docTu Bischwat Seder HEft 2013.pub - Orthodoxe Rabbinerkonferenz
download 
Report Transcription
Tu Bischwat Seder HEft 2013.pub - Orthodoxe Rabbinerkonferenz
ך ְל ֶמ ֶ ֵינוּ ה-ֱל ָה יי א תּ9 ך ְ ָרוּ בּ ָם ָעוֹל ה Baruch ata Haschem elokenu melech haolam, ָה כּל ָל ְכּ ַה ַ ַל ְיָה וְע מח ִה ַ ַל ע ֶן ֶפ הגּ ַ ִי פּר ְ ַל ֶן וְע הגֶּפ ַ ַל ע ֵץ הע ָ ִי פּר ְ ַל ֵץ וְע הע ָ ַל ע al hamichja we'al hakalkala, al hagefen we'al peri hagefen, al ha´etz we´al pri ha´etz, רץ ֶא ֶ על ַ ְד ה ו ֶשּׂ ָה ַ בת ַ תּנוּ ְ על ַ ְו ת ָ צי ִר ָשׁ ֶ בה ָח ָר ְבה וּ ָ דּה טוֹ ָמ ְח ֶ ְיָהּ פּר ִמ ִ ֱכֹל לא ֶ תינוּ ֵ ֲבוֹ לא ַתּ ָל ְח ַ ְהנ ְִו ה ינוּ ֵ -ֱל ח ם יי א ֵר ַ ,ָהּ מ טּוּב ִ ע ַ ִשׂ בּוֹ ְ וְל ליִם ַ ְרוּשׁ ָ על י ְַך ו ָמּ ֶע ַ אל ֵר ָ ִשׂ ְ על י ַ ַל ך וְע ָד ֶ ְבוֹ ַן כּ שׁכּ ְמ ִ ִיּוֹן ַל צ ך וְע ָר ֶ ִי ע ַיִם ְרוּשׁל ָ בנֵה י ְ וּ,ך ָל ֶכ ָ ֵי ַל ה ך וְע ָח ֶבּ ְְמז ִ מינוּ ֵ ָבי ְ רה ָה ֵמ ְבּ ִ דשׁ ֶהקו ַ עיר ִ בנְיָנָהּ ִבּ ְ ח נוּ ֵמּ ְ ְשׂ ַ כהּ ו ָ ל תוֹ ְ ל נוּ ֵע ֲה ְַו בהּ ָ מטּוּ ִ בּע ַ ִשׂ ְ ריָּהּ וְנ ְפּ ִמ ִ כל ַ וְנא ָה הר ֳט ָב ְ ֻשּׁה וּ ָ קד ְבּ ִה ָ ֶי על ָך ָכ ְר ֶב ְָוּנ we'al tenuwat hassade, we'al erez chemda towa urechawa, scherazita wehinchalta la'awotenu le'echol mipirja welissboa mituwa. Rachem na Haschem elokenu al israel amecha, we'al jeruschalaim irecha, we'al zion mischkan kewodecha, we'al misbachecha wehechalecha. Uwene Jeruschalaim ir hakodesch bimhera bejamenu, weha'alenu letocha, wessamchenu bewinjana wenochal mipirja wenissba mituwa, unewarechecha aleha bikduscha uwetahara, ֶה ַכל וְנוֹד טיב ל ִמ ֵ תּה יי טוֹב וּ ָ 9 ִי כּ ַל ֶץ וְע רeָ ַל ה ךע ָל ְ ki ata Haschem tow umetiw lakol wenode lecha al ha'arez we'al ְיָה מח ִה ַ ֶן הגֶּפ ַ ִי פּר ְ ַל וְע ֵרוֹת הפּ ַ ַל וְע ֶץ רeָ ַל ה ָה יי ע תּ9 ך ְ ָרוּ בּ ְיָה מח ִה ַ ַל וְע ָה כּל ָל ְכּ ַה ַ ַל וע ֶן הגֶּפ ַ ִי פּר ְ ַל וְע :ֵרוֹת הפּ ַ ַל וְע Hamichja we'al peri gefen we´al haperot Baruch ata Haschem, al ha'arez we'al hamichja we´al hakalkala we'al peri gefen we´al haperot. Herausgeber und ©: Orthodoxe Rabbinerkonferenz Deutschland Roonstrasse 50 * 50674 Köln * Deutschland Tel.: +49-221-92156020 * Fax: +49-221-92156019 www.ordonline.de * [email protected] 16 Nachdruck, auch auszugsweise, nur mit schriftlicher Genehmigung des Herausgebers. © 2013 - 5773 Wir beginnen unseren Tu Bischwat Seder mit der gleichen Zeremonie, mit der alle jüdischen Feste beginnen: mit dem Segen über den Wein (Traubensaft). Während des Seders werden wir vier Gläser Wein (Traubensaft) trinken. Jedes erinnert uns an eine Jahreszeit in Israel. Das erste Glas wird nur mit Weißwein oder weißem Traubensaft gefüllt. Dies erinnert uns an den Winter, an die schlafende Natur. Die Erde ruht unter einer Schneedecke und wartet auf den Frühling. Wir sprechen den Segen über den Wein und danken dem Ewigen, dass er uns diese Zeit erreichen ließ HINE הנה מה טוב ו מ ה נ שב עים ת אחים הנה מה טו גם יחד בו שבת אחי מה נעים ם ג ם י חד W MA TO W MA TO HINE AIM UMA N IM GAM H C WET A D SCHE A H JAC s, m ist e ben geneh n nle a e d m n tu zusam kewodecha we’al malchut beit Dawid n e Wie gu d Frie meschichecha we’al habajit hagadol der in ü r B s s da Awinu, re’einu suneinu farnesseinu Warum feiern wir heute Neujahr der Bäume? Einige Gebote der Tora legen großen Wert darauf, das Alter von Bäumen zu kennen. Die Tora fordert jeden Bauern auf, den zehnten Teil seiner jährlichen Ernte in den Tempel zu bringen. Zu Tu Bi Schwat begann das Jahr für die Berechnung des Zehnten. Die Tora sagt uns außerdem, dass wir die Früchte eines Baumes erst ab seinem vierten Jahr essen dürfen. Tu Bi Schwat diente auch zur Berechnung dieser Jahre. Zusätzlich zu diesen praktischen Gründen, Tu Bi Schwat zu begehen, feiern wir auch die Liebe des jüdischen Volkes zur Natur seines Landes. 2 Aus dem Talmud lernen wir, dass die Eltern bei der Geburt eines Kindes einen Baum pflanzen sollen: eine Zeder für einen Sohn und eine Zypresse für eine Tochter. Die Kinder pflegten die Bäume und wenn sie ins heiratsfähige Alter kamen, wurden Äste diebenechemat Zijon irecha uwewinjan ser Bäume verwendet, um eine Chuppa, einen Hochzeitsbaldachin, zu bauen. Durch das Pflanzen dieser Bäume zeigten die Eltern, dass sie an eine Zukunft ihrer Kinder glaubten, dass sie erwachsen werden und die Früchte, den Schatten, die kühlen Brisen und die Schönheit der Bäume genießen würden. Baruch atah Adonai Eloheinu Melech Haolam ha’El awinu malkeinu adireinu bor’einu go’aleinu jozreinu kedoscheinu kedosch Ja’akow ro’einu ro’eh Jisra’el, hamelech hatow wehametiw lakol schebechol-jom wajom hu heitiw hu meitiw hu jeitiw lanu, hu g’malanu hu gomleinu hu jigmeleinu la’ad, lechen lechessed ulerachamim ulerewach hazalah wehazlachah berachah wischu’ah nechamah parnassah wechalkalah werachamim wechajim weschalom wechol-tow umikol-tow al-jechassreinu. Harachaman hu jimloch aleinu le’olam wa’ed, Harachaman hu jitbarach baschamajim uwa’arez, Harachaman hu jischtabach ledor dorim wejitpa’arbanu lenezach nezachim wejithadar-banu la’ad ul’olmei olamim, Harachaman hu jefarnesseinu bechawod, Harachaman hu jischbor uleinu me’al zawareinu wehu jolicheinu komemijut le’arzeinu. Harachaman hu jischlach berachah merubah babajit haseh we’al schulchan seh sche’achalnu alaw. Harachaman hu jischlach-lanu et-Elijahu hanawi sachur latow wiwasser-lanu bessorot towot jeschu’ot wenechamot. Harachaman hu jewarech et- Wird leise gesprochen: Im Elternhaus für den Vater: Im Elternhaus für die Mutter: Awi mori (we’et) Imi morati Für den Gastgeber: Ba’al habajit haseh Für die Gastgeberin: Ba’alat habajit haseh Für alle: Otam we’et-beijtam we’et-sar’am we’et-kol ascher lahem otanu we’et-kol-ascher lanu, kemo schenitbar‘chu awoteinu Awraham Jizchak weJa’akow bakol mikol kol, ken jewarech otanu kulanu jachad biwrachah schelemah, wenomar: Amen. Bamarom jelamdu aleihem we’aIeinu sechut schet‘hi lemischmeret schaIom, wenissa werachah me’et Adonai uzdakah me‘Elohei jisch’einu, wenimza-chen wessechel tow be’einei Elohim we’adam. 15 An Schabbat: Harachaman hu janchileinu jom schekulo Schabbat um‘nuchah lechajei ha’olamim. An Rosch Chodesch: An Feiertagen: An Rosch haSchanah: An Chol haMo’ed Sukkot: Harachaman hu jechadesch aleinu et-haChodesch haseh letowah weliwrachah. Harachaman hu janchileinu jom schekulo tow. Harachaman hu jechadesch aleinu et-haSchanah hasot letowah weliwrachah. Harachaman hu jakim lanu et Sukkat Dawid hanofelet. Harachaman hu jesakeinu limot haMaschiach ulchajei ha’olam haba. Migdol (an Wochentagen: Magdil) jeschu’ot malko we’osseh chessed limschicho leDawid ulesar’o ad-olam. Osseh schalom bimromaw hu ja’asseh schalom aleinu we’al kol-Jisra’el we’im’ru: Amen. Jeru et-Adonai kedoschaw ki ein machssor lire’aw. Kefirim raschu wera’ewu wedorschei Adonai lo-jachsseru chol-tow. Hodu La‘Adonai ki-tow ki le’olam chassdo. Pote’ach et-jadecha umassbi’a lechol-chai razon. Baruch hagewer ascher jiwtach Ba‘Adonai wehajah Adonai miwtacho. Na’ar hajiti gam-sakanti welo-ra’iti zadik ne’esaw wesar’o mewakesch lachem. Adonai os le’amo jiten Adonai jewarech et amo waSchalom. schechatamta biw’ssareinu we’al Torat’cha schelimadetanu we’al chukecha schehoda’tanu, we’al chajim chen wachessed schehonantanu we’al achilat mason sche’atah san um’farness otanu tamid bechol jom uwechol et uwechol scha’ah. SCHIR HAMA’ALOT An Schabbat: Schir haMa’alot beschuw Adonai et schiwat Zijonhajinu kecholmim. As jimale s’chok pinu l’schoneinu rinah as jom’ru wagojim higdil Adonai la’assot im eleh. Wir sprechen den Segen über den Wein und danken dem Ewigen, dass er uns diese Zeit Higdil Adonai la’assot imanu hajinu s’mechim. Schuwah Adonai et schewiteinu ka’afikim baNegew. Hasorim bedimah berinah jikzoru. Haloch jelech uwachoh We´al hakol Adonai Eloheinu anachnu modim nosse meschech hasara bo jawo werinah lach umewarchim otach. Jitbarach schimcha befi nosse alumotaw. kol chai tamid le’olam wa’ed. Kakatuw, SIMUN we’achalta wessawa’ta uwerachta et Adonai Vorbeter: Rabotai newarech, wir Elohecha al ha’arez hatowah ascher natan lach. wollen Baruch atah Adonai al ha’arez we’al hamason. benschen. Rachem Adonai Eloheinu al Israel amecha we’al Alle: Jehi schem Adonai Jeruschalajim irecha we’al Zijon mischkan meworach me’atah we’ad kewodecha we’al malchut beit Dawid olam. meschichecha we’al habajit hagadol Vorbeter: Jehi schem Adonai wehakadosch schenikra schimcha alaw. Eloheinu meworach me’atah we’ad Awinu, re’einu suneinu farnesseinu olam. wechalkeleinu weharwicheinu, weharwach lanu Birschut (Kohen / Kohanim, Adonai Eloheinu meherah mikol zaroteinu, wena Moreinu haRaw / Rabbanim) al tazricheinu Adonai Eloheinu lo lidei mat’nat maranan Werabbanan bassar wadam welo lidei halwa’atam ki im werabotai newarech lejad’cha hamele’ah hap’tuchah hakedoschah (wenn es ein Minjan gibt, fügt man wehar’chawah schelo newosch welo nikalem hinzu: Eloheinu) le’olam wa’ed. sche’achalnu mischelo. An Schabbat schaltet man ein: Alle: Baruch (Eloheinu) Rezeh wehachalizeinu Adonai Eloheinu sche’achalnu mischelo bemizwotecha uw’mizwat jom haschwi’i uw’tuwo chajinu. haSchabbat hagadol wehakadosch haseh, ki jom Vorbeter: Baruch (Eloheinu) seh gadol wekadosch hu lefanecha lischbot bo sche’achalnu mischelo welanu’ach bo be’ahawah kemizwat rezonecha. uw’tuwo chajinu. Birzoncha hani’ach lanu Adonai Eloheinu schelo Alle: Baruch hu, uwaruch sch’mo. tehei zarah wejagon wa’anachah bejom menuchateinu, wehareinu Adonai Eloheinu Baruch atah Adonai Eloheinu Melech ha’olam benechemat Zijon irecha uwewinjan hasan et ha’olam kulo betuwo bechen bechesJeruschalajim ir kod’schecha, ki atah hu ba’al sed uwrachamim. Hu noten lechem lechol bashajeschu’ot uwa’al hanechamot. sar ki le’olam chassdo. Uw’tuwo hagadol tamid An Channukah und Purim schaltet man ein: Al hanissim we’al hapurkan we’al hag’wurot we’al hat’schu’ot we’al hamilchamot sche’assita la’awoteinu bajamim hahem basman haseh: An Channukah: Bimei Matitjahu ben Jochanan kohen gadol chaschmonai uwanaw, kesche’amda malchut jawan harscha’ah al amcha Jisra’el lehaschkichah toratecha uleha’awiram mechukei rezonecha. We’atah berachamecha harabim amad’ta lahem be’et zaratam, rawta et riwam, danta et dinam, nakamta et nikmatam, massarta giborim bejad chalaschim, werabim bejad me’atim, utme’im bejad tehorim, urescha’im bejad zadikim, wesedim bejad osskei toratecha. Ulecha assita schem gadol wekadosch be’olamecha. Ule’amcha Jisra’el assita teschu’ah g’dolah ufurkan kehajom haseh. We’achar ken ba’u wanecha lidwir beitecha, ufinu et heichalecha, wetiharu et mikdaschecha, lehidliku nerot bechazrot kod’schecha, wekawu sch’monat jemei channukah elu lehodot ulehalel leschimcha hagadol. An Purim: Bimei Mordechai weEster beSchuschan habirah, kesche’amad alehem Haman harascha, bikesch lehaschmid laharog ule’aberet kol haJehudim mina’ad we’ad saken taf wenaschim bejom echad, bischloschah assar lechodesch schneim assar, hu chodesch Adar, uschlalam lawos. We’atah, berachamecha harabim, hefarta et azato, wekilkalta et machaschawto, wahaschewota g’mulo beroscho, wetalu oto we’et banaw al ha’ez. An Rosch Chodesch, Feier- oder Halbfeiertagen schaltet man ein: Eloheinu wElohei awoteinu, ja’aleh wejawo wejagi’a wejera’eh wejerazeh wejischama wejipaked wejisacher sichroneinu ufikdoneinu wesichron awoteinu, wesichron maschiach ben Dawid awdecha, wesichron Jeruschalajim ir kodschecha, wesichron kol amcha beit Isra’el lefaneicha lifleitah letowah lechen ulechessed ulerachamim lechajim uleschalom bejom lo chassar lanu we’al jechssar lanu mason le’olam wa’ed ba’awur sch’mo hagadol. Ki hu san umefarness lakol umetiw lakol umechin mason lechol b’rijotaw ascher bara. Baruch atah Adonai hasan et hakol. An Rosch Chodesch: An Pessach: An Schawu’ot: An Sukkot: An Schmini Azeret und Simchat Torah: An Rosch HaSchanah: Nodeh lecha Adonai Eloheinu al schehinchalta la’awoteinu erez chemdah towah ur’chawah we’al schehozetanu Adonai Eloheinu me’erez Mizrajim ufditanu mibeit awadim we’al britcha Rosch hachodesch haseh, Chag haMazzot haseh, Chag haSchawu’ot haseh, Chag haSukkot haseh, HaSchmini Chag ha’Azeret haseh, haSikaron haseh, sochreinu Adonai Eloheinu bo letowah, ufok’deinu wo liwrachah, wehoschi’einu wo lechajim, uwidwar jeschu’ah werachamim chuss wechoneinu werachem aleinu wehoschi’einu, ki elecha eineinu, ki El melech chanun werachum atah. Honi und der Johannisbrotbaum Rabbi Jochanan erzählt: "Honi war Zeit seines Lebens ein aufrechter Mann. Der Vers in den Psalmen (126,1): Als heimwärts führte der Ewige die Gefangenen Zions, uns war, als geschah es im Traume, beunruhigte ihn sehr. Er sagte zu sich selbst: Dieses Exil hat siebzig Jahre gedauert. Wenn wir in all der Zeit wie die Träumenden sind, ist dies ein Zeichen, dass wir gut ausgeschlafen sind. Ist es möglich siebzig Jahre zu schlafen? Eines Tages ging Honi spazieren und er sah einen Mann, der einen Johannisbrotbaum pflanzte. Honi fragte ihn: Weißt du, dass ein Johannisbrotbaum siebzig Jahre braucht, bis er Früchte trägt? Bist du sicher, dann noch am Leben zu sein, um seine Früchte genießen zu können? Der Mann antwortete: Als ich auf die Welt kam, fand ich einen Johannisbrotbaum vor, den meine Vorfahren für mich pflanzten. Und so pflanze auch ich einen für meine Nachkommen. Honi setzte sich, um etwas zu essen und schlief ein. Während er schlief bildete sich um ihn eine Höhle und er entschwand vor den Blicken der Menschen. Er schlief siebzig Jahre lang. Als er erwachte, erblickte er einen Mann, der Früchte vom Johannisbrotbaum pflückte und ass. Honi fragte ihn: Weisst du, wer diesen Johannisbrotbaum pflanzte? Mein Grossvater. Und so sagte sich Honi: Ich muss siebzig Jahre geschlafen haben!" (Ta'anith 23) H AI AN A C A NA LEMA ADABR , I A E B EJ T AI V E R N ACH CH. LEMAAN HA TOW A A M E L M BA AKSC SHALO OKEJNU AW L EM E LACH HASCH EN E WILL REUND EDEN F D N U NR RÜDER RIEDE ERER B N DEINEM F HAUSES S N U S ERDE UM VO UM DE E ICH LEN W L I W , WERD RUSALEM). ES (JE N. S G-TT NSERE WOHL BITTE U , N E G I N I W E D DES E ICH UM Uw’neh Jeruschalajim ir hakodesch bimherah wejameinu. Baruch atah Adonai boneh berachamaw Jeruschalajim. Amen. 14 מ ען אחי ו שלום רעי אד ב ר ה נ א בך ל ה אלוקינו מען בית א טוב בקשה לך 3 ל וטהרו את מקדשך .והדליקו נרות בחצרות קדשך .וקבעו שמונת ימים אלו בהלל ובהודאה ועשית עמהם נס ופלא ונודה לשמך הגדול סלה. בפורים: בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה .כשעמד עליהם המן הרשע .בקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים .מנער ועד זקן .טף ונשים .ביום אחד .בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז .ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו .וקלקלת את מחשבתו .והשבות לו גמולו בראשו .ותלו אותו ואת בניו על העץ ( .ועשית עמהם נס ופלא ונודה לשמך הגדול סלה. היִינוּ ִיּוֹן ָ ַת צ שׁ יב ֶת ִ ְשׁוּב יְיָ א ֲלוֹת ,בּ מּע הַ שׁיר ַ ִ רנָּה , ְשׁוֹנֵנוּ ִ ִינוּ וּל שׂחוֹק פּ ֵא ְ מּל ִיםe :ז יִָ למ ְחֹ ְ כּ ֶה : אלּ עם ֵ ע שׂוֹת ִ לֲ ִיל יְיָ ַ הגְדּ ַגּוֹיִם ִ מ רוּ ב eז יא ְ ָה יְיָ ִים :שׁוּב מח שֵׂ ָיִינוּ ְ ָנו ,ה עמּ ֲשׂוֹת ִ לע ִיל יְיָ ַ הגְדּ ִ ָה מע דְ בִּ ִים ְ רע ַזּ ְ בּנֶּגֶב :ה ִים ַ ִיק אפ כֲּ ֵנוּ ַ ִית שׁב ֶת ְ א ך שְׁ מֶ הנשׂ א ֶ ֵ בכ ך וָּ לְ ך יֵֵ ה לוֹ ְ ק צרוּ ָ : רנָּה יְִ בִּ ְ ָיו: ֻמּת אל נשׂא ֲ רנָּהֵ , בִ ַע ,בּא יָבא ְ הזָּר ַ המזמן אומר: המסובים עונים: המזמן חוזר: המזמן אומר: המסובים עונים: Das zweite Glas Wein ist bereits ein bisschen gefärbt, es symbolisiert den Frühling. Wir schütten ein wenig Rotwein in den Weißwein. Beobachtet, wie sich die Farbe ändert! In Israel verwandelt sich die Landschaft zu Frühlingsbeginn in ein Blumenmeer. ך לְ דים ָ חנוּ מוִֹ א נַ ְ הינוּ ֲ אל ֵ ה כּ ל יְיָ ֱ ְע ל ַ וַ חי כּל ַ פי ָ בִּ ך ְ מָ שְׁ ך ִ רְ בַּ תָ ך ,יִ ְ תְ כ ים אוֹ ָ רִ בְ מָ וְּ תּ עָ בְ ְשׂ ָ תּ וָ לָ כְ ָתוּב ,וְַ e כּכּ עדַ , ָם וֶָ ְעוֹ ל מ יד ל תִּ ָ ֲשׁ ר ָה א ֶ הטּ ב ֶץ ַ ָ eר ַל ה ךע הי ָ אל ֶ ֶת יְיָ ֱ תּא כָ רְ בַ וֵּ ָזוֹן: המּ ַל ַ ֶץ וְע ָeר ַל ה ָה יְי ,ע ך 9תּ ָרוּ ְ ך .בּ לְ ַן ָ נָת ך: רְ בֵ ַי נְָ ַבּוֹת ר ך רְ ְבָ שׁם יְיָ מ ִי ֵ יְה ָם: ַד עוֹל ָה וְע עתּ מַ ֵ ךמ רְ ְבָ שׁם יְיָ מ ִי ֵ יְה ָם: ַד עוֹל ָה וְע עתּ ֵַ ַי ַבּוֹת רנָן וְר מָ ְשׁוּת ָ בּר ִ ך )בעשרה: רְ בֵ נְָ ִשּׁלּוֹ: ְנוּ מ ֶ כל שַׁ e אֱלהֵינוּ( ֶ ך )בעשרה :אֱלהֵינוּ( ָרוּ ְ בּ ְטוּבוֹ ִשּׁלּוֹ וּב ְנוּ מ ֶ כל שַׁ e ֶ ָיִינוּ: ח על ך ,וְַ מָּ עֶ אל ַ רֵ ִשׂ ָ על י ְ ה ינוּ ַ אל ֵ ח ם נָא יְיָ ֱ רֶ ַ על ך ,וְַ דָ ְבוֹ ֶ ַן כּ שׁכּ מְ ִיּוֹן ִ ַל צ ך ,וְע רָ ִי ֶ ַיִם ע ְרוּשׁ ל י ָ הגָּדוֹל ַיִת ַ הבּ על ַ ך ,וְַ חָ שׁי ֶ מִ ָוִד ְ בּ ית דּ ְכוּת ֵ מל ַ ִינוּ , ה ינוּe ,ב אל ֵ ָיו ֱ . על ך ָ מָ שְׁ ָא ִ קר שׁנִּ ְ קּ דוֹשׁ ֶ הָ וְַ ְוַח הר ח נוּ ,וְַ ְוִי ֵ הר ֵנוּ וְַ כּל לְ כְ ְסנוּ וְַ רנ ֵ פְּ ע נוּ זוּנֵנוּ ַ רֵ ְ ת ינוּ .וְנָא 9ל ָרוֹ ֵ ָל צ מכּ ָה ִ הר מֵ ה ינוּ ְ ֱלֹ ֵ ָנוּ יְיָ א ל ָם ָשׂר וָד תּנַת בּ ָ מְ ֵי ַ ִיד ֵינוּ לא ל ֱלֹה ֵנוּ יְיָ א ִיכ צר תְּ ַ ֵeה , מּל הְ ך ַ דָ ליְָ אם ְ כּי ִ תםִ . לוָָ e הְ די ַ ליֵ וְלא ִ שׁלּא נֵבוֹשׁ וְלא ָהֶ , חב רָ הְ ְדוֹשׁה וְָ הקּ ָ ָהַ , ְתוּח הפּ ַ ֶד: ָם וָע ְעוֹל ֵם ל כּל נִָ בשבת מוסיפים: ְוַת יוֹם מצ בִ ך וְּ ֶי ָ ְוֹת מצ בִּ ֵינוּ ְ ֱלה ֵנוּ יְיָ א ִיצ חל הֲ ֵה וְַ רצ ְ ִי יוֹם זֶה הזֶּה כּ ָדוֹשׁ ַ הקּ הגָּדוֹל וְַ ָת ַ ַשּׁבּ ִי ה ַ ִיע ַשּׁב הְ ח בּוֹ ָנוּ ַ ָת בּוֹ וְל ִשׁ בּ ך לְ פנֶי ָ לָ ק דוֹשׁ הוּא ְ גָּדוֹל וְָ ָנוּ יְיָ חל הנִי ַ ך ָ ְצוֹנְ ָ בר ך וִּ ְצוֹנֶ ָ ְוַת ר מצ כִּ ָה ְ הב ְֲ 9 בּ בּ יוֹם חה ְ אנָ ָ ָה וְיָגוֹן וֲַ צר הא ָ תֵּ שׁ לּא ְ ה ינוּ ֶ אל ֵ ֱ ך רָ ִי ֶ ִיּוֹן ע מת צ חַ בּנֶ ָ ֵינוּ ְ ֱלה ֵנוּ יְיָ א רא הְ תנוּ וְַ חֵ ְנוּ ָ מ ַל בּע תּה הוּא ַ ִי ָ 9 ךכּ ְשׁ ָ קד ֶ ִיר ָ ַיִם ע ְרוּשׁל בנְיַן י ָ בִ וְּ ָמוֹת: הנֶּח ַל ַ בע ַיְשׁוּעוֹת וּ ַ ה את הזָּן ֶ ָם ַ , ה עוֹ ל ך ָ לְ מֶ ה ינוּ ֶ אל ֵ תּ ה יְיָ ֱ ך ָ9 בּ רוּ ְ ָ מ ים , חִ רֲ בַ סד וּ ְ חֶ בֶּ חן ְ בֵּ בּ טוּבוֹ ְ כּ לּו ְ , לם ֻ ה עוֹ ָ ָ ס דּוֹ . חְ ָם ַ ְעוֹ ל ִי ל ָשׂ ר ,כּ ָל בּ ָ לכ חם ְ לֶ תן ֶ הוּא נוֹ ֵ סר חַ ָנוּ וְ9ל יְֶ ָסר ל ִיד לא ח ַ תּמ הגָּדוֹל ָ ְטוּבוֹ ַ וּב ִי הגָּדוֹל ,כּ שׁמוֹ ַ ֲבוּר ְ בּע ֶדַ , ָם וָע ְעוֹ ל מזוֹן ל ָנוּ ָ ל ִין מכ ל כּל וּ ֵ ט יב ַ מִ ל כּל וּ ֵ רנֵס ַ פְ מַ א ל זָן וּ ְ הוּא ֵ תּה יְיָ, ך ָ9 ָרוּ ְ ָא . .בּ בּר ֲשׁר ָ תיו א ֶ ִיּוֹ ָ בּר ָל ְ לכ ָזוֹן ְ מ ַכּל: ֶת ה הזָּן א ַ בראש חודש ובמועדים: אה רֶ ע וְיֵָ ִי ַ ל ה וְיָבוֹא וְיַגּ עֶ ת ינוּ יֲַ ה י 9בוֹ ֵ אל ֵ ה ינוּ וְֱ אל ֵ ֱ ְרוֹן ְדוֹנֵינוּ וְזִכ פק ְרוֹנֵנוּ וּ ִ ֵר זִכ קד וְיִזָכ פֵּ ַע וְיִָ ִשּׁמ ֶה וְי ָ רצ וְיֵָ ַיִם ְרוּשׁל ְרוֹן י ָ ך וְזִכ דָּ בֶ עְ ָוִד ַ ֶן דּ חבּ ָשׁי ַ ְרוֹן מ ִ ֵינוּ וְזִכ ֲבוֹת א ך פנֶי ָ לָ אל ְ רֵ ִשׂ ָ בּ ית י ְ ך ֵ מָ עְ כּל ַ כ רוֹן ָ ך וְזְִ ְשׁ ָ קד ֶ ע יר ָ ִ חיִים לַ מ ים ְ , חִ רֲ לַ סד וּ ְ חֶ לֶ חן וּ ְ לֵ בה ְ ל טוֹ ָ טה ְ ֵי ָ פל לְ ִ ְיוֹם - ְשׁלוֹם בּ וּל ָ ת ינוּ ֲבוֹ ֵ לא תּ ַ לָ חְ הנְ ַ שִׁ ַל ֶ ה ינוּ ,ע ֱל ֵ ך יְיָ א לָּ ֶה ְ נוֹד תנוּ יְיָ ֵא ָ שׁהוֹצ ַל ֶ ָה ,וְע חב רָ ָה וּ ְ ָה טוֹב מד חְ ֶץ ֶ אר ֶ ִים, בד עָ ֵית ֲ מבּ ָנוּ ִ ִית פד ַיִם ,וּ ְ צר מְ ֶץ ִ אר מֶ ֵינוּ ֵ ֱלֹה א ך תָ רְ ע ל תּוֹ ָ ֵנוּ ,וְַ ְשׂ ר בּב ָ תּ ִ מָ תְ חַ שָׁ ך ֶ תָ ִי ְ בּר על ְ וְַ חיִּים ַל ַ תּ נוּ ,וְע עָ דְ שׁהוֹ ַ ך ֶ קּי ָ חֶ ַל ֻ תּ נוּ ,וְע דָ מְּ לַּ שִׁ ֶ תּה שָׁ 9 מזוֹן ָ ַת ָ ִיל אכ ַל ֲ תּנוּ ,וְע שׁחוֹנַנְ ָ סד ֶ חֶ ֵן וֶָ ח עת ָל ֵ בכ ָל יוֹם וּ ְ בּכ מ יד ְ , תִּ ת נוּ ָ רנֵס אוֹ ָ פְ מַ זָן וּ ְ ָה: שׁע ָל ָ בכ וְּ בראש חודש: בפסח: בשבועות: בסוכות: בשמיני עצרת: בראש השנה: בחנוכה ובפורים מוסיפים ועל הנסים: ועל הנסים ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות .שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה: הזֶּה. ֶשׁ ַ ָחֹד ראשׁ ה הזֶּה. מּצוֹת ַ הַ חג ַ ַ הזֶּה. שּׁבוּעוֹת ַ הַ חג ַ ַ הזֶּה. סּכּוֹת ַ הֻ חג ַ ַ הזֶּה. חג ַ הַ ֶת ָ צר עֶ מינִי ֲ שִׁ ְ הזֶּה. ָרוֹן ַ הזִּכּ ַ ִים ְחיִים טוֹב ענוּ בוֹ ל ַ ְהוֹשׁי ֵ ָה ו ִ רכ בָ לְ ֵנוּ בּוֹ ִ קד פְ ָה וּ ָ ְטוֹב להינוּ בּוֹ ל א ֵ ֵנוּ יי ֱ כר זְָ ִי עינֵינוּ ,כּ ך ֵ ֶי ָ אל ִי ֵ ֵנוּ כּ ְהוֹשׁיע ֵינוּ ו ִ על ַחם ָ ְחנֵנוּ וְר ֵ מים חוּס ו ָ ַח ִ ָה וְר ֲ ַר יְשׁוּע דב בְ וִּ fתּה. ַחוּם ָ חנּוּן וְר ך ַ לְ מֶ אל ֶ ֵ לחנוכה: בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו .כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל .להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך . ואתה ברחמיך הרבים .עמדת להם בעת צרתם .רבת את ריבם .דנת את דינם .נקמת את נקמתם .מסרת גבורים ביד חלשים .ורבים ביד מעטים. וטמאים ביד טהורים .ורשעים ביד צדיקים .וזדים ביד עוסקי תורתך .ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך .ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה .ואחר כך באו בניך לדביר ביתך .ופנו את היכלך . מ ינוּ . ְיֵָ ָה ב הר מֵ בְּ ֶשׁ ִ הקֹּד ִיר ַ ַיִם ע ְרוּשׁ ל ֵה י ָ בנ וְּ ֵן: ָיִםe .מ ְרוּשׁל ָיו י ָ חמ רֲ בַ ָה יְיָ ,בּוֹנֵה ְ ך 9תּ ָרוּ ְ בּ 13 Rose דע לך שכ י ל רועה ורועה ש לו ניגון מיוחד מ שלו דע לך שכ יש ל עשב ועשב שי לו רה מש מיוחדת לו ומשי רת הע ש בי ם נ ע ש ה ניגון ש ל רועה כ כמ מה יפה ה י פ כששומ ה ונאה עי ם של השירה הם טו לה ב מאוד תפ ל ל ובשמח ביניהם ה את לעבוד השם ומ שירת ה מתמל עשבים ומ א הלב שתוקק וכ מן ה שהלב שי ר ה מ תמלא ומ ש תו ק ק א ר ץ לא י שראל או אזי ר גדול נמ ש ך ו הולך מקדוש ה ת של הארץ עליו ומ שירת ה ע שבים IM 'ASAV A H T SHIRA HA, DA LEK VE RO'EIH IH HELO. L RO'E UCHAD MIS O K E H S Y U N ME O NIG L H S I HA, YE DA LEK VA'EISEV HELO. V L EISE CHEDET MIS O K E H S ME Y U M HIRAH T HA'ASAVI S O L A H 'EIH. S R I I O E H R Y HEL UMIS S A'EIH N U NIG H V EN E H F E A S Y A HEM. NA'A H, KAM IRAH SHELA M E F A Y E H KAMAH OM'IM HAS EIL BEINEIH . H L IM S A E E P H H T I KE S HAS LEH T D E 'O D E TOV M HAH LA'AVO SAVIM A'A MC IK. UVESI MISHIRAT H HTOKE S I M U U LEIV, MA L E I LEI HA H MIT A R I H MITMA . IN HAS S YISRA'EIL EI V , M T L E IKH A R E H E L E O L UKHSH HTOKEIK E SHAKH VEH AV. S AL NIM UMIS AZAY A'ARET L H O L D E A H HS IM, OR G SHATA A'ASAV MIKDU MISHIRAT H EL HALEIV. U SH NIGUN H E S NA'A 4 Warum essen wir heute Früchte aus Eretz Israel? .ֻלוֹ טוֹב שׁכּ ֶ ֵנוּ יוֹם ְחיל ִ מן הוּא יַנ ָ ָח ֲ הר ַ ָה ְטוֹב הזֶּה ל ַ ֶשׁ החֹד ָ את ֶ ֵינוּ על ָ ֵשׁ ְחדּ ַ מן הוּא י ָ ָח ֲ הר ַ :ביום טוב :בראש חודש .ָה רכ ָב ְל ִו :בראש השנה .ָה רכ ָב ְל ְִָה ו ְטוֹב ל :בסוכות אל ֵה ָ ,לם ָ ה עוֹ ָ ך ְל ֶמ ֶ ה ינוּ ֵ אל ֱ ָתּ ה יְי ָ9 ך ְ בּ רוּ ָ , ֵנוּ ר צ ְ יוֹ , ֵנוּ ל א ֲ גּוֹ , ֵנוּ א ר ְ בּוֹ , ֵנוּ ר ִי דּ 9 , ֵנוּ כּ ל ְ מ ַ , ִינוּ ב e הזֶּה ַ הזֹּאת ַ שּׁנָה ָה ַ את ֶ ֵינוּ על ָ ֵשׁ ְח דּ ַ מן הוּא י ָ ָח ֲ הר ַ .אל ֵר ָ ִשׂ ְ עה י ֵ ע נוּ רוֹ ֵ רוֹ, ע קֹב ֲַק דוֹשׁ י ְ דוֹשׁ נוּ ֵ ק ְ .ֶת פל ֶ הנּוֹ ַ דּוִד ָ ַת סכּ ֻ Das את ֶ ָנוּ ִים ל מן הוּא יָק ָ ָח ֲGlas הר ַ zweite Wein ist bereits ein bisschen gefärbt, es symbolisiert den כ ל יוֹם וָיוֹם ָבּ ְשׁ ֶ , ַכּל ט יב ל ִמּ ֵה ְַה טּוֹב ו ַ ך ְל ֶמּ ֶה ַ חיֵּי ַל ְח וּ ַ שׁי ִמ ָה ַ ל ימוֹת ִ כּ נוּ ֵ ַמ ן הוּא יְז ָח ֲר ַה ָ הוּא. ל נוּ ָ ט יב ִ ט יב הוּא יֵי ִמ ֵ ט יב הוּא ִה ֵ הוּא (מגְדּוֹל ִ :ִיל )בשבת וביו"ט מגְדּ ַ .ָא הבּ ַ ָם ָעוֹ ל ה חן ֵל ְ עד ַל ָ ל נוּ ֵמ ְ ְל נוּ הוּא יִג ֵמ ְ ל נוּ הוּא גוֹ ָמ ָ ְג דוִד ָל ְ שׁ יחוֹ ִמ ְל ִ סד ֶח ֶ ְעשׂ ה ֶ ל כּוֹ ו ְמ ַ יְשׁוּעוֹת ,חה ָל ָצ ְה ְַל ה ו ָצּ ָה ַ , ֶוַח לר ְ מ ים וּ ִח ֲר ַל ְ סד וּ ֶח ֶל ְוּ מ יו הוּא ָ מ רוֹ ְבּ ִ שׁ לוֹם ָ עשׂ ה ֶ . ָם ע ד עוֹ ל ַ ְעוֹ ְזַר וּל , לה ָכּ ָל ְכ ְַָס ה ו ָ רנ ְפּ ַ ,מה ָח ָ ֶ נ, ע ה ָ כ ה וִישׁוּ ָר ָבּ ְ מ רוּ ְא ְִא ל ו ֵר ָ ִשׂ ְ כּל י ָ על ְַל ינוּ ו ֵע ָ שׁ לוֹם ָ שׂה ֶע ֲַי כּ ל טוּב ָמ ִ וּ, כ ל טוֹב ְְָשׁ לוֹם ו ָ חיִּים ו ְַמ ים ו ִח ֲר ְַו :ֵן מe : אמן.ֵנוּ ַסּר ְ ל יְח9 ָם ְעוֹל ל : יוeֵ ל יר ִ ח סוֹר ְמ ַ א ין ֵ כּי ִ דוֹשׁ יו ָ ק ְ ָא ת יְי ֶ יְראוּ ָל ס רוּ כ ְח ְְַשׁ י יְיָ לא י ֵ ע בוּ וְדוֹ ר ֵר ְָָשׁוּ ו ִים ר פיר ִכּ ְ ח ַת ֵ פּוֹ:ַסדּוֹ ְ ָם ח ְעוֹל ִי ל ִי טוֹב כּ ַיְיָ כּ הוֹדוּ ל:טוֹב ֶר הגֶּב ַ ך ְ ָרוּ בּ: ָצוֹן חי ר ַ ָל לכ ְ ע ַ ִי שׂבּ ְמ ַך וּ ָד ֶֶָת י א תי גַם ִ ָיִי ַר ה נַע:ַחוֹ בט ְמ ִ ָָיָה יְי ַיְיָ וְה ַח בּ בט ְֲִשׁר י ֶא קּשׁ ֶב ַמ ְ ְעוֹ עזָב וְזַר ֱ ִֶיק נ צדּ ַ תי ִ אי ִר ָ תּ י וְלא ִ ְקנ ַָז עמּוֹ ַ את ֶ ך ְר ֵב ָ ְתּ ן יְיָ י ֵ ִע מּ וֹ י ַל ְ יְיָ ע ז: ח ם ֶל ָ :ַשּׁלוֹם ָב .ֶד ָם וָע ְעוֹל ֵינוּ ל על ָך ְ ְל הוּא יִמ .ֶץ רeָ ַיִם וּב ַשּׁמ ָך בּ ְר ַבּ ָת ְִהוּא י ,ִים ְדוֹר דּוֹר ַח ל תּבּ ַ ִשׁ ְ הוּא י ַח לנֵצ ְ ַד וּ לע ָ ָנוּ ר בּ9ָ תפּ ְִוְי ַד לע ָ ָנוּ ַר בּ הדּ ַת ְִ וְי,ִים צח ְָנ .ִים למ ָ ֵי עוֹ למ ְ ְעוֹ וּל .ָבוֹד בּכ ְ ְסנוּ ֵ רנ ְפ ְַהוּא י ֵנוּ ַוָּאר ַל צ מע ֵ ֵנוּ על ֻ ִשׁבּר ְ הוּא י .ֵנוּ רצ ְ9ְ ִיּוּת ל ממ ְ ֵנוּ קוֹ ִיכ וְהוּא יוֹל ָה רבּ ֻמ ְ ָה רכ ָבּ ְ ָנוּ ַח ל ִשׁל ְ הוּא י ָן זֶה לח ְשׁ ֻ ַל הזֶּה וְע ַ ַיִת בּבּ ַ .ָיו על ָ ְנוּ כל ַ eשׁ ֶ ִיָּהוּ אל ֵ ֶת ָנוּ א ַח ל ִשׁל ְ הוּא י ָנוּ ַשּׂר ל ֶ ַטּוֹב וִיב ִיא זָכוּר ל הנָּב ַ ְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת בּ .ָמוֹת וְנֶח ֶת ךא ְר ֵב ְָהוּא י הזֶּה ַ ַיִת הבּ ַ ַל בּע ַ (ִי ִי מוֹר בe) ַת על ֲבּ ַ (ִי רת ִָי מוֹ אמּ ִ ) ֶת וְא ָם ֵית ֶת בּ ָם וְא אוֹת,הזֶּה ַ ַיִת הבּ ַ ָם רע ְֶַת ז וְא ,ֶם לה ָ ֲשׁר ֶ ָל א ֶת כּ וְא ֲשׁר ֶ ָל א ֶת כּ ָנוּ וְא אוֹת ְכוּ בּר ָת ְ ִשׁנּ ֶ ְמוֹ כּ,ָנוּ ל ָק צח ְִָם י רה ָב ְ 9 ֵינוּ ֲבוֹת א ,ִכּל מ,ַכּל בּ,ֲקב וְיַע ָנוּ ך אוֹת ְר ֵב ְֵָן י כּ,כּל ָה רכ ָב ְבּ ִ ַד ָנוּ יַח כּלּ ֻ .ֵן מe ַר וְנאמ,ָה למ ֵשׁ ְ מן ָ ַח ֲ הר ָ מן ָ ַח ֲ הר ָ מן ָ ַח ֲ הר ָ מן ָ ַח ֲ הר ָ מן ָ ַח ֲ הר ָ מן ָ ַח ֲ הר ָ מן ָ ַח ֲ הר ָ tranken vier Gläser Wein. In der Moderne erhielt Tu Bi Schwat eine neue Signifikanz. Nach der Wiedergeburt des Staates Israel, wurden Bäume das Symbol der Wiedererrichtung des Landes. Als vor über hundert Jahren die ersten Pioniere nach Palästina kamen, war die Erde unfruchtbar, da sich viele Jahrhunderte lang niemand um sie gekümmert hatte. Sie pflanzten Bäume und brachten das Land zum Blühen. Der Keren Kajemeth LeIsrael, der Jüdische Nationalfonds, wurde 1901 gegründet, um Geldmittel für den Kauf des Landes und seine Kultivierung zu sammeln. Seit dieser Zeit werden in jüdischen Gemeinden in aller Welt die blau-weißen Sammelbüchsen aufgestellt, damit alle an diesem Unternehmen teilnehmen können. Der KKL pflanzte in Israel mehr als 200 Millionen Bäume und legte Wälder und Nationalparks an. Man kann jetzt die KKL Sammelbüchse herumreichen. Nach der Zerstörung des Tempels, als viele Juden gezwungen waren, Eretz Israel zu verlassen, verlor Tu Bi Schwat seine Bedeutung. Tatsächlich passten viele Vorschriften bezüglich des Pflanzens nur auf Eretz Israel. Aber das Fest wurde als Symbol der Liebe des jüdischen Volkes zu seinem Land bewahrt. Es wurde Brauch, zu Tu Bi Schwat Früchte zu essen, die aus der Erde des Heiligen Landes wachsen: Mandeln, Datteln, Oliven, Feigen, Johannisbrot und Granatäpfel. Die Kabbalisten, die sich im 16. Jahrhundert in Sfat niederließen, begründeten eine Tu Bi Schwat Zeremonie, die dem Sederabend des Pessachfestes nachempfunden wurde. Sie nannten ihre Haggada "Pri Etz Hadar" - "Frucht des g"ttlichen Baumes". Sie beinhaltet Lesungen, die sich auf Bäume beziehen, Auszüge aus Bibel und Talmud. Sie aßen Früchte aus fünfzehn verschiedenen Sorten und מן ָ ַח ֲ הר ָ Das dritte Glas symbolisiert den Sommer und ist noch ein wenig dunkler. Wir füllen unsere Gläser mit Rotwein, dem wir ein wenig Weißwein hinzufügen. Beobachtet den Farbwechsel. Im Sommer glüht die israelische Erde. Rosen und Mohnblumen blühen. Die Sonnen benützt ihre ganze Kraft. Gemeinsam mit dem Wasser und dem Klima schafft sie neues Leben. Wir kosten nun die Früchte des dritten Tellers. Sie sind gänzlich essbar: Rosinen (Trauben), Feigen, Birnen, Äpfel, Johannisbrot. Wir sprechen den Segen und essen. הא ֵתּ ְשׁ ֶ ל ינוּ זְכוּת ֵע ְָה ם ו ֶ לי ֵע ֲ מּ דוּ ְל ְַמּ רוֹם י ָבּ ַ ָה דק ָצ ְ וּ,ֵת יְי מא ֵ ָה רכ ָב ְ ִשּׂא ָ וְנ,שׁלוֹם ָ ֶת מר ֶ ִשׁ ְ למ ְ ע ינֵי ֵבּ ְ ֶל טוֹב ְשׂ כ ֵ חן ו ֵ ָא מצ ְ ִ וְנ,ע נוּ ֵ ִשׁ ְ הי י ֵ ֹא ל ֱמ ֵ .ָם דeְִים ו ֱלֹה א :בשבת ָה ְנוּח ָת וּמ שׁבּ ַ ֻלוֹ שׁכּ ֶ ֵנוּ יוֹם ִיל ָן הוּא יַנְח חמ ֲר ָה ַ .ִים למ ָ ָעוֹ ַיֵּי ה לח ְ 12 5 Warum denken wir heute darüber nach, wie wir die Bäume schützen und bewahren können? Die Bäume sind so wichtig, dass Rabbi Jochanan Ben Zakai sagte: Wenn du eine Pflanze in deinen Händen hältst und man dir sagt, der Messias sei gekommen, so pflanze zuerst und dann gehe, um den Messias zu empfangen. Und in der Bibel heißt es: Wenn du eine Stadt belagern musst, um sie niederzukämpfen und zu erobern, sollst du ihren Baumbestand nicht vernichten, indem du die Axt daran legst, sondern davon dich verpflegen und ihn nicht umhauen. Oder sind etwa die Bäume des Feldes Menschen, dass sie von dir in die Belagerung mit einbezogen werden müssten? (Deut. 20,19) Die Rabbiner interpretieren diesen Vers so: Wir dürfen die Natur nicht verschwenden oder zerstören. Die Vorschriften über Schmitta und Orla (Lev. 19, 23-25) konstituieren Gesetze zum Naturschutz. Im Schmittajahr ist jede Arbeit auf dem Feld untersagt, jedes siebente Jahr ist ein Schabbatjahr. Orla heißen die Früchte eines Baumes während seiner ersten drei Jahre. In dieser Zeit dürfen diese Früchte Feld; aum im B in e t sch is t er auf. er Men waechs ch der m Denn d u a B u Wie ein ensch, wird a . rM lt e z r u Wie de ntw Baum e wirklich nicht e, weiss e werd Und ich d wo ich sein . war un im Feld Wo ich r Baum Wie de Feld; Baum im n. in e t is b o e sch er Men strebt er nach Denn d im r Baum sch wird er Wie de r Men Wie de r verbrannt. icht Feue irklich n erde, w s is e w ew Und ich d wo ich sein n u ld Fe . war aum im Wo ich B r e d Wie nicht gegessen werden. Drei Gründe gibt es für das Schabbatjahr: Vom religiösen Standpunkt: G"tt ruhte am siebenten Tag nach der Erschaffung der Welt, so soll auch der Boden nach sechs Jahren Arbeit ruhen. Vom ökologischen Standpunkt: Das Schmittajahr erlaubt, dass sich die Erde erholen kann. Der Boden soll nicht ausgebeutet werden, da er sonst keine Ressourcen mehr hat. Vom sozialen Standpunkt: Die Armen dürfen während des Schmittajahres die Früchte der Ernte der Reichen konsumieren. Der soziale Charakter des Schmittajahres wird auch durch die Tatsache ausgedrückt, dass dem Schuldner im siebenten Jahr Erlass gewährt wurde. (Deut. 15) So verstehen wir auch die Vorschrift, dass die Früchte eines Baumes in den ersten drei Jahren nicht konsumiert werden dürfen. Auch die Bäume sollen nicht ausgebeutet werden. Im vierten Jahr werden die Früchte G"tt geweiht. Für das fünfte Jahr heißt es in Lev. 19,25: Im fünften Jahr aber dürft ihr die Früchte genießen. Feld; aum im ser. B in e t W as sch is er Men er nach tig. Denn d aum duerstet rs u d er rB h bleibt Wie de r Mensc wirklich nicht e, e d ie W weiss e werd Und ich d wo ich sein n . u ld r wa im Fe Wo ich r Baum habe gehasst; e d ie W stet; und ich geliebt nd jenes geko e b a h h u Land; Ic s k e c s e u ie St ed k; Ich hab raben in einem rer Geschmac g te e it b b g in e Ich la Feld; nd blieb em Mu Baum auf dem eld. in e m n I em F Wie ein m auf d u a B in Wie e 6 l, Stache L ELE AL KO nig und den sse. en Ho das Sü Über d Bittere und hter, s a oc über d ere kleine T s n tt. u o r G e Üb uer, uter t Du, g ende Herdfe wachs n n re b s r. a Über d reine Wasse s der Ferne as au über d n, der rt. h en Man Über d use zurückke a H h c na RETZ ETZ, E R E d , n Z a ERET d, Land, ein L Himmel, an . en Land, L m wolkenlos ch und Honig il ue mit bla nne ist wie M n wurden, So ore wo die , wo wir geb en werden. d n a ir leb w m Das L ssen, e d iederla nd, in das La en uns dort n rd Wir we passiert. as egal w en, wir lieb Refr.: r ist. nd, das r und Mutte a L s a D te a V ie Refr.: , sw on, . ll diese das un er Nati Über a u, guter Gott n Stachel, en, and ein mer, L s e a D d D e n wurd d wach d für im wir gebore den, nig un das Süsse. n o a H L n in e e er dem Über d Bittere und s, leben w nd, in icht au as das La , in dem wir über d wachsenes n ht. d n t. nic Ge das La passier erde Reiße ffnung al was die Ho ck und ich w . g s e is rg ve urü ren mich z ückkeh nd, Bringe te Land zur and, La Küste, u g Land, L entlang der , in das tt r der. o e G in e K , M s d das en un es Hau Mauern, s m ie lu d B t, r s ere übe die endlo nd der Kin and, Wache Garten und ngst u Norden r glühende S cher A nige, en li Im d tz r e lö e b p d ten e ü r s n W o e e v s d W a s ü d un rd im S n un behüte . Wache übe s Licht und en. d Oste g a währen Boden umarm vor Krie aben, über d he über die n le a m c h h a sc das wir en Kinder. W t und in t reif is n, die kle ie noch nich n muss. t. ir liebe Refr.: ,d de , das w und Mutter is d n a L Frucht ammelt wer s r a te D a V es , s wie noch g Nation das un d einer er, n a L s urden, Da r imm oren w Refr.: diese… Land fü dem wir geb werden, in e . ll leben nd, in Über a u, guter Gott n Stachel, das La , in dem wir D d de d n n . u a e L wache s ig s das siert. en Hon das Sü , as pas Über d Bittere und egal w t aus h s ic a n d s r übe hsene , Land, Gewac nung nicht. erde Reiße d, Land Torah ff w n o a H h L ic hts ie d nd des Lic ens. nd der vergiss ich zurück u kehren. das La er Ursprung ub k la c m G ü r e s u Bring u bist d rache unsere Land, Land z D te u r g Sp res in de in das und die d, Land, teu ss es kein Wind, an da L , aum im uppe. , n B d e n h in a c e L schn scht verspro t s a Es rau llt eine Stern h Du fä n ist. sind sie meines Ferne Märche unkeln ie Wünsche ll D im d a , r Nu r n e e b en, mir ü chrieb Refr.: wir lieb r ist. aufges Bitte wache Lieben, über nd, das r und Mutte . s e a L n in e s e a n rz m e te D r a He in e V e b ü ie W sw und on, r das das un dieses er Nati n, übe , and ein mer, hweige s Lied. L c S s a s wurden D a d d für im wir geboren den, r diese n e a b L ü in d e er un dem leben w nd, in das La , in dem wir d n das La passiert. Refr.: … as . ll diese egal w Über a u, guter Gott n Stachel, D d de n . u e wache s ig s en Hon das Sü , Über d Bittere und t aus h s ic a n d s über hsene Gewac nung nicht. erde Reiße w off H ie d nd ich vergiss ich zurück u kehren. k m c ü e r Bring and zu gute L 11 in das H L ELE ETS AL KO 'AL HA'OK E V K H O S T DVA AMA AL HA AMAR VEH NOKET AL H HATI OV. EYNU AL BIT R EYLI HAT RET SHMO HAMEVO'E AKIM 'ESH AL HA MAYIM HAZ BAYTA A H H AV A AL HASH H S AKIM 'I ERKH AL HA M A H MIN US: CHOR KOL ELEH, , AL TOV L ELEH LI HA AL KO NAH LI EY A'OKETS H R SHMO ASH VE'AL K. V MATO D A A AL H AMAR VEH 'A AL H NATU 'AKOR ATIKVAH A T A H AL N H ET VA HKAK S 'ASHU . I A T V L I A N H Y A E V V I HASH RETS HATO 'A A AYIT EL H E HAB A Z L A R ELI KHOM SHMO AN, AL HA D PETA G A AL H PAKHA N, M I O G MA. A MIY ILKHA UMIM SH LI SHEYE T ’A E AM AF L HAT R AL H SHMO HA’OR VE’A IVSHIL OD AL ELO H PRI SH NE’ESAF. A H L A VESHE Lied: Der Gerechte wird blühen ע ל הד על ה בש וע ל ה ,על מר והמתו עוקץ ,ק בת נו ה ת שמור אלי ינוקת .הטוב על ה על אש ה מ ב ו ,ע המים הז ערת ,ל האיש כים מן המר השב ה ב יתה .חקים על כ שמ ל אל ה , ע ל כל ור נא ,על הד לי אלי ה אלה ט ו ש .ב ב ו על ה על ה ,אל מר והמתו עוקץ .ק א נא ת ע קו ר ל ,תשכח א נטוע ת הש י ה ב נ ת י ואשובה קווה אל ה א רץ ה .טובה ש מו ר א על הג לי על ז ה , על החו הבית,מיגון ן , , מה מפחד ו פתע.ממלחמה ש מור ע ע ל ה ל המ ע ט או שי ,על ה ר ועל הט ש לי ף פר י ש לא ושנ ה ב ש .אסף יל ע : ו S ד U R CHO EH… על כל א L EL ...לה H AL KO K 'A BARU מרשר ILAN HAV מרחו ש איל H ן K S O E ב K R ר ק SH ER ,וח נושר MERA HOK NOSH HOSHEKH מ ,שאלות לי כוכב K K A A R B E I . B M I ב V י ר L A ב נ ש LOT CHSH מות עכשי חושך MISH'A SHAMOT A ו . E YL NIR ,אנא KOL E ועל שמור LI AL FSHI ל י R O ע HM NA ע אהובי נפ ל כל ANA S L AHUVEY ABÉKHI ל אלה ,שי H L השק VE'A A על,ועל זה ט EKET SHIR. H ה S ב A כי AL H . ה שי ר ZE HA VE'AL על : כל א US ...לה CHOR LEH LE AL KO Rabbi Dov Baer, der Maggid von Mesritsch, pflegte zu sagen: "Es gibt zwei Arten von Gerechten: jene, die sich unter die Ungebildeten mischen, sie erziehen und sie der Tora und ihren Geboten näher zu bringen. Dann gibt es die Gerechten, die sich nur auf die Tora und den Ewigen konzentrieren. Jene gleichen den Datteln, die den Menschen der Umgebung Früchte bringen. Die anderen sind wie die Zedern, hoch und entrückt, aber sie geben keine Früchte. Aber, der wahre Zaddik wird oft mit der Zeder verglichen. Die Zeder wächst gerade, wie der Gerechte. Der Schatten der Zeder reicht weit, so wie die guten Taten der Gerechten für viele Menschen Auswirkungen haben. Dieses Lied basiert auf dem 92. Psalm: צדיק כ צדיק תמר י פ ר ח , יפרח כא כתמר ,יפרח רז כאר בלבנון ישגה זב לבנון י ש ג ה ישגה AR ATAM K K I ZADD jifrach jifrach 'tamar rach a k ik d Zad ar jif ka'tam jisgeh Zaddik a'Lewanon geh, jisgeh sb non jis Ke'ere a'Lewa b s e r Ke'e lme die Pa e ht wie lm lü a b or P te ie die rech er emp Der Ge chte blüht w non wächst or p m e e r a r e Der Ge Zeder des Lib non wächst a Wie die eder des Lib Z Wie die Man bittet die Teilnehmer, darüber nachzudenken, welchen Beitrag sie in diesem Jahr zum Umweltschutz leisten können. Es können ganz einfache Handlungen sein, zum Beispiel nichts auf der Strasse wegwerfen. Nach einer kurzen Denkpause, soll jeder seine Handlung nennen. Wer nach ihr (der Tora) greift, dem ist sie ein Lebensbaum; und wer sie festhält, der ist glücklich zu preisen. Spr. 3,18 10 7 Unser viertes Glas symbolisiert den Herbst, es ist gänzlich rot. Es ist die Zeit der Weinernte, der neue Wein wird vorbereitet. Die Blätter der Bäume verfärben sich und fallen ab. Warum sprechen wir heute über das Pflanzen? In Israel wurde Tu Bi Schwat zum Tag, an dem Bäume gepflanzt werden. Die Kinder ziehen in die Felder, Täler und in die Wüsten, um dort zu pflanzen. Die jüdischen Kinder der Welt unterstützen diese Aktionen mit ihrem finanziellen Beitrag. Auf dem vierten Teller liegen keine Früchte, sondern Samen. Wir werden nun die Mitzwah des Pflanzens erfüllen. Wählt aus den Säckchen und legt die Samen in den kleinen Blumentopf. Lied: Der Mandelbaum Wenn die israelischen Kinder ihre Bäume pflanzen, singen sie ein Lied, das vom Mandelbaum erzählt, dem ersten Baum, der zum Ende des Winters zu blühen beginnt. at porach rachat a ij d e k so Ha'sch ch gam l gag s e m e h ko Ha'sch al rosc he'chag m i r o Zipp t bo serot e s a w e m igia hvat h Tu bis t a'ilano blüht . Chag h lbaum trahlen Mande ַ ְה ֵשּׁ ִק ד ַמ יָּה פּוֹ ַר ְו ֶ שׁ , חת ֶ ָשׁ ַפּז זוֹ ַר צ ִ . חת ֳ פּ ר ִ י ֵם מ רא שׁ ְ ָ מ כּ ַ ב ל ְ גּ שּׂ ַ ג ֶ רוֹת את בּוֹ א ֶ ה ָ :חג ִ ט"וּ ְבּ ָשׁ בט ִ ה גּ ִי ַ ע ִ ט"וּ ַ– ְבּ ָשׁ ָ חג בט ִה ִ ה ָ אי גּ ִי ַ ע !לנוֹת ַ– ָ חג ִה ָ אי לנוֹת ,ארץ , ארץ,ארץ ארץ ת ,כול אין עב ו השמש לה כ ד ב ,ש וחלב א ר ץ בה נולדנו א ר ץ בה נחיה ונש ב ב יהיה,ה ה מ שיהיה א רץ שנאהב הי א לנו אם ואב א ר ץ של העם ר ץ א לעולם ארץ בה נולדנו אר ץ בה נחיה יהיה .מה שיהיה ,ארץ , ארץ,ארץ י ם אל מול החוף ופר חים וילדים .בלי סוף ב צפון כינרת ב ד רו ם חולות ו מז רח למערב נו .שק גבולות ארץ ...שנאהב ,ארץ , ארץ,ארץ ארץ התורה את מקור האור וש פ ת .האמונה ץ , אר , ארץ,ארץ ,ארץ יקרה הן הבטחת שא .ין זו אגדה ארץ ...שנאהב ETZ RETZ, ER E , Z T E R E Z, ETZ, ERET ERETZ, ER , V A HOL EN ERETZ T'C ESH LAH VEHASHEM . VECHALAV KID'VASH , U N NOLAD ERETZ BA , NICHYEH ERETZ BA EH BAH YIHY VENESHEV . YEH MA SHEYIH ENOHAV, ERETZ SH M VA'AV, HI LANU E EL HA'AM, ERETZ SH LAM. ERETZ LE'O DNU, NOLA ERETZ BA NICHYE, ERETZ BA EH. A SHEYIHY M H E Y IH Y Z, ETZ, ERET R E , Z T E R E TORAH, ERETZ HA HA'OR AT MEKOR 'EMUNAH. US'FAT HA Z, ETZ, ERET ERETZ, ER ARAH, ERETZ YEK ACHT HEN HIVT . O AGADAH SHE'EIN Z ENOHAV… ERETZ SH Der nnens t. den So en Dächern ekommen is Unter g fd t u s a e l F e s g a Die Vö dass d , mmen en an, Kündig wat ist geko h c S Tu Bi Bäume st der Das Fe 8 9
