הצעה למודל חדש

‫הצעה למודל חדש להליך פשרה בתיקים שעניינם חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪ ,‬התשל"ה‪1975-‬‬
‫מאת‬
‫אהרן ד‪ .‬גולדס ואביעד איגרא‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‬
‫אחוז ניכר מן התיקים המתנהלים בבית המשפט מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים‪ ,‬התשל"ה‪1975-‬‬
‫)להלן‪" :‬חוק הפלת"ד"(‪ ,‬מסתיימים בפשרה‪ .‬ההליכים יכולים להסתיים בפשרה בנקודות זמן אחדות כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .I‬טרם הגשת התביעה לבית המשפט‪ .‬במקרים רבים מציעות חברות הביטוח הצעת פשרה לנפגע בטרם‬
‫הגשת התביעה לבית המשפט‪ .‬בשלב זה מתנהל הליך הפשרה כמשא ומתן ישיר בין הצדדים‪.‬‬
‫‪ .II‬לאחר הגשת התביעה לבית המשפט‪ .‬הגשת התביעה לבית המשפט אינה מונעת מהצדדים לסיים את‬
‫התיק בפשרה והם יכולים להמשיך ולקיים משא ומתן ישיר ביניהם גם לאחר הגשתה‪ .‬במקרה זה יכולה‬
‫הצעת הפשרה לקבל תוקף של פסק דין‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .III‬לאחר הגשת תחשיבי נזק‪ .‬עד לשלב זה לא כימת התובע את מרבית תביעתו‪ .‬אומנם‪ ,‬כבר בכתב‬
‫התביעה מכמת התובע חלק מהרכיבים אולם החלק הארי של התביעה נשאר פתוח ומוגבל לגובה‬
‫סמכותו של בית המשפט‪ .‬כעת‪ ,‬לאחר שנקבעו לתובע אחוזי נכות צמיתה או זמנית או שנקבע כי לא‬
‫קיימת נכות הקשורה לתאונה‪ ,‬מגישים הצדדים תחשיבי נזק מטעמם‪ .‬אחוז הנכות הוא המדד העיקרי‬
‫לקביעת גובה הפיצויים שיינתנו בסופו של דבר לתובע בהתאם לרכיבים השונים‪ 3.‬לאחר בחינת נתוני‬
‫התיק‪ ,‬סיכויי התביעה ותחשיבי הצדדים‪ ,‬מציע בית המשפט הצעה לפשרה על סמך תחשיבי הנזק‪.‬‬
‫הצעה זו אינה מחייבת את הצדדים ורק במקרה שבו שני הצדדים מקבלים אותה‪ ,‬ניתן להצעה תוקף של‬
‫פסק דין‪.‬‬
‫‪ 1‬השופט אהרן ד‪ .‬גולדס משמש כסגן הנשיאה בבית המשפט בכפר סבא‪ .‬עו"ד ומגשר אביעד איגרא הוא דוקטורנט בפקולטה‬
‫למשפטים באוניברסיטת בר‪-‬אילן ושימש בעבר כעוזר המשפטי של כבוד השופט גולדס‪ .‬תודתנו נתונה לשופטת מירב בן‪-‬ארי‬
‫ולד"ר מיכל אלברשטין אשר קראו את המאמר והעירו הערות מועילות‪.‬‬
‫המאמר התפרסם לראשונה בעלון לשופטים‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬מאי ‪.2011‬‬
‫‪ 2‬ס' ‪79‬א)ב( לחוק בתי המשפט התשמ"ד ‪.1984 -‬‬
‫‪ 3‬הרכיבים של תחשיב הנזק מורכבים מכאב וסבל‪ ,‬הפסדי שכר לעבר ולעתיד‪ ,‬הוצאות לעבר ולעתיד של עזרת צד ג'‪ ,‬נסיעות‬
‫והוצאות רפואיות וכן ניכויים שונים‪ .‬בדרך כלל המרכיב העיקרי הוא הפסד השכר לעתיד אשר מושפע באופן הקיצוני ביותר‬
‫מאחוז הנכות של התובע‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .IV‬מתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף ‪)4‬ג( לחוק הפלת"ד‪ .‬מבחינה כרונולוגית זו האפשרות‬
‫האחרונה לסיים את התיק במעין פשרה‪ ,‬לרוב בשלב מתקדם של ההליך‪ .‬על שני הצדדים להסמיך את‬
‫בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה בעניינם‪ .‬פסק הדין שניתן לפי סעיף ‪)4‬ג( לחוק הפלת"ד הוא פסק‬
‫דין לכל דבר ועניין ומחייב אותם ככל פסק דין אחר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫במאמרנו זה נתמקד בהצעה לפשרה מטעם בית המשפט לאחר הגשת תחשיבי נזק‪ .‬נסקור את הבעייתיות‬
‫בדרך זו ואת חסרונותיה ונציע פתרונות‪ .‬הפתרון שיוצע יהיה מודל חדש לפשרה בתיקים של נפגעי תאונות‬
‫דרכים‪ ,‬מודל הניתן ליישום מיידי בבתי המשפט‪.‬‬
‫אקדמות מילין בעניין השימוש בהליכים אלטרנטיביים‬
‫השימוש בהליכים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים צבר תאוצה ברחבי העולם בעשורים האחרונים‪ 5‬וגם‬
‫במדינת ישראל חלה בשנים האחרונות התפתחות משמעותית בתחום‪ .‬הרציונאלים שעמדו מאחורי חקיקת‬
‫הסעיפים המאפשרים יישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות במשפט הישראלי‪ ,‬היו "להחיש את פתרון‬
‫הסכסוך מחד‪ ,‬ולהקל מעומס ההתדיינויות שבבתי המשפט מאידך"‪ 6,‬ולאפשר לשופטים להתרכז דווקא‬
‫בסכסוכים הקשים‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫הליכים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים הם עתיקי יומין ומוכרים גם במשפט העברי‪ .‬העמדה הרווחת במשפט‬
‫העברי‪ ,‬שאף נתקבלה להלכה‪ 8,‬קובעת כי הדרכים האלטרנטיביות ליישוב סכסוכים הן לפחות שוות ערך לדין‬
‫אם לא עדיפות על פניו‪ .‬הרציונאלים אשר מנחים את השימוש בדרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים‬
‫במשפט העברי שונים אם כן מהרציונאלים של המשפט הישראלי‪ .‬בעוד אשר המשפט הישראלי תופס את הדין‬
‫כהליך העיקרי ואילו את הדרכים האלטרנטיביות כמסייעות להליך השיפוטי וכמפחיתות את העומס על‬
‫המערכת הרי שהמשפט העברי רואה בדרכים האלטרנטיביות הליכים איכותיים לפחות כמו הדין‪.‬‬
‫‪ 4‬סעיף ‪)4‬ג( לחוק הפלת"ד שימש כמקור לחקיקת סעיף ‪79‬א לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[ התשמ"ד‪ .1984 -‬סעיף ‪79‬א‬
‫שימושי מאוד בהליכים אזרחיים‪.‬‬
‫‪ 5‬אורנה דויטש פישור‪ -‬הענק המתעורר ‪.(1998) 25‬‬
‫‪ 6‬דברי ההסבר לחוק בתי המשפט )תיקון מס' ‪ (15‬התשמ"ד‪ ,1984 -‬ה"ח ‪ ,2070‬ובנוסח דומה בדברי ההסבר להצעת חוק הבוררות‬
‫התשכ"ז‪ ,1967-‬ה"ח ‪.717‬‬
‫‪ 7‬יעקב טירקל "אחד לדין ואחד לפשרה" שערי משפט ג ‪) 15‬תשס"ב(‪.‬‬
‫‪ 8‬שולחן ערוך‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬סימן יב סעיף ב‪ ,‬וכן רמב"ם‪ ,‬סנהדרין כ"ב‪ ,‬ד‪ .‬המייצג העיקרי של תפיסה זו במשפט העברי הינו ר'‬
‫יהושע בן קרחה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫במשפט המודרני ניתן למצוא סברות דומות לתפיסת המשפט העברי‪ .‬המלומדים פרנק סנדר וקרי מנקל‪-‬מידו‬
‫סבורים כי הליכים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים אינם משמשים רק להורדת העומס מההליך המשפטי‬
‫הרגיל‪ ,‬אלא עדיפים עליו מהותית‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫אהדת הצדדים נתונה לרוב ההליכים האלטרנטיביים בעיקר בשל העובדה שניתנת להם האפשרות‪ ,‬הלכה‬
‫למעשה‪ ,‬להשפיע בצורה משמעותית מאוד על התוצאה הסופית של ההליך‪.‬‬
‫הבעייתיות בנושא תחשיבי הנזק‬
‫כאשר בית המשפט מורה לצדדים להכין תחשיבי נזק מטעמם‪ ,‬הם מודעים לכך שהתחשיבים נועדו לצורך‬
‫הליכי פשרה‪ .‬כל צד מדגיש אומנם באותיות קידוש לבנה כי ההצעה אינה מחייבת אותו וכי ניתנה לצורך‬
‫ניסיון פשרה בלבד אך בפועל אין הצדדים הולכים ולו במעט זה לקראת זה ואינם מנסים כלל להתפשר‪ .‬ההיפך‬
‫הוא הנכון‪ :‬הצדדים מקצינים בתחשיבי הנזק את עמדתם‪ .‬לרוב‪ ,‬תחשיבי הנזק מטעם התובעים נוקבים‬
‫בסכומים גבוהים יותר מאשר נדרשו בכתב התביעה באותם רכיבים שכומתו‪ ,‬ככל הנראה משום שהם סבורים‬
‫כי בית המשפט יציע בהצעת הפשרה שלו סכום שינוע בין סכומי הקצה של התחשיבים השונים‪ .‬מובן כי ככל‬
‫שהתובעים מעלים את תביעתם ביחס לסכום הריאלי כך מקטינים הנתבעים את הסכום שהם מציעים‪ .‬גם‬
‫פעולה זו נובעת מחששם של הנתבעים שככל שיציעו סכום גבוה יותר כך יציע בית המשפט הצעת פשרה‬
‫גבוהה יותר שתשקף סכום אמצע שבין הצעות הצדדים‪ .‬מן האמור לעיל עולה כי הליך הפשרה באמצעות‬
‫תחשיבי נזק משפיע לרעה על האפשרות לקיים משא ומתן מוצלח‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬נתבעים רבים מציעים בתחשיב‬
‫הנזק לדחות את התביעה על אף שמדובר בהליך של ניסיון להגיע לפשרה‪ .‬ההצעות המופרזות מטעם באי כוח‬
‫התובעים אף עשויות לעגן אצל התובע ציפייה לסכום כסף מסוים אשר תגרום לו לדחות ולטרפד כל הצעה‬
‫פחותה על אף שאותו סכום כלל לא התיימר להיות הצעה ריאלית לפשרה‪.‬‬
‫‪ 9‬מיכל אלברשטין תורת הגישור )‪ (2007‬בעמ' ‪ 29-28‬וכן להרחבה בעניין זה ראו בעיקר את המקורות‪FRANK E. SANDER, :‬‬
‫‪DISPUTE RESOLUTION WITHIN AND OUTSIDE THE COURTS: AN OVERVIEW OF THE US EXPERIENCE IN:‬‬
‫‪ALTERNATIVE DISPUTE RESOLUTION : WHAT IT IS AND HOW IT WORKS Ch.13 (Edited by P.C. Rao and‬‬
‫;)‪William Sheffield, 2005‬וכן‪Carrie Menkel-Meadow, Toward Another View of Legal Negotiation: The :‬‬
‫‪Structure of Problem Solving, 31 U.C.L.A L. REV 754 (1984).‬‬
‫‪3‬‬
‫הרקע המעשי למודל החדש‬
‫הייחודיות של התיקים המתנהלים לפי חוק הפלת"ד היא שברובם המוחלט אין מחלוקת לגבי האחריות אלא‬
‫אך ורק לגבי גובה הנזק‪ .‬ואכן‪ ,‬המודל המוצע אינו מתאים לתיקים בהם קיימת שאלת אחריות‪ .‬ייחודיות נוספת‬
‫של תיקים בנושא זה היא העובדה שברוב המקרים עורכי הדין יודעים את סדר הגודל של הפיצויים שעשויים‬
‫להיפסק בסופו של ההליך שכן קיימות הלכות ברורות בנושא ועל פיהן פועלים בתי המשפט‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫יש לציין כי כבר בשלב מוקדם למדי של ההליך ניתן לעמוד על אחוז הנכות של הנפגע‪ .‬כיוון שלאחר שלב‬
‫קביעת הנכות לא צפוי להיחשף בהמשך ההליך כל נתון מפתיע‪ ,‬הרי שאין סיבה מדוע לא לסיים את ההליך‬
‫כבר בשלב זה‪.‬‬
‫סעיפים ‪79‬א עד ‪79‬ג לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[ התשמ"ד‪ 1984-‬מפרטים את הדרכים העיקריות‬
‫ליישוב סכסוכים אלטרנטיבי‪ :‬פשרה‪ ,‬בוררות וגישור‪ .‬דרך נוספת היא באמצעות משא ומתן בין הצדדים ללא‬
‫גורם שלישי‪ .‬הדרכים לסיום ההליך בתיקים של נפגעי תאונות דרכים שנסקרו במבוא למאמרנו כוללות שלוש‬
‫מתוך ארבע הדרכים ליישוב הסכסוכים‪ .‬בשני סוגי ההליכים הראשונים שצוינו לעיל נפתר הסכסוך באמצעות‬
‫פשרה שהצדדים הגיעו אליה במשא ומתן ביניהם‪ .‬הדרך השלישית מזכירה באופן מעניין אלמנטים של גישור‪:‬‬
‫שני צדדים מציגים את עמדתם בפני גורם שלישי‪ ,‬הגורם השלישי מציע הצעה לפתרון ועל שני הצדדים‬
‫להסכים לו על מנת שהפתרון יחייב אותם‪ .‬הדרך הרביעית היא הפשרה השיפוטית לפי סעיף ‪)4‬ג( לחוק‬
‫הפלת"ד‪.‬‬
‫עולה כי מבין ארבע הדרכים ליישוב סכסוכים אלטרנטיבי רק הבוררות לא הוצעה כאפשרות לפתרון הסכסוך‬
‫בתחום פיצוי נפגעי תאונות דרכים‪ .‬אמת‪ ,‬בוררות רגילה אינה מתאימה להליכים אלו‪ ,‬אולם לבוררות נגזרות‬
‫רבות המתקיימות מחוץ לישראל‪ ,‬ולדעתנו השלכה מסוג מסוים של בוררות מתאימה מאוד לשמש כפתרון‬
‫להליך לפי חוק הפלת"ד‪.‬‬
‫הצעת החוק החדשה בעניין התיקון לחוק בתי המשפט )בוררות חובה( )הוראת שעה(‪ ,‬התשע"א‪,2011-‬‬
‫פותחת במילים‪:‬‬
‫‪ 10‬ראו למשל בנושא השנים האבודות‪ -‬ע"א ‪ 10990/05‬דוד פינץ נ' הראל חברה לביטוח‪) ,‬פורסם בנבו( )‪ ;(2006‬ע"א‬
‫‪ 8181/06‬הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח אטיאס דוד ז"ל‪) ,‬פורסם בנבו( )‪.(2010‬‬
‫‪4‬‬
‫"על המערכת השיפוטית במדינת ישראל מוטל נטל שיפוטי כבד ובלתי רגיל‬
‫בהשוואה למערכות שיפוטיות בעולם‪ .‬נטל זה גורם להתמשכות בלתי רגילה של‬
‫הליכים ולעומסים קשים המשליכים בראש ובראשונה על זכויות המתדיינים ואף‬
‫פוגעים בתדמית בית המשפט"‪.‬‬
‫הצעת החוק מדגישה כי היא אינה חלה על תובענה לפיצוי בגין נזק גוף‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫המודל המוצע במאמרנו יכול‬
‫להשלים את הצעת החוק של שר המשפטים ולהתאים הליך דמוי בוררות גם לתובענות לפיצוי בגין נזקי גוף‪.‬‬
‫המודל המוצע‬
‫הצעתנו היא מודל פסיקה על פי תחשיב הנזק האחרון‪ .‬מודל זה מתבסס על "הליך בוררות ההצעה האחרונה"‬
‫)‪.(Last Offer Arbitration‬‬
‫הליך בוררות ההצעה האחרונה‬
‫‪12‬‬
‫הוא נוסחה הגזורה מתורת המשחקים‪ .‬כל צד מציע הצעה סופית הוגנת‬
‫ואחרונה לסיום המחלוקת והבורר בוחר אחת מבין שתי ההצעות אשר מחייבת את הצדדים‪ .‬בוררות מסוג זה‬
‫היא הרכה ביותר והקרובה ביותר להליך הגישור‪ .‬כך לענייננו‪ ,‬כל צד יודע כי אחת מבין שתי ההצעות תיבחר‬
‫על ידי השופט וכיוון שהצדדים מבינים כי השופט יבחר בהצעה הסבירה ביותר – כל צד מעוניין להיות סביר‬
‫והגיוני ולתת הצעה שממקסמת את האינטרסים של הצד השני‪ .‬הליך זה מוביל לדינמיקה שבה שני הצדדים‬
‫יתקרבו בהצעותיהם‪ ,‬יצמצמו את הפערים הקיימים ויגדילו את הסיכוי להסכם ביניהם עוד בטרם ההכרעה‬
‫השיפוטית‪ .‬כיוון שהצדדים עשויים לחשוש ולהיות שמרנים בשל חוסר הוודאות האופף את הצעת הצד השני‪,‬‬
‫הרי שלאחר שיגישו את הצעתם הראשונה יוכלו לשפר אותה בתוך ארבעה עשר יום והשופט יבחר באחת‬
‫מבין שתי ההצעות המשופרות‪ .‬כדי לא לרוקן את ההצעה הראשונה מתוכנה‪ ,‬הפער בינה ובין ההצעה השנייה‬
‫לא יעלה על ‪ .25%‬סטייה גדולה יותר תאפשר הגשת הצעה משופרת נוספת ואחרונה תוך ארבעה עשר יום‬
‫נוספים וגם הצעה זו מוגבלת לאותם אחוזי סטייה‪.‬‬
‫‪ 11‬ראה סעיף מוצע ‪79‬ב‪)1‬ב()‪ (1‬וכן הקדמה להצעת החוק‪.‬‬
‫‪ 12‬קיימות נגזרות רבות לקיום ההליך הקלאסי אותו אנו מציעים‪ .‬לדוגמא‪ Amended Final Offer Arbitration :‬שבה הצד‬
‫הזוכה אף מקבל כתוספת להצעתו האחרונה גם את ההפרש שבין הסכום הסופי של הצעתו לבין הסכום הסופי של ההצעה מטעם‬
‫המפסיד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בשונה מהליך בוררות רגיל שבו הנושא הוא הזכויות בלבד‪ ,‬הרי שבהליך זה מתקיים גם שיח של אינטרסים‬
‫ולא רק שיח זכויות‪ .‬הצדדים מכירים את הפסיקות המקובלות בתחום‪ ,‬וההצעות שלהם תהיינה קרובות מאוד‬
‫לפסיקה המוכרת‪ ,‬תוך התחשבות מקסימלית בצד השני‪.‬‬
‫בשל היתרונות הרבים של סוג הליך זה‪ ,‬השימוש בו לפתרון סכסוכים מקובל מאוד במגזר הציבורי בארצות‬
‫הברית‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הליך זה ידוע גם בשם "בוררות בייסבול" לאור העובדה שהשתמשו בו פעמים רבות‬
‫להכרעה במחלוקות הנוגעות לגובה המשכורות של השחקנים בענף ספורט זה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫נמחיש את יעילותו של ההליך לאחר שנבין מספר מושגי יסוד מתחום המשא ומתן‪ .‬לכל צד קיימת נקודה‬
‫שאליה הוא שואף להגיע – למשל מחיר שהוא רוצה לקבל – הנקראת "נקודת יעד"‪ .‬המחיר הראשון‬
‫שפותחים בו את המשא ומתן הוא "נקודת הפתיחה"‪ .‬נקודת הפתיחה צריכה להיות מרוחקת מאוד מנקודת‬
‫היעד על מנת שבסופו של המשא ומתן יוכל כל צד להגיע אל נקודת היעד שלו‪ .‬לכן‪ ,‬מוכר יציע את מרכולתו‬
‫בנקודת פתיחה גבוהה מנקודת היעד ואילו הקונה הפוטנציאלי יציע בעד מרכולתו של המוכר נקודת פתיחה‬
‫נמוכה בהרבה מנקודת היעד שלו עצמו‪ .‬המחיר האחרון שכל צד מוכן לשלם או לקבל בעד הממכר‪ ,‬מחיר‬
‫אשר מתחתיו או מעליו לא תתבצע עסקה‪ ,‬נקרא "נקודת ההסתייגות"‪ .‬האזור היעיל במשא ומתן שבו יכולה‬
‫להתקיים העסקה הוא בין נקודת ההסתייגות של המוכר לבין נקודת ההסתייגות של הקונה‪.‬‬
‫מחיר פתיחה‬
‫מוכר‬
‫נקודת יעד‬
‫מוכר‬
‫נ' הסתייגות‬
‫קונה‬
‫אזור‬
‫יעיל‬
‫נ' הסתייגות‬
‫מוכר‬
‫נקודת יעד‬
‫קונה‬
‫מחיר פתיחה‬
‫קונה‬
‫כיום‪ ,‬כאשר מגישים הצדדים תחשיבי נזק לבית המשפט הם מציעים ברוב המקרים את נקודת הפתיחה שלהם‪,‬‬
‫ואולם בהליך של פסיקה לפי ההצעה האחרונה יציעו הצדדים את מחיר ההסתייגות האחרון שלהם‪ .‬הם יעדיפו‬
‫לקבל את "הקו האדום" שלהם מאשר את הצעתו של הצד השני‪ .‬כאמור‪ ,‬בסוג בוררות זו נפתרים סכסוכים‬
‫רבים בהידברות ישירה בין הצדדים עוד בטרם ההכרעה‪ ,‬בשל העובדה שההצעות מטעם שני הצדדים‬
‫מתקרבות מאוד זו אל זו‪.‬‬
‫‪ 13‬סטפן ב‪ .‬גולדברג‪" ,‬הליכים קיבוציים ליישוב סכסוכים קיבוציים בארצות‪-‬הברית"‪ ,‬בהסכמה ‪.(2004) 27 ,26‬‬
‫‪Henry S. Farber An Analysis of Final Offer Arbitration THE JOURNAL OF CONFLICT RESOLUTION 683 14‬‬
‫‪VOL. 24 NO.4 (Dec 1980).‬‬
‫‪6‬‬
‫כעת נציג דוגמה על מנת לשפוך אור על השינוי הדרמטי שעשוי להביא המודל המוצע‪ .‬בתיק שנקבעו בו אפס‬
‫אחוזי נכות לתובע‪ ,‬קיימות תלונות סובייקטיביות רבות של התובע על כאבים והוצגו אישורים על ימי מחלה‬
‫שנלקחו בשל התאונה ועל מספר טיפולי פיזיותרפיה‪ .‬המצב כיום הוא שתחשיבי הנזק המוגשים מטעם‬
‫התובעים במקרים אלו מגיעים לסכומים של ‪ ₪50,000‬ולפעמים‪ ,‬אצל באי כוח יצירתיים במיוחד‪ ,‬הסכומים‬
‫אף נוסקים לגובה של ‪ .₪100,000‬לעומתם‪ ,‬הנתבעים שמודעים להפרזה בדרישות‪ ,‬מקשיחים את עמדתם‬
‫ומבהירים שככלל על התביעה להידחות לגמרי – אך הם מוכנים 'להתפשר' על סך כולל של ‪ .₪ 500‬כל צד‬
‫חושש‪ ,‬כאמור‪ ,‬שבית המשפט יבחר מעין נקודת אמצע בין ההצעות ועל כן הצדדים מקצינים מאוד את‬
‫עמדותיהם‪ ,‬מטרפדים כל אפשרות להסכמה ביניהם ולא מקדמים במאומה את הצעת בית המשפט שיכולה‬
‫הייתה להינתן גם ללא תחשיבי הנזק הבלתי סבירים שהם מציגים‪ .‬אולם‪ ,‬המצב שונה כאשר הצדדים יודעים‬
‫שבית המשפט יבחר באחת ההצעות‪ .‬בהנחה שפסיקה קודמת בתחום קבעה בעבר במקרים דומים סכומים‬
‫הנעים בין ‪ ₪ 4,500‬לבין ‪ ,₪ 7,000‬ההצעות של הצדדים בתחשיביהם ינועו בתוך תחום זה‪ ,‬בהתאם‬
‫לנסיבות המיוחדות של המקרה הספציפי‪ .‬באי הכוח הם שחקנים חוזרים המודעים למצב המשפטי האמיתי‬
‫השורר ברוב המקרים‪ .‬תובע לא ידרוש ‪ ₪ 80,000‬בהליך פסיקה לפי ההצעה האחרונה כפיצוי בעבור תאונה‬
‫שאובחנה כחבלת "צליפת שוט" ונקבעו בה אפס אחוזי נכות‪ .‬דרישה מופרזת כזאת תאפשר מראש את קבלת‬
‫הצעת הנתבעים בכל סכום שהוא‪ ,‬גם אם יהיה מתחת לאזור היעיל של הפסיקה המוכרת‪ .‬מנגד‪ ,‬הגשת הצעות‬
‫קרובות עשויה להוביל להסכמה בין הצדדים אף ללא צורך בהכרעה השיפוטית‪.‬‬
‫יישום המודל בהליך‪ .‬ייחודיות ההליך בתיקים המתנהלים לפי חוק הפלת"ד‪ ,‬כפי שסקרנו לעיל‪ ,‬מאפשרת‬
‫ליישם בבית המשפט במקרים אלו את מודל הפסיקה לפי ההצעה האחרונה‪ .‬אנו מציעים אם כן להפעילו‬
‫בתיקים שבהם לא קיימת שאלת אחריות‪ ,‬ואילו בתיקים שבהם שאלת האחריות עודנה עומדת בעינה‪ ,‬ניתן‬
‫ליישם את המודל המוצע במאמר לאחר הכרעת בית המשפט בשאלה זו‪.‬‬
‫על הצדדים להסמיך מראש את בית המשפט לבחור אחת מבין ההצעות הסופיות שיגישו הצדדים בתחשיבי‬
‫הנזק מטעמם‪ .‬לצדדים יהיו ארבעה עשר ימים לשפר את הצעותיהם‪ ,‬השופט יבחר את ההצעה הסבירה יותר‬
‫מבין ההצעות והיא זו שתחייב את הצדדים‪ .‬ניתן יהיה לערער על החלטת בית המשפט כמו על כל פסק דין‬
‫‪7‬‬
‫אחר ומוצע כי בית המשפט שלערעור יכריע בין הצדדים באופן שיבחר את אחת מבין ההצעות שהוגשו‪ .‬על‬
‫מנת שצדדים רבים יתנסו בדרך זו‪ ,‬חשוב שלא לצמצם את אפשרויות הערעור‪ .‬כיוון שבית המשפט בוחר‬
‫באחת מבין ההצעות שהוצעו על ידי הצדדים הרי שאין מניעה שבית המשפט שלערעור יתערב בהחלטה‪,‬‬
‫בניגוד לצמצום מידת ההתערבות בהליכים לפי ס' ‪)4‬ג( לחוק הפלת"ד וס' ‪79‬א לחוק בתי המשפט‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫הגורם היחיד אשר עלול להשפיע בצורה משמעותית על ההבדלים בין הצעות הצדדים הוא אחוז הנכות‬
‫התפקודית‪ ,‬שכן התובע והנתבע עשויים להיות חלוקים לגביו גם לאחר קביעת אחוז הנכות על ידי המומחה‪.‬‬
‫כיוון שמחלוקת זו תהא משמעותית רק בתיקים שנקבעו בהם מעל עשרה אחוזי נכות‪ ,‬מוצע שבתיקים אלו‬
‫יוכל בית המשפט לבקש את הסכמת הצדדים ליתן הכרעה לפי ס' ‪)4‬ג( לחוק הפלת"ד‪ ,‬אם יסבור כי שתי‬
‫ההצעות אינן משקפות בצורה קיצונית וחריגה במיוחד את נתוני התיק‪ .‬אין ספק כי כל צד מעדיף לקחת חלק‬
‫בכתיבת פסק הדין שלו‪ ,‬ועל כן יסכימו הצדדים להשתמש במודל החדש המוצע וגם יציעו בתחשיבי הנזק‬
‫מטעמם הצעות ריאליות ביותר‪.‬‬
‫ניתן ליישם את המודל המוצע בבתי המשפט החל מהיום‪ ,‬באמצעות הסכמה מראש של הצדדים לדרך זו‬
‫והסמכת בית המשפט לכך דרך סעיף ‪)4‬ג( לחוק הפלת"ד‪ .‬על מנת להקל על הצדדים את חוסר הבהירות‬
‫בשימוש בסעיף ‪)4‬ג( וכדי להעניק הכרה רשמית לאפשרות זו לסיום הסכסוך‪ ,‬מומלץ להתקין תקנה ‪)4‬ד(‬
‫שיקבע בה כדלקמן‪:‬‬
‫‪)4‬ד()‪ (1‬בית המשפט רשאי ליתן פסק דין על דרך הפשרה לענין זכותו של נפגע לפיצוי לפי חוק זה‪,‬‬
‫בהתאם לאחד מבין תחשיבי הנזק שיגישו הצדדים‪ ,‬אם בעלי הדין הסכימו לתת לבית המשפט‬
‫סמכות כאמור; פסק הדין יהיה נתון לערעור ככל פסק דין אחר‪.‬‬
‫)‪ (2‬הסכימו הצדדים לפי סעיף קטן )ד()‪ ,(1‬יהיו רשאים להגיש הצעה מתוקנת תוך ‪ 14‬יום מן‬
‫המועד שנקבע להגשת ההצעות‪.‬‬
‫)‪ (3‬הוגשה הצעה מתוקנת הסוטה בלמעלה מ‪ 25%-‬מן ההצעה המקורית‪ ,‬יהיו הצדדים רשאים‬
‫להגיש בתוך ‪ 14‬יום הצעה שלישית ואחרונה‪.‬‬
‫‪ 15‬ע"א ‪ 1639/97‬אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה‪ ,‬פ"ד נג)‪ ;(1999) 350 ,337 (1‬וכן‪ :‬ע"א‬
‫‪ 10838/05‬זקס נ' קלינגר )‪ ;(2008‬ע"א )י‪-‬ם( ‪ 2518/08‬התשואל נ' קוקיה‪ ,‬פסקאות ‪.(2010) 74-72‬‬
‫‪8‬‬
‫)‪ (4‬בתיקים שנקבעו בהם מעל ‪ 10%‬נכות צמיתה וסבר בית המשפט כי שתי ההצעות קיצוניות‬
‫וחורגות מן התוצאה הסבירה והראויה‪ ,‬רשאי בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה לפי ס'‬
‫קטן )ג(‪ ,‬אם בעלי הדין הסכימו לתת לבית המשפט סמכות כאמור‪.‬‬
‫חשוב להדגיש‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬שהמודל יעיל לשימוש באופן מיידי‪ ,‬כלומר אף בטרם חקיקת הסעיף המוצע‪.‬‬
‫אומנם‪ ,‬חלק ניכר מן השחקנים החוזרים הם שמרנים מאוד ועלולים לחשוש מהליך שמזכיר הליך אלטרנטיבי‪,‬‬
‫אולם אנו סמוכים ובטוחים כי בשל היתרונות הרבים שפירטנו יסכימו צדדים רבים להתנסות בדרך זו‪ ,‬ועם‬
‫הזמן היא תזכה לאמון רב יותר ותהפוך לדרך המלך בתיקים מסוג זה‪.‬‬
‫תחום זה של קביעת גובה הפיצויים בעניין נפגעי תאונות הדרכים הוא כר מטבי לשימוש במודל המוצע‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬מודל זה מתאים לדעתנו גם ליישום בתיקים אזרחיים אחרים כגון בהליכי רשות להגן בהתייחס‬
‫לביצוע שטר‪ ,‬בתביעות שיבוב‪ ,‬בתביעות פח ופח וכן בהליכים נוספים בסדר דין מהיר‪.‬‬
‫אין ספק כי השימוש בדרך אלטרנטיבית זו יביא תועלת רבה לבית המשפט ולכל הבאים בשעריו‪ :‬הצדדים יזכו‬
‫לקבל פסק דין שהם שלמים אתו ואילו בית המשפט יחסוך זמן שיפוטי חיוני‪.‬‬
‫‪9‬‬