הדיפרנציאל השלם של פונקציה 21

‫מתמטיקה לפיזיקאים‬
‫פרופ' שלמה הבלין‬
‫‪ .21‬הדיפרנציאל השלם של פונקציה‪.‬‬
‫נגדיר כדיפרנציאל השלם את השינוי בפונקציה הודות לשינוי זעיר ב‪ x-‬ב‪ ∆x -‬ולשנוי‬
‫זעיר ב‪ y-‬ב‪∆y -‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫]‬
‫[‬
‫[ ]‬
‫) ‪∆f = f ( x + ∆x , y + ∆y ) − f ( x , y ) = f ( x + ∆x , y + ∆y ) − f ( x + ∆x , y ) + f ( x + ∆x , y ) − f ( x , y‬‬
‫אם נכפיל באגף ימין את האבר הראשון ב‪ ∆y -‬ונחלק ב‪ ∆y -‬וכן ניקח ‪ ∆y → 0‬וכן באבר‬
‫השני נכפיל ונחלק ב‪ ∆x -‬נקבל‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂f‬‬
‫= ‪df‬‬
‫‪dy +‬‬
‫‪dx‬‬
‫)‪(21.1‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂x‬‬
‫כלומר השינוי בפונקציה )‪ f(x,y‬הודות לשינויים אינפיניטסימליים ב‪ y -‬וב‪ x-‬ניתן ע''י הנוסחה הנ''ל ‪.‬‬
‫גודל זה נקרא דיפרנציאל שלם‪.‬‬
‫הערה‪ :‬נוסחה )‪ (21.1‬אינה מדויקת עבור ‪ dx‬ו‪dy -‬‬
‫סופיים ‪ .‬ככל ש ‪ dx‬ו‪ dy -‬קרובים יותר ל‪ -0‬הנוסחה יותר מדויקת‪.‬‬
‫‪∂f‬‬
‫חושב בנקודה ‪ x + dx‬ולא בנקודה ‪.x‬‬
‫זה נובע מהעובדה ש‬
‫‪∂y‬‬
‫)‪U=U(x,y,z,...t‬‬
‫באופן כללי אם נתונה פונקציה‬
‫אזי הדפרנציאל השלם שלה יהיה‪:‬‬
‫‪∂U‬‬
‫‪∂U‬‬
‫‪∂U‬‬
‫‪∂U‬‬
‫= ‪dU‬‬
‫‪dx +‬‬
‫‪dy +‬‬
‫‪dz +...+‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪∂t‬‬
‫לדוגמה‪ :‬נתונה פונקציה המתארת שטח מלבן ‪z=xy‬‬
‫השינוי בשטח המלבן הודות לשינוי באורך וברוחב‬
‫‪dy‬‬
‫יהיה‪ ,‬לפי נוסחה )‪:(21.1‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪∂z‬‬
‫= ‪dz‬‬
‫‪dx +‬‬
‫‪dy = ydx + xdy‬‬
‫‪y‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫נבדוק עתה בדרך אחרת‪ ,‬נוסיף ל ‪dx - x‬‬
‫ול ‪ . dy -y‬שטח של המלבן החדש יהיה‪:‬‬
‫‪z = (x + dx)(y + dy)=xy + xdy + ydx + dxdy‬‬
‫כלומר השנוי בשטח המלבן‪:‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪x‬‬
‫איור ‪20.6‬‬
‫‪dz = xdy + ydx + dxdy‬‬
‫‪dz = xdy +ydx‬‬
‫ואילו אנו קבלנו‪:‬‬
‫כפי שראינו למעלה הנוסחה שלנו מקורבת ומזניחים אברים מסדר גודל ‪ dxdy‬שהם קטנים ביותר‬
‫כאשר ‪ dx‬ו‪ dy-‬הם אינפיניטסימליים‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪z = x 2 y 2 + 2 xy − 5x 4 − 11y 2‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪∂z‬‬
‫= ‪dz‬‬
‫‪dx +‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪= 2 xy 2 + 2 y + 20 x 3‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪= 3 x 2 y 2 + 2 x − 22 y‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪dz = (2 xy 3 + 2 y − 20 x 3 )dx + (3x 2 y 2 + 2 x − 22 y )dy‬‬
‫‪178‬‬
‫מתמטיקה לפיזיקאים‬
‫פרופ' שלמה הבלין‬
‫נביא עתה שתי דוגמאות שימושיות‪:‬‬
‫‪ .1‬ההספק הנבלע בנגד חשמלי בעל התנגדות ‪) R‬אום( שהמתח עליו ‪) V‬וולטים(‬
‫‪V2‬‬
‫= ‪) P‬ווט(‪.‬‬
‫ניתן ע"י‬
‫‪R‬‬
‫נתון )וולט( ‪ V = 200‬ו )אום( ‪. R = 8‬‬
‫מה יהיה השנוי בהספק אם מקטינים את ‪ V‬ב‪ -5‬וולט ואת ‪ R‬ב‪ -0.2‬אום?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪∂P‬‬
‫‪∂P‬‬
‫‪∂ P 2V‬‬
‫=‬
‫= ‪dP‬‬
‫‪dV +‬‬
‫‪dR‬‬
‫‪R‬‬
‫‪∂V‬‬
‫‪∂R‬‬
‫‪∂V‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V2‬‬
‫‪∂P‬‬
‫= ‪dP‬‬
‫‪dV − 2 dR‬‬
‫‪=− 2‬‬
‫‪V‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R‬‬
‫‪∂R‬‬
‫נציב‪:‬‬
‫‪dR = −0.2‬‬
‫‪dV = −5‬‬
‫‪R=8‬‬
‫‪V = 200‬‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪200‬‬
‫‪400‬‬
‫= ‪dP‬‬
‫‪( −5) − 2 ( −0.2) = −250 + 125 = −125‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫תשובה‪ :‬ההספק יורד ב ‪ 125‬ווט בקרוב‪.‬‬
‫‪ .2‬ממדיו הנתונים של תיבת עץ הם ‪ 20,12,10‬ס"מ עם שגיאת מדידה של ‪ 0.05‬ס''מ בכל מדידה‪.‬‬
‫מצא בקרוב את השגיאה הגדולה ביותר בשטח הפנים של הגוש ואת אחוז השגיאה בשטח אשר‬
‫נגרמה ע''י השגיאות במדידות הנפרדות‪.‬‬
‫שטח הפנים‬
‫‪S = 2( xy + xz + yz ) , x = 10 , y = 12 , z = 20‬‬
‫‪∂S‬‬
‫‪∂S‬‬
‫‪∂S‬‬
‫‪dx +‬‬
‫‪dy +‬‬
‫= ‪dz‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂z‬‬
‫= ‪dS‬‬
‫‪z‬‬
‫‪= 2( y + z )dx + 2( x + z )dy + 2( x + y )dz‬‬
‫השגיאה המכסימלית תהיה כאשר השגיאות במדידת האברים יהיו‬
‫בעלי אותו סימן ‪ ,‬למשל חיובי‪.‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫איור ‪20.7‬‬
‫‪dS = 2(10 + 12)0.05 + 2(10 + 20)0.05 + 2(12 + 20)0.05 = 8.4‬‬
‫מכאן אם שטח הפנים הוא‬
‫)ס"מ ‪ S = 2(10 ⋅ 12 + 10 ⋅ 20 + 12 ⋅ 20) = 1120 ( 2‬אזי‬
‫עלולה להיות שגיאה בשטח הפנים‪:‬‬
‫‪) S = 1120 ± 8.4( 2‬ס"מ‬
‫‪8.4‬‬
‫‪⋅ 100 = 0.75%‬‬
‫‪1120‬‬
‫‪179‬‬
‫השגיאה באחוזים‪:‬‬
‫מתמטיקה לפיזיקאים‬
‫פרופ' שלמה הבלין‬
‫‪ 21.1‬נגזרת שלמה‪.‬‬
‫נעזר במה שלמדנו על נגזרות חלקיות עבור נגזרות רגילות‪.‬‬
‫נתונה פונקציה )‪ z = f ( x , y‬ונניח ש‪ x -‬ו‪ y -‬הם כל אחד פונקציה של משתנה אחר‪ ,‬למשל ‪,t‬‬
‫כלומר )‪ x=x(t‬ו )‪ y=y(t‬אזי ‪ z‬היא למעשה פונקציה של ‪ t‬בלבד‪ -‬משתנה בלתי תלוי אחד‪.‬‬
‫אנו מעונינים למצוא את הנגזרת של ‪ z‬לפי ‪ . t‬דרך אחת לעשות זאת היא לבטא את ‪z‬‬
‫‪dz‬‬
‫באמצעות ‪ t‬בלבד ע''י שנציב )‪ y=y(t) ,x=x(t‬בפונקציה )‪ z=f(x,y‬ואז לחשב את‬
‫‪dt‬‬
‫בדרכים הרגילות‪.‬‬
‫אם )‪ x(t‬ו‪ y(t)-‬הן פונקציות סתומות לא נוכל לגזור בדרך זו וחייבים להשתמש בנגזרות חלקיות‬
‫כפי שיודגם להלן‪.‬‬
‫נעזר בנוסחה של הדיפרנציאל השלם‪.‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪dx +‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫= ‪df‬‬
‫‪ dx , dy‬הם שינויים זעירים הודות לשינוי ב ‪ dt‬והשינוי בפונקציה הוא ‪. df‬‬
‫נחלק את שני האגפים ב‪ dt -‬ונקבל‪:‬‬
‫)‪(21.2‬‬
‫‪df‬‬
‫‪∂ f dx ∂ f dy‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪dt ∂ x dt ∂ y dt‬‬
‫‪df‬‬
‫‪dt‬‬
‫לעתים קרובות דרך זו קלה הרבה יותר!‬
‫היא הנגזרת השלמה של ‪ f‬לפי ‪ . t‬כלומר מצאנו דרך למצא נגזרת שלמה ע"פ נגזרות חלקיות‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪f ( x , y ) = arctg‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪−t‬‬
‫‪−t‬‬
‫‪x =e −e‬‬
‫‪y =e +e‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪1‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪y‬‬
‫=‬
‫‪⋅  − 2 ‬‬
‫‪= e t + e −t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ x ‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪∂ x  y‬‬
‫‪  +1‬‬
‫‪ x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪dy‬‬
‫=‬
‫⋅‬
‫‪= e t − e −t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪∂ y  y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪  +1‬‬
‫‪ x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪df‬‬
‫‪−y‬‬
‫‪= 2‬‬
‫‪(e t + e − t ) + 2‬‬
‫) ‪(e t − e − t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪y +x‬‬
‫‪y +x‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪df‬‬
‫‪(e t + e − t ) 2‬‬
‫‪(e t − e − t ) 2‬‬
‫‪+‬‬
‫‪=− t‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪( e + e − t ) 2 + (e t − e − t ) 2 ( e t + e − t ) 2 + (e t − e − t ) 2‬‬
‫‪180‬‬
‫מתמטיקה לפיזיקאים‬
‫פרופ' שלמה הבלין‬
‫נוסחה ‪ 21.1‬נקראת בשם חוק השרשרת‬
‫באופן כללי אם נתונה פונקציה‪:‬‬
‫)‪U = f (x,y,z,..‬‬
‫כאשר כל משתנה פונקציה של ‪,t‬‬
‫‪z = z(t) ...........‬‬
‫אז‪:‬‬
‫)‪y = y(t‬‬
‫)‪x = x(t‬‬
‫‪dU ∂ U dx ∂ U dy ∂ U dz‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+...‬‬
‫‪∂ x dt ∂ y dt ∂ z dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫דוגמה נוספת‪:‬‬
‫‪y‬‬
‫נתון‪:‬‬
‫‪z = x + xe‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x = sin t‬‬
‫‪y = ln t‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪dy 1‬‬
‫; ‪= 2x + e y‬‬
‫; ‪= cos t‬‬
‫=‬
‫; ‪= xe y‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt t‬‬
‫‪xe t‬‬
‫‪dz ∂ z dx ∂ z dy‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪= (2 x + e t ) cos t +‬‬
‫‪t‬‬
‫‪dt ∂ x dt ∂ y dt‬‬
‫אם נחוץ הרי במקרה זה אפשר לבטא הכל כפונקציה של ‪,t‬‬
‫‪dz‬‬
‫‪= (2 sin t + t ) cos t + sin t‬‬
‫‪dt‬‬
‫כאשר ‪y‬‬
‫)‪z = f ( x, y‬‬
‫ישנו מקרה מיוחד וחשוב של נוסחת השרשרת‪ .‬אם נתונה פונקציה‬
‫הוא פונקציה של ‪ x‬כלומר ) ‪ . y = g ( x‬במקרה זה ‪ z‬היא פונקציה של משתנה ‪ x‬בלבד‬
‫וע''י שנציב את ) ‪ y = g ( x‬ב‪ z -‬נקבל את ‪ z‬כפונקציה של ‪ x‬בלבד‪ .‬ואז ניתן לחשב‬
‫‪dz‬‬
‫במקרה זה אפשר להיעזר בנוסחת השרשרת‪.‬‬
‫הנגזרת השלמה ‪.‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪dz ∂z dx ∂z dy‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪dt ∂x dt ∂y dt‬‬
‫אולם במקום ) ‪ y = y (t‬נציב ) ‪ y = y ( x‬ונקבל‪,‬‬
‫)‪(21.3‬‬
‫‪dz ∂ z ∂ z dy‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪dx ∂ x ∂ y dx‬‬
‫‪dz ∂ z dx ∂ z dy‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪dx ∂ x dx ∂ y dx‬‬
‫ניתן גם לקבל נוסחה זו ישר מנוסחת הדיפרנציאל השלם‪.‬‬
‫נחלק ב‪ ∆x → 0 -‬ונקבל את )‪.(21.3‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪∂z‬‬
‫= ‪dz‬‬
‫‪dx +‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂z‬‬
‫מחושב ע''י גזירת )‪ f(x,y‬בעת ש‪ y -‬נלקח כקבוע‪.‬‬
‫חשוב מאוד להבין את משמעות הסמלים הנ''ל ‪.‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪∂z‬‬
‫היא הנגזרת הרגילה של )‪. y = g(x‬‬
‫מחושב ע''י גזירת )‪ f(x,y‬כאשר ‪ x‬קבוע‪.‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪dz‬‬
‫‪dx‬‬
‫היא התוצאה המתקבלת מגזירת הפונקציה ‪ z‬התלויה למעשה ב‪ x-‬בלבד‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫מתמטיקה לפיזיקאים‬
‫פרופ' שלמה הבלין‬
‫‪∂z‬‬
‫‪dz‬‬
‫שונה לחלוטין מהנגזרת החלקית‬
‫שים לב‪ :‬הנגזרת הרגילה‬
‫‪∂x‬‬
‫‪dx‬‬
‫והקשר ביניהם‬
‫ניתן ע"י נוסחה )‪.(21.3‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪12 − x 2 − 4 y 2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪y = x2‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫דרך אחת היא להציב את ‪ y‬ב‪ z-‬ולקבל ‪ z‬פונקציה של ‪ x‬בלבד ולגזור‪ .‬אולם לפי הנוסחה ‪21.2‬‬
‫‪dz‬‬
‫ללא הצבה‪.‬‬
‫שהיא לעתים נוחה יותר נוכל לחשב‬
‫‪dx‬‬
‫‪4y‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪x‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪=−‬‬
‫=‬
‫‪−‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪3 12 − x 2 − 4 y 2‬‬
‫‪3 12 − x 2 − 4 y 2‬‬
‫=‪z‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪= 2x‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪dz ∂ z ∂ z dy‬‬
‫‪x‬‬
‫) ‪− x (1 + 8 y‬‬
‫‪8 xy‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪=−‬‬
‫‪−‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dx ∂ x ∂ x dx‬‬
‫‪3 12 − x − 4 y‬‬
‫‪3 12 − x − 4 y‬‬
‫‪3 12 − x 2 − 4 y 2‬‬
‫‪dz‬‬
‫לבין הנגזרות החלקיות‬
‫למעשה יש לנו בנוסחה הנ''ל קשר בין הנגזרת השלמה‬
‫‪dx‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‪-‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫נוסחה זו חשובה מאוד ותתקלו בה רבות ‪ ,‬במיוחד בקורס על תרמודינמיקה‪.‬‬
‫‪f ( x, y) = 0‬‬
‫קשר חשוב נוסף המתקבל מהנוסחה הנ''ל במקרה הפרטי‪:‬‬
‫‪z = f ( x, y) = 0‬‬
‫נוכל לכתוב‪:‬‬
‫‪dz ∂ z ∂ z dy‬‬
‫=‪0‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪ z‬היא פונקציה קבועה ולכן‪:‬‬
‫‪dx ∂ x ∂ y dx‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪−‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪= ∂x‬‬
‫)‪(21.4‬‬
‫ומכאן‪:‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪∂y‬‬
‫זה גם קשר חשוב בתרמודינמיקה‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪x + y − 13 = 0‬‬
‫נתונה הפונקציה‪:‬‬
‫‪dy‬‬
‫חשב‪:‬‬
‫?=‬
‫‪dx‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪−‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪∂ x = − 2x‬‬
‫=‬
‫‪∂z‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪3y 2‬‬
‫‪∂y‬‬
‫אפשר גם בדרך אחרת‪ .‬נגזור את שני האגפים לפי ‪. x‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪2 x + 3y 2‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪182‬‬
‫מתמטיקה לפיזיקאים‬
‫פרופ' שלמה הבלין‬
‫‪2x‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪=− 2‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪3y‬‬
‫שים לב‪ :‬הנגזרת השלמה של פונקציה קבועה מתאפסת‪ ,‬אולם הנגזרות חלקיות ‪,‬לא דווקא‪.‬‬
‫‪ 21.2‬נוסחת השרשרת במספר משתנים‪.‬‬
‫נתונה פונקציה ) ‪ z = f ( x , y‬כאשר ‪ x‬ו‪ y-‬הם פונקציה של מספר משתנים‪ .‬לצורך פשטות‬
‫‪∂z‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‪-‬‬
‫נניח ) ‪ y = y ( s, t ) . x = x ( s, t‬אנו מעונינים לחשב את‬
‫‪∂s‬‬
‫‪∂t‬‬
‫אם נחזור לדפרנציאל השלם‪ ,‬נוסחה ‪,21.1‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪∂z‬‬
‫= ‪dz‬‬
‫‪dx +‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫נחלק ב‪ ∆s -‬השואף לאפס כאשר ‪ t‬קבוע‪ ,‬ונקבל‬
‫‪∂z ∂z∂x ∂z∂y‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪∂s ∂x ∂s ∂y ∂s‬‬
‫באופן דומה ‪ :‬נחלק ב‪ ∆t -‬השואף לאפס כאשר ‪ s‬קבוע ונקבל‪:‬‬
‫‪∂z ∂z ∂x ∂z ∂y‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪∂t ∂x ∂t ∂y ∂t‬‬
‫קבלנו אפוא את הנגזרות החלקיות של ‪ z‬לפי ‪ t‬ולפי ‪ . s‬אלו הן נוסחאות השרשרת ‪.‬‬
‫אפשר לקבל נוסחאות אלו בדרך אחרת‪ ,‬כלהלן‪:‬‬
‫נשתמש בקשר‪:‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪∂z‬‬
‫= ‪dz‬‬
‫‪dx +‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫מכיון ש‪ z -‬פונקציה של ‪ s‬ו‪ z = z ( s, t) ,t-‬נקבל‪:‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪∂z‬‬
‫= ‪dz‬‬
‫‪ds +‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪∂s‬‬
‫‪∂t‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪∂z‬‬
‫באופן הבא; נחשב ‪ dy‬ו‪ dx -‬מתוך‪:‬‬
‫ואת‬
‫נזהה את‬
‫‪∂t‬‬
‫‪∂s‬‬
‫) ‪x = x ( s, t‬‬
‫) ‪y = y ( s, t‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂x‬‬
‫= ‪dx‬‬
‫‪ds +‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪∂s‬‬
‫‪∂t‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂y‬‬
‫= ‪dy‬‬
‫‪ds +‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪∂s‬‬
‫‪∂t‬‬
‫נציב בדיפרנציאל השלם‪:‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪dx +‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂ z ∂ x‬‬
‫‪∂ x  ∂ z ∂ y‬‬
‫‪∂y ‬‬
‫‪ds +‬‬
‫‪dt  +‬‬
‫‪ds +‬‬
‫‪dt ‬‬
‫=‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪∂x ∂s‬‬
‫‪∂t‬‬
‫‪∂y ∂s‬‬
‫‪∂t ‬‬
‫= ‪dz‬‬
‫‪ ∂ z ∂ x ∂ z ∂ y‬‬
‫‪ ∂ z ∂ x ∂ z ∂ y‬‬
‫‪+‬‬
‫‪=‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ dt‬‬
‫‪ ds + ‬‬
‫‪∂ x ∂ t ∂ y ∂ t ‬‬
‫‪∂ x ∂ s ∂ y ∂ s‬‬
‫‪183‬‬
‫מתמטיקה לפיזיקאים‬
‫פרופ' שלמה הבלין‬
dz =
∂z
∂z
ds +
dt
∂s
∂t
:(21.1) ‫אם נשווה נוסחה זו לנוסחה‬
:‫נוכל לזהות‬
∂z ∂z∂x ∂z∂y
=
+
∂s ∂x ∂s ∂y ∂s
∂z ∂z∂x ∂z∂y
=
+
-‫ו‬
∂t ∂x ∂t ∂y ∂t
:‫דוגמאות‬
z = 4x − 9 y
2
x=
s
t
2
:‫נתון‬
y = s2 + t 2
∂z
∂z
;
∂t
∂s
∂z ∂z∂x ∂z∂y
=
+
=
∂s ∂x ∂s ∂y ∂s
:‫חשב‬
1
8x
8s
8 x + ( −18 y ) ⋅ 2 s =
− 36 ys = 2 − 36( s 2 + t 2 ) s
t
t
t
∂z ∂z∂x ∂z∂y
=
+
=
∂t ∂x ∂t ∂y ∂t
s2
8 xs
 s
8 x  − 2  + ( −18 y )2t = − 2 − 36 yt = −8 3 − 36 s 2 + t 2 t
 t 
t
t
.‫נראה עתה איך אפשר לבצע חשובי נגזרות כאלו בדרך השניה‬
:‫לדוגמה‬
:‫נתון‬
y = s − t x = cos( s + t ) z = x ⋅ y
∂ z
∂ z
;
:‫חשב‬
∂ t
∂ s
:‫ניקח דיפרנציאל שלם של כל משואה‬
∂z
∂z
dz =
dx +
dy = ydx + xdy
∂x
∂y
∂x
∂x
dx =
ds +
dt = cos( s + t )ds + cos( s + t )dt
∂s
∂t
(
dy =
∂y
∂y
ds +
dt = ds − dt
∂s
∂t
184
)
‫מתמטיקה לפיזיקאים‬
‫פרופ' שלמה הבלין‬
:‫ ונקבל‬dz -‫ ב‬dy -‫ ו‬dx ‫נציב‬
dz = y cos( s + t )(ds + dt ) + x (ds − dt )
= ( y cos( s + t ) + x )ds + ( y cos( s + t ) − x )dt
dz =
:(21.1) ‫ע''י השואה לדיפרנציאל השלם‬
∂z
∂z
ds +
dt
∂s
∂t
:‫נקבל‬
∂z
= y cos( s + t ) + x
∂s
∂z
= y cos( s + t ) − x
∂t
:‫דוגמה נוספת‬
:‫נתון‬
U = x + 2 xy − y ln z
2
z = 2t
dU =
y = s- t2
x = s + t2
:‫נחשב את כל הדיפרנציאלים‬
∂U
∂U
∂U
dx +
dy +
dz
∂x
∂y
∂z
= (2 x + 2 y )dx + (2 x − ln z )dy −
∂x
∂x
ds +
dt = ds + 2tdt
∂s
∂t
∂y
∂y
dy =
ds +
dt = ds − 2tdt
∂s
∂t
∂z
∂z
dz =
ds +
dt = 2 dt
∂s
∂t
y
dz
z
dx =
dU -‫נציב ב‬
dU = (2 x + 2 y )(ds + 2tdt ) + (2 x − ln z )(ds − 2tdt ) −
[
]
= (4 x + 2 y − ln z )ds + 8 yt − ( 2 x − ln z ) 2t − 2 y t dt
∂U
= 4 x + 2 y − ln z
∂s
∂U 
2y 2y 

= 4 yt + 2t  ln z −  − 

∂t 
z 
t 
185
y
2dt
z