי‬
‫דרמתי באופן שבו אנו‪ ,‬בני הנוער‪ ,‬יוצרים קשרים חברתיים‪(,‬ביסוס) זאת משום‬
‫שהחלפנו את מגרש המשחקים במסך המחשב‪ .‬איננו מרבים להיפגש במגרש‬
‫או ברחוב‪ ,‬לשחק בכדור או סתם לשוחח‪ ,‬כיום אנו יושבים בבית מול המחשב‬
‫שעות רבות מידי יום‪ ( .‬דוגמה) בעבר כאשר חבר היה חולה‪ ,‬היינו מקיימים‬
‫מצוות ביקור חולים‪ ,‬ומתעניינים בשלומו‪ .‬כיום ‪,‬בעידן הפייסבוק‪ ,‬אנו פשוט‬
‫מסתפקים באיחולי "החלמה מהירה" בצ'אט וחוזרים לעיסוקינו הרגילים‪ .‬אנו‬
‫יוצרים עבורנו אשליה נוחה‪ ,‬שאכן דרשנו בשלומו‪ ,‬אולם ברור לי שאין זו‬
‫התעניינות מעמיקה‪ ,‬אלא יצירת קשר שטחי‪ .‬לצערי‪ ,‬התקשורת באמצעות‬
‫האינטרנט צמצמה את האינטראקציות החברתיות האמיתיות שלנו‪ ,‬זנחנו את‬
‫התקשורת פנים אל פנים לטובת תקשורת באמצעות המילה הכתובה‪.‬‬
‫—‬
‫פסקת גוף ‪3‬‬
‫בחופשת פסח שהסתיימה זה מכבר‪ ,‬רבים מחבריי שיחקו שעות ארוכות במחשב‪,‬‬
‫שוחחו זה עם זה בסקייפ‪,‬בדקו מה קורה בעמוד הפייסבוק של חבריהם ומיעטו‬
‫להיפגש פנים אל פנים‪ .‬אמנם הם יצרו קשר‪ ,‬שוחחו‪ ,‬צחקו‪ ,‬כעסו אחד על השני‪ ,‬אולם‬
‫הכל נעשה מאחורי מסך המחשב‪ .‬לחלק מחבריי קשה להישיר מבט‪ ,‬קשה לפתח‬
‫קשרי חברות עמוקים משום שהם משקיעים זמן רב בפיתוח קשרים וירטואליים‪ .‬אין לי‬
‫דבר נגד משחקי המחשב הללו‪ ,‬גם אני נהנית מהתקשורת הוירטואלית‪ ,‬אולם נראה לי‬
‫שהמינונים אינם נכונים‪ ,‬עלינו להיפגש בבתים‪ ,‬לצאת אל הטבע‪ ,‬לשפת הים ואפילו‬
‫לקניון‪ .‬אפשר לשוחח בווטאפ‪ ,‬להתעדכן בפייסבוק‪ ,‬ובמקביל ליהנות מתקשורת פנים‬
‫אל פנים‪ ,‬לראות את חיוכו של חברי במציאות ולא מבעד לפילטרים אלקטרוניים‪.‬‬
‫—‬
‫—‬
‫טענת נגד והפרכתה‬
‫חלק מחבריי טוענים שדרך האינטרנט הם הכירו חברים ממקומות רחוקים‪ ,‬שאלמלא‬
‫האינטרנט ‪ ,‬הם לא היו פוגשים‪ .‬הם טוענים שרוב זמנם מוקדש ללימודים בבית הספר‪,‬‬
‫ולכן אין להם זמן להכיר אנשים חדשים ממקומות מרוחקים‪ .‬אבל אני סבורה כי הם לא‬
‫מבינים את חומרת הבעיה‪ ,‬משום שכאשר נער או נערה משקיעים את כל הזמן הפנוי‬
‫שלהם בחברים וירטואליים‪ ,‬הם מפסיקים לפגוש חברים אמיתיים‪ .‬כישורים חברתיים‬
‫הם בעיני אחד הכלים החשובים שאנו כבני נוער צריכים לרכוש‪ .‬עלינו לדעת לבחור‬
‫חברים‪ ,‬לנהל עימותים‪ ,‬ללמוד לנהל את הכעס שלנו‪ ,‬והחברות באמצעות המחשב‬
‫אינה מאפשרת לנו להשיג את המטרות החשובות הללו‪.‬‬
‫—‬
‫—‬
‫—‬
‫פסקת סיום (מסקנה והמלצה לעתיד)‬
‫לסיכום‪ ,‬אני מסכימה עם הטענה שהאינטרנט יצר מהפכה אמיתית בתחום‬
‫הקשרים החברתיים‪ .‬לדעתי‪ ,‬בשימוש במחשב חשוב לשמור על איזון ועל‬
‫פרופורציה‪ .‬אין כמעט בני נוער כיום‪ ,‬שאינם פעילים בפייסבוק‪ ,‬במסנג'ר ‪,‬או‬
‫ב‪ ,ICQ‬ונראה שכולנו "מצייצים" בטוויטר בכל פעם שקורה לנו משהו מעניין‪.‬‬
‫כולנו נהנים מהקידמה ‪ ,‬מהפתיחות‪ ,‬ומהנגישות שהאינטרנט הביא לחיינו‪ ,‬אך‬
‫אסור לנו להיכנע למדיום הזה‪ ,‬ולשבת מול המסך עד שנתנוון‪ .‬עלינו לעשות את‬
‫השילוב הנכון בין קשרים וירטואליים לקשרים אמיתיים‪ ,‬וכך נצליח ליהנות משני‬
‫העולמות‪.‬‬
‫טיעון מספר ‪: 3‬‬
‫טיעון לדוגמה‪ :‬מבוסס על חיבורים שכתבו תלמידי יא‪ 7/ 2‬נובמבר ‪2012‬‬
‫האם יש לאפשר חשיפת תמונות וסרטונים אישיים ברשת או שיש להגביל פרסום מסוג זה בחוק?‬
‫הערה‪ :‬הכותבים בחרו לכתוב את החיבור במבנה של היבטים ‪ /‬אספקטים (מבחינה משפטית‪ /‬מבחינה‬
‫רגשית‪ .‬שימו לב לאורך הפסקות ולטיב הביסוס)‬
‫הבעיה‬
‫)‬
‫(פסקת פתיחה‪ -‬הצגת‬
‫בזמן האחרון אנו עדים לעלייה ניכרת במספר מקרי האלימות ברשתות החברתיות‪ .‬אנשים רבים‪,‬‬
‫ובעיקר בני נוער‪ ,‬מפרסמים תמונות וסרטונים מביכים ואישיים של חברים או מכרים ברשת מבלי‬
‫לקבל את אישורם ‪ .‬נראה כי אנו ניצבים בפני בעיה אמיתית‪ ,‬שעלולה לפגוע בכל אחד ובכל אחת‬
‫מאיתנו‪ ,‬לפיכך יש למצוא פתרון לבעיה בהקדם‪.‬‬
‫(הצגת עמדת הכתבת בצורה מפורשת)‬
‫אני סבורה כי יש לחוקק חוק שימנע פרסום של פרטים אישיים ללא הסכמתו של המצולם‪ .‬חוק זה‬
‫אינו חוק הכרחי במציאות המגבשת‪ ,‬הוא יועיל לכולנו בהגנה על כבודנו העצמי‪ ,‬ויסייע לנו‬
‫לשמור על פרטיותנו‪.‬‬
‫(טענה‪ +‬ביסוס)‬
‫ראשית‪ ,‬מבחינה משפטית‪ ,‬כאשר סרטון או תמונה מופצים ברשות הרבים זוהי חדירה חמורה‬
‫לרשות הפרט‪( .‬ביסוס באמצעות הסבר) כל אדם רשאי להחליט איזה מידע מיועד לכלל‬
‫האוכלוסייה ואיזה מידע מיועד לעיניו של אדם קרוב‪ ,‬פרסום של תמונות או סרטונים ללא ידיעת‬
‫המצולם מפרה את הזכות הבסיסית של כל אדם במדינה דמוקרטית‪ ,‬הזכות לבחור מה לחלוק‬
‫עם העולם ומה להצניע‪ .‬החוק צריך לפרט באילו תנאים מותר לפרסם תמונה של אדם אחר‬
‫ובאילו תנאים הדבר אסור‪ .‬כמו כן החוק צריך להבהיר לקהל הרחב אילו עונשים צפויים למי‬
‫שיעבור על החוק‪ .‬אני מאמינה שהמחוקק חייב לקבוע בחוק עונשים כבדים‪ ,‬משום שפרסום‬
‫חומר אישי של אדם הוא עבירה חמורה‪ ,‬שמהווה זלזול וחוסר כבוד בזולת‪.‬‬
‫(טענה ‪+‬ביסוס)‬
‫בנוסף‪ ,‬מבחינה רגשית‪ ,‬פרסום פרטים אישיים ללא רשות מהווה פגיעה חמורה בכבודו הבסיס‬
‫של האדם‪ ,‬ודבר זה עלול להוביל למצבים קיצוניים‪ ,‬ואפילו להתאבדות‪ .‬ידוע כי שמועות‬
‫מתפשטות כמו אש בשדה קוצים (אמצעי רטורי)‪ ,‬וכאשר תמונה אישית מגיעה לידיים הלא‬
‫נכונות‪ ,‬האדם שתמונתו פורסמה עלול להיפגע‪ ,‬לאבד את אמונו בבני האדם‪ ,‬ובייאושו לבצע‬
‫מעשים קיצוניים‪ .‬לפני מספר חודשים נערה שלחה לבן זוגה תמונה אישית שלה באמצעות רשת‬
‫הפייסבוק‪ .‬הנער ‪,‬רצה להתרברב בפני חבריו‪ ,‬ושלח להם את התמונה של חברתו‪ .‬הנערים הללו‬
‫העבירו את תמונתה של הנערה המסכנה הלאה‪ ,‬ובמהרה כל תלמידי בית ספרה של הנערה יכלו‬
‫לצפות בתמונה האינטימית ששלחה לחברה‪ .‬הנערה חוותה השפלה עמוקה‪ ,‬היא איבדה את‬
‫בטחונה העצמי‪ ,‬ובייאושה ניסתה לשים קץ לחייה‪ (.‬לינק )דוגמה זו מוכיחה עד כמה לא ניתן‬
‫לסמוך על שיקול דעתם של בני הנוער‪ ,‬מתוך הדוגמה ניתן לראות עד כמה נחוץ לחוקק חוק‬
‫שיקבע עונשים חמורים למי שמפיץ תמונות אישיות של אדם ללא ידיעתו‪.‬‬
‫הקודמת‬
‫)‬
‫(טענת נגד המתייחסת לפסקה‬
‫למרות המקרים המזעזעים שהתרחשו לאחרונה‪ ,‬בני נוער רבים מזועזעים מעצם הרעיון שמישהו‬
‫יגביל את חופש הפעולה שלהם ברשתות החברתיות‪ ,‬לטענתם‪ ,‬כל נער וכל נערה צריכים לקחת‬
‫בחשבון שכאשר הם מפרסמים תמונות שלהם ברשת‪ ,‬התמונות הללו עלולות להגיע לידיים הלא‬
‫נכונות‪ .‬הם סבורים שזו אחריותו של הנער המצולם למנוע את פרסום התמונות‪( .‬הפרכה) אולם‬
‫אני מאמינה שהם אינם מבינים שכל אדם רשאי לקבל הגנה בסיסית מפני אנשים איומים שאינם‬
‫מכבדים את הזולת‪ .‬אנשים תמימים כגון ילדים צעירים‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬קשישים ואפילו נערים עלולים‬
‫להיפגע בצורה אנושה מפרסום בוטה של תמונותיהם או סרטונים בהם הם מופיעים‪ .‬לפגיעה זו‬
‫השלכות ארוכות טווח‪ ,‬החל באובדן התמימות וכלה באובדן הביטחון העצמי שעלול להוביל‬
‫למעשים אובדניים‪.‬‬
‫(פסקת סיום‪ -‬מסקנה‪+‬תקווה לעתיד)‬
‫לסיום‪ ,‬בחיבור זה הסברתי מדוע חקיקת חוק הסייבר היא כה חיונית לכולנו‪ ,‬אני מאמינה שעלינו‬
‫לפעול במהרה ולהציב גבול ברור בין בריונות ואלימות ברשת לבין פרסום לגיטימי‪ .‬כולנו נהנים‬
‫מחופש הביטוי עד שהוא עובר את הגבול ופוגע בנו‪ .‬בכל מדינה מתוקנת יש חוקים ועונשים‬
‫לאלה שאינם יודעים להבדיל בין רע לטוב‪ ,‬וגם בהתנהלות הציבורית ברשת צריכה להיות חקיקה‬
‫ברורה שתעזור לגולשים המבולבלים להבחין בין רע לטוב‪.‬‬
‫טיעון לדוגמה‪ :‬מספר ‪:4‬‬
‫מטלת הכתיבה‪:‬‬
‫האם לדעתכם יש להגביל את מקצועות הלימוד הנלמדים בתיכון‪,‬‬
‫ולאפשר לתלמידים ללמוד מספר מצומצם של מקצועות בהם הם‬
‫מעוניינים להתמחות? כתוב מאמר טיעון ובו הבע את עמדתך‬
‫המנומקת בנושא‪.‬‬
‫(פתיחה‪ -‬סקירה ככלית‪ /‬הסבר המצב הקיים‪ +‬והצגת הנושא) ישנן גישות חינוכיות מגוונות לחינוך‬
‫צעירים לחיים‪ .‬לפי אחת הגישות‪ ,‬יש לכוון את בני הנוער הצעירים ללמוד מספר מצומצם של מקצועות‬
‫במסגרת הלימודים בתיכון‪ .‬תלמידים אלה מתמקדים בלימודי מדעים‪ ,‬גיאוגרפיה או פיזיקה‪ ,‬והם אינם לומדים‬
‫בתקופת התיכון מקצועות נוספים‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬האדם הופך להיות מומחה לתחום דעת מסוים אולם הוא‬
‫מאבד את היכולת להפוך לאדם נאור ומשכיל‪ ,‬בעל ידע רחב בתחומי דעת מגוונים‪.‬‬
‫(הצגת עמדת הכותב בצורה מנומקת) אני מאמינה כי לגישה חינוכית זו חסרונות רבים‪ ,‬האדם נברא כדי‬
‫מנת ללמוד‪ ,‬להשכיל‪ ,‬לדעת‪ ,‬לגלות ולהיות פתוח לתחומי ידע רבים ומגוונים‪ .‬הגישה לפיה האדם הצעיר לומד‬
‫מספר מצומצם של תחומי דעת מבזה את מהות האדם החושב‪ ,‬ומזלזלת באינטליגנציה האנושית‪ .‬ישנם‬
‫תחומים שאנו כבני אדם נאורים חייבים לדעת וללמוד ‪,‬גם אם לא נרצה להשתמש בידע הזה בעתיד‪ .‬להיות‬
‫אדם משכיל זו שאיפה שצריכה לחבוק את כלל האוכלוסייה בעולם‪ ,‬במיוחד את האוכלוסייה הצעירה במדינת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫(טענה ‪ 1‬ביסוס‪ -‬הסבר מה קורה במערכת החינוך היום‪ ,‬קול אישי חזק של הכותבת) כיום בבתי‬
‫הספר התיכוניים במדינת ישראל מונהגת שיטת לימוד המגבילה את הידע של הלומדים‪ .‬תלמידים לומדים‬
‫במגמות‪ ,‬שבמסגרתן הם מתמחים בתחום דעת אחד בלבד‪ .‬המורים מלמדים את תלמידיהם לחשוב בתבניות‬
‫המופיעות בבחינת הבגרות‪ ,‬כדי שהתלמידים יצליחו להגיע להישגים מרשימים בחינות הללו‪ .‬המורים אינם‬
‫מתייחסים לנושאים שברומו של עולם‪ ,‬אלא מתמקדים במקצוע אחד ‪,‬אותו בחרו התלמידים ללמוד במגמה‪,‬‬
‫ומלמדים אותו בצורה מצומצמת‪ ,‬בצורה שהופיעה בבחינות הבגרות בשנים שעברו‪ .‬המצב התיכונים היום הוא‬
‫קטסטרופלי‪ ,‬התלמידים משננים נושאים מצומצמים במקצוע בו בחרו להתמקד במגמה‪ ,‬הם אינם לומדים‬
‫לחשוב ‪ ,‬אינם עוסקים בנושאים אקטואליים‪ ,‬אלא מתכוננים לבחינות הבגרות המיושנות‪ .‬מצב זה מונע‬
‫ממערכת החינוך הישראלית להתקדם לעבר מיומנויות המאה ה ‪ ,21‬ואף גרוע יותר‪ -‬מערכת החינוך לא רק‬
‫שאינה מתפתחת היא אף מדרדרת לשפל שלא היה כמותו מזה שנים רבות‪.‬‬
‫(טענה ‪ :2‬טענה‪+‬הסבר ‪+‬דוגמה) בנוסף ישנם הורים המכריחים את ילדיהם ללמוד מקצוע מסוים ברמה של‬
‫‪ 5‬יחידות בתיכון‪ .‬הורים מסוימים מאמינים שאם בנם ילמד חמש יחידות מתמטיקה או חמש יחידות פיזיקה‬
‫הוא יצליח במקום שהם נכשלו בו‪ .‬ישנם הורים שמנסים להגשים את עצמם דרך ילדיהם הצעירים‪ ,‬והילדים‬
‫שרוצים לרצות את ההורים‪ ,‬עושים בחירות שגויות‪ ,‬ולומדים מקצוע שלא מעניין אותם‪ ,‬רק כדי שהוריהם יהיו‬
‫שבעי רצון מהם ומהצלחותיהם‪ .‬התמקצעות התלמידים הצעירים במקצוע שהוריהם בחרו עבורם היא שגיאה‬
‫חמורה‪ ,‬שעלולה לפגוע במערכת היחסים בין ההורים לילדם‪ ,‬ואף להשניא את הלימודים על הנער הצעיר‬
‫שנאלץ ללמוד ברמה מוגברת נושא שאינו מעניין אותו כלל ‪.‬‬
‫(טענה ‪+3‬הסבר‪+‬דוגמה‪+‬לינק) מניסיוני כתלמידת תיכון‪ ,‬אני יכולה להעיד שבגיל ‪ 15-16‬התלמידים כל כך‬
‫צעירים והם אינם יכולים לנבא מה ירצו ללמוד בבגרותם‪ .‬סביר להניח שמרבית התלמידים ישנו את דעתם‬
‫לגבי תחום ההתמחות שלהם בבגרותם אלפי פעמים‪ ,‬כיצד יכול אדם צעיר לדעת במה יעסוק בבגרותו? לא‬
‫חבל למנוע מאנשים צעירים שמסוגלים ללמוד ולהשכיל ללמוד מגוון תחומים שאולי יועילו להם בעתיד? לא‬
‫פעם אנו שומעים מהורינו סיפורים על לימודים שלמדו בעבר‪ ,‬ושדווקא בשל קורס משני שלמדו‪ ,‬הם נחשפו‬
‫לתחום מרתק בו הם בחרו לעסוק בבגרותם‪ .‬אימי למשל נוהגת לספר לנו שכשהייתה תלמידה בתיכון היא‬
‫למדה מגוון מקצועות ביניהם ערבית‪ .‬אמנם לימודי הערבית לא היו קלים עבורה‪ ,‬אולם הידע שרכשה במהלך‬
‫התיכון בשפה הערבית אפשר לה לשרת בחיל מודיעין בתפקיד מרתק‪ .‬דוגמה זו מוכיחה כי לימוד של תחום‬
‫נוסף עשוי להועיל בעתיד‪ ,‬גם אם הוא דורש מאמצים משמעותיים במהלך התיכון‪.‬‬
‫(טענת נגד והפרכה ‪+‬נימוק ‪+‬דוגמות) אמנם במסגרת לימודינו בתיכון אנו נדרשים ללמוד חומר רב‪,‬‬
‫והלימודים אינם קלים לאיש מאיתנו‪ ,‬יש נושאים שאין לנו מושג לשם מה אנו לומדים אותם‪,‬אולם למרות‬
‫הקושי ישנם נושאים שללא ידיעתם אדם נחשב בור ועם הארץ‪ ,‬כל אדם נאור מחויב ללמוד את הנושאים הללו‪,‬‬
‫גם אם הדבר מכביד ודורש מאמץ‪ .‬לעניות דעתי אדם שלא למד ספרות עברית‪ ,‬שאינו מכיר את ביאליק ואת‬
‫עגנון אינו יכול להיחשב אדם תרבותי‪ .‬כמו כן אין לי ספק שאדם שאינו מכיר את ההיסטוריה של העם היהודי‪,‬‬
‫ולא קרא את נאומיו המרתקים של מנחם בגין או את נאומיו המכוננים של דוד בן גוריון אינו יכול להיחשב אדם‬
‫תרבותי‪.‬‬
‫(פסקת סיום – סיום ‪+‬מסקנה) לסיכום‪ ,‬ניתן לקבוע בבטחה כי התמקדות במקצוע אחד במגמת הלימוד הינו‬
‫טעות חמורה‪ ,‬שעלולה לפגוע בעתידם של הנערים הצעירים‪ .‬בגיל ‪ 15-16‬בני הנוער צעירים מכדי להחליט‬
‫באיזו מגמה הם מעוניינים ללמוד‪ ,‬והבחירה במגמה אחת עלולה להיות בעייתית‪ .‬אני מקווה שבעתיד ראשי‬
‫מערכת החינוך ישנו את שיטת הלימודים‪ ,‬ויאפשרו לתלמידים הצעירים ללמוד מספר רב של חוגי העשרה‬
‫בנושאים מגוונים ‪,‬אקטואליים‪ ,‬שאולי יפתחו בפניהם צוהר לתחומי עניין חדשים בעתיד‪.‬‬
‫פרק ב‪ -‬הבנת הנקרא‬
‫כיצד עונים על שאלות הבנה? (‪ 25‬נקודות)‬
‫חלק א‪ -‬מילון מושגים‬
‫לפניכם מושגים שהופיעו בבחינות הבגרות האחרונות בשאלון ב'‪ ,‬הכירו אותם ואת משמעותם‪ ,‬הם יופיעו‬
‫בצורה זו או אחרת בבגרות הקרובה‪.‬‬
‫המושג‬
‫משמעותו‬
‫‪.1‬הסבר את הסתירה בתחום החינוך הסביבתי‬
‫‪.2‬כותב המאמר מציג שתי תפיסות מנוגדות‬
‫‪ .3‬כותב המאמר מתריע מפני‪...‬‬
‫‪ .4‬כותב המאמר מציג היבטים חיוביים של התופעה‬
‫‪ .5‬השדה הסמנטי במאמר הוא שדה סמנטי של‬
‫עליונות‪....‬‬
‫‪ .6‬הסתייגות ‪( .‬כותב המאמר מבטא הסתייגות מ‪)...‬‬
‫כותב המאמר מסייג את דבריו‪...‬‬
‫‪ .7‬ראיות (הציגו ‪ 3‬ראיות )‬
‫‪ .8‬מאפיינים‬
‫‪ .9‬קריטריון‬
‫אמירות מנוגדות ‪ /‬תפיסות הפוכות‬
‫עמדות שונות‬
‫מזהיר‬
‫צדדים‬
‫תחום שבו עוסק המאמר‪ ,‬נושא על‬
‫‪ .10‬האם דבריו של כותב המאמר עולים בקנה אחד‬
‫עם‪....‬‬
‫‪ .11‬הנחת יסוד (מהי הנחת היסוד של כותב‬
‫המאמר‪)...‬‬
‫‪ .12‬מובאות (הביאו מהמאמר שתי מובאות לביסוס‬
‫עמדת הכותב)‬
‫‪ .13‬קונפליקט (מהו הקונפליקט שמציג כותב‬
‫המאמר?)‬
‫‪ .14‬הכותב מפריך את טענת הנגד‬
‫לא מסכים עם‪ /...‬לא מקבל את‪....‬‬
‫הוכחה‬
‫תכונות‬
‫תבחין‪ ,‬גורם שבאמצעותו ניתן לאפיין דבר מה ‪/‬‬
‫להשוות בין דברים‬
‫מתאימים ל‪ /...‬מתאים ל‪....‬‬
‫מהי הטענה הבסיסית ‪ /‬החזקה ביותר של כותב‬
‫המאמר)‬
‫ציטוט‬
‫עימות ‪ /‬ניגוד עמדות‬
‫דוחה את טענת הנגד‬
‫חלק ב‪ -‬שאלות אופייניות לשאלון ב‪ :‬שאלות הקשורות למבנה הטיעון (טענה‪+‬ביסוס‪+‬טענת נגד‪ +‬הפרכת‬
‫טענת הנגד‪+‬מסקנות‪ +‬המלצות לעתיד)‬
‫השאלות חוזרות על עצמן‪ ,‬שננו אותן היטב‪.‬‬
‫זכרו‪ -‬בשאלון ב' יופיע טקסט טיעון או מספר טקסטים טיעוניים‪ .‬מטרתו של כותב המאמר לטעון טענה‬
‫(=להציג את עמדת הכותב בנושא מסוים)‪ ,‬ולשכנע את הקוראים בטענה זו‪ .‬לשם כך הוא משתמש במגוון‬
‫אמצעים רטוריים‪ /‬אמצעים לשוניים‪ .‬לכל אמצעי יש תכלית שונה‪ ,‬אולם באופן כללי כולם מופיעים בטקסט‬
‫כדי לשכנע את הקורא בטענת הכותב‪ ,‬להעצים את אמינות הכותב‪ ,‬ליצור הזדהות של הקורא עם הכותב‪.‬‬
‫כותב איכותי מציג טענת נגד‪ -‬כלומר טענה הפוכה לעמדתו‪ ,‬ומפריך אותה (מסתייג ממנה)‪ .‬הצגת טענת‬
‫הנגד היא אמצעי רטורי שמטרתו להגביר את אמינות הכותב‪ ,‬ולהעניק רובד נוסף ועומק לטענת הכותב‪.‬‬
‫שאלות אפשרית בבחינת הבגרות (עמדת הכותב‪+‬טענת נגד)‪ :‬מהי טענת הכותב? מהי טענת הנגד‬
‫המופיעה במאמר? שערו‪ ,‬איזו טענה עשויה להפריך את טענתו המרכזית של הכותב? הביאו טענה אחת של‬
‫מתנגד אפשרי לטענת הכותב‪.‬‬
‫שאלה קלאסית לשאלון ב עוסקת במבנה הטיעון‪ -‬טענה ‪ /‬ביסוס – הנמקה‪ /‬טענת נגד ‪/‬הפרכת טענת הנגד‪/‬‬
‫מסקנה‪ .‬תתבקשו לאתר את חלקי הטיעון במאמר‪ ,‬לציין באיזו פסקה מופיעה הטענה המרכזית‪ ,‬היכן‬
‫הביסוס והיכן המסקנה‪ .‬תישאלו גם כיצד מבסס הכותב את עמדתו‪ .‬שימו לב‪ ,‬הטענה המרכזית תופיע בחלק‬
‫הראשון של המאמר (פסקה ראשונה או שנייה)‪,‬אח"כ יופיע הביסוס (הסבר‪,‬נימוק‪ ,‬דוגמה‪ ,‬השוואה‪ ,‬סיפור‬
‫אישי‪ ).....‬המסקנה (ולעתים ההמלצה) יופיעו בסוף המאמר (פסקה אחרונה או לפני אחרונה)‬
‫תלמידים יקרים יקרים‪ , ,‬אתם חייבים לקרוא את התשובה שכתבתם‪ ,‬לפעמים אתם כותבים תשובה נכונה‪,‬‬
‫אבל הניסוח לא ברור ‪ ,‬המשפטים שבורים‪ ,‬וקשה להבין את התוכן‪ .‬קראו את התשובה ושכתבו אותה‪ ,‬חבל‬
‫להפסיד כל כך הרבה נקודות ללא סיבה‪....‬‬
‫השאלה‬
‫‪ .1‬הסבירו לשם מה מביא הכותב את הדוגמה‬
‫בשורה ‪....‬‬
‫‪.2‬הכותב מציג אזכור של‪...‬הסבירו מהו התפקיד‬
‫הרטורי של אזכור הפסוק במאמר‪...‬‬
‫‪ .2‬המטרה המרכזית של כותב המאמר היא‪...‬‬
‫‪ .3‬כותב המאמר מבטא הסתייגות מ‪....‬הבא‬
‫מהמאמר הוכחה המלמדת על הסתייגות‬
‫‪ .4‬כותב המאמר משלים עם‪...‬הביאו הוכחה‬
‫ל‪...‬‬
‫‪ .5‬הציגו שתי נקודות דמיון ושתי נקודות שוני‬
‫בהשוואה שקיימת בטקסט‪...‬‬
‫‪ .6‬כתוב ביקורת על התופעה המתוארת‬
‫‪ .7‬מהו יחס הכותב ל‪....‬‬
‫‪ .8‬האם אתה תומך בדעתו של‪..‬או מתנגד לה‬
‫‪ .9‬מהי ההמלצה של הכותבת ?‬
‫‪ .01‬כותבת המאמר משתמשת בלשון ציורית‪- ,‬‬
‫מדוע כותב המאמר בוחר להשתמש ב‪....‬‬
‫טיפ‬
‫דוגמה היא אמצעי רטורי‪ ,‬בד"כ נהוג להשתמש‬
‫כדוגמה כדי להמחיש רעיון‪ ,‬להפוך אותו לקונקרטי‪.‬‬
‫אזכור‪ -‬ציטוט מלא או חלקי של קטע ידוע (שיר‪ ,‬פסוק‬
‫מהמקרא‪ ,‬תפילה‪ )...‬התפקיד הרטורי (=לשם מה‬
‫מציג הכותב את האזכור‪ )..‬של האזכור הוא להעביר‬
‫את הקורא לטקסט נוסף ‪,‬ולעורר בו מחשבה מסוימת‬
‫‪ /‬זיכרון מסוים‪.‬‬
‫חפשו תשובה שיש בה שכנוע ‪ /‬טענה‪ /‬ביקורת‪/‬‬
‫המלצה‪ .‬עליכם לפסול כל תשובה שיש בה מסירת‬
‫מידע ‪ /‬סקירה וכד‪.‬‬
‫חפשו רעיון שכותב המאמר אינו מסכים איתו‪ ,‬משהו‬
‫שמנוגד לעמדת הכותב‪.‬‬
‫הכותב אינו מרוצה מ‪...‬אבל הוא נאלץ לקבל את‪....‬‬
‫השוואה היא מיומנות חשובה לשאלון ב‪ -‬ותופיע ברוב‬
‫הבחינות‪ .‬כאשר אתם מתבקשים להשוות מצפים‬
‫מכם לפתוח בהכללה (מערכת החינוך הישראלית‬
‫דומה למערכת החינוך האמריקאית‪ ,‬אך גם שונה‬
‫ממנה)‪ .‬לאחר מכן עליכם להציג נקודות דמיון ושוני‪,‬‬
‫ולסיים במסקנה‪ .‬השוואה היא אמצעי רטורי‪ ,‬הכותב‬
‫משתמש בו כדי להציג את העומק שבנושא‪ ,‬ואת שני‬
‫הצדדים השונים של הנושא‪.‬‬
‫להסביר מה יש לשנות ‪ /‬מה לא נראה לכם – ההסבר‬
‫חייב להיות מבוסס ומנומק (‪)peel‬‬
‫עליכם לחשוב‪ -‬האם הוא תומך ב ‪...‬או מתנגד ל‪/...‬‬
‫מבקר את‪ / ..‬מתנשא‪ /...‬מודאג מ‪ /...‬לועג ל‪...‬נרגש‬
‫מ‪ /...‬מעריך את‪(...‬יחס של כבוד ‪ ,‬יחס יהיר‪ -‬ציני ‪)...‬‬
‫ניסוח מדויק לפי דגם ‪peel‬‬
‫המלצה= מה הכתבת חושבת שיש לעשות בעתיד כדי‬
‫לשפר את המצב הקיים‪ .‬המלצה תופיע לקראת סוף‬
‫המאמר‪ ,‬בד"כ בפסקת הסיום‪.‬‬
‫הכוונה למטאפורה ‪ /‬דימוי‪ /‬האנשה (האינטרנט דוהר‬
‫וכובש‪....‬האינטרנט פורח‪ )....‬זהו אמצעי רטורי‪,‬‬
‫סגנוני‪,‬מטרתו להעמיק את הרעיון ‪ ,‬ללכוד את עינו של‬
‫הקורא ולחדד את מחשבתו‪.‬‬
‫‪ .11‬במאמרי טיעון הכותבים נוהגים להציג‬
‫טענות מנוגדות ולדחותן‪ ,‬הסבירו מדוע‪.‬‬
‫‪ .21‬הציגו ביטויים המביעים ספק או ביטחון של‬
‫הכותב‪...‬‬
‫טענת הנגד נועדה להציג את הצד השני של המטבע‪,‬‬
‫להראות את שתי העמדות המנוגדות של הטיעון‪.‬‬
‫בצורה זו הטענה רצינית‪ ,‬עמוקה‪ ,‬ומשכנעת‪ .‬הכותב‬
‫מציג גם את הטענה המנוגדת‪ ,‬ומסביר מדוע היא‬
‫שגויה‪.‬‬
‫ספק‪ :‬חפשו מילים כגון‪ -‬ייתכן‪ ,‬כנראה‬
‫ביטחון‪ :‬אין ספק כי‪...‬כולם מסכימים כי‪...‬ברור‬
‫כי‪....‬ידוע כי‪...‬רבים כבר יודעים‪...‬‬
‫איך מבינים מאמרים ושאלות?‬
‫אסטרטגיות בסיסיות בהבנת הנקרא‪:‬‬
‫הערה חשובה‪ :‬אין לי ספק שכולכם אנשים אינטיליגנטיים‪ ,‬שמסוגלים להבין היטב כל טקסט‪ .‬אולם כל‬
‫אחד מכם יכול להצליח להבין טוב יותר‪ ,‬ולהגיע לציון מעולה בבחינת הבגרות‪ -‬ולשם כך עליכם לפעול‬
‫לפי האסטרטגיות הבאות ‪‬‬
‫הערה חשובה נוספת‪ :‬כאשר אתם עונים על שאלות הבנת הנקרא‪ ,‬מומלץ להימנע מחשיבת אינטואיטיבית‬
‫או אימפולסיבית‪ .‬עליכם לקרוא את המטלה לאט ובתשומת לב מרובה‪ ,‬ולחשוב מהי התשובה המדויקת‬
‫ביותר‪ .‬בדקו האם עניתם על כל חלקי השאלה‪ ,‬והאם הבנתם את המונחים המופיעים בשאלה בצורה‬
‫מדוייקת ביותר‪.‬היעזרו במרקר‪ ,‬סמנו את מילות ההוראה ואת מילות השאלה‪ ,‬ביקדו שעניתם על כל חלקי‬
‫השאלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שלב ראשון‪ :‬קריאה מרפרפת לשם הפקת מידע ראשוני‪:‬‬
‫ניגשים לקרוא את הטקסט ואת השאלות‪ :‬בתחילת תהליך ההבנה קוראים את הטקסט בקריאה‬
‫מרפרפת על מנת לקבל מידע ראשוני על נושא הטקסט – קוראים את הכותרת‪ ,‬את שם המחבר‪,‬‬
‫תאריך פרסום המאמר‪ ,‬פסקה ראשונה ופסקה אחרונה‪ ,‬וחושבים‪ -‬מהו הנושא המרכזי במאמר?‬
‫מה נאמר על הנושא?‬
‫מידע חשוב מאוד תוכלו למצוא בפסקת הפתיחה (הצגת הנושא)‪ ,‬ואת מסקנת הכותב ואת המלצותיו‬
‫תוכלו למצוא בפסקת הסיום‪.‬‬
‫כעת מומלץ לעבור לקרוא את השאלות‪ ,‬ולסמן במרקר מילים חשובות כמו גורמים‪ /‬סיבות‪ /‬טענת‬
‫הכותב‪ /‬טענת נגד‪ /‬אמצעים רטוריים‪ - /‬את המילים הללו מומלץ לחפש בטקסט בקריאה‬
‫המעמיקה‪ .‬ריבוע קסם (רעיון מדהים של חברתי ליאורה) – כותבים את המילים המרכזיו‬
‫תהמופיעות בשאלות על הדף בו מופיע המאמר‪ ,‬כך קל להיזכר בשאלות בזמן הקריאה של‬
‫המאמר‪....‬‬
‫הקריאה המרפרפת תעניק לכם מידע ראשוני על הטקסט‪ ,‬ותהפוך‬
‫את הקריאה המעמיקה לאפקטיבית ומועילה‪.‬‬
‫השתמשו באסטרטגיות הללו גם במבחנים באנגלית ובצרפתית‪-‬‬
‫כדאי לכם ‪‬‬
‫שלב שני‪ :‬קריאה מעמיקה‪ :‬מבינים כל מילה במאמר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קוראים את המאמר מתחילתו ועד סופו‪ ,‬מביטים בריבוע בקסם עם עיקרי השאלות‪ ,‬ומחפשים את‬
‫הפסקות העוסקות בשאלות הללו‪.‬‬
‫מסמנים במדגש על המאמר תמרורי הבנה‪ ,‬מילים כגון‪ :‬רבים טוענים כי‪....‬בניגוד לכך‪....‬אולם‪,‬‬
‫למרות ה‪...‬הגורמים ל‪...‬ראשית ‪ /‬שנית לבסוף‪ ,‬הסיבות ל‪ ,...‬מן היבט ה‪ ,....‬הפתרון‪....‬המחקר מוכיח‬
‫כי‪ ,....‬השאלה המרכזית היא‪.....‬‬
‫מתוך נסיוני‪ ,‬ראיתי שהתלמידים המצטיינים ביותר כותבים לצד כל פסקה הערה קצרה‪ :‬מהו נושא‬
‫הפסקה? מה נאמר על הנושא? – מומלץ בחום!‬
‫שלב שלישי‪ :‬עונים על השאלות‬
‫‪‬‬
‫השאלות בבחינות הבגרות מחולקות לשלושה מימדים‪ :‬איתור מידע‪ ,‬הסקת מסקנות‪ ,‬הערכה‬
‫וביקורות‪.‬‬
‫מימד ראשון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫איתור מידע‪ -‬מגוון השאלות מבוסס על מידע המצוי בטקסט‪ .‬עליכם לאתר את המידע הגלוי או‬
‫הסמוי בטקסט‪ .‬לעיתים שאלות אלה דורשות מאמץ רב בשל מגוון סיבות‪ :‬המידע עשוי להיות מפוזר‬
‫בפסקות שונות במאמר‪ ,‬או במספר רב של משפטים שאינם נמצאים אחד ליד השני‪ ,‬לעיתים המידע‬
‫סמוי‪ ,‬והקורא נדרש להשתמש באוצר מילים מגוון כדי לאתר את המקום המדויק בו מופיע המידע‪.‬‬
‫לרוב סדר השאלות אינו תואם את סדר הופעת הנתונים במאמר‪ ,‬לכן הקורא צריך לקרוא את המאמר‬
‫עד סופו מספר פעמים כדי לאתר את המידע הנדרש‪.‬‬
‫בשאלות איתור מידע ברמה גבוהה‪ ,‬אוצר המילים בשאלה שונה מאוצר המילים בטקסט‪ .‬כך למשל‬
‫הטקסט עשוי לדון במטרות ובשאלה תופיע המילה תכלית‪.‬‬
‫שאלות איתור מידע לדוגמה‪:‬‬
‫העתיקו מהטקסט משפט העוסק ב‪....‬‬
‫על איזה מידע מתבסס הכותב‬
‫חפשו בטקסט את הסיבות ל‪...‬‬
‫השלימו את הטבלה לפי הנתונים המופיעים בטקסט‬
‫לאילו מן הנושאים הבאים יש התייחסות בטקסט‪.‬‬
‫ציינו ‪ 3‬עובדות שנזכרות בקטע א ולא נזכרות בקטע ב‬
‫איך פותרים שאלות הדורשות איתור מידע?‬
‫קוראים עד שמגיעים לפסקה העוסקת בנושא השאלה‪ ,‬ואז קוראים ביסודיות את השורות הרלוונטיות‪,‬‬
‫ומנסים לענות על השאלה במילים שלכם‪ .‬לעיתים ניתן להעתיק משפטים שלמים מהטקסט‪ ,‬למשל‬
‫בשאלות בהן מופיעות מילות ההוראה הוכח לפי הכתוב‪ ...‬או צטט ‪....‬במקרה כזה משתמשים‬
‫במירכאות‪ ,‬ומציינים מאיפה העתקתם את השורות‪.‬‬
‫כאשר עונים על שאלה שלמה מומלץ להימנע מהעתקה גורפת של הטקסט‪ .‬כתבו את התשובה‬
‫במילים שלכם‪ ,‬היזהרו מכתיבת מבעים לקויים או מבעים לא תקינים‪ .‬העתקה גורפת של הטקסט‬
‫תאפס את הציון שלכם‪ -‬היזהרו!‬
‫לעתים יופיעו שאלות המורכבות ממספר שאלות יחד‪ ,‬למשל‪ ,‬בשאלה אחת תידרשו לאתר אמצעים‬
‫רטוריים ולהסביר מדוע משתמש בהם הכותב‪ .‬במקרה כזה מומלץ לפרק את שרשרת ההוראות‬
‫והשאלות‪ ,‬להדגיש כל שאלה בנפרד‪ ,‬ולענות על כל רכיבי המטלה‪ .‬תלמידים שאינם מאורגנים עלולים‬
‫לשכוח לענות על חלק מהשאלה‪ -‬מומלץ לסמן במרקר כל חלק וכל מילת הוראה‪.‬‬
‫מימד שני‪ :‬הסקת מסקנות‬
‫הסקת מסקנות‪ :‬בשאלות השייכות למימד זה אתם נדרשים לענות על שאלות שהתשובות שלהן אינן‬
‫מופיעות בטקסט‪ ,‬עליכם להפעיל תהליכי חשיבה מורכבים שיסייעו לכם לגבש את המסקנה הנדרשת‪.‬‬
‫איך פותרים שאלות מסוג זה?‬
‫האסטרטגיה המוצעת‪ -‬קוראים ברפרוף את המאמר כדי לאתר את המידע הקשור לשאלה‪ ,‬ברגע שמאתרים‬
‫את המידע הרלוונטי‪ ,‬מעבדים אותו‪ ,‬קוראים קריאה מעמיקה ומושכלת‪ ,‬ומפעילים שיקול דעת‪ .‬גם כאן מומלץ‬
‫להיעזר במרקר או בסימון כלשהו על מנת למקד את תשומת הלב של הקורא במידע החשוב ביותר‪.‬‬
‫אל תחפשו את התשובה באופן ישיר בטקסט‪ ,‬בקראו בין השורות‪ ,‬ונסו להסיק מסקנות‪ -‬במקרים רבים מאוד‬
‫התשובה לשאלה אינה מופיעה בצורה מפורשת בטקסט‪ ,‬לכן אין זה מומלץ להעתיק משפטים שלמים‬
‫מהטקסט‪ .‬תלמידים בעלי הבנה נמוכה יעתיקו קטעים שלמים מהמאמר‪ ,‬ולא יקבלו אפילו נקודה אחת‪‬‬
‫לעיתים אוצר המילים המופיע בשאלה שונה מאוצר המילים שבטקסט‪ .‬כותבי השאלה התרחקו באופן מודע‬
‫מלשון הטקסט שקראתם‪ ,‬לכן בבואכם לענות על שאלת הבנה‪ ,‬אל תחפשו במאמר את המילים המדויקות‬
‫המופיעות בשאלה‪ ,‬חפשו פסקות השייכות לשדה הסמנטי של השאלה‪ ,‬חפשו שורות העוסקות בנושא‬
‫השאלה‪ ,‬התרחקו מהטקסט‪ ,‬נסו להבינו בצורה רחבה‪.‬‬
‫לעיתים שאלות הדורשות הסקת מסקנות אינן מורכבות יותר משאלות הדורשות איתור מידע‪ .‬מידת המורכבות‬
‫של שאלה אינה קשורה למימד ההבנה‪ ,‬אלא למספר הסעיפים בשאלה‪ ,‬למילים לא מוכרות בשאלה או‬
‫בטקסט‪ ,‬לריכוז או לפיזור המידע הרלוונטי במאמר‪ ,‬למספר מקורות המידע ועוד‪ ,‬לכן אל תחששו משאלות‬
‫הסקת מסקנות ואל תזלזלו בשאלות איתור מידע‪.‬‬
‫יצירת הכללה עשויה לסייע מאוד בפתרון שאלות הדורשות הסקת מסקנות‪ .‬כתבו לעצמכם הערות ביניים‬
‫לצד המאמר‪ ,‬כתבו לעצמכם באיזה נושא דנה הפסקה או איזה רכיב מבני לפניכם – האם הכותב מציג‬
‫גורמים? מחקר? תוצאות? מאפיינים? טענה? ביסוס הטענה? הפרכת הטענה? הצגת טענת נגד?ההערות‬
‫הללו יסייעו לכם לאתר את המידע בקלות‪ ,‬ויקלו עליכם לענות על שאלות הדורשות הסקת מסקנות‪.‬‬
‫לעיתים יופיעו בשאלות הללו מילים מקצועיות מתוך לשון הלימודים‪ ,‬כגון‪ -‬הנימה בטקסט‪ ,‬שדה סמנטי‪,‬‬
‫הפרכת דברי המומחים‪ ,‬קהל היעד של כותב המאמר‪ ,‬עמדה‪ ,‬ביסוס‪ ,‬תפקיד‪ ,‬תהליך ועוד‪ .‬מומלץ להכיר‬
‫מילים אלה‪.‬‬
‫דוגמה לשאלות העוסקות בהסקת מסקנות ‪-‬‬
‫‪ ‬מהו הנושא המרכזי במאמר?‬
‫‪ ‬מהי מטרת הכותב?‬
‫‪ ‬מהו היחס הלוגי בין פסקה א לפסקה ב?‬
‫‪ ‬השוו בין התרשים לפסקה בקטע רציף ולא בנקודות‬
‫‪ ‬מיהו קהל היעד של הטקסט? למי הוא מופנה?‬
‫‪ ‬לשם מה מציין הכותב ש‪ ?....‬מדוע מרבה כותבת המאמר להשתמש בפעלים בזמן עתיד?‬
‫‪ ‬מהי חשיבות הערת השוליים המופיעה בתחתית המאמר?‬
‫‪ ‬לאיזה שדה סמנטי שייכת פסקה א?‬
‫‪ ‬רוית מעונינת לאתר מידע על חופשה הפריז‪ .‬עזרו לרוית למצוא מידע באינטרנט‪ -‬לאן תפנו‬
‫אותה?‬
‫‪ ‬מהי תרומתו של האמצעי הרטורי לטקסט? (למשל אזכור ‪/‬השוואה‪ /‬האנשה‪ /‬הגזמה‪)...‬‬
‫‪ ‬מה משותף לכל הפעלים המופיעים בקטע? מדוע השתמש כותב הטקסט במבנה תחבירי מסויים?‬
‫‪ ‬מהו פירוש מילה‪ ...‬בשורה‪.....‬‬
‫‪ ‬איזו טענה מבקש כותב המאמר להפריך?‬
‫‪ ‬כותב המאמר מבקר את תופעת ה‪........‬ציינו את מי הוא מבקר‬
‫‪ ‬מבנה הטקסט הוא‪(..‬רצף כרונולוגי‪ ,‬סיבה ותוצאה‪ ,‬יתרונות וחסרונות‪ ,‬בעד ונגד‪ ,‬השוואה‪ ,‬בעיה‬
‫ופתרון‪ ,‬סיבה ותוצאה‪ ,‬בעיה ופתרון)‬
‫‪ ‬לאיזה רכיב מבני משתייכת פסקה ‪ ?4‬נמק‪.‬‬
‫מימד שלישי‪ :‬הערכה וביקורת‬
‫שאלות השייכות למימד זה דורשות הערכה מושכלת של תוכן הטקסט‪ ,‬של מבנה הטקסט ‪,‬של הבחירות‬
‫הלשוניות של הכותב וכן של מטרותיו‪ .‬עליכם לחוות דעה מנומקת‪ ,‬ולבסס את עמדתכם על טקסט אחד או על‬
‫כמה טקסטים‪.‬‬
‫יש תלמידים הסבורים כי שאלות אלה אינן דורשות חשיבה מעמיקה‪ ,‬לכולנו נדמה שאנו יודעים להעריך כל‬
‫דבר‪ ,‬וכי יש לנו דעה מגובשת על כל נושא‪ ,‬אולם חשוב להבין ששאלות הדורשות הערכה וביקורת אינןשאלות‬
‫קלות‪ ,‬משום שההנמקה הנדרשת צריכה להיות רצינית ולשקף הבנה של המאמר שקראתם‪.‬‬
‫איך עונים על שאלות מסוג זה?‬
‫כדי לענות על השאלות השייכות למימד של הערכה וביקורת‪ ,‬הכותב צריך להפעיל אסטרטגיות של איתור‬
‫מידע‪ ,‬ואח"כ הסקת מסקנות ולהפעיל את שיקול דעתו‪ .‬בד"כ מומלץ להיעזר במבנה הטיעון הקלאסי כדי‬
‫לענות על השאלות הללו‬
‫טענה‪ :‬לדעתי‪.......‬ביסוס‪ :‬אני מאמינה ש‪...‬כי‪....‬וכן כי‪.......‬לדוגמה‪.........:‬‬
‫שאלות לדוגמה‬
‫‪ ‬מה דעתך על‪?...‬האם היית מצטרף ל‪ ?...‬בסס את תשובתך על המאמר‪.‬‬
‫‪ ‬העריכו את סגנון הכתיבה של כותב המכתב‪.‬‬
‫‪ ‬איזה מבין שני הטקסטים כתוב טוב יותר לדעתך? נמק‪.‬‬
‫‪ ‬איזה טקסט משכנע יותר לדעתך? נמק‪.‬‬
‫‪ ‬מדוע לדעתך בחר כותב המאמר במילה לבנה ולא ירח?‬
‫מה דעתך על ההצעה לקצר את החופש הגדול? בסס את דבריך על הטקסט שקראת‪.‬‬
‫כותב המאמר משתמש במשפטי שאלה‪ ,‬מה לדעתך יכול להיות השיקול לשימוש במשפטים כאלה במאמר‬
‫מידע?‬
‫לסיום‪ :‬בודקים את סגנון הכתיבה בתשובה‬
‫‪ 20%‬מציון הבחינה שלכם יינתן על שימוש תקין בשפה‪ ,‬העתקה של משפטים שלמים מהטקסט‬
‫תאפס את הציון שלכם‪...‬‬
‫עליכם להקפיד על כתב קריא ובלתי משובש‪ ,‬על התאם של מין (הפועל מתאים לנושא) ומספר‪.‬‬
‫לעולם אל תשתמשו בסלנג‪ -‬הבוחנים עלולים לטעות ולחשוב שזו שפתכם הטבעית‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬הימנעו משימוש בשפה מליצית‪ ,‬שפה שאינה טבעית לכם‪ -‬גם כאן יבחינו הבודקים של‬
‫בחינת הבגרות שאינכם שולטים היטב בשפה‪ ,‬ויפחיתו לכם נקודות בהתאם‪ .‬השתמשו בשפה‬
‫הגבוהה והטבעית ביותר שלכם‪ ,‬אם אינכם בטוחים כיצד משתמשים בביטוי מטאפורי‪ /‬ציורי‪ /‬במשלב‬
‫לשוני גבוה‪ -‬הימנעו מכך‪ ,‬כתבו במשלב לשוני בינוני ותקין!‬
‫לאחר כתיבת התשובה‪ -‬קראו אותה ותקנו כתיב וסגנון‪.‬‬