אופטימו"מ ≠ מקסימום
Transcription
אופטימו"מ ≠ מקסימום
ניהול מו"מ להגיע לאופטימו"מ למרות שכולנו נדרשים לנהל משאים ומתנים רבים בחיינו ,בעיקר אלה המקצועיים ,רק בודדים לומדים את רזי התחום ומתמקצעים .מה כדאי ללמוד? מה הכרחי לעשות? איך נמנעים מהסלמה בתהליך המו"מ? וכיצד הופכים אותו להצלחה ארוכת טווח? עו"ד מיכאל צור כולנו ,כל הזמן ומבלי משים ,עוסקים במשא ומתן ,אך מעטים הם הלומדים את תורת הנשיאה והנתינה באופן מובנה ושיטתי .אפילו מנהלים אינם זוכים להכשרה בתחום זה בעת לימודיהם וחניכתם ,והם מסתמכים בעיקר על ניסיונם ועל האינטואיציה הניהולית שלהם בבואם לשאת ולתת באופן רשמי. אולם מזה שלושה עשורים הולכת ומתגבשת ההבנה כי ניהול מו"מ הוא מקצוע בפני עצמו, והכוונה היא לדיסציפלינה בעלת תיאוריה ,פרקטיקה וקוד אתי .כשבמו"מ עסקינן ,נגזר הקוד האתי לא אחת מהסביבה המקצועית והאנושית בה הוא מנוהל ,כמו-גם מהחוקים ומהנורמות החלים על המקרה הנתון. באופן הרחב ביותר מוגדר מו"מ כתקשורת אסטרטגית .הגדרה זו לקוחה מתוכנית המו"מ של אוניברסיטת הארוורד ( .)PONשני מרכיבי ההגדרה ניתנים לפרשנות רחבה ביותר :תקשורת – מילולית ושאינה מילולית .אסטרטגיה – כל תוכנית או כוונה ,לטווח קצר או ארוך ,בין שמודעת ובין שאינה מודעת .למעשה ,כל ניסיון לשכנע או להשפיע מהווה סוג של מו"מ ,שכן הוא מחייב תקשורת למען השגת מטרה כלשהי. ביניים :התפתחות בהבנת המשא ומתן המו"מ עתיק כאנושות עצמה .שאלתו של אברהם אבינו לאלוהים "האף תספה צדיק עם רשע?" (בראשית י"ח כ"ג) היא דוגמה קלאסית אך לא הראשונה הידועה לנו .יש להניח שגם בתקופה הפרה-היסטורית עסקו אנשי המערות במו"מ .ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על קיומו של מסחר ושיתוף פעולה בין קבוצות שונות כבר לפני אלפי שנים. בשנים האחרונות קיבל המו"מ נופך אקדמי ,וחוקרים רבים החלו להתעניין בנושא .כמה נושאים חשובים עוררו מחשבה בקרב אנשי התחום; ראשית ,האם היכולת לנהל מו"מ היא כישור מולד או יכולת נרכשת? שנית ,האם ניתן ללמוד לנהל מו"מ או לשפר יכולת קיימת? שלישית ,מהי הגדרתו של מו"מ מוצלח ומה יאפיין אותו? בסוף שנות ה 77-של המאה הקודמת ,החלו העניין והמחקר האקדמי להניב תפיסות חדשות בנושא .ביטוי משמעותי לכך ניתן בספר הידוע " ,"Getting to Yesשיצא לראשונה ב 1981-ואשר הביא לעולם את המושג .Interest based negotiationsהיסוד המהפכני בתורתם של כותבי הספר 2 פישר ויורי -היה כי מו"מ מבטא הדדיות וכי תוצאותיו אינן חד צדדיות .עד אז הוגדר מו"מכמשחק סכום אפס; בו יש מנצח ומפסיד .פישר ויורי הציעו לבדוק את הצלחת המו"מ לפי נוסחת ,win-winדהיינו האם מרוויחים כלל המשתתפים במו"מ ,לעתים אף על-ידי יצירת ערך מוסף, כלומר "הגדלת העוגה". זכייתם של ג'ון נאש ,דניאל כהנמן וישראל אומן בפרסי נובל על מחקריהם בכלכלה ובתורת המשחקים היא נדבך נוסף בחשיבות המיוחסת לנושא המו"מ .מחקרים אלה הוכיחו כי בניגוד למה שמקובל אולי לחשוב ,האמוציונלי שולט ברציונלי .לכן כל התייחסות רצינית ומועילה לסוגיית ניהול המו"מ חייבת להביא בחשבון גם את המרכיב הרגשי. ביניים :קריטריונים להצלחה מו"מ הוא תהליך .הגם שבעבר היינו שופטים את תוצאות המו"מ במונחי רווח והפסד; כיום נהוג לראות במשא ומתן כמוצלח אם כל השותפים בו מרוצים במידה זו או אחרת ולאורך זמן -הן מהתהליך שבו נטלו חלק ,והן מהתוצאה הסופית .כלומר ,מו"מ עושים עם הצד השני ולא מולו. הקריטריונים לשביעות רצון זו הם סובייקטיביים ורגשיים ,ואין בהכרח קשר ביניהם לבין חלוקת הטובין ,או הסכום שנותר בידי כל אחד בסופו של יום. הפרמטר הרגשי סבוך ומורכב ממספר גורמים ,כגון :ההיסטוריה האישית של הנושא ונותן ,קהלי היעד שלו ,מצבו בעת המו"מ (כלכלי ,בריאותי ,חברתי) ועוד .החוויה הרגשית המתלווה למו"מ (תהליך ותוצאה) חשובה לא פחות ואולי אף יותר מההישג החומרי. יודגש כי חוויה חיובית של משתתפים במו"מ חשובה אף אם המו"מ "לא צלח" ,בייחוד אם נשקלים מגעים אפשריים בעתיד .וכשהדגש הוא על היום שאחרי ,גם פערי כוחות ניכרים מאבדים מחשיבותם .חישבו ,למשל ,על ראיון עבודה שאתם כמנהלים עורכים עם מועמד צעיר וחסר ניסיון .גם אם לא יתקבל למשרה הנחשקת ,התחושה שקיבל יחס הוגן ומכבד תאפשר לו חוויה חיובית יותר ,וייתכן שביום מן הימים מועמד חסר ניסיון זה יעמוד מולכם כמנהל בכיר במו"מ אחר. ביניים :האתגר הראשון – האם אני מסוגל? סטטוס ניהולי מושג משילוב של ניסיון ,ותק וידע .הצורך לקבל החלטות ,להניע תהליכים ולקדם את הגוף המנוהל מביא לבחירת נושאי תפקידים בעלי כישורים אנליטיים ושכליים גבוהים .אלה כישורים נחוצים ,אך לא מספיקים .מה באשר לפן הרגשי? בהעדר אינטליגנציה רגשית גבוהה ( ,)EQהאם ניתן ללמוד להיות קשוב ,רגיש ,נחמד? אנו סבורים שכן! תורת שלושת המ"מים (מודעות ,מידע ומסוגלות) ,שפותחה על -ידי צוות המשרד למו"מ ותהלוך קונפליקטים נותנת מענה לשאלות אלו .השגת מידע היא החלק הפשוט ,יחסית ,אם כי קל יותר לדעת מה קורה אצלי מאשר מה קורה אצל שותפי למו"מ .המודעות מתייחסת לכך שקיים מולי גם אדם אחר עם רצונות ,צרכים ומגבלות. אלא שגם אם יש מידע ומודעות ,לא תמיד קיימת מסוגלות .על המנהל לתת לעצמו דין וחשבון כן וגלוי :האם אני המתאים ביותר לניהול המו"מ הזה רק משום שאני המנהל? האם לא עדיף להטיל את המשימה על מישהו שזאת התמחותו ,כשם שיועץ משפטי עורך חוזים? 3 ביניים :האתגר השני – גמישות וקבלה של שינויים אנו חיים בעידן כאוטי מחד ,המוצף במידע ובנתונים מאידך .היכולת להתפתח בתחומים רבים מושפעת יותר ויותר מהמסוגלות להתמודד עם זרם בלתי פוסק של אינפורמציה מגוונת .המהירות בה המציאות משתנה מביאה לכך שגם אם התכוננו כראוי למו"מ ,אספנו נתונים ,גיבשנו יעדים ותרגלנו תרחישים שונים -הרי יתכן שהכנה זו כבר אינה רלוונטית .וגם אם אנו מודעים לשינויים שחלו אצלנו ,קשה יותר לדעת מהם השינויים שחלו אצל שותפינו למו"מ וכיצד הם משפיעים עליו .על-כן התהליך חייב להיות דינאמי ולהתגמש בהתאם למציאות המשתנה. בעוד שבעבר נהגנו להגיב לכל שינוי בחשד -שמא מנסים להונות אותנו ,או לחזור מהסכמות שכבר הושגו -הרי שכיום גם התהליך המובנה ביותר זקוק למידה גדושה של גמישות .אפילו שיחת טלפון שמקבל מי מהנושאים והנותנים תוך כדי הדיונים יכולה להפוך את הקערה על פיה. ביניים :האתגר הגדול ביותר – להיות מאוזנים הכרת שלושת המ"מים וגילוי גמישות מספקת לנוכח שינויים תכופים הם אתגרים לא קלים כשלעצמם .אך האתגר הגדול ביותר הוא להגיע לאיזון בין הרגש לשכל ,בין האמוציונאלי לרציונאלי ,ולשמור עליו בעת המו"מ .אם היעד במהפכה התעשייתית בשלהי המאה התשע עשרה היה להפוך את האדם למכונה ,הרי שהאתגר היום הוא להחזיר את האדם לאנושיותו .להיות מנהל זה זמני; בן אדם זה לתמיד. שמירה על איזון שכזה מאפשרת קבלת החלטות מושכלות ונכונות .מו"מ הוא תהליך מתמשך של למידה .למידה עצמית (מהם צרכי ,רצונותיי ,מוגבלויותיי) ולא פחות -למידה על הזולת .מכאן שככל שנגיב פחות ,נהיה יציבים יותר. שינוי פתאומי בעמדת השותף למו"מ עלול להוציא אותנו משיווי משקל .תגובה של כעס או שבירת כלים עלולה להביא את התהליך לסיום בלתי רצוי .אך גם רצון עז מדי להצליח ובהלה עלולים להביא אותנו לנקוב במחיר נמוך מדי .בשני המקרים התגובות הן רגשיות ללא מרכיב שכלי ,ללא בדיקת המצב לאשורו. ואכן ,ספרו הנוסף של רוג'ר פישר ,שנכתב יחד עם דניאל שפירו " "Beyond Reasonמרחיב את היריעה שנפרשה בספר הראשון ומתייחס רבות לפן הרגשי הפועל במו"מ .המסר של הספר הוא שלרגשות יש חשיבות וכי לא ניתן להתעלם מהם בניסיון לנהל מו"מ קר ומחושב. ביניים :הנטייה להתמקח עמידה על המקח היא טובה בשוק .סכומי הכסף המועברים קטנים ,העסקה היא ,בדרך כלל ,חד פעמית והצורך של הקונה במוצר אינו נבדק על-ידי המוכר .אולם מה שטוב בקניית קילו עגבניות אינו בהכרח נכון במכירת גרעין שליטה בבנק. המעבר ממו"מ חלוקתי למשלב הוא גם המעבר מראיית הנושאים והנותנים כצדדים הניצבים זה מול זה לתפיסתם כשותפים הפועלים יחדיו להשאת הרווח המצרפי .מו"מ משלב בודק מהם הצרכים ,הרצונות והאינטרסים של כל השותפים ומנסה לתת להם מענה .לא אחת מצליחים הנושאים ונותנים למצוא גם ערך מוסף -דבר שאפשרי פחות בהתמקחות גרידא. 4 ביניים :אמון ותקשורת אחד המרכיבים החשובים ביותר במו"מ מוצלח הוא אמון .מושג האמון קשור קשר הדוק לתקשורת .ככל שמשמעות המו"מ חשובה יותר לשותפים לו ,כן עולה חשיבות האמון .אמון הוא מרכיב רגשי שאינו מבוסס רק על המידע שבידינו אודות מי שמולנו .אם נבדוק היטב לפני תחילת המו"מ ,ייתכן שנגלה שבניית אמון עם האחר אינה כלל אפשרית בנסיבות המסוימות ,ועדיף לפנות את מקומנו או לוותר על הניסיון מראש. לצד הצורך והניסיון לבנות אמון ,קיימות תורות שלמות ומקצועות שמטרתם או תוצאתם דווקא לחבל באמון .החשיבה המשפטית ,למשל ,מייצרת אין ספור תסריטי בלהות של אי קיום התחייבויות הזולת -דבר המכניס את הנושא ונותן הנועץ בעורך דינו למגננה ,חשדנות וסגירות יצירתית .במאמר מוסגר נשאל כאן האם אין בכך צורך לאור הדימוי "התחמני" משהו של הישראלי המצוי. ביניים :טווח קצר – טווח ארוך סוגיית האמון מושפעת גם מטווח החשיבה שלנו .בגישה של אכול ושתה כי מחר תמות ,הטווח הקצר הוא הקובע את אופי המו"מ ,וחוסר יושר ,סילופי עובדות ומצגי שווא כשרים כדי להשיג את המטרה המבוקשת .אין חשיבה על היום שאחרי ועל סבב המו"מ הבא – פשוט כי אנחנו סבורים שלא יהיו כאלה. לעומת זאת ,בחשיבה לטווח הארוך ,יש משנה חשיבות לבניית אמון ותקשורת טובים ,משום שהיחסים נתפסים כמתמשכים ,ולכן שביעות רצון השותפים במו"מ חשובה .משום כך חשוב להימנע ממעשים שיעילים אולי לטווח הקצר ,אך יזיקו בוודאות בטווח הארוך .כמי שרגילים לחשוב במונחים צבאיים ,חשוב לזכור שמו"מ אינו שדה מערכה ,וכי לא ניצחון מיידי בקרב הוא החשוב כאן ,אלא בניית מערכת ארוכת טווח. קיימות דוגמאות למכביר לחשיבה לטווח הקצר המביאה להחלטות שגויות או בלתי אופטימאליות .כשממשלות בישראל מתחלפות תדיר ושיקולים קואליציוניים ופופוליסטיים הם המנחים ,אין מי שישקול מה יקרה בעתיד הרחוק יותר ,וכך מוקמים משרדי ממשלה לפי הצורך, רק כדי להיסגר לאחר זמן ,חקיקה משתנה ללא הרף והיציבות והאמון נפגעים. גם בחברה עסקית יכול המנכ"ל לפעול כדי לרצות את מועצת המנהלים שהציבה לו יעדים לטווח הקצר ,אך לרוב האינטרסים של החברה מחייבים דווקא סטייה מיעדים אלה לטובת שינוי קו שיועיל בטווח הארוך. השינויים שחלו בעת האחרונה בתפיסת המו"מ הביאו לגיבוש שש מתודות ,שלימודן ותרגולן עשוי לסייע לכל אחד בבואו לשאת ולתת .הגם שמדובר בכלים עדכניים ביותר ,עלינו להדגיש כי אין מדובר בשינויי תפיסה שעל האנשים לעבור וגם לא בלמידת כישורים חדשים .הדגש כאן הוא בחידוד ובשכלול כישורים קיימים ,שמהסיבות עליהן כתבנו לעיל ,אין אנו מרבים לעשות בהם את השימוש הראוי. 5 ביניים :א .משא ומתן משלב הכוונה היא לניהול מו"מ כאשר מחד גיסא המטרה הן בתהליך והן בתוצאה היא ,WIN-WIN ומאידך -מושם דגש על מודעות להבדלים אישיותיים ,תרבותיים וארגוניים .שבעה יסודות מרכיבים את המתודה .1 :אינטרסים (הצרכים והרצונות של השותפים למו"מ); .2אלטרנטיבות (מהן החלופות העומדות לרשותנו מחוץ למו"מ); .3אופציות (לאילו הסכמות ניתן להגיע באופן יצירתי); .4סטנדרטים ונורמות (מהם הקריטריונים המאפשרים להגיע למו"מ הוגן); .5מערכת היחסים (הקשר בין הצדדים והשפעתו על ניהול המו"מ למרות המחלוקת); .6תקשורת (המסרים המועברים באופן מילולי ולא מילולי והשפעתם על המו"מ); .7התחייבויות (הבטחות השותפים למו"מ ועד כמה הן ברורות ומציאותיות). בעת המו"מ יש לשים לב לשלוש נקודות חשובות ,אותן אנו מכנים Purpose, Process( PPP .)Payoffמדוע נפגשים ומשוחחים; מהי הדרך הטובה ביותר להתקדם בתהליך; איך נוכל שנינו להרוויח .נדמה כי ניתן לקרוץ כאן ולראות בשלושת PPPאזהרה!Prepare Prepare Prepare!: דגש נוסף משמעותי במתודה זו הוא זיהוי מקורות הכוח במו"מ .1 :חיצוניים (הכרוכים במשאבים או באילוצים חיצוניים למו"מ); .2נורמטיביים (הכרוכים במסגרת החברתית מקובלת של מלה כתובה ,תקדימים וצדק); .3פנימיים (הכרוכים בהתנהלות המו"מ עצמו – חלופות, מחויבות ,השקעה ,שיתוף פעולה); .4אישיים (הכרוכים בכישורי הנושאים ונותנים – מומחיות, כריזמה ,חולשה). בעוד ששני המקורות הראשונים הם קבועים ואין לנו כל השפעה עליהם ,הרי שעל השניים האחרונים יש לנו השפעה לא מועטה. ביניים :ב .כשלים ותהליך ההסלמה מתודה זו מקנה כלים לזיהוי מוקדם (או בזמן אמת) של הגורמים האישיים והסביבתיים העלולים לגרום לכשל במו"מ ,למשל :השפעת מערכת היחסים הקודמת עם האדם עמו אנו מנהלים את המו"מ (לדוגמה :אם נציג החברה המתחרה רימה אותנו בעבר); השפעת מצבנו האישי בזמן המו"מ (לדוגמה :אם בדרך לפגישה עצר אותנו שוטר ופסל את רישיון הנהיגה שלנו); הקהלים הנוכחים במו"מ (כגון :אב שתומך בבתו המתגרשת ודורש מזונות גבוהים יותר מהבעל). גורם ההפתעה במו"מ עלול לגרום לכשלים חמורים ולהוציא אותנו מהאיזון .מצב זה מחמיר את חוסר הוודאות והביטחון ,ומכאן הדרך לאובדן שליטה קצרה .תהליך ההסלמה יכול להיגרם מתחושת קושי ,או תסכול ,ואז ניתן להידרדר למצב קונפליקטואלי שקשה לעצרו. כשלים נפוצים נוספים במו"מ הם חוסר הקשבה ,סגירות ,אטיות בעיכול מידע ,התפיסה שאם אני צודק אז האחר בהכרח טועה ,ייחוס אשמה במקום לחשוב במונחי אחריות והנטיות הנפוצות להתנשאות והתבצרות. ביניים :ג .איך מנהלים שיחות קשות מתודה זו מאפשרת ליישם גישה לניהול קונפליקטים על-ידי מזעור כשלים וזיהוי התהליכים הרגשיים אצלנו ואצל הזולת .לא משנה כמה אנחנו מוכשרים ובעלי ניסיון ,לכולנו יש שיחות קשות שגורמות לנו אי נוחות ,תסכול וחרדה .בדרך כלל אנחנו מתעלמים ,מטאטאים את הבעיות מתחת לשטיח ,תוקפים חזרה ,מתפוצצים ובלבד שלא להתמודד עם השיחה .אנחנו בוחרים 6 להישאר עם המבוכה ,אי הנעימות ,התסכול ,הכעס ורגשי האשמה ובלבד שלא לדבר על זה ישירות .אולם ניתן לנהל שיחה קשה מבלי לתת לה לנהל אותנו. המתודה מבוססת על מספר שלבים .1 :זיהוי שלושת המימדים (עובדתי – מה קרה? רגשי – מה עובר עלי? זהותי – מה זה אומר לגבי?); .2שלב ההכנה (בדיקת מטרת השיחה והצורך לקיימה והערכת הפורום ,התזמון ,האווירה והמקום ההולמים לביצועה); .3שלב הביצוע (גיוס השותף למו"מ לתהליך תוך שיתופו בזווית הראיה האישית ,תוך בדיקה משותפת של הסיכוי להשגת המטרה); .4אופציות (יצירתן ,הערכתן וביצוען); .5היום שאחרי (מידת שביעות הרצון לאורך זמן). ביניים :ד .ניהול במצבי משבר במצבי סטרס פועלים עלינו כוחות חיצוניים ושליטתנו בתגובות מוגבלת .טיב קבלת ההחלטות כאן הוא קריטי ,שכן עלולים להיגרם נזקים קשים למערכת היחסים ולגופים המעורבים .במקרי לחץ אנחנו נוטים לטעות ולקבל החלטות מתוך מחשבה שכל המידע הנחוץ עומד לרשותנו ושאנו יכולים להסתמך על ניסיון העבר ועל הפרשנות שלנו למצב .ולא כך הוא. הסטרס גורם להפעלת מערכת פיזיולוגית של ,Flight or Fightהדוחפת אותנו למנוסה או למאבק – שתי התנהגויות שמסייעות לבעלי החיים לשרוד ,אך אינן בהכרח מועילות במו"מ .היכולת להיות מודעים לתגובות אלה ולהשפעתן על הלך המחשבה שלנו היא צעד משמעותי בכיוון של שליטה על התגובות ואי-נקיטת צעדים פזיזים .יש מקום לקחת פסק זמן לחשיבה יצירתית ולהיוועצות במקורות השונים העומדים לרשותנו. ביניים :ה .שיתופירות Coopetition מתודה מהפכנית זו חושפת את המנהלים ,יחד עם חברתם ,לפתרונות יצירתיים המבטיחים בסופו של דבר תוצאות טובות ואיכותיות יותר .מדובר בשילוב של שיתוף פעולה עם תחרות – כך שהיצירתיות רבה יותר ושיתוף הפעולה יכול להיות נקודתי או מתמשך ,תחום או מקיף ,מבלי לפגוע בייחודיות ובקיום הנפרד של כל ארגון ובאינטרסים שלו. יסוד הגישה הזאת היא ההכרה בכך שאיננו מושלמים ,וכי יש בזולת משהו שיכול להשלים אותנו, אם רק לא ננסה להתחרות בו ולהביסו או לגבור עליו .מנהל הפועל מתוך גישה זו לא רואה את חברתו כמושלמת ,אלא חושב בסקרנות ובפתיחות כיצד הסובבים משלימים אותו ,או את הארגון, וכיצד הוא משלים אותם .בדרך זו הופכים השירות או המוצר שלנו (ושל האחר) לאטרקטיביים יותר ולפיכך לרווחיים יותר. ביניים :ו .שקיפות כיום מהווה השקיפות כלי ניהולי חיוני ביותר למנהלים .האמון הוא הבסיס למערכות יחסים ולמו"מ מוצלח ,והדרך לייצור אמון שכזה היא שקיפות .הכוונה אינה רק לשקיפות באשר להרגשותיי ,אלא בנוגע לבסיס לקבלת ההחלטות .השקיפות מסייעת גם לתחושת הכפיפים ,שלא מדובר בהנחתות או בהוראות שרירותיות מן הבוס ,אלא חולקת עמם ,ככל הניתן בנסיבות ,את המידע שבידי המנהל ואת שיקוליו. 7 לסיכום ,בעולם ההולך ומצטמצם לכפר גלובלי אחד ,כבר אין משמעות למפגשים חד-פעמיים. כמעט ודאי שיהיו השלכות למו"מ שאנו מנהלים גם מעבר לתוצאותיו המיידיות .זאת בייחוד אם נאמץ את ההגדרה הרחבה של מו"מ – דבר שאנו עושים כל יום וכל הזמן .נדגיש כי יש גורמים נוספים המשפיעים על המו"מ ,ובהם כמעט שלא נגענו במאמרנו זה :מספר משתתפים גדול ,מו"מ רב תרבותי ובין תרבותי .נדגיש כי לא מדובר כאן במתכונים .חשוב הרבה יותר להבין את מורכבות המצב מאשר לספק פתרונות קסם. אנחנו מקווים כי כמו גם בתחומים אחרים הרי גורל ,נשכיל להבין שניהול בכלל וניהול מו"מ בפרט ראויים לכובד ראש ,בייחוד אם אנו לוקחים את עצמנו ואת הזולת ברצינות הראויה. בהחלט כדאי להשקיע בלימוד התחום ולא להסתמך רק על הניסיון ועל האינטואיציה שלנו .חשוב לזכור כי העובדה שהצלחנו במו"מ אחד בעבר אינה ערובה להצלחה בעתיד ,גם אם נראה כי המקרים דומים .התסכול והנזקים הנלווים לכישלון אינם משהו שאנו יכולים להרשות לעצמנו. הכותב הוא עו"ד ,מומחה לניהול ותהלוך משא ומתן ומצבי משבר ,וכן דירקטור בחברת Consensusבניו-יורק