מיסים א` הוצאות לימודיה2014

‫מיסים א' אור לוי‬
‫הוצאות‬
‫על מנת שהוצאה תותר היא נדרש לעבור את תנאי ‪ 17‬רישא)הוצ' הונית‪ ,‬טרום עסקית‪ ,‬אסורה או‬
‫פרטית לא עוברות את תנאי ‪ 17‬רישא ולכם לא יותרו בניכוי(‪.‬‬
‫סעיפי ‪ -17‬הוצאות מותרות‬
‫‪ 17‬רישא‪ -‬ניכויים מותרים‬
‫המילה לרבות‪-‬נידונה בפס"ד קולנוע רינה‪ ,‬פס"ד גולדברג‪-‬הם אלה שקבעו סוגים מסוימים של הוצאות‬
‫מותרות‪.‬‬
‫סעיף ‪)(1)17‬א'(‪ -‬ריבית והפרשי הצמדה‪-‬שני תנאים‪:‬‬
‫‪ .1‬ההלוואה שיוצרת את החוב היא לצורכי ייצורה הכנסה פירותית‪.‬‬
‫‪ .2‬נדרש שיתקיימו יחסי לווה מלווה‪.‬‬
‫פס"ד החברה לפיתוח טבריה‪-‬הוצ' המימון הותרו בניכוי‬
‫פס"ד נכסי הכוהנים‪ -‬הוצ' המימון לא הותרו בניכוי‪.‬‬
‫נכס לא מניב‪:‬‬
‫•‬
‫פס"ד אנג'ל‪ -‬ההוצ' לא הותרו בניכוי‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד מורן הנדסה‪ -‬לא הותרו בניכוי‪.‬‬
‫הוצאות מימון בגין חלוקת דיבידנד‬
‫•‬
‫פס"ד‪-‬פז גז‪-‬לא הותר‪ ,‬אך כל מקרה ייבדק לגופו‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד פי גלילות‪-‬מבחן השקילות הכלכלית‪ -‬כן הותר בניכוי‪.‬‬
‫הוצא' מימון בגין רכישת מלאי‬
‫•‬
‫פס"ד טמבור‪-‬הותר בניכוי‪.‬‬
‫הלוואות לתשלום מס‬
‫•‬
‫פס"ד נקיד‪ -‬טפל הולך אחר העיקר‪-‬לא הותר‬
‫•‬
‫פס"ד קופילביץ'‪ -‬לא מתקיים קשר ישיר היא הלוואה לבין המשכורת‪-‬לא הותר בניכוי‪.‬‬
‫הוצ' מימון בגין הלוואה לתשלום מס הכנסה‪-‬ניכויים‬
‫•‬
‫פס"ד הד הקריות‪-‬ניכה ולא העביר)עיכוב כספי מדינה( לא הותר‪.‬‬
‫לא ניכה ולא העביר )רק כאשר בתום לב(‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד שריג אלקטריק‪-‬הותרו בניכוי מכיוון שכרוכים בתהליך ייצור הכנסה של המעביד‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד לוריא‪ -‬ערבוב חשבון עסקי\פרטי‪ -‬הותר בניכוי עד גובה הרווחים של העסקים‪.‬‬
‫סעיף ‪ -(3)17‬תיקונים‪:‬‬
‫הוצאות תיקונים‪-‬תיקון נכסים אשר משמשים בהשגת הכנסה‬
‫בפס"ד מרכז החמצן נקבעו ‪ 3‬מבחנים‬
‫‪ .1‬אופי הכנס שתוקן‪-‬האם הוא טפל‪/‬עיקרי ביחס לנכס בכללותו‪.‬‬
‫‪ .2‬אופי ההוצאה‪ -‬האם זוהי הוצאה חוזרת\חד פעמית‪.‬‬
‫‪ .3‬גובה ההוצאה‪-‬ביחס לערך הכנס בכללותו‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד הנמל החדש‪-‬הוצאה הונית ולא הותר‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד ארטן עוזיהו‪ -‬רק חלק הותר בניכוי)עד גובה שווי של‪"-‬שמירה על הקיים"(‪.‬‬
‫מיסים א' אור לוי‬
‫חידוש כלי מלאכה וכלי שרת‬
‫•‬
‫פס"ד ענבר היכלי יופי‪-‬ע"פ ס' ‪ 27‬חלק יותר בניכוי‪.‬‬
‫סעיף ‪ -(4)17‬חובות רעים‪-‬חל רק על נישום שמדווח על בסיס מצטבר‪:‬‬
‫‪ 3‬תנאים מצטברים להכרה בחוב אבוד‪:‬‬
‫‪ .1‬הכנסה ממשלח יד‪/‬עסק)פס"ד פינסקר ‪.(42‬‬
‫‪ .2‬נישום המדווח על בסיס מצטבר‪.‬‬
‫‪ .3‬הוכח שהחוב אבוד)פס"ד ברנס(‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד פינסקר ‪ -42‬הוצ' לא מותרת היות שהסעיף מתייחס רק לעסק או משלח יד‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד ברנס‪ -‬דן מהו חוב אבוד‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד סוכנות דלק שריון‪ -‬מנותק ממעגל העסקים של החברה‪-‬לא מותר בניכוי‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד רחובות הירוקה‪ -‬הוצ' מוכרת‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד אביהו הורוביץ'‪ -‬גם חדלת פירעון תהיה חוב אבוד)תוספת לפס"ד ברנס(‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד אוגדה השקעות‪.1-‬חברת אחזקה ‪.2‬חברת השקעה‪ .‬חוב של חברת השקעות‬
‫ייחשב כחוב אבוד‪.‬‬
‫סעיף ‪ -(5)17‬תשלומי מעביד לקופת גמל‪.‬‬
‫סעיף ‪)(5)17‬א'(‪ -‬תשלומים לקרן השתלמות לעצמאים‪.‬‬
‫סעיף ‪ -(6)17‬נזקי טבע‪.‬‬
‫סעיף ‪ -(7)17‬התקפות מהאוויר‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד קולנוע רינה‪-‬לא הותר בניכוי‪-‬הסעיף תומך בבניית מקלטים‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד אפ‪-‬שר‪-‬הוצ' בניית המקלט הותרו בניכוי‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד גולדברג‪-‬חסרה זיקה בין ההוצאה לבין ייצור ההכנסה ולכן לא הותר בניכוי‪.‬‬
‫סעיף ‪ -(8)17‬פחת‪.‬‬
‫סעיף ‪ -(11)17‬הוצאות הכרוכות בתשלום מס‪.‬‬
‫סעיף ‪ -32‬הוצאות שאין להתיר‬
‫סעיף ‪ -(1)32‬הוצאה פרטית‪-‬פס"ד פרי‪.‬‬
‫סעיף ‪ -(2) 32‬הוצאה מעורבת‪-‬משלים ל‪ 17‬רישא‪.‬‬
‫סעיף ‪ -(3) 32‬סכום הוני‪.‬‬
‫סעיף ‪ -(4) 32‬עלות השבחה‪-.‬לשם יצירת יתרון מתמיד ולא שמירה על הקיים‪.‬‬
‫סעיף ‪ -(5) 32‬חוזה ביטוח‪ /‬שיפויים‪.‬‬
‫סעיף ‪ -(6) 32‬דמי שכירות ותיקונים‬
‫סעיף ‪ -(7) 32‬תשלומי מס‬
‫סעיף ‪ -(9) 32‬מענק פרישה או מוות‪-‬פס"ד שלם‪-‬כן בעלי שליטה‪-‬פעילים אקטיביים‪ ,‬וקרוביהם‬
‫מחזיקים מעל ל‪.10%‬‬
‫סעיף ‪)(10) 32‬א'(‪ -‬פרמיית ביטוח‬
‫מיסים א' אור לוי‬
‫סעיף ‪ -(11) 32‬טובת הנאה‬
‫•‬
‫פס"ד וישי ישראל‪ -‬נקבע כי ההוצאה כן מוכרת‪-.‬כשהסעיף חל ההוצאה אינה מוכרת ואין‬
‫לרשום הכנסה לעובדים‪.‬‬
‫סעיף ‪ -(12) 32‬רדיו פיראטי‬
‫סעיף ‪ -(13) 32‬חוב של ביטוח לאומי‬
‫סעיף ‪ -(14) 32‬פוליסת ביטוח לאובדן כושר עבודה‬
‫סעיף ‪ -(15) 32‬הוצאות לימודים‬
‫סעיף ‪ -(16) 32‬הוצאה שמהווה עבירה לפי כל דין‪.‬‬
‫סעיף ‪-21‬פחת‬
‫•‬
‫פס"ד נצבא‪-‬הוצ' הפחת לא הותרו בניכוי‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד יעקובי‪ -‬הוצ' הפחת הותרו חלקית‪-‬על פני ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד רויאל קונספט‪-‬הוצ' לא מוכרת‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד צמר פלדה‪ -‬לא הותרו בניכוי‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד זלמן קליאוט‪ -‬הוצ' הותרה חלקית)‪.(15%‬‬
‫סעיף ‪ -18‬סייגים לניכוי הוצאות מסוימות‬
‫סעיף ‪)18‬א'(‪ -‬תשלומים לעובד‬
‫•‬
‫פס"ד דקלה‪-‬הוצ' תוכר רק היא תשולם בפועל‪.‬‬
‫סעיף ‪)18‬ב'(‪ -‬תשלומים שמשלמת חברת מעטים לבעל שליטה בה‬
‫סעיף ‪)18‬ב'()‪ -(1‬הפרשי הצמדה‪ -‬חריג‬
‫סעיף ‪)18‬ג'(‪ -‬ייחוס הוצאה כללית‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד פישמן‪-‬דיבי' בין חברתי‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד כלל‪ -‬יש לבצע ייחוס להוצאה כללית לפי ‪)18‬ג'(‪.‬‬
‫•‬
‫פס"ד פיא‪-‬לרווח הון אין לבצע ייחוס להוצ' כלליות‪.‬‬
‫סעיף ‪)18‬ה'(‪ -‬תשלומים לתושב חוץ‪.‬‬
‫נקודות חשובות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סעיפים ‪ 17‬ו‪ 32‬עוסקים בשאלה האם ההוצאה מוכרת‪.‬‬
‫סעיפי ‪ 18‬עוסקים בשאלה מתי ההוצאה מוכרת‪.‬‬
‫לפני שנדון בסעיף ‪ 18‬ראשית נוודא כי ההוצאה מוכרת בהתאם לסעיפי ‪ 17‬ושאינה‬
‫נקלעת באחד מסעיפי ‪ 32‬ורק לאחר מכן נדון ב‪.18‬‬
‫בכל נימוק נציין פס"ד‪.‬‬
‫חשוב לנמק על בסיס הגיוני‪-‬לא תמיד יש תשובה אחת נכונה תלוי בעניין המתבונן‬
‫ובנימוק שלכם שיתבסס על סעיפי הפקודה ופס"דים מתאימים‪.‬‬
‫יהיו בטוחים בעצמכם‪-‬אין סיבה שלא תגרפו את רובן המוחלט של הנקודות בשאלת‬
‫הוצאות‪.‬‬
‫מיסים א' אור לוי‬
‫תקצירי פסדים‬
‫נושא‬
‫הוצאות מימון‬
‫סע'‬
‫‪(1) 17‬‬
‫פס"ד נכסי‬
‫כוהנים‪:‬‬
‫הוצאות מימון‬
‫‪(1) 17‬‬
‫טמבור‬
‫הוצאות מימון‬
‫בגין רכישת מלאי‬
‫‪(1) 17‬‬
‫פס"ד אנג'ל ע"א‬
‫‪:425/79‬‬
‫נכס לא מניב‬
‫‪(1) 17‬‬
‫פס"ד מוראן‬
‫הנדסה ע"א‬
‫‪:787/86‬‬
‫נכס לא מניב‬
‫‪(1) 17‬‬
‫עיקר‬
‫הוצאות המימון יותרו רק אם יש הכנסה מאותו מקור בשנת‬
‫המס‪ .‬החברה לפיתוח טבריה עסקה בפיתוח העיר בעיקר‬
‫בתחום המלונאות‪ .‬החברה ניהלה את חברת הבת שלה‬
‫והחזיקה במניותיה‪ .‬החברה לפיתוח טבריה נתנה הלוואה‬
‫לחברת הבת וחברת הבת לא שילמה לחברת האם ריבית בגין‬
‫הלוואה זו‪ .‬השאלה שעלתה היא האם הוצאות המימון שנצברות‬
‫בחברת האם‪ ,‬החברה לפיתוח טבריה‪ ,‬הן הוצאות מוכרות או‬
‫לא‪ .‬מס הכנסה לא אישר להתיר הוצאה זו בניכוי וטען כי‬
‫ההלוואה היא לא בגין הון שעזר להשגת הכנסה פירותית‪ .‬בית‬
‫המשפט העליון קבע כי הוצאות אלה הן הוצאות מוכרות‪ ,‬שכן‬
‫מדובר בעסק כולל שבין השאר מבצע השקעות בתיירות‬
‫באמצעות חברות בנות‪ ,‬ולכן מתן הלוואה לצורך השקעה הינה‬
‫חלק אינטגראלי מפעילות החברה‪.‬‬
‫ביהמ"ש פסק כי עודף הוצאות המימון ) הוצאות המימון שהיו‬
‫מעל הכנסות המימון שההלוואה שנתנה ( לא יותרו בניכוי‪ ,‬שכן‬
‫מדובר בחברת החזקה ומקור ההכנסות הינו ‪ (4)2‬ולכן לא ניתן‬
‫לקזז כנגד הכנסות אחרות‪.‬‬
‫לחברה היה מלאי צבעים אשר קנתה אותו באשראי ספקים‬
‫מחו"ל‪ ,‬ובעקבות זאת נוצרו לחברה הפרשי שער החברה דרשה‬
‫את הניכיון של הוצאות המימון בגין המלאי שטרם נמכר‪ ,‬פקיד‬
‫השומה סירב )בטענה כי המלאי לא משמש להכנסה‪-‬אלא בעת‬
‫מכירתו בלבד(‪,‬ואילו ביהמ"ש קבע שסעיף ‪ 17‬קובע כללים‬
‫מפורשים ולכן אין צורך לבדוק בכללי החשבונאות)כפי שעשתה‬
‫טמבור(‪ .‬ביהמ"ש פסק שבמידה וקיימת פעילות עסקית‬
‫וההלוואות נלקחו למימון הפעילות העסקית ההוצאות תותרנה‬
‫בניכוי‪).‬במקרה זה החברה איננה יכולה להתקיים ללא מלאי‬
‫תמידי ולכן ההוצאות כן יותרו(‪.‬‬
‫ביהמ"ש קבע כי לכסף אין ריח ולכן לא ניתן לעקוב אחריו ומכיוון‬
‫שהחברה הוציאה כספים שלא לצורך ייצור הכנסתה וכתוצאה‬
‫מכך נוצר לה חסר במזומנים ולכן נאלצה ללוות כספים למימון‬
‫פעילותה השוטפת – הוצאות המימון לא יותרו בניכוי‪ .‬ביהמ"ש‬
‫נוקט בגישה המחמירה לפיה כול עת שלנישום יש נכס לא מניב‬
‫הוצאות המימון ייוחסו לנכס הזה )כמובן עד לגובה הנכס(‬
‫"הצורך הצפוי מראש"‪ -‬מדובר בחברה קבלנית אשר רכשה נכס‬
‫לא מניב‪ .‬פקיד השומה טען כי ע"פ פס"ד אנג'ל ההוצאות אינן‬
‫מוכרות‪ .‬בית המשפט קבע מבחן מקל הקובע כי הקשר‬
‫האוטומטית בין ההלוואה לנכס הלא מניב קיים רק כאשר הצורך‬
‫בלקיחת ההלוואה היה צפוי וידוע מראש במועד רכישת הנכס‬
‫הלא מניב‪.‬‬
‫פס"ד שחם‪:‬‬
‫הוצאות מעורבות‬
‫‪(1)17‬‬
‫פס"ד קופילביץ'‪:‬‬
‫הוצאות מימון – עובדים‬
‫למקום עבודה‬
‫‪(1)17‬‬
‫נישום שעשה שימוש בחשבון בנק אחד לצרכים עסקיים ופרטיים‬
‫–ביהמ"ש קיבל את עמדת פ"ש ולא התיר לו את ההוצאות שכן‬
‫מדובר בהוצאה מעורבת שאינה מותרת בהוצאה‪.‬‬
‫קופלביץ' היה בעלים בחברה וגם עבד בחברה‪ ,‬בעקבות קשיים‬
‫כלכלים קופלביץ' לקח הלוואה מהבנק והלווה‬
‫לחברה)שבבעלותו( ללא ריבית‪ ,‬הוא ביקש לנכות את הוצאות‬
‫המימון שלו)בגין ההלוואה הפרטית( מן המשכורת שקיבל‬
‫פס"ד‬
‫החברה לפיתוח‬
‫טבריה )עליון( ע"א‬
‫‪191/61‬‬
‫מיסים א' אור לוי‬
‫מהחברה בטענה שהההלוואה ממנה את משכורתו‪ .‬ביהמ"ש‬
‫קיבל את עמדת פ"ש! וקובע שאין קשר בין הוצאות המימון‬
‫להכנסה ממשכורת‪ ,‬שכן עובדים לא צריכים לתת הלוואות‬
‫למעסיק כדי לקבל משכורת את המשכורת אתה מקבל בגלל‬
‫שאתה עובד ולא בגלל ההלוואה לחברה‪.‬‬
‫הנישומה משכה משיכת יתר לחשבונה הפרטי)שהיה מעורב‬
‫יחד עם העסק( וביקשה לנכות את הוצאות המימון בגין משיכת‬
‫היתר מהכנסות החנות‪.‬ביהמ"ש קובע כי כאשר עסק מניב רווחים‬
‫זכאים בעליו למשוך את הרווחים ולכן הוצאות המימון יותרו‬
‫בניכוי בתנאי שגובה המשיכות יהיה עד גובה הרווחים )פס"ד זה‬
‫חל רק על עסק של יחיד(‪.‬‬
‫מדובר בחברה שלקחה הלוואה לשם חלוקת דיבידנד‬
‫לבעלי מניותיה‪ .‬החברה טענה שהוצאות המימון הן הוצאות‬
‫מוכרות שכן המטרה של חלוקת הדיבידנד הייתה לעודד את‬
‫בעלי המניות להמשיך ולהשקיע בחברה וכתוצאה מכך להגביר‬
‫את פעילותה העסקית‪ ,‬בנוסף טענה שהיא לא צפתה שיהיה לה‬
‫חוסר במזומנים‪ -‬לכן ע"פ פס"ד מורן ניתן להתיר את ההוצאה‬
‫בניכוי‪ .‬מס הכנסה בצידוד בית המשפט העליון קבע כי הוצאות‬
‫המימון אינן מותרות בניכוי שכן לא קיים קשר ישיר בין ההלוואה‬
‫שלקחה החברה לבין ייצור ההכנסה של החברה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ההכנסה היא אצל בעלי המניות ואילו ההוצאה היא שייכת‬
‫לחברה‪ .‬מכאן‪ ,‬דיבידנד לא ייחשב כהוצאה מוכרת‪ .‬בית המשפט‬
‫קבע מספר חריגים‪ ,‬וכל מקרה צריך להיבחן לגופו‪.‬‬
‫פס"ד שרה לוריא‬
‫עמ"ה ‪294/85‬‬
‫הוצאות מימון בעסק של‬
‫יחיד )מול משיכה(‬
‫‪(1)17‬‬
‫פס"ד פז‪-‬גז ע"א‬
‫‪:9391/01‬‬
‫הוצאות מימון בחברה‬
‫בגין חלוקת דיבידנד‬
‫‪(1)17‬‬
‫בע"א ‪8301/04‬‬
‫פשמ"ג נ' פי‬
‫גלילות‪:‬‬
‫הוצאות מימון בחברה‬
‫בגין חלוקת דיבידנד‬
‫‪(1)17‬‬
‫פס"ד נקיד‪:‬‬
‫הוצאות מימון בגין‬
‫תשלומים למ"ה‬
‫‪(1)17‬‬
‫מנתונים המאזניים משנים קודמות עולה כי בשנים הראשונות‬
‫החברה השתמשה בעודפיה לצורך מימון נכסיה הפירותיים‬
‫ובהמשך השנים היא נטלה הלוואות לצורך חלוקת הדיבידנד‪.‬‬
‫בית המשפט קבע את מבחן השקילות הכלכלית כחריג לפס"ד‬
‫פז גז‪ .‬מבחן זה קובע כי ההוצאות היו מותרות בניכוי אילו הסדר‬
‫היה הפוך‪ ,‬דהיינו הדיבידנד היה מחולק מההון העצמי וההלוואה‬
‫הייתה משמשת לפעילות עסקית‪ .‬כיוון ששני המצבים שקולים‬
‫מבחינה כלכלית‪ ,‬ההוצאה תותר בניכוי‪.‬‬
‫בפס"ד נדונה השאלה מה דין הוצאות מימון בגין תשלום‬
‫מ"ה?)האם ניתן להתיר הוצאות מימון בגין הלוואה שנלקחה‬
‫לתשלום מס הכנסה(‪,‬ביהמ"ש קבע שהוצאות אלו אינן מותרות‬
‫לניכוי מאחר והוצאות אלו מוצאות לאחר ייצור ההכנסה ולא‬
‫במהלך ההכנסה‪ .‬ביהמ"ש פוסק – כי הולך הטפל אחרי העיקר‬
‫וע"כ מאחר והוצאה אינה מותרת בניכוי מימונה כמובן שאינו‬
‫מותר בניכוי‪.‬‬
‫פס"ד הד הקריות‪:‬‬
‫הוצאות מימון בגין‬
‫חובות על ניכויים‬
‫‪(1)17‬‬
‫‪ 2‬סוגים של חובות‪:‬‬
‫‪ .1‬אם מדובר בחוב שנוצר כתוצאה מסכומים שנוכו‬
‫לעובדים אך לא הועברו לפ"ש )מה שקרא ניכה ולא‬
‫העביר(‪ .‬מכיוון שמדובר בעבירה פלילית הוצאות המימון‬
‫לא יותרו בניכוי‪.‬‬
‫‪ .2‬תשלומי ניכויים שהתבררו בעקבות מחלוקת בין פ"ש‬
‫לנישום )מה שנקרא לא ניכה ולא העביר( כלומר החוב‬
‫נוצר בעקבות ביקורת ניכויים והוספת או הגדלת‬
‫משכורות העובדים )כגון טובות הנאה שלא מוסו ולא‬
‫נחשבו כמשכורת(‪ ,‬במקרה זה ישנן ‪ 2‬אפשרויות‬
‫לפעולה‪:‬‬
‫מיסים א' אור לוי‬
‫פס"ד סריג‬
‫אלקטריק‬
‫הוצאות רבית והצמדה‬
‫‪(1)17‬‬
‫בפס"ד ענבר‬
‫היכלי היופי‬
‫חידוש כלי מלאכה וכלי‬
‫שרת‬
‫‪(3)17‬‬
‫פס"ד הנמל‬
‫החדש ע"א‬
‫‪:339/60‬‬
‫שיפור ותיקון נכסים‬
‫‪(3)17‬‬
‫בלו צליבי‪:‬‬
‫שיפור ותיקון נכסים‬
‫‪(3)17‬‬
‫א‪ .‬אם ניתן לדרוש את הוצאות השכר בשנה שאליה הן‬
‫שייכות הוצאות המימון לא יותרו בניכוי‪) .‬ע"מ למנוע‬
‫כפל של החזר מס – מאחר והוצאות אלו הינן‬
‫הוצאות שכר ומותרות לניכוי בשנה הרלוונטית וע"כ‬
‫שם ההכנסה החייבת קטֵ נה ולכן כאן הוצאות אלו‬
‫לא יותרו(‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם אי אפשר לתקן את השומה של המעביד לאותה‬
‫שנה מאחר והשומה סגורה )לא ניתן לשנות בה‬
‫כלום( במקרה כזה ניתנת האפשרות למעביד‬
‫לדרוש את ההוצאה בשנה הבאה בה השומה‬
‫פתוחה‪ - ,‬במקרה הזה הוצאות המימון מותרת‬
‫בניכוי‪.‬‬
‫ביהמ"ש קבע כי יש להתיר בניכוי את הוצאות הריבית והפרשי‬
‫ההצמדה משום שהם חיוניים בתהליך ייצור ההכנסה של‬
‫המעביד‪ ,‬ללא קשר לשאלה אם הולכים אחורה לשנות מס‬
‫פתוחות או שמבקשים את ההוצאה בשוטף‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נקבע‬
‫כי יש להגביל את גובה ההכרה בהוצאות המימון עד גובה‬
‫ההכנסות הפטורות שיש לנישום מכוח סעיף ‪ (24)9‬לפקודה‪,‬‬
‫כלומר אם לנישום יהיה החזר מס באותה שנת מס ויהיו לו‬
‫הפרשי הצמדה וריבית פטורים ממס‪ ,‬הוצאות מימון בגין חובות‬
‫מס הכנסה ניכויים לא יותרו בניכוי‪ .‬בית המשפט קובע כי‬
‫הוצאות המימון לא יוכרו עד גובה הכנסות המימון הפטורות ממס‬
‫מכוח סעיף ‪ (24)9‬וכל מה שמעבר יוכר‪.‬‬
‫מדובר סלון כלות‪ ,‬אשר ביקש לנכות כהוצאה חידוש של שמלות‬
‫כלה המושכרות לכלות‪ .‬הנישומה טענה כי מדובר בחידוש של‬
‫רכוש קבוע שתדירות ההתבלות שלו גבוה מהרגיל‪ ,‬ולכן כל‬
‫קנייה או ייצור של שמלה חדשה במקום זו שהתבלתה צריכה‬
‫להיות הוצאה מוכרת בהתאם לסעיף ‪ .(3)17‬פ"ש טען כי לא‬
‫מדובר ברכוש קבוע וכל קנייה או ייצור של שלמה חדשה הינה‬
‫רכישה של נכס הון חדש‪ .‬ביהמ"ש קבע כי יש לפעול בהתאם‬
‫לסעיף ‪ 27‬הקובע כי בעת החלפת נכס ישן בחדש חלק מהפסד‬
‫ההון שנוצר ממכירת הנכס הישן יהווה הוצאה מוכרת‪ -‬הפסד‬
‫פירותי‪.‬‬
‫מדובר בחברה אשר מחליפה מנועים למשאיותיה בתדירות‬
‫גבוהה האם ההחלפה נחשבת לתיקון או השבחה? )הוני או‬
‫פירותי(‪ .‬ביהמ"ש קבע כי לבחון האם מדובר בהוצאה גדולה‬
‫יחסית לערך הנכס כולו אזי זוהי הוצאה הונית‪ ,‬בנוסף יש לבחון‬
‫האם מדובר ברכישה של יחידה העומדת בפני עצמה אם כן זו‬
‫הוצאה הונית במקרה הנידון מבחינה מכאנית מנוע הינו יחידה‬
‫עצמאית‪ .‬מבחן נוסף שקבע ביהמ"ש מהי תדירות ההוצאה –‬
‫כלומר אם מחליפים את החלק כול שנה זוהי הוצאה שוטפת‪.‬‬
‫ביהמ"ש פסק כי שיפוץ מנוע )אוברול( הינו תיקון שכן מדובר‬
‫בתהליך שכולל פירוק של מנוע לגורמים ניקוי והחלפת חלקים‬
‫פגומים ביהמ"ש מציין בהערת אגב כי כול תיקון ברכב ניתן לומר‬
‫עליו כי מדובר בהשבחה אך ורק השבחה של מכונית שלא‬
‫התקלקלה יכול ויהווה השבחה הונית‬
‫מיסים א' אור לוי‬
‫פס"ד ארטן‬
‫עוזיהו‪:‬‬
‫שיפור ותיקון נכסים‬
‫‪(3)17‬‬
‫ע"א ‪ 43/61‬מרכז‬
‫החמצן נ' פשמ"ג‪:‬‬
‫חידוש מלאי בסיסי‬
‫שמירה על הקיים או‬
‫יצירת יתרון מתמיד‬
‫‪(3)17‬‬
‫פס"ד רחובות‬
‫הירוקה‬
‫חוב אבוד בעסק‬
‫‪(4)17‬‬
‫פס"ד דלק שיריון‬
‫‪:404/62‬‬
‫חוב אבוד בעסק‬
‫‪(4)17‬‬
‫פס"ד אוגדה‬
‫השקעות נ' פ"ש‬
‫ע"א ‪:937/90‬‬
‫חוב אבוד בעסק‬
‫‪(4)17‬‬
‫ביהמ"ש קובע שאם הנכס הוזנח תק' ארוכה ועכשיו עלות התיקון‬
‫גבוהה ובמידה והיו מבצעים תיקונים כול שנה באופן שוטף הם‬
‫היו מותרים בניכוי אזי גם תיקון גדול יותר בניכוי )לא להתבלבל‬
‫עם נכס חדש שנרכש ואז בוצע השיפוץ – אז השיפוץ יהוון לעלות‬
‫הנכס( בנוסף קבע ביהמ"ש כי הוצאות בניית הגלרייה לא‬
‫מותרות בניכוי שכן מדובר ביצירת נכס הון חדש‪ ,‬בנוסף לא‬
‫הותרו הוצאות תיקונים במקום שבו נהרס חלק מהמבנה ונבנה‬
‫חלק חדש במקומו‪ -‬לגבי ציפוי המדרכה בגרנולית ביהמ"ש קבע‬
‫שיש לחלק את ההוצאה ל‪ -2‬החלק המייצג את ההוצאה הדרושה‬
‫לתיקון סדקים במדרכה מאותם חומרים בהם הייתה עשויה קודם‬
‫יותרו בניכוי‪ ,‬לגבי החלק העודף המייצג הוצאה להשבחת‬
‫המדרכה – מדובר בשיפור ולכן לא יותר בניכוי‬
‫ביהמ"ש קבע שאין להתיר חידוש כאשר מדובר בהוצאה הונית‬
‫כדי לבדוק האם מדובר בהוצאה הונית או במלאי בסיסי יש לבחון‬
‫את אורך חיי הנכס דהיינו את תדירות בליית הנכס‪ .‬במקרה‬
‫הנידון ביהמ"ש קובע שהמיכלים אינם מלאי בסיסי שכן תדירות‬
‫ההתבלות נמוכה ואורך החיים ארוך וע"כ יש כאן ר"ק‪ .‬נקבעו‬
‫שלושה מבחנים על מנת להבחין בין תיקון לשמירה על הקיים‬
‫לבין יצירת יתרון מתמיד‪ .1:‬אופי הנכס שתוקן‪ -‬האם הוא טפל או‬
‫עיקרי ביחס לנכס בכללותו ‪ .2‬אופי ההוצאה‪ -‬האם זוהי הוצאה‬
‫חוזרת או חד פעמית‪ .3 .‬גובה ההוצאה‪ -‬ביחס לערך הנכס‬
‫בכללותו‪.‬‬
‫החברה העניקה הלוואה לחברה קשורה שלה‪ .‬חברה זו עוסקת‬
‫ביזמות קבלנות בניין ופיתוח נדל"ן‪ .‬החברה הקשורה לא החזירה‬
‫את החוב והיא ביקשה שהחוב יוכר לה כחוב רע‪ .‬חברת רחובות‬
‫הירוקה סיווגה את ההלוואה כרכוש שוטף במאזן ולא כרכוש‬
‫קבוע‪ ,‬ולכן השאלה הנשאלת היא מדובר בהשקעה הונית או‬
‫הוצאה פירותית‪ .‬דהיינו האם ההשקעה בחברה הקשורה הינה‬
‫השקעה מוכרת מכוח סעיף ‪ .(4)17‬בית המשפט קבע כי מדובר‬
‫בחוב רע היות שזהו עיסוקה של החברה וחלק אינטגראלי הוא‬
‫לבצע השקעות בנדל"ן בין אם במישרין בעצמה ובין אם בעקיפין‬
‫באמצעות חברות קשורות‬
‫החברה הלוותה הלוואה לחברת הבת שלה‪ .‬בין שתי החברות‬
‫מתקיימים קשרים עסקיים הדוקים‪ .‬חברת הבת נקלעה לקשיים‪,‬‬
‫ולכן לא הצליחה להשיב את ההלוואה‪ .‬חברת שריון טענה כי‬
‫מדובר בחוב אבוד מכוח סעיף ‪ .(4)17‬מס הכנסה טוען כי אולי‬
‫יהיה ניתן להכיר כהפסד הון וזאת בשל העובדה שהחברה הינה‬
‫חברה עסקית רגילה ולא חברה שעוסקת במתן הלוואות‪.‬‬
‫ביהמ"ש קבע כי מקרה זה מנותק ממעגל העסקים של החברה‪,‬‬
‫ולכן לא מדובר בסעיף ‪.(4)17‬‬
‫חברת אחזקה\חברת השקעה‪-‬יש צורך להבחין בין שתי סוגים‪:‬‬
‫חברות אחזקה‪ -‬מאופיינות כמחזיקות בחברות אחרות לטווח‬
‫ארוך יחסית‪ ,‬והפעילות בחברות המוחזקות אינן תכופות ‪ .‬חברות‬
‫השקעה‪ -‬מאופיינות כחברות המשקיעות בחברות בנות‪ ,‬כלומר‬
‫עיסוקן הוא סחר במניות של חברות והשקעות‪ .‬מדובר בחברות‬
‫שסוחרות במניות )השקעה לזמן קצר(‪ ,‬משביחות את המניות‬
‫הנרכשות ולבסוף מוכרות אותן תוך פרק זמן סביר‪ .‬ביהמ"ש בדק‬
‫וקבע שהחברה לא עוסקת במימון או במתן הלוואות וזאת לאחר‬
‫שבחן את פעילותה במשך ‪ 5‬שנים בהן היא השקיעה רק ב‪4‬‬
‫חברות‪ ,‬היא לא מכרה אף השקעה ולכן לא ניתן לומר שהיא‬
‫מיסים א' אור לוי‬
‫פס"ד קולנוע רינה‬
‫ע"א ‪:406/72‬‬
‫עידוד בניית מקלטים‬
‫‪(7)17‬‬
‫פס"ד אפ‪-‬שר‬
‫עמ"ה ‪:316/88‬‬
‫עידוד בניית מקלטים‬
‫‪(7)17‬‬
‫פס"ד גולדברג‬
‫זוהר‪:‬‬
‫דרישת הוצאה פרטית‬
‫לבניית מקלט‬
‫‪(7)17‬‬
‫פס"ד ימיר עמ"ה‬
‫‪:13/90‬‬
‫הפרשה לביקורת‬
‫‪(11)17‬‬
‫פס"ד אדם‬
‫גבירול‪:‬‬
‫קיזוז דמי שכירות‬
‫‪(12)17‬‬
‫פס"ד מולר‬
‫טקסטיל‬
‫פס"ד נצבא‬
‫רכישת נכס במט"ח‬
‫‪21 + (8)17‬‬
‫קרקע )הוצאה הונית(‬
‫בבניין‬
‫‪21 + (8)17‬‬
‫פס"ד יעקבי‬
‫הוצאות פחת‬
‫‪21 + (8)17‬‬
‫פס"ד ע"א‬
‫‪ 158/57‬צמר‬
‫פלדה‬
‫האם הנכס משמש‬
‫בייצור הכנסה?‬
‫‪21 + (8)17‬‬
‫סוחרת בהשקעות ולכן אין מדובר כאן בחוב אבוד בעסק או‬
‫במשלח יד‪.‬‬
‫ביהמ"ש פסק שמטרת הסעיף עידוד בניית מקלטים ולכן רק‬
‫נישום אשר נקט בעצמו אמצעי זהירות כלומר בנה בעצמו את‬
‫המקלט ההוצאה תותר‪.‬‬
‫חברת בנייה אשר ביקשה כהתרת הוצאה את בניית המקלטים‪,‬‬
‫פ"ש טען שהבנייה נעשתה כי היא חייבת ולא מפני הרצון‬
‫להתגונן‪ ,‬ביהמ"ש לא מקבל את עמדת פ"ש וקובע כי אם‬
‫המחוקק היה רוצה הוא היה מבטל את הסעיף ולכן כול עוד‬
‫הסעיף בתוקף ההוצאה תותר ללא קשר האם קיימת חובה או‬
‫רשות בבניית מקלטים‪.‬‬
‫רו"ח שעבד מהבית ובנה מקלט וביקש להתיר את עלויות הבנייה‬
‫כהוצאה מהעסק‪ ,‬ביהמ"ש העליון קבע שנכון שסעיפי המשנה‬
‫באים להרחיב את העיקרון הקבוע בסעיף ‪ 17‬רישא אך בכול‬
‫זאת צריכה להיות זיקה בין ההוצאה לבין מקור ההכנסה זיקה‬
‫כזאת קיימת כאשר מדובר בהוצאה הונית‪ ,‬אולם הוצאה פרטית‬
‫שאין קשר בינה לבין ייצור ההכנסה ולא כלום ההוצאה לא תותר‪.‬‬
‫ביהמ"ש קבע בהסתמכו על פס"ד ארקיע שע"מ שההפרשה‬
‫תותר בניכוי צריכה להיות התחייבות לצד ג' וכידוע חברה עורכת‬
‫את דוחותיה השנתיים רק לאחר תום שנת המס שאליה‬
‫מתייחסים הדוחות ולכן במהלך השנה היא לא חייבת לאף גוף‬
‫חיצוני )צד ג'( כול חוב זולת כלפי עצמה‪ .‬ביהמ"ש קבע כי‬
‫ההוצאה תותר בשנת המס שבה מבוצע השירות)רשויות המס‬
‫ורו"ח הגיעו להסכמה כי שכ"ט המשולם עבור הביקורת יותר‬
‫בשנת המס שנערכה הביקורת עם התשלום בוצע בזמן סביר‪-‬אין‬
‫הגדרת זמן מדוייקת(‪.‬‬
‫ביהמ"ש קבע שהכוונה בסעיף – "דירת קבע" – היא דירה‬
‫בבעלות הנישום שהוא התגורר בה בעבר בטרם עבר דירה‬
‫לצורך עבודתו‪ .‬מכיוון שבמקרה בנדון אין קשר בין השכרת‬
‫הדירה בנתניה לבין שכירות הדירה בנהריה ביהמ"ש לא התיר‬
‫לנכות את ההוצאה‪.‬‬
‫יש לתרגם את עלות הרכישה במועד הרכישה לש"ח ואם ישנם‬
‫הפרשי שער עד למועד ההפעלה הם יהוונו לעלות‬
‫מדובר בחברה שביקשה להתיר בניכוי פחת בגין ריצוף משטח‬
‫חניה לאוטובוסים‪ .‬בית המשפט קבע כי היות שנכס מסוג זה לא‬
‫מצוין בתקנות‪ ,‬הוצאות הפחת לא יותרו בניכוי‪ .‬בנוסף מדובר על‬
‫חלק מקרקע שעליה אין פחת‪.‬‬
‫מדובר בחברה שדרשה להתיר בניכוי הוצאות פרסומת‪.‬‬
‫לטלוויזיה‪ .‬מס הכנסה טען כי מדובר בהוצאה הונית ולא בשמירה‬
‫על הקיים ולכן אין להתיר את ההוצאה בניכוי‪ ,‬בנוסף טען כי‬
‫בתקנות הפחת לא מצוין הוצאות בפחת בגין פרסומות‪ .‬לאחר‬
‫דיונים בבית משפט‪ ,‬הוחלט כי ניתן להכיר בהוצאה חלקית של‬
‫הפחת‪ ,‬דהיינו בהוצאות פחת בגין ‪ 3‬שנים בלבד‪ .‬ניתן לראות כי‬
‫מס הכנסה שינה את גישתו לעומת פס"ד נצבא והסכים להתיר‬
‫בניכוי הוצאות פחת שלא מופיעות בתקנות‪.‬‬
‫חבר בעלת מפעל לייצור צמר פלדה חתמה עם חברה מתחרה כי‬
‫היא איננה תפעיל את מעפילה ואילו שתי החברות יתחלקו‬
‫ברווחים של החברה המתחרה)שתפעיל את נכסיה( האם חברת‬
‫צמר פלדה רשאית ליהנות מהוצאות הפחת בגין נכס שאינו‬
‫בשימוש‪,‬ביהמ"ש בחן את המקרה וקבע כי לעניין פחת הכוונה‬
‫מיסים א' אור לוי‬
‫פס"ד א‪ .‬פריד את‬
‫מ‪ .‬פריד‬
‫דמי שכירות מראש‬
‫ממתי הנכס החל בייצור‬
‫הכנסה‬
‫סיווג נכס היכול לשמש‬
‫בכמה אופנים המובאים‬
‫בפקודה )מנופים וכדו'(‬
‫בפס"ד קולנוע‬
‫רינה‬
‫פס"ד ורד פרי‬
‫סיווג נכס לעניין פחת‬
‫‪21 + (8)17‬‬
‫הוצ' לא מותרות‬
‫‪32‬‬
‫פס"ד בורוק ע"א‬
‫הוצ' לא מותרות‬
‫‪32‬‬
‫פס"ד מולר‬
‫טקסטיל‬
‫הוצ' לתשלומי מס‬
‫‪(7)32‬‬
‫פס"ד עוקבה‬
‫ביטוח חיים של בעל‬
‫שליטה‬
‫‪(10)32‬‬
‫פס"ד נאור מכאלי‬
‫הוצ' מוגזמות – רכב‬
‫מפואר‬
‫הוצ' מוגזמות – העברת ‪30‬‬
‫כספים בין חברות אחיות‬
‫בצורת דמי ניהול‬
‫פס"ד זלמן‬
‫קליאוט‬
‫פס"ד פ‪.‬ה‬
‫החזקות‬
‫‪21 + (8)17‬‬
‫בביטוי "המשמשים בייצור הכנסתו" הינה לכלייה ובלייה של‬
‫הנכס תוך כדי "קריעתו" )למעט שפל עונתי או שביתת עובדים‬
‫וכדו'(‬
‫ביהמ"ש קבע כי המשכיר זכאי לפחת החל מאותו יום בו נכנס‬
‫חוזה השכירות לתוקף ללא קשר לשימוש השוכר‪.‬‬
‫‪21 + (8)17‬‬
‫זלמן הינו נישום בעל מנופים‪ .‬את אחד ממנופיו הרכיב על‬
‫משאית ומנוף אחר הרכיב על טרקטור‪ .‬הנישום ביקש להתיר‬
‫בניכוי את הוצאות הפחת בהתאם למשאית )‪ .(20%‬מס הכנסה‬
‫טען כי שוכר המשאית היה קבלן בניין‪ ,‬שהשתמש במשאית‬
‫לצרכי בניה‪ ,‬לכן עבור רכוש המשמש לצרכי בניה יש להתיר‬
‫פחת בגובה ‪ .15%‬בית המשפט קבע כי לאור העובדה שמי‬
‫שהשתמש בפועל בציוד הנ"ל‪ ,‬היה קבלן בניין‪ ,‬ההוצאה תוכר‬
‫בהתאם ל‪ 15% -‬פחת‪ .‬כלומר נקבע כי יש לסווג את הנכס לפי‬
‫השימוש בפועל ולא לפי שם הנכס‬
‫נקבע כי הולך הטפל אחרי העיקר – למשל הוספת ציפוי לקירות‬
‫בבניין תחשב חלק מהקירות ולכן יינתן פחת של בניין‪.‬‬
‫ובמסגרת הסעיף נכתב במפורש שהוצאות לשמירה על הילדים‬
‫וכן הוצאות נסיעה למקום העבודה לא מותרות בניכוי‬
‫הוצאות נסיעה למקום העבודה – נקבע כי הם לא יותרו בניכוי‬
‫)הוצאה לשם ייצור הכנסה ולא בייצור הכנסה – עדיין לא התחלת‬
‫לייצר הכנסה(‪.‬‬
‫נקבע כי הס' חל גם לגבי מס ששולם בחו"ל דהיינו גם הוא לא‬
‫יותר בניכוי‪) .‬ניתן בעדו זיכוי במקרים מסוימים(‪ .‬מע"מ תשומות‬
‫שלא הותר בקיזוז יותר בניכוי‪.‬‬
‫יותר במקרה שהחברה היא המוטבת וגם זה איש מפתח וגם‬
‫הוא לא בעל שליטה מהותי )מעל ‪(10%‬‬
‫‪30‬‬
‫בית המשפט קובע כי אל לו למנהל רשות המיסים להתערב‬
‫בניהול עסקי הנישום ומתיר לו בניכוי את ההוצאה‬
‫בית המשפט פסק כי בכל תיאורי המנהלים נראה כי ישנה‬
‫הגזמה סביב מורכבות הפעילות כאשר היה מדובר בגביית דמי‬
‫שכירות והשגחה על הנכס ולכן מדובר בהוצאה מוגזמת ע"פ‬
‫סעיף ‪ 30‬שלא תותר בניכוי‪.‬‬
‫בית המשפט העליון נתפס במילה הרשומה שולמו לזכאי להם‬
‫ולא מתיר את ההוצאות לחברה שכן היא שילמה לצד ג' שישלם‬
‫להם‪.‬‬
‫בית המשפט העליון קבע כי המאפיין את ההוצאות המפורטות‬
‫בסעיף הינו היותם תשלומים מתחום יחסי עובד ומעביד בהם‬
‫קיים פער זמן בין יצירת החיוב )ודאי או מותנה( לבין מימוש‬
‫החיוב בפועל‪ ,‬בית המשפט קובע כי ההוצאה מותרת על בסיס‬
‫מזומן מ‪ 2‬טעמים‪:‬‬
‫‪(1‬השגת התאמה בין מועד ההכרה בהוצאה למעביד לבין מועד‬
‫ההכרה בהכנסה לעובד )ולבין מועד העמידה בהוצאה לפועל של‬
‫המעביד וזאת בין היתר למניעת תכנוני מס‪(.‬‬
‫‪ (2‬תכלית סוציאלית והיא הבטחת זכויות העובד וקבלת‬
‫תשלומים המגיעים לו ע"י כך שההוצאה לא מותרת כל עוד‬
‫המעביד לא שילם את התשלום לעובד או לקופת גמל לטובתו‪.‬‬
‫במקרה הנדון קובע בית המשפט כי מענק יובל נכלל במשגרת‬
‫הביטוי "והוצאות אחרות וכיוצא באלה" ולכן הסעיף חל עליו‪.‬‬
‫בית המשפט פסק כי תשלומים אחרים יפורש פשוטו כמשמעו‬
‫ככולל כל תשלום אחר‪ ,‬בית המשפט מציין שמטרת המחוקק‬
‫הייתה לסתום פרצה שהייתה קיימת והיא נוצלה ע"י בעלי‬
‫השליטה‪.‬‬
‫פס"ד ון הרטן‬
‫סוציאליות לעובדים –‬
‫תשלום דרך צד ג'‬
‫‪)18‬א(‬
‫פס"ד דקלה‬
‫בעליון‬
‫סוציאליות לעובדים –‬
‫מענק יובל )לעובד לאחר‬
‫‪ 20‬שנה(‬
‫‪)18‬א(‬
‫פס"ד וייצמן‬
‫תעשיות ומסחר‬
‫תשלומים לבעלי שליטה‬
‫– הוצ' שכירות מבנים‬
‫וציוד‬
‫‪)18‬ב(‬
‫מיסים א' אור לוי‬
‫פס"ד מורצקי רוזן‬
‫תשלומים לבעלי שליטה‬
‫– תשלום במזומן לאחר‬
‫שנת המס‬
‫‪)18‬ב(‬
‫פס"ד פישמן‬
‫ייחוס הוצאה כללית‬
‫‪)18‬ג'(‬
‫פס"ד כלל‬
‫ייחוס הוצאה כללית‬
‫‪)18‬ג'(‬
‫פס"ד פיא‬
‫ייחוס הוצאה כללית‬
‫‪)18‬ג'(‬
‫בית המשפט העליון קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי‬
‫הסעיף חל רק על חברות המדווחות על בסיס מצטבר והוא אינו‬
‫חל על חברות המדווחות על בסיס מזומן‬
‫סעיף ‪) 18‬ב‪ (1‬שסעיף ‪)18‬ב( לא יחול על הכנסות פטורות בידי‬
‫בעל השליטה‬
‫מדובר בחברה שקיבלת דיבידנד מחברה ישראלית אחרת‪.‬‬
‫החברה טענה כי דיבידנד בין חברתי אינו נחשב להכנסה ולכן אין‬
‫ליישם את סעיף ‪)18‬ג'(‪ ,‬דהיינו יש לייחס את ההוצאות הכלליות‬
‫להכנסות מעסק בלבד‪ .‬בית המשפט המחוזי קבע שההכנסות‬
‫מדיבידנד בין חברתי הם הכנסות מועדפות היות שהן פטורות‬
‫ממס מכוח סעיף ‪)126‬ב'( ולכן יש לייחס להן הוצאות כלליות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קבע בית המשפט כי ההוצאות המיוחסות לדיבידנד הן‬
‫הוצאות לא מוכרות בעת מכירת מניות חברת הבת ‪.‬‬
‫המקרה דן בשאלה האם יש לבצע ייחוס להוצאה כללית כנגד‬
‫הכנסה מדיבידנד‪ .‬בית המשפט קבע כי בשל העובדה שהכנסה‬
‫מדיבידנד בין חברתי פטורה ממס מכוח סעיף ‪)126‬ב'(‪ ,‬יש לבצע‬
‫ייחוס להוצאה כללית בהתאם לסעיף ‪)18‬ג'(‪.‬‬
‫הפס"ד דן בשאלה האם יש לבצע ייחוס להוצאה כללית כנגד‬
‫הכנסה מרווח הון‪ .‬בית המשפט קבע כי בניגוד לסעיף ‪ 89‬הקובע‬
‫שדין רווח הון הוא כדין הכנסה חייבת‪ ,‬לרווח הון אין לבצע ייחוס‬
‫להוצאות כלליות וזאת כיוון שלרווח הון קיימת הוצאת ספציפית‬
‫שמוכרת בהתאם להגדרת תמורה בסעיף ‪ 88‬לפקודה‪.‬‬