סמסטר א - מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו

Transcription

סמסטר א - מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו
‫תכנית הלימודים של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו‬
‫לשנת הלימודים ‪3102-3102‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫לוח תאריכי הלימודים‬
‫‪2‬‬
‫מערכת השעות‬
‫‪3‬‬
‫סילבוס‪ :‬קורסי חובה‬
‫‪5‬‬
‫קורסי ליבה‬
‫‪6‬‬
‫קורסי בחירה סמסטר א'‬
‫‪8‬‬
‫קורסי בחירה סמסטר ב'‬
‫‪15‬‬
‫קבוצות למידת המשך‬
‫‪21‬‬
‫‪1‬‬
‫תכנית הלימודים ‪3102-3102‬‬
‫תכנית הלימודים המתפרסמת כאן כוללת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לוח התאריכים בשנת הלימודים‬
‫מערכת השעות של הקורסים והסמינרים בתוכנית ההכשרה‬
‫מערכת השעות של הסמינרים וקבוצות הקריאה מחוץ להכשרה‬
‫פירוט קורסי החובה‪ ,‬קורסי הליבה וקורסי הבחירה‬
‫הפעילויות הלימודיות מחוץ לתוכנית ההכשרה‬
‫לוח תאריכי הלימוד לשנת ‪3102-3102‬‬
‫סמסטר א' מתקיים בין התאריכים ‪:01.01.3102 - 02.0.3102‬‬
‫‪ - 15.11.13‬לימודים‪ -‬התחלת סמסטר א'‬
‫‪ - 22.11.13‬לימודים‬
‫‪ - 21.11.13‬פורום‬
‫‪ - 5.11.13‬לימודים‬
‫‪ - 12.11.13‬לימודים‬
‫‪ - 11.11.13‬לימודים‬
‫‪ - 26.11.13‬פורום‬
‫‪ - 3.12.13‬לימודים (חנוכה)‬
‫‪ - 11.12.13‬לימודים‬
‫‪ - 11.12.13‬לימודים‬
‫‪ - 21.12.13‬לימודים‬
‫‪ - 31.12.13‬פורום‬
‫‪ - 1.1.11‬לימודים‬
‫‪ - 11.1.11‬לימודים‪-‬סיום סמסטר א'‬
‫‪ - 21.1.11‬פורום‬
‫חופשת סמסטר‪:‬‬
‫‪ - 28.1.11‬חופשה‬
‫‪ - 1.2.11‬חופשה‬
‫‪ - 11.2.11‬חופשה‬
‫סמסטר ב' מתקיים בין התאריכים ‪0..3.3102 - 32.2.3102‬‬
‫(חופשת פסח ‪ ,22.1.11 ,15.1.11‬יום העצמאות ‪, 6.5.11‬שבועות ‪)3.6.11‬‬
‫‪18.2.11‬‬
‫‪25.2.11‬‬
‫‪1.3.11‬‬
‫‪11.3.11‬‬
‫‪18.3.11‬‬
‫‪25.3.11‬‬
‫‪1.1.11‬‬
‫‪8.1.11‬‬
‫‪15.1.11‬‬
‫‪22.1.11‬‬
‫‪21.1.11‬‬
‫‪6.5.11‬‬
‫‪13.5.11‬‬
‫‪21.5.11‬‬
‫‪21.5.11‬‬
‫‪3.6.11‬‬
‫‪11.6.11‬‬
‫‪11.6.11‬‬
‫‪21.6.11‬‬
‫ לימודים ‪ -‬התחלת סמסטר ב'‬‫ פורום‬‫ לימודים‬‫ לימודים‬‫ לימודים‬‫ פורום‬‫ לימודים‬‫ לימודים‬‫ חופשת פסח‬‫ חופשת פסח‪ ,‬מימונה‬‫ לימודים‬‫ חופשת יום העצמאות‬‫ לימודים‬‫ לימודים‬‫ פורום‬‫ חופשת שבועות‬‫ לימודים‬‫ לימודים ‪ -‬סיום סמסטר ב'‬‫‪ -‬פורום ‪ -‬סיום השנה‬
‫‪2‬‬
‫מערכת שעות סמסטר א'‬
‫‪02:21‬‬
‫כיצד מתחוללת האנליזה?‬
‫על הטכניקה של הטיפול‬
‫האנליטי‬
‫גישות שונות בהבנת‬
‫הנרקיסיזם וביטוייו‬
‫בהפרעות אישיות קשות‬
‫פנים רבות לאדיפוס‬
‫גבי מן‬
‫מיכל זלינגר‪ ,‬שושי סיון‪,‬‬
‫אליס בוראס‪ ,‬רחל קלע‬
‫ג'יזל ורד‪ ,‬איזבל בן‪-‬אמו‪,‬‬
‫שי פרוגל‪ ,‬ציפי מיידלר‪ ,‬אבי‬
‫ברמן‬
‫קורס חובה שנה ד'‬
‫קורס חובה שנה ב'‬
‫‪02:01‬‬
‫‪0.:11‬‬
‫‪04:21‬‬
‫קורס חובה שנה ג'‬
‫פרויד של‬
‫התרבות ‪-‬‬
‫תרבותו של‬
‫פרויד‬
‫התפתחויות‬
‫עכשוויות‬
‫בטכניקה של‬
‫פסיכואנליזה‬
‫עם ילדים‬
‫אנדרה גרין‬
‫העבודה‬
‫הלילית של‬
‫הנפש ‪-‬‬
‫החלום‬
‫התשמע קולי‬
‫באשר הנך‪:‬‬
‫הקשבה וקול‬
‫בפסיכואנליזה‬
‫ובמוסיקה‬
‫ה"אני?"‬
‫הנרי שור‬
‫קורס ליבה‬
‫ארנונה זהבי‬
‫ליבה ילדים ‪+‬‬
‫בחירה לכל‬
‫האחרים‬
‫אליס בוראס‬
‫קורס בחירה‬
‫שרי‬
‫ציבולסקי‪,‬‬
‫רחל קלע‬
‫קורס בחירה‬
‫אדווה פרנק‪-‬‬
‫שוובל‬
‫קורס בחירה‬
‫בינתחומי‬
‫שי פרוגל‬
‫סמינר קליני‬
‫סמינר קליני‬
‫סמינר קליני‬
‫סמינר קליני‬
‫שנה ה'‬
‫ממשיכים‬
‫סמינר קליני‬
‫בוגרים‬
‫קובי אבשלום‬
‫נעמי הולר‬
‫חנה אולמן‬
‫סמינר חובה‬
‫שנה ב'‬
‫סמינר חובה‬
‫שנה ג'‬
‫סמינר חובה‬
‫שנה ד'‬
‫חני בירן‬
‫כל שבוע‪,‬‬
‫סמסטר א‪+‬ב‬
‫רכזים מרווין‬
‫מילר‪ ,‬אבי ברמן‬
‫אחת לשבועיים‪,‬‬
‫סמסטר א‬
‫קורס בחירה‬
‫בינתחומי‬
‫הסוד‬
‫והשקר‪,‬‬
‫סמינר‬
‫בינתחומי‬
‫אחת‬
‫לשבועיים‪,‬‬
‫סמסטר א‪+‬ב‬
‫ביון מספר ‪4‬‬
‫האזור הסכיזואידי באישיות‬
‫ציור ועיון‬
‫חני בירן‬
‫וונדי וייס‬
‫דורית רינגרט‪ ,‬רחל קלע‬
‫קורס בחירה‬
‫קורס בחירה‬
‫קורס בחירה בינתחומי‬
‫‪Klein’s Envy and Gratitude, and Meltzer’s Apprehension of Beauty and the Aesthetic Conflict‬‬
‫‪Malka Hirsch-Napchan‬‬
‫קורס בחירה שיינתן ב‪ 1-‬מפגשים מרוכזים‪( 1111113 :‬או ‪2212111 ,311111 ,28112113 ,)8111113‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫חובה‬
‫ליבה‬
‫ילדים‬
‫בחירה‬
‫‪3‬‬
‫בינתחומי‬
‫בוגרים‬
‫מערכת שעות סמסטר ב'‬
‫‪02:21‬‬
‫‪02:01‬‬
‫‪0.:11‬‬
‫‪04:21‬‬
‫גישות שונות בהבנת‬
‫הנרקיסיזם וביטוייו‬
‫בהפרעות אישיות קשות‬
‫(המשך)‬
‫פנים רבות לאדיפוס‬
‫(המשך)‬
‫כיצד מתחוללת האנליזה?‬
‫על הטכניקה של הטיפול‬
‫האנליטי (המשך)‬
‫גבי מן‬
‫מיכל זלינגר‪ ,‬שושי סיון‪ ,‬אליס‬
‫בוראס‪ ,‬רחל קלע‬
‫קורס חובה שנה ב'‬
‫קורס חובה שנה ג'‬
‫ג'יזל ורד‪ ,‬איזבל בן‪-‬אמו‪ ,‬שי‬
‫פרוגל‪ ,‬ציפי מיידלר‪ ,‬אבי‬
‫ברמן‬
‫קורס חובה שנה ד'‬
‫פרויד‪ :‬אנליזה‬
‫עם סוף‪,‬‬
‫אנליזה בלי סוף‬
‫עקרונות הגישה‬
‫ההתייחסותית‬
‫בראיה‬
‫השוואתית‬
‫פסיכולוגיית‬
‫העצמי –‬
‫התפתחות‬
‫בסוגיות טכניות‬
‫טראומה‬
‫בפסיכואנליזה ‪-‬‬
‫תיאוריה‬
‫וקליניקה‬
‫סמינר קליני‬
‫ילדים‬
‫אליס בוראס‬
‫חנה אולמן‬
‫מיכל חזן‬
‫גילה עופר‬
‫ציפי מיידלר‬
‫קורס ליבה‬
‫קורס ליבה‬
‫קורס ליבה‬
‫קורס בחירה‬
‫קורס חובה ילדים‬
‫סמינר קליני‬
‫(המשך)‬
‫סמינר קליני‬
‫(המשך)‬
‫סמינר קליני‬
‫(המשך)‬
‫סמינר קליני‬
‫שנה ה'‬
‫(המשך)‬
‫הסוד והשקר‪,‬‬
‫סמינר‬
‫בינתחומי‬
‫(המשך)‬
‫קובי אבשלום‬
‫נעמי הולר‬
‫חנה אולמן‬
‫חני בירן‬
‫סמינר חובה שנה‬
‫ב'‬
‫סמינר חובה שנה‬
‫ג'‬
‫סמינר חובה שנה‬
‫ד'‬
‫כל שבוע‪ ,‬סמסטר‬
‫א‪+‬ב‬
‫למסיימי ההכשרה‬
‫אחת לשבועיים‪,‬‬
‫סמסטר א‪+‬ב‬
‫מבחר מאמרים על‬
‫כוחה המרפא של‬
‫הפסיכואנליזה‬
‫פסיכולוגיה של‬
‫מצבי עצמי‬
‫פסיכולוגיית העצמי‪:‬‬
‫חומר ורוח‬
‫מפגש בין השפה‬
‫הפואטית‬
‫והפסיכואנליזה‬
‫דיצה חננאל‬
‫אבי ברמן‬
‫אשר אפשטיין‬
‫רינה דודאי‬
‫קורס בחירה‬
‫קורס בחירה‬
‫קורס בחירה‬
‫קורס בחירה בינתחומי‬
‫מקרא‪:‬‬
‫חובה‬
‫ליבה‬
‫ילדים‬
‫בחירה‬
‫בינתחומי‬
‫מערכת שעות בימי הפורום – קבוצות קריאה מחוץ לתוכנית ההכשרה‬
‫קבוצת קריאה פסיכואנליזה צרפתית‬
‫קבוצת קריאה פסיכולוגיית העצמי‬
‫רכזת רחל קלע‬
‫‪02:11‬‬
‫‪ 01:21‬או ‪( 02:21‬ייקבע בתחילת השנה)‬
‫אחת לחודש בימי הפורום‪ ,‬סמסטר א‪+‬ב‬
‫אחת לחודש בימי הפורום‪ ,‬סמסטר א‪+‬ב‬
‫‪1‬‬
‫בוגרים‬
‫פירוט השיעורים‬
‫סמינרים קליניים‪:‬‬
‫הסמינרים הקליניים‪ ,‬פרט לסמינר הילדים‪ ,‬הינם קבוצות הדרכה של כל שנתון בנפרד כקבוצה סגורה‬
‫המתקיימות במקביל‪ ,‬בסמסטר א'‪+‬ב' שעה ‪18:11‬‬
‫סמינר קליני שנה ב' – מר קובי אבשלום‪ ,‬קורס שנתי‬
‫סמינר קליני שנה ג' – גב' נעמי הולר‪ ,‬קורס שנתי‬
‫סמינר קליני שנה ד' – ד"ר חנה אולמן‪ ,‬קורס שנתי‬
‫סמינר קליני ילדים – גב' ציפי מיידלר‪ ,‬מתקיים בסמסטר ב' שעה ‪16:15‬‬
‫קורסי חובה‪:‬‬
‫שיעורי החובה הם קורסים תיאורטיים שניתנים לכל שנתון כקבוצת לימוד סגורה‪.‬‬
‫סמסטר א'‪+‬ב' שעה ‪( 11:31‬כל קורסי החובה מתקיימים במקביל)‬
‫כיצד מתחוללת האנליזה? על הטכניקה של הטיפול האנליטי‪ ,‬ד"ר גבי מן‬
‫שיעור חובה שנתי לשנה ב'‬
‫‪“This is what I want; to make discoveries about human beings, to know what they are. And I‬‬
‫‪suppose my trouble is that I am not convinced that intellectual study of human beings is the‬‬
‫‪way to it. May be to be a complete human being oneself is the only way. And how does one‬‬
‫)‪do that?” (Marion Milner, A Life of One’s Own, 1986‬‬
‫הפסיכואנליזה הינה מסע משותף של שניים לקראת חירות הנפש של האחד‪ .‬בתוך תהליך זה נוכחות‬
‫האחד מחוללת את עצמיותו של השני‪ .‬הקורס יעסוק בדיון על המרכיבים השונים הנדרשים‬
‫להתרחשות תהליך זה‪ ,‬מראשיתו‪ ,‬כפי שפרויד הכתיב אותו‪ ,‬דרך עקרונות הטכניקה של הוגים שונים‬
‫ועד לחשיבה העכשוית על הזוג האנליטי‪ .‬דוגמאות לשאלות שנעסוק בהן‪ :‬מקומם של הפירוש‬
‫והנוכחות‪ ,‬התנועה בין שחזור (רפטיציה) להתחוללות חדשה (‪ ,)co creation‬המרחב האנליטי כאזור‬
‫מדטטיבי‪ ,‬חשיפת פוטנציאל אינסופי לעומת בריאה של אפשרויות חדשות‪.‬‬
‫גישות שונות בהבנת הנרקיסיזם וביטוייו בהפרעות אישיות קשות‪ ,‬מתאמות הקורס‪ :‬גב׳ מיכל‬
‫זלינגר וגב׳ שושי סיון‪ ,‬מורים נוספים‪ :‬גב' אליס בוראס‪ ,‬גב' רחל קלע‬
‫שיעור חובה שנתי לשנה ג'‬
‫נרקיסיזם בכתביהם של פרויד וגרין – אליס בוראס‬
‫תוכן הקורס‪:‬‬
‫נרקיסיזם בתאוריה הקלייניאנית והניאו‪-‬קלייניאנית – מיכל זלינגר ושושי סיון‬
‫נרקיסיזם בתאורית העצמי – רחל קלע‪.‬‬
‫פנל מסכם בהשתפות כל המרצים סביב שאלות מרכזיות‬
‫פנים רבות לאדיפוס‪ ,‬מתאמות הקורס‪ :‬גב' ג'יזל ורד‪ ,‬ד"ר איזבל בן אמו‪ ,‬מורים נוספים‪ :‬ד"ר שי‬
‫פרוגל‪ ,‬גב' ציפי מיידלר‪ ,‬ד"ר אבי ברמן‬
‫שיעור חובה שנתי לשנה ד'‬
‫המיתוס של אדיפוס מההיבט הפילוסופי –שי פרוגל‬
‫תוכן הקורס‪:‬‬
‫אדיפוס על פי פרויד – ציפי מיידלר‬
‫אדיפוס בתאוריה הקלייניאנית‪ ,‬הניאו‪-‬קלייניאנית ובפסיכואנליזה הצרפתית –‬
‫ג'יזל ורד ואיזבל בן אמו‬
‫אדיפוס על פי קוהוט ועל פי הגישה האינטרסובייקטיבית – אבי ברמן‬
‫פנל מסכם בהשתפות כל המרצים סביב שאלות מרכזיות‬
‫‪5‬‬
‫קורסי ליבה סמסטר א'‪:‬‬
‫פרויד של התרבות – תרבותו של פרויד‪ ,‬ד"ר הנרי שור‬
‫סמסטר א' שעה ‪16:15‬‬
‫הסמינר יעסוק בהגות הפרוידיאנית לאורך שנות היצירה של פרויד וידגיש את הקונטקסטואליות שלה‬
‫על מימדיה השונים‪ :‬הביוגראפי‪ ,‬המדעי‪ ,‬התרבותי‪ ,‬יהדותו של פרויד והפסיכואנליזה המתהווה‬
‫בעצמה כקונטקסט‪ .‬הסמינר יתייחס הן לכתביו הקליניים‪-‬תיאורטיים והן לכתביו ה"תרבותיים"‬
‫כיחידה‪ ,‬וינסה להראות את פרויד כמושפע וכמשפיע‪ .‬רשימה ביבליוגרפית תישלח בהמשך‪.‬‬
‫קורסי ליבה סמסטר ב'‪:‬‬
‫פרויד אנליזה עם סוף‪ ,‬אנליזה בלי סוף‪ ,‬גב' אליס בוראס‬
‫סמסטר ב' שעה ‪16:15‬‬
‫פרויד (‪ )1131‬עושה חשבון נפש של ‪ 51‬שנות עבודה‪ ,‬חשיבה ותיאורטיזציה‪ .‬הוא עורך מעין צוואה‬
‫שבה הוא כותב מהן ההצלחות ומהן הכישלונות של הפסיכואנליזה‪ .‬ברוח הביקורת שקיבל לאורך חייו‬
‫המקצועיים‪ ,‬פרויד מזכיר לנו שוב את היסודות והעקרונות של הפסיכואנליזה‪ .‬הוא שואל את‬
‫השאלות הבסיסיות שכל פסיכואנליטיקאי שואל את עצמו ‪ :‬מהי מטרת הפסיכואנליזה? מה‬
‫הקריטריונים לסיומה? מה החשיבות של כוח הדחפים‪ ,‬של הקונפליקטים‪ ,‬של הטראומות? ועוד‪.‬‬
‫לאורך הקריאה ניעזר בטקסטים של פרנצי (היומן הקליני)‪ .‬נחזור על מאמרים של פרויד‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫ההדחקה (‪ ,)1115‬דחפים וגורלם (‪ ,)1115‬הפרק החמישי של האגו והאיד‪ ,‬מספר קטעים של איש‬
‫הזאבים‪ ,‬והמאמר על פיצול האגו (‪.)1138‬‬
‫עקרונות הגישה ההתיחסותית בראיה השוואתית‪ ,‬ד"ר חנה אולמן‬
‫סמסטר ב'‪ ,‬שעה ‪16:15‬‬
‫סמינר זה יעסוק במושגים מרכזיים בגישה ההתיחסותית ויבחן את מקומה הפרדיגמטי בפסיכואנליזה‬
‫בת זמננו‪ .‬נעסוק במעבר מ"פסיכולוגיה של אחד" ל"פסיכולוגיה של שנים" באמצעות בחינתן של‬
‫סוגיות מרכזיות בתאוריה ובטכניקה‪ ,‬ומתוך עמדה השוואתית בין הגישה ההתיחסותית לגישות‬
‫אנליטיות אחרות (במיוחד הגישה הקלייניאנית ופסיכולוגיית העצמי)‪ .‬הנושאים שנדון בהם כוללים‪:‬‬
‫על התהליך ההתפתחותי‪ -‬התקשרות‪ ,‬טראומה ודיסוציאציה;‬
‫על עמדת המטפל‪ -‬בין ניטרליות לסובייקטיביות והדדיות;‬
‫על התהליך הטיפולי‪ -‬בין התנגדות‪ ,‬הזדהות השלכתית ל ‪;enactment‬‬
‫ועל טכניקה התייחסותית‪ -‬בין התמזגות לאחרות‪ ,‬הלא מודע ההתיחסותי ועבודה עם חלומות בגישה‬
‫ההתיחסותית‪.‬‬
‫רשימת הקריאה על פי נושאים (קריאה נוספת לפי ההספק*)‪:‬‬
‫הקדמה‬
‫מיטשל ס‪ .‬בלאק‪ ,‬מ‪ )211611115( .‬פרויד ומעבר לו‪ .‬תולעת ספרים עמ' ‪286-311‬‬
‫‪Freud and beyond; A history of modern psychoanalytic thought, 1995,‬‬
‫‪chapters 8 & 9‬‬
‫על ההתפתחות‪ :‬התקשרות‪ ,‬טראומה ודיסוציאציה‬
‫מיטשל‪ ,‬ס‪ .‬א‪ )211112111( .‬התייחסותיות‪ :‬מהקשרות לאינטרסוביקטיביות‪ ,‬פרק ‪ :5‬חיפוש‬
‫האוביקט אצל פיירברן‪ .‬עמ' ‪ .115-166‬ת"א‪ :‬תולעת ספרים‬
‫‪Davies J.M. & Frawley, M.G. (1992) Dissociative processes and transference‬‬
‫‪countertransference paradigms in the treatment of adult survivors of sexual‬‬
‫‪child abuse. Psychoanal. Dialog. 2:5-36.‬‬
‫‪6‬‬
Shengold, L. (1992) Commentary on Dissociative processes etc. Psychoanal.
Dialog. 2:49-5
*Chefetz, R.A.& Bromberg P.M. (2004) talking with "me" and "not me": A
dialogue. Contemp. Psychoanal. 40:409-464
‫ בין ניטרליות ואובייקטיביות לסובייקטיביות והדדיות‬:‫על עמדת המטפל‬
Aron L. (1996) Interpretation as expression of the analyst's subjectivity. In:
meetings of minds: mutuality in Psychoanalysis. Analytic press. Ch. 4 (also in
Psychoanal. Dial. 1992, 2:475-507)
Gerson, S. (1996) Neutrality, resistance and self disclosure in an
intersubjective psychoanalysis. Psychoanal. Dial. 6:623-645
*Slavin, M. & Kriegman, D. (1998) Why the analyst needs to change: Towards a
theory of conflict negotiation and mutual influence in the therapeutic process.
Psychoanal. Dialogues. 8:247-284.
‫ העברה נגדית ואנאקטמנט‬,‫ הזדהות השלכתית‬:‫על התהליך הטיפולי‬
Symposium on Kleinian and relational Psychoanalysis several authors (2006)
Psychoanal. Dial. 363-413
Bromberg, P.M. (1998) Resistance, object usage and object relatedness. In
Standing in the spaces, Analytic press. Ch 14.pp 205-222. (Also in:
Contemporary Psychoanal. 1995, 31: 163-192.)
Benjamin, J. (1994). What Angel Would Hear Me?: The Erotics of
Transference. Psychoanal. Inq., 14:535-557.
‫הלא מודע ועבודה עם חלומות בגישה ההתיחסותית‬
Blechner, M. (1995) the patient's dreams and the countertransference.
Psychoanal. Dial.
Stern, D.B. (2010). Unconscious Fantasy Versus Unconscious Relatedness:
Comparing Interpersonal/ Relational and Freudian Approaches to Clinical
Practice. Contemp. Psychoanal., 46:101-111.
Davies, j. M. (1994) Love in the afternoon: A relational consideration of desire
and dread in the countertransference. Psychoanal. Dial. 4: 153-170
‫על אידאליזציה והתמזגות לעומת אחרות‬
Bromberg, P.M. (1998) Interpersonal psychoanalysis and Self psychology: A
clinical comparison. In: Standing in the spaces, Ch. 11 pp 147-164.
Slochower, J. (2006) The psychoanalytic other: A commentary on a paper by
Helen Gadimer. Psychoanal. Dial. 16 (3):263-272.
‫ על משמעות האחרות בטיפול מנקודת מבט‬:‫) פנים אחרות במראה‬2112( ‫אולמן חנה‬
.‫ מארג‬.‫התייחסותית‬
‫ גב' מיכל חזן‬,‫פסיכולוגיית העצמי – התפתחות בסוגיות טכניות‬
16:15 :‫ שעה‬,'‫סמסטר ב‬
‫ בבסיס הגישה של‬.‫בבסיס כל סוגיה טכנית בריפוי פסיכואנליטי מונחת גישה ותפיסת עולם‬
.‫ הנוכחות החיונית וההחזקה‬,‫פסיכולוגיית העצמי מוגדרת הנחת יסוד בדבר טיב יחסי האחריות‬
‫ תפיסה‬,‫זאת בדומה לאופן בו אנו תופסים תפקיד מבוגר אחראי בתנאי התפתחות נורמלית‬
,‫לפיה חיי היילוד מתחילים בהשפעה מכרעת של הסביבה ובתגובותיו הלא מודעות אליה וכן‬
.‫ השפעה זו קודמת בעצמתה ובצריבתה להשלכות היילוד על סביבתו‬,‫שכתולדה אתית ישירה‬
,‫אחת התוצאות הינה ההשערה בדבר הכאב המנטלי והמתחים הנרקיסיסטיים של ההורה‬
,"‫ זוהי הנחת יסוד בדבר "סדר הדברים‬.‫שהילדה והילד מחזיקים בריקמה הנפשית שלהם‬
‫ המכוונות להתרה של מסרים אניגמטיים שנקלטו על ידי‬,‫המובילה לנגזרות טכניות מובהקות‬
‫ תהליכים אלה קשורים לסוגיות של פרידה ושיחרור האדם‬.‫הילד או הילדה ומשבשים את חייהם‬
‫ כמו כן האנליזה מטפלת בתופעות נלוות של פגיעה של הילד הבוגר‬.‫המתפתח לחיות את חייו‬
‫ עקרון מרכזי הוא העבודה עם היסודות‬.‫ הן בהיבטי התלות ההדדית והן בתהליך ההתרה‬,‫בהוריו‬
1
‫הבריאים של האדם‪ ,‬זיהויים בהעברה‪ ,‬לעתים המצאתם והמרצתם‪ .‬היבט זה מעשיר את‬
‫המרחב הפנימי ומאפשר לתהליכים טרנספורמטיביים להתרחש בתוך נפשו של המטפל ומחוץ‬
‫לתודעתו הערה‪ .‬עיקר תשומת הלב תוקדש למרווחים בין ההקשבה לבין בחירת ההתערבויות‪,‬‬
‫נוסחי פירוש‪ ,‬וואריאציות על בחירת המילים‪ .‬מה המטפל רואה כחשוב או פחות חשוב במה‬
‫שנאמר‪ ,‬במה שלא נאמר ובאיך שנאמר‪ .‬מה חווה המטפל בדיבור שלו‪ .‬כיצד ההמשגות מסייעות‬
‫בחשיבה וביצירת המרחב הפנימי בו מתחוללת ההתמרה‪ .‬בקורס נקרא ביחד מספר קטעי טקסט‬
‫מאת קוהוט‪ ,‬פרנצי‪ ,‬מריאן טולפין וכן של אוגדן‪ ,‬וויניקוט ואייגן‪ .‬המחשת מושגים מרכזיים מן‬
‫התאוריה של הטכניקה תתבצע באמצעות הדיון על אפשרויות ההקשבה ועל ניסוח הפירושים‬
‫באנליזות של המשתתפים‪.‬‬
‫קורסי בחירה סמסטר א'‬
‫קורסי בחירה פסיכואנליטיים (סמסטר א')‪:‬‬
‫המשך סמינר אנדרה גרין‪ ,‬גב' אליס בוראס‬
‫סמסטר א' שעה ‪16:15‬‬
‫זהו קורס המשך של סמינר קודם‪ ,‬המתאים לחדשים ולותיקים‪.‬‬
‫השנה נתמקד בעבודת הנגטיב (‪ .)1112‬אנו נקרא‪:‬‬
‫פרק ‪ ,1‬אספקטים של הנגטיב‪.‬‬
‫פרק ‪ ,1‬דחף המוות נרקיסיזם שלילי‪ ,‬פונקציה שמאיינת את האובייקט‪.‬‬
‫פרק ‪ ,5‬מזוכיזם ונרקיסיזם‪ ,‬תגובה טיפולית שלילית‪.‬‬
‫נקרא גם את ההרצאה שגרין נתן ב‪ Squiggle Foundation-‬בשנת ‪:1111‬‬
‫‪ .The intuition of the negative in Playing and reality‬נסיים עם קריאת המאמר‪" :‬העמדה‬
‫הפובית המרכזית" (‪ ,)2111‬שבו אנדרה גרין מבסס את השערותיו על מקרה קליני‪.‬‬
‫העבודה הלילית של הנפש – החלום‪ ,‬גב' שרי ציבולסקי וגב' רחל קלע‬
‫סמסטר א'‪ ,‬שעה ‪16:15‬‬
‫בקורס זה נעסוק במקומם של החלומות בחיי הנפש מתוך נקודת מבט התפתחותית‪ ,‬הן של האדם‬
‫והן של הפסיכואנליזה‪ .‬ננסה לראות את האופן בו החלומות מספרים את סיפור הנפש ומסייעים‬
‫לכינונה ולהרחבתה‪ ,‬החל במבט על החלום כדרך המלך אל הלא מודע וכמייצג הדחפים והמשאלות‬
‫הלא מודעות אצל פרויד‪ ,‬דרך המבט הקלייניאני על החלום כביטוי העברתי‪ .‬בהמשך נעסוק בחלום‬
‫כמציגו של תיאטרון הנפש ויחסי האובייקט שלה ונגיע למבט על החלום כמספר את שברו של העצמי‬
‫ואת אפשרות איחויו‪ .‬נדון במבט על החלום הסובייקטיבי כמתהווה ומקבל משמעות בהקשר‬
‫האינטרסובייקטיבי‪ .‬את השיעורים תלווינה‪ ,‬בנוסף לחומר התיאורטי‪ ,‬התנסויות מסוגים שונים בהוויית‬
‫החלום‪ :‬צפייה בסרטים‪ ,‬עבודה על חלומות של מטופלים ומטפלים וקריאת שירי חלום‪.‬‬
‫רשימת קריאה על פי שיעורים‪:‬‬
‫שיעור ‪ :1‬אגי משעול‪ ,‬לחטוף את השיר לפני השכל‪ ,‬מחברת החלומות‪5-6 ,1115 ,‬‬
‫פרויד ז‪ )1111( .‬השיטה של פירוש החלום ניתוח חלום לדוגמא‪ .‬פירוש החלום‬
‫בעריכת עמנואל ברמן‪ ,‬פרק ‪ 2‬עמודים ‪ .116-166‬עם עובד ‪2118‬‬
‫סרט‬
‫שיעור ‪ :2‬שימבורסקה ויסלבה‪ ,‬בשבח החלומות‪ ,‬מתוך בשבח החלומות‪ ,‬קשב לשירה ‪2112‬‬
‫‪Blum H. (1996) The Irma Dream Self Analysis and Self Supervision,‬‬
‫‪8‬‬
‫‪J. of the American Psychoanalytic Association 44:511-532‬‬
‫סרט‬
‫שיעור ‪ :3‬אגי משעול‪ ,‬אני מרלין (שם עמ' ‪)11‬‬
‫מלאני קליין‪ ,‬כתבים נבחרים (‪ 1151 ,1111‬בהתאמה)‪ ,‬בעריכת יהושוע דרבן‪ ,‬עמ'‬
‫‪ 111-111‬ועמ' ‪ 213-283‬הוצאת תולעת ספרים ‪.2113‬‬
‫עבודה על חלום‬
‫שיעור ‪:1‬‬
‫‪Hanna Segal The Function of Dreams, in: Essential Papers on Dreams‬‬
‫‪editor Lansky M.R, Ch. 10 pp. 239-248, N.Y University Press 1992‬‬
‫‪Stewart H.(1992) The Experiencing of Dreams in the Transference in:‬‬
‫‪Psychic Experience and Problems of Technique, Routledge‬‬
‫שיעור ‪:5‬‬
‫‪Grotstein, (1979) Who is the Dreamer Who Dreams the Dream And‬‬
‫‪Who Is The Dreamer that Understands it – A Psychoanalytic Inquiry‬‬
‫‪into the ultimate Nature of Being. Contemporary Psychoanal. 15:110-126‬‬
‫עבודה על חלום‬
‫שיעור ‪:6‬‬
‫‪Khan M.R The Use and Abuse of Dream in Psychic Experience, in:‬‬
‫‪Dream Discourse Today, ed. Flanders S. pp. 91-99 Routledge 1993‬‬
‫שיעור ‪ :1‬אגי משעול‪( ,‬שם עמ' ‪ )21‬מולי לאורך השורה הראשונה‬
‫כריסטופר בולאס (‪ ,)1181‬במחזה של האחר‪ :‬לחלום‪ ,‬מתוך צלו של האובייקט‪,‬‬
‫פרק ‪ 1‬עמ' ‪ ,81-11‬דביר ‪.2111‬‬
‫עבודה על חלום‬
‫שיעור ‪ :8‬אוגדן ת‪.‬ה (‪ 2111,1116‬בהתאמה) מתוך על אי היכולת לחלום‪ ,‬עם עובד ‪:2111‬‬
‫מתוך הפרק לקרוא את וויניקוט עמ' ‪211-215‬‬
‫מתוך בחינה מחודשת של שלושה היבטים בטכניקה הפסיכואנליטית עמ ‪111-161‬‬
‫סרט‬
‫שיעור ‪ :1‬אגי משעול‪( ,‬שם עמ' ‪ )16‬אני עומדת בשדה פתוח‬
‫קוהוט ה‪ )1181( .‬גישתה של פסיכולוגית העצמי להגנה ולהתנגדות‪ ,‬מתוך‪ :‬כיצד‬
‫מרפאת האנליזה‪ ,‬עמ' ‪ 111-211‬עם עובד ‪2115‬‬
‫עבודה על החלום שבספר "מוות בוונציה" של תומאס מאן‬
‫שיעור ‪ :11‬אגי משעול‪( ,‬שם עמ' ‪ )16‬הייתי לבד‪.‬‬
‫‪Stolorow D. Atwood G.E Psychoanalytic Phenomenology of the Dream‬‬
‫סרט‬
‫שיעור‪ :11‬ויסלבה שימבורסקה‪( ,‬שם עמ' ‪ )131-138‬מציאות‬
‫‪Fosshage J.H (2007) The Organizing Function of Dreaming, Pivotal‬‬
‫‪Issues in Understanding and Working with Dreams, IJP. 16:213-221‬‬
‫סיכום דרך עבודה על חלום‬
‫התפתחויות עכשוויות בטכניקה של פסיכואנליזה עם ילדים‪ ,‬גב' ארנונה זהבי‬
‫זהו קורס בחירה לכלל העמיתים‪ ,‬וכן קורס ליבה של תוכנית הילדים בתחום "סוגיות בטיפול"‪.‬‬
‫סמסטר א' שעה ‪16:15‬‬
‫בקורס נעסוק באתגרים המיוחדים שפסיכואנליזה עם ילדים מעמידה לפתחנו‪ ,‬הן ברמת ההבנות‬
‫התיאורטיות‪ ,‬וכמובן בהתלבטויות המעשיות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪ ‬בטיפול בילדים אנחנו נדרשים לפעולות רבות‪ ,‬כפרטנרים למשחק וכסמכות‪ .‬נדון כיצד הפעולות‬
‫תומכות או מפריעות להבנה ולפירוש על פי תיאוריות פסיכואנליטיות שונות‪.‬‬
‫‪ ‬נעמיק בהבנת הצרכים הנפשיים שבאים לידי ביטוי אצל ילדים באופנים ראשוניים‪ ,‬גופניים‬
‫והתנהגותיים‪ ,‬לעומת הערוצים המפותחים יותר‪ ,‬הסימבוליים והמשחקיים‪.‬‬
‫‪ ‬נדון במאפיינים הייחודיים של ההעברה וההעברה הנגדית‪ ,‬ובתפקידו של המטפל להכיל את‬
‫התהליכים המתרחשים בין קודקודי המשולש ילד‪-‬הורים‪-‬מטפל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בקורס נכיר כמה מהגישות בפסיכואנליזה שנותנות מענה לשאלות אלו‪ ,‬ומחברות בין הבנות‬
‫תיאורטיות לבין הטכניקה הטיפולית‪ .‬נלמד בעיקר אילו טכניקות התפתחו בעשורים האחרונים מתוך‬
‫הגישות המסורתיות שביססו את הפסיכואנליזה של הילד‪ ,‬כגון אן אלוורז כממשיכה של מלאני קליין‪,‬‬
‫ופיטר פונאגי כממשיך של אנה פרויד‪ .‬כמו כן נלמד כיצד מחקרים התפתחותיים משפיעים על ההבנות‬
‫והטכניקה בפסיכואנליזה של ילדים‪ .‬הקריאה בקורס מורכבת ממאמרים הכוללים דיון תיאורטי‬
‫ומקרים קליניים‪ .‬נעסוק בהם בצורה מעמיקה‪ ,‬ונקדיש את כל הזמן הדרוש לחלק התיאורטי ולמקרה‬
‫הקליני שבמאמר‪ .‬בנוסף המשתתפים יתבקשו להביא וינייטות טיפוליות רלוונטיות‪.‬‬
‫רשימת הקריאה על פי נושאים‪:‬‬
‫שיעור ‪ : 1‬מבט היסטורי על התפתחות הגישות השונות של פסיכואנליזה של הילד‬
‫‪Altman, N. (1994). A Perspective on Child Psychoanalysis 1994: The‬‬
‫‪Recognition of Relational Theory and Technique in Child Treatment,‬‬
‫‪Psychoanalytic Psychology, 11:383-395‬‬
‫שיעור ‪ :2+3‬הקשר בין ההתפתחות הפסיכולוגית של הילד לבין הטכניקה של המטפל‬
‫‪Alvarez, A. (2010). Levels of Analytic Work and Levels of Pathology: The Work‬‬
‫‪of Calibration. IJP, 91:859-87.‬‬
‫שיעור ‪ :1+5‬המשחק בטיפול והאפשרות לפירוש ‪ -‬מנקודת ראות וויניקוטיאנית‪ ,‬דיון קלייניאני‬
‫‪Joyce, A. (2011). Interpretation and Play: Some Aspects of the Process of Child‬‬
‫‪Analysis. The Psychoanalytic Study of the Child 65: 152-168.‬‬
‫‪Pick, Irma Brenman (2011) Discussion of "Interpretation and Play".‬‬
‫‪Psychoanalytic Study of the Child 65: 169-174.‬‬
‫שיעור ‪ :6+1‬הפירוש בתוך משחק – כיצד הוא נשמע‬
‫‪Blake, P. (2001). Think Outside, Not Inside - Making an Interpretation Hearable.‬‬
‫‪In Edwards, J. (Ed.) Being Alive, Taylor and Francis, NY.‬‬
‫שיעור ‪ :8+1‬מנטליזציה כמפתח לשינוי נפשי‬
‫‪Fonagy, P., Moran, G.S. (1991). Understanding Psychic Change in Child‬‬
‫‪Psychoanalysis. IJP, 72:15-22.‬‬
‫‪Mayes, L.C., Cohen, D.J. (1993). Playing and Therapeutic Action in Child‬‬
‫‪Analysis. IJP, 74:1235-1244.‬‬
‫שיעור ‪ :11‬ההורים – מה הם צריכים מהמטפל ומה המטפל צריך מהם‬
‫שיעור ‪ : 11‬מה מלמדות אותנו לקויות התפתחותיות ונירולוגיות על הטכניקה הפסיכואנליטית‬
‫‪Harrison, A.M., Tronick, E. (2011). “The Noise Monitor”: A Developmental‬‬
‫‪Perspective. JAPA, 59:961-982‬‬
‫ביון מס‪ ,4 .‬גב' חני בירן‬
‫סמסטר א' שעה ‪11:15‬‬
‫זו השנה התשיעית בה נקרא כתבים נבחרים של ביון‪ .‬אני מציינת את המספר כדי להדגיש שבכל‬
‫שנה אנו קוראים חומר אחר וכך גם השנה נקרא מאמרים שלא קראנו עד כה‪ .‬אל לימוד ביון אפשר‬
‫להצטרף בכל נקודה‪ ,‬על כן הקורס מתאים לחדשים ולותיקים‪ .‬מי שניגש לחומרים אלה בפעם‬
‫הראשונה‪ ,‬צר יך להיות מוכן ללמידה אסוציאטיבית בה חלות קפיצות מעניין לעניין‪ .‬החומרים עמם‬
‫נתמודד השנה הינם פרקים מהספר ‪.Attention & Interpretation‬‬
‫‪ ‬הפרק ‪ :Ultimate Reality‬בקריאת פרק זה‪ ,‬נתמודד עם הדילמות של האנליטיקאי המוכן‬
‫לשאת את אי הידיעה‪ .‬ניפגש שוב עם ‪ O‬דרך הזווית של המציאות האולטימטיבית‪.‬‬
‫‪ ‬הפרק ‪ :Visual Images and Invariants‬בפרק זה עוסק ביון בתמציתיות במיתוסים‪ ,‬אותם‬
‫הוא מזכיר פעמים רבות לאורך כתביו‪ :‬האכילה מעץ הדעת‪ ,‬מגדל בבל ואדיפוס המלך‪ .‬הוא‬
‫סבור ששלושת המיתוסים בנויים לפי אותה קונפיגורציה של השאיפה לדעת והעונש על‬
‫הידי עה‪ .‬נרחיב את היריעה של פרק זה בעזרת שני מאמרים שלי‪ :‬אדיפוס המלך לפי ביון‬
‫ומאמר על מגדל בבל‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ נקרא את חלקו הראשון של הפרק‬:Container and Contained Transformed ‫הפרק‬
‫ חלקו השני של הפרק מתרחק מהקליניקה ועליו‬.‫העוסק ביחסים שונים של המיכל והמוכל‬
‫ נשזור שלושה‬,‫ בקריאה‬.‫ נקרא את המאמר שלי על המיכל והמוכל‬,‫ כמבוא לפרק‬.‫נדלג‬
.21 ,11 ,18 '‫ סמינרים מס‬:1115-‫סמינרים קליניים שניתנו על ידי ביון בברזיליה ב‬

‫ גב' וונדי וייס‬,‫האזור הסכיזואידי באישיות‬
11:15 ‫סמסטר א' שעה‬
‫ כלפי חוץ הוא מציג תמונה‬.‫בכל אדם נמצא רובד סכיזואידי אליו הוא בורח כתוצאה מדחייה ואכזבה‬
.‫ כאשר בפנים תחושות השבר והפגיעות מפוצלות ומוכחשות והופכות לא נגישות‬,"‫של "הכל בסדר‬
‫ אך לעיתים הוא כובש את האישיות ומאבן את ההגנות‬,‫בכל אחד מאתנו קיים גרעין סכיזואידי שכזה‬
,‫ גרעין זה חוסם אינטימיות ביחסים ויוצר תחושות של בידוד וריקנות‬.‫כך שקשה ליצור קשר עם האדם‬
‫ בקורס נדון במצב‬.‫ובמצבים קשים מדלדל את איכות החיים ואף מרוקן את החיים מטעם ומשמעות‬
‫ גנטריפ ואחרים העוסקים‬,‫פנימי שכזה ובדילמות טיפוליות שהוא מעורר ונקרא בכתביהם של פיירברן‬
.‫בנושא‬
:‫רשימת הקריאה על פי השיעורים‬
:1 ‫שיעור‬
Freud, S. (1917) " Mourning and Melancholia ", S.E 23
Ogden, T. (2002) " A New Reading of the Origins of Object Relations Theory",
IJP., v.83 pp. 767-783.
:2 ‫שיעור‬
Fairbairn, W.R.D. (1940), " Schizoid Factors in the Personality" in "
Psychoanalytic Studies of the Personality" Ch. 1. Routledge Press, London.
:3 ‫שיעור‬
Fairbairn, W.R.D. (1951), " A Synopsis of the Development of the Author's
Views Regarding the Structure of the Personality". In "Psychoanalytic
Studies of the Personality", Ch. 7. Routledge Press, London.
:1 ‫שיעור‬
Ferenczi, S. (1933, 1949), "Confusion of Tongues Between Adults and the
Child", IJP. (1949), 30, 225.
Frankel, J. (2002), " Exploring Ferenczi's concept of Identification with the
Aggressor" , Psychoanal. Dial., 12(1) : 101-139.
:5 ‫שיעור‬
Guntrip, H. (1961), " The Schizoid Problem, Regression , and the Struggle
to preserve an Ego", Ch. 2 in "Schizoid Phenomena, Object Relations and
the Self" (1969), Int. Univ. Press.
:6 ‫שיעור‬
Guntrip, H. (1960) " Ego Weakness, the Core of the problem of
Psychotherapy", Ch. 6 Or
Guntrip, H. (1965) " The Schizoid Compromise" , Ch. 11, in " Schizoid
Phenomena, Object Relations and the Self" (1969) Int. Univ. Press.
:1 ‫שיעור‬
Guntrip, H. (1975) "My Experience of Analysis with Fairbairn and
Winnicott", IJP., v. 2, pp. 145-156.
:8 ‫שיעור‬
Balint, M. (1968) , "The Basic Fault", Routledge Press, London. Ch. 4: The
Area of the Basic Fault pp.18-24. Ch. 12: " Primary Love", pp. 64-73. Ch. 22:
The various forms of Therapeutic Regression, pp. 138-149.
:1 ‫שיעור‬
11
‫" ‪Balint, M. (1968), "The Basic Fault", Routledge Press, London. Ch. 24:‬‬
‫‪Therapeutic Regression, Primary Love and the Basic Fault", pp. 159-173.‬‬
‫‪Khan, M. (1974), "The Privacy of the Self", Int. Univ. Press, New York. Ch. 6‬‬
‫‪On Symbiotic Omnipotence, pp. 82-93.‬‬
‫שיעור ‪:11‬‬
‫‪Bromberg, P. (2006), " One need not be a house to be haunted", Ch. 8 pp.‬‬
‫‪153-174 , in " Awakening the Dreamer: Clinical Journeys", The Analytic‬‬
‫‪Press, London.‬‬
‫שיעור ‪:11‬‬
‫‪Bollas, C. (1987), " Ordinary Regression To Dependence" Ch. 14 pp. 256-274‬‬
‫‪in "The Shadow of the Object", Free Assoc. Books, London.‬‬
‫‪Khan, M. (1972) " The Finding and Becoming of Self" Ch. 20 pp. 294-306 in‬‬
‫‪"The Privacy of the Self", Hogarth Press, (1986).‬‬
‫קורסי בחירה בינתחומיים (סמסטר א')‪:‬‬
‫ה"אני"‪ ,‬ד"ר שי פרוגל‬
‫סמסטר א' שעה ‪16:15‬‬
‫מושג ה"אני" )‪ (ego‬הוא מושג מכונן במחשבה הפסיכואנליטית‪ ,‬שלו היסטוריה מעניינת בפילוסופיה‬
‫המודרנית‪ .‬ראשיתו במחשבת דקארט והוא זוכה לפרשנות מחודשת במחשבת קאנט‪ .‬ניטשה שולל‬
‫אותו כמושג מדיח‪ ,‬ובעקבותיו הוגים אקזיסטנציאליסטיים ופוסט‪-‬מודרניים‪ ,‬אך‪ ,‬לעומתם‪ ,‬הוסרל‬
‫ופרויד מדגישים את חשיבותו להבנת מצבו הקיומי של האדם‪ .‬בקורס נדון בגלגוליו אלה של מושג‬
‫"האני" כדי לעמוד על משמעויותיו השונות‪.‬‬
‫דקארט‪ :‬האני כישות‬
‫נושאי השיעורים‪:‬‬
‫קאנט‪ :‬האני הטרנסצנדנטלי‬
‫ניטשה‪ :‬האני כפיקציה‬
‫פרויד‪ :‬האני והלא‪-‬מודע‬
‫הוסרל‪ :‬אני פסיכולוגי ואני טרנסצנדנטלי‬
‫סארטר‪ :‬האני כחלק מן העולם‬
‫פוקו‪ :‬האני והאחר‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.1‬‬
‫רשימת קריאה (ראשונית)‪:‬‬
‫רנה דקארט‪" ,‬על טבעה של רוח האדם‪ ,‬ועל זה שנקל להכירה מלהכיר את הגוף" מתוך הגיונות‬
‫על הפילוסופיה הראשונית‪ ,‬תרגום‪ :‬יוסף אור‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪ ,]1612[ 1186 ,‬ע"מ ‪.11-61‬‬
‫עמנואל קאנט‪" ,‬גזירה טרנסצנדנטלית של מושגי‪-‬השכל הטהורים" מתוך ביקורת התבונה‬
‫הטהורה‪ ,‬תרגום‪ :‬שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייך‪ ,‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪,]1181[ 1182 ,‬‬
‫ע"מ ‪[ .81-12‬דיון‪ :‬סעיפים ‪]15-18‬‬
‫פרידריך ניטשה‪ ,‬מעבר לטוב ולרוע‪ ,‬תרגום‪ :‬ישראל אלדד‪ ,‬תל‪-‬אביב וירושלים‪ :‬שוקן‪1161 ,‬‬
‫[‪ ,]1886‬סעיפים‪.( 16-11 :‬ע"מ ‪.)26-31‬‬
‫זיגמונד פרויד‪" ,‬האני והסתם" [‪ ]1123‬מתוך מעבר לעקרון העונג ומסות אחרות‪ ,‬תרגום‪ :‬חיים‬
‫איזק‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ :‬דביר‪ ,1188 ,‬ע"מ ‪[ .138-111‬דיון‪ :‬סעיפים א‪-‬ג]‬
‫אדמונד הוסרל‪" ,‬מבוא"; "הגיון ראשון‪ :‬הדרך אל האני הטרנסצנדנטאלי" מתוך הגיונות‬
‫קרטזיאניים‪ ,‬תרגום‪ :‬אברהם צבי בראון‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪ ,]1131[ 1111 ,‬ע"מ ‪[ .1-28‬דיון‪:‬‬
‫סעיפים ו‪-‬יא]‬
‫ז'אן‪-‬פול סארטר‪" ,‬הטראנסצנדנציה של האני" [‪ ]1136‬מתוך ז'אן פול סארטר‪ :‬מבחר כתבים‪ ,‬כרך‬
‫א‪ ,‬תרגום‪ :‬מנחם ברינקר‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ :‬ספרית הפועלים‪ ,1112 ,‬ע"מ ‪.18-52‬‬
‫מישל פוקו‪" ,‬הקוגיטו והלא‪-‬נחשב" מתוך המילים והדברים‪ ,‬תרגום‪ :‬אבנר להב‪ ,‬תל‪-‬אביב‪:‬‬
‫רסלינג‪ ,]1166[ 2111 ,‬ע"מ ‪.313-318‬‬
‫‪12‬‬
‫"התשמע קולי באשר הנך‪ : "...‬הקשבה וקול בפסיכואנליזה ובמוסיקה‪ ,‬ד"ר אדוה פרנק‪-‬שוובל‬
‫סמסטר א' שעה ‪16:15‬‬
‫הקורס יעסוק בהקשבה ובקול כתופעות מרכזיות בטיפול האנליטי‪ ,‬תופעות אשר לא זכו להמשגה‬
‫מספקת על ידי הפסיכואנליזה‪ .‬ננסה להסביר חסר זה ולהציע המשגות חדשות המבוססות על דיאלוג‬
‫בין‪-‬תחומי עם אמנות המוסיקה‪ .‬הטיעון המהותי הוא כי הלשון ושיח התרבות‪ ,‬במיוחד במערב‪,‬‬
‫מבוססים על "שלטון העין" ‪ -‬דהיינו‪ ,‬על תפיסה ויזואלית‪ .‬דבר זה הוביל להזנחה של האוזן – המימד‬
‫השמיעתי – לדחיקתו מן השיח ולהדרת משמעותו בהוויה האנושית‪ .‬לעניין זה יש השלכות הרות‬
‫גורל על התאוריה והפרקטיקה הפסיכואנליטית‪ ,‬המבוססות לא סתם על הלשון‪ ,‬אלא על קול‬
‫והקשבה‪ .‬אמנות המוזיקה – הן בהיבט הביצועי והן הפילוסופי שלה ‪ -‬עשויה לזרות אור על שאלות‬
‫אלה‪ .‬מעבר למשמעותה כאובייקט אסתטי‪ ,‬המוסיקה תוצג כשדה ידע שעשוי לתרום להעמקת‬
‫הפרספקטיבה הפסיכואנליטית במובן של חקירת ההוויה והגוף‪ ,‬הלשון וגבולותיה‪ .‬נראה כיצד בכוח‬
‫המוסיקה להרחיב תפיסות והגדרות פסיכואנליטיות מסוימות ולהמשיג את השדה האנליטי באופנים‬
‫חדשים‪ .‬בכך מציעה המוסיקה גישה אחרת לקול האדם‪ ,‬לממד הקשב וההקשבה‪ ,‬לאופני היווצרות‬
‫של משמעות במימד הזמן‪ ,‬ולתהליך התרקמות היחסים בין סובייקט לאובייקט ובין עולם פנימי‬
‫וחיצוני‪ .‬המפגשים ינועו בין שני צירים מרכזיים‪ :‬האחד‪ ,‬ציר תיאורטי‪-‬מושגי‪ .‬נקרא באופן ביקורתי‬
‫בטקסטים מן הספרות הפסיכואנליטית‪ ,‬האסתטית ומן המחקר ההתפתחותי‪ .‬השני ‪ -‬ציר התנסותי‪:‬‬
‫נאזין למוסיקה ונצפה בקטעי סרטים‪ .‬הדיאלוג בין הציר המושגי להתנסותי יחשוף נופים צליליים‬
‫(‪ )soundscapes‬ואנליטיים כאחד‪.‬‬
‫רשימת הקריאה על פי נושאים‪:‬‬
‫שיעור ‪ :1‬הקשבה במובן האנליטי ובמובן הפנומנולוגי‬
‫‪Ihde, D.(1971). A philosopher listens. J Aesthetic Education,5(3), 69-76.‬‬
‫‪Freud, S. (1912). Recommendations to physicians practicing psycho-analysis.‬‬
‫‪SE, Volume XII (1911-1913).‬‬
‫שיעור ‪ :2‬טיבה של ממלכת האוזן‬
‫‪Zuckerkandl, V. (1957). Is space audible? In: Sound and Symbol: Music and‬‬
‫‪the External World. New Jersey: Princeton University Press.‬‬
‫שיעור ‪ :3‬הקשבה למוזיקה כמטפורה להקשבה אנליטית‬
‫‪Ogden, T.H. (1999). The music of what happens in poetry and psychoanalysis.‬‬
‫‪IJP 80, 979-994.‬‬
‫שיעור ‪ :1‬הקשבה למימד הלא מילולי‬
‫‪Pally, R. (2001). A primary role for nonverbal communication in psychoanalysis.‬‬
‫‪Psychoanalytic Inquiry, 21,71-93.‬‬
‫‪Frederickson, J. (1986). Psychoanalytic and auditory space. Psychoanalysis‬‬
‫‪and Contemporary Thought, 9,641-651.‬‬
‫שיעור ‪ :5‬תופעות מיוחדות בהקשבה‪ :‬הקשבה לשתיקה‬
‫‪Coltart, N. (1993). The silent patient. In Slouching Towards Bethlehem...and‬‬
‫‪further psychoanalytic explorations (pp.79-94). London: Free Association.‬‬
‫‪Khan, M.M.R. (1974). Silence as Communication. In The Privacy of the Self,‬‬
‫‪168-180. London: Karnac.‬‬
‫שיעור ‪ :6‬משמעות המוזיקה‬
‫‪Langer, S. (1970). On significance in music. In: Philosophy in a New Key: A‬‬
‫‪study in the Symbolism of Reason, Rite and Art. Cambridge, MA: Harvard Uni.‬‬
‫שיעור ‪ :1‬הקול האנושי במוזיקה ובפסיכואנליזה‬
‫‪Ferenczi, S. (1919a). Psychogenic anomalies of voice production. In: Further‬‬
‫‪Contributions to the Theory and Technique of Psycho- Analysis, Rickman (Ed.).‬‬
‫‪pp. 105-109. London: Hogarth Press, 1926.‬‬
‫שיעור ‪ :8‬הקול כסימן‪ :‬גוון ומחווה‬
‫‪Killingmo, B. (1990). Beyond semantics: A clinical and theoretical study of‬‬
‫‪isolation. IJP, 71,113-126.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪Stern, D.N. (1985). Vitality affects. In: The Interpersonal World of the Infant. B.B‬‬
‫שיעור ‪ :1‬אוירה ופוליפוניה במוזיקה ובטיפול‬
‫‪Groot, R. (2005) Perspectives of Polyphony in Edward Said's writings. Alif: J.‬‬
‫)‪Comparative Poetics, 25, pp. 219-240‬‬
‫שיעור ‪ :11‬הדואט האנליטי‬
‫‪Lachmann, F.M. & Beebe, B.A.(1996). Three principles of salience in the‬‬
‫‪organization of the patient-analyst interaction. Psychoanalytic Psy. 13,1-22.‬‬
‫שיעור ‪ :11‬הקול ומבנה המיעון (‪ )structure of address‬אצל בחטין‬
‫‪Bakhtin, M.M. (1981). Discourse in the Novel. In: The Dialogic Imagination. M.‬‬
‫‪Holquist (Ed.). C. Emerson & M. Holquist, Trans.). Austin, Tx.: Uni. Tx. Press.‬‬
‫ציור ועיון‪ ,‬גב' דורית רינגרט וגב' רחל קלע‬
‫סמסטר א' שעה ‪11:15‬‬
‫הקורס מיועד למעוניינים בהנחיה בציור‪ .‬מטרתו התנסות והקניית כלים לעבודה בציור מתוך הכרה כי‬
‫פעולה ציורית כרוכה בתנועה מנטאלית‪ .‬השיעורים יכוונו לפיתוח תהליך ציורי תוך התייחסות‬
‫למושגים המקנים הכרות עם השפה הציורית במקביל לעיון במושגים אלה בהגות הפסיכואנליטית‪.‬‬
‫הקורס יהיה בנוי משיעורי הנחיה בציור שיונחו ע"י דורית רינגרט ומשיעורי עיון בטקסטים‬
‫פסיכואנליטיים שיונחו ע"י רחל קלע‪ .‬נעבוד על הדימוי הציורי בהתייחסות למושגים ולנושאים הבאים‪:‬‬
‫רך וקשה‪ ,‬התמוססות והמסה‪ ,‬מבנה ומעטפת‪ ,‬דימוי ורקע‪ ,‬בניה והרס‪ ,‬טשטוש‪ ,‬מחיקה‪ ,‬נקי‬
‫ומלוכלך‪ ,‬ריק וחסר‪ ,‬קיטוע‪ ,‬צירופים‪ ,‬דימוי מעובה והתקה‪ .‬הקורס ילווה בהתבוננות ביצירות מתחום‬
‫האמנות העכשווית‪ .‬נעבוד על נייר בעפרון‪ ,‬בדיו‪ ,‬בצבעי מים ובצבעי פנדה‪ .‬ההנחיה בתחום הציור‬
‫תציע עיון במושג או מערך של מושגים שיהוו נקודת מוצא בלבד‪ ,‬מהם יתבקש פיתוח תהליך יצירה‬
‫שחורג מהמושג ומההגדרה‪.‬‬
‫נושאי השיעורים (עם אפשרות לגמישות ולשינויים)‪:‬‬
‫שיעור ‪ 1‬הנחיה בציור‪ :‬רך קשה‪ ,‬התמוססות והמסה‪ ,.‬נקי ומלוכלך‬
‫שיעור ‪ 2‬עיון בטקסט‬
‫שיעור ‪ 3‬הנחיה בציור‪ :‬רך קשה התמוססות והמסה‪ ,‬דימוי ורקע‬
‫שיעור ‪ 1‬הנחיה בציור‪ :‬מבנה ומעטפת‬
‫שיעור ‪ 5‬עיון בטקסט‬
‫שיעור ‪ 6‬הנחיה בציור‪ :‬מבנה ומעטפת בניה והרס‬
‫שיעור ‪ 1‬הנחיה בציור ריק וחסר‬
‫שיעור ‪ 8‬עיון בטקסט‬
‫שיעור ‪ 1‬הנחיה בציור‪ :‬ריק וחסר טשטוש ומחיקה‪ ,‬התקה‬
‫שיעור ‪ 11‬הנחיה בציור‪ :‬צירופים‪ ,‬דימוי מעובה‬
‫שיעור ‪ 11‬עיון בטקסט‬
‫רשימת קריאה (מתוכה ייבחרו ‪ 1‬טקסטים לקריאה ועיון)‪:‬‬
‫אוגדן ת‪ ,.‬הקצה הפרימיטיבי של החוויה‪ ,2111 ,‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪ ,‬פרק ‪.3‬‬
‫אייגן מ‪ ,.‬תחושת מוות נפשי‪ ,2111 ,‬תל אביב‪ :‬תולעת ספרים פרק ‪.6‬‬
‫אלוורז א‪ ,.‬נוכחות חיה‪ ,2115 ,‬תל אביב‪ :‬תולעת ספרים‪ ,‬פרק ‪6‬‬
‫אנזיה ד‪ ,.‬האני עור‪ ,2111 ,‬תל אביב‪ :‬תולעת ספרים‪ ,‬פרק ‪.1 ,5‬‬
‫טסטין פ‪ ,.‬מחסומים אוטיסטיים במטופלים נוירוטיים‪ ,2118,‬תל אביב‪ :‬תולעת ספרים‪.‬‬
‫מילנר מ‪ ,.‬טירופו הכבוש של האדם השפוי‪ ,2116 ,‬תל אביב‪ :‬תולעת ספרים פרק ‪.1‬‬
‫נוי פ‪ ,.‬הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות‪ ,1111 ,‬תל אביב‪ :‬מודן‪ ,‬עמ' ‪.126-111‬‬
‫קריצ'מן י‪ ,.‬על חורים גופניים נפשיים רוחניים‪ ,‬רבעון לפסיכולוגיה ממזרח וממערב‬
‫‪11‬‬
‫קורסי בחירה סמסטר ב'‬
‫קורסי בחירה פסיכואנליטיים‪:‬‬
‫טראומה בפסיכואנליזה ‪ -‬תאוריה וקליניקה‪ ,‬ד"ר גילה עופר‬
‫סמסטר ב' שעה ‪16:15‬‬
‫טראומה היא אירוע אשר אינו מאפשר חזרה לאיזון קודם‪ .‬זאת בשונה מלחץ‪ ,‬שבו יש חזרה לאיזון‬
‫הקודם‪ .‬מושג הטראומה התרחב מאוד בשנים האחרונות‪ :‬מטראומה ממוקדת לטווח רחב יותר‪ .‬אנחנו‬
‫מדברים היום על שלושה סוגי טראומה‪:‬‬
‫‪ ‬טראומה ממוקדת‪ ,‬העלולה להביא בעקבותיה ‪PTSD‬‬
‫‪ ‬טראומה מורכבת‪ ,‬הנוצרת בגלל התעללות או הזנחה‪ ,‬מינית פיזית או אמוציונלית‬
‫‪ ‬טראומה התייחסותית‪ ,‬התפתחותית‪ ,‬הקשורה בדפוסי ‪ attachment‬ומהותה קשורה בכך‬
‫שהורה אינו יכול לשאת חוויות של הילד‪ ,‬אינו רוצה לפגוש אותן ולכן מתעלם מחוויות אלו‬
‫התגובות הטראומטיות מתעוררות כאשר הסובייקט מרגיש שאין כל תועלת בפעולה או דיבור והן‬
‫מחוללות שינויים עמוקים ומתמידים בנפש‪ ,‬בגוף‪ ,‬בזיכרון ובהכרה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הטראומה עלולה‬
‫לגרום לניתוק הפונקציות הללו אחת מן השניה‪ .‬הטראומה גוררת מצבים דיסוציאטיביים ופיצולים בין‬
‫גוף‪ ,‬נפש ודיבור‪ .‬האדם הטראומטי חש בודד ולא מובן‪ .‬בגלל הדיסוציאציה של החוויה אין אפשרות‬
‫למצוא משמעות לחוויה‪ .‬המשמעות צריכה להגיע מתוך מפגש בין שניים‪ ,‬בתוך חוויה התייחסותית‪.‬‬
‫בשיעור נתייחס למאמרים קלאסיים הנוגעים בנושא זה (פרויד‪ ,‬פרנצי) ולמאמרים מאוחרים יותר‬
‫הדנים בתופעות הקליניות ובדרכים טיפוליות (ברומברג‪ ,‬דייויס‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫רשימת קריאה‪:‬‬
‫‪Freud, S. (1914). Remembering, Repeating and Working. SE Volume XII (1911‬‬‫‪1913): The Case of Schreber, Papers on Technique and Other Works, 145-156.‬‬
‫‪Altman, N., Davies, J.M. (2002). Out of the Blue: Reflections on a Shared‬‬
‫‪Trauma. Psychoanal. Dial., 12:359-360.‬‬
‫‪Bromberg, P.M. (2003). Something Wicked This Way Comes. Psychoanal. Psychol.,‬‬
‫‪20:558-574‬‬
‫‪Bromberg, P.M. (2001). The Gorilla Did It: some thoughts on dissociation, the real‬‬
‫‪and the really real. Psychoanal. Dial., 11:385-404‬‬
‫‪Davies, J.M. (1996). Dissociation, Repression and Reality Testing in the‬‬
‫‪Countertransference:... Psychoanal. Dial., 6:189-218.‬‬
‫ ‪Davies, J.M., Frawley, M.G. (1992). Dissociative Processes and Transference‬‬‫‪Countertransference Psychoanal. Dial., 2:5-36.‬‬
‫‪Ferenczi, S. (1949). Confusion of the Tongues Between the Adults and the‬‬
‫‪Child—(The Lang... IJP., 30:225-230.‬‬
‫‪Ferenczi, S. (1988). Confusion of Tongues Between Adults and the Child —The‬‬
‫‪Language of T... Contemp. Psychoanal., 24:196-206.‬‬
‫‪Gartner, R.B. (1997). Considerations in the Psychoanalytic Treatment of Men‬‬
‫‪Who Were Sexual... Psychoanal. Psychol., 14:13-41.‬‬
‫‪Herman, J.L., Schatzow, E. (1987). Recovery and Verification of Memories of‬‬
‫‪Childhood Sexual T... Psychoanal. Psychol., 4:1-14.‬‬
‫‪Laub, D., Auerhahn, N.C. (1989). Failed Empathy—A Central Theme in the‬‬
‫‪Survivor's Holocaust. Psychoanal. Psychol., 6:377-400.‬‬
‫‪Laub, D., Auerhahn, N.C. (1993). Knowing and not Knowing Massive Psychic‬‬
‫‪Trauma: Forms of... IJP., 74:287-302.‬‬
‫‪Winnicott, D.W. (1974). Fear of Breakdown. Int. R. Psycho-Anal., 1:103-107.‬‬
‫אמיר‪ ,‬ד‪ .)2113( .‬על העדר העד בנפש‪ .‬הרצאה בכנס מרכז תמר על מסע בעקבות הטיפול‬
‫הייחודי בזיכרון ושכחה טראומטיים‪ .‬ירושלים‬
‫‪15‬‬
‫עפר‪ ,‬ג‪ .) 2113( .‬בין דיבור לשתיקה‪ :‬נפתולי הטראומה‪ ,‬נפתולי הזיכרון והשכחה בראי היסטורי‬
‫בפסיכואנליזה‪ .‬הרצאה ב כנס מרכז תמר על מסע בעקבות הטיפול הייחודי בזיכרון ושכחה‬
‫טראומטיים‪.‬‬
‫מבחר מאמרים על כוחה המרפא של הפסיכואנליזה‪ ,‬ד"ר דיצה חננאל‬
‫סמסטר ב' שעה ‪11:15‬‬
‫מטרת הקורס היא קריאה השוואתית של מאמרים מתקופות שונות של ההיסטוריה הפסיכואנליטית‪.‬‬
‫המאמרים התייחסו לנושא של כוחה המרפא של הפסיכואנליזה באופן ישיר או עקיף‪ .‬השוואה ביניהם‬
‫מאפשרת לעקוב אחר גלגולים של רעיונות ומושגים לאורך ציר הזמן‪ ,‬ולזהות הפריה הדדית של‬
‫מושגים ותיאוריות‪ .‬בין המושגים שידונו‪ :‬העברה‪ ,‬סוגי העברה‪ ,‬פירוש מוטטיבי‪ ,‬רגרסיה‪ ,‬הזדהות‬
‫השלכתית‪ ,‬ומנגנונים אחרים שאינם קשורים לפירוש‪ .‬הגישות השונות מציעות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬דרכים‬
‫להמשיג את האפיונים המיוחדים של מערכת היחסים שנוצרת בפסיכואנליזה כהסבר לכוח המרפא‬
‫שלה‪ .‬אמחיש את המטרה של הקורס על ידי דוגמא ממאמר של סטרצ'י‪ .‬הוא מציע שאצל המטופל‬
‫נוצר פער חוויתי בין שתי אפשרויות‪ .‬הפער הוא בין אובייקט ההעברה לבין האובייקט החדש והממשי‬
‫שהמטופל נפגש איתו באנליזה‪ .‬הפירוש מצביע על הפער בין אובייקט הפנטזיה לבין האובייקט‬
‫הממשי והחיצוני‪ .‬המטופל צריך לבחור האם לדבוק ביחס ההעברה לאנליטיקאי או להתייחס אליו כאל‬
‫אובייקט חדש‪ .‬סטרצ'י משתמש במלים‪ :‬חוויה‪ ,‬אובייקט חדש וממשי‪ ,‬במאמר שהוא בן שבעים ותשע‬
‫שנים‪ .‬מדהים לראות שהאנליזנד של פרויד מדבר על האנליטיקאי כעל אובייקט חדש‪ ,‬ועל כך שזו‬
‫חוויה שמחוללת שינוי בעולם האובייקטים הפנימיים‪ .‬אפשר לזהות בטקסט רעיונות שפותחו בהמשך‬
‫ועבור סטרצ'י הם לא היו בהכרח רעיונות מרכזיים‪ .‬זו דוגמא לקריאה בדיעבד של טקסט‪.‬‬
‫המשתתפים יוזמנו להציג דוגמאות קליניות‪.‬‬
‫רשימת קריאה על פי השיעורים‪:‬‬
‫שיעור ‪:1+2‬‬
‫‪Freud, S. (1915). Observations on Transference-Love (Further‬‬
‫‪Recommendations on the Technique of Psycho-Analysis III). S.E.,‬‬
‫‪Vol. 12, pp. 157-171.‬‬
‫‪Strachey, J. (1934). The Nature of the Therapeutic Action of Psycho-Analysis.‬‬
‫‪IJP, 15:127-159.‬‬
‫‪Joseph, B. (1985). Transference: The Total Situation, IJP, 66:447-454‬‬
‫שיעור ‪:3+1‬‬
‫‪Winnicott, D.W. (1955). Metapsychological and Clinical Aspects of Regression‬‬
‫‪Within the Psycho-Analytical Set-Up. IJP, 36:16‬‬‫‪Winnicott, D.W. (1963). Dependence in Infant Care, in Child Care, and in the‬‬
‫‪psychoanalytic Setting. IJP., 44:339-344‬‬
‫שיעור ‪:5‬‬
‫‪Loewald, H.W. (1960). On the Therapeutic Action of Psycho-Analysis, IJP,‬‬
‫‪41:16-33‬‬
‫שיעור ‪:6+1‬‬
‫‪Ornstein, A. (1974). The Dread to Repeat and the New Beginning. Annu.‬‬
‫‪Psychoanal., 2:231- 248‬‬
‫קוהוט ה‪ )]1181[ 2115( ,.‬כיצד מרפאת האנליזה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬עם עובד‪2115 ,‬‬
‫(קטעים נבחרים מתוך הספר)‬
‫שיעור ‪:8+1‬‬
‫‪Ogden, T.H. (1979). On Projective Identification. IJP, 60:357-37‬‬
‫‪Ogden, T.H. (1994). The Analytic Third: Working with Intersubjective Clinical‬‬
‫‪Facts. IJP, 75:3-19‬‬
‫‪Ogden, T.H. (1995). Analyzing Forms Of Aliveness And Deadness Of The‬‬
‫‪Transference - Countertransference. IJP., 76:695-709‬‬
‫שיעור ‪:11+11‬‬
‫‪Stern, D.N., Sander, L.W., Nahum, J.P., Harrison, A.M., Lyons-Ruth, K.,‬‬
‫‪Morgan, A.C., Bruschweilerstern, N., Tronick, E.Z. (1998). Non-Interpretive‬‬
‫‪16‬‬
‫‪Mechanisms in Psychoanalytic Therapy: The ‘Something More’ Than‬‬
‫‪Interpretation. IJP, 79:903-921.‬‬
‫‪Aron, L. (2000). Self-Reflexivity and the Therapeutic Action of Psychoanalysis. Psy‬‬‫‪anal. Psy., 17:667-689‬‬
‫פסיכולוגיית העצמי‪ :‬חומר ורוח‪ ,‬ד"ר אשר אפשטיין‬
‫סמסטר ב' שעה ‪11:15‬‬
‫בקורס זה נעסוק במונחי יסוד בפסיכולוגיית העצמי שפיתח קוהוט‪ ,‬כגון‪ :‬מושג האמפתיה ככלי‬
‫המרכזי שקוהוט הדגיש‪ ,‬הן כמכשיר תצפית על החוויה הסובייקטיבית‪ ,‬והן כגורם מרפא; התייחסות‬
‫חדשה לנרקיסיזם; מושג זולתעצמי‪ ,‬צרכי זולתעצמי של האדם והאופן בו הם מביאים לסוגים חדשים‬
‫של העברות; העברות מראה ואידיאליזציה והעברות‪-‬נגד אליהם; תפיסת העצמי על הגנה והתנגדות;‬
‫תפיסת העצמי על זעם נרקיסיסטי‪ ,‬ואומץ‪-‬לב‪ .‬נתבונן בממדים החומריים והרוחניים העולים מתוך‬
‫המושגים‪ .‬נקרא ביחד בעיקר את כתבי קוהוט עצמו‪ ,‬כדי להכיר מקרוב את השורשים של תאוריה‬
‫שמתפתחת מאז לקשת רחבה של כיוונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נשלב לימוד תיאורטי עם דוגמאות קליניות של‬
‫המשתתפים בכדי להדגים את יישומיה של תאוריה זו במפגש האנליטי‪.‬‬
‫רשימת קריאה על פי נושאים‪:‬‬
‫שיעור ‪ :1‬פתיחה‬
‫שיעור ‪ :2‬אמפתיה‬
‫קוהוט‪ ,‬ה‪ .)1181( .‬כיצד מרפאת האנליזה?‪ .‬הוצאת עם עובד‪ .‬פרק ‪1‬‬
‫שיעור ‪ :3‬נרקיסיזם חדש‬
‫קוהוט‪ ,‬ה‪ )1185( .‬צורות והתמרות של נרקיסיזם‪ .‬בתוך פסיכולוגיית‪-‬העצמי וחקר‬
‫רוח האדם‪ .‬ת"ס פרק ‪1‬‬
‫שיעור ‪ :1‬זולתעצמי‬
‫קוהוט ה‪ )1181( .‬כיצד מרפאת האנליזה? פרק ‪5‬‬
‫שיעור ‪ :5‬העברות זולתעצמי ‪idealizing transference -‬‬
‫‪Kohut, H. (1971). The Analysis of the Self, Chapter 2‬‬
‫שיעור ‪mirroring transference :6‬‬
‫‪Kohut, H. (1971). The Analysis of the Self, Chapter 5‬‬
‫שיעור ‪ :1‬הפצעה והתמוססות‬
‫קולקה‪ ,‬ר‪ .)2111( .‬שיחות כרך כ"ה חוברת ‪ ,1‬עמ' ‪31-11‬‬
‫שיעור ‪ :8‬הגנה והתנגדות‬
‫קוהוט‪ ,‬ה‪ .)1181( .‬כיצד מרפאת האנליזה? פרק ‪1‬‬
‫שיעור ‪ :1‬זעם נרקיסיסטי‬
‫קוהוט‪ ,‬ה‪ .)1185( .‬הרהורים על נרקיסיזם וזעם נרקיסיסטי‪ .‬ב‪ :‬פסיכולוגיית‪-‬העצמי‬
‫וחקר רוח האדם‪ .‬ת"ס פרק ‪5‬‬
‫שיעור ‪ :11‬אומץ‪ -‬לב‬
‫קוהוט‪ ,‬ה‪ .)1185( .‬על אומץ‪-‬לב‪ .‬בתוך‪ :‬פסיכולוגיית‪-‬העצמי וחקר רוח האדם‪ .‬הוצאת‬
‫תולעת ספרים‪ .‬פרק ‪1‬‬
‫שיעור ‪ :11‬סיכום‬
‫פסיכולוגיה של מצבי עצמי‪ ,‬ד"ר אבי ברמן‬
‫סמסטר ב' שעה ‪11:15‬‬
‫בשני העשורים האחרונים התחזק מאוד העיסוק הפסיכואנליטי בחקר האישיות כקבוצה של מצבי‬
‫עצמי נפרדים‪ ,‬מעין תתי אישיויות אשר לכל אחת מהן ערכים‪ ,‬רגשות‪ ,‬מטרות ולא מודע משל עצמה‪.‬‬
‫בתוך כך השתנתה הבנתו של מושג ה"לא מודע" עצמו‪ .‬מושגי תת ההכרה שינו את חשיבותם אל מול‬
‫מושגי הפיצול והדיסוציאציה הקשורים לפסיכואנליזה של מצבי עצמי‪ .‬לראשונה נדונה לעמקה‬
‫האפשרות כי חלק ממצבי העצמי המנותקים עשויים לא להגיע לחקירה הפסיכואנליטית של המטופל‬
‫כאשר גם האנליטיקאי וגם המטופל עשויים שלא לאתר את הסימנים לכך‪ .‬גם התוצאה המיטבית של‬
‫הפסיכואנליזה נתפסת באופן שונה מן האופן המסורתי‪ :‬לא עוד חשיפתו של הלא מודע ניצבת עתה‬
‫‪11‬‬
‫במקום הראשון אלא נגישותם של מצבי עצמי מנותקים אלה לאלה ויכולתו של האדם להכיל בתוכו‬
‫ בעקבות גישה זו נתרמת הפסיכואנליזה בהבנות ובכלים שלא‬.‫קיום של הלכי נפש ולהכיר בהם‬-‫רב‬
‫ דגש מיוחד ניתן להבנה הפסיכואנליטית של מצבי טראומה ודיסוציאציה שנחשבים‬.‫הודגשו קודם‬
‫ בקורס נעסוק בסקירתן של חלק מן‬.‫עתה לשכיחים ואופייניים במיוחד כתגובה לסבל אנושי אקוטי‬
:‫התיאוריות העוסקות במצבי עצמי ובגישות השונות לה‬
‫ ניסוח ראשון של המושג על ידי פייר ז'נה‬
‫ פרויד ואיזכור הפיצול‬
‫ העצמי האמיתי והעצמי המזוייף על פי וויניקוט‬
.‫ מצבי עצמי חברתיים – סליבן ומיטשל‬
.‫ הפיצול הורטיקלי – קוהוט‬
‫ – ברומברג‬Standing in Spaces 
.‫ הול‬,‫ דיוויס ופראולי‬,‫ טראומה ודיסוציאציה – ברומברג‬
,‫ אוגדן‬,‫ רניק‬,‫) – ארון‬Enactment and Reverie( ‫ רגישותו של המטפל לסימני דיסוציאציה‬
.)‫ברומברג‬
.‫ שיח בינינו ואפשרות להביא דוגמאות קליניות‬,‫הקורס יכלול הצגה תיאורטית‬
:)‫רשימת קריאה לפי סדר השיעורים (ייתכנו שינויים‬
Janet, P. The Major Symptoms of Hysteria: Fifteen Lectures Given in the
Medical School of Harvard University. 2007. Kessinger Publishing.
Freud, S. (1927 (1961)). Fetishism. SE 21:149-157. London, Hogarth Press
Sullivan, H. (1950 (1964)). the Illusion of Personal Individuality. the fusion of
Psychiatry and the Social Sciences. New York, W. W. Norton.
Mitchell, S. (1993). Hope and Dread in Psychoanalysis. New York, Basic Books
Mitchell, S. A. (1991). "Contemporary perspectives on self: Toward an
integration." Psychoanalytic Dialogue 1: 121-147.
Winnicott, D. W. (1965). Ego Distortion in Terms of True and False Self. The
Maturational Processes and the Facilitating Environment: Studies in the Theory
of Emotional Development. London, Hogarth & Institute of Psychoanalysis
Kohut, H. (1973). On The Vertical Split. The Chicago Institute Lectures. Tolpin
Bromberg, P. (1998). Standing in Spaces. New Jersey, Hillsdale, NJ: The
Analytic Press.
Aron, L. (2000). "Self-Reflexivity and the Therapeutic Action of Psychoanalysis."
Psychoanalytic Psychology 17: 667-689.
Renik, O. (1993). Countertransference enactments and the psychoanalytic
process. Psychic Structure and Psychic Change. M. Horowitz, O. Kernberg and
E. Weinshel. New York, International Universities Press: 135-158.
Davies, J. M. and M. G. Frawley (1991). "Dissociative processes and
transference-countertransference paradigms in the psychoanalytically oriented
treatment of adult survivors of childhood sexual abuse." Psychoanal. Dialog. 2:
5-36.
Howell, E. F. (2002). "Back to the "States"." Psychoanal. Dialog. 12: 921-957.
:)'‫קורסי בחירה בינתחומיים (סמסטר ב‬
‫ ד"ר רינה דודאי‬,‫מפגש בין השפה הפואטית והפסיכואנליזה‬
11:15 ‫סמסטר ב' שעה‬
‫ חשיפה לסוגיות מרכזיות בשפה הפואטית באמצעות טקסטים מתחומי מדיה שונים‬:‫מטרות הקורס‬
:‫ הנושאים שיילמדו‬.‫ויצירת קשרי גומלין עם סוגיות עקרוניות בפסיכואנליזה‬
‫ קריאה‬.‫ יצירה וקורא וזיקתם להתרחשות הטיפולית הפסיכואנליטית‬,‫ מציאות‬,‫ יחסי יוצר‬
"‫ בחיפוש אחר נקודת מפגש‬:‫מלווה במאמר של עמנואל ברמן "פסיכואנליזה וספרות‬
18
‫‪ ‬דמיון ושונות בין השפה השימושית והשפה הפואטית‪ .‬קריאה מלווה במאמר של רומן‬
‫יעקובסון "בלשנות ופואטיקה"‬
‫סוגיות הנוגעות ליצירה‬
‫‪ ‬יחסי גומלין בין היצירה הבדיונית למציאות ‪ -‬אפלטון מול אריסטו‬
‫‪ ‬המעמד של המטאפורה כאבן בניין של השפה הפואטית‪ .‬צפייה ודיון בקטעים מתוך‬
‫הסרט "הדוור" בבימויו של מייקל רדפורד‬
‫‪ ‬צורה ומשמעות‪ :‬דיון באמצעות המושגים פאבולה וסוז'ט והדגמתם באפוס "אודיסאוס" מאת‬
‫הומרוס‪ ,‬במחזה "אדיפוס המלך" מאת סופוקלס ובסרט "אדיפוס רקס" של פאוזוליני‬
‫‪ ‬מעמדו של הרוחק האסתטי ביצירה‪ .‬דיון באמצעות המיתוס של פרסיאוס ומדוזה‬
‫‪ ‬אנליזה לטקסט וויזואלי‪ :‬משה והמונותיאיזם מאת פרויד‬
‫סוגיות הנוגעות ליוצר‬
‫‪ ‬תהליכי כתיבה של היוצר ‪ -‬תכנון או השראה לא מודעת‪ .‬קריאה בעורב של א‪ .‬א‪ .‬פו וצפייה‬
‫ודיון באפילוג של הסרט "כאוס" של האחים טביאני על פי שיחות עם אימא מאת לואיג'י‬
‫פירנדלו‬
‫‪ ‬כיצד רואה היוצר את תפקידו כאומן ‪ -‬דיון במטאפורות המשקפות את ייעודו של האומן‬
‫סוגיות הנוגעות לקורא‬
‫‪ ‬התהליך הדינאמי של הקריאה ‪" -‬ורד לאמילי" מאת פוקנר‬
‫‪ ‬סקירה היסטורית של התפתחות מעמדו של הקורא כפרשן הטקסט‬
‫‪" ‬המכתב הגנוב" מאת א‪ .‬א‪ .‬פו‪ .‬פרשנות פסיכואנליטית של לאקאן‬
‫רשימת קריאה‪:‬‬
‫אריסטו‪ .‬הפואטיקה‪ .‬תרגם והוסיף מבוא והערות מרדכי הק‪ .‬הוצאת מחברות לספרות‪ .‬עמ'‬
‫מב'‪-‬נד'‪.‬‬
‫בארת‪ ,‬רולן‪ .)116812115( .‬מות המחבר‪ .‬רסלינג‪ .‬תל‪-‬אביב‪ .‬עמ' ‪.15-18 ;1‬‬
‫ברמן‪ ,‬עמנואל‪ .)1181( .‬פסיכואנליזה וספרות‪ :‬בחיפוש אחר נקודות מפגש‪ .‬שיחות ‪ 1:3‬עמ'‬
‫‪.211-218‬‬
‫יעקובסון‪ ,‬רומן‪ .)1111( .‬בלשנות ופואטיקה‪ .‬הספרות ב' ‪ 2‬עמ' ‪261-213‬‬
‫יהושע א‪ .‬ב‪ .)1118( .‬כוחה הנורא שלאשמה קטנה‪ .‬הוצאה לאור‪ .‬תל אביב‪ .‬עמ' ‪121-111‬‬
‫ליוטאר‪ ,‬ז'אן פרנסואה‪ .)1118-1( .‬אנמנזה (היזכרות) של הנראה‪ .‬סטודיו ‪11:28-35‬‬
‫עוז‪ ,‬עמוס‪ .)1111( .‬באור התכלת העזה‪ .‬ספריית פועלים‪ .‬תל‪-‬אביב‪ .‬עמ' ‪213-215‬‬
‫פו‪ ,‬א‪.‬א‪ .)1111( .‬העיקרון הפואטי‪ ,‬שלוש מסות‪ .‬תרגם והעיר ידידיה פלס‪ .‬הקיבוץ המאוחד‪,‬‬
‫ספריית פועלים‪ .‬תל אביב‪.‬‬
‫פרויד‪ ,‬זיגמונד‪ .)1188 ]1111[( .‬המאויים‪ .‬בתוך מעבר לעקרון העונג ומסות אחרות‪ .‬תרגם‬
‫חיים איזק‪ .‬דביר‪ .‬עמ' ‪.1-31‬‬
‫פרויד‪ ,‬זיגמונד‪ .)1188 ]1121[( .‬מעבר לעקרון העונג‪ .‬בתוך מעבר לעקרון העונג ומסות‬
‫אחרות‪ .‬עמ' ‪.15-131‬‬
‫פרויד‪ ,‬זיגמונד‪ .)2111 ]1131[( .‬משה האיש והדת המונותאיסטית‪ .‬הוצאת רסלינג‪ .‬תל אביב‪.‬‬
‫פרי מנחם‪ .)1111( .‬הדינמיקה של הטקסט הספרותי‪ :‬איך קובע סדר הטקסט את משמעויותיו‪.‬‬
‫הספרות ‪ 28‬עמ' ‪.6-21‬‬
‫רנן‪ ,‬יעל‪ .)1113( .‬לשמוע את רחש הגלים‪ .‬סימן קריאה ‪ 2‬עמ' ‪.313-361‬‬
‫‪Brook, Peter. (1984) Reading for the Plot. Design and Intention in Narrative.‬‬
‫‪Harvard University London‬‬
‫‪Holland, Norman, N. ([1968] 1975). The Dynamics of Literary Response. Norton‬‬
‫‪and Company. NY .‬‬
‫‪Lacan, J. (2006). Écrits: The First Complete Edition in English (Bruce Fink‬‬
‫‪trans. in collaboration with Héloïse Fink and Russell Grigg). New York: W. W.‬‬
‫”‪Norton: Seminar on “The Purloined Letter‬‬
‫‪G. Lakoff & M. Johnson. (1980). Metaphors We Live By. University of Chicago‬‬
‫‪Press. Chicago .‬‬
‫‪11‬‬
Muller, J.P. & Richardson, W.J. (Eds.). ([1988], 1993). The Purloined Poe.
Lacan, Derrida, and Psychoanalytic Reading. The Johns Hopkins University
Press. Baltimore and London.
Tomashevsky, B. ([1925] 1965). Thematics. in Russian Formalist Criticism Four
Essays. Lee T. Lemon & Marion J. Reis (Trans). University of Nebraska Press.
London.
‫קורס בחירה סמסטריאלי שניתן במפגשים מרוכזים לאורך השנה‬
Klein’s Envy and Gratitude, and Meltzer’s Apprehension of Beauty and the
Aesthetic Conflict,
:‫ המפגשים יתקיימו בתאריכים‬.‫נפחן מלונדון‬-‫הקורס ניתן על ידי גב' מלכה הירש‬
2111 ‫ פברואר‬22 ,2111 ‫ ינואר‬3 ,2113 ‫ דצמבר‬28 ,2113 ‫) נובמבר‬8 ‫ (או‬1
“Throughout my work I have attributed fundamental importance to the infant’s first object relation- the relation to the
mother’s breast and to the mother- and have drawn the conclusion that if this primal object, which is introjected, takes
root in the ego with relative security, the basis for a satisfactory development is laid” (Klein, in Envy and Gratitude,
1957).
In Envy and Gratitude (1957) which is one of Klein’s last writings before she died in 1960,
she asserts that envy is a primary unconscious emotion directed towards the primary object,
the breast. We will spend two seminars on this oeuvre. In it she expands her view that envy is
operative from birth and its effect is so far-reaching because it prevents early splitting and
idealization. It is interfering fundamentally with the establishment of the loved and loving good
object within the ego. Klein makes the point that envy is probably the worst of all emotions
because it destroys all sources of creativity and value in the self and in the world. It drains the
world of its goodness because it is spoiled and devalued just because it is good. Envy
disrupts the process of reparation because it is at odds with restoring the object to wholeness,
since its wholeness and the recognition of its goodness enhance envy again. Envy in the child
destroys his good objects and he loses the ability to distinguish what is good and what is bad.
Persecution is heightened and hinders the working through of the depressive position and the
strengthening of the ego.
Klein talks about her clinical experiences. It is important to note that Klein explores envy side
by side with stressing that adult life cannot flourish without the secure internalization of the
loved and loving good object and the integration and recognition of external reality that this
encompasses. She believes, following Freud that the early months of life are characterized
by the struggle between the life instinct, represented by love for the breast and the mother,
and the death instinct, represented by envy of the breast’s “intolerable goodness”. Gratitude
Klein saw as the protector of loving feelings, and essential in building up the relation to the
good object and the appreciation of goodness in others and in oneself. Enjoyment is always
bound up with gratitude, and if gratitude is deeply felt it includes the wish to return goodness
received and is thus the basis of generosity.
Meltzer with his concept of the Aesthetic Conflict reconfigures the dichotomy between envy
and gratitude, and instead of life and death instincts he postulates a tension in life between
love and hate of the mother or object beginning from the moment of birth. In his book The
Apprehension of Beauty: The Role of Aesthetic Conflict in Development, Violence and
Art (1988) which he wrote with the literary art critic Meg Harris Williams the notion is
introduced of the Aesthetic Conflict as originating at birth in response to the enigma of
mother’s moods and actions. The authors develop the idea that it is the present not the
absent object that the infant mind must find some means of digesting. Following the initial
impact of the mother’s exterior beauty, it is the desire to know her interior qualities that
awakens the epistemophilic instinct, and it is this that starts what they refer to as the conflict
21
of identifications. Beauty, a property of the “ordinary beautiful devoted mother”, is thought of
as a quality having the power to elicit a passionate response (passionate in the sense of
involving all three of Bion’s L, H and K- links); and the capacity for this response is thought of
as an innate property of the human mind of the “ordinary beautiful baby”. The authors stress
that in the realm of thought which can be encountered in analysis perhaps the central concept
is that of the mystery of private spaces, a mystery which they contrast with secrecy: Secrecy
seems linked to the projection of curiosity and feelings of exclusion, and with the stimulation
of the intrusive curiosity that culminates in violence. The sense of mystery and wonder
inspired by the idea of the mother’s inner world and the parents’ “nuptial chamber” can be at
best unevenly sustained they argue: oscillations between the sense of awe and intrusiveness,
between knowledge as exploration and knowledge as control, between Bion’s “knowing” and
“knowing about”, are keys to tracing the conflict of identifications. Violence, both mental
and physical, is seen as an extreme form of the impulse to violate the privacy of the parents’
“nuptial chamber”; and the impulse to do violence to the baby that is the issue of this nuptial
chamber, provides the link with the destructiveness of envy, and with the perversions. The
Apprehension of Beauty (ch1) and The Aesthetic Conflict (ch2) will be taken as read. We
will discuss On Aesthetic Reciprocity (ch4) in seminar III, where Meltzer discusses the
aesthetic impact of the mother and how it is felt to be made more bearable, through aesthetic
reciprocity. He shows how the apprehension of the mystery of the parental intercourse could
evolve through the therapist’s acknowledgement of the genuine drive towards exploration and
enquiry. In seminar IV we will discuss The Role of the Father in Early Development (ch5)
and The Problem of Violence (ch6) where Meltzer takes up the issue of the protection or
violation of the boundaries of private zones and the process of degradation intend to attack
the beauty and uniqueness of the objects and the capacity for experiencing their aesthetic
impact.
Reading:
Klein, M 1957 Envy and Gratitude: A Study of Unconscious Sources. London: Tavistock
Press
Meltzer, D 1988 The Apprehension of Beauty: the role of aesthetic conflict in development,
art and violence (with Meg Harris Williams): Ch. 1, 2, 4, 5, 6,
O’Shaughnessy, E Gratitude. In: Envy and Gratitude. London, Karnac. 2008, 79-91
‫קבוצות למידת המשך‬
‫ ומהווים מרחב למידה‬,‫קבוצות אלו מיועדות למי שסיימו את ארבע שנות לימודי החובה של ההכשרה‬
‫המשכית לכל עמיתי המכון‬
‫ גב' חני בירן‬,)'‫ (שנה ה‬3114 ‫סמינר קליני – קבוצת הדרכה סגורה למחזור‬
18:11 ‫ ב' שעה‬+ '‫סמסטר א‬
.‫ לא נצבר לקרדיט‬.‫ על פי בקשת הקבוצה‬,‫סמינר קליני כהמשך להכשרה‬
‫ ללא רכז‬,‫ קבוצת קריאה ועבודה בינתחומית‬,‫הסוד והשקר‬
.‫ לא נצבר לקרדיט וללא תשלום‬,18:11 ‫ שעה‬,‫ פעם בשבועיים‬,‫ב‬+‫סמסטר א‬
.‫פסיכואנליטי‬-‫הקבוצה תיפגש לשיח ודיון רחב ומגוון בינתחומי‬
‫ מר מרווין מילר וד"ר אבי ברמן‬,‫סמינר קליני לבוגרים‬
.‫ לא נצבר לקרדיט וללא תשלום‬,‫ פעם בשבועיים‬18:11 ‫סמסטר א' שעה‬
‫ אשר יאפשר‬Psychoanalytic Consultation Group (PCG) ‫אנחנו מציעים סמינר קליני המכונה‬
‫ הקבוצה תהווה מרחב פוטנציאלי‬.‫ להתייעצות‬,‫למשתתפים בו להביא חומר קליני מעבודתם השוטפת‬
21
‫בתוכו יוכלו המשתתפים לשתף באסוציאציות‪ ,‬רגשות ומחשבות העולים כהדהוד לחומרים אשר יובאו‬
‫על ידי המציג‪ .‬הסמינר מוצע למסיימי ההכשרה ולעמיתים אשר הינם לקראת סיומו‪ .‬בקבוצה יועדו‬
‫מספר מקומות לחברים מתוך הקבוצה הבין‪-‬תחומית‪.‬‬
‫הפורמט שונה מקבוצות הדרכה והדרכת עמיתים מסורתית‪ .‬בתחילת כל מפגש חבר משתתף יביא‬
‫חומרים מתוך עבודתו הקלינית האנליטית השוטפת (ורבטים או קושי אישי הקשור לעבודה)‪ .‬לאחר‬
‫הצגת החומר הקליני בתחילת המפגש‪ ,‬המציג מסיים את השתתפותו הפעילה והופך צופה לעבודת‬
‫הקבוצה אשר מתנהלת ללא משוב ישיר למציג‪ .‬לאחר מיצוי ה‪ reverie -‬הקבוצתי נתייחס לחומר‬
‫שעלה בתובנות ולהמשגות אישיות וקבוצתיות‪.‬‬
‫תפקיד המנחים הוא לאפשר את המרחב הפוטנציאלי ואת ה‪ reverie -‬הקבוצתי‪ .‬המנחים יעזרו‬
‫למשתתפים להקשיב להתרחשות התוך אישית והבין אישית ולהעדיפה על משוב‪.‬‬
‫מטרת העבודה היא ליצור מרחב אנליטי שיאפשר חשיבה עמוקה על חומרים קליניים‪ .‬הקבוצה תשים‬
‫דגש על הרחבת החשיבה ואיפשור ה‪ reverie-‬המתפתח‪ .‬הנחת העבודה שלנו היא שהמרחב‬
‫הקבוצתי וההדהוד שבתוכו מסייעים לפענח הבטים לא מודעים של המקרה ושל המציג ואת‬
‫ההעברות הנלוות אליהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬טכניקה זאת עשויה לאפשר חשיבה והוויה המפחיתה מרכיבים‬
‫רגשיים (חרדה של המציג‪ ,‬תחרות‪ ,‬מרכיבים נרקיסיסטים‪ ,‬מעמד פורמלי) המעיבים על דינמיקה של‬
‫למידה בפורמטים של הדרכה קבוצתית מסורתית‪ .‬הטכניקה היא תוצר של נסיון המנחים במסגרות‬
‫קבוצתיות הדרכתיות שונות‪ .‬פרדיגמה אחת הינה ה‪ Weaving Method -‬אשר הינו בשימוש‬
‫בפורומים שונים ומתקיים בצורות שונות במפגשים של ‪The European Psychoanalytic‬‬
‫‪ .Federation‬שיטת העבודה מדמה אריגה של מחשבות על ידי משתתפי הקבוצה בעבודתם על‬
‫החומרים הקליניים המוצגים‪ .‬פרדיגמה נוספת לקוחה מתוך הדרכה למנחי קבוצות השמה דגש על‬
‫הרברי והמטריצה‪.‬‬
‫רשימת קריאה‪:‬‬
‫‪Johan, N. and Bjorn, S. ‘Weaving thoughts’ A method for presenting and‬‬
‫‪commenting psychoanalytic case material in a peer group, IJP 2005;86:1281–98‬‬
‫‪Berman, A., & Berger, N. (2007). Matrix and Reverie in Supervision‬‬
‫‪Groups. Group Analysis, 40, 236-5‬‬
‫קבוצות למידת המשך המתקיימות בימי הפורום‬
‫קבוצת קריאה עצמאית בפסיכואנליזה צרפתית‪ ,‬ללא רכז‬
‫יום הפורום שעה ‪ ,16:11‬לא נצבר לקרדיט וללא תשלום‪.‬‬
‫קבוצת קריאה עצמאית בפסיכואנליזה צרפתית תתקיים זו שנה רביעית ללא מנחה‪.‬‬
‫קבוצת קריאה בפסיכולוגית העצמי‪ ,‬רכזת גב' רחל קלע‬
‫יום הפורום שעה ‪ ,16:31‬לא נצבר לקרדיט וללא תשלום‪.‬‬
‫(ייתכן ויוקדם ל‪ 15:31‬אם זה יאפשר לעוד מעוניינים להשתתף)‬
‫קבוצת העבודה שתעסוק בפסיכולוגית העצמי פתוחה לכל מי שמעוניין ויכול להשתתף‪ ,‬בין אם הוא‬
‫בקיא ומשייך עצמו לגישה זו ובין אם מעוניין להכיר אותה‪ .‬הלמידה תתקיים באופן עצמאי ללא מנחה‬
‫ותעסוק בקריאה של טקסטים תיאורטיים וקליניים של הגישה‪ .‬ההצעה היא להתחיל את המפגשים‬
‫הראשונים בקריאה מתוך ה‪ . Kohut Seminars -‬בחירת חומר הקריאה בהמשך יעשה ביחד על ידי‬
‫המשתתפים‪.‬‬
‫‪22‬‬

Similar documents