מדריך למורה

‫בין פרקי אבות לאבות הציונות‬
‫מדריך למורה‬
‫______________________________________________________________________ _____‬
‫הכנסת אורחים‬
‫בשלושת הרגלים‬
‫יחידה ט'‪ ,‬העוסקת במחזור הזמנים ומתייחסת למקבצי חגים כמבטאים ערכים של חברה‬
‫מתוקנת‪ ,‬ייחודית במהותה משאר היחידות ומזמנת עיסוק תוכני לצד ציר הזמנים השנתי‬
‫והתייחסות לחגים שבו‪ .‬לימוד חלק זה יתמקד בערך הכנסת אורחים‪ ,‬לצד מחוייבות לדאגה‬
‫לעניים ולאוכלוסיות חלשות ‪ -‬כפי שבאים לידי ביטוי בחגי שלושת רגלים (פסח‪ ,‬שבועות וסוכות)‪.‬‬
‫בשלושה חגים מקראיים נצטווה עם ישראל לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים‪ :‬בסוכות‪ ,‬בפסח‬
‫ובשבועות‪ .‬מתוך לימוד המשותף בחגים אלו‪ ,‬נתמקד בערך הכנסת אורחים שבא לידי ביטוי‬
‫במנהגים השונים של כל אחד מהחגים‪ .‬במהלך הלימוד נבחן את העקרונות להכנסת אורחים‬
‫ראויה‪ ,‬נשאל האם יש לקיים את מידת הכנסת אורחים בכל מחיר ונדון בקשר שבין הכנסת‬
‫אורחים להכנסת עניים‪ .‬כמו כן נברר את נקודת המפגש של מידת הכנסת האורחים עם מציאות‬
‫חיינו ובעולמם של התלמידים‪.‬‬
‫מטרות‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יכירו את המושג 'שלושת הרגלים' ואת מאפייני חגים אלו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יבחנו את מידת הכנסת האורחים‪ ,‬כפי שהיא מתבטאת בכל אחד מחגי שלושת‬
‫הרגלים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יבררו מהם העקרונות להכנסת אורחים ראויה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים ישאלו האם יש לקיים את מידת הכנסת האורחים בכל מחיר?‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יבררו את היחס הראוי של מידת "הכנסת עניים" ואת דרכי יישומו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים ידונו בקשר שבין הכנסת אורחים להכנסת עניים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים יבחנו את רלוונטיות מידת הכנסת האורחים במציאות חייהם ‪ -‬האישית‪,‬‬
‫הכיתתית והחברתית כאחד‪.‬‬
‫הכנסת אורחים בשלושת הרגלים ‪ -‬מבוא‬
‫(עמ' ‪)431-431‬‬
‫חלק זה משמש כמבוא ומאפשר לימוד ראשוני של המושג 'שלושת הרגלים' ומקורו‪ ,‬תוך בחינת‬
‫ביטויי מידת הכנסת האורחים בכל אחד מחגיו‪.‬‬
‫"שֹלש ְרגָלִ ים (=שלוש פעמים) ָתחֹג‬
‫"רגָלִ ים" בלשון המקרא פירושה "פְ עָ ִמים"‪ ,‬כמו שכתוב‪ָ :‬‬
‫המילה ְ‬
‫לִ י בַּ שָ נָה" (שמות כג ‪ .)41‬שלושת הרגלים שהתורה מצווה לחגוג הם חג הסוכות‪ ,‬פסח ושבועות‪.‬‬
‫מצוות העלייה לרגל לירושלים הייתה קשורה קשר הדוק לבית המקדש ולטקסים שנערכו בו‪ ,‬ולכן‬
‫המנהג היה נפוץ בתקופות שבהן היה בית מקדש קיים‪ .‬כיום‪ ,‬לאחר שנחרב בית המקדש‪ ,‬נוהגים‬
‫חלק מישראל לעלות לירושלים ולהתפלל ליד הכותל – זכר למצות העלייה לרגל‪.‬‬
‫העשרה למורה‪ :‬עוד בנושא עליה לרגל ראו במקורות הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5563‬‬
‫‪‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/Pesach/Hag/ShloshRegalim‬‬
‫‪.htm‬‬
‫המלצה מתודית‪:‬‬
‫הרכיבו עם הילדים "תעודת זהות" לחג בו אתם עוסקים בהקשר לשלושת הרגלים‪ ,‬על מנת‬
‫לאפשר היכרות ראשונית עם החג‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫שם החג‪:‬‬
‫שמות נוספים לחג ומשמעותם‪:‬‬
‫תאריך בו נחוג החג‪:‬‬
‫מה אנו מציינים בחג זה?‬
‫מצוות ומנהגי החג‪:‬‬
‫כעת‪ ,‬לאחר שדיברתם על החג ומאפייניו‪ ,‬הסבירו כי חג זה הנו אחד מ"שלושת הרגלים" והמשיכו‬
‫בלימוד מושג זה‪.‬‬
‫קראו עם התלמידים את הפסוקים מספר שמות‪ ,‬המופיעים בעמ' ‪ 431‬ומפרטים על שלושת‬
‫הרגלים ושאלו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫איזה מספר חוזר על עצמו בפסוקים וכמה פעמים הוא מופיע? (המספר שלוש מוזכר פעמיים ‪-‬‬
‫הוא פותח את הפסוקים וחותם אותם)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אילו שלושה חגים מוזכרים בפסוקים ומה מאפייניהם?‬
‫(חג המצות – כלומר חג פסח‪ .‬מאפייני החג‪ :‬אכילת מצות שבעה ימים‪ .‬נחגג בעונת האביב‪.‬‬
‫מסמל את יציאת מצרים‪.‬‬
‫חג הקציר ‪ -‬כלומר חג שבועות משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים‬
‫שהיה מובא לה' בתור מנחה‪ .‬מאפייני החג‪ :‬העלאת הביכורים‪ ,‬כלומר פירות האדמה‬
‫הראשונים (מלשון בכור) לבית המקדש‪.‬‬
‫חג האסיף – כלומר חג סוכות‪ ,‬שבו אוספים את התבואה והגפן שהושארו בשדה במשך הקיץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מה צווו בני ישראל בשלוש החגים הללו? (לעלות לרגל אל בית המקדש בירושלים‪ ,‬ולפיכך‬
‫מכונים שלושת הרגלים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כיום כשבית המקדש נחרב‪ ,‬מה נוהגים לעשות בחגים אלו? רמז‪ :‬התבוננו בתמונה שבעמוד‬
‫‪( .431‬כיום נוהגים ישראל לעלות אל ירושלים בשלושת הרגלים ‪ -‬זכר למצות העלייה לרגל‬
‫שהייתה נהוגה בעבר)‪.‬‬
‫המשיכו וקראו את המשך הקטע‪ ,‬המתאר את מאפייניהם הדתיים והחקלאיים של חגי שלושת‬
‫הרגלים‪ .‬שאלו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כיצד ערך הכנסת אורחים מתקיים בכל אחד מבין שלושת הרגלים? הביאו דוגמאות‪.‬‬
‫הערה למורה‪:‬‬
‫אם התלמידים לא מצליחים לענות על שאלה זו‪ ,‬המשיכו וקראו את הקטע‪ ,‬המתאר כיצד הכנסת‬
‫האורחים מתקיימת בכל אחד מחגים אלו‪ .‬להלן פירוט מלא של מימוש ערך זה בשלושת הרגלים‪.‬‬
‫פסח – פסח נחשב לראשון בשלושת הרגלים משום שהמקרא מתחיל את הספירה העברית מחודש‬
‫ניסן ולא מחודש תשרי כנהוג בימנו‪.‬‬
‫במהלך ליל הסדר נוהגים לפתוח את הדלת ולהזמין כל רעב ונצרך להשתתף בארוחת החג‪ .‬הכנסת‬
‫האורחים מבטאת כאן ערך קהילתי ולאומי על ידי קריאה שלא להשאיר שום אדם רעב או בודד‬
‫מחוץ לקהילה בחג החירות הלאומי‪ .‬עם זאת יש לציין כי מנהג זה הוא בעיקר סמלי ופחות‬
‫יישומי‪.‬‬
‫מנהגי הכנסת אורחים נוספים נוהגים כיום בפסח ‪ -‬אירוח חיילים בודדים או משפחות הוא מנהג‬
‫רווח בישראל‪.‬‬
‫שבועות – חג השבועות‪ ,‬המכונה במקרא חג קציר חיטים וחג הביכורים‪ ,‬נקרא כך כיון שחל לאחר‬
‫סיום ספירת העומר בת שבעת השבועות‪ .‬בזמן שבית המקדש היה קיים הוקרב בחג השבועות‬
‫קרבן מיוחד שנקרא קרבן שתי הלחם והחלה בו העונה של הבאת הביכורים‪ .‬על פי חז"ל מזוהה‬
‫החג עם זמן מתן תורה ובהתאם לכך מציינים את קבלת התורה בתפילות ובמנהגי החג‪.‬‬
‫בנוסף לקריאת התורה נהוג ברוב קהילות ישראל לקרוא בשבועות את מגילת רות‪ ,‬העוסקת ברות‬
‫ גיורת מואבייה שהצטרפה לנעמי חותנתה ולעם ישראל ומצאצאיה נולד דוד המלך‪ .‬מגילה זו‬‫מושתתת על ערכי חסד‪ ,‬גמילות חסדים והכנסת אורחים‪.‬‬
‫המדרש המופיע בספר (בעמ' ‪ )431‬מפתיע אותנו‪ ,‬היות ובו רות אומרת שהיא זו שעשתה חסד עם‬
‫בועז‪ ,‬ולא להיפך כפי שהיינו מצפים‪ ,‬שהרי רות היא זו הנזקקה לחסדו של בועז בהיותה ענייה‬
‫וחסרת כל‪ .‬משפט זה ממחיש את ההדדיות שיש בהכנסת אורחים ועניים כאחד‪ :‬עצם הנתינה של‬
‫בעל הבית לעני תורמת לו‪ ,‬לא פחות מאשר לעני‪.‬‬
‫מדרש תמונה‪ :‬רות מלקטת שיבולים ‪ /‬גוסטב דורה‪4681 ,‬‬
‫גוסטב דורה‪ ,‬צייר‪ ,‬תחריטאי ואומן צרפתי מהמאה ה‪ ,41-‬התפרסם בעיקר בציורי התנ"ך שלו‪.‬‬
‫בתחריט זה הוא מתאר את רות מלקטת שיבולים בשדה בועז‪ ,‬על מנת להחיות את נפשה ונפש‬
‫נעמי חמותה‪ .‬מצוות לקט היא אחת משלוש מתנות עניים בהם מחויב בעל השדה‪.‬‬
‫סוכות ‪ -‬חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים‪ ,‬בין ט"ו לכ"א בתשרי‪ .‬בתורה חג הסוכות מופיע גם‬
‫בשם חג האסיף ומצווה לשבת בו בסוכות ארעי – כזכר לסוכות בהן ישבו בני ישראל בנדודיהם‬
‫במדבר‪.‬‬
‫אחד המנהגים הבולטים בסוכות הוא המנהג לזמן לסוכה 'אושפיזין' (בארמית = אורחים]‪ ,‬כלומר‬
‫דמויות מקראיות מרכזיות ביהדות‪ .‬במקביל נהוג להזמין אורחים ממשיים לסוכה ולארוחות החג‬
‫ונוהגים לערוך ביקור בסוכות שונות‪ ,‬ויש אף אלו המזמינים תלמיד חכם עני לשולחנם‪ .‬בישראל‬
‫נוצרה מסורת בסוכות בה נשיא המדינה פותח את דלתות ביתו ומזמין את כל ישראל להתארח‬
‫בסוכתו (ראו בתמונה שבעמוד ‪ .)431‬ניתן לומר אם כן‪ ,‬שמנהג הכנסת אורחים עומד בבסיסו של‬
‫החג‪.‬‬
‫סכמו‪ :‬ראינו כי ערך הכנסת אורחים הנו משמעותי בעיקר בשלושת הרגלים‪ ,‬שמייצגים את החגים‬
‫הקדומים ואולי המשמעותיים ביותר ביהדות‪ .‬במהלך לימוד יחידה זו נבחן ערך זה תוך דיון‬
‫בעקרונות הכנסת אורחים ראויה‪ ,‬ותוך בחינת המחיר של מימוש ערך זה‪ .‬כמו כן נדון בקשר‬
‫שבין הכנסת אורחים להכנסת עניים‪.‬‬
‫רציונאל היחידה‬
‫כשאר היחידות גם יחידה זו מתבססת על משנה נבחרת בפרקי אבות‪ ,‬ויוצאת ממנה אל דיון תוכני‬
‫וערכי כאחד‪ .‬המשנה המרכזית של יחידה זו היא משנה ה' בפרק א'‪ ,‬המציגה את אמירת יוסי בן‬
‫יוחנן‪ ,‬איש ירושלים שאומר‪" :‬יהי ביתך פתוח לרווחה ויהיו עניים בני ביתך"‪ .‬המשנה מורכבת‬
‫משתי אמירות‪ ,‬שלכאורה לא נראות בהכרח קשורות זו לזו‪ :‬האחת מדברת על הערך של מידת‬
‫הכנסת אורחים והשנייה עוסקת במושגי חסד ובקריאה לאדם להכניס אל ביתו עניים ולדאוג‬
‫לרווחתם‪ .‬במהלך היחידה נתמקד בכל אמירה‪ ,‬תוך בחינת משמעותה והעקרונות הנגזרים ממנה‪,‬‬
‫ונשאל מה בין הכנסת אורחים להכנסת עניים‪.‬‬
‫"יהי ביתך פתוח לרווחה"‬
‫(עמ' ‪)438-431‬‬
‫בפתיחת יחידה זו נברך את עקרונות ערך הכנסת האורחים‪ ,‬תוך התמקדות באמירה הראשונה‬
‫שבמשנה "יהי ביתך פתוח לרווחה" ובבירור משמעותה‪.‬‬
‫משימת הפתיחה (עמ' ‪)438‬‬
‫במשימה זו מוצגות תמונות המתארות סוגי בתים שונים‪ .‬בקשו מהתלמידים להתבונן בתמונות‬
‫אלו ושאלו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫באיזה מן הבתים הייתם רוצים להתארח ומדוע?‬
‫‪‬‬
‫באילו מן הבתים תרגישו "הכי בבית"?‬
‫לאור תשובותיהם של התלמידים יעלה הקשר בין אופי הבית וסגנון הבנייה שלו לבין מידת הכנסת‬
‫האורחים שהוא מזמן‪ :‬טירה נראית כמקום מושך שבו התלמידים ירצו להתארח‪ ,‬אך אופן בנייתו‬
‫המבוצר והסגור שולח מסר ברור לעוברי אורח להישאר בחוץ‪ .‬גם ארמון בקינגהם‪ ,‬מעונו הרשמי‬
‫של משפחת המלוכה באנגליה‪ ,‬משדר סגירות ונמצא תחת אבטחה כבדה‪ ,‬ומאידך הוא מושך אלפי‬
‫תיירים כל שנה המגיעים לבקר בו‪ .‬לעומתם האוהל או החושה הבדואית פתוחים לכל ומייצגים‬
‫בעצם סגנון בנייתם וצורתם הזמנה לאורחים להיכנס (ולא בכדי הכנסת אורחים בדואית היא‬
‫חלק יסודי בתרבותם – וראו עוד על כך בעמוד ‪.)431‬‬
‫השיכון נבנה על מנת להכיל מספר רב ביותר של משפחות‪ ,‬תוך עלות מינימליסטית ובזמן קצר‬
‫ביותר‪ .‬במבנה כזה עשרות דירות זהות ממוקמות בו כאשר הייחודיות של כל דירה נאבדת ומבנה‬
‫זה מבטא ניכור כלפי חוץ‪ .‬לעומת זאת בית הממתקים של המכשפה‪ ,‬באגדה הידועה על עמי ותמי‪,‬‬
‫נועד למשוך אורחים מהחוץ‪ ,‬אף משמש כ''מלכודת דבש'' – מי שנכנס אליו לא יוכל לצאת‪.‬‬
‫תשובותיהם של התלמידים גם יגלו פער בין הבתים בהם היו התלמידים רוצים להתארח ובין‬
‫הבתים שמזמיני אורחים‪ .‬לרוב דווקא פער זה הוא המושך את סקרנותם‪.‬‬
‫קראו כעת את המשנה מתוך פרקי אבות‪ ,‬המופיעה בעמוד ‪ ,431‬ודונו במשמעות הביטוי "יהי‬
‫ביתך פתוח לרווחה"‪ ,‬תוך קישורו למשימה‪ .‬התייחסו גם לנקודות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫האם המושג ''בית פתוח לרווחה'' מתייחס למבנהו הפיזי או לביטוי התנהגותי של דייריו?‬
‫‪‬‬
‫במה מתבטאת לדעתכם הכנסת האורחים‪ ,‬על פי ביטוי זה?‬
‫‪‬‬
‫הביאו דוגמאות ליישום ביטוי זה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדוע מפרטת המשנה שיוסי בן יוחנן הוא מאנשי ירושלים?‬
‫הדגישו כי ביטוי זה של הכנסת אורחים נאמר דווקא על ידי יוסי בן יוחנן ‪ -‬איש ירושלים‪ ,‬היות‬
‫ואנשי ירושלים היו ידועים בהכנסת האורחים שלהם ‪ -‬בעיקר בתקופת שלושת הרגלים בהם עולי‬
‫רגל היו מגיעים בהמוניהם אל העיר ומבקשים מקום ללון ולהתארח בו‪ .‬ואכן במדרש אבות דרבי‬
‫נתן מתוארת מציאות זו כמציאות ניסית‪ ,‬היות שמעולם לא נותר עולה רגל ללא מקום לישון‬
‫בירושלים ולמרות מספרם העצום של עולי הרגל מעולם לא אמר אדם לחברו "צר לי המקום‬
‫שאלין בירושלים'‪.‬‬
‫העשרה‪ :‬מסכת אבות דרבי נתן‬
‫תוספת למשניות פרקי אבות‪ ,‬שזמן יצירתה ועריכתה לא ידוע אך המסורת מיחסת אותה לרבי‬
‫נתן הבבלי שחי לפני דורו של ר' יהודה הנשיא במאה השנייה לספירה‪ .‬מסכת זו מכילה מאמרים‬
‫העוסקים בענייני אמונות ודעות‪ ,‬דרך ארץ‪ ,‬מעשי חכמים ומביאה מדרשים הקשורים לנושאים‬
‫הנידונים בפרקי אבות‪.‬‬
‫מדרש תמונה‪ :‬עליה לרגל בימנו‬
‫כאמצעי המחשה לתלמידים של המציאות שהתקיימה בזמן העלייה לרגל‪ ,‬הראו לתלמידים את‬
‫התמונה בעמוד ‪ ,431‬המתארת ברכת כוהנים בכותל במהלך חג סוכות‪ .‬כעת בקשו מהתלמידים‬
‫לדמיין שאין בנמצא אמצעי תחבורה להגיע הביתה וכל האנשים צריכים ללון בעיר‪ ,‬במציאות‬
‫קדומה בה אין מלונות‪ .‬אולי כעת ניתן להבין בזעיר אנפין את הסיבה כי מציאות זו מתוארת‬
‫כניסית‪ ,‬כאשר ציבור עצום ורב התארח אצל אנשי ירושלים שהסכימו לפתוח את ביתם לרווחה‪.‬‬
‫בקשו מהתלמידים לחזור אל תמונות המשימה ולבחור את הבית שמייצג בעיניהם יותר מכל את‬
‫מידת הכנסת האורחים‪ ,‬כפי שמבטא רבי יוסי בן יוחנן באמירתו‪ .‬תוכלו גם להנחות אותם להביא‬
‫דוגמא (תמונה‪ ,‬ציור או תיאור) משלהם‪.‬‬
‫אברהם מכניס אורחים (עמ' ‪)431‬‬
‫אברהם נתפס במסורת כסמל של הכנסת אורחים‪ .‬הסיפור הידוע על אירוח שלושת המלאכים‬
‫והררי המדרשים שנדרשו על סיפור זה ממחישים זאת (ראו הרחבה במושג שבעמוד ‪.)431‬‬
‫הרחבה לתלמידים‪ :‬אברהם מכניס אורחים‬
‫בקשו מהילדים להביא תנ"כים‪.‬‬
‫פתחו במקור בספר בראשית‪ ,‬פרק י''ח פסוקים א'‪-‬ח' וקראו אותם‪ .‬שאלו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כיצד אירח אברהם את המלאכים? (אברהם רץ אליהם החוצה והזמין אותם להתארח‪ ,‬רחץ‬
‫את רגליהם‪ ,‬הגיש להם אוכל ושתייה‪ ,‬עומד מעליהם לוודא שהם אוכלים וכו')‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדוע לדעתכם אברהם נחשב כסמל להכנסת אורחים?‬
‫‪‬‬
‫היכן הייתה שרה באותה עת? האם גם היא שותפה להכנסת אורחים זו?‬
‫גם רש"י בפרשנותו את הביטוי של רבי יוסי בן יוחנן "יהי ביתך פתוח לרווחה"‪ ,‬מביא את אוהלו‬
‫של אברהם אבינו כדוגמא לכך‪" :‬שהיה פתוח לארבע כיוונים כדי שלא יצטרכו אורחים להתאמץ‬
‫ולהקיף את הפתח"‪ .‬רש"י מוסיף על פירוט המקרא ומתאר גם את מבנהו הפיזי של האוהל‪,‬‬
‫שפתוח לכל הכיוונים על מנת להזמין אורחים‪.‬‬
‫משימה מתודית‪ :‬פענוח כתב רש"י‬
‫הנחו את התלמידים לפענח את כתב רש"י‪ ,‬על ידי הביאור שנמצא לצדו‪ .‬תוכלו לתת משימה זו גם‬
‫כתחרות‪ ,‬תוך הכרזה על הראשונים שפענחו את הפירוש במלואו‪.‬‬
‫הרחבה‪ :‬כתב רש"י‬
‫המונח ''כתב רש"י" מתאר את צורת גופן אותיות האלף ‪ -‬בית העברי‪ ,‬והוא קרוי כך משום‬
‫שלראשונה נעשה בו שימוש בהדפסת פירוש רש"י לתורה‪ .‬פירוש רש"י לתורה היה הספר העברי‬
‫הראשון שהודפס‪ ,‬והוא יצא לאור באיטליה בשנת‪ . 1475‬כדי להבדיל בין הטקסט המקראי‬
‫לפירוש רש"י‪ ,‬המודפס בצמוד לו‪ ,‬השתמש המדפיס בגופן זה ומאז מכונות האותיות ''כתב רש"י''‬
‫(אף על פי שרש"י עצמו חי באשכנז ‪ 311‬שנה קודם לכן ולא הכיר כתב הזה)‪.‬‬
‫בעוד בחלק הקודם דנו בשאלה האם הביטוי "בית פתוח לרווחה" מתייחס למבנה הפיזי או לסוג‬
‫הכנסת האורחים של דייריו‪ ,‬רש"י מתמקד בצורת מבנה המגורים‪ .‬אוהלו של אברהם מבטא‬
‫בצורתו הפתוחה הזמנה אמיתית לעוברי האורח להיכנס ומעיד על מידת הכנסת האורחים של‬
‫בעליו‪ .‬ר ש"י קושר בין אופי הדיירים לבין צורתו של הבית וטוען כי הכנסת אורחים אמיתית‬
‫צריכה להתממש גם בצורת הבית‪.‬‬
‫העשרה‪ :‬הכנסת אורחים במסורת הבדואית‬
‫בבסיס רעיון הכנסת האורחים הבדואית עומד צורך שנוצר בהתאם לתנאי חייהם במדבר‪ :‬לאור‬
‫תנאי החיים הקשים והסכנות שמזמן המדבר התקבעה מסורת זו כדי לאפשר הגנה וביטחון לעובר‬
‫האורח – הגנה וביטחון שיזכה בו גם המארח בבוא היום‪.‬‬
‫אם תרצו להרחיב על נושא זה קראו עם הילדים את המושג שבימין הדף (שימו לב שהתלמידים‬
‫למדו על כך בהרחבה בלימודי היסטוריה בכיתה ז')‪.‬‬
‫שאלו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מה כוללת הכנסת האורחים‪ ,‬על פי המסורת הבדואית?‬
‫‪‬‬
‫האם נכון בעיניכם לחייב את האדם בחובה להכניס אורחים? מדוע?‬
‫‪‬‬
‫במה דומה ובמה שונה הכנסת האורחים הבדואית מזו של אברהם?‬
‫הכנסת גנבים (עמ' ‪)431‬‬
‫עד כה בחנו את ערך הכנסת האורחים ומימושו‪ .‬בחלק זה ננסה לבחון מהם הגבולות להכנסת‬
‫אורחים ומהן הסכנות שיתכנו בקיום ערך זה‪.‬‬
‫סיפורו יוצא הדופן של רבי אריה לוין‪" ,‬רב האסירים"‪ ,‬ממחיש את הבעייתיות שתיתכן בקיום‬
‫הכנסת אורחים‪ ,‬כמו גם את אחריותו של האורח שלא לנצל לרעה ערך זה‪:‬‬
‫מסופר כי אחד הגנבים שהכיר את רבי אריה לוין‪ ,‬במסגרת מנהגו לבקר בכלא‪ ,‬הגיע עם שחרורו‬
‫מהכלא לביתו בבקשה לקבל ממנו עזרה כספית‪ .‬רבי אריה לוין קיבל אותו בברכה‪ ,‬העניק לו סכום‬
‫כסף‪ ,‬האכיל אותו ארוחה דשנה ואף הפציר בו להתארח ולישון אצלו בלילה ואולם אותו גנב ניצל‬
‫את הכנסת האורחים – גנב את כלי הכסף וברח‪ .‬למרות כל זאת מחל לו רבי אריה בלבו והבטיח‬
‫לעצמו ולאשתו כי הדבר לא ישנה את מידת הכנסת האורחים בה הם נוהגים‪.‬‬
‫קראו סיפור זה עם התלמידים‪ ,‬תוך דיון בשאלות שלאחריו‪.‬‬
‫הערה מתודית‪ :‬תוכלו להמחיז את הסיפור עם התלמידים ולתת להם להמשיך אותו‪ ,‬תוך הצגת‬
‫התגובה של אשת רבי אריה לוין‪.‬‬
‫נקודות מרכזיות לדיון‪ ,‬לאור סיפור זה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מהם הסכנות בלפתוח את ביתכם לרווחה ולהכניס אורחים?‬
‫‪‬‬
‫האם תוכלו להציע גבולות ליישום ערך הכנסת אורחים? (לארח רק את מי שאנו יודעים‬
‫מיהו‪ ,‬בתיאום עם ההורים בלבד)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נסו לנסח עקרונות המחייבים את האורח? (לא למעול באמון המארח‪ ,‬לא להשתמש‬
‫בהכנסת האורחים לרעה‪ ,‬להודות על האירוח‪ ,‬לסייע ככל שתוכל במהלכו‪ ,‬להיות רגיש‬
‫וקשוב גם לתחושת המארח וכדו')‪.‬‬
‫יש לי שאלה – משימה (עמ' ‪)431‬‬
‫משימה זו נועדה לסכם את סוגיית הכנסת האורחים‪ ,‬תוך חיבורו לעולמם של התלמידים ועל מנת‬
‫לנסח עקרונות יישומים לערך זה‪.‬‬
‫במשימה זו מובאים שלושה מקרים העוסקים בשאלות לגבי אופי ועקרונות הכנסת האורחים תוך‬
‫בחינת הגבולות וההתלבטויות במימוש ערך זה‪ .‬בקשו מהתלמידים לקרוא מקרים אלו ולנסח‬
‫להם תשובה‪.‬‬
‫הערה מתודית‪:‬‬
‫מומלץ במשימה זו לחלק את הכיתה לזוגות‪ ,‬כאשר על כל זוג לדון באחד מן המקרים‪ ,‬לנסח לו‬
‫תשובה ולהגדיר על פי המקרה בו דנו שלושה עקרונות מנחים להכנסת אורחים טובה‪.‬‬
‫השוו בין התשובות השונות ודונו בגבולות למידת הכנסת האורחים‪.‬‬
‫הערה למורה‪:‬‬
‫חשוב להדגיש את נושא גבולות ערך הכנסת האורחים בעיקר משום הסכנות שהוא יכול לזמן‪.‬‬
‫אינכם רוצים כי בעקבות לימוד זה יפתחו התלמידים את ביתם לכל אדם‪ ,‬בלי שהם יודעים מיהו‪.‬‬
‫הדגישו כי ערך זה חייב להיעשות תוך תיאום ובירור עם ההורים ותוך בחינת כל מקרה לגופו‪.‬‬
‫באמצעות דיון במקרה של רבי אריה לוין ובשאלה לגבי חסר הבית במשימה‪ ,‬תוכלו להרחיב ולדון‬
‫גם בסכנות כשפותחים את הבית לכל אדם ובגבולות יישום ערך זה‪.‬‬
‫ויהיו עניים בני‬
‫ביתך (עמ' ‪)411-411‬‬
‫בחלקה הראשון של היחידה ביררנו את האמירה הראשונה של המשנה "יהי ביתך פתוח לרווחה"‪.‬‬
‫כעת נבחן את האמירה השנייה של יוסי איש ירושלים‪" :‬ויהיו עניים בני ביתך"‪ ,‬תוך הבנת הקשר‬
‫בין האמירות לאור מאפייני חגי שלושת הרגלים‪.‬‬
‫אחת המצוות המרכזיות של שלושת הרגלים היא מצוות השמחה‪" :‬ושמחת בחגך"‪ .‬את מצוות‬
‫השמחה לומדים מן הפסוק‪" :‬ושמחת לפני ה' אלוהיך אתה ובנך ובתך‪ ...‬במקום אשר יבחר ה'‬
‫אלוהיך לשכן שמו שם" (דברים פרק ט"ז‪ ,‬פס' י"א)‪.‬‬
‫במשנה תורה לרמב"ם‪ ,‬הלכות יום טוב פרק ו' (ראו בעמוד ‪ )411‬מפרט הרמב"ם כי קיומה של‬
‫מצוות השמחה מותנה בכך שבעל הבית ידאג לשמח בסעודת חג; במאכל ובמשקה ‪ -‬לא רק אותו‬
‫ואת בני ביתו כי אם גם את הגר‪ ,‬היתום‪ ,‬האלמנה ושאר העניים‪ .‬הרמב"ם מוסיף ומתריע כי אם‬
‫אין בעל הבית עושה כן – אין הוא מקיים את מצוות השמחה אלא את משמח את כריסו ‪ -‬ושמחה‬
‫כזו לא רק שאינה בגדר עשיית מצווה כי אם אף מביישת אותו ומביאה עליו קלון‪ .‬בבסיס השקפה‬
‫זו קיימת תפיסה חברתית וסוציאלית המתמקדת באחריותו של האדם לסובבים אותו – ובעיקר‬
‫לעניים ולאוכלוסיות מוחלשות שאינם מסוגלים לשמוח בחג ולספק את צורכי סעודת החג בעצמם‬
‫וללא סיוע‪.‬‬
‫משימת פתיחה‪ :‬דברים שעושים אותי שמח‪ ...‬בחג (עמ' ‪)411‬‬
‫משימת פתיחה נועדה לחבר את התלמידים אל מצוות השמחה שבשלושת הרגלים ולברר כיצד‬
‫היא ניתנת ליישום‪ .‬על כל תלמיד לחשוב על דבר אחד מכל חג בשלושת הרגלים (פסח‪ ,‬שבועות‬
‫וסוכות) שמשמח אותו‪.‬‬
‫הערה למורה‪:‬‬
‫התלמידים יעלו תשובות שונות‪ ,‬כגון‪ :‬חופש‪ ,‬זמן עם המשפחה ‪ /‬החברים ‪ /‬עצמי‪ ,‬אוכל ייחודי של‬
‫החג‪ ,‬מנהגים וכו'‪.‬‬
‫לאור תשובות התלמידים נסו לברר כיצד ניתן לקיים את מצוות השמחה בפן המעשי?‬
‫הרמב"ם‪ :‬שמחת עניים (עמ' ‪)411‬‬
‫כפי שכבר נאמר‪ ,‬הרמב"ם קושר בין חובת השמחה בשלושת הרגלים עם החובה לשמח עניים‪.‬‬
‫לפיכך כשאדם שמח (בעיקר במאכל ובמשקה) עם בני ביתו – חובה עליו לפתוח את דלתות ביתו‬
‫ולהאכיל גם את העניים שסביבו‪ .‬לולא כן – זוהי "אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כריסו‪...‬‬
‫ושמחה כזו קלון היא" (שם)‪.‬‬
‫קראו עם התלמידים את הקטע‪ ,‬וענו על השאלות שלאחריו‪.‬‬
‫תוך דיון בתשובות דונו בהבדלים שבין "שמחת כריסו" ובין "שמחת מצווה"‪ ,‬וכן בקשר בין החגים‬
‫ובין דאגה לעניים ולאוכלוסיות חלשות‪.‬‬
‫משימה‪ :‬דרכים נוספות לקיום 'מצוות "ושמחת בחגך'' בימנו‬
‫לאור החיבור של הרמב"ם בין מצוות השמחה ובין החובה לדאוג לאוכלוסיות חלשות‪ ,‬מוצעות‬
‫כאן מספר דרכים אפשריות לקיום מצוות השמחה על פי תפיסה זו‪ .‬על התלמידים לבחון את‬
‫ארבעת הדרכים‪ ,‬ולנמק אילו מהדרכים לדעתם מקיימת אף היא לדעתם את "מצוות השמחה"‪.‬‬
‫הערה למורה‪ :‬שימו לב שכל תשובה יכולה להתקבל ‪ -‬ובתנאי שתנומק היטב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איסוף מצרכי מזון לחג הפסח – דרך זו היא כנראה משקפת יותר מכל את הדוגמא שנותן‬
‫הרמב"ם ומטרתה לאפשר לכל אדם‪ ,‬גם נזקק‪ ,‬לשמוח על ידי קיום סעודת החג‪ .‬היות‬
‫והנזקקים מתקשים לספק את צורכי הסעודה ‪ -‬איסוף מצרכי מזון עבורם יאפשר גם להם‬
‫לחוג את החג‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אימוץ חיילים בודדים בחג הפסח – המנהג לארח חיילים בודדים משקף את חשיבות מימוש‬
‫שמחת החג בהקשר חברתי ומשפחתי‪ ,‬שהרי גם הרמב"ם מדבר על שמחה של אדם לצד בני‬
‫משפחתו "וכל הנלווים עליו"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ישראלים מזמינים פליטים לליל הסדר – כחלק מחובתו של אדם לדאוג לשמחת "העניים‬
‫ומרי הנפש" ניתן לומר כי הזמנת הפליטים הסודנים שחיים בקרבנו‪ ,‬לחוג עמנו את החג‪,‬‬
‫מזמנת אף היא יישום של אותה ''שמחת מצווה''‪ ,‬עליה מדבר הרמב"ם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משפחת שליט‪ :‬השאירו כסא ריק לגלעד ליד שולחן הפסח ‪ -‬לשמחתנו גלעד שליט שב‬
‫הביתה‪ .‬אם זאת‪ ,‬במהותה של קריאה זו ניצבת ההנחה המבקשת מהאדם להבין כי הוא חלק‬
‫מהעם ויש לו מחוייבות כלפי כל אחד ואחד ממנו‪ .‬הקריאה של משפחת שליט לזכור את בנם‬
‫בזמן שכל ישראל חוגג את החג בביתו‪ ,‬משקפת תפיסה כי שמחת מצווה אמיתית יכולה‬
‫להתקיים רק על בסיס ערבות הדדית ותחושת אחריות לאחר – גם היא מתבטאת באקט‬
‫סמלי בלבד‪.‬‬
‫הָ א ל ְַחמָ א עַ נְ ָיא (עמ' ‪)411‬‬
‫קטע זה‪ ,‬הפותח את חלק המגיד בהגדה של פסח‪ ,‬מזכיר לכל אדם מישראל כי גם אנו היינו עבדים‬
‫ורעבים במצרים ולפיכך מוטלת עלינו כעת אחריות לדאוג לעניים שבקרבנו ולשתף אותם בארוחת‬
‫החג‪ .‬באופן שורשי נתקבע בישראל מנהג איסוף מגביות ומצרכי מזון המיועדים לעניים‪ ,‬על מנת‬
‫לאפשר גם להם לשמוח ולחוג את החג כראוי ולהרגיש (ולו לתקופה קצרה) "בני חורין"‪ .‬לצד‬
‫קריאה זו קיימים מנהגי עוני בפסח שמטרתם להזדהות עם העניים ולהעריך את החירות שניתנה‬
‫לנו‪.‬‬
‫כמשימה בקשו מהתלמידים לקרוא את הקטע "הָ א ל ְַּחמָ א עַּ ְניָא"‪ ,‬הכתוב בארמית ולנסות לזהות‬
‫כמה שיותר מילים המזכירות מילים בעברית‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫ל ְַּחמָ א – לחם‪.‬‬
‫ַארעָ א – ארץ‪.‬‬
‫ְ‬
‫עַּ נְ יָא – עוני‪.‬‬
‫יֵיכוֹל – יאכל‪.‬‬
‫ֲאכָלּו – אכלו‪.‬‬
‫יִ פְ סַּ ח – מלשון פסח‪.‬‬
‫ַאבְ הָ תָ נָא – אבותינו‪.‬‬
‫עַּ בְ ֵדי – עבדים‪.‬‬
‫העשרה‪ :‬פיוט ''הָ א ל ְַחמָ א עַ נְ יָא'' בקרב קהילות ישראל‬
‫פיוט זה הוא אחד הטקסטים המזוהים ביותר עם חג הפסח‪ ,‬אף על פי שהוא נאמר בארמית‪.‬‬
‫לפיכך נוצרו לחנים שונים לפיוט – אותם תמצאו באתר שלפניכם‪ ,‬ותוכלו להשמיע לתלמידים‪:‬‬
‫‪http://www.piyut.org.il/tradition/798.html?currPerformance=1044‬‬
‫לאחר שתרגמתם יחד עם התלמידים את הקטע דונו בשאלות שלאחריו‪.‬‬
‫שאלו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מדוע לדעתכם על האדם להרגיש בפסח כמו עני‪ ,‬ובאילו דרכים נוספות ניתן לעורר הזדהות‬
‫עם העניים? (הנחו אותם להיעזר בתשובותיהם במושג שלצד הדף‪ ,‬העוסק במנהגי עוני בפסח)‬
‫סכמו‪:‬‬
‫ביחידה זו עסקנו במשנתו של יוסי איש ירושלים שקושר בין ערך הכנסת אורחים לבין הדאגה‬
‫לעניים‪ .‬ערך הכנסת אורחים הוא אחד הערכים המאפיינים את שלושת הרגלים‪ ,‬ובא לידי ביטוי‬
‫במנהגי חג שונים‪ .‬לצד כל זאת המחויבות הנוספת של כל אדם מישראל היא לפתוח את ביתו ואת‬
‫ליבו גם לעניים שסביבו ולדאוג שיוכלו אף הם לשמוח בחג‪.‬‬
‫שתי האמירות של יוסי איש ירושלים קשורות‪ ,‬אם כן‪ ,‬בקשר בל ינתק‪ :‬הכנסת אורחים והדאגה‬
‫לעניים שזורות זו בזו‪ ,‬על מנת לאפשר שמחה אמיתית של כלל ישראל בחג‪.‬‬
‫משימה מסכמת – הכנסת אורחים בשלושת הרגלים‬
‫(עמ' ‪)411‬‬
‫משימה זו נועדה לקשור בין שתי האמירות של יוסי איש ירושלים על בסיס הלימוד‪ ,‬תוך כדי‬
‫יצירת חיבור אישי לחוויית החג של התלמידים‪.‬‬
‫על תלמידי הכיתה לבחור את אחד מחגי שלושת הרגלים (פסח‪ ,‬שבועות או סוכות ‪ -‬מומלץ לבחור‬
‫בהתאם לחג שנחוג סמוך ללימוד פרק זה) ולציין אותו במליאה הכיתתית (התלמידים יוכלו‬
‫לבחור לערוך סעודה‪ ,‬סדר‪ ,‬טקס או לבחור בכל אפשרות אחרת על פי בחירתם)‪.‬‬
‫בשיקולים כיצד לציין חג זה עליהם להתייחס לשתי האמירות של רבי יוסי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫"יהי ביתך פתוח לרווחה" ‪ -‬על התלמידים להכריע את מי יארחו בכיתתם לכבוד החג (הם‬
‫יכולים לזמין אחת מכיתות השכבה או כיתה מכל שכבה בה יבחרו‪ .‬הם יכולים להזמין כיתה‬
‫מבית ספר אחר או כל אדם וקבוצה על פי בחירתם)‪.‬‬
‫לאחר שהתלמידים יכריעו את מי יארחו‪ ,‬עליהם לדון במה וכיצד תתבטא הכנסת אורחים זו‪,‬‬
‫תוך חיבור לעקרונות הכנסת האורחים בהם עסקנו בלימוד היחידה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"ויהיו עניים בני ביתך" – על התלמידים ליישם את אמירה זו באמצעות פרויקט כיתתי‪ ,‬תוך‬
‫כדי הכרעה מושכלת ומנומקת (לדוגמא התנדבות לקראת החג‪ ,‬איסוף מצרכי מזון‪ ,‬אירגון‬
‫יריד שאת הכנסותיו יתרמו לצדקה או כל יוזמה חברתית הקשורה בתחום זה)‪.‬‬
‫הערה למורה‪:‬‬
‫משימה זו מפנה את הזרקור להתמודדות עם ערכים אלו ככיתה וכחברה ולא רק כיחידים‪ .‬כך‬
‫המשמעות הקהילתית ואחריותו של כל יחיד לסביבתו מקבלת ביטוי ממשי ועיבוד רלוונטי כאחד‪.‬‬
‫מומלץ לשתף פעולה במשימה זו עם שאר הכיתות לצד סיוע של רכזת השכבה והרכזת החברתית‪.‬‬