null

‫בס"ד יום ראשון א תמוז תש"ע‬
‫מבחן מתכונת ‪ I‬בפיסיקה – מכניקה‬
‫‪ 13‬יוני‪2010 ,‬‬
‫בית ספר אורט ע"ש חרמץ‬
‫האוניברסיטה העברית ‪ -‬גבעת רם‬
‫הוראות לנבחן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫משך הבחינה ‪ 105 :‬דקות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה ‪ :‬שאלון זה מכיל ‪ 5‬שאלות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫עליך לענות על שלוש שאלות בלבד‪ .‬לכל שאלה ‪ 33 /3‬נקודות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חומר עזר מותר לשימוש ‪ :‬מחשבון ודף נוסחאות המצורף לשאלון‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫בפתרון שאלות חישוביות רשום את הנוסחאות שבהן אתה משתמש‪.‬‬
‫לאחר מכן הצב את הערכים המתאימים בתוך הנוסחאות ובצע את פעולות החישוב‪.‬‬
‫רשום את התוצאה המתקבלת ביחידות המתאימות‪.‬‬
‫תאוצת הנפילה החופשית תלקח לפי‪.10 m/s2 -‬‬
‫ה‪.‬‬
‫בהצלחה‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫גוף ‪ A‬בעל מסה ‪ m‬נמצא על מישור משופע חלק אשר זוית נטייתו‬
‫‪‬‬
‫והוא קשור דרך גלגלת‬
‫לגוף ‪ B‬בעל מסה ‪) m‬ראה איור א (‪ .‬על הגוף הנמצא על המדרון פועל כוח ‪ F‬במקביל למדרון‪.‬‬
‫מהירותו של גוף ‪ A‬מתוארת באיור ב‪.‬‬
‫נתון ‪:‬‬
‫) ‪m  1( Kg‬‬
‫)‪V(m/s‬‬
‫‪  36.87‬‬
‫‪10‬‬
‫‪A‬‬
‫‪6‬‬
‫‪B‬‬
‫‪‬‬
‫)‪t(s‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫איור א‬
‫איור ב‬
‫א‪.‬‬
‫עבור תחומי הזמן הבאים‪:‬‬
‫‪ 2<t<4 , 0<t<2‬ו – ‪4<t<6‬‬
‫מצא את תאוצת המערכת ואת הכוח ‪ F‬הפועל על גוף ‪) A‬גודל וכיוון(‬
‫ב‪.‬‬
‫עתה מוסיפים‬
‫מסה ‪ m‬לכל אחד מהגופים ‪ A‬ו – ‪ .B‬בדוק‬
‫עבור כל אחד‬
‫משלושת התחומים שהוזכרו בסעיף א‪ ,‬האם הכוח ‪ F‬יגדל‪/‬יקטן‪/‬לא ישתנה‪.‬‬
‫נמק מילולית או ע"י חישוב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ללא תוספת המסות‪ ,‬אם מקדם החיכוך על המדרון יהיה ‪ .0.2‬בדוק עבור כל‬
‫אחד משלושת התחומים שהוזכרו בסעיף א‪ ,‬האם הכוח ‪ F‬יגדל‪/‬יקטן‪/‬לא‬
‫ישתנה‪ .‬נמק מילולית או ע"י חישוב‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫גוף בעל מסה ‪ m‬קשור לשני חוטים חסרי משקל כמתואר באיור א‪ .‬מוט‬
‫‪T2 , L2‬‬
‫מסובב את הגוף במהירות זויתית ‪ . ‬המתיחויות בחוטים מסומנות ב ‪ T1 -‬ו ‪-‬‬
‫‪ T2‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪T1 , L1 m‬‬
‫) ‪m  1( Kg‬‬
‫נתון‪L1  0.3( m ) :‬‬
‫) ‪L2  0.5(m‬‬
‫מצא מה המהירות הזוויתית המקסימאלית שבה המתיחות בחוט‬
‫א‪.‬‬
‫האופקי שווה לאפס‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מצא את המתיחות בשני החוטים‪ ,‬אם הגוף משלים סיבוב אחד בכל שנייה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהי העבודה שמבצעות שתי המתיחויות במקרה של סעיף ב ? נמק‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫נתון כי במתיחות של ‪ 100‬ניוטון החוט האופקי יקרע ‪ .‬מצא את התדירות במקרה זה‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫המתקן באיור א‪ ,‬מורכב ממישור ‪ AB‬חלק ומתכוונן )ניתן לשנות את זווית שיפועו( ‪ ,‬מישור ‪ BC‬עם‬
‫חיכוך וממישור ‪ CD‬חלק‪.‬‬
‫בניסוי ‪ ,‬הנערך על כוכב לכת אחר משלנו‪ ,‬משנים את זווית המישור ‪ ,AB‬מניחים עליו מסה ‪,m‬‬
‫המסה מחליקה במדרון ובמישור שלאחריו ומכווצת את הקפיץ‪ .‬מודדים את ‪ - x‬שיעור כיווצו של‬
‫הקפיץ‪.‬‬
‫מתקבלת הטבלה הבאה‪:‬‬
‫נתון‪:‬‬
‫) ‪m  2.5( Kg‬‬
‫)‪K  100( N / m‬‬
‫‪57.14‬‬
‫‪43.63‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪21.1 34.056‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪11.53‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪x‬‬
‫‪sin ‬‬
‫)‪AB  BC  L  1(m‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪A‬‬
‫איור א‬
‫‪‬‬
‫‪D‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫א‪ .‬השלם את הטבלה ושרטט את הגרף של ‪ sin ‬כפונקציה של ‪x 2‬‬
‫ב‪ .‬מה משמעות נקודת החיתוך של הישר עם הציר האנכי של הגרף?‬
‫ג‪ .‬פתח קשר פיסיקלי של ‪ sin ‬כפונקציה של ‪x 2‬‬
‫ד‪ .‬מצא מתוך הגרף ובעזרת הקשר שפתחת בסעיף ג‪ ,‬את תאוצת הכבידה על פני הכוכב – ‪, g‬‬
‫ואת מקדם החיכוך של המשטח ‪. BC‬‬
‫ה‪ .‬האם קיימת זוית מינימלית שבה הקפיץ לא יתכווץ כלל? אם כן מצא אותה‪ ,‬אם לא הסבר‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מבקשים לאמת את חוק שימור התנע ע"י הניסוי הבא‪:‬‬
‫על משטח חלק מונחות שתי עגלות ‪ A‬ו – ‪ B‬בעלות מסה ‪ m‬ו – ‪ M‬בהתאמה‪ .‬בין שתי העגלות נמצא‬
‫קפיץ בעל קבוע ‪ .K‬מצמידים את שתי העגלות כך שהקפיץ מתכווץ בשיעור ‪ . x‬משחררים את‬
‫העגלות ובעזרת חיישן מהירות‪ ,‬מודדים את המהירות ‪ U1‬של העגלה ‪. A‬‬
‫התוצאות המתקבלות נתונות בטבלה‪:‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.03‬‬
‫)‪x (m‬‬
‫‪1.225‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪0.735‬‬
‫‪0.49‬‬
‫‪0.245‬‬
‫) ‪U1 ( m / s‬‬
‫נתון‪M  2m :‬‬
‫א‪ .‬שרטט גרף של ‪ U1‬כפונקציה של ‪. x‬‬
‫ב‪ .‬פתח קשר פיסיקאלי בין ‪ U1‬ו ‪. x -‬‬
‫‪k‬‬
‫ג‪ .‬מצא מתוך הגרף שבנית את היחס‬
‫‪m‬‬
‫ד‪ .‬פתח קשר בין ‪ U 2‬ובין ‪ x‬ושרטט את הגרף של קשר זה על הגרף ששרטת בסעיף א‪ .‬אין צורך‬
‫בערכים מספריים‪ ,‬מספיק להראות איך נראה גרף זה לעומת הגרף של סעיף א‪.‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫בכדי לגלות פרטים על הכוכב " תעלומה"‪ ,‬נכנסה חללית חקר למסלול ברדיוס ‪ R‬סביב הכוכב‪.‬‬
‫התברר כי החללית משלימה הקפה אחת סביב הכוכב "תעלומה"‪ ,‬תוך ‪ 2.76‬שעות‪ ,‬החללית ערכה‬
‫ניסויים ותוך כך גילתה גם כי‪ ,‬תאוצת הנפילה החופשית במסלולה זה הינה ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪m‬‬
‫‪s2‬‬
‫‪.4‬‬
‫א‪ .‬מצא את רדיוס המסלול‪ 9 13 ) .‬נקודות(‬
‫ב‪ .‬מצא את מסת הכוכב‪ 9) .‬נקודות (‬
‫ג‪.‬‬
‫מצא את התאוצה הרדיאלית הפועלת על החללית במסלול בו היא נמצאת‪ 5) .‬נקודות(‬
‫ד‪.‬‬
‫מה הקשר בין התאוצה רדיאלית שמצאת בסעיף ג' לבין תאוצת הנפילה החופשית‬
‫הנתונה‪ ?.‬הסבר‪ 5) .‬נקודות(‬
‫ה‪.‬‬
‫הסבר על פי תשובתך בסעיף ד' את תופעת הריחוף בתוך חלליות‪ 5) .‬נקודות(‪.‬‬
‫© דוד סויסא מכללת אורט ‪ -‬ירושלים‬
‫בס"ד יום שני ב' תמוז תש"ע‬
‫פתרון מבחן מתכונת ‪ II‬מכניקה – תש"ע‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫נתון ‪:‬‬
‫) ‪m  1( Kg‬‬
‫)‪V(m/s‬‬
‫‪  36.87‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪10‬‬
‫‪T‬‬
‫‪N‬‬
‫‪T‬‬
‫‪6‬‬
‫‪A‬‬
‫‪F‬‬
‫‪B‬‬
‫‪mg‬‬
‫)‪t(s‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mg‬‬
‫‪‬‬
‫איור א‬
‫איור ב‬
‫א‪ .‬נניח כי ‪ F‬בכיוון מעלה המדרון‪.‬‬
‫דג"ח על שני הגופים‪:‬‬
‫גוף ‪A‬‬
‫‪F‬‬
‫גוף ‪B‬‬
‫‪ F y  ma‬‬
‫‪N  mg cos  0‬‬
‫‪mg  T  ma‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ ma‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F  T  mg sin   ma‬‬
‫מחיבור שתי המשוואות מתקבל ‪:‬‬
‫‪F  mg  mg sin   2ma‬‬
‫) ‪F  m (2a  g  g sin ‬‬
‫‪V  m ‬‬
‫‪t  s 2 ‬‬
‫‪a‬‬
‫מעלה ‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a‬‬
‫‪0<t<2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10  6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪42‬‬
‫‪a‬‬
‫‪2<t<4‬‬
‫מטה ‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪64‬‬
‫‪a‬‬
‫‪4<t<6‬‬
‫) ‪F  m (2a  g  g sin ‬‬
‫ב‪ .‬רואים מהמשוואה המתקבלת כי כאשר מגדילים את המסה הכוח הנדרש גדל‪ ,‬שכן‬
‫הביטוי הימני מוכפל במסה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אם יתווסף כוח חיכוך הכוח ‪ F‬ידרש להתגבר גם עליו לכן ‪ F‬יגדל‪) .‬מדובר על גודל הכוח(‬
‫שאלה ‪.2‬‬
‫) ‪m  1( Kg‬‬
‫נתון‪L1  0.3( m ) :‬‬
‫) ‪L2  0.5(m‬‬
‫‪0. 4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪ 0.8  sin  ‬‬
‫לפי נתוני השאלה‪ 0.6 :‬‬
‫‪0. 5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪cos  ‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪T2‬‬
‫‪ ma  T1  T2 sin   m  2 r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪0‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ T2 cos   mg‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪‬‬
‫)‪1‬‬
‫)‪2‬‬
‫‪T1‬‬
‫באם נציב ‪ T1  0 :‬ונחלק את המשוואה השנייה בראשונה נקבל ‪:‬‬
‫‪10  0.75‬‬
‫‪g  tan‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 5 rads ‬‬
‫‪r‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 2r‬‬
‫‪g‬‬
‫‪tan  ‬‬
‫‪mg‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪f  11s     2f‬‬
‫‪ 2  4 2 f 2   2  4 2  1‬‬
‫נציב את התדירות אל משוואה )‪ . 1‬ובהצבת הנתונים האחרים יתקבל‪:‬‬
‫‪2) T2 cos   mg  0.8T2  1  10‬‬
‫) ‪T2  12.5( N‬‬
‫‪1) T1  T2 sin   m 2 r‬‬
‫‪T1  0.6  12.5 2  1  4   2  1 2  0.3‬‬
‫) ‪T1  4.34( N‬‬
‫ג‪.‬‬
‫המתיחות האופקית מאונכת לוקטור המהירות ולכן מאונכת להעתק על כן עבודתה אפס‪.‬‬
‫המתיחות השניה מתחלקת לרכיב של מתיחות אופקית שעבודתו אפס כאמור‪ ,‬ורכיב‬
‫אנכי אשר גם הוא אנכי לוקטור המהירות‪ ,‬באשר הוא אנכי למישור הסיבוב‪ ,‬ולכן גם‬
‫עבודתו אפס‪.‬‬
‫ד‪ .‬עתה נתון כי ‪ T1  100( N ) :‬ונדרש למצא את התדירות‪.‬‬
‫‪1) T1  T2 sin   m 2 r‬‬
‫‪1) 100  12.5  0.6  1  4   2  f 2  0.3‬‬
‫‪f  31s ‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪N‬‬
‫‪h‬‬
‫‪‬‬
‫‪D‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪fk‬‬
‫‪mg‬‬
‫‪57.14‬‬
‫נתון‪:‬‬
‫‪43.63‬‬
‫‪34.056‬‬
‫‪21.1‬‬
‫‪‬‬
‫‪11.53‬‬
‫) ‪m  2.5( Kg‬‬
‫) ‪K  100( N / m‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪x‬‬
‫‪0.84‬‬
‫‪0.69‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪sin ‬‬
‫) ‪AB  BC  L  1( m‬‬
‫‪0.64‬‬
‫‪0.49‬‬
‫‪0.36‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪0‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪sin ‬‬
‫א‪ .‬ראה טבלה וגרף‬
‫‪0.9‬‬
‫ב‪ .‬המשמעות הפיסיקלית היא שעד‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.7‬‬
‫לנקודה זו הקפיץ אינו מתכווץ כלל‪.‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪X2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫ג‪.‬‬
‫העבודה שנעשת על החיכוך‬
‫‪ 0  N  mg‬‬
‫‪y‬‬
‫‪F‬‬
‫‪f  N  f    mg‬‬
‫‪W BC    mg  L‬‬
‫הקשר בין הגובה ממנו נופל הגוף לזוית המישור המשופע ‪:‬‬
‫משפט עבודה – אנרגיה‪:‬‬
‫‪h  AB  sin   L  sin ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪E p  W Bc  E s‬‬
‫‪mgh    mg  L  12 Kx 2‬‬
‫‪mgL  sin     mg  L  12 Kx 2‬‬
‫‪K‬‬
‫‪x2  ‬‬
‫‪2 mgL‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪1) sin  ‬‬
‫נמצא את ערך השיפוע מתוך הגרף ונשווה אותו לשיפוע מהמשוואה שהתקבלה‪:.‬‬
‫‪ sin  0.8  0.2‬‬
‫‪ 1 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1 2 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪0.6  0‬‬
‫‪m ‬‬
‫‪K‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2  2.5  g  1‬‬
‫‪2mgL‬‬
‫‪m‬‬
‫‪g  20  2 ‬‬
‫‪s ‬‬
‫נקודת החיתוך עם הציר האנכי היא מקדם החיכוך כפי שרואים מתוך משוואה )‪:1‬‬
‫‪  0.2‬‬
‫ד‪ .‬מתוך הגרף ניתן לקבל זווית מינימלית זו כפי שכבר נאמר בסעיף ב‪ .‬או לחילופין ניתן להציב‬
‫במשוואה )‪ x=0 .1‬ולקבל ‪:‬‬
‫‪  11.53 ‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫‪U1‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪0.16‬‬
‫נתון‪M  2m :‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪U1‬‬
‫‪U2‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪m‬‬
‫‪M‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0‬‬
‫‪X‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.25‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.03‬‬
‫)‪x (m‬‬
‫‪1.225‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪0.735‬‬
‫‪0.49‬‬
‫‪0.245‬‬
‫) ‪U1 ( m / s‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שימור תנע ‪:‬‬
‫‪mU 1  MU 2  0‬‬
‫‪mU 1  2mU 2  0‬‬
‫‪U1‬‬
‫‪2‬‬
‫שימור אנרגיה‬
‫‪U2 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Kx 2  12 mU 1  12 MU 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2K‬‬
‫‪x‬‬
‫‪3m‬‬
‫‪2‬‬
‫‪U ‬‬
‫‪Kx  mU 1  2m  1 ‬‬
‫‪ 2 ‬‬
‫‪ U1 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2K 2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪3m‬‬
‫‪2‬‬
‫‪U1 ‬‬
‫ג‪ .‬נמצא את ערך השיפוע מתוך הגרף ונשווה אותו לשיפוע מהמשוואה שהתקבלה‪:‬‬
‫‪U1 1.225  0.245‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 8.167‬‬
‫‪0.15  0.03‬‬
‫‪x‬‬
‫‪K‬‬
‫‪ 100‬‬
‫‪m‬‬
‫‪‬‬
‫‪2K‬‬
‫‪3m‬‬
‫‪8.167 ‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪U1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2K‬‬
‫‪x‬‬
‫‪3m‬‬
‫הישר הירוק התחתון משום שהשיפוע קטן יותר‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Kx 2  mU 1  2mU 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪U1 ‬‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪;U2 ‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪1 2K‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2 3m‬‬
‫‪U1 ‬‬
‫‪0‬‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫נתונים‪:‬‬
‫) ‪T  2.76  3600  9936( s‬‬
‫) ‪g '  4(m / s 2‬‬
‫א‪) .‬אפלה‪(...‬‬
‫‪GmM‬‬
‫‪GM‬‬
‫‪ ma  mg ' ‬‬
‫'‪ g‬‬
‫‪2‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪F‬‬
‫‪GM‬‬
‫‪4‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪GmM‬‬
‫‪ m 2 R‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪4 2‬‬
‫‪R4‬‬
‫‪T2‬‬
‫‪‬‬
‫‪F  m 2 R‬‬
‫‪GM‬‬
‫‪  2R   2R  4 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪R‬‬
‫‪4T 2 99362‬‬
‫)‪ 107 (m‬‬
‫‪R 2 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪GM‬‬
‫ב‪ .‬קיבלנו בסעיף א' כי ‪ 4 :‬‬
‫‪R2‬‬
‫נציב ונקבל ‪:‬‬
‫‪6.67 10 11  M‬‬
‫‪4‬‬
‫‪(107 )2‬‬
‫‪‬‬
‫‪GM‬‬
‫‪4‬‬
‫‪R2‬‬
‫) ‪M  6  1024 ( Kg‬‬
‫ג‪ .‬בסעיף א' ) ראה משבצת אפורה לעיל ( נמצא כי ‪  2 R  4 :‬מכאן ש‪ar  4(m / s 2 ) :‬‬
‫ד‪ .‬התאוצה הרדיאלית שהיא בכיוון המרכז ) מרכז המסלול( היא גם תאוצת הנפילה בהיות‬
‫החללית "נופלת" כל זמן סיבובה אל הכוכב‪.‬‬
‫ה‪ .‬בסעיף ד' ראנו כי החללית "נופלת" אל כיוון הכוכב וכי תאוצת נפילתה שווה לתאוצה‬
‫הרדיאלית‪ .‬בנפילה כידוע אין הרגשת משקל כמו משקל במעלית שניתקה מהכבל כאשר‬
‫המשקל מראה אפס בהיות תאוצת הגוף הנופל יחסית למעלית‪ ,‬אפס‪.‬‬
‫© דוד סויסא מכללת אורט ‪ -‬ירושלים‬