חוברת תקצירים - המרכז הארצי למורי מוט"ב

‫הכנס הארצי‬
‫למורי "מדע וטכנולוגיה לכל"‬
‫תשע"ה‬
‫‪ 25‬במאי ‪2015‬‬
‫במכון דוידסון לחינוך מדעי‬
‫מכון ויצמן למדע‪ ,‬רחובות‬
‫חוברת תקצירים‬
‫משרד החינוך‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אגף מדעים‬
‫הפיקוח על הוראת מוט"ב‬
‫מנהל תקשוב ומערכות מידע‬
‫אגף טכנולוגיה‬
‫הפיקוח על הוראת מדעי הטכנולוגיה‬
‫מינהלת מל“מ‬
‫המרכז הישראלי לחינוך מדעי טכנולוגי‬
‫על–שם עמוס דה‪-‬שליט‬
‫המחלקה להוראת המדעים‬
‫דבר מפמ"ר מוט”ב‬
‫לכל באי הכנס שלום רב‪,‬‬
‫במהלך שנת הלימודים תשע"ה שמשתי בהיקף מצומצם כמפמ"ר מוט"ב‪ ,‬ואת עיקר‬
‫העבודה מלאה גב' ענת אסולין‪ ,‬מ"מ וצוות המדריכים שתרמו כל אחת ואחד מהם במיטב‬
‫מרצם ומחשבותיהם בהמשך הטמעת מדע וטכנולוגיה לכל‪ .‬אני מודה לכם על כך‪,‬מקרב‬
‫ליבי!‬
‫במסגרת לימודי המדע והטכנולוגיה אנו מתייחסים ללמידה משמעותית כזו הכוללת עניין‬
‫אישי‪ ,‬רלוונטיות לחיי הפרט‪ ,‬הרחבת דעת וטיפוח מוטיבציה ויכולות להעמקה וללמידה‬
‫נוספת ומתמשכת‪ .‬במסגרת ההרחבה לחמש יח"ל במקצוע "מדע וטכנולוגיה לכל" נוכל‬
‫להעמיק ולהרחיב תהליכי למידה משמעותיים גם בתהליכי חקר‪.‬‬
‫גם בתהליך זה חשוב שהמורים יעוררו אתגרים קוגניטיביים ואינטראקציה פורייה בין‬
‫התלמידים‪ .‬חשוב שהמורים יתרכזו בתהליכי החשיבה שמתבצעים אצל התלמידים‬
‫וישאלו אותם שאלות מאתגרות‪ ,‬ינווטו את הדיון ופחות יעסקו במתן התשובות הנכונות‪.‬‬
‫במסגרת פיילוט היחידה הרביעית והחמישית נבדוק תהליכים אלו‪.‬‬
‫אני מבקשת להודות לכל השותפים לתהליך‪:‬‬
‫ד"ר ניר מיכאלי‪ ,‬יו"ר המזכירות הפדגוגית‪ ,‬שתמך ויצר את הקרקע הפורייה לבשלות‬
‫התהליך‪ ,‬פרופ' אורי סיוון‪ ,‬הפקולטה לפיסיקה‪ ,‬הטכניון‪ ,‬יו"ר ועדת התכנית‪ ,‬אדריכל איחוד‬
‫המקצועות‪ ,‬הודות למעורבותו היסודית והמעמיקה בכל פרטי התכנית הגענו לסיומה‪ ,‬ד"ר‬
‫חנה פרל‪ ,‬מנהלת אגף מדעים‪ ,‬שתרמה במסירותה ובמקצועיותה להשלמת התהליך‪,‬‬
‫מר גרשון כהן‪ ,‬מנהל אגף טכנולוגיה‪ ,‬על השותפות הבונה בהתלבטויות התהליך‪ ,‬ד"ר‬
‫רוחמה ארנברג‪ ,‬ממונה תכניות הלימודים באגף מדעים – ששקדה במסירות על ניסוחה‬
‫של התכנית‪ ,‬וחברי ועדת התוכנית שהעשירו ותמכו כל אחד בתחום מומחיותו‪ :‬מר ניסים‬
‫אוחנה‪ ,‬ד"ר אלי איזנברג‪ ,‬ד"ר רקפת דנאי‪ ,‬פרופ' אבי הופשטיין‪ ,‬פרופ' דיוויד פורטס‪,‬‬
‫פרופ' שמואל עינב‪ ,‬על מסירותם והשקעתם‪.‬‬
‫לעומדות בראשות המחלקות‪ :‬פרופ' אורית חזן המחלקה לחינוך למדע ולטכנולוגיה‬
‫‪3‬‬
‫בטכניון ופרופ' בת שבע אלון‪ ,‬הוראת המדעים במכון ויצמן ולחברי המחלקות – רב‬
‫תודות על תמיכה ועזרה מתמשכות בהטמעת המקצוע ובפיתוחו בדרכים מגוונות לאורך‬
‫שנים‪.‬‬
‫לד"ר אמירה רום‪ ,‬מהמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬רעננה‪,‬‬
‫תודה על הובלת תהליכים חלופיים בהערכה ושותפות בפיתוח מקצועי של הצוות שלנו‪.‬‬
‫לצוות מרכז המורים‪ ,‬מכון ויצמן בראשותה של ד"ר יעל שורץ‪ ,‬תודה על מתן מענה‬
‫והתייחסות נעימה ומקצועית לכל בקשה וצורך‪.‬‬
‫תודות לכל השותפים לפני ומאחורי הקלעים בתהליכים אלו‪.‬‬
‫ולכם מורים יקרים‪ ,‬אתם המממשים את הרעיונות‪ ,‬המיישמים ואף מפתחים ומשכללים‬
‫אותם – שאו תודה וברכה! המשיכו ואפשרו לתלמידיכם להביא לידי ביטוי את יכולותיהם‬
‫האישיותיות והתרבותיות ויצליחו לבנות חיים מלאי משמעות והגשמה עצמית‪.‬‬
‫בברכת יצירה פורייה ומהנה לכולם!‬
‫ד"ר מיכל נחשון‬
‫מפמ"ר מוט"ב‬
‫‪4‬‬
‫דבר מ"מ המפמ"ר‬
‫גב' ענת אסולין‬
‫חג השבועות שכנס המורים נסמך אליו הוא חג הקציר ‪ -‬חג בו החקלאי קוצר את התבואה‬
‫שהיא פרי העמל הרב שהשקיע‪.‬‬
‫איסרו חג שבועות‪ ,‬מועד הכנס ‪ -‬הוא יום שמחה‪ ,‬יום שאסורה בו תענית‪ .‬כדברי רבי‬
‫שניאור זלמן מלאדי שכתב בש"ע‪ 1‬שלו‪ ,‬כי אסרו חג של שבועות נחשב בזמן המקדש ליום‬
‫טוב‪ ,‬ועכשיו‪ ,‬למרות שחרב הבית‪ ,‬אסור בו הספד ותענית‪.‬‬
‫שני המוטיבים הללו של קציר פירות מחד גיסא ושמחה מאידך גיסא מאפיינים את‬
‫ההתחדשות של שני המקצועות‪ ,‬מדעי הטכנולוגיה ומוט"ב‪ ,‬והתמורות שיחולו בהם‪.‬‬
‫החל משנת תשע"ו מוט"ב ומדעי הטכנולוגיה ימוזגו למקצוע חדש שיקרא "מדע‬
‫וטכנולוגיה לכל"‪ ,‬מקצוע בהיקף של ‪ 5‬יח"ל‪.‬‬
‫מטרת המקצוע החדש להקנות אוריינות מדעית‪-‬טכנולוגית לתלמידי החטיבה העליונה‬
‫בנתיב הטכנולוגי ובנתיב העיוני באופן שיאפשר את השתלבותם בחברה המודרנית ואת‬
‫השתתפותם בשיח הציבורי במגוון סוגיות הקשורות למדע ולטכנולוגיה‪.‬‬
‫תכנית הלימודים ואופי המקצוע גובשו במהלך השנה על ידי ועדה שהשתתפו בה נציגים‬
‫משני התחומים – מורים‪ ,‬מומחים ואנשי אקדמיה‪ ,‬ולאחר שישבו על המדוכה כמעט שנה‬
‫שלמה נקצרו העומרים ונאספו לתכנית היל"ה (הוראה‪ -‬למידה – הערכה) שתמומש‬
‫החל משנת תשע"ו‪.‬‬
‫כאן שלובה השמחה הרבה בעצם לידתו של מקצוע חדש ומשמעותי במערכת החינוך‬
‫במדינה‪ ,‬שתשתיתו ידע התוכן המדעי והטכנולוגי וידע התוכן הפדגוגי אותם ביססנו‬
‫במשך שנים‪ ,‬וזאת בבחינת "יגעת ומצאת תאמין"‪.‬‬
‫ברצוני להודות לוועדה על עבודתה הקשה והברוכה לאורך כל השנה בהתווית המקצוע‬
‫"מדע וטכנולוגיה לכל"‪ ,‬לפרופ' אורי סיוון יו"ר וועדת התכנית‪ ,‬לד"ר מיכל מרכזת הועדה‬
‫ולחברי הועדה‪ :‬מר גרשון כהן‪ ,‬מר ניסים אוחנה‪ ,‬ד"ר אלי איזנברג‪ ,‬ד"ר רוחמה ארנברג‪,‬‬
‫ד"ר רקפת דנאי‪ ,‬פרופ' אבי הופשטיין‪ ,‬פרופ' דיוויד פורטוס‪ ,‬פרופ' שמואל עינב‪ ,‬ולד"ר‬
‫חנה פרל‪ ,‬ראש אגף מדעים במזכירות הפדגוגית שתמכה וסייעה רבות‪.‬‬
‫‪ 1‬ש"ע‪ -‬שולחן ערוך‬
‫‪5‬‬
‫לד"ר ניר מיכאלי‪ ,‬יו"ר המזכירות הפדגוגית‪ ,‬שהאמין שתלמידיי ישראל ראויים לתשתית‬
‫של ידע ומיומנויות בתחומים מדעיים וטכנולוגיים ואף פעל ליישום אמונה זאת‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬תודה גדולה לצוות מרכז המורים במכון ויצמן בראשותה של ד"ר יעל שוורץ על‬
‫ארגון כנס המורים ולפרופ' בת שבע אלון‪ ,‬ראש המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן‬
‫ולפרופ' אורית חזן‪ ,‬ראש המחלקה לחינוך למדע ולטכנולוגיה‪ ,‬הטכניון שעומדות בראשות‬
‫המחלקות שתומכות בהטמעת המקצוע ובפיתוחו בדרכים מגוונות לאורך שנים‪.‬‬
‫בהצלחה רבה לכולנו במשימה החשובה הצפויה לכולנו‪,‬‬
‫ענת אסולין‬
‫מ"מ מפמ"ר‬
‫דבר מנהל אגף טכנולוגיה‪ ,‬מפמ”ר מדעי הטכנולוגיה‬
‫מורים יקרים‪,‬‬
‫אני מבקש לברך על איחוד המקצועות מדעי הטכנולוגיה ומוט”ב למקצוע מאוחד אחד‬
‫מדע וטכנולוגיה לכול‪ .‬החברה הישראלית‪ ,‬עוברת תמורות מהירות הנובעות בעיקר‬
‫מקצב התפתחותן של טכנולוגיות חדשות‪ ,‬מבוססות מדע ועתירות ידע‪ .‬יכולת השליטה‬
‫בטכנולוגיות אלה מהווה מקור לעוצמה כלכלית‪.‬‬
‫הרפורמה במערכת החינוך יוצרת רצף של לימודי מדע וטכנולוגיה מגן הילדים ועד לתום‬
‫החטיבה העליונה‪ ,‬המקצוע מדע וטכנולוגיה לכול מותאם לעידן של משק מתוחכם‪,‬‬
‫עתיר מידע ותקשורת‪.‬‬
‫אני מבקש להודות לחברי וועדת התוכנית ובעיקר ליו”ר התוכנית פרופ’ אורי סיון על ניווט‬
‫התוכנית למקצוע המאוחד לכלל מערכת החינוך המעניק לבוגר ידע מדעי וטכנולוגי בעידן‬
‫של חברה עתירת טכנולוגיות מתוחכמות מבוססות מדע שהשליטה בהם קובעת את‬
‫כושר התחרות של מדינת ישראל בשוק העולמי‪.‬‬
‫גרשון כהן‬
‫מנהל אגף טכנולוגיה‬
‫‪6‬‬
‫דבר ראש מוט"ב במרכז הארצי למורי מדע וטכנולוגיה‬
‫מורים יקרים‪,‬‬
‫אנו‪ ,‬חברי המרכז הארצי למורי מדע וטכנולוגיה שמחים לארח אתכם בכנס השנתי למורי‬
‫מדע וטכנולוגיה לכל‪ ,‬במכון ויצמן למדע‪.‬‬
‫אנו מקווים כי תהנו מהכנס‪ ,‬תמצאו את תכני ההרצאות רלבנטיים ומעניינים‪ ,‬ותנצלו את‬
‫הכנס גם כמפגש חברתי חשוב של הקהילה הייחודית שלנו‪.‬‬
‫השנה – יותר מתמיד – האיחוד בין המקצועות מוט"ב ומדעי הטכנולוגיה למקצוע מורחב‬
‫של ‪ 5‬יח"ל פותח בפנינו ‪ ,‬המורים‪ ,‬הזדמנויות מרגשות ליצור קהילה חדשה של מורים‪,‬‬
‫לשתף בידע המקצועי שלנו ולהתפתח מבחינה מקצועית ואישית‪.‬‬
‫בנוסף לכנס המורים השנתי‪ ,‬כוללת פעילות המרכז הארצי תחומים נוספים‪ :‬השתלמויות‬
‫שונות‪ ,‬כנסים וימי עיון‪ ,‬סדנאות למורים מובילים ופיתוח חומרי עזר להוראה‪.‬‬
‫הפעילויות נועדו כולן להעשרת המורים‪ ,‬לשיתוף הקהילה ביוזמות חינוכיות ייחודיות‪,‬‬
‫באסטרטגיות למידה חדישות ובכלל‪ ,‬בחשיבה מתמדת על עשייתנו המשותפת ועל‬
‫דרכים לקדמה‪.‬‬
‫מרכז המורים עוסק גם בהפעלה שוטפת של אתר המורים –‬
‫(מיטב ‪ )http://www.mutav.org.il -‬ובהפקת כתב העת שלנו "מוט"ב כעת" ‪ .‬השנה יצא‬
‫לאור גיליון ‪ 41‬ומיד לאחר הכנס ייצא גיליון ‪ .15‬נשמח לכל רעיון‪ ,‬שיתוף פעולה והצגת‬
‫יוזמה חינוכית של מורים מהשטח‪ .‬אנו קוראים לכולכם לקחת חלק פעיל ולשלוח אלינו‬
‫חומרים להעלאה לאתר ו‪/‬או לפרסום בעיתון‪.‬‬
‫ולבסוף ברצוני להודות לראש מרכז המורים – ד"ר אילנה הופפלד‪ ,‬על ניהול חכם ותומך‬
‫המאפשר לתחום שלנו "לפרוש כנפיים"‪ ,‬לד"ר מיכל נחשון וגב' ענת אסולין על שותפות‬
‫אמיתית לדרך‪ ,‬למדריכים שעוזרים ומסייעים בכל דבר ועניין‪ ,‬ואחרונים חביבים לצוות‬
‫המרכז הנפלא‪ :‬גב' אפרת קורן‪ ,‬מר אהרון (יורי) יורביץ‪ ,‬ד"ר לימור דפנא‪ ,‬ד"ר דבורה כהן‬
‫וגב' אירה קרסיק‪.‬‬
‫בברכת כנס פורה ומהנה‬
‫ד"ר יעל שורץ‬
‫‪7‬‬
‫הרצאות מליאה‪ -‬מחזית המדע והפדגוגיה‬
‫לקראת אבחון מחלות בעזרת "אפים מלאכותיים" זעירים‬
‫פרופ' דוד מרגוליס‪ ,‬המחלקה לכימיה אורגנית‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬
‫מחלות רבות קשה לאבחן באמצעים קונבנציונליים‪ ,‬אולם הן "מכריזות על עצמן”‬
‫באמצעות סמנים סמויים‪ :‬חלבונים מסוימים הנמצאים בדם‪ ,‬אותם אפשר לזהות‬
‫באמצעות חיישנים רגישים במיוחד‪ .‬זיהוי העלייה או הירידה ברמתם של חלבונים בדם‬
‫יכולה להוביל לא רק לזיהוי המחלה‪ ,‬אלא גם לפיתוח טיפול תרופתי אישי ומותאם לחולה‪,‬‬
‫אשר מחזיר אותם באופן ישיר לרמתם התקינה‪.‬‬
‫פיתוח החיישנים כרוך באתגרים רבים‪ :‬מצד אחד‪ ,‬הם צריכים לזהות את חלבון המטרה‬
‫הרצוי‪ ,‬שנמצא בכמויות זעירות בתוך תערובת של אלפי חלבונים אחרים‪ .‬מצד אחר‪,‬‬
‫עם הזיהוי‪ ,‬עליהם לשגר אותות חזקים‪ ,‬כדי שנוכל לאתר את החלבון הרצוי ברגישות‬
‫מקסימלית‪ .‬בנוסף‪ ,‬כיום ברור שמחלות רבות מובילות לשינויים של חלבונים רבים ולא של‬
‫חלבון יחיד‪ ,‬ולכן‪ ,‬כדי להיות יעילים ומדויקים‪ ,‬על החיישנים להיות מסוגלים לזהות ולאפיין‬
‫תערובות שונות של חלבונים בדם‪.‬‬
‫אחד האמצעים באמצעותם אפשר יהיה אולי לעשות זאת הם “אפים מלאכותיים"‬
‫לחלבונים‪ ,‬כלומר חיישנים סינתטיים המסוגלים לזהות תערובות של חומרים באופן דומה‬
‫לזה שבו עובד חוש הריח‪ .‬אפים אלקטרוניים משמשים כיום‪ ‬לבקרת איכות בתעשיית‬
‫המזון והבשמים על ידי זיהוי חומרים נדיפים ‪( ‬כלומר‪ ,‬במצב גז)‪ .‬על אותו עיקרון‪ ,‬מנסים‬
‫מדענים לפתח גלאים שיוכלו לפענח את הרכבן של תערובות חלבון בסביבה נוזלית בדם‪,‬‬
‫וכך ישמשו למעשה כ”בקרת איכות" של המצב הרפואי‪.‬‬
‫בקבוצת המחקר שלנו אנו מפתחים חיישנים המבוססים על מולקולות פלואורסצנטיות‪,‬‬
‫אשר פולטות אור בצבעים שונים בנוכחות תערובות חלבונים שונות‪ .‬באופן זה‪ ,‬קשת‬
‫הצבעים שתיפלט מהחיישן תאפשר לזהות במדויק את הסטטוס הרפואי של החולה‪.‬‬
‫הרצאה זו תסביר את עקרונות התכנון של חיישנים ביולוגיים מסוגים שונים ותתאר את‬
‫השימושים העתידיים בגלאים כאלה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫איך להניע תלמידים ללמידה משמעותית?‬
‫פרופ' דוד פורטוס‪ ,‬המחלקה להוראת המדעים‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬
‫מהי למידה משמעותית ואלו היבטים של ההוראה מעודדים או מדכאים אותה? אולי‬
‫המאפיין המרכזי של למידה משמעותית הוא שהיא למידה לשם הבנה ולא לשם הפגנת‬
‫הבנה‪ ,‬תכונה שנקראת "מכוונות למטרות מומחיות"‪ .‬נבחנו כיתותיהם של מורי מדעים‬
‫שאופיינו ע"י תלמידיהם כמעודדים מכוונות למטרות מומחיות או כמדכאים אותה וזוהו‬
‫פרקטיקות ספציפיות שלהן ההשפעה הגדולה ביותר על התלמיד‪ ,‬והן‪ :‬מבנה המשימות‪,‬‬
‫ניצול זמן ומתן אוטונומיה‪ .‬בהרצאה תינתנה דוגמאות קונקרטיות להתנהגויות שמעודדות‬
‫או מדכאות למידה משמעותית‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪9‬‬
‫מושב מורים‬
‫תפיסת ההערכה כמשקפת את התפיסה הפדגוגית‬
‫ד"ר אמירה רום‪ ,‬רכזת מחקר והערכה‪ ,‬המחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫תהליכים המתבצעים במטרה לקדם הישגים ולצמצם פערים בין תלמידים מחייבים‬
‫קבלת החלטות מבוססות נתונים הנשענות בעיקר על הערכת ביצועי התלמידים בכיתה‪.‬‬
‫על מנת לקדם את ביצועי התלמידים יש להתמקד במתן הכוונה למורים כיצד לעשות‬
‫שימוש מיטבי בהערכה כחלק בלתי נפרד מתהליכי ההוראה והלמידה‪ .‬תהליכי ההערכה‬
‫משפיעים על האופן שבו התלמידים לומדים‪ ,‬על התכנים שהם לומדים ועל המועד ומשך‬
‫הזמן שבו הם לומדים כל תוכן‪ .‬כמו כן הם משפיעים על בחירת המורים בחומרי למידה‬
‫ובדרכי הוראה‪ .‬תהליכי ההערכה משפיעים גם על עיצוב תרבות הלמידה וההוראה בבית‬
‫הספר ועל כל הקשור בתהליכי ההוראה‪-‬למידה (לוין‪ .)2009 ,‬בהרצאה זאת תוצג מדיניות‬
‫ההערכה כמשקפת את התפיסה הפדגוגית הייחודית של תחום הדעת‪.‬‬
‫הרצאתה של ד"ר רום תתקיים כמושב נפרד‪ ,‬באולם הברווז‪ ,‬ותארך כשעה‬
‫חלופות בהערכה בנושא מיקרואורגניזמים‬
‫מרצה‪ :‬ברקת רביבו‬
‫ביה"ס‪ :‬אולפנת בנות‪ ,‬יבנה‬
‫ההרצאה תעסוק בהערכה חלופית במסגרת לימוד המבנית “מיקרואורגניזמים” בכיתה‬
‫י’ ‪ -‬ייצור מזון על ידי מיקרואורגניזמים במטרה לשיתוף מורים עמיתים בידע שצברתי‬
‫בנושא במהלך השנה‪.‬‬
‫יוצגו משימות ייצור מזון שניתנו לבנות המשלבות מיומנויות כגון‪ :‬מיומנויות חקר‪ ,‬השוואה‪,‬‬
‫הסקת מסקנות וכד’‪ .‬העבודה על המשימות הייתה בקבוצות באופן עצמאי‪ ,‬על פי‬
‫הוראות שניתנו מראש‪ .‬בהרצאה יוצגו תמונות של התוצרים‪.‬‬
‫בסופה של ההרצאה יינתן זמן לשאלות‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫תלקיט דיגיטלי ‪ -‬בניית תיק עבודות בעזרת דיאלוג מורה תלמיד‬
‫והנחייה אישית‬
‫ניסים‪2‬‬
‫מרצה‪ :‬נאווה רון‪ 1‬יעל‬
‫ביה"ס‪.1 :‬ישיבה תיכונית בני עקיבא יבנה חיפה‪ ,‬ומדריכת מוט"ב‪ 2 ,‬מנחת תקשוב‪,‬‬
‫ממובילות התלקיט הדיגיטלי‬
‫שימוש מושכל בטכנולוגית המידע ‪ ‬מאפשר לשלב דרכי הוראה‪-‬למידה‪-‬הערכה עדכניות‪,‬‬
‫מעורר מוטיבציה פנימית ללמידה ותומך במעורבות של התלמידים בלמידה‪ .‬כמו כן‬
‫הדבר מסייע בפיתוח מיומנויות מידע‪ ,‬וביכולת עבודה עצמאית ושיתופית‪ .‬כל אלו עשויים‬
‫להעצים את תלמידי מוט"ב הלומדים במסגרת כיתתית‪ .‬בנוסף נדון כיצד דרך הנחייה זו‪,‬‬
‫בשילוב פעילויות נוספות‪ ,‬מחזקת את תדמית התלמידים והופכת את המקצוע ליוקרתי‬
‫בבית ספר‪.‬‬
‫בסדנא נציג כיצד מורים השתמשו ב‪ moodle-‬לשיתוף ואחסון של משימות ו‪google-‬‬
‫‪ docs‬כמקום בו התלמידים ביצעו משימות תוך קיום דיאלוג מורה תלמיד והנחיית‬
‫התלמידים באופן אישי וקבוצתי‪ .‬בהמשך התהליך התלמידים ענו על משימה שנבנתה‬
‫על ידי מיכל בן אליהו‪ .‬שהתוצר היה מצגת שיתופית שבוצעה בעזרת ‪ google slide‬כמו‬
‫כן‪ ,‬מספר מורים השתמשו במערכת ניהול למידה ‪.google classroom‬‬
‫הפיילוט לווה ונתמך נאמנה על ידי "מינהל מדע וטכנולוגיה" שהקצו משאבים וכוח אדם‬
‫לצורך קידום התהליך והצלחתו‪ .‬תודה מיוחדת למר רוני דיין‪ ,‬מנהל אגף טכנולוגיות מידע‪,‬‬
‫ולצוותו על שהאמינו בפרויקט זה‪ ,‬בחדשנותו הפדגוגית וסייעו רבות במינופו‪.‬‬
‫פיתוח סיור לימודי במוזיאון המדע קראסו בבאר שבע‬
‫מרצה‪ :‬נדיה פריליאנד‬
‫ביה"ס‪ :‬ישיבת אמי"ת באר‪-‬שבע‬
‫תלמיד מוט"ב‪ ,‬כיתה יא'‪ ,‬יצאו לסיור במוזיאון המדע החדש ע"ש קראסו בבאר שבע‪.‬‬
‫הסיור נבחר כפעילות העשרה במסגרת יחידה שלישית והתלמידים נבחנו על המידע‬
‫שנלמד במהלך הסיור במבחן בגרות באישור מפמ"ר‪.‬‬
‫לקראת הסיור נערכה פעילות מקדימה שכללה איסוף מידע והצגתו והכנת התלמידים‬
‫לקראת הצפוי בסיור‪ .‬במהלך הסיור התלמידים ביקרו במוזיאון המדע בתערוכות "פרס‬
‫נובל"‪" ,‬מדענים על שטרות הכסף" ‪",‬גרעין" ו"תקשורת"‪ .‬את הסיור הדריך מדריך מטעם‬
‫המוזיאון‪ .‬בכל אחת מהתערוכות התלמידים האזינו למדריך‪ ,‬שאלו שאלות וענו ענו‬
‫‪11‬‬
‫בקבוצות קטנות על דפי עבודה‪ .‬בהמשך לסיור התלמידים נדרשו להכין דו"ח סיור לפי‬
‫הנחיות‪ .‬שאלות הדוח היוו בסיס לשאלות המבחן‪.‬‬
‫התרשמות התלמידים (מבוסס על שאלות רפלקציה בדוח)‪ :‬כמעט כל התלמידים ציינו‬
‫שהסיור היה מאד מעניין‪.‬התלמידים מאד העריכו את העובדה שהמדריך מטעם המוזיאון‬
‫היה קשוב וענה לכל השאלות‪.‬התלמידים ציינו שהלימוד בדרך זאת מאד מעניין‪.‬‬
‫הכנת ספר לימודי‬
‫מרצה‪ :‬מירי אייכלר‬
‫ביה”ס‪ :‬תיכון בת יעקב אבות‪ ,‬ומדריכת מוט”ב‬
‫ההרצאה תציג את הספר הלימודי ככלי המשמש כהערכה חלופית ‪ ,‬תרומת הכנת הספר‬
‫מבחינה חברתית חווייתית‪ ,‬קשר עם הקהילה ועוד‪ .‬אדון בנקודות הבאות‪:‬‬
‫● הצגת המטרות שמושגות באמצעות הספר‪.‬‬
‫● קישורים ללמידה פעילה‪.‬‬
‫● הצגת הספר ומחוון ‪ -‬מרכיבי השלבים בהכנת הספר‬
‫● הצגת קשיים בהכנת הספר‬
‫● הצגת התארגנות התלמידים‪ ,‬כולל הדגמות מהשטח‪.‬‬
‫● הפעלת מורים התנסות בהכנת ספר‪.‬‬
‫תהליך חקר – מערת הנטיפים – ידע‪ ,‬מודעות ונכונות של תלמידים‬
‫מרצה‪ :‬אפרת קורן‬
‫ביה"ס‪ :‬תיכון דרכא ע"ש בגין‪ ,‬גדרה‪ ,‬מדריכת מוט"ב‬
‫בהרצאה יוצג פרוייקט חקר בנושא מדעי‪-‬סביבתי‪ .‬נושא החקר שנבחר היה‪ :‬השפעת‬
‫כניסת המבקרים על התהליכים המתרחשים במערת הנטיפים ועל התנאים האקלימיים‬
‫השוררים בה‪ ,‬בדגש על הטמפרטורה‪ ,‬הלחות היחסית וריכוז ‪ CO2‬בחלל המערה‪ .‬בתהליך‬
‫החקר נבדקו הן התנאים האטמוספריים במערה בזיקה לכמות המבקרים בה‪ ,‬וכן נבדקו‬
‫בשאלונים הידע‪ ,‬המודעות והנכונות של תלמידים לשמירה על תופעות טבע ייחודיות‪.‬‬
‫בהרצאה יוצג רקע מדעי‪ ,‬הליך החקר בדגש עם הנתונים שנאספו‪ ,‬ניתוחם והסקת‬
‫המסקנות‪.‬‬
‫תהליך זה עשוי להוות מודל לפרויקט חקר המשלב חקר מדעי אמפירי ומתודולוגיות חקר‬
‫במוט"ב וכל זאת עם ערך מוסף ערכי‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מוט"ב בחינוך המיוחד‬
‫מרצה‪ :‬סימונה שולמן‪-‬טוילי‪ ,1‬נעמה גלבוע‪ 2‬ועמית קליגר –‬
‫שם ביה"ס‪ -1 :‬מכון ויצמן למדע‪" - 2 ,‬מרכז אלון"‬
‫פבריקנט‪2‬‬
‫ההרצאה תעסוק באפיון תפישות מורי מדעים את תלמידי החינוך המיוחד ואופי ההוראה‬
‫במסגרת הלימודית של ביה"ס תוך התייחסות למספר נושאים‪:‬‬
‫● תאור האוכלוסייה‪ :‬תלמידים בעלי לקויות למידה‪ ,‬בעיות קשב וריכוז‪ ,‬מוקד הקושי הוא‬
‫ריגשי‪-‬התנהגותי‪ ,‬לא פנויים ללמידה‪.‬‬
‫● נתונים על היקף הלימוד בביה"ס – אלו שאלונים נלמדים‪ ,‬מבניות‪ ,‬מספר תלמידים‬
‫הניגשים לבגרות‪.‬‬
‫● מגוון מבניות‪ :‬הדבר מאפשר לנו גמישות והתאמת הנושאים אשר מאתגרים ויוצרים‬
‫עניין בקרב התלמידים שלנו‪ .‬המפגש הראשוני עם נושאי הלימוד מאוד משמעותי‬
‫להמשך הלמידה וביסוסה‪ .‬כמו כן היקף החומר והתאמתו לרמת הלימודים גם הוא‬
‫משמעותי להצלחתם בלמידה ומאפשר לנו להתאים אותו לקצב הלמידה שלהם‪.‬‬
‫שעות לימוד‪ 8-6 :‬ש"ש בהתאם לצורכי התלמידים‪.‬‬
‫● מיומנויות למידה‪ :‬בשנה הראשונה של התלמידים אנו שמים דגש על השלמת פערים‬
‫לימודיים‪ .‬מצאנו שבמקצוע מוט"ב הדבר מתאפשר כחלק מתוכנית הלמידה דבר‬
‫שמעניק לו יתרון‪ .‬השנה הראשונה מהווה שנת הכנה לקראת הבגרות בהמשך‪ .‬בה‬
‫הם רוכשים מיומנויות ומושגים בתחום המדעים‪.‬‬
‫● גיוון בהוראה‪ :‬שילוב ניסויים במסגרת הכיתה כמו‪ :‬ניסוי השמרים‪ ,‬בדיקת חמיצות‪,‬‬
‫●‬
‫הכנת גבינות‪ .‬הדבר מייצר עניין בקרב התלמידים ומקרב אותם לנושאי הלימוד‪ ,‬מעורר‬
‫מוטיבציה ועניין וכן תורם להבנת החומר‪ .‬אין לנו מעבדה בביה"ס ולכן אנו מבצעים את‬
‫הניסויים במסגרת הכיתתית – יש בכך יתרון – הבאת המעבדה לתלמיד‪.‬‬
‫דרכי הערכה מגוונות‪ :‬מאפשר לשים דגש על חשיבות התהליך בעבודה דבר שהינו‬
‫משמעותי בעבודה עם התלמידים שלנו‪ .‬בנוסף הגמישות בדרכי ההערכה החלופית‬
‫מאפשרת לכל תלמיד לחוות הצלחה בדרך שהוא מצליח להביא לידי ביטוי את הידע‬
‫שלו‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מי התחיל את זה? ניסוי באפידמיולוגיה‬
‫מרצה‪ :‬הדס גרדי‪,‬‬
‫ביה"ס‪ :‬הכפר הירוק‪,‬‬
‫לאורך חיינו נאמר לנו רבות להשתעל אל המרפק‪ ,‬לשטוף ידיים באופן תדיר ולא לחלוק‬
‫כוסות שתייה או מברשת שיניים‪ .‬כל אחד מאמצעי הזהירות האלה נועד בכדי למזער‬
‫הפצה של פתוגנים‪ ,‬והם אכן מונעים הפצה של זיהומים וריאלים דוגמת וירוס השפעת‬
‫והווירוס שגורם להתקררות‪.‬‬
‫כאשר אנחנו מקוררים‪ ,‬האף שלנו "דולף"‪ ,‬הגרון מתחיל לכאוב ואנחנו מתחילים‬
‫להתעטש‪ .‬כל אלה הם סימפטומים שאומרים לנו‪ ,‬ולסובבים אותנו‪ ,‬שאנחנו מקוררים‪.‬‬
‫עיטוש הוא אחת הדרכים בהן וירוסים מופצים‪ .‬בעת העיטוש‪ ,‬טיפות מיקרוסקופיות של‬
‫ריר‪ ,‬המכיל וירוסים‪ ,‬ניתזות אל האוויר‪ ,‬ויכולות להישאף על ידי אדם אחר‪ ,‬או שהן יכולות‬
‫לנחות על משטח שאדם אחר יגע בו‪.‬‬
‫בפעילות זו ננסה להבין איך וירוס מופץ באוכלוסיה קטנה‪ .‬ננתח טבלת נתוני תחלואה‬
‫כאפידמיולוגים‪ ,‬החוקרים כיצד מחלות מתפשטות ואיך הן מופצות‪ ,‬וננסה להבין מי היה‬
‫הראשון שהפיץ את הווירוס‪ .‬כמו כן‪ ,‬נתנסה ונדמה בעצמנו אוכלוסייה של אנשים‪ ,‬הבאים‬
‫במגע זה עם זה‪ ,‬במהלך מגיפה ויראלית מתונה‪ .‬נראה את ההבדל בין הדבקה אקראית‬
‫לבין מצב בו פרט יכול לבוא במגע רק עם חלק מהאוכלוסיה‪.‬‬
‫ההבנה כיצד הווירוס מופץ באוכלוסייה יכולה להיות משמעותית בהאטה או עצירה של‬
‫התפשטותו‪ .‬הידיעה אילו אוכלוסיות נמצאות בסיכון גבוה להדבקה נותנת כיוון ליצירת‬
‫תכניות חיסונים‪ ,‬קמפיינים חינוכיים ומאמצים נוספים למניעת מחלות‪.‬‬
‫שילוב סוגיות אתיות ומוסריות בהוראת מוט"ב‬
‫מרצה‪ :‬אמיל אידין‪ ,‬המחלקה להוראת המדעים‪ ,‬מכון ויצמן‪.‬‬
‫ביה"ס‪ :‬גימנסיה הרצליה‬
‫שילוב סוגיות סוציו‪-‬מדעיות והיבטים אתיים בלימודי המדעים‪.‬‬
‫בהרצאה יוצג פרויקט ‪ - ENGAGE‬פרויקט האיחוד האירופי העוסק בקידום סוגיות סוציו‪-‬‬
‫מדעיות ודילמות אתיות בקרב לומדי מדע וטכנולוגיה ‪ .‬באתר הפרויקט נמצאים חומרי‬
‫למידה המותאמים לתוכניות הלימודים במקצועות שונים בשכבות גיל שונות‪ ,‬ומתאימים‬
‫במיוחד לרוח מוט"ב ולנושא הקניית מיומנויות חשיבה ויישום ידע מדעי‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫חומרים אלה יכולים להשתלב בתכנית הלימודים ובייחוד בשעות המוקדשות להעשרה‬
‫ולמידה משמעותית‪ .‬בשיחה יוצגו הן כלים פדגוגיים פרקטיים והן האתגרים העומדים בפני‬
‫המורה בניהול שיעורים העוסקים בסוגיות סוציו‪-‬מדעיות והיבטים אתיים‪.‬‬
‫למידה סביב פרויקטים בגישת ‪-‬‬
‫‪PBL‬‬
‫מרצה‪ :‬יוני אידלסון‬
‫ביה"ס‪ :‬תיכון דרכא ע"ש בגין‪ ,‬גדרה‬
‫תוצג גישת ה‪ – PBL-‬למידה באמצעות פרוייקטים בחינוך הטכנולוגי‪.‬‬
‫בשיטה זו מאורגן תהליך החקר סביב פרויקט – תוצר המניע את פעילויות התלמידים‪.‬‬
‫הלמידה כרוכה בהשלמת מטלות מורכבות שהתוצאה שלהן היא בד"כ "ארטיפקט" –‬
‫תוצר מוחשי כגון דגם‪ ,‬ציור‪ ,‬מסמך מדיניות‪ ,‬הצגה‪ ,‬שיר וכדו'‪.‬‬
‫התלמידים מציגים את התוצר שלהם בפני קהל (פרזנטציה)‪ ,‬מסבירים אותו‪ ,‬מגנים עליו‬
‫ומבצעים רפלקציה על תהליך הלמידה‪.‬‬
‫בהרצאה אתייחס להיבטים תיאורטיים‪ ,‬לתהליך הלמידה וההערכה‪ ,‬תפקידי המורה‪,‬‬
‫רכישת מיומנויות שונות על ידי התלמידים במהלך העבודה על הפרויקט ודוגמאות‬
‫מהשטח‪.‬‬
‫הכנת סרטון לימודי‬
‫המרצה‪ :‬אפרת קמפינסקי‬
‫ביה"ס‪ :‬נווה שרה‪ ,‬בני ברק‬
‫השנה התנסיתי עם תלמידותיי בהכנה והגשה של תוצר ייחודי ליריד התוצרים של מוט"ב‪.‬‬
‫התוצר הינו סרטון לימודי בנושא‪ :‬ספקטרום של הקרינה האלקטרומגנטית בדגש על‬
‫קרינת ‪" – UV‬מה סגול באולטרא סגול"‪ .‬הסרטון עוסק ברעיונות מדעיים בנושא הקרינה‪,‬‬
‫בסכנה שבקרינה‪ ,‬כיצד ניתן להימנע ממנה וכן על היתרונות של הקרינה ‪ .‬הסרטון מביא‬
‫דוגמאות מחיי היום יום אשר משלימות את הידע המדעי ‪ .‬בהרצאה אציג הן את התוצר‬
‫והן את תהליך העבודה עליו עם התלמידות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫הצגת מיזם ‪ scientix‬שיתוף הפעולה בין מורי ‪ STEM‬ברחבי האירופה‬
‫ומורים בישראל‬
‫המרצה‪ :‬סטלה מגיד‬
‫שגרירת מיזם ‪ scientix‬בישראל‪ ,‬בעבר – מדריכת מוט"ב‬
‫‪ ,Scientix‬הוא מיזם של איחוד האירופאי אשר מטרתו יצירת קהילת מורים למדעים‬
‫(‪ )STEM‬ברחבי האיחוד האירופאי‪ .‬בשנים אחרונות‪ ,‬ישראל הינה שותפה פעילה במיזם‬
‫הנ"ל והמורים הישראלים משתתפים במספר פרויקטים של איחוד האירופאי‪ ,‬פרויקטים‪,‬‬
‫אשר מטרתם להגביר את אוריינות מדעית בקרב תלמידים של היום (אזרחים אורייני‬
‫מדע של מחר)‪ .‬מורים ישראלים‪ ,‬אשר משתתפים בפרויקטים שמאוגדים במיזם זוכים‬
‫לפתח פעילויות חדשניות בתחום של הוראת מדעים‪ ,‬נחשפים לפעילויות שפיתחו מורים‬
‫אחרים‪ ,‬משתתפים בוובינרים וצ'טים עם מדענים מכל העולם וזוכים להתארח בכנסים‬
‫בינלאומיים באירופה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מורים שמשתמשים בפורטל של ‪ Scientix‬יכולים ליהנות‬
‫מחומרים רבים ופעילויות אשר מצויים במאגר של פרויקטים שונים ‪ ,‬לבקש את תרגומם‪,‬‬
‫לחלוק רעיונות עם מורים אחרים בפורומים בינלאומיים וכד'‪.....‬‬
‫בשנה שעברה השתלמתי בפרויקט ‪ Profiles‬שזהו אחד מהפרויקטים שמצויים במיזם‬
‫ובמסגרת הפרויקט פיתחתי יחידת לימוד (מודולה) שמתאימה לתלמידי מוט"ב בכיתה י‪.‬‬
‫המודולה המוצעת חושפת את התלמידים לנושאים ביולוגיים‪ -‬מערכת ההפרשה‬
‫ומערכת החיסון‪ ,‬דרך התמודדות עם דילמות אתיות‪ ,‬מוסריות וחברתיות בנוגע לסחר‬
‫האיברים הן בעולם והן במדינת ישראל‪ .‬התלמידים נחשפים לסיפור אותנטי על השתלת‬
‫איברים בישראל‪ ,‬חוקרים את השאלות שמעניינות אותם בתחום‪ ,‬מבצעים פעילות רשת‬
‫בהתייחסות לדעת הציבור (טוקבקים) ומביעים את דעתם‪ ,‬בקשר למכירת כליות בישראל‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬על התלמידים להגיע לקבלת החלטות מנומקת ומושכלת בקשר לנושא‪.‬‬
‫הפעילות מפתחת את המיומנויות הבאות בקרב התלמידים‪:‬‬
‫● תלמידים יתנסו בניתוח טוקבקים בסביבה האינטרנטית‬
‫● תלמידים ילמדו להתמודד בסביבה של דילמות מוסריות‪-‬אתיות‬
‫● התלמידים ילמדו להתמודד עם מאמר מדעי‬
‫● התלמידים יתנסו בשאלת שאלות בעקבות קריאת מאמר מדעי‬
‫‪16‬‬
‫חלוקה לחדרים‬
‫אולם הברווז‬
‫תפיסת ההערכה כמשקפת את התפיסה הפדגוגית‬
‫ד"ר אמירה רום‪ ,‬רכזת מחקר והערה‪ ,‬המחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬
‫הרצאתה של ד"ר רום תתקיים כמושב נפרד‪ ,‬באולם הברווז‪ ,‬ותארך כשעה‬
‫מעבדה ‪1‬‬
‫יו"ר ‪ -‬מיכל בן‪ -‬אליהו‬
‫מירי אייכלר‬
‫נאווה רון ויעל ניסים‬
‫נדיה פריליאנד‬
‫הכנת ספר לימודי‬
‫הצגת תלקיט דיגיטלי‬
‫פיתוח סיור לימודי במוזיאון המדע קרסו בבאר שבע‬
‫מעבדה ‪3 -‬‬
‫יו"ר ‪ -‬אפרת קורן‬
‫סטלה מגיד‬
‫אפרת קורן‬
‫יוני אידלסון‬
‫הצגת מיזם ‪scientix‬‬
‫תהליך חקר – מערת הנטיפים – ידע‪ ,‬מודעות ונכונות של‬
‫תלמידים כפי שעלו במחקר‬
‫למידה סביב פרויקטים בגישת ‪PBL‬‬
‫מעבדה ‪4 -‬‬
‫יו"ר ‪ -‬אמיל אידיין‬
‫סימונה טוילי‪ ,‬נעמה גלבוע מוט”ב בחינוך המיוחד‬
‫ועמית קליגר פבריקנט‬
‫מי התחיל את זה? ניסוי באפידמיולוגיה‬
‫הדס גרדי‬
‫שילוב סוגיות אתיות ומוסריות בהוראת מוט”ב‬
‫אמיל אידיין‬
‫כיתה – ‪3‬‬
‫יו"ר ‪ -‬אבישג חזן‬
‫אפרת קמפינסקי‬
‫ברקת רביבו‬
‫מזהר ענאן‬
‫הכנת סרטון לימודי‬
‫חלופות בהערכה בנושא מיקרואורגניזמים‬
‫‪17‬‬
18
‫תכנית הכנס‬
‫‪09:30–09:00‬‬
‫התכנסות‪ ,‬הרשמה וכיבוד קל וחלוקת תיקי כנס‬
‫ברכות‬
‫‪10:00–09:30‬‬
‫ פרופ' אורי סיון‪ ,‬יו"ר ועדת התוכנית "מדע וטכנולוגיה לכל"‪ ,‬הפקולטה לפיזיקה‪ ,‬הטכניון‬
‫ ד"ר חנה פרל‪ ,‬מנהלת אגף מדעים המזכירות הפדגוגית‬
‫ מר גרשון כהן‪ ,‬מפמ"ר ומנהל אגף טכנולוגיה‬
‫ ד"ר מיכל נחשון‪ ,‬מפמ"ר וגב' ענת אסולין‪ ,‬מ"מ מפמ"ר‬
‫מושב ראשון ‪ -‬מחזית המדע‬
‫‪11:00– 10:00‬‬
‫‪12:00– 11:00‬‬
‫ פרופ' דידי מרגוליס‪ ,‬המחלקה לכימיה אורגנית‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬
‫לקראת אבחון מחלות בעזרת אפים מלאכותיים זעירים‬
‫ ד"ר זאב פלדמן‪ ,‬מנהל היחידה לנוירוכירורגית ילדים‪ ,‬המרכז הרפואי שיבא‬
‫ניתוחי מח בעידן הטכנולוגי‬
‫‪12:45–12:00‬‬
‫הפסקה וארוחת צהריים‬
‫‪14:00–12:45‬‬
‫מושב שני ‪ -‬מורים מספרים מהשטח‬
‫(נושאי הרצאות המורים יפורסמו באתר)‬
‫מושב שלישי ‪ -‬מובילים בפדגוגיה‬
‫‪14:30–14:00‬‬
‫‪15:30–14:30‬‬
‫‪16:00–15:30‬‬
‫חלוקת פרס למורה מצטיין ודברים מאת ד"ר יעל שורץ מרכז המורים‬
‫ פרופ' דוד פורטס‪ ,‬המחלקה להוראת המדעים‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬
‫איך להניע תלמידים ללמידה משמעותית‬
‫שיחת מפמ"רים והערכות ל‪ 5-‬יח"ל בתשע"ו‬