לפסק דין המלא

‫בית משפט השלום בחיפה‬
‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬
‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬
‫בפני‬
‫כב' השופט אבישי רובס‬
‫התובע‬
‫המוסד לביטוח לאומי‬
‫נגד‬
‫הנתבעות‬
‫‪.1‬איילון חברה לביטוח בע"מ‬
‫‪.2‬אבנר ‪ -‬אגוד לבטוח נפגעי רכב בע"מ‬
‫פסק דין‬
‫‪.1‬‬
‫בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫התובע‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬הגיש כנגד הנתבעות תביעה במסגרתה עתר לחייבן לשלם לו‬
‫סך של ‪ 690,625‬ש"ח‪.‬‬
‫כפי שעולה מכתב התביעה‪ ,‬הרי שהצדדים חתמו על הסכם לפיו‪ ,‬מחוייבת הנתבעות לפצותו‬
‫בגין תשלומים ששילם באותם מקרים בהם עשויות הנתבעות להיות אחראיות לפצותו מכח‬
‫סעיף ‪ 328‬לחוק הביטוח לאומי )נוסח משולב(‪ ,‬תשנ"ה ‪.1995 -‬‬
‫ביום ‪ ,1.2.2002‬בדרכה לעבודה ותוך כדי חצייתה את כביש‪ ,‬נפגעה הגב' רינה איבגי )להלן‪:‬‬
‫"הנפגעת"( מרכב נוסע )להלן "התאונה"(‪ .‬בעקבות התאונה הגישה הנפגעת תביעה לקביעת‬
‫דרגת נכות למחלקת נפגעי עבודה של התובע‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫התובע לא ציין בכתב התביעה מה היו מסקנות הועדות הרפואיות אשר בדקו את התובעת‬
‫עקב התאונה נשוא התביעה‪ .‬עיון בנספחי כתב התביעה‪ ,‬מעלה כי ועדות רפואיות של המוסד‬
‫לביטוח לאומי קבעו כי לא נותרה לתובעת נכות כתוצאה מהתאונה‪.‬‬
‫ועדה רפואית )נכות מעבודה( של המוסד לביטוח לאומי מיום ‪ 16.12.2002‬קבעה כי לא‬
‫נותרה לתובעת נכות הקשורה לתאונה‪.‬‬
‫ועדה זו הסתמכה‪ ,‬ביו היתר‪ ,‬על אבחון רפואי שנערך לתובעת על ידי ד"ר שחר‪ ,‬בתחום‬
‫א‪.‬א‪.‬ג‪ ,.‬אשר קבע בחוות דעתו מיום ‪ 24.11.2002‬כי אין קשר סיבתי בין בעיותיה של הנפגעת‬
‫באזניים ועל אבחון רפואי שנערך לתובעת על ידי ד"ר גוטמן‪ ,‬בתחום הפסיכיאטריה‪ ,‬אשר‬
‫‪ 1‬מתוך ‪11‬‬
‫בית משפט השלום בחיפה‬
‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬
‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬
‫קבע בחוות דעתו מיום ‪ ,24.11.2002‬כי אין קשר סיבתי בין מצבה בתחום הפסיכיאטרי לבין‬
‫התאונה מיום ‪.1.2.2002‬‬
‫ועדה רפואית לעררים )נכות מעבודה( של המוסד לביטוח לאומי מיום ‪ 28.4.2003‬קבעה כי‪:‬‬
‫"לא היו כל תלונות צוואריות או על ברך שמאל‪ .‬לעומת זאת המציאה‬
‫‪ C.T.‬מותני ותלונות מותניות ללא כל ממצא אובייקטיבי או הגבלה‬
‫תפקודית‪ .‬אין נכות אורטופדית‪ ...‬על פי רישומים רפואיים שעמדו‬
‫לרשות הוועדה מבי"ח אסף הרופא התובעת סבלה מכולסטאטומה ‪-‬‬
‫כלומר דלקת כרונית של האוזן שאינה קשורה לתאונה ולכן אין כל נכות‬
‫הקשורה לאירוע התאונתי מ ‪."1.2.02 -‬‬
‫ועדה רפואית לעררים )נכות מעבודה( של המוסד לביטוח לאומי מיום ‪ 4.9.2003‬קבעה כי‪:‬‬
‫"הבדיקות הנוירולוגיות אשר בוצעו היו תקינות‪ .‬תלונות הנפגעת אשר‬
‫הופיעו בפני הועדה אינן עונות על הקריטריונים של ‪ P.T.S.D‬אלה )כך‬
‫במקור ‪ -‬א‪.‬ר‪ (.‬במצב דיכאוני בה נעשה גם נסיון להתאבדות‪ .‬הועדה‬
‫בדיעה שהפרעותיה הנפשיות אינם קשורות לאירוע הנדון בגלל אופיים‪...‬‬
‫כאמור בדו"ח קודם‪ :‬אורטופדית אין נכות ולאור ממצאי בדיקת הועדה‬
‫אין גם נכות נפשית הקשורה לאירוע הנדון"‪.‬‬
‫הנפגעת הגישה תביעה לנכות כללית וביום ‪ 13.12.2005‬קבעה ועדה רפואית לעררים )נכות‬
‫כללית( של המוסד לביטוח לאומי את נכותה בשיעור ‪ ,73%‬בגינה זכאית היא לקצבת נכות‪.‬‬
‫ראוי לציין כי ועדה נוספת מיום ‪ 26.12.2008‬שינתה קביעה זו והפכה את הנכות הצמיתה‬
‫לנכות זמנית‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫לטענת התובע‪ ,‬בינו לבין הנתבעות קיים הסכם‪ ,‬לפיו מחוייבות הנתבעות לפצותו בגין‬
‫תשלומים ששילם באותם מקרים בהם עשויה הנתבעת להיות אחראית מכח סעיף ‪ 328‬לחוק‬
‫הביטוח לאומי‪.‬‬
‫התובע טוען כי כתוצאה מהתאונה הוא שילם וישלם לנפגעת סכומי כסף במסגרת זכאותה‬
‫לקצבת נכות‪ ,‬וכי מכח ההסכם והחוק כאמור‪ ,‬על הנתבעות לפצותו בגין ‪ 80%‬מסך‬
‫הקצבאות שהועברו ויועברו על ידיו לנפגעת‪ ,‬בסך של ‪ ₪ 690,625‬וכן‪ ,‬ריבית על פי ההסכם‬
‫בין הצדדים‪.‬‬
‫‪ 2‬מתוך ‪11‬‬
‫בית משפט השלום בחיפה‬
‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬
‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬
‫‪.5‬‬
‫במסגרת הבקשה לסילוק על הסף‪ ,‬הפנו הנתבעות לקביעות הועדות הרפואיות השונות של‬
‫התובע במסגרת ענף נפגעי עבודה‪ ,‬אשר קבעו‪ ,‬כאמור‪ ,‬כי לא קיים קשר סיבתי בין מצבה‬
‫הרפואי של הנפגעת לבין התאונה הנדונה מיום ‪ 1.2.2002‬וכי לא נותה לנפגעת נכות כלשהי‬
‫בגין התאונה‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫הנתבעות מדגישות‪ ,‬כי יש לקביעת מחלקת נפגעי עבודה של התובע השלכה ישירה על‬
‫תביעתה של הנפגעת כנגד הנתבעות מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ .‬לכן‪ ,‬מקום‬
‫בו התובע עצמו קבע‪ ,‬באמצעות ועדות ומומחים מטעמו‪ ,‬כי לא קיים קשר סיבתי בין מצבה‬
‫הרפואי של הנפגעת לבין התאונה‪ ,‬הרי שהוא אינו יכול לתבוע שיפוי מהנתבעות על קצבאות‬
‫אותן הוא משלם לנפגעת בשל מצבה הרפואי מכח נכות כללית‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫הנתבעות טוענות כי דרכו של התובע נגועה בחוסר תום לב וכי היא מהווה ניצול לרעה של‬
‫הליכי המשפט‪ .‬הנתבעות הפנו בבקשתן לפסיקה אשר הדגישה את חובת תום הלב‪ ,‬היושר‬
‫וההגינות הנדרשים מצד להליך בכלל ומרשות מרשויות המדינה בפרט‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫עוד טוענות הנתבעות‪ ,‬כי במקרה הנדון מתקיים השתק שיפוטי‪ ,‬באשר התובע מבקש לסתור‬
‫בתביעתו את קביעותיו שלו לפיהן‪ ,‬אין קשר סיבתי בין מצבה הרפואי של הנפגעת לתאונה‪.‬‬
‫מאחר ובהליך תביעת נכות מעבודה שהוגשה על ידי הנפגעת קבע המוסד לביטוח לאומי כי‬
‫לא קיים קשר סיבתי בין מצבה של הנפגעת לבין התאונה וכי לא נותרה לה נכות רפואית‬
‫כתוצאה מהתאונה‪ ,‬הוא מושתק מלטעון אחרת בהליך דנן בפני בית המשפט‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מצביעות הנתבעות על השיהוי הרב בהגשת התביעה‪ .‬התאונה ארעה לנפגעת ביום‬
‫‪ ,1.2.2002‬בעוד שהתביעה הוגשה על ידי התובע ביום ‪ ,29.1.2009‬ערב תום תקופת‬
‫ההתיישנות‪ ,‬דבר המסב להן נזק ראייתי‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫התובע טען בתגובתו לבקשה‪ ,‬כי הוכחת הקשר הסיבתי בין הנכות הרפואית שנקבעה‬
‫לנפגעת במסגרת ענף נכות כללית לבין התאונה‪ ,‬הינה ברת הוכחה וטרם נסתרה והפנה‬
‫לפסיקה הקובעת כי תחילת מועד הנכות הכללית כמועד התאונה מהווה הוכחה לקשר‬
‫סיבתי כאמור‪.‬‬
‫דיון והכרעה‬
‫‪.11‬‬
‫עילת התביעה נשוא תביעת השיבוב דנן‪ ,‬הינה מכח חוק הביטוח הלאומי ומכח ההסכם בין‬
‫הצדדים‪ ,‬אשר צורף לכתב התביעה‪ ,‬בגין גמלאות נכות כללית ששלם ואשר ישלם בעתיד‬
‫המוסד לביטוח לאומי לנפגעת עקב נכותה הרפואית‪ ,‬כתוצאה מהתאונה‪.‬‬
‫‪ 3‬מתוך ‪11‬‬
‫בית משפט השלום בחיפה‬
‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬
‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬
‫עיון בכתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים מעלה כי הם אינם חלוקים על כך שתביעת‬
‫שיבוב מעין זו שלפנינו‪ ,‬מחייבת קשר סיבתי בין ארוע התאונה לבין הנכות הרפואית‪ ,‬וכפועל‬
‫יוצא מכך‪ ,‬הגמלאות שמשולמות לנפגעת‪ .‬קשר סיבתי זה מהווה בסיס לתביעת המוסד‬
‫לביטוח לאומי‪ ,‬בין אם התביעה הינה מכח סעיף ‪ 328‬לחוק הביטוח הלאומי ובין אם‬
‫התביעה הינה מכח ההסכם בין הצדדים‪ .‬מכאן‪ ,‬שעל מנת לזכות בתביעת השיבוב‪ ,‬על‬
‫המוסד לביטוח לאומי להראות קשר סיבתי בין הנכות שנקבעה לנפגעת וכספי הגמלה‬
‫המשולמים לה בעקבות זאת‪ ,‬לבין ארוע התאונה מיום ‪.1.2.2002‬‬
‫ברע"א ‪ 3953/01‬פרלה עמר נ' אליהו חברה לביטוח‪ ,‬פ"ד נד)‪ ,350 (4‬קבע בית המשפט העליון‬
‫כי‪:‬‬
‫משנגזרת זכות ההשבה של המוסד לביטוח לאומי מזכות התביעה של‬
‫המבקשת כלפי המשיבים‪ ,‬ברי שהמוסד לא רכש כל זכות שבתחלוף אלא‬
‫כלפי אותו חלק בתגמולים המבטא את הנכות שהוסבה למבקשת‬
‫בתאונה‪ .‬אכן‪ ,‬כשם שמוגבלת זכותה של המבקשת כלפי המשיבים‬
‫לנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה‪ ,‬כך גם מוגבלת זכות השיפוי של‬
‫המוסד ‪ -‬שבא בנעליה של המבקשת ‪ -‬לתגמולים שמשקפים את דרגת‬
‫הנכות שהוסבה למבקשת בתאונה )שם‪ ,‬בעמ' ‪357‬‬
‫ובהמשך‪ ,‬הוסיף בית המשפט וקבע‪:‬‬
‫"חיובו של המזיק בהשבת שווי ההטבה למיטיבו מותנה בקיומו של קשר‬
‫סיבתי מתאים‪ .‬אין מדובר בקשר הסיבתי העובדתי בין המעשה המזיק‬
‫לבין הסרת המחסום בפני תשלום הגימלאות‪ .‬קשר כזה אכן מתקיים‬
‫בעצם העובדה שאלמלא המעשה המזיק דהיום לא היו משתלמים‬
‫התגמולים‪ ,‬לעומת זאת הקשר הסיבתי‪ ,‬שהוא תנאי לחיוב המזיק להשיב‬
‫למיטיב ערך הטבתו‪ ,‬מתבטא בזיקה הסיבתית שבין המעשה העוולתי‬
‫לבין הנזק דהיום‪ ,‬לאמור בין מעשה הנזיקין לבין הנכות שהוסבה‬
‫בתאונה‪ .‬אכן‪ ,‬המעשה המזיק חולל את הזכאות כולה‪ ,‬אך הוא הסב רק‬
‫מקצת הנכות שבגינה קמה הזכאות‪ .‬לנכות זו אחראי המזיק‪ .‬נכות זו‬
‫גודרת את זכות החזרה של המוסד אל המזיק"‪.‬‬
‫)ראה בעניין זה‪ ,‬בר"ע )י‪-‬ם( ‪ 3410/07‬המוסד לביטוח לאומי נגד הפניקס הישראלי חברה‬
‫לביטוח בע"מ )‪.(10.2.2008‬‬
‫‪ 4‬מתוך ‪11‬‬
‫בית משפט השלום בחיפה‬
‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬
‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬
‫ברע"א ‪ 805/06‬המוסד לביטוח לאומי נ' קרנית‪-‬קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים )‪(29.3.2006‬‬
‫חזר בית המשפט העליון ונתן תוקף להלכת פרלה עמר והחיל אותה באופן מפורש גם על‬
‫המערכת ההסכמית שבין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח‪ .‬במסגרת פסק הדין‬
‫קבע בית המשפט העליון כדלקמן‪:‬‬
‫"החבות לפי ההסכם היא בגין גמלאות המשולמות לנפגע בתאונת‬
‫דרכים‪ ,‬וזאת במקום שבו חברת הביטוח אחראית לפי הדין לפצות את‬
‫הנפגע "מכוח היותה המבטחת של השימוש בכלי רכב שהיה מעורב‬
‫בתאונת הדרכים בגינה משתלמות הגמלאות לנפגע‪) "...‬סעיף ‪3‬‬
‫להסכם; ההדגשות הוספו(‪ .‬והדברים ברורים‪ :‬ההסכמים בין חברות‬
‫הביטוח לבין המל"ל באו להסדיר בדרך יעילה ועקבית את מערכת‬
‫היחסים ביניהם ביישום סעיף ‪ 328‬לחוק הביטוח לאומי‪ ,‬אך הם לא‬
‫נועדו להפוך את חברות הביטוח ‪ -‬למעין "מוסד לביטוח לאומי"‪ ,‬קרי‬
‫לחייבן לשלם למל"ל עבור גמלאות ששולמו על‪-‬ידו בגין רכיבי נכות‬
‫שאינם קשורים לתאונת‪-‬הדרכים )למשל‪ ,‬נכות קודמת מלידה או‬
‫מחמת מחלה(‪ .‬לשון ההסכם והגיונו מחייבים להותיר על כנה את‬
‫דרישת הקשר הסיבתי בין תשלום הגמלה לבין תאונת הדרכים‪ ,‬ואין כל‬
‫מקום לפרש את ההסכם אחרת‪ ...‬גם העובדה שמנגנון החישוב‬
‫שהותווה בעניין עמר אינו ניתן תמיד ליישום במערכת היחסים שבין‬
‫המל"ל לבין חברות הביטוח )בשל הניתוק מהתביעה הנזיקית של‬
‫הנפגע( אין בה כדי להכניס להסכם את מה שאין בו‪ ,‬לאמור‪ :‬חבות של‬
‫חברות הביטוח לשפות את המל"ל אף בגין תגמולים ששולמו לנפגע‬
‫בגין מרכיבי נכות כללית שאינם קשורים לתאונה" )סעיפים ‪ 4‬ו ‪5 -‬‬
‫לפסק הדין(‪.‬‬
‫)ראה גם רע"א ‪ 8779/08‬המוסד לביטוח לאומי נגד איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬
‫)‪ ,(12.3.2009‬רע"א ‪ 8244/08‬מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נגד המוסד לביטוח לאומי‬
‫)‪ ,(17.3.2009‬ע"א ‪ 11122/07‬המוסד לביטוח לאומי נגד אריה חברה לביטוח בע"מ ואח'‬
‫)‪ ,(11.11.2007‬ת‪.‬א‪) .‬י‪-‬ם( ‪ 8048/04‬המוסד לביטוח לאומי נגד כלל חברה לביטוח בע"מ‬
‫)‪ ,(25.7.2006‬ת‪.‬א‪) .‬י‪-‬ם( ‪ 4844/00‬המוסד לביטוח לאומי נגד ענבל חברה לביטוח בע"מ‬
‫)‪.((19.3.2009‬‬
‫סיכומה של נקודה זו‪ ,‬תביעת שיבוב מעין זו שלפנינו‪ ,‬מחייבת קשר סיבתי בין ארוע התאונה‬
‫לבין הנכות הרפואית‪ ,‬וכפועל יוצא מכך‪ ,‬הגמלאות שמשולמות לנפגעת‪.‬‬
‫‪ 5‬מתוך ‪11‬‬
‫בית משפט השלום בחיפה‬
‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬
‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬
‫‪.12‬‬
‫במקרה שלפנינו‪ ,‬קבע המוסד לביטוח לאומי עצמו‪ ,‬באמצעות ועדות רפואיות ומומחים‬
‫מטעמו‪ ,‬אשר בדקו את הנפגעת ונתנו חוות דעת בעניינה‪ ,‬כי לא קיים קשר סיבתי בין מצבה‬
‫הרפואי לבין התאונה מיום ‪.1.2.2002‬‬
‫כפי שפורט בהרחבה לעיל‪ ,‬הרי שועדה רפואית מיום ‪ 16.12.2002‬קבעה‪ ,‬כי לא נותרה‬
‫לנפגעת נכות הקשורה לתאונה‪ ,‬תוך אימוץ חוות דעת הממחים בתחומים א‪.‬א‪.‬ג‪.‬‬
‫ופסיכיאטריה‪ .‬בחוות דעתו מיום ‪ ,24.11.02‬קבע ד"ר שחר כי "אין קשר סיבתי בין בעיותיה‬
‫באוזניים לבין התאונה"‪ .‬בחוות דעתו מיום ‪ 24.11.2002‬קבע ד"ר גוטמן כי "אין קשר סיבתי‬
‫בין הפרעה נפשית דכאונית ממנה סובלת התובעת לבין התאונה מיום ‪ .1.2.02‬אין נכות‬
‫פסיכיאטרית"‪ .‬ועדה רפואית לעררים מיום ‪ 4.9.2003‬קבעה סופית כי לנפגעת לא נותרה‬
‫נכות כתוצאה מהתאונה‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫השאלה היא‪ ,‬האם לאור קביעות הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי )נכות‬
‫מעבודה(‪ ,‬אשר קבעו במסגרת הליך בדיקת נכותה של הנפגעת כי לא נותרה לה נכות רפואית‬
‫כתוצאה מהתאונה‪ ,‬רשאי הוא להעלות במסגרת תביעת השיבוב טענה הפוכה הגורסת כי‬
‫הנכויות שנקבעו במסגרת ענף נכות כללית אצלו‪ ,‬כולם או חלקן‪ ,‬נובעות מהתאונה‪ .‬לטעמי‪,‬‬
‫התשובה לכך שלילית‪ ,‬לאור הכלל בדבר השתק שיפוטי החל בעניינו‪ ,‬מכוחו יש לדחות את‬
‫טענות התובע מחמת חוסר תום לב‪ .‬לכן‪ ,‬משעה שלא קיים קשר סיבתי בין הנכויות שנקבעו‬
‫לנפגעת במוסד לביטוח לאומי לבין התאונה‪ ,‬הרי שמלכתחילה נדונה התביעה לכישלון ודינה‬
‫להדחות על הסף‪.‬‬
‫סוגיית ההשתק השיפוטי‬
‫‪.14‬‬
‫הכלל החל בהשתק השיפוטי עוצב בפסיקה בפסק דינה של כב' השופטת דורנר בע"א‬
‫‪ NTERLLEGO A/S 513/89‬נגד ‪ ,LINES BROS S.A - EXIN‬פ"ד נט)‪) ,133 (6‬להלן "פסק דין‬
‫אינטרלגו"(‪ ,‬שם נקבע כדלקמן‪:‬‬
‫"‪...‬בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה‪ ,‬מושתק‬
‫מלהתכחש לטענתו גם בהליך נגד יריב אחר )שבעניינו לא נוצר‬
‫מעשה‪-‬בית‪-‬דין( ולטעון טענה הפוכה" )שם‪ ,‬בעמ' ‪.(194‬‬
‫פסק הדין אומץ בפסקי דין מאוחרים )ראה למשל‪ ,‬ע"א ‪ 1662/99‬חזקיהו חיים נגד אליהו‬
‫חיים‪ ,‬פ"ד נו)‪ ,295 (6‬רע"א ‪ 6753/96‬מ‪.‬מ‪.‬ח‪.‬ת‪ .‬בע"מ ואח' נ' ישראל פרידמן‪ ,‬פ"ד נ)‪.418 (5‬‬
‫‪ 6‬מתוך ‪11‬‬
‫בית משפט השלום בחיפה‬
‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬
‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬
‫ברע"א ‪ 4224/04‬בית ששון בע"מ נגד שיכון עובדים והשקעות בע"מ‪ ,‬פ"ד נט)‪633 ,625 (6‬‬
‫הוסיף כבוד השופט גרוניס כי‪:‬‬
‫"הטענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר מקום שבו אחד‬
‫מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו‬
‫הליך עצמו או בשני הליכים שונים‪ ...‬הדגש בהשתק השיפוטי הינו‬
‫על היחס בין בעל‪-‬הדין לבין בית‪-‬המשפט‪ .‬מכך אף נובע שתחולתו‬
‫של ההשתק השיפוטי אינה מוגבלת למצב דברים שבו מדובר באותם‬
‫מתדיינים בהליך הראשון ובהליך המאוחר‪ ...‬ואף אין דרישה שהצד‬
‫האחר שינה את מצבו לרעה ) ‪G. Spencer Bower, A.K. Turner‬‬
‫‪The Law Relating to Estoppel by Representation [19], at p.‬‬
‫‪) ".(360‬ההדגשות שלי ‪ -‬א‪.‬ר‪.(.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬הוסיף כבוד השופט גרוניס כי‪:‬‬
‫"אעיר כי איני משוכנע שאמנם הדרישה של הצלחה קודמת תהא‬
‫בכל מקרה ומקרה תנאי שאין בלתו לתחולתו של השתק‬
‫שיפוטי‪) "...‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.(634 - 633‬‬
‫כבוד השופט רובינשטיין היה שותף לדעתו של כבוד השופט גרוניס בעניין זה וקבע כי‪:‬‬
‫אף אני איני סבור ‪ -‬על פני הדברים ‪ -‬כי לשם השתק שיפוטי נחוץ‬
‫בכל מקרה התנאי של הצלחה קודמת בטענה כחוסמת העלאתה שוב‪,‬‬
‫קרי שאם נתקבלה הטענה יש חשש להיווצרותן של החלטות סותרות‬
‫של בתי‪-‬המשפט‪ ,‬אך אם נדחתה אין החשש קיים‪ ,‬וניתן להעלות את‬
‫הטענה‪ .‬לדידי‪ ,‬באספקלריית תום‪-‬הלב ‪ -‬ובלשון פשוטה‪ ,‬הגינות ‪-‬‬
‫אין צורך ככלל בהצלחה קודמת בטענה זו‪ .‬אי אפשר שהצד שכנגד‪,‬‬
‫ובהכרח גם בתי‪-‬המשפט‪ ,‬יהיו לטוען בחינת "תכנית כבקשתך" )שם‬
‫בעמ' ‪.(637‬‬
‫)ראה גם דבריו של כבוד השופט ג'ובראן בע"א ‪ 7497/07‬יעקב רינגלר נ' אליהו לינדאור‬
‫)‪.(22.2.2010‬‬
‫‪ 7‬מתוך ‪11‬‬
‫בית משפט השלום בחיפה‬
‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬
‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬
‫‪.15‬‬
‫בפסק הדין שניתן לאחרונה בת‪.‬א‪) .‬חיפה( ‪ 1072/04‬פרחאן זייד נ' הדר חברה לביטוח בע"מ‬
‫)‪ ,(10.1.2010‬חזרה כבוד השופטת וילנר והבהירה את ההבחנה בין ההשתק השיפוטי לבין‬
‫ההשתק הרגיל‪:‬‬
‫"דוקטרינת ההשתק השיפוטי מובחנת מההשתק הרגיל‪ ,‬בכך שבעל‬
‫הדין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה‪ ,‬מושתק מלטעון‬
‫טענה סותרת בהליך האחר אף נגד יריב אחר שבעניינו לא קיים‬
‫מעשה בית דין"‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫ברע"א ‪ 5733/96‬עמד כבוד השופט אור על הרציונל שבבסיס דוקטרינת ההשתק השיפוטי‪:‬‬
‫"מאחורי ההשתק שאליו שואפים המבקשים‪ ,‬המבוסס על ההצהרה‪,‬‬
‫עומדת בעיקרה טענה של הגינות ותום לב )ראו ד' פרידמן ונ' כהן‪,‬‬
‫חוזים )אבירם כרך א‪ ,‬תשנ"א(‪ .(96 ,‬על‪-‬פי כלל זה‪ ,‬אם העלה אדם‬
‫טענה בהליך מסוים וטענתו התקבלה‪ ,‬ובעקבות זאת זכה בטובת‬
‫הנאה‪ ,‬הוא יהיה מנוע מלהעלות טענה סותרת בהליך אחר‪"...‬‬
‫)ההדגשה שלי ‪ -‬א‪.‬ר‪.(.‬‬
‫בית המשפט העליון עמד על תכלית ההשתק השיפוטי גם בעניין אינטרלגו‪:‬‬
‫"מטרתו של השתק זה היא כפולה‪) :‬א( במישור המשפט הציבורי‪,‬‬
‫הוא נועד לשמור על טוהר ההליך המשפטי‪ ,‬ולמנוע מבעל דין לנצל‬
‫לרעה את בתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק; )ב( במישור‬
‫המשפטי הפרטי‪ ,‬תכליתו היא למנוע תוצאות בלתי צודקות‬
‫המתחייבות לכאורה על‪-‬פי הדין )בהנחה שהטענה המאוחרת היא‬
‫הטענה הנכונה(‪ ,‬וזאת על‪-‬ידי השתקת בעלי הדין מלטעון ומלהוכיח‬
‫בבית המשפט טענות עובדתיות ומשפטיות גם אם הן נכונות" )שם‪,‬‬
‫בעמ' ‪.(200‬‬
‫בת‪.‬א‪) .‬חיפה( ‪ 1072/04‬סיכמה כבוד השופטת וילנר את בסיס דוקטרינת ההשתק השיפוטי‬
‫בשלושה‪:‬‬
‫"‪ ...‬בבסיס דוקטרינת ההשתק השיפוטי עומדות חובת תום הלב‪,‬‬
‫ההגינות ותקנת הציבור"‪.‬‬
‫‪ 8‬מתוך ‪11‬‬
‫בית משפט השלום בחיפה‬
‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬
‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬
‫‪.17‬‬
‫במקרה שלפנינו מדובר בשני הליכים‪ ,‬שהראשון בהם התקיים בפני המוסד לביטוח לאומי‬
‫והשני בבית המשפט‪ .‬בית המשפט העליון יישם את דוקטרינת ההשתק השיפוטי והחיל‬
‫אותה במקרים בהם העלה בעל דין טענות סותרות בשני ההליכים בפני ערכאות שיפוטיות‪.‬‬
‫כבוד השופטת וילנר התייחסה לעניין זה בפסק דינה בת‪.‬א‪ ,1072/04 .‬שם נדונו גרסאות‬
‫סותרות שהועלו על ידי התובע בפני המוסד לביטוח לאומי ובית המשפט‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫" יישומה של דוקטרינת ההשתק השיפוטי ככזו‪ ,‬נעשה עד כה‬
‫בפסיקה של בית המשפט העליון‪ ,‬במקרים בהם העלה בעל דין‬
‫גרסאות או טענות סותרות בשני הליכים משפטיים‪ .‬למיטב ידיעתי‪,‬‬
‫טרם נדונה בפסיקה‪ ,‬באופן ישיר‪ ,‬יישומה של הדוקטרינה כהשתק‬
‫שיפוטי דווקא‪ ,‬במקרים בהם דובר בשני הליכים שאחד מהם אינו‬
‫הליך שיפוטי‪ ,‬כמו במקרה שלפנינו‪" .‬‬
‫בהמשך‪ ,‬קבעה כבוד השופטת וילנר כי‪:‬‬
‫" כשלעצמי‪ ,‬איני רואה כל מניעה להחיל את דוקטרינת ההשתק‬
‫השיפוטי גם במקרים אלה בהם הגרסה הראשונה נמסרה על ידי‬
‫בעל הדין בהליך מינהלי‪ /‬ציבורי‪ ,‬המקנה לו טובת הנאה מכספי‬
‫ציבור‪ ,‬והגרסה המאוחרת נטענה על ידו בבית המשפט‪ .‬דרישות תום‬
‫הלב‪ ,‬ההגינות וההוגנות‪ ,‬הן לב לבו של כל הליך ובודאי זה המתנהל‬
‫לפני רשות ציבורית‪/‬מינהלית כמו המוסד לביטוח לאומי‪ .‬ייחוד‬
‫דרישות אלה רק להליך השיפוטי‪ ,‬מוקשה‪ ,‬ולטעמי‪ ,‬בלתי ראוי‪".‬‬
‫כבוד השופטת וילנר הפנתה לדבריו של כבוד השופט כהן בע"א ‪ 594/80‬הרצל אליאב נגד‬
‫הסנה‪ ,‬פ"ד ל"ו)‪ ,543 (3‬אשר התייחס לטענות סותרות שהועלו בפני שני טריבונאלים שונים ‪-‬‬
‫הליך בפני קצין התגמולים והליך בפני בית המשפט ‪ -‬וקבע כי‪:‬‬
‫"בעל הדין שטען לגרסה מסויימת לפני קצין התגמולים מושתק‬
‫מלהעלות טענה הפוכה בתביעה בבית משפט" )שם‪ ,‬בעמ' ‪.(552‬‬
‫‪.18‬‬
‫המגמה הבאה לידי ביטוי בפסקי הדין הנ"ל הינה החלת הכלל של השתק שיפוטי גם במצב‬
‫בו הליך אחד מתנהל בפני טריבונאל מנהלי מעין שיפוטי של המוסד לביטוח לאומי והשני‬
‫בפני בית המשפט‪ ,‬מתוך החובה לשמר את הערכים של חובת תום הלב‪ ,‬ההגינות והיושר‬
‫בניהול ההליך‪ .‬המוסד לביטוח לאומי והועדות הרפואיות ממלאים פונקציות של טריבונאל‬
‫מעין שיפוטי‪ ,‬הכפוף לביקורת שיפוטית של ערכאות בתי המשפט )ובפרט‪ ,‬בית הדין‬
‫‪ 9‬מתוך ‪11‬‬
‫בית משפט השלום בחיפה‬
‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬
‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬
‫לעבודה(‪ .‬לאור הוראות סעיף ‪6‬ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬קביעתן של הועדות‬
‫הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי מחייבת בהליך השיפוטי‪ ,‬עת מוגשת תביעה לפיצויים‬
‫על ידי הנפגע כנגד המבטחות‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬דרישת תום הלב וההגינות חלה לא רק על נפגע המתדיין בפני המוסד לביטוח‬
‫לאומי‪ ,‬אלא‪ ,‬בראש ובראשונה על המוסד לביטוח לאומי עצמו‪ ,‬המשמש‪ ,‬כאמור‪ ,‬רשות‬
‫ציבורית וטריבונאל מעין שיפוטי‪ .‬אם מושתק בעל דין מלהעלות טענות סותרות‪ ,‬הרי שעל‬
‫אחת כמה וכמה‪ ,‬מושתקת הרשות הציבורית‪ ,‬המשמשת בעצמה כטריבונאל מעין שיפוטי‪,‬‬
‫מלטעון טענות סותרות‪.‬‬
‫איני מוצא‪ ,‬אפוא‪ ,‬מניעה להחיל את הכלל של השתק שיפוטי על המקרה שלפנינו‪ ,‬למרות‬
‫שמדובר בהליך ראשון שהתקיים בפני המוסד לביטוח לאומי והליך שני המתקיים בפני בית‬
‫המשפט‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫הנפגעת נפגעה בתאונת דרכים‪ ,‬שהוכרה כתאונת עבודה‪ .‬ועדות רפואיות של המוסד לביטוח‬
‫לאומי‪ ,‬בשני דרגים‪ ,‬סמכו ידיהן על חוות דעתם של רופאים שמינו‪ ,‬וקבעו כי לא קיים קשר‬
‫סיבתי בין מצבה הרפואי של הנפגעת לבין התאונה מיום ‪ .1.2.2002‬קביעותיו של המוסד‬
‫לביטוח לאומי‪ ,‬באמצעות הועדות הרפואיות בענף נכות מעבודה‪ ,‬לפיהן לא קיים קשר‬
‫סיבתי בין מצבה הרפואי של הנפגעת לתאונה וכי לא נותרה לה נכות רפואית כתוצאה‬
‫מהתאונה‪ ,‬מנעו מהנפגעת קבלת תגמולים מהתובע )ובכך יצא התובע נשכר בהליך קודם‬
‫וזכה ליתרון על בסיס טיעון הפוך(‪ .‬דרישת תום הלב וההגינות‪ ,‬העומדות בבסיס דוקטרינת‬
‫ההשתק השיפוטי‪ ,‬אינן מאפשרות מצב בו מחד ‪ -‬בהליך המתנהל במוסד לביטוח לאומי‪,‬‬
‫בשתי ערכאות פנימיות‪ ,‬המהוות טריבונאל מעין שיפוטי‪ ,‬יוכרע עניין מסויים ומאידך ‪ -‬יעלה‬
‫המוסד לביטוח לאומי טענה הסותרת את קביעותיהן של ועדותיו הרפואיות שלו באותו‬
‫עניין‪ .‬לפיכך‪ ,‬משעה שהמוסד לביטוח לאומי קבע כי לא קיים קשר סיבתי בין מצבה הרפואי‬
‫של הנפגעת לתאונה‪ ,‬הוא מושתק מלהעלות טענה הפוכה בהליך בו פתח כנגד הנתבעות‬
‫בבית המשפט‪.‬‬
‫‪.20‬‬
‫כפועל יוצא מכך שלא קיים קשר סיבתי בין הנכויות שנקבעו לנפגעת במוסד לביטוח לאומי‬
‫)נכות כללית( לבין התאונה‪ ,‬הרי שהתובע אינו זכאי לשיפוי מהנתבעות ולכן‪ ,‬דין התביעה‬
‫להדחות‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫סיכומו של דבר‪ ,‬התובע אינו זכאי לשיפוי מהנתבעות‪ ,‬בגין כספים ששלם ו\או ישלם לנפגעת‬
‫בגין הנכות שנקבעה לה בענף נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי‪ .‬לפיכך‪ ,‬אני דוחה את‬
‫התביעה על הסף‪.‬‬
‫‪ 10‬מתוך ‪11‬‬
‫בית משפט השלום בחיפה‬
‫‪ 23‬מאי ‪2010‬‬
‫תא"ק ‪ 18842-01-09‬המוסד לביטוח לאומי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'‬
‫‪.22‬‬
‫התובע ישלם לנתבעות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של ‪ 5,000‬ש"ח ומע"מ‪ ,‬בצירוף הפרשי‬
‫הצמדה וריבית כחוק‪ ,‬מהיום ועד למועד התשלום בפועל‪.‬‬
‫המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים‪.‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬י' סיון תש"ע‪ 23 ,‬מאי ‪ ,2010‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫‪ 11‬מתוך ‪11‬‬